ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/11/2016

השכלה טכנולוגית בישראל – הצורך בתפנית

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלשי

פרוטוקול מס' 81

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ז (15 בנובמבר 2016), שעה 12:00
סדר היום
השכלה טכנולוגית בישראל – הצורך בתפנית. לציון יום ההכשרות המקצועיות
נכחו
חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

עמנואל טרכטנברג – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת
יוסף ג'בארין
מוזמנים
סא"ל קרן בן נתן קרוגר - ראש ענף תכנון ומחקר, אכ"א, משרד הביטחון

קרן אוהב ציון - נציגת הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

עופר רימון - מנהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

יעקב שינבוים - מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

אברי פולצ'יק - מנהל תחום פדגוגיה, האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

יובל אדמון - אגף אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה

נועה גבעון - ראש תחום תכנון מדיניות, מטה הסייבר הלאומי

אברהם פליישון - ראש תחום אנשים עם מוגבלות, צעירים ועולים, ג'וינט ישראל

יוכבד פנחסי - יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

עפר עציון - ראש החוג למערכות מידע במכללת עמק יזרעאל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

נתן ביטון - מנכ"ל, כפר נוער הדסה נעורים, בתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים

צבי ירבלום - מנהל תחום פיתוח חינוך טכנולוגי אמי"ת, רשת אמי"ת

אלי יפה - יו"ר ועדת אסטרטגיה, הפורום הציבורי למען השכלה טכנולוגית

משה בונפיל - מזכיר חטיבת מוסכים, ההסתדרות החדשה

יעקב דביר - מזכיר חטיבה בתחום ביהלומים ותדיראן, ההסתדרות החדשה

מורן כהן - רכזת קרן ההבראה לבני נוער עובדים, הסתדרות הנוער העובד והלומד

מעין חג'אג' - רכזת מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים

נורית הראל - יו"ר ועדת חינוך, התאחדות התעשיינים

אריה עמית - יו"ר, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל

אילן לוין - מנכ"ל, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל

נעמי בלנק - מנהלת פיתוח ארגוני, לשכת המהנדסים והאדריכלים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

ענבר אדמון גולדשטיין - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות בעמותת תפוח, עמותת תפוח

משה פרידמן - מנכ"ל, חברת קמא-טק

צבי אקשטיין - דיקן בית הספר לכלכלה וראש מכון אהרון

אמיר סוסאן - רכז קורסים, חברת loop, פרויקט חברתי לקידום מדעי המחשב לילדים

וסים אבו סאלם - מייסד ומנכ"ל, חברת loop, פרויקט חברתי לקידום מדעי המחשב לילדים

רימון מזאווי - מפתח תוכנה, חברת loop, פרויקט חברתי לקידום מדעי המחשב לילדים

סמדר מור - מנהלת תחום הכשרות מקצועיות,world ORT - קדימה מדע

איציק יצחק לב-ארי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג את איגוד המוסכים

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות וקדימה מדע

רוני ליטינצקי - שדלן/ית
מנהלת הוועדה
ענת לוי
רישום פרלמנטרי
רותם צור, חבר המתרגמים

השכלה טכנולוגית בישראל – הצורך בתפנית
היו"ר אורי מקלב
אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שלישי י"ד בחשוון תשע"ז, 15.11.2016. אנחנו מייחדים דיון מיוחד של ועדת המדע והטכנולוגיה לציון יום שמציינים אותו בכנסת, יום ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות, יוזמה של חברי כנסת ובראשם האיש המוביל פרופ' מנואל טרכטנברג שגם יפתח אחר כך, לאחר דברי ההקדמה שלי, פרופ' טרכטנברג בוודאי יציג את היעדים.

ועדת המדע והטכנולוגיה היא לא פעם ראשונה, לא בקדנציה הזו וגם לא שידוע לי בעבר, שדנה בנושא ההכשרה הטכנולוגית, ההכשרות המקצועיות, ההשכלה הטכנולוגית, אבל היא יודעת, הוועדה הזו, כמה באמת חשוב לקדם את הנושאים האלה בכלל למשק הישראלי. אם רוצים כלכלה יציבה, טובה, חייבים, אין ספק שכל הנושא של ההכשרות המקצועיות, ההשכלה הטכנולוגית, גם משלב החינוך, עובר אחר כך להכשרות ואחרי זה לשלב הסיום, גם בנושא של כלכלה, אבל גם בנושא של פערים חברתיים, כפי שזה בא לידי ביטוי בדו"ח שבקדנציה הקודמת, או בשתי קדנציות, יש ועדה שעמד בראשה פרופ' טרכטנברג שהצביע על כך, על הפערים הגדולים, על ההשלכות שיש במה שנוצר היום מבין כאלה שיש להם רק השכלה תיכונית לבין כאלה שהם נמצאים בהשכלה הגבוהה.

כשאנחנו לא יודעים להשלים את הפערים, הפערים גם גורמים לפערים בשכר אבל גם גורמים לכך שהפריון בעבודה יורד, וודאי שאז היישום ותוך כדי עבודה, גם למצוא עבודה הרבה יותר מקשה. ככה שלכל היבט שאנחנו נוקטים אנחנו יודעים את החשיבות בקידום, אנחנו גם יודעים שבמאמר מוסגר אנחנו גם סובלים מכל הנושא של הכשרה מקצועית והשכלה טכנולוגית והשכלה מקצועית, לכל הלימוד הזה יש איזה דימוי של משהו שנמצא באיזה חצר אחורית, הוא פחות נחקר, פחות יש בו צורך. אנחנו רואים את זה גם בתקצוב של זה וגם בעצם בשיח בעניין הזה. חלק מהמטרה של היום הזה, גם אם היום מטורף, לשים אותו במרכז, לדעת שזה חייב להיות בילט אין אם אנחנו רוצים להתקדם, גם בנושא הפערים וגם בנושא הכלכלה, ובכלל באופן כללי, אם אנחנו רוצים להבריא דברים, להתקדם לדברים אנחנו חייבים גם לשים לזה את הדגש הראוי.

אני רק רוצה להוסיף שיש לי כאן רשימה של דוברים, אבל ודאי לא כולם יוכלו לדבר, הרשימה ארוכה ואנחנו, זה תלוי בנו גם, כמה שאנחנו נדע יותר לייעל את הדיון ככה נוכל גם להספיק לשמוע עוד כי הדברים הם דברים חשובים מאד. אני מתכבד בכך שתפתח, פרופ' טרכטנברג,להציג את הנושא, מההיבטים שאתה מכיר אותם היטב. אני אומר דבר אחד – לפעמים חושבים שבכנסת נמצאים פוליטיקאים, והדימוי של מה זה נקרא פוליטיקאים זה כאלה שאולי רואים אותם במליאה, בפעילות כזו או אחרת, רבותיי, אני רוצה להגיד לכם שהחשיבות של אנשים ואישים כמו פרופ' טרכטנברג בקידום נושאים כאלה, שזה העבודה האמיתית של הכנסת, כמה שפרופ' טרכטנברג היה מודע וקרוב לליבו הנושא של ההשכלה באופן כללי, האקדמיה, אבל גם נחשפת לא פחות לנושא של ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות שאתה שם על זה דגש, המקום שאפשר לקדם את זה – זה הכנסת.

ליצור ככה, גם לקבוע יום כזה, שלא היה אף פעם, גם לקדם את זה למודעות, לפעמים ללב, אולי המחשבה "בשביל מה באתי לכנסת?", אולי הדימוי של כנסת זה מי שמרסס בתוך אולם המליאה או, אני אומר או דברים כאלה, אז לא, אלה הדברים, אלה הדברים האמיתיים של העשייה ובזה אתה משקיע, ובזה אתה גם מצליח ולכן זה השליחות האמיתית והיא גם יכולה להיות היעילה ביותר ובאמת המעשית ביותר. אז הנה, אנחנו שמחים שאנחנו בוועדת מדע וטכנולוגיה שותפים בחלק מהעשייה ביום הזה. בבקשה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
תודה רבה, אדוני היושב ראש, צהריים טובים לכולכם. האמת שמבחינתי ומבחינתנו זה יום שהוא חשוב מאד למדינת ישראל. זה שכנסת ישראל מקדישה את זמנה ואת זמן הוועדות שלה לדיון במשהו שנראה כאילו בצד, אתה יודע, ולא שייך למיינסטרים, רבותיי, ביום, אם אני מסתכל על הפן, גם המשקי וגם על הפן של הפערים בחברה – אין נושא חשוב מזה, ואני אומר את זה במלוא האחריות. למה? מכיוון שמתוך כל מחזור שמסיים תיכון במדינת ישראל מחצית מהצעירים והצעירות האלה מגיעים להשכלה גבוהה, המחצית השנייה לא זוכה, לא להכשרה נאותה ולא להשכלה שתכין אותם להשתלב בהצלחה בשוק התעסוקה האיכותי של העתיד, ועל כן אנחנו דנים, אנחנו, מדינת ישראל, דנים מחצית בתוך כל מחזור, תחשבו על המספרים שאני מדבר, זה הפסד בגודל של 70,000 צעירים וצעירות כל שנה, אנחנו דנים אותם לא להיות חלק אינטגרלי, לא מהעשייה המשקית, הכלכלית, התעסוקתית, המקצועית של מדינת ישראל. זה מה שאנחנו עושים.

עכשיו, אני, חוץ ממחדל הדיור קשה לי לחשוב על עוד תחום שבו מדינת ישראל חטאה לעצמה מאשר התחום הזה. אין עוד תחום, מכיוון שמדובר על המשאב הכי יקר שהשארנו – החומר האנושי של מדינת ישראל. תחשבו על המשמעות לאורך זמן, שנה אחרי שנה אנחנו באותו מחדל. אפשר אחרת, רבותיי, לא מדובר על תיקון מצב בתחום התחבורה שדורש עשרות מיליארדים, לא, בתחום הזה מה שדרוש זו החלטה, זו נחישות, וכן, גם תקציבים, אבל בסדר גודל אחר לגמרי, שאפשר לעשות את זה.

כואב לי מאד שאנחנו מקיימים את הדיון הזה בעיצומם של דיוני התקציב, כאשר בתקצוב התקציב של המדינה ל- 2017-2018 אין זכר, אני חוזר, אין זכר, לנושא התוספתי, לנושא של ההכשרה המקצועית, כאשר הממשלה טענה וטוענת שהנושא של פריון, שהוא מרכזי לצריכה הוא בראש מעייניה, אבל בפועל זה לא בא לידי ביטוי בתקציב. אני חושב שזה לא מאוחר מדי, אני חושב שהיום הזה, אחת המטרות שלו, מלבד להעלות את המודעות לחשיבות, זה גם לזעוק זעקה שרבותיי, אסור להזניח את זה לשנתיים הקרובות פלוס, מכיוון שזה תקציב דו שנתי ואנחנו ראינו מה שקרה בעבר שלפעמים זה גולש עוד שנה, כלומר אם התקציב יתבצע כלשונו, לא יקרה שום שינוי במדינת ישראל בתחום הקריטי הזה בשנים הקרובות, וזה רק מתווסף למחדל המתמשך אחורה.

אני בין היתר הגשתי הצעת חוק יחד עם חברי כנסת אחרים, גם הם בתחום, להקמת המל"ט, המועצה להשכלה טכנולוגית, שהמנדט של המועצה הזו יהיה מקביל למל"ג, המועצה להשכלה גבוהה. אחת הבעיות הקשות שאנחנו מתמודדים איתן זה לא רק שאין מספיק הכשרה איכותית אלא שגם התדמית הציבורית של הכשרה מקצועית או טכנולוגית, היא תדמית ירודה שלא בצדק. יש חשיבות למיצוב של המוסדות הלאומיים שאמונים על הנושאים האלה, על כן דיברנו על הקמת המל"ט כהצעת חוק. לצערי אני לא יכול להיות בטוח שזה יקרה, אבל לכל הפחות, צריך, יש מועצה ציבורית להנדסאים, אפשר לשדרג אותה בזמן הקצר, וגם אם הצעת החוק לא עוברת, להתקדם לכיוון הנכון במה שיש.

