הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 241

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ב בתמוז התשע"ו (18 ביולי 2016), שעה 12:30

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

דב חנין

שולי מועלם-רפאלי

ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך - אייל רק

יועץ השר, משרד החינוך - עמית פרסיקו

כלכלן, מנהל תחום, משרד הכלכלה - גיא קפלן

עוזר ראשי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה - ניר חיים ויינר

רפרנטית מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איילת הוכמן

יו"ר, ארגוני סטודנטים - גלעד ארדיטי

הלשכה המשפטית, מל"ג - חן אבישר

נציגת התאחדות הסטודנטים - ליאת הלבץ

פעיל, המשמר החברתי - עומר שכטר

הנציגות בוועדת החינוך בכנסת - ד״ר שלי אלקיים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

רונית יצחק

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015

שלום לכולם, אני חברת הכנסת מירב בן ארי, אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 18 ביולי 2016, י"ב בתמוז תשע"ו. אנחנו מתחילים עם הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו–2015, של חברות וחברי הכנסת: שולי מועלם-רפאלי, מירב בן ארי, עליזה לביא, איציק שמולי, איתן כבל, יפעת שאשא ביטון, אברהם נגוסה וחבר הכנסת יואב קיש. קודם כול, חברת הכנסת שולי מועלם, רוצה להתייחס לחוק? בבקשה.

כן. בעצם יש כבר היום את חוק זכויות הסטודנט, שבעצם לא מכיר ולא מתייחס לארגון כארגון יציג, וזאת המטרה של התיקון הזה. בפועל, זה כבר פועל ככה היום, אבל המטרה היא לקבע את זה, לעגן את זה בחקיקה, שארגון העל של הסטודנטים יוכר כארגון יציג שמייצג אותם גם מול המוסדות, גם בפורומים בין-לאומיים, גם במערכת הפנימית של משרד החינוך.

הצעת החוק הזאת היא בתמיכת משרד החינוך, בתמיכת המל"ג. ברור לגמרי שלסטודנטים יש זכות ייצוג. נעשית עבודה טובה מאוד. אני אקח את זה בהשאלה לנושא אחר שאנחנו עובדים עליו באופן אינטנסיבי למדי, לנושא של מניעת הטרדות מיניות באקדמיה – היא עבודה אינטנסיבית ביותר עם התאחדות הסטודנטים, גם בתוך המוסדות, גם בפיקוח שלהם על זה שבכל המוסדות יש מי שממונה על הנושא הזה. כיוון שבחוק היום הם לא מעוגנים, המטרה של התיקון הזה היא לעגן את מה שקיים היום ונעשה בצורה טובה כבר בחוק.

תודה רבה, חברת הכנסת מועלם. ארדיטי, אתה רוצה להתייחס?

אני חושב שחברת הכנסת נגעה בדברים. אני חושב שבסופו של דבר קיים הלכה למעשה ארגון יציג.

בפועל.

המדינה מכירה בו, המדינה עובדת מולו. ובעצם העבודה הארוכה מאוד שהייתה פה עם משרד המשפטים ועם משרד החינוך ועם מל"ג ות"ת באה בעצם להצליח לייצר איזשהו רצף, איזשהו הגיון שמקבע בסופו של דבר את הדבר הזה, ככה שהיום זה התאחדות הסטודנטים, אבל בסופו של דבר זה ארגון יציג.

אם מחר בבוקר יהיה גוף אחר שייצג את רוב הסטודנטים בישראל הוא יהיה הארגון היציג בישראל. ואני חושב עוד פעם – ועבדנו על זה באמת הרבה כדי לתת איזשהו שיווי משקל הגיוני בתוך כל הדברים האלה – שנעבור את השלב הזה שהארגון הזה הוא לא לגמרי ברור.

מי הדובר?

יושב-ראש התאחדות הסטודנטים.

איתן, בכל זאת, מה, גלעד, אתה לא מכיר את גלעד?

חבר הכנסת ג'בארין, אתה רוצה להתייחס?

רק רציתי לשאול את גלעד, הניסוח בסעיף (2) בתיקון, לגבי "גובה דמי הרווחה ייקבע בתיאום עם אגודת הסטודנטים במוסד". "בתיאום עם" – זה הנוסח המקובל או שזה קצת חלש יחסית?

בהתייעצות, לא בתיאום.

בהתייעצות בדרך כלל.

לא, בהתייעצות זה לא יותר - - -

זה עוד יותר חלש. הייתי משאירה "בתיאום עם".

זהו, עוד יותר חלש. חשבתי, אם אתם לא חושבים אפילו על "בהסכמת". הייתי חושב אפילו על "בהסכמת" או "באישור".

אסביר למה אני חושב שזה מספיק. זה מספיק כי זה בעצם מנגנון על מנגנון. אחד הדברים שראינו לאורך השנים זה שבעצם ועדת מלץ אמרה: אמור להיות איזון בין אגודת הסטודנטים המקומית לבין המוסד. האיזון הזה הולך להישאר. רק בעצם מלמעלה מגיע גם ות"ת יחד עם הארגון היציג ושם איזושהי מטריה של הגיון בתוך הדבר הזה.

כמה יושבים בארגון הזה?

איזה מהארגונים? בהתאחדות?

בארגון הזה שאתה מדבר עליו.

בארגון הסטודנטים היציג?

מה ההרכב שלו ואיך הוא מתחלק בין פריפריה לבין מכללות אזוריות?

הוא מייצג בעצם את כל המוסדות - - -

תפרט טיפה.

הוא מייצג את כל 60 המוסדות.

כמה אנשים יושבים שם?

שנייה, אבל תן לו לדבר.

יש היום 65 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל שמוכרים על-ידי המל"ג, פלוס יש לנו כמה וכמה אגודות במכללות הטכנולוגיות, ובעצם לרוב המוסדות האלה יש מוסדות של - - -

יש ייצוג.

רסיסי מוסדות, בוא נגיד, שהם לא תמיד מצליחים להתאגד לסטודנטים, אבל לרוב המוחלט של המוסדות יש ייצוג של יושבי-הראש שלהם, והייצוג שלהם הוא במפתח לכמות הסטודנטים שהם מייצגים. הייצוג של פריפריה, מרכז וכו' וכו' וכו', הוא ייצוג בדיוק כמו שהוא קורה של המוסדות עצמם.

לא הבנתי.

שנייה.

"בן-גוריון" היא פריפריה.

"בן-גוריון" היא פריפריה - - -

לפי המפה - - -

ארדיטי, קודם כול, זה חוק שמצד אחד הוא חוק חשוב; מצד שני הוא חוק טכני שפשוט מגדיר את המצב הקיים בחקיקה.

כן. בואו לא נרצה עכשיו לתקן על החוק הזה את כל התיקונים.

בדיוק. חברת הכנסת מועלם, אל תדאגי.

תקשיבי, אני רוצה לשאול שאלה.

שנייה. ואני גם מעדכנת, חברת הכנסת מועלם, שזה לא חוזר לוועדת שרים, אלא זה ממשיך את הדרך שלו כמו כל חוק רגיל.

יפה.

אני מבקשת, כשאנחנו מתקדמים - - -

- - -

שנייה, גברתי, לא להפריע לי.

הפסיקו את גלעד באמצע.

נכון. תאמין לי שהוא היה צריך את ההפסקה הזאת ממילא.

השאלה לא של איתן. בכלל השאלה המקורית.

זה בסדר.

נקודת איזון טובה בהתייעצות.

אתם חושבים ככה, לא "בהסכמת" או "באישור".

כן, כי יש כבר בהסכמת האגודה המקומית, וזה נותן בעצם עוד רובד, והוא לא מוגזם.

אוקיי.

הולכים לקרוא את זה סעיף סעיף?

ודאי. מל"ג, אתם רוצים להתייחס במשהו? בבקשה.

בעצם ההצעה הזו נמצאת כבר בדיונים בין המשרדים, אני חושבת כשנה וחצי. הנושא הזה נבחן לעומק. אנחנו חושבים שיש בו באמת איזון שהוא מאוד חשוב – מצד אחד, באמת יש מעמד היום גם לנציגי סטודנטים במל"ג וגם בחקיקה אחרת וכדומה. ואנחנו חושבים שבעצם צריך, א', להבטיח מנגנון אמיתי שמכיר בגוף כזה כגוף יציג, מבטיח שהוא באמת מייצג מעל מחצית מהסטודנטים בישראל.

מצד שני הוא גם מבטיח פיקוח על אותו גוף, את המטרות שלו, את השימוש בכספים; ומצד שלישי הוא גם מעגן את הנושא של שכר לימוד, ומתוך זה כמה תשלומים מועברים לאותו ארגון סטודנטים.

אנחנו חושבים שהאיזונים שנקבעו בעצם בנוסח הזה שעבר באמת המון התייעצויות – משרד המשפטים, משרד החינוך - -

האוצר.

- - אנחנו, ההתאחדות, הוא בעצם ניסוח שמאזן בין כל הדברים שהיו חשובים לכולנו להבטיח. ואנחנו חושבים שהנוסח כפי שהוא הוסכם הוא נוסח טוב.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול, רק שנייה, מירב. אם נאמר יש אוניברסיטה גדולה ומכללה קטנה, אז יש לכל אחד מהם נציג אחד?

כן. אבל כל אחד מהם מיוצג בצורה אחרת. לצורך העניין, ל"בן-גוריון" יש 20,000 סטודנטים - - -

ל"ספיר" 5,000.

ול"ספיר" 5,000. אז "ספיר" ייוצג לפי חמישה מנדטים ו"בן-גוריון" ייצוג לפי 20 מנדטים.

ואת זכות ההצבעה של אותו נציג לפי מפתח אחר.

בדיוק. לפי מפתח הסטודנטים שלו.

ברור.

בסדר גמור. הערות נוספות לפני שאנחנו מתחילים את ההקראה?

כמה ארגונים יש? כמה ארגוני סטודנטים מיוצגים בתוך מל"ג?

רגע, שנייה, גברתי, לא קיבלת זכות דיבור. חבר הכנסת ברושי, בבקשה.

קודם כול אני מברך. כמי שהיה ראש מועצה ביזרעאל ומכללת עמק יזרעאל עברה בזמני, אני אומר שיש פה בעיה מסוימת – בות"ת למשל היה תמיד רוב לאוניברסיטאות הגדולות, והם דיכאו לא פעם את ההתפתחות של המכללות, כי נוצרה פה תחרות מסוימת. עכשיו כשדנים בין מרכז לפריפריה, בין מרכזי ההשכלה לבין המכללות האזוריות, וההבדלים ידועים, יכולה להיות פה בעיה, שכאילו מובן מאליו שיש רוב קבוע למוסדות להשכלה גבוהה בערים הגדולות ובמקומות שיכולה להיות סתירה. את זה שמירב תשמע.

כן.

אדוני, אתה מדבר על משהו יותר רחב מזה.

דקה, אני מסיים. בסופו של דבר זה גוף יציג, והוא מטפל בשאלות של סטודנטים. וכתוב פה, אני פעם ראשונה רואה את זה, שכל מי שמייצג כך וכך – בקיצור, אין פה מגבלה, כל אחד יכול להיות.

מצד שני, יש מראש רוב למרכזים הגדולים ולערים הגדולות. יש ירושלים, תל-אביב, חיפה, במידה מסוימת גם באר-שבע, הם מראש מהווים את הרוב במוסד הזה.

זוהי הדמוקרטיה.

אבל זאת המציאות במדינת ישראל.

א', אני מדבר כשכן שלך, אני גר בכפר החורש, אז אי-אפשר להאשים אותי באהבת מרכז.

לא, לא מאשים את אף אחד.

אתה בסוף מדבר על משהו אחר.

ארדיטי, סליחה. אנחנו מתחילים בהקראה. הערות לגופו של עניין. גברתי, בבקשה.

אפשר גם אחר כך, אחרי הנוסח, אם תרצי. רק רציתי להגיד קודם כול שהחלטת ועדת שרים, למיטב ידיעתי, היא שזה כן יחזור לוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה.

