ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 24/05/2016

זהירות ובטיחות בדרכים למוסדות החינוך החרדים -'ונשמרתם לנפשותיכם'

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 11:00
סדר היום
זהירות ובטיחות בדרכים למוסדות החינוך החרדים - 'ונשמרתם לנפשותיכם'
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מוזמנים
מקס אבירם - מנהל אגף זהירות בדרכים, משרד החינוך

ארי גלהר - דובר המגזר החרדי, משרד החינוך

איציק זהבי - מנהל המחוז החרדי, משרד החינוך

מאיר אסרף - מנהל מינהל חברה ונוער, מחוז חרדי, משרד החינוך

רפ"ק ארז פייביש - קצין משמרות זה"ב, המשרד לביטחון פנים

ישראל גולומב - יועץ לענייני חרדים, מרכז השלטון המקומי

אבי אזולאי - מנהל מרחב דרום, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרים נחום - מנהלת תחום חינוך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

א. גרשון בינט - ממלא מקום מנהל האגף לחינוך חרדי, עיריית ירושלים

פז כהן - יו"ר ועד הורים ירושלים, פורום ועדי הורים

בני יהודה - אור ירוק

דב ברנשטיין - עמותת עו"סים שלום

אורה חכם - יו"ר ועדת החינוך, מפלגת העבודה

ורד בכר - פעילה, ארגון מעורבות

שפרה קרימולובסקי - מנכ"לית תקשורת שיווקית שפרה קרימלובסקי

מלכה רחל בנעט - תקציבאית שיווקית, שפרה קרימלובסקי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רכזת בכירה בוועדה
רבקה וידר
רישום פרלמנטרי
ר.כ., חבר המתרגמים

זהירות ובטיחות בדרכים למוסדות החינוך החרדים - 'ונשמרתם לנפשותיכם'
היו"ר יעקב מרגי
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 24 במאי 2016, ט"ז באייר תשע"ו. הנושא על סדר היום – זהירות ובטיחות בדרכים למוסדות החינוך החרדיים, תחת הכותרת – 'ונשמרתם לנפשותיכם'.

אם משרד החינוך, המחוז החרדי במשרד החינוך בא להציג לנו את זהירות ובטיחות בדרכים במוסדות החינוך החרדים, כנראה שעד היום לא הייתה בכלל תכנית ולא הייתה הוראה, אלא אם כן תתקנו אותי, בסדר. או אם זה היה, אז זה היה אולי בפורמט כזה ואחר, תציגו את זה, אין בעיה. אין ספק שזה חשוב בכלל החברה הישראלית, סוגית הזהירות בדרכים והחינוך לה.

אני מאלה ששמתי לי שרוולים, כמו אלה שבאים להתפלל עם שרוול קצר ומלבישים להם את השרוולים, השלמה ולא היו אפודים אז. הייתה תקופה שהיה גם קסקט, והמקל הזה עם השלט וכף היד – עצור, ועמדנו במעברי חצייה, אבל זה מעבר לזה. זה מעבר לאותה פעולה, שאין ספק למדנו. היה שוטר מיתולוגי בבאר שבע שקראו לו גבעוני, שהיה בא לבתי הספר. אין מי שלא הכיר אותה. זו הייתה פרסונה מיוחדת.

שנים, בכל אופן, זה ממרומי הגיל, אני לא מכיר את זה, ויש מקומות שאני רואה את אותן משמרות הזה"ב. יש ערים שאני לא רואה את משמרות הזה"ב ואנחנו שומעים חדשים לבקרים, לצערנו הרב, על תאונות כאלה ואחרות. ואני אומר שוב, לצערי הרב, זה כמעט מגזרי והסטטיסטיקות מדברות בעד עצמן, באיזה חברה או באיזה מגזר המספרים גדולים יותר ואני חושב שזה מבורך, אם יש תכנית כזו.

אני ארצה שמר איציק זהבי, שהוא מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, יציג לנו את התכנית הזאת ונתקדם. ניתן לדוברים ונשמע לקראת מה אנחנו הולכים. בבקשה.
איציק זהבי
צהריים טובים ואני שמח להיות פה ולהיענות לאתגר של יושב ראש הוועדה. אני רוצה לומר שהנושא הזה של ונשמרתם, ובעיקר בהקשר של זהירות בדרכים, הוא נושא מאד מאד חשוב. אין דבר יותר חשוב מאשר חיי אדם והיוזמה של חבר הכנסת מרגי, יושב ראש הוועדה, לקיים את הדיון בעניין הזה וכתוצאה מכך גם לדחוף ולגרום למערכות השונות, בעיקר אצלנו, בתוך המשרד, לבוא ולא רק להקשיב, אלא גם לנסות לתת מענים רלבנטיים חדשים, אחרים, שונים – לכך אנחנו נמצאים פה.

יחד איתי נמצאים פה גם מר מקס אבירם, שהוא מנהל האגף לזהירות בדרכים במשרד החינוך.
מקס אבירם
אגב נגישות ואורח חיים בטוח.
איציק זהבי
ואנחנו בדיוק על הדבר הזה רוצים לדבר. תראו, אנחנו יודעים וערים לסוגיה שבה תלמידים, ילדים, מוצאים חס וחלילה את עצמם, בעיקר בימים של קיץ, בעיקר בהליכה לבית הספר וביציאה מבתי הספר, ומי שנוסע פה בסימטאות בירושלים נחשף לזה יותר מכל אחד אחר, כשהילדים באמת הולכים בין המכוניות, עלולים להתפרץ אל הכביש, יוצאים וחס וחלילה הסכנה של ההיפגעות שלהם היא מאד מאד גבוהה.

מתוך נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני רוצה לצטט: שיעורי הנפגעים בתאונות דרכים בקרב פעוטות וילדים בגילאי לידה ועד 14 – ביישובים חרדיים, גבוהים יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה העירונית. כמו כן, ביישובים אלה נרשם שיעור היפגעות גבוה של הולכי רגל. מכאן אני רוצה לומר, שבעצם אנחנו, ביחד עם האגף לזהירות בדרכים במשרד, רוצים לקראת הקיץ הנוכחי ולשנה הבאה, לצאת עם מספר כיווני עשייה נוספים, חדשים, שמתבססים על העבודה של האגף שעשה את זה לאורך השנים האחרונות ובצורה טובה, ומעוניינים להגביר את הנושא הזה שקשור לזהירות בדרכים.

בנוסף אני רוצה לומר שאנחנו לא מסתכלים רק על הנושא הזה של זהירות בדרכים פר-סה, אלא רוצים להסתכל על ההיבט של בטיחות ומצבם של התלמידים החרדים בבואם אל חופשת הקיץ, אל היציאה החוצה לחופשת הקיץ מתוך המוסדות ועל מה קורה איתם מבחינת המוסדות ועל מה קורה איתם מבחינת הבטיחות שלהם, כיצד הם ישמרו על חייהם, גם בנושאים שקשורים לקייטנות, בנושאים שקשורים לחופשה, לטיולים, ליציאה לחופי הרחצה וכל הדברים האחרים. והכותרת של כל המאמץ הזה היא – ונשמרתם מאד לנפשותיכם.

אני חייב לומר שבאגף לזהירות בדרכים התבצעו וקיימות תכניות. יחד עם זאת, כשהמחוז החרדי הוקם, הרעיון והמטרה המרכזית שלו היא לתת שירות טוב יותר, מוקפד יותר, נכון יותר, מותאם יותר לקהילה החרדית בישראל, ולטובת הנושא הזה אנחנו בתוך הבית, בתוך המחוז וגם ביחד עם הגופים השונים שמולם אנחנו עובדים בתוך הציבור החרדי, דואגים לבחון תכניות, לעשות את ההתאמות הנדרשות, כדי שהתכניות האלה יוכלו להתקבל בכל מוסדות החינוך, בכל הדברים הללו.

לטובת העניין הזה, אנחנו גם משתמשים – ואני כבר פה יכול לומר שבחנו תכניות של זהירות בדרכים שבוצעו בעבר, בין האגף לזהירות בדרכים ובין הרשתות החינוכיות, אם זה החינוך העצמאי ואם זה מעין החינוך התורני של ש"ס, ואנחנו לא הרגשנו שאנחנו מספיק בטוחים להשתמש גם בחומרים של הרשתות הללו כדי להבין אותן ולהנגיש אותן לכלל הציבור החרדי.

