הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 83

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ו (31 במאי 2016), שעה 10:00

סטודנטיות באקדמיה הישראלית לציון יום הסטודנט

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עליזה לביא

איילת נחמיאס ורבין

ד"ר שרה גנוט - ראש אקדמי קמפוס טל

נועה בינשטיין - היחידה לפרויקטים, המועצה להשכלה גבוהה, הועדה לתכנון ולתיקצוב

פרופ' רחל ארהרד - יו"ר פורום יועצות הנשיאים במוסדות להשכלה גבוהה

ד"ר תמר אריאלי - יועצת הנשיא למעמד האישה, מכללת תל חי

מיכל זאבי - חברת הנהלה, ש.י.ן. - פרלמנט נשים לשוויון וייצוג נשים

עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

רם שפע - סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

ענבל עזרן - התאחדות הסטודנטים הארצית

חן מוזס - התאחדות הסטודנטים הארצית

עדי כהן - התאחדות הסטודנטים הארצית

ערן לוי - התאחדות הסטודנטים הארצית

ענבל הוכברג - יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב

שי דירני - סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב

נוי נחימסון - יו"ר אגודת הסטודנטים, המכללה האקדמית בוינגייט

גילי צמח - דובר אגודת הסטודנטים, המכללה למינהל

קובי הלוי - ראש מחלקת תרבות, המסלול האקדמי, אגודת הסטודנטים, המכללה למינהל

מור פורהנג - המסלול האקדמי, אגודת הסטודנטים, המכללה למינהל

ספיר ברנהולץ - המסלול האקדמי, אגודת הסטודנטים, המכללה למינהל

שני טהרני - המסלול האקדמי, אגודת הסטודנטים, המכללה למינהל

שמרית שרעבי חן - סטודנטית במכללת "אחוה", רכזת תרבות ומעורבות חברתית באגודת הסטודנטים

הלל ביטון רוזן - יו"ר אגודת הסטודנטים, המכללה האקדמית "הדסה"

רומי עין גל - סטודנטית במכללה האקדמית "הדסה"

חן אברמוביץ' - סטודנטית במכללה האקדמית "הדסה"

עדי סיסו יוכן - נציגת עזריאלי, המכללה האקדמית "הדסה"

לירז יפה - סטודנטית לתואר שני, המחלקה לפוליטיקה וממשל, האוניברסיטה ע"ש דוד בן גוריון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.ל., חבר המתרגמים

סטודנטיות באקדמיה הישראלית לציון יום הסטודנט

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לכולן. אני פותחת את הישיבה של הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 31 במאי 2016 ואנחנו מקיימים את הדיון הזה לכבוד יום הסטודנט, יום מיוחד שהוחלט עליו בכנסת, באישור יושב ראש הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין וביוזמתן של חברות הכנסת מירב בן ארי ועליזה לביא.

אנחנו החלטנו שניתן כותרת מאד רחבה לנושא של סטודנטיות באקדמיה הישראלית. רצינו לקיים את הדיון כדי להסתכל מכמה נקודות מבט על מה שעובר על הסטודנטיות, בכל השלבים של הלימודים שלהן באקדמיה ואפשר גם ומן הראוי, להתייחס לנושא של נשים באקדמיה באופן כללי, לא רק כסטודנטיות אלא גם כחלק מהסגל.

כבר בוועדה הזו ומתחילת הקדנציה, לחצנו על חלקיות מהנושא, תוך כדי יחוד ישיבה לקבלת הדוחות של המוסדות האקדמיים על הטרדות מיניות בקרבם. לאחר הדיון שקיימנו והשתתפו בו גם נציגי ונציגות הסטודנטים, למדנו שאמנם הגיע אלינו מספר די גדול ומכובד של דוחות מהמוסדות האקדמיים על המתרחש בקרבם בעניין הטרדות מיניות, אבל למדנו שהנושא עדיין בחיתוליו ואפילו צורת הדיווח לא הייתה ברורה. היה אפשר להבין גם כן, שהרבה פעמים הטיפול בתלונות עצמן לא היה בצורה שציפינו לה ושאמורה להיות בכל מוסד שמכבד את עצמו והולך אפילו באופן מינימלי לפי החוק.

על כן קיימנו גם פגישת עבודה שהשתתפו בה נציגי התאחדות הסטודנטים והנציגות של האקדמיה ועבדנו על צורת הדיווח. בנינו פורמט שאנחנו מצפים שכל מוסדות האקדמיה ילכו לפיו. מצד שני ואני אומרת את זה מתוך רצון שתבינו שהנושא עומד על סדר יומה של הועדה, אנחנו כבר קבענו ל-18 ביולי, אני אקיים דיון בהשתתפות שר המדע על קידום וייצוג נשים באקדמיה. אני אשמח מאד שגם לאותה ישיבה תצטרפו ויהיה לכם בטוח מה להגיד לנו.

היום, ביום המיוחד הזה, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לרם שפע, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם ולכולן, חג שמח לנו. לא תכננתי להתחיל בזה אבל נראה לי שצריך להתחיל בלציין את העובדה שאני לא רואה פה אפילו חבר כנסת אחד מלבדךְ. אני לא רואה פה כמעט בכלל נציגי מוסדות. שלום רחל. אני גם לא רואה פה נציגי מל"ג, האם אני טועה?

פה.

נהדר - - - לא חשוב, גם נציג או שניים, בעיקר מן המוסדות, בעיניי, זה כבר מראה, לצערנו, זאת אומרת, אני יכול לא להגיד על זה שום דבר אבל בעיניי, זה מסביר בדיוק את כל הסיטואציה ולא צריך להתקדם יותר מדי.

ובכל זאת, אני כן אפרט בשלושה נושאים שונים כפי שגם את ציינת, גם בנושא הטרדות מיניות, גם בנושא אימהות בקמפוסים וגם בנושא נשים בתארים מתקדמים באופן כללי. בנוגע לכל נושא ההטרדות המיניות, יש אחלה התקדמות בשנים האחרונות. המודעות עלתה. גם בזכות העבודה של הועדה, גם הרבה בזכות אנשים ונשים בהתאחדות הסטודנטים בשנים האחרונות, שדחפו הרבה מאד את הנושא הזה וקיימנו פה דיון ב-15 באוקטובר, שהיה דיון, בעיניי, אבסורדי, ביחס לעובדה שדרשנו מן המוסדות ביחד עם הועדה וביחד אתנו, להציג את הנתונים שלהם ומאז מעט מאוד מוסדות הגישו את הנתונים וגם מי שהציג את הנתונים, הגישו ברובם נתונים מאד חסרים וחלקיים. זה נכון שמאז, צריך להגיד, הרבה מוסדות השלימו את הפערים שהיו והגישו השנה את הנתונים שלהם ועדיין, גם אחר כך, יש, אל"ף, חמישה מוסדות – ואני לא אעשה שיימינג אבל יש חמישה מוסדות שעדיין שנה אחרי - - -

למה לא?

האם אתם רוצים שאני אעשה? אז אולי בהמשך. כולם, כל מי שצריך לדעת יודע בדיוק מי לא הגיש. מעבר לזה, גם מי שהגיש, שוב, חלק מהנתונים חלקיים - - - אם את רוצה שנשלח לך אחרי זה, אני אשלח, יש לנו כמובן את כל הנתונים.

גם של - - -

בסדר גמור. הדבר שבעיניי משמעותי יחסית שקרה, הוא עדכון האופן שבו מדווחים. התכנסו לאחר הישיבה הקודמת, גם אנחנו, גם אתם, גם נציגים מהמל"ג, כדי לעדכן את הדוח. הדוח שיצא בעצם בפעם הראשונה היה דוח בסדר אבל לא מספיק מקיף, לא מספיק מפורט. עשו באמת עדכון והחל מהשנה הקרובה הדוח יהיה הרבה יותר מקיף ואנחנו ממש מקווים שגם המילוי שלו יהיה מספיק איכותי, כדי שנוכל מעבר להעלאת המודעות, גם להתחיל להוריד את המספרים. אני לא אכנס למספרים ספציפית. מי שהיה פה באוקטובר יודע שעשינו את זה אז באופן מאד מפורט. הצגנו את כל הנתונים והם היו מספיק מביכים כדי שלא נציג אותם שוב. ברמה של איך מדווחים, איך מטפלים, מה עושים עם פניות שמגיעות, מי זה שבודק את הפניות או מי זו שבודקת את הפניות. אני כן אציין ספציפית את האוניברסיטה העברית שבעינינו עושה מהלך יפה בחודשים האחרונים ביחס לעובדה שהם יצרו מנגנון שבו השופט בוועדה שמטפלת בפניות על הטרדות מיניות הוא אדם חיצוני. אני לא בטוח שזה מושלם אבל זו בטח התחלה של מציאת פתרונות יצירתיים כדי לחזק את הטיפול בנושא ההטרדות המיניות. והדבר החשוב שאנחנו רוצים לשנות ולשפר ואני קורא כאן לכולם להצטרף אלינו, זה לייצר תקנון אחיד, ברור, שכל המוסדות יהיו מחויבים לו. אנחנו נשמח להוביל תהליך כזה ולייצר סידרת פגישות עם כולם, עם המוסדות, עם מל"ג, עם הועדה ובאמת עם כל מי שירצה כדי לשפר עוד. יש לנו עוד הרבה עבודה בנושא. זה ספציפית לנושא ההטרדות המיניות.

לגבי כל נושא האימהוּת בקמפוסים. נראה לי שזה מאד ברור שהמצב ספציפית של האימהות בקמפוסים שיולדות, הוא קטטוני. בפחות מ-30% של המוסדות בישראל יש צמוד אליהם מעון יום, כך שנראה לי שזה ברור ומספיק כדי להבין שאם ב-70% אין פתרון, אז אין שום דרך לאימא להסתדר עם התינוק/תינוקת שזה עתה נולדו. יש גם פער אבסורדי. הרי במדינה אפשר להיכנס למעון יום רק מגיל שלושה חודשים אבל באקדמיה החופשה שמקבלים היא חודש וחצי. 'על פניו', נשמע קטנוני אבל אלה חודש וחצי שעשויים ליפול בדיוק על תקופת המבחנים שבה, בעצם, ליולדת אין שום פתרון. אפס פתרונות. ואז אנחנו מתחילים לראות את התמונות שאני מניח שכולכם וכולכן ראיתם, של מרצים שמחזיקים תינוק כדי לעזור ליולדת להיבחן, או כל מיני דברים לא נאותים אחרים שכולנו נתקלים בהם בכל מיני סיטואציות. אנחנו חושבים שצריך לתת לזה פתרון כולל. זה ברור לי שזה לא משהו שאפשר לעשות מחר כי המדינה צריכה לעשות הרבה התאמות בין מעונות היום באופן כללי של משרד הכלכלה וויצ"ו, לבין הפתרונות שהאקדמיה נדרשת אליהם - - -

יש להם הרבה על השולחן עכשיו, במה שקשור למעונות יום.

