הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 117

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ז (15 בנובמבר 2016), שעה 10:30

מדיניות ההכשרות המקצועיות ועתיד התעסוקה - לציון יום ההכשרה המקצועית

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

נחמן שי – מ"מ היו"ר

עליזה לביא

אלי אלאלוף

עבד אל חכים חאג' יחיא

חנין זועבי

ד"ר יהודה שוורץ - מפקח באגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

יעקב שינבוים - נציג מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

אילנה רוזנברג - ממונה תכנים ותוכניות בפיתוח מקצועי, משרד החינוך

סמדר גלעד - מדריכה ארצית ביחידה לשוויון בין המינים, משרד החינוך

שרה פריזרוביץ' - האגף להכשרה ולפיתוח כח אדם משרד העבודה והרווחה

רינת כהן - האגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם, משרד העבודה והרווחה

אסנת פיכטלברג - מנהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה

מרים גרינשטיין - מנהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה

ריאד אברהים - ממונה על מחוז חיפה והצפון, משרד הכלכלה

אופיר בניהו - מנהל אגף בכיר הדרכה והשכלה, נציבות שירות המדינה

נועה הוכברג - האגף לשוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה

בתיה כהן - מנהלת תחום אגף הבטחת הכנסה, המוסד לבטוח לאומי

ליאת גור - מנכ"לית הסברה ורגולציה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

רונית בן עמרם - התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

טל גרנות - מנהלת עמותת "המכללה" בית ספר חברתי לנשים

אסתר סנדר - עו"ס, עמותת "אם הבנים"

טובה כהן - רכזת פרויקטים, מרכז טאוב

שביט מדהלה-בריק - חוקרת, מרכז טאוב

טל ניר - האגודה לזכויות האזרח

ד"ר יאסר חוג'יראת - מנכ"ל אלפנאר-לקידום תעסוקת ערבים בישראל

נבראס טהא - מנהל תכנית, אלפנאר- לקידום תעסוקת ערבים בישראל

אחסאן הנו - מנהל תכנית במגזר הדרוזי והצ'רקסי, מרכז ריאן להכוון תעסוקתי

ספא טאהא - אלפנאר-לקידום תעסוקת ערבים בישראל

מחמוד אלעמור - אלפנאר -לקידום תעסוקת ערבים בישראל

מוחמד נואמנה - מתאם כלים ממשלתיים לתמיכה בתעסוקה, ג'וינט ישראל

אריאלה פישר - פעילה-מעורבות

אודיה פז - פעילה-מעורבות

אתי סנדר - עובדת סוציאלית

נטלי ידייב - סטודנטית

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.ל., חבר המתרגמים

מדיניות ההכשרות המקצועיות ועתיד התעסוקה - לציון יום ההכשרה המקצועית

בוקר טוב. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-15 בנובמבר 2016 ואנחנו נעסוק היום בציון יום ההכשרה המקצועית שהוא יום מיוחד לפי היוזמים, חבר הכנסת אלי אלאלוף יו"ר ועדת העבודה והרווחה והבריאות, חבר הכנסת יעקב מרגי יו"ר ועדת החינוך, חבר הכנסת פרופ' עמנואל טרכטנברג ואנוכי, עאידה תומא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. יזמנו יום מיוחד בכנסת לציון העניין של הכשרות מקצועיות, מתוך אמונה שהנושא הוא נושא מאד חשוב. הכשרות מקצועיות בדרך כלל נועדו לפיתוח ההון האנושי תוך זיקה לפעילות ולצמיחה הכלכלית במשק על ידי בניית תשתיות של כוח אדם מקצועי, טכנולוגי, מעודכן ומותאם למשק ולתעשייה באופן כללי במדינת ישראל.

ההכשרות המקצועיות נתפסות כאחד הכלים המאוד חשובים לקידום שכבות של אנשים שמורחקים מלהיות נקלטים במשק באופן כללי. אלה יכולים להיות גם אנשים שאין בידיים שלהם איזושהי הכשרה מקצועית שמאפשרת להם להתקבל למקומות עבודה, זה יכול להיות גם כאשר מדברים על הכללת החרדים בשוק העבודה והכללת הנשים הערביות וכניסתן לשוק העבודה. זה מחייב ראייה מאד ברורה של סוג ההכשרות המקצועיות. זה עשוי להיות כלי אמתי לסגירת פערים, גם כלכליים וגם חברתיים בתוך החברה הישראלית באופן כללי. זה נותן אפשרות לאנשים להתקדם מבחינה כלכלית, ליישם את עצמם אבל, כפי שידוע לכולם, נדרשת ראייה כוללת שלוקחת בחשבון מהן המשרות הפנויות, אילו צרכים קיימים במשק במדינת ישראל ואיך אפשר להכשיר אנשים כאשר המשק עצמו הולך ומשתנה. אנחנו קיימנו דיון קודם בוועדה לציון המקצועות העתידיים, שם גילינו עד כמה כנראה המקצועות בתוך מדינת ישראל עלולים להשתנות בטווח השנים הקרוב. כארבעים מקצועות עלולים להיכחד מהמשק הישראלי וזה אומר מקצועות מסוגים שונים בגלל הטכנולוגיה הגבוהה. זה ישפיע בצורה כזו או אחרת ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון כאשר המדינה מנסה להוביל את הנושא של הכשרות מקצועיות.

אני שמחתי לראות שקיבלנו הרבה ניירות עמדה לדיון הזה וכנראה הרבה גורמים מעוניינים לקדם את הנושא אבל מה שמדאיג אותי ונכון שאנחנו ננסה להתמקד לפי שְמֵנו, ועדה לקידום מעמד האישה, בנושא של הכשרות מקצועיות לנשים באופן כללי אבל זה מדאיג כאשר מסתכלים ואנחנו בימים שדנים בהם בתקציב המדינה, כשמסתכלים על תקציב המדינה 2017-2018 רואים ירידה בתקציב המוקדש לנושא של הכשרות מקצועיות. זה דבר מדאיג בעיניי. בזמן שאנחנו מדברים על ניסיון להכניס יותר אנשים ויותר קבוצות למשק הישראלי, כאשר אנחנו מדברים על שינוי במשק מבחינת המקצועות, אי אפשר להוריד את התקציב המוקצה לנושא הזה.

עוד דבר שמדאיג אותי במיוחד הוא אחוז המשתתפים בהכשרות מקצועיות באוכלוסייה הערבית. חלה איזושהי ירידה שלא יכולתי להבין אותה וכדאי שנראה את המסמך שהפיץ מרכז המחקר בכנסת, ממנו עולה שיש ירידה מ-23% של השתתפות האוכלוסייה הערבית ל-16.5%, שזה סותר את כל המידע שקיבלנו עד עכשיו על הקצאת משאבים מיוחדים ותכניות כדי להכניס יותר ויותר במיוחד נשים ערביות לשוק העבודה, אז אני אשמח שאחר כך נקדיש קצת מחשבה ונקבל תשובות לשאלה איך יכול להיות שהסטטיסטיקה היא כזו.

אני רואה שרשומים הדוברים. רינת כהן, סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה, גבירתי יכולה לתרום לדיון הזה?

כן, אני רינת כהן, אני סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית וממונה על תחום הכשרת מבוגרים ולצדי יושב שרה שהיא גם סגנית מנהל האגף ואחראית על תחום של תקצוב וכוח אדם. קודם כל אנחנו מברכים את יום ההכשרות מקצועיות באופן כללי ובמיוחד - - - להגיע לוועדה של קידום מעמד האישה, שאנחנו רואים את הוועדה כמאוד מאוד חשובה. באופן כללי אנחנו כן שותפים למה שנאמר פה שהכשרות מקצועיות הן כלי מאד מאוד חשוב להעלאת הפריון במשק ולקידום של כלל האוכלוסיות. הן לא חייבות להיות דווקא האוכלוסיות החלשות או ממעמד סוציואקונומי נמוך אלא אנחנו רואים כרגע שבאמת הרבה מאד אוכלוסיות בגוונים שונים ויש לנו הכשרות שגם מיועדות לאקדמאים דרך אגב, זה תלוי על אילו מגמות לימוד אנחנו מדברים, אז אנחנו מבחינתנו רואים בזה כלי מאד מאוד חשוב.

מה למשל, בהתחלה, אקדמאים?

נגישות מתו"ס שזה מבנה תשתיות שירות - - -

מה?

נגישות מתו"ס שהוא מורשה נגישות שירות שזה כל ההנגשה של מבנים, תשתיות ושירותים לאנשים עם מוגבלויות היום, למשל. אלה תחומים שהם רק לאקדמאים מתחומים של אדריכלות או הנדסה, זה בתחום של מבנים ותשתיות. לחלופין תחום נגישות השירות - - - שהוא לאנשים שמגיעים מתחומים טיפוליים יותר והם חייבים להיות עם תעודה של תואר ראשון. זה מקצוע שהוא יחסית חדש שעבר בחקיקה לפני מספר שנים והאגף הוא זה שאמון על ההכשרה של התלמידים האלה. זה דבר שנלמד, למשל, שתי המגמות האלו נלמדות במכללות ובאוניברסיטאות. יחד עם זה אני מסכימה פה שמרבית - - - ההכשרה המקצועית בארץ מיועדת לעובדי כפים ומדובר פה במקצועות שברובם או לפחות בהרבה מקצועות או ענפים יש כשל שוק. לדוגמה, מכונאות רכב, חשמל, אוטוטרוניקה, תחומים שבהם אנחנו כן שואפים גם לקדם את המודעות להכשרה מקצועית בקרב הצעירים, כדי להבין שזה יכול להיות מסלול קידום לקריירה מאד טובה עם פרנסה בצידה. זה באופן כללי.

לגבי הנושא של נשים, כמה התייחסויות. דבר ראשון, אנחנו מאד שואפים לפתוח את הענפים השונים שיש לנו. היום יש ענפים ספציפיים שהם עם מגמה של מה שנקרא אוריינטציה גברית. זאת אומרת שמאד קשה לשכנע נשים היום להיכנס למקצועות כמו למשל חשמל, מתכת או מכונאות רכב. יחד עם זה אנחנו רואים כניסה של הרבה מאד נשים לתחום נגרות. יש ענפים שמאד מאופיינים ונחשבים נשיים כמו מינהל, מטפלות, טיפוח החן. למחשבים דרך אגב יש כניסה מאד אינטנסיבית של נשים שפה אנחנו גם מברכים, כיוון שמדובר במקצוע שהוא עם שכר יחסית גבוה במשק. לגבי הנשים הערביות, התייחסת לנושא של המגזר הערבי, אנחנו מהנתונים שיש אצלנו במערכת הממוחשבת רואים עלייה משמעותית מבחינת הכמות של תלמידות שלומדות אצלנו. למשל, ב-2013 רק 354 נשים ערביות השתתפו בהכשרות המתוקצבות. זאת אומרת, אני לא מדברת פה על הכשרות של בתי ספר פרטיים שפותחים ושם אנחנו מפקחים, אלא אני מדברת על הכשרות שהמדינה מממנת עבור דורשי עבודה. שני דברים שמהם אנחנו - - -

לא, ב-13' היו 354. מה ב-15'? מה עד היום?

אני רוצה לציין, אנחנו רואים עלייה הדרגתית ל-583 נשים בשנת 2014, בשנת 2016 788 נשים, בשנת 2015 886 - - -

לפי שהבנתי, יש לכם רק מרכז ממשלתי אחד להכשרה מקצועית בצפון לערבים בטאמרה?

נכון, אבל יחד עם זה - - -

מרכז אחד?

מתוך חמישה.

מתוך חמישה, כן.

יחד עם זה אני חייבת לציין, שניה, שניה - - -

אני הבנתי את הרמז. הבנתי את הרמז שזה אחד מתוך חמישה כלומר, 20% מותאם אבל האוכלוסייה לא מרוכזת בטאמרה.

אני חייבת לציין שגם לדוגמה, במרכז להכשרה "תל ארזה" שיושב בירושלים ובמרכזים נוספים אין מניעה ומשתתפים שם - - -

גם בכרמיאל - - -

השאלה, ה-786, באותה השנה כמה בכלל?

אני אסיים את המשפט. במרכזים האחרים משתתפת אוכלוסייה ערבית, חרדית, מכל המגזרים שיש ואין מניעה. זאת אומרת, זה לא משהו שהוא פתוח, אם זה תל ארזה או כרמיאל, או אשקלון, רק ליהודים בלבד, ממש ממש לא.

לשאלה שלי, נשים ערביות שעברו הכשרה אצלכם, ב-2015 היו 880 או 886. בסך הכול במדינה, בלשכה שלכם, במשרד שלכם - - -

סך האנשים שהיו בשנת 2015, לדוגמה, היו 767 נשים שלמדו, לגבי - - -

זה אומר שזה חצי מהאנשים?

בואו נעשה קצת סדר בנתונים. ב-2015 סך הכול רק קורסים מתוקצבים, אני לא מדברת אתכם על מסלולים אחרים, בקורסים מתוקצבים למדו סך הכול 4,233 תלמידים. מתוכם 1,767 נשים ומתוכן נשים ערביות למדו 800 - - -

50% מהנשים.

כן, זה בסביבות 50%.

לא, לא, לא. לא, זה לא.

התבלבלת עם השוברים?

התבלבלת, ברור.

נשים ערביות - - -

אני רק אתקן פה שהנתונים לפני כן היו לגבי שוברים, 886 נשים ערביות. לא מעט נשים בהשוואה למה שנלמד פה ואנחנו כל הזמן במגמה של שיפור. דרך אגב, גם נציין את השוויון שבנושא של נשים חרדיות אנחנו רואים כל הזמן שיפור. אני אשמח גם אם שרה תתייחס פה לעניין התקציבי שאמרת לפני כן - - -

אני רק רוצה לשאול אותך. מה שאת ציינת שם, הסטטיסטיקה הזו, האם אתן אתי?

דקה.

אני רוצה לשאול אם תואילו להקשיב לי לרגע.