ברשותך, אדוני יושב ראש הוועדה, אנחנו החלטנו שאנחנו נעשה מאמץ גדול לתגבר את העשייה. אנחנו נכניס כתוצאה מהיוזמה הזו מדריכים שייכנסו לעבודה בתוך המחוז החרדי, לקראת שנת הלימודים הקרובה. יעבדו עם בתי הספר. המדריכים האלה יוכשרו כמובן על ידי האגף לזהירות בדרכים. כולם אנשים בעלי ידע וכמובן באים מרקע מתאים, שגם יוכלו לעבור בתוך המסגרות, בתוך המוסדות החרדיים, כדי שאפשר יהיה לקדם את הנושא הזה.

כמה נתונים כלליים שחוב לי להדגיש. יש לנו עדיין חוסר בכמויות של רכזים בתחום זהירות בדרכים, ונמצא איתנו פה ידידנו ממשטרת ישראל. הוא בטח יוכל להרחיב בדברים הללו גם. אבל בתוך המערכות החינוכיות היום, המספרים הם יחסית מספרים נמוכים ואני מקווה שכתוצאה מהיוזמה הזו, מהשיח שמתקיים כאן בוועדה ומהעבודה שלנו בתוך משרד החינוך, יחד עם האגף לזהירות בדרכים, נוכל להגביר את כמות המורים ואת כמות הרכזים בנושא הזה.

אנחנו נתקלים באתגר מאד גדול אל מול הרשויות המקומיות. חשוב לנו שמפה תצא קריאה אל הרשויות המקומיות לגבי אנשי בטיחות בדרכים, שמולם נוכל לעבוד. אני חושב שאם אנחנו נצליח להגיע לנושאים הללו, נוכל למצוא את עצמנו במקום טוב יותר ושלא נידרש, כמו שהקראתי לכם, למספרים, שהם מספרים לא טובים ביחס לילדים בציבור החרדי.

עד כאן דברי הפתיחה. ברשותך, אם אתה רוצה, אפשר לפנות ל - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אשמע את מקס אבירם, אבל אל תספר לי מה הולך להיות בחרדי. אני רוצה לדעת מה הולך בכלל בכללי, כדי להבין איפה עומדת היום כל הסוגיה.
מקס אבירם
אדוני יושב הראש, בפגישה האחרונה שהייתה בינינו כמה חודשים לפני הפגרה, אני אמרתי לך שאני מוכן עם - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני זוכר את הפנייה שלך.
מקס אבירם
שאם תיווצר יוזמה כזאת, אני מוכן לבוא ולהציג בהרחבה את כל סיפור החינוך לזהירות בדרכים במערכת החינוך, בכללי. אני אנסה לעשות איזו שהיא סקירה של הדברים האלה.

תראה, אני יכול להגיד לך, אדוני יושב הראש, שב-8 שנים, 10 שנים האחרונות - במגזר החרדי - גם ברשתות וגם במוכר שאינו רשמי - התקיימה פעילות של חינוך לזה"ב עם תכניות שהותאמו לאוכלוסייה ולנסיבות, באמצעות שיתוף פעולה מאד מאד הדוק עם אנשים מתוך הרשתות. למשל בחינוך העצמאי אנחנו ישבנו מול גברת נכבדה ששמה אסתר קופשיץ, ועם הצוות שלה בנינו ובעצם התאמנו תכניות זה"ב והן מצויות, אפשר להשתמש בהן ומשתמשים בהן עד היום.

במעיין החינוך התורני עשינו את אותו דבר. יש להם מרפ"ד מעולה בגבעת שאול בירושלים, בכנפי נשרים. זה מרפ"ד שהרשות הלאומית יחד איתנו הקצתה כספים על מנת לפתח חומרי למידה שיתאימו לתלמידים ולאוכלוסייה. ובמוכר שאינו רשמי אנחנו התאמנו תכניות והקצנו שעות, על מנת שיפעלו שם ויפעילו את התכניות.

קשה לנו מאד להיכנס לעניין הזה באוכלוסייה החרדית בנושא משמרות זה"ב. קשה מאד, יש לנו מעט מאד, יש לארז נתונים, הוא יכול להציג אותם עוד מעט.
היו"ר יעקב מרגי
בוא אני אגיד לך ואני לא אומר את זה בביקורתיות, חס ושלום, אני אומר את זה במציאות. יש ערים חרדיות, אל תנסה לשים שם משמרות. אתה צריך לשים שם קציני תנועה הכי בכירים משעה שמונה בבוקר. זה אתגר תחבורתי לא פשוט.
מקס אבירם
אבל אדוני יושב הראש סיפר שכשהוא היה ילד - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני לא גדלתי באזור חרדי, בגלל זה אני אומר.
מקס אבירם
אוקיי, בסדר. בכל מקרה, יש דוגמאות. יש לנו דוגמאות של בתי ספר ויישובים חרדיים שבהם יש משמרות זה"ב. החדירה לתוך האוכלוסייה הזאת בהיבט הזה, צריכה להיות בדרכים אחרות, בדרכים של שיח, של גיוס רבנים וכן הלאה. בכלל, כדי להכניס את הנושא הזה של זה"ב ובטיחות בכלל, הגישה לשם צריכה להיות שונה, ואני מאד מאד שמח שהוקם במשרד החינוך המחוז החרדי, שבאמצעותו אנחנו מתחילים לבנות עכשיו איזו שהיא תשתית ארגונית, שבה יהיה ממונה מחוזי שיטפל בעניינים האלה. יהיון מסביבו מדריכים ומנחים - - -
היו"ר יעקב מרגי
כשאומרים לי במשרד החינוך הקציתי שעות, המוח שלי עובד בכיוון אחר כבר. לא נחה דעתי מיד כשאומרים ממשרד החינוך – הקצנו שעות.
מקס אבירם
אז בסדר, אני - - -
היו"ר יעקב מרגי
א' צריך לבדוק מה נעשה איתן ואם נעשה איתן, ואם מה שנעשה איתן נעשה איתן כמו שצריך.
מקס אבירם
כמובן, כמובן. אז לכן אני אומר שמעבר למה שנעשה במגזר החרדי בשנים האחרונות, החידוש שהולך להתהוות כבר בשנת הלימודים הקרובה, זה שיש לנו מחוז חרדי, שיהיה שם מערך ארגוני של ממונה עם מדריכים ומנחים, שייצור את תהליך הבקרה שאתה מדבר עליו. זאת אומרת זה נכון שלהקצות שעות זה לא חכמה - - -
היו"ר יעקב מרגי
זו גם ההתמדה.
מקס אבירם
התמדה, כמובן.
היו"ר יעקב מרגי
התמדה זו אחת הבעיות העיקריות בסוגיית זהירות בדרכים.
מקס אבירם
אנחנו הלכנו לכיוון הזה, אנחנו לכיוון הזה הולכים. אני מאד מאד שמח – אני אומר לך באמת – באופן אישי – אני מאד מאד שמח שיש הגדרה כזאת של מחוז חרדי, שיתחיל לבנות כאן איזו שהיא תורה מאד מאד מוסדרת ומבוקרת ומנוהלת היטב, כדי שאנחנו נצליח אולי להשפיע על מגמת ההיפגעות של ילדים בגילאים האלה שלנו, במגזר החרדי.

אני רוצה להוסיף עוד מילה אחת. אני מניח שהקולגות שלנו ברשות הלאומית יוסיפו. צריך לא להתעלם מן העובדה שהרשות הלאומית בשנים האחרונות קיימה המון המון המון פעולות הסברה. אני מניח שיש לך היום איזו שהיא תשורה שאתה צריך לקבל על איזה דיסק שהם הכינו וכן הלאה, לציבור החרדי. הם עושים המון המון פעולות הסברה ופעולות אחרות בתוך היישובים החרדיים. יש גופים ועמותות חיצוניות גם, כמו שלומי כץ - - -
קריאה
חפצנו לחיים.
מקס אבירם
ויש עוד הרבה הרבה אחרים שעוסקים בתחום הזה. אני חושב שאנחנו נמצאים בדרך הנכונה. אני מניח שבמפגש הבא שיהיה לנו אצלך בעניין הזה של החינוך החרדי, בעיני התמונה היא לא כזאת גרועה, אבל היא תמונה שצריך להתחיל להסדיר אותה ולהבנות אותה ולהכניס אותה לאיזה שהם פסים של מתווה דרך מאד מאד ברור. תכנים ותכניות יש לנו. העניין הוא לעשות את ההטמעה הנכונה, את ההדרכה וההנחיה הנכונה ואת הבקרה הנכונה.
היו"ר יעקב מרגי
המשרד לביטחון פנים.
ארז פייביש
ארז, קצין זה"ב ארצי. המטרה שלנו היא באמת להגיע לכל בית ספר ובית ספר, לכל ילד וילד, כי כמו שאמרת – ונשמרתם לנפשותיכם, וזה מאד חשוב לנו וזה לא משנה איפה הוא נמצא ולאיזה מגזר הוא שייך.

