הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 249

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016), שעה 8:30

הסדרת סוגיות להסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר, כולל החינוך המיוחד - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

קארין אלהרר

איתן ברושי

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

אילן פרץ שי - עוזר ליועצת משפטית, משרד החינוך

הילה רכס מליק - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליליאן שפרן - מפקחת ארצית, היחידה לטיפול באוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גבריאל נבון - מנהל תחום תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקהה, רשות לאומית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מאיר אלרם - מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

פיני קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

יצחק חי להב - ראש מועצה מקומית קרני שומרון

שמעון אליאל - ראש מועצה מקומית כוכב יאיר

נועה קשת גונן - מנהלת הסעות, עיריית כפר סבא

זיו חורב - עיריית בת-ים

דנה איטח - מנהלת יח' ההסעות ברשות, עיריית באר שבע

שגיב דוד - מפקח על ההסעות, עיריית באר שבע

יהודה בן עזרא - מנהל מח' הסעות, עיריית רחובות

שמעון רונן - מנהל מחלקת תחבורה, מועצה אזורית מטה יהודה

רענן פלאי - מנהל גיוס משאבים, פורום ה-15

מירה קרני - פניות ציבור, המועצה לשלום הילד

אן פלוטניק - עמותת ביחד

יאיר אילוז - עמותת ביחד

הניה מרמורשטיין - בית איזי שפירא

אסתר קרמר - בית איזי שפירא, קואליציית הורים לילדים מיוחדים

מרים קרמר - תלמידה, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, עמותת בזכות

נועה ביתן - יועצת משפטית, אקי"ם

זהר פילבר - אלוין ישראל

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגוני נכים

דורון יהודה - מנכ"ל ארגון נכי הפוליו בישראל, ארגוני נכים

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה בישראל

דני גונן - חבר הנהלה, ארגון חברות ההסעה בישראל

אורנה שלום - ראש צוות בדיקות תוכנה, יחידת המחשב

ששון עוזר - נציג ארגון קנ"ף

מוטי אדרי - הורה

איילת דיין





שלומי ליברמן





לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה קריכלי

ס.ל., חבר המתרגמים

הסדרת סוגיות להסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר, כולל החינוך המיוחד - ישיבת מעקב

אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הסדרת סוגיות להסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר, כולל החינוך המיוחד, ישיבת מעקב. אני רוצה לתת את הרקע לישיבה הזאת. זה הדיון הרביעי או החמישי, משנה שעברה. אנחנו התחלנו איתו, לדעתי, משנה שעברה, בערך פחות או יותר בתקופה הזו. אנחנו נמצאים עכשיו בתחילתו של החופש הגדול, עוד פעם מתחילים את שנת הלימודים ועדיין הסוגיה לא הוסדרה. הדיון האחרון היה ב-24.5.16, שבו ביקשתי קודם כל לסגור את כל הנושא הזה ולנעול את כל הנושא של התקנות בנקודות הבאות שאז הן היו חסרות לנו מבחינת הארגונים, שביקשתי לשבת איתם ולסגור את הסיפור.

הזכאות להסעות לילדים עם צרכים מיוחדים שמשולבים בבתי ספר רגילים, זו סוגיה שאז עדיין הייתה פתוחה ועדיין לא נעולה. שתיים, היקף הזכות להסעה, עדיין גם את הסוגיה הזו לא נעלנו עד הסוף, היא קריטית פה, זה דבר קריטי בעניין. היקף הזכאים לליווי, אותו סיפור, ובסופו של עניין אני גם ביקשתי, כפי שאמרתי קודם, לשבת עם הארגונים, בגלל שהם בסך הכול האנשים הטובים שעשו כאן את עבודת העומק, ולהסדיר איתם את הסוגיות האלה ולנסות להביא איזה שהוא מכלול אחד סגור.

אני גם ביקשתי ממשרד החינוך לקבל מהם תוך שבועיים את סיכום הדיון בנושא הסעות. אתם עשיתם דיונים, אמרת לי, שמעון, ואני ביקשתי תוך שבועיים וחצי לקבל את סיכום הדיון, אבל כמובן לא קיבלתי עד היום, יכול להיות שלא עברו שבועיים וחצי. עברו חודשיים וחצי, אבל חשבתם שבועיים וחצי, אם זה עבר אז כנראה חשבתם שזה צריך להיות בשנה הבאה. אני גם כתבתי בסיכום שאנחנו נקיים דיון מעקב עוד חודש וחצי ואכן הגענו לחודש וחצי. שמעון, אני רוצה להפנות אליך את רשות הדיבור ותספר לנו איפה הדברים עומדים נכון להיום. קודם כל למה לא שלחתם לנו. מי רוצה לדבר?

אילן מהייעוץ המשפטי, כי עקרונית זה בתוך התהליך של ה - - -

מה שאתה אומר לי, בלי יועץ משפטי אתה לא זז.

גם, אתה לימדת אותי את זה.

אני לא לימדתי אותך כלום, אני רציתי כולה תקנות פה.

עכשיו אתם מעלים ייעוץ משפטי? עד עכשיו לא עלה העניין של ייעוץ משפטי. מה, עכשיו פתאום?

לא, הייעוץ המשפטי שותף בכל התהליך.

אתם יכולים לבוא בלי ייעוץ משפטי, זה ביניכם.

לא, הייעוץ המשפטי נמצא פה, הוא בכל התהליך, זה לא שהבאנו אותו היום לדיון במיוחד.

אתם הבאתם אותו לדיון במיוחד, זה מה שנראה.

לא.

לא חשוב. תביא מצדי, אמרתי, את הרב הראשי לצה"ל גם לפה, זה בסדר, אנחנו רוצים תקנות. רק לפני שאנחנו נכנסים למהות אני ביקשתי להביא לנו את הפרוטוקולים שעשיתם, ביקשתי תוך שבועיים וחצי לקבל את הפרוטוקולים שעשיתם דיונים לגבי נושא ההסעות בכללותו, כל הזכאויות, ואתם לא שלחתם לי. למה?

אני לא זוכר שהתבקשו פרוטוקולים.

