הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 82

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 10:45

נשים יוצרות בשפה הערבית, לציון יום השפה ערבית בכנסת

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

לובנה זועבי - מנהלת תחום תרבות ערבית, משרד התרבות והספורט

כלנית שמיר - מנהלת תחום תקצוב ותמיכות, משרד התרבות והספורט

ראויה בורבארה - מנהלת תחום דעת שפה ערבית, משרד החינוך

בת שבע אפריים - הרשות לקידום מעמד האישה, רכזת מוניציפאלית, המשרד לשוויון חברתי

ורד בכר - נציגת ארגון מעורבות - פעילות חרדיות בוועדות הכנסת

ד"ר עאמר דהאמשה - מרצה וחוקר

ליסה קרכלין - ארגון Dirasat

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

נשים יוצרות בשפה הערבית, לציון יום השפה הערבית בכנסת

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים לכנסת. היום אנו מציינים את יום השפה הערבית. התאריך 24.5.2016 השעה 10:45.

הדיון הינו לכבוד יום השפה הערבית, שנקבע בכנסת כיום מיוחד. במצב נורמאלי לא היינו צריכים לקבוע יום מיוחד לשפה שהיא שמה רשמית, אבל כולנו יודעים את הקשיים שאנחנו עומדים בפניהם, ביישום המעמד הזה דה-פקטו במובן הזה שבאמת ההתייחסות של המשרדים השונים, של האזרחים השונים לשפה הערבית כשפה רשמית במדינה, עדיין רחוקה מיישום המעמד הזה.

הוועדות השונות מקיימות דיונים, היום כולם ממוקדים בנושא של השפה הערבית. אנחנו בחרנו בוועדה לדבר על נשים שיוצרות בשפה הערבית. היה קושי קודם כל למנות את הנשים היוצרות בשפה הערבית, ואני בטוחה שזה לא בגלל שאין נשים יוצרות בערבית, אבל זה מעיד קודם כל גם על מעמד הנשים באופן כללי וגם על מעמד השפה ועל הקושי שנמצא אצל נשים ערביות ליצור ולפרסם. אני יודעת שהרבה נשים יוצרות, אבל לא מפרסמות ולא מתפרסמות בגלל היצירה הזו.

יש לנו נציגים של משרד התרבות, נכון? נכון.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

הן יוצרות.

והן גם יוצרות, כן.

הן אחראיות על היוצרות גם.

אוקיי. אז בשלב הזה אני רק רוצה להגיד שאחד הקשיים שעומדים בפני נשים יוצרות בשפה הערבית, בעיקר זה להתמודד עם הקושי גם כן בלפרוץ גבולות, כי יצירה באופן כללי מחייבת פריצת גבולות, אחרת אתה תהיה אדם מן המניין. אנשים שיוצרים, מתלבטים בעצם העובדה שהם כל הזמן מתגרים בגבולות הקיימים ונותנים לציבור לעבור למחוזות שעוד לא היה בהם. וכנראה זה אחד מהקשיים העצמיים שנמצאים לאישה הערבייה, אבל מצד שני אני יודעת שאין הרבה תמיכה בנשים ערביות יוצרות, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה בעיקר כלכלית, שתאפשר להן להתפנות באמת כדי לעשות את היצירה הזו.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור. האם תרצה להתייחס, חבר הכנסת מסעוד גנאים? תפדל. אחר כך נציגות משרד התרבות, מהן נשמע קצת על המצב.

בוקר טוב לכולם. היום הוא יום השפה הערבית בכנסת.

אז המטרה היא בסוף להציג את השפה הערבית לא כשפה מאיימת, מפחידה, לא כשפת אויב, אלא כשפה שהיא ידידותית, מקרב, אנושית, משום שיש כמה אמונות תפלות ואגדות שמפיצים כמה חברי כנסת מהימין – לא כולם, דרך אגב – חלק שגם דיברו בכנסת, שמנסים להציג את הערבים ואת המוסלמים כאילו שהם קניבלים, אין להם תרבות, שפיכות הדמים היום.

הם מציגים את מה שקורה היום – התוהו ובוהו בעולם הערבי, אבל הם שוכחים שהשפה הערבית בימי הביניים, כאשר היו ימי הביניים החשוכים באירופה, ימי הביניים אצלנו, בעולם הערבי והמוסלמי, היו ימים של נאורות, של תרבות, של קידמה. השפה הערבית הייתה השפה העולמית. אתה רוצה להיות אינטלקטואל בעולם, אתה צריך לדעת את השפה הערבית. האוניברסיטאות החשובות בעולם היו בעולם הערבי, בקורדובה, גרנטה, פוליתילה, באל אנדלוס.

בעולם הערבי?

אתה זוכר מה אמר דוריד לחאם.

זוכר.

ו - - - היינו הכיבוש.

לא, אבל עם כיבוש כזה, וואלה יא עאידה, אני לא יודע. נתווכח על זה אחר כך. יש מזרחנית גרמניה בשם זיגריד הון, היא כתבה את הספר – שמס אל ערב תסתה על הערב – השמש של הערבים זורחת על המערב. תקראו שם את המכתבים של מלכי אנגליה ואירופה, שהתחננו לשליטים של אנדלוס כדי לקבל את הבנים ואת הבנות שלהם, כדי ללמוד באוניברסיטאות שם. חס וחלילה, אני לא אומר מתוך עליונות או משהו כזה, לא. אבל מתוך שיש כאלה שמנסים לשכוח את ההיסטוריה ולחשוב שאצל הערבים והמוסלמים אין תרבות.

