הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 120

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ז (22 בנובמבר 2016), שעה 10:10

דיווח ועדת המנכ"לים על פעילותה ליישום המלצות תת הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

עבדאללה אבו מערוף

מסעוד גנאים

חנין זועבי

דב חנין

עליזה לביא

נחמן שי

אליעזר יבלון
–
מנכ"ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתייםאילה מאיר
–
עו"ס, מנהלת השירות לרווח הפרט והמשפחה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתייםרועי בן נעים
–
עוזר סמנכ"לית משרד הרווחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםאלונה אילת
–
יועצת למנכ"ל רווחהאלון אלול
–
יועץ למנכ"ל רווחהנועם פליק
–
עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםרינת וייגלר
–
היועצת המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםרחלי סונגו
–
עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםמיכל חנוך אחדות
–
מפקחת ארצית אחראית על מקלטים ודירות מעבר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםענת דנדקר
–
עו"ס מחוזית לחוק הנוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםיפעת בר
–
מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםפאני יוז
–
ס.מנהלת השירות לאזרחים ותיקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםלינדה דגן
–
מפקחת ארצית, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתייםליאורה אברמוביץ
–
עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםשרה כהן
–
מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטהאליעזר רוזנבאום
–
משנה למנכ"ל, המשרד לבטחון פניםמאיר ברקוביץ'
–
רמ"ח נוער באח"מ, המשרד לבטחון פניםד"ר זהר סער לביא
–
אחראית הערכה והדרכה טיפול באלימות, משרד הבריאותמהא מראענה
–
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטיםמיטל נגר
–
משרד המשפטיםלילך יגור
–
משרד המשפטיםמוריה בקשי כהן
–
ממונה, משרד המשפטיםנטע ידיד
–
שפ"י, משרד החינוךד"ר סקיי גרוס
–
מנהלת המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחללעינת קרנץ-נייגר
–
משרד החוץחנאן נג'ארה
–
מנהלת מחלקה בכירה יעוץ משפטי חוק המכר, משרד הבינוי והשיכוןד"ר שירלי אברמי
–
מנהלת מרכז מחקר ומידע של הכנסתסימה טרם
–
מנהלת תחום רווחה וממונה על שוויון מגדרי, משרד הבינוי והשיכוןרותי הורניק
–
מרכזת קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האישהספא הודהוד
–
יועצת לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישהלולו ענבר
–
יועצת לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישההילאנה פרנסיס
–
יועצת לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישהנאדיה סאלח
–
יועצת לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישהאיזיס טאהא
–
מנטורית, הרשות לקידום מעמד האישהעליאא חסארמה
–
יועצת לקידום מעמד האישה, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםנאדיה גריפאת
–
יועצת לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישהבאקה מואסי
–
יועצת לקידום מעמד האישה, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםאבתהאג' זובידאת
–
יועצת למעמד האישה עיריית נצרת, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםסמירה אברהים
–
יועצת לקידום מעמד האישה, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםבדיעה חניפס
–
יועצת לקידום מעמד האישה, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםחנאן סבאח
–
יועצת קידום מעמד האישה - אזור, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםהייפה אסדי
–
מנהלת ויועצת לקידום מעמד האשה, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיותיוסרא מרעי
–
יועצת לקידום מעמד האישה - חורפיש, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםהיבה סלאלחה
–
יועצת לקידום מעמד האישה , עובדת סוציאלית, יועצות למעמד האישה ליד ראשי העריםאמיר מואסי
–
עורך דין, לשכת עורכי הדיןאורית סוליציאנו
–
מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מיניתקרן הורוביץ
–
עו"ד, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילןגלית שאול
–
מנכ"לית מרכז רקמן, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילןנאהדה שחאדה
–
יו"ר העמותה, עמותת נשים ונערות נגד אלימותנאילה עואד
–
מנהלת העמותה, עמותת נשים ונערות נגד אלימותנאדיה חמדאן
–
יו"ר נעמת מרחב מרכז הגליל, ארגון נעמ"תמאירה בסוק
–
יועצת משפטית, ארגון נעמ"תציפורת שימל
–
עו"ד, אמונהתמר שוורץ
–
מנכ"לית, רוח נשיתעודד סושרד
–
יו"ר "הכל מתחיל בחינוך"אסתר סנדר
–
עו"ס אם הבניםיעל שילדהאוז
–
מנהלת תכניות הקרן לידידותשלומית ליימן
–
דוקטור, מנהלת המרכז למשפחה ביד שרהאמאל שופאניה
–
מנטורית יוזמות לתת עתידאליזבתה ניקולאיצ'וק
–
מנכ"לית מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות אלימות ותקיפה מיניתנח קורמן
–
עו"ד, מנכ"ל עמותת "בת מלך"עדי טדלה
–
מורה, מוזמנים נוספיםדינה חבלין דהן
–
מנכ"לית עמותת מעון חירום לנשיםעידית מלמוד
–
יו"ר עמותת נשים למען נשיםנעמי שניידרמן
–
מנכ"לית, עמותת אישה לאישהעדינה בר שלום
–
יו"ר, מכללה חרדית ירושליםאביב יהלום
–
יו"ר, אסל"י - ארגון סרט לבן ישראליחמוטל גורי
–
מנכ"לית, קרן דפנה - נשים משתפות פעולה לשינוימרב שטרנברג פיטון
–
קשרי חוץ ופרויקטים, אל הלביהודית סידיקמן
–
מנכ"ל, אל הלבציפי דיק
–
משקיפה, עיריות ומועצות מקומיותרות רזניק
–
עמותת ל"א - לחימה באלימות נגד נשיםרבקה נוימן
–
מנהלת האגף לקידום מעמד האישה, ויצומיכל אוריון שגיא
–
אחראית תחום נשים, ויצוענבל אביב
–
מנהלת קשרי ממשל, ויצואביבה חזן
–
מעמד האישה, המועצה הציוניתרני ג'יין ברין
–
רכזת ליווי, תהל- מרכז סיוע לנשים וילדים דתייםדבורה גרוס
–
מנהלת סיוע, תהל- מרכז סיוע לנשים וילדים דתייםעלא פואד
–
קרן אברהםנהאל אבו סרחאן
–
קרן אברהםסלימאן אבו
–
קרן אברהםאחמד אל עסיבי
–
מדריך חינוכי, יוזמות קרן אברהםאבו אפקיעאן ג'לל
–
קרן אברהםעדי דרורי-אברהם
–
ארגון אס"ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלטדניאל דותן
–
ארגון אס"ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלטאילה אליהו
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסתשלי מזרחי
–
מרכז המחקר והמידע, הכנסתתחסין
–
תלמיד בית-ספר, יפוזיקה דרוניס
–
תלמידסמירה חסן
–
תלמידההודיה מששה
–
תלמידהרוני גרין
–
עו"ד, מרכז הסיוע לנשים דתיותדלית יעקובסון
–
עו"ד, יו"ר עמותת "בת מלך"עדי חן
–
עו"ד, לשכת עורכי הדין בישראלאורלי סטוצ'ינר כהן
–
ידידות טורונטוניר בילינסק
–
פעיל חברתי לשוויוןאבירם דויטש
–
פעיל חברתי לשוויוןאבו רביע עלי סלימאן
–
מורהענת סרגוסטי
–
עיתונאית

דלית אזולאי

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

דיווח ועדת המנכ"לים על פעילותה ליישום המלצות תת הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה

אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, היום ה-22 לנובמבר 2016. אנחנו היום נשמע את דיווח ועדת המנכ"לים על פעילותה ליישום המלצות תת הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה.

לפני שניגש לדיווח, אתמול התחלנו את השבוע שבו הכנסת מציינת את יום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים והיום הכנסת הכריזה על יום מיוחד למאבק באלימות נגד נשים, אנחנו מקיימות את הדיון הזה ולאחר מכן גם תהיה הקרנת סרט "נשות החופש" שהוא סרט דוקומנטרי שמביא את כל הסיפורים של נשים ערביות שנרצחו או שהן מאויימות ברצח ולאחר מכן גם כן המליאה תציין את היום הזה בדיון שאני מאוד מקווה שיתרום בסופו של דבר למאבק החשוב הזה.

אנחנו כל שנה מנסים לסכם שנת מאבק, בדרך כלל שואלים למה בכלל צריך יום בינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, כי כל השנה אמורה להיות ימים של מאבק כזה, כל השנה אנחנו צריכים וצריכות להיאבק למניעת אלימות נגד נשים ואלימות באופן כללי אבל במיוחד גם אלימות נגד נשים. אנחנו צריכות את היום הזה מצד אחד כדי למשוך את תשומת הלב של כל אלה שבימי השנה הרגילים לא מצטרפים למאבק הזה, לא תורמים למאבק הזה ואולי לא מודעים עד כמה המאבק הזה קשה ועד כמה הוא עבודה סיזיפית יום יומית של כלל הנשים הסובלות מאלימות וכלל הנשים שמנסות והגברים שמנסים לתמוך בנשים האלה לצאת ממעגל האלימות וכמו כן את המוסדות והרשויות שאמורות לספק את השירותים ה נחוצים לנשים.

אנחנו רוצים שכולם יבינו את חשיבות המאבק הזה ואת גודל הבעיה כחברה ישראלית באופן כללי סובלים ממנה וכנשים אזרחיות מדינת ישראל, על כל גוונינו והשתייכויותינו סובלות ממנה. היום הזה גם כן חשוב כדי שפעם אחת בשנה נעמוד ונעריך מה השגנו, האם היו נסיגות ואיך אפשר להתקדם כדי להשיג את המטרות מהמאבק החשוב הזה.

לצערי הרב אנחנו בדרך כלל מדברים על אלימות נגד נשים במספרים וזה לא בגלל שאנחנו חושבים שנשים שנרצחו או נשים שסובלות מאלימות מתגמדות להיות רק מספר בסטטיסטיקה מסוימת אבל לפעמים אפילו כשנערמים המספרים וכשגדלה הסטטיסטיקה מבינים עד כמה הבעיה קשה.

לפני שאנחנו מתחילים את הדיווח של ועדת המנכ"לים, אני רוצה לבקש ממרכז המחקר והמידע בכנסת להגיש לנו את הזרקור, את מקבץ הסטטיסטיקה, כדי להכנס לתמונה, כדי באמת לדעת על איזו תופעה אנחנו מדברים ומימדיה הגדולים. לפני שהן עושות את ההצגה אני רוצה להודות באופן מיוחד לצוות של המרכז, הגברת אורלי אלמגור לוטן וגברת שלי מזרחי ואיילה אליהו על העבודה הקשה שעשיתן, אני יודעת שלא היה קל להשיג את המידע שהשגתן, ואני אשמח לתת לאיילה להציג את הנתונים. בבקשה.

תודה כבוד יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חברי כנסת נכבדים ואורחים נכבדים. שמי אילה אליהו, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, ביחד עם שלי מזרחי-סימון הכנו ריכוז של נתונים לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים שמצוין היום בכנסת. אספנו נתונים ממשרדי הממשלה והגופים השונים שאחראים על הטיפול בתופעה. אני רוצה לציין בהמשך לדברי חברת הכנסת תומא סלימאן, שבאמת היה קושי בקבלה בזמן של הנתונים וחלק מהנתונים הגיעו אלינו רק אתמול אחר הצהריים.

ובגלל זה עבדתן עד עשר בלילה.

נכון. אנחנו מצפים שבשנים הבאות המצב ישתפר. עכשיו הזרקור לפניכם.

גבירתי יכולה להגיד איפה היה הקושי? איזה חוליות לא עבדו בהעברת המידע? חסר מידע, לא רצו לשתף, היו טענות שאולי לא כדאי? איפה היו הבעיות?

המידע נמצא, אבל הוא איך שהוא תקוע בצינורות שאמורים לאשר אותו ולהעביר אותו אלינו.

זה לפי חוק. אתם מקבלים את זה לפי חוק של הכנסת.

נכון, חבר הכנסת דב חנין. לצערי היה צריך גם התערבות ישירה שלי בחלק מהמידע כדי שיזרום.

מי הגורמים שהיו קצת יותר איטיים בהעברת המידע?

המשטרה ומשרד הרווחה. אז אתם יכולים לצפות בזרקור הוא גם מופיע באתר הכנסת בקישור למרכז המחקר והמידע. אני אצביע רק על כמה נתונים בולטים מתוכו, בסוגיית רצח נשים – בשנת 2016 נרצחו בישראל 21 נשים. מתוכן 8 נשים ערביות. אם מסתכלים על השנים 2014-2016 נרצחו בישראל 71 נשים. ש-75% מתוכן נרצחו על ידי בני זוגם או על רקע משפחתי אחר. אנחנו רואים ש-42% מכלל הנשים הנרצחות הן נשים ערביות. כשאם 2 מתוך 10 נשים בישראל הן נשים ערביות, 4 מתוך 10 נשים שנרצחו, הן נשים ערביות. אנחנו נציין גם ש-3 מתוך 8 הנשים שנרצחו בשנת 2016 היו מוכרות במשטרה.

זאת אומרת הגישו תלונה קודמת במשטרה.

נכון. לגבי התלונות שהוגשו למשטרה, אנחנו רוצים לציין ש-30% מתלונות הנשים בגין אלימות מצד בני זוגן, שהוגשו בשנת 2016 הוגשו על ידי נשים לא יהודיות ונוסיף שאין באפשרותנו להתייחס לשכיחות האלימות כלפי נשים עולות שכן משטרת ישראל אינה מעבירה יותר נתונים על אלימות בין בני זוג לפי ארץ מוצא.

זאת אומרת שיש להם אבל הם לא רוצים להעביר את זה החוצה?

לא מעבירים. בשנה שעברה היה לנו המידע הזה. כלומר הפילוח היה גם כן לפי ארץ מוצא לכלל הנשים. השנה זה רק יהודיות/ערביות.

כן. בשנים קודמות קיבלנו פילוח לפי ארץ מוצא של הנרצחת או של המתלוננת. השנה נמסר לנו שבשל הנחייה חדשה משטרת ישראל לא מעבירה את הפילוחים האלה.

זה מוזר ביותר, כי כאשר עולים יותר ויותר הקולות מטעם הרשויות שמדברות על תכניות מותאמות תרבות, לא שאני תומכת נלהבת של המושג הזה, איך הם יעשו את זה אם לא יחשפו את המידע הזה. מעניין. אנחנו נפנה למשטרה לשמוע את התגובה שלה כשתסיימו.

זו לא פעם ראשונה וגם פעם נתנו את התירוץ שזה מידע מסווג, סודי ומסווג, זה כתוב גם בדו"ח הקודם שלכם על פילוח לאומי. אמרו שזה מידע מסווג וסודי.

בבקשה.

לגבי אסירים בבתי סוהר, נציין שכמחצית מהאסירים בעלי פרופיל אלימות במשפחה מרצים מאסר של חמש שנים או פחות ויותר מ-70% מהאסירים נתונים במאסרים חוזרים. אם נעבור לנתונים ממשרד הרווחה, הפניות שמתקבלות במרכזים לטיפול באלימות במשפחה, 17% מהמטופלים היו מהאוכלוסייה הערבית ו-16% מהמטופלים היו עולים. לגבי נשים ששוהות במקלטים לנשים נפגעות אלימות בשנת 2015 היו 738 נשים במקלטים כאלה, כש-41% נשים ערביות, 11% יוצאות אתיופיה, 8% עולות ממדינות חבר העמים ו-9% דתיות וחרדיות. מרבית הנשים שהו במקלטים למשך חודשים ספורים, מרבית הנשים שטופלו במקלטים סבלו מאלימות באופן מתמשך, רוב הנשים דיווחו כי נפגעו מאלימות נפשית או מילולית ואחר כך אלימות פיזית כשרובן דיווחו על יותר מסוג אחד של אלימות.