יש לי עוד מה להגיד בנושא הזה אבל יש לנו רשימה ארוכה של דוברים, אני רק רוצה לסיים את דבריי ולהגיד את הדבר הבא, רבים, אני מכיר רבים מהיושבים כאן, יש אחרים שלא הצליחו להגיע, יש אכן התעוררות ציבורית רחבה מסביב לנושא הזה, וגם גופים וולונטריים וגם אנשי תעשייה וגם אנשי אקדמיה מתגייסים לטובת העניין. ותקיימו ישיבות, אני גם השתתפתי בחלק ניכר מהן, העניין הוא למנף את אותה מודעות גוברת, את הרצון הטוב, את ההתגייסות של כל כך הרבה גורמים, כדי לתרגם את זה לעשייה. וכאן בכנסת יש לנו אחריות יתרה לכך, יש לנו כבר חלק מהכלים כדי לתעל את אותה התגייסות לכיוון חיובי שיניב גם תוצאות.

עד כאן הדברים, אני שומר לעצמי את הזכות בהמשך להשתתף בדיון, אבל לא רוצה - - -
היו"ר אורי מקלב
אתה היום שותף בדיון לא רק כמשתתף, אלא כגורם יוזם, אז ככה שאתה מכוון גם מרשימת הדוברים, אני אומר את זה בשקיפות מלאה, גם מהיותך כחלק המקצועי כאיש קשר מהמבט המקצועי שלך והידע שלך. אתה גם לא דיברת עד עכשיו, אני מודה לך על הדברים, לא דיברת דברי נבואה. גם אם אנחנו יכולים לראות באופן המעשי, וודאי ננסה לשמוע את אלה שמתעסקים בזה היום, שמי שפעלו ושנתנו משאבים נכונים הצליחו. זאת אומרת זה לא היה אומר, אם ניתן אז אנחנו נצליח. במעט שניתן, ראינו הצלחות באמת הרבה יותר אפילו ממה שחשבנו בכל היבט, בסופו של דבר ההכשרות האלה גרמו לכך שאנשים גם כן נחשפו ופועלים ועובדים ומתעסקים עם דברים שהם חדישים ומרתקים. אנחנו לא שולחים אותם היום למדבר, אנחנו לא שולחים אותם לקרוא, להכין איזה מזמורות של נחושת, אנחנו נותנים להם היום עבודות שהן חשובות, הן בעלות מעמד, חדשניות וגם מכניסות, לפי המידע שאנחנו קיבלנו כאן הן מכניסות יפה מאד, משתכרים יפה מאד, מי שמסתדר ומי שיש לו את ההכשרה, הם מבוקשים מאד. כך שיש מכל מבט שהוא דבר חיוני גם באופן הפרקטי, לא רק באופן העקרוני גם בפרקטי והפרט של כל אחד ואחד. אנחנו רואים גם שאנחנו עושים טוב לכל אחד וזה לא רק במישור הלאומי והציבורי, אלא כולם יחד.

ראשון הדוברים, אנחנו נבקש את פרופסור צביקה אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית בבינתחומי. יש איזו מצגת קטנה בעניין, בבקשה.
צבי אקשטיין
טוב, אני אגיד קודם כל תודה רבה על ההזמנה. תודה רבה לידידי פרופ' טרכטנברג, הוא במובן הזה גם חברי, גם שותפי וגם אנחנו משוחחים על הנושאים האלה ואנחנו מסכימים בנושא הזה. מכון אהרן בשיתוף פעולה, הוביל את זה גם אביחי ליפשיץ וקרן שגיא ממכון שבחסותו של סטף ורטהיימר, כתבנו עבודה, ואני אשמח לשלוח אותה, די רחבה שעוסקת בכל הנושא הזה ועוסקת גם בישראל.

אין לי הרבה זמן אז אני אנסה לתת לכם את ה bottom Line של ההמלצה שלנו, ואני חושב שברוח של מה שמנואל אמר צריכים להבין שאנחנו צריכים לעשות פה צעד דרמטי התחלתי בשינוי ההתייחסות לנושא של השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית, ואני מדגיש, גבוהה זה השכלה על תיכונית. לכולם, על תיכונית זה המרכיב המרכזי בשלב ההשתלבות בשוק העבודה. יש לזה סיבות מאקרו כלכליות, אני פוסח עליהן, אבל המשק הישראלי שמבוסס על התעסוקה של אותם 50% ויותר, בחלק התחתון, לא צומח משמעותית, גם בהשוואה הבינלאומית. השכר שם לא צומח, והשכר תלוי בפריון וביכולות התעסוקתיות. אנחנו חייבים ליצור מנגנוני צמיחה שיתבססו על ההון האנושי של האוכלוסייה שאנחנו לא משקיעים בה מספיק. אני אפסח על כל הדברים האלה.

בתחום של ההכשרה ובהשקעה באוכלוסייה אצלנו, של אלו שלא הולכים להשכלה אקדמית, אנחנו מהנמוכים ביותר בארצות ה- OECD. בכל ההשוואות שיש לנו, ומסקרים שנעשים על המיומנויות, אנחנו ברמות מיומנויות נמוכות. אני רוצה להגיד משפט אחד שהוא חשוב, צריך ללמוד מהמהפכה שנעשתה פה בתחילת שנות התשעים, של פתיחת ההשכלה הגבוהה לעם ישראל, פשוט הייתה פה החלטה, אמנון רובינשטיין שהיה שר החינוך העביר החלטה בממשלה או בכנסת שכל אזרח ישראלי שיש לו בגרות יכול ללמוד בהשכלה הגבוהה. מה שקרה פה זו מהפכה, כיום 50% מכל מחזור לומדים בהשכלה הגבוהה, אנחנו כמעט הגבוהים ביותר בכל המדינות בהשכלה הגבוהה.

ובתחום השני, ב-50% שמנואל דיבר עליהם, אנחנו בנמוכים ביותר, אבל הנושא הזה במידה רבה, עכשיו, משפט אחד מהאקדמיה, "הממצאים שלנו, ששנת השכלה על תיכונית, שנה אחת נוספת, התשואה הכלכלית למשק ולפרט אינה נמוכה מהתשואה הכלכלית למשק ולפרט מהשכלה אקדמית". זה מרכיב מאד מרכזי. ומה זה אומר כלכלית? זה אומר שאנחנו צריכים לתת את אותה כמות משאבים שאנחנו נותנים להשכלה אקדמית עבור שנת השכלה או חלק שנת השכלה, להשכלה על תיכונית, מקצועית וטכנולוגית.

מה אנחנו ממליצים? אנחנו ממליצים לעשות הרחבה משמעותית בתמיכה בהון האנושי שתעלה את התעסוקה, והאמצעי הוא הקמת מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית, שתהווה מסלול לימודים מקביל למסלול האקדמי, וכשאני אומר טכנולוגית ומקצועית זה לאלו שהם מהנדסים, טכנאים, מהנדסים זה שנתיים, טכנאים זה שנה, אבל יש גם את כל אלה שהם אפילו עד שנה. נקודת המוצא שלנו שצריך להשקיע ציבורית בהם, בגלל, ופה, לאלה שהם לא כלכלנים להסביר, השכלה כללית בכלל, יש מקור משמעותי מאד לתמיכה ממשלתית בגלל שהשוק לא נותן באופן טבעי את ההשכלה הזאת.
היו"ר אורי מקלב
אתה קורא לזה לימודים או שאתה קורא לזה הכשרה?
צבי אקשטיין
זה הכשרה כוללת. החלק הציבורי הוא תמיד חלקי, הוא לא כולל.
היו"ר אורי מקלב
מה בסוף הוא מקבל, איזה מן תעודה? בסוף הוא מקבל תעודה?
צבי אקשטיין
כן, כן. כן, בסדר, תכף נדבר על איך זה צריך לעבוד, ברור. אני רוצה להדגיש שאנחנו חושבים שהמודלים השוויצרים והגרמנים הם סמן דרך, אבל הם שונים, הם שייכים במידה מסוימת לעולם של פעם. מרכיב החזון שלו שיתרום לפיתוח המיומנויות ולהון האנושי ופה אני רוצה להרחיב – העולם היום דורש הרבה מאד השכלה כללית, על תיכונית. צריכים לדעת שימוש במחשבים, צריכים לדעת אנגלית. אי אפשר לעסוק כמעט בשום מקצוע בלי לדעת שימוש במחשב ואנגלית. ועוד מקומות שצריכים לקבל תמיכה ציבורית, כי מקומות העבודה הם לא אלה שנותנים אותם, כל מקום נותן הכשרות ספציפיות לאותו מפעל. דבר נוסף שהוא מאד - - -
היו"ר אורי מקלב
החלק הזה לא ניתן בהשכלה תיכונית? החלק הזה, של מיומנויות מחשב, מיומנות - - -
צבי אקשטיין
חלקו ניתן בהשכלה תיכונית, וחשוב לכן שאנשים ישלימו השכלה תיכונית מספיקה בכל ההיבטים, אבל הוא לא כולו. חלק מהאנשים בזמן התיכון, לפני שנכנסים לשוק העבודה, מסיבות שונות הם פקששו את התקופה הזו. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, חלקם בגלל שהיו להם קשיים והמערכת לא יכלה לספק להם, חלקם בגלל שהם מצאו דרכים אחרות להתעסק בזה, והחיים גם משתנים.
היו"ר אורי מקלב
אולי זו גם שאלה שרציתי לשאול אותך, לא רציתי להפריע לך באמצע, אבל מכיוון שפתחנו את זה, אם הדו"ח לא מתייחס גם לחלק של הלימודים, רק לאחר הלימודים, אנחנו ראינו שבחלק של הלימודים כבר צריך שילוב לטכנולוגיה, למקצועות האלה, השקעה בדברים האלה, בכלל לתת מסגרות מתאימות שהם יכולים - - -
צבי אקשטיין
אני אגיד את זה בגדול, הדו"ח לא התייחס - - -
היו"ר אורי מקלב
לא צריך להתייחס, אנחנו רואים את זה כבר, זה לא צריך להתחיל רק מאחרי התיכון, זה צריך להתחיל כבר הרבה לפני זה. זה איך אנחנו רואים אבל בסדר, הדו"ח שלך לא התייחס - - -
צבי אקשטיין
אני אגיד את הטענה שלנו היום. הטענה שלנו, וחוקרים רבים מכירים בה, שבגלל שהדרישות למה שאנחנו קוראים השכלה כללית, הון אנושי כללי. הדרישות האלה גדלו בצורה משמעותית שאפילו התיכון לא נותן מספיק לזה. חשוב מאד שבזמן התיכון אנשים ישקיעו את מירב המאמצים בחלק הזה. דבר נוסף הוא, מתי בן אדם בחיים היום, זה הבדל גדול מפעם, מקבל את ההחלטה לאיזה מקצוע הוא נכנס? זה נעשה בחלק של החיים שלו, אלה שהולכים לצבא, אחרי הצבא, ואלה שלא הולכים לצבא, אחרי שהם מסיימים את התיכון. התהליך הזה הוא תהליך שנמשך, מהנתונים, לפחות עשר שנים עד שבן אדם מוצא את מקומו.

בתהליך הזה הוא צריך לקבל שני כלים מרכזיים. גם אלה שהולכים לאקדמיה, הם צריכים לקבל השכלה שמכשירה אותו לשוק העבודה. אלה שהולכים למערכת האקדמית, המערכת האקדמית עובדת. היא עובדת אצלנו, אני אגיד בגדול, בכל השוואה בינלאומית, טוב מאד פלוס. בצד שלה שמה. בצד השני, שכחנו מהאנשים האלה ואנחנו חייבים לתת לאנשים האלה מבחינה ציבורית מסגרות שתיתן לכל אלה שלא הולכים דרך המערכת האקדמית. דרך אגב יש אנשים עם יכולות אקדמיות שמעדיפים לעבוד עם הידיים ועם הראש, בתחומים שונים, ולכן אנחנו רוצים להתמקד באוכלוסייה הזו, זה החלק שלא קיים.