השפה הערבית היא שפה עשירה, היא שפת תרבות, שפת קידמה, וזה מה שאנחנו רוצים להחדיר לאנשים. נכון שהשפה הערבית היום היא שמה רשמית, אבל זה בתיאוריה, לצערי הרב, זה על הנייר, אבל בשטח אין. בשטח לא מיישמים לא את החוק, לא את פסקי בית המשפט העליון בקשר למעמדה של השפה הערבית – השווה. מי שרוצה להדיר את השפה הערבית מהמרחב – רוצה גם להדיר ומדיר את דובריה ואין להפריד בין דוברי הערבית לשפה הערבית, כי היחס שלך לשפה זה היחס שלך לעם, לאומה, לדוברי השפה הזו.

בקשר ליצירה – אני חושב שבחברה הערבית בתוך ישראל יש יוצרות. יש יוצרות. ואם אנחנו רוצים לדברים על מחסומים ועל קשיים, יש גם קשיים על היוצרים הערבים, לצערי הרב, לא רק על היוצרות. נכון, אנחנו צריכים לתמוך, צריכים לעודד, צריכים לעשות הכל כדי שירבו וכדי שיוצרות אלה באמת ייקחו את מקומן.

לאחרונה, לא לאחרונה – שנתיים – הזדמן לי להיות בכמה טקסים ובכמה מקומות. אני ראיתי מספר, לא מספר קטן של יוצרות, משוררות, סופרות, שהן באמת כותבות, אם זה ספרות, אם זה שירה - - -

יש את ראג'ה אגבריה, יש את מיסון אסדי, ראויה בורבנה. יש רבות.

יש הרבה. אז יוצרות אלה, אני מקווה שחלק מהן תבאנה לפה, אנחנו חייבים לתמוך בהן, וגם נשמע אולי גם ממשרד התרבות מה הוא עושה כדי לתמוך ביוצרות והיוצרים. תודה.

תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. אני חושבת שאחד הדברים שתמיד הדהימו אותי זה היחס העוין לשפה הערבית, למרות שהשפה הערבית והשפה העברית הן אחיות.

נכון.

שתיהן שפות שמיות, בשתיהן יש אפילו דמיון כל כך רב. מי שמתחיל לראות ערבית או עברית, רואה כמה השפות הן קרובות ואפשר ללמוד אותן, קצת יותר קל ללמוד עברית מאשר ערבית, עם כל הדקדוק שיש בשפה, אבל אני חושבת שאנחנו מעמיסים על שתי השפות והיחס אליהן ובמיוחד לשפה הערבית, את כל המטענים הפוליטיים הקיימים במרחב במדינה. ולצערנו הרב, ואני תמיד אומרת את זה – ליהודים במדינה יש חסך גדול אם לא הכירו את הספרות הערבית, את השירה הערבית ואת השפה באופן כללי.

נציגת משרד התרבות והספורט לובנה זועבי, אני אשמח לשמוע מה המשרד מייחד בתכניות שלו, גם ליוצרות הערביות באופן כללי, אבל גם כן ליצירה, לשפה, לחיזוק השפה והתרבות בתוך האוכלוסייה הערבית, או אם אני טעיתי ואתן רוצות שגברת כלנית תדבר. איך שתרצו.

אני קודם כל ברכתי על היום הזה, המיוחד לשפה הערבית. השפה הערבית היא לא רק שפת האם של הערבים במדינה, היא גם שפה שמשתמשים בה רוב האזרחים במזרח התיכון וגם חלק נכבד מאזרחי המדינה, שאינם ערבים. אז יש לנו מורשת משותפת, שפה משותפת, שירה משותפת שניתן להוציא ממנה הרבה יותר בעתיד.

לגבי נשים יוצרות. משרד התרבות והספורט אכן האג'נדה שלו היא קידום נשים יוצרות בחברה הערבית ובכלל, למרות שהמשרד אינו תומך ביוצרות או ביוצרים בודדים, לרוב זה תמיכות במוסדות ופעילות בפרויקטים. לכן, גם המחלקה לתרבות ערבית שהתקציב שלה מיועד לתמיכה בתחומי התרבות השונים בחברה הערבית, בין היתר תומכת ביוצרות ערביות בשפה הערבית וגם בחומי המחול, התיאטרון, המוסיקה, אבל זה לא באופן ישיר.

לכן אין לי סטטיסטיקה מדויקת היום לבוא ולהגיד כמה יוצרות ערביות נהנות מתוך כל התמיכות שלנו, אבל זה כן דבר שאני חושבת שחשוב שבעתיד אולי מתי שהוא נתחיל לעשות את המחקר הזה. בכל זאת - - -

אני לא חושבת בעתיד הרחוק. לפי החלטת התקצוב המגדרי, שכל משרד חייב לעבור על התקציב שלו ולהביא סקירה של כמה נשים נהנות מהתקציב, אז אני מציעה שהשנה הזו, במקום מה שעשיתם בשנה שעברה בעניין הספורט, תתמקדו השנה בעניין התרבות וחלק מזה יהיה גם תקצוב מגדרי; ואני מציעה גם מגזרי ולא רק מגדרי.

אוקיי. בעצם יש לנו הליך מסוים שאנחנו התחלנו איתו, אבל זה לא נהיה עד כדי סטטיסטיקה מדויקת שאני יכולה להציג. בעצם יש לנו גם א הפרסים שלנו, שאנחנו דרכם תומכים ביוצרות בשפה הערבית וגם ביוצרים, שם עד היום המצב הוא – זאת אומרת יש לנו יוצרות שזכו בעבר, אבל הן לא הרוב עדיין.