לצערי הרב, מעט מאד בתי ספר במגזר החרדי מוכנים לקבל אותנו. אותנו – אני מתכוון למשטרת ישראל. כי הם לא מוכנים לראות אותנו במדים והם לא מוכנים ששוטר שלא מדבר את השפה – יש שפה – ייכנס לבתי הספר. אני יכול גם להבין אותם, הם פוחדים שהילדים יתקלקלו, לא מוכנים שבת תדריך בן ובן ידריך בת וכל מיני דברים כאלה. אני יכול רק לסבר את האוזן ולהגיד שמתוך 2,390 כיתות בערך שאנחנו מדריכים בשנה, אנחנו מדריכים 88 בסך הכל במגזר החרדי.
היו"ר יעקב מרגי
שקלתם אולי - הרי יש הרבה ארגונים במגזר החרדי, מה שנקראים ארגוני הצלה. תאמין לי, המוטיבציה שלהם להתנדב לעוד מטלות - להכשיר קבוצה כזאת מתוכם?
ארז פייביש
כן. נעשה ניסיון שנה שעברה. היה ניסיון של הרשות הלאומית להפוך את כל מערך ההדרכה של הזה"ב למערך מתנדבים. העניין נשקל באמת בכובד ראש. להפעיל מערך מתנדבים זו לוגיסטיקה שלמה. כשאני היום מגיע לבית ספר ומתאם עם בית ספר, בית ספר עושה את כל השינויים בתוך מערכת השעות שלו ומפנה יום או מפנה שבוע להדרכות כאלה. כשאתה מסתמך על מערך הדרכה של התנדבות, אתה לא יכול לסמוך על מערך כזה. אתה חייב מערך יציב, מערך שיהיה מקצועי. אנחנו מדברים פה על מקצועיות. זה א'-ב' שלנו. השוטר שבא להדריך, מעבר להיותו שוטר שמדריך זהירות בדרכים, מהווה איזה שהוא גשר לאותו ילד למשטרה. הוא רואה שהשוטר הוא גם שוטר מחנך, הוא לא רק שוטר - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני מסכים איתך. קודם כל מסכים איתך, זה חשוב, זה ערך כשלעצמו שהחברה לא תראה בדמות השוטר דמות מאיימת, ההיפך הוא הנכון.
ארז פייביש
זה חלק.
היו"ר יעקב מרגי
לכן אני הולך לשם. לדוגמא זק"א. כשהייתי אז בבאר שבע, הייתי מהראשונים שמשטרת ישראל התייעצה איתו במיסוד של זק"א. שכחתי את השם שלו, היה לו שם דרום אמריקאי, לקצין שבא אלי. ואז מי חשב? אתם זוכרים את הדילמות שהיו, זק"א פעל ואתה יודע מה? יש לנו מתנדבי תנועה עם מדים, תאמין לי שאנשי זק"א שייועדו - יחידה כזו לתחום של העברת המסרים של זהירות בדרכים - הם יגייסו לך גם גרעין נשי, גם גרעין גברי, שיעברו את ההדרכה הזאת שלכם. צריך לשקול. אני לא אומר שזה הפתרון. אני זורק את זה תוך כדי הליכה, תוך כדי דיון. צריך לחשוב.

אני זוכר את הדילמות שהיו להפוך אותם למתנדבים. זה היה ביטוח, זה היה מסגרת, משם מה הם מופיעים. זק"א נמצא שם. קיים שם כבר. לחלק גדול מהדילמות נמצא מענה. תעבירו את זה הלאה. אני לא יודע אם זה מה שנכון. אני לא קובע מסמרות, אבל זה עוד רעיון.
ארז פייביש
כל ילד, כל כיתה שנגיע אליה ונדריך אותה, ואנחנו יכולים להגיע לכל מקום. דיברת על אזורים שצריכים קציני משטרה שיכווינו תנועה. במודיעין עילית הייתה פגיעה בילד לפני כמה חודשים. פנה אלי מנהל, שלחתי לשם צוות במיידי. לצערי הרב הרומן לא המשיך, הם לא הסכימו שניכנס יותר. אותו בית ספר, אותו מנהל נלחם ואמר – אני באמת רוצה. כל מערכת החינוך רוצה, הבעיה זה הניהול של העיר. הם אלה שלא רוצים.
היו"ר יעקב מרגי
לקחת עיר בעייתית בכל פרמטר.
ארז פייביש
דרך אגב, הגעתי גם למודיעין עילית וישבתי שם עם מנהלת המחלקה - - -
היו"ר יעקב מרגי
עליה דיברנו, על מודיעין עלית.
ארז פייביש
לא, זה היה בית"ר עילית, סליחה. במודיעין עילית ישבתי עם - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני התכוונתי למודיעין עילית שהיא בעייתית בכל פרמטר.
ארז פייביש
אישה מדהימה, מנהלת שם ביד רמה את נושא החינוך וקבענו שהיא תשלח לי מדריכים, שאני אוכל להכשיר רק אליה מתנדבים. לא מעניין אותי מי זה יהיה, העיקר ללמד את הילדים זהירות בדרכים. העיקר שיהיו שם, שלא יפגעו ילדים באותו מקום. קשה מאד.

יש לנו את חוליית שילוב החרדים במשטרה, במטה הארצי. יש להם קבוצת ווטסאפ, עובדים שם חברה' חרדיים. שלחנו דרך קבוצות הווטסאפ שלהם בקשות לאנשים שיתנדבו. דרך אגב, יש לי מתנדב אחד שהיה לי, לא, בעצם זה שח"ר חרדי, שוטר חרדי והוא קיבל אישור רב, היות וזה אך ורק הדרכה של ילדים למען שמירה על החיים. הוא קיבל אישור מהרב לעבוד בזה. יש לי שוטר שאפילו גויס לעשות את זה במשרה מלאה.

אנחנו באמת מנסים לעשות כל דבר שאפשר על מנת לחדור לאוכלוסייה. הרבה פעמים הם לא פותחים לנו אפילו את הדלת. היו מקרים שגם אחרי שהם אישרו לנו להכניס שוטרים בקריית מלאכי, שוטרת נכנסה לשיעור, נכנסה המנהלת – והיא לימדה שם לא פעם ולא פעמיים – אמרה לה תצאי מהכיתה, אני לא רוצה לראות אותך יותר.
מקס אבירם
ובכל זאת, אנחנו צריכים לא להתייאש ולנסות למצוא כיוונים אחרים להיכנס.
ארז פייביש
אנחנו לא מתייאשים.
היו"ר יעקב מרגי
אני חושב שברגע שזה יבוא מהמחוז החרדי, בליווי, בתיאום, תהליך ההטמעה יהיה יותר ידידותי, מה שנקרא.
ארז פייביש
הייתי בישיבה של המחוז החרדי עוד לפני שנכנס מנהל המחוז, רק בהקמה עם כל המגזרים – המעיין התורני, החינוך העצמאי והיו שם עוד כמה וכמה זרמים שאני לא זוכר אותם לצערי. אמרתי להם שאני מוכן לעשות כל מה שהם רוצים, על מנת לחדור למגזר החרדי ושיביאו לי מדריכים. אנשים שידברו את השפה ויידעו להעביר את זה בצורה הטובה ביותר לילדים. ואז גם אולי ההתנגדות תרד.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בבקשה.
אבי אזולאי
שלום, צהריים טובים. שמי אבי אזולאי, אני מנהל מרחב דרום, גם מחוז ירושלים גם מחוז יהודה ושומרון, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. חלק נכבד מהמגזר החרדי נמצא בתחום אחריותי.