מנתוני משרד הבריאות ניתן לראות שסיבות הפגיעה השכיחות ביותר בנשים היו התעללות פיזית ואחריה התעללות נפשית, אם מסתכלים על קטינות בנות 13-18 הפגיעה הרווחת ביותר בקרבן הייתה תקיפה מינית כשהפגיעה הרווחת הבאה הייתה התעללות פיזית, ואם מסתכלים על נשים מעל גיל 65 הפגיעה הרווחת ביותר הייתה התעללות פיזית ולאחריה הזנחה ומניעת טיפולים.

תודה רבה. הנתונים מאוד קשים. עצם העובדה שמשנת 2014 עד היום 72 נשים נרצחו, זהו נתון מזעזע כשלעצמו אבל גם העובדה ש-30% מהפונות למשטרה בענייני אלימות הן נשים ערביות זה גם שובר סטריאוטיפ וגם שובר את כל הדיבורים על זה שנשים ערביות לא פונות ולא מבקשות את ההגנה של המשטרה. עצם העובדה ש-42% מהנשים הנרצחות הן נשים ערביות וזה יום קשה במיוחד כי היום לצערי הרב כנראה תוגש עיסקת טיעון ברצח של אישה ערבייה לפני שנתיים שבמקריות או לא במקריות הומרו כתבי האישום מרצח להחזקת נשק בלי רישיון, האשה מתה ככה סתם. היה נשק במקום, הייתה אישה, אבל אין רוצח כנראה. כך נשים ערביות כנראה נרצחות, זה מקומם. הנתונים בעצמם מקוממים וקשים ביותר, אני חושבת שהגיע הזמן באמת לשמוע איך מטפלים בבעיה הסבוכה הזאת, כבר דיברנו הרבה על הבעיה, אתמול הקדשנו דיון לנושא של המצב בעניין הטרדות ותקיפות מין, והיום נרצה באמת לשמוע את הדיווח של ועדת המנכ"לים שעבדה ושקדה לאורך שנה, בדיוק בשנה שעברה ב-23 לנובמבר שמענו את ההמלצות של תת הוועדה לטיפול באלימות שעמד בראשה המשנה למנכ"ל.

הוועדה הקודמת ששמה את ההמלצות הייתה וועדה שעמד בראשה מר אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לבטחון פנים, ועל סמך המלצות הממשלה החליטה במרץ השנה על הקמת ועדה בין-משרדית, ועדת מנכ"לים שעמד בראשה מר אליעזר יבלון מנכ"ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. אני מברכת על זה שגם מנכ"ל המשרד והמשנה למנכ"ל המשרד לבטחון פנים הצטרפו אלינו היום עם ראשי הצוותים של הוועדה שעבדו לאורך כמעט שישה חודשים או קצת יותר. אני מזמינה את מר אליעזר יבלון בבקשה אדוני תציג לנו את תוצאות העבודה שלכם.

בוקר טוב גבירתי יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האשה ושוויון מגדרי חברת הכנסת עאידה תומא, בוקר טוב לחברי וחברת הכנסת שנמצאים כאן, לחבריי לעבודה במשרד, מר אליעזר רוזנבאום ידידי. ברשותכם אני רק אסקור את העקרונות ואחר כך נעביר את רשות הדיבור לכל יושב ראש של וועדה כדי שיוכל לפרט את התהליך, את העבודה, את הממצאים, התוצאות והתכניות שגיבשנו. אני חושב שחשוב מאוד לציין שזכינו בוועדה לשיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה, זכינו לשיתוף פעולה של המשטרה, של משרד הבריאות השיכון והבינוי, משרד החוץ היה שותף, השלטון המקומי, שוויון חברתי, עלייה וקליטה, חינוך, משפטים וכמובן בטחון פנים שהיה חלק אינטגרלי מכל התהליך. אני מבקש להבהיר שהממצאים שעליהם אנחנו נדבר לא אושרו עדיין על ידי ועדת השרים ולא על ידי השר חבר הכנסת חיים כץ כי אנחנו צריכים להגיש לו את זה, וגם כמובן לשר בטחון הפנים ארדן שגם הוא צריך לאשר את הממצאים מתוקף החלטה שהייתה וזה המנדט שקיבלנו. כך שמאחר וגבירתי ביקשה שנציג - - -

אתם צופים שינויים רבים לאחר ההצגה הזאת?

אני מאוד מקווה שאנחנו לא צופים לשינויים, אבל עדיין צריכים את האישור והחתימה.

יש לוח זמנים לתהליך האישור הזה, או הדיון הסופי?

הערכה שלי היא חודש. זאת ההערכה שלי שכל התהליך ייקח. לשר הצגנו את העקרונות כבר, צריך פשוט לגרום לפגישה משותפת ולהצגה לוועדת שרים לענייני אלימות שעומד בראשה השר ארדן. אני מניח שבאינטרסים המשותפים של כולם זה יתקיים מהר.

על הרקע דיברנו, אני לא אחזור כי גבירתי ציינה כבר את הרקע ואיך קיבלנו את המנדט ומה הבסיס למנדט שעבדנו עליו, על המשתתפים דיברנו, ברשותכם אומר רק מספר עקרונות יסוד ואחר כך אמשיך יותר במפורט.

עקרונות היסוד שלמדנו והבנו שאנחנו צריכים בכדי שאפשר יהיה לצמצם ואני מדגיש, לצמצם א ת תופעת האלימות במשפחה, היא שמה שאנחנו קוראים נדרש הכפר כולו. אם לא כולם יהיו מחויבים ולא כולם ייכנס לתוך המהלך באיזה שהוא מקום השרשרת תינתק וזו אחת הבעיות שגילינו ואיתרנו שיש לנו בעיה עם זה שלא כולם מחויבים לכל התהליך.

אנחנו יוצרים רצף טיפולי, כמובן שחייבת להיות תפיסה מערכתית ובעניין הזה של תפיסה מערכתית זה במענה לכל המשפחה, אני אעמוד על זה מאוחר יותר. זמינות ונגישות מיידית והסרת חסמים, דיברתם קודם חברי הכנסת על העניין של נתונים שלא מגיעים, חלקם אני יכול להגיד בצר לי, אבל הם אובייקטיבים נכון לרגע זה, מפני שיש חסמים חוקיים שמונעים מאיתנו מלהעביר מידע כזה או אחר, על פי מה שנדרש. ולא תמיד זה ניתן חוקית אפילו.

חוץ משאלות של פרטיות שהן מובנות לנו, מה החסימה?

יש קושי בלהעביר מידע בין משרד למשרד. עד כמה שזה נשמע מוזר.

הם לא מדברים אותה שפה? הם לא בארץ? למה הקושי? כל שר מנהל את זה כמו אימפריה שלו. אנחנו יודעים. זה כל הסיפור.

שאלת אותי אני אנסה להגיד.

בלי חלוקת אינפורמציה אי אפשר לעשות שום פעולה.

ראשית אנחנו מסכימים, שתיים – אנחנו מטפלים בזה. זה חלק מהמסקנות.

המלצה על הקמת רשות.

שקלתם אולי להעסיק מתווך בין המשרדים?

הטילו את זה עליי.

היום יש חידוש. יש לנו וועדה שמודה במה שאמרנו כל זמן, שלצערנו הרב לא היה תיאום אידיאלי או לפעמים לא היה תיאום בין המשרדים בזרימת המידע. אתה מסכים. אני רציתי להיות קצת דיפלומטית, אבל לא היה תיאום, אנחנו תמיד ביקרנו את זה שלא היה תיאום ולא הייתה הזרמת מידע בצורה נכונה בין המשרדים וזה לפעמים הפיל את האנשים לצערי בין הכיסאות ולפעמים פגע בהם. אז אני מאוד שמחה שהוועדה רשמה בפניה שזה אחד ה - - -

ולמה שהמצב ישתנה עכשיו?

אנחנו נרצה לדעת אם זה ישתנה.

הייתה המלצה להקים רשות אחת. האם ההמלצה הזאת נפלה או שאימצתם אותה?

אנחנו לא אימצנו. אבל אני אתייחס לזה ברשותך בהמשך. כמובן יש צוות שעשה עבודה מאד חשובה בעניין של מניעה, איך אנחנו מתייחסים לענייני מניעה. רק בכדי להתייחס לדברים שלדעתי הם תהליכים שהם פורצי דרך בהמלצות של הוועדה, אני אתייחס לדברים שהם פורצי דרך. הדברים שלדעתי הם דברים פורצי דרך, ראשית- חיזוק המשפחה. המשמעות של חיזוק המשפחה היא שעד היום ברוב המקרים, ואני אשתדל להיות מדויק וזהיר, ברוב המקרים הטיפול היה טיפול או בפוגע או בנפגע ואף אחד לא התייחס מספיק לעניין של חיזוק המשפחה כאשר יש פגיעה או בפוגע או בנפגע בתוך המשפחה, אלא צריך לחזק את כל המשפחה, אנחנו נסביר מאוחר יותר איך עושים את זה.

הגענו למסקנה שצריך מענים שהם מעני חירום, להכריז על התופעה כתופעת חירום ולכן צריך מענים של 7/24, הם יבואו לידי ביטוי במוקד ייעודי, יש למשרד העבודה והרווחה מוקד שנקרא 118, אנחנו נייעד אותו גם לטובת הנושא הזה.

הוא פעיל 24 שעות?

כן. יהיה במוקד הזה גם קו אנונימי וכמובן העניין של כוננים. יהיו כוננים שיתנו מענה. לעניין של מניעה והערכת מסוכנות, אחת הנקודות החשובות בעניין הזה תהיה העניין של הערכת מסוכנות.

לפני הערכת מסוכנים, מה ההבדל בין הכוננים שיהיו לבין הכוננים העובדים הסוציאליים היום שהם כוננים?

משך הזמן. אחר כך יפרטו עוד. אחד לדעתי זה משך הזמן אבל אם יש תשובה טובה יותר, לזה יש את ראשי הצוותים. עניין של מניעה והערכת מסוכנות, כמו שהתייחסתם קודם אנחנו מודעים לכם שאין בסיס נתונים משותף. וכמו שיושבת ראש הוועדה אמרה שיש פעמים שבגלל שהמידע לא זמין, המענה שנותנים הוא לא מענה ראוי ולכן גם את הנקודה הזאת אנחנו ניתן לה פתרון.

לפעמים יש הבדל בין הערכת המסוכנות שהמשטרה עושה לאותה אישה, לבין - - -

בגלל חוסר מידע.

בגלל חוסר מידע ושוני , הכלים לא אותם כלים.

נכון. אני מסכים. אני רק מבקש שתאפשרו לי לגעת בנקודות העיקריות כדי שתוכלו להתייחס גם מבחינה יותר ממוקדת. כמובן שיש סינכרון בין המערכות המטפלות. דיברנו קודם על העברת מידע, אדוני שאל לגבי העברת מידע, גם הנקודה הזאת שאנחנו מציעים הצעות של הסרת חסמים משפטיים שקיימים, אנחנו מודעים לכך וחלק מהדברים שניתן להם מענה יהיה הסרת החסמים, ופיתוח כלים לאיתור מוקדם שגם העניין הזה של פיתוח כלים, אין היום כלים מספיק טובים לאיתור מוקדם כתהליך של מניעה. יהיה מה שאנחנו קוראים לו One Stop Center, שהוא מרכז סיוע והגנה רב תחומי, כמובן ישפר את איכות הטיפול. שימוש בטכנולוגיה בעיקר לאמצעי הגנה וזה קטע שקשור מאוד לבטחון פנים ולמשטרה שהם מפתחים בעניין הזה וכמובן יתמקדו בהסבר לזה, אבל גם לעניין הזה של תהליכים טכנולוגיים ושיפור טכנולוגי התייחסה הועדה, ואני חייב לציין כמו שציינה יושבת-ראש הוועדה שלדעתי אין לנו מידע מספיק לגבי היקף התופעה. זה חלק מהבעיה כי ברגע שיהיה לנו מידע מספיק הרי שנדע גם להתייחס למאפיינים של המידע הזה. כעת אנחנו מטפלים רק מתחת לפנס.

לתופעה של אלימות במשפחה אין לכם מספיק מידע על זה?

אין. תראה, לא רוב הנשים שלצערנו הרב, זה מידע מלא. מה שמונח בפניך הוא מידע לא מלא מפני ש - - -

זה מידע מדווח שלא בהכרח מראה את המצב לאשורו.

נכון. זה חלק מהבעיה.

זאת אומרת ההערכה שלכם היא שמימדי התופעה הרבה יותר רחבים ממה שמדווח פה על ידי חמישה משרדים.

כן.

המחקר האחרון שנעשה בנושא היה בשנת 2000. כלומר הנתונים הם לא - - -

לכן אנחנו מתכוונים לעשות מחקר רב שנתי. כמובן אנחנו נתייחס לעניין של מענה יחודי לאוכלוסיות מגדריות וכאן אני מבקש כן להעיר את הדרך שאנחנו מתכוונים ללכת בה וזו דרך שהעולם הולך אליו, זה העניין של ליווי אישי. אנחנו מאמצים את התהליכים שקיימים היום כבר בעולם וזה עניין של ליווי אישי וסל מענים אישי, גם הייתי אומר לרוחב המשרד ובתחומים נוספים, אבל אלה בעיקר המענים שהם פורצי דרך. ברשותך גבירתי אעביר את רשות הדיבור לאילה שריכזה את הפעילות ואחר כך לצוותים.

בוקר טוב לכולם. אני עובדת סוציאלית, אני אמנם עובדת של משרד הרווחה אבל אני פה מדברת בשמם של כל הצוותים, עשרה צוותים בין משרדיים ועשרה יושבי ראש שחלקם היו עובדים שאינם עובדי המשרד, אני אציג את הדברים החדשניים ביותר, כמו שהמנכ"ל הגדיר פורצי הדרך ביותר, ואני אתן ליושבי הראש לפרט ככל שיתבקש, לספר ולהסביר.

לפני שניכנס אני רוצה שנחזור לשקף שקצת נסתכל יחד על הצרכים שעמדו לפתחנו שאנחנו בצוותים הבין משרדיים נדרשנו למשימה. כמו שאמרתי היו עשרה צוותים בין משרדיים שבעצם כל צוות נדרש לטפל במספר נושאים, מספר סוגיות, כפי שעלו בוועדה הבין משרדית שהוביל מר אליעזר, המשנה למנכ"ל ות"פ ובעצם כך זה חולק, אתם רואים עשרה צוותים שהתעסקו גם בשיתופי הפעולה של הרצף הטיפולי, גם בחסמים המשפטיים, גם בכלים להערכת מסוכנות, גם באוכלוסיות ייחודיות, נשים גברים ילדים, אזרחים ותיקים, אוכלוסיות תרבותיות ייחודיות, אמצעי הגנה טכנולוגיים, כל נושא מודעות הסברה ומניעה, כל נושא הידע, המדידה והמחקר, זה מה שעמד לנגד עינינו כשיצאנו לדרך. הצוותים עבדו במפגשים, בערך בין 8 ל-10 מפגשים של מספר שעות כל מפגש, כאשר כל נציגי המשרדים שישבו בצוותים הביאו את התורה המקצועית שלהם, את הידע הייחודי שלהם, את הנתונים, את המידע, לתוך הצוות ויחד מיטב המוחות ישבו יחד סביב שולחנות עגולים וניסו באמת לפתח את תורת היישום האחרת, החדשה, של מה שבעצם היום חסר או היום לא קיים.