לא ידוע לך כמה?

ידוע לי. בשנה שעברה זה לא התקיים. בשנת 2014 היו מעט לעומת הזוכים הגברים.

למה בשנת 2015 זה לא התקיים?

מאילוצי תקציב. אני עכשיו פורשת בפנייך את ה - - -

מעניין, זה הקיצוץ היחידי שקרה במשרד?

לא, לא. היה - - -

זה תקציב המדינה. זה עיתוי אישור תקציב המדינה שלא הספיק ולא אפשר לעשות את כל הליך הפרס, לא חוסר תקציבי. לא היה חוסר תקציב.

לא חוסר. הייתה העדפה. היה אילוץ מסוים של המשרד. לא משנה. אז בעצם זה לגבי הפרסים.

אפילו בעניין הפרס אין לכם? עד כמה שידוע לי, מעטות מאד לאורך השנים – מתי התחיל הפרס הזה?

לפני המון שנים. יש לנו 10 פרסים שמיועדים לתחום הספרות ועוד שני פרסים לאומנויות, מפעל חיים לאומנויות הבמה והאומנות.

כן, אבל עד כמה שידוע לי, אני כל שנה עוקבת אחרי מי מקבלים את הפרס הזה, שהוא פרס שמאפשר בעצם ליוצר, ליוצרת, להתפנות לכתוב לשנה שלמה, עד כמה שזכור לי.

כן. זה סכום של 50,000 שקלים זכייה, שהסופר יכול להשתמש בו.

להשתמש בו איך שהוא רוצה.

זה לא מיועד ואנחנו לא מכריחים אף אחד - - -

כן, אבל עד כמה שידוע לי, ואני עוקבת אחרי זה בשנים האחרונות, לא היו הרבה נשים שקיבלו את זה. כל שנה אולי תהיה אחת, אבל לא יותר.

לא, לא, אני אסביר את העניין הזה. בוועדת השיפוט שלנו ובוועד הנאמנים אנחנו תמיד להיפך, מעודדים נשים שיהיו קודם כל בוועד, לא רק כזוכות - - -

כמה נשים יש בוועדה?

הוועדה משתנה כל שנה.

כמה?

שנה שעברה, פעם אחרונה הייתה בתיאטרון אישה – חאולה דיבסי - - -

מתוך?

לא, זו אחת. בתיאטרון זה אחת.

את מדברת על הזוכות?

לא, אני מדברת על הוועדה.

בוועדה יש רק אחת?

יש וועדה שבוחרת את הזוכים.

מה מספר האנשים שיושבים בוועדה?

חברי הוועדה.

חמישה בספרות, אחד בתיאטרון, אחד באומנות. זה מה שהיה.

ועדה – אדם אחד מכריע?

זו ועדה של שבעה, שאחד בא מהתחום הזה ואחד בא - - -

כל אחד מתחום.

מתוך השבעה, כמה נשים היו?

היו שתיים, אני חושבת.

שתיים מתוך שבעה.

תיכף, אבל זה לא, אני אסביר את העניין לגבי זוכות וגם לגבי הוועדה. קודם כל אנחנו תמיד פונים ליוצרות או לאנשי מקצוע שיבואו וייקחו חלק בוועדות. זה לא תמיד אשמת המשרד שהן לא מסכימות. הרבה סירוב קיבלנו בשנים האחרונות מנשים וגברים.

מעניין למה.

וגם הזוכות. זה חשוב מאד, כי הזכייה היא חלק מאלה שמגישים מועמדות. אז הנשים צריכות גם כן להגיש מועמדות כדי לזכות. אז מבחינת פילוח מגדרי, אם את מסתכלת על כל אלה שמגישים מועמדות לזכייה, אז זה גם כן מרוב - - -

טוב. יש לכם סל תרבות, בדקתם פעם את הסבסוד - - -

סל תרבות זה לא שייך לנו.

לא, משרד החינוך. התקצוב שניתן לכל מיני, אתם לא נותנים תקצוב לתיאטראות וכו'. בדקתם פעם כמה מזה תומך בנשים שעובדות ביצירה, אם זה בתיאטרון, או בקולנוע?

כרגע אמרתי לך שאין לי סטטיסטיקה מדויקת, אבל אני עדה להתפתחות ולריבוי מספרן של הנשים היוצרות, במיוחד בתחום האומנות ובתחום המחול. יש לנו מנהלות מוסדות - - -

אני מודעת לזה. אני שואלת מה החלק של המשרד לתמוך ביוצרות האלה.

כשאני תומכת בפעילות הגוף, חלק מזה הולך למשכורות וליוצרות. אני לא תומכת ספציפית באומן בודד. אני תומכת בפעילות הגוף והגוף מעסיק גם יוצרות וגם יוצרים וגם הוא פורש את התמיכה איך שהוא חושב לנכון לעשות. גם יש לו הוצאות אחרות. לכן אמרתי לך בתחילת דבריי, אם התמיכה הייתה מיועדת לאומנים בודדים, זה היה קל הרבה יותר לבחון את העניין מבחינה מגדרית, אבל בגלל שהתמיכה מיועדת לפרויקטים ולגופים, אז צריך באמת לעשות מחקר מיוחד בשביל לדעת את החלק של הנשים מתוך כל האומנים היוצרים.

אוקיי. מישהו רוצה להוסיף?

