הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 89

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 10:00

עישון כפוי בקרב נשים בכלל ובחברה הערבית בפרט, לציון היום הבינלאומי ללא עישון

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מסעוד גנאים

דב חנין

ד"ר ניבה בסודו-מנור - סגנית מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

אירית מור - מפקחת רפרנטית לנושא סמים, משרד החינוך

ראיד דאג'ר - שפ"י, היחידה למניעת התמכרויות, משרד החינוך

ד"ר מילכה דונחין - יו"ר רשת ערים בריאות, מרכז השלטון המקומי

ד"ר מוחמד יונס - נציג האיגוד לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית בישראל

פאתן ג'טאס - מנהל פעילות האגודה בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן

עדנה פלג-אולבסקי - דוברת ומנהלת מחלקת הסברה והדרכה, האגודה למלחמה בסרטן

ד"ר רחל דהן - מנהלת מינהלת קריות שירותי בריאות כללית ויו"ר החברה למניעה וגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית

ד"ר ניהאיה דאוד - מרצה בכירה, אוניברסיטת בן גוריון

סאמיה עראקי - מנהלת חטיבת הביינים אלאנדלוס, בקה אלגרבייה

מחמוד מואסי - תלמיד בחטיבת הביניים אלאנדלוס, באקה אלגרבייה

זינה קעדאן - תלמיד בחטיבת הביניים אלאנדלוס, באקה אלגרבייה

אמיר מקאלדה - תלמיד בחטיבת הביניים אלאנדלוס, באקה אלגרבייה

תמאם אבו מוך - תלמיד בחטיבת הביניים אלאנדלוס, באקה אלגרבייה

סעיד אבו פול - תלמיד בחטיבת הביניים אלאנדלוס, באקה אלגרבייה

אחלאם סבע - יועצת חינוכית, חטיבת הביניים מחמוד דרויש, מג'ד אל כרום

מנאע לואי - תלמיד בחטיבת הביניים מחמוד דרוויש, מג'ד אל כרום

עלאק כבת - תלמידה, חטיבת ביניים מחמוד דרוויש, מג'ד אל כרום

אחמד אדריס - תלמיד, חטיבת הביניים מחמוד דרוויש, מג'ד אל כרום

אריאל גיימן - בית ספר קשת אשדוד

ליאת קליין - יועצת בית ספר קשת אשדוד

ד"ר מהא נובאני חוסייני - מרכז לבריאות לב האישה

בת שבע אפריים - הרשות לקידום מעמד האישה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

עישון כפוי בקרב נשים בכלל ובחברה הערבית בפרט, לציון היום הבינלאומי ללא עישון

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 14 ביוני 2016. אנחנו נעסוק היום בעישון כפוי בקרב נשיים בכלל ובחברה הערבית בפרט.

היום, קצת באיחור, הכנסת מציינת את היום הבינלאומי ללא עישון. אל תהיו כל כך בטוחים שזה יהיה יום בלי עישון, אתם בטח כבר ראיתם במסדרונות ובמרפסות, אבל קודם כל כדאי להגיד שהיוזם של היום הזה הוא חבר הכנסת יואל רזבוזוב, שאני מודה לו גם על הרעיון והיוזמה לקיים דיונים במקביל בוועדות השונות.

אנחנו נתמקד היום בהשלכות של העישון על נשים באופן כללי, אם זה עישון פאסיבי, אם זה עישון אקטיבי וכמובן אני מודה לכל הגורמים גם שסייעו בזה שיתרמו לדיון הזה, יביאו מהידע ומהניסיון.

לצערי הרב כנראה כל הנושא של העישון ימשיך להיות אחד הגורמים המרכזיים וגורם המוות אצל חלק ובחלק גדול מהמחקרים גורם המוות מספר אחת הוא העישון. אני חייבת להודות שאני מתקשה לדבר על זה, מאחר ועוד לא נגמלתי. זאת הזדמנות. אני הגשתי שאילתה לשר הבריאות, ביקשתי שתהיה דחופה בעניין תכניות הגמילה באוכלוסייה הערבית וכמה באמת מושקע, אבל לצערי הנשיאות לא ראתה שזה דחוף ולא אישרה לי. אחר כך נשאלתי למה זה היה דחוף ואמרתי אולי זה יעזור לחלק מאיתנו להיגמל, אם יש תכניות כאלה.

אבל ברור שאני חושבת שזה נושא חשוב, חושבת שהגיע הזמן לטפל בו ולהעלות את המודעות בקרב האוכלוסייה, במיוחד כשאחוז המעשנים בין הגברים הערבים הוא מהגבוהים או הגבוה ביותר באוכלוסיות השונות בתוך מדינת ישראל. זה לא אומר שלא אכפת לנו ממעשנים שהם לא ערבים, אבל כאשר יש אוכלוסייה שאחוז המעשנים בה הוא כל כך גבוה, זה מחייב תכניות מייחדות וזה מחייב ראייה.

מה שננסה היום לשמוע מהמומחים והמומחיות זה על המצב ונראה מה התפקיד שלנו בבית המחוקקים, לדחוף. קודם כל לבקר ולראות איזה תכניות קיימות ומה אפשר לקדם תוך כדי.

אני אתן קודם כל לד"ר רחל דהן משירותי בריאות כללית והחברה הרפואית למניעת וגמילה מעישון, על הנושא של עישון במבט מגדרי. בבקשה, גברתי.

תודה על הזכות לדבר בוועדה. נושא שמאד קרוב לליבי, כי אני מאמינה שפערים חברתיים – גם מגדריים, גם פריפריה, גם סוציו-אקונומיים וגם מגזר – כולם גלומים בתוך העישון. כי השכיחות של עישון ועישון כפוי, היא יותר גבוהה, כמה שאנחנו מתרחקים מהמרכז לפריפריה, כמה שיותר סוציו-אקונומי נמוך והרבה יותר בתוך המגזר הערבי.

אחוז העישון הכפוי אצל נשים יהודיות הוא 27%, לנשים במגזר הוא 55%. 72% מהן החשיפה היא בבית. זאת אומרת נשים נחשפות לעישון בבית. עישון בבית שמעשנים בו זו פגיעה בריאותית, זו גם פגיעה כלכלית. יש מחקרים בכל העולם וגם בישראל, שמראים שכשיש סיגריות בשטח, ההעדפות הכלכליות בסוציו-אקונומי נמוך הן הסיגריות מקום ראשון, גם על חשבון צרכים מאד בסיסיים של הבית.

אז אפשר לחלק את העישון הכפוי לנזקים הבריאותיים שלו, אבל גם לנזקים החברתיים, הכלכליים והבריאותיים של כלל המשפחה, מוריד את האנשים ומנציח פערים.

מבחינת עישון כפוי, אנחנו מדברים על עישון מיד שנייה, מיידית, העישון הכפוי הקלאסי, שכולם מכירים – אל תעשן עלי, אבל אנחנו יודעים היום שעישון כפוי זה גם לישון עם מעשן באותה מיטה. זה גם עישון כפוי, כי השיער שלו, העור שלו, ספוג בחומרים הרעילים והמסרטנים.

יש נושאים שאנחנו לא מודעים אליהם, כמו פוריות אישה, שנפגעים מאד מעישון ומעישון כפוי ונשים לפעמים נמצאות בטיפולי פוריות אדירים, שאפשר היה לפתור אותם על ידי גמילה מעישון. סרטן - - -

עד כדי כך?

עד כדי כך.

זאת אמירה מאד - - -

מוריד את הסיכוי להיכנס להיריון בסביבות ה-30%. 30% זה המון. מי שעברה טיפולי פוריות – באמת זה הרבה.

זה המון.

משהו שלא מתעסקים איתו, לא אומרים לנשים, לא מיידעים אותן. זה כאילו האישה בסטרס, לא נכניס אותה עוד יותר לסטרס, אז שתעשן, חוץ מהפגיעה בעובר, זה כבר משהו אחר.

נזקים – הפסקת מחזור מוקדם, נזקים לעור הפנים, שיניים, תחלואה מאד מוגברת של שיניים סביב העישון. סרטן זה שכיח וקרדיו וסקולר. נשים כנראה הרבה יותר רגישות מגברים לחשיפה של עישון, וגם נהנות יותר מהרווח של הגמילה מעישון.

מה שאנחנו, החברה הישראלית, בשירותי בריאות כללית מנסים בכל פינה לדחוף – אם זה ליווי האישה ההרה, אם זה חוברות מידע לאם ולתינוק, הנקה – בכל מקום אנחנו משתדלים מאד להכניס בחוברות קידום בריאות גם את נושא העישון והחשיבות שלו, אבל חשוב מאד לחזק את הנשים והאמרה של בית נקי מעישון – או אוטו לא מעשנים בו – אם יש בו אנשים אחרים שלא מעשנים – בכלל לא מעשנים ברכב – היא אפשרית. ויש מקומות בעולם שהצליחו לקדם בתים ללא עישון. זה המקום שאנחנו צריכים להגיע ולנשים יש את הזכות להגיד את זה ולבקש את זה, ואם היינו יכולים בעזרת מנהיגות חברתית, בעזרת חקיקה עד כמה שניתן לקדם את זה, זה יבורך.

תודה רבה. את אמרת שקופת חולים כללית מנסה לקדם את המודעות יותר, כי הבנתי שזה - - -

גם את הגמילה.

זה מה שרציתי לשאול, איזה תכניות יש?

קודם כל רצית להציע בתור חברי כנסת עסוקים, יש גם את קו הייעוץ הטלפוני בשתי הקופות הגדולות – כללי ומכבי, והוא זמין, נגיש ומאד איכותי, עם 70% הצלחה. אז שווה לנסות. את זה אפשר לעשות מכל מקום גם בערבית, גם בעברית, גם ברוסית. אז זו אפשרות.

אנחנו מאד נשמח שהנושא הזה יקודם. יש קבוצות ואני אישית כבר העברתי חמישה קורסים של מנחים לגמילה מעישון, רבים מהם מהמגזר, בצפון. יש פיזור טוב מאד של מנחים היום בכל הארץ. אני מכירה טוב בשירותי בריאות כללית, אני יודעת שגם במכבי. בכל הארץ יש פיזור בכל השפות, מנחים, מתקיימות קבוצות לגמילה מעישון והשירות התרופתי ניתן בסל התרופות, אז זו זכות גדולה במדינת ישראל.

תודה רבה. פאתן ג'טאס, האגודה למלחמה בסרטן.

שלום לכולם, שלום כבוד יושבת הראש. אני שמח בעצם על קיום הדיון דווקא כאן ולא רק בכנסת בכלל. אני לא יודע אם את יודעת, זה פעם ראשונה שהכנסת מציינת יום ללא עישון.

אה, באמת?

כן, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שאני זוכר. לכן לפי דעתי זה צעד ואקט חשוב מאד. אני מקווה שזה יהווה ויהיה בכל שנה, כי לפי דעתי זה חשוב מאד. אנחנו מדברים על תופעה מאד מאד מדאיגה. בישראל 8,000 איש ואישה מתים כל שנה מעישון. בעולם כ-6 מיליון איש. סיגריות הורגות אחד מכל שניים שמעשן אותן ואלה מספרים מאד מצלצלים, אבל כשנכנסים לפרטים שלהם – הם מאד מפחידים ולדעתי לכן אנחנו מנסים לציין את הנקודה הזו ולהעלות אותה, כמה שזה קשה. אני יודע שזה קשה.

אני יודע שזה קשה גם לחברה לקבל את זה ולהעלות את זה. אני יודע שאני אחד מהנודניקים שנשארו בעולם שתמיד מדבר על זה וזה לא נעים לאחרים, אבל כשאנחנו רואים את התוצאות האלה, הן מאד מדאיגות.

בחברה הערבית זה המקום שאני יותר אמון עליו מהאגודה למלחמה בסרטן. אנחנו נמצאים שם במקום שאני יכול להגיד שהוא מתסכל, מבחינתי האישית לפחות וגם מבחינה חברתית. אנחנו מדברים על גבר אחד משניים שמעשן בחברה הערבית. אחד משניים מעשן וזה משהו מדאיג. היינו 50, ירדנו ל-46, עכשיו 44, אבל אנחנו עדיין שם. נשים זה פחות. לפי הסטטיסטיקה לפחות, מדברים על 6.5%, אבל בפועל יש עישון סודי. זה יכול להיות כמעט כפול ודבר מדאיג שרואים אותו שם הוא אחוז הנשים האקדמאיות שמעשנות יותר. כמעט 150%.