זה נכון, יש להם הרבה על השולחן. אגב, גם נעשתה פגישה עם משרד הכלכלה בעניין הזה ולהם אני מוכן לעשות שיימינג. רק לשלוח את הפרוטוקול של הפגישה לקח שלושה חודשים וכמובן שאחרי שנשלח הפרוטוקול לא קרה שום דבר מהדברים שהסכמנו עליהם - - -

אתה צריך להיות שמח, בדרך כלל לוקח להם יותר.

כיוון שאני בתחילת דרכי אני עדיין מתוסכל מזה. אני לא שמח. אני מבין שזה מה שאולי קורה בעתיד אבל בעיניי זה לא לגיטימי ובטח לא שגם אחרי שהפרוטוקול נשלח לא קרה עם זה שום דבר. אנחנו כמובן, כפי שאתם מכירים אותנו, ממשיכים ללחוץ. אני מקווה שהדברים ישתפרו אבל כרגע לא באמת קורה עם זה שום דבר. גם ההצעה לייצר אתם סיורים, שזה מה שהוצע במשרד הכלכלה, זו לא הצעה שתפתור את הבעיה. זו הצעה שאולי תַראה שיש בעיה אבל בשביל זה לא צריך לצאת לסיורים. זה בעניין הזה. בשורה התחתונה צריך התאמות ברורות בין המצב של המעונות באופן כללי לבין הדרישות שיש לסטודנטיות והנשים באקדמיה.

נושא אחרון הוא הנשים בתארים מתקדמים. פה אני כן אדבר קצת מנתונים פשוט כדי ללמד אותנו על המצב בדיוק. שיעור הנשים הלומדות בהשכלה גבוהה גבוה מחלקן באוכלוסייה ועומד על 57% מבין כלל הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. נשים גם מהוות רוב בכל התארים; 56% בתואר ראשון, 61% סטודנטיות לתואר שני ו-53% לתואר שלישי. אבל, כמובן, אפשר לנחש, יש רק 30% על פי סקר אחרון מ- 2013 נשים בסגל האקדמי הבכיר ומן הסתם, ככל שאנחנו עולים בדרגות יש פחות ופחות נשים. נתון אחד בעיני הוא אבסורדי מאד. אני אומר את זה גם כסטודנט לחינוך. אתם יודעים שאחוז הנשים שלומדות חינוך הוא משמעותית גבוה יותר מהסטודנטים שלומדים חינוך ועדיין, גם במוסדות להוראה, ככל שאנחנו עולים יש יתרון לפרופסורים מן המניין בדרגה הבכירה ביותר. זה מצב אבסורדי.

יש גם - - -

היא צודקת, כלומר, זה בהיפוך. בסגל האקדמי הקבוע הבכיר זה מגרד את ה-30%. זה התהפך עם מורים מן החוץ, סגל זוטר וכו'. הנשים הן - - -

ברור.

זו בדיוק 'תמונת ראי' שמדגישה את אותה סיטואציה. זהו, אז גם פה יש המון המון עבודה ובאופן כללי צריך להגיד והוועדה כאן היא המקום להגיד את זה: יש עבודה באופן כללי בכל תחום בחיים שלנו ביחס לחתירה לשוויון ולצמצום הפערים הקיימים כרגע, בכל תחום של החיים שלנו וגם באקדמיה. לצערנו, שוב, יש תמונה הפוכה בין כמות הנשים שלומדות, הסטודנטיות, לכמות הנשים שמצליחות להתקדם בתוך הסגל. זהו, אלה שלושת הדברים העיקריים. תודה ובהצלחה לנו בהמשך היום.

תודה, רק כדאי להגיד בנושא של נוכחות חברי וחברות הכנסת, שאחת המגרעות של הימים המיוחדים היא שחברי הכנסת צריכים להיות בכל הועדות ואז הם מסתובבים ואז יש לך את ה"רכבת" הזו של נכנסים יוצאים, נכנסים יוצאים. לא שאני נותנת שום הצדקה אבל - - -

כיוון שזה לא יום הסטודנט הלאומי הראשון שלנו אני יודע איך זה נראה בוועדות אחרות. ולכן הפעם זה לא תירוץ.

זה תמיד ככה בימים המיוחדים אבל הפעם יכול להיות שזה עבר את המצופה מימים כאלה. אני מקווה שתוך כדי אנחנו נראה שחברי וחברות הכנסת יגיעו ואם לא אני אצטרך לקחת את כל העול עליי. בסדר גמור. חבל שלא ידענו שאתם הולכים להעלות את הנושא של אימהות ושל מעונות היום לפני שנייר העמדה הגיע אלינו אתמול, כי לפני כן לא חשבנו להביא את משרד הכלכלה. אנחנו ניסינו אתמול אבל, אני יכולה להבין משרד שלא יכול לארגן מישהו ברגע האחרון.

בסדר גמור.

גברת שמרית חן, סטודנטית, בבקשה.

גם אני רוצה לדבר על הנושא של אימהוּת בקמפוסים. אני בעצמי אימא לארבעה, חד הורית, שיצא לי כך להתמודד עם הרבה קשיים ואני מדברת מתוך הניסיון האישי שלי, שהרבה סטודנטיות אימהות ובעיקר חד הוריות, נאלצות לוותר על האפשרות לרכוש מקצוע. או שהן מתייאשות באמצע וכך נגזלת מהן האפשרות לפתח קריירה. מתמודדות עם המון מכשולים שלסטודנטים רגילים בעצם אין אותם והייתי שמחה אם תהיה איזושהי אפשרות לקדם חוקים שבאמת יקֵלו כמו למשל, מלגות לאימהות חד הוריות, שזה משהו שהוא מאד חשוב. הן מתקשות לצאת לעבוד, ללמוד ולגדל ילדים לבדן. תמיכה נפשית ורגשית היא משהו שמאד חסר. אולי סדנאות העצמה, סדנאות מוטיבציה, כדי שהן יתחילו מסלול ויסיימו אותו.

רם דיבר על אימהות שיולדות וכן, אולי להאריך חופשת לידה. או בשביל למנוע מהסטודנטיות לעמוד מול מצבים לא נעימים מול מרצים מתן אופציה לקורס מקוון, עבודה, משהו שהן יכולות לעשות מהבית עד שיהיה הסדר של מעונות יום או חלופה אחרת. אצלנו זו המכללה לחינוך ורוב רובה של המכללה, גם מהמגזר וגם בעצם נשים, שזו מכללה לחינוך, באות עם עגלות. זו קטסטרופה מה שקורה שם.

מעניין המשפט הזה: "גם מהמגזר וגם בעצם נשים".

כן, שזה יותר קשה.

נשים ערביות הן נשים.

הן מאד נלחמות לרכוש השכלה, במיוחד האימהות. קורסים בשעות שאין מעונות יום, עוד פעם, האפשרות לקחת באופן מקוון. מערך היעדרויות לאימהות, זה נורא.

אפשר להסביר את זה?

כן, נוכחות בשיעורים. אצלנו באופן אישי זו נוכחות חובה. נשים שלא מגיעות פשוט מפסידות את הקורס. ראוי להרחיב את מערך ההיעדרויות לאימהות. אנחנו חשבנו על מעונות יום בקמפוסים עצמם.

תסלחו לי על הבורות אבל אני רוצה לשאול, בעניין חופשת הלידה, האם זה משהו שכל האוניברסיטאות החליטו? איך הוחלט על חודש וחצי? זה בהסכמה בתוך האקדמיה?

חוק זכויות הסטודנט.

חוק זכויות הסטודנט. או.קיי.

זה משהו שאפשר כמובן לייצר בו שינוי. צריך לעשות התאמות.

בגלל זה שאלתי.

אלה בגדול הנושאים שלפי דעתי יכולים להקל על אימהות. לעודד אותן לצאת, לרכוש השכלה, לסיים את התואר שהן מתחילות ולהתקדם הלאה. יש להן פשוט המון מכשולים שלא לדבר על לחץ נפשי, על חוסר יכולת לממש את הפוטנציאל שלהן, עם כל ה juggling שלהן, בית עבודה, ילדים, לימודים. אני מדברת באופן אישי אבל לאחר שכן, דיברתי עם סטודנטיות אימהות אצלנו. לא משנה מאיזה מגזר, עם כולן הקשיים האלה עלו. אני אשמח אם תהיה אפשרות לקדם ואני אשמח גם לעשות בשביל זה הרבה.

יופי. תודה. לירז יפה, בבקשה.

נעים מאד, אני לירז, סטודנטית לתואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה בן גוריון. בנוסף לזה אני גם מתנדבת בארגון "מסלן" שזה ארגון סיוע לנשים בנגב. רציתי לדבר בעיקר על העניין של הטרדות מיניות בקמפוסים לצערי. אני יודעת שיש התקדמות, אני לא מרגישה אותה. שש שנים באוניברסיטה ורק בשנה האחרונה ראיתי שירד אצלנו באגודה תקן למלווה, שזה בעיניי ממש מחפיר.

מלווה לנפגעות?

יש באגודה תפקיד מסוים של סטודנטית שהיא אחראית על ליווי. קוראים לתפקיד "רכזת למניעת הטרדות מיניות ושוויון מגדרי" והתקן שלה ירד במהלך השנה. אני לא מבינה למה. אני לא חושבת שהייתה איזושהי ירידה ניכרת בכמות התלונות אבל אני לא יודעת - - -

אתה יודע משהו על זה?

לא, אני בודק את זה כרגע.

מצוין.

רציתי לדבר על שתי נקודות מרכזיות שמאד חופפות למה שחילקו עכשיו מההתאחדות של הסטודנטים. הדבר הראשון הוא החוסר בחידוש בין התקנונים. זאת אומרת, יש חוק אחד במדינה, אין כמה חוקים. זה קצת בעייתי בעיניי שיש חוסר אחידות בין המוסדות האקדמאיים ובירושלים יש איזשהם מודלים שהם באמת טובים, שכדאי לדעתי לאמץ בשאר האוניברסיטאות. כמה דוגמאות שיצא לי להשוות בין האוניברסיטה שלי לבין האוניברסיטה העברית. למשל, שקיפות. בעיניי מאוד מאוד הגיוני שיהין מפורסמים אפילו באתר של האוניברסיטה, איזשהם נתונים או איזשהם דברים, ללא חשיפה, כמובן, של המתלוננות אבל, באיזושהי צורה חסויה להבין איזה סוג של מקרים יש. הדוח שמוגש בעצם אליכם אין בו לדעתי שמות או דברים כאלה וזה דוח שכדאי מאד לפרסם. זה אחד הדברים שכדאי להסדיר מהבחינה הזאת.

לגבי ליווי של המתלוננות, אז אצלנו יש ליווי של סטודנטית שזה משהו שהוא מאד חשוב אבל מבחינה אקדמית אין ליווי, שזה גם משהו שנפגע במיוחד בתוך מוסד אקדמי. מה שנאמר קודם לכן, שיהיה איזשהו תובע חיצוני ולא גורמים פנימיים, זה מאד הזוי בעיניי שיש מצב שיכול להיות שהשופטים מכירים את הנתבע. זו לא בהכרח היכרות אישית אבל הם שמעו עליו כי אוניברסיטאות הן לא מקום כל כך גדול וכד'.