כתוב, אני כותב. אני שלחתי מכתב, הרי אני שולח לכם מכתב מטעם הוועדה. אני אקריא לכם. לסיכום מבקשת הוועדה ממשרד החינוך לקבל תוך שבועיים ימים את סיכום הדיון בנושא הסעות אשר יכלול נתונים רלוונטיים כדי לראות מה יהיו המסקנות בנושא הזכאות. הגוף שיקבל את החלטות ה - - -מוגדר כבעל הלקות וזכאי להסעה ומה הוא היקף הזכאים להסעה סך הכול. אני ביקשתי לקבל את הפרוטוקולים, בגלל שאתם אמרתם בדיון הקודם שעשיתם דיונים פנימיים ורציתי לדעת מה היו הדיונים הפנימיים ומה עלה בהם. זו שאלה טכנית, אני רק ביקשתי לדעת מה זה. ביקשתי את זה, אתם גם הייתם פה בדיון.

אנחנו נעביר, היה גם דיון אצל המנכ"לית, נעביר גם את הדיונים שהיו אצל המנכ"לית. אני לא זכרתי שצריך להעביר - - -

שמעון, אני לא ביקשתי שתעבירו - - -

לא צריך לזכור, זה כתוב במכתב.

אני, לא ביקשתי שתעבירו, ביקשתי שאז תעבירו, לא היום באתי, 'תעבירו'. עברו כבר למעלה מחודשיים וחצי. אז אל"ף, תרשמו לכם מה שנקרא כוכבית אדומה, לא תקין, ובואו נתקדם, אחרי זה נראה מה נעשה עם זה.

הקובץ של התקנות הועבר למחלקת חקיקת משנה במשרד המשפטים, קיימנו מספר סבבים של דיונים עם מחלקת חקיקת משנה על נוסח של התקנות. אני מקווה שהנוסח האחרון שהעברנו להם לפני עשרה ימים יקבל אישור להגשה. מעבר לזה, מעבר לדיון עם מחלקת חקיקת משנה לגבי נוסח של התקנות אנחנו גם קיבלנו דרכם, מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הערות לגבי הנוסח ונקבעה ישיבה אצל המנכ"לית לגבי ההערות האלה. נדמה לי שהתאריך הוא 14 באוגוסט.

למה?

מכיוון שיש דברים מסוימים בהערות שלהם שאנחנו צריכים להעלות לדרג יותר גבוה.

אילן, תשמע מה מפריע לי. אתה יודע שה-1 בספטמבר כל פעם מפתיע אותנו, אנחנו לא יודעים שהוא מגיע, פתאום קמים בבוקר, 'וואו, הגיע ה-1 בספטמבר, לא ידענו. הפתיע אותנו'.

שבוע אחרי אפילו.

ד"ר עבדאללה, בדיון הקודם, באמת קיימנו את הדיון שבועיים אחרי 1 בספטמבר. נכון. עכשיו אתה אומר לי, אתם קבעתם ב-15 באוגוסט. הרי למה אני קובע את הדיונים האלה בלוחות הזמנים האלה? אתה לא מבין, אני יושב עם היומן ולנגד עיניי יושב ה-1 בספטמבר ואני יודע שאנחנו צריכים להביא תוצאה ל-1 בספטמבר, זה מה שמעניין. לכן אני הולך אחורה והיום עשינו שמיניות באוויר כדי להשאיר את הישיבה הזאת, בגלל חקיקה שהממשלה מגישה לקראת סוף המושב ואני התעקשתי לעשות את הדיון הזה, ואני עושה אותו בגלל שאני רוצה לסגור את זה ל-1 בספטמבר. אז אתם אומרים לי שקבעתם עם המנכ"לית ב-15 באוגוסט. זה נשמע לך הגיוני? האם יהיו תקנות ל-1 בספטמבר, לדעתך, אם תעשו דיון ב-15 באוגוסט?

טוב שלא קבעתם 14 באוגוסט.

אני שואל, או שעכשיו תגיד לי שזה קשור ליומן של המנכ"לית ואין לך תשובה.

קודם כל כן, זה קשור ליומן של המנכ"לית.

הבנתי, ידעתי.

ואת המנכ"לית לא מעניין שלתלמידים יהיו הסעות?

יש הסעות לתלמידים. אני חייב להגיד - - -

לא, סליחה, הסעות שמתאימות לצרכים שלהם.

אני אגיד לכם. התקנות כתובות כבר - - -

העניין של התקנות לא נולד עם ה - - -

תני לי לתאר את המצב ואז אני בכוונה - - -

אני מודה לך שאתה מתאר לי את המצב. אני מכירה אותו שנים, זה לא נולד עם היושב ראש החדש, זה נולד מזמן. הארגונים על הראש שלכם כבר הרבה זמן. הנושא הזה בדיון בכנסת שנים ויש איזה גרירת רגליים. אתם יכולים לספר לעצמכם שזה לא נכון, אבל זה נכון, אתם גוררים רגליים. אם באמת הייתם רוצים הייתם מקיימים את זה. כשמשרד החינוך, משרד כזה גדול, אדוני, רוצה להתקין תקנות או לחוקק חוק הוא יודע, השאירו אותנו עד אמצע הלילה כדי לחוקק חוק.

אתמול בלילה יצאנו ב-3:00 בלילה לשמוע הסתייגויות הזויות. אני רוצה לומר דבר כזה, אני רוצה להתחבר למה שאמרה חברת הכנסת קארין, דרך אגב היא מלווה את הנושא הזה הרבה מאוד שנים, עוד לפני שבכלל נכנסתי אני לתמונה, היא גם מלווה את זה מהקדנציה הקודמת. שמעון, אני אבוא אליך ישר, עזוב ,אני באמת לא רוצה לבייש אתכם. אמיתי. בגלל שתראו מה קרה. עזבו עכשיו את ההשתלשלות ואת הסיפור של הפגישות ולמה, תדמיינו הפוך. אני יושב שם ואתה, שמעון, יושב פה ואתה עושה דיון לפני שנה, מתחיל. פעם ראשונה נקלעתי, אני לא ידעתי שיש דבר כזה, ואני מספר לך את הסיפור הזה בדיוק שב-15 באוגוסט זו התשובה האחרונה שיש לי, המנכ"לית - - - דרך אגב, למה המנכ"לית לא פה בנושא כזה? לא הבנתי. שר החינוך, מעניין אותו רק המנהרות? כל היום, מהבוקר עד הלילה? הוא שר חינוך.

ו-5 יחידות מתמטיקה.

אני לא מבין, שר החינוך, לפני שהוא מדבר על ה-5 יחידות קודם שיביא את הילדים לבית הספר. זה בסדר, אף אחד פה לא יושב, תמיד שולחים אתכם, באמת, וכאן יש לי את השליח, אין לי ברירה, יכול להיות שזה לא אתה הכתובת, אבל אתה השליח. אין לי ברירה, אתה שר החינוך מבחינתי פה יושב, אתה נציגו.