זה - - -

כן אבל אני לא שואלת על הנתונים. רציתי לשאול שאלה אחרת. בעניין הכשרות מקצועיות והדברים שנתת, האם אלו הכשרות מקצועיות שמתקיימות במרכזים הממשלתיים או הכלליים? כלומר, כולל אלה המתוקצבים על ידי המדינה במרכזים פרטיים או - - -

מפוקחים.

מפוקחים על ידי המדינה?

יש קורסים שמפוקחים על ידי המדינה, אנחנו לא מדברים על זה כרגע. שם כל אחד מכספו הפרטי הולך, נרשם לאן שהוא רוצה, אנחנו עושים את הפיקוח, תעודות.

מבחינת המתוקצבים - - -

מבחינת התקצוב יש שני מסלולים עיקריים. יש מסלול אחד שזה שוברים, שם התקציב לאורך השנים הלך וגדל ומה שרינת ציינה קודם לגבי ה-800, היום יש כרגע 788 וב-2015 היו 886, אלו נשים מהמגזר הערבי שקיבלו שובר. הן באו למרכזי הכוון, אמרו שהן רוצות - - - אותן למשהו שמתאים להן, אמרו שהן רוצות ללמוד, השתלבו - - -

שניה, תני לי רגע. כלומר, הסטטיסטיקה שנתתם, הכללית, גם על הנשים הערביות מתוכה, האם זה כלל הנשים שעברו הכשרות מקצועיות, לא חשוב באיזה מסלול, אם אלה ההכשרות או השוברים - - -

השוברים - - -

תנו לי לסיים את השאלה. אולי אז תדעו מה אני שואלת. אני רציתי פשוט להבהיר. אני לא הבנתי. יכול להיות שלא קלטתי אבל אני שואלת. תנו לי לסיים את השאלה. האם זה מספר הנשים באופן כללי במדינת ישראל שעברו הכשרות מקצועיות מתוקצבות ממדינת ישראל, לא חשוב לי באיזה מסלול? האם זה המספר הכללי?

לא, זה מה שאני אומרת. ה-800 תלמידות הן רק במסלול של שוברים.

אני לא שואלת על ה-800, אני שואלת על ה-1,700.

זה ערביות ויהודיות במסלול של שוברים.

לא, לא, לא - - -

לא, לא, רגע.

הנה. ברור. אף אחד לא מבין. בגלל זה אני שואלת.

רגע, שניה, שניה רגע.

תנו לי תשובה פשוטה.

יש מסלול של שוברים, זה מסלול אחד. יש מסלול נוסף שהוא קורסים שאנחנו מתקצבים את הקורס במלואו. בקורסים הכלליים, מסך כל האוכלוסייה ב-2015 היו 4,233, מתוכם נשים 1,767. מתוך ה-1,767 אין לנו כרגע פה את הפילוח כמה במסלול הזה היו נשים מן המגזר הערבי.

בסדר גמור. תודה רבה. זה מה שרציתי לדעת. מדינת ישראל הכשירה מקצועית בשנה הקודמת 1,700 נשים.

לא.

מתוקצב.

במסלול שוברים הכשירה עוד נשים, אני אגיד לך את המספר - - -

בגלל זה שאלתי.

אמרתי - - -

סך הכול 2,500.

אני אתן לכן להמשיך אבל אני רוצה, כי אני יודעת היום, שניה, חבר הכנסת אלי אלאלוף הוא אחד היוזמים ואולי המובילים מבין ארבעתנו והוא הצטרף אלינו.

שאלת הגיל - - -

רגע, רק הבהרה אחת. יש לי את הנתון. ב-2015 הוכשרו במסלול שוברים 2,700 איש. במסלול של הכשרה מקצועית 4,200. סך הכול 4,000 איש הוכשרו ב-2015.

מתוכם כמה נשים ערביות?

נשים ערביות 800.

כמה נשים בכלל קודם?

1,700.

נשים בכלל - - - נשים. מתוך 4,000 2,800 נשים.

2,800 נשים.

ערביות?

שהן 40%.

ערביות יש לי רק את הנתון של השוברים.

הוא 788?

לא, 700 הן רק בשוברים, יש גם את במסלול הכללי.

כן.

אני מניחה שאולי - - -

בסדר. כלומר, ההצהרה הגדולה של להכניס יותר נשים ערביות או יותר חרדים, עדיין לא קיבלנו תמונה איך היא מתורגמת בפועל להכשרות מקצועיות. אנחנו נגיע לזה אבל בינתיים אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת אלי אלאלוף, כי גם כיוזם הוא יצטרך לנוע בין הועדות השונות. בבקשה.

תודה עאידה. אני מאד מתרגש לבוא לוועדה שלך.

סוף סוף.

הנושא, את יודעת שהוא קרוב ללבי, הנושא של מעמד האישה בוודאי ואנחנו חייבים לתקן את המעמד של האישה. לצערנו, הנושא הזה הוזנח ועוד לא מתוקן כמו שצריך להיות, מעמד האישה הערבייה. עד עכשיו היו לנו דעות קדומות "לא מעוניינות לעבוד", "לא מעניין אותן" וכו'. לצערי אחד הנתונים שחסר לנו הוא כמה ביקשו את השובר או את הקורס ולא קיבלו? יש פה תופעה חברתית מדהימה. הנשים הערביות רוצות לעבוד כמו כל הנשים, כמו חלק מהגברים החרדים וכמו כל חלק מהאזרחים במדינה. לצערנו אין נתונים על זה. אף אחד לא מסוגל לתת ואני אתן דוגמה אישית. הבן שלי הלך להירשם לקורס, לא אגיד לכם איפה ומה, הם רק 22 שהתקבלו מתוך 250 מועמדים.

פחות מ-10%.

לאוכלוסייה הכללית, נכון? לא מקבלים - - -

אבל מתוכם רק שליש. עשו מאמץ אדיר במגזר הערבי לשלם 52,000 שקל לשנתיים כדי להשתלב בהכשרה. שליש. זה פשוט מדהים לראות. הכשרה מקצועית היום היא כבר לעשירים. לי ברוך השם יש אבל לאחרים? בלי לדבר על זה שזה במרכז הארץ ואנשים ייסעו כמו הבן שלי אז נתתי לו את התנאים שאני יכול אבל מה עם האחרים? לנסוע מבאר שבע שאנחנו גרים שם לתל אביב, לדרום תל אביב, רחוק מתחנת הרכבת, זה רחוק. זה אומר שהיום, הכשרה מקצועית, אין לה שום עדיפות במדינה, לא למגזר הערבי ולא למגזר הכללי.

אנחנו חייבים לשנות את התדמית ואת המעמד של הכשרה מקצועית, זו המחלה שלנו. המחלה האמתית, חברים, עד עכשיו, הכשרה מקצועית היא לנכשלים, לחלשים. הדוח של פרופ' ריקשטיין מ-2010 והדוח של העוני מציינים שהכשרה מקצועית היא אחד המרכיבים הטובים ביותר להוצאה מן העוני, כי זה מכניס לחלק מהמשפחות שכר שני, משכורת שניה, זה משפר כלכלית ודאי את מצב המשפחה, זה מחזק את – אני לא אוהב את המלה פריפריה, אני תושב הפריפריה – בז'רגון הפוליטי זה מחזק את הפריפריה, מחזק את האזורים הנדרשים והאזורים הנדרשים האלה בהכשרה מקצועית יפסיקו לחזק את מרכז הארץ. היום הפריפריה מחזקת את מרכז הארץ, לא ההיפך. כל הבוגרים שלנו, הטובים ביותר, לצערי אין להם ברירה, מגיעים למרכז הארץ. זאת אומרת שאנחנו עובדים בשביל תל אביב. תל אביב לא מחזיקה - - -

גם עוברים לגור לפעמים.

ודאי ואז זו החלשה של התא המשפחתי, החלשה של הרקמה החברתית והחלשה של הפיתוח האזורי שלנו. אין כמו הכשרה מקצועית כדי לחזק.

נקודה שניה, הכשרה מקצועית צריכה להיות קרש קפיצה, זה לא סוף פסוק. הכשרה מקצועית היא לא רק ללמוד להיות גננת או עוזרת גננת. לא, זו גם אפשרות להיות מחר מחנכת ברמה גבוהה יותר. אין מסלול כזה. לא מכירים בתארים האלה במערכת החינוך. אין תיאום בין המשרדים. למה טכנאי, איש הכשרה מקצועית, לא יכול, כי הרי בבתי ספר להכשרה מקצועית, אתם ודאי יודעים, אסור לעשות יותר מ-14 יחידות בגרות. יעני, אתה עבד של המפעל, אתה עבד של התחום הזה.

למה אסור?

ככה זה.

לא, לא - - -

לא, לא, נעשה ויכוח במקום אחר. תתקני אותי. אני לא אתן לך נשיקה לאור המעמד הזה אבל אני אשמח. בוגרים של בתי ספר הטובים ביותר בהכשרה מקצועית בבתי ספר מקצועיים, אסור להם יותר מ-14 יחידת בגרות אז איך המסלול למעלה, של הנדסאים להנדסה - - -

בבתי ספר מקצועיים זו הכוונה של - - -

אין היום את האפשרות הזו ואלה בולמים. לכן הכשרה מקצועית צריכה להיות קרש קפיצה, לא סוף פסוק. מה שקורה עם הכשרה מקצועית מוגבלת, ברמה הניתנת היום, רק שתבינו, יש חמישה, רק חמש מסגרות ממלכתיות. 426 מסגרות פרטיות. תבינו את המספר. האם זו לא בריחה של המדינה מאחריותה לנושא הזה? ואתם רוצים להגיד לי שאתם יודעים, כמו שאנחנו בדקנו בנושא הבנייה, חאג' יחיא ואני, אתם רוצים להגיד שאתם יודעים לפקח על 426? אתם לא יודעים.

יש לכם את הכוח אדם לפקח על 426?

לא. ודאי שלא. ודאי, ודאי. תאמין לי. ודאי שלא. זאת אומרת, היום, הכשרה מקצועית לא מאפשרת מוביליות חברתית מקצועית כלכלית של מי שעובר אותה. דבר שני, לא תופסת את המעמד שלה במדינה ולא תורמת למה שרוצים שהיא תתרום, לשיפור פריון בעבודה ובכלכלה שלנו. זאת אומרת, בזה שהורידו לקרשים את התחום הזה, שנבין שכולנו, כולנו, גם אלה שלא יודעים מה זה לסובב בורג, אנחנו שותפים לעבירה הנוראית. לא אסתיר שיחד עם הרבה חברים רצינו להעביר את ההכשרה מקצועית למשרד החינוך, שאחראי על החינוך של כולם.

של הנוער.

של כולם. רצינו גם את מעונות יום וגם את המכללות – לא הצלחנו. נכשלנו. כפוליטיקאי, מותר לי להודות בכישלון, לא? אז אנחנו נכשלנו. הפוליטיקאים האחרים הצליחו יותר מאתנו. העבירו את זה למקום שהיה נוח פוליטית, לא עניינית, כי הכשרה מקצועית היום אין לה שום מערכת שיכולה לדעת, אחרי שעשתה קורסים לכמה אלפים, אם הם מצאו עבודה בתחום הזה, אין להם שום מחקר - - -

יש לנו - - -

אין לכם יחידת - - -

סליחה, סליחה, סליחה. סליחה, תוכלי אחר כך לענות.

תאמיני לי, יש לי ניסיון. למה לא נתתם את הנתונים לממ"מ? למה עד יום - - -

סליחה, סליחה.

תפנו לבוסית שלכם ותגידו. אני אשמח שתתקנו את הדוח. תקבלו את הדוח היום, אם אתם רוצים - - -

הכול נמצא.

הכול נמצא. מאד.

אתה מלווה לאורך זמן - - -

מהם המקצועות היום בהכשרה מקצועית שרצוי להשקיע בהם, לפי אזורים? אתם יודעים שבגליל יש היום מעל 80 מפעלים שקשורים לתחום הבריאות, כמה הכשרות עשיתם בתחום הבריאות בצפון?

בריאות היא לא התחום שלנו.

אז למה שלא תדברו ביניכם? משרד הבריאות מכשיר את הטכנאים הנדרשים למפעלים, למפעלים ולא לבתי חולים, לא לאחיות. תראו כמה מוגבלת החשיבה שלכם. יש מפעלים שמייצרים בתחום הבריאות. 84 אם אני לא טועה. האם פגשתם אותם? מיד יש לכם את התשובה של הפקיד הרגיל "זה לא שלי". זה כן שלכם. זה כן הכשרה מקצועית. אם הנטייה - - - נדרש לנושא של הבריאות.

אני גם רוצה להגיד שהיום יש מהפיכה חברתית אפשרית, רצויה על ידי מי שיעשה אותה. לא הפקיד, לא אנחנו הפוליטיקאים, אנשים שמבינים היום, שכדאי שיעבדו. הכוח שיש לעניים לצאת לעבודה בתנאים קשים מאד אומר שהם יכולים לצאת ללימודים בהצלחה אדירה, אז תנו להם את הצ'אנס. אתם מתווכחים על 900, כמה עולים הגיעו השנה, אמרנו? פחות מ-24,000? אתם יודעים כמה שוברים חולקו להם השנה? 7,000. כמה אתם חילקתם שוברים בכלל? 8 מיליון?

אנחנו לא מחלקים את השוברים - - -

30 מיליון שקל.

כן.

נכון והחלוקה של השוברים נעשית - - -

זה מול 20 מיליון שקל של משרד החינוך.

החלוקה נעשית - - -

אני רוצה לסיים. אל תצאו מפה, אנשי משרד העבודה, עם הרגשה של סיפוק. אם אתם לא תהיו צמאים להגדיל, לשפר, לשפר את המעמד של הכשרה מקצועית - - -

אנחנו בעד.

להתמודד עם האתגרים הגדולים של הכשרה מקצועית אז אתם לא תשפרו, רק תצאו עם הרגשה שאתם עושים טוב ואין מה לעשות יותר.

זה לא נכון, ממש לא נכון.