הנקודה השנייה שהיא נקודה יותר אישית שלי, כי יצא לי - - -

אני לא יודעת למה אתם משתמשים במילה "שופטים".

חברי ועדה.

ועדת משמעת.

ועדת משמעת.

חברי ועדת משמעת אבל הם אלה שנותנים את פסק הדין.

זה כך בכל מקומות העבודה. בכל מקומות העבודה זה כך כי זה לא הליך פלילי, זה הליך פנימי.

אבל זה לא אומר עדיין שזה נכון. זאת אומרת, חוץ מזה שאלה אנשים שלא עברו איזושהי הכשרה שהיא ספציפית למקרים של הטרדות מיניות - - -

זה משהו אחר, הם צריכים לעבור.

נכון ובאוניברסיטה העברית הם כן הבינו שיש איזשהו בעיה ויש תובע שהוא חיצוני. בעיניי זה כן משהו שכדאי לבדוק ואם זה עובד בצורה שהיא טובה אז לאמץ את זה.

הדבר השני הוא העניין של הטיפול. אז שוב, אני סטודנטית לתואר מתקדם ויש אצלנו כרגע באוניברסיטה איזושהי בעיה עם איש סגל מאד בכיר ומה שלי יצא לראות מתוך זווית הראייה האישית שלי, שיש ענין של סביבה בטוחה שמוגדרת בתקנון אבל אין שום הסבר ל"מהי סביבה בטוחה". יש תקופת זמן בין הרגע שהוגשה תלונה עד הרגע שמתחיל ההליך המשמעתי. תקופה שהיא לא קצרה, של מספר חודשים, שבעצם שני הגורמים, המתלוננת והפוגע כנראה, הם נמצאים באינטראקציה תמידית והדבר הזה אפילו מחמיר כשאנחנו מגיעים לתארים מתקדמים. ציינתם את זה שדוקטורנטיות ואני יכולה להגיד שגם מאסטראנטיות, אנחנו בקשר תמידי עם המרצים. יושבים אתם במשרדים אחד ליד השני וברגע שיש מתלוננת שהיא בתואר מתקדם, שתובעת איזשהו חבר סגל בכיר, יש שלושה חודשים שבהם הם אמורים כל הזמן להתנגש אחד בשני וכמובן, מה שיוצא בסופו של דבר הוא שהמתלוננת לא מגיעה, מתוך ניסיון אישי, לסמינרים מחלקתיים, להרצאות ודברים כאלה. מי שמגיע זה הנתבע. הוא זה שמגיע ונוכח ומי שלא נוכחת שם זו התובעת, הנפגעת בסופו של דבר. יש כאן פגיעה נוספת, גם במקום העבודה, גם מבחינה אישית וגם מבחינה אקדמית. זאת אומרת, אין שום סיבה שאני לא אציג בכנס ומי שהתלוננתי עליו כן יהיה נוכח ויציג בכנס. יש כאן איזשהו פרק זמן שצריך לקחת אותו בחשבון ואני לא ראיתי מה אפשר לעשות. אני באופן אישי עשיתי עצומה להדיח את האדם הזה כרגע או לעשות איזושהי השעיה מסוימת. אני לא בטוחה שזה הפתרון הנכון אבל, צריך לתת על זה את הדעת, במיוחד כשמדובר בתארים מתקדמים. תודה.

תודה לך. מיכל זאבי, חברת הנהלת ש.י.ן.

קודם כל אני שמחה מאד ומודה על זה שהכותרת הייתה מאד רחבה ומרחיבה, כי אני רוצה לקחת את המבט שלנו לאיזושהי זווית מעט אחרת ולהתמקד בנושא של המכללות להכשרת מורות. מורים, מורות, גננות ואנחנו, מן ההיכרות שלנו את הנושא. הנושא של המגדר מאוד דל בתכניות הלימודים ואנחנו חושבות שראוי וחיוני שהוא יהיה נושא מרכזי כי בעינינו, פיתוח של מודעות מגדרית הוא דבר שמשמש את אותן מורות ואת אותן מחנכות כבסיס ליישום של שינוי חינוכי וחברתי, עם שינוי כל התפיסות הרווחות ביחס למערך יחסי הכוח בין גברים לנשים.

כשהסתכלתי על נייר העמדה שכתבנו ראיתי שכתבנו על דרך השלילה אז אני אהפוך אותו לדרך החיוב. כשאנחנו נותנים ונותנות למורים, למורות, לגננות, הכשרה שכוללת מודעות מגדרית אנחנו מאפשרים לערער על חלוקת התפקידים. אנחנו מאפשרות להצביע על אפליה מגדרית ואנחנו גם רוצות להדגיש, אני רוצה להדגיש, שהחינוך - - - מגדר לא מדבר רק על הנושא של רגישות לאי שוויון מגדרי, כי הוא בעצם פותח את הפריזמה גם לסוגי דיכוי ואי שוויון אחרים וזו עוד אחת מהנקודות החשובות שלו.

בינינו, העובדה שיחסי המגדר כיום הם חלק ממערך כוח מגדרי שמקבע אי צדק ונותן יתרונות לגברים על פני נשים ולתלמידים על פני תלמידות, צריכה להיות נוכחת בתוך מערכת החינוך. זה מחבר אותי גם לדיון שהיה פה לפני כמה חודשים על הכנסה של המגדר למערכת החינוך ואנחנו לא כל כך רואות איך זה יכול לקרות, אם המורות בעצמן והגננות מגיעות בלי המודעות המגדרית. מודעות מגדרית מאפשרת לפתח מערך חינוכי ששובר תדמיות, סטיגמות, סטריאוטיפים מגדריים, מעודד סביבה לימודית שתלמידים ותלמידות ממצים בה את היכולות שלהם ומפתחים את הדרך העצמאית שלהם, בלי להתבסס על מגדר, על נטייה מינית, על מוגבלות, על מעמד או על מוצא אתני דתי וגזעי. בשביל כל הדברים האלה אנחנו צריכות וצריכים שינוי יסודי בהכשרה של מורים, מורות, גננים וגננות בישראל. אנחנו רוצות לנצל את ההזדמנות לקרוא שיתקיים דיון פה שיתמקד בנושא הזה באופן ספציפי, בהשתתפות של ראשי המכללות להכשרת מורים, כדי לחשוב על אילו תכניות ואילו דרכים אופרטיביות יש כדי להפוך את המגדר לנדבך חשוב ומרכזי בתוכן הלימודי.

כבר עלה הנושא הזה מדי פעם בוועדה והיינו בקשר גם עם משרד החינוך וגם עם מוסדות אקדמאיים בכל הנושא של הכשרת מורות וקיום יחידת מגדר, יחידת לימוד גם בבתי ספר תיכוניים, כמין הכנה למה שעשוי להיות בעתיד. אנחנו ממשיכות לעקוב, זה שינוי שחייבים לחולל אותו אבל - - -

זה לכל הרוחב למעשה. זאת אומרת ללכת לכל אורך הגזרה כי אחרת - - -

ברור, בגלל זה דיברנו גם על יחידת מגדר כבר בתיכון ולא לחכות עד שנכנסים לסמינר מורים או להכשרות הוראה. זה נושא חשוב וזה נושא במעקב ולצערי הרב, זה נושא שכמו עם נושאים שמחייבים שינוי חברתי יותר עמוק, עד שתתקבל החלטה כזו כנראה נצטרך להיאבק כדי להגיע לשם.

אני רוצה לברך את הצטרפות חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. מרענן לראות חברת כנסת נוספת.

היום אני מבלה אתך הרבה. יש לנו גם בשתים עשרה דיון.

כן. נכון.

אני מתנצלת מראש על שבאתי לזמן קצר כי יש לי דיון בוועדת כספים.

אני יודעת שבשאר הועדות יש דיונים מאד חשובים ביומיים האלה שאני בעצמי מרגישה שהייתי רוצה להשתתף בהם אבל, גם הסטודנטים חשובים.

מאוד.

והסטודנטיות.

והסטודנטיות.

אני לא הייתי מעזה להגיד 'הסטודנטים' אבל את יודעת למה, כי מירב מיכאלי היא בסיעה שלי, היא לא בסיעה שלה.

את חושבת שזה קשור?

אני מעזה לעשות הכול.

עאידה, כשאת - - -

נועה בינשטיין, מהמועצה להשכלה גבוהה.

שלום. אני גם לא ידעתי בדיוק על מה הולך להיות הדיון ורק כדי להבדיל בין הנושאים, בתוך מל"ג וות"ת נושא ההטרדות המיניות מטופל יותר באופן משפטי. גם המקום של מל"ג וות"ת בתוך ההובלה של הדבר הזה הוא יותר בתיווך בין המוסדות, עם הדיווחים שהם צריכים להגיש לא אלינו אלא אליכם. עשינו בשנה שעברה כנס מאד גדול, שהכוונה שלו הייתה להנחות את המוסדות ולקדם איזשהו דוח שהוא יהיה קצת יותר אחיד. לקדם את אופן הטיפול בדבר הזה אבל - - -

אתם אמורים לקבל את הדוחות. לפחות.

אנחנו לא אמורים לעבד אותם, אנחנו אמורים בעיקר להעביר אותם ולוודא שזה נעשה. יש פיקוח על זה שזה נעשה.

אבל אם אתם מקבלים את הדוחות, מה זאת אומרת "לא אמורים לעבד אותם"? איך תדעו שלא שלחו סתם איזשהו דוח אם לא תעבדו את הדוחות ואם לא תסתכלו? איך יכולתם להנחות אותם במילוי של הדוח, למרות שאנחנו הכנו פה בוועדה משהו, אם אתם לא עובדים על הדוחות?

שוב, זה בטיפול משפטי אצלנו, אני לא מייצגת את הלשכה המשפטית, אני מייצגת את המל"ג אבל הנושא של דיווחים והדוחות ונושא ההטרדות המיניות, אמור להיות יותר בְּמקום של תיווך על ידי המל"ג. זו ההחלטה שהתקבלה במסגרת הטיפול - - -

אני קצת היום, כנראה, חלודה קצת. לא מבינה למה הדוחות האלה צריכים לעבור למחלקה המשפטית? למה זה בטיפול משפטי? והדבר השני, מה זה "תיווך" בנושא הזה?

הם לא אמורים להיות מוגשים אלינו. הם אמורים להיות מוגשים - - -

למי הם אמורים להיות מוגשים?

זה לא מהיום - - -

נעשה סדר נורא פשוט כי - - -

שניה, שניה.