כשאנחנו מסתכלים על הפערים והצרכים אנחנו רואים ובעצם בזה הצוותים בתכניות היישום שלהם ניסו לתת מענה. יש מחסור במענה מיידי של כל שעות היממה, וכשאת שאלת חברת הכנסת עאידה, מה זה שונה הכוננויות לעומת מה שיש היום, אז מה שיש לנו היום בשירותי הרווחה זה כוננים שהם כולם עובדים סוציאליים לפי חוק הנוער או לפי חוק סדרי דין, אין להם מספיק ידע ייחודי בתחום של הערכת מסוכנות, אין להם מספיק כוננויות בשביל להיות 24/7 נכונים לצאת לתחנות המשטרה או להגיע למקום הימצאה של האשה וילדיה לרוב, כדי להגיע בזמן אמת ולכן אנחנו חשבנו שזה משהו שכן צריך לייצר. יש לנו חוסר בתיאום ובסנכרון של עבודה בין משרדית, אני אומרת חוסר ולא אין תיאום כי כן יש תיאום, אמנם הוא לא מלא, אמנם הוא חסר אבל אנחנו רוצים לשפר אותו ולטייב אותו. יש כמובן חסמים משפטיים וחסמים חוקיים ובשביל זה ישב צוות של יועצים משפטיים מכל המשרדים ותיכף נפרט את זה. יש לנו פער, כפי שהבנו, בין היקף הנפגעים, היקף המשפחות שאנחנו יודעים עליהן שמגיעות לרשויות המטפלות לבין היקף התופעה ולבין היכולת המערכתית שלנו לטפל בה. יש לנו העדר במידע עדכני לגבי התופעה, כמו שהמנכ"ל של המשרד ציין. כמובן יש מחסור במענים לכל בני המשפחה. היום רוב המטופלים הם נשים בתוך הקהילה 67% הן נשים נפגעות אלימות, אנחנו רוצים להגיע ליותר גברים, אנחנו רוצים להגיע לילדים החשופים לאלימות והנפגעים, אנחנו רוצים להגיע לאזרחים הוותיקים וכמובן לעוד אוכלוסיות ייחודיות. יש לנו מחסור במענים הגנתיים ושיקומיים לנפגעים, אמנם יש מעני הגנה אבל הם לא מספיקים, הם לא מספיק דיפרנציאליים לצרכים שונים ולמאפיינים שונים, נפרט אחר כך. יש לנו מחסור במענים טיפוליים לגברים ולילדים, כפי שאמרתי קודם, יש לנו מחסור בידע וכלים אחודים שיטתיים מתוקפים של כלי הערכת מסוכנות, כפי שאמרנו קודם, הכלים נמצאים אצל הרשויות הם לא בהכרח אחודים הם לא בהכרח זהים, הם לא מסתכלים בדיוק אותו דבר ולכן יכול להיות מצב שהערכות הסיכון יהיו שונות בין מערכת למערכת. יש לנו כמובן מחסור בכלי מדידה, הנושא של הנתונים כפי שעלה כבר קודם, יש לנו בעיה קשה בהעברת מידע בין משרדים, מידע שקשור לפרט ולמשפחה, לנושא של נתונים בכלל שהם לא נתונים פרטניים, אנחנו אוספים נתונים אבל האיסוף שלנו הוא בעיקר באמצעים ידניים ולא באמצעים ממוחשבים, כל מערכת אוספת את הנתונים שלה, כל מערכת בוחרת איזה נתונים היא אוספת ולכן אנחנו מציעים פה משהו אחר. זה בעצם מה שעמד בבסיס העבודה שלנו לפני שיצאנו לדרך. נלך לפי סדר הצוותים, לפי המיספור שלהם, לא לפי סדר החשיבות שלהם.

מה שהצגת עכשיו זה כבר הממצאים או שזו נקודת המוצא שלכם?

זו נקודת המוצא. זה מה שידענו לפני שיצאנו לדרך.

אני רוצה שתמשיכו להציג אבל תעשו את זה כמה שיותר מרוכז ומתומצת כדי גם לאפשר שאלות הבהרה והערות ודיון אחר כך.

אני אנסה. אז צוות שדן בנושא של שיתופי הפעולה ברצף הטיפולי מציע שש תכניות מרכזיות, כמובן כל אחת מהן כוללת כמה תתי תכניות, אבל שש תכניות מרכזיות. התכנית הגדולה המרכזית ביותר היא הקמה של מערך בין משרדי קבוע, מנגנונים קבועים בין משרדיים שיהיו גם ברמת המטה, גם ברמת המחוזות של המשרדים השונים וגם ברמת השטח, בדומה, למי שמכיר, לתכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, תכנית 360 שמייצרת את המנגנון הקבוע שיושבים מתאמים גם ברמת המטות של המשרדים, גם ברמת המחוזות וגם ברמת הרשויות המקומיות, מתאמים שזה כל התפקיד שלהם, לתאם את העבודה הבין משרדית, למפות את החסמים, להעלות צרכים למפות לאקונות ולנסות לטפל בהן ביחד. הנושא הנוסף שהוזכר קודם זה להקים איזו שהיא תכנית פיילוט משותפת עם משרדים נוספים, להקים מרכזי סיוע והגנה 24/7 שהם יהיו רב תחומיים במובן שהם יהיו רב מקצועיים שישבו שם גם פסיכיאטרים, גם חוקרי משטרה, גם עובדים סוציאליים כדי לתת מענה מיידי ונגיש לכל הנפגעים שמגיעים, אנחנו מציעים כרגע אם אני לא טועה, להקים אחד כזה בכל מחוז, לבחון את ההיתכנות שלו וגם את האפקטיביות שלו ולפי זה נתרחב.

אנחנו מציעים לפרוש ברמה ארצית בכל תחנות המשטרה בארץ - - -

יש לי שאלה כמעט על כל נקודה שתעלו אבל הקמת מערך בין משרדי קבוע ברמת מטה מחוז שטח, כאשר מדובר שאפילו העובדים הסוציאליים שהיו בכוננות לא היה להם את הידע, אתם יוצאים מנקודת הנחה שכל אנשי השטח מכל הדיסציפלינות ומכל השירותים יש להם את הידע ואת ההבנה של איך לטפל באלימות, זה דבר ראשון. הקמת מרכז סיוע והקמת עוד גוף שמחייב תיאום עם הגופים הקיימים שממילא אין ביניהם - - -

ותקציב.

לתקציב אנחנו תיכף נגיע.

הנושא של הכשרות וידע יש צוות שדן בזה, זה לא סותר, אנחנו כן חושבים שצריך להטמיע ידע וצריך להכשיר, אנחנו מציעים פה תכנית שהיא מעטפת שמקיפה את כל הצרכים, אנחנו מנסים ומקווים שנצליח להקיף את כל הצרכים שיש גם בתחומי הידע וגם בתחומי הטיפול עצמם, הקמת המערך הבין משרדי לא עומד בפני עצמו, הוא משולב עם תהליכים אחרים שהצוותים הציגו, כולל פיתוח של כלים, כולל פיתוח שלהכשרות לכל המשרדים, לכל גורמי המקצוע. זו תכנית שהיא לא תוכל להיות מיושמת תוך שנה.

קראתם לזה מערך, אני בהצעת החוק שלי קראתי לזה הרשות למאבק.

אני יודעת שזה מה שאת קוראת לזה, אנחנו מציעים חלופה.

אתם לא חייבים לקרוא לו אותו דבר כל עוד אנחנו מדברים על אותו ילד.

אני לא בטוח שהוא יגדל אותו דבר.

אנחנו כן ננסה להתייחס לזה, מרכזי הסיוע וההגנה הרב תחומיים, ברגע שהם יצאו לדרך וזה יאושר, הם כמובן יצאו מתוך אותו מערך בין משרדי שאנחנו מגדירים. זו תכנית שתיגזר מתוך אותו מערך בין משרדי, כאשר יש מחויבות ואחריות משותפת של כל המשרדים, אז אנחנו מאמינים שנצליח לעבוד יותר בסנכרון ובתיאום ולא בקווים מקבילים.

נושא של מודל עו"ס-משטרה זה מודל שהוא כבר קיים בכ-30 רשויות מקומיות בארץ, תחנות משטרה, ואנחנו מציעים בגלל ההצלחה והחיוניות שלו לפרוש אותו ברמה הארצית לכל תחנות המשטרה. כמו שהמנכ"ל הזכיר להקים מוקד ייעודי ייחודי לנושא של אלימות במשפחה בתוך קו 118 שזה מוקד ארצי חירומי של משרד הרווחה, כוננויות אלימות במשפחה כבר אמרתי, כמובן פיתוח הכשרות שהן הכשרות שאנחנו נגדיר אותן יחד מה ה- - - המרכזיות, הגנריות, שהן MUST, שכול גורם מקצוע, בין אם הוא עובד סוציאלי, בין אם הוא איש חינוך, בין אם הוא רופא בין אם היא אחות, ידעו להסתכל על דברים דומים על מנת שנדע בכלל לאתר ולזהות וכמובן להעריך את רמת הסיכון.

צוות מס' 2 דן בשני נושאים מרכזיים, גם בנושא של אוכלוסיות ייחודיות וגם בנושא של הערכת מסוכנות. בנושא של הערכת מסוכנות כן הגדרנו – עאידה זה בשבילך - שצריך לפתח תכניות גם מניעה וגם טיפול רגישות תרבות ולא מותאמות תרבות. אני יודעת את הרגישות לנושא מותאמות תרבות כי לפעמים משלמים מחיר כשאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתרבויות שונות והאנשים והילדים והנפגעים משלמים מחיר ולכן בחרנו להגיד "רגישות תרבות" כי אנחנו כן מאמינים וחושבים שככל שאנשי המקצוע ידעו יותר, יבינו יותר את התרבות שממנה האדם מגיע ויבינו יותר את הקודים ואת ההקשר החברתי והתרבותי שבתוכם האדם חי, יהיה קל יותר גם לדווח ולשתף אותו, ויהיה קל לו לטפל בצורה יותר אפקטיבית באנשים ולכן כן המלצנו בצוות הזה לפתח תכניות מניעה רגישות תרבות. אנחנו חושבים שזה חסר. זה קיים, אבל חסר. כמובן אנחנו מציעים פה גם להתאים וגם להרחיב את הטיפול באוכלוסיות מיוחדות גם בתכניות בקהילה וגם בתכניות החוץ ביתיות שלנו. אנחנו ממליצים לגייס חוקרי אלימות במשפחה ייחודיים דוברי שפות ובעלי כשירות תרבותית ועל זה אולי נפרט אחר כך אם תרצו, על ידי המשטרה, וכמובן אנחנו מציעים למסד תהליכי עבודה מסודרים עם המנהיגות הקהילתית והדתית כי אנחנו מבינים שבלעדיהם אי אפשר לעזור לנשים נפגעות אלימות בעיקר.

רק ללחוש לך, עשרים שנה עשינו את זה ולצערי לא היה כל כך שיתוף פעולה מהמנהיגות והתנועה הפמיניסטית עשתה יופי של פעולה.

נוסיף פה מנהיגות - - -

זה ייתן דחיפה אם הם יתגייסו אבל בואו לא נגיד שאי אפשר לעשות כלום בלעדיהם.

גם כאן ארגוני השטח וזה המקום להגיד תודה לארגוני השטח, זיהו קודם ופעלו קודם ואני מאוד שמחה על החבירה הזאת, אבל אין ספק שצריך להודות לארגוני השטח.

ארגוני החברה האזרחית, מה שאנחנו קוראים להם, כמובן הם בפנים, הם בתוך, הם היו חלק מהצוותים, הם השתתפו והוזמנו, ותרמו לנו הרבה מאוד מהידע. הצוות השני גם דן בכלים להערכת מסוכנות, דיברנו על הפערים ואנחנו מציעים שלושה דברים מרכזיים, כמובן לפתח את הכלים, לתקף אותם מחקרית, כלים גם לאיתור גם לזיהוי וגם להערכת מסוכנות. אנחנו מציעים להכשיר ולהסמיך אנשים גורמי מקצוע בתחום הזה וכמובן בסופו של דבר אנחנו גם מציעים שבעצם גם בהליכים המשפטיים האזרחיים והפליליים נדון ונבחן את האפשרות לתת מינוי סטטוטורי של המדינה למעריכי מסוכנות שיהיו מוסכמים על המדינה.

חברי הכנסת, אם תרגישו שאתם רוצים לשאול שאלות באמצע.

אני מחכה לאוכלוסייה של האזרחים הוותיקים.

הצוות השלישי דן בנושא של נשים נפגעות אלימות במשפחה וזה צוות מאוד אינטנסיבי, הרבה מאוד אנשים נטלו בזה חלק. אלה עיקרי המענים שמצאנו לנכון להציג בפניכם, כמובן זה כולל עוד כמה אבל אנחנו לא יכולים לפרט הכל. ראינו לקונה ומחסור משמעותי בתחום של טיפול משולב של בריאות נפש ורווחה, נשים רבות נזקקות גם להגנה וגם למענים טיפוליים בקהילה שיש להן גם בעיות וצרכים נפשיים ואנחנו במה שיש לנו היום זה חסר. אנחנו מציעים גם להקים מקלט ייעודי לנשים נפגעות נפש ונפגעות אלימות במשפחה, משותף בין שני המשרדים. אנחנו מציעים כמובן להרחיב את השירותים היום שניתנים בקהילה ובמקלטים ולכלול גם גורמי מקצוע בתחום בריאות הנפש במענים הקיימים.

כולל הקמת מקלטים נוספים?

אז אמרנו, הקמת מקלט ייעודי נוסף שהוא לנשים.

חוץ מה- - -

לא מצאנו לנכון אלא רק אנחנו חשבנו שבתוך 14 המקלטים הקיימים ויושבת פה מולי מיכל חנוך אחדות שאחראית על המקלטים. את רוצה לפרט?

כללנו בתוך ההצעה שלנו גם הרחבה בתוך המקלטים של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, בכולם, גם הרחבה של איזה שהוא מתחם פיזי שיאפשר איזה שהוא פסק זמן בתוך המקלט וגם לנשים מסוימות שזקוקות לאישפוז אבל אי אפשר לכפות עליהן מבחינה משפטית והן נפגעות אלימות ובסיכון, מסגרת ייחודית.

את עדיין מדברת בעניין של שילוב נפש ורווחה, אני מדברת באופן כללי, האם חשבתם להוסיף עוד מקלט או עוד שני מקלטים כדי שיענו על הצורך של נשים באופן כללי ,כמו המקלטים הקיימים?

באופן כללי לא, אבל יש לנו הצעה להרחבה כפי שתראי בהמשך גם לגבי נשים מכורות ונשים בזנות, להרחבה נוספת ספציפית למענים שאנחנו לא יכולים לתת להם היום.

הספציפי זה תוספת.

בדיוק. הספציפי זה תוספת.

פה מדובר על הרחבה למענים ספציפיים. אני מדברת על העניין של המקלטים באופן כללי. להוסיף מספר הנשים שאפשר לקלוט בתוך מקלטים.

אני רוצה לענות לך על זה ממש בקצרה כי אחרת לא אספיק להגיע לצוות 9. יש לנו מערכת ממוחשבת שקולטת את כל הפניות של נשים במקלטים, אין אישה היום, ואני אומרת את זה באחריות, אין אישה היום שזקוקה להגנה ומקלט ואין מקום במקלט ולא נמצא לה חלופה. אין מצב כזה. אני יכולה להביא לך נתונים - - -

אני יודעת, אבל אמרת "ולא נמצא לה חלופה" לפעמים אתם צריכים חלופה.

לא, זו חלופה שאנחנו צריכים לגבי נשים חולות נפש, נשים מכורות, נשים שנמצאות במעגל הזנות, אלה החלופות שאנחנו היום לא יכולים לתת להן מענה ואנחנו מציעים לתת להן מענה.

דורשים במקום מציעים. לטרמינולוגיה יש משמעות.

דורשים. מקבלת את ההערה. דבר נוסף שאנחנו מבקשים לפתח פה זה כמובן תכניות של שיקום כלכלי ושיקום תעסוקתי וביסוס העצמאות של נשים. נשים נפגעות אלימות שבוחרות, בין אם טופלו בקהילה ובין אם טופלו במקלטים לנשים מוכות, אנחנו מציעים לפתח עבורם סל מענים, סל שירותים כדי לעזור להם להתבסס, לעמוד על הרגליים באופן עצמאי ולחזור להיות מתפקדות תורמות בקהילה שלהן, כמובן מדובר בעיקר בנשים שבחרו להפרד מבן הזוג שלהם ו מהגורם האלים ובחרו לחיות חיים עצמאיים.