סליחה, סליחה. זה לא פינג פונג עם חבר הכנסת שמדבר. אני אתן לכן זכות לענות אחר כך אבל זה לא מתקיים כך. חבר כנסת מדבר והוא אחד מן היוזמים של היום, הוא צריך להגיד את מה שיש לו להגיד. יש לכן תשובות? אתן מבקשות אחר כך לענות.

תודה.

תודה. תודה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. אתם יוצאים לעוד ועדות?

כן אבל לא עכשיו.

אני אצא עכשיו. אני אדבר ואצא.

בבקשה.

אני אתחיל בזה ששר הכלכלה לשעבר, אריה דרעי, בתשובה לשאילתה שלי לפני כשנה, אמר שיש תכנית במשרד הכלכלה שמדברת על זה שנגיע ב-2020 ל-41% תעסוקת נשים באוכלוסייה הערבית, שזה האופטימום, שזו התכנית. אתה שומע אותי? שהתכנית היא להגיע ל-41% אז עצם העובדה שזו התכנית זה כבר מתחיל בכישלון. למה? כי לא מוצאים מקומות עבודה ואין הכשרה מקצועית. זה אחד. לכן, מה שהייתי רוצה הוא שיהיה שיתוף פעולה ביניכם לבין משרד החינוך ולהתחיל בהכוונה והדרכה של תלמידים לקראת י"ב, לקראת היציאה לשוק העבודה או היציאה לאוניברסיטאות. לדעת מה המקצועות הדרושים, לאן הם יפנו. אני אומר לכם, רוב הנשים שהולכות להשכלה גבוהה הולכות להיות מורות וגננות והן מחכות חמש שנים ולפעמים יותר, עד שהן מקבלות את הסטאז', ההמצאה הזו שמעוותת מיסודה. אחרי שאת מסיימת לימודים ארבע שנים את צריכה לעשות סטאז' כדי להיכנס לרשימה של אלו שמחכות לקבל מנוי במשרד החינוך - - -

זה בגלל - - - מורה טובה, לא בגלל מה שאתה אומר.

מה?

אתה עושה סטאז' כדי להיות מורה טוב.

אני אומר לך שזה לא נכון ואני אגיד לך למה זה לא נכון, כי הסטאז' צריך להיות אצל מורה מאמן ומה שעושים בסטאז' הוא שהיא נכנסת לבד בשעות שלה לתוך הכיתות. הן לא נכנסות עם מורות וזו אחת השאלות שלי. אל תגידי לא כי אני גם שאלתי וגם הגשתי שאילתה לשר החינוך והוא הבטיח שבשנת הלימודים הזו זה ישתנה וזה עוד לא השתנה.

אני לא אעשה אתך פינג פונג כי אמרו שלא אבל יש היום תכניות לקדם את הסטאז' - - -

אני אומר לך שזה לא מיושם. יש תכנית והיא לא מיושמת באוכלוסייה הערבית.

הוא מדבר על - - -

חד משמעית. אני אומר לך חד משמעית. תכנית יכולה להיות גם במגירה, זה יכול להיות גם במגירות וזה לא נכון, עובדתית. זו הדרישה שלי, כי כל בית ספר מקבל עשר שעות ועשר שעות מספיקות למורה אחת שנכנסת. צריך לעשות כל מיני סיבובים ופרוטקציות כדי להיכנס בנישה הזו של עשר השעות, כי אפשר לקבל רק סטאז'רית אחת.

אני אשמח אחרי כן - - -

גם אני אשמח לראות נתונים. לראות נתונים לביצוע, לא נתונים על הנייר שמתכננים אותם, כי גם התכנית של 2020 לא תיושם ואני אומר לך במפורש. לכן, אחד, זה להפנות את הצעירים. מהם המקצועות החסרים בשוק? כל אלה שקיבלו שוברים, השמונה מאות ומשהו והשבע מאות ומשהו, כמה מהן, אם יש לכן סטטיסטיקה, השתלבו בשוק העבודה? זו הכוונה, זה לא רק לקבל את הקורס וללכת הביתה. יש מקומות שגם משנים ביצוע של חוקים או חוקים, תוך כדי הליכה מה שנקרא, תוך כדי הכשרות. אני מכיר קבוצה שפנתה אלי. הלכו ללמוד קורס קבלן רשום. זה לא שלכם אבל אחרי שסיימו באו ואמרו להם, אחרי שכל השנים אנשים קיבלו קבלן רשום אחרי הקורס הזה עכשיו אמרו להם: תשמעו, כל מי שקיבל קודם קיבל בניגוד לחוק אז אתם היום לא תקבלו. זה אחרי שהם שילמו מכספם ובמשך שנתיים למדו את הקורס הזה, אמרו להם: אתם לא תקבלו כי אלה לא התנאים אז גם המקצועות, במקום שעושים בו את ההכשרה, צריך להיות ברור שיש מחסור ושיש את האפשרות החוקית. זה הפיקוח שלכם על המכונים האלה כי יש הרבה מכונים שאומרים: בוא תקבל תלמד קורס לקבלן רשום אבל הקורס לא יכול להכשיר אותו לפי החוק להיות קבלן רשום. האם אתם מפקחים על הדברים האלה? הוא לא יכול להיות, אחרי הקורס, חד משמעית. והרבה, אני מדבר על האוכלוסייה הערבית, הרבה שהולכים לשם.

יש את העניין של התחומים שהולכים וזה גם המחסור. יש אנשים שבאים ללשכת התעסוקה כדורשי עבודה או אחרי אבטלה אחרי שסיימו את העבודה במקום מסוים, או שבאו כדורשי עבודה. אחרי תקופה, הרי לא נרשמים כמובטלים אם לא עבדו קודם ואז הם יקבלו אבטחת הכנסה אבל הרוב לא מקבלים, אנשים פשוט לא מקבלים כי הם לא מצאו מקום עבודה בכלל קודם. מה עושים עם האנשים שלא עבדו קודם כדי להכשיר אותם מקצועית והם בגיל שעברו כבר את בתי הספר ולא הגיל שבו מתחילים לעבוד? זה הגיל היותר מבוגר, שלא מצאו עבודה בכלל בכל חייהם ובאים, רוצים לעבוד. הם לא נרשמים כמובטלים אז הם לא מקבלים דמי אבטלה, הם מקבלים הבטחת הכנסה ואף אחד לא מטפל בהם. אם מדברים על צמיחה, יש הרבה לא מועסקים כי המושג של מובטלים יש לו את המשמעות החוקית, של מי שעבד קודם ופוטר או התפטר ממקום עבודה אבל מי שלא עבד קודם לא נקרא מובטל אז הוא גם לא נמצא בסטטיסטיקה. התכנית, עוד פעם, נחזור לתכנית של משרד הכלכלה, מדברת על 79% ב-2020 של גברים ערבים שיעבדו ו-41% נשים, שאם נשקלל את זה יחד זה אומר כ-50% עובדים. 60% עובדים מהאוכלוסייה, זה אומר ש-40% מן האוכלוסייה הערבית בגיל העבודה אינם מועסקים. זו המשמעות וזה אם התכנית תיושם כלשונה, זה יהיה המצב ב-2020. מה שאומר שהמצב היום הוא יותר גרוע.

לכן, ובזה אני אסיים, ההדרכות יהיו לפי דרישת השוק כדי להיות גם עם כיוון של מקומות תעסוקה לאלה שמסיימים, כי אם לסיים הדרכה אז זו עוד אכזבה ואם אלה שמשלמים מכספם לא יודעים לאן ללכת, אז גם אלה שאין להם ומשלמים במה שאין להם. תודה רבה.

(היו"ר נחמן שי)

תודה. חברת הכנסת חנין זועבי ואחר כך אני אתן לשרה ולרינה לענות. בבקשה, חנין.

אני רוצה להודות קודם כל ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אלי אלאלוף משתי סיבות. קודם כל, על היוזמה הזאת. דבר שני, על היריעה שהוא פרס בפנינו. אני שמונה שנים בכנסת, אנחנו מנסים לשכנע את משרד הרווחה, את משרד הכלכלה, שהמושג של פיתוח הון אנושי בלי פיתוח מקומות עבודה הוא מושג שנועד להיכשל ומה שאמר פה חבר הכנסת אלי אלאלוף, הוא אמר שבסופו של דבר אוכלוסיית הפריפריה מחזקת את המרכז, זה בגלל שמחזקים הון אנושי בלי לחזק את הישובים עצמם. לא חושבים על איך לייצר מקומות עבודה אלא חושבים שהבעיה היא רק ההון האנושי, כאשר חלק מהאקדמאיות הערביות מובטלות אז הבעיה לא מתחילה מן ההון האנושי. נכון שיש אוכלוסיות חלשות אבל כאשר 70% מהאקדמאיות הערביות לא מועסקות בתחום האקדמי שלהן, בהכשרה האקדמאית שלהן והן לא מסופקות ואם יש הדגש על נשים אז אתה עובר ועושה הסחת דעת של הבעיה, שהיא יצירת מקומות עבודה. משם מתחילים. פה אנחנו מתעסקים בתכנית של פיתוח הון אנושי אפילו בלי לקשור אותה לפיתוח מקומות עבודה, אפילו בלי לקשור את הראייה הזאת שמפתחים לנשים בישובים שלהן אבל אם אתה פיתחת אותי, כאישה, פיתחת את הכישורים שלי ואמרת לי: תלכי לתל אביב, היא לא תלך לתל אביב ואתה רק תפתח את התסכול שלה. אתה רק תפתח נשים מתוסכלות, עובדות בישובים שלהן או קרוב, עם 40 דקות של נסיעה אבל לא בתחום ההכשרה שלהן ובסופו של דבר העלייה של 10%, מ-23% כאשר נכנסתי לכנסת ל-32% עכשיו, שליש מהן לא מסופקות - - -

מה זה "לא מסופקות"? מועסקות במקצוע שהן לא בחרו בו?

לא, לא, לא. יש מונח של הממ"מ שהוא מונח מאד חשוב.

עבודה שנותנת סיפוק.

כן.

תעסוקה שלא הולמת את ההכשרה.

לא הולמת את ההכשרה ואין בה מוביליות חברתית או כלכלית ויש מונח פה, של הממ"מ, שהוא מאד חשוב, שאומר שזה לא מה שהיא רוצה. לכן צריכים בפילוסופיה, בראייה האסטרטגית, להבין שזה לא עניין של הון אנושי כאשר המון אקדמאיות מובטלות, זה קודם כל פיתוח מקומות עבודה.

מהי הנגזרת מהכשל האסטרטגי הזה, מן השיטה הזו? הכשל האסטרטגי שגם כאשר מפתחים קורסי הכשרה לא מקשרים אותם לשוק העבודה. אני מנצרת, אני יודעת קורס, קורס, כל שנה, שמונה שנים, מה בודקים שם. זה לא קשור לשוק העבודה. את אומרת שיש לך מספרים של מעקב כמה מהם נכנסים לשוק העבודה, אני אומרת לך, אם יש לך מספרים, כמו שאמר יושב ראש ועדת הרווחה, את לא צריכה להיות מסופקת כי המספרים נמוכים.

אין תכנית ראייה כללית של פיתוח מקומות עבודה, הקורסים לא קשורים לשוק העבודה ולאופציות של שוק העבודה, הכול שמים באיכות נמוכה, נמוכה. לא קורסים שבאמת מובילים או מאפשרים לאישה מוביליות חברתית וכלכלית. טיפוח חן הרבה, אני לא יודעת מה הרבה אבל זה לא מתאים לשוק העבודה, שהוא כל כך משתנה, כל כך טכנולוגי ומודרני. הבעיה השלישית הקונקרטית: 3.7 מיליארד שקל משרד הכלכלה השקיע בהכשרות מקצועיות. בממ"מ אומרים שהניצול הוא - - -

זה - - -

זה בממ"מ, הקול שלי הוא מתוך הדוח של הממ"מ.

3.7 מיליארד?

שלש שנים.

הלוואי.

כן, כן, כן.

אולי מיליון, לא מיליארד.

לא, לא, לא - - -

חבר'ה, חבר'ה, זה מספר מדויק.

כן.

אתם רוצים אותו?

הנה, עמוד 3, ממ"מ, "סכום מצטבר של כ-3.7 מיליארד שקל לטובת תעסוקה בקרב כלל האוכלוסייה הערבית" סליחה. הערבית גם. זה לא לכל האוכלוסייה וניצול - - -

אולי האוכלוסייה - - -

אולי את תגידי לי מה אולי. עכשיו, מה הניצול? מה הניצול?

77% - - -

לא, הניצול הוא סכום קטן ביותר. כמה? לא יודעים. כמה? לא יודעים.

ניצול גבוה בהשוואה לניצולים אחרים.

אנחנו, החברה הערבית, נחמן, אתה - - -

אלי הראה לי את הנתונים. אני מאזין לך בקשב רב.

אני מוכן לחלק לכם. שוב, אני ביקשתי לחלק את זה מחר, לא היום אבל מה שאמרה חברת הכנסת זועבי, היא באמת מדייקת. אתם רוצים את המספרים? זה מיליארד - - - ב-2015. 932 ב-2013. 1.3 מיליארד ב-2015 ועד עכשיו הוצאו 1.173 מיליארד. המספר הוא מדויק. הניצול בשלושת השנים הראשונות הוא בין 70-71 - - -

להתייחס - - - להכשרה מקצועית, אני לא יודעת - - -

זה חלק מהידע כדי לעשות אתכם יותר מוטיבציוניים, תדעו שיש לכם כסף. זה חלק מהתפקיד של הבוס שלכם.

כדי שלא אגזול את הזמן שלכם, לא אכפת לי כמה קורסים פותחים, לא אכפת לי כמה נשים לומדות, אכפת לי כמה נשים נכנסות לשוק העבודה, כי אם נכנסים סתם בלי קשר, בלי מחשבה, בלי מחקר שוק אז זה כלום, אז זה כלום, זה רק תסכול. אני אגיד לכם: אל תכניסו נשים ערביות, תסגרו קורסים אם אין מקומות עבודה. זו המסקנה, תסגרו את הקורסים. נשים אומרות: תסגרו, אנחנו מתוסכלות עכשיו. יש לי - - - עשיתי ככה, עשיתי ככה, עשיתי ככה, לא מצאתי עבודה, המצב שלי לפני הקורס היה יותר טוב.

