ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 01/11/2016

חינוך התיישבותי ועבודה מועדפת בחינוך - לציון יום החקלאות

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 276

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 9:30
סדר היום
חינוך התיישבותי ועבודה מועדפת בחינוך - לציון יום החקלאות
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

איציק שמולי
מוזמנים
יוסי אלימלך - מפקח משק חקלאי, משרד החינוך

אבי אלקיים - מפמ"ר חקלאות, משרד החינוך

יוסי זגורי - סגן מנהל אגף חינוך והדרכה בפנימיות, משרד החינוך

חביבה סלומון - ר' יחידת הנח"ל ומכינות קדם צבאיות, אגף משרד הביטחון

יעל לינדנברג - רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

אורי צוק-בר - סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רוית סנדלר - מ"מ מועצה מקומית מטולה, התאחדות האיכרים

עמיר ריטוב - ראש המועצה האזורית לב השרון ויו"ר מרכז המועצות האזוריות

ישראל נדיבי - מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

רינת חכים - מנהלת תחום חינוך וחברה, מרכז המועצות האזוריות

רני אידן - ראש המועצה האזורית עמק חפר

סיגל מורן - ראש המועצה האזורית בני שמעון

אילן שדה - שראש המועצה האזורית מנשה

חנן גינת - ראש מועצה אזורית חבל אילות

אלי מלכה - ראש מועצה אזורית גולן

אייל רייז - מ"מ ראש המועצה האזורית מטה אשר

פטר וייס - ראש המועצה האזורית גזר

אייל בלום - ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה

שגיא בן יואב - עוזר ראש המועצה, מועצה אזורית עמק חפר

עמית מאיר - מנהל בי"ס אדם ואדמה בערבה

גבי אסם - ראש ענף חינוך, התנועה הקיבוצית

דבי בראס - מנהלת 'שבילים', התנועה הקיבוצית

אורי אופיר - התנועה הקיבוצית

גיל לין - התנועה הקיבוצית

שושי נשר - אגף חברה וקהילה, תנועת המושבים

רם שמואלי - יו"ר השומר החדש

אורה חכם - יו"ר ועדת החינוך, העבודה

שירי ארדיטי נחום - מנהלת תנועתה נוער בני המושבים

איתי ציפורי - משנה למנהלת תנועת בני המושבים

אופיר יקיר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

זוהר רודיטי - מחוז ההתיישבות, מועצת התלמידים והנוער

עדו כהן - מחוז ההתיישבות, מועצת התלמידים והנוער

יובל פלג - מחוז ההתיישבות, מועצת התלמידים והנוער

עדן אלפסי - מחוז ההתיישבות, מועצת התלמידים והנוער

יהונתן יפה - מתמחה

מבשרת נבו - שדלן/ית
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
ס.ל., חבר המתרגמים

חינוך התיישבותי ועבודה מועדפת בחינוך - לציון יום החקלאות
היו"ר יעקב מרגי
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-1 בנובמבר 2016, ל' בתשרי תשע"ז. הנושא על סדר היום: חינוך התיישבותי ועבודה מועדפת בחינוך, לציון יום החקלאות.

אני קודם כל רוצה להודות לחברי הכנסת שנמצאים איתנו ומובילים את היום הזה, חבר הכנסת איתן ברושי, חבר הכנסת איציק שמולי, מסתמא יצטרפו עוד בהמשך. אני מבין שיש כמה ועדות בנושא הזה. אז אני אומר כמה מילות פתיחה ולאחר מכן נפתח דיון, ניתן לחברי כנסת להציג ונפתח דיון בנושא.

אין ספק שמדינת ישראל חייבת לעשות עבודת מטה רב תחומית בכל מה שקשור לחקלאות ולהתיישבות במדינת ישראל. במהלך השנים שהמשק דהר לכיוון המקרו כלכלה וכוחות השוק קבעו את כללי המשחק במשק ובלהט הזה גם פיתחנו תפיסת עולם של הכלכלה הגלובלית גם בענף החקלאות ולא התייחסנו למצבי קיצון של מחסור בתוצרת חקלאית, נגיפים שעלולים לפגוע בתוצרת, יוקר המחיה, פערי התיווך, הרווחיות של החקלאים וגם לא נתנו די הצורך את הדעת על אופייה של ההתיישבות הכפרית ומדיניות הקרקעות והשימושים בהם. אין ספק שיום כזה בכנסת יגביר את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת ואנחנו כאן בוועדה ניתן את הדעת על החינוך ההתיישבותי היום, על התמורות החיוביות שיש בו ונחשפנו להן, על הייחודיות של החינוך ההתיישבותי ועל הניסיונות שלנו כוועדה לנסות להעתיק את אותם הישגים ואת אותם ערכים מהחינוך ההתיישבותי לחינוך, נקרא לזה לצורך ההשוואה המקבילה העירוני.

אני אתן, ברשותכם, את רשות הדיבור לחברי הכנסת, לאחר מכן נפתח דיון, האורחים יוכלו להירשם לדיון אצל מנהלת הוועדה, מי שירצה להתבטא בנושא, ונסיים את הדיון עם נקודות לסיכום. אנחנו לא מקיימים כאן דיוני סרק, אנחנו נעלה כאן, גם בעקבות הדברים שייאמרו, ונמליץ לשרים הייעודיים את ההמלצות לסיכום הדיון.

אני כמובן מקדם בברכה את כל האורחים, אני רואה את השכנה שלי, מסתמא אם יש עוד ראשי מועצות, גם הם ברוכים. כולם ברוכים. חברי הכנסת, בבקשה.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה בראש ובראשונה לברך את השדולה החקלאית בכנסת ואת חברי איתן ברושי, שדואג להשאיר את היום הזה, את החשיבות של הנושאים הללו, החקלאות וההתיישבות, במשך כל השנה על שולחן הכנסת. אתם יודעים, ימים מיוחדים בכנסת זה דבר טריקי, כי לכאורה לנו, הפוליטיקאים, זה תירוץ להקדיש תשומת לב לנושא מסוים פעם אחת בשנה ואז 364 ימים אחרים פשוט לשים את זה בצד. אבל במקרה של החקלאות וההתיישבות, אני חושב שהנושא הזה, בזכות פעולות נמרצות, גם של איתן וגם של אחרים, בהחלט על סדר יומה של הכנסת.

האתגרים הם רבים מאוד. יושבים פה איתנו גם ראשי המועצות, סיגל ואילן, ובכלל כל המכובדים, ואנחנו בעצה אחת גם עם ד"ר גבי אסם בחרנו להקדיש את נושא הוועדה, להפנות זרקור לחינוך ההתיישבותי, לאתגרים שלו ולעשות גם איזה שהוא drill down לעניין של עבודה מועדפת בתחום של החינוך, דבר שאנחנו חושבים שהוא נדרש. אני חושב שהדבר שמייחד ביותר את החינוך ההתיישבותי זה איזה שהוא איזון נכון בין מצד אחד החתירה המתמדת, כמו שאנחנו מנסים להשיג בכל זרמי וחלקי החינוך, חתירה למצוינות, להקניית ידע, מיומנות, אבל ההתמקדות היא לא רק בזה, כאשר אני מסתכל על מה שקורה במערכת החינוך ההתיישבותי אז אני בהחלט רואה ערכים נוספים, חשובים וקריטיים לחברה הישראלית, שאותם מנסים לקדם ועליהם שמים דגש, הסולידריות החברתית, ההתחברות למולדת והכרתה. בכלל כל העיסוק הזה בחינוך ולא רק בהקניית מיומנויות, זה משהו שאני חושב שהמערכת כמערכת חינוך לאומית קצת איבדה את האיזון בו.

אני יכול לאחל לעצמי ולעצמנו ושהמערכת הכללית תלך כמה צעדים בכיוון של מה שהתפתח בהרבה מאוד מאמץ ובהרבה מאוד תשומת לב בתוך החינוך ההתיישבותי. כפי שאמר היושב ראש, אנחנו נמצאים כאן כל השנה ואנחנו בהחלט ניקח את האתגרים שאתם תעלו כאן וננסה כבר מהיום, או ממחר בבוקר, לקדם את אותם אתגרים שאתם תסמנו לנו ואנחנו נחשוב שהם כמובן נכונים ומתבקשים.

אני רוצה לברך את כל הנוגעים בדבר ושיהיה יום חקלאות מוצלח. לא רק החינוך ההתיישבותי עומד בפני אתגרים בלתי רגילים, אנחנו עומדים בתקופה שבה החקלאות וההתיישבות בכללותן הן תחת מתקפה. יש זרמים גם בתוך הממשלה שחושבים שחקלאות זה דבר מיותר והתיישבות אפשר לעשות רק במקומות מסוימים שיש ויכוח עליהם, האם הם כן מדינת ישראל או לא מדינת ישראל. אני חושב שהיום הזה הוא בהחלט יכול להיות נקודת מפנה, גם ביחס של הכנסת לחקלאות וגם ביחס של הכנסת להתיישבות ובתוך זה לחינוך ההתיישבותי. אז תודה רבה, אדוני היושב ראש.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה לך. חבר הכנסת ברושי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי איציק שמולי וכל התושבים. אני רוצה להזכיר פה גם את תת אלוף במילואים רם שמואלי שנמצא פה, איש חיל האוויר. כשהוא היה מפקד רמת דוד והייתי ראש המועצה הייתי אומר, הוא חקלאי שרגליו בקרקע והראש שלו בשמים. אני חושב שזה משהו שמבטא על האיש. ויש פה גם הרבה אורחים נוספים, כמובן תנועות הנוער, אני לא אמנה אותן, אני בכלל רוצה שהזמן יוקדש לכם, אבל בכל זאת שני משפטים.

יום החקלאות וההתיישבות, ואני מודה לחבר הכנסת מרגי על שיתוף הפעולה, מצוין ממש בעיצומו של הקרב על קיומה של ההתיישבות והחקלאות כפי שיבוא לידי ביטוי כבר מחר בדיון במליאה על תקציב וחוק ההסדרים 2017-18. אתמול כששמעתי, ולא לבד, את סקירתו של שר האוצר בוועדת הכספים וההתייחסות שלו לחקלאות, הבנתי כמה אנחנו נמצאים בבעיה קשה, עם מדיניות שגויה בנושא של החקלאות, עד כדי איום על קיומה, אבל את זה נאמר היום במליאה ועוד יש לנו פה ועדות רבות במקביל. עכשיו אחת בחוץ וביטחון, כלכלה ואחר כך בפנים וכמובן מדע וטכנולוגיה, כספים וועדת העבודה, בסך הכול מספר מרשים של אורחים שמוזמנים וחשוב שתדברו.

אני רוצה להגיד משפט אחד למהות של הדברים, בלי לקחת לכם את הכותרות. אני חושב, חבר הכנסת מרגי, יושב ראש הוועדה, שאתה מוליך פה את הוועדה, ואני חבר בה מראשית הכנסת הזאת, כמה אנחנו רואים את החינוך חשוב, כמה אנחנו אומרים שהחינוך זה תנאי להמשך קיומה של המדינה והבטחת עתידה וכמה הכול בנוי מצמצום פערים והעתיד בנוי על החינוך. אם זה נכון, ובחדר הזה אני מניח שאין ויכוח, אז אפשר לומר כששואלים למה צריך את החינוך ההתיישבותי, למה צריך מחוז נפרד במשרד החינוך ויש על זה ויכוח גם במשרד החינוך, כי אני אומר לכם, אנשי משרד החינוך, שעל שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק שלי, ששר החינוך מוכן לקבל את כל התכנים, רק בלי לאשר את זה כחוק, להבטיח, אדוני היושב ראש, את קיום המחוז כדבר מובן מאליו, ולא כל שנה, השנה בינתיים לא, לא יציעו לחסל את המחוז הזה, כי החינוך ההתיישבותי זה לא רק האוטובוסים הצהובים, זה קודם כל, מה שאני טוען, וכשנפגשתי עם בני פישר, שאיננו נמצא כאן, ושאלתי אותו 'מה תגיד כשישאלו אותך למה צריך את החינוך ההתיישבותי?' אמרתי לו, מרגי, אני לא אהיה פה כשתסכם, אז הייתי רוצה שזה יהיה, החינוך ההתיישבותי, אם החינוך מבטיח את העתיד, החינוך ההתיישבותי נועד להבטיח את המשך קיומה של ההתיישבות והחקלאות. הוא זה שצריך לתת את רשת הביטחון לדור העתיד של החקלאות וההתיישבות.

אם חינוך מבטיח את העתיד, החינוך ההתיישבותי, צריך שהחינוך יבטיח את המשך קיומה של ההתיישבות והחקלאות. לא רק, אבל זה בעיניי התשתית למה מחוז נפרד ולכן אני חושב, בהחלט מהגיל הרך ועד שנת השירות ועד בכלל, ודאי יעידו פה, שנת השירות תורמת גם לשירות בצה"ל, אני חושב שצריך להבטיח, אדוני היושב ראש, ואני אומר לך, אתה בקואליציה, ויש לקואליציה רוב עכשיו, אפילו דורסני, צריך לאפשר לחינוך ההתיישבותי את אורך הנשימה שלו.

אני רוצה לומר משהו לחברים שלנו, יושבים גם נציגים של התנועות, כשאנחנו מותקפים, ואני מותקף יותר מרובכם, בחברה הישראלית, יש פה נציגות גם של אגף הנוער והנח"ל, כשאנחנו מותקפים על הבידול של התנועה הקיבוצית ולעתים מישהו רואה בזה התנשאות, נקודת התורפה בחברה הישראלית זה החינוך הנפרד לילדי הקיבוצים והמושבים והמועצות האזוריות. ראיתי שמחפשים בתנועה את המשימות החדשות, חבריי נציגי התנועה, אני חושב, ודיברנו על זה, גבי, גם כשהייתי מזכיר התנועה, אין לנו משהו יותר חזק מהחינוך, מצד שני איך אנחנו מעבירים את זה גם לחברה כולה ולא רק לנו בלי לאבד את היכולת לשמור על הייחוד שלנו. נדמה לי שזאת שאלה, ואני משאיר אותה עם סימן שאלה, האם אפשר לפתוח את אזורי הרישום, בעידן שקופת חולים אפשר לבחור ואת הרופא אפשר להחליף למה אי אפשר את המיפוי לפרוץ? אני חושב שהגיע הזמן שיגיעו לבית הספר בכוח המשיכה ולא בכוח האוטובוס הצהוב. זאת שאלה שכדאי להתמודד איתה, איך אנחנו יכולים לשמור על הייחוד ולא לפרק את המחוז, שזאת משאת נפשם של פקידי האוצר כל שנה, ומצד שני עם תנועות הנוער ועם התנועות ההתיישבותיות, להפוך את נכסי החינוך שאנחנו פיתחנו לנכסים של הציבור כולו ואפילו גם בעולם, בוודאי בגיל הרך.