אנחנו מציעים להקים מסגרת ייחודית לנשים מכורות ונשים ממעגל הזנות, שגם היום דרך אגב, אם יש נשים כאלה אנחנו מציעים להן חלופות, הן לא נשארות ברחוב בסכנה אבל המקלטים כפי שהם היום לא יכולים לקלוט אותן, אנחנו מציעים להקים מסגרת ייחודית עבורן ולבסוף מענים לנשים בסיכון גבוה. כפי שאנחנו גם מודעים וגם יודעים ונאמר פה כמה וכמה פעמים בוועדות האלה, יש נשים שנכנסות למקלט לנשים מוכות, הן נמצאות בסיכון מתמיד, אנחנו קוראים לזה חזקת מסוכנות, נשים שגם אם תצאנה אחרי שנה ושנה וחצי מהמקלט, התכנית האינטנסיבית והמעטפת שהיא קיבלה הן עלולות להירצח. אנחנו מכירים כמה נשים כאלה באופן אישי שהיו במקלטים יצאו מהמקלטים ונרצחו למרות זאת ואנחנו יודעים שזו תופעה בעיקר במשפחות עברייניות ומשפחות פשע, אנחנו יודעים שזו תופעה שנדרשת יצירתיות, להמציא מענה מותאם עבור נשים מהסוג הזה כגון, כתבתי פה כגון, אבל יש לנו כמה הצעות, כגון הסדר בינלאומי, ובשביל זה גם ישבו איתנו משרד החוץ.

התבקשתי על ידי עידן המלווה שלי היום, הוא רוצה לשאול כמה מקלטים יש ולמה אין יותר.

רק לידיעה, הוועדה לזכויות הילד היום מציינת את יום הילד הבינלאומי ויש לנו קבוצה נהדרת של תלמידי בתי ספר שמתלווים אלינו כחברי כנסת לאורך היום.

יש לנו 14 מקלטים לנשים שפזורים ברחבי הארץ, יש לנו שניים מיוחדים לנשים מהאוכלוסייה הערבית ועוד שניים מעורבים גם לנשים מהאוכלוסייה הערבית וגם לא, בערך 700 נשים כל שנה מגיעות למקלטים ועוד בערך 1,000 ילדים שלהם זה מאוד קשה לצאת למקלט לנשים מוכות, זו בחירה מאוד קשה לאישה ולילדים שלה, היא מנתקת אותם, את עצמה ואת המשפחה מהסביבה הטבעית ולכן אנחנו לא חושבים היום שאנחנו צריכים לפתח עוד מקלטים כאלה, אנחנו צריכים לפתח עוד מקלטים לאוכלוסיית נשים אחרות.

אם את אומרת שנשים לא מתלהבות להיות תקופה, במיוחד ארוכה, איזו אלטרנטיבה יש לך להגן עליהן, אם הן לא במקלט? בבית תגני עליהן?

יש תכניות הגנה בתוך הקהילה, זה תלוי ברמת הסיכון שלהם כמובן. יש צווי הגנה בהליך אזרחי.

השר לבטחון פנים אמר שהוא תומך והוא מוביל עכשיו באמת את חוק האזיקונים, שיהיה על הגבר, כמובן בהוראה של בית משפט.

ברגע שהוא יצא מהמתחם שהוא נמצא בו - - -

ברגע שהוא מתקרב לאשה, המשטרה יודעת.

אנחנו מבקשים לבוא וליישם, אי אפשר שרק אישה תלך מביתה, תעזוב את העבודה.

זה בצוות 8. בואו נחכה.

אנחנו ננסה לענות גם על זה. אני כן אבקש את הסבלנות כי אני חושבת שנצליח.

אני מבקשת כותרות.

או דווקא מקלטים לגברים. למה לכלוא את הנשים במקלט?

אני מזכירה את ההערה של - - -

חברת הכנסת עליזה לביא. חברי הכנסת המכובדים כולם ישבו בשקט עד עכשיו. בואו נסכים ככה, אני רוצה שתעברי על הצוותים בכותרות כי אני יודעת קצת מה הולך להיות וחלק מהשאלות שנשאלות תתנו עליהן מענה.

רציתי להשלים את הרעיון שלי או דווקא מקלטים לגברים. כי לכלוא את הנשים ולנתק אותן מהחיים, לנתק אותן מהחיים, דווקא לנתק את הנאשם מהחיים.

גבירתי, למען הסדר בדיון הבאתם בפנינו בכתב את הפירוט של עבודת הצוותים כך שגבירתי לא חייבת להכנס לפירוט לגבי כל צוות. הפרטים נמצאים בפנינו. תסמכי עלינו שאנחנו קוראים אותם ויודעים מה.

אני קודם כל שמחה שהתכנית עושה את ההדים האלה זה אומר שכנראה מציעים משהו פה שאפשר לקיים עליו דיון. אני אבקש ורוצה שתקחי לתשומת ליבך הערה של חבר הכנסת דב חנין, בדרך כלל בוועדות חברי הכנסת אוהבים לשאול ולהתדיין, אז בואי ניתן להם את הזמן לעשות את זה, נקצר כמה שאפשר, יש לכם את המצגת בידיים תסתכלו עליה ונעבור על זה מהר.

בסדר, יש לי הצעה גם למה שחבר הכנסת חנין הציע. אני לא אקריא אבל אגיד היילייט אחד מכל צוות כי אני חושבת שיש פה בשורה ואני כן אתייחס לשני דברים שנאמרו פה גם של חברת הכנסת חנין זועבי וגם של חברת הכנסת עליזה לביא. קודם כל, כן. אנחנו השנה מפתחים בשני מקלטים לנשים נפגעות אלימות יחידות לנשים עם ילדיהן המתבגרים. זה משהו שעבדנו עליו עוד לפני הוועדה.

באיזה גיל?

אני מבקשת, כדי שנוכל לצלוח על כל התכנית תציגי אותה בקצרה. זה מה שביקשתי. ואני מבקשת מחברי וחברות הכנסת, יש לכם את המצגת, יש בה פירוט, תסמנו איפה אתם רוצים לשאול שאלות ואז נפתח את הדיון.

אני מציע שתצייני רק את הכותרות של הצוותים וחברי הכנסת יתייחסו לשאלות שהם רוצים לגבי כל צוות וצוות, 3-4 דקות וכך נקצר את כל התהליך.

אוקיי. הצוות הרביעי דן בנושא של גברים פוגעים ונפגעים ואלה התכניות שאנחנו מביאים. כמובן גם מסגרות חוץ ביתיות לגברים, אנחנו יודעים שיש קושי מאוד גדול לגייס גברים לתהליך של טיפול, הנשים הן אלה שמתלוננות, הן אלה שנמצאות בסיכון ולהן אנחנו יכולים להציע הגנה. גברים זה תהליך הרבה יותר מורכב אבל אנחנו מציעים בכל זאת כמה וכמה פתרונות, אנחנו מקווים שנצליח לגייס יותר.

צוות 5 עבד בנושא של ילדים, כאשר הוא מכיל ומרחיב את ההתייחסות לילדים, גם ילדים שחשופים לאלימות בין הוריהם, ילדים שאמנם אולי לא חוטפים את המכה בעצמם אבל הם רואים את אבא לרוב מכה את אמא, חיים בתוך אווירה של אלימות קשה ואנחנו חושבים שצריך להתייחס אליהם כלקוח מרכזי של השירותים הטיפוליים שלנו לכן אנחנו מציעים להרחיב באופן דרמטי את המענים הטיפוליים עבורם וכמובן את הכלים שלנו לאיתור וזיהוי שלהם.

צוות 6 דן באזרחים ותיקים, אוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה גם מפאת המאפיינים הייחודיים שלה וכמובן כאשר הם נפגעי אלימות במשפחה יש להם פחות ופחות חוסן ופחות יכולת להגן על עצמם וגם פה אנחנו מציעים כמה וכמה תכניות יישום ושאנחנו מאמינים שנצליח לסייע להם ביתר שאת בזכותן.

צוות 7 עבד על סוגיות חקיקה וסוגיות משפטיות. יושבת פה יושבת הראש, עורכת הדין ליאורה אברמוביץ ממשרד הרווחה שבעצם מה שהצוות הזה עשה בעיקר, זה מיפה שוב את כל החוקים הקיימים, את כל הסוגיות המשפטיות שהיום נדמה שהן מהוות חסם מרכזי. אנחנו מציעים פה משהו חשוב מאוד, להקים צוות בין משרדי של יועצים משפטיים קבוע, שישב גם על נושא של חקיקה וגם להסרת חסמים משפטיים וקשורים להעברת מידע. זה צוות מאוד חיוני.

צוות 8 עסק באמצעי הגנה נוספים, גם טכנולוגיים וגם פיזיים. יושבת פה יושבת הראש רבקה תורג'מן מהמשטרה, שבעצם מציעה פה מעבר למקלטים שקיימים ומעבר לאמצעים הקיימים, מציעה אמצעי הגנה נוספים גם אמצעי הגנה טכנולוגיים כמו פיתוח אפליקציה פיתוח פיקוח אלקטרוני בצווי הגנה, וכמובן הרחבה של סלי ההגנה הפיזיים. ככל שיהיו שאלות נרחיב אחר כך.

צוות 9 עסק בהרחבת הפעולות בנושא של מודעות והסברה. אנחנו מודעים לזה כמה שזה חשוב, זה נעשה היום בעיקר אד-הוק, בעיקר נקודתי ברמה המקומית לא באופן קבוע, באופן טבעי אולי חשבו שזה פחות חשוב כי יותר חשוב לטפל בנפגעים שנמצאים תחת הרדאר, אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב, שמנו לזה זרקור מאוד משמעותי בתוך הצוותים ואנחנו מציעים להקים מערך הסברה קבוע ומתמשך, להקים ערכות גם לאנשי חינוך בכל הגילאים של המסגרות שבהם הם מחנכים וגם לאנשים נוספים, וכמובן מידע שיינתן כל הזמן בנושא של מיצוי זכויות והנגשה שלהם.

הצוות האחרון זה צוות שעסק בנושא של ניהול ופיתוח ידע מדידה ומחקר, כפי שכבר נאמר קודם הסקר הלאומי האחרון שנעשה בתחום הזה פורסם בשנת 2000, עברו 16 שנים, אנחנו חושבים שזה לא נכון לחכות כל כך הרבה שנים לביצוע הסקרים, אנחנו כן רוצים לדעת יותר על התופעה, על המאפיינים שלה, לפתח מענים ולפתח מדיניות שמותאמת לצרכים לכן אנחנו מציעים גם סקר לאומי רב שנתי, גם לייצר בסיס נתונים משותף לכל המשרדים וכמובן לייצר כלי מדידה שהיום אנחנו פחות ופחות מסוגלים לעשות בכלים העומדים לרשותנו. זה בעצם עיקר העיקרים. הדו"ח המפורט כולל 400 ע מודים, בערך 100 תכניות שונות. כשזה יאושר וכשזה אני מקווה שיתוקצב, כמובן זה יהיה פתוח לציבור הרחב ולהתייחסויות. תודה רבה על ההקשבה.

תודה רבה. אני חייבת להגיד שהרי עבדתם קשה, ואנחנו עוד נעביד אתכם כדי להסביר את הפרטים ולענות על השאלות. אני אתן קודם כל כמה דקות למר אליעזר רוזנבאום שבעצם הכין את ההמלצות שעל סמכן הוועדה שעמד בראשה הכינה את ההמלצות שעל סמך ההמלצות האלה פיתחתם את תכנית העבודה להתייחס.

בוקר טוב. אני גם רוצה לברך את הצוותים שעבדו במשך מספר חודשים יחסית קטן כדי להכין את התכנית ליישום ההמלצות שאני עמדתי בראש הוועדה, בסך הכל המלצנו על 14 המלצות, הוקמו עשרה צוותים שהכילו את 14 ההמלצות, חלק מההמלצות חוברו ואם אנחנו עוברים על הרשימה שהוצגה כאן אנחנו רואים שלמעשה נגעו בכל ההמלצות. נקודה אחת אני מקווה שנעגן את זה גם בחקיקה של ההגדרה מהי אלימות במשפחה, שנחיל בה את כל סוגי האלימות כדי שכל משרדי הממשלה יעבדו על פי אותה הגדרה כפי שנהוג במדינות העולם ובדקנו את הדבר הזה.

דבר נוסף, הנושא של העברת המידע דורש תיקון חקיקה, ואנחנו במסגרת העבודה שריכזתי הגענו להסכמה עם משרד הבריאות ומשרד המשפטים ברוב הנקודות, אני מקווה שהדברים הושלמו ונוכל לעשות את התיקונים הנדרשים כי ללא העברת המידע ימשיך להיות חסר משמעותי במענה. הדבר הנוסף זה הכלי להערכת מסוכנות שבו צריכים כל המשרדים לעבוד, אולי לא עם כל המרכיבים של הכלי אבל כלי אחד שלא יהיה מצב שגוף אחד שעושה את ההערכה מגדיר את האדם ברמת סיכון X, והמשרד השני ברמת סיכון פחותה יותר, ואז כמובן שכל ההתנהלות של המענה הוא חסר ובעייתי.

הנושא של אמצעים טכנולוגיים להגנה הוא נושא חשוב ואני מקווה שנצליח ליישם ולהשתמש בטכנולוגיות הקיימות היום, לא צריך לפתח, הכל מוצרי מדף, צריך תקציב וצריך להוציא את זה לפועל, וכפי שנאמר כאן השר לבטחון פנים מקדם את הנושא של אזיק אלקטרוני על מנת לפקח על אותם אלימים.

יש שתי הצעות חוק גם של חברת הכנסת עליזה לביא וגם שלי וכבר התחלנו לדבר על באמת לשלב ולשתף פעולה כדי לקדם את ההצעות.

כדי שנוכל לאפשר לאותן נשים לא להיות רק במקלטים אלא לאפשר להן את שגרת החיים מצד אחד, מצד שני לתת להן את הבטחון המירבי הנדרש כדי שאם הבעל האלים או גורם אחר ירצה לממש את זממו כמובן שתהיה התראה מספיק זמן על מנת שמי שיצטרך להגיע כדי למנוע את הפעולה יגיע והנושא של הגברת המודעות, בהחלט צריך בנושא הזה לפעול על ידי כל משרדי הממשלה השותפים וכמובן המחקר המלווה שהוא צריך להיות באופן רצוף ושיטתי ולא בפרקי זמן אלא באופן קבוע לאסוף את הנתונים, לנתח אותם ולראות איפה ישנם הפערים כדי להתאים את התכניות בנושא הזה.

אנחנו במסגרת תכניות המניעה שהמשרד לבטחון פנים פועל ברשויות המקומיות, כמובן שגם הנושא הזה נמצא על הפרק, רק לאחרונה קיימנו יום עיון שלם עם הרווחה ועם המשטרה על מנת גם להציג את העשייה, גם להציג את הפערים וגם את הדרכים איך להתמודד ביחד על מנת לשפר את המענה. אחד המענים זה עו"ס-משטרה, שבפיילוט שעשינו בהחלט התוצאות הן משביעות רצון, ואני חושב שכפי שאמר מנכ"ל הרווחה, השילוב זרועות והשותפות הרצופה שתבוא לידי ביטוי החל מרמת היישוב של השולחנות העגולים לרמה המחוזית והרמה הארצית, יאפשרו מתן מענה טוב יותר. תודה.

יש לי שאלה, למה יש הוראות לא לעשות את פילוח הפניות, של נשים שנרצחו לפי ארץ מוצא? זה התקבל אצלכם במשרד. ידוע לך על זה?

לא.

הוועדה תשמח לקבל תשובה.