זה עוד יותר מרגיז, אם תרשי לי, כי ליד זה יש מפעלים שמתחננים לקבל אנשים עם הכשרה הולמת. לא רק לתת הכשרה בקורסים שבלוניים אלא לתת הכשרה עם קורסים שיש להם ציפייה בשוק, שיש מקום עבודה מתאים ושיש פרנסה טובה. חברים, אתמול מנו טרכטנברג, אם ירצה יספר לכם, שהבת שלו אחרי שני קורסים היא מרוויחה יותר ממנו כפרופסור מלמעלה. רק שתבינו. ואלה קורסים שלא כולם יודעים. לכם יש תפקיד לא רק להפעיל את הקורס אלא גם להביא לציבור את הידע על הקורסים האחרים.

יש לי כמה המלצות קונקרטיות. להצמיד את היוזמות ואת הקורסים שלכם למפעלים, למקומות עבודה. כלומר, אתם לא פותחים קורסים, אתם הולכים למקומות העבודה, אתם הולכים למפעלים, אתם עושים תחשיב ושיקול כמה המפעלים האלה צריכים, בהתאם למפעלים ולשוק העבודה ולמקומות העבודה אתם פותחים קורסים. רברס אתם עושים. לא מתחילים קורסים ואז האישה תתחיל לחפש עבודה. לא. יש עבודה, פה צריכים מאה, שלושים, ששים, אז כנראה צריכים כך וכך וכך קורסים. אם לא משנים את האסטרטגיה של העבודה וההסתכלות על הדבר הזה אז אנחנו לא עושים כלום וגם העלייה הזו של 30% נשים ערביות במקום 23% לא עושה רושם על אף אחד, אפילו על נשים שנכנסו לעבודה זה לא עושה רושם. תודה רבה.

תודה. רינת.

כן, אני אשמח להתייחס למה שנאמר כאן.

רצית להשיב לאלי אבל הוא יצא כבר.

לא נורא.

הפרוטוקול מתעד.

אני חושבת שיש פה מספיק אנשים שישמו לשמוע. קודם כל אנחנו מסכימים עם יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת אלאלוף, שיש הרבה מה לעשות ואני לא חושבת שהאגף שוקט על שמריו, ממש ממש לא. כמו שהוא ציין, יש רק חמישה מרכזי הכשרה בכל הארץ, היו בעבר עשרים, הצטמצמו בהוראה של האוצר לחמישה - - -

זה אומר - - -

אחר כך - - -

יש היום הפרטה וגם הנושא של מרכזי הכשרה היום - - -

הפרטה, אל"ף, היא תהליך מגונה אבל במקום ה-15 - - -

מרכזים שעבדו ועבדו חזק - - -

לא, אבל כשסוגרים עשרים ועוברים לחמישה, מה קרה לחמישה עשר האחרים? מישהו החליף אותם או שהם פשוט נעלמו?

לא, הם - - -

זו לא הפרטה. מה זו הפרטה?

לא.

גם החמישה שעכשיו קיימים עוברים תהליכי הפרטה.

מה זה אומר?

שזכיינים פרטיים יפעילו את המרכזים, עם מורים שהם לא מורים שלנו, שהם עובדי מדינה אלא יש פה תהליך שלם ומורכב של הפרטה. אני לא יודעת מאיפה נזרקו פה, יכול להיות שיש, אני בטוחה שהמסמך שניתן שם לגבי התקציבים הוא נכון אבל יש אבחנה ובואו נעשה אבחנה מאד ברורה בין תקציבים שהולכים באופן כללי לעידוד התעסוקה לבין הכשרה מקצועית, ששם המספרים הם הרבה יותר נמוכים. לאורך השנים, אני חייבת לציין שהייתה ירידה מאד משמעותית בתקציבים של האגף להכשרה. רק מ-2016 אנחנו רואים איזו מגמת עלייה וגם היא כמובן לא מספקת.

אני חייבת פה להשיב לחברת הכנסת זועבי שיצאה אבל, צריך לעשות אבחנה בין קורסים מתוקצבים ששם יש עלות של המדינה לכל דורש עבודה שמגיע לקורסים האלה ושם הקורסים ממומנים במלואם, לבין קורסים פרטיים, ששם כל אדם רשאי לפי חוק חופש העיסוק, לבחור אם הוא הולך לטיפוח ציפורניים שיש שם שוק רווי, לבין מקצוע אחר שיכול להיות שיש לו ביקוש מאד גבוה, כמו מתכת. המדינה באופן עקרוני, יש ענפים שלמים שהמדינה לא פותחת בהם קורסים בגלל שאנחנו יודעים שיש היצע מאד גדול. כך, למשל, למרות שיש הרבה מאד נשים שהולכות להנהלת חשבונות, אנחנו באגף להכשרה לא פותחים קורסים מתוקצבים בהנהלת חשבונות כי אנחנו יודעים שהשוק רווי. ואני יודעת שאותה אישה, גם אם היא תצא אחרי הקורס הזה ותקבל תעודה ותצליח, יהיה לה מאד קשה להשתלב בשוק העבודה ולכן מראש אנחנו לא מכוונים את זה.

שאלה נוספת שחברת הכנסת חנין זועבי שאלה פה לגבי הנושא של מיפוי שוק. אנחנו עובדים, יש לנו שני מסלולים והיום אפילו שלושה, מסלולים שאנחנו עובדים בהם בשיתוף פעולה מאד הדוק עם מפעלים. יש מסלול של קליטה במפעל, מסלול של on the job training שגם עובד מול מפעלים וגם מסלול "סטרטר" שנפתח השנה שממש מכניס כבר את התלמידים לתוך המסגרות של העבודה, כבר במהלך הלימודים. שלושת המסלולים האלה הם כמו שהיא אמרה; אנחנו לא מכשירים ואז פונים למעסיקים אלא קודם כל פונים למעסיקים ויוצרים את הקורס בהתאמה לתכניות הלימודים, למעסיקים, לצרכים של המעסיקים וגם לצרכים של העובדים. אם אני פותחת קורס באוטוטרוניקה, במכונאות רכב, אני רוצה שהוא גם יותאם לוולוו מצד אחד, לחברת וולוו ואני רוצה שגם מחר בבוקר, אם הוא יעבור למוסך אחר הוא ידע להתמודד גם עם סיטרואן או פיאט ובאותה מידה עם תעודה מכובדת.

אני רוצה להוסיף שלצערנו ההיענות של המעסיקים מאד מאוד נמוכה, לבקשות שמתקבלות כל שנה לבצע הכשרות עבור המפעלים. אנחנו כל פעם מנסים לשנות את הנוהל כדי להתאים. אולי אין מספיק מודעות אבל אין מספיק בקשות של מעסיקים שרוצים להשתתף, שרוצים להכשיר את העובדים שלהם ואם אתם פה יכולים גם להשפיע שהמעסיקים כן יבואו וידרשו, כי אנחנו מסוגלים גם להתאים תכניות ייחודיות לצרכים שלהם, כשיש את הליבה של הדברים שאנחנו דורשים שיהיו לתלמיד כדי שיוכל אחר כך להתקבל לכל מקום וגם התאמות ספציפיות למפעל עצמו. לצערי, כאן המספרים לא גבוהים בחלק הזה של המעסיקים.

רק נפרט. בשנה הקודמת היו 4,200 דורשי עבודה שעברו קורסים אצלנו. קורסים מתוקצבים. אני לא מדברת על עוד בערך סדר גודל של 40,000-41,000 שלמדו בקורסים שהם קורסים פרטיים ושם אנחנו רק מפקחים, מעבירים בחינות בסוף ותעודות. אין ספק וחבר הכנסת אלאלוף קצת התייחס לזה, יש באגף בעיה של כוח אדם, יש בעיה של תקציבים, הינו שמחים לעשות הרבה יותר קורסים לדורשי עבודה, אנחנו יודעים שזה נדרש. היינו שמחים אם שירות התעסוקה ומרכזי הכוון וכל הגופים המפנים לשוברים היו להם יותר תקציבים ולא תקציבים שאתם היום הרבה מאד אנשים לא מקבלים את השוברים ולא יכולים לממן את הקורסים ואלה קורסים במגזר הפרטי. כל דבר כזה הוא תלוי תקציב ותלוי כוח אדם שקיים, בהקשר של תקנים. האגף מתמודד כמו שאמרתי קודם עם בעיה תקציבית לא פשוטה ומאד מאוד מורכבת.

לגבי מיפוי צרכים, אני חייבת להגיד שאנחנו כל שנה עושים מיפוי צרכים, גם ברמת מחוזות וגם ברמת מטה, עם מפעלים מהאזורים, עם שירות התעסוקה, עם מרכזי ההכוון ומרכזי צעירים, מפתח, כל השותפים שלנו לתהליך הזה, גם השנה מנהל האגף הנחה את המחוזות ואנחנו גם ברמת מטה, עושים את מיפוי הצרכים כדי לראות בדיוק מה קורה ואנחנו יודעים על ענפים ספציפיים איפה חסר ובאילו אזורים. לכן בסך הכול, בסקר שנעשה על ידי גוף שהוא יחידה אחרת בתוך משרד הכלכלה, אנחנו רואים אחוזי השמה טובים של כאלה שהם בוגרים של הקורס. יכול להיות שהם לא המשיכו באותו מפעל, יכול להיות שאחד לא המשיך באותו מקצוע של מכונאי רכב אבל הוא המשיך בענף הרכב בתחום אחר. יש הרבה עבודה, אנחנו מתמודדים אתה ביומיום ובוודאי ובוודאי שאנחנו לא מסופקים ולא חושבים שאנחנו עושים מה שצריך לעשות. אין ספק. את רוצה להוסיף עוד כמה מלים?

או.קיי, תודה. בסדר, אנחנו רוצים לעבור עכשיו לד"ר יהודה שוורץ מן האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך. בבקשה, יהודה.

אדוני היושב ראש, גבירותי ורבותי, אני חושב שצריך לברך על היוזמה הזו של הכנסת לטפל בנושא מדיניות ההכשרה המקצועית ואני מבקש באופן מאד מתומצת להעיר שלש הערות. ההערה הראשונה, כפי שאתם יודעים, בימים האחרונים המועצה להשכלה גבוהה הגישה את תקציב החומש שלה והתקציב הזה זכה לתוספת משמעותית אבל כל מי שיודע, יש לנו רק כ-50% מכל מחזור שמסיימים את בחינת הבגרות ושנפתחת בפניהם הדלת להשכלה גבוהה. זאת אומרת שהתקציב שהמדינה משקיעה בהשכלה גבוהה מיועד ל-50% מן האוכלוסייה והשאלה שכולנו צריכים כחברה לשאול היא מה עם ה-50% האחרים? האם גם ה-50% האלה זוכים לתקציב שיכשיר אותם לתעסוקה, לסיפוק ולהשתלבות פרודוקטיבית בחברה? תפקיד כולנו הוא לתרום לעניין הזה הרבה יותר ממה שנעשה. אני לא בקי במספרים אבל אין לי ספק ש-50% האלה שלא זכו לבחינת בגרות לא מקבלים מהמדינה את ההזדמנויות הראויות להתפתחות מקצועית כפי שמקבלים אלה שזוכים להיכנס לשערי ההשכלה הגבוהה. זאת הערה ראשונה. הערה שניה נוגעת לשיתוף הפעולה בין המשרדים השונים - - -

על מי מתחת ביקורת קודם שלא מקבלים - - - על המדינה?

בוודאי.

זה בסדר, אין לי מילה, להיפך, אני - - - הדברים שלך. זה בסדר גמור ואני גם מסכים אתך. זו - - - מדינתית בסופו של דבר לקיים את ההכשרה.

אני כרגע מייצג את משרד החינוך באגף להכשרת עובדי הוראה ובתוקף זה אני לא מייצג את המועצה להשכלה גבוהה אבל אני שמח על כל שקל שמשקיעים בהשכלה הגבוהה. אני שמח על כל התפתחות של המכללות, האוניברסיטאות, המחקר וכו' אבל אני יודע שבאותו זמן לא נעשה המאמץ המתאים והנכון ל-50% האחרים. ועל כך אדוני היושב ראש אני מבקש להוסיף את ההערה השנייה.

דיברו פה לפני שנכנסת, חבר הכנסת אלאלוף דיבר על חוסר התיאום בין המשרדים השונים. משרד העבודה והרווחה מתעסק עם הכשרה מקצועית ומשרד החינוך עם דברים אחרים ואכן, אנחנו בהחלט מזדהים עם הדבר. קשה לי להסביר מדוע למשרד החינוך יש חלק כל כך קטן באחריות על ההכשרה מקצועית. הניסיון של השנים הקודמות הוכיח שכשחלק מהפעילות הזו היה בידי משרד החינוך, הגיעו להישגים יפים ואני לא אומר את זה כביקורת על משרד העבודה והרווחה, אני כרגע קובע שאכן צריך להשיג תיאום יותר גדול.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף - - -

העברתי את ההנהגה מיד לעאידה. יש דברים שאני לא מרשה לעצמי - - -

( היו"ר עאידה תומא סלימאן)

חברת הכנסת תומא סלימאן, שמי יהודה שוורץ ואני מייצג את משרד החינוך, את האגף להכשרת עובדי הוראה וזה טוב שנכנסת בדיוק עכשיו בהערה השלישית שלי. אני רוצה לברך גם את הוועדה לקידום מעמד האישה. זה יום חגיגי שאמנם עוסק בנושא כללי של הכשרה מקצועית אבל כרגע אנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה וכאן אני רוצה לומר משהו על תפקידי בפיתוח כוח אדם להוראה. כפי שכולכם יודעים מקצוע ההוראה הוא מקצוע פמיניסטי - - -

לא פמיניסטי.

לא פמיניסטי אלא נשי. המקצוע הזה - - -

הלוואי ויהפוך להיות - - -

נכון. על כל פנים, כפי שכולכם יודעים, כ-85% מכוח האדם בהוראה הם נשים ורק כ-15% גברים. אני רוצה לראות את זה דווקא מן הצד היפה. מדינת ישראל - - -

גם בדרג הניהול היחס הוא כזה?