מיומנויות והשכלה כללית, השתלבות מיידית בתעסוקה והתפתחות מקצועית לאורך הקריירה, זאת אומרת חייבים לשלב את המעסיקים. דרך אגב, אנחנו אומרים בואו תעשו מחקר על איזה מקצועות נדרשים, מחקרים אפשר לעשות על הנתונים בעבר. המקצועות הנדרשים היום, השינויים הם כאלה מהירים שהם משתנים ורק מי שיודע איזו מכונה הוא רוצה לקנות עכשיו ויודע מה הדרישות של כח האדם עכשיו, יודע מה צריכים להכשיר את האנשים עכשיו. ולכן השילוב של הסקטור העסקי הוא קריטי. לכן ההתאמה צריכה להיות בהתאם לביקושים וחייבים את הסקטור העסקי ואת המומחים מהסקטור העסקי לשלב, הן בהגדרת מה אנחנו רוצים והן בהכשרה תוך כדי עבודה.

קהל היעד המרכזי הוא צעירים, אבל יש גם עולים ויש עוד אנשים. אנחנו אפילו אומרים שצריכים לשים יעד לעשר שנים, שכרבע מהשנתון יגיע ללימודים הטכנולוגיים והמקצועיים, ואני אגיד את זה בגדול, אפילו לאפשר יותר מזה כי כל גידול בזה ייתן הרבה למשק. הסטודנטים שהם גם כאלה שיעברו בלימודים האקדמיים אבל גם כאלה שלא מגיעים אליהם. אנחנו צריכים, דיברתי על זה גם, על התאמה לצרכי המשק, צריכים ליצור מסלולי לימוד שיהיו גמישים, אנחנו חושבים שחלק מרכזי של המערכת, מאחר והוא השכלה כללית, חשוב מאד שהוא ייעשה במסגרת ה - - - שמכללות אקדמיות יוכלו לפתוח גם מכללות מקצועיות להנדסאים וגם מקצועות אחרים כי הם מומחים בלתת השכלה כללית ואנחנו לא רוצים שתיווצר תקרת זכוכית בין ההשכלה המקצועית טכנולוגית ובין השכלה כללית, אלא שהאופציות האלה תמיד תהיינה פתוחות. לכן מסלולים שייפתחו כשהביקוש בצד המעסיקים ישכנע את המכללות לפתוח, המערכת צריכה להיות גמישה בסגירה ופתיחה של מסלולים.

מה שציין ידידי פרופסור טרכטנברג זה כלי מרכזי, כי אם אנחנו נותנים סדר גודל, ואני אומר, benchmark – 20,000 שקל לשנת השכלה, לא חשוב באיזה מרחב אבל לשנה, אנחנו צריכים גוף שייתן אקרדיטציה, גוף על אחראי על התווית מדיניות, הוא צריך לתת פיקוח, הוא צריך להגיד מה הם התנאים לגוף שנותן את זה, הוא צריך את הקריטריונים למוסדות המתוקצבים וגם הלא מתוקצבים, גם תהיה תחרות פרטית, הוא צריך לקבוע קריטריונים לתעודות וכן הלאה. לכן יש חשיבות מאד גדולה לקיום הגוף הזה מיידית, כחלק מכל הרפורמה הזו, יש להרחיב את הבסיס של world base training, כלומר למעשה לשלב ניסיון מעשי. דרך אגב זה חשוב גם במערכת האקדמית, מקצועות הכי נדרשים במערכת האקדמית לפעמים יותר מדי הם מקצועות שדורשים הכשרה מעשית, חשבונאות ועורכי דין, אבל גם במקצועות אחרים יש חשיבות לשילוב תוך כדי הלימודים בעבודה, ולכן החניכות תהיה חלק מרכזי.

אנחנו חושבים שיש לתמרץ את המעסיקים כי הכשרה בתוך מקום העבודה זה החלק המרכזי של המודל הגרמני-שוויצרי. היא יקרה למעסיקים. בחלקה היא תורמת להם, אבל בחלקה היא עלות. ומאחר שזה חשוב יש מקום לתת להם תמרוץ.

אנחנו, כמו שאמרתי, חושבים שבחלק המקצועי של הטכנולוגי יש מקום לחיבור עם המכללות, יש להדגיש שצריכים לתת את כל הניסיון בעולם. אני רוצה להגיד מילה אחת על אגף הכשרה מקצועית. המחקרים בעולם מראים שקורסים קצרים ללא הגדלת ההון האנושי הכללי שהם מאד קצרים, התשואה היא מאד מאד נמוכה עד כדי אפסית ולכן נחוצים הרבה מאד פיתוח הכישורים הקוגניטיביים ולא הקוגניטיביים, הכלליים, כמו אנגלית, מחשוב ויכולות למידה כדי לתת תשואה מעבר לשכר המינימום. אני פעם עשיתי עם מנהל האגף המכשורי, יוסי פרחי, סיור בהכשרה מקצועית, ושאלנו את כל התלמידים מה השכר שהם מצפים לקבל מההכשרות המקצועיות. הם כולם אמרו במקרה הטוב, את שכר המינימום, אם אני אקבל עבודה, ואנחנו רוצים פה לא להיות שם. התכנית הזו, יחידות השמה, תתבסס על התשתית של המכללות הטכנולוגיות הנוכחיות, אבל גם המכללות האקדמיות. כשאני מדבר מכללות אקדמיות זה מכללה טכנולוגית כמו שישנה ב - - -
היו"ר אורי מקלב
ומה רמת השכר לכאלה שיש להם כן הכשרה מקצועית? בהשוואה לרמת השכר של אחרים?
צבי אקשטיין
דרך אגב, ההנדסאים ואחרים, אנשים שמסיימים היום הכשרה של שנה במחשב, בלימודי מחשב, מתחילים מרמות שכר, אני יודע על מקרים ספציפיים, מתחילים מ-8,000 שקלים ותוך שלוש שנים הם ב-20,000 ויותר.
היו"ר אורי מקלב
הם פי שלושה משכר המינימום.
צבי אקשטיין
כן, לכן אמרתי שהתשואה לשנת השכלה כזו - - -
היו"ר אורי מקלב
חשוב להגיד את זה גם. הרי בסך הכל אנחנו רוצים גם לצאת עם מסר ציבורי מהישיבה הזו.
צבי אקשטיין
מאד חשוב. הנקודה הזו היא מאד מאד חשובה בעצם, שהתשואה הזו לשנה כזו היא לא פחותה מהשכלה אקדמית. ואולי יש לנו עודף בשימוש בהשכלה אקדמית. אני רק אדגיש שזה חלק מאד משמעותי, מפעילי מיכון, מכונאי רכב, מפעילי מחשבים, לוגיסטיקה וכן הלאה, אני מסיים, אני אומר ששיתוף המגזר העסקי, התבססות על ההכשרות הטכנולוגיות ואפשרות גם לתואר אקדמי, מה שדיברתי על לא לתת תקרת זכוכית, רצף לכח הקריירה של העובד וכן הלאה. לדעתי, יש כאן מבנה שיש עליו הסכמה. עשינו עליו שולחן עגול, זה היה מדהים, בשולחן עגול השתתף מנכ"ל האוצר, השתתפו נציגי הפורומים והמכללות הציבוריות, כל אחד בא מהמקום שלו ותחושתי בסוף שלוש שעות של דיון היתה שישנה סך הכל הסכמה שהמבנה שאנחנו מציעים פה הוא בסיס טוב ל-actioned.
היו"ר אורי מקלב
תודה רבה. נמצאים פה גם נציגי האוצר, גם המועצה הלאומית לכלכלה. נשמע אותם גם כן בהתייחסות למה שאתה אמרת, ובאופן כללי למה שיש להם להגיד. אני אבקש מיובל אדמון, מאגף אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד רוה"מ. לאחר מכן גברת נירית טיבי. אני גם אזכיר את השמות של מי שאחר כך, כדי שמי שלא יושב סביב השולחן שכבר יגיע כדי למנוע זמן עד שמתארגנים סביב השולחן.
יובל אדמון
תודה על ההזמנה, אני יובל, מהמועצה הלאומית לכלכלה. אני מסכים עם הרבה דברים שנאמרו כאן קודם, אני רוצה לתת איזושהי נקודת התייחסות מסוימת. אנחנו במועצה הלאומית לכלכלה מציגים בפני כל ממשלה נבחרת הערכת מצב אסטרטגית. ברגע שהממשלה נכנסת לתפקידה מנמקים בשבילה מה המגמות המרכזיות בעולם בתחום החברתי כלכלי, כמובן מה הדברים המרכזיים בישראל וכיווני כל המרכזים שהם חייבים התמודדות מערכתית וארוכת טווח.

הסיפור של הון אנושי הוא כמובן סיפור מרכזי שם, וגם ספציפית הסיפור של באמת כל ההכשרות וסוגי ההשכלה השונים שהם לא אקדמיים. סיפור שהוא מרכזי מאד, לדעתנו, בעקבות הערכת המצב האחרונה היה איזשהו צוות, קם איזשהו צוות בראשות המשנה למשרד ראש הממשלה שעסק, קראנו לזה אקרדיטציה, וכל אחד מזווית אחרת, איך משפרים את כל המעברים בין תיכון לצבא בין צבא להכשרה מקצועית בין הנדסאים לאקדמיה, כל מיני, כאילו איך מגיעים למצב שאנשים לא לומדים פעמיים ויש איזשהו מסלול של התפתחות באופן טבעי. אני עמדתי בראש צוות שהתעסק בחיבור בין העולם של הטכנאים המוסמכים והנדסאים לבין אקדמיה, ודווקא תוך כדי דיון אחד הכיוונים שהתפתחו, ועל זה רציתי לדבר בדקה וחצי, כי אני מניח שאחרים ידברו על עניינים של תקצוב המכללות עצמן וכן הלאה, הוא שבעצם אנחנו צריכים לייצר מצב שבישראל לצד האקדמיה יש מערכת של השכלה טכנולוגית שהיא מודולארית, מרובדת, איך שתרצו לקרוא לזה, זאת אומרת אנשים יכולים להתקדם משלב לשלב. באקדמיה מאד ברור, תואר ראשון, תואר שני, שלישי וכן הלאה, השאלה איך יוצרים מערך איכותי שמהכשרה מקצועית דרך טכנאים מוסמכים, דרך הנדסאים ואגב אולי גם הלאה, בתוך ההשכלה האקדמית, אנשים יש להם ציר התפתחות, הם יכולים להתמקצע ולהתקדם הלאה והלאה כשהערוצים - - -
היו"ר אורי מקלב
רציתי לשמוע ממך את התשובות, לא משהו מעבר. האם יש תכנית ממשלתית בענין הזה?
יובל אדמון
יש דו"ח שפורסם על ידי הצוות הזה, דו"ח של צוות האקרדטיציה. להגיד מתי בדיוק זה יגיע לממשלה אני עוד לא יודע כי היו עוד אנשים בתוך הדבר הזה שלא עסקו בהנדסאים ובעולם של השכלה טכנולוגית, שצריכים לסיים את עבודתם, אבל הכוונה היא לנסות לכוון לפחות בצד, נקרא לזה בצד הפדגוגי, את העולם של ההכשרה, השכלה טכנולוגית בצורה כזאת שמתקדמים שלב אחרי שלב. התקווה היא שזה גם ימשוך עוד אנשים לתוך המערכת הזאת, כי לא יהיו חסומים - - -
היו"ר אורי מקלב
אתה מתייחס גם חלק למערכת החינוך הקיימת היום, או זה רק לעל תיכוני?
יובל אדמון
לעל תיכוני, הכוונה היא לעל תיכוני. אני באופן אישי לא מתמצא בתחום של ה - - -
היו"ר אורי מקלב
אני רוצה רק להעביר כאן את המסרים שנאמרו פה בשולחן, אני לא סתם אומר את זה, אתם יודעים, אני חוזר ואומר את זה שבחלק של ההשכלה, בחלק ממערכת החינוך שלנו היסודית כבר, לא מדבר כבר על הגנים, בלי מערכת הזו החשיפה לדבר הזה היום, ההכוונה, יש לזה משמעות מאד מאד גדולה. פרופ' טרכטנברג גם התייחס לזה באחת הוועדות, ואני חושב שלהתחיל עם זה רק אחר כך זה מאוחר יכול להיות ועוד לא שינינו את הדימוי, ועוד כמה סיבות. נכון שאדם מחליט, אבל כדי שיקבל את ההחלטה הנכונה, שיהיה לו איזה משהו בתוך ההחלטה שלו, נקודות שהוא יוכל על זה לבנות, זה צריך להתחיל הרבה יותר מוקדם. הם אומרים שאיפה שעשו את זה יש באמת מהפך, אבל במקומות ששמו דגשים ודרבונים. אני גם מייצג פה אולי את משרד המדע, לא ראיתי שהוא נמצא בין המוזמנים, אבל שהוא קצת פועל, הוא נמצא כאן אולי, בטח - - -
קריאה
ודאי שהוא בין המוזמנים.
היו"ר אורי מקלב
אז יכול להיות שאני לא ראיתי אותם כאן ברשימה של המוזמנים, ועברתי על כל הדף.