לשאלתך, לגבי פילוח לפי מדינות אלה נתונים שהצגנו שאנחנו לא מקבלים מהמשרד לבטחון פנים. יש להם נימוק והנימוק הוא שזה מתייג אוכלוסיות.

אז למה אומרים ערביות ויהודיות, זה לא מתייג? זה לא אוכלוסיות?

אנחנו חושבים שיש בעיה עם הנימוק הזה, כי אם לא יודעים איפה נמצאת התופעה, כמובן שגם הטיפול עלול להיות לא ממוקד ולא לתת מענה.

בגלל זה שאלתי, אני חושבת שאנחנו נצטרך לטפל בנושא הזה כי אני לא מבינה איך אפשר להבין, עד כמה שידוע לי הסטטיסטיקה ידועה להם כך שאני לא יכולה להגיד שהם לא מתייחסים אליה, צריך לבדוק את זה. אבל למה לא מוציאים את זה כלפי חוץ, זה מה שמעניין אותי כי את הפילוח בין יהודיות וערביות הם אכן עשו, אז מה הבעיה בלהוציא את כלל המידע.

רק לציין שמשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים כן העביר פילוח לפי ארצות המוצא. הבעיה שלנו בנתונים הייתה עם המשרד לבטחון פנים.

אז אני אשמח לקבל אחר כך מהמשרד ונרשום בפנינו שאנחנו נרצה לדעת למה זה נעשה. חבר הכנסת דב חנין בבקשה.

תודה גבירתי יושבת ראש הוועדה, תודה על קיום הדיון הזה. אני יודע שעבורך גם ברמה האישית, הדיון הזה בוועדה דווקא בנושא הזה הוא סוג של סגירת מעגל. לפני שנבחרת לכנסת במשך הרבה מאוד שנים הובלת את המאבק בנושא הזה בחברה הערבית בישראל והיית בין המובילות של ההתמודדות ושל יוזמות של נשים בתחום הזה בכלל.

אני אומר את הדברים מכיוון שגם היום מסביב לשולחן נמצאות נציגות של ארגוני נשים שעושות עבודה מדהימה בתחום הזה, שמחתי לראות שגם אתם בצוות הממשלתי נעזרים בידע ובנסיון העצום שנצבר כאן. היום הזה דווקא השנה בכנסת הוא מאוד חשוב כיון שלצערי הגדול בתקופה האחרונה יש תחושה שמתקבלים מסרים קצת עמומים או סותרים בנושאים של פגיעה בנשים, אלימות נגד נשים, הטרדות כלפי נשים. המסרים האלה העמומים או הדו משמעיים, ואני אומר את הדברים בשפה מאוד מתונה, נשמעים לא רק אצלנו, אפילו לנשיאות ארצות הברית נבחר אדם שהודה בהתנהלות פוגענית ושערורייתית במיוחד כלפי נשים.

דווקא בתנאים האלה אני חושב שהדיונים האלה והעברת מסר מאוד ברור מצידנו כמערכת זה חיוני במיוחד, זה אפילו יותר חיוני מאשר בימים אחרים. עברתי על תכנית הפעולה שאתם הצגתם את תמציתה כאן, אני רוצה להביע הערכה גדולה לעבודה שעשיתם. אני חייב להגיד לכם שמבחינתי הדו"ח הזה הוא בעיקר דו"ח של פערים, הוא מראה את המרחק הגדול בין המקום שאליו אנחנו צריכים להגיע יחסית דחוף, לבין המקום שבו עדיין אנחנו נמצאים וכאן אני רוצה להפנות תשומת לב לכמה נתונים בולטים במיוחד שיש בממצאים שהביאו בפנינו עובדות מרכז המחקר והמידע שעשו עבודה מאוד מרשימה.

אי אפשר לא להתחיל בנתון הזה שהוא תמיד צועק מחדש, על מקרי הרצח הידועים מראש. אותן נשים שפונות, מתלוננות, שלוש מתוך שמונה נשים שנרצחו על ידי בני זוגן התלוננו מראש במשטרה. זה היה כתוב על הקיר ואני חייב לומר לכם שבכל מקרה שאני נתקלתי בו השנה, ובאתי לבקר בכמה משפחות, אני שמעתי את התלונה הזאת שהיו תלונות, היו פניות, ואיך שהוא לא ננקטו הצעדים המתחייבים, זה מאד מאוד מטריד, זה מאוד מקומם ואי אפשר לעבור על זה לסדר היום. יש קושי מאוד גדול, יש אתגר מאוד גדול בחברה הערבית ולכן אני חושב שחשוב היה גם שתשימו לב כמה הייתה פה, לפחות בתחילת הדיון, התייצבות מרשימה של חברי כנסת מכל המפלגות הפעילות בציבור הערבי. אני חושב שיש רצון בציבור, בהנהגה, לעשות שינוי וצריך פה לייצר את החיבורים החברתיים לכל הכוחות כדי באמת לבצע מהפכה בתחום הזה.

נתון אחרון שאני חייב להגיד לכם שזעזע אותי, בנתונים שהמרכז למחקר ומידע הביא בפנינו, זה הנתון של המספר הענקי באופן יחסי של קטינות, של ילדות, של נערות שמותקפות או מוטרדות. זה מופיע בכל מיני מקומות בדף הגדול הזה שנמצא בפנינו, שליש מהמתלוננות לפי הנתונים של המשטרה על עבירות מין כלפי נשים הן קטינות. שליש. זה נתון איום. אני מסתכל על הטבלה שנמצאת בנתונים של משרד הבריאות, 184 מתוך כ-570 נערות שהגיעו לבתי חולים בגלל פגיעת אלימות, זו הייתה תקיפה מינית בידי אדם זר, או התעללות או תקיפה מינית בתוך המשפחה. נתוני משרד הבריאות מראים שהפגיעה הרווחת בקרב נערות בנות 13-18 הייתה תקיפה מינית, זה נתון קשה ביותר, ולפי הנתונים של איגוד מרכזי הסיוע, כ-57% מהנשים שפנו ודיווחו על תלונות מיניות ודיווחו גם על הגילאים שלהן, היו קטינות בעת הפגיעה בהן. יש לנו פה באמת, אני חייב לומר שהנתונים האלה באמת יותר קשים ויותר מזעזעים ממה שאני חששתי ואני חושב שזה מחייב אותנו לפעולה, גם קודם כל לפעולה של מסר כמה הדבר הזה הוא מזעזע ונורא והוא מחוץ לכל נורמה אנושית מתקבלת על הדעת.

קודם כל תודה רבה. ממ"מ למי שלא יודע, מרכז המחקר והמידע, זה חשוב, אבל לא זה מה שרציתי להגיד, אלא שלמי שאין את הדף שממנו ציטט חבר הכנסת חנין, יש פה זרקורים נוספים גם בעותקים פיזיים שנמצאים כאן וגם כפי שאמרה קודם אילה אליהו החוקרת שלנו, נמצא באתר הכנסת בקישור מחקר ומידע. תודה.

תודה. אני חושבת שזה חשוב מאוד, המידע הזה יכולים להשתמש בו לאורך השנה, כך למדתי בשנה שעברה ואכן זה לשימוש שלנו. כשישבתי והקשבתי לתכנית הפעולה היה חסר לי כל הזמן שאנחנו מדברים על אלימות בתוך המשפחה כאשר אנחנו יודעים שנשים סובלות מאלימות ובמיוחד אלימות מינית לא רק בתוך המשפחה. אז כל הנושא של טיפול בנפגעות תקיפה מינית התייחסנו אליו גם אתמול בדיון של השקת הדו"ח של איגוד מרכזי הסיוע, אבל גם לא בלטה לי התייחסות לנושא הזה למרות שגם כן תקיפות מיניות מתרחשות בתוך המשפחה.

אולי באמת אם יש הערות לרשום, כדי לתת לכם גם כן אחר כך להתייחס. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף בבקשה.

בוקר טוב לכולם. מתלווה אלינו היום תחסין, תלמיד כיתה יא' מיפו, הוא הבין מה שאנחנו מדברים על אלימות והוא רוצה להגיד כמה דברים. דווקא היה מקרה לפני חודש וחצי ביפו.

בוקר טוב. קוראים לי תחסין ורציתי לדבר על עניין האלימות כנגד נשים. לפני חודש וחצי נרצחה המזכירה של הודא, בבית הספר.

היא מבית הספר שלכם?

כן. ובית הספר היה ממש באבל למשך שבוע שלם. זה באמת מזעזע לדעת שקוראים לזה "כבוד המשפחה" וזה בכלל לא קשור, הודא הייתה מקסימה, אין כמוה.

אף אחד לא קרא לזה כבוד המשפחה.

ככה המשפחה קראו לזה. כבוד המשפחה קראו לזה.

תלוי מי. יש כאלה שקוראים לזה כך.

כולם התחילו לדבר "כבוד המשפחה", "כבוד המשפחה" ואף אחד כמעט לא יודע שהיא נעדרה מבית הספר לפני כן שנה, אסרו עליה לצאת מהבית, נעלו אותה בבית כביכול לא נתנו לה לצאת, רק אחרי שנה היא חזרה לבית הספר בתור מזכירה ונרצחה, וכל זה בגלל שהיא התגרשה מבעלה, לא נתנו לה לראות את הילדים שלה, וכל הזמן הזה היא הייתה במשך שנתיים במשפטים כדי לקחת את הילדים אליה ועד שהיא הצליחה רצחו אותה. רק רציתי לומר שצריך לטפל בעניין הזה כי זה דבר באמת קשה. תודה.

נכון. עד כמה שרואים כשקורה מקרה רצח כזה זה לא רק שאנשים שהם קרובי משפחה נפגעים מזה, חוץ מהקורבן עצמו אלא גם צעירים שהכירו והיו בקשר איתה, אתם גם בעצמכם מרגישים את הכאב הזה. אני שמחה שאתה נמצא איתנו.

אני אגיד כמה מילים. כמובן צריך להגיד משהו טוב קודם כל, תודה רבה מאוד ליושבת ראש הוועדה שהנושא לא רק קשור אליה מבחינה מתמדת, עוד לפני שהפעילות הייתה כאן בכנסת וזה לא רק סגירת מעגל אבל זה התחלה וסגירת מעגל בעבודה הנהדרת הזאת שהיא מבצעת כל הזמן.

אני חושב שאם נישאר עם הניירת הזאת, המחקר טוב ויפה, מאוד טוב. וזה אנחנו יודעים, נתונים, תודה רבה גם ל-מ.מ.מ ומשרד הרווחה על העבודה הנהדרת, אבל זה לא מספיק. צריך להוציא את זה לפועל. אם אין תקציב ואין עבודה נכונה ולשים יעדים תוך שנה-שנתיים כמה אפשר למגר את התופעה הזאת. אנחנו לא רוצים להגיד למשל ולשים עוד מקלט אצל האוכלוסייה הערבית, עוד מקלט של נשים מוכות אנחנו רוצים שיהיה מקלט אבל שלא יאוכלס. זו המטרה.

עד שנגיע לשם.

לכן הדיאגנוזה נכונה אבל הטפול עדיין לא יוצא לפועל. צריך להקדיש כאן בעבודה הזאת ולהשקיע בשני דברים. מניעה והרתעה ובגלל זה יש כאן גם משטרה וכמובן שזה צוות רב משרדי, בין משרדי, וזה נכון. לכן אם לא תהיה הרתעה וענישה נכונה, עדיף שנעשה את המניעה קודם אבל אם זה כבר יצא לפועל לצערנו הרב, לכן חייב להיות מסר ברור שההרתעה והענישה תהיה בהתאם וגם אמצעי המניעה שנשקיע בהם מבחינת עובדות סוציאליות, משרדי הרווחה במועצות המקומיות ובהסברה, בזה צריך להשקיע ומוקדי הסיכון צריך להתייחס אליהם בצורה הנכונה, לא רק בערבון מוגבל.

אני מבין שלפעמים אומרים את הנוסחה הזאת, סליחה על הביטוי "זאב, זאב" אבל בכל זאת המקרים האלה שקורים ויש הישנות, הם לא המצבים האלה. צריך להתייחס ברצינות לכל ה תראה ולכל תלונה שתוגש וכל משרד צריך לבדוק את זה ולהתייחס בצורה רצינית לעניין. טוב שיהיו 20,000 פעם התראות לא כל כך נכונות מאשר שנחמיץ התראה אחת שתהיה טרגדיה. לכן להשקיע במניעה ובהרתעה.

תודה חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. עד כמה שאני רואה במצגת שאתם קבעתם לעצמכם גם לוח זמנים לביצוע התכנית. תרצו להעלות את זה? או אולי שאלות, ואני ארצה התייחסות לעניין התקצוב של התכנית. התכנית נראית מסועפת וגדולה.

אני ברשותך אתייחס לעניין של תכנית העבודה. צירפנו למצגת ולדו"ח המתומצת את עקרונות תכנית העבודה. לא פירטנו כל שלב ושלב מה נעשה בתוך השלבים אלא הדגשנו מתי התהליך מתחיל ומתי התהליך מסתיים, כך שזאת מחויבות של המשרד. מה שיש לגבירתי זאת המחויבות של המשרד בהיבט של תכנית העבודה העקרונית כי זה לא היה נכון לדעתנו להגיע לכנסת עם פירוט של תכנית העבודה בצורה יותר מפורטת של כל שלב ושלב מפני שכמו שאמרנו בתחילת הדברים זה עדיין לא אושר על ידי השרים לכן חשוב שנדבר כרגע רק על העקרונות כדי שנאפשר להם - - -

אבל אני יודעת שיש לכם הערכה תקציבית.

אני אתייחס. התייחסתי קודם רק לעניין של תכנית העבודה. לגבי העניין של תקציב, ניסיתי לדבר עם חברי אליעזר מהמשרד לבטחון פנים אם הוא יודע לעזור לנו כרגע, מסתבר שכרגע זה קצת קשה כי כנראה כל האנשים שהוא מנסה לדבר איתם עסוקים, אבל משרד העבודה והרווחה שריין תקציב בסיסי לטובת העניין ולנו יש תקציב בסיסי אבל גם כאן אני מבקש את רשותך לא להתייחס כרגע למספר ולומר שיש לנו איזה שהוא תקציב מסיבה אחת - אני מצפה שעד סוף היום אולי תהיה לנו תשובה יותר טובה מהמשרד לבטחון פנים ואז נוכל להעביר אליך את התשובה בצורה מסודרת. אני מקווה שעד סוף היום תהיה תשובה חיובית, אבל בואו נמתין.

אוקיי. אולי גם הסיכומים שלנו יעזרו לכם באיזה שהוא שלב. לפני שנתקדם בדיון, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לאדם שליווה את העבודה של הוועדה, לפחות ממה שאני יודעת, מאז שאני נכנסתי לתפקיד יושבת הראש, ניצב משנה מאיר דב ברקוביץ, ראש מדור נפגעי עבירה, הקודם, אפשר להגיד כבר, ובעצם אתה עוזב את הדיונים שלנו כדי להיות ראש מחלקת נוער וכנראה תצטרך להגיע לוועדות אחרות אלא אם נצטרך אותך כמובן.

אני רוצה להודות לך על שיתוף הפעולה שהיה עם ה וועדה לאורך שנה וחצי ואני יודעת שגם לפני שנכנסתי לתפקיד הגעת, תרמת בדיונים ועזרת לנו. אני יודעת שאני לפעמים נדנדתי, התקשרתי, ביקשתי בקשות ותמיד מצאתי אוזן קשבת ונכונות לעזרה. אני מאוד מודה לך. אנחנו מאחלות לך להצליח בתפקידך ולשמור על איך שהכרנו, הרצון לתרום ולעזור ולסייע, ומברכות את סגן ניצב איילת אורנשטיין על הצטרפותך כראש מדור נפגעי עבירה ונקווה לשיתוף פעולה עתידי. המון הצלחה ותביאי לנו עוד חידושים והצלחות כדי למגר את התופעה ולהגן על נפגעי ונפגעות עבירה. תודה.