לכן אני אומר, מצד אחד להבטיח את קיומו של החינוך ההתיישבותי, ולא עוד שדלנות ולא טובות ברגע האחרון, ולא מסחר של סוסים עם תקציב וקואליציה-אופוזיציה, ומצד שני לראות איך פותחים את השורות בלי לוותר על תעודת הזהות. למשל, משפט אחרון, במקומות כמו עמק המעיינות והעיר בית שאן, שהייתי שם בפתיחת שנת הלימודים, דילגתי בין המועצה לעיר, וזו דוגמה טובה, אם תרצו, למין פיילוט של שיתוף פעולה, או עמק הירדן וטבריה, אני לא רוצה להרחיב.

אני קודם כל מודה, ובי"ת, מאחל לנו שנצא מהיום הזה עם דברים יותר ברורים, לזקוף את הראש ומצד שני להבין גם את המציאות שסביבנו. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה לך. אין ספק שכפי שאמרתי בדברי הפתיחה, דברים טובים צריך לשמר ולחזק. משרד החינוך יודעת להעריך את החינוך ההתיישבותי. נכון שהיה ויכוח בסוגיה הזו של המחוז והאגף, איך שהוא נקרא במשרד החינוך, אני חושב שצריך להוריד את זה מהפרק, אני חושב שצריך לשמור על ייחודיות. אתה זורק את הסוגיה הזו של לפתוח את השורות, הלוואי שכלי הקיבול של מערכת החינוך בתוך המועצות האזוריות יכולה לקבל ולקלוט, אלא אם כן מועצות אזוריות שבתי הספר שלהם כבר בתפוסה מלאה בגלל היוזמה הברוכה של כל ההרחבות הקהילתיות וקליטת משפחות חדשות, אבל שוב, אנחנו כאן כדי לשמוע יותר מאשר להשמיע, לשמוע על הקשיים, על הדרישות, על התובנות, כדי, כפי שאמרתי בסוף, להעלות את זה לדברי סיכום או כפי שהזכירו חברי הכנסת.

ברשותכם, אני אתן לראשי המועצות, המצגת היא מטעם מי? אני לא מצליח לקבל תשובה ואני לא מבין למה.
גבי אסם
מרכז המועצות האזוריות.
היו"ר יעקב מרגי
השאלה היא כזו, הדברים שלכם קשורים למצגת או שיש לכם מצגת בפני עצמה? אתם יודעים מה? כדי שיהיה לנו מצע לדיון, מי מדבר בליווי המצגת? את.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ד"ר גבי אסם.
היו"ר יעקב מרגי
היא תציג את עצמה, כי בדרך כלל כשעובדים לפי הסדר, אז יש בקשה להציג מצגת ונרשמים לדיון, אז לא היינו צריכים את ההקדמה הזאת. אז אני בא ואומר, תציגי את המצגת, תוך כדי תאמרי מה שיש לך לומר כדי שנחסוך זמן וניתן הזדמנות להתבטא לכולם. בבקשה, תציגי את עצמך.
גבי אסם
שמי גבי אסם, אני ראשת האגף לחינוך ומשימות בתנועה הקיבוצית, אבל היום אני דוברת בשם כלל המרחב הכפרי וחתומות על המצגת הזאת כמובן המרכז למועצות אזוריות, יושבת לידי רינת חכים, וישראל נדיבי פה איתנו, כמובן, התנועה הקיבוצית, עם הקיבוץ הדתי, האיחוד החקלאי ותנועת המושבים בישראל. אני בטוחה שכל יתר הארגונים ששייכים ופועלים ומכירים את המרחב ההתיישבותי יהיו שותפים לדברים, שהם בעיקר מנסים לתאר ולהדגיש את הייחודיות, את האפיון ואת הצרכים שלנו.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, לאיציק שמולי שהיה איתי בקשר בחודש האחרון, כדי לגבש ולהדגים מה באמת חשוב לשים לדיון, כמובן לחבר הכנסת איתן ברושי, שמלווה אותי בשנים האחרונות.

אנחנו מדברים על המרחב הכפרי אז בואו נזכיר לעצמנו שאנחנו 9% מכלל האוכלוסייה במדינה, 863 יישובים, מושבים, קיבוצים, קיבוצים דתיים, יישובים קהילתיים ויישובי מיעוטים, ממוצע ליישוב בין 450 ל-550. חשוב מאוד בהבנה של מערכת חינוך יישובית שהיא דנה במספרים כל כך קטנים, מאוגדים ב-54 מועצות אזוריות, שיש לציין את השונות הרבה ואת המגוון הגדול, שזה אולי אחד הדברים המרכזיים שנידרש לו בדיון הזה, הבנה שכשהשונות היא כל כך גבוהה גם הגמישות צריכה להיות גבוהה.

החינוך הוא אחד אם לא החוזקה של המרחב הכפרי. החינוך הוא עוגן חשוב ומשמעותי לקיום ההמשכיות של המרחב הכפרי.
היו"ר יעקב מרגי
ראש המועצה, בבקשה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הוא גם יושב ראש ארגון המועצות האזוריות, החליף את ריפמן.
גבי אסם
משפחות צעירות רבות במדינת ישראל מבינות את הכוח ואת העוצמה שיש לחינוך במרחב הכפרי ומהגרות, יש הגירה ברורה בין המרחב האורבני למרחב הכפרי בשנים האחרונות. זוגות צעירים עוברים, אחרי שהם בודקים שני דברים, מגורים ומערכת חינוך. את התעסוקה הם משאירים למקום שלוש וארבע. הורה צעיר יהיה מוכן לנסוע ארבע וחמש שעות נסיעה ביום בתנאי שהילד שלו במערכת חינוך ראויה, וזה אולי אחד הדברים החשובים ביותר להבין מדוע יישובים רבים משקיעים כל כך הרבה במערכות החינוך שלהם ומדוע המועצות האזוריות משקיעות זמן, משאבים וכספים בחיזוק מערכת החינוך.

ייחודיותו של החינוך הקיבוצי הוא בהדדיות המתקיימת בינו ובין הקהילה. הדיבור, השיח, ההתרחשות שבין הקהילה למערכת החינוך שלה, גם בהיבט האזורי וגם בהיבט היישובי היא הדבר החשוב ביותר המייחד אותו וזה שבעצם נותן לו את העוצמה ונותן לו גם את החוסן הקהילתי. יש משנה פדגוגית ייחודית ועקרונות הפעולה הנגזרים ממנה, אני יכולה לציין כמה וכמה מהם, לא את כולם. אני אדבר על קבוצה חינוכית, על תקינת כוח אדם שונה, אני כן אציין את העניין הזה של הגדרת קבוצה. פתיחת גן היא עם 11 ילדים, אבל מה עושים כשביישוב יש 8 ילדים והוא צמוד גדר? אז לא פותחים גן? מסיעים את הילד שעה לכל כיוון? יום ארוך ולא מפוצל, רצף חינוכי, התרחשות שמתחילה בבית הספר וממשיכה אחר הצהריים בחוגים, בתנועות נוער בארגוני נוער, במערכת חינוך יישובית, חיבורים בין פורמלי לבלתי פורמלי, ומערכת חינוך שהיא ספירלית ונשענת מאוד על לוח השנה החקלאי ולוח השנה היהודי.

כדי להבטיח את המשכיות החינוך ההתיישבותי יש צורך, וזאת הבקשה וזה הדיון שלנו - - - דרך אגב, התמונה היא מהרפסודיה שהתקיימה בקיץ במשט משותף לערבים ויהודים שהתקיים בכנרת. כמו פעילויות רבות ששותפים לו כל היישובים, מגוון רחב של יישובים, בפעילויות האלה היו כ-3,000 בני נוער. אנחנו מדברים על שני דברים עיקריים, הראשון הוא התאמת הרגולציה והתקנים לייחודן של מערכות אלה כחלק מתפיסת חינוך ציבורי. אין עניין להגדיר את החינוך ההתיישבותי כזרם נפרד, אנחנו חינוך ציבורי, אבל הוא צריך להתאים לציבור שלנו וההתאמות האלה, אני יכולה לתת פה מספר דוגמאות.
היו"ר יעקב מרגי
גבי, כשאת אומרת 'אנחנו' את מדברת על החינוך הקיבוצי או החינוך ההתיישבותי בכלל?
גבי אסם
ההתיישבותי.
היו"ר יעקב מרגי
ההדגשה הזו חשובה.
גבי אסם
אני אגיד שוב, אני מייצגת כאן את כלל מערכת החינוך ההתיישבותית במרחב הכפרי, שהיא גם בפורמלי וגם בבלתי פורמלי. אז אני אתן שתי דוגמאות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
תוכלי רק, גם בהמשך לשאלה, אין בקשה שזו מנהלת עצמאית, כמו בחינוך הממלכתי דתי, אז מה המצב היום, שזה מחוז עצמאי?
גבי אסם
המחוז הוא רק מ-ז' ע י"ב, בין א' ל-ו' זה במחוזות. בגיל הרך זה הקדם יסודי ויש לנו גם את משרד הכלכלה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
ואז בתי ספר ספציפיים מנוהלים על ידי אותו מחוז?
גבי אסם
נכון מאוד. קודם כל החלוקה הזאת, כשכל אחד מהגילאים שייך לגוף אחר במשרד החינוך, זה כבר מזמן קושי, כי אין המשכיות, אין תפיסת רצף. אצלנו תפיסת הרצף מלידה ועד כולל צבא ואחרי צבא היא תפיסה מאוד מאוד חשובה.

אז הדבר הראשון שאנחנו מדברים עליו הוא התאמת הרגולציה והיא התאמה במשרדים השונים ובמקומות שונים בתוך משרד החינוך. והדבר השני, שהוא חשוב במידה רבה מאוד, אני רואה פה הרבה אנשי חולצות כחולות, אנחנו רואים פה את השומר החדש שיושבים, יש הרבה מאוד ארגונים שהיו רוצים לראות בדבר הבא של הצערת מערכת החינוך ההתיישבותי, שהם דור העתיד, דבר שמדינת ישראל מסמנת אותו לטובת כלל המדינה, ולא רק לטובת המרחב ההתיישבותי, ויש חיבור ישיר בעניין הזה לנושא של עבודה מועדפת, שאני כבר אחזור אליו.

חיזוק יישובי הפריפריה במדינת ישראל הוא חיזוק חוסנה של כלל מדינת ישראל. ישנו אינטרס ברור להבטיח את ייחודו של החינוך ההתיישבותי לחיזוק ההתיישבות והפריפריה. לאורך שנים חניכי המרחב הכפרי מובילים בתנועות וארגוני נוער, מובילים באחוזי יציאה לשנת שירות, מכינות, והם מן הגבוהים והמובילים בתחום הזה. אחוזי הגיוס לצה"ל ושירות משמעותי הם מן הגבוהים בחברה הישראלית ואנחנו מייעדים אותם לכך שהתרומה לחברה הישראלית תהיה גם בתכניות נוספות של למשל קליטת חיילים בודדים ו/או קליטת עלייה בכלל.

הצעות קונקרטיות לפתרון. התמונה, דרך אגב, היא מכפר הנוער נירים, מ'קולה של אמא', שבחרו לקיים את 'קולה של אמא' עם המלש"בים לקראת גיוס. אנחנו מדברים על הצעות לפתרון הבעיה בשתי דרכים, הטמעת עקרונות פדגוגיים של החינוך ההתיישבותי בנוהלי משרד החינוך, כדי לשמור על הייחודיות כחינוך ציבורי, והשני הוספת תחום החינוך לעבודה מועדפת. אני לא מבינה איך זה לא קרה עד היום במדינת ישראל וכל דבר שצריך לעשות לטובת הדבר הזה, כדאי שייעשה. תודה רבה על ההקשבה.
היו"ר יעקב מרגי
לסיכום המצגת שלך, מה היית מסכמת, לו יצויר שאת כותבת דברי סיכום של הוועדה, מה את מצפה, לשינוי הכי מהותי ומשמעותי שעליו נבסס, עליו או עוד מה שייאמר, את הדיון היום? מה השינוי המתבקש היום?
גבי אסם
אני מקווה שתהיה פנייה ברורה למשרדי החינוך השונים, כי זה לפחות ארבעה, גם מינהל חברה ונוער, שהם שותפים שלנו ביום יום, אבל גם שם יש לנו סוגיות מאוד קריטיות, למשל ברישום קייטנות הקיץ, אני מקווה שתהיה מפה פנייה, קריאה של הוועדה אל המשרדים לעשות התאמה ברגולציה, או על ידי הקמת צוות לכך, או על ידי כל תהליך אחר שתבחרו לנכון.
היו"ר יעקב מרגי
וזה דו צדדי, את לוקחת בחשבון.
גבי אסם
חד משמעית.
היו"ר יעקב מרגי
כי זה לא עולה בקנה אחד עם שמירת הייחודיות.
גבי אסם
אני אשמח מאוד שאני ו - - - נהיה בתוך התהליך.
היו"ר יעקב מרגי
בסדר. אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אפשר שאלת הבהרה?
היו"ר יעקב מרגי
אתה עומד לצאת או שאתה יושב איתנו?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
שאלת הבהרה. גבי, רק בקצרה, כתבת את זה ולא היה ברור לי, יש בתי ספר מהחברה הערבית במסגרת הזאת?
היו"ר יעקב מרגי
רבותיי, אני אמנם קצת ידידותי ביום החקלאות, אבל מרגע זה אין דברת ביניכם, פה ועדת החינוך, בדרך כלל הדיונים מתנהלים - - - זה לא ועדת הכלכלה ולא ועדת הכספים ולא - - - אז אני מבקש לכבד אחד את השני ואת הדוברים במיוחד.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
כמה בתי ספר יש בסך הכול שמשויכים למחוז?
אבי אלקיים
שני בתי ספר ספר, יאמה ורמה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
מתוך כמה?
היו"ר יעקב מרגי
מי הדובר? זה גורלה של קריאת ביניים.
אבי אלקיים
אני מפמ"ר מדעי החקלאות, אבי אלקיים.
היו"ר יעקב מרגי
בבקשה, אתה יכול לענות לו אם אתה יודע את התשובה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אז יש ימה וראמה, מתוך כמה בתי ספר?
סיגל מורן
דרך אגב, אצלנו יש עוד אחד שהוקם השנה בחברה הבדואית.
אבי אלקיים
מתוך 24 בתי ספר פנימייתיים, שניהם מהם זה של ימה וראמה וכרגע פתחנו עוד בית ספר אחד, בניצנה, למגזר הבדואי.
סיגל מורן
ובמועצה אזורית בני שמעון, למגזר הבדואי, כוכבי המדבר.
אבי אלקיים
נכון.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. בבקשה, אילן.
אילן שדה
בוקר טוב, אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת. צריך לומר שבמהלך השנים החינוך בהתיישבות שהיה בזמנו בכל יישוב ויישוב, מהקטנים ביותר, עבר למועצות האזוריות, שמרב החינוך נעשה בהן. כמובן גני ילדים ביישובים ודברים כאלה, אבל בתי הספר היסודיים, החטיבות והתיכון נמצאים במועצות האזוריות שהן בעלות בתי הספר. צריך לומר, לגבי כל מערכת החינוך, שמערכת החינוך היא הדבר המושך ביותר והמחזיק את ההתיישבות וגורם לכך שתושבים מגיעים להתיישבות, אם זה לגליל, אם זה לנגב, למרכז, תושבים באים למצוא, צעירים, את מקומות מגוריהם על פי מערכת החינוך. לשמחתנו אנחנו רואים בזה, כראשי מועצות, חשיבות גדולה ולכן משקיעים ושמים במערכת החינוך הרבה יותר מאשר בכיכרות. האמירה שלי, כיכר אפשר לבנות עוד שנתיים, או שלוש או חמש, אבל ילד שלא יקבל חינוך טוב בגיל מסוים איבדנו אותו, הוא לא יכול לחזור אחורה, לצערנו.
היו"ר יעקב מרגי
אני אומר בהומור, קדחת הכיכרות בהתיישבות העירונית, נקרא לזה, עוד יקום גוף מפקח על איך בונים כיכר, כמה אפשר להשקיע בכיכר ועל חשבון מי משקיעים בכיכרות האלה?
אילן שדה
כן, ולכן במועצות האזוריות, לשמחתי את זה אנחנו רואים. עמדתי שמונה שנים בראש ועדת חינוך של מרכז המועצות ובמהלך הזה יצא לי יותר מפעם אחת, למיטב זיכרוני שלוש פעמים, להפגין מול משרד ראש ממשלה, משרד כזה או אחר, על הכוונה לסגור את המינהל לחינוך התיישבותי. ולשמחתי היום אנחנו לא נמצאים במקום - - -
היו"ר יעקב מרגי
זה גם לא על סדר היום בינתיים.
אילן שדה
לא נמצא על סדר היום, אבל סדר היום פה משתנה במדינה מקצה לקצה ואני אומר לכם, סגירת המינהל לחינוך התיישבותי והחלשת החינוך בהתיישבות זה החלשתה של הפריפריה במדינת ישראל, כי כפי שאמרתי, החינוך הטוב הוא זה שמחזק את היישובים בפריפריה.