לכן יש, בפרויקטים שכן נעשו וכל מיני תמריצים, זה עשה מהפכים בעניין הזה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
כן, אני רוצה לחזק את דבריך אבל בהחלט צריך להתחיל, מה שנקרא, הרבה קודם, אבל מה ההבדל? ההבדל הוא שכיום אין לנו בעל תיכוני כמעט כלום. אני קצת מגזים, אבל מה שיש הוא לא נותן מענה. לכן המעשה הגדול, קפיצת המדרגה, צריך לעשות שם, במערכת החינו, צריך להשקיע, צריך תכנית מקיפה שמתחילה הרבה קודם, אבל יש מערכת כבר שמה צריך לשדרג, לשפר וכו'. ואני רוצה להזכיר לך שההסתברות שנצליח לעשות משהו משמעותי במשרד החינוך היא לא הסתברות גבוהה לצערי הרב, כן, כי היא מערכת מאד כבדה ומאד לא גמישה, כן? ולכן הדגש כרגע הוא בקפיצת המדרגה אבל זה לא מפחית כהוא זה מהחשיבות של מה שאתה ציינת.
היו"ר אורי מקלב
אבל זה עקום, צריך מישהו שיזין את המסגרות האלה, בחומר אנושי טוב ומוכשר שאפשר לכוון אותו. בכל אופן, אני משקף את מה שנאמר פה וגם משרד החינוך דיבר על כך שיש לו, צריך משהו כתכנית לאומית, זה לא, לא כל דבר בנפרד, זה צריך להיות משהו שמתכלל את כל המשרדים ולתת לזה משאבים, את ההכוונות, ואת הדימוי, אני גם אומר, את הדימוי הנכון - - -
צבי אקשטיין
אני רק רוצה הערה קטנה. הערה של כלכלן. אנחנו מדברים על תקציב מאד קטן ואנחנו שואלים את השאלה איפה השקל השולי יעשה את השינוי המשמעותי לאנשים בארץ, ואני אומר חד משמעית, מכל המחקרים, השקל השולי בחלק העל תיכוני, האימפקט שלו על החיים של האנשים ועל הכלכלה הישראלית, אין לי בכלל ספק, הוא הרבה יותר משמעותי, בין היתר, בגלל שחלק גדול מהילדים שיילכו אולי למערכת מאד מתוחכמת, בסוף ימצאו קריירה אחרת. במיוחד החכמים שבהם.
היו"ר אורי מקלב
לפעמים גם לא בארץ, כן.
צבי אקשטיין
לא יודע איפה. שיהיה להם רק טוב.
היו"ר אורי מקלב
אחר כך הם אומרים גם יש בריחה של - - - אבל, יובל, אנחנו עצרנו אותך באמצע.
יובל אדמון
האמת היא שאלה הם עיקרי הדברים שרציתי להציג, שאלות בהמשך.
היו"ר אורי מקלב
אוקיי.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני רוצה רק, תרשה לי משפט אחד על הדברים שאמר יובל. באמת הם עשו עבודה מצוינת במועצה, אבל יש, אתה יודע, באינטונציה של הדברים צריך מאד להיזהר. למה אני מתכוון? שאתה אומר מערכת מודולארית, שאפשר יהיה להתקדם משלב לשלב, משתמע מזה שהאידיאל זה לימודים אקדמיים, ואז אתה יודע, לא אני יודע, אני משתנה, ואני יודע שזה לא מה שאתה מתכוון, אבל אני רוצה להבהיר את הדברים. הכוונה היא לא לייצר עוד סולמות כדי שכולם יגיעו לבסוף לאותו שיא שזה לימודים אקדמיים.

רבותיי, אני אומר את זה באחריות, לימודים אקדמיים כפי שאנחנו מכירים אותם היום, התארים האקדמיים זה לא חזות הכל. לא צריכה להיות חזות הכל. המסלולים האלטרנטיביים הם לא מסלול לקראת, אולי, אלא במקביל, גם בחשיבותם, גם במעמד שצריך להקנות להם, ובוודאי בשכר. אני אומר לך, השכר של אלה כפי שפרופסור אקשטיין ציין, של אלה שהולכים למסלול הטכנולוגי, אוקיי, הם יקבלו לאורך זמן יותר מאשר חלק ניכר מאלה שהולכים לאקדמיה, אז זה גם בא לידי ביטוי שם. אז אני אומר בוא נחשוב על זה, במקביל ולא כשלבים שאולי מובילים לאותו שיא נשגב, כן, של האקדמיה.
היו"ר אורי מקלב
אוקיי. תודה רבה. גברת נירית טיבי, ואחריה בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה. נמצאת פה, נירית? יש מישהו ממשרד האוצר? זה כבר ועדה שלישית שאני נמצא היום בכנסת שגוערים ומבקרים את ההשתתפות של האוצר, אני מבין שיש דיוני תקציב אבל צריך להודיע כשלא מגיעים.
קריאה
הם חילקו את כל הכסף, אז הם לא צריכים לבוא כבר.
היו"ר אורי מקלב
הם שומרים על הכסף, אם היו מחלקים אז היה אפשר לעבוד כבר, הבעיה היא שהם שומרים ולא נותנים.
קריאה
זה לא ששומרים עליו.
היו"ר אורי מקלב
שומרים עליו חזק. טוב, בועז, אנחנו, זה לא פוטר אותם, גם ימי תקציב זה עדיין לא פוטר.
קריאה
צריכים להודיע שלא באים.
היו"ר אורי מקלב
האוצר הוא חלק מאד חשוב בעניין ואני מבין שזה ברור מאליו.

בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה ואחר כך אנחנו עם ד"ר יוכבד פנחסי. בבקשה, בועז.
קריאה
גם לא פה.
היו"ר אורי מקלב
בועז גם לא פה. אתה מעודכן עם הרשימה, בטוח שאתה מעודכן?

טוב, ד"ר יוכבד פנחסי, ולאחר מכן אורית נחום. כן. בבקשה. רק תציגי את עצמך, אני כבר אמרתי חלק מהתארים שיש לך.
יוכבד פנחסי
אוקיי. ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות, בעצמי מנהלת את המכללה הטכנולוגית באריאל, בקמפוס האוניברסיטה.

תראו, הדיון הזה הוא דיון חשוב. הוא עוד פעם מלכד את כולם, שכולם בדעה אחת, השכלה טכנולוגית היום צריכה להימצא בראש סדרי העדיפויות לדעתי, כאחד מראש סדרי העדיפויות, בסדר של ממשלת ישראל כשאתה מסתכל על הטווח הארוך, גם של עולם של השכלה, גם של עולם של עבודה, פרנסה ותעשייה. כשאתה קושר את כל הנקודות האלה אתה מסתכל על מדינה שהיא מדינה יצרנית ומתנהלת בכלכלה נכונה, היא מדינה של אנשים יצרנים עובדים ומשכילים, ואני מסכימה כאן עם כל דבר שנאמר כאן כי היום כבר כשאתה מסתכל על המערכת מה קרה לה בארבע שנים האחרונות, מאיפה שהיא הייתה, כשבעצם היינו צריכים להסביר מה זה השכלה טכנולוגית, הפורום והמנהלים שמנהלים את המערכת הזו, נכון להיום אני רואה שכבר הדיונים האלה, אנחנו לא צריכים לתת הסברים אלא רק צריך להסתכל קדימה.

פורום המכללות הטכנולוגיות מונה מספר עשרות של מכללות שפרוסות ברחבי הארץ, מדובר על לימודים לתואר הנדסאי, טכנאי, והכשרות מקצועיות, כאשר כולנו עוסקים בלימודים שהם מה שנקרא לימודים בוגרים יותר, הם אחרי הצבא או אחרי שירות לאומי, או אם הם מותאמים הם אחרי מה שנקרא בית ספר התיכון, אם מדובר כאן על מגזר כזה או אחר שלא מתגייס או אינו עושה שירות לאומי. כשאנחנו מסתכלים על פלח האוכלוסייה הזה, אנחנו מדברים על 25,000 סטודנטים שלומדים למקצוע של הנדסאי, וכמו שפרופסור טרכטנברג אמר, בחרו את המקצוע הזה. האקדמיה בעיניהם אינה חזות הכל ואנחנו צריכים להוריד את המושג הזה, לדעתי, ולהחזיר את מה שהיינו, או גדלנו עליו, כמדינה יצרנית, בשנות השמונים.

מפלתה של ההשכלה הטכנולוגית נובע ממספר נקודות, אחת מהן באמת הפריחה אולי של המערכות האקדמיות, ביצירה של הממשלה לדחוף לתואר אקדמי עבור כל אחד נגיש, קצת הזנחנו את העולם שאולי הוא כבר לא תואר אקדמי אלא תואר אחר שהוא מקצועי יותר. אנחנו יודעים איפה אנחנו גדלים אנחנו רואים את השאיפה ואנחנו דוחפים את הילדים ללמוד לימודים שהם לימודים שהם לא יצרניים, שהם לימודים כלליים, הם טובים, הם השכלה טובה לכולם, אבל הם לא יצרניים, וזה לא תמיד מה שהמדינה צריכה. כשפרופסור אקשטיין מדבר על איפה אני שם את השקל, אז הוא צודק. כי הוא אומר בעצם איפה נשקיע, ובטווח הארוך מה יקרה לנו. כאשר נשקיע אותו באוכלוסייה שבסופו של דבר תבחר את הלימודים האלה ותהפוך ליצרנית, כמו ההנדסאים שנדרשים היום בשוק התעסוקה, הטכנאים שדרושים אצל התעשיינים וכן הלאה, אז אני אומר אם אני אשקיע עוד קצת כנראה אני אקבל עוד.

הפתרון של הנושא הזה, כרגע אין איזושהי תכנית ארוכת טווח, לצערנו הרב, יש את הדו"ח של אקשטיין שהוא מצוין, יש את ועדת אדמון שמדברת על אקרדיטציה ואיך אני מושך את האנשים קדימה ופורץ להם תקרות זכוכית, כולנו מדברים. אני חושבת שהשנה צריך להתחיל לעשות. השנה צריך להתחיל לשבת ולבנות תכנית של קודם כל מה שנקרא שיקום המכללות הטכנולוגיות, לתת להם לפרוח. כן, בסוף מדובר על כסף, אבל הכסף שנשים בסופו של דבר יניב את התהליך האחר. יש לרשותנו שר חדש, שר מאד מחויב, השר חיים כץ, לקח את הפרויקט הזה, הוא רוצה לבנות את משרד העבודה מחדש, אז זה הזמן. המכללות הטכנולוגיות הן מענה לכל הצרכים הללו. מרמה של הנדסאים, לרמה של הכשרות מקצועיות, אנחנו נדע בעזרת מיתוג נכון, עבודה נכונה וכסף, כנראה שהאוצר צריך להבין שרפורמה לעשות זה רפורמה שכוללת את כל התחומים, זה נכון, אבל בסוף אם המכללות הטכנולוגיות לא יוכלו להתנהל במהלך השנה הנוכחית בצורה נכונה, אז כנראה נצטרך להקים את המערכת הזו מחדש, זה יעלה מיליונים או מיליארדים להקים מערכת כזו מחדש. המערכת טובה, קיימת, צריך לשפר אותה השנה. בתור מנהלת מכללה טכנולוגית והעומדת כיושב ראש פורום המכללות, אנחנו פתחנו את השנה בשונה מהשנים האחרונות, מי שעקב אחרינו, פתחנו אותה בצורה שקטה. אנחנו נותנים לשר החדש חיים כץ זמן לעבוד, אנחנו נותנים לו זמן ללמוד את החומר אבל אנחנו מתחילים להיות קצת קצרי סבלנות, ואנחנו יודעים שאנחנו רוצים להתחיל את השנה וגם לסיים אותה בצורה הנכונה.

