הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 11:00

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון - פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשע"ו-2016 (פ/2779/20), של חה"כ נאוה בוקר, רוברט אילטוב, חמד עמאר, עודד פורר, יואב קיש, יואל רזבוזוב, דוד ביטן, דוד אמסלם.

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

טלב אבו עראר

זוהיר בהלול

נאוה בוקר

אכרם חסון

חמד עמאר

רפ"ק שמרית רייס - קצין מדור חקירות באח"מ, המשרד לביטחון הפנים

רפאל עציון - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון הפנים

מרגלית לוי - עו"ד, מנהלת מחלקה ועוזרת משפטית, תיאום תכנון ובקרה, משרד הפנים

נדים עבוד - משפטן, משרד המשפטים

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רונן פוטרמן - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

גלעד קרן

אור אלדר (מתמחה)

לאה קריכלי

טלי רם

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון - פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשע"ו-2016 (פ/2779/20), של חה"כ נאוה בוקר, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ חמד עמאר, חה"כ עודד פורר, חה"כ יואב קיש, חה"כ יואל רזבוזוב, חה"כ דוד ביטן, חה"כ דוד אמסלם

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשע"ו-2016 (פ/2779/20), של חברי הכנסת: נאוה בוקר, רוברט אילטוב, חמד עמאר, עודד פורר, יואב קיש, יואל רזבוזוב, דוד ביטן ודוד אמסלם. בבקשה, חברת הכנסת נאוה בוקר.

הגשתי את הצעת החוק עם תחילתו של גל הטרור הנוכחי, בעקבות זה שהיו הרבה הפגנות תמיכה שנערכות כל תקופה – אם זה במרכזי יישובים ערביים ואם זה במרכזי קמפוסים של כמה מהאוניברסיטאות המובילות במדינת ישראל – ובהפגנות האלה המפגינים מתפרעים, שורפים את דגל ישראל ומייד לאחר כן הם שבים לשגרת חייהם כאילו שום דבר לא קרה, וניתן לפרש את הפעולה הזאת בכך שאותו אדם מתנגד להמשך קיומה של מדינת ישראל.

דרך אגב, אני רוצה לציין שבמקביל לסעיף הזה אני ביקשתי להוסיף סעיף חדש שעוסק גם בענישה מחמירה שתהיה חמורה עוד יותר לשורפי דגל המדינה. בסעיף הזה אני ביקשתי למנוע מתן שלוש הטבות מרכזיות שניתנות על-ידי המדינה, למשך שש שנים, למי ששורף את הדגל – ביטול הזכאות לקבלת מלגות; ביטול מימון סל השירותים הרפואיים על-ידי המדינה; וביטול הזכאות לדמי אבטלה.

חשוב לי לציין שהסעיף הזה לא מבקש למנוע מאזרח ישראל ששורף את דגל המדינה מלהיות זכאי לרכוש השכלה גבוהה או לקבל שירותים רפואיים, אלא אני מבקשת שאותו אדם לא ייהנה מהסבסוד הצולב של שאר האזרחים שהם שומרי חוק ומשלמים עבור השירותים האלה שירות מלא, ורק למשך תקופה מסוימת.

לצערי, ועדת השרים החליטה לא לדון בסעיף השני ולכן היום אנחנו דנים רק בסעיף הראשון.

אז ככה. סעיף 5 לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, שאותו אני מבקשת לתקן, קובע בנוסח המקורי שלו שכל אדם שפוגע בכבוד דגל המדינה, דינו – מאסר עד שנה אחת. תקופת מאסר זו לא עולה בקנה אחד עם סעיף 167 לחוק העונשין, פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית, שקובע מאסר של שלוש שנים.

אני חושבת שמן הראוי שהעונש על פגיעה בדגל המדינה יהיה כבד מן העונשים המוטלים על פגיעה בדגלים של מדינות ידידותיות אחרות, ולכל הפחות שווה לו, ולכן אני מציעה להשוות את העונש על פגיעה בסמל ובדגל המדינה לפגיעה בסמלים ובדגלים של מדינות ידידותיות.

כהמשך לכך, סעיף 5 לחוק קובע גם אפשרות של מתן קנס בסך 300 לירות לכל אדם שמשחית את דגל המדינה. סכום זה הוא לא מידתי ולא מעודכן לימינו, ולכן בהצעת החוק אני מבקשת לקבוע מאסר של שלוש שנים או קנס בגובה 50,000 שקלים חדשים, או שני העונשים כאחד.