החוק אומר, התיקון לחוק - - -

אני לא מתווכחת על העובדה הזו. הם אמורים לדווח לכם בדיוק כמו שהם מדווחים לוועדה. מה עושים עם הדיווחים האלה זה משהו אחר וזה מה שאני רוצה להבין, כי להגיד לך את האמת, גם אני, כשקיבלתי את הדוחות האלה, עמדתי מול שתי שאלות: או לקיים עוד ישיבה ראוותנית ולא להסתכל על הדוחות, להגיד עשיתי ולסמן וי, או לחזור ולהוציא משם את הבעייתיות הקיימת ולבדוק איך הם מטפלים בפניות, מה התוצאות, איך הם מדווחים ואיזה הכשרות עשו - - -

ואם אחוז התלונות נראה סביר ביחס לכמות הסטודנטיות.

כן, אז השאלה אם אתם עושים את זה ואני חושבת שהמחלקה המשפטית, אני לא יודעת מה הם עושים עם הדוחות במחלקה המשפטית, מה הם בודקים? כי אני לא רואה שזה התפקיד שלהם.

מי שלא מגיש?

לא, לא, לא - - -

שאלנו את השאלות. בואו נשמע את התשובות.

אז אני רוצה לומר שוב שבגלל שלא ידענו איזה נושאים יעלו היום בדיון ואצלנו, לפחות, ההבנה שמעמד האישה הוא לא בהכרח קשור לנושא של הטרדות מיניות. לזה יש דיונים נפרדים. לכן לא באנו מוכנים לנושא הזה. זה מה שרציתי לומר, שהנושא אצלנו במקום - - -

גישה מאד מעניינת.

אני לא חושבת שזו "גישה מאד מעניינת". נושאים שקשורים לקידום נשים בתוך האקדמיה הם לאו דווקא אותן סוגיות כמו - - -

סליחה, סליחה, לא, לא, לא, עכשיו זה לא מקובל עליי, הנימה הזו. את מגיעה לוועדה לקידום מעמד האישה שעובדת כל השנה על כל מיני נושאים. אף אחד לא יטיף לנו שמעמד האישה קשור רק בהטרדות מיניות.

אני לא חושבת שיש מקום - - -

אני חושבת שאם אין לכם תשובות לשאלות ששאלתי, פשוט מאד את יכולה להגיד לי: סליחה גבירתי, אין לי את התשובות, אנחנו נחזור אלייך עם התשובות האלו. זה מה שאמור להתקיים ודבר נוסף, מתחילת הישיבה עד עכשיו עסקנו בשלושה או ארבעה נושאים שקשורים למעמד האישה. לא עסקנו רק בעניין של הטרדות מיניות. גם היה הנושא של מעונות היום וסטודנטיות אימהות וגם היה הנושא של נשים בסגל הבכיר. בבקשה, יש לך תשובות לשאלות האחרות ולנושאים האחרים? בבקשה.

כן, רציתי להתייחס לפי הסדר שהדברים הועלו, אז זאת התשובה שלי להטרדות מיניות. הנושא של מעונות יום, בשנה שעברה ניסינו להתחיל לקדם את הנושא הזה גם עם משרד הכלכלה, במסגרת הפעילות של הועדה שהייתה קיימת ובשלב הנוכחי עברה לאחריותו של משרד המדע. אנחנו עובדים גם מולם בשביל להקים אותה מחדש אצלנו והיא תמשיך לעבוד. הועדה - - -

איזו ועדה?

ועדה לקידום נשים במוסדות להשכלה גבוהה.

והיא זו שתהיה גם אחראית על נושא מעונות יום?

אני אומרת שזאת הייתה ועדה משותפת לנו ולמשרד המדע. בתום הפעילות שלה משרד המדע ביקש להמשיך ולהוביל אותה. עכשיו, לאור חילופי תפקידים אנחנו - - -

אז כנראה שאנחנו נתייחס לנושא בישיבה שתתקיים ב-18 ביולי, עם משרד המדע.

הנושא הזה עלה בתור סוגיה שיש צורך לקדם אותה. מה שרצינו לעשות בתוך ההמלצות שהועדה העבירה זה להתייחס למנגנון תימרוץ של המוסדות בנושא הקמת מעונות יום. זאת אומרת, מוסד שיקים מעונות יום במסגרתו יקבל תימרוץ דרכנו. זאת אחת ההמלצות של הועדה וות"ת בוחנת את כל ההמלצות האלה לקראת החומש שלה. כרגע אנחנו עובדים על - - -

מתי החומש הבא - - -

החומש הבא שלנו, של התכנית?

כן.

מתחיל בשנה הבאה. אנחנו עובדים על תשע"ז.

רק תיקון. תכנית החומש הקרובה תתחיל בעוד יותר משנה. מזכיר לך. הייתה אמורה להתחיל בתשע"ז אבל היא תתחיל בתשע"ח, נכון?

למיטב ידיעתי, בינתיים, זה תשע"ז.

למיטב ידיעתי, אלה לא הפרטים אבל זה בסדר, אפשר להמשיך.

אנחנו מדברים על כך שבמסגרת - - - התלונות מדברות על לפני כחמש, שש, שבע שנים.

אני רוצה שוב להזכיר, כן, שנושא מעונות היום, שוב, הוא במסגרת אחריותו של משרד הכלכלה.

אני לא אומרת שלא, אני מנסה להבין מה אפשר לעשות במוסדות האקדמיים בינתיים, כי יש לנו פשוט הרבה דיונים כרגע, בכנסת. יש לנו הרבה דיונים בכנסת כרגע בנושא מעונות היום ולכן חשוב שאנחנו נדע את הדברים האלה.

השאלה מה אתם עושים.

כשאת באה ואומרת שזה יהיה בתכנית החומש הבאה, אני יש לי - - -

זה לא יהיה בתקצוב שלנו, זה יהיה בתוך תקצוב - - -

אני מבינה שהמדינה תסבסד את זה.

זה לא יהיה אצלנו, התקציב בשביל הדבר הזה. אנחנו נתייחס לזה בתוך תמרוץ שלנו את המוסדות לפנות למשרד הכלכלה ולהקים את אותם מעונות. זה לא יכול להיות משהו שאנחנו נעשה.

אני מבינה שעניין התקצוב וההקמה הוא בידי משרד הכלכלה אבל, אתם - - -

העמידה בסטנדרטים של המוסדות בשביל לקבל - - -

אני חושבת שאחת מהמטרות שלכם אמורה להיות לעודד את הסטודנטיות ואנחנו נגיע גם לעידוד ייצוג הולם, שאני ארצה לשמוע בעניין הסגל. האם אתם עובדים ומפעילים לחצים כדי שיפעלו המעונות האלה, לחצים על משרד הכלכלה ועל הגורמים?

כרגע לא, אנחנו נפעל דרך המוסדות להשכלה גבוהה וננסה להיות מתואמים עם משרד הכלכלה, כך שלא יהיו חסמים מהותיים שיעמדו בפני מוסד שירצה לפתוח מעונות יום. אנחנו נתמרץ את המוסדות להשכלה גבוהה - - -

האם יש מוסדות להשכלה שרוצים והביעו רצון לפתוח מעונות יום ונחסמו על ידי חסמים כלשהם ומהם החסמים האלה?

למיטב ידיעתי לא אבל, שוב, זאת הייתה עבודה שהתחלנו לעשות לפני שנה - - -

למיטב ידיעתנו ואני יכולה להגיד לך מטעם ההתאחדות שיש מוסדות שאכן התעניינו ואכן רצו. הפרוגרמה של משרד הכלכלה מונעת מהם.

זו בירוקרטיה, אנחנו לומדים כרגע כל יום מחדש על הבירוקרטיה של המעונות.

נכחתי באותה פגישה עם משרד הכלכלה כדי לראות באמת את הדרישות שלנו ואת המענה שהוא "לא", "אי אפשר", אלה תשובות כאלו של - - -

"התקציב לא מאפשר".

לא רק תקציב, קשה להם לשנות את הנהלים.

כדי שמוסד יכול להפוך למוסד מוכר עם מעון יום הוא צריך לעמוד בסטנדרטים ספציפיים שמשרד הכלכלה קובע. אלו הבעיות בדרך כלל.

האם הבעיות הן לעמוד בסטנדרטים? אם מוסד להשכלה גבוהה מביע רצון לפתוח מעון יום אני מתארת לעצמי שהוא רוצה לפתוח אותו לפי הסטנדרטים. החסם הוא לפני הפתיחה כבר.

לא, לא, לא, לא, לא. רגע, רגע.

למה לא?

אני אגיד לך, כי בגלל המשבר במעונות התעמקתי בזה.

גם אני.

אני יודעת, לא אמרתי שלא, אמרתי מה אני עשיתי. אני אומרת שהמורכבות הגדולה היא כרגע על שטחים. להקים בתוך אוניברסיטה קיימת או באזורים של אוניברסיטה קיימת מעונות, לצערי, זה הרבה יותר מסובך עם הבירוקרטיה שישראל יודעת לייצר בדברים האלה. בגלל זה גם יש לנו את הדיון בנושא ההנקה. יש לנו דיון בשתים עשרה פה, אצל עאידה, בנושא של תחליפי החלב ותחליפי המזון לתינוקות, על ההחלטה שפורסמה ואני כל הזמן אומרת לעצמי: איזה גבר ישב בז'נבה והחליט להחזיר את הנשים הביתה. זו התחושה שלי ואני אומרת את זה בתור אישה שהניקה שנה וחצי את הבן הגדול שלה. מה שעאידה מנסה לכוון אליו הוא שאם יש מוסד שכבר היום רוצה לפתוח, בואו נראה איך אנחנו, לצורך העניין, יחד עם ההתאחדות ויחד עם גורמים אחרים, מנסים לעזור, לתווך. את קראת לזה 'לתווך' בנושא של הטרדות מיניות, לתווך את הבירוקרטיה, כי השטחים הם בעיה, הבירוקרטיה היא בעיה, הפרוגרמות הן בעיה, הכול הוא בעיה אחת גדולה, התקצוב זה בעיה, הכול בעיה אבל, אני אומרת, אם יש מוסד שרוצה ואני אומרת לכם שכרגע יש תקצוב של בערך 200 מיליון שקל אם אני לא טועה, למעונות חדשים, יש תקצוב למעונות חדשים אז בואו ננסה להסתכל על זה גם דרך הפריזמה של האקדמיה.

אני רוצה גם להגיד לך שהגיע אלי מידע שלקחו מזה 50 מיליון שקל, מה-200 מיליון. אני מנסה לברר את זה.

בשבוע שעבר?

לא, מאז - - - בכיס.

מעניין.