אגב, אנחנו מעבירים את המסר. חבר הכנסת, באמת, יושב ראש הוועדה, התקנות כתובות, הן מוכנות, הן עברו, כרגע כל אחד רוצה באמת להשפיע ולהוסיף. התקנות מוכנות, הן היו במשרד המשפטים, עברו שלוש פעמים התייחסות.

אבל, שמעון, אני רוצה לשאול אותך - - -

לא, אבל אני חייב להגיד את זה.

לא, שמעון, אתה מדבר כרגע אליי כאילו עכשיו התחלנו את הדיונים. בעצם התקדמנו, בדיון האחרון ביקשתי דבר כזה, שתשב עם רוית, אמרתי לך תשב עם הארגונים, הם עשו עבודה יותר טובה משלכם, אנשים שלא מקבלים שקל - - -

אבל אנחנו ישבנו איתם.

לא, היו פערים בדיון האחרון. אתם ישבתם איתם בעבר, נכון.

ישבנו בעבר, אני מכיר את הפערים האלה, זה לא שזה חדש.

מה עשית עם הפערים?

זה הולך לעלות - - - זה הדיון שהולך להיות אצל המנכ"לית. כי יש לזה עלויות. אני יכול לצאת עם כמות גדולה - - - יש דברים שעלו עכשיו, בזמן האחרון, ממשרד המשפטים, שאלמלא זה היינו יכולים להתקדם עם זה. כל סוגיה כזאת שעולה מחדש אנחנו פותחים, אנחנו מתמחרים, יש לזה משמעויות, תקציביות, שלטון מקומי, ורק אחרי שאנחנו מנתחים את המשמעויות של זה אז אנחנו יכולים להחליט אם להכניס את זה לתקנות. יש תקנות.

תודה, שמעון. קודם כל אני הבנתי את הסיפור של התקנות, אני ביקשתי בקשה, זה שלא עשיתם לא עשיתם. אני ביקשתי לשבת עם הארגונים, היו שלוש נקודות שעדיין לא היו סגורות, שבדיון ב-24.5 ביקשתי מכם תשבו איתם, תנעלו את שלוש הנקודות הלא סגורות, שהן הנקודות המהותיות, אבל אתם המשכתם עם אותה נגינה. אפילו היית נפגש איתם, ביקשתי, תזמין אותם לכוס קפה, אלה חבר'ה שנוסעים על חשבונם, דרך אגב, כל בוקר, כל דיון שלי הם מגיעים לכאן בבוקר מוקדם, הנשים עוזבו את הילדים, חלקם דרך אגב, כמו ששמענו את הסיפור של אסתר, בבוקר היא צריכה לשלוח את הילדים לבית הספר, כשגם הם זקוקים להסעה וטיפול מיוחד, זה לא ילד רגיל, והיא מגיעה לכאן ב-8:00 בבוקר על חשבונה, עוזבת את העבודה. אותו דבר כל הארגונים האלה, אז אני מצדיע להם שהם פה. הן עושות עבודה, אני מבקש ממך, עזוב, רק בשביל הכבוד, תיפגש איתם עוד פעם, תשמע אותם.

אבל אני רוצה להתקדם קדימה, אמיתי שוחט, ממשרד המשפטים. תגיד לי, הוא אומר שאתם הבעיה.

נציבות שוויון זכויות.

התקנות זה אתה, או שאתה מישהו אחר שאומר לי שהוא לא פה?

אני לא ייעוץ וחקיקה, אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

הוא נותן את העמדה המקצועית של הנציבות לגבי זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מתוך משרד המשפטים. יש עוד אגף שאחראי על הניסוח ממש.

הבנתי. בבקשה.

אז ככה באמת התקנות זה נושא שהוא בפני עצמו, נקרא לזה הבירוקרטיה של התקנות, אבל אחת ההערות שחוזרות גם מהארגונים וגם מהערות שלנו של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, זה הערות עקרוניות לגבי התקנות. נגיד את זה ככה, דבר ראשון, הנושא של קריטריונים לזכאות, של קביעת מה שאנחנו מבקשים, שמה שיקבע את הזכאות להסעה - - -

דרך אגב, חברת הכנסת קארין אלהרר הולכת בגלל שיש לה דיון לנהל, לא בגלל שהיא מיצתה את הנושא.

אני נכנס לתוך ההערות שלנו. נושא אחד זה הקריטריונים לזכאות, זאת אומרת לא על פי לקות או מוגבלות של הילד, אלא על פי הצורך שלו בהסעה וזה יכול לחסוך גם, כי יכול להיות שיש ילדים שעומדים בקריטריונים, אבל לא זקוקים להסעה הזאת, והדבר השני זה הנושא של ילדים שמשולבים במסגרות החינוך הרגיל, הם לא זכאים להסעות למרות שלכאורה אם הם היו בחינוך המיוחד הם היו זכאים להסעות. יכול להיות שהכוונה בזה טובה, הנושא של השילוב, אבל בפועל - - -

אמיתי, תקשיב, אני לא בא עכשיו - - -

אז נתונים - - -

אתה ישבת עם אביבית, עם הארגונים?

בטח, אנחנו עובדים גם כן.

אתם מסונכרנים מבחינת הצרכים?

כן.

ההמלצות שלך עברו לאן?

למשרד החינוך ולייעוץ וחקיקה.

מה הוא עשה איתם?

הם עברו רק עכשיו. אתה חייב להבין - - -

שמעון, מה הכוונה עכשיו? הצבי הגיע הבוקר עם הדואר? הבוקר פרקו את המכתב?

הסוגיה הזאת עלתה רק עכשיו, לצורך העניין. אני מכיר אותה מארגוני האמהות, אני מכיר את הסוגיה.

מה זה עכשיו? לא הבנתי. שמעון, אנחנו עשינו את הדיון האחרון ב-24.5. היא דיברה על זה ב-24.5, הרי מאיפה אני יודע שאתה צריך לשבת איתה? בגלל שכשאביבית ביקשה את רשות הדיבור היא אמרה 'אנחנו ישבנו, ישבנו עם שמעון, ישבנו על התקנות ויש שלושה נושאים פתוחים כרגע שצריך - - -

לפי מה ידוע לנו, אנחנו מקווים שאין עוד הפתעות.

כן. אז אני ביקשתי לשבת איתם. אתה אומר לי שאתה עכשיו יודע על זה? שמעון, נו.

לא את זה. טוב, בסדר, הבנתי.