מפה אני קוראת באמת לכל העושים בדבר. כל מי שנוגע, אם זה התעשיינים, אם זה הממשלה, אם זה האוצר, השר הממונה, האגפים כולם, בואו נתיישב ביחד ונבנה לאור הדו"חות שניתנו כבר, יש כבר דו"חות, יש את דו"ח אקשטיין, יש את הדו"ח של אדמון, יש את העבודה שטרכטנברג מבצע בצורה אמיצה, יש את התעשיינים, יש נייר שהגשנו לשר חיים כץ, שכולל הרבה מאד אנשים שותפים לעניין. אם זה הפורום ואם זה התאחדות הסטודנטים חתומה על הענין הזה, ואם זה הסתדרות ההנדסאים חתומה על זה.
היו"ר אורי מקלב
יש היום ויש את המסמכים שאמרת, האם זה, אתם, יש דינמיקה במקצועות האלה וצריך להיות באמת עדכניים והשאלה היא אם יש לכם, אתם עובדים באמת, אם מה שאתם נותנים, אם המענים שאתם נותנים, הם מענים באמת שהם רלוונטיים היום? לפעמים החלטה של לפני שנתיים, וביישום הוא כבר יותר הופך את הדברים לפחות, או פחות אטרקטיביים או פחות באמת נדרשים. אנחנו צריכים גם להיות, כמשרדי ממשלה צריך מאד, בכלל, כממשלה בכלל, כשהמערכות גדולות לא עובדים במהירות של המשק או של הצרכים, וכאן אני די דואג אם אנחנו הולכים לדרך כזו האם יש לכם את המנגנון הזה שיידע באמת להתאים את המערכות כל הזמן ואם יש עבודות מחקר שהן עדכניות גם כן שעל פי זה פועלים. זה חלק שאני חושב שזה גם מפריע לכל הציבור וזה חשוב מאד.

אומר הפעם פרופסור טרכטנברג, שאני שותף איתו בהרבה ישיבות, שיש מקצועות שהם כבר לא רלוונטיים וצריך לחשוב על כאלה שלא יהיו עוד מעט רלוונטיים. מה עושים עם אותם צעירים שכבר המקצועות שלהם ייעלמו ולא בטווחי זמן ארוכים מאד אלא בטווחי זמן קצרים מאד?
יוכבד פנחסי
אז אני אענה באמת לנושא הזה, אני רק אגדיר, אני אתן משהו שהוא קצת מהסתכלות של 30,000 רגל ואני גם אגיד מה קורה בתוך המכללות. בתוך המכללות מי שמלמד, לפחות, אוקיי, בתפיסת העולם שלי, חלק מהאנשים הם אנשי תעשייה, הם אנשים שיודעים בדיוק מה המשק צריך, הם יודעים לכוון את המערכת הזו אבל למכללות טכנולוגיות יש מה שנקרא רגולטור, רגולטור הוא מה"ט, הוא יושב בתוך משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, לאחרונה עבר ממשרד הכלכלה, יש רגולטור הוא נקרא מה"ט, מה"ט מכתיב את הצרכים שלנו.
היו"ר אורי מקלב
הוא עבר למשרד הרווחה.
יוכבד פנחסי
נכון, הוא עבר למשרד הרווחה.
היו"ר אורי מקלב
אמרת שעבר למשרד הכלכלה.
יוכבד פנחסי
לא, היה במשרד הכלכלה ועבר למשרד הרווחה העבודה, שירותים חברתיים. מה"ט הוא הרגולטור והוא קובע את תכניות הלימודים. אין ספק שצריכה להיעשות עבודה. אבל אנחנו גם לא יכולים להסתכל על איזשהם מקצועות ולהגיד, מחר בבוקר יותר לא נצטרך אותם. הרי צריך כאן תכנית במדינת ישראל, תכנית שהיא ארוכת טווח, להסתכל על צרכים, להסתכל על סוג של תכנון לחומש, לעשור הבא. אסור לנו גם להיות יותר מדי עם פינצטה ולהגיד אוקיי, את זה אני מוציא, כי מחר בבוקר אני עלול להיתקל באיזשהו מצב שבו את אותו אדם אין לי. אבל אין ספק שצריך להיות תכנון, צריך לבדוק מה התעשיינים צריכים וצריך לבדוק מה השוק צריך והמשק צריך, זה לא רק תעשייה אלא זה כל המשק.

מה שאנחנו כן עושים עם העולם במכללות טכנולוגיות, אנחנו מקנים להם ידע שמחר בבוקר הם יוכלו מה שנקרא, לעשות אדפטציה נכונה מהר מאד בתוך התעשייה. זה היכולת שלנו כמכללות על פני גופים אחרים שהם יותר כבדים. גם בזה צריכה להיעשות יותר עבודה, גם בזה צריך להיכנס פנימה לתוך המכללות ולראות, צריך לעשות כאן קבוצות מיקוד ועבודה, אני מסכימה. אבל על הכל צריך לעשות מה שנקרא רפורמה גדולה. להסתכל על המקצועות, להסתכל על הצרכים, להסתכל על הכסף להכשרה, להסתכל על איך אנחנו מנגישים את הלימודים האלה באמת וסוחבים לנושא הזה כמה שיותר אנשים, ובעיקר בעיקר בואו נתחיל מלמעלה בואו נמתג את המערכת הזאת נכון, שנוכל לחשוף ואנשים ירצו באמת ללמוד את המקצועות האלו במכללות הטכנולוגיות.
היו"ר אורי מקלב
תודה, תודה, ד"ר יוכבד פנחסי. נורית הראל, בבקשה.
נורית הראל
נורית הראל, אני יושבת ראש ועדת חינוך בהתאחדות התעשיינים ותעשיינית בעצמי, יושבת ראש מפעלי ד"ר פישר.

אני נתקלת יום יום ב-50% האלה שלא מגיעים להשכלה גבוהה. זה הפועלים שעובדים אצלי באולם הייצור, הם מגיעים ללא השכלה, הם מתחילים עם משכורות נמוכות יחסית, לעומתם אלה שמגיעים עם השכלה בסיסית של טכנאים הנדסאים, מתחילים בדרגה אחת מעל זה, ומעבר לזה אני מקבלת את אותם עובדים שלא קיבלו שום השכלה. אני צריכה להכשיר אותם במפעל, זה עולה לנו הרבה כסף אנחנו קוראים לזה OJT- On the Job Training, אני חושבת שבלי קשר לדיון פה, במקביל לתקציב החינוך הטכנולוגי, צריכים לתת גם תקציב להכשרות התוך מפעליות.

כיום התעשייה יש לה שתי אפשרויות, או לא למצוא עובדים, ובכל הדרגים חסרים לי עובדים כרגע, משרות פנויות בגליל מעל כמה חודשים, או להעביר את המפעלים שלנו לחו"ל, איפה שיש עובדים, 30% מחבריי התעשיינים כבר העבירו את המפעלים לחו"ל ואחד השיקולים זה חוסר בכח אדם. אני יודעת שאחת חברות הפארמה הגדולות לא סגרה פה מרכזי מחקר ופותחת מרכז מחקר מאד גדול באירופה כרגע, אחרי התלבטות גדולה, כשהשיקול שהשפיע בדירקטוריון זה המחסור בכח אדם מקצועי פה בארץ. זאת אומרת הבעיה היא בוערת והיא בוערת לכלכלה, ואני מחזקת את ידיך, בכל מקום שמזמינים אני מגיעה, ואני חושבת שזה באמת העתיד, מה שאנחנו משאירים פה קדימה, התעשייה תיסגר. בלי עובדים אנחנו לא יודעים לעבוד ויש גבול עד כמה אנחנו יכולים להכשיר בתוך המפעל ובאמת ההכשרות התוך מפעליות הן יותר בסיסיות וצריכים את ההכשרות המקצועיות.

אז זה הצורך ולכן אנחנו בכל מקום נמצאים וחושבים. בפועל מה שאנחנו רואים היום, שחלק ממסלולי הלימוד באמת לא מותאמים לצרכים של המשק, לפחות אצלנו בתעשייה, ואנחנו חושבים שבאמת, להתייחס למה שאמרת, זה צריך להיות במה"ט, צריכה להיות שם מועצה פדגוגית שתהיה בקשר ישיר, עדכון תכניות לימודים רציף. אי אפשר לאשר היום תכנית לימודים שיישמו אותה עוד שנתיים, היא כנראה כבר לא תהיה רלוונטית, וכן המיומנויות הבסיסיות של עובדים. אני אתמול ביקרתי באחת החנויות בקניונים שמוכרת בגדים והמחסנאי צריך לדעת RFID, הוא צריך לדעת אקסל, הוא צריך לדעת מחשוב, לא רק צריך לדעת לוקיישן של איזה חולצה על המדף. זה בכלל עולם אחר ואדם שהוא ללא שום השכלה הוא מאותם 50%, והוא משתכר.

היתרון של החינוך הטכנולוגי, שהעובדים שלו אמנם לא עובדים בהייטק אבל משתלבים בתעשייה ויש להם בטחון תעסוקתי ארוך טווח. בדרך כלל כשמישהו נכנס למפעל הוא נכס עבור אותו מפעל, כי הוא לומד את המיומנויות ואנחנו ממליצים להחזיק אותו לשנים ארוכות ולכן זה מאד חשוב. המעורבות של התעשייה, של המגזר העסקי בכלל, בתכנון תכניות הלימודים והתכנים זה משהו מהותי.