נכון. צעירות ואקדמאיות.

צעירות ואקדמיות זה כמעט 150% וזה אחד מהדברים. אבל אישה שלא מעשנת, בבתים שלנו זה כמעט 70% עישון. בין 70 ל-80%. בסטטיסטיקה הרשמית 66%. אחד הנתונים הוא שהאישה מקבל את העשן בית – 72%. אנחנו מדברים כאן על תופעה שהאישה על אף כורחה היא מעשנת. לא רק היא, גם הילדים, גם התינוק שבבטן שלה וכשהוא יוצא. זה הדבר הנפוץ ביותר.

כאן בעצם זה המקום המגדרי שאנחנו ראינו אכן שהוועדה המכובדת הזאת, כן צריכה לציין וחשוב לציין שכשמדברים על בית נקי מעישון זה צריך להיות בעצם אכן יעד רציני. יעד רציני. אני רוצה שזה יהיה בהסכמה. אם הגבר מעשן, זה בהסכמה עם האישה מעשנים בבית. אני לא בא עכשיו לתקוף את האנשים שמעשנים. אני בא לעשות בית נקי מעישון, גם כשיש בו גברים מעשנים וגם צעירים מעשנים ויכול להיות גם אישה מעשנת. אבל כאן זה מסר מאד חשוב שאנחנו מעבירים לדור הבא, כי אנחנו מסתכלים ויכול להיות וברור שכשמדברים על גמילה יש דבר בעייתי לאנשים לצאת מזה.

צריכים כאן להדגיש עוד בעיה גדולה אצלנו – כל העניין של תופעת הנרגילות. תופעת הנרגילות שעכשיו מתפתחת עוד יותר ויותר בחברה הערבית, גם אצל בנים וגם אצל בנות. מדברים על 56% מהתיכוניסטים שמעשנים נרגילה. ילדים תיכוניסטים – 56% ערבים - - -

שזה יותר גרוע אפילו מעישון רגיל.

זה יותר, ברור. ואצל הבנות הערביות מדברים על 30% עישון נרגילה אצל תיכוניסטיות. יש כאן אי הבנה גם בחברה, שכאילו הנרגילה זה דבר אפשרי. כל המחקרים שרואים אותם אומרים שנרגילה עוד יותר גרועה מהעישון וכאן צריכים להסתכל על זה. מהצד השני מיד הדברים נראים: כל מחלות הסרטן בחברה הערבית הם פחות מהחברה היהודית, חוץ ממחלה אחת: סרטן ריאות. אצל גברים ערבים אנחנו כמעט פי שניים. גברים ערבים חולים פי שניים ולכן התמותה מסרטן בגדול, היא יותר אצל הגברים הערבים מכולם, 40% מזה מסרטן הריאות.

אבל גם נכון שבמחלות סרטן האחרות האחוז הוא יותר גבוה, אבל מה שמאפיין שהוא בעלייה אצל האוכלוסייה הערבית.

כל הסוגים אצל הערבים הם פחות, אבל עדיין - - -

פחות, אבל עדיין בעלייה. יש מחלות ש - - -

בשנים האחרונות יש התייצבות ואני מקווה שזה אכן תהיה התייצבות בעניין הזה. דבר חשוב מבחינתי שאנחנו רואים גם כאחד היעדים שבאנו איתו לוועדה הזאת: אני מאמין באישה ככוח לשינוי. האישה היא אם הבית. היא בעלת הבית. גם האישה הערבייה היא בעלת הבית. בעניין הזה לדעתי יש הרבה דברים - - -

לא בטאבו.

לא בטאבו. ולכן רואים שהמקום לשינוי והמקום האפשרי הוא דווקא אמור להתחיל מכאן. אחד הדברים שאנחנו רוצים בגדול, אנחנו באים כאן לחברי הכנסת, למחוקקים שלנו, ויש כמה דברים שלדעתי אנחנו צריכים לראות אותם באופן רציני. עניין המלחמה בעישון צריך להיות עניין לאומי, עניין של כל אחד. של המנהיגות, שתראה אותו גם באחריות אישית. יש לנו עניין אכיפה. אכיפת החוק כמעט ולא מתבצעת. עוד יותר פי כמה וכמה בחברה הערבית.

איך אנחנו יכולים לבצע את זה? צריך לדעתי לחשוב ולעשות חשיבה רצינית בנושא הזה. יש כמה הצעות, גם אחריות אישית על ראש העיר שיכול לבצע את האכיפה הזאת, והדבר הגדול ביותר: תקציבים. תכניות אמיתיות עם תקציבים רציניים. השנה דווקא חיכינו ממשרד הבריאות לתקציבים וזה לא בא. צריך לשים תקציבים, לדעתי צריך לשים תקציבים יותר ויותר בחברה הערבית בעניין הזה. אפשר לעשות את השינוי. בחברה היהודית יש שינוי. מ-44% שהיו בשנות ה-80, היום אנחנו מדברים על כמעט 20%. אצל ערבים - - -

השאלה מתי בפעם האחרונה היה למשרד הבריאות איזה שהוא קמפיין בנושא עישון בשפה הערבית.

פחות מזה אני יכול להגיד לך, גברתי יושבת הראש. אני חיפשתי את נוסח החוק בערבית, עדיין אני לא מוצא אותו. נוסח החוק של משרד הבריאות בשפה הערבית, לפי דרישת בתי הספר שדרשו את זה ממני, אני לא יכול למצוא את זה בשפה הערבית. ביקשתי שיתרגמו, אפילו את זה אני עדיין לא מקבל. לכן בעצם יש הרבה דברים שנעשים. אנחנו כאגודה למלחמה בסרטן עושים הרבה. אני לא באתי לכאן כדי לדבר על מה אנחנו עושים, לא באתי להוסיף שמן. לא לזה באנו לכאן. הרבה דברים נעשים על ידי כל מיני ארגונים.

אחד הדברים שדיברת עליהם הוא גמילה מעישון. כל קופות החולים עושות תכניות גמילה מעישון.

כן, אבל משרד הבריאות יבוא ויגיד - יש נציגים/נציגות של המשרד? יופי. המשרד יכול להגיד ואני בטוחה שתיכף נשמע, שהקופות עושות את תכניות הגמילה והקופות מקבלות את התקציבים מהמשרד עבור הפעילויות שהם מייצגות. השאלה היא האם – ואני ארצה אחר כך לשמוע מגברתי על תכניות שהמשרד מוביל באופן מתוכנן ולא כאילו פעילויות של כל מיני ארגוני שטח.

לדעתי מה שאת הצגת בעצם זה שצריכים קמפיין, צריכים התגייסות גם של אנשי ציבור. יש יותר השפעה בחברה הערבית לאנשי ציבור. צריכים מנהיגות רפואית שתיקח חלק גם בצד הזה. אני ביקשתי מחברי הכנסת, גם הערבים, שייקחו צד בנושא הזה.

לסיכום יש לי כמה דברים ככה לומר. גם מבחינת גמילה, יש תכנית SMS גם של גמילה ועישון.

אם אפשר לקצר כדי לתת לאחרים.

לסיכום. יש עניין שצריכים לקדם בכמה מקומות, עניין החקיקה בעניין עישון, יש את הדבר הזה. תקציבים ודרכי אכיפה, לדעתי אלה שלושת המקומות שצריכים - - -

מר ג'טאס, יש לכם הצעות ספציפיות לחקיקה?

לחקיקה למשל אני מדבר וראינו בוועדה שישבנו, את חפיסות הסיגריות – שינוי הקובץ, שינוי של מחלות, שתהיינה על חפיסות הסיגריות. זה היה עוד לפני שנתיים וזה עדיין בדיון. לדעתי זה המקום לקדם את זה.

כמו בהרבה מקומות בעולם.

בהרבה מקומות. וגם שזה יהיה בצורה אחת, שכל הסיגריות יהיו אחידות, קל קופסאות הסיגריות יהיו אחידות גם מבחינת המראה. יש מחקרים שאומרים שיש תוצאות לעניין הזה. לעניין האכיפה, צריכים למצוא איך אנחנו מבצעים את האכיפה באופן רציני, כי לדעתי יש חיסרון גדול בעניין הזה. יש הרבה חוקים אבל הם לא מבוצעים. יש עכשיו את העניין של החגיגות בחתונות במגזר הערבי, גם העישון שם חוגג, העישון הפאסיבי חוגג. זה משהו מחניק, אי אפשר לסבול את זה.

לכן בעצם יש כמה דברים שאנחנו יכולים כן לקדם מבחינת החקיקה בנושא הזה, יש כמה הצעות שאפשר להביא אותן.

תודה.

גם לגבי עישון ברכב שיש בו ילדים מתחת לגיל 18. זו הצעה שניסינו לקדם והיא עצרה. היא נדחתה. הטענות היו שזו חדירה לפרט - - -

גברתי, אנחנו חייבים שם לפרוטוקול, אז אם אפשר, לפני שמתחילים לדבר.

עדנה פלג, אני הדוברת על האגודה למלחמה בסרטן. כמו שאמרתי זו הצעה מאד חשובה של איסור עישון ברכב שיש בו ילדים מתחת לגיל 18.

מה קרה להצעה? היא נדחתה אז אבל לא הוגשה פעם נוספת, לפי מיטב זיכרוני.

היא נדחתה וירדה מסדר היום.

יש הרבה דברים שיורדים מסדר היום ומחזירים אותם לסדר היום.

אני חושבת שאחד מהשיקולים במקרה כזה זה עניין אכיפה. אם עדיין לא אוכפים במסעדות ובמקומות ציבוריים שקל יותר, מה עוד על מכוניות פרטיות? מי ירדוף אחרי אכיפה כזו?

זה כמו חגורה.

יש פרצה גדולה בכל העניין של הנרגילה. גברתי יושבת הראש, הנרגילה. כאילו שאין חוק על נרגילה. היום בכל מטר וחצי בחברה הערבית צץ מקום של נרגילה. כל מי שלא מוצא לו עבודה, תיכף יש לו נרגילה.

טוב. תודה רבה, למרות שעדיין לא שמעתי מה עושים עם השיווק הדרקוני לעניין הסיגריות. התייחסת קצת לנושא של איך ומה שמים על הקופסאות, אבל עומד מאחורי העניין של העישון, אינטרס כלכלי מובהק של חברות, של אנשי שיווק, שהאינטרס שלהם דווקא כן לשווק בצורה טובה.

לכן אנחנו לא מצליחים לקבל בכנסת שינוי לחוק הזה.

לפני שאני נותנת את זכות הדיבור לד"ר ניהאיה דאוד, אני מעוניינת לדעת מי האורחים הנכבדים שלנו. אהלן.

מדברת קודם כל מנהלת חטיבת הביניים אלאנדלוס בבקה אל גרבייה, סאמיה. תלמידים שעשו - - -

עשו את?

האחראית לשפה ויועצת בית הספר.

סליחה, עשו מה?

עשו חפיסת סיגריות, אבל לא אישרו אותה.

אה. ראשית, אווהל אישי, אהלן וסהלן, אהלן פיק ותבען אל מוסתשרה ואהלן בתליבאת ותלע. חסרה אינו מה אינדרש שוף אל משתרלינו. אני מאד שמחה לדעת שאתם חלק מפעילות ללא עישון. ברוכים הבאים. אתם יכולים לשבת ליד השולחן.

אנחנו נמשיך בדיון שלנו. ד"ר ניהאיה דאוד, אוניברסיטת בן גוריון – עישון בבתים כחלק מתופעת העישון בחברה הערבית וההשלכות. אני אתן לך קצת יותר זמן ממה שנתתי עד עכשיו כי אני יודעת ששלחת מצגת אדירה, גדולה, אבל לא נוכל לכסות את כולה, אז תצטרכי להתמקד.

תודה, אוקיי. אני באמת עשיתי ניסיונות על המצגת, זה 7 דקות, לא יותר, כי באמת יש מסר מאד חשוב, שאם באמת בנוגע לחקיקה נוכל לקדם משהו, אז זה יהיה מצוין. אז המצגת שלי תתמקד בעישון בתוך הבית במשפחות הערביות. אני אציג ממצאים של שני מחקרים ואחר כך אני אדבר על ההשלכות למדיניות. המימון של המחקרים האלה היה של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות וגם של משרד הבריאות.