אפשר להצטרף לתודות של גבירתי ולומר באמת כיושב ראש ועדה, תודה על התרומה העצומה שהייתה לך בתוך התהליך של העבודה וגיבוש המסקנות וההמלצות. גם לפני העבודה היית שותף מלא לעבודה של המשרד וגם בתוך הוועדה ואני מאחל לך הצלחה בהמשך.

כמו שאני תמיד אומרת, זה יום הסטורי שאני נותנת שבחים לאיש משטרה. זה לא קורה כל יום.

טוב, זה בהחלט לא מובן מאליו. אני אפילו מתרגש מהדברים האלה פה בפורום הזה. אני גם רוצה להודות, ודאי לכל השותפים שיש לנו עוד דרך להמשיך ביחד בהרבה תחומים אבל במקרה הזה שאנחנו מדברים על הוועדה, זו באמת ועדה שקשה להיות בה נציג משטרה הרבה פעמים, גם בגלל הנושאים שעוסקים בהם, קשה לעמוד מול נפגעות, ולשמוע את הסיפור האישי שלהן שלפעמים אתה מזדהה לגמרי ואתה יודע על הכשלים שהיו אולי בדרך שהן טופלו, ולמרות כל המאמצים שייעשו לתקן אותם למי שנפגע הוא כבר נפגע. ואני חושב שאחד הדברים היפים שהיו פה בוועדה מבחינתי הוא החוויה הטובה מהבחינה הזאת שגם הביקורת וגם הוויכוחים נוהלו תמיד בצורה עניינית, מכבדת, וגם מצד גבירתי באופן שהיא איפשרה לאחרים להתייחס ולשמוע את אנשי המקצוע ואני מאוד מאוד מודה על החוויה שהיא לא תמיד החוויה הרגילה פה בכנסת.

תודה ובהצלחה. גברת רות רזניק בבקשה.

בוקר טוב או בוקר לא טוב כי אם אנחנו מתכנסים בנושא אלימות נגד נשים בכנסת, סימן שהאלימות קיימת. אני מברכת את כל הנוכחים ובמיוחד מברכת על כך שהוקמה סוף סוף וועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה שונים, אני לא בטוחה אם שמעתי גם את משרד החינוך כחברים בוועדה הזאת.

התשובה היא כן.

אז אני רוצה להתייחס לנושא החינוך ואני לא יודעת אם כל כך אנחנו עוסקות בזה, אבל זה שייך. אם אנחנו רוצים ורוצות שבעוד חמישים שנה, לא בעוד עשור או עשרים שנה, אני עוסקת בתחום הזה ארבעים שנה. אם אנחנו נרצה שנמזער את זה לדבר שולי שאולי 5% מהמשפחות בישראל סובלות ממנו, צריך להתחיל בחינוך הילדים. צריך להתחיל מגן הילדים שבהם אנחנו רואים ילדים מכים אחד את השני וההורים מלמדים "תחזירו" ולא מלמדים אותם לדבר ולהידבר. אנחנו לאחרונה ראינו בתקשורת, ואני לא ממציאה את כל המספרים האלה, ש-45% מהילדים בבתי הספר היסודי במדינת ישראל חוו אלימות. זה נתון מחריד במיוחד מפני שחלק חוו אלימות בבית, חלק חוו אלימות בבית הספר מחבריהם, חלק חוו אלימות בדרך לבית הספר וחלק חוו אלימות מהמורים, גם מהנתון הזה אי אפשר להתעלם. אבל 45% מהילדים.

ישבתי ובדקתי לעצמי. בנות לא מרביצות. זה לא דבר שהוא נורמטיבי בין בנות. יש 10% נאמר, אבל 80% מהילדים הבנים בבית ספר יסודי חוו אלימות במדינת ישראל. מה ילדים לומדים? ילדים לומדים שנורמה גברית היא להיות אלים. אם מכים אותך אתה תהיה יותר חזק מהשני. לא מלמדים אותם שיש שפה אחרת להידברות וכאן אני חושבת שיש פאשלה מאוד גדולה של כולנו, של מי שעוסק בקורבנות בוודאי. אנחנו עוסקות בקורבנות, אנחנו במקלטים עוסקות בנשים ובילדים, אנחנו רואות את השינוי לטובה שחל בכל הילדים שמגיעים אלינו. לכולם, ללא יוצא מהכלל, אני מדברת על טווח של המון שנים, להוציא שניים-שלושה ילדים שבאו והם היו כבר כל כך מוכים פיזית שהמקום שלהם בוודאי יסיים בבית חולים לחולי נפש, לצמיתות.

אנחנו צריכים לחשוב על הדורות הבאים. מה שאנחנו עושים כאן זה טוב, אבל זה בהחלט לא מספיק. משרד הרווחה חולש על בערך 17% מאוכלוסיית מדינת ישראל, אילה תתקני אותי אם אני טועה.

קצת יותר.

קצת יותר, אבל לא יותר מ-20% זאת אומרת ש-80% מהאוכלוסייה אינה ניגשת בכלל לשירותי הרווחה. לא מודעים ליכולות. אז אני לא יודעת האם יש סטיגמה בנושא של רווחה, האם עדיין חושבים במושגים של סעד. זה לא משהו אוניברסלי כמו באירופה, שמדברים על בריאות ורווחה בנשימה אחת. כאן אנחנו צריכים באמת לבדוק את עצמנו ולעשות חשיבה מחדש של הנושא החמור. לא מגיעים לאותם 80% מהאוכלוסייה של נשים מהמעמד הבינוני והמעמד הבינוני הנמוך, בוודאי לא לנשים העמידות מאוד, הן מוצאות את הפתרונות אם משאירים אותן בחיים.

אנחנו חייבים להבין כולנו, שזו לא מכה ישראלית, זו מכה כלל עולמית ונתונים עכשוויים של משרד הבריאות העולמי, ה-WHO מדברים על כך ששליש מהנשים בעולם חוות אלימות מכל הסוגים או מסוג אחד בלבד. אני חושבת שנתתי לכם פתיח לחשיבה ואני אסיים בדברים הללו. תודה.

תודה רבה רות, כמובן כשאנחנו מדברים על העשייה המבורכת של ארגוני הנשים בשטח והעובדה שהם התחילו את המאבק הזה, אי אפשר לא לזכור את החלק של רות רזניק במאבק הזה כאחת הראשונות שהובילו את המאבק. גברת נאילה עואד, מנהלת עמותת נשים ונערות נגד אלימות בבקשה. אני חושבת שכבר גיליתי כמה פעמים למען הגילוי הנאות את הקשר שלי לארגון, אז אני לא חייבת לחזור על זה שוב. זה הארגון שהייתי המנכ"לית שלו שנים והיום נאילה מובילה אותו בהצלחה הרבה יותר גדולה.

תודה לך על ההזמנה לדיון החשוב ביותר בעינינו, אני מצטערת על כך שנכנסנו באיחור. סליחה שלא שמעתי גם את ההצגה שהייתה מטעם כבוד המנכ"ל את הנושא. אבל רציתי להתייחס למה שרשום כאן, הנתונים שרשומים כאן. כשאנחנו מדברים על יותר מ-70% הם אסירים חוזרים, מה זה אומר?

את מדברת על תכניות השיקום?

כן. אני מדברת על תכניות השיקום. איפה אנחנו עומדים בזה? איך אנחנו מציגים את עצמנו כלפי הנשים, אותן נשים שבפעם השישית היא מתלוננת, ו-30% מהאסירים בפעם השישית נאסרים. במובן הזה של תכניות שיקום, תכניות טיפול. איפה אנחנו כמשרדים או איפה המשרדים הממשלתיים שאחראיים על השיקום והטיפול? כשאנחנו רואים גם ש-41% מהנשים ששוהות במקלטים זה לא נתון חדש, הן מהאוכלוסייה הלא יהודית, אני בטוחה שהלא יהודית זה נשים ערביות.

לא רק. רובן.

רובן.

רובן. בזמן שמוקצים להם שני מקלטים מתוך 14 מקלטים ושניים, ואני יודעת שעכשיו מיכל תגיד לי "לא נכון" אבל שניים של נשים ערביות ושניים משותפים של נשים ערביות ויהודיות, בזמן שאנחנו באמת בקושי מתקיימות במובן הזה של תעריפים לנשים שוהות במקלטים. אישה במקלט התעריף החודשי שלה עם שני ילדים זה 14,200, בזמן שנערה במקלט לנערות במצוקה, התעריף של שהות שלה הוא 13,000 ואנחנו יודעים שנשים ערביות מגיעות גם עם יותר משני ילדים, לפעמים שישה ילדים. אז מי ייטול את האחריות וייקח את הנטל הזה חוץ מהארגונים הפמיניסטיים שכל הזמן אנחנו בקושי נושמות ובקושי מתוקצבות.

לכן הבקשה שלנו כפורום עמותות שמנהלות את המקלטים זה לחשוב יותר על כל העניין של התעריפים ואני יודעת שיש תהליך ובזכותה של מיכל גם שמרימות את זה, אני מקווה שיהיה אישור של שר האוצר והרווחה בעניין הזה שנקדם את העניין ולא נסבול עוד יותר.

בעניין של שכר הדירה, מקלט זה דירה. כשאנחנו מדברות על מקלטים, זה דירה, זה בית של בטחון לנשים שהן בסכנת חיים בזמן שהמשרד עדיין מתקצב פחות מחצי מהעלויות שמגיעות לשכר דירה. אנחנו נוטלות את החלק הכבד ביותר וגם לסבסד את שכר הדירה שלדעתי זו האחריות של המדינה כי היא זו שצריכה לדאוג למקום בטוח. מקום בטוח זה הבית והשכירות. לא יאומן שכל שנה אנחנו צריכות גם לחדש את ההסכם עם המשרד.

אם אני מדברת גם על כל העניין של החינוך, לא שמעתי אם יש תכניות. אני יודעת שיש תכניות אבל השאלה היא מי אוכף את העשייה בתוך בתי הספר בעניין הזה של שוויון הזדמנויות ומניעת אלימות בתוך החברה והאחריות של המערכת החינוכית ואפילו לתת גם את ה"אוקיי" לכניסת ארגונים שיש לנו את הכוחות בלכסות, אבל לדאוג גם לתקצוב של התכניות. אי אפשר שנעשה הכל בהתנדבות. אני אתייחס למקרה האחרון לצערי וכל העניין של עסקת הטיעון, אולי שמעתם על זה, אבו-גאנם.

אני פתחתי בזה גם.

לא יאומן לזרוק נערה בת 14 או 16 עכשיו שהייתה עדת מדינה, לזרוק אותה ולא לדעת מה יהיה איתה. צריך לדאוג לשלומה ולביטחון שלה ושלא יהיה עוד מקרה של רצח אישה וגם לא יאומן שאישה נרצחה, והיו ארבעה חשודים ופתאום בעסקת הטיעון לדבר על להוריד את סעיף הרצח ואז לדבר על החזקת נשק. זה קו אדום. זה זלזול באשה עצמה, בחייהן של נשים. כשאני מדברת על נשים ערביות מתחילת ה שנה אנחנו מדברות על איזה נשים שנרצחו וגם לא יודעות כנראה שיש עוד שמות שלא ידענו ולא פורסם ואפילו המשטרה במקרה שבנגב, יש מקרה שהמשטרה לא פרסמה ואנחנו שמענו מהשכנים שהייתה סוכת אבלים.

צריך לקחת את האחריות, האחריות של המשטרה, של מערכת המשפט של הרווחה ואנחנו נהיה שותפות לכל תכנית ולא להביא למצב כזה שארגונים פמיניסטיים ישבו ולא יהיו חלק מכל העשייה, צריך לראות בנו שותפות לכל העשייה וכל התהליך. תודה.

תודה. עדי דרורי אברהם בבקשה.

תודה. אני מארגון אס"ף, ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט. אנחנו מטפלות בין היתר בנשים מבקשות מקלט. 60% מהנשים שמגיעות אלינו סובלות או סבלו מאלימות. אין להן ייצוג בשום מקום, בטח לא בתכנית הנוכחית. נשים שמודרות מתמיכה, הן מופקרות לגורלן, הן מקבלות סיוע אך ורק במצבים של סכנה מיידית. אלה נשים שלא מקבלות שום תמיכה מערכתית ואם אנחנו יודעים שככל שאשה מוחלשת יותר כך הסיכוי שלה לצאת ממעגל האלימות קטן יותר אז מבקשות המקלט הן בוודאי אחת מהקהילות הכי מוחלשות בישראל. אין להן שום גישה לסיוע, לא טיפול מרווחה, לא ביטוח לאומי, מה שזה אומר בפועל זה שאשה מבקשת מקלט נכפית עליה זוגיות אלימה, במצבים של מצוקה כלכלית אקוטית האשה לא יוצאת ממערכת יחסים גם אם היא אלימה. לנשים שברחו מאלימות סבלו מאלימות בדרך, עינויים ואונס, אני יודעת שחברת הכנסת עאידה מודעת לסיפורים הקשים האלה. הן כלואות במעגל של אלימות בלתי פוסק, במקרה הטוב מקבלות מקום במקלט, השירותים לא נגישים להן, אין להן גישה למרכזים למניעת אלימת במשפחה, אין להן תהליך שיקום וליווי. דיברו פה המון על סל מענים אישי, ליווי, שיקום מניעה מענה למשפחה ולילדים. אחת הקהילות הכי מוחלשות בישראל לא מקבלת שום ייצוג מהתכניות האלה, לא שירותים קיימים ולא מהתכנית הזאת שעל פניו באמת נראית נפלאה ומעודדת.

אני רוצה להזכיר ואני בטוחה שמר יבלון דיבר גם שדו"ח מבקר המדינה דיבר על הנושאים האלה ב-2014 ואם ההנחה שלנו של כולנו פה בחדר שאף אישה לא צריכה להיות מופקרת לאלימות משום סיבה, גם לא עניין של מעמד, אז אני רוצה לשאול באמת איך נשים מבקשות מקלט מקבלות ייצוג בתכנית הזאת. תודה.

אני אוסיף לשאלתך. יש עשרות אלפי נשים במדינה שנקראות על פי הסטטוס של המדינה "חסרות מעמד". זה נשים ערביות פלשתיניות נשואות לאזרחי המדינה ונפגעות חוק האזרחות המחודש. הוראת שעה לא לתת להן אזרחות, והנשים האלה נמצאות כלואות הרבה פעמים בתוך מעגל האלימות, נכון שיש אפשרות במצבים מסוכנים מאוד, אותו מצב, לקבל אותן למקלט, אבל אם אישה סובלת מאלימות מכל סוג של אלימות, אישה כזאת, והיא לא בסכנה מיידית או שהיא לא מודעת שהיא בסכנה מיידית אין לה לאן לפנות כי בדרך כלל הן נמצאות גם לפי המושגים "שוהות בלתי חוקיות" כלומר הן נמצאות אבל בלי אישור שהייה או בלי תושבות קבע ואז הן לא יכולות לפנות לאף אחד והן מפחדות אפילו לפנות, כי זה עלול לגרום לזה שהן יורחקו מהמדינה.

אני מדברת על אלפים ועל עשרות אלפים. מה המדינה הולכת לעשות בתכנית הזאת עם הנשים האלה. זו גם שאלה. אנחנו ניתן לכן בסוף להתייחס. מר נח קורמן בבקשה.

שלום. אני רוצה לציין בצער שגם השנה כמו בשנה שעברה אין חברי כנסת חרדים שמתעניינים בנושא הזה של האלימות במשפחה בציבור החרדי והדתי וחבל, ואני קורא להם שוב לתת את דעתם על הנתונים. בקשר לנתונים שהביאו פה, מצוין ש-9% מהנשים ששהו במקלטים הן דתיות וחרדיות, אני רוצה לציין שהנתון הזה לא כל כך מדויק כי אם אנחנו לוקחים את אחוז הנשים הדתיות מתוך הנשים היהודיות מדובר ב-20% או יותר מהנשים, 38 נשים חרדיות שהו במקלטים, ושוב, החברה החרדית מנסה להילחם באלימות נגד נשים אבל מובילי דעת הקהל כנראה עוד לא נותנים את דעתם. זה המצב, אני מקווה שזה ישתנה.