יפה. הערה חשובה מאד. בדרג הניהול אנחנו מגיעים לכ-70%, 65%-70% אבל בדרג הפיקוח זה הרבה יותר נמוך, דרג הפיקוח הוא הרבה יותר נמוך.

75% נשים?

כן.

מנהלי בתי ספר.

ובפיקוח?

בפיקוח זה יותר נמוך. אין לי את הנתון המדויק.

מנהלות בתי ספר יסודי הקפיצו את האחוז קצת.

נכון.

ככל שעולים יותר לתיכון, זה פחות.

נכון, בהחלט זה נכון אבל לא זו הנקודה. אני רציתי דווקא לומר את הצד היפה של הדבר. כולנו כחברה, מדינת ישראל משקיעה את הנכס הכי חשוב שלה, את הילדים שלה, את עתיד המדינה, את עתיד הילדים, בידי קבוצה נבחרת ביותר מהאוכלוסייה, קבוצת הנשים המורות והן אלו שמעצבות את עתיד הילדים שלנו ואת עתיד המדינה. יחד עם זאת - - -

זה נשמע כל כך יפה כשאתה אומר את זה, רק חבל - - -

עד התלוש.

נכון מאד. חבל שזה לא מתורגם, לא בתלוש ולא באופציות התפתחות וקידום בדרגות.

גבירתי חברת הכנסת, אנא, אל תקלקלי עכשיו את החגיגה - - -

מה לעשות? כנראה בתקופה האחרונה זה התפקיד שלי, לקלקל את השמחות.

רציתי דווקא להציג את הצד היפה של העניין אבל אני לא פטור מלומר הערה. אמרה פה חברת הכנסת זועבי הערה מאד נכונה, שאנחנו מכשירים כוח אדם שאין לו אחר כך עבודה ואם מדובר על המגזר הערבי, גבירותי ורבותי, אנחנו באמת בצרה גדולה. יש ביקוש עצום של בנות מהמגזר הערבי להיכנס למכללות להכשרת עובדי הוראה ואנחנו צריכים לחסום את זה מפני שאין לנו מה להציע להן בתחום התעסוקה. יכול להיות שאנחנו נמצאים - - -

אני לא מקבלת את הכיוון הזה. זו בדיוק ההחלטה השנויה במחלוקת ובעיניי הגזענית, בהורדת התקצוב למכללות להכשרת מורים ומורות ערבים וערביות על ידי משרד החינוך - - -

אני רוצה - - -

תן לי רק לסיים את המשפט. לא מקובל עלי להגיד שבמקום שתגידו לחסום את אלו שרוצות ללמוד, תפתחו עוד כיתות כי מספר הילדים בבתי הספר הערבים הוא מאד גבוה בכל כיתה ואם הייתם מכניסים את שעות הלימוד שאתם צריכים להכניס באופן שוויוני בין בתי ספר יהודים וערבים, אז הייתם פותחים עוד מאות אם לא אלפים של משרות ואז ה-11,000 מורים ומורות ערביות שמחפשים עבודה היו מוצאים את מקומם.

לצערי אני יכול רק להגיד לך שהדבר נופל על אזנים קשובות אבל הוא לא בתחום האחריות שלנו. האחריות שלנו היא על ההכשרה ואני ברשותך רוצה רק להשלים את המשפט ולומר שההשמה במגזר היהודי, של בוגרי המכללות להכשרת מורים, ההשמה שלהם בעבודה היא באחוזים מאד גבוהים. 70%-80% ובמגזר הערבי הוא הרבה יותר נמוך. אני פונה לוועדה, אני פונה ליושבת ראש הוועדה ואני פונה לכל אלה שעוסקים בתעסוקה, למצוא פתרון לנהירה הזאת ואולי למצוא את ההכוונה למקומות אחרים. תודה רבה.

תודה לך. אני רוצה לבקש מד"ר יאסר אחגי'ראת, מנכ"ל אלפנאר לקידום תעסוקת ערבים בישראל. בבקשה.

שלום לכם. תודה שנתת לנו את ההזדמנות להגיד מה אנחנו עושים. חברת אלפנאר היא מרכזי הכוון לתעסוקה - - - זו התשובה לכל אלה - - -

או שאני לא שומע טוב או שאתה לא מדבר בקול רם.

חברת אלפנאר היא חברה שמפעילה את כל מרכזי ההכוון התעסוקתי באוכלוסייה הערבית, בחברה הערבית, שנקראים מרכזי ריאן. יש לנו כעשרים מרכזים ברחבי הארץ, מן הדרום ועד הצפון והחזון שלנו הוא להכניס כמה שיותר נשים וגברים ערבים לשוק העבודה, בדגש על נשים כמובן. אנחנו - - - ישנה בעיה למצוא הכשרות מתאימות לנשים בכלל ולנשים ערביות בפרט. אנחנו מטפלים בנושא הזה, זה אחד הנושאים שמעסיקים אותנו, למצוא את ההכשרות המתאימות, כשבסופו של דבר אחרי ההכשרה האישה הערבית יכולה למצוא את מקומה בעבודה. ההכשרות שאנחנו מטפלים בהן, אנחנו לא פותחים הכשרה בלי התחייבות של הספק להשמה של לפחות 60%, זה אחד היעדים שלנו. אנחנו מנסים למצוא גם הכשרות שיתנו עבודה במקומות עבודה שהם קרובים לישובים כי אנחנו מודעים לבעיות של האישה הערבית לצאת מחוץ לישובים ולנסוע למרחקים למקום עבודה, אז אנחנו מנסים לאזן בין כל הנושאים. עם כל זאת אנחנו בעצם לגבי הכשרות - - - בהכשרות שאנחנו כמרכזי הכוון אנחנו גם פותחים הכשרות בעצמנו. היו לנו בסך הכול כ-450 נשים בהכשרות שאנחנו פותחים. לגבי ואווצ'רים, היו 400 נשים שקיבלו ואווצ'רים מטעם מרכזי ריאן ושוב, כמובן, במקצועות שמתאימים לנשים ומקצועות שבסופו של דבר גם ימצאו אתן עבודה. אחוז ההשמה מכל ההכשרות 60%.

סליחה, הנתונים שנתת הם מאד דומים לנתונים של ההכשרות מקצועיות של הנשים הערביות ששמעתי. זה כמעט זהה. אין מישהו אחר? האם רק מרכזי ריאן יכולים להפנות - - -

שרות התעסוקה ומרכזי ריאן מכווינים אלינו את המגזר הערבי.

כן, אבל הסטטיסטיקה שהוא נתן, 450 ו-400, זה דומה מאד ל-800 ומשהו שאת נתת.

כי אלה שני הגופים שמתעסקים עם שרות התעסוקה והם - - -

כלומר, אישה שהיא לא רשומה בריאן, אין לה דרך לקבל - - -

שרות התעסוקה.

שרות התעסוקה. היתרון של מרכזי ריאן שאלה מרכזים שנמצאים בתוך הישובים ונגישים לכל האוכלוסייה ובמיוחד לנשים. יותר קל לאישה להגיע למרכז שהוא קיים ונמצא בתוך הישוב, לקבל את כל ההכוונה ויש בתוך המרכזים מה שאנחנו קוראים לו - - - אנחנו עושים הכול לאותו משתלב שמגיע אלינו, גם מבחינת הכשרות, גם מבחינת העצמה, אנחנו גם מעצימים את האנשים לפני ההכשרות. אם מישהו צריך קורסי עברית אז קורסי עברית, הכרת העולם התעסוקה, גם מחשבים וכמובן כל השירותים הם מקבלים אותם בחינם. יתרה מזאת, אנחנו מלווים את כל המשתתפים. גם מלווים אותם בהכשרות, גם מלווים אותם בהשמה לפחות במהלך שלש שנים ובעצם זה מה שעוזר לאנשים להתמיד בתוך העבודה. אנחנו גם עוזרים בתוך מקום העבודה. מלווים אותם. גם את האישה וגם את המשתתף וגם את המעסיק וזה סוד ההצלחה שלנו. אמנם מרכזי ריאן נמצאים בישובים ועדיין הם לא יכולים לפתור את כל הבעיות של הנשים הערביות אבל זו נקודת אור שנותנת תקווה לגבי תעסוקת נשים ואנחנו כל הזמן - - -

ד"ר יאסר, אני סליחה שאני קוטעת אותך אבל אני רוצה לחדד את הדיון. אנחנו קיימנו דיון בנושא תעסוקת נשים ואם אני לא טועה אתה גם השתתפת בדיון.

נכון.

אחד הדברים שמאד בלטו הוא ש-63% מהנשים שעברו הכשרה מקצועית בריאן, לפי הנתונים שלכם, או 63% או 62% למען הדיוק, עברו הכשרה מקצועית בנושאי טיפול וטיפוח וחן.

לא, אצלנו - - - הנתונים שלנו הם פה. הנתון - - - שאת אומרת. הנתון במרכזי ריאן הוא 27% וגם, אם אנחנו פותחים הכשרה בטיפוח החן אז זו הכשרה שיש בקצה גם השמה ותעסוקה. אנחנו לא פותחים ולא מאפשרים או לא מייעצים או לא ממליצים לנשים לעשות קורסים או הכשרות שאין בהם השמה.

אתה בטוח שזו לא הסטטיסטיקה שלכם? אני עדיין זוכרת טוב מאד.

יכול להיות שזה היה בואווצ'ר כנתון ארצי אבל לפי הנתון של מרכזי ריאן זה 27%. אלה ה-27% בדרך כלל רובם בעצם, מעל 70% מועסקות. גם טיפוח החן, אם יש ביקוש אנחנו עושים את ההכשרה. לא עושים את ההכשרה בלי ביקוש של מקומות עבודה.

או.קיי, אני אצטרך לבדוק את הדיווח, כי אתם בזמנו נתתם דיווח כתוב - - -

לא מאתנו.

לפי הנתונים שלנו נכון מה שאת אומרת, המטפלות 200, מינהל 250, טיפוח החן 203, הרוב הולכות לשלושת המקצועות האלה.

תודה רבה.

מי המפנה?

המפנה לא אנחנו כי אנחנו - - -

אתם בעיקר.

אתם מפנים. אני יודעת, סליחה, אני יודעת שכל אישה ואני ביקרתי גם ויש לכם עבודה מבורכת אבל אני גם יודעת שכל אישה, לפני שפונה להכשרה מקצועית, עוברת אצלכם פגישה או שתיים בניסיון לכוון אותה, להעשיר את הידע שלה - - -

הנתון שלנו 27%. ה-36% זה כלל - - -

לא, לא, נשים ערביות שמקבלות - - -

לא של ריאן, של שרות התעסוקה. זה הכלל - - -

הכול.

אנחנו עושים - - -

טיפוח החן ומטפלות. זה כל הנשים, לאו דווקא מהמגזר הערבי.

את מדברת על הכלל ולא על ריאן.

איזה מקצועות נוספים אתם - - - מעבר לזה?

סליחה, סליחה, סליחה, שניה. בואו נעשה הפסקה. אני שאלתי אתכם מי מכוון, כי הסטטיסטיקה שלה דמתה מאד לסטטיסטיקה שניתנה לי באופן ארצי על פי נשים ערביות, אחד על אחד, שמונה מאות ומשהו מול שמונה מאות ומשהו, אז אם זה ארצי וזה הכיוון אז זה אומר שהסטטיסטיקה שלכם אמורה להיות אותו הדבר, כי אותו מספר קיים, גם ארצית וגם אצלכם בריאן. זה מה שאני מנסה להגיד. זה לא יכול להיות שאתם הספק העיקרי של מקבלות הכשרה מקצועית אבל אתם לא אחראים על ה-62%. לא יכול להיות.

יש לשכות תעסוקה, לא רק - - -

אבל שרות תעסוקה מפנה אליכם בעיקר.

לא, לא.

אני יודעת שמפנים אליכם.

לא, לא, לא.

משתתפים של שרות תעסוקה לא יכולים להיות משתתפים של ריאן כי אין כפל תקציבים של - - - אנחנו עובדים עם גוף של משרד הכלכלה שנקרא מגע"ר ויש שם דוח מפורט של כל מקצוע. נשים, גברים ולאן אנחנו מפנים. לפי הדוח הזה אנחנו מפנים 27%. לא יותר מזה.

עדיין אי אפשר להתווכח בצורה כזו כאשר הסטטיסטיקה הארצית שכוללת את לשכות התעסוקה כמעט זהה לסטטיסטיקה שלכם. לא יכול להיות. אין הפרש בין הסטטיסטיקה הזו לסטטיסטיקה הזו. שניה, חוץ מזה, יש לכם מרכז הכשרה מקצועית בטאמרה, שנאמר שזה מרכז ההכשרה המקצועית המתוקצב הממשלתי היחיד הערבי.

זה שם - - -

כן, כן, אני יודעת, שזה גם כן, בעייתי. אני תיכף אתייחס לזה. בעייתי לתקוע את זה בטאמרה כאשר כולם יודעים שאין תחבורה. זאת לא עיר מרכזית שמרושתת מבחינת תחבורה וזה מקשה מאד על נשים שרוצות לקבל ואני בעבר ניסיתי להפנות. אם אישה צריכה להגיע מ"אכסאל" את יודעת במה זה כרוך? לצאת מאכסאל לנצרת, להחליף אוטובוס שבא כל שעה ולנסוע לטאמרה. בדרך חזרה אותו דבר.

כל יום?

לא יודעת. כל יום או כל יומיים. זה מה שקורה. עוד יותר, יש כפרים אחרים שצריך לקחת שלשה אוטובוסים.

ההכשרות לערבים לא נעשות רק בטאמרה. חשוב לחדד פה את הנקודה. בכל - - -

כן, הן נעשות בחיפה או בכרמיאל, כלומר, שוב - - -

בכרמיאל, בחולון, בירושלים.

חולון?

הנגישות יותר - - -

ויש גם גופים פרטיים - - -

הנגישות היא לא - - -

אזורית - - -

בואו נתקדם.