אני בזמנו, כאשר הייתה השרה לימור לבנת, את הנושא של הפרסים ושל התמיכה ביוצרים ערבים, פרשתי אם זה בשאילתות ואם זה בפגישות והאמת, אתם יודעים, היום הבעיה של כל היוצרים זו בעיה של איך הוא מדפיס את הספר שלו, את היצירה שלו, איך הוא משווק אותה. אין לו כסף. עכשיו התפקיד של משרד התרבות זה לתמוך כדי להוציא לאור את היצירות שלהם.

היום אנחנו לא עושים את זה לא בשפה הערבית ולא בשפה העברית. לא עושים את זה בכלל. אז צריך לשקול אם זה אחד הדברים שעושים.

הפרסים הם ליוצרים. זה משהו אחד. יש לנו עוד פרויקטים שעד היום, עד שנת 2014, כאשר אחד מהם נעצר בשנת 2015, אחד מהם המשיך דרך מרכז הספר והספריות שאנחנו תומכים בו, אחד לספרות ילדים. חלק מפרויקט ספרות הילדים שאנחנו תומכים בו במרכז הספר והספריות, זה הוצאה לאור של ספרים בשפה הערבית בתחום ספרות הילדים. דבר שני, היה לנו גם כן פרויקט, הוצאה לאור של כותרים בשפה הערבית. זה נעצר בשנה האחרונה, בשנת 2015. אנחנו בוחנים דרך נוספת להוציא אותו מחדש בשנת 2016 או בשנת 2017 - - -

למה זה נעצר?

הגוף ש - - -

זה היה בדרך של תמיכות ולא היה לזה מבחני תמיכה, וביקשנו מאיתנו לשקול, או לעשות מבחני תמיכה ספציפיים, או לעבור לרכש ולהגדיר בדיוק מה אנחנו רוצים לרכוש, ולרכוש את זה כרכישת שירות. כך אפשר אולי יותר להתכוונן למגדרי ולומר כמה נשים אנחנו רוצים וכמה גברים, זה הרבה יותר מאפשר - - -

גם במבחן התמיכות אפשר להתכוונן.

מבחן תמיכה יש לזה בעיות של שוויון במשרד המשפטים. לא תמיד. מה שעשינו לאחרונה במבחני תמיכה, כל מבחני התמיכה האחרונים שיצאו השנה, שתוקנו לאחרונה, מדיניות השרה רגב הייתה לעודד את השתתפות נשים בוועד המנהל.

את קבלת ההחלטות של הגופים שבעצם - - -

זאת ראייה, שכשמעורבות בוועד המנהל, תהיה ראייה מגדרית גם בהתנהלות השוטפת שלגופי התרבות.

לא בהכרח. צריך נשים עם ראייה מגדרית ואנחנו עדים לזה.

קצתיותר קשה לכוון, אבל לפחות מתחילים צעד צעד. ובעצם במקומות שבהם תוקנו מבחני התמיכה, מוסד שאין לו 30% מחברי הוועד המנהל – נשים – עלול לקבל קנס. לא לקבל, מי שיש לו מעל 30% נשים בוועד המנהל, יכול לקבל הגדלה של 2% לתמיכה שלו. מי שלא, כמובן מפסיד.

וזה יהיה תקף בכל מבחני התמיכה - - -

שיתוקנו בעתיד.

יתוקנו בעתיד. רובם תוקנו אגב, השנה. מחול, תיאטרון, גם מוסיקה.

אוקיי. אני ארצה אחר כך ואנחנו נפנה אליכן בצורה מסודרת על ידי הוועדה, לקבל סקירה של התמיכות שהיו לפחות בשנתיים האחרונות והאם יש איזה שהוא מכניזם אצלכם לבדוק כמה מהתקציבים שניתנו, באמת ניתנו אם זה בפרסים או בתיאטרון או בכל מקום אחר, לנשים יוצרות.

בפרסים יש לנו מידע מדויק. בתחומים האחרים, שהם לא תמיכה ישירה - - -

בסדר, חבל שלא הגעתם עם זה, כי זה הדיון – נשים יוצרות. אז אני אבקש שתעבירו לי את המידע הזה לוועדה כדי לבדוק.

עאידה, אולי תגידו לנו, מאחר שאנחנו מגויסים לעזרה בקשר לתקציב, בקשר לתמיכה ביוצרים והוצאה לאור, מה אנחנו אמורים לעשות? במה אתם רוצים אותנו? אנחנו יכולים לעזור בזה כחברי כנסת. אני אומר לך, אני יודע שיש הרבה חברים, לא הרבה, הכוונה - - -

דבר ראשון שצריך לעשות, חבר הכנסת מסעוד גנאים, זה ללחוץ, להרחיב את נתח התקציב שניתן לתרבות הערבית במשרד התרבות והספורט. הייתה עתירה לבג"ץ של מרכז מוסוואה, שגילינו בתוכה שרק 2% מהתקציב של המשרד מוקצים לתרבות הערבית, שכאשר בעצם האוכלוסייה הערבית והצריכה של השפה הערבית והתרבות הערבית עולה על 20% במדינה הזאת. בואו נתחיל עם זה שנדרוש ואני חושב שזאת דרישה מאד טבעית לא להגדיל את התקציב ל-3% או 4% כמו שהיו הצהרות בתשובה.

בפועל זה הוגדל. הייתה הגדלה בשנה שעברה ואנחנו גם - - -

הגדלה למה? ל-3%? וואו, זו תוספת של 50%.