מדברים על המיוחדות של החינוך הזה, לשמחתי אנחנו שמרנו ואנחנו שומרים על דברים מאוד עקרוניים אצלנו, כמו שכל התלמידים, כל הילדים, יימצאו בתוך המערכת, אם הם חזקים מאוד, אם הם פחות חזקים. אנחנו איננו שולחים אותם לכל מיני מקומות, אלא נותנים את התשובה, עקב כך גם אנחנו לא נשלח ילד לעשרות קילומטרים ויש אצלנו במסגרת מערכת החינוך את המסגרות שנותנות לכל אחד להתפתח על פי יכולתו. לא שולחים, לפעמים ההיפך, אנחנו קולטים ממקומות אחרים, כפי שאמרת, אנחנו כבר מלאים, אבל כמה שיכולים.
היו"ר יעקב מרגי
אני נאלצתי להתערב, לסייע לראש מועצה אזורית מסוימת, לחץ, היו כמה תלמידים מחוץ למועצה שרצו להמשיך ללמוד שם, לאפשר להם או פיצול כיתות או כיתות יותר רחבות, כי המינהל לא אפשר. הבעיות ידועות, אין ספק שצריך - - -
אילן שדה
צריך לומר, החינוך אצלנו הוא לא רק לנו, ההתיישבות כולה ראתה את עצמה בזמנו כזו שתורמת למדינה והקימה את המדינה והתגייסה למשימות לאומיות. צריך לומר, זה נמשך גם היום, כל מה שקשור לקליטת נוער נעל"ה נמצא במערכת שלנו בהיקפים מאוד גדולים. אני יכול להגיד לכם, שיש לנו, אני יודע גם אצלי, נעל"ה מאתיופיה ונעל"ה מדרום אמריקה ונעל"ה מחבר העמים, קבוצות נעל"ה שנמצאות בפנימיות של החינוך ההתיישבותי, כמשימה לאומית אנחנו רואים את זה ומתגייסים לזה, כולל גם של אוכלוסיות חלשות שקיימות במדינת ישראל.

אנחנו רואים פה את החולצות הכחולות ואת כל מה שקשור באמת לחינוך הנוסף שישנו והחולצות הכחולות אינן רק בתנועות ההתיישבותיות ובמועצות האזוריות. החולצות הכחולות נמצאות גם בערים וגם ביישובים שמסביבנו ואנחנו, כמועצות אזוריות שלמעשה הן הבסיס לתנועות הנוער, בהחלט רואים את הדבר הזה כמשימה.
היו"ר יעקב מרגי
סיכום.
אילן שדה
כסיכום אני אומר שאם אני השגתי גם בזמנו, בתוקף תפקידי, בנושאים מרכזיים, אחד הנושאים המרכזיים שצריך להעלות אותם על סדר היום, שכסף לחינוך יילך לחינוך. כסף לחינוך, אצלנו חלק גדול ממנו הולך להסעות תלמידים. מיליוני שקלים לכל רשות ורשות והנושא הזה אצלנו הוא נושא אקוטי, אקוטי מאוד. אני יודע, בזמנו, אני אומר על המועצה שלי, פחות או יותר הייתי צריך את האחוזים, איזה 20% לממן מתקציב המועצה, היום זה הגיע למעלה מ-40% המועצה וזה מיליוני ₪. למה שחיקה? בדברים האלה, לא, אתה תסיע ותביא. זה אחד הנושאים המרכזיים שאני מבקש, כוועדה, תטפלו, תבדקו, אנחנו מצדנו, אבל לקבל את התמיכה כי מה לעשות, אצלנו היישובים פרושים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אילן, הבנו. בדרך כלל חבר כנסת מקבל שלוש דקות, דובר בוועדה מקבל שתי דקות.
אילן שדה
כמה זה היה?
היו"ר יעקב מרגי
אתה שילשת את זה.
אילן שדה
תודה רבה לך.
היו"ר יעקב מרגי
זה רמז לבאים אחריך. סיגל, בבקשה.
סיגל מורן
אני מבטיחה להיות קצרה. קודם כל תודה ליו"ר, שהוא גם, לא כולם יודעים, אבל איש התיישבות בעצמו והדברים שנאמרים כאן הם לא זרים לו. אני רוצה לגעת בשלוש נקודות, שזה מעניין, כי שלושתן לא קשורות רק בהתיישבות, אבל אני חושבת שההתיישבות היא הבסיס והתשתית להם. ואם שאלת מה בסיכום הוועדה היינו רוצים שיהיה כתוב, אני הייתי רוצה ששלוש הנקודות האלה. האחת, דרך אגב, כבוגרת התנועות הכחולות אני רוצה למחות על זה שאומרים רק החולצות הכחולות, אבל אני חושבת שהנושא של תנועות הנוער, מיותר להכביר מילים לגבי החשיבות שלו. אני חושבת שתנועות הנוער צריכות לקבל ביטוי חזק, משמעותי, תקציבי. אני מאלה שחושבים שהחינוך החברתי הוא משמעותי יותר מהחינוך הפורמלי.
היו"ר יעקב מרגי
הבלתי פורמלי.
סיגל מורן
זאת נקודה אחת. מעניין לעניין באותו עניין, שנות השירות. בשנות השירות, לא מדובר פה אפילו על עניין תקציבי, אני חושבת שהמהלכים ממשרד הביטחון להגדלת המכסות זה פשוט דבר הזוי, הסיפור הזה .
היו"ר יעקב מרגי
תכניסי אותי לזה, מי מערים יותר קשיים, משרד החינוך או משרד הביטחון?
סיגל מורן
משרד הביטחון.
חביבה סלומון
אני אתייחס לזה אחר כך.
היו"ר יעקב מרגי
את כאן, נכון. עכשיו אני מבין מאיפה זכרתי את ה - - -
סיגל מורן
אני חושבת שזה דבר הזוי שיש, אם אני לא טועה כל שנה בערך פי שלושה או פי ארבעה ילדים שרוצים לצאת לשנת שירות ולתרום מזמנם ומשרד הביטחון לא מאפשר את זה.

והנקודה האחרונה, שנאמרה כאן, אבל אני רוצה לשים עליה את הדגש. שוב, היא לא נכונה רק להתיישבות, אבל אני חושבת שהיא מאוד דרמטית ביישוב וזה הנושא האבסורדי שעבודה בחינוך לא מוגדרת כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים. למה זה קריטי לנו? מכיוון שבפריפריה - - -
היו"ר יעקב מרגי
אנשי המשרדים הייעודיים, תכינו תשובות לקראת סיכום. אני בכוונה משאיר אותם לסוף, משרד החינוך, משרד הביטחון ועוד משרדים אחרים שנמצאים.
סיגל מורן
בפריפריה הכול יותר קשה, יותר קשה לגייס, יותר קשה. אני חושבת שזה חייב, העניין הזה, להיגמר.

ואני רוצה לסיום להתנצל שאני מדברת ונאלצת לצאת, כי אני חייבת לנסוע ללוויה, אז אני מתנצלת. תודה רבה.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
תודה שבאת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. רבותיי, נכנסו איתנו גם רני אידן וגם אייל בלום.
עמיר ריטוב
בוקר טוב.
היו"ר יעקב מרגי
עמיר, תציג את עצמך, לא כולם מכירים. זה שאני מכיר אותך זה לא אומר - - -
סיגל מורן
לא כולם יודעים שהוא היו"ר שלנו.
עמיר ריטוב
נכון. עמיר ריטוב, אני ראש המועצה האזורית לב השרון ויו"ר מרכז המועצות האזוריות. שמח להיות כאן, שמח שהיושב ראש הוא משלנו, מרגיש בנוח.
היו"ר יעקב מרגי
אני מקווה שאתם תרגישו בנוח.
עמיר ריטוב
מאוד בנוח.
היו"ר יעקב מרגי
יש לי עוד מעט שאלות אליכם. אני ידידותי, מסביר פנים, יש לי שאלות נוקבות.
עמיר ריטוב
הלכו להביא לי קפה, אני מרגיש פה מאוד בנוח.
סיגל מורן
בגלל זה אנחנו מעריכים אותך.
היו"ר יעקב מרגי
כל הכבוד. אני באמת רוצה בהזדמנות הזו להודות לאישה הנחמדה שלנו פה, שמשרתת אותנו בחיוך כל הזמן, רחל.
עמיר ריטוב
אני אנסה להמשיך את קודמיי ולנסות להיות צנוע. אנחנו באמת חושבים שאם מסתכלים עלינו היום, על המרחב הכפרי ועל המועצות האזוריות, החינוך אצלנו, עכשיו משרד החינוך עבר לתמונה היישובית, מסתכלים עלינו בתמונה היישובית, אנחנו מצטיינים גם - - -
היו"ר יעקב מרגי
יכולים להיות צלמים, יש תמונה חינוכית, עכשיו תמונה יישובית.
עמיר ריטוב
נכון, אבל גם בערכים. אנחנו מצליחים להגיע עם החינוך הפורמלי שלנו והבלתי פורמלי לערכים. דמות הבוגר של המועצות האזוריות היא דמות בוגר ערכית יותר. ניסיתי להיות הכי צנוע שאני יכול ולא להאדיר את זה יותר מדי ונכון לקחת את זה למערכת החינוך כולה ולראות מאיתנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
חבל שאיחרת.
עמיר ריטוב
למה?
היו"ר יעקב מרגי
כי כיוונתי לדעת גדולים.
עמיר ריטוב
זה מה שאמרת? אז אני חוזר על דברי יו"ר הוועדה ואני אומר שזה באמת, הערבות ההדדית והחיבור לשורשים ולקרקע ולאדמה מביא אותנו לתוצאות שהן תוצאות שצריך לקחת אותן, למנף אותן וגם להתחשב בכל הדברים שנאמרו כאן. זה מצחיק שאנחנו כל הזמן דורשים, אני עוד הייתי אצל בן עמי, לא זוכר איך קראו לו, זה שהיה יו"ר אגף הנוער בנח"ל - - -
קריאה
חיים בן עמי.
עמיר ריטוב
חיים בן עמי ז"ל וביקשתי עוד תקנים כי רצינו אז להקים את גרעין דרור ויש לנו כל הזמן מאבקים שייתנו לנו עוד, אנחנו רוצים מה שיותר, וכמובן מה שהעלו פה חבריי. אתם יודעים שכאשר אישרה לנו מדינת ישראל אוטובוסים צהובים כי הבינו שאנחנו צריכים כל היום לשנע תלמידים, קיבלנו 30 אוטובוסים צהובים כל שנה, אנחנו שילשנו את האוכלוסייה, עשינו את כל ההרחבות ועדיין אנחנו מקבלים 30 אוטובוסים צהובים.