אני אתייחס לנקודה האחרונה. עיקר הפעילות שלנו קשור לייצוג של נשים בתוך האקדמיה, של סטודנטים ושל סגל. זה לאור מיקוד של חברות הועדה שהיו בוועדה לקידום נשים וביקשו להתחיל לטפל בנושאים שאמורים להיות בליבת החשיבות של הטיפול עם הדברים הכי מהירים שאפשר לקדם אותם. אני חושבת שסיפרתי בוועדה הזו כבר כמה פעמים על הדוח שהועדה הוציאה, שבו נעשתה עבודה מאד רחבה לגבי נתונים גם של סטודנטיות וגם של סגל. בעקבות הדוח הזה מל"ג שינתה מספר דברים ברגולציה שלה כלפי מוסדות להשכלה גבוהה. גם לגבי פתיחת תכניות חדשות שבודקות ומבקשות סגל אקדמי נשי בכיר בתוך כל תכנית חדשה שפותחים. יש לנו את האגף להערכת איכות שבודק את מספר הנשים לעומת מספר הגברים בתוך תהליך פנימי עם המוסדות וגם כותב על זה. ות"ת מקצה כסף לפעילות של יועצות במוסדות להשכלה גבוהה וגם לפרויקטים רוחביים שאמורים לקדם את כל המוסדות להשכלה גבוהה, כמו כל מיני דברים שקשורים לליווי, להעצמה, ל-networking, לפרויקטים רבים. אנחנו כעת עובדים על תכנית, לקראת החומש הבא, שבמסגרתה - - -לכל הדברים האלה יגדלו - - - וגם הרגולטוריות. זה אחד הנושאים שאנחנו רוצים לקדם.

או.קיי, אני בטוחה שנשמע יותר בישיבה שתתקיים ב 18 ביולי, כאשר אנחנו - - -

עם משרד המדע?

כן, עם משרד המדע, אז אנחנו נרצה להתעמק יותר בכל הצעדים שננקטים כדי לשפר את המצב. חברת הכנסת איילת, בבקשה.

אני מתנצלת, חברתי, יושבת ראש הועדה, ומתנצלת כמובן בפניכם על כך שאני נאלצת ללכת לוועדת כספים תוך שתי דקות. אני, כל הזמן תקוע לי בראש סיפור שפעם סיפרה לי פרופ' רבקה כרמי שאני מניחה שכולכן מכירות אותה. פרופ' רבקה כרמי סיפרה שבזמן הלימודים היא כמעט לא הרגישה הבדל בינה לבין הסטודנטים הגברים ואז היא התחילה להצליח, להגיע להתמחויות בחו"ל, ופתאום היא ראתה באילו שעות קובעים את הישיבות. וכשאתה מקשיב לאישה כזאת, אתה אומר לעצמך פתאום – ואני מכירה את זה כי אני התחלתי את החיים בידיעה שצריך לעשות שינוי כדי שנשים יהיו בקדמת הבמה, כדי שנשים יהיו סביב השולחן, למרות שבאתי ממשפחה עם נשים חזקות – וכשאתה שומע את זה מאשה כזאת אתה אומר לעצמך: וואוו, איפה היא חיה עד אותו רגע, אבל יש איזשהו רגע כזה של איפוס שאתה מבין, רגע, אני אישה והוא גבר ואגב, פה בכנסת ניסיתי להוביל מהלך שבו תהיה איזושהי התאמה בין שעות העבודה לשעות החיים שלנו. כמובן שהותקפתי מכל עבר. כל מה שאמרתי היה שהמליאה לא חייבת להתחיל בארבע אחרי הצהרים. צריך למצוא פתרונות אחרים בנושאים של הועדות ודברים אחרים. אתם יודעים, בכל זאת, עבודת הכנסת הוחלט עליה באמצע המאה הקודמת וראוי שנסתכל. יש גם גברים שרוצים להגיע הביתה. גם גברים יזמו אתי את המהלך הזה. עם זה עדיין לא קרה כלום אבל כשאנחנו כולנו מסתכלות באקדמיה ואנחנו רואות את ההצלחה המדהימה של נשים צעירות שבאמת פורצות כמעט את כל הגבולות, אני אומרת לך, עאידה, אני רואה נשים מכל המגזרים, יהיו לנו רוב רופאות פה, מאוד מאוד מהר. אני רואה את כמות השמיניסטיות, אפילו שישיסטיות, רואה אותן מדברות בכמיהה על רפואה שזה נהדר אגב, שילכו גם למקצועות אחרים. אני רוצה שילכו לתעשייה. אני רוצה שנשים יבלטו בכל מקום אבל אני רואה את הדבר הזה ואז, אתן יודעות מה מדאיג אותי? ששכר הרופאים ירד.

נכון, בוודאות.

כי ברגע שיהיה רוב נשי אז שכר הרופאות ירד. זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין גם דרך האקדמיה וגם דרך הכלים הפרלמנטרים שיש לנו, איך אנחנו מייצרים סביבה שמפס הייצור, זאת אומרת, בכל תהליך הייצור של בן אדם ישראלי, איך אנחנו מייצרים בן אדם שיודע שלא משנה מה, הוא לא יסבול מאי שוויון על רקע המגדר שלו. ואני חושבת שבאקדמיה, נכון שכבר יש לנו פה ושם נשיאת אוניברסיטה, אנחנו מאד מתהדרות ומתחבקות בזה אבל בסוף אנחנו יודעות שעם זה לא הולכים למכולת ואנחנו יודעות שזה לא מספיק כדי לחולל את השינוי. ואנחנו יודעות שנשים נתקעות בשלב שבו הן יולדות ולכן עאידה כל כך מתעקשת על נושא המעונות. ואנחנו יודעות כמה זה קשה לצאת לפוסט דוקטורט. זאת אומרת, הן כבר הגיעו לדוקטורט אבל כמה זה קשה לצאת לפוסט דוקטורט ומה זה אומר ולכן, אני הייתי מאד רוצה, נועה, נכון? אני הייתי מאד רוצה לראות את התכנית שלכם - - -

נשמח, אנחנו גם בקשר הרבה פעמים וגם נקבע דיון. יש תכנית - - -

כבר אמרתי.

משהו עם משרד המדע.

כן, אבל - - -

זאת עבודה משותפת.

או.קיי, סליחה, סליחה אז זה חוסר ידיעה שלי ואני אשתדל מאוד מאוד להגיע. באמת חשוב להבין איך אתם רואים את החומש הבא, את העשור הבא. עזבו, את העתיד של הסטודנטיות שלנו וזה מאוד מאוד מאוד קריטי בעיניי, מאוד. תודה.

רבקה כרמי מרוויחה הכי פחות בין הנשיאים.

אני מבקשת - - -

מדובר בהלם.

היא ביקשה פחות מהוועד המנהל. זה מאפיין נשים. שליש פחות הן מבקשות.

הועדה הזאת, אני אומרת לכן, אני אגיד לכן משהו. הועדה הזו, כבר לא יהיה בה צורך בעוד אי אלו עשורים כנראה, אתן יודעות מתי ואני מתנצלת מראש בפני כל הגברים פה, אנחנו - - -

ב-2090.

דבר אחד אני אומַר לכם. כשיהיו סביב השולחן נשים בינוניות בכמות שיש גברים בינוניים, אז הועדה הזאת תסיים את תפקידה.

כאשר - - -

כשגברים, גברים הרי הם לא, את יודעת, הם לא מרגישים בכלל את הלחץ. הם צומחים איכשהו. ה- networking הזה מצמיח אותם, אז כשאנחנו נגיע למצב שגם נשים בינוניות ואני אומרת את זה, כולנו בני אדם, שהן לא צריכות לעשות את ה extra mile, את המאמץ. הרי ה extra mile שאנחנו נדרשות לעשות תמיד הוא לא אקסטרה אלא אקסטרה-אקסטרה-אקסטה מייל. או אז אולי.

אני בחלקיות מסכימה אתך אבל אני חייבת להוסיף שהרבה נשים בינוניות גם נבנות מהנט וורקינג בגלל זה שהן נמצאות בצד נכון של המפה. הרבה פעמים.

טוב. טוב.

אני חושבת שזה יותר ענין של כל המבנה החברתי פוליטי כלכלי במדינה, כי הוא זה שמצמיח את המצב הקיים, לצערי הרב. פרופ' רחל אלהרד, יו"ר פורום הנציבות במוסד להשכלה גבוהה, אוניברסיטת תל אביב.

ידידת הועדה.

ידידת הועדה. חברת כבוד בוועדה.

אימא של חבר ילדות שלי, צריך להגיד.

ואימא של חבר ילדות של חברת הכנסת. זה עוד title.

שקיפות, שקיפות, שקיפות.

בבקשה.

ראשית, אני מאוד מאוד שמחה להיות כאן ועל הדיון. גם מאוד שמחתי באופן שרם הציג את הדברים שכן, שלושת הנושאים קשורים זה בזה, שזורים זה בזה ושלובים זה בזה. אנחנו מדברות, כפי שאת חוזרת ואומרת, אנחנו מצויים במבנה חברתי שהכוח, השליטה, המשאבים שלו, הם של הגמוניה גברית ואת זה אנחנו מנסים - - -. כשיהיו יותר חברות סגל יהיו פחות הטרדות, יותר יתחשבו בהורות וכו'. הם שלושתם קשורים. בה בעת, הטיפול, אנחנו מפרקים אותו ואני אתייחס לכל אחד משלושת הסעיפים שהם כל כך קשורים אחד לשני.

הנושא הראשון, הטרדות מיניות ואני מאד שמחה גם על כך שעליזה הצטרפה שכן, אני אומרת בשבח הועדה הזו. הנושא בהשכלה הגבוהה עשה קפיצה מבחינת הבנייה, מבחינת הטיפול, מבחינת ההתייחסות אליו ובוודאי התיקון לחוק שאמר: חייבים לדווח אחת לשנה. זו פריצת דרך מאין כמוה ובאמת 'ישר כח' אז אכן, עאידה, בשנה הראשונה כל אחד שלח פתק אחר ונייר אחר ובלגן, אבל זו שנה ראשונה. עכשיו יהיה פורמט, עוד שנתיים זה יהיה 'טיפ טופ', אז זו פריצת דרך.

אנחנו נדאג לזה.

לגבי אחד הסעיפים, שוב, רק לשבר את האוזן, מה שמופיע בתיקון לחוק כמחייב הוא הכשרה לנציבות שנכנסות לתפקיד. זה בעצם המקום היחיד שבו זה מתקיים. הוקם פורום שנקרא "be safe -קמפוסים ללא הטרדות מיניות" אליו מוזמנים כל אנשי מערכת ההשכלה הגבוהה, היועצים המשפטיים, נציבות וכו' ואני שמחה לומר לכם שב-15 ביוני, יש כאן הזמנות בשפע, יתקיים יום עיון על הטרדות מיניות באקדמיה ותכננו אותו בקפידה. בחלק הראשון נתייחס למצב הנוכחי והגדרנו את המושב הראשון "מחדרי חדרים לרשתות החברתיות", שכן, זאת המהפכה הגדולה, ה'שיימינג', הפייסבוקים, איך מטפלים ואיך מתייחסים לתופעה. זה יהיה בעצם החלק הראשון ובחלק השני אנחנו אומרים "הטרדות מיניות באקדמיה 2016 – יותר או פחות?" יותר או פחות הטרדות ונביא נתונים עדכניים. לכן אני באה ואומרת שמכל הדוחות שהוגשו הפורום לקח אחריות על עצמו, בשיתוף פעולה אתכם, לעבד את הנתונים ולהציג אותם לעם ישראל, ב-15 ביוני כדת וכדין, כפי שעושים באקדמיה. אתם מוזמנים לקחת הזמנות, להגיע וכן, כמובן, בשותפות עם אגודת הסטודנטים ועם התאחדות הסטודנטים, עם כולם. אחרי שנציג את הנתונים ונשאל אם הם יותר או פחות, יהיו מצד אחד פרופ' חגית מסר ירון, מצד שני ענבר הוכברג ונגיד האם אנחנו טובים יותר או פחות טובים. זה דיון מאד מעניין ומאד סוער. זה לגבי הטרדות מיניות באקדמיה והפורום באמת הקים עכשיו פלטפורמה להיוועצויות. עשינו השתלמות לנציבות החדשות. כלומר, זה ממש - - - הפכנו לשיטה יעילה ויש כמובן 'מקצה שיפורים' פה ושם. האם תקנון אחיד או לא – אפשר לדון בזה. יש פנים לכאן ולשם. החוק של מדינת ישראל הוא אותו חוק ואני חושבת שזה עיקרו של העניין אבל על זה אפשר לדון.