זו תוספת, כן, מתוך התקציב שעמד על - - -

אתם לא חייבים להגן על זה. תנו לי, אני אעביר את הביקורת. 3% זה מצחיק ומעליב. 3% זה לא מתקרב לאחוזינו בתוך האוכלוסייה ולא מתקרב לאחוז של צורכי התרבות הערבית, שאינני יודעת ומקווה שהם מעבר ל-20%. אז אני חושבת שהדרישה הראשונה שיוצאת מהוועדה הזו, זה להגדיל באופן משמעותי, או לפחות הממשלה הזו טובה בהתוויית מתווים. אז כשיהיה מתווה למשרד התרבות, שבשנה הבאה אנחנו מעלים את התקציב ל-7%-8% ובשנה שאחריה אנחנו מעלים לכך וכך. אם לא ייעשה דבר כזה מעכשיו ולא יוכנס כבר להצעת התקציב לשנה הבאה, לא נוכל באמת. כאילו, אנחנו מתקוטטים פה על יוצרות ויוצרים וכמה כל אחד מהם לוקח, כאשר אנחנו מדברים על פירורים.

אבל נושא התקציב של תרבות ערבית לא היה הנושא פה, לכן לא באנו עם הנתונים, אבל בכל מקרה הייתה הגדלה. אמורות להיות תכניות, מתחילות להיות תכניות. פעילה גם - - -

אני שמחה לשמוע שאמורות להיות תכניות ואני אשמח לשמוע יותר בפרטי פרטים על התכניות האלה ואשמח לדעת כמה מהתקציב של שנת 2016, של משרד התרבות מוקצה ליצירה ותרבות בשפה הערבית, דרך כל התכניות הקיימות ואשמח לדעת, כשתגיע הצעת התקצוב, ומה שטוב אצלי בוועדה – אנחנו דנים גם בתקצוב המגדרי, לפני שמניחים את הצעת התקציב לאישור הממשלה ואז אנחנו נדאג, גם אני אדאג בדיון שיתקיים על תקצוב מגדרי – ובשנה שעברה הייתה השרה בוועדה פה ודיברנו על זה. אני אשמח גם כן שנעקוב גם אחרי העלייה בתקציב וגם בתקצוב המגדרי עצמו.

יש מי שרוצה להתייחס, מהאורחים הרבים הנמצאים? בבקשה.

אין לי נתונים.

רק תציג את עצמך, יא עאמי.

ד"ר עאמר דהאמשה. אני חוקר את זהות המקום והעיצוב שלו בשמות גיאוגרפים, בסיפורי מקום, בספרות, וגם בעניין הזה יש אפליה נגד נשים. לדוגמא – כמה נשים מיוצגות בשמות הרחובות ביישובים הערביים? אז זה מעט מאד נשים, למרות שאבותינו ואבות אבותינו, נתנו מקום מכובד לאישה בשמות הגיאוגרפים בחלקות האדמות, בוודאיות, בנחלים, במערות.

בכל אופן, העניין של יוצרות - - -

יש לנו כמה, למשל בעיר סחנין.

יש. זה טוב וטוב שמעלים את זה. אבל בעניין אחר, חשוב מאד לתמוך בנשים יוצרות. זה לא רק משמיע את הקול של האישה, הקול הנשי, זה גם מגדיל את רפרטואר הספרות ומביא קולות חדשים ורעיונות חדשים שחשוב לנו, כחברה, לשמוע אותם. תודה.

תודה לך. את הרעיון הזה אני זוכרת כשהייתי בנשים נגד אלימות, הייתה לנו איזו יוזמה בארגון, עוד לפני שהפכתי לחברת כנסת, הייתה לנו יוזמה לפנות לראשי הרשויות המקומיות הערביות ולבקש מהם לתת שמות של נשים גם לרחובות וגם לשכונות. שכונות קצת קשה, כי כמעט בכל הכפרים יש כבר שמות של השכונות, אבל לרחובות אין. ואפשר, אפשר לעשות את זה גם למוסדות הקיימים באוכלוסייה הערבית, לתת לזה שמות של נשים ולא חסר גם נשים שתורמות מבחינת התרבות כיוצרות, וגם נשים שתרמו למאבקים של האוכלוסייה הערבית ולפיתוח האוכלוסייה הערבית. כדאי מאד באמת.

זה אולי הדבר היחידי שבו החברה הערבית והחברה היהודית שוות. זאת אומרת גם בשמות הרחובות בערים היהודיות – המצב איננו שונה הרבה.

אין מה לעשות, שתי החברות עדיין חברות פטריארכאליות.

נכון.

אהלן, ד"ר יוסף ג'בארין, היוזם של היום הזה. אני אתן לך להתייחס, כי אתה ממש הספקת להגיע לפני. אני יודעת שאתה עסוק מאד בוועדות האחרות. בבקשה.

אז שוב תודה לעאידה על היוזמה ואני מקווה שזה יהיה פתח אולי לאירוע רחב יותר בנושא. והאמת היא שקשה לראות את התרבות ואת הספרות ואת הלשון, מבלי שתהיה נוכחות משמעותית של האישה ושל הקול שלה ואני לא יודע אם אני מפתיע אתכם בזה שאני אומר שככלל אני מאמין בייצוג של נשים. זאת אומרת גם אם זה לא קשור לנשים ערביות ובכלל אני אמור-, שאלה שנוגעת בפוליטיקה בכלל, אני חושב שייצוג נשים בדרך כלל הוא בהחלט חיובי ומקדם את הערכים שאנחנו כולנו אולי שותפים להם.