כמו שהציגו קודם את נושא הנתונים, חשוב להדגיש, סך הכל התאונות ביישובים החרדיים, הן לא יותר מהסך הכללי, אבל יש לנו אוכלוסיות בסיכון ייעודיות – גילאי 0 עד 14. אנחנו רואים היפגעות של ילדים יותר מפי שניים באשר במגזר הכללי. אנחנו רואים היפגעות של הולכי רגל. פחות רכב - - -, חזית צד וכו', אבל יותר היפגעות של הולכי רגל.

אתמול היה לנו ילד בן 10 בירושלים, בגולדה מאיר, פצוע קשה. אתמול. היה לנו הרוג בירושלים לפני כמעט חודש. אנחנו מתמודדים קשה מאד עם הנושא הזה של המגזר החרדי. הבעיה היא גם להגיע אליהם. מערכת החינוך זה קהל שבוי, אבל במגזר החרדי הוא לא קהל שבוי, כי אתה לא יכול להיכנס לשום בית ספר בלי אישור של מנהל בית הספר, החונך התורני והרב של הקהילה. אתה לא יכול להיכנס.

אנחנו ניסינו להיכנס. לא נתנו לנו להיכנס בדלת, באנו מהחלון, דרך שירות אזרחי. גייסנו מתנדבים של שירות אזרחי, החברה שעושים שנתיים במסגרת שירות אזרחי. חברה' מהמגזר החרדי – חסידות גור, ליר, יש לי גם ממעיין החינוך התורני, מש"ס חברה', והם עוברים הדרכה ונכנסים לתוך בתי הספר ונכנסים לתוך התלב"ס, למערכת השעות המסודרת של בית הספר. הוא יודע ביום שני הוא מלמד את כיתה ג/2 בשנה שמונה ואחר כך בתשע יש לו עוד. אבל אנחנו לא יכולים להיכנס לכולם. לא בכל מקום נותנים לנו להיכנס.

אז בהיבט של הנתונים, יש לנו מאפיינים מאד ייחודיים במגזר החרדי, בערים החרדיות וביישובים החרדיים, שבהם אנחנו שמים דגש. אמרתי הולכי רגל, אמרתי הנושא של ילדים ונושא של מושבי בטיחות וחגורות בטיחות. בעיה מאד קשה. מסיעים יותר ילדים ממה שהרכב יכול להכיל, מסיעים אותם בלי מושבי בטיחות. אתה יודע, יש את האמא התורנית כל בוקר, שלוקחת את כל הילדים לגן, של כל הבניין. היא מעמיסה את כולם, וכל יום זה אמא אחרת, אבל זה מעבר לקיבולת של הרכב.
מקס אבירם
יש להם גם את מערך ההסעות, לאו דווקא של ההורים.
אבי אזולאי
נכון.
מקס אבירם
גם מערך הסעות זה נושא שצריך לטפל בו.
אבי אזולאי
נכון, שהוא לא מוסדר. הוא הסעות פרטיות, הוא לא במערך מוסדר.
היו"ר יעקב מרגי
אתה יודע כמה זמן אני מנסה לקבל את נוהל ההסעות ממשרד החינוך.
מקס אבירם
אני אביא לך אותו, אדוני יושב הראש.
אבי אזולאי
יש נוהל מסודר.
מקס אבירם
אני שולח לך אותו.
היו"ר יעקב מרגי
על איזה נוהל אתה מדבר? מתי הוא מוכן?
מקס אבירם
מה שיש נכון לעכשיו אני מוכן לשלוח לך אותו.
היו"ר יעקב מרגי
לא, מה שיש עכשיו לא מספק.
מקס אבירם
למה?
היו"ר יעקב מרגי
למה? כי אם היית משתתף פה בדיונים, אתה תבין. לא לחינם הם מתעכבים.
אבי אזולאי
בבקשה, הנה חוברת שאנחנו מפיצים.
היו"ר יעקב מרגי
אם תדע איך ילדי ישראל מוסעים בבקרי, אלא בלי הצרכים המיוחדים ועל אחת כמה וכמה אלה עם הצרכים המיוחדים. ואני אומר לך, אל תתלהב, אין נוהל הסעות.
קריאה
יש אגף הסעות במשרד החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
יש אגף ויש סגן ראש אגף ויש מנהלים והכל, והם חוששים לבוא לוועדה כבר, להסתכל לנו פה בעיניים.
אבי אזולאי
בכל מקרה, בנושא של הסעות תלמידים, כמו שאתה ציינת, בהיבט הלוגיסטי, אנחנו רואים את הבעיות, אבל איפה שכבר יש הסעות ויש אוטובוסים ומסיעים את הילדים, אז חשוב שיסיעו אותם כמו שצריך, כי שם ההיפגעות. איך הם ממתינים בתחנה, איך הם מתנהגים כשהם יורדים מהאוטובוס. איך הם מתנהגים בתוך האוטובוס.
היו"ר יעקב מרגי
תקינות הרכבים.
אבי אזולאי
תקינות הרכבים וכל מה שקשור לזה. דרך אגב, זה נעשה דרך בקרה.
היו"ר יעקב מרגי
מספר התלמידים המוסעים בכלי.
אבי אזולאי
נכון.
היו"ר יעקב מרגי
הסמכה מיוחדת להסעת ילדים.
אבי אזולאי
זה אותן בעיות במגזר הערבי. אותן בעיות במגזר הבדואי בדרום ואותן בעיות במגזר הערבי.
היו"ר יעקב מרגי
זה לא משמח אותי.
אבי אזולאי
לא משמח, אבל עושים אכיפה, עד כמה שאפשר. יש מבצעי אכיפה לרכבים עם ניידות הבטיחות של משרד התחבורה. עוצרים, יחד עם המשטרה, את המסיעים, עושים ביקורות ואנחנו נתקלים באמת בבעיות בעניין הזה.

כל נושא ההסברה למגזר החרדי חייב להיות מוכוון ומותאם למגזר החרדי. אנחנו עושים עבודה משותפת יחד עם אגף זה"ב במשרד החינוך. לא נכנס דף לבית ספר שלא עבר אישור גם ממשרד החינוך, גם שלנו וגם חתימה של הרבנים, אישורי הסכמה. בלי אישור הסכמה אתה לא יכול להכניס נייר. כלום. התמונות מותאמות. לא תראה שם בנות, לא תראה שם ילדים בלי כיפה. הכל מסודר ומותאם, כל חומרי ההסברה.
מקס אבירם
גם מערכי השיעור.
אבי אזולאי
גם מערכי השיעור. הנה, זה מערך שיעור. תראו, כולו מותאם למגזר החרדי. אפילו בפנים אנחנו מכניסים לקלט הלכות. יש לנו ספר של נתיבות החיים עם הלכות וכו', ומדגישים ומכבדים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
וצורכים את זה? המוסדות צורכים את זה?
אבי אזולאי
כן, כן, כן, מאד. חומר כתוב צורכים ואנחנו מחלקים את זה, אבל אנחנו צריכים עוד להיכנס עם אנשים מקצועיים שלנו להדרכה. לא פעם ב-. איך אמרת, אם אתה לא עושה קבוע, אם אין לכיתה שעה שבועית כל שבוע, לאורך כל השנה ואתה עושה להם איזו פעילות של פעם בשנה איזה אירוע קהילתי כזה, זה לא מספיק. לא מספיק. לא אפקטיבי. אפקטיבי זה להיכנס קבוע.

אי אפשר להיכנס לכל הכיתות. במערכת החינוך הכללית כיתות א'-ה'. במערך החינוך החרדי – לא נכנסים לכל הכיתות. קשה מאד להיכנס לכל הכיתות. אני לא מדבר על זה שאנחנו לא יכולים להיכנס למגזר החרדי, מה שנקרא לישיבות. ישיבה קטנה, עד גיל 13 עוד נותנים לנו לדבר. תלמודי תורה אנחנו עוד יכולים להיכנס, אבל מגיל 13 ומעלה לישיבות – אף אחד לא נותן לך להיכנס. לא מבחינת שעות וגם - - -
היו"ר יעקב מרגי
בוא נסכים עכשיו על א'-ה' ואחר כך נתקדם.
אבי אזולאי
אוקיי, מקובל. א'-ה' ותלמודי תורה.
היו"ר יעקב מרגי
בסדר, זה מקביל.
מקס אבירם
מה שנקרא מוסדות הפטור.
אבי אזולאי
מוסדות הפטור בכלל בעיה. אני מדבר עוד על אלה שהם כן. מעיין החינוך התורני הוא לא - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתה לא רואה איזה עומס של חברי כנסת חרדים פה? תראה איזה עומד יש.
אבי אזולאי
מה זה, הכל מלא פה. אני חשבתי שהכל יהיה מלא. זאת הבעיה שאנחנו נתקלים איתה גם בשטח. בסוף כשאתה מגיע אז אומרים לך תשמע, אנחנו לימודי קודש לא לימודי חול. ואני אומר לו תגיד, ולשמור על חיי הילד זה לא לימודי קודש? לשמור על הילד. רק אחרי שילד נהרג בבית ספר אתה רוצה? מה, אתה צריך לחכות? בוא, אנחנו רוצים לעשות את הפעילות אצלך לפני שילד ימות.