באותו יום שיתחילו חברי הכנסת הדתיים וחרדיים להגיע לדיוני הוועד הזה יהיה סימן של שינוי אמיתי שמתחולל. למרות שאני יודעת שאתם עושים ועושות עבודה נהדרת בשטח, אבל אם מדברים אפרופו על נציגי ציבור.

עורכת דין עדי חן מלשכת עורכי הדין בבקשה.

שלום. תודה רבה על ההזמנה, אני נציגת לשכת עורכי הדין פורום משפחה. ראשית אנחנו מברכים על היוזמה ועל הישיבה הזאת בהחלט מדובר בהיסטוריה, לנו זה מאוד חשוב. אנחנו כפורום משפחה מאוד היינו רוצים להתמקד בנקודה ספציפית אחת, כיון שאנחנו שומעים הרבה על אלימות פיזית, אלימות מילולית, אנחנו רוצים לשים את הדגש על האלימות הכלכלית שאנחנו רואים אותה כרעה חולה מדי יום בבתי המשפט.

תארו לכם מצב של ביטול כרטיסי אשראי לפתע, עיכוב תשלומים, ביטול תשלומים, אישה מוצאת את עצמה חסרת אונים, היא באה ואומרת סגר את הברז, אין יותר. כרטיס אשראי, היא הולכת לסופר, אין לה ממה לקנות, המקרר ריק, תשלומים לבית הספר אין תשלומים, היא פשוט צריכה להתמודד, חוץ מהליך הגירושים היא צריכה להתמודד גם עם הלחץ הכלכלי הזה. נכון שהמצב הזה מביא למתח נפשי ונכון שחוק למניעת אלימות במשפחה מטפל גם בבעיות של אלימות פיזית ואלימות נפשית כאחד, יחד עם זאת הסעד שניתן בחוק למניעת אלימות במשפחה הוא סעד של צווי הגנה, צווי הרחקה והגנה. לא הסעד הזה שאנחנו מבקשים אותו בבית המשפט כשאנחנו באים לבית משפט ואומרים "לגברת אין ממה להתקיים כיום" גם חוק למניעת הטרדה מאיימת לא מטפל בבעיה.

לכן מה שאנחנו מציעים, ואנחנו שקלנו את זה ממש בכובד ראש, אנחנו מאוד מציעים לייצר מן סעיף סל שיוסיף מספר דוגמאות מהחיים של הטרור הכלכלי הזה הננקט על ידי גברים כנגד נשים ואנחנו רואים את זה שוב כדבר שבשגרה מדי יום ביומו בבתי המשפט. אנחנו מציעים להוסיף, לתקן את חוק לתיקון דיני משפחה מזונות באופן שאם יוכח בפני בית המשפט כבר על ההתחלה, עוד לפני כל הדיונים, אם יוכח שהגבר מתנהג בצורה כזאת, באלימות כלכלית, מתחיל להיות טרוריסט כלכלי, אז אם הנתונים האלה הוכחו עובדתית בפני בית המשפט, בית המשפט צריך שיהיה לו אפשרות לנקוט בצעדים מידיים. זה אומר לחייב את הבעל בתשלומים או לנקוט בעוד צעדים לכן אנחנו ממש מבקשים את הנקודה הזאת לא לזנוח.

אני רוצה להסב את תשומת לבך ואני כבר עונה במקומכן שבהמלצות הוועדה בחקיקה יש חקיקה חדשה שתתייחס לאלימות כלכלית.

ראשית יש צורך להגדיר הגדרה רחבה מה זה אלימות כלכלית.

אני ממשרד הרווחה. פשוט קלעת לדעת חכמים וטובים כי יש הצעה, הופץ תסקיר חוק בדיוק לתיקון, חוק למניעת אלימות במשפחה בהקשר הזה עם הגדרה ועם סעדים, זה משהו שהמשרדים השונים עובדים עליו, יש ישיבות בשבועות הקרובים על תסקיר החוק הזה וזה בהחלט משהו שהועדה שלנו תומכת בקידומו.

יש הצעת חוק מונחת בכנסת מקודמת על ידי חברת הכנסת זהבה גל און ועוד כמה חברות כנסית וביניהן אני חתומות עליה.

השאלה אם מדובר בחוק ספציפי או שלהכניס את ההגדרה - - -

מבחינתנו זה להכניס את זה לחוק מניעת אלימות במשפחה.

עצם העובדה שנאמרה שצריך חקיקה חדשה בנושא של אלימות כלכלית, זה כבר התקדמות ב נושא, בואו נודה בזה. שנים הסברנו מה זה אלימות כלכלית. עכשיו איך, והפרטים, ואיך יבוצע מבחינת חוק בתוך חוק מניעת אלימות או כחוק נפרד, נצטרך לדון על כך אחר כך כי זו תכנית לחמש שנים.

גבירתי, צריך שהדברים יהיו אפקטיביים. חמש שנים זה הרבה מאוד זמן מבחינתנו וזו פגיעה קשה מאוד בציבור הנשים. הרבה מאוד זמן.

כמי שנאבקת כבר שלושים שנה באלימות נגד נשים, אני יודעת שכל דקה היא חשובה לנשים אבל בואו גם נודה לפעמים שיש דברים טובים שקורים. זה שמשרדי הממשלה הודו בזה ומכירים בזה, ורוצים לקדם את החקיקה, עכשיו העבודה שלנו נעשית הרבה יותר קלה. צריך להמשיך ללחוץ ונמשיך ללחוץ.

בינתיים אנחנו כבולים ואין לנו מה לעשות בבתי המשפט. אנחנו רוצים להגיע למצב שכשיש לנו אישה שמתלוננת על אלימות כלכלית, שיהיה לנו סעד דחוף ומיידי להעניק לה. זה מה שאנחנו רוצים.

אוקיי, אז אנחנו נצטרך כנראה גם לדון על איזה סוג של סעדים כאלה אפשר לעשות. תודה לך. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לגברת בדיע חניפס, יועצת לקידום מעמד האישה בעירית שפרעם.

שלום לכולם. תודה גבירתי. אני כיועצת לקידום מעמד האישה בחברה הערבית על פי החוק משנת 2000 ויותר, אבל הבעיה שלנו שלא נותנים לנו סמכויות. אנחנו כמובן לפי החוק אמורים להיות כתובת של כל הנשים וזה קורה, אבל מכיוון שלא אוכפים את החוק, לא נותנים סמכויות, אין דלתות פתוחות לא ברשויות לא במשרדי הממשלה, עדיין התפקיד שלנו לרוב, הוא רק בצורה לא ממומשת. אני שמעתי את כל הדיונים וראיתי וחווה את כל מה שאמרתם בעבודה היום יומית שלנו אבל מכיוון שאנחנו לא נתמכות ואין לנו את הסמכות שאמורה להיות על פי החוק, והדבר הנפלא הוא שכתוב בחוקים של משרד הפנים שהכל מפורט אבל לא מבוצע. אני לא יודעת למה לא אוכפים בחוק שהוא נחקק על ידי משרד הפנים, זה דבר מוזר.

החוק נחקק על ידי הכנסת.

הכנסת. אבל משרד הפנים הוא - - - אבל לא אוכפים את החוק. יש לנו בעיה, יש נציגות לנשים אבל הנציגות עצמן עוברת עליהן אלימות ואפלייה. וזה בלתי אפשרי. אנחנו נמצאות בדיונים של הכנסת, תמיד נמצאות עם גברת עאידה, גם לפני, ועדיין שנים ושום דבר לא התקדם. זו התייחסותי.

תודה, וכפי שאת יודעת אנחנו גם בסוגייה הזאת מטפלות ונמשיך לטפל. דוקטור זוהר לביא ממשרד הבריאות.

כשותפה פעילה בכל תהליך הוועדות וכמשרד שבעצם לא משרד הרווחה ולא המשרד לבטחון פנים, אני רוצה לציין את החשיבות של, אם מדברים על תקציב, הקצאה של תקציבים ספציפיים לנושאים האלה גם למשרדים האחרים כי יש לזה משמעות אחר כך ביכולת שלנו להפעיל את הדברים ולעשות את השינויים שצריך.

אנחנו נתייחס לכל נושא התקציב אבל גם אני חושבת שבדיונים שקיימנו בוועדה בנושא אלימות והכשרות של הצוותים הרפואיים והטיפוליים - - -

את זה אנחנו עושים מהתקציבים שלנו אבל כשצריכים להקים מרכזים נוספים או כל מיני דברים שהם כרגע לא קיימים, יש משמעות לתוספת של תקציב ייעודי לנושא הזה, כי בכל זאת לפחות למשרד הבריאות יש לו תקציבים צבועים להרבה דברים אחרים. הנושאים האלה הם כן היום הרבה יותר על סדר היום, הרבה יותר משמעותיים, יש הבנה וחשיבות אבל הרבה פעמים הם לא נכנסים כ- - -

אני אנצל את ההזדמנות, אני יודעת לאחר בקשתנו בוועדה להקים וועדה שתבדוק את כל הנושא של הטרדות על ידי מטפלים, הוקמה הוועדה במשרד הבריאות, ידוע לכם לו"ז מתי תסיימו את העבודה, מתי יצאו ההנחיות החדשות?

אני יכולה להגיד לך שאנחנו עובדים על זה עכשיו, בגלל שזה באמת דורש הרבה מאוד חשיבה, שהדברים ייעשו בצורה מקצועית ונכונה ואנחנו עכשיו מתחילים בעבודה יותר אינטנסיבית, קיבלנו, כדי לפחות לצאת לדרך, את הגיבוי של המנכ"ל, אנחנו הולכים להגיש לו בשבועות הקרובים מתווה שאנחנו בעצם הולכים לכתוב בדיוק מה אנחנו צריכים שם ואני מאוד מקווה שזה ייכנס לתכניות עבודה.

כי את יודעת, לזה לא צריך תקציבים. אפשר רק ליישם.

לזה לא צריך תקציבים. תקציבים צריך רק ל- - - אבל לדברים של ההנחיות, זה אני כבר יכולה להגיד לך שהתגייסנו לזה.

אני שמחה לשמוע כי זו אחת ההמלצות והבקשות שהפנינו למשרד ושמחתי לראות שנעניתם בעניין הזה. שלומית ליימן, בבקשה. אני אנצל את הזמן כדי לברך את הצטרפות שתי בנות שנאמר לי שהן נהדרות, ליהי ואנג'ליקה שאמורות ללוות אותי היום ואת האמת אני לא עושה את העבודה כמו שצריך, לא הספקתי עוד להכירן. אני מקווה שיהיה לכן יום מעניין בוועדה. בבקשה גבירתי.

תודה. אני מנהלת המרכז למשפחה ביד שרה, שזה המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה שמתמחה בציבור הדתי והחרדי בארץ. אנחנו מטפלים בכ-500 מטופלים בשנה כאשר שליש מהם הם גברים מהאוכלוסייה החרדית.

הם מטופלים כגברים מוכים או גברים אלימים?

רובם גברים אלימים, חלקם גברים מוכים ואנחנו גם יודעים שכל גבר תוקפן - - -

כן אבל הטשטוש הזה, בתקופה האחרונה מדברים על טפול בגברים נקודה. כאילו זה טיפול בגברים נפגעי אלימות. כדאי להבהיר, טיפול בגברים אלימים. שורשי הבעיה, גם אישה מוכה סובלת הרבה פעמים בשקט כי היא עברה אלימות בעבר וראתה את אמא שלה עוברת אלימות. אבל לטפל בגבר, כדאי להבהיר את זה, גבר אלים.

אני אניח את דעתך, אנחנו יודעים על האחוזים הגבוהים של העברה בין דורית לנשים, לגברים, אין גבר שעובר את הסף במרכז שלנו ולא באותו שלב צריך להודות או לפחות להתחיל בתהליך של להודות, אם הוא גבר אלים, שהוא גבר אלים. זה תנאי לטיפול. ההכרה בבעיה היא תנאי הכרחי לטיפול כך שאני בהחלט מסכימה.

לא פקפקתי בעבודה המקצועית, פשוט רציתי להבהיר את זה.

ביום לציון המאבק, אני מצטרפת מאוד לצער עמית שלי נח, שאנחנו ארגונים אחים, לכך שבאמת חברי הכנסת החרדיים לא נמצאים פה אבל דווקא עם הכובע הנוסף במסגרת העבודה במרכז של מומחיות בטיפול רגיש תרבות ומצטרפת לדברים שאיילה אמרה לפני כן, אני חושבת שחשוב גם לציין את מה שמושג ולא לשפוך את התינוק עם המים. מצטערת ומוחה על זה שבאמת אין פה נציגות של חברי הכנסת החרדיים, אבל בשטח בעבודה בשדה אנחנו זוכים לשיתופי פעולה מדהימים ומתקדמים עם השנים ומועצמים לעבודה בשיתוף עם המנהיגות הדתית והחרדית.

אין פה מקום להכביר על זה במילים, אני אשמח בכל הזדמנות לעשות את זה ויעידו האנשים שמכירים את העבודה שלנו, אבל אנחנו זוכים, אנחנו בנינו את השירות מהורתו כבר כטפול רגיש תרבות וגם מתייחס באופן ספציפי כמובן למגזר החרדי ואנחנו זוכים, הקול קורא, ההד עונה, יש לנו ועדת רבנים עם רבנים מהשורה הראשונה מכל הזרמים, אנחנו מטפלים בנשים ובגברים ובילדים מכל הזרמים החרדיים, החל מהקצוות היותר קיצוניים וכלה בכאלה שאי אפשר לזהות על החזות שלהם שהם משתייכים למגזר וחשוב לציין.

יש עוד המון מה לעשות, ואנחנו מתוקצבים אולי ברבע מהפעילות שלנו על ידי המשרד ואת ה-3/4 האחרים אני ועמיתיי צריכים לגייס ומגייסים ועל זה אני כן מוחה ומבקשת את עזרתכם בלהגביר את החלק הזה, אבל זה לא פוגע בכהוא זה ברמה המאוד גבוהה של העבודה המקצועית שלנו גם בהקשר של אלימות, גם בטיפול רגיש תרבות, שאני חושבת ששמו הולך לפניו בארץ ובעולם, ואנחנו באמת עובדים בשיתופי פעולה עם מערכות החינוך, עם מערכות הבריאות, כמובן עם מערכות הרווחה שאנחנו חלק מהן, וכמובן שיש עוד המון המון עבודה אבל חשוב לציין גם את מה שכבר מושג ודבר שהוא נתון משמעותי, מחצית מהפונים אלינו והמטופלים אצלנו זה מהמנהיגות הדתית והחרדית וחבר מביא חבר שזה נתון שהוא די שונה מהנתונים וזה אומר על השינוי העז שמתרחש במגזר הזה. תודה.

תודה. אני אציין גם שאחד ההישגים הראשונים של הוועדה היה שיתוף הפעולה שנעשה עם השר לענייני דת, חבר הכנסת אזולאי, שהשתכנע לאחר דיונים להעביר הכשרה מקצועית מאוד לרבניות בנושא של תמיכה בנשים ונערות נפגעות תקיפה מינית. אחמד אל עסיבי, מדריך חינוכי בעמותת עז'יק, רצית לשאול שאלה בבקשה.

קודם כל תודה לכולם. בסוף ראיתי שהעמותות, הנשים פועלות יותר מהמועצות והרווחה. השאלה שלי בדיוק למה לא תומכים יותר בעמותות, אם הן עושות עבודה קשה. למה לא תומכים בעמותות, שאני ראיתי במגזר שלי, המגזר הבדואי, ראיתי שהעמותות עובדות הרבה יותר מהמועצה ומהרווחה.