הבהרה אחת קטנה. אנחנו לא עושים את ההכשרות רק במרכזי הכשרה ממשלתיים. אנחנו קונים הכשרות גם - - - חיצוניים שפרוסים בכל הארץ.

אני יודעת.

זה לא רק בטאמרה.

אני יודעת אבל אני גם יודעת את טיב ההכשרות האלו שפרוסות בכל הארץ, במיוחד לאוכלוסייה הערבית ואל תגידו לי: אנחנו מפקחים עליהם, או.קיי? אל תגידו לי: אנחנו מפקחים עליהם, כי אני לא בטוחה שיש לכם את מערך הפיקוח שמאפשר לפקח על יותר משלושת אלפים ומשהו מרכזים.

יש במרכזים - - -

יש, בכל הארץ יש שש מאות מוסדות אז - - -

טוב - - -

יש דוגמה של הכשרות, זה לא רק מטפלות. גם - - - למטפלות לא נותנים, אנחנו לא מאשרים הכשרה למטפלות אם אין השמה עם בטחון בתעסוקה. אני אתן לכם דוגמאות. נגיד, סייעות. עכשיו עשינו הכשרות של - - - שיווק דיגיטלי בגוגל, שהוא קורס חדש וגם נכנס עבור נשים. אנחנו מנסים גם לפתח מנהלות ערביות וגם היה קורס של פיתוח מנהלים, יש לנו כל מיני הכשרות שאנחנו מנסים לתת, גם ייחודיות וגם לפי דרישת השוק. לא כל מה שנאמר כאן, שזה רק טיפוח החן, טיפוח החן אנחנו לא פותחים הכשרה אם אין השמה. זה חשוב. המטרות שלנו הן גם הכשרה וגם השמה.

תודה. גברת בתיה כהן, מנהלת תחום באגף הבטחת הכנסה, המוסד לבטוח לאומי.

שלום. ראשית, היום הזה מאד מאוד חשוב ואני מברכת אתכם על כך. באגף הבטחת הכנסה אנחנו עוסקים במיצוי זכויות של אוכלוסיות שמתקיימות מן הקצבה הכי נמוכה שקיימת. מדובר בכמות גדולה מאד של אנשים שבעצם לא עובדים. כיום, אני מדברת על הרבעון האחרון, כ-118,000 איש מקבלים הבטחת הכנסה ומתוכם כ-70,000 מוגדרים כדורשי עבודה ובזה אני מתקנת את חבר הכנסת הקודם שאמר שמי שלא עבד בעבר לא זכאי להבטחת הכנסה, זה לא נכון. אם הוא עומד בתנאי הזכאות של הבטחת הכנסה אז גם אם הוא לא עבד בעבר הוא זכאי אבל מתוך 70,000 דורשי עבודה רק 472 איש ברבעון האחרון לומדים בהכשרה מקצועית, מתוך 70,000 דורשי עבודה בשרות התעסוקה, כשהחלוקה בין נשים לגברים היא 51% נשים ו-49% גברים. אין לי חלוקה לפי ערבים כי אצלנו בבטוח לאומי אין חלוקה כזאת אבל, כמות כזו גדולה של דורשי עבודה שכל כך מעט מהם לומדים בהכשרה מקצועית זה אומר דרשני.

את זה אני מכירה ואחר כך שואלים למה, כי חלק גדול מהאנשים שדורשים עבודה ונרשמים כדורשי עבודה, באיזשהו שלב מתייאשים ונושרים מזה כי הם לא רואים שמגישים להם פתרונות. אני עדיין זוכרת, כשהייתי בארגון שניהלתי אותו "נשים נגד אלימות", בזמנו, בלשכת התעסוקה של אקדמאים היו רשומים כ-500 אקדמאים ואקדמאיות ערביות דורשות עבודה. ברגע שפתחנו אתר אינטרנט שעשה שידוך בין מקומות עבודה שמחפשים אקדמאיות ערביות לבין האקדמאיות הערביות, נרשמו מעל 3,000 נשים אקדמאיות דורשות עבודה. כלומר, לא רק שאין גברים שם בסטטיסטיקה הזו רוב הנשים דיברו על התייאשות מלהגיע ללשכת התעסוקה ולחכות ואין אופציות. גם לא לשלוח להכשרות כמו שצריך וגם לא - - -

אצלנו הן לא מתייאשות כי הן חייבות להמשיך להתייצב בשרות התעסוקה כדי לקבל את הגמלה.

ברור, ברור אבל נשים שלא עבדו מקודם והן לא זכאיות הן מפסיקות ללכת כי הן לא מוצאות פתרון שם. עורכת דין טל ניר, האגודה לזכויות האזרח.

צהרים טובים. גם אני מאד שמחה. אנחנו כבר שנים מדברים על הכשרות מקצועיות ועל ההידרדרות בהן. אני חושבת שאף פעם לא היה כאן גן עדן להכשרות מקצועיות אבל מה שיש היום זה גיהינום והגענו אליו ממצב שבו ב-2002 היו משהו כמו 35,000 איש שכל שנה השתלמו בהכשרות מקצועיות מטעם המדינה ואילו היום מדובר ב-5,000 איש לשנה שזה כלום. המספרים פה מעידים על זה. כשהגברת מבטוח לאומי מדברת על אנשים עם הבטחת הכנסה, הם קהל היעד של התכניות האלו. כלומר, המדינה הגדירה את זה בצורה מאד ברורה, שהם קהל היעד בגלל שרוצים להכניס אנשים למעגל העבודה. אנשים שלא נמצאים שם הם קבוצות גדולות אחרות. אנשים שהם היום עובדי קבלן, אנשים שעובדים בשכר נמוך ורוצים להתקדם ורוצים הכשרות מקצועיות. אנשים שעובדים במשרות חלקיות וכו'. אנשים שהם - - -

איפה את רואה, רק בנקודת הזמן, את המעבר החד הזה בין 35,000 ל-5,000, בתקופת זמן, מתי את מזהה את המעבר?

עשינו דוח ששלחנו לכם אותו, שלחנו לכל חברי הוועדה במייל את הדוח שלנו שרק לאחרונה עשינו אותו אבל רואים ב -2002 את הירידה המאוד גדולה מ-35,000 ל-15,000 ומאז כל שנה פחות.

יש לך את זה, דלית?

אנחנו שלחנו - - -

מנהלת הוועדה אומרת שהיא לא קיבלה - - -

אנחנו שלחנו את זה במייל לכל הוועדה, הגברת - - - שלחה מייל בראשית השבוע, ביום ראשון לכל חברי הוועדה ונשמח לשלוח שוב עם כל המספרים דוח מקיף.

יש את אותה ירידה ששאלתי עליה בנושא האוכלוסייה הערבית.

אני רוצה לקבל את הדוח הזה.

בגלל זה לא יכולתי להבין אותו למרות כל המאמצים.

מה שחשוב לי לשאול הוא איפה נציג משרד האוצר כאן בחדר? מדובר כאן במדיניות שהיא מדיניות ממשלתית מכוונת שנמשכת כבר הרבה מאד שנים ופוגעת בזכויות אדם בסיסיות לאופק תעסוקתי של אנשים מקבוצות רחבות של אוכלוסייה. בגלל שאנחנו כאן, אני יכולה לדבר עכשיו על עובדים מבוגרים ואני יכולה לדבר על מקבלי הבטחת הכנסה, אני יכולה לדבר על אנשים שחיים בעוני ויש הרבה מאד קבוצות. אני רוצה לדבר רגע על הנשים, בגלל שאנחנו בוועדה למעמד האישה. נשים היום הן לא קהל יעד ספציפי של התכנית, אי תכניות שמכֻוונות אליהן במיוחד. אם מסתכלים על המספרים אז היום, למרות ששיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה יותר נמוך מזה של גברים, השכר שלהן יותר נמוך מגברים, בגיל המבוגר הן נכנסות לעומק אבטלה הרבה יותר מגברים כך שהן מגיעות לגיל הפרישה כשחצי מהנשים לא עובדות והכשרות מקצועיות היו יכולות להוציא אותן לעבודה - - -

במיוחד עכשיו עם גיל האבטלה שעלה.

בדיוק. גם דיברנו על זה בישיבות שהיו על גיל הפרישה לנשים. לכן זה ברור שהן צריכות להיות קהל היעד. מניתוח שאנחנו עשינו עולה שהן בערך 40% היום מהאנשים שבפועל מקבלים הכשרה מקצועית. זאת אומרת, גברים מקבלים יותר - - -

עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם?

60% בערך גברים ו-40% נשים מהקבוצה הקטנה של ה-5,000 שקיבלו הכשרה מקצועית. זה גם לעג לרש.

אבל יש לך מידע או קורלציה בין הסוגים של ההכשרות לפילוח המגדרי שכרגע נתת? הרי היא הנותנת.

גם זה, גם זה.

יש הרבה מאד קורסים שנשים פחות משתתפות בהן ואני לא יודעת מה נעשה כדי לעודד אותן להגיע לקורסים של חשמל וגם אפילו בקורסים למשל, של - - - רוח, אז ב-2014 השתתפו 546 גברים ו-240 נשים, זאת אומרת, פה אין שום סיבה - - -

עדיין במקצועות - - -

יותר אנשים - - -

אלה מקצועות - - -

במקצועות המחשבים השתתפו 500 גברים ו-130 נשים אז נשים יכולות להשתלב במקצוע הזה לא פחות. השאלה גם איזו העדפה ניתנת ואיזה דגש ניתן.

אני רוצה רק להגיד לך שחבל שלא קיבלנו את החומר הזה.

קיבלתם את החומר.

לא קיבלנו שום דבר.

לא, אני אומרת, שניה, שניה.

הוא דוח של 30 עמודים אז אולי - - -

אנחנו בדרך כלל באים מוכנים.

אני יכולה לענות על זה. בין כל החומרים של הוועדה קיבלנו הרבה חומרים והגישו שלושה ניירות עמדה. את החומר הזה הספציפי, לא לוועדה ולא אלי למייל האישי שלי, לא קיבלנו אותו וחבל. אני אומרת את זה כי את נותנת נתונים חשובים שהיו יכולים להעשיר את הדיון ואז הייתי נותנת לך לדבר הרבה קודם, כדי שנוכל להתייחס לנתונים אבל אנחנו נשמח לקבל אותו, זה דבר ראשון ואם אפשר קצת לקצר כי אני צריכה לתת לעוד.

רציתי להתייחס לתכנית השוברים שהוזכרה כאן והיום היא כאילו הנתיב שהולך ומתגבר וזו תכנית שהיא מאד מאוד בעייתית מכיוון שקודם כל, היא לא מתאימה לכל האוכלוסיות. כלומר, יש אוכלוסיות שלמות שלא יכולות, הרי מה שקורה בתכנית הזו זה שהאדם צריך מכיסו לשלם את הקורס ואחר כך מוחזר לו בכל מיני תנאים ובכל מיני פעימות, אז כמובן שלא כולם יכולים לשלם את זה. מעט מאד אוכלוסיות מצליחות לקבל את הקורס הזה וגם בסופו של דבר מקבלים רק 90% מהסכום אז מצפים מאנשים שהם מקבלי אבטחת הכנסה לשלם את הדבר הזה וזה דבר בעייתי. אני אומרת רק כותרות.

כותרת אחרונה היא נושא שמאד מאוד מעצבן בעיניי וזה הנושא של קיצוץ בדמי אבטלה לכאלה שנכנסים להכשרות מקצועיות. זה דבר שב-2002 נקבע בחוק, שבמקום לקבל 100% דמי אבטלה מקבלים 70%. כלומר, ברגע שאתה נכנס - - -

יורדים ב-30%.

ב-30%. ברגע שאתה נכנס לקורס הכשרה מקצועית יורדים לך דמי האבטלה. קיבלנו תלונות ממובטלים רבים שרצו להיכנס ואפילו נכנסו לקורס אבל ברגע שהם הבינו שזה יורד אז הם הפסיקו את הקורס, כי הם לא יכלו להרשות לעצמם את 30%.

זה עונש.

במיוחד שהם גם יצטרכו לשלם את החלק - - -

לא, לא, לא. אלה קורסים - - -

במיוחד שאין להם ממה לחיות והם חיים רק מזה, אז - - -

אבל השוברים - - -

אין להם ממה לחיות - - -

יש להם רק דמי אבטלה? הקורס ממומן על ידי - - -

ועם שוברים זה לא קורה?

זה מה שאני אומרת.

עם שוברים הם לא מקבלים, הם בכלל לא זכאים לדמי אבטלה. מדובר על קורסים מתוקצבים שהם אמורים להיות חמישה ימים בשבוע - - -

מקבלי דמי אבטלה לא מחולקים להם שוברים בכלל?

לא.

הוא לא יכול לעבוד?

למה?

את זה האוצר החליט ב-2002 עם כל הגזרות.

לכאלה שעוברים הכשרה מקצועית עדיף להיות מובטל.

השאלה שלי היא אם הם לא מקבלים דמי אבטלה - - -

הם מקבלים דמי אבטלה אבל במקום שהוא יקבל את מלוא הסכום - - -

לא, לא, לא, אני שואלת למה אלה שלא מקבלים דמי אבטלה לא יכולים לקבל את התכנית של - - -

את השוברים.

אם הוא לא מקבל דמי אבטלה הוא יכול ללכת למסלול שוברים.

זה רק לאלה שלא מקבלים דמי אבטלה. אלה שמקבלים דמי אבטלה לא יכולים להשתמש בתכנית של השוברים?

היא אמרה - - - יש להם דמי אבטלה. הוא נכנס לקורס מתוקצב. המדינה מימנה לו את הקורס, הוא לומד חמישה ימים בשבוע שמונה שעות לימוד, הוא לא יכול לעבוד אבל דמי האבטלה אוטומטית יורדים לו ב-30% ברגע שהוא נכנסה להכשרה מקצועית.

את זה הבנתי. אחר כך אמרתי שיורדים לו 30% והוא צריך לשלם אז את אמרת לי לא, אלה לא מקבלים שוברים.