אותו דבר לגבי ההסעות שלנו, אנחנו מקבלים 75% ו-80% ממה שהם מחליטים. אנחנו משלמים על זה כפול ויותר, זה מבחינתנו, אם הוועדה תמליץ, זה יהיה בשבילנו מינוף לקראת חוק ההסדרים שמתקרב ובא אלינו. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה. אנחנו נעשה הפסקה קצרה עם ראשי המועצות, לסירוגין, היא משלבת כאן. החולצות הכחולות, אף אחד מכם לא נרשם לדיבור, מישהו מכם רוצה לדבר? בבקשה, תציגי את עצמך.
שירי ארדיטי נחום
אני שירי ארדיטי נחום, אני מנהלת תנועת בני המושבים, תנועה שפועלת בתוך המרחב הכפרי כולו, גם קיבוצים, גם מושבים, גם יישובים קהילתיים, גם מועצות מקומיות, פריסה ארצית מהערבה התיכונה עד למבואות חרמון, רמת הגולן, כל מה שנקרא גבול הצפון, מעלה יוסף, מטה אשר.
היו"ר יעקב מרגי
הם לא כאן, כי הם היו אתמול, במסגרת המאבק על חוק הצפון.
שירי ארדיטי נחום
נכון, אז רכזים וחבר'ה שלנו, גם שם היו חולצות כחולות, גם שם היו חבר'ה שלנו ושל עוד תנועות רבות ואחרות.
עמיר ריטוב
אבל את הנייר טואלט זה לא מהמועצות האזוריות, בדקתי. אלה שזרקו נייר טואלט זה לא המועצות האזוריות.
שירי ארדיטי נחום
ואני אגיד שאנחנו בסדר היום שלנו פועלים בתוך המרחב הכפרי ואני חושבת שהרבה מאוד מהיושבים סביב השולחן הזה זה אנשים שאנחנו נפגשים איתם בשוטף ומנסים יחד איתם להוביל שיח ערכי חינוכי שמנסה לשלב כל הזמן גם את השיחה של החינוך הפורמלי וגם את השיחה של החינוך הבלתי פורמלי. בסופו של דבר המנדט שלנו בהחלט, כמו שגם עמיר אמר וגם לפניי דיברו, הוא יותר החלק של החינוך החברתי הבלתי פורמלי ועדיין.

כשגבי דיברה מקודם, בהציגה במצגת את נושא החינוך הספירלי, המקום שבו אנחנו רואים חניך בעצם מרגע לידתו ולמעשה עד בגרותו בתוך המושב, וכשאנחנו מכוונים למי אותה דמות בוגר ערכי שחוזר ועושה, אנחנו מבינים שהתפקיד שלנו בסופו של דבר, בתוך החינוך ההתיישבותי הזה זה לייצר אנשים בתוך החברה במדינת ישראל, אנשים שהתרבות, שנושא ההתיישבות, נושא הערכים ונושא החקלאות נמצא אצלם. לא רק בתפיסה שצריך ולא רק בידיעה שאנחנו מחזיקים טוריה, אנחנו מבינים שחלקם של האנשים שנמצאים היום בתוך המרחב הם אנשים שלא באו מרקע התיישבותי ולא באו מרקע חקלאי וכבר לא יודעים להחזיק טוריה וגם סביר להניח שזו לא השאיפה, לא שלהם ולא של ההורים שלהם, ועם זאת אנחנו חושבים שתפקידו של החינוך ההתיישבותי, ולדעתי, עד כמה שאני מכירה אותו בשנים, גם שבגרתי בתוך החינוך הזה וגם כשהיום אני נמצאת בתפקידי, אנחנו שמים כל הזמן לאורך הדרך את ההבנה שבחינוך ההתיישבותי נמצאת התרבות שאותה אנחנו מבקשים לכונן במדינת ישראל.
היו"ר יעקב מרגי
אלי מלכה, נמצא איתנו אחד שהיה גם אתמול וגם היום.
שירי ארדיטי נחום
אנחנו כן רואים חשיבות גדולה להמשכתו של זרם החינוך ההתיישבותי כפי שגבי הציגה. אני אגיד שנושא העבודה הנדרשת הוא נושא שאנחנו כל פעם מתחבטים בו, אנחנו מבינים שבסופו של דבר, בעיקר במועצות פריפריאליות שבהן אנחנו נמצאים והוזכרו פה מקודם עמק המעיינות, הוזכרו פה מועצות שנמצאות במקומות שבהם הן לא קרובות, גם לא למכללה, ובהם אנחנו רוצים למצוא חבר'ה צעירים לטובת עבודת החינוך. זו אחת המשימות הכי מורכבות שבהן אנחנו נדרשים לעסוק ואני חושבת שבסופו של דבר, על אף שכולנו מבינים את המורכבות שבקליטת אנשים מיד בתום השירות הצבאי שלהם ולתקופות זמן קצרות לעתים, אנחנו מבינים שלעתים זה הפתרון שבאמצעותו נוכל לקדם ולו במעט את השיח החינוכי, כאיזה שהם כוחות עזר בתוך המערכות החינוכיות, גם הבלתי פורמליות וגם הפורמליות, אם זה בתוך הקיבוצים והזרם החינוכי הקיבוצי ואם זה בתוך ההתיישבות בכלל.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. מישהו יכול לומר לי כמה בתי ספר חקלאים יש?
יוסי אלימלך
יש לנו כ-50 כפרי נוער, שמכילים משק חקלאי מפותח מאוד, יש לנו פנימייה ובית ספר.
היו"ר יעקב מרגי
50 בתי ספר חקלאיים בהגדרה?
יוסי אלימלך
50 כפרי נוער מוגדרים כחקלאים. מתוכם, לגבי השאלה ששאל כבודו, מתוכם - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
חבר הכנסת יוסף ג'בארין.
יוסי אלימלך
מתוכם יש שני בתי ספר מעולים שעושים עבודה מדהימה בחקלאות, ימה במרכז, מועצה אזורית זמר, וראמה, בגליל, בקרבת כרמיאל.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה מתוך ה-50?
יוסי אלימלך
כ-50 כאלה, פחות או יותר. בנוסף לזה יש לנו בתי ספר אזוריים, מעל ל-100 בתי ספר אזוריים.
היו"ר יעקב מרגי
זה אנחנו מכירים, שאלתי על החקלאי. תודה.

אופיר יקיר. תציגי את עצמך.
אופיר יקיר
נעים מאוד, אני אופיר יקיר, בת 17, ממושב אודים, מועצה אזורית חוף השרון, לומדת גם בחוף השרון ונציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. גם אני גרה במושב, גדלתי במושב, התחנכתי במושב ואחד הדברים הכי מרכזיים, שגם עכשיו בכיתה י"ב, שבדרך כלל כבר כולם עוזבים לעיסוקים שלהם, הכי מעסיקים אותנו זה תנועות הנוער. כל מרכז החיים שלנו, ואני גרה מאוד במרכז, ליד הרצליה, ליד נתניה, חצי שעה מתל אביב, ועדיין הכול נורא נורא מתרכז בתנועת הנוער ובחיים האלה של המושב, של ללכת עם הטמבל ועם השורש והחולצה הגזורה ככה ביום יום כי ככה אנחנו רגילים וזה מה שאנחנו אוהבים וזה מה שבאופנה אצלנו.

בחופש הגדול האחרון הייתי בקורס מד"צים בפעם הרביעית והאחרונה שלי, דרך תנועת הנוער של האיחוד החקלאי. השנה באיחוד החלטנו לעשות, יש לנו מין דבר כזה שנקרא מסע י"א, כל השנה בחרנו את נושא החקלאות ואת משבר החקלאות והתמקדנו בו. למדנו אותו, הרבה הורים של ילדים בתנועה הם חקלאים בעצמם, ובאמת התעסקנו בנושא הזה המון. הגיע הקורס שלנו בחופש הגדול, החלטנו שעושים מעשה, יש פרויקט, ביצענו אותו, עשינו שוק איכרים. באמת דיברנו עם חקלאים, דיברנו עם תקשורת שיבואו לסקר את זה, עשינו הכול בעצמנו והבאנו חקלאים מכל הארץ למרכז ומכרנו סחורה ברמה מטורפת, אם השוק התחיל בשעה שמונה, בשעה עשר נגמרה כבר יותר מחצי מהסחורה. באותו רגע הבנתי כמה כוח יש לתנועה שלנו וכמה החינוך הזה, החינוך ההתיישבותי הזה, של לגדול במושב, להבין את המשמעות של החקלאות, שזה משהו שקשה לחקלאים לעשות, לראות כמויות, סתם, אבא של חברה שלי הוא חקלאי, כמויות של פלפלים שהוא היה צריך לטמון באדמה כי לא קונים את זה, וכמה המשכורת שלהם הולכת, וזה היה מטורף בעיניי לראות את זה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. דרך אגב, נציגי מועצת הנוער והתלמידים הארצית הם אורחים קבועים שלנו ורצויים בוועדה ומשתפים פעולה.

נמצא איתנו גם חנן גינת, ראש מועצה אזורית אילות.
חנן גינת
חבל אילות.
היו"ר יעקב מרגי
אני מפרגן לך על הקפדנות, חבל אילות. חבל ארץ, אין ספק. אני מאחל לך הצלחה בתפקידך ומקדם אותך בברכה.
חנן גינת
תודה רבה ומשפט אחד, גם אנחנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
מיד ניתן לך. אתה יכול לשבת פה וניתן לך להתבטא בהמשך. אייל בלום, בבקשה.
אייל בלום
שלום. אני רוצה לגעת בנושא אחד שהוא משמעותי לכל החינוך ההתיישבותי. התלמידים בחינוך ההתיישבותי מגיעים באוטובוסים צהובים. לנושא האוטובוסים הצהובים יש שני דברים משמעותיים שהם חסרים, מ-96' מוקצים 30 אוטובוסים בשנה. ב-96' נסעו בערך 60,000 תלמידים, היום יש יותר מכפול, יש 140,000 תלמידים עם אותו מספר. אנחנו מבקשים להכפיל את מספר האוטובוסים הצהובים המוקצים בכל שנה ל-60. זה דבר מאוד משמעותי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
רק, אייל, שנדבר באותה שפה. זה עובד על תקן? אתה אומר אוטובוסים, למה אתה מתכוון?
אייל בלום
בעצם המדינה מקצה בשנה 30 אוטובוסים כשיש מפתח - - -
היו"ר יעקב מרגי
באמצעות מפעל הפיס.
אייל בלום
לא.
היו"ר יעקב מרגי
כשאני רואה אוטובוסים צהובים עם ההקדשה של מפעל הפיס.
קריאה
כבר אין. זה היה לפני 20 שנה שנה וזה הופסק.
אייל בלום
אני לא מכיר את זה. אני ארבע שנים בתפקיד, אז אני אפילו לא ידעתי מה לענות לך.
היו"ר יעקב מרגי
לא, אני לא מפספס שום דבר, אני בראייה טוב.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
השאלה אם אתה מדבר על הרכב או גם תמיכה בסבסוד של נסיעה.
אייל בלום
לא, זה הדבר השני שרציתי לגעת בו.
היו"ר יעקב מרגי
האוטובוס, לצורך העניין, מישהו יכול לומר לנו איך מועצה אזורית מקבלת את הזכאות לאוטובוס? מאיזה משרד? אבל לא בהרצאה מלומדת, על רגל אחת.
ישראל נדיבי
במשפט אחד. יש קריטריונים ברורים שמוסכמים על החינוך ועל פיהם נקבע מי מקבל. משרד החינוך מקצה לנו בשנה, כמו שהוא אמר, 30 אוטובוסים, שמשולמים ב-80% משרד האוצר ו-20% המועצות האזוריות. זה הסידור. איך הם מתחלקים, רוצים יותר, רוצים פחות, לזה יש קריטריונים.
היו"ר יעקב מרגי
איך מתחלקים ה-30?
ישראל נדיבי
אז אני אפרט יותר. יש ארבעה קריטריונים שנכנסים לטבלה, מספר יישובים, מספר תושבים, מספר תלמידים מוסעים שמגיעה להם הסעה ומרחק ממוצע בין היישובים. אלה ארבעת הקריטריונים, עליהם יש פריפריאליות - - -
היו"ר יעקב מרגי
כמה מועצות אזוריות יש לנו?
ישראל נדיבי
יש 54 מועצות אזוריות.
היו"ר יעקב מרגי
מה קצב ההחלפה של האוטובוסים?
ישראל נדיבי
14 שנה.
ישראל נדיבי
אנחנו חייבים להחזיק אותו 14 שנה, בשנה ה-15 אסור להסיע בו תלמידים יותר.
אייל בלום
עכשיו, בעצם המציאות שלנו, בתור מועצה אזורית, זה שיוצאים לנו האוטובוסים הצהובים, ואנחנו עובדים עם חברות קבלניות. אני חושב שהמדיניות שכן המועצות האזוריות יחזיקו אוטובוסים צהובים היא מאוד מאוד חשובה ולכן אם לא יכפילו את המספר הזה פשוט לא יהיו אוטובוסים צהובים.
היו"ר יעקב מרגי
אתה יודע שאנחנו פה בדיונים שואפים שנראה אוטובוסים כתומים כמו ברחבי העולם, אנחנו עוד לא טיפלנו בבעיה במועצות האזוריות, שהמרחקים הם גדולים, אבל אין ספק שצריך. אני מסכים איתך.
עמיר ריטוב
אנחנו נתפשר על הצבע אם נקבל אוטובוסים.
היו"ר יעקב מרגי
לא, לא כדאי לך, כתום זה יסמן אותך. תישאר בצהוב.
אייל בלום
עוד דבר, השני, זה באמת מה שחבר הכנסת שמולי הזכיר, זה ההשתתפות של המדינה בקילומטרים שנוסעים. גם פה המספר שאמור להיות זה 15% השתתפות של המועצה האזורית, בפועל זה יוצא 30% ויותר אפילו, וגם פה זה נשחק עם השנים. אז אלה שני דברים מאוד משמעותיים לכל החינוך ההתיישבותי, כי כולם בבוקר נוסעים באוטובוסים.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה. יש איתנו השומר החדש. בבקשה, תציג את עצמך.
רם שמואלי
שלום, רם שמואלי. כשאיתן דיבר על - - -
היו"ר יעקב מרגי
ההסתדרות החדשה, אתה יודע מתי היא הוחלפה ונשארה החדשה? זה כמו אחי הקטן, שהוא כבר עוד מעט סבא. תציג את הארגון, ממתי, איך כמה.
רם שמואלי
כשאיתן דיבר קודם על זה שהייתי מפקד בסיס רמת דוד ואני גם חקלאי, אז סבא שלי עליו השלום, איש העלייה השלישית, לימד אותי שקרקע ורקיע זה מאותו שורש. גם דם ואדמה זה מאותו שורש. השומר החדש פרוש על 650,000 דונם מתוך 4 מיליון דונם אדמות מדינה ובמקומות האלה, בתכניות מגבול עזה, בתכנית מאהל ומגדל, דרך אדם אדמה, שעמית נמצא פה בחצבה, דרך מנרה על גבול הלבנון, דרך כל היערות בגליל יחד עם קק"ל, עושה שני דברים, האחד, עובדים את האדמה, ושתיים, מחנכים את הדור החדש.