אז משמרות זה"ב, כמו שאמר לך ארז, מלחמת עולם, מלחמת התשה. בסוף לקחנו משרתים בני 23-24 נשואים, שהם שירות לאומי, 07:30 הם עומדים עם הדגלים, עם אפוד זוהר ומעבירים. אבל כמה כאלה יש לי – 40 כאלה בכל הארץ? רובע ז' ואשדוד, ובית שמש. קצת יש לי בגור ערד, יש לי בקריית גת, קריית מלאכי, אבל אין הרבה וצריך להכניס את בתי הספר.

פה אנחנו צריכים את הסיוע שמלמעלה, של ההנהגה. אם יבואו לרבנים, ואני נפגשתי ערך חג עם הרב גרוס באשדוד, אתה בטח מכיר. אישית, הלכתי אליו בעשר בלילה ללשכה. ביקשתי שיוציא לי איזה מכתב, משהו שאנחנו נוכל לפרסם, להיזהר בחופשת החג. מלא ילדים בחופש החג בחוץ. הוא כתב, הוא אמר לי זה חשוב, חשוב, חשוב, אפילו בשבת הגדול, בדרשה בבית הכנסת – 2,000 איש – הוא דיבר על בטיחות בדרכים. אין לי הרבה כאלה. יש לי אחד כזה. קשה מאד לקבל את ההסכמות האלה ולהיכנס. והם לא רוצים. הם אומרים לימודי קודש ולימודי קודש וזהו.

אם תבוא מפה קריאה לרבנים, ודיברתי עם הרבנית עדינה בר שלום, הבת של עובדיה יוסף והיא אמרה אבי, אין בעיה, אנחנו נדחוף, אנחנו נשכנע את הרבנים שיתנו לכם להיכנס, כי צריך להסתכל על העניין הזה כלימודי קודש, ונשמרתם לא בסיסמאות. זה לימודי קודש. ואם יבינו במגזר החרדי שמי שחוצה קו הפרדה לבן זה יותר חמור מלאכול חזיר ביום כיפור, אז יבינו. וזה ההלכה, דרך אגב, אבל אף אחד לא מתייחס לזה ככה.

בסך הכל אנחנו מברכים על הקמת אגף החרדים במשרד החינוך.
מקס אבירם
המחוז.
אבי אזולאי
המחוז, על הקמת המחוז החרדי. אנחנו צריכים שם את הגוף של הבטיחות בדרכים עם הממשק ועבודה מולנו. אנחנו עם מקס. מקס אבירם זה חלק מאיתנו ואנחנו חלק ממנו ואנחנו באמת באמת צריכים את התמיכה מול ההנהגה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. עיריית ירושלים.
א. גרשון בינט
קוראים לי גרשון בינט, אני ממלא מקום מנהל אגף לחינוך חרדי, מלווה את הנושא הזה של זהירות בדרכים שנים רבות, אבל לא רק זה ותיכף תבינו למה אני א ומר את מה שאני אומר. אני הייתי שותף לחיבורים עם פיקוד העורף. אני עד היום עושה מילואים ואני קצין אנו"ח ורב של מחוז ירושלים בפיקוד העורף. לאחרונה אני עובר לפיקוד, כי הקימו עם ידידינו גדי כהן פורום בפיקוד העורף, איך פונים למגזר וזה הנושא.

אגב, אתה יושב הראש אמרת דבר שהוא הברקה, אבל היא כל כך פשוטה. מרוב שהיא פשוטה, כל הזמן, כל הדיבורים, נשאר דבר אחד מאד מעניין. אתם מאד רוצים, אתם מוכנים לעשות הכל, תמיד יש איזה הגבלות קטנות, כשההגבלות האלה פשוט גומרות את העניין. מביאים אתכם להצלחות וכשיש הצלחות זה הצלחות בשוליים. זה 80 מתוך 2,300, כאשר אומרים שמערכת החינוך החרדית מהווה עשרות אחוזים יותר גבוהים מהחלק היחסי שלהם באוכלוסייה. והכל נובע מסיבה אחת. כשמדברים על התאמות, כשמדברים על הצלחות, מדברים על דברים שהם לא העיקר. לא באים מעל, אלא באים עם.

רק לאחרונה, ואולי זה יעלה לרמה הלאומית בנושא של הכשרה, מי שיודע מה זה סעיף 24, השארת מקומות בבתי ספר לעיתות חירום להתפנויות. אז כאילו שהבעיה היא המגזר רוצה, המגזר לא רוצה. יש כאן בעיות עקרוניות של המגזר, העצמאות הפדגוגית שהוא דורש, יש לזה השלכות על כל מיני דברים שנראים לכם כשוליים.

אני רק אגיד קוריוז קטן. לפני כמה שנים הייתה ועידה בניר עציון ואנחנו היינו אז בתהליך של רה-ארגון באגף, והיה לנו יועץ ארגוני, בחור חילוני, נחמד, מכיר, מבין. הוא אמר שהוא רוצה לבוא. בוועידה הזו אחד הנושאים שעלה – הנושא של הכשרה, לימוד הנושא של זהירות בדרכים. מה צריך יותר מזה? וחי בהם. פיקוח נפש. ומי שהיה צריך להיות הדובר והנותן את ההסכמה וכביכול אפילו סיכמו מראש, זה היה הרב שטיינמן, לא פחות. יהודי שהיה קרוב אז לגיל 100.

יזמו איזו שאלה מהמנהלים ושאלו את הרב שטיינמן, אחרי שכביכול תיאמו איתו שזה בגדול בסדר. שאלו אותו – משרד החינוך דורש שתהיה שעה בשבוע. עוד הייתה אז ד"ר רחל תומר, דורש שתהיה שעה בשבוע. אגב, אני ניסיתי להפעיל איתה איזה פורום שיקימו את החומרים, יתאימו את החומרים וזה עבד יופי. הבאתי להם מנהלים שעשו יחד. בסוף זה נבל על דבר פשוט. תעשו, אבל אנחנו לא תומכים בזה. אנחנו נסכים לקבל את זה. דברים כאילו קטנים ובשוליים.

שאלו את הרב שטיינמן האם ללמד, משרד החינוך דורש שילמדו שעה בשבוע זהירות בדרכים, פיקוח נפש. בשום אופן לא. התחיל להיות לחץ, הרי תיאמו איתו. היו בטוחים שהוא הולך להגיד את זה בריש גלי לכולם. הוא אומר מה זה שעה אחת בשבוע? דבר כזה צריך להיות המחנך, המלמד, מדי פעם צריך להכניס אם זה בגמרא, אם זה בהלכה, אם זה בשיעורי דינים. להכניס את זה לתודעה סביב אירועים, לפני אירועים, בחששות לאירועים, בכל מיני דברים כאלה, את כל הנושא של בטיחות. כל נושא הבטיחות למיניהם, כל מה שקשור לסביבה וחיים.

