הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 262

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ו (02 באוגוסט 2016), שעה 9:00

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6) (ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו-2016, של חה"כ שולי מועלם-רפאלי, מירב בן ארי, עליזה לביא, איציק שמולי, איתן כבל, יפעת שאשא ביטון, אברהם נגוסה ויואב קיש

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

שולי מועלם-רפאלי

דן אורן - עו"ד, משרד המשפטים

שלמה פשקוס - אגף התקציבים, משרד האוצר

איל רק - משרד האוצר

גדי פרנק - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

יעל טור כספא - המועצה להשכלה גבוהה

גלעד ארדיטי - יו"ר התאחדות הסטודנטים

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

חובב ינאי - המשמר החברתי

חן אבישר

דינה דודאי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6) (ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו-2016, של חה"כ שולי מועלם-רפאלי, מירב בן ארי, עליזה לביא, איציק שמולי, איתן כבל, יפעת שאשא ביטון, אברהם נגוסה ויואב קיש

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-2 באוגוסט 2016, כ"ז בתמוז התשע"ו. על סדר היום הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6) (ארגון סטודנטים יציג), התשע"ו-2016. הצעת חוק פרטית 2361 של חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מירב בן ארי, עליזה לביא, איציק שמולי, איתן כבל, יפעת שאשא ביטון, אברהם נגוסה ויואב קיש. חיים כץ לימד אותי שמקריאים רק את אלה שעובדים על הצעת החוק.

אני מבין שאנחנו לקראת גיבוש נוסח סופי להכנה לקריאה שנייה ושלישית. היועצת המשפטית של הוועדה תציג את מה שהיה, מה היה הרציונל, מה התיקונים ונתקדם.

מה שמונח לפניכם, הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה ואני אסביר בקצרה את הדברים ואתעכב רק על השינויים.

יש לנו תיקונים בהגדרות של ארגון סטודנטים ארצי יציג במוסד להשכלה גבוהה. הנושא של תשלומים נלווים לשכר הלימוד, לא דיברנו עליהם. זה נשאר?

עבר תיקון עקיף בחוק המל"ג.

נכון. נדון בזה שם.

נוסף לחוק זכויות הסטודנט, פרק ד(1), שעוסק בארגון סטודנטים ארצי יציג, בעצם אפשר להכיר, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה יכול להכיר בארגון, בעמותה או בחברה לתועלת הציבור שמתקיימים בה שני דברים. האחד, שרוב אגודות הסטודנטים בארץ חברות בו, והשני, שבאגודות שחברות בו חברים רוב הסטודנטים בארץ. אלה שני התנאים להכרה בארגון יציג.

התאגיד מגיש בקשה בחודש ינואר. בסוף נדבר על התחילה.

הסעיף הקודם יוצר מצב שאין יותר ארגון יציג. הסעיף שקראת קודם.

למה?

לפי התנאים שמתקיים בו, כדי שיתקיים בו ארגון יציג, צריך שרוב האגודות חברות בו. אין יותר מצב של יותר מארגון יציג אחד.

נכון.

כאמור, אפשר להגיש בקשת הכרה והבקשה תוגש בכל שנה. דיברנו על זה בפעם הקודמת. כל שנה ייבדקו התנאים מחדש על ידי המנכ"ל. הוא רשאי להכיר – אם הוכח להנחת דעתו שמתקיימים שני התנאים – והוא רשאי לא לחדש הכרה או לבטל אותה אם התנאים לא מתקיימים.

עומדת לו הזכות לשיקולים אחרים מעבר לתנאים האלה?

כן. נוסף שמכיוון שהארגון חייב לפעול לטובת הסטודנטים - - -

הוא ממלא את המטרות.

זה משהו חדש שתכף נגיע אליו. המנגנון שנקבע הוא שאם הייתה בדיקה של רשם העמותות או רשם ההקדשות, תלוי בסוג התאגיד, הארגון חייב להעביר את ממצאי הבדיקה, לא משנה מה הם היו, הם יכולים להיות חיוביים או שליליים, למנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה ואז מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה בעצם יכול לראות האם הוא ממלא או לא.

העילה באה קודם כל מהביקורת של אותם רשמים.

נכון, כי לא בעצם אין דרך לדעת את זה.

לו יצויר שמחר יש עימות מהותי בין האגודה או העמותה לבין המל"ג - - -

זה לא שרירותי.

זה לא שרירותי. זה בא כפועל יוצא כביקורת של התנהלות תקינה או לא תקינה או אי מילוי אחר היעדים. זה לא משהו שרירותי.

זה גם נובע כמובן מעקרונות של מינהל תקין.