השנה אנחנו נגיע למצב של 30,000 בני נוער שיעברו דרכנו. בני נוער זה גם חיילים, גם תנועות נוער וגם בתי ספר ואני חושב שהדבר העיקרי שהייתי רוצה מאוד שייצא מהישיבה הזאת, אני חושב שהמצב של החיבור של הנוער לאדמה, אפילו שאנחנו יושבים פה בבית של ראשי המועצות, גם במועצות האזוריות וביישובים, כי אני גר שם ואני גם יושב ראש כפר נוער כפר גלים, הוא ממש לא טוב. אם בעיר הוא לא קיים, גם ביישובים שלנו הוא ממש לא טוב. אני חושב שאם תצא מפה החלטה גורפת של לתת תעדוף ממשלה על כל מי שמוביל תהליכים של חיבור של הנוער לאדמה - - -
היו"ר יעקב מרגי
בוא תהיה מעשי.
רם שמואלי
מאוד מעשי. יושב פה אלי מלכה - - -
היו"ר יעקב מרגי
תן לי לכוון את הדיון. לא לחינם שאלתי כמה בתי ספר חקלאיים, אני אומר לכם. יש מערכת חינוך נפלאה בהתיישבות, ואמרנו זאת לא פעם, ואני לא רואה שהם לקחו איזה ייחודיות מסוימת בתחום הזה של החיבור לאדמה. אולי יש מיזמים, אני לא מכיר את הכול, אולי יש פה משהו ייחודי וייעודי, אבל זה לא משהו שמוביל - - - אני עדיין רואה את אותן המגמות שיש בעירוני. אתם, תקנו אותי.
רם שמואלי
מאוד פשוט. מכיוון שאני בשומר החדש - - -
היו"ר יעקב מרגי
משפט אחרון, הייתי מצפה דווקא במערכת החינוך ההתיישבותי להובלה, אם לא בכולה, עם משקל סגולי כבד בסיפור הזה של החיבור לאדמה.
רם שמואלי
חבר הכנסת מרגי, אם זה יהיה הסיכום, לדעתי אתה עושה דבר גדול.
היו"ר יעקב מרגי
איך? בבקשה.
רם שמואלי
מאוד פשוט. אחת, אנחנו עושים שבוע שנקרא לעובדה ולשומרה. השנה נביא 30,000, בשנה הבאה 50,000 בני נוער שבאים לשבוע לעבוד בשטח בזיתים, בטיוב המרעה. מה שקרה בחול המועד סוכות, 3,000 אנשים היו בגליל בטיוב זיתים. יושב פה ראש המועצה אלי מלכה, שמוביל את תכנית רגבים, ואנחנו בשומר החדש, עמית מוביל את תכנית אדם- אדמה, זה בית ספר של חקלאי כמו של פעם. זאת התפיסה, חצי יום עובדים באדמה, יושבים פה שקד ויאיר, הם מתחילים את הבוקר בין שש לשתים עשרה, בעבודה חקלאית בחממות ורק אחר כך מתחילים ללמוד. לעובדה ולשומרה. כל ה-30,000 בני נוער השנה מתחילים את הבוקר חצי יום עבודה חקלאית וחצי יום למידה.

ולכן בשני הכובעים שלי, האחד, בכפרי הנוער, מכיוון שאני יושב ראש כפר הנוער כפר גלים, אני חושב שהמינהל לחינוך התיישבותי התחיל להוביל את המהלך להעתיק את רגבים, להעתיק את אדם-אדמה ולעשות תכניות שבאמת נותנות לנוער לחוות את אדם-אדמה. ודבר שני, כל מיני גופים, כמו תנועות נוער או כמו השומר החדש, שיוזמים כזה דבר, ללכת הלאה.

אני אסיים במדרש, שהוא קשור לפרשת השבוע שהולכת לבוא אלינו, פרשת לך לך. בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור ראה אותם נוכלים ושותים ופוחזים, וכיוון שהגיע לסולמה של צור התבונן על ארץ ישראל, מה הוא ראה שם? ראה אותם עוסקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר, הלוואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקב"ה, לזרעך אתן את הארץ הזאת. זאת אומרת כל הגמרא שלנו יושבת על העבודה החקלאית, כל הסוגיות וההתלבטויות וההתפלפלויות יושבים על העבודה החקלאית, אנחנו חייבים לעשות שינוי בבתי הספר והמינהל לחינוך התיישבותי, ברור שהוא המוביל בתחום הזה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה. אלי, אתה רוצה לומר משהו?
אילן שדה
רק קצר.
היו"ר יעקב מרגי
אילן, אתה לא יכול קצר.
אילן שדה
לא, שאלת אם יש דברים מיוחדים בחינוך. יש חוות חקלאיות שקיימות, שבהן לומדים וחוקרים, אני יודע אצלנו, גם תלמידים ערבים, גם דתיים, גם אצלנו מהמועצה וגם אחרים, חוקרים חקלאות ועוסקים בנושא הזה. זה קיים אך ורק בחינוך ההתיישבותי בתמיכת משרד החינוך. אז קיים אצלנו החינוך הזה, לאדמה, לקרקע. רם עבד איתנו גם.
היו"ר יעקב מרגי
חבל שלא נמצא איתנו, מהפקולטה לחקלאות, הייתי רוצה לשמוע, התלמידים שלה, בחתך, ברובם מהיכן מגיעים, כדי להגיע למסקנה שאכן לקחתם את זה ואתם דוחפים את זה לשם. לא נראה לי שהמסה הקריטית באה מה - - - לפעמים זה גם טבעי, לפעמים הבן רואה מה אבא שלו עובר, הוא אומר 'הדבר האחרון שאני אהיה זה חקלאי', והמדינה מקשה. לכן אני אומר, הענף הזה עובר, לטוב ולרע, התפתחות, עם הקשיים האובייקטיביים והלא אובייקטיביים שלו, אבל אין ספק, אני ככה באופן טבעי, אלא אם כן תכפרו בזה, שההתיישבות צריכה להוביל בקטע הזה, שבאמת חלק נכבד מבוגריה יהיו מחוברים ל - - - כי אם בתי הספר בהתיישבות הם באותן מגמות ובאותו שטנץ של מערכת החינוך ואין משהו ייחודי או ייעודי, אתה מרגיש איזה פספוס. ואני מתחבר לדברים של רם.
אבי אלקיים
אני אוכל לתקן אותך בהמשך, ברשותך.
היו"ר יעקב מרגי
אתה תקבל - - -
אבי אלקיים
בהמשך אני אתקן אותך.
היו"ר יעקב מרגי
תאמין לי, גם אם לא תרצה לדבר אני אכריח אותך לדבר בסוף ולשמוע תשובות גם כן. אני אתן לחנן גינת, בקצרה.
חנן גינת
רוצה להגיד, אני בא מהתחום המדעי ומהתחום החינוכי, החלטתי ללכת להיות ראש מועצה וזה מתחבר לדברים שאמרת. אני חושב שבתחום החינוכי, כל הסוגיה של יום העבודה, שהולכת ודועכת בבתי הספר החקלאיים, זה משהו שצריך לשמר את מה שיש ולחזק ולחזור, כי זה בדיוק החיבור הזה, האדם ואדמה זה קבוצה מסוימת, אבל אנחנו מכילים את כל תלמידי בתי הספר, מכיתה ח' עד כיתה י"ב, בתוך ההתיישבות העובדת, זה דבר מאוד חשוב. אני חושב שהדבר השני שצריך לחזק זה הנושא של החיבור, של החינוך למו"פים ולמדע ולמחקר. זה קיים, אבל זה קיים לאט מדי, ויש תמיכה וגם עכשיו לאחרונה יש תמיכה, לפחות אצלנו בערבה התיכונה, אצל אייל, בהקמת חממת חקלאות.
אייל בלום
חווה חקלאית.
חנן גינת
חווה חקלאית ואנחנו רוצים להרחיב את זה. אני חושב שאלה שני תחומים שיתחברו גם לעבודות חקר. אם התלמידים מכיתות י"א-י"ב יעשו, ועושים, אבל הרבה פחות מדי, עבודות חקר בתחומי החקלאות, זה החיבור הכי טוב שיש לאדמה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. עדן אלפסי, בבקשה.
עדן אלפסי
נעים מאוד. אני עדן אלפסי, לומדת במקיף תבור, מוסד חינוכי עמקים-תבור במזרע, מאחוזת ברק, מטעם מועצת התלמידים המחוזית של החינוך ההתיישבותי. באתי לדבר גם על תנועות נוער, שהן חלק בלתי נפרד מהחיים של בני הנוער אחר הצהריים בחינוך ההתיישבותי. הן נותנות הרבה פעמים מענה לבני נוער במקומות שאין בהם המון תרבות פנאי אחר הצהריים, בגלל מיקום גיאוגרפי. התנועה, לפחות בעיניי ובעינינו, מעבירה לנוער ערכים ומורשת ודרך שהיא שונה ובדרך שמשלימה למה שבית הספר מעניק לתלמידים.

אני מקצרת ואומרת שתנועות הנוער, ביחד עם החינוך ההתיישבותי בבתי הספר, לדעתי זו מערכת שצריכה לפעול ביחד ולתת מענה אחיד לבני נוער שהם גם מיוחדים במערכת החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
עדן, אמרת בדברייך שתנועות הנוער נותנות מענה ליישובים שאין שם תרבות שעות פנאי ופעילות בשעות הפנאי, איך אתם מתגברים בסוגיית המרחק והניידות מיישוב ליישוב?
עדן אלפסי
קודם כל בפעילויות של הנוער בתוך המועצה יש הסעות שהמועצה מארגנת. בסך הכול תחבורה ציבורית, סוג של מוגברת באזורים כאלה, אבל הורים בעיקר מסיעים.
היו"ר יעקב מרגי
ההורים בעיקר. את צנועה, השארת את ההורים בסוף. זוהר רודיטי, תשלימי לנו.
זוהר רודיטי
בוקר טוב, אני זוהר רודיטי, סגנית יושב ראש מועצת התלמידים של המינהל לחינוך התיישבותי. רציתי לדבר גם על תנועות נוער, היא קצת לקחה לי, לא נורא. מה שחשוב לי להגיד לך , דיברת - - -
היו"ר יעקב מרגי
תלמדי מהפוליטיקאים, לא משנה שהשני אמר, חוזרים על זה.
זוהר רודיטי
אמרת שאתה לא שם בעצם לתכנים שונים בבתי ספר חקלאיים. אני לומדת בכפר נוער ויצו ניר העמק, זה כפר נוער חקלאי בעפולה. אני לומדת 5 יחידות חקלאות, ארבע שעות בשבוע אני משקיעה במשק, אני עובדת ברפת, בשנה שעברה הכנתי גבינות בבית הספר. אז כן יש בתי ספר ש - - -
היו"ר יעקב מרגי
כמה יש במגמה הזו?
זוהר רודיטי
במגמת חקלאות, זו מגמה שמכיתה י', זה יכול להיות מגמת בחירה, אבל בעיקרון שתי כיתות של תלמידים מצטיינים מקבלים אותה כחובה. זהו, בסך הכול, אז זה כן קיים, שתדע.
היו"ר יעקב מרגי
לטעמך, אתם משקפים את מה שקורה בכל ההתיישבות? יש מספיק?
זוהר רודיטי
לא, לא מספיק, לדעתי. עדיין לא.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
איפה את גרה? אם אפשר לשאול.
זוהר רודיטי
אני גרה בעפולה, גרתי במועצה אזורית עמק יזרעאל עד לפני שנתיים וחצי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
את יכולה לשתף אותנו בבחירה ללכת לבית הספר הזה? זה לא טריוויאלי.
היו"ר יעקב מרגי
היא הייתה תושבת המועצה האזורית.
זוהר רודיטי
אני למדתי בבית ספר שלה, בעמקים-תבור, כשעברתי לעפולה עשו לי בעיות עם ההסעות אז עברתי לניר העמק. הייתה חשובה לי נורא החקלאות, להישאר עם האופי הזה של תנועות נוער חקלאיות, אני הייתי חניכה בבני המושבים והמשכתי בתנועה. נורא היה חשוב לי לשמור על האופי הזה, כי לי זה משהו שגדלתי לתוכו, מכיתה ג' אני שם. זהו.
היו"ר יעקב מרגי
עוד משהו?
זוהר רודיטי
לענייננו לתנועות נוער, כן. במרחב הכפרי יש המון בני נוער שיוצאים לשנות שירות ובין הדברים הבעייתיים בפריפריה בשנת שירות זה שגרעינרים מגיעים, שינשינים מגיעים, מתחילים תהליך ואחרי שנה הם צריכים לעזוב, נגמר התפקיד שלהם בעצם ומי שנכנס שנה אחריהם רוצה לפתוח תהליך משלו, לא מתחבר, לא מצליח לעבוד יותר, היישובים תוקעים אותם, אין מספיק נוער שיעזור להם. אז בעצם יש רעיון, זה קיים בכמה יישובים היום, לפתוח גרעין מקומי, אם זה נגיד במטולה, אז גרעין של מטולאים, באים מתוך מטולה, נשארים שם, עובדים, פותחים תהליך משלהם. מי שבא שנה אחר כך יודע איך להמשיך אותם, יודע מה הבעיות באותו מקום, הם יודעים איך לעבוד, עם מי לעבוד, איך לעשות את זה, וזהו בסך הכול. אנחנו קוראים לכל מי שיושב בוועדה הזו באמת לבוא לשתף פעולה, לעזור, כי יש המון נוער שרוצה לקבל מענה ולא מקבל וזה נורא חשוב לנו. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
אני כל פעם מקפיד לבטא את הנאתי מהנציגים של מועצות הנוער והתלמידים הארצי, כל הכבוד על התרומה שלכם.
יובל פלג
היו לנו עוד נושאים רצינו להעלות.
היו"ר יעקב מרגי
אין בעיה, אבל עכשיו השינשינים. אתה רוצה לדבר?
יובל פלג
הייתי שמח.
היו"ר יעקב מרגי
אתה מכיר את זה, אתה אורח קבוע פה בוועדה, להירשם.
יובל פלג
נכון, העברנו פתק.
היו"ר יעקב מרגי
לא ראיתי, לא רשום אצלי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
רק בגלל האסרטיביות אתה תדבר.
היו"ר יעקב מרגי
מבחינת שמולי, בגלל האסרטיביות, אצלי זה מעורר נוגדנים, אבל בגלל שיש לי הערכה לבני הנוער אתה תקבל, אבל מיד אחרי השינשינים. בואו נשמע. תציגי את עצמך, בבקשה.
חביבה סלומון
סלומון חביבה, אני ראש יחידת הנח"ל, השינשינים והמכינות הקדם צבאיות. אני אעשה את כמה שיותר קצר, כדי שנהיה פרקטיים. אני אתחיל דווקא עם הנושא שגבי הציגה בנושא עבודה מועדפת. אני חושבת שזו חובה, זה הכרחי, לקחת את התחום, לקחת את השינשינים וגם את המכינות הקדם צבאיות ולאפשר להם לעסוק בתחום הזה אחרי שהם משתחררים מהצבא. אני לא יודעת כמה אתה יודע, אבל יש מעל 2,000 בוגרים שיוצאים משנת השירות ועוסקים בחינוך ולא מקבלים תמורה והם מגיעים למקומות שהכי זקוקים להם בפריפריה.
היו"ר יעקב מרגי
אתם מזהים מה שאני מזהה, שבני הנוער האלה מגיעים לשנת שירות עם תובנות, ליחידות כאלה ולמקצועות כאלה, ותוך כדי שנת השירות הם משנים תפיסה ועוברים ומחויבים לחינוך.
חביבה סלומון
בהחלט. אני חושבת שזה התפקיד שלכם כאן, לעשות את הכול - - -
היו"ר יעקב מרגי
משרד הביטחון מעודד את זה?
חביבה סלומון
בוודאי. ולצערי היחידה שאמורה להיות כאן, היחידה להכוונת חיילים משוחררים שעוסקת בזה לא נמצאת כאן, אני בעברי עבדתי הרבה שנים ביחידה הזו, לכן אני יודעת שזה משהו שתלוי בכם. אם תשנו את זה על פי חוק ותאפשרו, אני אומרת לך באופן אישי שכמה שיותר בני נוער משנת השירות והמכינות הקדם צבאיות יעשו את השנה הזאת אחרי השירות הצבאי והם יגיעו למקומות שאנחנו צריכים אותם, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ששם הכי זקוקים להם. הם נמצאים שם היום, צריך יותר, ואנחנו נעשה את הכול לעודד אותם, וזה התפקיד שלכם, לשנות את החוק בנושא הזה.