תראו, אני שומע אתכם מדברים ואני נהנה, אבל אני מתפוצץ בתוכי ואני אומר רגע, אבל אני כבר הייתי שותף לכל הדברים האלה ותמיד זה נתקע באותו דבר. כן, אנחנו רוצים שיכירו את המשטרה. זה מצוין שיכירו את המשטרה, אבל לא יותר חשוב שהילדים האלה יכירו את הנושא של זהירות בדרכים? לא יותר טוב? מה העניין הזה שנתפסים? אין עיני צרה. חברי בעיריית ירושלים, האגף לחינוך ערבי - - -
היו"ר יעקב מרגי
איך אתם עושים את זה בעיריית ירושלים?
א. גרשון בינט
אז אני אגיד לך. מישהו זרק כאן ואני אמרתי - - -
אבי אזולאי
החוברת ששלחתי אליך נשלחה ל-50,000 בתי אב.
א. גרשון בינט
אז מה? אז אתה שולח את זה לכל המנהלים. אני מקבל את זה, אני מעביר. אני מנהל את ה - - -
היו"ר יעקב מרגי
השאלה מה הם עושים עם זה.
אבי אזולאי
קוראים את זה. יש גם בסוף משובים. אנחנו מקבלים התייחסויות.
א. גרשון בינט
מה שאתה יושב הראש אמרת ומה שהוא אמר מקודם - שלומי כץ, עקב אסון אישי הקים את הארגון הזה. הוא למד לדבר בשפה, הוא חלק מהקהילה, הוא מתאים את החומרים. הוא לא עושה את זה בשביל מפגש עם. אנחנו עשינו לו את כל ההכשרה בשקט בשקט, לפני החשש הזה שהיה כאן עם הרכבת הקלה בירושלים, וככה זה עובד. אם מכתיבים – עצם ההכתבה שבאים למעלה, יש רתיעה עצומה ואנחנו מדברים על הצלחות עם מעיין החינוך ובמקרה הטוב עם המחוז החרדי. חברה' שבאופן טבעי הם חלק מהמערכת והם מוכנים לקבל את זה. הם פתוחים הרבה יותר.

אבל אפילו שזה מגיע לחינוך עצמאי, גם גדי כהן, כשהוא תמיד היה פתוח ועומד מול, אומר אני רוצה להצליח, אני רוצה תיאום איתי, אני רוצה להתאים את החומרים, אני רוצה להתאים - - -
היו"ר יעקב מרגי
זה הכל דברים חשובים.
א. גרשון בינט
כן.
אבי אזולאי
שלומי כץ הוא שחקן - - -
היו"ר יעקב מרגי
רגע, תן לו להתבטא.
אבי אזולאי
הוא לא בתכנית הלימודים.
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה שהוא בסוף יגיע, בדרך שלו. דיברנו על הדרך, על השפה. בדרך שלא הוא יגיע.
א. גרשון בינט
בדיוק. אני רוצה לדבר פחות על התיאוריה והאידיאולוגיות החינוכיות והלאומיות שיש על זה, ויותר על הרמה הפרקטית.
היו"ר יעקב מרגי
מר בינט, במילים אחרות אתה אומר לי – תקשיב טוב, טוב, אל תבלבלו לי במוח. המלמד - - -
קריאה
סליחה, מה אמרת? לא שמעתי.
היו"ר יעקב מרגי
אמרתי את זה לעצמי. את בכוונה לא שמעת. הסלנג.
קריאה
לא שמעתי ואני רוצה לדעת.
היו"ר יעקב מרגי
אמרתי בביטוי מושאל – אל תבלבלו לי במוח, בסדר? אנחנו מחויבים לחינוך של זהירות ובטיחות. המלמד עושה את זה, אומר את זה, מלמד את זה בהלכות ועדיין אנחנו בסטטיסטיקות במקומות הכי גבוהים.
א. גרשון בינט
לא, אני חושב שהוא לא עושה את זה.
היו"ר יעקב מרגי
לא עושה את זה?
א. גרשון בינט
לא.
היו"ר יעקב מרגי
אז מה הדרך?
א. גרשון בינט
ולמה לא עושה? כי באמת אני מסכים עם האנשים ועדיין אני מסכים שצריכה להיות בזה הדרכה סדורה. הדרכה סדורה זה יכול להיות שזה אומר חומר סדור, זה יכול להיות בזמנים של פגרה כזו, זה יכול להיות בקייטנות, זה יכול להיות גם בתוך מערכת וחלק יעשו כך וחלק לא. וגם עם אותו מלמד שהיה אמור לעשות את זה וצריך לעשות כמו שהרב שטיינמן רואה אותו, גם הוא צריך איזה חומר. גם הוא צריך איזה משהו. גם הוא צריך איזה עידוד מלמעלה.

אתה יודע מה, עם רחל תומר ישבו צוות, צוות נפלא, המנהלים הכי טובים, עם אנשים שכתבו את התכניות האלה במשרד החינוך, כולל ברשותה של רחל תומר. ובסוף על דבר קטן הוא אמר רגע, אנחנו נקבל כמו כולם, שיהיה אחראי, רכז בנושא של זהירות בדרכים. היא אומרת תן לי לבדוק והיא חוזרת ואומרת נותנים לכם. אני חוזר ואומר מי נותנים לכם? החינוך העצמאי אומר שלא נותנים. בסוף התברר שכנראה באופן פורמאלי, כשנתנו את התקציבים למשרד החינוך קבעו כל מיני סעיפים, ובין השאר הדברים האלה היו.

ולכן אני אומר ואני רוצה לסכם במילה אחת. רבותי, פיקוד העורף מבין את זה. אני חושב שהם מקימים צוותות מתוך הקהילה, עם הקהילה ושומעים אותם – איך אתם רוצים שזה ייכנס הלכה למעשה. אני חושב שאחד הרעיונות זה ארגוני החסד. אני לא יודע אם זה זק"א או שזה עזר מציון או דברים מהסוג הזה, אבל זו השיטה.
היו"ר יעקב מרגי
אוקיי, תודה. ישראל גולומב, תחכים אותנו. תציג את עצמך.
ישראל גולומב
שלום וברכה. אני מרכז פורום הרשויות החרדיות במרכז השלטון המקומי. אני רוצה לפתוח עם זה ואחר כך לעבור לכובע אחר.

במרכז השלטון המקומי התחלנו קשר מול הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפני 8 שנים. אני חושב שהחרדים בכלל לא היו בלופ של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ויצוין שבשנים האחרונות, ככל שהלך וחלף הזמן, יש רכזים ומתאמי יישובים. היום אני חושב שהתיאום מול הרשויות המקומיות הוא במקום טוב, אבל זה לא מצליח לחדור לחינוך. זה נמצא בחינוך הבלתי פורמאלי או בשעות אחר הצהריים, משום שלרשויות המקומיות אין קשר או אין להן בעלות על בתי הספר והן לא יכולות להכפיף אותם לקיים תוכן לימודי כזה או אחר.

אני חושב בחלק של השלטון המקומי שיתוף הפעולה הוא טוב. רואים את זה בפעולות פנאי כשמחדירים את הנושא הזה. רואים את זה במבצעים בכל הרשויות של מכירת קסדות ורכיבת אופניים. כל מיני פרויקטים שרואים אותם כל הזמן, בעיקר בחופשות, אבל זה פחות נוגע לחינוך וזה לא נכנס לחינוך מטעמים שכבר דיברו עליהם פה.

אני בשנה האחרונה נכנסתי לנהל את רשת הגנים ואני רוצה לדבר על היבט של גנים, שלא דיברו עליו פה בכלל. אני מברך מאד על הדיון הזה ואני שמח שאני נמצא בו, כי אני מרגיש שיש מקום לעשות דבר טוב. אנחנו התחלנו עכשיו באיזו שהיא תכנית ואני אחרי היכרות קצרה עם מנהל המחוז החדש, מר איציק זהבי. אני בטוח שגם נקבל כתף חמה ודחיפה ואנחנו מתקדמים. עדיין לא בשלב של להציג תכנית.

אנחנו מנסים להביא הצעה שבגני הילדים, באשכולות גני הילדים, להפוך חצר אחת משלושת הגנים האלה למעיין כביש עם תנועה. לעשות לילדים מקום שיהיו להם מגלשות, נדנדות ועוד פעם מגלשות ונדנדות אותו דבר, לחבר באיזו שהיא צורה את החצרות ולאפשר לילדים משחק מהסוג הזה. זה רמזורים, זה יכול להוות למידה. צוות פדגוגי אצלנו יושב ומכין תכנית כזו. אחרי שאנחנו נהיה עם תכנית מסודרת, אנחנו מתכוונים לקבל אישור ממשרד החינוך לצמצם חצרות ולעשות חצרות מהסוג הזה, כי אנחנו חושבים שהדרכות ושעות לימוד, כשאתה נותן לילד בשעות הפנאי שלו על הבימבה, לעצור ברמזור, לתת לחבר שלו לעבור במעבר חצייה, אין ספק שזאת תודעה שתחדיר לי יותר טוב מכל שוטר עם מדים או בלי מדים, את המשמעות של שמירה על הכללים.