אני רק אסיים בכל מקרה, הנושא של הילדים שמשולבים בחינוך הרגיל ולא זכאים להסעות, למרות שאם הם לומדים בחינוך המיוחד הם היו זכאים להסעות. כמו שאמרתי, יכול להיות שהכוונה בזה טובה, אבל בפועל יש ילדים שזקוקים להסעה הזאת ולא מקבלים אותה ואני אנסה לדבר במספרים כדי שתבינו בכמה מדובר בסך הכול. אנשים עם זכאות פוטנציאלית, זאת אומרת ילדים שאם היו לומדים בחינוך המיוחד היו מקבלים הסעה ובגלל שהם לומדים בחינוך הרגיל הם לא מקבלים הסעה, מדובר על כ-11,401 ילדים. זה סדר הגודל של הילדים. זה מספר שיש לי לפי נתונים לא מדויקים, אלא נתונים כלליים שיש. יכול להיות שזה פחות.

זאת אומרת זה הפער שהם לא מקבלים?

זה הפער כרגע.

זאת אומרת יש 11,000 משפחות שיש להם בעיה עם ההסעה של הילד.

שחלקם אפילו מקבלים, ברשותך, אמיתי, מאחר שיכול להיות שהם זכאים לפי קריטריון המרחק, או מכוח ועדת חריגים. כלומר ייתכן שמספר הילדים בפועל - - -

זאת אומרת זה המספר המקסימלי שעל בסיסו יש ועדת חריגים.

כן, שהם יכולים לפנות לוועדת חריגים, כשבדרך כלל ועדת חריגים עובדת.

אגב, אנחנו מאשרים הרבה מאוד.

נכון.

וחלקם עומדים בקריטריון. זאת אומרת זה לא המספר - - -

אם אתם מאשרים כמעט את רובם אז למה לא תכניסו את כולם לקריטריונים?

אז אני אגיד גם עלויות. לפי הנתונים של משרד החינוך המספר הכי גדול זה 18% כשבעלויות זה פחות מ-100,000 שקל.

מה מה מה?

לפי הנתונים שלכם.

לא יכול להיות. 100 שקל לילד הסעה לשנה? 100,000 אולי ליום.

לא, סליחה, זה מיליון שנתי. לכל היותר, המספר הכי גבוה.

אנחנו מדברים על הסעות של 11,401 ילדים.

זה חישוב שעשיתי עכשיו.

סליחה, נשמה, אתה טעית בחישוב.

רק עכשיו נעשה החישוב?

מיליון שקל לא עולה להסיע 11,000 תלמידים.

אין בעיה, תעשו כאן את החישוב. יש כאן את המספר של - - -

לא חשוב, עזוב את החישוב הכספי. אנחנו יכולים לעשות אומדן, אני יודע לעשות אומדן בראש בשניות, זה בסדר.

אוקיי, זה תוספת של 18%.

מהתקציב?

לא, של החינוך המיוחד.

מה התקציב שלך של החינוך המיוחד?

בערך 800 מיליון שקל.

אז אנחנו מדברים על תוספת של בערך 100 מיליון שקל.

זה לא מיליון שקל.

מה שאומר אמיתי, בגרוסו מודו, הרי בסופו של דבר זה פחות, בגלל שאתה אמרת שאתם מאשרים הרבה בחריגים.

נכון.

אז בשבילי הרבה - - - כמה זה בשבילך הרבה? כדי שאני לא אנחש. מה, 50%, 40%, 30%?

אין לי את הנתון, אבל יש יותר מאושרים מלא מאושרים.

אז מעל 50%.

כן.

אז בוא נשאיר 50%, אז אנחנו מדברים על 5,000-6,000 ילדים.

ושוב, חלק מהם זכאים על פי קריטריון מרחק.

כן, לא חשוב, כבר הורדתם להם, הוא בא לתוצאה. אז אם התקציב הוא בסך הכול 800 מיליון ואנחנו מדברים כרגע על חריגה של 18%, אז בוא נגיד 8%-9% מזה זה 60 מיליון שקל. זה הפער, זאת הדלתא כדי שתביא את כולם לשם, בגרוסו מודו. לכן אני אומר, בעיה מהסוג הזה זו בכלל בושה וחרפה במדינה שאנחנו מתעסקים עם סכום כזה כדי לפתור בעיה כל כך גדולה, כל כך מציקה, לאותם אנשים שכל פעם אני אומר, אותן משפחות, קשה להן גם ככה בחיים. הסיפור שלהם עם הילד לא מסתיים רק בהסעה הזאת, יש להן התמודדויות נוספות בכל מיני מישורים וגם ככה קשה להם.

אני מתלבט עם עצמי. שמעון, אני מתלבט עם עצמי בחשיבה מה לעשות, לעשות שני דברים, האם לשלוח את זה למבקר המדינה שייכנס לתמונה ולהגיש את זה כהצעת חוק של התקנות ולהוציא אתכם מהתמונה? בגלל שאני לא מתקדם איתכם בקצב הרצוי. זו בושה וחרפה שהמנכ"לית קובעת ב-15 באוגוסט. אני המום. אצלי לא היו פקידים כאלה. אני אומר את זה לפרוטוקול ולמצלמה, אמר בנט 'אצלי אין פקידים כאלה', ואני פקיד.

אם אנחנו הצבנו יעד, אני התחלתי בשנה שעברה ואני הייתי משוכנע לחלוטין והצבתי את היעד הזה כיעד שהוא אפילו, איך אמרתי? עוד בדרך אתם תיסעו לחופשות, אתם תיסעו לנופשים, הכול, חשבתי ב-1 בספטמבר סיימנו את הסיפור הזה, הוא אחרינו, הבושה הזאת נעלמת מהשולחן, אבל תראה מה קורה לי. אני עכשיו מנהל דיון, אנחנו אוטוטו בתחילת אוגוסט, אתה אומר לי שהמנכ"לית קבעה ל-15 באוגוסט. אני מניח שעד שתכתבו את הפרוטוקול של אותה ישיבה אנחנו נגיע לאמצע ספטמבר, רק כדי שתפיצו את המכתב, אם זה הקצב שאנחנו מדברים עליו, אם שלושה חודשים אני מחכה רק שהיא תקבע פגישה וכלום לא קורה שלושה חודשים.

אז קודם כל, היות שאביבית הגיעה לכאן וגם הארגונים, אני רוצה לשמוע אותם ואחרי זה נראה מה אנחנו נעשה, אני אחשוב תוך כדי מה אני עושה. בבקשה, אביבית.