לגבי ההתיישבות, נגעת בזה. אני יכולה להגיד לך שלשמחתי נמצאים כאן גם התק"צ וגם בני המושבים וגם השומר החדש - - -
היו"ר יעקב מרגי
את בוגרת בעברך צבא? בגלל זה התק"צ? תסבירי לכאלה שלא יודעים, התנועה הקיבוצית.
חביבה סלומון
התנועה הקיבוצית. אני יכולה להגיד לך שאנחנו עושים הכול במשרד הביטחון ואנחנו משבצים אותם היום, זה משהו שהתחלנו לפני שנתיים, משבצים אותם בקיבוצים, במנרה, כמה שיותר שיעסקו בחקלאות, זה משהו שהשתנה אצלנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
יש מגבלת תקנים?
חביבה סלומון
יש מגבלת תקנים, זה נכון. אני יכולה להגיד לך שהיום - - -
היו"ר יעקב מרגי
ממה היא נובעת?
חביבה סלומון
אני אסביר. כרגע יש גם את הצבא, זה לא רק משרד הביטחון.
היו"ר יעקב מרגי
צרכים של הצבא.
חביבה סלומון
גם צרכים של הצבא, תר"ש גדעון, קיצוצים, יחידות שהצטמצמו. אנחנו מדברים היום על 6,000 - - -
היו"ר יעקב מרגי
זה יותר תקציבי או תפיסה מערכתית?
חביבה סלומון
לא, אני אסביר. קודם כל הצבא מבחינתו, יש לו תכנית חומש, כמה שנים קדימה, מבחינתם הם מקצים 10%, כל שנה, אנחנו מדברים על 6,000 בני נוער דח"שים לשנת השירות והמכינות הקדם הצבאיות.
היו"ר יעקב מרגי
דח"שים, דחיות שירות.
חביבה סלומון
וכל שנה הצבא מגדיל בין 8% ל-10%. אז פעם אחת יש את ההיבט של הצרכים של הצבא ופעם שנייה, כן, זה תקציבים. בסוף אנחנו נגדיל, הרי יבואו סביב השולחן הזה, ובאו - - -
היו"ר יעקב מרגי
את יכולה לומר לי כמה אחוזים נדחים?
חביבה סלומון
אם יש 60,000 מתגייסים, 10% מתוכם מקבלים דחיות גיוס.
היו"ר יעקב מרגי
ברור לי, אני שואל לגבי שנות השירות, כמה בקשות נדחות?
חביבה סלומון
על כל אחד שמתקבל עשרות לא מתקבלים. עשרות לא מתקבלים, מאוכזבים, את המכתבים אני מקבלת, הם מגיעים אליי, אם זה החבר'ה האלה וההורים שלהם, ואני אומרת את זה בצער רב והלוואי שיכולנו לאפשר. ואני אומרת את זה כאן בפני כל מי שנמצא כאן, ויודעים את עמדתי, שעל כל - - -
איציק שמולי (המחנה הציוני)
על פי איזה קריטריון אומרים למישהו כן ולמישהו לא?
חביבה סלומון
רק אני אשלים את המשפט. אני תמיד אומרת שהחזון שלי שכל נער ונערה במדינת ישראל יסיימו י"ב ויילכו או לשנת שירות או מכינה קדם צבאית, או מסלול הנח"ל. הלוואי שזה מה שיהיה.
היו"ר יעקב מרגי
שאל אותך חבר הכנסת שמולי, מאחר שהביקוש הוא במאות אחוזים יותר, איך אתם מחליטים מי כן ומי לא?
חביבה סלומון
מה שאנחנו עושים, אנחנו מקצים, לצורך העניין, אם זה מכינות או שנת שירות, יש 29 תנועות וארגוני נוער, 54 מכינות קדם צבאיות, אנחנו מקצים מכסה לכל מכינה ולכל תנועה וארגון, גודל, שנים, ותק, והתנועה והארגון או אותה מכינה הם אלה שעושים את המיונים וקולטים את החניכים.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
כלומר אם אני רוצה לעשות את אותה שנת שירות, אז את תהליך המיון אני צריך לעבור מול הגוף שבו אני רוצה לעשות את ה - - -
חביבה סלומון
בוודאי, דרך אותו גוף. הגוף עושה את המיון, הגוף מחליט מי יגיע אליו וכמובן שהמכסה, מכסה, זה מה שמגביל אותו.
חנן גינת
כל מי שעושה שנת שירות הולך לצבא בסוף.
היו"ר יעקב מרגי
סליחה, אני לא רוצה להפוך את הדיון עכשיו ל - - -
אורה חכם
שאלה קטנה. אני אשאל אותך שאלה, אם יש לכם הקצאה שלכם לתלמידים שהם טעוני טיפוח, לשוויון הזדמנויות למשל.
חביבה סלומון
בוודאי, יש.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לשנת השירות, יכול להיות שנצטרך בהמשך המושב לתת דיון מיוחד סביב הסוגיה הזאת וננסה לדחוף את זה. משרד החינוך.
אבי אלקיים
קודם כל תודה רבה. אבי אלקיים, מפמ"ר מדעי החקלאות.
היו"ר יעקב מרגי
שמעת את הדברים. ההבדל בינך לבינם, הם באו להציג ולשאול שאלות, אתה רק תשובות, מה אתה עושה טוב וזה, יש לך הערכה של המנכ"לית ומשכורת ב-1 בחודש, אתה עכשיו פה נותן לנו תשובות.
אייל רייז
סליחה, יושב ראש הוועדה, אם אפשר, אני נרשמתי ואני רוצה להציג דברים לפני שהוא עונה.
היו"ר יעקב מרגי
מי הדובר?
אייל רייז
אייל רייז, ממלא מקום ראש המועצה האזורית במטה אשר, סגן ראש המועצה.
היו"ר יעקב מרגי
שמעתי את בקשתך ובכל זאת הוא ידבר. אני אתן לך בהמשך, אם הוא לא יענה לך, אני אתן לו להשיב.
אבי אלקיים
אז אני בעצם פה מייצג גם את המינהל לחינוך התיישבותי וגם את המזכירות הפדגוגית. אני יכול לציין שבמינהל ההתיישבותי עושים כל מאמץ כדי לתת מענה למה שהערת קודם, לשפר את המקצוע, ואני אגיד מה נעשה בתחום הזה. האחד, אנחנו סיימנו עכשיו כתיבה של תכנית לימודים מאוד משמעותית. אנחנו מקדמים, דיבר קודם ראש המועצה, בעין שמר למשל מקדמים שם חקלאות מדייקת, זאת אומרת ברמות הכי גבוהות. אנחנו קידמנו תכניות ייחודיות שנותנות מענה לחקלאות המתקדמת. יש בעיה אחת, ואני הייתי רוצה שפה יחשבו איך נותנים פתרון לעניין הזה, יש לנו המון בוגרים שרוצים ללמוד מדעי החקלאות, אבל אחת הבעיות זה שהאוניברסיטאות לא מכירות בזה כמקצוע מדעי למרות שלצערי כל עבודות החקר שנעשות נעשות בחוות החקלאיות, הן נעשות בכפרי נוער, במשקים שלנו, במשק החקלאי, אבל לצערי תלמידים לא מגיעים כי בשורה התחתונה המקצוע הזה לא מוגדר כמקצוע מדעי שמקובל על האוניברסיטאות. זה דבר אחד.
היו"ר יעקב מרגי
איזה מקצוע?
אבי אלקיים
מדעי החקלאות.
היו"ר יעקב מרגי
אם אדם רוצה ללמוד להיות אגרונום, הוא הולך ל-?
אבי אלקיים
הוא הולך לפקולטה.
היו"ר יעקב מרגי
לחקלאות. שזה המוסד היחיד במדינה?
אבי אלקיים
לא, יש עוד מוסדות, אבל לא ברמה של הפקולטה, יש כל מיני מכללות, אבל מבחינה אקדמית האוניברסיטה, שבעצם מובילה את תחום מדעי החקלאות, זו כמובן הפקולטה לחקלאות. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו היום מקדמים מהלך מאוד משמעותי, של הקמת חוות חקלאיות במו"פים, ויש פה נציגים, ראשי מועצות, שיודעים שנעשה כאן מהלך מאוד משמעותי. הקמנו כבר שתי חוות במו"פים, אחת בעמק המעיינות והשנייה בערבה התיכונה, ואני יכול להגיד לכם שזה נותן מענה מאוד משמעותי. יש תלמידים שרוצים ללמוד חקלאות, יש נכונות - - -
היו"ר יעקב מרגי
מי מתקצב את המו"פים האלה בחקלאות?
אבי אלקיים
ככה, בשנה שעברה קיבלנו תקצוב, שלצערי הפסיקו אותו, משרד החקלאות תקצב אותנו בשנה שעברה, כל חווה קיבלה כ-300,000, זה הופסק.
היו"ר יעקב מרגי
זה הופסק כי זה עבר תקצוב ישיר מהחקלאות או הופסק בכלל?
אבי אלקיים
לא, הופסק בכלל. דבר נוסף, היה לנו תקציב של מה שנקרא חקלאות בקהילה, גם הסיפור הזה לצערי הופסק. התקציב של לפני שנתיים ניתן על ידי חבר הכנסת כלפא, להקמת חממות חקר לחוות חקלאיות, גם זה הופסק.
היו"ר יעקב מרגי
זה גורלם של כל התקציבים האישיים של חברי הכנסת.
אבי אלקיים
לא יודע, אני רק רוצה להגיד, אנחנו עושים - - -
היו"ר יעקב מרגי
זו הנאה רגעית. לכן אם זה דבר טוב ונכון צריך למסד את זה בבסיס התקציב.
אבי אלקיים
אז אני לא יודע איך עושים את זה, לכן אני פונה אליכם כדי למצוא את הדרך. אני רוצה רק להגיד שבאמת בסך הכול נעשית מהפכה בתחום מדעי החקלאות, אבל אם אנחנו לא ניתן מענה, גם תקציבי, גם לפיתוח אותן תשתיות לחקלאות היי טק, ואם לא ניתן איזה שהוא מענה לצד האקדמי, שהאקדמיה תכיר במקצוע הזה כמקצוע מדעי, אנחנו נימצא במצב שבו כל העתודה של החקלאים העתידיים במדינת ישראל, לא יהיה מי שייתן מענה, כי לאט לאט יברחו אנשים.
היו"ר יעקב מרגי
זה החיבור לאדמה.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
מה עם הסוגיה של ההסעות? כנציג המשרד, איך אתם מתייחסים לסוגיה של ההסעות שעלתה כאן?
אבי אלקיים
לגבי ההסעות, אני שמעתי את ראש המועצה, ומה שנאמר לי על ידי מי שמרכז את הנושא הזה במשרד החינוך, שכל הנושא של השתתפות בהסעות הוא פונקציה של הרמה הכלכלית של המועצה, אם זה מועצה עשירה או מועצה ענייה, לפי זה קובעים את ההשתתפות.
היו"ר יעקב מרגי
זה דיפרנציאלי.
אבי אלקיים
כן, בדיוק.
ישראל נדיבי
לא.
אבי אלקיים
זה מה שאני יודע. שמעון אבני הוא הממונה על התחום הזה וזו התשובה שקיבלתי ממנו.
היו"ר יעקב מרגי
שזה דיפרנציאלי, מועצה חלשה מתוקצבת יותר מ - - -
אבי אלקיים
ממועצה חזקה.
ישראל נדיבי
לא. לא.
היו"ר יעקב מרגי
אבל ההשתתפות העצמית בין 30% ל-15%? לכמה?
ישראל נדיבי
לא, 40%-50%.
היו"ר יעקב מרגי
זה כבר כמה גרסאות, זה לא אחת או שתיים. אוקיי, אנחנו נלמד את הסוגיה הזו. אני לא רוצה להיכנס לזה.
אבי אלקיים
לסיום - - -
היו"ר יעקב מרגי
לא, עוד לא סיימת. עוד לא התחלת. אני רוצה שתיתן לנו, או אתה או מישהו ממשרד החינוך, מה המגמות של הגידול במערכת החינוך ההתיישבותי בשנים האחרונות?
אבי אלקיים
עד השנה האחרונה, לפני הפעלת הרפורמה החדשה, המספרים גדלו משנה לשנה בקרוב ל-5% כל מחזור. אני מדבר על חמש השנים האחרונות. מרגע שנכנסה הרפורמה החדשה, שבעצם אומרת שתלמיד יכול לבחור כשלושה מקצועות בחירה, אנחנו נמצאים בפרשת דרכים שאם אנחנו לא ניתן היום מענה שאמרתי קודם, שהמקצוע הזה יוכר ויתוקצב כמו שצריך ויתוקצבו גם תשתיות, כאן יש נציג של כפר גלים, אהוד רם, שהוא מוביל את כל החקלאות המדייקת, עד שלא יהיה איזה שהוא תקצוב מיוחד לסיפור הזה, לדעתי בשנים הקרובות נראה ירידה במספר לומדי מדעי החקלאות וזה יהיה חבל מאוד.
היו"ר יעקב מרגי
לא, זו לא השאלה ששאלתי. שאלתי בכלל, כל מערכת החינוך במועצות האזוריות, בהתיישבות, יש גידול?
אבי אלקיים
יש גידול.
היו"ר יעקב מרגי
באחוזים. אני יודע שיש גידול, אני רואה את זה, השאלה מה האחוזים.
אבי אלקיים
אני יכול להגיד בממוצע, אני מדבר על בין 5% ל-10% כל שנה יש עלייה במספר הלומדים.
היו"ר יעקב מרגי
אתם מתחברים לזה?
קריאה
כן.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
עוד שאלה קטנה, אתה יכול להתייחס לאמירה שחבר הכנסת ברושי אמר פה בהתחלה, לגבי האיום השנתי, שהשנה לא הופיע, על עצם קיומו של זרם החינוך ההתיישבותי?
אבי אלקיים
אני רוצה להגיד לכם שדווקא אני חושב שלאחרונה אנחנו מקבלים חיזוק על מה שהמינהל לחינוך התיישבותי, בכל מסגרת ובכל פורום מציינים המינהל ההתיישבותי כאחד - - - פה דיברו על גיוס לצבא, פה דיברו על אזרחים טובים במדינת ישראל, בחינוך הפנימייתי, אני חושב שהמינהל לחינוך התיישבותי מביא פשוט גאולה לאותם תלמידים שלצערי בחלקם חלשים והמקום הזה, המסגרת הפנימייתית, מחזקת אותם ואנחנו רואים את הקצונה, כולל אותי, אני בוגר כפר הנוער הדתי כפר חסידים, ואני יכול להגיד לכם ש-90% מבוגרי כפר הנוער בתקופה שלי הם בוגרי אוניברסיטאות. יש פה בחור שהיה פעם תלמיד שלי, אני יכול להגיד לכם, בגאווה, שמה שעושים כפרי נוער לילדים האלה זו הצלה וצריך להמשיך לתמוך במינהל לחינוך התיישבותי, כי המשמעות של החינוך ההתיישבותי היא מעבר ללמידה חקלאית, היא הרבה מעבר לזה. אני מאמין שצריך לשמור על הגוף הזה ולתת לו את כל הכוחות כדי שהוא ימשיך להוביל. ויש פה גם נציג של מנהלי הפנימיות, כדאי לשמוע אותו גם.
יוסי זגורי
תודה. שמי יוסי זגורי, אני סגן מנהל האגף לחינוך והדרכה בפנימיות ומשמש כמפקח פנימיות.
היו"ר יעקב מרגי
היית כאן בדיון על כרמיאל?
יוסי זגורי
לא, היה נציג אחר מטעמנו. אני רוצה להאיר סוגיה נוספת בכל מה שקשור לחינוך ההתיישבותי ולמינהל לחינוך התיישבותי. הליבה של החינוך ההתיישבותי אלו כפרי הנוער והחינוך הפנימייתי. החינוך הפנימייתי והחקלאות חד הם מבחינתנו. אני רוצה להצטרף לבקשה בנושא הזה של עבודה מועדפת לגבי כל אותם אלה שעובדים בחינוך הפנימייתי, מדריכים, מדריכות, כמה אלפי אנשים שעושים עבודת קודש ימים כלילות, 24/7, עם אותם ילדי ישראל שבאים לפנימיות ותנאי ההעסקה שלהם הם תנאי העסקה מאוד לא מכובדים. אני חושב שזה סקטור שצריך לתת עליו את הדעת וזה המקום וזה הזמן לצרף אותם לאותה סוגיה של עבודה מועדפת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. רני אידן.
אבי אלקיים
רגע, המפקח על המשק החקלאי.
היו"ר יעקב מרגי
עכשיו רני אידן מדבר.
רני אידן
צהריים טובים. אני רוצה לגעת בכמה סוגיות, אני אתחיל בסוגיה של לימודי החקלאות בבתי הספר. אני בהחלט תומך בעמדתו של המפמ"ר, אני חושב שצריך לעשות סוויץ' קטן ולעבור לחקלאות חכמה, אם אנחנו רוצים למשוך את הנוער פנימה.
היו"ר יעקב מרגי
צריך במקרה הזה במקביל גם ממשלה חכמה. זה אני אמרתי, לא אתה. אל תגיב. בבקשה.
רני אידן
אבל בבדיחות, כשאני הייתי עושה שטויות אז אבא שלי היה אומר שאם הילד הזה לא היה שלי גם הוא היה צוחק. אז ככה זה בהקשר הזה.