אנחנו בשלבים ראשונים של גיבוש התכנית הזו ואני בטוח שמשרד החינוך יתמוך בה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
א. גרשון בינט
אני יכול להוסיף מילה? חלק חיובי אופטימי באמת. יש אצלנו בעיריית ירושלים ראייה גדולה, יש רפרנט בתושייה, תחת דיאנה קוגן, שהיא אחראית על נושא הזהירות בדרכים, ועושים פעילות עם התאמות. קשה, אבל הם עושים ויש גם דברים חיוביים שנעשים.
היו"ר יעקב מרגי
טוב, בוא אני אגיד לך. אל תרגיש במצוקה, אבל זו המציאות בחברה החרדית. הם עוד לא השכילו להוריד את השלט נגרר מאחורי הגב שלהם ולשים שלט גורר בחזית, בחזה שלהם. הגיע הזמן שבחברה החרדית יובילו תהליכים. החברה החרדית פועלת רק כשהטיל נופל ורק אז הם יודעים לתפקד. לצערי הרב אני אומר את זה. ואם הדיון הזה היה גורר כותרת בעיתון המבשר או ביתד נאמן, היית רואה פה את כולם מבקשים רשות דיבור ומחפשים מי ידבר לפני מי ומי ייתן את הכותרת.

זהירות בדרכים זה לא ציווי שלי. ונשמרתם לנפשותיכם זה לא גחמה שלי, זה ציווי. לצערי הרב, אם ההנהגה החרדית לא מגיעה לדיון כזה חשוב, זה אומר דרשני איפה זה יהיה ואיפה זה נמצא. אבל הנה אני אומר לך, מה שלא יהיה בכפייה, לא יהיה, לצערי הרב. תקשיב טוב טוב מה אני אומר לך ואני אומר את זה בצער. אני לא אוהב תהליכים כפייתיים, לא אוהב תהליכים כפייתיים, סליחה. אבל המדינה והמשרד יודעים בדיוק איפה הבטן הרכה של המוסדות האלה. המשרד צריך להשתמש בה, ואתה יודע מה, יהיה ביקוש לזהירות בדרכים - אני אומר לך - יותר מאשר בחברה הכללית. רק אם המשרד יידע לדקדק את העצב הנכון.
א. גרשון בינט
ולעשות התאמות.
היו"ר יעקב מרגי
אומרים לך פתוחים. משטרת ישראל פתוחה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק ועשתה כבר צעדים. אנחנו לא מבקשים, אתה יודע מה, למדנו. התרגלנו שמלכתחילה לא מרימים דגלים בחברה החרדית. אני מבין את האמירה שלהם - אנחנו מסכימים אבל לא. למה, מה יש בזה? יש בזה כפירה? יש בזה דברי אלוקים חיים. קדושת החיים – ונשמרתם מאד לנפשותיכם. צריך לא לפחד מחדש. חדש זה בתבואה. חדש אסור מן התורה בתבואה, לא בחיים, לא בדברים אחרים.

סליחה שאני אומר לך את זה. אתה תמיד מגיע לדיונים. אתה יודע, תמיד מורה נוזפת במאחרים בפני הנמצאים. אבל אתה יודע מי נמצא פה ומתמיד? הפרוטוקול. הפרוטוקול סופג את זה ואנחנו נוציא את זה החוצה, גם את דברי הביקורת שלי על נוכחות חברי הכנסת, על נוכחות מנהלי רשתות החינוך החרדיים. תאמין לי שאם היה פה דיון על הקצאת שעות, גם על לימודי החלל והתחממות כדור הארץ, היית רואה פה שולחן מלא. מה לעשות? זה לא נוח. ואני יודע מה אני הולך לומר, את עיקומי הפרצוף ואת הקריצות, אבל אני אומר את הדברים שלי כדרכי.

שקלתי אם לבטל את הדיון. קיבלתי החלטה לא לבטל אותו כדי לומר את הדברים האלה. יש מישהו שרוצה לתרום לדיון בנושא ושטרם דיבר? בבקשה, תציגי את עצמך.
שפרה קרימולובסקי
שפרה קרימולובסקי, בעלת משרד לתקשורת שיווקית. מניסיון של דברים אחרים שאנחנו הכנסנו בחינוך לתזונה בריאה וכדומה, אני חושבת א' שכדאי להכשיר מורים לדברים מתוך תלמודי התורה ובית יעקב ואת זה ניתן לעשות, ושהם ילמדו את הדברים, שישלבו אותם וכו', כי באמת הם זה בא מבחוץ ישנה התנגדות.

וגורם נוסף חשוב מאד, זה ההורים עצמם. הם מהווים במגזר שלנו, לצערנו הרב, דוגמא שלילית והיה צריך להתחיל משם, באסיפות הורים וכדומה, לדבר על הנושא הזה. הרי כולנו בתוך המגזר - - -
היו"ר יעקב מרגי
את יודעת, יש טרנד בחברה החרדית, בקירוב מה שנקרא, הפרשת חלה. אני לא יודעת למה זה תורם, הכנסים האלה, חוץ מלאותה רבנית שמקבלת על זה.
שפרה קרימולובסקי
לאותה רבנית שמקבלת כסף, אני מסכימה איתך.
היו"ר יעקב מרגי
תאמיני לי אם יעשו כנס על ונשמרתם מאד לנפשותיכם, זה יועיל לכולם.
שפרה קרימולובסקי
אני חושבת בהחלט שזה נכון.
היו"ר יעקב מרגי
אז אם לא בזה, באסיפות הורים. רבותי, אני מוכן לבחון כל דרך.
מקס אבירם
אדוני יושב הראש, עלית עכשיו על סטרטאפ, במהלכים האלה, בכנסים האלה של הפרשת חלה, אפשר להכניס נושאים של בטיחות בדרכים.
שפרה קרימולובסקי
שם זה אולי לא כל כך ילך, אבל זה יכול ללכת בכנסים של אמירת אמת, ושם זה - - -
היו"ר יעקב מרגי
זה הטרנד החדש. זה לא החרדים אשמים, זה החברה הכללית שצורכת את זה. זה סוד הקיום, אתם לא מבינים. הקדוש ברוך הוא ממציא כל פעם כדי שלא יהיה מיתון.
אבי אזולאי
יושב הראש, יש את נושא מוסדות הפטור.
היו"ר יעקב מרגי
רגע, סיימת?
שפרה קרימולובסקי
כן.
היו"ר יעקב מרגי
בבקשה.
אבי אזולאי
מוסדות הפטור. המצב הוא יותר קשה במוסדות הפטור, כי שם ממש אפשר להיכנס. אנחנו עשינו פיילוט לפני שנה וחצי, יצאנו בקול קורא לכל מוסדות הפטור – מי רוצה – אנחנו משלמים שעות.
היו"ר יעקב מרגי
איציק זהבי שמע את הדברים שלי קודם, על שיעור נגינה. הוא שומע את הדברים שלך, כי הוא משרד החינוך מבחינתי.
אבי אזולאי
אז אני אומר, במוסדות הפטור אנחנו מימנו שעות למדריכים ועשינו להם הכשרת הדרכה לבטיחות בדרכים. סך הכל נרשמו 11 בתי ספר בערך מ-200 מוסדות פטור ועשינו שם את הפיילוט ועברנו שנה שלמה עם הדרכות, שעה שבועית וכו'. היה מצוין, אבל קשה להמשיך את זה. אנחנו עכשיו יוצאים עם - - -
קריאה
הכסף - - -
אבי אזולאי
אבל אנחנו ממשיכים.
היו"ר יעקב מרגי
לא, הפוך. חשבתי שתלמד מזה מה שאמרתי. זה סותר חלק מהדברים שלך ואני אגיד לך למה. אז הנה, הדריכו מדריכים - - -
אבי אזולאי
הכנסנו מדריכים - - -
היו"ר יעקב מרגי
כמה באו ללמוד את זה?
אבי אזולאי
עשו בכיתות. קול קורא ואנחנו ממשיכים.
א. גרשון בינט
זה לא זה.
היו"ר יעקב מרגי
אקטיביזם בתוך החברה החרדית. לכן אני לא לחינם - - -
א. גרשון בינט
אבל הם פוחדים.
היו"ר יעקב מרגי
סליחה, לא לחינם אמרתי ארגוני הצלה וזק"א. אלה ארגונים אקטיביסטים. לא לחינם הלכתי על טרמינולוגיה של גורר ונגרר.
א. גרשון בינט
אני חושב שזה כיוון נפלא. רק תיגע.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. בבקשה, תציגי את עצמך.
מלכה רחל בנעט
שמי רחלי בנעט, תקשורת שיווקית. דיברתם על הפרשת חלה. ה-issue המרכזי הוא - - -
היו"ר יעקב מרגי
אל תהפכו את זה עכשיו לדיון.
מלכה רחל בנעט
אני אומרת שה-issue המרכזי - - -
היו"ר יעקב מרגי
עוד יפנו אלי ויגידו שאני נגד הפרשות חלה.
מלכה רחל בנעט
זה הגברים.
היו"ר יעקב מרגי
אשתי מפרישה חלה כל יום שישי.
מלכה רחל בנעט
ה-issue המרכזי זה הגברים, שהם הולכים באמצע הכביש. המלמדים יוצאים מתלמוד התורה יחד עם הילדים באמצע הכביש ולא חושבים שצריך להעלות אותם - - -
היו"ר יעקב מרגי
תגידו, חשבתם על זה פעם שאמא עוברת את הילד, קודם כל מקריבה את התינוק קדימה. קודם כל היא מוגנת.
קריאה
יש מחקרים ברשות - - -
היו"ר יעקב מרגי
יש הרבה, אני לא רוצה. אני אומר את זה בצער, אני לא מקניט. אני אומר את הדברים בדם ליבי, אני לא מקניט. וזה שילדה בת 4 תיקח את אחותה הקטנה או אחיה הקטן. רבותי, אני כבר אמרתי לכם, תהיו בשעה שמונה לכביש הראשי ברחוב רבי עקיבא בבית"ר עילית. תלכו בשעה שמונה.
שפרה קרימולובסקי
ברבי עקיבא בבני ברק זה קטסטרופה.
היו"ר יעקב מרגי
זה לא רק שם.
מקס אבירם
זה סיוט. פחד. אני יום אחד עמדתי, לא נסעתי.
היו"ר יעקב מרגי
לא רק שם, רבותי, שלא תבינו. בסביבת בתי הספר הכלליים, גם שם היה דיון וגם שם. אבל פה זה מאסה קריטית. בתי הספר עמוסים, התנועה היא כבדה וצריך מישהו שייתן את הדעת. תודה.
מקס אבירם
אדוני יושב הראש, אני יכול לומר עוד מילה אחת? עוד משפט אחד.
היו"ר יעקב מרגי
כן.
מקס אבירם
אני חושב שהחידוש שכולם צריכים להפנים אותו, זה עצם עובדת הקמתו של המחוז החרדי במשרד החינוך, שרק יביא לקידום ענייני ה - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתה כמו אותה מורה שאומרת את הדברים הברורים מאליהם לאלה שלא איחרו. תאמר לאלה שלא באו מה החשיבות של המחוז החרדי.
מקס אבירם
סליחה.
היו"ר יעקב מרגי
בבקשה.
איציק זהבי
אני ברשותכם אתייחס רק במספר נקודות. קודם כל, אני מתחייב כאן להעלות את הנושא הזה בכל מפגש שיש לי, גם עם נציגים, גם עם נציגי הבעלויות על המוסדות, גם עם האיגודים למיניהם – כולל איגוד תלמודי התורה, שהם הבסיס של מוסדות הפטור ואנחנו נביא את הדברים האלה בצורה מסודרת. זה חלק מהשיח שאנחנו מבקשים לקדם בתוך העשייה של המחוז החרדי.