היועץ של שר החינוך, שהוא בעצם ראש המל"ג, יושב לצדך, תסתכלי מצד ימין שלך.

אני פשוט אגיד. דיברנו עם ועדת שרים לחקיקה, עם גיל ברינגר, הם אמרו שככל שאין התנגדות בכל המשרדים שקיבלו את זכות ההסכמה, מיושרים על הנוסח, מיותר להביא את זה חזרה לוועדת שרים לחקיקה. ולכן, מבחינתנו מאחר שכולם מיושרים אפשר להביא את זה לקריאה.

בסדר? הוא אמר את זה.

ומבחינת מל"ג ות"ת אני מבינה שאפשר להתקדם עם זה גם לשנייה ושלישית.

אפשר, אפשר. דיברה נציגת המל"ג.

הנוסח כפי שהוא מובא בפניכם מקובל עלינו.

אמרה, שנה וחצי של התייעצויות. בואו נתקדם.

מצוין, בואו נביא את זה לסוף.

רק מבחינת הערות לנוסח, יש לנו כמה הערות, הן מקובלות עלינו, אבל נשמח - - -

אפילו עוד לא התחלנו. בבקשה, גברתי תתחיל עם ההקראה.

אני לא מקריאה את נוסח הטרומית, אלא את הנוסח המתואם.

החדש עם ההערות, הלבן.

היו לי הערות, ואני אעלה את השאלות ששאלתי את המשרדים תוך כדי, ושישיבו לנו לפרוטוקול.

בסדר גמור.

"1. בחוק זכויות הסטודנט" – אחרי ההגדרה ל"אגודת סטודנטים" – יש פה הרבה ענייני ניסוח, אני לא מתעכבת עליהם. "תתווספנה ההגדרות הבאות: "ארגון סטודנטים ארצי יציג" – תאגיד שלא למטרות רווח" – למעשה זה צריך להיות "עמותה או חברה לתועלת הציבור בלבד", זה הוסכם.

עמותה או חל"צ את מתכוונת?

כן, זה בדיוק בהמשך, אז שתהיה התאמה בנוסח.

"אשר למעלה ממחצית אגודות הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד"" – שזה בחוק זכויות הסטודנט, זה למעשה המוסדות להשכלה גבוהה.

שהן כפופות למל"ג.

נכון, בדיוק.

הרי לא כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, אלא רק אלה.

לא, זה כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ שכפופים למל"ג.

שכפופים למל"ג.

לא מוסדות על-תיכוניים שהם לא אקדמיים, בעצם. "הן חברות או בעלות מניות בו, לפי העניין, ובלבד שאגודות אלה מייצגות למעלה ממחצית הסטודנטים הלומדים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד", והעומד בהוראות פרק ד'1 בחוק", זה התיקון שנעשה כאן. בחוק זה ארגון יציג. אני רק אומרת שכפי שנאמר על-ידי יעל, הסיפה אומר שלא מספיק שמעל מחצית מהאגודות, אלא גם מחצית מהסטודנטים בארץ צריכים להיות חברים בזה. אז פשוט נבהיר את זה בצורה ברורה בהגדרה.

מחצית מהסטודנטים בארץ?

בארץ, כן.

מחצית מהסטודנטים בארץ - - -

צריכים להיות, אחרת הוא לא יכול להיות יציג.

לא בהכרח. זה בדיוק מצטרף למה שאמרת. כל האוניברסיטאות לבד לא יכולות להגיד: אנחנו לא סופרים את המכללות, כי המכללות מבחינת כמות הסטודנטים הם יותר.

זה האיזון שאנחנו כל הזמן מדברים עליו.

בסדר גמור.

לא הבנתי. עוד פעם.

אתה יוצר פה איזון בין כמות המוסדות לבין כמות הסטודנטים, ואז אתה יוצר איזשהו איזון בין האוניברסיטאות למכללות.

יפה. תמשיכי. נבהיר בנוסח למען הסר כל ספק שמדובר בשני תנאים מצטברים – גם רוב אגודות, גם רוב סטודנטים. זה חשוב לצורך הייצוג.

כן, ברור.

"תשלומים נלווים לשכר הלימוד – כל תשלומי הסטודנטים שאינם בגין הוראה אקדמית ושהם בנוסף לשכר הלימוד ודמי הרישום, לרבות דמי רווחה ודמי אבטחה", לא צריך עוד פעם "במוסדות", אבל נראה איך לעשות את זה. זה רק הגדרה.

עכשיו נראה מה ההוראה האופרטיבית ביחס לזה, שזה הוספת סעיף 10א – "תשלומים נלווים לשכר הלימוד – המועצה להשכלה גבוהה תקבע כללים בהתייעצות עם הארגון היציג, ולאחר התייעצות עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם, בדבר גביית תשלומים נלווים משכר הלימוד במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם." כאן מדובר, כפי שאתם רואים, רק על המוסדות המתוקצבים, לא על מוסדות פרטיים.

כי הם כפופים למל"ג.

בעצם מדובר – הייתה לי איזו שיחה קודם – זה משהו שלא קשור רק לארגון היציג, זה נושא יותר רחב.

זה עניין עקרוני יותר.

נכון. אלו תשלומים שגובים מהסטודנטים בכלל המוסדות המתוקצבים, גם בכאלה שאולי האגודות שלהם לא חברות בארגון היציג. לכן יש גם התייעצות עם כלל המוסדות המתוקצבים ולא רק עם הארגון היציג. זאת בעצם הוראה הרבה יותר רחבה, ולגבי תשלומים גם שלא נוגעים לארגון היציג בהכרח או לאגודות הסטודנטים.

זה מה שגלעד הסביר.

כן, אדוני.

בעצם רואים את ההבדל בין הארגון וכל הנושא הזה שעוסק רק באותם מוסדות שכפופים למל"ג. אבל דווקא בסעיפים שעוסקים בגבייה הסייג הזה שרק המוסדות שכפופים למל"ג לא מופיע. כלומר, אם כתוב "עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם", זה הרבה יותר מעבר למוסדות שהם רק אקדמאים.

אבל בהגדרה – לכן אמרתי את זה – תסתכל בהגדרה של תשלומים נלווים, אמרתי שצריך לנסח את זה אחרת, זה בדיוק מה שאמרתי.

אני פשוט אומר שאם נשאר פה עם המוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם, זה כולל גם מכללות טכנולוגיות.

שוב, מכללות שהן אקדמיות או רק של מל"ג?

לא. הטכנולוגי לא כפוף למל"ג, אלא כפוף למועצה שם.

לכן תחזור רגע להגדרה של תשלומים נלווים.

אני רואה את ההגדרה של תשלומים נלווים. אבל פה כתוב שזה יהיה במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם.

אבל כשנכנסים ל-(1) עד (4) בזכויות הסטודנט.

אין בעיה, אני רק רוצה שזה גם כן יובהר.

זה עניין ניסוחי.

זה מה שאמרתי.

אבל היועצת המשפטית אמרה מראש שצריך לנסח את זה.

ניר, ההערה במקום.

היא הערה חשובה.

בעצם, מה שאתה אומר, צריך לוודא שזה רק על המוסדות להשכלה גבוהה.

כן.

כן. גם כאן וגם – אני כבר אחסוך את ההערה שלי לגבי סעיף 21ז – כמו שעכשיו, גם לגבי 0.1% משכר לימוד.

אחרי המילה "במוסדות" צריך להגיד "(1) עד (4), שהמדינה משתתפת בתקציבם".

שוב, כל הנושא של ארגון יציג חל - - -

אין בעיה, פשוט לאורך כל הצעת החוק מתמודדים המוסדות שמפורטים בסעיפים (1) עד (4), ואיכשהו בגבייה פתאום נעלם (1) עד (4). אנחנו רק רוצים לוודא.

שכחו את זה, אז לחזק את זה. צודק.

בסדר. זה פשוט עניין של ניסוח.

ננסח את זה אחרת.

בסדר. אני רושמת לי לכל האורך.

זה לא נעלם, זה פשוט מופיע בהגדרה.

אני יודעת.

זה בסדר.

הוא רוצה שיהיה ברור.

צריך שתהיה התאמה בין ההגדרה להערות האופרטיביות, וזה נכון. אני רוצה לראות אם יש פה איזה הערות נוספות. לא.

פרק ד'1 – בחוק העיקרי אחרי פרק ד' – "אגודת הסטודנטים במוסד, יבוא פרק ד'1: ארגון הסטודנטים הארצי היציג". שוב, הניסוח הוא לא ניסוח של חקיקה, אנחנו ננסח את זה.

"סעיף 21א – הכרה כארגון יציג – עמותה או חברה לתועלת הציבור המעוניינת להיות מוכרת כארגון יציג, (בסעיף זה- "התאגיד המבקש הכרה") תהיה רשאית להגיש בקשה להכרה כארגון יציג, ותעביר למועצה להשכלה גבוהה נתונים אודות אגודות הסטודנטים החברות בה או בעלות המניות בה לפי העניין, במהלך חודש ינואר אחת לשנה; לא יוכר אלא ארגון ארצי יציג אחד בזמן נתון. ארגון יציג יכלול בכל זמן נתון אגודת סטודנטים אחת בלבד ממוסד לימודים נתון. האמור יעוגן בתקנון הארגון היציג."

רגע, יש לי שאלה, יש פה: "ותעביר למועצה להשכלה גבוהה נתונים אודות אגודות הסטודנטים החברות בה או בעלות המניות", זה לא ובעלות המניות בה?

לא. כי חברות זה בעמותה ובעלות מניות זה בחברה לתועלת הציבור.

אה, בחל"צ.

לכן זה לפי העניין.

בסדר גמור. הערות לסעיף הזה.

מירב, אם יש אגודת סטודנטים באיזה מקום, אז היא צריכה לקבל החלטה שהיא רוצה להיכנס?

כן, נכון.

ואז היא צריכה לעשות עוד מבנה ארגוני?

האגודה עצמה?

כן.

היא פשוט הופכת או לחברה בעמותה או בעלת מניה בחברה לתועלת הציבור.

ההחלטה היא בידי אותה אגודת סטודנטים שמתחלפת כל שנה?

כן.

כן.

אז כל שנה צריך להחליט מחדש?

לכן כל שנה מחדש צריך להגיש בקשה למל"ג.

להגיש את הבקשה מחדש. למה צריך כל שנה? למה אי-אפשר פעם בשנתיים?

בדיוק. זה נראה לי תמוה.

זה תהליך טבעי.

אוקיי. לא קריטי לי. מה רצית לומר?

הם לא יעמדו בזה.

אפשר לעמוד בזה. עומדים בזה כבר היום.

חידדנו את זה, שהרי יש שני תנאים מצטברים – מעל מחצית אגודות ומעל מחצית הסטודנטים. אז צריך גם נתונים אודות מספר הסטודנטים החברים באגודות.

כל שנה.

רק שאלה. פה אנחנו מדברים על חודש ינואר מבחינת האגודות, ובעמוד הבא ב-21ד אנחנו מדברים על חודש מאי. אנחנו רוצים שתהיה ההתאמה.

תרשום לך את זה, כשנגיע לשם תעירו את זה. כן, חבר הכנסת חנין.

גברתי יושבת-הראש, תודה. שאלתי, מדוע לא לאמץ לכאן את מה שקיים בנושא ארגוני עובדים? הרי, למשל, ההסתדרות הכללית של העובדים לא צריכה בכל שנה לבקש מחדש הכרה כארגון יציג.

נכון.

יש ארגון יציג, הוא נשאר ארגון יציג עד אשר מתעוררת שאלה. אולי תתעורר שאלה, אולי מישהו יבוא בטענה שהיא לא ארגון יציג, אז אפשר לפנות. אבל אני חושב שהפרוצדורה הזו שבה בכל שנה צריך מחדש לפנות ולבקש הכרה היא מיותרת לגמרי. אפשר לחשוב שהתאחדות הסטודנטים - - -

להפך.