תודה, אדוני היושב ראש, ותודה גם על המעקב אחר הסוגיה הזו. כפי שציינת, אדוני, הסוגיות הללו אלה הסוגיות שידועות לנו, שלא נכנסו בטיוטה שאנחנו הארגונים ראינו לאחרונה. לא ראינו את הנוסח האחרון שמסתובב במשרד המשפטים ואני מאוד מקווה שאין שם הפתעות נוספות. על כל פנים, לגבי הנתונים של אמיתי - - -

למה משרד המשפטים צד בעניין? מה הוא יגיד לנו שלא חוקי? מה, להסיע ילדים? אני רוצה להבין את ההיגיון.

נוהל העבודה בממשלה הוא שכדי להגיש תקנות צריך שמחלקת חקיקת משנה במשרד המשפטים תאשר את הנוסח.

דרך אגב, הלשכה פעם לא אישרה לכם את הנוסח?

זה לא שהיא לא מאשרת, אלא שאנחנו מתקנים בהתאם להערות שלהם עד שאנחנו מגיעים לנוסח שהם מאשרים להגשה.

בדרך כלל ההערות שלהם במהות או בניסוח?

יש גם וגם, היו גם הערות של - - - למשל אחד התיקונים המהותיים שהם ביקשו זה שההוראה לגבי סודיות תימחק מכיוון ש - - -

הבנתי, אבל זה לא ברמת המהות של ההסעה עצמה.

אבל לגבי הנוסח היו הרבה הערות.

אביבית, בבקשה.

רק לגבי הנתונים של אמיתי, מעבר לכך שחלק מהילדים הללו מוסעים כבר היום על פי קריטריון המרחק אני חייבת להגיד שחלק מההסעות הללו כבר קיימות, כלומר מדובר על לצרף ילדים משולבים להסעה קיימת ועל כן המספרים הללו, אני סבורה שהם לא מדויקים והסכום הוא פחות מזה שאמיתי הציג.

אני חושבת שבנסיבות הללו, במיוחד כפי שציין אדוני, שאנחנו ממש לפני ה-1 בספטמבר וכולנו קיווינו שב-1 בספטמבר תצא מפה בשורה לאותם ילדים שזקוקים להסעה ולא מקבלים אותם, או שמקבלים אותם בצורה לא בטיחות ולא תקינה, ללא ליווי ואני לא אציין כאן את כל הסיפורים שנשמעו כבר בעבר על השולחן הזה ועל שולחנות נוספים כאן בכנסת. אני חושבת שאין מנוס, אדוני, ואני מאוד מבקשת, בשם הארגונים, שמאחר שכבר עברו 45 ימים ניתן לקדם את הצעת החוק שהגשת ביחד עם כל חברי הוועדה ואני אשמח מאוד אם תודיע שאתה מקדם את ההצעה הזאת שנותנת מענה לכל הסוגיה הזאת על כל היבטיה.

דבר נוסף, אדוני היושב ראש, ישנן תקנות נוספות שצריכים להוציא כדי שבאמת ההסעה תהיה בטוחה, אלה תקנות ששר התחבורה אחראי עליהן, אני לא יודעת אם יש כאן נציג משרד התחבורה, אבל נציגת בית חולים אלי"ן ישבה עם משרד התחבורה ונתנה את ההצעה שלה, המקצועית, כיצד דרוש לשנות את המפרט הטכני שהיום מעוגן והוא מאוד מאוד מיושן. אני אשמח אם תוכל גם לבקש עדכון ממשרד התחבורה היכן עומדות התקנות הללו.

משרד התחבורה פה? אנחנו הזמנו אותם? לא, לא הזמנו אותם לדיון הזה.

אני משרד התחבורה, מאגף תחבורה ציבורית, לא מאגף הרכב.

אתם יודעים על מה אביבית מדברת?

אני מבין שאת מדברת על תקנות הרכב עצמן. זה אגף הרכב, זה לא אגף - - -

אבל תאמין לי, נשבע לך, זה מזכיר את המערכון של הגשש. אתה לא תאמין, אם אני אקליט אתכם אתם לא תאמינו מה הציבור יחשוב, הוא ימות מצחוק. אני מפחד שיקרה לו משהו בגלל שהוא ימות מצחוק.

אולי אם זהר תוכל לעדכן על העניין, כי היא ישבה עם משרד התחבורה.

אנחנו נכנסנו לנושא של תקנות להסעת ילדים עם צרכים מיוחדים מהכיוון של בטיחות בנסיעה. אני רוצה להביא כאן את הקול של הורים לילדים שמוסעים בכיסאות גלגלים, בעיקר אבל לא רק. יש לנו בעיה קשה, ישנה חוברת של מפרט טכני להסעת ילדים נכים שנכתבה בשנת 95' ומאז לא עודכנה. אנחנו פנינו מספר פעמים למשרד התחבורה בבקשה לעדכן את החוברת - - -

למי במשרד התחבורה? שם פרטי ושם משפחה.

לאגף הרכב.

מי זה הבן אדם?

אנחנו עכשיו בשיח מול מנהל אגף הרכב, משה וייצמן. נענינו באוזן קשבת, החשש שלי, שוב, הוא מסחבת בירוקרטית שהולכת כבר המון המון זמן. המצב בשטח הוא מצב של עמימות, המסיעים וגם מנהלי המחלקות ברשויות המקומיות לא מכירים את התקנות האלה, את המפרט הזה.

אתם נפגשתם עם מר וייצמן?

כן.

נתתם לו את התקנות, את ההצעה שלכם

כן.

הוא עיין בה? קבע פגישה איתכם?

כן.

עברתם סעיף סעיף?

עברנו סעיף סעיף על התיקונים שאנחנו מציעים לחוברת.

ומה אמר לכם מר וייצמן?

שזה יועבר לדרגים האחראים.

מי זה הדרגים? זה הוא.

יש כאן גם עניין משפטי של תיקון תקנת תעבורה חדשה.

אז זה חזר למשרד המשפטים?

משרד המשפטים. המצב בפועל הוא שהרבה ילדים שמוסעים בכיסאות גלגלים מוסעים בצורה - - -

מתי זה היה? מתי ישבתם עם מר וייצמן?

ישבנו מספר פעמים, הישיבה האחרונה הייתה בתחילת החודש. אנחנו כבר העברנו את כל החומר הרלוונטי שנדרשנו להעביר ואני מקווה שזה גם ייצא לפועל ויהיו תקנות חדשות וברורות איך מסיעים ילדים בכיסאות גלגלים. אנחנו בינתיים מקבלים פניות קורעות לב מהורים שנאלצים לשלוח ילד בכאב לב ובחשש גדול ממה שיקרה לו במהלך הנסיעה.