ברכות ובאמת ברכות. ותודות להתאחדות. אין עוד ארגון במדינה שיש בו מעל 300,000 אנשים והוא כל כך מאורגן, פועל לעניין הזה ומטלטל את כולנו. אז תנדנדו, תטלטלו, תציגו נתונים מדויקים או לא אבל קורים דברים.

אימהוּת בקמפוס, אני מציעה לדבר על הורות בקמפוס משום שאם לא נדבר על הורות בקמפוס, אותה הוגנות מגדרית שאנחנו שואפים אליה, שאבות יטפלו בילדיהם ויהיו שותפים, יבואו למעון וייקחו אותם ויחזירו אותם – לא נגיע לשם. ולכן, הבה נדבר על הורות בקמפוס. אבות גם ראוי שפעם פעמיים בשבוע ילכו למעון בארבע, ייקחו את הילד וילכו לגן שעשועים. זה לא מונופול של אימהות אלא של המשפחה ושל המשפחות על כל המבנה. יש לנו היום הרבה משפחות חד מיניות עם כל הווריאציות שבהן הם מגדלים את ילדיהם.

זו הסוגיה הכי מורכבת ואני אתייחס לשני היבטים שלה. ההיבט הראשון הוא אכן חופשת הלידה. תראו, סמסטר – ופה אני קצת מגנה על מערכת הלמידה – סמסטר הוא שנים עשר שבועות, חופשת לידה היא שלושה חודשים וחצי. יש לנו ויכוחים מאד קשים עם הפקולטה לרפואה. אין כאן כרגע נציגים אבל ההתאחדות מייצגת את כולם. אולי יש כאן סטודנטים לרפואה או הורים לסטודנטים לרפואה. תקשיבו, יש סבב מחלקות וחייבים לעשות אותו. כלומר, זה חלק מהסטאז'. אם הסטודנטית נמצאת בחופשת לידה ולא הייתה בהמטולוגיה אז היא לא יכולה לקבל תואר ברפואה. אין הקלות. זה לא ב- remote control, זה לא בווידאו, היא צריכה לעשות את זה. איך מחברים את שני הערכים הללו? אצל נשים בדיוק זה הגיל, 28 עד 38, זה המועד לקריירה זו הקמת המשפחה. צריכים לעשות את זה מאד בקפידה. איילת דוחה נשים בינוניות, אנחנו רוצים גברים מצוינים ונשים מצוינות ואנחנו רוצים שנשים מצוינות הפוטנציאל שלהן יתממש. אכן, ברפואה, תקשיבו לנתונים מדויקים, האקדמיה מביאה - - -

אם תוכלי להזדרז קצת.

74% מהנרשמים הם נשים היום ומתקבלים 77%. כלומר, היום, שלושת רבעי מהסטודנטים לרפואה הם נשים אז צריך למצוא פתרונות מאד מתוחכמים ורגישים, שמאזנים.

הדבר השני ופה אני אומרת את זה חד וחלק, אם יש דבר חיוני הוא מעונות יום. Day Care. כדי שאפשר יהיה לחזור אחרי שלושה חודשים וחצי או אחרי שבועות למחקר, ללימודים, חייב להיות מעון יום. בכל המדינות שהתקדמו, שעשו משהו, כל העניין הוא מעונות היום. זו חובה. אין פטנטים והסיבה היחידה היא כסף, כסף, כסף. באוניברסיטת תל אביב פתחנו. 30,000 סטודנטים ויש לנו מעון אחד. רשימת המתנה של מאות אנשים ומשיבים את פניהם ריקם. דוקטורנטיות מדהימות, חוקרות צעירות, אין מקום וזה רק כסף כמו שאיילת אמרה. שטחים, שום דבר אחר. הארגונים - - -

מעניין שאת אומרת "בואו נדבר על הורות" ואחר כך את אומרת דוקטורנטיות וחוקרות.

משום שהן חוזרות מחופשת הלידה. זו הערה שאני לוקחת אותה אבל הן לוקחות את חופשת הלידה וצריכות לחזור ולהניק. עד כאן - - -

אני שמחה עם כל השיח הזה על הורות שוויונית ואני בעד הורות שוויונית אבל נזכיר לעצמנו כל הזמן שבכל זאת, בשלושת החודשים הראשונים אחרי לידה יש תפקיד שונה, שהוא קשור לביולוגיה, לנשים ולא בהכרח צריך להתחיל מזמן הלידה בכל הנושא של הורות שוויונית.

מאה אחוז מסכימה אתך.

יכול להיות שאני בקטע הזה לא מתיישרת עם הנושא של שוויון מגדרי.

לא, לכן החלפנו. היום קוראים לזה הוגנות מגדרית. שהארגונים, המוסדות החברתיים והמוסדות להשכלה גבוהה יהיו בהוגנות כלפי נשים. אין שוויון. מי שמניקה בלילה זו האישה והיא קמה בבוקר טרוטת עיניים ישר ללמד או ללמוד. אין, הביולוגיה היא ביולוגיה. היא לא עובדת לטובתנו אז לכן, צריכה להיות ההוגנות וזה דבר מאד חשוב עם מעונות היום, אין לי מלה אחרת.

הדבר השלישי - - -

יש עוד? אז אנחנו חייבים להזדרז. את כבר מעל עשר דקות. אנחנו חייבים להזדרז.

אז המשפט האחרון הוא שאכן, הפער בין 56% שמקבלות Phd לבין 30% בסגל, אותו צריכים לצמצם ולכן, יש לנו צוות של יועצות הנשיאים באוניברסיטאות המחקר ואנחנו עושים פעולות רבות לשם הגדלת ההוגנות. בוועדות, במלגות, בפוסט דוקטורט, אמרו כאן שזה חסם עיקרי. הצענו ואני שמחה שנועה כאן, הצענו סדנה משותפת לשבע אוניברסיטאות, למנהיגות צעירות חוקרות. אנחנו מקווים שות"ת תממן את זה, כלומר, נעשית הרבה פעילות. הדרך ארוכה. התשובה שהיום חשוב לתת אותה, היא לא "אין נשים" אלא ההוגנות המגדרית, שהמאגר של מועמדות הוא גדַל ויש נשים, רק צריכים להגדיל את ההוגנות. תודה רבה.

תודה, תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי מנהלת עכשיו את הדיון בוועדת החינוך, לכן נמנע ממנה להגיע. אני הרגשתי שחובה להזכיר את זה, במיוחד שהיא אחת מחברות הכנסת שמתמידה בדיונים אצלנו פה בוועדה. חברת הכנסת עליזה לביא, שאת גם אחת היוזמות של היום המיוחד הזה, בבקשה.

תודה גבירתי היושבת ראש. כן, יחד עם חברתי, חברת הכנסת בן ארי, היום הזה, יום הסטודנט בכנסת ישראל, ותודה לך על הדיון החשוב הזה, במסגרת היום הזה.

סטודנטים וסטודנטיות, הוגנות מגדרית, אחריות מגדרית, הבנה, רגישות וערכים נלמדים. אני מאוד מאוד שמחה לשמוע על השינוי בהתבוננות בהתייחסות לגבי ההטרדות המיניות. אין ספק, זה צמח מהשטח. אנחנו כאן לא ידענו, רק אחרי שקודמכם בתפקידים, בהתאחדות, באוניברסיטאות ובמכללות, באו וסיפרו על המצב העגום, על התקנות שצריך לחוקק, באמת הגענו להבנות ולהתחלה של העבודה המשותפת על התיקון והנה, הנתונים הם הרבה יותר טובים ממה שהיה בעבר. עצם העובדה שיש כתובת ואפשר לדעת למי ללכת. זה בכלל מלווה אותנו כאן מהמקום שלנו כנשים, גם כגברים שרגישים למצוקה של נשים, שברגע שיש כתובת, שיש הבנה. גילוי נאות, הבת שלי לומדת רפואה ויום אחד היא מספרת לי שיש לה פגישה עם פרופ' רחל אלהרד מאוניברסיטת תל אביב, שהיא נורא מתרגשת אבל אי אפשר להמשיך עם האפליה שנעשית בבית הספר לרפואה.

כך למדתי על עוד בעיות ועוד בעיות וכל הנושא של ההתמחות, מה אפשר לעשות ואיך יכול להיות שלסטודנטיות אומרים מתי כן ומתי לא להיות בהריון עד כדי רזולוציה של חודש יום ושנה. נכון, זו התערבות גסה מצד אחד. מצד שני, צריך להבין ש"בתוך עמנו אנחנו חיים וחיות" כלומר, איך באמת תהיה המעטפת ההוגנת, הראויה, הנכונה שצריך, וככל ש'קוראים לילד יותר בשמו' ויש שיתופי פעולה, אז גם אפשר לבוא ולהתמודד עם החירות המגדרית. חירות מגדרית לא אומרת ששוויון לא צריך להיות. שוויון בוודאי אבל עם רגישות ועם הבנה לחירות. זה חלק מהמקום הזה שאנחנו רוצים לבוא ולתקן.

יש הרבה מצוקה. אני מכירה. אני באה מהאקדמיה, אני נמצאת בחל"ת. אני מכירה, אני יודעת אבל אני רוצה לבוא ולדבר בשפה יותר אופטימית, משום שאני כן רואה יותר ויותר נשים שלוקחות אחריות. אם זו יוזמה של חוקרות במכון ויצמן שמכלום מייצרות ניראות, לפחות להיות מודלים לבנות הצעירות ואם אלו יוזמות שצומחות מהשטח, עם אחריות של נשים וגם של גברים כלפי הדור הצעיר, כי מה שחסר בעיקר הוא מודלים לחיקוי והמודלים האלה קיימים, הם רק לא ניראים. הם לא מונגשים לדור הצעיר. הן גם מנפצות את תקרת המדע והזכוכית. גם המדעניות הצעירות, עם ההבנה שיש, שרק צריך להנגיש, צריך להיראות עם הרבה מאד אחריות אישית. אז אני מאד שמחה על הנתונים המשתפרים. הדרך עוד ארוכה אבל כשתהיה יותר ויתר מעורבות ואחריות ושותפים, עם שגרירים של רצון טוב בתוככם וזה קורה, אני בטוחה שנגיע לנתונים טובים יותר. תודה לָך ותודה לכם. ונמשיך.