הצעת החוק הזאת קיבלה את תמיכת הממשלה בוועדת השרים לחקיקה, בכפוף לתיאום והסכמה עם משרד המשפטים. בהתאם לכך, אנחנו נתבקשנו על-ידי משרד המשפטים לבצע שינוי בנוסח, ובמקום שהקנס יהיה 50,000 שקלים, הוחלט לקבוע כי הקנס יהיה כפל הקנס, זה עומד על 29,200 כלומר הקנס המירבי על עבירה זו יהיה 58,400 שקלים.

זהו. אני קוראת מכאן לחברים להעלות לדיון גם את הסעיף השני להצעה ולהביא לענישה מחמירה עוד יותר נגד שורפי הדגלים.

איפה זה 56,000?

עוד מעט נעבור להקראה.

עוד מעט נעבור על זה. אני חושבת שרק בדרך של חקיקה מחמירה נגד שונאי ישראל מבית ומבחוץ, אנחנו ככה נצליח לשמור על הריבונות היהודית בארץ ישראל. תודה.

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לקבל בברכה את חבר הכנסת חמד עמאר.

סגן יושב-ראש הכנסת.

סגן יושב-ראש הכנסת וגם הוא חבר חדש אצלנו בוועדה, החליף את חבר הכנסת אילטוב. אז באמת אהלן וסהלן, מה שנקרא.

תודה רבה.

וברוך הבא.

עוד לא אמרתי לו "מברוק".

"מברוק". ברשותכם, לפני שמתחילים בהקראה אני רוצה לשאול שאלה את משרד המשפטים. מה המצב החוקי היום לגבי שריפת הדגל מבחינת הסנקציה הענישתית?

כמו שחברת הכנסת בוקר אמרה, בסעיף 5 לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, מי שפוגע בכבודו של הדגל, דינו – מאסר שנה או קנס עד 300 לירות, שזה סעיף שלא תוקן כבר מזמן.

כמה אנשים נכנסו לבית סוהר לשבוע על שריפת דגל? מכירים כאלה?

אין לי נתונים.

אף אחד.

אף אחד?

אין לי נתונים.

דרך אגב, היא אמרה משהו שעניין אותי גם. פגיעה בדגל של מדינה ידידותית זה שלוש שנים?

פגיעה בדגל של מדינה ידידותית זה שלוש שנים.

זאת אומרת, אנחנו מזלזלים בעצמנו קצת יותר מאשר במדינות הידידותיות?

זאת כמובן לא התכלית של קביעת שלוש שנים. קביעת עונש של שלוש שנים על פגיעה בדגל של מדינה ידידותית נועד לשמור על יחסי החוץ של המדינה.

לא, אני שואל שאלה.

אז אני אומר שהתכלית היא שונה. התכלית של פגיעה בחוק דגל ישראל - - -

לא, לא, אתה לא הסברת לי. אני שואל שאלה אחרת. אני מניח שכל בן-אדם ששורפים את הדגל של המדינה שלו, ברעיון הוא נעלב. זה כל הרעיון, הרי לא באים לפצות אותו על עלות הדגל, אבל אתה נעלב. אז אני מבין שאם אנחנו ישראלים נעלבים, זה שנה, ואם זה מישהו מחוץ-לארץ, זה שלוש שנים. נשמע לך הגיוני? אולי אנחנו שלוש שנים והם שנה, מה דעתך? אולי זה נשמע לי יותר סביר.

זה מה שהמחוקק קבע בזמנו ועכשיו המחוקק מתקן את זה.

טוב, בסדר גמור. אבל לגבי הנושא ששאלתי, כמה אנשים בעצם הופעלה סנקציה נגדם, אתם יכולים לתת לי תשובה?

כן, אני אשיב. שמרית רייס, מדור חקירות. לגבי ענישה במאסר, בפועל נדון אדם אחד בשנת 2015, זאת שנת הכרעת הדין.

כמה זמן?

אין לי את הנתון הזה לגבי גזר הדין.

אדם אחד. זה היה כתוב בעיתונים, אני מניח.

מן הסתם.

אתם לא זוכרים כמה זמן?