נושא נוסף שצריך לשים עליו דגש זה הכשרת מורים. גם אם נחליט מחר לפתוח אינסוף, יהיה פה תקציב אינסופי למכללות טכנולוגיות, אין מסלולי הכשרה למורים ומסלולי הכשרה לתכניות לימודים. אנחנו הצענו, ואני חושבת שזה מופיע גם בדו"חות שהוזכרו פה, לקחת כמה מכללות שיהיו מכללות דגל, שיפתחו את תכניות הלימודים, למשל תכנית לימודים לחשמל, והן אחר כך יתוקצבו עבור פיתוח תכנית מצוינות כזאת והן ייתנו את התכניות אחר כך למכללות האחרות. כמובן שהתקצוב של המכללות צריך להיות דומה לפחות לתקצוב היום שנעשה על הנדסאים, אנחנו לא יכולים לתקצב 8,000 שקל לסטודנט לעומת 30,000 ולצפות שיגיעו לאותה רמה, אז צריך לעשות פה איזו הלימה של התקצוב הזה, ואני כן דווקא חושבת שרצף האקרדטיציה להצליח, לאפשר לעובד או לאדם להתקדם מטכנאי או הנדסאי למהנדס ולהכיר בלימודים הקודמים שלו, זה מאד משמעותי לפיתוח העתיד.
היו"ר אורי מקלב
טוב, תודה רבה על הדברים. אני רק רוצה לשאול, אולי אני אומר משהו ככה שהוא לא מעשי, אבל לשלב אולי מנהלים בתוך התעשייה שהיום הם בתוך תכנית הלימודים, ממש לעשות פרויקט לאומי של תעשיינים לקחת אנשים שיש להם את הידע והם לא בחרו במקצוע הזה של הוראה אבל הם נמצאים ובתור תרומה לחברה, בתור שילוב שלכם - - -
נורית הראל
אני חושבת שזה רעיון מצוין.
היו"ר אורי מקלב
וזה גם יכול לפתוח את העיניים, אין כמו מישהו כזה שיכול לתרום בענין הזה. כשישבה אצלי מנכ"לית אינטל, מדובר על זה, היא שמעה על זה. אני הכרתי מקרוב אנשים שמשולבים, עובדים באינטל בתפקידים בכירים, באופן טבעי הם היו צריכים להיות, הם מאד מוכשרים במתודיקה, מאד מוכשרים בהוראה, אבל הם בחרו כיוון, לא הוראה, וכאן לא צריך להסביר הרבה למה הם לא בחרו במקצוע הזה, אבל לבחור, בתור שילוב, זה יכול להיות. אני רואה שהצד הזה מאד תומך בזה אני רק לא יודע מי אתם.
וסים אבו סאלם
אפשר להגיד?
היו"ר אורי מקלב
לא, אני שאלתי קודם מי אתם, אני שאלתי קודם את מנהלת הוועדה, לא כל כך - - -
וסים אבו סאלם
אז אנחנו מייצגים פרויקט חברתי בשם Loop, שזה בעצם בדיוק התיאור של מה שאמרת, פרויקט Loop מטרתו בעצם לעודד תלמידים בבית הספר ללמוד תכנות.
היו"ר אורי מקלב
איפה? הפרויקט איפה?
קריאה
רק תציג את עצמך.
וסים אבו סאלם
השם שלי זה וסים אבו סאלם.
היו"ר אורי מקלב
אני כמעט עושה את זה בכיוון קריאת מנהל, כדי שהנושא גם יצוין אני רוצה להתייחס לנושא, אמרה דוקטור יוכבד פנחסי לאחר מכן חבר הכנסת יוסף ג'בארין. בבקשה, אני רק עושה סדר ב - - -
וסים אבו סאלם
בשתי דקות?
היו"ר אורי מקלב
כן, כן.
וסים אבו סאלם
השם שלי זה ואסים אבו סאלם, יש לי תואר ראשון במדעי המחשב. עורך דין, מומחה באבטחת מידע. יזמתי פרויקט שהוא במספר מקומות ברחבי הארץ, שאנחנו, אנשים מהתעשייה, באים ומתנדבים בפרויקט חברתי ומלמדים, מעודדים תלמידים בתי ספר ללמוד תכנות. אנחנו היום מונים, פחות משנה, מונים שלושים אנשים מהתעשייה, אתם יכולים למצוא עובדים מכל מיני חברות, מאינטל, מאמדוקס, מגוגל, ממייקרוסופט. אנחנו הולכים לבתי ספר, עושים להם פעילויות. זה לא עוד חוג מחשבים אלא אנחנו באים ותורמים מהידע שלנו, מהניסיון שלנו, כדי לעודד אותם ללמוד תכנות. כל המודל הזה של ה-Loop עצמו, שאנחנו מתוך התעשייה תורמים לדור הבא, שגם הם בעוד כמה שנים אחרי שהם משתתפים והולכים לתארים המתקדמים או לתעשייה הם תורמים בחזרה למעגל. זה כל הרעיון.
היו"ר אורי מקלב
אני חושב שזה מודל מאד טוב וצריך - - -
וסים אבו סאלם
הצלחנו להגיע לאלף תלמידים בתוך פחות משנה.
קריאה
אלף יהודים וערבים, או שזו רק מחווה - - - ?
וסים אבו סאלם
אלף יהודים וערבים, זכינו להציג את Loop בכנסים בינלאומיים, אני זכיתי לקבל הזמנה להשתתף בגלל היום זה בתחילת שבוע היזמות, אני זכיתי לקבל הזמנה השבוע מוועידת היזמות העולמית שבאירוח ברק אובמה, הנשיא היוצא, ופרויקט Loop, הצגתי אותו באפריל האחרון באוניברסיטת סטנפורד. הוא נבחר ע"י אוניברסיטת סטנפורד מבין 500 פרויקטים חברתיים גלובליים כפרויקט שהולך להשפיע מבחינה חברתית ותעשייתית על - - -
היו"ר אורי מקלב
מי עומד מאחורי - - -
וסים אבו סאלם
אני המייסד.
היו"ר אורי מקלב
המייסד, ויש איזה משהו, אוניברסיטה?
וסים אבו סאלם
אנחנו אנשים צעירים, צעירים בעיקר, ומתנדבים, שנותנים מהזמן שלנו, ואנחנו יכולים להגיד שאם אנחנו מסתכלים על החלק של בתי הספר אז היום יש ביקוש רב שאנחנו כמעט ולא יכולים לעמוד בו, לתת את העזרה לבתי ספר. אנחנו פשוט מקבלים טלפונים ממנהלי בתי ספר, מכל מיני תלמידים, מהורים.
היו"ר אורי מקלב
כך יש לי הרגשה. גם אם קיימנו את הישיבה רק בשביל לשמוע על הפרויקט אז זה כבר היה כדאי, באמת הפרויקט הזה או פרויקט דומה, להרחיב אותו, כבר עשינו דברים חשובים.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, לאחר מכן מר אלי יפה, הוא נמצא פה? ולאחר מכן ד"ר חגית שויימר.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
תודה לכבוד היושב ראש, באמת מהדברים האחרונים של ואסים, אז בהחלט תבורכו, ואני חושב שפרויקטים כאלה מאד נחוצים, ואני מקשר את זה למה שרציתי לומר.

אני אפתח קודם כל בלהגיד שהתחושה שלי היא שיש הרבה מידע שחסר בשיח הזה. אתם פשוט לא מודעים, גברתי דיברה על מפעל שעומד להיסגר כי אין מספיק אנשים מקצועיים וכדומה, אבל התחושה שלנו שאנחנו שומעים הרבה על כמה יש עורכי דין בישראל, יחסית למדינות אחרות, וכמה יש רופאים, ונתונים סטטיסטיים וכדומה, אבל כשזה מגיע לבצורת הזו אני כמעט ולא, אני אישית, אבל אני מניח שהמידע הזה לא כל כך זמין, ואני חושב שצריך להגביר את המודעות לצורכי המשק בתחום הזה, לצורכי התעשיות הספציפיות שאתם מודעים להם, כי הנתונים האלה צריכים להיות פשוט מוכרים וידועים ככה שאפשר לכוון אנשים לפנות אל הנושאים הללו. אני מדגיש את זה גם כי התחושה שלי מהשנים האחרונות שאמנם היה סחף בשנים האחרונות של אנשים, בעיקר מהחברה הערבית, שהולכים ללמוד רפואה ורפואת שיניים ורוקחות והגענו למצב שעכשיו הצעירים מרגישים שזהו, השוק כבר מוצף, והם מחפשים פתרונות, מחפשים אלטרנטיבות, והאמת היא אין כל כך הכוונה לפתרונות האלו. לכן פרויקט כזה הוא תמיד יכול לעזור. חשוב גם יותר אולי להגביר את המודעות לנושאים הללו.

הערה שנייה שלי, בכל זאת אני חש שכשזה מגיע לתעשייה ולמקצועות הטכנולוגיים, וסלחו לי על ההערה הזו, אני מרגיש ניכור בין הנושאים הללו לחברה הערבית והצעירים הערבים. אני לא יודע למה זה בדיוק קורה, יכול להיות שחלק מהניכור הזה מתקשר לעובדה אולי שחלק מהמקצועות שייך לתעשייה שהיא יותר בטחונית, וכך חלק מהאנשים עוד מלכתחילה נרתעים או מעדיפים בכלל לא להיכנס לשם או לא בטוחים שתהיה להם תעסוקה וכדומה. ההרגשה שלי שיש מספיק פוטנציאל גם מחוץ למה שנקרא, אם נקבל את הטרמינולוגיה הזאת של מקצועות ביטחוניים, אבל גם מחוצה לה יש הרבה מקצועות שהם יכולים להתאים לצעירים ערביים דווקא בתקופה הזו. יש אנשים שמחפשים, אנשים שרוצים לעבוד, שרוצים להשתלב, ואני רוצה שתחשבו ביחד איתנו איך אפשר לעשות יותר את השילוב של הצעירים הללו במסלולים הללו וגם להפחית את הניכור שאני עד היום מרגיש אותו, ניכור שקיים וניכור שקשה. מדברים על תעשייה, עובדה, אנחנו מגיעים אולי מדיון של ועדת החינוך בנושא בגרויות, כמעט כל חברי הרשימה המשותפת היו שם, אבל דיון כאן על התחומים הללו, אז אנשים מרגישים כאילו יש איזה מן מכשול מסוים שקיים, משהו שגורם להם להרגיש שזה כאילו נושא שלא מתקשר ליום יום של האזרחים הערבים. אני מרגיש ההפך, שדווקא כאן יכול להיות הפתרון ודווקא כאן אפשר לכוון את הצעירים שלנו להשתלב בתעשיות הקיימות. הנתונים אגב מאד מגבים - - -
היו"ר אורי מקלב
אני לא יכול להתווכח עם התחושות האלה - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
גם כשאני מגיע ל - - -
היו"ר אורי מקלב
רק שניה, אני לא בטוח - - -
אברהם פליישון
הם נמצאים במכללות, לומדים - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
נכון, היום, נכון, יש ביקוש יותר במכללות - - -
אברהם פליישון
אין ניכור במכללות, רבע מהסטודנטים, אני במכללת כנרת, הם אוכלוסייה דוברת ערבית - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
נכון, השאלה אם אנחנו יודעים מה קורה אחר כך.
קריאה
- - - והם סטודנטים מצוינים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
קודם כל, במכללות זה משהו חדש.
היו"ר אורי מקלב
אני רק רוצה להגיד לך שגם - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אני רק אסיים ואומר, כשאני למשל בודק מה הולך בחברות הממשלתיות, תעשיה אווירית וכל ה - - - כמעט כמעט שאין עובדים ערבים, כמעט ואין. זה פחות מ-2%, 2.5%, שיעור שהוא כמעט שולי, יחסית לפוטנציאל שקיים. אנחנו מדברים על, בשכבת הגיל הזו, 25% מהצעירים בישראל הם צעירים ערבים.
היו"ר אורי מקלב
קודם כל, אני לא יכול להתווכח עם הנתונים האלה, כי אמנם הנתונים פה מראים שיש התעניינות ויש הצלחה, אבל אין ספק ממה שאנחנו רואים בשנתיים האחרונות, או בשנה וחצי שאני כאן מנהל את הישיבה וכל מיני אירועים שהיו לנו, גם חילקנו פרסים ופה וגם ציינו, גם גברים וגם נשים במגזר הערבי, דווקא הם כן בולטים בנושא המצוינות בעניין הזה. הם רואים את זה כיעד ויש מודעות שאולי אפילו באיזשהו מקום יותר מבמגזר היהודי. ומה שאתה אומר בנושא ההעסקה, אני מקבל את זה שיש אפליות של מגזרים מסוימים, יכול להיות גם לאו דווקא בגלל שזה ערבים, גם יכול להיות יהודים וגם יכול להיות חרדים, והתעסוקה זה דברים ונתונים שיודעים את זה, זה קיים. זה קיים, דימוי, צריך לתת את התמרוץ, יש כל מיני סיבות, כל מיני חסמים, זה קיים, ואחד מהיעדים של הממשלה, שאני מקווה שתצליח בזה, זה באמת לגשר על הפערים האלה והאפליות האלה. זה קיים, אין ספק, כשמגיע עובד כזה וכשהוא נמצא במיעוט בין אם זה ערבי ואם חרדי או - - - מעדיפים מישהו אחר בעניין הזה בלי שזה דווקא מסיבות אמיתיות ומהותיות, אלא זה מסיבות תדמיתיות ועוד דברים כאלה. זה קיים וזה חלק מהיעדים שלנו וטוב שאתה מעלה את זה, צריך להטמיע את הדברים האלה, צריך הרבה מאד לעבוד עליהם כדי שזה לא יקרה.

מר אלי יפה, בבקשה, ולאחר מכן ד"ר חגית שויימר. הדברים מרתקים, הם מאד נכונים, אני אומר, אני לא משתעמם לשנייה כאן, אבל השעון – הוא לא עצלן, הוא עובד.
אלי יפה
תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב
אני מביט על השעון ממולי ואני מתחלחל, יש לנו זמן גם לסיום של הישיבה.
אלי יפה
תודה רבה, צהריים טובים. בשביל להתמקד בעיקר התגובה, אני יושב ראש ועדת האסטרטגיה של הפורום הציבורי לתמיכה בהשכלה טכנולוגית, מכיר כמעט את כולם מהידברויות שונות ומפגשים שונים, אבל עיקר התגובה שלי כמנכ"ל לשעבר של מעל עשרים שנה של חברות תעשייתיות, וגם חישובים שעשינו לגבי עידוד של המקצועות ומה אנחנו צריכים לגבי קדימה.