ששש, סליחה, יש פה שאלה, היא שאלה ראויה. תסבירו למה כל שנה הם צריכים להעביר.

נראה לי שאולי צריך להפריד בין הליך ההכרה, שהוא יכול להיות - -

חד-פעמי.

- - פעם אחת. לא צריך כל פעם לעשות את כל הפרוצדורה, לבין העברת נתונים כל שנה כדי שתבדקו שאכן היציגות היא - - -

היציגות נשמרת באופן היחסי שלה. מעולה.

זה פתרון מצוין.

זה משהו אחר.

להבדיל ממקומות עבודה במוסדות להשכלה גבוהה. בעצם, כל שנה יש מחזור שלם של סטודנטים - - -

זה משהו אחר.

אין בעיה. היא דיברה על העברת הנתונים. כל שנה יעבירו את הנתונים.

של המפתחות.

תנו לי רגע שאסביר את זה, כי כבר שאלתי את זה לפני, ודב חנין עוד יותר חיזק את זה. אפשר להעביר את הנתונים, אפשר ומחויב, נחייב בחקיקה להעביר את הנתונים כל שנה. אבל התהליך הזה של הרישום, יכול להיות שאפשר להגדיר אותו לכמה שנים. תשמעו, עושים את זה כבר בבתי-ספר, אתן לך דוגמה, שגם שם משתנה מספר הילדים.

עד שלא מבקשים להפסיק.

פעם בחמש שנים צריך להגיש את האישור. זה אישור אחר. אני רק אומרת שאולי אפשר - - -

אבל זה נורא טכני. הם מגישים נתונים והמנכ"ל בודק האם זה מעל מחצית, ואומר: כן, אני מכיר. לא, אני לא מכיר.

אלו שני דברים שונים.

כן, אבל אם זה התעכב אצלו אז בעצם יכול להיות מצב שהם כבר לא ארגון יציג. את מבינה שהארגון – חבל.

מה עושים בזמן עד שהם מעבירים?

בעיקרון מה שצריך להיות זה שבעצם הארגון יוכר, הוא יעביר נתונים כל שנה. אם אתם רואים שיש - - -

שמשהו השתנה.

נבדוק שהפער אכן בין הגשת הנתונים להכרעה או הבדיקה שלכם תהיה כמה חודשים, נגיד מאיזה תאריך, ואפשר לקבוע באמת איזה זמן כזה של כמה שנים שלא תהיה הכרה לנצח, אלא באמת הכרה מתחדשת.

את חושבת שהיא צריכה להתייעץ?

לא אכפת לי לבחון את זה. אם אני זוכרת נכון, אני לא יודעת, לא כל נציגי משרד המשפטים פה, אני חושבת שהיו על זה המון דיונים.

איילת ממשרד המשפטים.

אולי נבדוק את זה מול משרד המשפטים.

רגע, אני רוצה לשמוע את הדעה שלה.

חלי לפחות אומרת שלא זכור לה דבר כזה.

זה היה לפני חלי, זה היה כשיעקב פרידברג טיפל בזה.

נבדוק. מי שטיפל בזה - - -

אני רוצה שתבדקו את העניין הזה. גם ככה לקראת שנייה ושלישית אנחנו נעשה - - -

שנייה ושלישית יעברו בסוף המושב הזה, חברים, אז אנחנו צריכים להתכנס בשבוע הזה לנוסח מוסכם עם כל הבירורים, כל התיקונים.

לתיקונים, תדברו ביניכם.

כי זאת השאיפה. חבל לגרור את הזמן הזה לעוד שנה אקדמית.

מה אתם מציעים? שזה יהיה - - -

תחליטו כמה שנים הגיוני.

אני חושבת שזה צריך להיות פעם בשלוש שנים.

למה?

העניין הוא שזה לא דומה.

ממש לא.

היינו גם שותפים לדיונים, והמטרה הייתה שעד שהתאחדות הסטודנטים והאגודות משתנות כל שנה, אז לעבור את ההליך הפורמלי הזה מול מנכ"ל מל"ג ות"ת, שזה ממש ברמה הכי פורמלית והפשוטה, אין עיכוב.

מה משתנה כל שנה?

לא מדובר באיזו בקשה שצריך להציג.

אז תשקלו את זה.

נשקול את זה. אני רק אומר שזה היה השיקול גם קודם לכן, ודובר יחד עם התאחדות הסטודנטים שזה ההליך המתאים.

על זה לא נעכב את החוק, אדוני. לא נעכב. כן נרצה לשמוע חוות דעת. ארדיטי, רצית להוסיף משהו?

אני חושב שנעמוד ככה או ככה.

נכון. גם אנחנו. בואו נמשיך.

אני חושבת גם שאמרנו: אם נקבל מידע, ונגיד הם כבר לא הארגון, אז מה? אז צריך לבטל הכרה? זה היה נראה לנו משהו שהוא לא סביר. זאת אומרת, אמרנו שאנחנו מקבלים כל שנה. כל שנה זה משתנה, כל שנה נבחרות אגודות סטודנטים מחדש, הן מייצגות מספר אחר של סטודנטים. לא רצינו להתחיל בתהליך של ביטול הכרה. מה זה אומר? איך מבטלים? שימוע?

אין תהליך של ביטול.

זה היה נראה לנו הרבה יותר טכני לקבל נתונים, להגיד כן או לא, וזהו.

נתונים, ולאשר אותם.

אפשר להגיד שהמנכ"ל חייב לקבל החלטה רק לתאריך מסוים או משהו כזה.

אני חושב שזה יכול להישאר פעם בשנה.

זה לא נכון.

אגיד לך מה העניין, העניין הוא שאם תחליטו שהוא כבר לא הארגון היציג, ואף אחד אחר עוד לא ביקש הכרה, אז ייווצר מצב שבו אין ארגון יציג.

ארגון רפאים.

אפשר לכתוב הוראה שבהיעדר החלטה - - -

אז אני אומרת, אנחנו צריכים למצוא איזשהו מנגנון שתהיה יציבות ביציגות של הארגון, גם כרגע זה לא - - -

זה בסדר. אני רק לא רוצה שיהיה תהליך שאנחנו צריכים להתחיל לבטל הכרה. עכשיו אני נזכרת בדיונים – לא רצינו תהליך שצריך לבטל הכרה.

למה לא?

אנחנו חושבים שהמצב משתנה כל שנה, בגלל שהאגודות מתמנות - - -

מי גברתי?

גברתי ד"ר שלי אלקיים.

מצוין.

מומחית של ועדת החינוך משנת 2002, נציגות של איגוד היועצים החינוכיים.

זאת הגדרה חדשה, מומחית מטעם ועדת החינוך?

ונציבות הדורות הבאים.

נציבות הדורות הבאים לא קיימת עשר שנים.

לשעבר. מינוי משותף מ-2002.

מאיזה משרד את, גברתי?

אני מייצגת את איגוד היועצים החינוכיים, במינוי של מדור החינוך של נציגות הדורות הבאים לשעבר.

הבנתי, בסדר. אז אני מבקשת מגברתי הנכבדה, א', המינויים האלה פג תוקפם, אבל לא משנה. בכל מקרה, אם יש לך הערות לגופו של עניין, תעירי כשאבקש ממך ולא כל פעם, כי זה מפריע. אני רוצה להמשיך.

איך אנחנו פותרים את זה?

הבנתי שהנושא הזה של אם זה יהיה שנה או שלוש שנים זה לא כל כך משנה לא להתאחדות, לא למשרד החינוך, לא למשרד המשפטים ולא למל"ג.

רק לסטודנטים.

אני אומרת שחשבנו שכל שנה זה התהליך היותר נכון. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שאנחנו צריכים לבטל הכרה. אם הם מגישים לנו מסמכים – אני מוכנה לבדוק את זה עד הישיבה הבאה, אבל כרגע כל שנה זה מה שהוסכם עליו.

אין לי בעיה.

אפשר לחדד?

כן.

פשוט העניין הוא שאם מה שאנחנו מציעים זה שזה יהיה שלוש שנים ואז כל שנה נקבל נתונים, אז השאלה מה הם יעשו עם הנתונים אחרי שנה.

הם יצטרכו לאשר אותם.

- - -

קודם כול, יש לך יציבות, כי נגיד שעכשיו הם מקבלים נתונים והארגון הזה לא יציג יותר. הוא לא מחצית ולא מחצית או אחד מהם, כי זה מצטבר. אז הם צריכים לבטל לו את ההכרה, נכון? עכשיו אין ארגון יציג. אף אחד לא הגיש בקשה אחרת, אין ארגון יציג. אז מה קורה?

אבל אז גם צריך לקבוע תנאים לגבי הביטול.

וזה בדיוק מה שהיא אמרה, שהיא לא רצתה להיכנס לזה.

נכון. בגלל זה קבענו את זה כשנה.

אחד משניים, הם מגישים נתונים רק כשהם צריכים לקבל הכרה. אם הם צריכים כל שנה הם מגישים ואנחנו מכירים כל שנה – אתם רוצים, תקבעו שפעם בשלוש שנים מגישים נתונים ומכירים. אבל אני לא רוצה שייווצר מצב שהם מגישים נתונים ואנחנו צריכים לבדוק, ואז אני צריכה בתהליך, ואנחנו לא רוצים לבטל.

לא. אז זה מצב לא טוב.

נכון. ומבחינת הסטודנטים יש לכם בעיה עם כל שנה?

אחד מהשניים זה צריך להיות.

אין לנו בעיה כל שנה. ואני חושב שאפשר לשים הוראת מעבר שבמידה ולא - - -

אז בואי נשאיר את זה כל שנה.

בסדר, אין לי בעיה. רק מה שאני אומרת, כרגע יהיו שתי נפקויות להכרה בארגון יציג – אחד, זה ההתייעצות לעניין דמי רווחה ואבטחה; והדבר השני, הם חברים במל"ג. יש להם שניים.

נציג.

אבל זה קיים כבר היום.

כן, אבל היום הם בשמם.

זה אותו דבר, לא השתנה כלום, זה נקרא התאחדות הסטודנטים.

לא, זה משנה.

לא.

לא. היום זה התאחדות וארגון.

נכון, זה משתנה.

מה שאומר שתמיד יהיה נציג סטודנטים במל"ג. כאן מה קורה? אם אתם רואים שאין ארגון יציג, אין ארגון יציג, אז אין לכם עם מי להתייעץ בעניין רווחה ואין חבר במל"ג. אז איך אתם יכולים - - -

מירב, הדבר היחיד שצריך זה להגיד שכל עוד לא הוכר ארגון אחר הם נחשבים כארגון היציג. אבל כעקרון, המל"ג כל שנה צריך להכיר בהם.

אז אני אומרת, אז צריך לחשוב איך - - -

צריך איזושהי הוראת מעבר מה קורה עד להכרה בארגון אחר.

ואם לא יהיה גם ארגון אחר שיגיש, אז אנחנו נמצאים במצב שאין ארגון יציג.

שזה לא הגיוני.

אין נציג גם במועצה, אין שום סיבה גם שיהיו מהותית.

בסדר, אבל את לוקחת מקרה שהוא - - -

אבל אז אתה יוצר מצב שלא היה בעבר, שאין התאחדות סטודנטים.

זה השינוי פה.

אבל גם בעבר, לאנלוגיה שלך, אם אין התאחדות סטודנטים אז גם כן נתקעת באותו דבר.

שהיא מתפרקת.

לא. אלו שני דברים שונים. התאחדות סטודנטים תהיה תמיד, גם אם יהיו חברים בה שני מוסדות. כרגע אתה כתוב בחוק המל"ג "התאחדות הסטודנטים בישראל" גם אם אתה חבר, שני מוסדות חברים בכלל, אתה חבר במל"ג. יש נציג לסטודנטים במל"ג. עכשיו לא יהיה ארגון יציג. אין. לא הכירו. לא מחצית-מחצית. אין נציג לסטודנטים במל"ג. זה לא מצב סביר.

אבל היא אמרה שכל עוד לא יוכר אחר זה יישאר הארגון היציג.