זה הדיון החמישי היום בכנסת בנושא של מעמד השפה הערבית ואני רוצה להגיד לכם שלהבדיל מכך שבדרך ההרגשה שלי בכנסת, היום אני קצת אופטימי שדברים אולי יוכלו לזוז ברמה המעשית. היה דיון על מעמד השפה הערבית בתחבורה הציבורית, על מעמד השפה הערבית במערכת בתי המשפט, במעמד השפה הערבית עכשיו בשירותים הציבוריים ואולי הנושא הזה לדעתי הוא נושא מאד חשוב, שאולי לא זכה לתשומת הלב בגלל העומס שקיים היום בכנסת.

אני רוצה לקוות ואני גם אופטימי שאכן במשרד התרבות מודעים לצורך לתת את הייצוג הזה לקול של האישה הערבייה, קול שהוא כמעט ולא קיים בפוליטיקה המקומית וגם בפוליטיקה הארצית, הייצוג אמנם הוא מאד איכותי, כמו יושבת ראש הוועדה כאן, אבל עדיין לא מגיע לרמה הכמותית הנדרשת.

אבל עדיין פה זה יותר טוב מהרשויות.

בהרבה. ברשויות המקומיות המצב - - -

עוד אין לנו. חברות מועצה - - -

כמעט ואין.

קרה להן בדיוק מה שקרה לתקציב שלכם. בבחירות האחרונות הייתה קפיצה של 50% - מ-6 ל-12. אפילו 100 אחוז שם, מ-6 ל-12.

כן, אז אני בהחלט מברך על קיום הדיון ואני מקווה שמשרד התרבות באמת יצליח לטפח קריטריונים ואפילו הנחיות שיבטיחו ייצוג של הנשים הערביות בתקציב שמיועד לחברה הערבית. זה אפשרי ויש לכם את כל התמיכה הפוליטית שנדרשת.

כן, בדיוק דיברנו על זה ואני רק רוצה להגיד-. בת שבע, את רוצה להתייחס?

אני מוכנה להתייחס ואני מתנצלת באמת מראש. שמי בת שבע אפריים, מהרשות לקידום מעמד האישה. עברנו למשרד לשוויון חברתי ממשרד ראש הממשלה בפברואר. אנחנו בבנייה של כל הרשות. עאידה מודעת, היא יודעת את זה. נותרנו שתי עובדות ואנחנו מנסות לחלוש על כל דבר אפשרי שקורה במדינת ישראל בנושא מעמד האישה והראייה לכך שאני פתאום מופיעה בדיוני הכנסת, בכל מה שקשור למעמד האישה, ואיני בקיאה בכל הנושאים, מכיוון שלא עסקתי בהם, אבל חשוב לנו באמת להרחיב את כל הפעילויות ואנחנו יודעים שכל הנושא של מעמד האישה במדינת ישראל צריך להגדיל ולעשות ולעסוק בו, קל וחומר בנשים הערביות ואנחנו מודעים לכך.

אני מתנצלת שאני לא מבינה ערבית. אני חיה בתוך הנגב, יישוב יחידי בין באר שבע לדימונה וכולם סביבנו חלקם בני משפחה ממש, אבל איך אומרים, כמו שאנחנו לא יודעים שפות אחרות, אז גם בזה לא עסקנו.

תגידי לי, ברשות - - -

רציתי לומר, אמרו שיהיו פה גם מהרשות לפיתוח כלכלי שלנו ואני לא רואה אותם פה, אז אני מתנצלת מראש שהם לא הגיעו, כי רצינו שהם יהיו פה. מבחינת הרחובות לנשים ומוסדות וכו', גם במדינת ישראל בכלל לא קיים ברשויות היהודיות הוותיקות. לפני כמה שנים היועצות לקידום מעמד האישה לקחו את זה כחלק בדיוני המליאה, הרי הן משתתפות בזה, בחוק והובילו. למשל בבאר שבע, שזאת עיר שכנה שלי, קיבלו החלטה והם ממש עכשיו קוראים להם בשמות של נשים.

תודה רבה. אני הייתי רוצה שהרשות תהיה רשות ותיקה. היא לא אמורה להיות בבנייה. אני מאד מקווה שתעבירו - - -

במשרד - - -

אני לא אכנס לזה, אבל אני מאד מקווה שתעברו את השלב שאתם שרויים בו בתקופה - - -

אני מתפללת.

לפעמים צריך לעשות יותר מאשר להתפלל ואני חושבת שהגיע הזמן לעשות. חבל שהרשות נמצאת במצב שהיא נמצאת בו ואני בקשר עם השרה בנושא הזה. אני חושבת שיש לכם מה לתרום גם בנושא הזה של היוצרות הערביות.

ראויה נכנסה, היה חשוב לשמוע אותה.

היא נכנסה ויצאה. אני צריכה לנעול את הדיון הזה בעוד חמש דקות, אין מה לעשות.

אני חושב שהיא מתראיינת.

חבל.

היא המפמ"רית ללימודי השפה הערבית במשרד החינוך.

אני יודעת. וחוץ מזה היא אישה יוצרת.

נכון.

וחוץ מזה היא הוזמנה לישיבה.

וחוץ מזה אנחנו זקוקים ליוצרת ולא אחת.

כן, אבל אני רוצה להגיד דבר כזה, קודם כל, כפי שאמרתי, אני אפנה באופן מסודר למשרד התרבות והספורט גם בדרישה להעלאת התקצוב לתרבות הערבית. דבר שני זה ללמוד על לפחות התכניות שאפשר לבדוק כמה נשים נהנו מהן - - -

אתמול ישבנו עם מרכז אדווה, ישבנו אגף תקציבים עם מרכז אדווה וניסינו לחשוב איזה דרכים יש לנו במוסדות נתמכים לבדוק – מה הצריכה, מה היצירה. יש המון שאלות.