אני חושב שגם מערך ההיסעים צריך לדעת מה הולך להשתפר ומה הולך להיעשות, כי כל זה תקציבים, זה כסף, זה שינויים.

אני מסכים איתך במאה אחוז שאתם צריכים זמן התארגנות גם בנושא, אבל זה במסגרת התקנות. יש סוגי תקנות, בכלל במדינה, שיש חלק מהתקנות שצריך לתת לארגונים חמש שנים להתארגן, יש כאלה שמחר בבוקר אפשר ליישם אותן. אני מדבר באופן כללי. כאן אם יש תקנות לגבי כלי רכב, אז בוודאי שצריך לאפיין את הכלי ולתת זמן לכל - - - אבל אני לא שם. אני אומר, קודם כל שיהיו התקנות. כמובן שבמסגרת התקנות - - -

משה וייצמן הוא בחור רציני מאוד, הוא חברי גם מהצבא, הוא בדרגתי בצבא ואין בעיה בעניין הזה ואני איש משרד התחבורה לשעבר, הוא יעשה את העבודה הזאת מהר מאוד, אני מכיר אותו.

בעזרת ה'. בחדר יש לי גביע קטן שאני חושב עם עצמי בסוף לתת אותו לפקיד החרוץ, המצטיין. אז יכול להיות שאני אתן אותו למר וייצמן. לפי הקצב פה אם מר וייצמן באמת יעשה משהו תוך כמה חודשים כבר הוא מצטיין.

אני רק רוצה להגיד שהקושי הגדול הוא שהמסיעים עצמם לא מכירים גם את המפרט הטכני הקיים בהרבה מקרים. היו שם גם כל מיני מזכרים ותיקונים שאנחנו לא מצאנו אותם ובפועל המצב הוא קשה ולא מאפשר הסעות בצורה תקינה ל - - -

זה הבנתי, אבל אני רוצה להתקדם. אתם אומרים שמר וייצמן הוא איתכם בלופ?

כן.

ובסך הכול עשיתם איתו מספר ישיבות, אתם מרגישים שיש איזה שהוא אופק?

יש אופק. שוב, אני אומרת - - -

אתם דיברתם איתו על לוחות זמנים?

דיברנו על לוחות זמנים. אנחנו היינו אמורים להגיש חומר עד ה-1 באוגוסט, התחלנו ביולי שעבר, רק למען ה - - -

אתם מגישים להם?

אנחנו מגישים הצעות. בסדר, זה כבר הוגש. אני מאוד מאוד מקווה שזה יתקדם, מצאתי לנכון להעלות את זה כאן כדי להדגיש את החשיבות של הדבר הזה.

מישהו משלם לך כסף על זה?

אני עובדת של בית חולים אלי"ן, שהקים את מרכז הנסיעה הבטוחה לילדים עם צרכים מיוחדים.

הבנתי, מאה אחוז. תודה רבה. הילדה. מרימי, תספרי לנו. קודם כל אני שמח שאת איתנו כאן. למה לא הלכת לבית הספר היום? את בחופשה?

לא.

אז בואי תספרי לנו.

יש קייטנה, אבל אין הסעות.

תספרי לנו בבוקר, מה קורה איתך. תספרי לנו, כשאת קמה בבוקר והולכת לבית הספר, באיזה קושי את נתקלת?

אני קמה בבוקר.

מתביישת? אז בואי נעביר את רשות הדיבור לאמא, למרות ששמענו אותה בפעם הקודמת. לי חשוב להדגיש למה אני הרבה פעמים רוצה לשמוע דווקא את האנשים שאנחנו אמורים לתת להם שירות בקצה, בגלל שהרבה פעמים בדברים הטכניים אנחנו לכאורה לא מסתכלים על הדמות שיושבת בקצה ומה קורה איתה. אנחנו מתעסקים עם משרד משפטים, תקנות, ההוא עוד לא אישר, ההוא עוד לא שתה, ההוא בחופש, עוד לא הגיע, אבל בסוף, בקצה, יש בן אדם עם בעיה. אז לפעמים אני רוצה להעיר את האנשים, כדי שיבינו בכלל מה קורה פה כשהם מתקשקשים בינם לבין עצמם, מה קורה בקצה. אז בבקשה, ספרי לנו, תציגי את עצמך. האמא, לא הילדה, תספרי לנו מה עובר עלייך ביום יום, כדי שאנשים יבינו איזה סרט עובר עלייך וכפול עוד 11,401 משפחות.

אוקיי. קוראים לי אסתר קרמר, אני אמא של מרימי, שהיא יוצאת כל בוקר מהבית בשעה רבע לשבע. אנחנו גרים בנווה יעקב בירושלים, הלימודים שלה במרחק 20 דקות מהבית, אבל היא מגיעה לבית הספר בשמונה וחצי, באיחור, כי זה מתחיל בשמונה ועשרים, זאת אומרת היא כל בוקר מאחרת הספר כשהיא יוצאת מהבית ברבע לשבע. חוץ ממנה יש לי בבית עוד שישה ילדים, אני בעצמי אישה נכה ואנחנו מתארגנים כל בוקר לצאת. אני מקבלת בערך פעמיים בשבוע טלפון שהילדה שלי משתוללת בהסעה. זה לא פלא, ילדה שמי שעקב אחריה פה קצת, היא בקושי יכולה לשבת פה, היא כל הזמן נעמדת ומתיישבת, היא ילדה עם קושי לשבת במקום.

ילדה מקסימה.

היא ילדה מקסימה, היא ילדה מדהימה.

את מדהימה.

מתקשרים אליי, כבר אמרו לי כמה פעמים 'אנחנו מפסיקים להסיע אותה'. בחודש יולי יש להם בבית הספר המשך שנת לימודים, אבל היות שהיא לקוית למידה אז היא לא זכאית להסעה לאותו המשך שנת לימודים, היא איתי בבית כל החודש. לא כי אין לימודים, אלא כי אין הסעה.

דרך אגב, במסגרת התקנות אתם מתייחסים גם לנושא הזה של החופשים?

לפי מיטב ידיעתי, מי שזכאי להמשך לימודים זכאי גם להסעה.

היא לא זכאית להמשך לימודים. אז יש לנו המשך לימודים בתשלום.

מי שזכאי להמשיך לימודים גם ייסע, אנחנו מסיעים גם כיתות א'-ב'. אני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה.

חבר'ה, בואו נישאר עם אסתר.