- - -

ואז אם יהיו לו שני חברים אז הוא יישאר באותה סיטואציה שאמרת.

גלעד, מירב, אני רוצה שנתקדם. אני רוצה להשאיר את זה ככה לשנה, וכרגע שני ארגונים מסכימים, חבל לבזבז על זה את הזמן.

השנה אין לנו בעיה. הבעיה היא מה קורה אם אין.

אם יש להם הסתייגות שיביאו את זה לקריאה שנייה ושלישית.

מירב, לא אכפת לי שתחשבי על איזושהי הוראת מעבר מה קורה בתווך, ונחשוב על זה.

זאת לא רק הוראת מעבר, זה מה קורה אם בכלל אין לך ארגון יציג.

הנקודה שלא רצית להיכנס אליה, של לא להכיר.

של ביטול.

של ביטול.

את תצטרכי לבטל.

גם כשיבוטל, מה יקרה?

נכון. ומה יקרה כשיבוטל?

לכן זאת אותה תוצאה. בגלל זה אתם נכנסים לאיזה - - -

פינה, חבל על הזמן.

לתת-תת-תת נושא.

אני אומרת שהשנה זאת לא הבעיה.

לכן השנה אפשר להשאיר את זה, ולדאוג להוראה מה קורה אם אין ארגון יציג.

נכון. הסכמנו כבר להשאיר את השנה. עכשיו, מה קורה אם אין ארגון יציג. אתם צריכים לחשוב על זה.

אני מאמצת את דברי יושבת-ראש הוועדה שנביא את זה לשנייה ושלישית, את הנקודות האלה, וכרגע נשאיר כמו שזה.

בואו נמשיך.

זה המשך של אותו עניין: "הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה כי מעל מחצית מאגודות הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרה "מוסד", חברות בתאגיד מבקש ההכרה או בעלות מניה בתאגיד, לפי העניין, וכי אגודות אלה מייצגות למעלה ממחצית הסטודנטים" – בארץ, בעצם – "יכיר בו כארגון יציג, ורשאי המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה להתייעץ לצורך מתן ההכרה עם רשות התאגידים במשרד המשפטים". כאן לי היו הערות משפטיות, ואני מבינה שיש לזה פתרון, נכון?

כן.

כי בעיקרון יש בעיה עם "רשאי להתייעץ", ויש בעיה עם זה שזה עם רשות מינהלית ולא עם גורם כלשהו. אז מה הוחלט בסוף?

תהיה חובת התייעצות. זאת אומרת שיוסף: הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה, לאחר שהתייעץ עם רשם העמותות או רשם ההקדשות לפי העניין, כי מעל מחצית – ואז לא צריך את הסוף של הרשאי להתייעץ.

בסדר גמור. מצוין.

כל הרשאי להתייעץ עם רשות התאגידים יורד.

כן, זה יורד. נכון.

זה בעצם הופך להיות חובת התייעצות, כי זה לא משהו שמכביד.

זה רק פעם בשנה.

וזה עם רשם העמותות או ההקדשות לפי העניין.

"סעיף 21ב – אישור תקנון הארגון היציג – רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין, יהיה רשאי להתייעץ עם המועצה להשכלה גבוהה בכל הנוגע לאישור תקנון או שינוי בתקנון של הארגון היציג." שוב, יש פה את אותה בעיה.

אז כאן פשוט במקום "חובת ההתייעצות" אנחנו מציעים שעותק מהבקשה לאישור או שינוי התקנון של הארגון היציג יומצא, במקביל להגשתה, לרשם העמותות או לרשם ההקדשות, לפי העניין, למועצה להשכלה גבוהה. היינו, כשמגישים בקשה לשינוי התקנון יגישו עותק גם למועצה להשכלה גבוהה כדי לא לחייב אותה להגיב או להתייעץ, כי יכול להיות שזה משהו שהיא לא רוצה לתת דעתה.

טכני.

אבל אם היא רוצה, אז זה מאפשר את ההידברות בין שני הגורמים, גם מהצד שלהם וגם מהצד של רשם התאגידים.

בסדר. אז גם את זה אנחנו מתקנים בהתאם.

"סעיף 21ג – שם הארגון היציג – לאחר ההכרה בתאגיד כארגון יציג, יפעל התאגיד תוך זמן סביר לשינוי שמו באופן ששמו יכלול את המילים "ארגון הסטודנטים הארצי היציג", ועם הסרת ההכרה, יפעל התאגיד לשינוי שמו לשם שיביא לידי ביטוי את העובדה שאינו מהווה ארגון יציג." על זה אין הערות.

"21ד – באסיפה הכללית של הארגון היציג יהיו נציגים של כל אגודות הסטודנטים של המוסדות כהגדרתם בסעיף 1 לחוק זה ואשר יהיו החברות או בעלות מניות בו, לפי העניין. הארגון יקבל לחברות או יקצה מניה, לפי העניין, לכל אגודת סטודנטים שתבקש להתקבל כחברה או להיות בעלת מניה, לפי העניין, לפי הליך שוויוני שייקבע בתקנון הארגון."

קודם כול, כשאנחנו מחייבים דמי חבר, ואנחנו מחייבים את היציגות, אז הארגון היציג חייב לקבל כל אגודה שמבקשת להתקבל, זה הנתון. עכשיו השאלה מה זה ההליך השוויוני הזה. אני לא לגמרי הבנתי למה הכוונה.

אז אולי תסביר. וגם מי קובע את תקנון הארגון? התייחסנו לזה?

האסיפה הכללית שלו.

כן, בעיקרון, התקנון זה כמו בעמותה ובחברה לתועלת הציבור.

זה לפי חוק העמותות?

נכון. ויש פה גם הוראה שהארגון קובע, יש פה בהמשך אני חושבת.

אז זה לפי חוק העמותות.

התקנונים הם לפי חוקי התאגידים הרלוונטיים.

מירב, תשובה לעניין הזה. בעצם ההליך השוויוני לא אמור להתייחס להאם הם מתקבלים או לא מתקבלים – כולם מתקבלים, אלא לייצוג שלהם שהוא שוויוני לכל מספר הסטודנטים פה.

אז זה לא מנוסח טוב.

צריך לנסח את זה אחרת, אבל זאת הכוונה.

כן. אני מאמינה שזה מה שאמרת מבחינת המניות האלה של המנדטים.

שהוקצו לכל אחד. שישקף את היחס.

צריך לנסח את זה אחרת.

למעשה, צריך להיות: באסיפה כללית של הארגון יהיו נציגים – של חברות לפי העניין. הארגון יקבל או יקצה מניה לפי העניין.

אז זאת לא מניה בעצם.

כן, זאת חברה לתועלת הציבור.

באופן שוויוני, ולא לפי העניין.

ובעמותה?

חברות.

עמותה זה חברות.

אה, אוקיי.

אז בעצם את ההליך שוויוני אנחנו צריכים להעלות למעלה, לדעתי. את ההקצאה. נכון? ההקצאה. אבל לפי מה שגלעד הסביר - - -

אבל סעיף 1 מתחת בעצם נותן את זה. את יכולה להוריד בעצם את המשפט האחרון.

ההליך השוויוני.

כן. כי סעיף 1 מתחת מגדיר את זה שהאסיפה הכללית תינתן בצורה שוויונית.

ישקף את היחס בין מספר הסטודנטים.

נראה לי שאפשר באמת להוריד את ההליך שוויוני.

אז נוריד את ההליך שוויוני. כי זה כאילו מתייחס להליך הקבלה, ואז זה יוצר בעיות.

כן.

כן. תהליך הקבלה הוא ודאי של כולם.

בסדר. אז נקריא את פסקה (1): "מספר החברים או המניות, או זכויות ההצבעה, לפי העניין, שיוקצו לכל אחת מן האגודות בארגון היציג ישקף את היחס בין מספר הסטודנטים הלומדים במוסד בו פועלת אותה האגודה לבין מספר הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות שאגודות הסטודנטים הפועלות בהם חברות בארגון היציג." אז אני רק שואלת האם זה מתיישב עם מה שגלעד אמר, שבעצם זה לא הקצאת המניות, אלא זכויות ההצבעה.

כי אנחנו עמותה ואין לנו מניות.

אבל זה לא קשור.

כרגע אין. אבל זה יכול להיות גוף שהוא חל"צ, אז עוד יהיו לו מניות.

כן, בסדר, ואז הוא יצטרך להקצות את המניות.

אין בעיה. מה שאני אומרת, מספר חברים עם זכויות הצבעה לפי העניין שיוקצו – אז מספר חברים ומניות – מה ארגון הסטודנטים היציג היום? ההסתדרות?

עמותה. אנחנו היום בזכויות הצבעה.

הבנתי. אז בעצם יכול להיות מקרה שבו הקצאת מניות תהיה רלוונטית? אם זה יהיה ארגון יציג של החברה לתועלת הציבור.

אם זה חל"צ.

אם זה יהיה חל"צ.

היום אתה אומר שבעצם אתם נותנים חבר אחד, ואז מקצים את זכויות ההצבעה.

בדיוק.

נכון.

אז השאלה אם זה מאפשר את הדבר הזה.

דרך אגב, אתה יודע, זה לא כתוב כאן. אם היה כתוב - - -

אז יכול להיות שצריך לעשות רק "זכויות ההצבעה".

פשוט צריך להגדיר שכל מוסד כזה מקבל נציג אחד וזכויות הצבעה לפי מספר הסטודנטים. משפט פשוט ונהיר לכולם. כי נהיה פה ממש - - -

פשוט צריך להוריד "מספר החברים". זה צריך להיות פשוט רק זכויות ההצבעה.

זה בדיוק מה שאני שואלת, האם זה מקובל עליו?

זה מקובל עליך שזה יהיה ככה בצורה ברורה שכל מוסד - - -

זכויות ההצבעה?

כן. עם זכויות הצבעה.

זאת הכוונה, לדעתי.

זאת הייתה הכוונה כאן.

זה הדבר הכי חשוב פה, והוא מה זה בא הפוך כאן.

הכוונה היא שבסוף זכויות ההצבעה יהיו באופן יחסי.

נגזרות.

בדיוק.

למספר הסטודנטים.

יכול להיות שבאמת תעשו – גוף אחר יעשה מבנה אחר שיהיה לפי מניות או לפי חברה, אבל עדיין זכויות ההצבעה יהיו.

יישארו בצורה הזאת.

כן, בסדר.

אז כרגע תבדקו את זה.

אם אפשר פשוט את הנוסח שאתם רוצים. זה רק עניין ניסוחי כמו שאני מבינה את זה, אבל אני מבינה שהיו דיבורים על הנוסח עם המחלקה הכלכלית-פיסקלית אצלנו. אתם רק צריכים לראות שזה עולה בקנה אחד עם מה שבדרך כלל קורה עם עמותות, עם חברה לתועלת הציבור.

בסדר. אז בינתיים אנחנו מורידים את החברים או המניות, אבל הרעיון הוא שבאמת מה שחשוב פה אלו זכויות ההצבעה.

כן.

עכשיו בעיקרון רק היחס המספרי. ההליך השוויוני שדיברתם עליו קודם מתייחס רק ליחס המספרי, אין פה דבר נוסף.

למיטב זכרוני זאת הייתה הכוונה.

אז בסעיף הקודם מה נשאר בעצם? זכויות ההצבעה לפי העניין?

הכול חוץ מהמשפט האחרון.

הכול חוץ ממספר חברים ומניות.

חוץ ממספר חברים ומניות או.

אז זה יהיה "זכויות ההצבעה שיוקצו לכל אחת"?

שזה יהיה כמו היום.

אבל לא בטוח אם זה עמותה, אם זה חל"צ.

מה זה משנה?

זכויות ההצבעה.

זה לא משנה.

פשוט לא התייחסו לזה. יהיה לכל אחד נציג.