תודה. תרצו שהצוות ישיב?

אני אתייחס למה שהוא שואל או לדברים נוספים שעלו?

להכל.

אז אני מבקשת כן להתייחס לנושא של מה שאת העלית, עדי, בנושא של נשים חסרות מעמד. בהחלט זו הייתה אחת האוכלוסיות שהצוותים נדרשו להתייחס אליהן, זו הייתה אחת האוכלוסיות הייחודיות, כפי שהגדרנו, שאנחנו מיפינו שיש צורך לטקס עצה ולחשוב איך אפשר לסייע להן ותיכף אני אגיד איפה זה עומד היום. במקביל לזה וללא קשר לזה, מנכ"ל המשרד מינה צוות שאני עומדת בראשו, על מנת לנסח בעצם מדיניות לטיפול בזרים שאינם ברי הרחקה על פי דו"ח מבקר המדינה. אני בכוונה אומרת זרים ברי הרחקה מכיוון שלא כל מבקשי המקלט או חסרי המעמד בישראל הם זרים שאינם ברי הרחקה, אבל זה להרצאה אחרת. הצוות הזה סיים את העבודה שלו ועכשיו אנחנו מגבשים את המסמך שיוגש למנכ"ל ממש בימים הקרובים.

אני רוצה להתייחס למשהו כללי שהוא לא קשור רק למשרד הרווחה. אוכלוסייה של חסרי מעמד זה נושא כבד מאוד, מגיע הרבה מאוד לפתחם של שירותי הרווחה בגלל מצוקות, וכמו שאת הגדרת, החולשה הגדולה שלהם והחולשה בגורמי הסיכון הגדולים בעיקר שלהם, אך זה לא יכול להיות רק מדיניות של משרד הרווחה בהקשר של הטיפול בהם חייבת פה מדיניות ממשלתית, הם אנשים חסרי זכויות, הם לא רק חסרי זכויות בביטוח לאומי, הם חסרי זכויות שיכון, הם חסרי זכויות שקשורים להרבה מאוד - - -

בריאות, שירותי רווחה, שירותי חינוך.

לכן השאלה הזאת לא יכולה להישאל או להגיע לפתחם רק של שירותי הרווחה מכיוון שגם אם שירותי הרווחה - - -

אילה, השאלה הייתה לוועדה הבין משרדית לטיפול ולא רק לרווחה. בגלל שאתם צוות בין משרדי.

אני לא יודעת אם יושב פה נציג משרד הפנים, אין לי מושג, אני חושבת שיש הרבה שאלות שמיוחסות למשרד הפנים בכל הנושא של המעמד שלהם והכרה במעמד שלהם וכל הסוגיה, אבל מה שאני כן רוצה לומר, שבמסמך שהוגש למנכ"ל המשרד שלנו כן התייחסנו באופן ספציפי לנשים נפגעות אלימות חסרות מעמד.

סליחה שאני מפריעה, יש תאריך למתי המסמך הזה אמור להיות מוגש או פומבי? כי אני מבינה שהדד ליין עבר כבר.

המסמך לא יהיה פומבי. המסמך יהיה למנכ"ל של המשרד, המנכ"ל של המשרד יחליט מה מתוך זה יהיה פומבי, צריך לענות למבקר המדינה לצורך העניין. אני מקווה שבשבועות הקרובים.

אנחנו נעקוב.

אני בכל זאת אגיד שהמסמך הזה גם מוגבל מכיוון שמדובר פה במסמך של משרד אחד, ונדרשים פה הסרת חסמים של משרדים אחרים. חשוב לי לציין, אבל כן התייחסנו אליהם, אנחנו מודעים לבעיה הזאת.

דבר נוסף שהוגדר, אני מנסה להזכר איזה עוד שאלות היו פה אבל אני כן אתייחס למה שאת אמרת, שלומית, לנושא התקצוב הלא מותאם. אנחנו מקווים שהתכנית הזאת, ואם שמת לב אחת מההמלצות זה הרחבת השירותים הקיימים לאוכלוסיות והרחבת המענים הקיימים. אנחנו מאוד מקווים שלאור התקציב שנקבל ניתן גם לזה תיעדוף ונוכל להרחיב גם את הטיפול בקהילה וכמובן גם את הטיפול בתוך המקלטים וגם להרחיב את הטיפול בילדים בתוך המקלטים כמו שדיברו קודם.

אני יודעת שהצוות שעובד על עניין סל השירותים במקלטים - - -

על עדכון התעריף.

עדכון התעריף. איפה זה עומד?

הנושא הועלה באחת הישיבות הקודמות בראשותך, בהשתתפות המנכ"ל והוגש מסמך על ידי פורום עמותות מפעילות מקלטים ואני ישבתי עם צוות מייעץ והכנו מסמך ואנחנו צריכים לעבור לשלב הבא במשרדנו, לשבת עם ההנהלה ולבדוק את המסמך ולתרגם אותו תקציבית ולראות מה יאושר ומה לא, אבל המסמך המקצועי עצמו כבר מוכן.

הפחד שלי שזה עלה לפני כמה חודשים ואנחנו לקראת סוף שנת תקציב, ואנחנו לפני תקצוב שנת תקציב של שנתיים שאם זה לא ייכנס ויעודכן כבר בתקציב של השנתיים הבאות, מה יקרה איתם.

אני אגיד תשובה חלקית, וגם זו אחת מהתכניות שלנו כפי שאמרתי קודם, הרחבת השירותים הקיימים. אנחנו מבחינתנו מתייחסים להמלצה של הצוות הזה ולתכנית כאל תכנית יישומית להרחבת השירותים בתוך המקלט. ברגע שאנחנו נדע מה התקציב שעומד לרשותנו לצורך מימוש ההמלצות של הוועדה הזאת, של הצוותים הבין משרדיים, אז נוכל להקצות מתוך זה כדי להשלים את המשימה שמיכל דיברה עליה עכשיו. אנחנו לא יודעים כרגע, אנחנו מקווים שנצליח לקבל.

הרבה אין.

לא הכל, אמנם אנחנו עושים הרבה דברים - - -

אנחנו מנסים לסכם. רק אם יש לך משהו שבאמת פוספס.

אני מרכזת את הפעילות של פורום העמותות שמפעילות מקלטים, אני שמחה באמת על כל המהלך שמתקדם בנושא של תעריף ותקצוב, אבל אנחנו יודעים שמכרזים להפעלת מקלטים נמצאים ממש בפתח ובעינינו צריכה להיות הלימה בין המועד שבו יוצאים במכרזים האלה שבין היתר מגדירים את סל השירותים לבין התקציב שיינתן לאותם מפעילי מקלט לעשות את העבודה שהם צריכים לעשות. צריך להיות קשר ישיר בין הדברים.

כדי שמי שניגש למכרז יידע על מה הוא ניגש.

גם. מה הוא צריך לבצע, מה העשייה.

מי שניגש למכרז יודע על מה הוא ניגש.

לא, אם תהיה הרחבה של התקציב או אם הם עומדים על אותו תקציב.

לא, רגע. כל מי שניגש למכרז יודע למה הוא ניגש, אחרת שלא ייגש.

כרגע עוד לא התפרסם המכרז, אבל צריך להיות קשר, מכרז מפורסם לתקופה של כמה שנים.

דיברנו. בוא נגיד ככה בקצרה. לא נרחיב כאן. דיברנו, הייתם אצלנו במשרד, ישבנו ודיברנו ואתם יודעים מה קורה עם התקציב, אתם יודעים שהתקציב גדל, אני לא רוצה להרחיב עכשיו אבל אני חושב שהבסיס הנכון לכל הדבר הזה מתבסס על זה שכל מי שניגש למכרז צריך לדעת למה הוא ניגש. אם הוא לא יודע למה הוא ניגש, שלא ייכנס למצב שהוא נכנס לעבוד בחוסר תקציב. אתם ניגשים למכרז, אתם יודעים מה הדרישות במכרז, אתם יודעים מה התעריפים שיש במכרז ואתם יודעים מה המחוייבות שיש לנו במכרז.

כרגע עוד לא פורסמו מכרזים ואנחנו לא יודעים.

אני רוצה להגיד לך שלנו יש מחסור גדול בתקציב והעמותה שלי עלולה לסגור שני מקלטים. ואז יהיו 12 מקלטים. זה גם מחסור בתקציב. אם אתה נותן תשובה כזאת, זה לא מספק.

אבל היא אמיתית.

לא הצלחתי להבין האם אתם מתקדמים - - -

התקציב בשורה הזאת גדל ב-2 מיליון שקל ולפני שלושה ימים השר הנחה אותנו להגדיל אותו ב-2 מיליון שקל נוספים. אני לא רוצה להתחיל עכשיו להכנס לפירוט של התקציב, אבל אלה העובדות.

שזה עדיין לא מספיק.

אמרתי קודם לחברת הכנסת ויושב ראש הוועדה שהכסף אף פעם לא מספיק. השמיכה שלנו גם קצרה וגם דקה. תמיד קר לנו, אין מה לעשות, אז עם זה צריך לדעת להתנהל. יש לנו לצערנו הרב הרבה מאוד תחומים שדורשים ומבקשים מענה, ואנחנו עושים את הכי טוב.

אני חושב שאם תסתכלי על הגידול שחלה בשורת התקציב הזאת יחסית למה שקרה לפני שנתיים, אני חושב שיש שם גידול של 40%, כך שאני חושב שזה גידול - - -

40% למקלטים?

כן. זה ה-6 מיליון.

לא, זה מרכזי סיוע 6 מיליון, לא?

אז אני אבדוק. התבלבלתי.

2 מיליון תוספת תקציב ל-6 מיליון למרכזי סיוע. עוד לא אושר - - -

אושר. הנה, כבר הגעתי עם בשורה. במרכזי סיוע.

עכשיו המקלטים.

אני אבדוק, אני לא יודע להגיד לכם.

אושר ה-8 מיליון ל-2017. לפני כמה ימים נאמר לי 6 מיליון בגוף התקציב. עכשיו זה הוחלף, הבשורה שלך שזה 8 בגוף התקציב למרכזי הסיוע?

כן.

מצויין. עכשיו תפתיע אותי בעניין התקציב למקלטים. מה התוספת.

לא יכול. אני צריך לבדוק.

אני רוצה להגיד דבר אחד. כמו שעקבתי אחרי הנושא של תקציב מרכזי הסיוע אנחנו כולנו יודעים שהמקלטים נמצאים במצוקה תקציבית ויש דרישה להעלות גם את סל השירותים, התעריף לאשה, וגם לבדוק איך להרחיב את היריעה הזאת.

אני מציעה לסיכום כך: כפי שהבנתי יש נכונות במשרד לבדוק את זה, אתם כבר התקדמתם למודל מסוים שאמור להיות. אני ארצה לעקוב איך מתקיימת הבדיקה של המודל הזה, ואיך מתורגמת לתקציבים והדרישה היא אכן להעלות את התקציב של מקלטי הנשים במדינת ישראל.

אם זה מהתקציב המיועד לתכנית הזאת או מגוף התקציב של משרד הרווחה, אנחנו נצטרך למצוא לזה פתרון או שהמשרד יצטרך למצוא לזה פתרון ואני אנדנד על זה.

יש לנו שר ששומע את הדברים שמגיעים מכאן, מתייחס לזה באהדה רבה, על פי ההנחיות שלו הוספנו את התקציב וזה בסדר. נבדוק הלאה.

כל אחד יעשה את התפקיד שלו.

אסור לנו לשכוח שתיכף נחתם תקציב דו שנתי ואם זה לא יהיה בתוך התקציב אנחנו נהיה בבעייה.

זה מה שאמרתי בהתחלה. אני צריכה לסכם את הדיון, כי נצטרך להמשיך את התכנית שלנו והמנכ"ל ירצה לעזוב. תרצה מר אליעזר להתייחס בשני מילים? או שאני אתייחס?

אני חושב שהתייחסנו בצורה מסודרת לכל מה שעשינו ונעשה. בהחלט הסיכום שלך ייצג את מה שצריך.

טוב. בנוסף לכל הערות הביניים וסיכומי הביניים שעשינו בנושאים ספציפיים והבקשה למשטרה לספק לנו את ההסבר בעניין פילוחי הסטטיסטיקה והנתונים, אני רוצה להגיד קודם כל שברור לי כי וועדת המנכ"לים השקיעה מאמצים ומחשבה רבה במסקנות שהוצגו בפנינו היום. גם בחלוקת הצוותים ותחום מומחיותם ובמיוחד בתחום החקיקה והאכיפה שהמסקנות של תת הוועדה מחזקות את הצורך, כל זה מחזק את הצורך האמיתי במספר הצעות חוק להגברת האכיפה שחלק מהחוקים האלה חברות הכנסת ואני ביניהן פועלות לקידומן וכבר מונחות בכנסת ואנחנו נפנה לשרים בבקשה שיתמכו בהצעות החוק הקיימות, הצעת חוק האזיקונים, הצעות חוק אחרות שיכולות לעזור ולסייע גם בעניין אלימות כלכלית וכולי.

המסקנות של הוועדה ותכנית העבודה מאמתות שוב שצריך חזון מקיף לבניית תכנית ממשלתית. אני מאוד מקווה שההבנה שצריך מערך בין משרדי שיפקח על התכנית הזאת ויוביל את התכנית הזאת, יוביל, אני עדיין מתעקשת להבנה בצורך בקיום רשות לאומית שתפקח על כל התכנית הזאת, שתדאג, שיהיה רק דבר אחד בראש של צוות הרשות הזאת, איך מיישמים את התכנית הזאת בשיתוף פעולה עם המשרדים שצריכים לעשות את העבודה שלהם, להניח את זה לפתחו של מנכ"ל אחד או של מנכ"לים שעסוקים במאה אלף דברים אחרים, אני מפחדת שיפוספס חלק מהתכנית הזאת, כמו שהרבה ועדות קודמות הגישו הרבה המלצות ולא כולן יושמו.

נשאר דבר אחד שמדאיג אותי במיוחד, עניין התקצוב. אני שמעתי על הערכות של עלויות התכנית הזאת ואני מרשה לעצמי להגיד שהעלויות ששמעתי עליהן זה בסביבות ה-250 מיליון שקלים לחמש שנים. אתם לא חייבים לאשר או לא לאשר. אני חושבת ש-50 מיליון שקל זה מה שנקרא בשפה לועזית "פינאטס" לעומת תקציב המדינה, זה כלום לעומת תקציב המדינה. לא תקציב המשרד שלך. אנחנו כבר עברנו מאחריות רק של הרווחה, מדברים על אחריות כללית של המדינה, של הממשלה כולה. אני חושבת שזה כסף קטן אם אנחנו באמת רוצים למגר את התופעה, ואני מנצלת את הישיבה של הוועדה הזאת ופונה גם לראש הממשלה שזה באחריותו המיידית וגם לשאר השרים, אל תמסמסו את התכנית הזאת שבעיני היא תחילת הדרך למיגור התופעה, היא לא כל מה שאנחנו רוצים. אבל אם לא יהיה לזה תרגום מיידי בתקציב המדינה לשנתיים הבאות, אנחנו נפספס בגדול ואנחנו נעמוד על זה וכן נרצה לראות שינויים בתקציב, כדי שמי שעושות את המלאכה המקודשת הזאת תמשכנה לעשות את העשייה הזאת והמשרדים גם כן יוכלו לבצע את העבודה שלהם ביותר יעילות.

אני מודה לכולכם. נתכנס בשעה 13:30 שוב כדי לצפות בסרט על רצח נשים "נשות החופש" והוא כולו מוקדש לכל הנשים, אמנם זה על נשים ערביות, אבל מוקדש לכל הנשים האמיצות שמנסות לצאת ממעגל האלימות ולצערי חלק מהן לא מצליחות ונרצחות. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:23.