אז מה שאנחנו יודעים על עישון בתוך הבית, בעצם ממחקר של ארגון הבריאות העולמי שנעשה על 192 מדיניות, הראה חשיפה כלל עולמית של ילדים בתוך הבית לעישון, בשיעור של 40%. בקרב נשים זה 35%. כמובן החשיפה של ילדים לעישון בתוך הבית חושפת אותם למגוון של מחלות, כמו אסטמה, דלקת במערכת הנשימה, דלקת ריאות, מוות בעריסה, דלקות אוזניים חוזרות והיעדרויות מבית הספר.

המחקר הזה שפורסם בלנצט, שזה אחד הג'ורנליים המדעים הכי חשובים בתחום הרפואה, הראה גם שכשליש מהילדים בשנת 2004 נפטרו – ממש, המוות שלהם יוחס לעישון – 28% מהילדים, 26% בגלל התמותה שהייתה של גברים שלא מעשנים שהייתה מעישון, ובקרב נשים - - -

אני יכולה לשאול שאלה של בורות?

כן.

איך מגדירים שבן אדם מת בגלל עישון? אני יכולה להבין ואני שואלת שאלה שאני בטוחה שעוברת בראש של כל אדם לא מומחה.

יש שיטות - - -

לא צריך להיות מומחה, אבל זה - - -

שנייה, מה קרה לכם? תנו לי להביע את הבורות שלי. שנייה, אני רוצה להבין משהו, ד"ר ניהאיה.

אז הגעתי בזמן כנראה, כן?

כן. השאלה שלי, כאשר אומרים אדם נפטר בגלל עישון, זה סיבה ישירה, זה סיבה לא ישירה? איך בכלל קובעים שהבן אדם מת בגלל עישון. זה רק כדי שאני אבין.

אז יש שיטות סטטיסטיות מסוימות שאפשר לעשות את זה ולחשב את השיעור המיוחס לעישון בעצם מכלל הפטירות. אנחנו יכולים לבודד גורם סיכון מסוים ולחשב את זה, וזה באמת מה שעשו כאן. מכלל הפטירות באותה שנה, חישבו את השיעור. אני יכולה להסביר לך את זה גם באופן אישי. זה דורש שיעור באפידמיולוגיה.

לא, כי פשוט אתם נותנים - - -

אני.

שנייה. אני לא אוריד לך מהזמן שלך, אני אתן לך, אבל אני ממש שואלת, כי אני יכולה להבין שהעישון יכול והוא אכן פקטור המסייע לגרימת מוות, אבל להגיד שהבן אדם מת מעישון, אני חושבת שזה ספקטרום די גדול והסטטיסטיקות שנזרקות לחלל החדר הזה – 28%, שם נאמר לי אפילו יותר מזה – מבהילות.

אפשר? אנחנו עושים מאד פשוט. אם שיעור סרטן הריאות לדוגמא בקרב לא מעשנים הוא 1% - 1% מסרטן הריאות זה לא מעשנים, אז אנחנו יודעים להגיד ש-99% ממי שנפטר מסרטן ריאות – הוא מעשן. אז זה מעלה את השיעור. זה החשבון הסטטיסטי. אם לא היו מעשנים בעולם, כמעט ולא היה סרטן ריאות בעולם. זה דוגמא לסרטן שהוא כמעט שייך רק לעישון. נדיר שלו. יש סרטנים שזה 50%. מחלות קרדיו וסקולריות – יותר נמוך. אנחנו יודעים וגם יודעים שכשאנשים מפסיקים לעשן, תוך X שנים שיעור התמותה יורד. הרי אפשר להראות איך זה עוקב.

אוקיי, נכון.

בסדר, בבקשה גברתי.

יש שיטות סטטיסטיות שאנחנו גם יכולים לבודד גורמים מסוימים. אנחנו יכולים לבודד עישון, אנחנו יכולים לבודד פעילות גופנית ודברים אחרים. אז זה מה שאנחנו רואים במחקר הזה.

עכשיו, בקשר לעישון בתוך הבתים בחברה הערבית, אנחנו יודעים על כך שיש מעט נתונים על הנושא הזה. המחקר הראשון שאני אציג הוא על 964 גברים שנעשה ברמה הארצית. הגברים היו בגילאים 18 עד 64. אנחנו דגמנו גברים מכלל האזורים בארץ, במדגם רנדומאלי, אקראי, מאזור הצפון, הדרום והמרכז. למה זה קפץ לי לסוף?

אני לא עשיתי כלום.

ברור. מתוך המשתתפים במחקר וברור שכולם מעשנים או מעשנים לשעבר - אנחנו מצאנו 83% שהיו מעשנים כעת והשאר היו מעשנים לשעבר. כמה מהם אמרו שבעצם הם מעשנים בתוך הבית. שני שלישים מתוך המעשנים כעת אמרו שהם מעשנים בתוך הבית, לעומת 30% שעישנו בעבר ואמרו שהם עישנו בתוך הבית. זאת אומרת, אולי מה שאנחנו רואים כאן, מגמה של עלייה בעישון בתוך הבית בקרב הגברים הערבים, אנחנו לא יודעים.

מבחינת מספר האנשים שמעשנים בתוך הבית, אז כשליש אמרו שרק איש אחד מעשן בתוך הבית וכנראה זה הם, כי הם מעשנים, לעומת 40% כמעט שאמרו ששניים עד שבעה אנשים מעשנים בתוך הבית. 30% אמרו שאף אחד לא מעשן בתוך הבית. מבחינת ההורים שלהן, ההורים בעצם, מה שהמחקר הזה מצא הוא שכ-52% מההורים של המעשנים הם מעשנים בעצמם.

שאלנו מה המשפחות שלהם חושבות על העישון בתוך הבית. אני חושבת שזה עניין של הוועדה הזאת, כי באמת זה כולל גם כן את הילדים ואת הנשים. אז כמו שאתם רואים, האדום זה התנגדות של המשפחה לעישון של הגברים בתוך הבית: המשפחה שלי מעודדת אותי להפסיק לעשן, זה מפריע להם שאני מעשן בתוך הבית והם מבקשים שאני אפסיק.

עכשיו, מי הם המעשנים? כמו שהוצג כאן קודם, אנחנו רואים בעצם שכשני שלישים מהמעשנים הם נשואים. זאת אומרת שני שלישים מהנשים של המעשנים חשופות לעישון. זה דומה בעצם לשיעורים שהוצגו כאן. המעשנים דווקא הם גברים יותר בגיל העמידה – 46 עד 60. אנחנו ראינו שדווקא הם עובדים במשרה מלאה, לא מובטלים. זו אולי צורה טובה שיעשנו במקום העבודה שלהם, ואת זה הם עושים. תיכף נתייחס לזה. ההכנסה שלהם היא מעבודה כמובן.

מבחינת השכלה – רובם נופלים בהשכלה תיכונית ואנחנו רואים שרובם מעשנים כבדים – מעשנים מעל 21 סיגריות ליום. הם מעשנים בעיקר סיגריות ולא נרגילה. כ-75% מעשנים סיגריות והשאר מעשנים נרגילה בתוך הבית. 5% מעשנים נרגילה בתוך הבית, בעוד איזה 20% מעשנים נרגילה וסיגריות בתוך הבית. הם התחילו גם לעשן בגיל צעיר מאד.

מבחינת הידע והעמדות, אנחנו רואים שאין הבדל בידע מבחינת נזקי העישון בין המעשנים בתוך הבית לבין המעשנים מחוץ לבית, וגם העמדות שלהם, אנחנו רואים שהן קצת דומות, אבל יותר עמדות שליליות לגבי האכיפה של החוקים. זה היה בקרב הלא מעשנים.

עכשיו מה מבחינת המדיניות בנוגע לנושא של עישון בתוך הבית – לעומת מדיניות ציבורית שקיימת ומתפתחת ומתקדמת בארץ בנוגע לעישון במקומות איסור עישון, במקומות ציבוריים, אין חוק בקשר למניעת עישון בתוך הבית. זה אחד החוקים שמאד קשה לקדם אותו, כי זו נגיעה בתחום של חופש הפרט וכל זה. ואז אנחנו מוצאים בעצם שהמקום שילדים ונשים צריכים להיות הכי מוגנים, הם הכי פחות מוגנים. אנחנו מדברים על עישון לא רק יד שנייה שהגבר מעשן, אנחנו מדברים היום על עישון יד שלישית. מה זה עישון יד שלישית? זה מה ששאלת את ד"ר דהן כאן, שזה בעצם חומרים קרצוגנים. זה צריך לעניין גם את אנשי הסביבה – חומרים מסרטנים שנדבקים לריהוט, נדבקים לכל דבר בבית וזה משהו שקשה מאד לנקות אותו בניקיון רגיל, זה הילדים והנשים גם חשופים לנושא הזה.

עכשיו, מה ניתן לעשות בקשר לתופעה הזאת של עישון. אנחנו הלכנו וביצענו מחקר נוסף, מחקר עומק, שביקשנו דווקא לגעת בגברים עצמם, הערבים, ולשאול אותם – תגידו, ישראל עושה כל כך הרבה תכניות, מנסים לקדם כל מיני דברים, מה בעצם ניתן לעשות על מנת לעזור לכם להפסיק לעשן. וזה היה באמצעות מחקר שהוא נקרא קונספט נטינג, שזה בעצם ממפה את התשובות של האנשים ושם את התשובות שלהם על איזו שהיא מפה. אני אציג את זה אחר כך. אנחנו בצענו את זה במקומות שמצוינים כאן ברשימה, ב-12 יישובים ערבים. השתתפו במחקר הספציפי הזה משהו כמו 350 גברים בשלבים השונים של המחקר.

עיקר הממצאים לא מפתיעים. עישון היא בעיה מורכבת, רב מערכתית וקשה בקרב הגברים הערבים. גורמים רבים חוברים יחד שבעצם מעודדים את הגברים הערבים מגיל מאד צעיר להתחיל לעשן ואחר כך להמשיך בזה בגיל ההתבגרות ואחר כך בגיל המבוגר. ברמת המשפחה, הילד – כשסיפרו לי את זה הגברים אני חשבתי שאני גדלתי בחברה אחרת, אבל לא – כנראה הבן הערבי גדל בצורה אחרת ביחס לעישון. מטפטפים לו את זה בגיל צעיר. האבא מעשן, זו הדמות המרכזית. הדודים, בני הדודים, כל הגברים בסביבה מעשן ואז באמת הוא רוצה לחקות אותם וכך אנחנו רואים את ההתנסויות הראשונות עם העישון מתחילות בגיל צעיר.

כמו שציין פאתן, לא מתקיימת אכיפה, הילד הולך לבית הספר, הוא רואה את המורה שלו מעשן. אחר כך בכל המוסדות של החברה הערבית – ברשות המקומית – מעשנים, במסגדים, בארגונים החברתיים, במתנ"סים. כולנו יודעים את זה. ועדת המעקב, לא פעם אני ביקשתי חברה, אחד אחד תעשנו, לא כולם ביחד, אחד אחד. זה מאד מאד קשה.

אני רוצה גם לדעת בתופעה של עישון של רופאים, וד"ר מערוף יושב כאן. רופאים ערבים מעשנים בתוך המרפאות וזה משהו שאני מצאתי.

אני בעצמי דוגמא טובה.

עישון הרופאים הוא לא שונה - - -

דוגמא טובה שאתה לא מעשן.

כן.

עישון הרופאים לא שונה משיעור העישון בכלל האוכלוסייה. את זה מצאו במחקרים אורך רבים, על 300,000 רופאים באנגליה ובמדינות אחרות. גם בארץ יש מדגמים קטנים שמראים על האוכלוסייה היהודית או האחרת, אבל אין מחקר שמכסה נתונים ארציים על זה. אז בעצם יש גם מיעוט של תכניות בית ספריות בנוגע לעישון. אוכלוסייה ערבית, שיש שם 50 אחוז כמעט עישון באוכלוסייה, אין בהם תכניות ראויות באמת בנוגע להפסקת עישון ומניעת עישון בתוך בתי הספר. לא מתקיימת אכיפה בנוגע לשיווק של מוצרי טבק.