יש ילדים שלא זכאים להמשך לימודים, אז יש קייטנה בבית הספר, אבל היא לא יכולה להגיע לקייטנה בבית הספר כי בית הספר מרוחק מהבית והקייטנה שבבית הספר שליד הבית לא מקבלים אותה כי היא לא שייכת לבית הספר. אז היא נשארת בבית כל יולי וכל אוגוסט.

דבר נוסף זה המלווה. היא ילדה שצריכה ליווי. יש לה קצת חרדות בגלל כל המצב וגם בגלל הריטלין והיא מאוד מפחדת להישאר לבד עם הנהג. כמה וכמה פעמים היא התקשרה אליי, היא ניסתה לברוח מההסעה והיו צריכים לתפוס אותה כי היא נשארה לבד, רק היא והנהג. שזה גם בעיה. היא לא זכאית למלווה בגלל שאין עוד את התקנות החדשות, תלמידה לקוית למידה לא זכאית לליווי.

מה שהיא רצתה להגיד, בשביל זה היא באה, היא רצתה להגיד שאני כבר מתחילת השנה יוצאת מהבית כל כך הרבה פעמים וכל פעם אני אומרת להם 'אני יוצאת בשביל לסדר את ההסעות', אני נוסעת לתל אביב, אני מגיעה לפה, אני יושבת עם החברות שלי בארגוני ההורים ואני כל הזמן אומרת להם 'עד תחילת שנה הבאה תהיה תשובה' - - -

זה מה שהבטחת לילדה?

כן והיא באה להגיד 'אמא שלי הבטיחה לי, אני רוצה שזה יתקיים'. בשביל זה היא הגיעה.

מרגש. תודה, אסתר.

אני פניתי אליך בשנה שעברה. אני מוטי אדרי, אבא של עדי. פניתי אליך בשנה שעברה, כשהתחלנו את הסיפור הזה, השבוע דיברתי עם אבי גיספן מעיריית ירושלים, שאלתי אותו מה קורה לגבי שנה הבאה, הוא אמר לי 'לא קורה כלום ובשנה הבאה מתחילים את המלחמה מחדש'.

אנחנו מתחילים חזרה את הסרט, כל פעם - - -

אני רוצה להבין דבר אחד, כל שנה הילדים שניגשים לוועדת חריגים זה אותם ילדים ובסוף מאשרים להם אחרי חודשיים של מלחמה. אז למה לעשות את ועדות החריגים האלה על אותם ילדים? תעשו על הילדים - - -

אני אגיד לך מה. הגעתי למסקנה שאם הם יעשו את אותם ילדים כנראה כמה פקידים יצטרכו ללכת הביתה בגלל שאין להם עבודה, אז מה לעשות? אז צריך עבודה, אז עושים את הוועדה, מביאים עוד פעם את הילדים, עוד פעם את ההורים, כל שנה מחדש.

השבוע הייתה מסיבת סיום של הילדים, אז שאלו את הילדים 'מה אתם רוצים לעשות בחופש?' אז אחד הילדים אמר 'אני מקווה שלא נצטרך להילחם על ההסעות כדי שנוכל ליהנות מהחופש'. ילד בכיתה ג' אמר. למה ילד בכיתה ג' צריך לחשוב על זה בכלל? ילד צריך ליהנות, החופש נועד ליהנות, למה הוא צריך לחשוב על הסעות? שנה שלמה אנחנו סוחבים פה, באים, נלחמים, הכול, וכלום לא זז.

אתה צודק, מוטי. אני רוצה לומר משהו, אני מתחבר למשפט אחד שמוטי אמר כאן, שהוא באמת מעניין. או לפחות לא מעניין, הוא מתסכל אותי ברמה האישית מאוד חזק. ילד בגיל הזה עסוק בהסעות. חבר'ה, אני בחיים שלי כילד לא הייתי עסוק בהסעות. ילדה באה לכאן, כל מה שהיא מבקשת זה שיסיעו אותה לבית ספר. תבינו לאן הגענו.

בבקשה, יהודה בן עזרה, מנהל מחלקת הסעות בעיריית רחובות.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה הגב' מבית חולים אלי"ן. זה נכון, יש תקנות, אני קראתי את התקנה של הסעות של תלמידים נכים על כיסאות גלגלים. במשרד התחבורה, מה שמפורט שם, כתוב חמש חגורות ובפועל, אני יכול להעיד על זה, זה לא מבוצע בשטח, רק ארבע חגורות וזה במקרה הטוב. אני אצלי מאוד מקפיד על זה, חגורה חמישית, כל הקבלנים מתעלמים מזה ולא רותמים את הילד. אני לא יודע, עד היום לא קרה אסון, אבל ביום שיקרה אסון הכיסא יישאר רתום והילד יעוף מהכיסא.

הם גם בלי חגורות. ילד באלעד כמעט הלך.

פה משרד התחבורה צריך להיכנס לתמונה ולאכוף את זה יותר בשטח. ואם צריך, גם לשלול את רישיון ההפעלה של אותה חברה, זה למען יראו וייראו.

רק שנייה, יהודה. אתם פניתם למישהו בנושא הזה?

אני פניתי למשרד התחבורה.

למי? משרד התחבורה זה למעלה, זה שר התחבורה.

לא לשר התחבורה, פניתי למחוז בבית דגן, לוי, משהו.

בכתב פנית אליו?

בכתב.

תביאי לי את המכתב ששלחת.

אני אשלח לך אותו.

הוא ענה לך?

הוא נתן תשובה לקונית, לפנות לחברת ההתקנות, יסבירו לך איך לעשות את זה.

הבנתי, בסדר גמור. נועה, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לחזור אחורה, כשרציתי לזרוק מילה. שמעון מנהל חדש אצלנו, לא כל כך חדש, אצלנו באגף ההסעות. אני חושבת שאחד הדיונים החשובים פה, שאתה למעשה צריך לעזור לו, כי הוא לא יעמוד מול המנכ"לית ויגיד לה 'לא ב-15 באוגוסט'. וזה אבסורד.

לא, אני לא צריך את העזרה.

לא, סליחה, זה בעצם - - -

בואי, תעצרי.

לא, סליחה, זה משקף עלינו, אנחנו הרשויות.

אני לא צריך עזרה מול המנכ"לית.

כנראה שכן. אני באה לשבח את מה שאתה עושה - - -

כנראה שבפעם הבאה אני אצטרך להביא את המנכ"לית שלך לפה. אני מבין שהיא אישה חשובה, שכנראה לא כל כך מתאים לה לבוא לכנסת לוועדת הפנים וכנראה זה נושא מאוד אזוטרי, כנראה שיש לה דברים ברומו של עולם, לא רק ההסעות של הילדים המוגבלים. כנראה שזה פחות חשוב, אבל כנראה נביא אותה לפה, אם נצטרך, כדי שהיא תיתן לנו את התשובה למה היא קובעת את הישיבות ככה. אבל, בבקשה.