לא רשום לנו בנתונים שלנו.

באיזה שנה?

בשנת 2015.

בשנה שעברה.

לגבי ענישות נוספות, מאסר על תנאי יש לנו אחד, ב-2015 גם כן.

כמה פעמים שרפו את הדגל?

יש לנו 75 תיקים משנת 2012. בדקנו משנת 2012.

ורק שניים הועמדו לדין?

לא אמרתי שניים.

את אומרת משנת 2012. אנחנו לא סופרים לפני 2012.

יכולים להיות נתונים לפני 2012, ברור, אבל אנחנו הוצאנו נתונים עד 2012.

כמה?

חמש שנים.

כמה מקרים היו?

75 תיקים פליליים.

וכמה כתבי אישום הוגשו?

מדובר בעבירה מיוחדת שבעצם היא בסמכות הפרקליטות, היא זאת שגם מאשרת הגשת כתב אישום, פתיחה בחקירה.

כמה?

שבעה.

מה זאת אומרת? זה רק הפרקליטות?

לא, אני מדברת, על-פי הנחיית פרקליט המדינה היום - - -

זאת אומרת, שריפת דגל זה רק היועמ"ש מחליט?

כן. פתיחה בחקירה בעניינים בעלי רגישות.

זה כל כך חמור, שרק היועמ"ש?

לא, יש עבירות מיוחדות שנמצאות על-פי הנחיה של פרקליט המדינה, הנחיה מספר 14.12. על-פי הנחיה זו יש חקירות שעניינן פתיחה בחקירה פלילית שטומנת בחובה רגישות ציבורית רבה, ואנחנו מכניסים את העבירה הזאת בתוכה, אנחנו מעבירים בעצם לאישור פרקליטות המדינה.

אתם מעבירים את זה עם המלצות שלכם?

כמו כל תיק חקירה.

על שני המקרים האחרונים – שממש לא בא לי להזכיר את מה שקרה שם.

אני לא בקיאה במקרים האחרונים אז אני לא יכולה להשיב.

הוגש כתב אישום?

אני לא מכירה את התיקים. אני יודעת על תיק אחד.

היא אמרה שהוגש רק אחד.

לא. היא אמרה שבעה כתבי אישום.

באירוע של עיתון "הארץ"? האם את מתייחסת לזה?

על הדחיפה.

האירוע בעיתון "הארץ" שהתרחש בכנס בחודש מרס, עדיין נמצא בחקירה.

בסדר גמור. תודה רבה. הנושאים הספציפיים פחות חשובים לי אלא רציתי לראות תמונת מקרו, וממה שאת אומרת לנו אנחנו מבינים שלא אוכפים את החוק בנושא הזה, וזה פעם אחת ברמה העקרונית. גם שאלנו לגבי כתבי אישום. כתבי אישום בפועל, כמה היו?

שבעה מתוך 75.

מאז קום המדינה עד היום שבעה כתבי אישום?

לא. אני עשיתי בדיקה של חמש שנים אחורה.

חמש שנים אחרונות, שבעה כתבי אישום.

זה 10%.

אני גם מבין שבעצם העבירה היא יותר חמורה. הרי בסופו של דבר אני מאמין שיש איזה מדרג בין חומרת הענישה לחומרת העבירה, יש איזושהי קורלציה. ולפי מה שאני מבין, לשרוף את דגל ישראל זה פחות חמור מאשר לשרוף למשל את דגל אנגליה.

או את דגל פלסטין.

לא. אני מדבר על מדינות ידידותיות. זה נראה לי קצת תמוה. אני חשבתי שקודם כול אנחנו מכבדים את עצמנו, אחרי זה את השכנים. לא ידעתי שזה הפוך, אבל בסדר.

אדוני היושב-ראש, זה לא מה שאמרתי, אני הסברתי את המצב האובייקטיבי היום.

נדים, השאלה לא מופנית אליך. אתה צודק, זה החוק. אני מדבר אל עצמנו. פעם ישבו פה אנשים וחוקקו את החוק הזה, ואליהם אני מדבר – כשהם ישבו פה בצד הזה – כנראה הם חשבו שאנחנו, מותר לזלזל בנו יותר מאשר בשכנים. זה בסדר, רק ההיגיון שלי הוא הפוך. בבקשה.