שירותי בריאות – יש תכנית של הפסקת עישון. אני רוצה לראות מספרים בנוגע לאוכלוסייה הערבית. אני לא רואה ממש שקיפות בנוגע לזה, בגלל כל מיני סיפורים.

כאן אנחנו רואים את המפה של האשכולות של גברים שבעצם אמרו לנו מה ניתן לעשות. ובעצם ההמלצות שלהם מופיעות כאן לפי מדרג, לפי ציונים שהגברים בעצם ציינו מה ניתן לעשות. הם דיברו על העלאת המודעות, על זה שהאבא צריך יותר להיות נגד העישון. הרופא צריך להיות ולקחת את התפקיד שלו בנוגע להפסקת עישון. צריך יותר לאכוף את החוקים, אולי לעבוד על הגורם הפסיכולוגי, להפחיד את הגברים. בקיצור, הם מנו שורה של דברים ובסוף הם דיברו על העלאת המיסים בנוגע לסיגריות, שתיכף אני אגע בזה, כי באמת המדינה רוצה יותר להעלות את המחירים על הסיגריות וזה קורה.

אנחנו חייבים קצת לרוץ קדימה.

אנחנו רואים שההכנסות של המדינה מהסיגריות, מהמיסים על סיגריות, מסתכמות בכ-6 מיליארד שקלים לפי הדו"ח של שר הבריאות בנוגע לעישון – 6.4 מיליארד שקלים. דיברתם על מדיניות. יש מדינות שבעצם בחקיקה מקצות סכום מתוך זה ומחזירות את זה למלחמה בעישון, וזה משהו שאני מאד מבקשת שאתם תנסו לקדם בוועדה הזאת ובוועדות אחרות. פשוט לחוקק חוק. כי אם תשאלו עכשיו את משרד הבריאות, הוא יגיד לכם אין לנו תקציבים לנושא של תכניות לא לגמילה, לא להפסקת עישון, לא למניעה. פשוט אנחנו דיברנו פה על קמפיינים בערבית – כלום. אין ממש תכניות. אין תכניות בית ספריות בחברה שבאמת - - -

זה ממש לא נכון.

איך את יודעת את זה?

אני יודעת את זה, כי אני בקשר עם האנשים שעושים את זה.

אוקיי, אנחנו תיכף נשמע אתכם ואתם תגיבו.

אני יודעת את זה. אני בקשר רצוף עם - - -

לא - - -

אני אתן לכם להגיב.

מתוך משרד הבריאות. אני יודעת את זה.

ד"ר ניהאיה - - -

כולם מסכימים שרוצים עוד תקציב.

נכון. אני אומרת כאן שבקשר לחברה הערבית צריך לתקוף את הנושא מכמה זוויות, אחת זה מערכת החינוך. צריך להיות יותר תכניות בית ספריות בנוגע לזה. לא יתכן שאנחנו נגענו ב-1,500 גברים שהם מדגם רנדומאלי, שאמרו לנו שהם מעולם לא שמענו הרצאה בנושא של נזקי עישון.

תכניות קהילתיות, רשויות מקומיות, זה מקום שצריך לנסות שם באמת לעשות את האכיפה בצורה יותר רצינית ובמערכת הבריאות, כמו שאמרת, אנחנו רוצים יותר תכניות בנוגע לגמילה מעישון ולהראות שהמספרים האלה שאתם רואים כאן, הירוק הזה שנוגע לגברים הערבים, אנחנו רוצים לראות ירידה. אם באמת התכניות הן אפקטיביות, זה צריך לרדת. תודה רבה.

תודה רבה. היו כמה רעיונות שאני חושבת שכדאי שניקח אותם בחשבון. רק כדי שכולם ידעו, מי שמגיע פעם ראשונה לוועדה הזו, בדרך כלל אני נותנת להשמיע את הטענות ואחר כך אני מבקשת ממשרדי הממשלה, כך שיוכלו להגיב לכלל הטענות שעולות בדיון. אז תתאזרו בסבלנות, אני תיכף אתן לכם גם להגיב, בסדר?

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה גברתי, תודה על קיום הדיון החשוב הזה. גברותי ורבותי, אנחנו עוסקים בשאלות של חיים ומוות. אנחנו עוסקים באמת בשאלות של חיים ומוות והדיון הזה מאד מאד מאד חשוב. אני מודה לך על הנתונים שהבאת בפנינו ועל הדגש המאד חשוב על הסוגיה של העישון בבית. איך שהוא הדבר הזה עובר מתחת לרדאר של הטיפול המערכתי.

אנחנו יודעים להגביל עישון, לפחות ברמה העקרונית, במוסדות ציבוריים, במקומות ציבוריים, אבל אנחנו לא יודעים להתמודד עם העישון בבית והעישון בבית הוא המקום שבו אנחנו הורגים את הילדים שלנו כשאנחנו מעשנים. אנחנו פשוט הורגים את הילדים שלנו, אבל אנחנו לא מספיק מבינים את זה ולא מספיק מדברים על זה, כי אני חושב שהדבר האחרון שמישהו רוצה לעשות, זה להרוג את הילד שלו.

ביחס למה שקורה בציבור הערבי בישראל, אני חושב שיש בהחלט הרבה הרבה מה לעשות. יש פה משני צדי השולחן אולי קצת ויכוח, כי אנשים שעושים יודעים להגיד לנו שהם עושים ואני קצר מכיר את העבודה של מר ג'טאס, שנמצא איתנו, אז אני יודע איזה מאמץ והשקעה אנשים עושים בעבודה, בקמפיינים להפחתת עישון ולמניעת עישון. מצד שני, הפערים הם עצומים וברמת התוצאות אנחנו עדיין יכולים, כשאנחנו רואים את הגרף הזה, וטוב שהוא נשאר לנגד עינינו, אנחנו רואים שאנחנו עדיין לא מספיק מתקדמים.

אנחנו רואים שהגרף אצל גברים ערבים די תקוע במקום, בזמן שאצל גברים יהודים הוא יורד. אנחנו רואים שאצל נשים יהודיות הגרף יורד, אצל נשים ערביות הוא די סטטי, עומד במקום.

אני חושבת שאולי אפילו עולה.

ואולי אפילו עולה.

את האמת, עולה.

אז אני אומר, יש לנו פה פערים אמיתיים שצריך להתמודד איתם. עכשיו אני רוצה בקצרה להתייחס לכמה מישורים של התמודדות. מישור אחד של התמודדות זו המדינה. למדינה יש הרבה הרבה יכולות, אבל היא לא באמת מפעילה אותן. לא בקמפיינים – ואני מעריך מאד את הקמפיינים שנעשים, אבל אני אומר – אפשר לעשות הרבה יותר. לא בקמפיינים, לא במודעות, לא בהפנמה - - -

בתכניות.

בתכניות, בתכניות גמילה בציבור הערבי, באיזו שהיא יצירת אווירה שהיא תומכת באי עישון ולא תומכת בעישון וכדומה. זה נושא מאד מאד גדול.

בנושא המיסוי אני בעד, אבל אני אומר, צריך לעשות את זה מאד בזהירות. אני ראיתי לצערי לא מעט תופעות של אנשים מאד עניים, שחוסכים מהילדים שלהם אוכל, אבל לא מוכנים לחסוך מעצמם סיגריות. זה מזעזע מה שאני אומר, אבל אני פשוט ראיתי את זה במו עיני. אז אני אומר, הכלי הזה של המיסוי הוא כלי חשוב, אבל צריך להבין שהוא יכול לעבוד רק בשיתוף פעולה עם כלים אחרים, אחרת אנחנו סתם גורמים לאנשים להיות יותר עניים, אבל אנחנו לא גורמים להם להפסיק לעשן.

יש שאלה מאד מאד רצינית של המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים שהם תומכים בעישון, ופה ד"ר דאוד, אני שמתי לב לשאלה של החיקוי. החיקוי של האב, האב המעשן. ופה יש שאלה האם אנחנו יכולים לייצר בחברה הערבית קמפיין אלטרנטיבי, מודלים אחרים. דמויות מפתח. הנהגה תרבותית, הנהגה פוליטית. גברתי יושבת הראש, נדמה לי שהיום אנחנו נמצאים במצב שרוב המנהיגים הפוליטיים של הציבור הערבי, כולל חברי הכנסת שיושבים פה, לא מעשנים או מעשנים מעט מאד.

חלק מהם.

חבר הכנסת, ד"ר עבדאללה אבו מערוף, הוא מוביל מהלכה נגד עישון הרבה שנים - - -

לא, הוא לא אומר את זה ספציפית לך. הוא מנסה להגיד לי משהו.

לא, לא, אבל אני אומר, גברתי יושבת הראש, אני מנסה להסתכל על דמויות מפתח. למשל יושב ראש ועדת המעקב, שהוא - - -

נכון, הוא לא מעשן.

שהוא דמות מובילה בציבור הערבי. הוא מוכר בציבור הערבי בהרבה תכונות שלו, אבל אני לא חושב שהעובדה שהוא לא מעשן מספיק ידועה. שוב, אני נותן אותו כדוגמה, אבל יש עוד אנשים כאלה. זה בן אדם שאולי פעם בעברו כצעיר עישן, קיבל החלטה מודעת – לא מעשן, נאבק נגד עישון בכל מסגרת ציבורית שהוא נמצא בה, אז הנה, בואו נשתמש בדמויות האלה, ויש עוד דמויות כאלה. חבר הכנסת מסעוד גנאים. יש לא מעטים.

אני ראיתי בשאלות של מה משפיע, שהתפקיד של החברה הערבית נתפס לא מאד גבוה. זה קצת מצער אותי. אני חושב שאולי זה מבטא דווקא חוסר ציפיות, לא שבאמת החברה הערבית לא יכולה להשפיע, אלא אולי אין ציפיות. אז בואו נחדד את הציפיות ונגדיר את הציפיות, כי אני חושב שדרכן אפשר לעשות הרבה יותר.

ושאלה אחרונה שבה אני רוצה לסיים, גברתי יושבת הראש: אני מאד מוטרד מזה, שכחלק מתהליכי "המודרניזציה", דווקא התמונה היחסית חיובית שיש לנו בקרב נשים ערביות, תשתנה לרעה. אני למשל הופתעתי לרעה מבחינה מסוימת לראות, הייתי באיזה בית קפה של נרגילות, הופתעתי לראות כמה נשים - - -

מה עשית שם?

זה היה ביקור סוציולוגי, אני לא מעשן נרגילה ולא דברים אחרים, אבל הופתעתי לראות – מצד אחד זה יפה לראות נשים וגברים יושבים במקום, אבל מצד שני, לא מעט נשים, נשים צעירות. אז יש דרכים אחרות למודרניזציה ולא הדרך הזאת.

אוקיי, תודה, חבר הכנסת דב חנין. אני בדיוק רציתי לדבר על זה שלא במקרה יש עלייה בעישון בקרב נשים ערביות, כי לצערי הרב חלק מהתופעה הוא עניין חברתי, עניין של תפיסה. אני יכולה להתגרות בכל הגבולות ששמנו לי, אני בכך מודיעה שאני האחראית על עצמי ואני יכולה לעשות מה שבא לי. כאילו תפיסה קצת מעוותת של מה זה עצמאות, מה זה חופש, מה זה מודרניזציה, וחלק מזה זה העניין הזה. ואם לא כל תכניות הגמילה לא תוקפות גם את הצד החברתי של תופעת העישון, התכניות יישארו – בעיני – לקויות.

ד"ר מוחמד יונס, נציג האיגוד לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית בישראל.

אני גם יושב ראש העמותה למניעת עישון במגזר הערבי ויש לי הרבה מה לספר לכם.

אבל בכל זאת, נצטרך להסתפק בארבע דקות.

לא, למען האמת אני לא באתי לדבר ולתת הרצאה על נזקי העישון, אני חושב שנאמר מספיק, אבל באתי להגיד מה אפשר לעשות ומה לא נעשה. אגב, אחת הדוגמאות, ולא ידעתי שהחברה, הצעירים האלה באים לפה, וזה אולי התוצר של שיתוף הפעולה בין - - -

זה בתי הספר. זה לא משרד הבריאות.

אז לא משרד הבריאות, זה בתי ספר, אני אומר. בין העמותה למלחמה בעישון בבקה אל גרבייה, ויצאה איזו הפגנה שאנחנו היינו שותפים לה.