תודה. דר' שרה גנוט, רק אם אפשר להתקדם ליד המיקרופון, לשבת קדימה.

אני יועצת הנשיא לקידום נשים של המרכז האקדמי "לב". אני לא הייתי ברשימת הדוברים אבל אני חייבת להעיר משהו בקשר לסעיף של אימהות בקמפוס. יש דברים אופרטיביים שאנחנו מחכים ופנינו, כנראה לא לוועדה ולכן זה לא התקדם. אני רוצה לתת דוגמה. חייל מילואים שמגויס ביום בחינה במועד א', אוטומטית לפי החוק מקבל מועד מיוחד. סטודנטית שיולדת באותו תאריך לא זכאית על פי חוק למועד מיוחד. על פי חוק היא לא זכאית. זה מה שידוע לי עד היום. אני יודעת שהאוניברסיטה העברית יצרה לעצמה איזשהם חוקים לעצמה - - -

גם הטכניון.

גם הטכניון אבל - - - במוסד קטן, עניין תקציבי ולא מצליחה להעביר את זה. אילו היה חוק לא הייתה לי בעיה, כי יש מועדים לחיילי מילואים והסטודנטית תוכל לעשות את הבחינה רק אם במקרה זה מתאים למועד שלה. זו רק דוגמה קיצונית, שאנחנו חושבים - - -

סטודנטית במילואים - - -

כנראה חושבים שאפשר לדחות את הלידה.

רק שניה, המילואימניקים זה על פי חוק?

או לעשות את הבחינה תוך כדי לידה.

אנחנו מבקשים את הזכויות של הסטודנטים ולגבי האֵם הסטודנטית להשוות את הזכויות של החייל המגויס למילואים. אלה דברים אופרטיביים, טובים, לא משהו שדורש תקציבים. אגב, לגבי מעונות, אנחנו סגרנו מעון בגלל בירוקרטיה, מה שעלה קודם ולא מצליחים לפתוח אותו.

מה זאת אומרת?

היה לנו מעון בקמפוס ובגלל שטחים, כנראה, לא עברנו את כל הבירוקרטיה ונאלצנו לסגור את המעון. זה דבר שעלה פה ודיברו על זה - - -

הייתה לכם בעיה מוניציפלית?

לא, עם משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה סגר לכם?

יש מפרט מסודר שמגן על הילדים והוא הגיוני.

בסדר, אנחנו לא רוצים מחסנים לילדים, אנחנו רוצים מסגרות חינוכיות שגם מגנות על הילדים וזה מובן, הסטנדרטים. השאלות הן אם לא היה אפשר בכל זאת, לבדוק אין משפרים ואיך מתאימים את עצמם לסטנדרטים כי אני יודעת, לפעמים הרבה מההחלטות של סגירה בגלל הבירוקרטיה נבנות על כך שאנשים שבאמת היו צריכים להתאמץ כדי לענות על הקריטריונים. לא ראו לנכון שכדאי להשקיע את המאמץ כי זה לא עומד אצלם בסדר עדיפות מאד גבוה.

אבל הפן האקדמי מאוד חשוב ויש לציין, סטודנטיות מפסידות שנת לימודים בגלל זה.

טוב, אנחנו רשמנו את זה. אני לא הכרתי את זה ואני חושבת שזו צריכה להיות תקנה אבל בסדר, אני אבדוק את זה.

שניה, יש לך, דווקא בחוק זה קיים. אני - - -

אני חשבתי שזה בחוק זכויות הסטודנט.

בכללי זכויות הסטודנט בסעיף 7(ב) מדובר על "סטודנט לאחר לידה, אימוץ, או קבלת ילד למשמורת, שנעדר מן הבחינה בתקופה של עד ארבעה עשר שבועות מיום הלידה, האימוץ או קבלת ילד למשמורת, זכאי להיבחן במועד נוסף, החל במסגרת המועדים" - - -

אני רוצה להסביר.

"המקובלים במוסד".

אנחנו נותנים מועד נוסף אבל זה מועד ג' וזה יכול להיות שנה אחר כך כי הקורס לא התקיים במשך שנה.

אז זו בעיה של מוסדות אבל זה - - -

אבל אצל חייל כתוב "מועד מיוחד". מחברים לכבודו.

או.קיי, אז אנחנו נבדוק את העניין הזה.

אפשר לעשות התאמות, זה לא כזה מורכב, נדבר אחר כך.

הכול תלוי במה שנקרא political will. אם הרצון קיים במוסד אז תמיד מוצאים את הפתרונות. אני בטוחה שמשתדלים בנושאים האחרים ומוצאים פתרונות אבל כאשר הרצון לא קיים אז לא ישתדלו ולא - - - אבל אפשר לבדוק את זה, ואם זה ספציפית אצלכם אפשר לפנות ולתת דוגמאות ממוסדות אקדמיים אחרים ולבקש שיתחשבו בזה.

אבל אם זה על פי חוק אצלנו אז אצלנו גם יהיו מחויבים. אני בטוחה - - -

אפשר להשתמש בסעיף הזה ואפשר להשתמש בדוגמאות האחרות ולפנות. אני מוכנה לפנות למוסד ולבקש שיתחשב בזה. אחרונת הדוברים, הדוברות ואחר כך אני ארצה לסכם, ענבל הוכברג, זה נכון?

נכון.

יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. בבקשה, גבירתי.

תודה רבה. אני אעשה את זה בקצרה. אני אגע בארבעה נושאים שגם עלו מקודם אבל מזוויות טיפה שונות. לפני כן אגיד שאני נורא הצטערתי לשמוע את התגובה של המל"ג בנושא הטרדות מיניות. זו נורת אזהרה וזה ממש קצת מביך ומביש. אני מקווה שזה יתוקן ולא ימשיך כך, כי זה נושא שהוא מספיק חשוב כדי שתהיה לו התייחסות נאותה וכמו שצריך.

התגובה הייתה שאין תגובה מפני שאני לא מטפלת בזה וזה בטיפול משפטי.

אני חושבת שזה חשוב שזה כן נושא שיתעסקו בו ולא רק ברמה של נושאים משפטיים. זה נושא שאנחנו עוסקים בו - - -

התחום המשפטי הוא - - -

בואו, בואו, בואו.

אבל זה לא עיקר הדברים שלי, כן רציתי להגיד שזו נקודה שצריך לשים אליה לב. לגבי הטרדות מיניות, אני כן חושבת שמעבר לצעדים של תקנון צריך משהו שיהיה באמת ברמה אחידה. יש הרבה פתרונות ואנחנו כל הזמן עסוקים ושואלים את עצמנו איך אפשר להגביר מודעות? איך מעלים את כל הנקודות החשובות של מהי הטרדה מינית? מה צריך לעשות? איך לפנות? יש גם הרבה מוסדות בארץ שעושים לומדה שהיא לומדה מחייבת, שהיא גם לסגל בכיר, מנהלי, זוטר, גם לסטודנטים יש את זה, למיטב זכרוני, באוניברסיטת בן גוריון, העברית, "אריאל" ובמכללה למנהל. אוניברסיטת תל אביב - - -

זה חובה ביום הראשון - - -

אז הנה, אוניברסיטת תל אביב נכנסת לזה היום. זה לא משהו שהוא מעוגן - - -

הכנסנו את זה.

זה לא קורה, אני לא יודעת, זה לא קורה בכל המוסדות - - -

דווחו לנו, דווחו לנו.

אין בעיה - - -

ממש לא - - -

לא אצלך? הכיצד, אחותי?

אנחנו בתל אביב עושים את זה עכשיו.

לא, גם לא, מה שכתוב בתקנות הוא שצריכים לדאוג להסברה, להדרכה - - -

לא חייבת להיות תוכנה.

בגלל זה אני אומרת שהסברה וחידוד ופוסטר ופלאיירים הם סבבה וזה חשוב - - -

רגע, רגע, גם לזה לקח לנו זמן - - -

אני לא מקלה בזה ראש ולא מזלזלת - - -

לא לזלזל, היינו פה בדברים - - -

ממש ממש לא. אם השתמע מדבריי זלזול אז זה ממש לא נכון אבל אני חושבת שכן צריך לייצר איזשהו קו אחיד של לומדה שהיא חובה. שאנשים לא יכולים להמשיך את התואר ולא יכולים להמשיך ללמד בלי שהם שומעים, רואים, עוברים איזשהו 'מבחנון' קטן וכל מוסד יבחר איך לעשות את זה או שתצא איזו הנחיה גורפת. זה לדעתי יפתור וישים אותנו במקום הרבה יותר טוב בכל הנושא הזה.

ענבל, ממש לא ואני רוצה לומר - - -

לא, לא, לא, סליחה, פרופסור.

רחל, אני מכירה את דעתך ובכל זאת בחרתי לומר - - -

לא - - -

אני מאד מבקשת.

אנחנו חלוקות על זה. לגבי מעונות היום, דיברנו על זה וזה נושא מאד חשוב. חשוב לי להגיד שלא רק חשוב שיקימו מעונות אלא גם חשוב להתייחס לזה שסטודנטיות שהן לא חלק מסגל זוטר, יהיה להן - - - הקצאות. לצערי, היום, יש יותר מדי סטודנטיות שלא מצליחות בכלל להגיש את הבקשה וזה בסדר וכבודו של הסגל במקומו מונח אבל, זה כן משהו שצריך לתת לו את ההתייחסות.

לגבי נושא של פוסט דוקטורנטים, דוקטורנטיות ותכנית הבראה שיש להגדלת כמות הנשים שלוקחות חלק באקדמיה, זה חשוב וזה ברור. אני יודעת שנעשים הרבה מאמצים. אני חושבת שגם צריך לתת את הדעת בצורה של איזושהי תכנית או איזושהי אמירה, כמו שאמרה פה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, שזה צורם וזה נראה מאוד לא טוב שב-2016 עדיין יש רק נשיאה אחת לאוניברסיטה. גם במוסד שלנו יש מנכ"ל ורקטור ונשיא ותפקידי ההנהלה הבכירים הם עדיין מאוישים על ידי גברים אבל זה כן משהו שחשוב לשים אליו לב. בסוף זה איך שזה נראה. כשאתה מסתכל למעלה אתה אומר: לא רק בסגל האקדמי, זה צריך להיות גם בתפקידי מנהלה ותפקידים יותר בכירים. זה כן נושא שהוא חשוב.