אני אבדוק את זה אצלנו, אני רק רוצה לוודא שזה לא מעבר - - -

מה זה משנה לך אם זאת עמותה או חל"צ לגבי זכות הצבעה? בעיקרון, זכויות הצבעה זה דבר שיש גם בעמותות וגם בחברות לתועלת הציבור.

נכון. אני רק רוצה לראות ששום דבר לא נופל בין הכיסאות.

האם יש זכויות נוספות שהן לא זכות הצבעה, נגיד, באסיפה כללית, שאנחנו צריכים להקנות. זאת אומרת, נגיד, זכויות כתוצאה מחברות או כתוצאה מבעלות על מניה שהן לא זכות הצבעה.

אני אבדוק את זה.

בסדר.

אני משאירה את זה פתוח לתשובה של משרד המשפטים, אבל אנחנו יודעים מה הכוונה, כדי שנוכל לנסח את זה. אז חברים ומניות עוד ייבדק אם יש צורך בזה.

"מספר הסטודנטים לצורך קביעת ההרכב או זכויות ההצבעה כאמור בס"ק (1) ייקבע בהתאם לנתונים שבידי הארגון היציג ביום 15 במאי בכל שנת לימודים."

אסביר, כי שאלו כבר למה מאי ולא ינואר. זה סך הכול מטעמים פרקטיים, בגלל שזה משליך על סעיף 1 שלפניו. עד שמוסדות יודעים להגיד בדיוק כמה סטודנטים - - -

מספר הסטודנטים.

כן, זה בכלל לקראת סוף השנה.

בדיוק. את מספר הסטודנטים והכול, לוקח זמן עד שזה מתייצב, וזאת הייתה הסיבה היחידה.

זה הגיוני מאוד.

אז למה לא להתאים? למה בסעיף הקודם ינואר?

כי הסעיף הקודם הוא סעיף של הכרה, והכרה אתה רוצה לעשות אותה כשזה איכשהו קשור לשנת הלימודים. זאת הייתה המחשבה של האיזון.

זה בסדר גמור. ברוב המוסדות האקדמיים מתחיל סמסטר ב', מאי זה חודש מצוין, בגלל זה גם הבחירות בדרך כלל במאי.

כל שנה נבחרות אגודות סטודנטים?

כן.

תלוי. כן. כל שנה. יכול להיבחר אותו יו"ר, אבל יש בחירות. במאי זה מצוין.

יש שאלה עקרונית שהועלתה פה קודם על-ידי מר ברושי, וזה הנושא - - -

מר ברושי?

חבר הכנסת איתן ברושי, שהיציגות בעצם נקבעת על סמך מספר בלבד. זאת אומרת, ברגע שיש את הרוב המספרי זה מספיק. אנחנו יודעים שבשדה ההשכלה הגבוהה יש לנו כל מיני סוגים של מוסדות וכל מיני סוגים של סטודנטים, והשאלה, האם יש דרך להבטיח את היציגות גם של מיעוטים, בעצם. זה עולה לכל אורך ההצעה.

כן, אבל אני יכולה להגיד לך בתור אחת שהתמודדה גם ליושבת-ראש אגודת הסטודנטים וגם הייתי יו"ר האגודה, בסופו של דבר כשאתה נבחר ליו"ר אגודה אתה אמור לייצג את כל הקמפוס של הסטודנטים. אצלנו לא היו חרדים, אבל היו ערבים והיו דתיים והיו חילוניים. זה התפקיד שלך. אתה אמור לייצג את כולם.

זה בוודאי.

ברור.

לבוא בתוך – הוא נבחר, הוא הנציג, הוא הולך לארגון.

הכוונה אחרת.

את לא יכולה לעשות את זה.

הכוונה אחרת. הכוונה היא - - -

שבתוך הארגון היציג.

בתוך הארגון היציג חברות - - -

כן, אבל אם לא בחרו אותו בבחירות? הרי מי הולך? כל היו"רים הולכים להיות בארגון הזה, נכון? גלעד.

כן.

אבל, שוב, השאלה היא איזה מוסדות להשכלה גבוהה חברים בארגון היציג. זאת השאלה.

כל מי שבהשכלה הגבוהה.

כל מי שהמל"ג מתקצב.

לא כולם רוצים. יש אנשים שלא רוצים להיות חברים בארגון.

כל מי שהמל"ג מתקצב.

זכותם לא להיות.

נכון, אבל אתה גובה את ה-0.1% מכלל הסטודנטים, גם אם האגודה שלו לא חברה.

רגע, את קופצת לסעיף – אבל זה בגלל שיש שירות, יש פה הרי free riders קלסי, אני עכשיו לצורך העניין - - -

נכון.

גם תשיג הישג לכולם, אז כולם צריכים להשתתף בזה.

כולם מקבלים כסף למעונות, לא רק אני.

- - -

שוב, מה שאני אומרת זה ככה, בעיקרון אתה מקבל יציגות, אתה עכשיו מייצג את כלל הסטודנטים. יכול להיות שיש לך ראש לסטודנטים, אבל הם, נגיד, אין כאלה שהם מתוקצבים, לא מתוקצבים.

הם לא מתוקצבים.

יש סוגים שונים של מוסדות.

אני יודעת, הייתי בבין-תחומי שלא היו מתוקצבים, ועד היום לא מתוקצב על-ידי המל"ג.

כולם מיוצגים.

שוב, אני אומרת, אתה מדבר על מצב קיים. אני מדברת על מצב תיאורטי.

לא, גם בעתיד. אז זה לא יהיה הארגון היציג. ברור שיכולים להיות אנשים בשוליים.

שוב, בעיקרון כרגע היציגות מספרית בלבד. אנחנו יודעים שבשדה ההשכלה הגבוהה יש סטודנטים מסוגים שונים שיש להם אולי אינטרסים שונים, ויכול להיות שיהיה מצב שהארגון היציג לא יכיל את כל האינטרסים האלה.

אבל זה קורה, דרך אגב, בעוד הרבה ארגונים. זה קורה. אין ספק יש גם היום, עד היום, אני למדתי במכללה כזאת שלא מתוקצבת על-ידי המל"ג. בדברים מסוימים שהיה את המעונות, אז לצורך העניין זה כבר היה. היו דברים מסוימים שלא קיבלנו כסטודנטים בגלל שמראש אנחנו לא מתוקצבים על-ידי המל"ג. ואני אומרת לך שאני מסכימה אתך, כי אנחנו כסטודנטים לא קיבלנו מלגות מסוימות.

אבל הנקודה יותר עמוקה, זה לא קשור - - -

אבל זה החלק של ה-You win some, you lose some, וזה שהחלטת שאתה לא רוצה להיות כפוף למל"ג יש לזה השלכות לטוב ולרע.

לרווח ולהפסד.

כל אגודה יכולה להצטרף.

נכון.

ברגע שזה רוב זה רוב. זאת אומרת, את לא יכולה לחייב את כולם 100% להיות בפנים.

זה בוודאי, אני לא יכולה לחייב.

אם היא רוצה להיות בפנים אז יהיה לה נציג.

יכול להיווצר פה מצב שבו האינטרסים שהארגון היציג מייצג זה אגודות מסוימות שהן מסוג מסוים בהשכלה הגבוהה. האם נתתם את דעתכם על מצב שנגיד יהיו רק אוניברסיטאות ולא מכללות. יהיו רק זה ולא זה.

אבל לא יכולה להיות המציאות הזאת.

ואם כל הארגונים יחליטו לא להצטרף זאת החלטה שלהם.

כן, זה החצי.

זאת החלטה שלהן. סימן שהן לא רוצות שהוא ייצג אותן.

האם המציאות היום היא שהן לבדן חצי? אני לא בטוחה.

מי, המכללות?

האוניברסיטאות היום לבד חצי?

פלוס מינוס חצי.

בסדר.

אז יכול להיווצר מצב תיאורטי שבו חלק מהסטודנטים מסוג מסוים לא יהיו מיוצגים בארגון היציג, זה מה שאני מעלה פה.

אבל זאת אחריות של האגודות שלהן.

צריך להיות ערים לדבר הזה, שברגע שאנחנו קובעים יציגות שהיא מספרית בלבד ואין התייחסות לסוגי סטודנטים וסוגי מוסדות שונים, יכול להיות מצב שחלק מהאינטרסים של חלק מהסטודנטים לא יבואו לידי ביטוי.

אז אני מקווה שהם ילחצו על יו"רי האגודות שלהם להצטרף.

בדיוק.

בדיוק.

בדיוק.

בסוף הרי זה האינטרס של הסטודנטים.

זה אינטרס שלהם.

זה כוחות שוק.

נכון, בדיוק. יש כוחות שוק. אני חייבת להודות שכשלמדתי בבית-ספר לסיעוד, בתי-ספר לסיעוד לא היו בתוך המיליה הזה של התאחדות הסטודנטים. ואני הנעתי את המהלך הזה לפני המון שנים, בידוע שאני די קשישה כבר, ופעם ראשונה ב-85' בתי-הספר לסיעוד נכנסו לאיזשהו שיח על זכויות סטודנטים. זה 85', זה לא 1960.

בסדר. אנחנו מתקדמים.

בסוף זה בא מלמטה, מהרצון של הסטודנטים עצמם.

בסדר גמור. כן, מירב, בואי נמשיך.

"יו"ר הארגון היציג ייבחר על-ידי האסיפה הכללית, בהתאם להליך שייקבע בתקנון הארגון". כאן הייתה לי שאלה, האם ההבטחה של הדמוקרטיות בעצם של הבחירה, ההתייחסות של זה רק ליו"ר הארגון, האם זה מספיק או שיש גופים נוספים שאנחנו רוצים שהבחירה שלהם תהיה דמוקרטית. להבטיח שהיא תהיה על-ידי האסיפה הכללית. איך זה היום, דרך אגב, בהסתדרות? יש סגן, נכון?

היו"ר והסיו"ר נבחרים על-ידי האסיפה הכללית.

זהו. אז יכול להיות שאנחנו צריכים להחיל את זה על סגן.

אפשר להוסיף.

אז צריך להוסיף גם את הסגן. אם זאת המציאות גם היום, לדעתי זה דבר חיובי.

אין בעיה. מקובל.

בסדר, מקובל עלינו.

ושאר הדברים בעצם לפי דיני התאגידים, כל העניין של ועדת ביקורת, של הדברים האלה, זה בעצם לפי דיני התאגידים.

בדיוק.

"אי תלות מפלגתית – הארגון היציג יהיה בלתי מפלגתי; מוסדותיו, פעיליו, ונציגיו, לא יקבלו תמיכה מגורמים מפלגתיים בכל דרך ולא יהיו תלויים בהם." פה גם השאלה האם על האנשים הפעילים בארגון יש גם מגבלות או שהם יכולים להיות פעילים פוליטית.

לא. שהם יעשו מה שהם רוצים.

לא. אבל הם מייצגים את כלל הסטודנטים. השאלה אם הם יכולים גם לפעול פעילות פוליטית במקביל.

כן, אבל הארגון היציג הוא בלתי - - -

לדעתי, אם אנחנו אומרים להם שלא, אנחנו מעקרים רצון אמיתי של מעורבות של סטודנטים בהווייה הציבורית.

כן, איילת.

לגבי ההגבלה שלהם. אני לא בטוחה שבהכרח צריך להגביל את הפרטים, אבל אולי אפשר להסביר יותר בנוסח שעניין חוסר התלות המפלגתית זה לא רק לעניין התקצוב, אלא שממש הארגון הוא לא מפלגתי. כי כרגע נוסח רוב הסעיף הזה, המשקל שלו הוא על העניין של התמיכה. אז אולי להבהיר בנוסח שלא צריכה להיות שום פעילות פוליטית.

נחפש דוגמאות בחקיקה להבהיר את הדבר הזה.

כן, סעיף יותר קשוח. בסדר גמור.

אבל, סליחה, אפשר להעיר הערה פה?

כן.

אי-אפשר על-פי חוק למנוע פעילות פוליטית כלשהי ברחבי הקמפוס בגלל חוק הסטודנט.

ידוע.

זאת לא הייתה הכוונה.