ועמידה במהות של ההקמה.

נכון.

יש משהו חדש בסעיף שאני אקריא אותו, סעיף 21א(ד) המוצע:

"לא יסרב המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה לבקשת הכרה או חידוש הכרה לפי סעיף זה, ולא יבטל הכרה, אלא לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענתיו".

שוב, זה מינהל תקין.

כן. מינהל תקין.

לא יהיה אלא ארגון סטודנטים ארצי יציג אחד, כי אמרת, זה המצב.

שם ארגון הסטודנטים הארצי היציג. כאן רציתי לשאול. הייתי בדיון עם המחלקה הכלכלית-פיסקלית במשרד המשפטים ולא היה לנו ברור למה צריך לשנות את שם הארגון אצל הרשם. בעצם מה שצריך לעשות זאת הוראה כמו בחוק החברות ובחוק העמותות, שבעצם בכל עת שהארגון הוא ארגון יציג, הוא צריך לציין את זה ליד שמו. ארגון אחר אסור לו לעשות את זה. זה מה שצריך להיות ואז לא ייווצר מצב שאם מישהו מתחלף, פתאום יהיו שני ארגונים עם שם זהה.

רצינו לשאול אם היה איזשהו עיקרון שהוא צריך לשנות את זה באופן רשמי אצל הרשם.

לא. זאת נראית לי הפרקטיקה.

משרד המשפטים סבר שהדרך השנייה היא יותר יעילה. הנוסח לקוח מחוק העמותות.

הוא יהיה מחויב להצהיר שהוא ארגון יציג. אם יהיה ארגון אחר?

אסור לו.

מכוח מה זה בא?

אנחנו כותבים את זה.

אם כן, אנחנו מקבלים את האופציה.

הודעה על בקשה לאישור תקנון או לשינוי בתקנון. כאמור, זה היה כבר בפעם הקודמת. בכל בקשה לרשם, לאחד הרשמים, לשנות את תקנון הארגון, המנכ"ל ידע על כך ואז הוא ידע אם יש איזשהו שינוי מהדברים שהארגון צריך להיות.

התוספת, כפי שאמרתי קודם, "ארגון הסטודנטים הארצי היציג יעביר למנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה עותק מממצאי בדיקה שמסר לו הרשם בעקבות בדיקה שערך בעניינו בהתאם לסמכויותיו לפי חוק העמותות או חוק החברות לפי העניין".

כך המנכ"ל ידע אם יש איזושהי בעיה בארגון.

חזקה שהארגון מילא את חובתו.

כן. הקבלה לארגון הסטודנטים הארצי היציג, חיברנו כאן שתי הוראות שהיו נפרדות וקבענו את היחס ביניהן. בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), "ארגון הסטודנטים הארצי היציג יקבל כל אגודת סטודנטים שתבקש להתקבל כחברה". מכיוון שהוא ארגון יציג, הוא חייב. אבל מכיוון שבארגון סטודנטים ארצי יציג תהיה חברה בכל עת אגודת סטודנטים אחת בלבד ממוסד להשכלה גבוהה, קבענו מנגנון חדש: "ביקשה יותר מאגודת סטודנטים אחת במוסד להשכלה גבוהה להתקבל לארגון, יקבל הארגון כחברה או כבעלת מניה בו לפי העניין את אגודת הסטודנטים המייצגת את המספר הגדול ביותר של הסטודנטים בין הסטודנטים באותו מוסד. הוראה כאמור תיקבע בתקנון הארגון".

זכויות אגודות סטודנטים בארגון הסטודנטים הארצי היציג. אלה דברים שכבר היו בקריאה הראשונה. אלה יכולות להיות או מניות או חברים או זכויות הצבעה לחבר או בעל מניה. הכול ייקבע ביחס למספר הסטודנטים לפי המספר ביחס לכלל הסטודנטים. זה המנגנון. הוא יחושב לפי נתונים שיהיו בידי ארגון הסטודנטים פעם בשנה, ב-15 במאי. הוסבר כאן בפעם הקודמת מדוע 15 במאי.

האסיפה הכללית של הארגון תבחר את יושב ראש הארגון וסגנו. גם זה היה בקריאה הקודמת.

אי תלות מפלגתית. בעקבות החלטה שהייתה כאן בישיבה הקודמת, הנוסח הורחב:

"ארגון סטודנטים ארצי יציג יהיה בלתי מפלגתי. מוסדותיו, פעיליו ונציגיו לא יקבלו תמיכה מגורם מפלגתי, לא יהיו תלויים בו ולא יתמכו בו כאמור, לא ייצגו גורם כאמור ולא יפעלו עבורו, במישרין או בעקיפין".

תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים הארצי היציג.

למה לא חשבתם לעשות את זה דו צדדי? שגם הארגון לא יתמוך ולא יפעל ולא יעשה? לא רק המפלגה. כרגע הסעיף מדבר על המפלגה.

לא. על הארגון.

ארגון סטודנטים יהיה בלתי מפלגתי, נכון? מוסדותיו לא יקבלו תמיכה מגורם מפלגתי.

גם לא יתמכו בו.

לא יקבלו תמיכה מגורם מפלגתי, לא יהיו תלויים בו ולא יתמכו בו כאמור. בסדר.

תפקידיו ומטרותיו של ארגון הסטודנטים הארצי היציג ייקבעו בתקנונו. התיקונים ב-(1) ו-(2) הם בעקבות הדיון שהיה לי עם משרד המשפטים שרצה לוודא שבעצם יש מה שנקרא ייצוג הוגן שזה בדיני עבודה קבוע בפסיקה, שברגע שארגון הוא ארגון יציג, הוא חייב לדאוג לזכויות של כלל הסטודנטים ולא רק של אלה שחברים בו. הדגשנו את זה.

בפסקה (1) כתבנו ייצוג כלל הסטודנטים וגם הפרדנו את הקידום ורווחה וכתבנו "פעילות לקידומו ולרווחתו של כלל ציבור הסטודנטים".

כל השאר אלה דברים שהיו כבר בקריאה הראשונה. קידום והגברה של מעורבות, שיתוף הפעולה וכולי. בסוף יש גם את הפעילות הנוספת "ובלבד שרוב פעילותו תהיה לקידומם ולרווחתם של הסטודנטים". גם כאן צריך לומר כלל הסטודנטים. אני אוסיף את זה.

יש כאן סעיף שעבר ואני אדבר עליו אחר כך.

יש את העניין של התשלומים, עליו דיברנו קודם. הנוסח שהגענו אליו בהסכמה אומר:

"המועצה להשכלה גבוהה, לפי הצעה של הוועדה מוועדותיה – אני אנסח את זה, זאת ה-ות"ת – בהתייעצות עם שר האוצר ועם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תקבע את גובה התשלום לארגון לרבות את אופן עדכון התשלום".

זה מה שסיכמנו.

עוד פעם.

המועצה להשכלה גבוהה – לפי ההצעה של ה-ות"ת – בהתייעצות עם שר האוצר וועדת חינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תקבע את גובה התשלום לארגון לרבות את אופן עדכון התשלום.

אנחנו לא כותבים אם זה יהיה אחוז או סכום וכולי.

זה בא במקום סעיף 21ח.

צריך לומר שהמוסדות יגבו. אחר כך אני אחליט איך לנסח את זה, אם בנפרד או ביחד. אז המוסדות להשכלה גבוהה יגבו מהסטודנטים.

זה בעצם המשך של מה שקראת.

נכון. תשלום לארגון. זאת תהיה ההגדרה ואז יהיה: "המוסדות להשכלה גבוהה יגבו מהסטודנטים את התשלום לארגון – שנקבע לפי מה שאמרנו – ובלבד שהוכר ארגון יציג כאמור", כדי שלא יגבו כפי שאתה זוכר שקרה עם ההורים.

אני מוחקת את האופציה של סכום איקס.

אז התשלום לארגון ישמש לקידומם ורווחתם של סטודנטים, יפרסמו אחת לשנה באתר האינטרנט דוח על אופן ניצול התשלום וגם יפרסם את הדוחות הכספיים המבוקרים שלו אחת לשנה. תהיה שקיפות של ההתנהלות.

תיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה בסעיף 4(א), אלה בעצם החברים במל"ג. מי החברים במל"ג. כאן אמרנו שזה ארגון הסטודנטים הארצי היציג ונציג נוסף של הארגון שתבחר האסיפה הכללית של הארגון. זה כבר היה בקריאה הראשונה.

מה היה עד היום?

ההתאחדות ועוד ארגון שהבנתי שהוא לא קיים.

אם הוא לא קיים, ההתאחדות שולחת עוד מישהו. בכל מקרה יש שני נציגי סטודנטים.

זה בעצם אותו הדבר.

במקום סעיף קטן (ב), ייאמר:

"בהיעדר ארגון סטודנטים ארצי יציג מוכר, יהיו חברים במועצה – בקריאה הראשונה היה כתוב התאחדות אבל לאחר התייעצות עם משרד המשפטים, זה צריך להיות הארגון הגדול ביותר, שסביר להניח שזאת תהיה ההתאחדות - שני נציגים של ארגון הסטודנטים שאגודות הסטודנטים החברות בו מייצגות את המספר הגדול ביותר של סטודנטים מבין הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה". בגלל היציגות זה חייב להיות הארגון הגדול ביותר.