אני רק מבקשת, יש מולכם מיקרופונים, ככה לחישה נשמעת בחדר. נא לשמור על שקט.

זו מכה איומה ואנחנו יודעים – הנזקים הבריאותיים, החברתיים הם איומים ונוראים. מה שכן, המלחמה היא מלחמה סיזיפית. זה ייקח לנו הרבה מאד שנים. אם לארצות הברית לקח 40 שנה, ולנו לקחת להוריד מ-40% ל-20%, ייקח לנו הרבה מאד שנים להוריד במגזר הערבי.

אבל מה אפשר, מה נעשה ומה אפשר לעשות? יש מספיק חוקים. זה לא העניין שאנחנו מחפשים חוקים חדשים איך למנוע עישון. יש מספיק חוקים, אבל אין אכיפה, ואם אני אגיד לכם שכשאני מסיים הרצאה בבית הספר ואחרי שאני מסיים את ההרצאה המורים יוצאים לחצר בית הספר או בתוך חדרי המורים לעשן, אז זו הבעיה.

מצב העישון של האישה נגזר ממצב הגבר. אנחנו מעשנים בעצם כפול מהמגזר היהודי - - -

לא אוסרים עישון בבתי ספר?

אסור, אבל מי אוכף את החוק?

המורים עצמם מעשנים.

היום אסור לעשן בכל מקום ציבור. מה זה מקום ציבורי?

לא, אבל במקום ציבורי, כלומר המורים יכולים לפי החוק לעשן בחצר בית הספר?

לא, לא. אפילו 10 מטרים - - -

זה חוק חדש.

אפילו 10 מטרים מגבולות בתי הספר אסור לעשן, אבל לצערי המצב הקיים ואני אוכל להביא אתכם לערערה ולהראות לכם שני דוכנים של 8 מטרים מהגבול של בית הספר, שני דוכנים של נרגילה, ממש מעבר לבית הספר, מול בית הספר. זה אסור בחוק.

מנגישים את השירות.

כן, נכון. עכשיו, מה אפשר לעשות? אז הבעיה שלנו היא למנוע מצעירים להצטרף - כמו התלמידים האלה - למעגל המעשנים. איך מונעים את זה? אז זה שיתוף פעולה בין משרדי. זה לא פעולה אחת וזבנג ועשינו איזה קמפיין וגמרנו. משרד החינוך עושה, אבל לא עושה מספיק. משרד הבריאות עושה, אבל לא עושה מספיק, ומה אפשר לעשות – זה שיתוף פעולה. אם אנחנו רוצים למנוע עישון פאסיבי לדוגמא של המורות והמורים המעשנים, אז אנחנו צריכים לאכוף את החוק.

אז כששאלנו את משרד הבריאות מי אוכף את החוק, אז מתברר שיש רק שני פקחים במשרד הבריאות. שני פקחים. אז צריך להוסיף פקחים. אולי זה לא מעשי, מה שכן צריך לעשות זה לחייב כל משרד לדאוג לעצמו איך לאכוף את החוק בגבולותיו. אז מועצות מקומיות זה בתחום משרד הפנים, בתי ספר זה בתחום משרד החינוך ומרפאות זה בתחום משרד הבריאות, וכך הלאה. אחרת לא נתקדם. יש מספיק חוקים שמונעים עישון בכל מקום. אחר כך צריך לעגן קמפיינים ציבוריים, כמו שנאמר פה. קמפיין ציבורי, כן. אנחנו מדברים, אבל מדברים פעם אחת או פעמיים בשנה. לא. צריך לארגן וכמה שיותר.

איך אפשר לארגן קמפיין ציבורי? אז אמרנו, משלמים כל כך הרבה – 6.4 מיליארד שקלים – מיסים על הסיגריות, שיקציבו לנו 1%. ולפרסם מודעות כל יום, מודעה ברדיו – בין אם זה בקול ישראל, בין אם זה בשמאס, בין אם זה בכל מקום, לפרסם מודעה כל יום כמה נזק, עישון מזיק לילד בתוך הבית, כמה זה מזיק לאישה בתוך הבית, כמה זה מזיק לחברה בתוך הבית. אם מפרסמים מודעה כל יום, אז אנחנו יודעים.

אחר כך צריך להשתמש באנשי ציבור. אני רוצה להגיד לכם, פשוט אולי אתם לא יודעים מה עושה העמותה, אבל אני רוצה להגיד לכם בכל זאת. אנשי ציבור – לקחנו את האנשים המשפיעים בציבור. זה לא רק מורים ומנהלי בתי ספר, גם אנשי דת.

רק אם אפשר לקצר.

אני אשתדל. לצערי הרב פשוט - - -

לא, אנחנו חייבים, זה לא עניין של השתדלות. אני מבקשת.

לקחת אנשי דת ואנשי ציבור וראשי ועדות ולארגן אותם ולתת להם קורסים, ממש קורסים. אנחנו עשינו את זה בשלושה מקומות. השתתפו כמעט 150 אימאמים במגזר, בקורסים האלה. צריך לתת להם קורס ממומן על ידי משרדי הממשלה, משרד הדתות, משרד הפנים, משרד הבריאות, לממן אנשים כאלה, איך להתמודד כל אחד בתחום שלו.

אוקיי.

צר לי פשוט שיש לי להגיד הרבה מה להגיד, אבל - - -

אנחנו תמיד מוכנים לקבל מידע, לקבל רעיונות בכתב. אני אשמח לקבל אותם ולנסות לקדם אותם, אבל זמננו בוועדה תמיד מוגבל ואנחנו חייבים לתת לכל האנשים שטרחו והגיעו, גם להתבטא. אני מאד מצטערת. ברוכים הבאים. אני רואה שיש לנו בית ספר פה, אהלן וסהלן. מאיפה? מג'ד אל כרום.

אנחנו מהצפון. חטיבת הביניים מחמוד דרוויש ממג'ד אל כרום בצפון.

אהלן. ואני מבינה שיש לכם תכנית נגד עישון.

כן.

מצוין. תיכף אולי נשמע גם מכם.

אנחנו זכינו בתחרות נגד עישון, בסרטן.

אה נכון, זה היה לפני שבוע, קראתי על זה בעיתון.

כן, תחרות ארצית. קיבלנו פרס ראשון ואנחנו מוזמנים ואנחנו מחולקים גם כן. יש חלק פה בוועדת מעמד האישה וחלק נמצאים בוועדת החינוך. אני אציג את עצמי, אני אחלאם סבע, יועצת בית הספר. הילדים שלי גם כן הם בכיתות חטיבת הביניים, שרוצים לספר מה אנחנו עשינו וגם חילקנו את הפלקטים, אז יש חלק שנמצא איתנו.

אתם תוכלו להעמיד פלקט שם כדי שנראה אותו. ואני תיכף אפנה אליכם, לשמוע דווקא מהתלמידים.

אוקיי, דווקא מהתלמידים.

מצוין. ד"ר מילכה דונחין, בבקשה, גברתי, רשת ערים בריאות בישראל.

קודם כל תודה על קיום היום הזה ובכלל על ציון היום ללא עישון. אני רוצה להתייחס לנושא של הבית הנקי מעישון ולהגיד שהדבר הזה יכול לקרות. יש על זה ספרות מקצועית, שמראה שהניסיון הזה הצליח, לפחות באינדונזיה ובהודו, שאם אני מבינה נכון, אז התפיסה של האישה בתוך הבית שם, היא לא נורא רחוקה מתפיסתה של האישה הערבייה בבית, שאין לה מעמד כזה שיכול לבוא אל הגבר ולהגיד – אל תעשן בבית. בעיקר כשמגיעה החמות או האורחים אז צריך לכבד אותם ואי אפשר למנוע את העישון. זאת אומרת האישה לא יכולה למנוע עישון בבית.

מה שעשו במקומות הרחוקים האלה, הם העצימו את הנשים. הם עבדו בשיתוף פעולה, כמו שכבר הזכירו כולם, עם מנהיגים מקומיים ועם המגזר הרפואי. זאת אומרת עם אנשים בעלי עמדה מקצועית והם הצליחו להגיע להסכמה, והם עשו באמת עבודה מאד רצינית. הם הגיעו למסקנה שהמסר צריך להיות שתפקידו של הגבר לשמור על הבריאות של האישה והילדים. ועם המסר הזה הם עשו את ההסברה וההסברה לא הייתה בשלטי חוצות שעולים המון כסף ולא הייתה בקמפיינים גדולים. ההסברה הייתה בית-בית. גם לזה צריכים משאבים. הם השתמשו בהרבה מאד מתנדבים.

בסופו של דבר, הם קיבלו החלטה קולקטיבית, עם המנהיגות, שהנורמה היא בית נקי מעישון והם הכינו סטיקרים ששמו על הבית. והם ראו תוך תקופה די קצרה, שהצליחו להוריד את שיעור העישון הפאסיבי בתוך הבתים. למה אני מספרת את כל הסיפור הזה? כי אני חושבת שאפשר לעשות את זה גם בארץ. וכדי לעשות את זה בארץ, צריך לעשות את זה בשיתוף פעולה בין כל הגורמים ולא בדרך של אכיפה, אלא בדרך של עבודה משותפת, מוסכמת, ועם קבוצות האוכלוסייה בעיקר באמצעות הנשים, עם המנהיגות המקומית, עם הרשות המקומית. וכאן אני בהחלט אומרת שבערים הבריאות – ובקה אל גרבייה היא אחת הערים הבריאות שלנו ברשת – בערים הבריאות יש כבר מוכנות של השלטונות המקומיים לעסוק בבריאות.

אז אפשר להתחיל תהליך. כמובן שזה עולה כסף. כי כל תהליך שרוצים לעשות, צריך להעסיק אנשי מקצוע ש - - -

אני רוצה לשאול – רשת ערים בריאות, מה זה בדיוק? זו יוזמה? זה ארגון? מה בדיוק?

רשת ערים בריאות זה ארגון שפועל בכל העולם. אנחנו חלק מתנועה עולמית של ארגון הבריאות העולמי. בארץ אנחנו רשת של ערים שמהוות יחידה במרכז השלטון המקומי.

אוקיי.

כל רשות שרוצה להצטרף לרשת, צריכה לקבל החלטה במליאת מועצת הרשות שהיא מוכנה לקחת על עצמה אחריות לבריאות ולצמצום פערי בריאות.

כמה יישובים וערבים במדינת ישראל יש לכם?

יש לנו 46 רשויות היום.

מה המדדים לבדיקה עם הרשות, באמת אחרי שהתחייבה ולקחה על עצמה אכן מבצעת?

כל שנה אנחנו עושים בדיקה של מה באמת עושים. יש לנו מעקב אחרי הדברים שנעשים. אני רק יכולה להגיד שהפעילות שנעשתה בבקה לא נעשתה בחלל ריק. הייתה שם פעילות גדולה מאד לקראת היום ללא עישון. בכלל בבקה זה מודל פנטסטי של מחויבות של כל חברי מועצת העיר לנושא של בריאות בכלל, לא רק עישון, אנחנו עושים בהרבה מאד תחומים, וזה לא היה לפני שהם הצטרפו לרשת.

אוקיי, תודה רבה גברתי.

עוד הערה, זה נהיה כשיש בעירייה מישהו שמיינדד לזה, אחראי לזה. ד"ר - - - בבקה אל גרבייה אחראי על זה.

זה לא מיינדד, זה תפקיד.

תפקיד. זה אחד הדברים של החוק. ברשויות המקומיות אין מישהו שאחראי על בריאות הציבור עדיין.

למה? כאילו, מה זה מחלקת תברואה?

היא לא אחראית על הבריאות.

אני יודעת איך זה נתפס באוכלוסייה הערבית – מחלקת תברואה.

זה לא רק נתפס, גברתי.

בריאות ותברואה, זה לא אותו דבר, אבל - - -

בבקה אל גרבייה יש מנהלת מחלקת בריאות.

אני יודעת. אבל כששאלתי מה המדדים, נכון שאמרת, אבל לא אמרת מדדים ברורים. יכול להיות שאחד המדדים הוא התקציב שמושקע בנושא, אחד המדדים הוא האם יש תקנים או אין תקנים. אחד המדדים הוא - - -

נכון, בהחלט, בהחלט.

מעניין מאד לשמוע אם יש מדדים ברורים לבדיקה, כי הצהרות - אני אומרת את זה גם כמי שהיא מהפוליטיקאים -אנחנו אוהבים הצהרות. השאלה איך מודדים את זה.