אבל זאת לא הייתה הכוונה, אלא הכוונה לארגון היציג.

הכוונה היא שהארגון היציג לא יהיה פוליטי.

הארגון היציג עצמו.

כן, אבל צריך להבהיר את זה.

זה בסדר, זה ידוע.

לא, לא צריך. יש סעיף בחוק זכויות הסטודנט שמדבר על התאגדות חופשית.

אנחנו מכירים את זה.

נכון.

וזה לגמרי לגיטימי.

בואו נמשיך.

"סעיף 21ו – מטרות הארגון היציג – תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים ייקבעו בתקנונו, והם יכללו, בין היתר, את אלו: (1) לייצג את ציבור הסטודנטים בישראל כלפי מוסדות המדינה, המועצה להשכלה גבוהה, הרשויות המקומיות וכל אדם וגוף אחר במדינת ישראל וכן מול גורמים בינלאומיים רלבנטיים ולפעול לקידומם ולרווחתם של הסטודנטים; (2) לפעול לקידום, שילוב והגברת מעורבותם של סטודנטים בישראל בעניינים הנוגעים לאקדמיה, למדע, לחברה, לתרבות, לכלכלה ולתחום הציבורי במדינת ישראל; (3) לפעול לפיתוח וקידום תיאום בין הסטודנטים בישראל;"

ל-(4) לי יש הערה. "(4) הארגון יוכל לבצע פעילויות נוספות לאלה המפורטות בס"ק (1) –(3), ובתנאי שתפקידיו העיקריים יהיו לרווחתם ולקידומם של הסטודנטים". בדוגמאות אחרות בחקיקה, כשאנחנו בעצם מחייבים תשלום חובה לארגון יציג, אז כל פעילותו בעצם צריכה להיות מכוונת למטרות - - -

זהו, אני חייבת להגיד לך את זה, כי אנחנו עושים את זה עכשיו בוועדת העבודה והרווחה עם חוק שירות לאומי-אזרחי.

עם השירות הלאומי-אזרחי.

בניגוד לשם, כאן צריך להיות – בתנאי שכל עיסוקו הוא לרווחתם.

נכון. זה פתח בעייתי.

אין בעיה, אנחנו בדיוק עוסקים בזה. אז זה לא תפקידו העיקרי. כל עיסוקו הוא לרווחתם ולקידומם של הסטודנטים.

בגלל זה אמרנו שמבחינתנו כדאי להשאיר את זה, כי בסוף גם התקצוב היום שמיועד לארגון היציג הוא ביחס – הרי עד היום אין כסף לארגון היציג, הכול מגיע מנושאים עסקיים. ברגע שאתם אומרים את זה, אז נשאלת השאלה האם התאחדות הסטודנטים שמחזיקה 30% מהחברה הציבורית "איסתא" צריכה למכור את זה? כי היום הכסף משמש לרווחתם של הסטודנטים בישראל, וכאילו מגבילים אותנו לאיזשהו משהו - - -

לא, את הארגון, לא את "איסתא".

אבל זה לטובת הסטודנטים.

אבל הארגון מחזיק במניות בחברה ציבורית, שבסוף הכסף מגיע לרווחת הסטודנטים, אבל זה מאוד עקיף. אתם כאילו לוקחים את זה למקום שהוא קצת מסוכן.

אנחנו לא מכפיפים את "איסתא". אני לא מצליחה להבין אותך. הארגון.

אם את אומרת שכל הפעילות זה רק לרווחת סטודנטים, "איסתא" זה לא בכל הפעילות שהיא לרווחת הסטודנטים.

בגלל זה אמרנו "עיקר", כי "איסתא" כ"איסתא" לא עובדת לרווחת הסטודנטים. בעקיפין היא יוצרת את רווחת הסטודנטים. בגלל זה ביקשנו שזה יהיה בעיקרם, כי ברגע שאתם מקבעים את זה אז אתם עושים משהו שהוא גם לא הגיוני יחסית לפרופורציה של תקציב ההתאחדות.

זה קצת בעייתי באמת בהקשר הכולל כשאנחנו נותנים לארגונים יציגים, ואנחנו מחייבים תשלום לארגון יציג, שזה תשלום חובה, זה פתח. השאלה האם צריך להיות איזה גורם לפחות שייבחן את הפעילות הנוספת הזאת או משהו, כי זה יכול להיות פתח לדברים שאנחנו לא רוצים.

אין בעיה. אז אני אומר שאפשר שהמנהל הכללי של המל"ג, לצורך העניין, יקבל דיווח על פעילויות נוספות.

איזו סמכות תהיה לו בהקשר הזה? אם הוא יקבל דיווח בלבד זה לא יעזור לנו.

את יכולה לשים את זה בהקשר של היציגות.

בעצם לבטל את היציגות?

הוא בסופו של דבר זה שמכיר ביציגות. אם עכשיו ההתאחדות, לצורך העניין, לא פועלת למען הסטודנטים, אז שיבטל את היציגות, יגיד שזה לא יציג. אי-אפשר לסגור את הפתח הזה.

נכון, כי זה מקור חשוב.

זה מורכב מדי.

כן.

אז קודם כול צריך אולי בסעיף 21א(2) לתת למנכ"ל. הרי מי בוחן באמת שהפעילות של הארגון תקינה?

רשות התאגידים. אה, המנכ"ל - - -

היא בודקת מבחינה תאגידית את ההתנהלות התאגידית.

כאן מל"ג בודק רק מספרים. זאת בדיקה טכנית.

אז אף אחד לא יבדוק - - -

את זה רשות התאגידים בודקת.

אני לא בטוחה שרשות התאגידים בודקת.

רשות התאגידים בודקת רק את ההתנהלות התאגידית התקינה. מבחינה מקצועית אם הארגון הוא יציג או אם הוא - - -

אבל רשות התאגידים הרי תמיד עושה לנו ביקורות עומק.

אנחנו קצת מערבבים פה בין הסמכות של רשות התאגידים לבדוק את התאגיד. נגיד שהיא תבדוק את התאגיד, היא תראה שההתנהלות שלו תקינה, היא יכולה לפעול בדברים, אבל היא לא יכולה להגיד למנכ"ל: תיקח מהם את היציגות. אתה מבין? אנחנו מדברים פה על שני מישורים. יש מישור של יציגות ויש מישור של התנהלות תאגידית.

תאגיד שפועל בצורה תקינה.

אם אנחנו דורשים מהם התנהלות מסוימת כארגון יציג, מישהו צריך לבדוק את זה, וגם להגיד שאם הם לא מתנהלים ככה אז מה עושים.

מה קורה אם לא.

זה חסר. זאת חוליה חסרה כאן.

זה יכול להיות. אבל מישהו צריך להחליט - - -

אני מקבלת את ההסתייגות שלו שהוא אמר על "איסתא" וכאלה.

בסדר.

אבל צריך שזה יהיה בתנאי שרוב עיסוקו יהיה לרווחה ולקידומם של הסטודנטים.

אפשר גם כאן אולי להכניס שוב את העניין של הפוליטיקה, שזה לא יוכל להיות פתח לפעילויות פוליטיות?

את זה נעשה בסעיף הקודם.

כמו מה למשל? איפה זה נכנס לך פה?

בגלל שאם כתוב פה: יוכל לבצע פעילויות נוספות ובתנאי שהתפקידים העיקריים, אז שלא יהיה פה פתח לזה - - -

אבל אנחנו מגדירים - - -

- - -

אבל יש סעיף אחר שאומר שאסורה פעילות פוליטית.

אבל בסעיף אחר כבר סגרת את זה.

אנחנו מגדירים בסעיף הקודם, נעשה סעיף.

ונחדד אותו יותר, ככה שזה לא - - -

בדיוק. יותר קשה. סעיף נוקשה יותר על העניין הפוליטי.

ואז ברור שלא צריך להגיד את זה פה.

שזה משליך גם על זה.

אבל עדיין השאלה היא – נשאר לנו החלל של מה קורה אם הוא נגיד עכשיו פתאום מתחיל לפעול פעילות פוליטית, או פתאום הוא עושה משהו שכל המשאבים שלו מופנים לפעילות עסקית ובכלל לא לטובת הסטודנטים – אז מי בוחן את זה ובעצם מבטל לו את היציגות?

מה התהליך של הביקורת?

זה מפורש בחוק. הוא עדיין יציג.

לא.

רגע, יש הרי ביקורת על הארגון הזה, נכון?

לכן אני אומרת שמישהו צריך להגיד את זה.

כן.

מי מבקר את הארגון היציג?

שיש מי שמבקר ובודק את זה.

חברים, מי מבקר את הארגון היציג הזה?

רשות התאגידים, וגם קבענו שנשלח משהו למנהל הכללי, נכון?

רשום באתר האינטרנט.

אה, אוקיי.

אז ככה, יש את הביקורת התאגידית שזה רשם ההקדשות או רשם העמותות בודק, זה דבר אחד. זאת התנהלות ברמה התאגידית. יש את הנושא של היציגות והתנאים שלה שיש לנו פה חור כרגע, שאנחנו צריכים לבדוק. וזאת עוד שאלה שלי בהמשך – בהצעה המקורית היה רצון של מבקר המדינה אם יהיה גוף מבוקר לפי מבקר המדינה, והורידו את זה, ושמו רק שהם יצטרכו למנות - -

ועדת ביקורת.

- - רואה-חשבון או לפרסם את הביקורת של - - -

פרסום הדוחות הכספיים באתר.

את הדוחות הכספיים שלהם. באמת שאלתי למה הורד מבקר המדינה מהנוסח המקורי, והאם הפרסום של הדוחות הכספיים הוא מספיק, כי יש התנהלויות שהן לא כספיות שצריך לבדוק. לא תמיד הבעיות הן ברמה הכלכלית.

אז בעצם הנושא של מבקר המדינה זאת הייתה בזמנו הצעה שלנו, זה לא היה באיזה נוסח מקורי. באמת חשבנו שצריך איזשהו פיקוח. אבל יחד עם זאת, אחרי שהתייעצנו עם משרד המשפטים, בבדיקה של משרד המשפטים שנעשתה מול רשות התאגידים, בעצם העמדה של משרד המשפטים ורשות התאגידים הייתה, שההצעה של פרסום הדוחות הכספיים באתר והפיקוח שעושה רשות התאגידים הוא פיקוח מספק לעניין ההתנהלות של הארגון. ולכן, בעצם זאת ההצעה.

אבל זאת בעצם רק ההתנהלות הכלכלית שלהם.

לא בהכרח. בכלל התנהלות.

אז מה הספרים נותנים מעבר לקטע הכספי?

לא רק הספרים. רשות התאגידים בודקת כל מיני דברים.

בסדר. זה כל הניהול תקין.

נכון.

התנהלות תאגידית.

אני מציעה שמשרד המשפטים ורשות התאגידים יענו על זה, כי בעצם ההצעה שכתובה פה זאת הצעה שלהם שהשתכנענו שהיא בסדר, אבל הם צריכים להסביר.

אז אני מציעה שזה יהיה שוב, גם זה לקראת קריאה שנייה ושלישית לראות אם החור הזה מתמלא או איך אנחנו יוצאים עם איזה - - -

- - -

שזה יהיה למי? למבקר המדינה?

- - -

זה היה בעבר.

מי מבקר את כל ההתנהלות של הארגון שלא קשורה לנושא של ניהול הספרים? אם תגידו לי שרשות התאגידים בודקת - - -

רשות התאגידים עושה את זה.

בואו נתקדם. אנחנו כבר עשר דקות באותו נושא.

אז נשאר לנו רק חור אחד בעצם, במירכאות.

היא צודקת. אנחנו צריכים לסגור את העניין הזה של הביקורת. מעבר לביקורת הטכנית שמוגשת מוצע פה גם בסעיף (3): הארגון יפרסם את הדוחות, איזושהי ביקורת שהיא ביקורת על הפעילות עצמה.

קיימת ביקורת. רשות התאגידים עושה את זה.

אוקיי, ואיפה זה כתוב?