לגבי הנושא של סטודנטיות בחופשת לידה ותהליכי הורות, אני כן אגע בנקודה שגם רחל ציינה, שזה נכון שסטודנטיות הן אלה שעושות את פעולת ההנקה ומטפלות בחודשים הראשונים אבל, כן לאפשר לבני הזוג יותר משבוע, אם אני לא טועה זה מה שרשום, שהם יכולים להיעדר בחודשים הראשונים של הלידה. זה כן משהו שהוא מסייע לסטודנטית היולדת ואלה גם דברים שצריך לקחת אותם בחשבון, מעבר לשינויים אחרים. אני מקווה שאכן בפעם הבאה שנתכנס יהיו פה בשורות טיפה יותר טובות מכולם.

תודה רבה. אני קיבלתי בקשות לזכויות דיבור עכשיו, ברגע האחרון.

לא הגענו - - -

כנראה גבירתי פעם ראשונה מגיעה. בדרך כלל, לפעמים הבאות, נרשמים אצל מנהלת הועדה ברגע שנכנסים לחדר, כדי שאני אוכל לדעת מה עומד לפניי, אז בגלל דוחק הזמן, אני אתן דקה לכל דוברת שביקשה או דובר, רק אם אפשר להתקדם למיקרופון. אני מבינה שאת אחת הנשים, הציגי את עצמך ויש לך דקה להתייחס.

שלום, שמי תמר אריאלי, אני יועצת הנשיא למעמד האישה במכללת "תל חי" ורציתי לבקש, להציע, להקים פורום של היועצות, כי אנחנו לדעתי פועלות בחושך. במכללה שלי התפקיד נעשה – אני לא יודעת אם כך זה אמור להיות – ללא כל תגמול. לא קיבלתי סל סיוע לכתיבה, למחקר, לאיסוף נתונים. גם איסוף הנתונים הוא קשה לי, לא תמיד זה הולך בקלות. גם התחום של מה בדיוק אנחנו אמורות לעשות עם זה, מה הייתה הכוונה של המל"ג לגבי הדרגה של היועצת, כי לדעתי, רוב היועצות במכללות הן בדרגה יותר נמוכה ממה שמצוין בדוח של המל"ג על מנת להניע תהליכים או ללוות מינויים. אני לא חושבת שרוב היועצות יכולות לעשות את זה מפאת הדרגה שלהן והיועצות פועלות, לדעתי, רובן, בחושך, ללא ליווי וללא תגמול.

או.קיי, לצערי הרב, זה מצב היועצות למעמד האישה בהרבה מהמוסדות, לא רק האקדמיים. זה חלק מהדרך שבה מתייחסים בכלל לנושא של שוויון מגדרי ולמעמד האישה. זה חלק מהגישה הרווחת ואנחנו נאבקות על זה, לשנות אותה. לפחות ליועצות למעמד האישה בשלטון המקומי הצלחנו לקבל איזשהו תקציב. אני פעלתי כדי לקבל תקציב וכדי שיהיו תקנים בנושא הזה אבל כמובן, אני חושבת שהגיע הזמן שאתן גם תיקחו על עצמכן את היוזמה. תיצרו קשר ביניכן לבין עצמכן ותתחילו לעבוד כמו שהיועצות האחרות עשו. בנו לעצמן פורום והתחילו לדבר על מכלול הנושאים שעומדים בפניהן.

הלל ביטון. בבקשה.

צהרים טובים חברת הכנסת סלימן, צהרים טובים לכולם. אני הלל ביטון רוזן מהמכללה האקדמית "הדסה" בירושלים. רציתי להגיד ברשותך שבשנה שעברה, גם, כשהגענו ליום הסטודנט בכנסת, כל הזמן שמעתי בפורומים, מדברים מאד יפה, מגיעים להסכמות ואז איפשהו בפרקטיקה זה נופל, אז ברשותך, יש פה באמת נושא מאד אקוטי שעסקנו בו ברוב הועדה היום, שהוא הטרדות מיניות. אני מבקש שננצל את המעמד, שנמצאים כאן גם נציגי סטודנטים וגם את, חברת הכנסת סלימן, ונתאם פגישה. אם אפשר, שאת תגיעי, שנציגי סטודנטים יגיעו ונקדם לפחות דבר אחד מכל הרעיונות היפים האלה שעלו כאן, בשביל לשפר ולמגר את התופעה המזעזעת הזאת. אני חושב שכולנו נשמח שהדבר הזה יתקיים וכמה שיותר מהר. זהו. תודה רבה.

תודה לך. אני כבר אמרתי והודעתי, אני מוכנה לכל צעד שיכול לקדם אותנו בנושא הזה. אנחנו כבר קיימנו את הפגישה ההיא, שבה בנינו את הפורמט האחיד של צורת הדיווח וזה הופץ לכלל האוניברסיטאות. היום עלו עוד נושאים. אני תיכף אתייחס אליהם ואולי נקיים עוד פגישת עבודה. זה לא חייב להיות בפורום של הישיבה אלא פגישת עבודה קונקרטית שבה ננסה לקדם את הנושאים.

תודה.

על לא דבר. רם, בבקשה.

אסיים בכמה חידודים קטנים. ראשית, דיברנו מקודם על שיימינג למוסדות שלא הגישו וביקשתם, הייתה דרישה מהקהל אז אני בכל זאת אציין את ארבעת המוסדות שעוד לא הגישו את הדיווחים שלהם והם: מכללת "גורדון" בחיפה, "אורט סינגאלובסקי", "אורט רחובות" ו"גבעת וושינגטון". אלה ארבעת המוסדות. נכון שהם מוסדות קטנים אז אולי חלק מהשמות לא מוכרים לכם אבל כולם מוסדות המוכרים על ידי המל"ג ואו משרד הכלכלה. אני ממשיך לעניינים אחרים. הגשנו, ולא ציינתי את זה קודם, הצעת חוק בנוגע למועד מיוחד. חשוב לדעת את זה. אמנם היא עוד לא התקדמה אבל כבר הגשנו הצעה ואני מניח שנצליח לקדם אותה.

מי הגיש אותה?

ההתאחדות.

ההתאחדות לא יכולה להגיש.

דרך מי הגשנו? אני אברר.

בינתיים, אתם לא יכולים להגיש.

אנחנו עוד מעט שם.

עוד מעט שם.

אבל אני מניח שכרגיל, הגשנו את זה ביחד. כלומר, כמה ח"כים הגישו את זה עבורנו - - -

אני חייבת להגיד שאני - - - פה, הסתכלתי מסביב לשולחן וניסיתי קצת לחשוב מי מאלה שיושבים סביב השולחן יישבו פה עוד עשר שנים כח"כים וח"כיות.

עדיף שיהיו כמה ח"כיות. אנחנו מבררים מי הגיש את ההצעה. לגבי המל"ג, נועה, אני חייב להתייחס. אני בשום פנים לא מאשים אותך אישית כי באת לייצג פה את המל"ג אבל צריך להגיד את האמת. לדבר על מחלקה משפטית שפותרת או מנסה לטפל בסוגיות של הטרדות מיניות או באופן כללי של מצב הנשים באקדמיה, זו זילות של הסיטואציה - - -

המל"ג לא מטפלת - - -

אני יודע שהמל"ג לא מטפלת כי המל"ג לא רוצה לטפל וצריך להגיד את האמת. יש לנו עשרות שיתופי פעולה עם המל"ג, עובדים מדהים, היא לא רוצה לטפל בנושא הזה, זאת האמת וצריך להגיד אותה.

דבר אחרון ולא קשור, אנחנו בעוד חמש דקות – אני רק מעדכן את הסטודנטים – נפגשים באולם "ירושלים" לשדולה. זהו. תודה.

תודה. היה לנו דיון חשוב ביותר. עלו פה כמה סוגיות ורעיונות לפתרונות שאפשר כבר להתחיל לקדם אותם. דבר ראשון, אני אתחיל עם כל הנושא של ייצוג נשים גם בסגל האקדמי וגם בתפקידי מנהלה בכירים. אנחנו נתייחס למה שהיה היום כלמידה ראשונה של המצב ונתעמק בו יותר בישיבה שדיברתי עליה, ב-18 ביולי. שם נשמע יותר פרטים, שם נבין את הנושא יותר לעומק ונדע אילו תכניות קיימות כדי לשנות את המצב. לכן, אני לא רוצה לדבר יותר בנושא הזה, אנחנו נשמור את זה עד לפגישה.

אני מציעה שנהיה בקשר עם התאחדות הסטודנטים. נקיים פגישת עבודה שבה נתייחס להצעות הקונקרטיות שעלו, גם בנושא סטודנטיות אימהות או הורות שוויונית, או שנעשה עוד צעד לכיוון של הוגנות מגדרית ואז נוכל באמת לחשוב איך לקדם את הנושאים האלה מול הגורמים השונים באקדמיה.

בנושא של הטרדות מיניות. אנחנו יודעים שהנושא הזה התחלנו לטפל בו והתחילו לטפל בו בוועדה גם לפני שאני הגעתי לכנסת. חברת הכנסת עליזה לביא תרמה לנושא הזה של טיפול בהטרדות מיניות באקדמיה ואני ממשיכה גם לטפל בנושא הזה. כבר הודעתי מה אנחנו עשינו בעניין הדיווח אבל אנחנו מוסיפים עוד ועוד למאגר של המוסדות שאנחנו פונים אליהם ומזכירים להם שהם חייבים לדווח לנו. אנחנו כבר או-טו-טו מוציאות תזכורת עוד פעם ואת הפורמט שוב למוסדות האלה ומבקשים שידווחו לנו. אנחנו לוקחות את הנושא בשיא הרצינות. אני אשמח לשמוע את התוצאות של הסקירה שעשיתם ואיגום המידע שעשיתם בתוך הדוחות. אנחנו נרשום בפנינו את ארבעת המוסדות שדיברת עליהם ונפנה אליהם. נבקש שידווחו לפי החוק ולפי מה שמתבקש מהחוק.

מצד שני אני לא יכולה לפטור אתכם מהאחריות, המל"ג. אני חושבת שהגיע הזמן שבאמת תטפלו בזה. אני אפנה. אם אצלכם זה מטופל במחלקה המשפטית אני אפנה למחלקה המשפטית ואני ארצה לדעת מה בדיוק נעשה בנושא הזה ומה מתכננים. אבל אני אפנה גם ליו"ר, לנשיא, גם למנכ"ל ונבקש. הנושא לא צריך להיות מטופל במחלקה המשפטית. אין שם שום סמכות, לא להתערבות משפטית, לא לתביעה ולא לכלום. למה זה במחלקה המשפטית אני לא יודעת. זה אמור לעבור. נמצא פתרון לשאלה איפה זה צריך להיות כדי שיטופל וייקחו אחריות על הנושא. וכן, החוק מחייב את המוסדות לדווח לכם ואני חושבת שמובן מאליו שזה מחייב איזשהו טיפול בדיווחים שמגיעים אליכם. אנחנו נמשיך גם את הקשר אתכם בנושא הזה. תודה רבה ואני מקווה שיהיו לכם עוד דיונים מעניינים בהמשך יום זה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:34.