אחרי סעיף 17א יבוא – זה מה שיורד. זה השכר לימוד.

נשארו התשלומים הנלווים. סעיף (א) יורד, כולל האופציה. עכשיו יש את העניין של תשלומים נלווים, שאלה תשלומי רווחה, אבטחה ודברים מהסוג הזה.

"המועצה להשכלה גבוהה לאחר התייעצות עם ארגון הסטודנטים הארצי היציג ועם המוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם, תקבע כללים – כאן אלה כללים – בדבר גביית תשלומים נלווים במוסדות כאמור. לעניין זה "תשלומים נלווים" – כל תשלום נוסף על שכר הלימוד ודמי הרישום שאינו בעד הוראה אקדמית, ובכלל זה דמי רווחה ודמי אבטחה".

למה זה נחוץ כאן בתיקון הזה?

אני אסביר. זה נחוץ כי בעצם אם אתה זוכר, היו לנו על זה דיונים כאן בוועדה. היום אין בעצם אף אחד שיכול להגיד למוסדות להשכלה גבוהה שהם מגזימים במה שקורה עם התשלומים הנלווים לשכר לימוד ואז יש מסחרה שלמה. ברגע שמבחינתנו יש את הגורם מולו אנחנו יכולים לעבוד, בסופו של דבר נוכל לעזור לסטודנטים ליצור איזון גם במקומות שהאגודות יותר חלשות אל מול המוסדות שבעיקר זה במכללות, בפריפריה ובכל המקומות אלה מוסדות קטנים ולא גדולים.

היו גובים דמי רווחה ואבטחה גבוהים?

היום גובים דמי רווחה ואבטחה גבוהים.

יש מנעד רחב מאוד של גובה הסכום שגובים.

כן. יש המצאות.

זה יכול להגיע לאלף שקלים.

כן. זה משהו שתלוי במקום.

משהו אחד למהות ומשהו אחד לניסוח. למהות, כמו שגלעד אומר, יש הרבה פעמים שוק פרוץ ואז הם באים אלינו כשלי אין סמכות פורמלית והייעוץ המשפטי אומר לי שאין לי סמכות פורמלית ואני מתחיל להתכתש ואני עדיין כותב להם את המכתבים כי אני חושב שיש לנו בעיות ולפעמים אני אוכף את זה עליהם אבל מחוסר סמכות מסוימת.

גם כאן צריך להיות לפי המלצת ות"ת.

כן, כי המל"ג לא עוסקת ישירות.

אתם צריכים את זה בחקיקה. אתם יכולים בתוך המל"ג להתנהל איך שאתם רוצים.

בתוך העולם הפנימי שלכם אתם צריכים שנכתוב כאן?

שזה לא יסתור את החלטת הממשלה שהקימה את ות"ת. שלא יהיה כך שהחקיקה גוברת. שלא מישהו יפרש את זה כך שהחוק גובר על הסמכויות של ות"ת.

הסמכות לכללים היא של המועצה.

המועצה קובעת את הכללים לפי הצעה. כל מה שמנסים להגיד זה להגדיר את התהליך ואני חושב שהם צודקים בעניין הזה.

לי נראה שזה כמו תקנות של שר. זה כמו שתגיד שהשר יקבע תקנות לפי הצעת איזשהו פקיד. אנחנו לא עושים דברים כאלה.

ות"ת היא יותר מפקיד והיא ועדה שפועלת מכוח חוק המל"ג.

היא פועלת מחוק המל"ג ולכן התיקון כאן מפנה למל"ג.

אני רוצה שהיא תקבל קודם את המלצת ות"ת לפני שהיא תקבע את הכללים.

המלצה והצעה זה לא בדיוק אותו הדבר. אני חושבת שאולי עדיף לכתוב המלצה.

מה שקורה זה שמצד אחד אתה רוצה לקבוע דברים לגבי סטודנטים ומצד שני הסטודנטים, כמו שאמרנו, יושבים בתוך המועצה עצמה. אתה רוצה שאיזושהי ועדה אחרת תציע הצעה והמועצה תוכל לאר או לא לאשר אבל שהיא לא תתחיל להתעסק בפנים בתוך זה לעומק.

לכן היא אומרת המלצה ואני חושב שזה יותר חזק מהצעה.

לא. הצעה היא יותר חזקה. אם לא, אנחנו ניכנס יותר לבעיה.