אנחנו רואים שעיקר הצורך שלנו הוא בטכנאים ולאו דווקא בהנדסאים, אבל אנחנו לא רוצים לוותר על ההנדסאים. החישובים שלנו מראים כרגע, וזה מודלים בלבד, שיש כרגע 420,000 עובדים בתעשייה, בהנחה של פרישה ליניארית, והפרישה היא לא ליניארית בתוך התעשייה, ועל ארבעים ושתיים שנות עבודה מגיל עשרים ומשהו עד גיל שישים ושבע, 42,000 יפרשו לשנה. אם אנחנו רוצים לשים לעצמנו כיעד שכל עובד בתעשייה יהיה לפחות טכנאי, ברור שאנחנו צריכים לפחות 42,000 טכנאים בשנה. החישובים שלנו מראים גם שאנחנו צריכים 13,000 רק במגזר של התעשייה, הנדסאים, הטופ של הטכנאים. אני לא סופר בתוך זה גם את מגזר הבניין וגם את מגזר השירותים, אין לי שום נתונים לגבי זה, אבל אני מעריך שהמספרים הם, אם נחלק את המגזרים לשלושה מגזרים, אז אפשר להגיע ל-40,000 הנדסאים שצריך, ועוד 42,000 טכנאים שנצטרך. זה השאיפה.

עכשיו, התל"ג במדינת ישראל כיום נעצר על כח אדם. זאת אומרת, אי אפשר יותר להתקדם. יש גם מעגל שוטים מסוים, צבי, בקשר למה שאתה דיברת. מעגל שוטים של, אתה הסברת את זה, אבל אני רוצה להסביר את זה בצורה יותר עממית, של שכר נמוך – פריון נמוך. תמיד אומרים, אמרו לתעשיינים, למה השכר נמוך? ויש פה את ההכרח שהמדינה תתערב והממשלה תתערב ותשבור את מעגל השוטים הזה, כי אף תעשיין לא ישקיע במכונה מתוחכמת כשאין לו עובדים שיכולים להפעיל את המכונה הזאת. ואני זוכר את עצמי עומד בפני הכרעות, אם אני שם השקעה של 25 מיליון דולר בצפון המדינה, בציוד הידראולי מסובך, בסוף אמרתי, לא בטוח שיש לי מי שיפעיל את זה ולכן די נרתעתי מההשקעה הזו. את המעגל שוטים הזה אנחנו יכולים לפרוץ. לדוגמא, התחרות שלנו היא היום עם סין, וזה גם Smart Manufacturing זה תכנית שהוחלט עליה בארצות הברית, על ידי אובמה, היא תכנית שבעצם אפשר להתחרות בסין. מחיר ההון בסין ומחיר ההון בישראל הוא אותו דבר, מחיר השעה של עובד מתחרה במחיר הריבית. זאת אומרת אם אנחנו נהיה עם פריון לעובד יותר גבוה, ופחות עובדים, יפעילו יותר ויותר מכונות, והיום אין בעיה של אבטלה, וזה נכון, אנחנו נצליח להכות את הסינים. זו האמרה האמריקאית, ואנחנו הולכים להעתיק את זה גם לכאן. ה Smart Manufacturing צריך להיות גם בישראל. זה לגבי הכמות.

עכשיו אני רוצה לשים דגשים על מה שיובל בדו"ח שלו, המקסים, עשה. בגלל שהדגשתי את הנושא של הטכנאים, אנחנו רוצים שתהיה נקודת יציאה. אנחנו מעודדים את נקודת היציאה שמי שלא הצליח לסיים את הלימודים כהנדסאי ולפחות סיים שנה אחת, שלפחות יהיה טכנאי מוסמך. השאיפה שלנו שכל אלה הם אלה שייכנסו לתוך התעשייה. בצורה המבנית, כמו שחבר הכנסת טרכטנברג אמר, יהיו דיונים, מה"ט, המועצה להנדסאים, אנחנו חושבים שכרגע אפשר לקחת מה שצריך מבחינה פוליטית, אם אפשר להביא רק נושא של שדרוג מועצת ההנדסאים, את זה אנחנו ניקח. אנחנו רוצים את זה כדירקטוריון שיגיד למה"ט בדיוק מה לעשות, שיקבל את התקציבים. אגב, התקציב שאנחנו רוצים ולא הצלחנו לקבל עדיין, והקריאה פה היום היא לתוספת של עוד 500 מיליון ₪, זו פחות או יותר התכנית שהגענו איתה להסכמה בין מה שיוכי הציגה, זה פורום המכללות, התאחדות התעשיינים, התאחדות הסטודנטים והסתדרות הטכנאים וההנדסאים, הגענו לתכנית מוסכמת שכרגע כבר הוצגה לשר, לפני שבוע. אנחנו מבקשים 500 מיליון ₪, אבל שיבואו בצמידות לרפורמה. זה לא כסף. זה כסף ורפורמה. הרפורמה הזאת, כמו שאמרתי, תהיה דרך השדרוג של מועצת הטכנאים וההנדסאים. אנחנו חושבים שיש לפתוח בעשר מכללות מובילות שכל אחד יוביל תחום מסוים, בגלל המחסור שנורית דיברה, המחסור במורים, אז אנחנו חושבים שכל אחד צריך לפתח את תחומי ההוראה בעשרה המקצועות המובילים. הסיבה שהלכנו לעשר היא כי היום יש 94 מסלולים שונים, ובניגוד לכמה מחבריי שבתעשייה אנחנו חושבים שצריך לצמצם את המקצועות. בגלל שקשה לעתד ולדעת מה יהיה בעתיד, וצריך לתת התמחות בסיסית יותר, רק בעשרה מקצועות בסיסיים, כמו הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסת תוכנה וכו' ולתת לאנשים את הכלים ללמוד ולפתח את עצמם לעתיד, על מנת שהם יוכלו להיות גמישים בשוק העבודה.

אנחנו חושבים שבצד הראשוני אותו עשר מכללות מובילות, מכללות מדגימות, הן יקבלו תקציב עודף. שאר המכללות, אנחנו חושבים שהם צריכים לקבל תקציב של 22,500 שקל לשנה, התקציב העודף שאנחנו חושבים שצריך לשאוף שכל מכללה תקבל זה בדיוק כמו שמשקיעה המדינה היום בתקציב למהנדס במכללה, קרי כ- 30,000 שקל. לא 20,000, אלא 30,000 שקל. אם ככה הקריאה היא ל- 22,500 שקל בשנה הראשונה לכל המכללות, המכללות המדגימות 30,000 שקל לשנה, ותוך שלוש שנים כל המכללות יתכנסו לאזור 30,000 שקל לשנה. עד כאן, תודה.
קריאה
לתקצוב לסטודנט לשנה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
תודה רבה לך, אלי. האמת, אתם עושים עבודה מצוינת, ראינו את זה מספר פעמים.

אם כך, נמשיך. אריה אשד, מנכ"ל איגוד המוסכים, בבקשה.
אריה אשד
אני רוצה ככה לנגוע בכמה נקודות שעלו פה, כי אנחנו מסתכלים על הניסיון שלנו בתחום התעסוקה של ענף הרכב, ויש לנו פה שותפים שאנחנו משתפים איתם פעולה גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הכלכלה. הבעיה הראשונה שלנו, כמו שאתה הצגת, פרופסור טרכטנברג, זה העניין של המיתוג והתדמית במקצועות הטכנולוגיים. אני מדבר על ענף הרכב, אני פשוט מכיר אותו, אבל המיתוג והתדמית נמוכים וכשאנחנו חשבנו איך אנחנו מעלים את התדמית ואת המיתוג, אז זה נובע בראש ובראשונה ממה שלומדים, איך לומדים, ואנחנו הלכנו במקרה הזה על המודל הגרמני והסתכלנו עליו לאורך שנים בחנו אותו, ואנחנו שמחים להגיד שבסך הכל מה שהמודל הגרמני, והוא לא מושלם, יש לו התאמות שצריכים לעשות גם לישראל, אבל הוא מגדיר בעצם את האוכלוסייה שרוצה ללמוד בגרמניה ובשוויץ ובמקומות אחרים במדינות ה OECD ובמערב אירופה, ללמוד את המקצועות האלה, הטכנולוגיים, מתוך יכולת לדעת שיש להם מיתוג שהוא לא פחות מתואר אקדמי. יש תואר שנקרא "מייסטר" בגרמנית, שהוא לא פחות מתואר אקדמי וגם מבחינת ההסתכלות, אפרופו, הוא עבר את המחסום, זאת אומרת ההסתכלות על אותו בוגר מייסטר בגרמניה היא כמו עורך דין וכמו רופא.

הבעיה שאנחנו סובלים, וד"ר יוכי ענתה על זה, יש המון הנדסאים. מה הבעיה של ההנדסאים במדינת ישראל, ולא משנה כרגע איך הם מתחלקים, לפחות בתחום המכונות והרכב, הם פשוט נפלטים מעולם העבודה ולא נקלטים בעולם העבודה. אני מדבר על התחום של הרכב, לא יודע, יש עוד מקומות, למה? כי תכניות הלימוד שלהם לא רלוונטיות, הן מנותקות. אז אתם מדברים פה על תקציבים ועל כסף תעבירו לנו 20,000, 30,000 40,000 שקל, אבל בסופו של דבר זה לא רק הכסף. אם אין מורים ואין תכניות לימוד מותאמות ואין שילוב של התעשייה, דיברו פה על התעשייה ועל מה שהתעשייה צריכה ואנחנו מתקדמים כל הזמן, אז פשוט, תזרים 20,000, 30,000 40,000 ואני רואה פה את כל ההשכלה שמנסים לכוון לכמה מכללות שיובילו את העניין הזה, זה לא יעזור. אנחנו פשוט רואים את זה עם מקומות אחרים, עשינו אצלנו מחקרים השוואתיים, אנחנו שיתפנו את משרד החינוך בעניין הזה ומשרד החינוך, אני שמח להגיד, לפחות בתחום התיכון, הרים את הכפפה הזאת כדי להתאים למה שהתעשייה צריכה ואיך היא צריכה להתנהל ולאן היא צריכה ללכת.

אז זה לא רק ענין של תקציבים. העניין של התקציבים הוא חשוב מאד, צריכים לפעול, לא להסליל את זה, בטח לא לסגור את זה. יש פה נטייה לסגור את זה מכמה גורמים. דיברו פה על האקדמיזציה שהייתה בשנות התשעים בלימודים, שזה נפתח פתאום ואנחנו מובילים, אותו הדבר צריך לעשות גם בהכשרה המקצועית, אסור לסגור. מה שמנסים לעשות, מנסים לסגור את זה לשתיים שלוש, ארבע, עשר מכללות מובילות. צריכים לפתוח את העניין הזה, בדיוק כמו שעשו עם המכללות, צריכים קריטריונים, אבל זה לא רק ענין של תקציב, צריך התאמה של הלימודים וגם לא להתבייש לקחת ממקומות אחרים שמובילים בעולם את התחומים שהם מובילים ולהעתיק ולהתאים לצרכים שלנו בישראל.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
צריך לקצר.
אריה אשד
אני אקצר, עוד מילה אחת. חבר הכנסת ג'בארין, למשל בעולם הרכב, המגזר הערבי מעורב בצורה לא רגילה. לפחות במקומות שאני מסתובב ואני חי אותם, הם רוצים, הם לומדים, הם יוצאים להשתלמויות בחו"ל, הם באים להשתלמויות. הם רוצים ללמוד ושם אתה רואה באמת שילוב הרבה יותר גדול מהיהודים בתוך התחום הזה. תודה.
היו"ר אורי מקלב
אוקיי, תודה רבה. מר משה פרידמן, נמצא?
משה פרידמן
תודה רבה, משה פרידמן, מנכ"ל ארגון קמאטק, זה שילוב של חרדים בהייטק. אני חושב שבאוכלוסייה החרדית הנושא הזה, יש לו משנה חשיבות בגלל שיש הרבה מאד אנשים באוכלוסייה החרדית שלא הולכים להשכלה האקדמית, חלק מסיבות אידיאולוגיות, חלק מסיבות פרקטיות, אבל המציאות היא שאחוז האקדמאים בחברה החרדית הוא מאד נמוך. מאידך גיסא, ההכשרות המקצועיות זה דבר שמאד מעניין את האוכלוסייה החרדית.
היו"ר אורי מקלב
היה נמוך.
משה פרידמן
מה?
היו"ר אורי מקלב
שהיה נמוך, אני לא בטוח שאתה יכול להגיד בהווה גם.
משה פרידמן
כן, אבל עדיין יחסית.
היו"ר אורי מקלב
באופן יחסי.
משה פרידמן
באופן יחסי, הולך וגודל אבל עדיין באופן יחסי. ואני רק רוצה לספר על כמה תכניות שאנחנו עושים ואיפה הבעיות. עשינו תכנית יחד עם שירות התעסוקה, לקחנו גברים חרדים שאין להם שום השכלה קודמת ולימדנו אותם תכנות. לקחנו 60 גברים כאלה, העלות לאדם היא בערך 15,000 שקל, לימודים של שנה, חצי שירות התעסוקה שילם בוואוצ'רים וחצי השגנו מתורמים. 50% מהתלמידים שנכנסו לקורס עובדים היום בשכר ממוצע של 12 אלף שקל. תכנית נפלאה, הנה לוקחים אנשים בלי הכשרה קודמת, מלמדים אותם להיות מתכנתים ונותנים להם עבודה ו-90% הצלחה, שירות התעסוקה מדד את זה ובדק את זה. בזמנו היה השר בנט, בנט אמר, אם זה באמת עובד, אני אתן לכם תקציב לעוד 600 איש. לא קיבלנו תקציב לעוד 600 איש, התכנית נעצרה ואין תקציב לעוד לימודים. זה פשוט חבל. היעד הלאומי של ישראל, אחד היעדים הלאומיים, זה להגביר שילוב של חרדים בתעסוקה, והנה תכנית, שהיא גם זולה וגם עובדת ואין תקציב.