מה שמפליא כאן, אפילו שנה, מ-2012 אנחנו מדברים על שני מקרים שהועמדו לדין, אחד בעצם נכנס לכלא.

אמרנו שבעה. לא שניים. שבעה כתבי אישום הוגשו.

יש פסקי דין?

נשאלנו לגבי ענישה. לגבי ענישה במאסר, בפועל אנחנו מדברים, יש לנו מקרה אחד.

אחד, מאסר בפועל.

כן. לגבי ענישה נוספת יש לנו גם כאן - - -

מה זה ענישה נוספת? אין מאסר בפועל - -

למשל, מאסר על תנאי.

- - יש על תנאי או שהוא גובה את ה-350 לירות, שזה לדעתי אפילו לא שני שקלים. שלושה שקלים וחצי. אני מניח שמדובר על לירות ישנות, לדעתי זה 35 אגורות.

ככל שאדוני היושב-ראש ירצה נתונים מסודרים מפרקליטות המדינה, אני אוכל להפנות את השאלה הזאת לפרקליטות ולהעביר לוועדה נתונים מסודרים.

בסיכום שלי אני אבקש את זה, אני אגיד לך גם למה. לפעמים אני מרגיש שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו, זאת אומרת אין טעם להגביר ענישה אם הענישה הקיימת לא נאכפת. אז מה עשינו, מה הועילו חכמים בתקנתם.

אני חושבת שהתיקון הזה יעביר מסר ברור, למשטרה בעיקר.

דרך אגב, אני לא נכנס כרגע לסוג – האם צריך בית סוהר, צריך קנס – אבל זה ברור שסוגיית הקנס בוודאי לא יכולה לעמוד על 35 אגורות – לפי החשבון שלי, אולי אפילו קצת פחות מזה.

בואו נתחיל בהקראה. אתה רוצה עכשיו?

קצת מוזר לי שבמדינה נאורה – לא הנאורה ביותר רק במזרח התיכון אלא אולי אחת מהנאורות בעולם – הופכים את הדגל לאלילות ומעמידים את הסיפור הזה ב-level של האלהה – אם אני מובן – האלהה.

זה נשמע לי מופרך וזה נראה לי קנטרני ומתריס כי אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, שיש בה גם חופש ביטוי. אז אני כמובן נגד פגיעה בסמלי המדינה – אני אגב עומד כאשר ההמנון מתנגן, ונבדקתי לא מעט פעמים, כאשר שידרתי בעיקר משחקים בין-לאומיים – לא שאני פוסל, אבל אני חושב ששנה זה משהו מידתי ואינני יודע אם צריך – עוד מעט נגיע לידי כך שאם לא מנשקים את הדגל בוקר-בוקר, השכם והערב, אז אנשים ייענשו, ואנחנו באמת נגיע למצב - - -

אי-אפשר להעלות את העניין של הדגל למעמד של מיסטיקה ושל משהו מיתי. לא יכול להיות. הדגל, כבודו במקומו מונח, אבל יש לפעמים עניינים אמנותיים, יש לפעמים - - -

מה אמנותיים, תגיד לי, המקרים האחרונים זה אמנותי? - -

אני מקטלג את זה בתוך חופש הביטוי.

- - גועל נפש.

נאוה, תני לו.

אני לא יודע, אני חושב שהסנקציות שאת מדברת עליהן הן לא מידתיות ואני חושב שלא צריך להעמיד את הדגל במעמד של האל במרומים.

תודה. חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

אני חושב שאת הדגל ואת סמלי המדינה צריך לכבד - -

לכבד כן.

- - וחייבים לכבד. אני חושב שלא יכול להיות מצב כזה כשאנחנו מדברים על הדגל שלנו לדבר על שנה, וכשאנחנו מדברים על דגל של מדינה ידידותית – שלוש שנים. אני חושב שגם בנושא הזה אנחנו צריכים לבדוק למה, ואיך הגענו להסכם כזה, אני מבין עם משרד המשפטים.

לא, זה לא הסכם. הייתה חקיקה בזמנו.

זו החקיקה הקיימת.

חברי כנסת ישבו כאן ועשו את הדיפרנציאציה הזאת בזמנו.

אבל אנחנו מתקנים את זה עכשיו.

מתקנים, בטח, זאת המטרה.