זה צריך להיות כמו התשלום לסטודנטים.

אחרי כן יאמרו שאין להם סמכות כי כאן כתוב הצעה וכאן המלצה.

צריך להשתמש באותה לשון.

הצעה, נראה לי יותר נכון.

אתם מבינים למה זה מוזר? ה-ות"ת היא ועדה מוועדותיה שהוסמכה על ידה.

לא רק.

המל"ג לא מתעסק בכלל בעניין של תקציבים ותשלומים.

המל"ג הסמיך את ה-ות"ת?

לא. הממשלה הסמיכה את ה-ות"ת לפי חוק ה-מל"ג.

מכוח חוק ה-מל"ג.

גם לפי חוק יסוד: הממשלה.

מבקר המדינה כבר אמר את זה. יש בעיה עם העיגון של ות"ת. אתם יודעים את זה.

לא. זה לא נכון. יש פסיקה על זה והפסיקה אומרת שאין שום בעיה ויש לה את כל הסמכויות.

צריך להביא הצעת חוק מסודרת.

לא חייבים. יש פסק דין מאוד ברור.

בקיצור, מה שמציעים, אני חושב שצריך להשתמש באותה לשון כי זה יהיה יותר נכון.

המועצה לאחר התייעצות עם ארגון הסטודנטים הארצי היציג במוסדות להשכלה גבוהה תקבע כללים לגביית תשלומים נלווים למוסדות כאמור, לעניין זה תשלומים נלווים – כל תשלום נוסף על שכר הלימוד ודמי הרישום שאינו בעד הוראה אקדמית, ובכלל זה דמי רווחה ודמי אבטחה. בהיעדר ארגון סטודנטים ארצי יציג מוכר, תהיה ההתאחדות. שוב, ארגון הסטודנטים הגדול ביותר.

לגבי תחילה. כרגע בכחול נכתב שזה ב-1 לינואר. אם זה יישאר כך, זה אומר שבעצם ב-1 לינואר ההתאחדות תגיש בקשה ואז המנכ"ל יכיר. אם אנחנו רוצים שב-1 בינואר כבר יהיה גוף מוכר, אני שואלת אתכם מה אתם רוצים. בישיבה הקודמת לא היה לי ברור למה התכוונתם ולכן הכנסתי גם את האופציה הזאת.

ולא הקשיבו לך. מתי אתם רוצים שהארגון היציג יעמוד על הרגליים?

בישיבה הקודמת דיברנו על ה-1 בינואר.

זה לא כפתור אדום עליו לוחצים סטארט והוא מאשר אותך. תקדים את תחולת החוק בחודשיים כך שיהיה לו סיפק לאשר אותך. זה תהליך.

זה להכרה ראשונה.

הכרה ראשונה. אם אתה רוצה שכבר ב-1 בינואר תעמוד על הרגליים, אתה צריך להקדים את תחילת החוק.

אתה תספיק, גלעד, מבחינת התהליכים אצלכם. יש לכם בחירות. אתה בטוח שתצליח?

אני חושב שה-1 בינואר, זה בסדר.

אם הוא לא יצהיר, לא קרה שום דבר.

זה אומר שאתה צריך לעשות את העבודה שלך קודם.

הוא לא חייב.

במקרה הכי גרוע, אין ארגון יציג עוד תקופה.

אין לי בעיה. יכול להיות שייקח לך עוד חודש.

לכן אני אומר שזה לא משנה. החודש הזה לכאן או לכאן לא ישנה.

אני שואלת למה התכוונתם.

המוסדות צריכים לדעת האם בשנה הבאה הם צריכים לגבות או לא. החוק הזה מכניס אותם למצב שבאמצע שנה, כשהם מבחינתם את הגבייה מסטודנטים כבר עשו, אתה מכניס אותם למצב שהם צריכים להחליט. גבייה, ממתי, מה-1 לאוקטובר שנה הבאה או תאריך אחר. רק כדי לחדד.

הגבייה לא תהיה מסמסטר ב' השנה.

לא תהיה מעכשיו אלא הגבייה תהיה החל מה-1 באוקטובר במועד שעוקב להכרה ראשונה בארגון.

רק החל מתשע"ח.

הגבייה תהיה רק משנת הלימודים שעוקבת.

צריך להכניס הוראה ספציפית לגבי גביית התשלומים. אני חושבת שגביית התשלומים, שזה אומר תשלום לארגון ותשלומים נלווים, אתם תצליחו להביא כללים עד אז?

כן. תתחיל בשנה האקדמית שעוקבת להכרה בארגון.

בשנת הלימודים תשע"ח.