אז אני אגיד לכם מה המדדים שלא אנחנו המצאנו. אלה הם האינדיקטורים של ארגון הבריאות העולמי ולפיהם הם מודדים אותנו, וזה אם – א' – שיש הצהרה של מליאת מועצת העיר, שהם מוכנים לקבל את העקרונות והאסטרטגיות; ב' – שיש עוד של הרשות המקומית שאחראי לנושא, ואני יכולה להגיד לכם, ככל שהוא מועסק במשרה יותר מלאה, יותר נעשית פעילות. אנחנו בדקנו את זה. דבר נוסף, צריכה להיות ועדת היגוי; צריך להכין תכנית פעולה על סמך מידע וצריך להשתתף בפעילויות של הרשת. אלה הן האינדיקציות.

אני שמחה לשמוע ואני שמחה גם לשמוע שיש 46 יישובים וערים, וחבל שאין מודעות ציבורית על קיום התכנית הזו.

חבר הכנסת ד"ר עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, יום טוב. אני מברך על הדיון. לא במקרה הדיונים האלה למלחמה בעישון ובנזקי העישון, הם חשובים ולכן כל הוועדות – ועדת החינוך, הוועדה למלחמה בסמים – שאכן היא ועדה שתורמת גם הרבה והציבור שישנו כאן, בית הספר והמצגת שד"ר ניהאיה שזה מאד טוב.

אני רק רוצה לנגוע בנקודה החשובה ביותר לדעתי, לפי הניסיון שלי משנת 1974, שאני עושה מלחמה נגד עישון, תעמולתית, תרבותית, חינוכית – לשמוע שמשנת 1974 לשים שלט בבית שאסור לעשן ונא לא לעשן ולא להיכנס לבית הזה אם אתם מעשנים – זה אולי הזוי בחברה הערבית בשנת 1974.

אני עדיין זוכרת את הצלחת באמצע השולחן, עם כל הקופסאות, שמגישים אותן בדיוק כמו - - -

אני רוצה לדבר על זה בדיוק.

זה חלק מהכנסת אורחים.

גם בחתונות היו מביאים. נלחמנו בעניין הזה, אני אישית נלחמתי וזה צומצם וזה עכשיו כמעט איננו, לא בחתונות ולא בבתי התנחומים, שמחלקים סיגריות, מה שאמרה עאידה.

מה המסר? המסר הוא חינוכי. כמה שאנחנו נאכוף את החוק ונעשה ענישה ומיסוי והרבה מיסוי והסיגריות יעלו יותר ויותר כסף, אלה דברים מרתיעים, אבל לא הדברים העיקריים. העיקר הוא החינוך, והתופעות שישנן – תופעות הנרגילה בבתי הקפה, ויותר אצל הנשים הערביות לצערי הרב, אני חושב שזה יותר עניין חינוכי, תרבותי מדרגה ראשונה ואורח חיים.

לכן אני מנצל את ההזדמנות בכל המשרדים הממשלתיים – משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד האוצר – צריך להשקיע בחינוך, בתעמולה, בפרסום בבתי הספר ובכל מקום, שאנחנו ניתן למודעות, לתובנה של האנשים שהדבר הזה לא רק מזיק, הוא דבר פסול ולא טוב ואנחנו חייבים להשקיע בחינוך וזה יהיה הדבר הנכון ביותר שאנחנו נשקיע בו, והמניעה הזאת תתרום הרבה במשך השנים הקרובות, להפחית את העישון ולמנוע כמה שאפשר אנשים חדשים שיעשנו. זה מה שחשוב.

תודה רבה, חבר הכנסת אבו מערוף. אני רוצה לפנות למר ראיד דאג'ר, מרכז ההסברה בנושא שמים, משרד החינוך, בבקשה.

בוקר טוב ליושבת ראש הוועדה, חברי הכנסת עבדאללה אבו מערוף, מסעוד גנאים. קודם כל אני נציג שירות הפסיכולוגי ייעוצי, היחידה למניעת התמכרויות, סמים, אלכוהול, עישון, נרגילות ואמצעים אחרים. לא מרכז הסברה. היה מרכז הסברה, סברו אותו לפני כמה - - -

אני הקראתי את מה שנרשם לפי הרישום שלכם בכנסת.

אוקיי, בסדר. אני מעמיד דברים על דיוקם. אני קודם כל רוצה לברך את תלמידנו ממג'ד אל כרום, חטיבת הביניים מחמוד דרוויש, גם בבקה. יש לנו פה את היועצת, מובילה בית ספרית גם, אחלאם סבע, שהובילה את ההצלחה הגדולה בתחרות שהתקיימה בגבעתיים.

אני רוצה לציין שאם יש מקום שנעשית בו עבודה מעמיקה בנושא של מניעה, זה משרד החינוך. זה המקום היחידי שלוקח קבוצות של אנשים, אם זה תלמידים, אם זה מורים, בעלי תפקידים שונים במערכת ובתקווה הורים – ומעביר אותם תהליך. ומה זה תהליך? הישועה בצמצום תופעת העישון/נרגילה, ואני רוצה להצטרף פה לחברי פאתן, היום אנחנו צריכים להיות מודאגים מתופעת הנרגילה. וזה לא לאחרונה. זה ממש לא לאחרונה. אנחנו מדברים על תופעה שהיא בת 10 שנים צפונה, אפילו יותר, שהיא נכנסת לכל חור. ויש בורות גרנדיוזית הייתי קורא לזה, לגבי נזקי הנרגילה.

הורים הגיעו לבתי ספר שדיווחו על הילד שמעשן, פתאום חרב עליהם עולמם. אבל כשכל בית הספר – אמר האבא באחד המקרים, לא משנה איפה – אני יודע שהבן שלי משתמש בנרגילה, אבל מעשן? אין מצב. אז על מה זה מצביע? זה מצביע על הבורות בתחום הזה.

ואני פה רוצה לתת זווית ראייה אחרת ממה שאני שומע בתחילת הדיון החשוב הזה, שאתם מדברים על קמפיינים פרסומיים ענקיים ועל שלטי חוצות וכאלה דברים, מול השיווק האגרסיבי לגבי נושא של עישון. אם נלחם בקמפיין האגרסיבי הזה, בשיווק האגרסיבי בקמפיין אגרסיבי אחר שהוא מונע, אנחנו נקבל מלחמה, ואנחנו מזמן בשפ"י לא מדברים על מלחמה, כי במלחמה יש שני מפסידים. יש מפסיד יותר ומפסיד פחות. לכן ההתייחסות צריכה להיות לא מהמקום הפתולוגי של נזקי העישון, ותאמינו לי, כל מי שמעשן יודע שהעישון מזיק. לא הרצאה ולא 20 הרצאות יכולים לעזור לו. הוא נכנס, יוצא איך שהוא נכנס. אני אומר ליועצים – חבל על השעתיים מתמטיקה ואנגלית שהתלמיד מבזבז כשאתה מוציא אותו מהכיתה והוא הולך לאולם, לאודיטוריום.

אז לכן אנחנו מציעים תכניות שהן יותר תהליכיות, ששם טמונה ההזדמנות לשנות דפוסים רגשיים אודות גיל ההתבגרות, כל מה שקשור לזה, אז החשיבה נפתחת, אז יש מה שנקרא פיתוח מוקד שליטה פנימי. הוא לא מעשן לא בגלל הטפה ושייחים ואימאמים ושוטרים וכאלה, אלא יועצים, מחנכים, מובילים בית ספריים שהם עובדים בתהליכים עם התלמידים, שבסוף התכנית יש סיכוי עדיין שהתלמיד ישנה הזדמנות. עוד שני משפטים, ברשותך.

לא, אני רוצה שתתייחס ביותר משני משפטים לעובדות. משרד החינוך – כמה תכניות אתם מעבירים בשנה? באיזה בתי ספר אתם פרושים? למי התכניות מיועדות? כמה לתלמידים, כמה למורים? אם יש הזדמנות כבר לשמוע – התלוננתם על זה שלא יודעים על העשייה – אז בוא נשמע.

אנחנו מדברים על מאות פעולות והפעלות שאנחנו עושים מדי שנה, אם זה סדנאות, אם זה כישורי חיים. יש לנו בכל בית ספר, חטיבה ותיכון, יש לנו תפקיד, פונקציה שהיא מסובסדת לבד, שהוא בדרך כלל היועץ, אבל יכול להיות מורה אחר, נקרא מוביל בית ספרי, שהוא מקבל 6% ריכוז שהוא אמון רק על הנושא הזה בתוך בית הספר. זה מה שהוא עושה בתוך בית הספר, לא משהו אחר.

לאחרונה פיתחנו ערכה שנקראת מפזרים את מסך העשן, שגם יצאה במהדורה בשפה הערבית, שהיא מיועדת לבתי הספר היסודיים, ששם שוב, בתי הספר לוקחים את הערכות האלה ומפעילים אותם בקרב תלמידים ובקרב - - -

לכמה שעות נחשף תלמיד ממוצע בחטיבת ביניים ובתיכון.

לפחות 10 שעות.

בשנה.

כן, לפחות. כי בואו נזכור שיש דברים אחרים שנעשים. תראו, אנחנו מדברים על כישורי חיים. מה זה כישורי חיים? כישורי חיים זה יכול להכיל את כל מה שקשור - - -

אני מצטערת שאני קצת מחייכת. התכנית הזו – כישורי חיים – הורגת אותי.

הכל מעמיסים על כישורי חיים.

כל נושא שאני מעלה אותו בעניין משרד החינוך, אומרים לי זה מועבר בכישורי חיים.

בהקשר שלנו אבל.

וזה מועבר בכישורי חיים. לא, כמה כישורי החיים האלה יכולים לשאת בשנה? כל נושא ששאלתי עליו אמרו לי מועבר בכישורי חיים. כישורי חיים זה שעת חינוך בשבוע, נכון?

סליחה, לא, לא. זה שעתיים. מעבר ל-10 שעות שהן דרך פרויקטים ייחודים, על בסיס שבועי התלמיד מקבל, באמצעות כישורי חיים, את הדברים האלה. יש לנו פרויקט שנקרא עמיתים ומשפיעים. היה לנו כנס בבית ספר לשוטרים לפני שבועיים לגבי עמיתים ומשפיעים.

למי הכנס היה?

לעמיתים בכל המדינה, כולל במגזר הערבי, על הייצוג - - -

שמעתי שוטרים.

שוטרים הוא אמר.

זה בבית ספר לשוטרים. אירחו אותנו במעמד מפכ"ל המשטרה. הם רק אירחו אותנו. זו שנה שנייה שאנחנו עושים את זה ושם אנחנו מנחים תלמידים כאלה, מדריכים צעירים בנושא. כל הלחץ - - -

התלמידים הם העמיתים?

עמיתים.

התאספו בבית ספר לשוטרים?

אחרי שעברו תהליך בתוך בית הספר.

מה הקשר?

הקשר שאנחנו מקיימים - - -

למה בבית ספר לשוטרים?

בחרו, אקראי.

מה זאת אומרת בחרו אקראית?

גם בכנסת נעשה - - -

כנסת זה משהו ובית ספר לשוטרים זה משהו אחר.

בית הספר לשוטרים אירח את האירוע.

לא, הקשר ברור לי כבר. בבקשה.

לא, שום דבר לא ברור.

לכם הוא ברור, לי ברור.

אוקיי, זכותך לחשוב - - -

ברור שזכותי. ברור.

זכותך לחשוב על זה איך שאת רואה, אבל סך הכל בית הספר לשוטרים אירח אותנו. גם הכנסת אירחה אותנו פעם. זה כנס שהמטרה שלו זה העמיתים, לא הפונקציה שבה הוא נערך.

אוקיי.

תודה רבה.

תודה רבה, למרות שאני מבינה מזה שתוך כישורי חיים אתם מעבירים חלק מה - - -

אוקיי, אני מתערבת פה - - -

שנייה, לא, אל תתערבי, כי אני עדיין מדברת. אני אמרתי שאני אעביר, אבל אני מנסה לקדם את הדיון לכיוונים שאפשר להבין מהם משהו. אני מבינה שאתם מעבירים דרך כישורי חיים, דרך השעתיים השבועיות האלה. חלק מהדברים שמעבירים בשעתיים האלה זה בעניין העישון, וחוץ מזה יש 10 שעות שנתיות שיכולים להיחשף לתכנית הזאת.