בכל אופן, אני רואה שבמקומות שעושים פעילות של חקלאות חכמה אנחנו מצליחים למשוך נוער איכותי לתוך העניין הזה של החקלאות. בהחלט צריך להשקיע בזה. אנחנו מקימים כרגע שתי מערכות מו"פ אצלנו במועצה, בשיתוף עם השכנים, לצערי בלי תמיכת משרד החקלאות כי משרד החקלאות החליט שאין צורך במו"פ חקלאי במרכז.
היו"ר יעקב מרגי
יש מספיק עגבניות, הוא אומר, בארץ. והאבוקדו הוא במחיר שווה לכל נפש.
רני אידן
ואנחנו בהחלט מתכוונים לשתף את הנוער בתוך המו"פ הזה. אז זה לא דברים בעלמא, אנחנו ממש קבענו להם מיקום בתוך המערכת, בקרוב אנחנו נוכל להציג אותה. גם בכפר הנוער שאני ניהלתי בזמנו, במבואות ים, אנחנו הקמנו שם חקלאות מודרנית בתחום אחר לגמרי, הלכנו לפי משנתו של בן גוריון שאמר שהים זה החקלאות הרטובה שלנו, הקמנו חקלאות ימית מאוד מעניינת, מאוד מתקדמת ומושכת הרבה מאוד בני נוער מסוגים שונים. אז אני אומר שוב, אם אנחנו רוצים לפתח את הנושא הזה צריך לעבור לחקלאות הרבה יותר מעניינת בכדי שאפשר יהיה לדבר על זה עם הנוער.

אני רוצה לתקן משהו בעניין האוטובוסים הצהובים, צריך לזכור שכיתות י', י"א, י"ב, מקבלים תקצוב רק של 50% על הנייר, בפועל זה יוצא בסביבות 30%, רק הצעירים יותר מקבלים את ה-85%, כך שאם אתה עושה ממוצע כללי למועצה - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה הרציונל?
רני אידן
לא יודע, זה תשאל - - -
היו"ר יעקב מרגי
דוגמה, הבן שלי, כדי להגיע לבית הספר שלו במועצה הוא נוסע - - -
רני אידן
לא, כשהוא גדול יותר - - -
היו"ר יעקב מרגי
הוא גדול, הוא גדול תרתי משמע - - -
רני אידן
זהו, הצעדים שלו יותר גדולים, הוא לא צריך אוטובוס.
היו"ר יעקב מרגי
ברכב לוקח לי לפעמים, כשהוא מפספס, לא נעים, כמעט חצי שעה. אז מה הרציונל? אני לא מבין.
רני אידן
אין רציונל, זה מתוך תפיסה שמאחר שלא מדובר בחינוך חובה, אלא חינם רשות כאילו, אז את האי חינם הזה הם מטילים על הרשות. אני יכול להגיד לך שהיום המועצה האזורית עמק חפר תומכת בהסעות ב-8 מיליון - - -
איציק שמולי (המחנה הציוני)
מה פירוש?
היו"ר יעקב מרגי
אתה לא מעודכן כנראה, חוק חינוך - - - לא שאלתי על כיתות לידה עד גיל 3, שאלתי על י"א, אמרת, 50%.
רני אידן
י"ב.
היו"ר יעקב מרגי
זה במסגרת חוק חינוך חינם, חובה.
רני אידן
חינם כן, אבל לא חובה.
היו"ר יעקב מרגי
חובה, מה לא חובה? אתם מעבר לקו הירוק או בתוך הקו הירוק?
רני אידן
לא, אנחנו בפריים טיים של מדינת ישראל, אנחנו במותניים הצרות, תקרא את חוק החינוך אז תראה. אני לא יודע, אתה שואל אותי - - -
היו"ר יעקב מרגי
ההסעות אולי מוחרגות מהחוק, אבל לא יכול להיות ש - - - חוק חינוך חובה חינם במדינת ישראל הוחל עד כיתה י"ב כולל, נקודה.
רני אידן
בשביל להוריד את זה מסדר היום אני מוכן לקבל את זה, למרות שזה לא מדויק. אבל אני כן רוצה להגיד שזה בלתי נתפס, אני מוציא היום 8 מיליון שקל בשנה על הסעות משום שגם ההסעות שהן כאילו ב-85% זה ישראבלוף, למעשה זה באזור ה-60%-70%.
היו"ר יעקב מרגי
תגיד לי, מפמ"ר, תיקח את הדברים שלי, אמנם הם ייכתבו, אם אנחנו מקיימים על החינוך וההתיישבות, כשהמסה הקריטית זה ההסעות ולא מוצא לנכון אחד מהאגף המהולל הזה שלכם במשרד החינוך, שאני דואג כל ישיבה שהם נמצאים להיות מאוכזב, להביע את אכזבתי ממנו, להופיע כאן ולתת לנו - - - אני לא יכול לשאוב ממך נתונים. זה נושא כבד בהתיישבות, ההסעות, איך יכול להיות דיון כזה ומשרד החינוך לא חושב - - - יהודית, פה חומר למחשבה, גם הפקת לקחים של הוועדה, של לשבת ולראות מי מגיע ממשרד החינוך, עם כל הכבוד.
רני אידן
נושא אחרון שאני רוצה לדבר עליו, ברשותך, אני אעשה את זה מאוד בקצרה, זה תנועות הנוער. המודל של תנועות הנוער בחינוך ההתיישבותי, בכלל בכל המסגרת הכפרית זה סדר גודל של בערך 60% מבני הנוער שעוברים את תנועות הנוער. כשאני מסתכל על שכניי העירוניים אני רואה שם סדר גודל של בערך 10%-12% ולבי כואב. אני פונה אליך, בתור ועדת חינוך של הכנסת, קח את המודל שישנו בחינוך ההתיישבותי, שים אותו בחינוך העירוני ואתה תקטין את פשיעת הנוער ב-80% או 100%.
היו"ר יעקב מרגי
אתה מתפרץ לדלת פתוחה, תודה רבה לך. אני אומר לך שהיה דיון כאן במסגרת ארגוני הנוער ותנועות הנוער וקראתי שם לתמרוץ על ידי חבר מביא חבר. תנועות הנוער, הפעולה שלהם מבורכת, אבל אם אנחנו נשים את זה שאם היום יש איקס חברים באותה תנועת נוער או באותו ארגון נוער והוא מצליח בשנה להכפיל או להגדיל באחוזים, שרמת התמיכה תהיה גם ב - - -
רני אידן
זה בעיה של ראשי הרשויות. אני לא מקבל את זה, אני חושב שזו בעיה של ראשי הרשויות, הם לא רואים בזה חשיבות - - -
היו"ר יעקב מרגי
היית בנאום הכיכרות בתחילת הדיון? לא היית.
רני אידן
לא. אז אני אומר לך, מהניסיון שלי בעניין הזה, ואני מדבר הרבה מאוד עם ראשי רשויות עירוניים, אם אתם תצליחו לגרום לזה שראשי הרשויות יבינו שהם צריכים לעשות סוויץ' ולשנות את סדר העדיפויות שלהם בנושא הזה יהיה שינוי.
היו"ר יעקב מרגי
כן, אין מה לעשות, אם המשרד שמתקצב ותומך בארגוני הנוער ותנועות הנוער ייקח עוד מבחן תמיכה, יוסיף עוד פרמטר, של גידול, אין ספק, אני מתחבר לזה. שעות הפנאי, התרבות, הערכיות, החיבור של בני הנוער ל - - - אפילו אוצר המילים שלנו מצומצם כדי לתאר את הערך הסגולי של ה - - -
רני אידן
תודה רבה לך.
היו"ר יעקב מרגי
נציגנו במועצת התלמידים, בבקשה. אהבת את המחמאה של האסרטיביות.
יובל פלג
אהבתי. שלום, שמי יובל פלג, מהמועצה האזורית גזר, ראש המועצה פטר פה.
פטר וייס
זה יהיה המחליף שלי.
קריאה
אתה מבין כמה שנים הוא רוצה עוד להיות.
היו"ר יעקב מרגי
אתה לא יודע מה אתה עשית עכשיו.
יובל פלג
מה עשיתי?
היו"ר יעקב מרגי
אני אגיד לך, אתה יודע, ד"ר בורג ז"ל היה שר הפנים הנצחי, הרבה שנים, לא זוכר כמה קדנציות. הוא שאל את הנכד שלו 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?' ובורג היה זקן, הוא אמר לו 'שר הפנים', אז הוא אמר לו 'אי אפשר שניים באותו תפקיד'. שלא תעז, זה לא משתנה. הוא לא יודע שאני דפקתי אותו לפני כמה שנים, הוצאתי ממנו קצת תקציבים בזה שדחפנו לכיכר וליציאה מבסיס ה - - -
פטר וייס
זה לא נגמר עד היום.
היו"ר יעקב מרגי
אבל כיכר יש, זו כיכר שהתחלנו איתה תקצוב תוספתי של מיליון וחצי. כמה זה מגיע היום?
קריאה
זה כסף קטן.
היו"ר יעקב מרגי
אבל כמה?
קריאה
4-5.
היו"ר יעקב מרגי
אבל אין ספק שזכית ביחידה מובחרת בתוך, תחבק אותם, קטן עליך.
יובל פלג
תושב כפר ביל"ו, חניך בתנועת הנוער בני המושבים, מדריך זו השנה השנייה. את הגב' שירי ארדיטי נחום שמעתי בקורס המד"נים האחרון שהיה לנו. ההורים שלי השתלבו בשנת שירות בגרעין עודד, אחד במטה יהודה ואחת בגזר, הייתה הגרעינרית הראשונה שם, אנחנו ככה דור ממשיך.