אם עד אז יהיה ארגון.

מה שגדי רוצה זה שזה לא יהיה באמצע שנה.

שנת הלימודים לאחר ההכרה.

גם אם יוקר בתשע"ט, הוא רוצה שזה יהיה כך. זה בלגן גם לסטודנט שלא ידע מה התשלומים שלו וגם למוסד.

נעשה סדר. לגבי הגבייה לארגון, אנחנו נכתוב, לדעתי אפשר לכתוב בשנת הלימודים הבאה כי כתבנו בתוך הסעיף שהגבייה תהיה רק אם יש ארגון יציג. אם כן, אין בעיה. אפשר להתחיל את זה כבר. שתהיה ודאות. אנחנו נגיד בשנת הלימודים הבאה.

לא. לאחר ההכרה בארגון יציג.

אני מסבירה לכם שלא צריך את זה. יש לך בסעיף הוראה שלא גובים אלא אם כן יש ארגון יציג.

מכירים בארגון יציג באמצע תשע"ט. באמצע תשע"ט הכירו בארגון.

אתם רוצים שבכל מקרה זה יהיה.

בדיוק. בשנה עוקבת. שתהיה ודאות לסטודנט ולמוסד.

אני מבינה מה הם רוצים. במקרה שזאת לא השנה הראשונה. בסדר.

עד עכשיו היה לגבי הגבייה. תשלום לארגון בלבד. עזבו לרגע את התשלומים הנלווים בצד. תשלום לארגון בלבד, זה יהיה בשנת הלימודים העוקבת להכרה בארגון לראשונה. בסדר. תשלומים נלווים, לדעתי, בגלל שיש לנו שם מנגנון שאם אתה לא מתייעץ עם ארגון יציג, אתה מתייעץ עם הארגון הגדול ביותר, חבל לעכב את זה.

ראשית, בסדר. אני רוצה לחדד משהו אחד כי לא ברור לנו מה אתם מטילים עלינו ואני רוצה לשאול מה רוצים להטיל עלינו. כרגע כתוב שם רק כללים לעניין. כלומר, זה לא להתעסק עם הגובה של דמי הרווחה והתשלומים הנלווים.

הכוונה בכללים הייתה גם הגובה.

מה הכוונה כאשר כתוב שאנחנו נקבע כללים בדבר גביית תשלומים נלווים? מירב, אני שואלת אותך. מה המשמעות? מה אנחנו צריכים לקבוע מחר בבוקר?

אלה כללים לאופן הגבייה או גם הגובה?

אתם רוצים לקבוע את גובה התשלום?

הם מבקשים. אני שואל אותם מה הם רוצים.

אפשר לשים את זה כאן. לכתוב את זה במפורש.

כללים לאופן וגובה התשלום.

לגובה התשלום.

כמו שכתבת בנוסח הקודם. גובה התשלום ומנגנון הגבייה.

ואופן הגבייה. בסדר.

כללים בדבר גביית תשלומים נלווים לרבות גובהם ואופן עדכונם.

ואופן הגבייה כי יש לנו כל מיני דברים שגובים בצורות אחרות.

גובהם ואופן עדכונם ואופן גבייתם. אחר כך אני אנסח את זה. לעניין זה, תשלומים נלווים. ההגדרה נשארת. בסדר?

בסדר.

את זה אתם רוצים להכניס לתוקף משנת הלימודים הבאה כדי שהם לא יגבו באמצע שנה?

מתשע"ח.

כן. זה מתשע"ח. אם אתה רוצה כללים חדשים, לא מתשע"ח.

לא השנה הקרובה.

הפרקטיקה תגרום לכך שזה לא יהיה השנה.

השנה בכל מקרה – אין. בסך הכול יהיה תהליך ההכרה בארגון.

תחילה, תשלומים נלווים, החל מתחילת שנת הלימודים התשע"ט.

נראה לי שסיימנו.

רגע. בעקבות בקשה של האוצר ושל ות"ת-מל"ג שאנחנו כארגון סטודנטים, במידה וכמובן יהיה ארגון סטודנטים ארצי יציג, ביקשנו לא להכניס את זה לתוך נוסח החוק כי זה עלה עכשיו. אנחנו לפרוטוקול רוצים להצהיר שאנחנו נדאג להוסיף גם נציג ציבור לוועד המנהל כדי להגביר את השקיפות ואת האלמנטים של שיתוף הציבור לאור זה שבסוף נהיה חלק מארגון יציג שיש לו איזושהי משמעות סטטוטורית.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. אני מודה לאדוני ולחברתי על 24 השעות האחרונות.

לא, זה יותר מ-24 שעות.