אלה עם השוברים הם לא מתנהלים כל השבוע. בסך הכול הם הולכים ללמוד פעמיים שלש בשבוע וגם אנשים שעובדים יכולים ללמוד אחר הצהרים, זה לא במסלול שבו כל השבוע לומדים - - -

הם לא זכאים לדמי אבטלה אם לא - - -

כלומר, אם מישהו מקבל דמי אבטלה ועובר למסלול של שוברים, לא מורידים לא 30%.

הוא לא מקבל - - -

הוא לא יקבל דמי אבטלה.

הוא לא יקבל דמי אבטלה. אם הוא מקבל דמי אבטלה, אז - - - מדווח לבטוח לאומי על איקס שעות בשבוע שהוא יושב ולומד בהכשרה. הם לומדים בסך הכול פעמיים בשבוע אחר הצהרים. אין להם את התנאים לקבל דמי אבטלה.

זה קושי על קושי על קושי.

סליחה, אני פשוט ממש רוצה - - - עורכת הדין טלי ניר אם אפשר.

אם היית מחכה היית מקבלת - - -

פשוט לומר - - -

פשוט רציתי להגיד לך בבקשה גבירתי, תדברי, ליאת גור.

תודה רבה. שתי הערות שממש ממשיכות את מה שעורכת דין טלי ניר אמרה פה. דבר ראשון, החלוקה המגדרית המאוד קשיחה הזו של מקצועות גבריים ונשיים שנדמה שכבר לא מתאימה למאה ה-21. לנו אולי כעמותה או כבעלי מפעלים קטנים ובינוניים יותר קשה לעשות את השינוי המחשבתי הזה אבל הייתי מצפה ממדינה שתיקח אחריות על שינוי תדמיתי. היום, כדי לעבוד בדפוס אתה לא צריך להיות גבר ואנחנו משוועים לעובדים, אם זה דפסים ונגרים ורתכים וחשמלאים ושרטטים ותכנתים למכונות CNC ואלה לא חייבים להיות גברים. אפשר להפנות נשים גם למקצועת כאלה ואנחנו מצפים מהמדינה שתעשה את הקמפיין הזה שישנה קצת את ההבניה המגדרית הקשיחה הזאת ולהפנות נשים גם לקורסים כאלה ואפילו להתאים קורסים כאלה במיוחד לנשים ולצרכים שלהן. זו הערה אחת.

הערה שניה בקשר למה שחברת הכנסת זועבי אמרה שזה שאישה הולכת ללמוד מקצוע זה עוד לא אומר שתשתלב בשרות התעסוקה, כמו בטיפוח החן, לדוגמה, שזה שוק רווי. העניין זה של הקוסמטיקה, אצלנו יש - - - לקוסמטיקאיות וזה שוק של למעלה מ-10,000 נשים עצמאיות שהיו יכולות לפרנס את עצמן, אבל מה שקורה הוא שאין פיקוח. בשם חוק חופש העיסוק כל מי שרוצה יכול ללכת ולפתוח בית ספר לקוסמטיקה ואין עם זה שום בעיה. אמנם, יש בתי ספר שמפוקחים על ידי משרד הכלכלה אבל למה שמישהו ילך ללמוד אצלכם? דווקא במגזר הערבי למעלה מ-10 בתי ספר מפוקחים על ידי משרד הכלכלה. מקבלים תעודות והן צריכות ללמוד 600 שעות. הן לומדות חשמל ומכשור וכימיה ואת כל מה שצריך אבל החברה שלהן יכולה ברבע מחיר ללכת ללמוד בבית ספר לא מפוקח וכאלה נפתחים וצצים כמו פטריות אחרי הגשם, היא תלמד 70-80 שעות, תקבל איזושהי תעודה שמבחינת הציבור אף אחד לא יודע מה ההבדל וכך אנחנו נפגעים שלש פעמים. גם השוק הופך להיות רווי ונשים שהן מיומנות מקצועית, למרות שהן למדו והשקיעו כסף הן לא יכולות להתפרנס מהמקצוע, גם אלו שהן קוסמטיקאיות מוסמכות ולמדו צריכות להתחרות בשוק רווי עם מחירים כאלה וגם בריאות הצבור. כשאנחנו מדברים על קוסמטיקה אנחנו מדברים על מכשור פולשני, אנחנו מדברים על כימיקלים שהם מאד מסוכנים, אנחנו כל הזמן שומעים על נזקים לעור וכוויות אז מצד אחד אתם נותנים תעודות ופיקוח ודורשים 600 שעות ומצד אחר, שכל אחד יפתח בית ספר וילך ללמוד. זה גם אבסורד שאני לא מבינה אותו ואני לא יודעת אם חופש העיסוק מצדיק כזו הפקרות שפוגעת בכל הנוגעים בדבר.

אני אשמח לענות - - -

שניה. שניה. אני אתן לך. תרשמי בבקשה את הדברים שאת רוצה להתייחס אליהם, אתן לך שתי דקות בסוף אבל בינתיים אני רוצה לתת לגברת טל גרנות, מנכ"ל בשותפות "המכללה".

שלום.

בואו נעשה את זה - - -

אני אעשה את זה מאד מאוד קצר, כי הרבה דברים נאמרו וכולנו מודעות ומודעים לחשיבות התעסוקה. אני יחד עם איריס שטרן לוי הקמנו את עמותת "המכללה" שפועלת למען שיקום תעסוקתי לשורדות זנות. איריס כרגע מעבירה קורס של בניית אתרים, לכן לא יכלה להצטרף אליי. מעבר לכל מה שנאמר, ברור שנשים באופן כללי זקוקות לעוד עידוד. כרגע אני אוריד את הרזולוציה לגבי האוכלוסייה הזאת. שאנחנו גילינו שבמהלך העבודה שלנו ששיקום תעסוקתי הוא המפתח הכי חשוב להשתלבות בחברה. כלומר, אישה שמצליחה להשתלב בעבודה, להחזיק בה, להיות במקום שמכבד אותה, שמכיל את הקשיים שיש לה, הסיכוי שלה להשתלב בחברה ולא לשוב למעגל הזנות כפי שקורה לרוב, הוא הרבה יותר גבוה. בנוסף, אנחנו נמצאות עם נשים חכמות, אינטליגנטיות, חדורות מוטיבציה ותקווה להשיג לעצמן חיים אחרים ואנחנו מגלות שהשיטה הזאת עובדת. כשאנחנו נותנות תנאים מותאמים לנשים כדי להצליח כלומר, כיתות קטנות, הבנה לקושי שהן באות ממנו, הדרכה בגובה העיניים, הבנה של הקשיים שלהן וכו', הן מצליחות לסיים את הקורסים והתועלת בכך היא אדירה. יש ואקום אדיר שאנחנו מתמודדות אתו, יש מכלול של צרכים שהן צריכות שימולאו על מנת שהן יוכלו לסיים את ההכשרה ולהיקלט כמו שצריך. המדינה חייבת לקחת חלק מאד רציני ואקטיבי כדי שהנשים האלו יוכלו להחזיר חזרה לחברה ולהיות מועילות ויצרניות. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך אותך ואת השותפים שלך ליום החשוב הזה. זה נושא שחייבים באמת לראות איך מקדמים אותו. הדברים ששמענו הם מעוררי פלצות. יד ימין לא יודעת מיד שמאל. אני חייבת להגיד מילה אחת על הדברים שאמרה ליאת. ליאת הייתה סטודנטית שלי למען הגילוי הנאות ולשמוע אותך מדברת בשפה הזאת זו הייתה התרגשות בשבילי. אני זוכרת את המפגשים הראשונים ואת יודעת, לפעמים את רואה את הפירות אז כל הכבוד על העבודה לאורך השנים אבל, גבירתי, אני רוצה להתייחס לדוברת האחרונה ולהזמין אותך, אני מדברת אלייך, קיבלנו את נייר העמדה שלך, נייר העמדה שכן קיבלתי בניגוד לנייר העמדה שלכם שאני מאד רוצה להעמיק בו והופתעתי שאני לא מכירה אותך ואת הארגון שאת מייצגת.

את מכירה אותי, כי היכרנו ביום החשיפה של "תודה".

או.קיי, בואו נעצור פה.

אז לא הכרתי בכותרת. אני לא רואה מרחוק כל כך טוב אבל לא הכרתי - - -

אני ניסיתי לחסוך ממך הצהרות. תעברו לנושא.

נעבור לנושא. המקום הזה של הכשרה מקצועית של נשים בזנות, לא בכדי, אני לא אומרת שאם חלילה לא נתקן נשים אז יותר נשים תעבורנה לזנות אבל אני בהחלט רואה גם בשיחות עם נשים שנמצאות שם וגם מהדוח האחרון של משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, אנחנו רואים עלייה במספר האימהות שנמצאות בזנות והרבה מאד פעמים זה נובע מהמקום הזה שאו שאין עבודה, או שאין עבודה מתאימה או שאין הכשרה וצריך לבוא ולראות איך מתקנים את זה ואיך עושים את זה. זה לא שאני אומרת שאם לא נעשה את זה אז יותר נשים תלכנה אבל בהחלט, דווקא בגלל המיקום החברתי, העובדה שנשים בפערי שכר גם ככה מלכתחילה, חוסר הכשרה, נשים שנמצאות, הרבה מהן, פתאום בסיטואציות של מפרנסות יחידות וחד הוריות, מרצון או שלא מרצון, כל מיני סיטואציות כאלו, זה משליך מאד על הדברים שאת כרגע אמרת אותם. אני רוצה רגע לעלות לנתון המזעזע מבחינתי, 35,000 מול 5,000. בחברה שהיא קולטת עלייה, בחברה שבה יותר ויותר קבוצות נכנסות לעולם התעסוקה, ב-2050 אנחנו מצפים שרוב האנשים שיעבדו במשק יגיעו גם מהמגזר הערבי וגם מהמגזר החרדי ומה המדינה עושה – מפחיתה. המדינה לא מתייחסת והיום הזה שלכם הוא כל כך חשוב, כי אם אנחנו לא נתקן את זה היום, אנחנו נראה את ההידרדרות לאורך זמן. אני רוצה שוב לברך אתכם ויש פתרונות, רק צריך רצון טוב והרבה תקציב.

תודה רבה. האם - - -

לא, לא, אני עוקב אחרי הדיון כי אני - - - . קודם כל אני שמח ששתי יושבות הראש פה ביחד הן כוח אדיר. עליזה ליוותה את הוועדה בעבר ועאידה עושה את זה עכשיו. אין בכלל מפתח יותר חשוב בעיני מאשר הכשרה מקצועית ואבטלה היא, כולנו יודעים, דבר איום ונורא. באופן טבעי הקיפוח וההטיה לרעה של המגזרים, גם החברה הערבית, אנחנו לא אומרים מיגזר, נכון?

נכון.

וגם החברה החרדית, שתיהן סובלות באופן קבוע ממצוקה וזה עובר כחוט השני בכל נושא שעולה בוועדה הזאת ובוועדות אחרות. זה תמיד ימצא אותנו באותו מקום. פעם זה יהיה בקו העוני, פעם זה יהיה בקשישים, פעם זה יהיה בילדים, בכל מקום נמצא את הקבוצות האלו אבל המפתח הוא תעסוקה, אין מפתח אחר. רק תעסוקה יכולה לשבור את זה. אם יכולה להיות הכשרה שמשרד החינוך הצביע עליה או הכשרה שלכם, של משרד הכלכלה, זה לא משנה איזה סוג כמעט, כי רק כשאנשים רוכשים את המיומנות המקצועית, נשים וגברים, הם יכולים לצאת קדימה.

אני התרשמתי מן הרצון הטוב של המשתתפים פה בדיון אבל לא מהרצון הטוב של המדינה בעניין הזה, כי נדמה לי שהיא מניחה עוד פעם לשוק לסדר את עצמו. זו התחושה שלי. אמרנו הפרטה אבל יותר מהפרטה, הנתונים ששמענו פה מלמדים שכאילו משאירים לאנשים: תדאגו לעצמכם, תמצאו איזה מקום שיכשיר אתכם או שיקנה לכם מקצוע ואז תצאו לדרך. זה לא נכון. יש דברים שהשוק סובל בהם מכשל, הוא לא יודע לעשות את זה ואין לו אינטרס לעשות את זה. השוק רוצה לקבל אנשים מיומנים, הוא לא רוצה להכין אותם. את ההכנה צריכה לעשות המדינה. יש מקצועות בתחומים שאי אפשר להפריט אותם אז אנחנו נמשיך לצעוק פה בוועדה הזו, כנראה, ובמקומות אחרים, כדי להגדיל את המעורבות של הממשלה. אני יודע שמדברים על האיש השמן והרזה ולא פה הבמה לזה אבל הרעיון שהמדינה מתפרקת מהאחריות שלה ומטילה את זה החוצה, זה גם המוטו שראינו פה היום. עוד פעם, תודה רבה לכם על ההשתתפות ותודה לך שיזמת את הדיון הזה.

תודה. יש לנו נציגים של מרכז טאוב ואתם הגשתם מצגת. לא נוכל עכשיו לעבור עליה כולה אבל אם תוכלי להתייחס בכמה מלים לפני שאנחנו סוגרים את הדיון הזה.

רציתי להציג לכם נתונים מהדוח השנתי שפרסמנו שנה שעברה. אנחנו עשינו מחקר על מקצועות שהם בסיכון להיעלם מהעולם עקב כניסה של טכנולוגיה שתחליף בעצם את האדם. אנחנו ראינו בפילוח שעשינו של שוק העבודה בישראל, שבערך 40% מהעובדים עובדים במקצועות כאלה שהם בסיכון להיעלם. עניין אותנו לראות מיהם העובדים האלה וראינו כמובן שאלה עובדים שמאופיינים בהשכלה נמוכה, בשכר שעתי נמוך, הרבה גברים מהמגזר הערבי שהם מועסקים במקצועות שהם בסיכון ובאמת זה ענין של המדינה. יש מה לעשות בעניין הזה ואחד מהכלים הוא הכלי של ההכשרות המקצועיות, זה כלי מאד חשוב. כיום מהבדיקה שאנחנו עשינו אנחנו לא רואים שיש התאמה בין הקורסים לשוק העבודה העתידי. במסלול של השוברים בבדיקה שאנחנו עשינו ראינו - - -

נראה לי - - - הנתונים שלכם.