אני יודעת ואני שמחה שמרכז אדווה נכנס לתמונה אתכם.

הם נכנסו לזה. אמרנו שהחשיבה ביחד יכולה לתת תמונה, - - -

אוקיי, תודה. אני גם ארצה לקבל ואנחנו נעקוב אחרי הנושא של התקציב והתקצוב המגדרי של המשרד וגם של הניתוח המגזרי, למרות שאני לא אוהבת את המילה מגזר, אבל כשנגיע לשלב של התקציב של שנת 2017 וכנראה יהיה גם של 2018, אנחנו נדון בעניין הזה ונרצה לקבל תשובות.

ברוכה הבאה, גברת ראויה.

אני מאד מצטערת, הייתי בוועדת חינוך, לכן לא הייתי.

זה בסדר גמור. אנחנו התחלנו להתייחס לנושא ואנחנו כבר לקראת סיכום, אבל אני חושבת שכדאי מאד שגם תתייחסי לנושא של נשים ערביות יוצרות, בהיותך אחת מהן וגם לעובדה של מה בדיוק משרד החינוך תורם לזה, אם יש.

כן. קודם כל אני רוצה לייצג את ד"ר נורית רון, שהיא מנהלת אגף אומנויות, ואחר כך אני אדבר על היוצרות הערביות מעמדה אחרת, לא מעמדת משרד החינוך.

אוקיי.

באגף אומנויות זה כבר שלוש שנים יש לנו תהליך מובנה בחברה הערבית, כי יש לנו כבר מפקח לאומניות במגזר הערבי, שהוא פועל בחריצות להכנסת כל נושא האומניות לבתי הספר. רוב המורים והמדריכים, 90% מהם הם מורות ומדריכות ויש לנו הרבה ימים ליוצרות ערביות שנכנסות לבתי הספר. גם בתכנית הספרות שלנו – ספרות ערבית – אנחנו הכנסנו את היצירות של היוצרות הערביות המקומיות, גם בתכנית הלימודים ביחידות החובה וגם ביחידות הבחירה ויש לנו את יחידת הג'נדר וגם בעבודות המחקר ועבודות הגמר.

אז היוצרות הערביות המקומיות נמצאות - - -

יחידת המגדר?

כן.

בבגרויות?

כן.

יש יחידת מגדר?

יש יחידת מגדר בספרות. בספרות ערבית.

אה, בספרות ערבית.

כן, שקוראים לה יחידת מגדר. זאת הפעם הראשונה שיש לנו מגמת מחול במגזר הערבי, שגם המורות, גם התלמידות כולן נשים. יש רק בחור אחד שם.

בכל בתי הספר הערבים יש בחור אחד שלומד?

כן, במחול.

מלמד או לומד?

לומד.

איזה אמיץ.

כן. כי זו מגמה חדשה שמתפתחת רק עכשיו במשרד החינוך. בקשר למשרד החינוך, היוצרות נמצאות וגם בסל התרבות הן נכנסות לבתי הספר בפרויקטים של בתי הספר. יש לנו הרבה מנהלות ומורות יוזמות עם 40 מיזמים חדשים באומנויות בבתי הספר ויש לנו את פרויקט קרב, שיש שם 60,000 שעות לפרויקט הזה, שכולו אומנויות מחול, מוסיקה ותיאטרון בובות, ויש שם כ-30,000 תלמידים ו-90% מהמורות מהיוצרות, מהמדריכות, הן נשים. זה במשרד החינוך.

אוקיי. אני אשמח אחר כך אם תעבירי לגברת נורית ואני אשמח לקבל את הדיווח הזה שהבאת בפנינו בכתב, באופן מסודר.

בסדר גמור.

גם עם ניתוח תקציבי לעניין.

בסדר גמור.

עכשיו ראויה היוצרת. אל-מובדיעה.

אז ראויה היוצרת, אתם עכשיו תרחיקו מהראש שלכם שאני ראויה שעובדת במשרד החינוך. אני עכשיו אדבר באמת באמת לא בצורה רשמית, אני אדבר כראויה היוצרת. ראויה היוצרת סובלת.

במצוקה.

כן. ראויה היוצרת סובלת ובמצוקה, כי אנחנו לא נשמעים טוב כערביי ישראל במדינות ערב. אני אתן לכם דוגמא. יש לי שיר יפה מאד, שקוראים לו עייש כון יכונו. אני לא אגיד לכם עכשיו מה השירה הזו, זה שיר מולחן. שמעה אותה מג'אד אל רומי. רצתה לקחת את השיר הזה. פנתה אלינו ובקשה שאנחנו נפנה לכנסייה, הכנסייה תפנה למג'מע אל לורייה אל ערבייה בקהיר שיפנו ללבנון שהיא תבוא לבית לחם. הכל לא הסתדר.

את השיר הזה שמעה שירין, הזמרת המצרייה המפורסמת. היא אהבה ורצתה לקחת את השיר. אחר כך היא התקשרה אלי ואל המלחין ואמרה – אני אוהבת אתכם מאד. אני יודעת שאתם נשארתם בארצכם ובאדמתכם, אבל אני מפחדת מאיל נכבי – ארגון האומנים. לכן היא לא קיבלה את השיר.

שמחרים את ישראל.

כן, כן.