את, אני והוא יודעים למה אני מתכוונת ועוד כמה אנשים מוכרים ומוכרים פחות בשולחן הזה יודעים למה הכוונה. נשאלתי אתמול שוב ושוב האם אני רוצה להגיב לציוצים בטוויטר על הנושא הזה ואמרתי שלא, שיהיו שינויים עד הבוקר.

גם אני סירבתי להגיב.

אני שמחה שעשינו את השינוי המתבקש. תודה. אני בטוחה שהמציאות של ארגון סטודנטים יציג רק תוביל למציאות טובה יותר ביחס לסטודנטים שהם בעצם המהות של העולם האקדמי.

אני באמת מודה לך על העניין עצמו.

צריך להפסיק עם החגיגות כי אני רואה את נציג משרד המשפטים נע בכיסא באי נוחות.

לא משהו שאני חושב שתהיה בעיה. אנחנו כמובן מבינים שחברי הכנסת מייחסים חשיבות רבה.

חברות הכנסת.

חברות הכנסת. סליחה. בסך הכול מדובר בהצעה שהממשלה תמכה בה. לעניין התשלום, הייתה לנו התלבטות משפטית בקשר לתשלום ובעצם כפי שזה הופיע בהצעת החוק אמרנו שזה בגובה כזה שאם יש בו איזושהי פגיעה בקניין, היא פגיעה מינימלית. עכשיו אני מבין שההצעה היא לא לקבוע את השיעור בחוק אלא לקבוע שהמל"ג תקבע בהתייעצות עם שר האוצר וועדת החינוך. אני חושב שליתר ביטחון, אם אפשר להוסיף גם בהתייעצות עם שרת המשפטים.

לא. ממש לא.

תנסה לשכנע אותי.

לא. אין מה לשכנע. אדוני מגיע רבע שעה אחרי שהתחיל הדיון. עם כל הכבוד, מה אתה בכלל פותח את זה?

מירב, אני לא פותח את זה אבל אני רוצה לשמוע.

אל תסביר. חבל על הזמן.

זה קדם לדיון המקדים אתכם. מה קרה לך היום? אי אפשר להמתין למישהו אחר שמדבר? מעכשיו מי שמדבר, מדבר רק ברשות דיבור.

אין בעיה. אני הייתי ברשות דיבור. בוא נסיים עם זה. נסיים עם החוק המתיש ביותר בהיסטוריה של הסטודנטים במדינת ישראל.

אני רוצה שתשכנע אותי למה זה נכון להתייעץ עם שרת המשפטים. אני לא מזהיר אותך אבל מנחה אותך. תשתדל להיות צמוד לרציונל של משרד המשפטים.

יכול להיות שאפשר למצוא פתרון אחר. הדאגה שלי היא שאם לא קובעים את השיעור שהוא מאוד מינימלי בחוק כפי שהיה עד עכשיו, שתהיה איזושהי דרך להבטיח - - -

לכן התעקשנו שתהיה התייעצות עם ועדת החינוך. אם יש לך איזה חשש לפגיעה חוקתית או פגיעה בחוק כלשהו או בתקנה, תאמר לי זאת עכשיו. אם לא, אין לך מה לומר. אם יש לך חשש לפגיעה בחוק, בסעיף של חוק, בתקנה, תאמר.

אני אומר את הכלל המנחה מבחינתי. אם השיעור הוא משהו כמו זה שהוצע לכל אורך הדרך בהצעת החוק, אני לא חושב שיש בעיה מבחינה משפטית. לא צריך להתווכח על פסיק כאן ופסיק שם.

תודה. הבנתי. שמענו. מירב, בבקשה.

חד משמעית אני אומרת לך שאני מתנגדת לסידור כזה. כל התייעצות כזאת, זאת פגישה אותה צריך לתאם חודשיים כי ההוא לא יכול וההוא המזכירה שלו בחוץ לארץ. די כבר לייגע כאן את כל התהליך הזה.

מה לגבי הסעיף שלו?

לגבי הסעיף שלו, אין בכלל מה לדבר. עם כל הכבוד לשרת המשפטים.

אני רוצה להגיד משהו אחד. החוק הזה, ייאמר לזכותה של מירב ששמה את הנקודות החשובות ועשית את עבודתך נאמנה. אני חושבת שהיה קצת תהליך מייגע כי צריך לתת קצת קרדיט. אני יודעת שאתה לא עף על המל"ג וזה לא חדש, וגם אני, בוא נגיד, לא תמיד.

אני גם לא עף על עצמי.