לפי הנתונים שאנחנו קיבלנו משרות התעסוקה הקורס המוביל הוא הנהלת חשבונות. הנהלת חשבונות זה מקצוע שהוא לפי כל - - -

צריכה להצביע - - -

שניה, שניה.

שניה, שניה. אני אמרתי שאני אתן לך לענות.

אני רק מעלה את הנקודות. לא רק במסלול של שוברים, גם במסלול של קורסים שהמדינה בוחרת, כן חשוב לעשות את ההתאמה לשוק העבודה העתידי וגם התאמה לאנשים שמגיעים לקבל את זה, כי כמו שאמרתי, אלה אנשים שמאופיינים בהשכלה נמוכה, מהשכבות היותר חלשות של האוכלוסייה ולא מתאים לכל אחד מהם כל מקצוע שיכשירו אותו בו ובטח שצריך לעשות התאמה גם עם המוסדות שאתם שולחים אליהם, שיהיו מוסדות שמי שהוא בוגר שלהם מצליח להשתלב בשוק העבודה.

אני רק אגיד שבדיוק הבוקר הסתכלתי בפרסום של בנק ישראל שפורסם לא מזמן בנובמבר 2015, שעושה השוואה בינלאומית על המדיניות הפעילה בשוק העבודה בכל מדינות ה-OECD וישראל מדורגת בין המקומות הכי נמוכים, עם שליש מההוצאה הממוצעת על מדיניות פעילה בשוק העבודה לעומת ההוצאה הממוצעת ב-OECD ובאמת - - - בכלל תיעד שיש השפעה של המדינה אז כמובן שצריך להגדיל את התקציבים וזה מתחיל בזה ואחר כך לעשות את כל ההתאמות שנדרשות.

תודה רבה.

נרשמתי.

נרשמת, או.קיי, זה הלך לאיבוד באיזשהו מקום.

שמי אסתר סנדר, אני מעמותת "אם הבנים" שזו לנשים חרדיות גרושות אבל אני רוצה להרחיב את הנושא בכלל לנשים חד הוריות. חלק מהדברים אמרו, אני רק רוצה להדגיש. לגבי הנושא של השוברים, כמו שאמרה עורכת הדין, לא ייתכן לדרוש מאישה שמתקיימת ממזונות או מאבטחת הכנסה, שתשלם מראש קורס ודרך אגב, הקורסים הם רק עד שנה. לגבי המבחר, הפעם האחרונה שאני הסתכלתי ברשימה הנהלת חשבונות כיכבה וטיפוח החן. גם אם הם מקצועות מבוקשים ואולי יש תעסוקה בזה, אין בהם שום אופק תעסוקתי. זאת אומרת, יושבת בבית בונה ציפורנים או פֶּאָנית, או דברים אלה, זה לא מקדם את האישה לשום מקום.

דבר נוסף, גם בתוך המקומות שכן מקבלים שוברים, שמוכָּרים, למשל, מכון וינגייט, שהוא מכון רציני, לא כל הקורסים שם פתוחים לציבור אבל יכולים לקבל שובר ובזה לא הצלחנו להבין את ההיגיון.

דבר נוסף, יש תכנית לעידוד תעסוקת הורים יחידים מקבלי הבטחת הכנסה או דמי מזונות מהבטוח הלאומי. הניצול של התכנית הוא כמעט אפסי. יש דוח של מבקר המדינה, יש דוח של - - -

שוב, איך קוראים לתכנית הזו?

תכנית לעידוד תעסוקת הורים יחידים מקבלי הבטחת הכנסה ואו דמי מזונות.

של משרד הכלכלה.

של משרד הכלכלה. התכנית מוכרת, הכותרות ענקיות. למשל, שנה שעברה הייתה כותרת בעתון בעמוד הראשון, 50 מלין שקל לנשים חד הוריות לקייטנות. הקריטריונים לקבל הם כאלה שכמעט אי אפשר לקבל אותם. צריכה לפחות חצי שנה קודם לקבל את הקצבה. לעבוד לפחות עשרים שעות או לעלות מעשרים שעות לשלושים שעות. כזו ערימה של מסמכים ואפשר לראות באתר של משרד הכלכלה, כזו ערימה של מסמכים למלא. השרות דרך אגב, הוא מופרט וצריך לקבל דרך - - - שירות שלא נותן מענה. זאת אומרת, אין מענה טלפוני, אין עם מי לדבר, צריך רק לשלוח מכתבים והכל מתנהל במייל או בפקסים.

זה מאד אופייני למשרד הכלכלה. גם בעניין המשפחתונים, גם בעניין מעונות יום, הכול מתנהל - - -

כן, כן, כמו - - - זה נקרא שירותים תומכי תעסוקה. לנשים חד הוריות ולנשים בכלל זה מאד קריטי. זה לא קיים. זאת אומרת, זה קיים על הנייר, זה לא ניתן למימוש. זהו.

תודה רבה. אני חושבת שאנחנו נגענו בנושא שאנחנו יכולים לשבת עוד שעתיים או שלש ולהמשיך לדבר ויש המון מה להגיד בנושא הזה. אני שמחה לראות שהיוזמה ליום מיוחד בעניין הכשרות מקצועיות היא כנראה לא במקריות, אנחנו יזמנו את היום הזה כי ידענו שהנושא מחייב חשיבה ודיונים מעמיקים, כדי לדעת מה המצב. התגלתה בפנינו עכשיו בדיון הזה תמונה ואני בטוחה שבדיונים האחרים בוועדות והיום אחרי הצהרים במליאה, יתגלו עוד. הדבר העיקרי שמאד בולט הוא שהמדינה נסוגה מאחריותה באופן הדרגתי וממשיכה לסגת. ממשיכה לסגת מההכשרות מקצועיות. אני רציתי קודם לתת אבל רינת הייתה עסוקה ולא הזכירה לי.

לא נורא.

את רוצה להתייחס?

לכמה דברים קטנים שנאמרו פה. אחד, הייתה פה נדמה לי ליאת גונן בנושא של הקוסמטיקה ואין לי ספק שהיא צודקת. נושא קוסמטיקה הוא לא היום - - - רישיון ולכן משרד הכלכלה לא יכול לאכוף את זה. כל דכפין יכול לעסוק בתחום הזה גם אם הוא לא עבר קורס. אני זוכרת שהייתה פה ישיבה בזמנו עם חברת גלוב, בוועדה הזאת, עם חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס שגם היא הייתה בנושא הזה. אם הוועדה תוכל להרים את הנושא של רישוי מקצועות קוסמטיקה, זה מאד מאוד חשוב. נאמר פה, הנזקים שאפשר לעשות בנושא הזה הם איומים ואנחנו רואים את זה.

נושא השוברים, חשוב לי להדגיש לשאלתך, מדובר בקורסים פרטיים בלבד. אתה לא מקבל שובר עבור זה שאתה הולך לקורס מתוקצב אלא רק עבור קורס שהוא עסקי ושם הצבור מחליט ברגלים לאן הוא הולך ואין לנו פה say.

זה רק קורס שמשולם על ידיכם.

הוא מפוקח על ידי אבל הוא לא - - -

הוא מפוקח אבל זה מתוך רשימה.

זה לא קורס - - -

הרשימה סגורה.

שניה, הרשימה לא סגורה. לגבי הקורסים המפוקחים צריך להבדיל בין קורסים שהם מתוקצבים על ידי המדינה והם נעשים שמונה או שבע שעות כל יום לבין קורסים שנעשים בערב - - -

בסדר, הקורסים המפוקחים או המאושרים הם ברשימה סגורה שמי שמקבל שובר חייב לבחור מתוך הרשימה הזו?

אם בית הספר או בפיקוח של משרד - - -

אין לנו - - - חלק כן וחלק לא.

או.קיי, זה משהו אחר. סליחה. סליחה, סליחה. מאד קצר.

אני אהיה קצרה. לגבי נושא - - - חד הוריות שייך לאגף אחר אצלנו. יש תשעה גופים מַפנים והם מסתכלים - - - חד הוריות בין אם זה דרך ריאן לחד הוריות ערבית ובין אם זה שרות התעסוקה, יש - - - לחד הוריות, אנחנו לא אחראים על התחום הזה - - -

אוקיי, אנחנו נפנה ואנחנו נקבל, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה.

כל - - -

סליחה, רינת, סליחה. אני מבקשת. אם זה לא באחריות שלכם בואו לא נקיים דיון עכשיו. אני אפנה לאגף שצריך לפנות אליו ואני אקבל את המידע משם אבל אנחנו נתייחס לזה.

לקבל שוברים שנה, מישהי אמרה פה, הגענו לסיכום לא מזמן עם האוצר על רשימה מאד מוגבלת של קורסים ומקצועות, רק מקצועות נדרשים שהאוצר מוכן לפתוח שם, שיהיו קורסים מעבר לשנה אבל שוב, זה לא במקצועות כמו הנהלת חשבונות, זה יהיה בקורסים נדרשים אז אולי זו בשורה.

תודה. אני התחלתי להגיד, לא, אנחנו מסכמים, אנחנו עברנו כבר. כולכם יש לכם הערות מאד חשובות, זאת הבעיה. הבעיה שהנושא באמת מעורר דיון - - -

באתר של משרד הכלכלה, גבירתי, יש שם לינק למקצועות נדרשים. הוא לא עודכן משנת 2013 ואז זה יכול - - -

תודה, תודה. אני התחלתי לסכם ואמרתי שלצערי הרב אנחנו רואים נסיגה מהותית של המדינה מהאחריות שלה על ענין ההכשרות המקצועיות וכפי שפתחתי בהתחלה ואמרתי, הכשרות מקצועיות הן לא רק ענין של צורך לתת לאנשים מענה אקוטי אינדיווידואלי למציאת עבודה, אלא בראייה יותר רחבה הן גם כלי לסגירת פערים חברתיים כלכליים שקיימים בתוך החברה. זה גם כלי למינוף המשק הישראלי, זה כלי לקידום האוכלוסייה השונות ולצערי הרב, כנראה שזה לא באג'נדה של הממשלות האחרונות. הנה עובדה, אנחנו רואים שיש ירידה בתקציב ההכשרות מקצועיות לשנים 2017-2018 בהצעת התקציב המונחת עכשיו בכנסת, זה לפי מסמך של מרכז המחקר. יש ירידה באחוזי הערבים שעוברים הכשרות, דבר שאף אחד לא הצליח להסביר לי אותו עד עכשיו. איך יכול להיות שיש ירידה בזמן שכל הזמן מתפארים במאמץ המושקע בנושא?

הצורך למצוא עבודה - - -

שניה. יש גם ירידה באחוז הנשים שעוברות הכשרות מקצועיות. אני חושבת שהפגיעה בתקציב ההכשרות וחוסר הראייה הכוללנית שמקשרת בין הצרכים לבין הראייה העתידית של איזה מקצועות יהיו דרושים, יחד עם ההבדל בין הצפי של המשרות הפנויות או שעלולות להתפנות במשק הישראלי, לבין פיתוח ההון האנושי, מובילים למצב כזה של סוג של כאוס מסוים שאנחנו רואים אותו בירידות שהזכרתי אותן.

אנחנו נבדוק את הנקודות שדיברנו עליהן גם בנושא קיצוץ בדמי אבטלה למקבלי ההכשרה המקצועית דרך הקורסים וגם בנושא של תכנית להורים יחידים ושילובם בתעסוקה. אנחנו נפנה לאגף וננסה לבדוק מה קורה בנושא הזה. כל הנושא של רישוי מקצועות קוסמטיקה אולי כדאי באמת להתעמק בזה ולבדוק. לגבי רשימת המקצועות הדרושים אמרת שהאוצר הסכים להרחיב את הרשימה של השוברים שיאפשרו מעבֵר לשנה במקצועות הדרושים. אני אשמח לקבל את הרשימה של המקצועות הדרושים.

לצערי הרב, ככל שאני הולכת ומבקשת יותר מידע אני לומדת עד כמה המשרדים השונים אין להם ראייה מגדרית בכלל. כשחושבים על מקצועות שהם רוצים להשקיע בהם ולהרחיב את ההשקעה בהם, הם אף פעם לא לוקחים בחשבון שהם ביד השנייה החליטו שהם רוצים לקדם את הנשים, אז לא מחפשים מקצועות דרושים שאפשר שנשים ישתלבו בהם. אני חושבת שהגיע הזמן לבדוק את זה. אני אשמח לקבל את המידע הזה כדי לראות האם זה נלקח בחשבון או לא.

אני גם ארצה שמשרד הכלכלה יסביר לי את הירידות שהזכרתי. גם הירידה באחוז הערבים שעוברים הכשרה למרות התכניות הנפלאות שכל הזמן מדברים עליהן ולמרות הקמת מרכזים. איך הולכים להתגבר על הבעיה הזו כאשר כל המרכזים צריכים לכוון בעיקר למרכז אחד? היו לכם יותר מרכזים להכשרות מקצועיות, היו לכם כעשרים מרכזים. עצם העובדה שנסוגותם לחמישה ופתחתם את השוק בצורה כזו - - -

ממשלות שקבעו - - -

אל תגידי לי ככה, כאילו אני חלק מהממשלה.

לא, את לא אבל - - -

ברור אבל יש אנשי מקצוע. אני יכולה גם כן לפנות לשר אבל אני פונה גם לאנשי המקצוע שמייצגים את המשרדים ומגיעים לשולחן הזה. מאד קל להגיד: אלו החלטות של הממשלה. נכון, אלו החלטות של הממשלה ותפקידנו גם לבדוק מה מחליטה הממשלה ואיך זה משליך על האזרחים. זה בעיקר התפקיד שלנו במקום הזה.

אני מודה לכולכם. אני חושבת שאנחנו נמשיך את הדיונים האלה ואת הנושאים החשובים שעלו ונעדכן אתכם כאשר יהיה גם שינוי במצב. תודה. תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.