דיברנו על ביטול התלות בתוך רשויות מקומיות בשינשינים, רשויות אזוריות, תהליך החינוך ההתיישבותי כתהליך משלים, שהוא מתחיל בבית הספר והוא מסתיים בשעות אחר הצהריים. אני מכהן כיושב ראש המועצה המחוזית שלנו, של המינהל לחינוך התיישבותי, שבעצם מקבל את הנציגות מכל התיכונים האזוריים שמשתייכים למינהל וכן כל כפרי הנוער והפנימיות ותיכונים שלומדים בהם נעל"ה.

המטרות שלנו, יש לנו את הנושא של איחוד נוער דומה ושונה, כשנוער ממרחבים למשל, משדה צבי, או ממסלול - - -
היו"ר יעקב מרגי
הלו, אתה מדבר על היישוב שלי קצת.
יובל פלג
כן, חקרנו לפני. מגיע בעצם לעבוד עם חבר'ה ממטה אשר ומעלה יוסף על נושאים שקרובים ללבו. אם אנחנו מתמקדים במשבר החקלאי ואם אנחנו מתמקדים בנושא שעלה פה, החיבור לחקלאות בשטח, זה נושא מוביל אצלנו, הוא נקרא נושא שורשים.

החיבור אצלנו, גם אחרי הצהריים, הוא למשל במפעל לזכרו של יוסי יפה, מבני המושבים, שמתקיים כבר המון שנים. את חופשת הסוכות שלי חבריי ואני בילינו בפריצת שבילים בגולן, בלמידה על ערך העבודה, שיפוץ מעיינות. מהגן שלי בברנר, שעברתי תהליך התיישבותי, אנחנו בצרנו ענבים בכרמים של הקיבוץ, בתיכון שלי אנחנו משתתפים בפעילויות של לקט ישראל.
היו"ר יעקב מרגי
בוא אני אגלה לך סוד, שאני מתגעגע שזה יקרה. אני איש באר שבע, אשתי לקחה אותי למושב. בילדותי, כתלמיד, לקחו אותנו לקטוף אפרסקים באזור משאבי שדה ובנגב. אני חושב שזה תרם לי רבות, מעבר לתרומה הכלכלית הסמלית שבזה יכולנו לצאת לטיולים ולקנות ספרי קריאה, תרם לי בחיבור הזה. אני חושב שמיזמים כאלה, יכול להיות שהם נראים, סליחה על הביטוי, פוסט - - - לא רוצה לומר, כמעט אמרתי מילה לא יפה - - -
איציק שמולי (המחנה הציוני)
מיושנים.
היו"ר יעקב מרגי
יש להם ערך סגולי ואני חושב שאני מתחבר לזה. אני שמח שאתה אומר את זה, בצרנו ענבים ופרצנו שבילים.
יובל פלג
זה לא רק החיבור לאדמה, בנושא של מרכז המועצות האזוריות זה חיבור לקהילה. רואים את זה בכיתת הוותיקים שבית הספר שלי פתח, שלומדים איתנו בשכבה, ויש להם תכנית לימודים משלהם.
היו"ר יעקב מרגי
מה חסר? דבר איתי על החסר.
יובל פלג
אז מה חסר. אנחנו רוצים להדגיש את הנושא, אנחנו מיועדים לנוער ספציפי, עקב דילמות ייחודיות למרחב ההתיישבותי, הנושא שעולה הרבה פעמים, והוא עולה למרות שנדמה לפעמים שהמיקום שלנו עוד בטוח במקומו, גם בתור גוף נוער, כמועצת תלמידים מחוזית, הרבה פעמים מוטל בספק הנושא של גרורה התיישבותית בתוך מחוזות אחרים או האם אנחנו בכלל צריכים לתפקד כגוף נפרד. אני חושב שעצם הדיונים פה, עצם זה שיש פה יום בכנסת שמוקדש לחקלאות ולהתיישבות ומגיעים לפה נציגים, לא מבאר שבע ולא מהתיכונים בבאר שבע, כמו שאמרת, זה מדגיש את הנושא שיש פה נוער ייחודי. הנושא שלנו הוא קודם כל הנוער, לא עובדי המשרד, כמו שברור כאן לכולם.

קודם כל רצינו להדגיש שאנחנו מאוד נשמח לשיתוף פעולה עם כל הגורמים שיושבים כאן בחדר, שאנחנו מנסים ליזום איתם קשר, ולהדגיש שבני נוער מהערבה, כל שכבת י' של תיכון שיטים דרכא בספיר הגיעו לכאן היום בבוקר, יצאו בחמש ורבע מהיישובים שלהם כדי להגיע לפה והם לוקחים חלק בכל הוועדות. וזהו, תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אני עכשיו אומר מה שאני נוהג לעשות בעקביות, אין לי הרבה ערכים מוספים, אבל עקביות יש לי, במיוחד אחרי שנציגי התלמידים מדברים. הייתי מצפה, יכול להיות שהם יתקנו אותי כאן, הלוואי שאני טועה, כמו שהם טרחו ומצאו לנכון להגיע לכאן, לוועדה, נציגים של המחוזות בהתיישבות, ומדברים על חינוך כאן בדיון, הייתי מצפה, נציגי ארגוני המורים, הסתדרות המורים ההתיישבותית, המחוזית. זה חוזר, כאילו המורים, קולם - - - ראשי הארגונים, אני לא פוגע במורים, כאילו מה שמעניין אותם ותפקידם זה רק הבעיות של התלוש שלהם.
קריאה
למה כאילו?
היו"ר יעקב מרגי
סליחה, תן לי את המילים, אני לוקח אחריות על המילים שלי. אני חושב שיש למורים מה לומר. אם הנציגים שלהם, ארגון העובדים, לא רוצה, שלפחות ישלחו לכאן מנהלים ומורים ומחנכים שעושים עבודת קודש בתחום הזה, שיהיה להם פה בוועדה הזו, זה לראות את התרומה. לא ייתכן, יש פה דיונים לעומק בהרבה נושאים והמחאה הזו כבר שנה וחצי, המחאה שלי נשמעת ואין קול ואין עונה. אז אמרתי וזה נרשם בפרוטוקול וזה גם משודר באינטרנט.

ממלא מקום ראש המועצה שרצה לדבר ואחרון הדוברים, ואני מתנצל מכל הנוכחים שרצו ולא הספיקו.
אייל רייז
תודה רבה, לי קוראים אייל רייז ואני ממטה אשר. אני חושב שהחיבור של חקלאות והתיישבות למערכת החינוך מבין שלנו יש תפקיד בחברה בישראל וחשוב להגיד את זה. אני רוצה להתייחס לפסקה של הטמעת העקרונות הפדגוגיים, כי זו בעצם הנקודה המרכזית שעומדת פה על סדר היום מבחינת הוועדה. התנועה ההתיישבותית עוברת שינוי חיובי, היא באה ואומרת, אנחנו רוצים להיות חלק ואנחנו רוצים שאתם תאפשרו לנו לשמור על הייחוד. המתח הזה הוא בעצם העיקר שצריך להיות בסיכום.

אני אתן ברשותך שתי דוגמאות לצורך העניין. אם אבי, שמכיר את זה טוב, מוציא חוזר מנכ"ל ב-2015 על חווה חקלאית שהוא לא מותאם לצרכים ההתיישבותיים ברמה שאנחנו רוצים שתהיה, גם פעילות בכל בית ספר ובית ספר וגם מקום מרכזי וגם פעילות בקהילה על כל קו הרצף, אז אנחנו מבינים שקשה לעשות את החיבור, כולל זה שהוא צודק, חסר תקציבים שנותנים העדפה, וברור שהחווה באה לחבר אותנו עם הסביבה, גם הכפרית וגם העירונית לאדמה. אני אתן דוגמה שנייה. יש את סוגיית לימודי של"ח, של לימודי הארץ, אנחנו רוצים להיות חלק, אבל אין לזה העדפה תקציבית. אני אתן דוגמה שלישית. כל מה שקשור לנושא של חיבור לפולין. תנועות הנוער שנמצאות כאן יודעות שאם אתה יוצא למסע עם תנועת הנוער זה חלק מהרצף ליציאה לשנת שירות.

אני יכול לתת עוד דוגמאות, בסוף המתח הפדגוגי הזה, איך אתה מצד אחד מייצר את החיבור ומצד שני אתה מאפשר את הייחודיות, זה מה שצריך להיות על סדר היום. יש גם דברים שאנחנו כבר היום תורמים לחברה הישראלית. שר החינוך הקודם, שהוא הצהיר על למידה משמעותית, הוא בא אלינו למטה אשר, למרכז כדר ומנור אילון, ושם לימדנו את הקונספט של מה שאתה שאלת, על המורים וארגון המורים, איך היום צריך להכשיר מורים ללמידה העתידית. ואנחנו עושים את זה, רק המדינה לא מכירה בזה. שר החינוך הנוכחי הגיע אלינו למרכז אחר"ת, של אחוות חוקרים יהודים וערבים לפי זיקה, אנחנו היום מכשירים את כל מורי הפיזיקה ל-5 יחידות שכולם מדברים עליהם.

זאת אומרת יש לנו הרבה מאוד מיזמים שאנחנו יכולים לתרום ואני עוצר כאן בדוגמה. אני חושב שהסיכום, אם מותר לי להציע משהו, הנושא הפדגוגי של איך אנחנו מקימים איזה שהיא ועדה מקצועית שיודעת גם לעשות את החיבור מצד אחד וגם לשמור על הייחודיות, כמו הזרם האנתרופוסופי, כמו הדמוקרטים, תמשיך אתה עם המציאות, אנחנו רוצים להיות חלק וזו פריצת דרך משמעותית.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אני אמנם אמרתי אחרון הדוברים, אבל אני לא יכול, אני רואה פה בקשת דיבור, יש לנו פה חקלאית? בבקשה, בקצרה. וגם ממלאת מקום ראש המועצה המקומית מטולה.
רוית סנדלר
בקצרה. שלום, שמי רוית סנדלר יפה. אז כן, דיברת על כך שאתה לא רואה פה נציגי מורים, אז אני לא יודעת אם אני החקלאית היחידה בפועל באולם, אבל אני שמחה להיות כאן, שמחה על הדיון. חשוב לי, באמת בשתי מילים, אם יורשה לי לנצל גם את הכובע החקלאי שלי וגם את הכובע של ממלאת מקום ראש מועצת מטולה. בכובע החקלאי חשוב לי לומר שאכן ואני שמחה שיש דיון כזה. היה לי נורא קשה לשמוע את הנציגה של בני המושבים מדברת על כך שהיום הנוער והילדים שמגיעים לפעילויות, כבר לא תמיד באים מרקע חקלאי ואנחנו לא תמיד רואים אותם עם המשיכה הזאת לחקלאות. זה חבל, זה כואב. אני חושבת שחלק מזה זה גם שהחינוך ההתיישבותי, אני לא בטוחה שהוא תמיד קולע והוא מתחיל מספיק למטה. דיברתם הרבה על חינוך מגיל אפס, מגיל לידה, אבל אנחנו לא רואים את החינוך ההתיישבותי מגיל לידה, בטח שלא במועצות המקומיות. זה בכובע הזה, כן הייתי חושבת שיש מקום לראות איך מכניסים את זה ממש מגיל אפס ומעודדים את זה מהשלב הזה.

בכובע של ממלאת מקום ראש מועצת מטולה. אני רוצה, ותסלחו לי שאני שוב מעלה את נושא ההסעות - - -
היו"ר יעקב מרגי
מיצינו, יש לי את זה בסיכום.
רוית סנדלר
אז זהו, שמיציתם ברמה האזורית, ברמת המועצות המקומיות המצב הרבה יותר חמור. תלמידים שלנו נוסעים, בדיוק כמו המועצות האזוריות, החוצה, באותם מרחקים שדיברתם עליהם.
היו"ר יעקב מרגי
המקרה הייחודי של מטולה.
רוית סנדלר
אבל התקצוב, לצערי, לא באותה מידה.
היו"ר יעקב מרגי
אוקיי, זה לא השולחן כרגע.
רוית סנדלר
אם אפשר נקודה אחרונה בנושא עבודה מועדפת בחקלאות. דיברה פה יפה מאוד נציגת הנוער ואמרה יפה על נושא הרצף הזה. מגיעים גרעינים, נמצאים שנה, עוזבים אחרי שנה ואין רצף המשכי. בנושא העבודה המועדפת חשוב לי לציין, וסליחה שאני אולי הורסת שמחות, אני מאוד בעד להכניס את העבודה המועדפת לחקלאות - - -
היו"ר יעקב מרגי
דיברנו על החינוך.
גבי אסם
בחקלאות זה כבר קיים.
רוית סנדלר
סליחה, בחינוך. אם לא תינתן לזה הדעת ותשומת הלב, עלול להיווצר מצב שגם כאן בחינוך משוחררים טריים מהצבא יגיעו וייכנסו לתחום הזה, יעשו את התקופה שלהם של העבודה המועדפת, יעזבו ושוב יימשך אי הרצף הזה בחינוך. כדאי לתת גם על זה את הדעת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אני מודה לכולם. אני קורא את נקודות הסיכום שחלקן עלו תוך כדי דיון. הוועדה קוראת למשרד הביטחון לבחון הגדלת התקנים למועמדים לשנת שירות. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה, אוצר, ביטחון, חינוך, להכיר בעבודה בחינוך כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים, אם כתפקידים ואם כתפקידי עזר כאלה בחינוך. הוועדה קוראת למשרד החינוך לפתח מיזמים חינוכיים שיבואו לידי ביטוי גם בניקוד לאותם תלמידים ויביאו בכך תועלת ותוספת לכך לחבר את בני הנוער להתיישבות, לאדמה, לשליחות שבזה.

הוועדה תקיים דיון נפרד בסוגיית הקצאת משאבים לאוטובוסים וכן לתקצוב מערך ההסעות במועצות האזוריות. מה שאני מבקש, המועצות האזוריות, תכינו נייר עבודה, תכינו מסמך בקשה, בעקבות זה אני אקיים דיון בוועדה.
אבי אלקיים
רק משפט אחד, להכיר במקצוע כמקצוע מדעי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
אם אפשר שבמסגרת נייר העמדה, עמיר וכל ראשי המועצות, יתייחסו גם לנושא של החינוך המיוחד בהסעות, שעליו דיברנו איתכם בנפרד.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.

קוד המקור של הנתונים