זה לא משנה, הפרסונליזציה לא רלוונטית. הייתה חגית מסר שאמרנו לה בדיוק מה אנחנו חושבים, הגיעה יפה והעניינים עם הוועדה התרככו ואתה יודע את זה ואנחנו מעורבים. לא פרסונליזציה. זה עניין של לתת קרדיט למל"ג שגם אני לא תמיד רואה אתה עין בעין ואתה יודע את זה כי אנחנו יושבים כאן ועושים דיונים. גם התאחדות הסטודנטים. צריך לתת קרדיט. אלה בסוף האנשים שיום יום נמצאים מול הסטודנטים. נכון, עשינו כאן תהליך – ייאמר לזכותה של מירב היועצת המשפטית שהפכה את החוק ובצדק. זה בדיוק התפקיד שלה. אבל אני חושבת שבתהליך גם באיזשהו מקום לא מספיק נתנו קרדיט ובעניין הזה זה קצת הפריע לי, ואני חייבת לומר את זה לפרוטוקול. בלי קשר, אני מודה לך כי אתה התעקשת ואתה יודע, לפעמים עם ההתלהבות שלי אני רצה קדימה. אני מודה לך על זה וגם לפרסיקו של בנט שצריך לציין אותו וגם לאוצר, גם לשירה ולפשקוס שיושב כאן. באמת יש כאן הרבה אנשים רלוונטיים ואני מאוד מאוד מקווה, מירב, שמחר אנחנו סוגרים את זה.

אני נותן קרדיט מכאן ועד פתח תקווה. לא בחקיקה. נתנו קרדיט למדינה ואחרי שבעים שנים יש לנו פערים גדולים. נותנים קרדיט. אנחנו נותנים קרדיט. בחקיקה אסור וצריך לנתק רגשות. שר האוצר של היום יכול להתהפך. לא מחוקקים חוק לפי מצב נתון עכשווי אלא צריך להסתכל רחוק. אני חושב שההתעקשות שלי באה משם. לא צריך להכשיל לא את המל"ג, לא את ה-ות"ת, לא את הארגון, לא את ההתאחדות ואתם יודעים מה? גם לא את המחוקקים.

גם המחוקק לא תמיד יודע הכול.

לכן היה כאן בירור ויכול להיות שיהיו תקלות. אם זה כך, חוזרים לשולחן הוועדה ולא קרה כלום.

שני דברים. אחד, חיזוק לגבי הביקורת הציבורית על גביית שכר הלימוד. השני הוא לגבי הסעיף של אי תלות מפלגתית שהוא קצת הוחמר מהדיון הראשון ואני חושב שאנחנו רוצים לעודד את האנשים בהתאחדות הסטודנטים להיות פעילים פוליטית. אם אנחנו רוצים להגדיר שלא תהיה תלות - - -

לא. אין מה לדבר.

תאפשרי לו לסיים את הדברים.

שלא תהיה תלות כספית בין מפלגות לבין התאחדות הסטודנטים, אפשר לעשות את זה כך שמקצצים את חצי מההגדרה שנמצאת בסעיף ולא כפי שהיא קיימת כרגע.

מדברים על ארגון יציג.

אני אגיד לך משהו. תנוח דעתך. גם לאותו רועי הקטן בגן הילדים יש כבר זהות פוליטית. אל תדאג. הסעיף הזה לא הולך לנטרל אותו, לא את השאיפות של האדם.

לא את הפעילות הפוליטית שלו.

הסעיף מתבקש כדי שלא תהיה זליגה. אדרבה, אני הייתי מצפה ממך שתחזק ותודה. חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא תהיה גלישה. זה ארגון עם עוצמה ויחזרו אחריו ארגונים וכוחות.

אני אקביל את ההתאחדות כגוף.

שמענו. תודה.

אפשר ללכת להצבעה, אדוני.

רק רציתי להניח את דעתו של דן. מכיוון שההתייעצות בוועדה מלווה גם בייעוץ משפטי שגם אתם בו, הדברים האלה יעלו בוועדה.

אתם כמובן מוזמנים. הלוואי ותמיד תבואו.

אנחנו כמובן נבוא.

אני מביא את הנוסח כפי שהוקרא, כולל התיקונים שיהיו בנוסח כפי שהבטיחה לנו היועצת המשפטית שאמרה את עיקרי הדברים.

חזקה וברוכה, מירב.

תודה רבה. אנחנו נצביע.

אני מחליפה את מוטי יוגב.

מי בעד אישור הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6) (ארגון סטודנטים ארצי יציג), התשע"ו-2016כפי שהוגשה והוקראה כאן?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

בהיעדר מתנגדים ומתנגדים, הצעת החוק אושרה פה אחד ותועלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40.