אנחנו צריכים לתקן את זה. הנקודה השנייה שמדאיגה זה הטיפול של המשטרה בנושא. אחד, אם אנחנו מקבלים נתונים רק מ-2012; שתיים, יש מקרה אחד, אני לא יכול לקבל את הנתון כמה הוא נכנס לכלא, וזה רק מקרה אחד. כשמגיעים לוועדה צריכים להגיע מוכנים ועם כל הנתונים המדויקים.

את לא יכולה להגיע לוועדה, להגיד לי: היה מקרה אחד של מישהו שנכנס לכלא, ואני לא יודעת כמה נכנס לכלא, וזה היה רק ב-2015. את צריכה להגיע לכאן, לתת נתונים מדויקים, אני צריך לדעת ולבדוק אם אתם מבצעים את זה.

אני מכיר את זה מה"ינשופים", אני חוקקתי לפני שש שנים, אדוני היושב-ראש, את החוק של ה"ינשופים" שמחייב אפס אלכוהול. עד היום, המשטרה – אין אכיפה, כאילו מזלזלים בנו כאן חברי הכנסת, מה שאנחנו מחוקקים. לכן זה זלזול בחברי כנסת להגיע בלי נתונים מדויקים. את צריכה לתת לי נתון כמה נכנסו לכלא, כמה ימים, כמה חודשים, ואם החוק שאנחנו מחוקקים שווה שאנחנו נחוקק אותו או שזה סתם עוד נייר, תשימו אותו בצד ואף אחד לא אוכף את זה, אף אחד לא רוצה להתעסק עם זה, ונמשיך עם זה לסדר-היום.

לא נקבל דבר כזה כאן, אדוני היושב-ראש, ואסור לנו לקבל דבר כזה. אנחנו כאן מחוקקים, אנחנו נחוקק את החוק, אתם תבצעו.

תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה.

עורכת הדין לוי מרגלית ממשרד הפנים. אני רק רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך שמדובר ב-300 לירות, החוק מאפשר לעשות את ההמרה בהתאם לשיעור הקנסות לפי חוק העונשין.

אז כמה זה יוצא?

עד שלוש שנים זה כמעט 75,300, זאת אומרת זה בסדר גמור.

כמה פעמים עשו את ההמרה?

לא, החוק מאפשר.

אבל אני שואל אותך כמה פעמים עשו את ההמרה. אם החוק מאפשר, כמה פעמים עשו את ההמרה?

אני לא מכירה את הנתון. אני רק אומרת מה החוק. החוק מסייע לנו להבין - - -

סעיף 61(א)(3)?

מה הנוסחה של ההמרה?

אדוני היושב-ראש, אני ברשותך אתקן. היום אנחנו מתקנים את החוק כדי שאפשר יהיה לעשות את זה בשקלים. בינתיים, בנוסח הקיים שנוקב במלים "קנס עד 300 לירות" אין אפשרות לעשות המרה – היום. אחרי שמתקנים את החוק כמובן זה יהיה בשקלים וזה יהיה בענישה - - -

דרך אגב, מה שאני מציע – תבקשו ממנו לשלם 300 לירות, סביר להניח שהוא לא ימצא אותן, אז תכניסו אותו.

לכלא.

תודה רבה. אוקיי, נתחיל בהקראה, בבקשה.

"הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשע"ו-2016

ברשותך, אני רוצה לענות – לא כהרגלי – לזוהיר. אני מתחיל עם מה שנאמר, ועל זה אין מחלוקת. סמלי מדינה, בכל מדינה זה הכבוד הלאומי של המדינה. דרך אגב, שריפת הדגל זה לא נושא פוליטי רק. אני מניח שבארצות-הברית, אמריקני ששורפים לו את הדגל, הוא נעלב בדיוק כמו ישראלי או כמו - - -

אגב, יש עונשים כאלה בהולנד, בגרמניה – שלוש שנות מאסר.

אני מניח שבכל מדינה – זה לא קשור – חופש הביטוי זה לא אומר שמותר לך הכול. שמותר לך לשרוף, לקלל, לשסות.

אמרתי שלא מותר.