בממוצע. זה יכול להיות יותר. למשל העמיתים זה הרבה יותר מ-10 שעות. העמיתים זה מוגדר להם כמחויבות אישית. הם עוברים תהליך מכיתה י' עד י"ב, שזה מה שהם עושים בתוך התיכון. הבעיה שלנו עם התלמידים זה לא בתוך כותלי בית הספר, ויש בעיות עם מורים מעשנים, אני לא מכחיש את זה. יש לנו בעיות. הבעיה זה שהתלמיד יוצא משער בית הספר - - -

הדוגמא האישית.

להורים אין זמן, לאימהות אין זמן לילדים.

מה זאת אומרת "האימהות אין להן זמן"?

הם לא יושבים עם הילדים.

או שההורים אין להם זמן, או לאימהות - - -

לא, מר דאג'ר, בוועדת מעמד האישה תיזהר בכל הנוגע לנשים.

מה שהתכוונתי פה - - -

הוזהרת.

עליתי על מוקש פה, נכון?

אין להם גם זמן להעלות את המודעות של הגברים שלהן, שהם לא יעשנו.

חברת הכנסת עאידה, אני מדגיש את תפקידה של האם בעניין הזה.

לא, לא, לא, לא. אני חושבת שזאת אחריות הורית ובכל המחקר שנפרש בפנינו, נאמר באופן הכי ברור שהכי אשמים בתפיסה המוטעית הזו של עישון זה הגברים, זה האבות, אז בואו לא נשליך את זה שוב על הנשים. יש להן תפקיד, הן עושות את התפקיד שלהן. השאלה אם ההורים עושים את התפקיד שלהם. זה לא ניואנסים אלא ממש תפיסת עולם וראייה.

אני אומר שיש בעיה בהגעת ההורים לבתי הספר. הם לא נענים להזמנות שאנחנו מזמינים אותם לכל מיני פעילויות בנושא כדי לתת להם כלים איך להתמודד. לכן צריך לחשוב ביחד, באופן מערכתי ,איך אפשר להגיע להורים, כי שם טמונה הבעיה.

אוקיי, טוב, תודה רבה. ד"ר ניבה בסודו.

לא דוקטור. ניבה בסודו-מנור.

אוקיי. סגנית מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות. בבקשה, גברתי.

תגידי לי כמה זמן יש לי, אז אני אדע.

בין 3 ל-4 דקות.

אוקיי. אני צריכה לדבר בהתאם על כמה דברים. אני רוצה לחזור לנושא שלשמו התכנסנו כאן, הנושא של בני נוער וילדים, זה באמת בידיים של משרד החינוך ואנחנו סומכים עליהם. רמדאן כרים.

תודה רבה.

אני אציין שאת הדברים שאנחנו עוסקים. כמובן אני רוצה להגיד מראש שעבודה בקידום בריאות היא עבודה בשיתופי פעולה. אנחנו לא עובדים לבד בשום תחום בקידום הבריאות בתוך משרד הבריאות. אנחנו עובדים עם האקדמיה, עם ארגונים, עם עמותות. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם כולם.

דבר אחד שאנחנו מובילים זה סקרים לאומיים, חלק מן הנתונים שראיתם פה הוצגו, אז חלקם נעשים באופן ישיר על ידי משרד הבריאות, חלקם כמו שד"ר דאוד אמרה אנחנו מממנים, סקרים ייעודיים. זה מחקר מאד גדול שמומן רק בקרב גברים ערבים, כי אנחנו רואים את הבעייתיות של העישון שלא פחות בקרב גברים ערבים ואנחנו מאד מוטרדים מהנושא הזה יחד עם כל הנכבדים האחרים שמשתתפים פה ואנחנו כן חושבים ביחד קודם על איסוף נתונים ואחר כך איך לעשות.

כמו שד"ר דאוד התחילה לציין בסוף דבריה, הנושא מורכב. זה לא שיש איזה פתרון קסם שכולנו פספסנו אותו, אלא שזאת באמת בעיה מורכבת וכפי שנאמר זה באמת תהליך. ייקח זמן להתמודד עם זה, אבל זה לא פוטר אותנו מלהתמודד עם זה ומלפתח תכניות התערבות ואנחנו עובדים על פיתוח של תכניות ביחד עם ארגונים נוספים. אנחנו שותפים במימון.

רשת ערים בריאות, חלק גדול מהתקציב שלה, ממומן על ידי משרד הבריאות - - -

כמה בדיוק משרד הבריאות הקצה בכל התכניות האלה? כמה בדיוק הקצה לתכניות בעניין עישון.

אז אני אספר לך את זה בקלות. שאלה מצוינת. משנת 2011 הוכרז על תכנית לאומית למניעה וגמילה מעישון והתקציב שניתן על ידי הממשלה עד היום הוא אפס, לתכנית הלאומית הזאת. התקציב שהמחלקה שלנו נותנת הוא מתוך תקציבים כלליים של המחלקה ואנחנו שמים כספים בהתאם למה שאנחנו מקבלים - - -

זה מזכיר לי לגבי הרבה תכניות שיש להן כנראה - - -

זה עבר החלטת ממשלה והחלטת הממשלה הזאת מעולם לא תוקצבה. ככה שהכספים שאנחנו נותנים, נכון להיום בתכנית של שנת 2016, שייאמר שעדיין לא קיבלנו את התקציבים של שנת 2016 בגלל כל הנושא שיש - - -

העברות תקציביות בוועדת הכספים.

בדיוק. אז אנחנו באמצע השנה ועדיין לא קיבלנו תקציבים לשום דבר, אבל הנושא הזה לא מומן. אז מתוך תכנית לאומית אחרת של הנושא של אורח חיים פעיל ובריא, אנחנו בהסכמה של ההנהלה מעבירים חלק מהתקציב לממן את הנושא של - - -

בכל זאת, הממשלה לא הקצתה כספים מיוחדים לתכנית הלאומית וזה מעניין מאד, כי בדיוק אמרתי בתחילת הישיבה שהגשתי שאילתה בנושא, אני מצפה – לצערי הייתי מקבלת את התשובה מחר, אם הייתה מאושרת כדחופה. אנחנו נקבל כנראה בעוד חודש את התשובות, אבל יש לי הזדמנות לקבל אולי תשובה.

הממשלה לא הקצתה. המחלקה שלכם – כמה מהתקציב שלה מושקע בעניין של תכניות נגד עישון?

זה משתנה משנה לשנה. הסכומים הם מאד קטנים כי התקציב של המחלקה הוא מאד קטן.

בסדר, מה הסכומים?

זה נע בין מאות אלפים, מתקרב למיליון בשנה טובה. ברוב השנים זה פחות מזה. התקציב הכולל של המחלקה, שכבר שנים גם לא קיבלנו אותו, בשיא שלו הוא היה 6 מיליון, בשנים האחרונות הוא היה 1-2 מיליון שקלים.

איזה תקציב?

של המחלקה לקידום בריאות בתוך משרד הבריאות.

הורידו לכם מ-6 מיליון שקלים למיליון שקלים?

למיליון, שני מיליון בשנתיים האחרונות.

המחלקה שלכם - - -

בשנתיים האחרונות עבדנו - - -

ככה מקדמים בריאות?

כן, כן.

התקציב של שירותי בריאות הציבור בארץ, שהמחלקה היא של כל שירותי בריאות הציבור, מדובר על 2.5%. זה התקציב.

מתקציב משרד הבריאות.

מתקציב משרד הבריאות.

כמה?

2.5%. זה כולל את כל טיפות החלב, כל ה - - - -

תקציב משרד הבריאות?

לא, לא, מתוך תקציב משרד הבריאות.

זה כולל טיפות חלב?

כולל הכל.

זה כולל תכניות לחיים בריאים? זה כולל תכניות נגד עישון?

זה כולל. יש לנו במחלקה שלוש - - -

נגד סמים?

לא, לא. יש לנו שלוש תכניות לאומיות - התכנית הלאומית לאורח חיים פעיל ובריא, התכנית הלאומית למניעת עישון ועוד תכנית למניעת מחלות זיהומיות בקרב עולי אתיופיה, שגם שם אני מחויבת לשים תקציב ועוד אנחנו שותפים בתכנית של דרך חדשה שמוקדשת לעולי אתיופיה, ועוד התכניות השוטפות של ה - - -

אני מבקשת, גברתי, לקבל לידי תוך שבועיים את כל הנתונים של המחלקה שלכם – תקציב שנתי ודרך חלוקת התקציב בתוך המחלקה לתכניות הלאומיות השונות שהיו לכם, ואם אפשר, לא אם אפשר, אני בטוחה שזה אפשרי, לקבל גם כן את החלוקה המגזרית – חלוקה לפי מה מושקע באוכלוסייה הערבית, בשפה הערבית ומה מושקע בתכניות כלליות.

על זה יש לי נתונים רב שנתיים ואני יכולה להגיד לך שכל העמותות שבדקו אותנו, יצאו שבעי רצון כי המחלקה שלנו נותנת דגש - - -

אומרים עלי שקשה להשביע את רצוני. אני אוהבת לבדוק בעצמי. אז אני אשמח לקבל את המידע הזה תוך שבועיים. ונזכרתי, אותו דבר, אשמח לקבל את הנתונים של משרד החינוך, עם חלוקת תקציבים של מה נעשה בנושא הזה באופן כללי-ארצי בתכניות שלכם וספציפית לאוכלוסייה הערבית גם כן. תודה רבה.

אני מבקשת קודם כל לברך את האורחים שנכנסנו. בית ספר?

מאשדוד, לא?

כן.

ברוכים הבאים. אני שמחה לראות היום את הדור הצעיר. יש כנראה תכניות. משרד החינוך כנראה עושה עבודה.

תודה רבה לך.

נכון. גם בתי הספר והתלמידים.

אני מחכה לשמוע מהתלמידים, אחר כך אני מציינת בפרוטוקול. אני רוצה לתת לחבר הכנסת מסעוד גנאים, כי חברי הכנסת חייבים לצאת גם לוועדות אחרות והם כיבדו אותנו בנוכחותם ואחר כך נמשיך גם עם התלמידים. בבקשה אדוני.

תודה רבה. אני גם מצטרף לברכות, ברוכים הבאים כולם. בית ספר מג'ד אל כרום, חטיבת ביניים, בית ספר באשדוד, בית ספר מבקה וכל האורחים, אהלן וסהלן. אני הייתי גם בוועדת חינוך בבוקר, שדנו על תכניות משרד החינוך במניעת עישון. אכן יש תכניות, אבל לפי דעתי זה לא די. זה לא מספיק. נכון, גם התלמידים מאשדוד יש להם הצגה ותכנית טובה מאד, שגם מעורבים בה נשים בקשר לעישון. לא שהן מעשנות, בפסיבי, אלא יש להם תכנית שהציגו אותה באופן באמת - - -

אתם יכולים להתקדם לשולחן ולשבת. אני יודעת שזה כייף, רק אם יושבים לשעה אחת. אחר כך זה לא הופך לכייף.

הם הציגו משהו מעניין בוועדת החינוך ובאמת זה מעיד שבכל התכנית למניעת עישון, התפקיד של התלמידים ושל בני הנוער הוא חשוב מאד. אני ציינתי את זה בוועדת החינוך, אני גם מציין את זה פה, משום שתלמיד יכול לשכנע תלמיד אחר. משום שכשאנחנו מדברים על עישון ונרגילה במיוחד, אנחנו לא מדברים על סתם הרגל. אנחנו מדברים על משהו שהוא חלק מתפיסת הנער בהתבגרות שלו. הוא חושב שבדרך הזו הוא מורד בכללים, בערכים, הוא רואה את עצמו וזו הבעיה לפי דעתי ועם זה צריך להתמודד בסוף; והתמודדות צריכה להיות כוללת.

זה לא רק בבתי הספר, אלא גם משפחה, הבית, הדוגמא האישית יש לה תפקיד חשוב מאד. גם הדוגמא האישית של המורים. לא יתכן שאני מורה אומר לתלמיד לא לעשן ואני בפניו גם מעשן וגם זורק את הסיגריה בחצר בית הספר או בכיתה, למשל. אני ראיתי מורים כאלה, לצערי הרב.