אבל היא לא תבדוק - - -

היא עושה את זה. פשוט זה חלק.

לא, אבל - - -

אין בעיה, אפשר לכתוב את זה, אבל היא עושה את זה מכוח - - -

אז נוסיף את זה.

פסקה (4) – אתה לא עומד בפסקה (4), בסדר?

אני מפר חוק. תתבעי אותי.

ואז מה קורה? מי יתבע אותך? על מה? אף אחד לא יתבע אותך. אין פה סנקציה. אין פה תביעה.

מה זאת אומרת? אם אני עובר על החוק, מה קורה?

אם אני לא קובעת, לא עבירה פלילית, לא עיצום כספי ולא שום דבר אחר, אין סנקציה. לכן אנחנו צריכים לקבוע - - -

אז תקבעי. תקבעי סנקציה.

יפה. השאלה מה הסנקציה.

אז זאת השאלה.

בעיני הסנקציה צריכה להיות ביטול היציגות. לא להכניס לפה עבירה פלילית.

אבל השאלה היא פיקוח על מה? האם פיקוח על זה שהוא פועל רק למטרות? על המהות, נכון? זאת המהות.

ברור. כי על הספרים יש לך כבר פיקוח. על היציגות שלו אין פיקוח.

לגבי מה שעושה רשם התאגידים, הבדיקה היא האם התאגיד פועל במסגרת התקנון. אם בתקנון קבוע משהו, הוא צריך לפעול לאותן מטרות, אז הפיקוח הוא שהוא פועל לפי התקנון. אני חושבת שבזמנו זה הספיק.

יכול להיות שזה מספק.

בסדר גמור. אבל הוא לא יכול לבטל לו את היציגות.

את אומרת, מבחינת סמכויות האכיפה אחר כך מה יהיו המשמעויות?

אז הוא צריך לפנות אלינו ולבקש את הביטול. אנחנו לא יכולים לעשות את הביקורת שהם עושים. זאת הבעיה שלנו מלכתחילה. אנחנו לא נבדוק אם הם עושים פעילות פוליטית או שהם - - -

זה ברור. הרי רשם העמותות עושה ביקורת בארגונים היציגים של משפחות שכולות, בסדר? כל פעם אני אקח לדברים אחרים שאני מכירה. גם היום כשארגון אלמנות ויתומי צה"ל לפני עשר שנים לא פעל לפי התקנון, אז רשם העמותות לא נתן לו אישור ניהול תקין, והלך לקראת זה שעשו רעש גדול עד שעשינו את כל השינוי. בעצם זה גם פה. כי הם בודקים מה המטרות של הארגון, האם הן מתקיימות, מעבר לקטע הכלכלי של בדיקת רואה-החשבון היסודית הזאת שלהם פעם בחמש שנים.

ביקורת של מבקר המדינה יכולה להיות גם אם זה לא כתוב בחוק.

יש לי הצעה.

- - -

אנחנו חייבים להתקדם. בבקשה, מירב, מה ההצעה שלך?

אני מציעה, ותשקלו אם זה אפשרי: מצא רשם העמותות או רשם ההקדשות כי הארגון, או לא משנה איך שנגדיר אותו, אינו פועל בהתאם להוראות התקנון – אז מה, יעל? יעביר - - -

הוא יפנה בבקשה למנכ"ל המל"ג לביטול.

לביטול היציגות.

יעביר למנכ"ל המל"ג. לא נראה לי שיש לו אינטרס לבטל את היציגות.

הוא פונה.

נכון.

יעביר למנכ"ל המל"ג לצורך – צריך לראות איך ננסח את זה. לצורך שלילת - - -

אני אצטרך לבדוק את זה.

כל מה שאת שומעת כאן, בדיוק כמו שהם רושמים, גם את רושמת ובודקת. ואני כבר אומרת לכם, החוק הזה יעבור במושב הזה, אז קחו בחשבון שאין לנו זמן, כי אני רוצה כבר ביום רביעי להביא אותו לקריאה ראשונה. אז תעשו את הדברים, וזה לא כזה מסובך.

אני מציעה הוראה שתבחנו רק את שנייה ושלישית, בסדר? שמצא רשם העמותות או רשם ההקדשות, לפי העניין, כי הארגון לא פועל לפי תקנונו, יעביר, יפנה למנכ"ל המל"ג – ותחליטו מה צריך להיות שם. בסדר? ואז גם מנכ"ל המל"ג ישקול את כך וכך. כי חייבת להיות איזו ביקורת על הדבר הזה.

נכון.

הגענו ל"תשלומים לארגון היציג ובקרה על השימוש בהם – (1) המוסדות ייגבו מהסטודנטים תשלום בגובה 0.1% משכר הלימוד שנקבע על-ידי המועצה להשכלה גבוהה במוסדות שהמדינה משתתפת בתקציבם. התשלום יוגדר כתשלום לארגון היציג" – בעיקרון עד כמה שידוע לי, עד היום לא המל"ג קבעה את גובה שכר הלימוד, תקנו אותי אם אני טועה.

אני אגיד מה קרה בפועל.

וזאת פעם ראשונה שבחקיקה אנחנו נותנים למל"ג סמכות לקבוע את גובה שכר הלימוד.

לא, למה?

כי זה מה שכתוב פה.

קודם כול אני אזכיר מה היה עד היום.

אנשי משרד החינוך.

אתה כנציג סטודנטים חייב להתנגד לזה בתוקף.

הכול פה נכתב קודם כול בהסכמה של כל הגופים, והכול פה מבחינתנו הוא מקשה אחת ואיזונים שצריכים להתקבל. עד היום בעצם נושא שכר הלימוד לא מוזכר בחקיקה, אבל יש את המל"ג שאחראית על כל נושא - - -

אבל זה היה נקבע בדרך כלל בוועדות שהיו הצירים.

רגע, תסבירי.

קודם כול, ות"ת אחראית על כל נושא התקצוב, ובעצם חלק מההנחיות שלנו והתנאים לתקצוב זה שמוסד בעצם יפעל בהתאם להנחיות שלנו גם בעניין שכר לימוד. אומנם היו ועדות ציבוריות. הוועדה הציבורית האחרונה הייתה לפני כ-20 שנה, ומאז, כמובן שאנחנו מטפלים בנושא שכר הלימוד באופן שוטף. הרי זה לא ש-20 שנה הייתה ועדה והכול נפלא. באופן יומיומי יש שאלות ויש פרשנות ויש עדכונים של שכר הלימוד, והכול נעשה על ידינו, על-ידי המל"ג ות"ת מאז.

מעולם לא היה מצב שנקבע בחקיקה שהסמכות לקבוע את גובה שכר הלימוד - - -

מעולם גם לא נקבע שלא. זאת אומרת, הנושא הוא – בפועל, אנחנו טיפלנו בזה באופן בלעדי.

לי נראה שאפרופו חקיקה לגבי ארגון יציג, לקבוע בפעם הראשונה בחקיקה לצורך קביעה של ה-0.1%, אני לא מדברת פה עכשיו על איך ייקבע שכר לימוד ומה ההשלכות של זה, אני גם לא מבינה את משרד האוצר, אני לא יודעת אם הוא נמצא פה, אבל זה נראה - - -

זה מקובל על משרד האוצר.

זה נעשה בתיאום אתם.

זה מתואם אתם. זה מתואם עם כולם.

זה נראה לי קצת מוזר, אבל בסדר. בעיקרון, לי נראה שיש פה שני עניינים – אחד, זה שזה תקדים לעניינים אחרים לגמרי שלא קשורים בכלל לעניין של הארגון היציג, ולצורך ה-0.1% פתאום אנחנו נותנים סמכות למל"ג שלא הייתה עליו חקיקה קודם. זה דבר אחד.

ודבר שני, אני לא בטוחה שה-0.1% משכר הלימוד שיכול להשתנות, לרדת ולעלות. אנחנו עכשיו אומנם נמצאים בעשר שנים של יציבות יחסית, אבל יכולים להיות עניינים שאו שזה יקפוץ ברמה גבוהה או שזה ירד מאוד.

בקיצור, מה את מציעה?

- - -

רגע, תקשיבו. אני מבקשת, גם ככה אני באיחור כי יש לי פגישה עכשיו, מחכה לי כאן מנכ"ל עירייה, מעכשיו הערות אך ורק עם הצעות לתיקונים.

קונקרטיים.

כי החוק הזה עבר שנה וחצי של התייעצויות. עבר גם את האוצר, גם את החינוך - -

המשפטים.

- - גם את המשפטים. לכן, אך ורק לגופו של עניין, כי אני רוצה לסיים עם זה. לגופו של עניין, יש לך הצעה למה שהיא אמרה?

אז לגופו של עניין, נראה לי שמה שנכון לעשות פה זה לקבוע סכום פיקס מתעדכן. כי בעצם אנחנו תולים את האחוז הזה באיזה משהו לא ידוע שיכול מאוד להיות שיעלה מאוד או ירד מאוד, ואז נהיה בבעיה לאיזשהו כיוון.

מה אתם מציעים?

שנייה, התייעצות.

הנקודה ברורה.

למעשה, מחר המל"ג יכולה להחליט ששכר לימוד זה 20,000 שקל.

או יותר.

לא, לא. זה לא עובד ככה.

- - -

או להחליט שזה קבוע. הוא לא יכול לפקח על עצמו ולהחליט.

רגע. כן.

הנושא של שכר הלימוד הוא נושא פה בהסכמה, אף משרד לא מתנגד אליו, זה היה מבחינתנו תנאי לאיזון, כך אנחנו יכולים לוודא מה הסכום שמועבר. מבחינתנו זהו משהו שמוסכם עם האוצר, עם החינוך, עם המשפטים. יכול להיות שצריך ניסוח אחר, זה בסדר. אבל אם יש הסכמה עם כל הגופים, אני לא רואה שום סיבה לא ללכת על זה. מבחינתנו זה קריטי לעניין הזה, זה מוסכם עם כל הגופים, ואני לא רואה סיבה לא להכניס את זה.

בסדר. חברי הכנסת צריכים להבין שהסעיף הזה מקנה לכם - - -

זה בסדר, הם הבינו.

לא. מה שבעבר היה בוועדות שהיה בהן נציג הסטודנטים ונציגות של כולם ונקבע בהסכמה מסוימת, ושהיה נקבע כל חמש שנים, כבר עשר שנים אין את הדבר הזה.

20.

20 שנה לא הייתה ועדה.

20 שנה, בסדר. אין בעיה. אבל מעולם לא נקבע קודם שיש גוף אחד בלבד שקובע את זה בלי בקרה ובלי ביקורת של - - -

אבל בפועל זה מה שקורה.

יכולה.

- - - של המועצה להשכלה גבוהה. זה לא שאין ביקורת. אפשר לחשוב על עם מי צריך להתייעץ.

יש. לא בחקיקה.

אפשר לחשוב על עם מי צריך להתייעץ. ברור. אבל העניין הזה הוסכם בין כולם, הוא מוסכם עם התאחדות הסטודנטים, הוא מוסכם עם משרד האוצר - - -

אנחנו חברי הכנסת הבנו, וזה מקובל עלינו.

מקובל.

- - -

משרד החינוך, מה?

אנחנו מודעים לתקדימיות של הדבר הזה, אנחנו מביאים אותו להחלטתכם, והממשלה כולה מיושרת מאחורי זה.

זה ברור לנו.

זה מובלע פה באיזה משהו אחר, אבל זה דבר אדיר. זה שינוי אדיר.

כשרוצים לשנות שכר לימוד זאת החלטה רק של המל"ג או שיש איזו רגולציה יותר כללית?

לא, זה הפגנות סטודנטים, הולכים למוסדות הממשלה.

לפי זה כן.

שנייה. אני רוצה לשמוע מכם.

נכון להיום, חלפו 20 שנה, כל נושא שכר הלימוד מוסדר על-ידינו מאז. אם זאת כל שאלה – כמה גובים דמי רווחה, איך גובים, איך מפרשים, כמה גובים עבור בחינה.