החומרים שנמצאים פה ושגם הצגתם אותם בפני הוועדה, הם חומרים מאד מאד חשובים, מאד מאד טובים ואנחנו לא מחפשים, משרד החינוך לא הולך להוציא חומרים חדשים. אם יש חומרים קיימים שהם טובים, אנחנו נשתמש בהם וזו רק דוגמית. אנחנו נשקיע בזה מאמץ גדול מאד גם בחשיפה.

אני חושב שעלו פה כמה רעיונות מאד מאד יפים. לא כולם קשורים אלינו, אבל בכלל לציבור הישראלי ולציבור החרדי, אני חושב שהם יכולים להיות תשובה ופתרון טוב.

אנחנו בתוך המחוז, ביחד עם האגף במשרד, נבנה את הנושא הזה בצורה מסודרת לקראת השנה הבאה ונשמח לבוא ולתת דין וחשבון כאן בוועדה.

אני רוצה ברשותכם לומר בכל זאת עוד מילה על ונשמרתם גם בדברים שהם מעבר לשלושה חודשים, ולומר לכם רבותי, יוצאים לחופשת הקיץ, צריכים לשמור על הילדים בקיץ. צריך לראות מה קורה איתם כשהם יוצאים לטיולים, כשהם הולכים אל חופי הים, כשהם נמצאים בכל מיני מקומות שבהם צריך להשגיח. ונשמרתם הוא בכל המקומות, הוא בכל הסביבות, ולקראת הקיץ אנחנו, כשהילדים מסתובבים ברחובות בחוץ, צריכים לתת להם מענים ואנחנו רואים בזה חלק אינטגראלי מתוך ונשמרתם.

בפגישותיי גם עם רבנים ועם גורמים מתוך המנהיגות של הקהילה החרדית, של הציבור החרדי, אעלה וכבר העליתי את הנושא הזה ואני יכול לומר לכם שבתחושה שלי יש הרבה יותר פתיחות לדברים הללו מאשר בעבר, ויש הרבה יותר רצון ונכונות. אני מקווה שזה יוכל לקרום עור וגידים ובדחיפה של ועדת החינוך של הכנסת ויושב הראש, על אחת כמה וכמה. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. תודה לכולם. אני אסכם פחות או יותר נקודות שעלו:

הוועדה מודה לכל מי שהגיע לדיון ולשותפים בדיון ולכל מי שתרם לדיון. הוועדה מודה למנהל המחוז החרדי על תכנית הגברת הזהירות בדרכים והחינוך לבטיחות בדרכים.

הוועדה מצרה על היעדרותם של מנהלי רשתות החינוך החרדיות והבעלויות השונות בחינוך החרדי. הוועדה מצרה על היעדרותם של חברי הכנסת החרדיים מהסיעות החרדיות מהדיון על זהירות בדרכים, צעד שיש בו אמירה מסוכנת על כך שזהירות בדרכים הוא נושא לא חשוב.

מתי התכנית אמורה לצאת?
איציק זהבי
אנחנו כבר עובדים על הבסיס שלה וכבר לקיץ הנוכחי וגם לשנת הלימודים הבאה כמובן.
היו"ר יעקב מרגי
הוועדה קוראת לרשויות המקומיות לשתף פעולה עם היוזמה הברוכה להטמיע את תכנית הזהירות בדרכים בבתיה ספר החרדיים.

הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד חמישה חודשים על תהליך ההטמעה בשנת הלימודים הקרובה בתוך מוסדות החינוך.

אני לוקח את הסוגיה הזו ברמה האישית, אני כיושב ראש הוועדה לוקח את הסוגיה הזו ברמה אישית להידברות גם עם חברי הכנסת החרדיים וגם עם מנהלי רשתות החינוך, כדי להביא לשיתוף פעולה.

הוועדה קוראת לארגוני ההצלה השונים בחברה החרדית, להקים זרוע מתנדבים שייכנסו לתוך בתי הספר החרדיים ללימוד מקצוע הזהירות בדרכים, כמובן תוך התמקצעות ולימוד הנושא הן מהמועצה הלאומית לבטיחות בדרכים והן ממשרד - - -
מרים נחום
הרשות לבטיחות בדרכים.
היו"ר יעקב מרגי
הרשות. רשות, מועצה, אז צודקת. אני פוחד שייקחו לכם תקנים מסוימים, בסדר.
אבי אזולאי
אתה לא מבין כמה אתה צודק.
היו"ר יעקב מרגי
משם אני בא. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המשרד לביטחון פנים.

ושוב, משרד החינוך. אני לא רוצה להכניס את זה בסיכום. אני לא לחינם אמרתי. אתם יודעים איפה ללחוץ. אתם יודעים מה מעניין את מנהלי המוסדות. זה הא בהא תליה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.

קוד המקור של הנתונים