רציתי דווקא לשבח את עבודתו מאז כניסתו לתפקיד של שמעון על האכפתיות והרגישות לגבי כל דבר. אבל יש נושא אחר, נושא אחר שתחבורה ציבורית נמצאת פה. אנחנו דיברנו על הסכמים ותקנות, יש בחוזר מנכ"ל שנים הסדרים עם משרד התחבורה, משום מה החודש הודיעו לי שמורידים את ההסדר כי אף אחד לא יודע איפה ההסכם ההיסטורי. אנחנו כבר שנים יושבים על הסכמים היסטוריים, מדובר בילדים שאנחנו צריכים להביא אותם למוסדות חינוך, מדובר בילדים שצריכים להגיע ב-1 בספטמבר והולכים לבטל פה הסכמים ואף אחד לא יודע לתת לי מענה. יש לי השתלשלות של תכתובת עם דרור גונן ממשרד התחבורה על קווי שירות לילדים לא בעלי צרכים מיוחדים, ביניהם יש ילדים בעלי צרכים מיוחדים שהם לא זכאים לרכב.

את מדברת איתי על ההסעות הרגילות?

כן, מה ששמעתי על התחבורה הציבורית. הם אמורים לרשת את אותה עיר.

נועה, בסדר, תודה, זה לא הדיון שלי כרגע.

תעלה את זה, אני סומכת עליך.

אני אעשה מה שאת אומרת.

לא, אני סומכת עליך.

ברשותכם, האמת היא שאת הדיון הזה יכולתי למצות בשלוש הדקות הראשונות, הבנתי שאתם לא עשיתם את העבודה. לא לזה ציפיתי. אני אעשה דבר כזה, אני אקבע דיון בתחילת הפגרה, לא ב-15 באוגוסט, ואני מבקש להזמין את מנכ"לית משרד החינוך לדיון ולתאם איתה, כדי שהיא לא תגיד לנו שהייתה לה ישיבה דחופה עם השר, וכמובן כל אנשי משרד החינוך, משרד המשפטים והארגונים וגם משרד המשפטים לא רק בהיבט הזה, אלא בהיבט של החקיקה וגם ההסעות. זה בסדר, אבל הם הרלוונטיים לעניין כרגע מבחינת הדיון. ומשרד התחבורה, את מר וייצמן. שם אני רוצה לנעול את הסיפור של התקנות, שאתם תסגרו שם את התקנות. זה יהיה, אני מודיע לכם, בערך בעוד שבוע וחצי.

אי אפשר לפני הפגרה?

אביבית, אני מדבר עכשיו גם כדי שתשמעי. בנקודה הזאת אני ארצה לשמוע שהתקנות סגורות, נגמר, ולא, אני אקדם את החקיקה מיד בתחילת ה - - - אבל זה כבר לא יעזור לי לכאן. אני אפנה למבקר המדינה מכתב חמור מאוד עם השתלשלות כל העניין, שייכנס לתמונה, שיבדוק את כל מה שקורה במשרד החינוך. אני מצפה ששר החינוך, בכבודו ובעצמו, גם אם יש לו מה לומר בנושא של סגירת הרשות השנייה ונושאים חשובים, שיעסוק בנושא חינוך, בוודאי בנושא הסעות בחינוך. אני רואה את החוליה הזאת כחוליה הכי חלשה בחינוך ואני, אם הייתי שר חינוך, הייתי מתחיל בה, לפני שאני בכלל הולך לדבר עם המשורר ביטון לכתוב לי משהו לגבי הנושא של המזרחיים. קודם כל הם.

הילדה הזאת, תראה מה קורה איתה, היא ילדה בגיל 10, ילדה בת 10, יש לה חלום אחד, שיסיעו אותה לבית ספר. תבינו לאן הגענו, איזה חלומות יש לילדים האלה. אני בגיל 10 היו לי חלומות אחרים, לנסוע לבית מלון, שההורים שלי ייקחו אותי לבית מלון, ולילדה יש בראש דבר אחד, 'אני רוצה להגיע לבית הספר'. ילדה שיוצאת מהבית ברבע לשבע, היא כנראה קמה בשש ומגיעה בשמונה וחצי לבית הספר. אני חושב שזו בושה, אני מתבייש בכלל שאנחנו חיים במערכת כזאת. אני מצפה ששר החינוך ייקח את הנושא אליו, לידיים, ושהוא יוביל אותו לתוצאה. כשהוא רוצה תוצאות אז יש תוצאות.

אני אקיים, כמו שאמרתי, דיון בעוד כעשרה ימים, זה יהיה בפגרה, מתי אנחנו יוצאים לפגרה? בשבוע הבא, בשבוע לאחר מכן, זה יהיה מקסימום עוד שבועיים מהיום, כי אני לא אחכה ל-15 באוגוסט שהמנכ"לית תשב איתכם. תלכו למנכ"לית, תגידו לה שזה התאריך שאני הולך לקבוע את הדיון והיא תהיה כאן. ואז, כמו שאמרתי, אם לא יהיו תוצאות בקטע הזה אנחנו נקדם את החקיקה מעל הראש שלכם, בלי להתייעץ איתכם, בלי כלום, ששר החינוך יבוא לפודיום שם ויסביר בכנסת לעם ישראל למה הוא לא מסיע ילדים בעלי צרכים מיוחדים, או למה לא היה לו זמן להתעסק עם זה, הוא. כמובן אני אפנה את זה גם למבקר המדינה ויבדוק למה החרפה הזאת בכלל מתנהלת כך. אני מצטער, באמת. אני מצטער בשם מדינת ישראל מול ההורים.

אני מודה לכם, לכל הארגונים, אני מצדיע לכם, יש לי דמעות בעיניים כשאני מסתכל עליכם בנושא הזה, אנשים מדהימים שעושים עבודה בהתנדבות, לא משלמים להם, נאבקים, קמים בבוקר כאילו זה עסק פרטי שלהם, כאילו אביבית מנכ"לית משרד החינוך. הם כותבים לכם את המסמכים, לועסים לכם את כל העבודה ואפילו אתם לא נפגשים - - - טוב, אני מצטער, רבותיי, שבזמן הזה ולנקודה הזאת הגענו. אנחנו ניפגש בעזרת ה' בעוד שבועיים ובואו נשמע מה הם אומרים. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.