בסדר.

- - -

היום זה 10,000 שקל? נכון? למה אף אחד לא קם? כי אתם לא נגעתם בזה. לא נגעתם בגובה. הגובה נשאר פחות או יותר אחיד.

מירב, אני מסכימה, הכול מוסכם על-ידי כולם, לכן אני בכל זאת - - -

בואי, אני לא רוצה להתעכב על זה. אני רוצה להמשיך. זה מקובל עלינו?

בואו נתקדם. אם אחרי הקריאה הראשונה משרד האוצר או משרד אחר יתעורר, נדון על זה שוב לקראת שנייה ושלישית, ואולי נוסיף איזה תומכות לזה שהמל"ג נכנס פה.

בואו נמשיך, בבקשה.

"(2) הארגון היציג ישתמש בתשלומים שיתקבלו אצלו מכוח ס"ק (1) למטרת רווחתם וקידומם של הסטודנטים במוסדות המפורטים בסעיפים (1) עד (4) להגדרת מוסד ויפרסם אחת לשנה באתר האינטרנט שלו דוח על השימוש בתשלומים כאמור." כאן יש את העניין של הביקורת.

"(3) הארגון יפרסם את הדוחות הכספיים המבוקרים שלו אחת לשנה באתר האינטרנט שלו. (4) הארגון היציג יהיה רשאי לגבש תנאים להעברת תשלום לאגודות החברות בו." לגבי זה ביקשתי הסבר, כי זה לא כל כך ברור מה הדבר הזה אומר. זאת אומרת, מצד אחד - - -

זו הייתה הצעה של משרד המשפטים שאני מודה שאנחנו לא ביקשנו אותה. אני לא יודע למה הם הכניסו אותה.

אז אולי תסבירו את זה, כי יש פה איזה משהו לא ברור.

מה זה?

זה לא משרד המשפטים, רשות התאגידים ביקשה את זה.

זה היה באיזה מיילים כאיזו מן בקשה.

משרד המשפטים יסביר, בבקשה.

זאת הייתה תת הצעה.

תן לי רגע לשמוע.

בעצם, אם מעבירים תשלום לאגודות החברות, אז יכול להיות שיש לאיזושהי אגודה חברה, למשל, התנהלות תאגידית לא תקינה או משהו שצריך לבחון ואולי לא להעביר תשלום במקרים מסוימים. אפשר לקבוע – אני לא יודעת אם דיברנו על זה, יעל – אפשר לקבוע קריטריונים למתן תמיכות בתקנות. לקבוע ששר החינוך בהתייעצות עם המל"ג יקבע בתקנות תנאים להעברת תשלום, ששם למשל ייבחן האם יש התנהלות תאגידית תקינה של אותן האגודות שמעבירים להם פה תשלום.

אפשר להוריד את זה כי זה סעיף – אנחנו לא מעבירים - - -

זה לא כללים של המל"ג.

לא. תקנות של שר החינוך - - -

סליחה, רגע, סליחה.

איזה העברות כספים יש?

אין העברת כספים.

אנחנו רוצים להוריד את הסעיף הזה. יש לכם התנגדות?

אני יכולה לבדוק. מה שחשוב לנו פה זה שאם יש אגודה שההתנהלות התאגידית שלה לא תקינה, לצורך העניין רשם התאגידים חושב שיש התנהלות לא תקינה, - - - הכספים, אז זה יכול להוות בעיה.

רשות התאגידים כבר נתנה הוראה לא להעביר כספים, ואנחנו לא מעבירים כספים. כבר לפני כמה שנים.

הסעיף הזה מיותר.

כן.

כן, גם לדעתי. זה פשוט מעורר המון שאלות.

זה כבר כמה שנים ככה.

- - -

חבל על הזמן. אנחנו כאן תמימי דעים שהסעיף הזה מיותר. אנא ממך, אנחנו מורידים את זה. אם יש לכם בעיה, תחזרי אלינו לקראת הקריאה השנייה ושלישית.

תבדקו את זה.

בסדר. אם תהיה לנו התנגדות אז אנחנו נעביר אותה.

קדימה, מירב.

התחילה צריכה להיות מסודרת קצת אחרת. כרגע כתוב שהתחילה היא חודשיים מיום הפרסום וה"בקשה להכרה ראשונה תוגש בתוך חודשיים", "ארגון שהוכר לפי חוק זה, יפעל לשינוי מטרותיו ותקנונו ככל שנדרש, בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרה." זה לא יכול לעבוד.

זה לא הגיוני שהם מגישים ואז תוך חודשיים.

אני יכול להוסיף עוד משהו? שגם במה שדיברנו עם ות"ת, שלפחות נושא ה-0.1% הזה או מה שזה לא ייקבע, לא משנה, זה צריך להתחיל רק החל מתשע"ח, כי המוסדות לא יכולים להיות ערוכים.

תכף נסדר את זה.

זה כל התחולה של החוק הזה.

את כל התחילה והתחולה צריך לסדר.

אנחנו צריכים לסדר את כל הדבר הזה אחרת. קודם כול צריך לתת זמן להגשת הכרה, ולמנכ"ל לבצע את הליך ההכרה.

להכיר. נכון.

לזה צריך שיהיה לכם זמן. ואתם תגידו לנו כמה זמן צריך בשביל הדבר הזה.

אני חושבת שהחוק צריך להתחיל מתשע"ח.

זאת אומרת משנת הלימודים - - -

משנת הלימודים הבאה הבאה.

זה ספציפית בנושא התקצוב. פשוט חבל לא להתחיל לעשות דברים, כי יש פה הרבה דברים - - -

אתה מגיש. אתה מגיש את ההכרה, אתה עושה - - -

אבל למה ההכרה לא יכולה להיות כבר בשנת הלימודים הקרובה?

הם לא יספיקו.

הם לא יספיקו.

ינואר 2017.

בסדר, בואו נעשה את זה לאזור ינואר.

מצוין, ינואר 2017. למה לגרור את זה עד ינואר 2018?

זה לא יהיה ינואר 2017.

היא רוצה לתחילת שנת הלימודים, לא הקרובה אלא אחריה.

זה לא משנה לי, כי ינואר 2017 זה - - -

ינואר 2017 זה הזמן הנכון.

זה לא משנה הזמן, רק שיהיה מסודר.

תראו, ברגע שהחוק יעבור אנחנו נרצה להגיש, אז בגלל זה אני אומר - - -

בדיוק.

ברור. אבל מה שצריך לעשות בחוק - - -

את הבקשה אתה מגיש בלי קשר.

החוק יכנס לתוקף אחרי שאתם תגישו, אחרת אין לו שום משמעות. אתה מבין?

לכן זה לא משנה שהתחולה תהיה בינואר 2017. אתה יכול להגיש את הבקשה כבר מחר.

בדיוק.

תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר 2017. אתם רוצים לקבוע את המועדים או שפשוט עד 2017 הכול יקרה? לא צריך בקשה ראשונה, ושל זה ושל זה.

לא צריך.

תעשו את הכול עד אז. לא צריך.

עדיף להשאיר את זה להם.

לא, אז זה לא יכנס, לא תהיה לזה משמעות. אם אף אחד לא יגיש בקשה זה יישאר אות מתה.

ברור, אם אף אחד לא יגיש בקשה. אבל זה לא הרושם שאנחנו מבינים שיקרה.

אבל גם אם תכתוב פה הם לא חייבים להגיש, אז זה לא משנה.

הבנתי.

אז בעצם 1 בינואר 2017 החוק, כל הדברים יתבצעו לפני כן.

ינבעו מזה.

התיקון האחרון. "תיקון עקיף לחוק המועצה להשכלה גבוהה. הרכב המועצה – במקום "יושב-ראש התאחדות הסטודנטים בישראל" – יבוא "יושב-ראש ארגון הסטודנטים הארצי היציג." במקום "וחבר אחד יהיה יושב-ראש ארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל" – יבוא "נציג נוסף מטעם ארגון הסטודנטים הארצי היציג שיבחר על-ידי המוסד העליון שלו."

קודם כול, מה קרה לארגון הסטודנטים והאקדמאים בישראל?

הוא לא קיים.

אין אותו.

אין דבר כזה.

אני רק מבררת מה קורה. אז בעצם יש לנו שני נציגים לארגון הסטודנטים הארצי היציג, כאשר הנציג השני – מה זה המוסד העליון?

דרך אגב, זה המצב היום. כי ההמשך של הסעיף אומר שאם אין ארגון - - -

האסיפה הכללית.

לדעתי, האסיפה הכללית.

אז צריך להגיד.

אז צריך לכתוב האסיפה הכללית.

האסיפה הכללית שלו. זה לא אוטומטית סגן יושב-ראש הארגון, אלא זה יכול להיות מישהו אחר.

לא. האסיפה הכללית.

בסדר.

מירב, אני חושב שהתכוונת לומר את זה כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט.

כן. אז זה ניסוחים. זה שוב מעורר את השאלה מה יקרה אם לא יהיה ארגון יציג, כי היום אין מצב שאין נציג סטודנטים. אנחנו צריכים לעשות לשנייה ושלישית מצב שאם לא יהיה - - -

יש מצב שאין התאחדות סטודנטים.

כרגע אם אתה מכניס את זה, אם אין ארגון יציג אין נציגות סטודנטים במל"ג. אנחנו לא רוצים מצב כזה, אז אנחנו צריכים לקבוע שלא הוכר ארגון יציג, יהיו חברים בזה שני נציגים של ארגון הסטודנטים הגדול ביותר שמייצג את מספר הסטודנטים הגדול ביותר. בסדר?

4א(2) יימחק.

ואז מי יחליט את זה?

מי יחליט שזה הארגון הגדול?

המנכ"ל יצטרך לבדוק את זה. יש לנו את זה בהרבה חקיקה, שזה ארגון העובדים המייצג. יש לנו את זה בהרבה מאוד חוקים.

איך הוא יתחיל לבדוק בכל מוסד?

איך הוא יקבע את זה?

מה זה? מה?

- - -

אז תשאירי את ההתאחדות כמו שהיה היום.

שזה יחזור להיות ההתאחדות.

תשאירי פשוט את ההתאחדות.

בסדר. אז שני נציגים להתאחדות.

סיימנו.

רגע. מה זאת המחיקה של 4א(2)?

4א(2) יימחק. זה זה, כאן.

אני צריכה את חוק המל"ג. מישהו יכול להגיד לי מה הסעיף הזה?

אני כבר רוצה להכין את הסיכום עד שהיא תמצא. נא לתאם ביניכם.

מה זה 4א(2) שירד, סליחה? אני לא מוצאת את חוק המל"ג עכשיו.

מה זה 4א(2) שיימחק?

זה אמור להיות (ב). לא יודעת למה כתוב (2).

מה זה?

זה אומר: חדלה ההתאחדות או חדל הארגון מלהתקיים או שאוחדו לגוף אחד, יהיה אחד מחברי המועצה יושב-ראש הגוף הנותר או יושב-ראש הגוף המאוחד, לפי העניין, וחבר אחד יהיה נציג נוסף מטעמו."

את רואה? זה בדיוק מה שרצינו, שיש איזה משהו שמאפשר.

בשביל זה לפי זה אנחנו פועלים היום כי אין את הארגון יותר.

אז במקום זה נעשה שני נציגים להתאחדות הסטודנטים.

בדיוק.

מצוין.

בסדר גמור.

יופי. אני מבקשת מכולם להיערך, יום רביעי אנחנו מביאים את זה לקריאה ראשונה.

רגע, הצבעה.

ברור. נעשה הצבעה. כל הסיפור בשביל הצבעה. אז לעשות את כל התיאומים, כי אנחנו מסיימים עם החוק הזה במושב הזה.

אנחנו מצביעים על טיוטת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 18 – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ד–2014, עם התיקונים שנדונו כאן בוועדה – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

טיוטת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 18 – ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ד–2014, אושרה.

ההצעה עברה ברוב קולות. אני מאוד מודה לכולכם על השיח ועל ההערות החשובות. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.