לכן אני אישית חושב – בכלל חברה שמכבדת את עצמה, זה לא רק סמלי מדינה. אפילו סמלים דתיים. כל מסגרת, יש לה את הכבוד המינימלי שלה, שהיא מכבדת את עצמה. זה מתחיל גם בנושאים הדתיים שבן-אדם בא לבית הכנסת או למסגד, הוא לא עושה מה שהוא רוצה. יש כללים, מכבדים את המקום. אפילו כשאתה הולך לקונצרט, אתה לא קם באמצע ומתחיל לצרוח.

לכל מקום יש את הכללים שלו. אני חושב שכל מדינה בעולם – המציאו, דרך אגב, לא תמיד היו דגלים למדינות ולא סמלים.

חלק מהשלטון זה גם סמלים. זה חלק של חינוך וכו', אז אני מסכים אתך, דרך אגב, שלא צריך להפריז ולא צריך לתת מאסר עולם למישהו ששורף דגל, אבל מצד שני, זה לא הגיוני שאין סנקציה נגד מישהו ששורף דגל ומסתכלים עליו ככה.

לכן, אני דווקא מסכים ואני מעריך את מה שעשתה נאוה בהיבט הזה, ולו רק בגלל ה-350 שקל, והשלוש שנים מול השנה. זה מספיק אפילו כדי להשיב מה שנקרא את כבודנו. בבקשה.

כן, אבל בעיני זה לא מידתי, דודי.

יכול להיות. זה ויכוח אחר האם שנה זה מספיק, או חצי שנה, או 20,000 שקלים.

הרי אתם טוענים שאין אכיפה. הרי חמד עכשיו בדו-שיח, הוא מדבר על אכיפה. אז בואו תבדקו למה זה לא נאכף.

נכון. זאת שאלה.

שקודם כול יהיה מה לאכוף. לירות אי-אפשר לאכוף.

למה שנעלה את רמת הענישה לפני שאנחנו בודקים את רמת האכיפה על החוק הקיים?

כי מדובר בהסתה. שריפה של דגל זה הסתה נגד הריבון.

מה שעשתה נאוה, היא הציפה לדעתי שני דברים נכונים. אחד זה הסכום של הכסף. הרי 350 לירות לא קיים. להפך, אני בעמדה קודם כול להטיל על בן-אדם בעבירה מהסוג הזה סנקציה כלכלית, אחרי זה נתקדם אתו. אבל, זה גם לא הגיוני שהדגל שלנו זה שנה, ושל אנגליה או צרפת זה שלוש שנים. אז בואו נעשה סדר גם בזה בהזדמנות הזאת. בבקשה.

"הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשע"ו-2016

תיקון סעיף 5

1. בחוק, הדגל הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, במקום "שנה אחת" יבוא "שלוש שנים", ובמקום "קנס עד שלוש מאות לירות" יבוא "כפל הקנס האמור בסעיף61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977". "

אני רק אסביר לעניין ההפניה לחוק העונשין, על מנת שלא נימצא בעוד מספר שנים באותו מצב שאנחנו נמצאים היום, שהסכום הקבוע לא יהיה מעודכן.

אתה הצמדת את זה למשהו שהוא כל הזמן - - -

שיש בו מנגנון הצמדה כבר קבוע.

ובשקלים, על כמה מדובר היום?

היום, 61(א)(2) מדבר על קנס של 29,200 שקלים חדשים, כך שכפל הקנס, נכון להיום, הוא 58,400 שקלים.

זה החוק?

זה סעיף 1. סעיף 2, אני מבין ש - - -

לצערי - - -

לא, אנחנו דנים רק על מה שעבר בוועדת שרים. רק סעיף 1?

סעיף 2, אנחנו גם חושבים שזה - - -

אז אנחנו נשארים עם סעיף אחד בלבד, נכון?

כן.

רבותי, אנחנו נביא את זה להצבעה. מי בעד החוק, שירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 2

נמנעים – אין

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשע"ו-2016, נתקבלה בהכנה לקריאה ראשונה.

החוק עבר בשלושה קולות נגד שניים בהכנה לקריאה ראשונה.

לפני שאני נועל את הישיבה, לדיון הבא, בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית אני מבקש לקבל מהמשטרה וגם מהפרקליטות את הנתונים של התיקים שנפתחו, כמה כתבי אישום הוגשו ומה הענישה שהייתה בגין אותם כתבי אישום, מה פסקי הדין.

כמה זמן אחורה?

חמש שנים אחרונות, מספיק.

מ-2012.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.