כלומר הקונפליקט הוא בין הזהות הערבית פלסטינית לבין זה שהעולם הערבי מסתכל - - -

כן. איך העולם הערבי מסתכל עלינו, איך הוא מקבל אותנו כיוצרות, למרות שהרומן שלי היה רב מכר ביריד הספרים בשאריקה, כי הוא מדבר על אישה יהודייה שנשואה למוסלמי, אבל מעבר לזה זה הוצא לתרגום גם לצרפתית, גם לתורכית, גם לעברית, אבל זה מקרה יחיד. אבל כסופרת לו הייתי בעולם הערבי, הייתי אולי מפורסמת יותר, היה לי משהו אחר, אולי לא הייתי מתעסקת בכל הדברים האחרים.

לא היית עובדת במשרד החינוך.

כן, הייתי סופרת באמת, הייתי פרופסיונל ולא אני כותבת ויוצרת בשעות הפנאי שלי, באוטו, מתי שיש לי זמן, כאשר אני משקה את הגינה. אין לי זמן. אין לי זמן.

אין לך זמן ואין לך כסף. ראויה, בדיוק לפני שנכנסת אנחנו דיברנו עם נציגות משרד התרבות על הנושא של תמיכה ביוצרות ערביות.

את יודעת מה אני משלמת עבור הספרים שלי? אני משלמת להוצאה לאור ואחר כך הוא נותן לי 200 עותקים ואם הוא נדיב הוא נותן לי 250 שאני מחלקת לחברים שלי, ואחר כך, עד היום יש לי קבלות, הרב קבלות, אני קונה את הספרים שלי מההוצאה לאור. אני קונה אותם כדי לתת מתנות לאחרים.

זה לא קשור. יש מצוקה, ברור. אני מודעת למצוקה שהיא מעלה, אבל זה קשור בכל מיני גורמים נוספים, לא רק משרד התרבות, גם ההוצאה לאור ויש שם בעייתיות באמת לשמור על הזכויות של הסופר, היוצר, שהוא בעצמו בסוף כביכול לא יכול להנות כראוי מ - -

אנחנו לא נהנים כספית כלום.

כן, אני יודעת. זה מה שאני אומרת.

כן, אבל אם הסופרים והסופרות היו מקבלים יותר תמיכה ממשרד התרבות והספרים שלהם היו נקנים ונרכשים על ידי משרד התרבות ומחולקים לספריות של בתי הספר למשל - - -

זה קשור לפרויקט שעסקנו בו כל השנים. זה הפרויקט שאמרתי לך - - -

שהוקפא בשנה שעברה.

כן. זה בדיוק מה שאת מתארת - - -

שנייה, זה מאד יפה שעסקתם בזה. זה בינתיים מוקפא, ממה שאני הבנתי. השאלה שלי מתי זה יוצא שוב לדרך ומה החלק של הספרות בשפה הערבית.

הכל ערבית.

כל הפרויקט הוא רק לאוכלוסייה. כמה בדיוק היה התקציב של זה?

בפעם האחרונה קרוב ל-100,000 שקלים פלוס.

ומתי זה חוזר לפעול?

תקשיבי, אני צריכה לנהל נכון. קודם כל בתור אשת המקצוע במשרד אני אנהל שיח עם - - -

טוב, את אומרת מה זה בכלל. זה החלק שמגיע מה-3% שמוקצים לתרבות הערבית.

בסדר.

אוקיי.

לגבי החלטות, אני צריכה לנהל את השיח הזה מול המשרד - - -

אוקיי, אז אנחנו מסכמות ככה - - -

ועוד דבר אחד בקשר לזה. אם אני מדפיסה את הספר שלי למשל בירדן, כאשר אני מביאה אותו ארצה אני משלמת מכס.

אוקיי.

שווה, שווה דיון.

שווה דיון, ברור שזה שווה דיון. אני רשמתי בפני את ההערות. אני מציעה שאנחנו נמשיך את הקשר, נפנה למשרד התרבות גם כן בעניין התקציב הכללי, גם בעניין חלוקה של התקציב ובאופן ספציפי לבעיות שנוצרו.

חבל שהיוצרות לא הגיעו לדיון, חוץ מגברת ראויה, כי את האמת, היה אפשר לשמוע יותר את הבעיות. אני אנהל פגישת עבודה שהיא לא ישיבת ועדה אתכם כדי לשמוע יותר על הבעייתיות הקיימת, כדי לדעת איך לפנות למשרד התרבות לקדם.

אני גם כן אתייחס לנושא של הקריאה בשמות. אנחנו בקשר טוב עם היועצות לקידום מעמד האישה ואני אפנה לראשי הרשויות המקומיות בקריאה שיתחילו לקרוא לרחובות בשמות של נשים ונעשה יותר מזה. את המאגר שאספתי בזמנו, כשהייתי מנכ"לית נשים נגד אלימות של שמות נשים מוצעים – אנחנו נפיץ אותו עם הדרישה הזו לראשי הרשויות המקומיות.

דבר נוסף, בתחילת דרכי כיושבת ראש הוועדה - ומנהלת הוועדה תעיד על כך - אמרתי שאעשה יום מיוחד ליוצרות הערביות. ואז נכנסנו לקלחת הפוליטית ולכל הנושאים שצצו בדרך וזה היה בהקפאה. עכשיו אני מכריזה שאני מקווה שלפני סיום מושב הקיץ הזה, לקראת סוף יולי, נקיים כנס מיוחד ליוצרות הערביות, כך שהכנסת גם תתחיל להכיר בעשייה שלכן.

אני מודה לכן ושיהיה לכן המשך יום פורה ונעים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.