לכן אני חושב שתכנית המניעה צריכה להיות כוללת בתי ספר וכל שאר התחומים והחברה, אם זה הרשויות, אם זה המשפחה וכולם, והתקציבים והתכניות. באמת, למה כולנו, עאידה, וגם אנחנו בוועדת החינוך, כאשר אמרו כישורי חיים קפצנו, משום שאת הכל מעמיסים על כישורי חיים. כל מה שאנחנו מזכירים פה, אומרים כישורי חיים וכולה שעתיים בשבוע. זה לא מספיק לפי דעתי, משום שאנחנו רואים את העניין של כישורי חיים. זה חלק מתפקיד בית הספר לא להיות רק בית חרושת לציונים ולתעודות, אלא לבנות את האישיות של התלמיד ושל הנער.

מבורכים כל מי שמעורבים במלאכת הקודש, משום שהם גם מדברים על הצלת חיי אדם, משום שעישון הורג בסוף. תודה.

תודה, חבר הכנת מסעוד גנאים. אני רוצה להתכנס לקראת סיום הישיבה, אבל יש לנו תלמידים ותלמידות שכנראה עבדו כל השנה על הנושא הזה והייתי רוצה לשמוע משלושת בתי הספר, תבחרו אחת או אחד שייצגו. כל בית ספר יבחר תלמיד או תלמיד שידברו ויספרו לנו. תיכף אעבור לערבית. ארצה לשמוע מה בדיוק חוויתם בתכנית הזאת ומה למדתם.

(הדוברת מדברת בערבית, התרגום הוא של יו"ר הוועדה) שמי זינה קעדאן מבית ספר אלאנדלוס מבקה אל גרבייה. הפרויקט שלנו – עשינו את קופסת הסיגריות הזו והציורים שעליה הם שלנו.

עשינו מישהו שמעשן, והראנו כשאנחנו מעשנים כל הגוף שלנו מתפורר ובסוף אנחנו מתים. עשינו פה סיגריה- - -

המעשנים, לא אתם.

כן. אני שמעתי שבבתי ספר יש ילדים שמכיתה ז' מעשנים. יש לי משהו להוסיף. אנחנו יכולים לפצל מדעים בין ילדים קטנים, לעשות כאילו מצגות, שירים, דברים כאלה, בגלל שאני חושבת שלילדים קטנים יש כוח להשפיע על ההורים שלהם ולהגיד – "אבא, אני שמעתי שכשאתה לוקח סיגריה ומעשן, אתה עושה דבר רע לעצמך וגם לי, אז למה אתה מעשן".

לגבי הקופסא, עשינו דבר כזה, בגלל שאם הילד יראה את הסיגריה, אז הוא יגיד – אבא שלי, זה מה שיקרה לך אם אתה מעשן, אז למה אתה מעשן?

אני רוצה לשאול שאלה, זינה. יש לך מחשבות, את באופן אישי, לפעול? מה את עושה? עשית כבר משהו? אצלך בבית מעשנים?

בבית שלא לא מעשנים. אבא שלי לא מעשן. אמא שלי לא מעשנת.

כשמגיעים אורחים שמעשנים, אתם נותנים להם לעשן בתוך הבית?

לא.

לא?

לא.

יופי. מצוין.

אני הולכת לפי סדר הכניסה: מג'ד אל כרום הם האלופים השנה בתכנית הזאת. הם זכו בתכנית הארצית. בבקשה.

אני לואי מנאע ממג'ד אל כרום, כיתה ט', חטיבת הביניים מחמוד דרוויש, מג'ד אל כרום. אני מבית ספר גדול של 1,100 תלמידים. כל תלמיד הביא מהבית שלו 27 ק"ג קופסאות סיגריות וכל תלמיד היה חייב להביא קופסאות סיגריות. התחלנו לבנות בניין, מודל מקופסאות סיגריות בגובה של 20 מטרים - - -

יעני מגדל.

כן, מגדל, לבנות אותו כאילו על בניין של בני אדם.

בצורה של בן אדם.

בצורת גוף האדם.

כן. אנחנו תלמידים שמשפיעים על התלמידים. אנחנו מקבוצת עמיתים, כאילו תלמידים משפיעים על תלמידים. העברנו הרצאות, סרטונים, משהו כזה. אנחנו חוקרים, לומדים ואז נרתעים. גמרנו להרבה מורים מאצלנו להפסיק לעשן ואני היחיד שגרמתי לאבא שלי להפסיק לעשן אחרי 16 שנים.

כל הכבוד.

אמרתי לו תחסוך את הכסף ללימודים שלי, ככה אתה שורף את הכסף. בסוף אנחנו הולכים לשרוף את המודל שלנו. נכתוב כתבה באינטרנט מבית הספר חטיבת הביניים מחמוד דרוויש, ששורף 6 מיליון שקלים – ומה זה יגרום לאנשים שיכנסו לכתבה.

אנחנו לא שורפים, בגלל שאנחנו בית ספר ירוק מתמיד.

בדיוק חיכיתי שהוא יסיים כדי לשאול את השאלה הזו.

אני מכירה את הראש שלך, עאידה.

אנחנו לא נשרוף אותו, אנחנו נהרוס אותו. כל התלמידים יהרסו אותו.

אוקיי, מצויין.

או חשבנו לעשות איזו שהיא הלוויה, או איזו הפגנה בתוך הכפר שאנחנו עושים את זה בחגים. ביום העישון העולמי אנחנו ניקח את המודל הזה ונעשה איזו הלוויה או משהו לגבי מה מזיק לנו. לגבי הכסף, אל תדברו על כסף, זה הרבה כסף, זה מיליונים, זה ים של כסף שרק לוקחים את זה. בכפר מג'ד אל כרום, שאנחנו החטיבה היחידה ואנחנו - - -

אני ביקשתי לשמוע את התלמידים. אז אני אתן לך עוד דקה, כי אני צריכה לשמוע מהם ולסכם. בבקשה. דקה.

דקה לי או לו?

לך. תסיימו. ביניכם.

תגידי לה - - -

אז תגיד, למה שהיא תגיד?

אנחנו חשבנו שבכסף שאנחנו נחסוך מאנשים שמפסיקים לעשן, אנחנו יכולים לבנות בתי ספר, מסגדים. אנחנו יכולים לשפץ הרבה דברים בכפר שלנו או במגזר הערבי בכלל.

מצוין. יעתיק אל עפייה.

רעיון טוב.

אתם יכולים להוות דוגמא. בית הספר באשדוד.

בית הספר קשת באשדוד. אנחנו השתתפנו בשתי תכניות עירוניות בנושא של מניעת עישון. תחרות ראשונה של עיצוב מיצג של חפיסת סיגריות, עם מסר שולל עישון. ניתן לתלמידים להסביר. אנחנו הצגנו גם משחק שהוא לא נמצא כאן כרגע, אחר כך אני אתן לתלמידה נוספת להסביר בקצרה את העיקרון של המשחק.

שלום לכולם. קוראים לי אריאל ואני לומד בבית ספר קשת באשדוד בכיתה ו'. כפי שאתם יכולים לראות על המיצג שלנו, יש אמא ובן. הבן מנסה להגיע לאימו, אך עשן הסיגריות מפריע לו. מטרת המיצג שלנו היא בעצם לעורר את מודעותם של ההורים המעשנים, להשפעת העישון הפאסיבי ועל הנזקים הנגרמים לילדיהם כתוצאה מכך.

כמו כן, מטרת המיצג היא גם להשוות בין הצורך הבסיסי הכי חשוב בחייו של הילד, שהוא אוויר נקי לנשימה, לבין הצורך הרגשי הכי חשוב בחייו, שהוא הקשר בין ההורה לילדו.

בגלל זה המשפט: "אמא, אני זקוק לך כמו אוויר לנשימה", שיש את כפל המשמעות.

המסר בו בחרנו מופנה במיוחד לאימהות, כי אחרי הכל: אין כמו אמא בעולם, אבל אנחנו בטוחים ש - - -

עם זה אני מסכימה.

אתה יצאת מזה.

הוא למד את הלקח.

אבל אנחנו בטוחים שהוא יפעל וישפיע גם על אבות בדיוק באותה מידה.

יופי. כל הכבוד.

אני חייבת להגיד שאני מתרגשת ממה שהציגו התלמידים. זה יכולה להיות דרך מאד טובה לשכנע. אני רואה שאת מצביעה. זה משהו שאי אפשר לסכם את הישיבה בלעדיו?

ממש.

ממש ממש?

ממש.

אז בבקשה, דקה.

כל הפעילות היפה הזאת היא שיתוף פעולה מאד יפה של שפ"י במשרד החינוך, האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות.

ממש אי אפשר היה לסכם את הישיבה בלי המשפט הזה.

לגמרי.

תודה. שיבורכו כל המאמצים, אם זה של משרד החינוך, אם זה של האגודה, אם זה משרד הבריאות, החוקרים. כן? תמיד יש ברגע האחרון. שתי דקות, לא יותר.

אני רוצה להודות לך עאידה.

תגיד בבקשה את השם לפרוטוקול.

מואסי מחמוד, בית הספר אלאנדלוס. אנחנו באנו היום גם עם המנהלת, לתת לזה גם חוזקה וגם לתת לזה מעמד. אנחנו מחזקים אתכם, חברי הכנסת, גם חברינו מסעוד גניאם, גם אותך, יושבת ראש הוועדה, שעשית דיון על זה. זה נושא חשוב - בריאות הציבור בכלל, וגם בריאות הציבור הערבי במיוחד. תודה רבה לכם.

תודה לכולם. אני מסכמת ואני חוזרת על הבקשה שלי לשני המשרדים, לספק לי את המידע שביקשתי תוך שבועיים, כדי לעמוד מקרוב על המאמצים ולחשוב איך אפשר באמת לקדם את הנושא.

אני חייבת לציין שאני מאד מופתעת מהדלות במשאבים שמושקעים בנושא הזה מצד המדינה. אי אפשר להכריז על תכנית לאומית עם אפס תקציבים. זה מה שנקרא בגדול מס שפתיים. אני לא רוצה להשתמש בשום מילה אחרת, אבל זה מביש, שמכריזים על תכנית לאומית מצד הממשלה ומשקיעים אפס כספים בזה. אני לא חושבת שבהרבה מהתכניות ובהרבה מההחלטות הממשלתיות, לרגע עובר בראש של מקבל ההחלטות שאפשר לעשות משהו עם תכנית לאומית באפס כספים, אבל כשזה כנראה נוגע לבריאות הציבור, זה אפשרי לחשוב בצורה כזו.

מה שעוד חורה לי, שהמדינה עצמה והממשלה עצמה יודעת שהיא משקיע הרבה יותר אחר כך בטיפול בתחלואות של התופעות האלה והיה אפשר לחסוך לא רק בכספים, אלא גם כן בכאב של האנשים ובתודעה.

אני מתפלאת ואני גם אבדוק ואמשיך את העניין של ההקצאה התקציבית למחלקה לבריאות הציבור. זה נשמע לי מאד הזוי שמורידים בזמן ובעידן שכולם מדברים על מודעות ועל בריאות הציבור, דווקא לחסוך בתקציב של המחלקה הזו ולהוריד אותה מ-6 מיליון למיליון אחד.

אני מברכת על התכנית של רשת ערים בריאות בישראל. אני חושבת שהגיע הזמן אולי גם לעבוד יותר טוב במרכז השלטון המקומי להגיע ליותר וליותר ערים מעורבות בנושא הזה. חבל לי שאין השקעה תקציבית גם כן בקידום תכנית כזו, אבל הכל קשור בזה.

בכל הנושא של חקיקה – עלו כמה הצעות שאני הולכת לבדוק אותן, אבל אני חושבת שהגיע הזמן גם לחשוב על כך שהמדינה מרוויחה המון ממיסים על סיגריות. הגיע הזמן להחזיר לציבור ולהשקיע חלק מהתקציב הזה. אני מודיעה עכשיו שכחברת כנסת וכיושבת ראש הוועדה הזו, אני אנסה לקדם את החקיקה הזו. אני מאד מקווה שעניין היותי מהאופוזיציה לא יעמוד בפני כמו בהרבה חקיקות שאני מנסה לקדם, ושהקואליציה תתפקח ותבין שצריך לעשות את זה.

אני מאד מודה לכולם, יעתיק אל עפייה, ואני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.