עשינו פרויקט ביחד עם גוגל, לקחנו נשים חרדיות ולימדנו אותן פיתוח למובייל, ופנו אלינו אלף נשים חרדיות שרצו ללמוד, אלף נשים. גוגל שילמו את זה, היה להם תקציב רק ל- 16 תלמידות, וגם שם היה להם 100% השמה. כל תלמידה שנכנסה לקורס, יש לה היום עבודה. אפשר את הדבר הזה לשכפל, לתת לעוד. אם יש אלף רוצות, אז למה לא לתת לאלף? העלות היא נמוכה, והתוצר למשק הוא ברור.

יש לנו את התכנית הנוספת, וזו התכנית האחרונה שאני אזכיר, שאנחנו מלמדים סייבר גברים חרדים, זו תכנית שדרך אגב אברי שפה יושב עוזר לנו לקדם אותה במשרד הכלכלה, נרשמו 740 גברים חרדים, בשיתוף סיסקו וצ'ק פוינט, הכל אנחנו עושים בשיתוף מעסיקים. משרד הכלכלה אולי ייתן לנו ואוצ'ר, הכלכלה והרווחה, לארבעים. מה עם עוד 700? זאת אומרת יש מחסור עצום בתקציבים כשיש תכניות שהן מוכחות, שהן עובדות, שאפשר להוכיח בצורה ברורה שאדם נכנס, לומד ועובד, ובכל אופן אין לזה תקציבים. הבעיה היא, אחת, חוסר תקציבים, שתיים, התהליכים של אישור של תכניות במשרד הכלכלה הם מאד מאד איטיים בגלל הרבה בירוקרטיה, והשוק של ההייטק מתקדם מאד מהר, יש מקצועות חדשים כל הזמן שנולדים והולכים, השוק הולך ומשתנה והתהליך עד שהבירוקרטיה עובדת, עד שהתכניות מאושרות, עד שהן מוכרות, לפעמים התכנית מוכרת ארבע שנים אחרי שהיא כבר קורית ואולי היא כבר לא רלוונטית. גם צריך למצוא דרך להאיץ את התהליכים וגם לתת תקציבים. זה המסר שלי.
היו"ר אורי מקלב
אני פעם ראשונה שומע וזה מאד מרשים, מה שאתה אומר. זה לא רק מרשים, זה מחייב אותנו, אני חושב, מנתונים כאלה לעשות יותר ואפילו לתת מענים, אנחנו נותנים מענים של אחוזים בודדים זה כל המענים. אבל מצד שני אני שומע שכן כאלה נשים, שיש כאן אפליה בשכר לנשים, שנשים חרדיות מועסקות בשכר מאד מאד נמוך, בשכר מינימום, והן בדרך כלל נשים אחרי לימודי תעודה שבתכנות ובכל מה שקשור בטכנולוגיה שבשילוב שהן למדו הרבה יותר מכך, שנתיים של לימודים במה"ט וכדומה, והם מועסקים היום, אני חושב שהרוב מועסקים בשכר מאד מאד נמוך, שכר מינימום עם תנאי עבודה מאד מאד קשים ודרישות מאד גבוהות, ואיך נקרא לזה, גם קושרים אותם למקומות העבודה באופן לא הוגן. זה נכון שחברות ההשמה האלה או החברות האלה, הן מקבלות עבור אותו מקצוע תשלום הרבה יותר גבוה, זאת אומרת אנחנו היום עדים לתופעה, שצריך לחשוב איך לפעול בעניין הזה. אותן חברות, שהן מקבלות על אותן עובדות מוזמנות, על פרויקטים מסוימים, תשלום הרבה יותר גבוה ממה שהן משלמות לעובדים שלהן.
משה פרידמן
אני אגיד מילה אחת על זה. אנחנו פועלים גם בתחום הזה ומה שאנחנו מנסים לעשות זה לחתוך את התפקיד של המתווכים בדרך, מה שקורה, נגיד חברה, סתם דוגמא, כמו אינטל, לוקחת חברת כח אדם שמעסיקה את הנשים החרדיות. אז יש מישהו באמצע שמרוויח. אנחנו עכשיו מקדמים תכנית ביחד עם כמה חברות גדולות מאד ביניהן מייקרוסופט ואמדוקס ואחרות, שהחברות האלה יעסיקו את הנשים החרדיות באופן ישיר, יבנו להן מתחמים מיוחדים, כי לפעמים נשים חרדיות לא רוצות להתערבב עם שאר העובדים, מתחמים מיוחדים אבל בתוך החברות הגדולות, שיהיו מועסקות באופן ישיר על ידי החברות הגדולות, ואז כל פערי התיווך האלה ייחתכו. אנחנו עובדים על זה, כרגע יש פרויקט גם עם מייקרוסופט וגם עם אמדוקס, ואנחנו מדברים עם עוד חברות. גם את זה, אנחנו עושים הכל כגוף קטן, אין לנו שום תמיכה ממשלתית, ויש אלפי אלפי בנות חרדיות שיכולות לקבל מענה - - -
היו"ר אורי מקלב
והפערים בשכר הם פערים מאד מאד גבוהים ואין אכיפה על זה ואין ביקורת על זה, וחשוב שמישהו יפעל בנושא, ואתם, יש לכם הצלחה, אז אולי כדאי להמשיך עם זה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני רוצה באמת לציין לשבח את היוזמה של משה ומי שעובד איתו, הם עושים באמת עבודה פנטסטית ובפרק זמן מאד קצר, וזה רק ממחיש את החידלון של מדינת ישראל בתחום הזה. תראו מה שבחור אחד, סליחה כן, עם יוזמה, שגייס מהיקב ומהגורן, וכבר יש מאות אם לא אלפי צעירים מהמגזר החרדי, וצעירות, שתורמות למדינת ישראל ולעצמן. אתה יודע, הדור הבא לא יהיה כמו שהדור הזה כבר, איפה מדינת ישראל בכל זה? הרי, אתה יודע, אתה מדבר על סכומים שהם זעומים בפרספקטיבה של תקציב המדינה, ויכולים לחולל שינוי עצום.
היו"ר אורי מקלב
זה לא תרומה. זה לא תרומה. יש תמורה לעניין הזה. התרומה שאתה מקבל היא מיידית ממש.

קרן אוהב ציון, משרד הביטחון, הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, לאחר מכן מעין חג'ג'.
קרן אוהב ציון
אני בדיוק בעיתוי טוב ככה מדברת, אני בעצם נציגת משרד הביטחון, הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים.

אני רוצה לפרוס בפניכם את התכניות והסיוע שאנחנו נותנים לחיילים משוחררים. חייל משוחרר זה חייל שביצע שירות צבאי, שירות לאומי או שירות אזרחי. אנחנו פוגשים אותם מדי יום מבולבלים אחרי השירות לא יודעים מה לעשות, מה נכון. אנחנו פורשים בפניהם את האופציות הקיימות ללימודים, שכאן אנחנו כמובן לא רק מכוונים לאקדמיה אלא גם ללימודי הנדסאים טכנאים והכשרות מקצועיות. אנחנו נותנים מימון ללימודים לטכנאים והנדסאים של חיילים משוחררים, מימון בסך של 90 אחוז בשנה א', וגם 90 אחוז בשנה ב'. זוהי החלטה חדשה שהתקבלה לפני כחודש, מימון של 90 אחוז לכל החיילים המשוחררים, אנחנו מדברים על סדר גודל של 7,000 חיילים בשנה, שמקבלים את המימון הזה, אם אנחנו מסתכלים על תקציבים מדובר על כ- 40 מיליון בשנה. בנוסף, חשוב לי לציין על מה שציינת, יש לנו תכנית - - -
היו"ר אורי מקלב
רגע, הכשרה מקצועית, והכוונה מקצועית?
קרן אוהב ציון
אני בדיוק באה לדבר על ההכשרה המקצועית, כן, שיש לנו תכנית שוברים חדשה. זהה בדיוק לתכנית השוברים של משרד הכלכלה, של שירות התעסוקה, שנותנת לחיילים משוחררים מימון של 7,000 שקל עבור הכשרות מקצועיות שהם בוחרים. זו תכנית חדשה שהתחילה לפני כחודשיים ואנחנו ממש מניעים אותה כרגע כך שאנחנו ממש פועלים גם בתחום הזה של הנדסאים גם טכנאים וגם ההכשרה המקצועית. תודה.
היו"ר אורי מקלב
המספרים שדיברת עליהם, 7,000, זה ה - - -
קרן אוהב ציון
7,000 בשנה. אה, על מה דיברת, על ההכשרה המקצועית?
היו"ר אורי מקלב
כן.
קרן אוהב ציון
כן, 7,000 לכל הכשרה, כשאנחנו מדברים על הכשרות נהדרות. גם מקצועות נדרשים, בתחום הרכב, תחומים ששירות התעסוקה מגדיר אותם כנדרשים, וגם תחומים מאד אטרקטיביים לחיילים המשוחררים, אנחנו מדברים על מאמני חדר כושר, אנחנו מדברים על מקצועות נהדרים לבנים, לבנות, מדריכי טיולים, ורשימה מאד מאד ענפה.
היו"ר אורי מקלב
זה לא כולל את אלה שבתוך הצבא, בתוקף תפקידם הם נמצאים בתוך החלק הזה שאין ודאי נשירה. זה רק מראה כמה החוסר קיים ועדיין יש - - -
קרן אוהב ציון
זה גוף ממשלתי שבאמת נותן את כל כולו לנושא הזה.
היו"ר אורי מקלב
יש פרויקטים כמו שח"ר, שנמצאים בתוך הצבא, שגם בדברים האלה בסופו של דבר, הם תמיד יכולים להשתלב. אנחנו ככה, ראשית יש איזו התנצלות של מנכ"ל שירות התעסוקה, מכיוון שהוא מסתובב בכמה ועדות באותו נושא אז הוא עוד לא הצליח לבוא לפה. אבל ד"ר עופר רימון, ממשרד החינוך, אני קצת מדלג מכיוון ש - - -
קריאה
שכנראה גם מסתובב בכל הועדות האלה.
היו"ר אורי מקלב
אמור להסתובב, כן. אני בכל אופן שמתי דגש על משרד החינוך, כיו"ר. וזה היה חלקי בתרומה לדיון הזה, אני עד היום חושב שמשרד החינוך צריך להיות שחקן באמת חשוב מאד ומכריע, אנחנו שמענו פה את האנשים, ושמענו פה את אלה שמתעסקים בזה, כשאני דיברתי אני לא ידעתי במה מדובר ואתם, שפת הגוף שלכם אמרה שכבר בבתי הספר היסודיים צריך להתחיל ובתיכונים בוודאי צריך להתחיל בהכוונה לענין הזה.
עופר רימון
תראה אין שאלה שהכל מתחיל בחינוך. אם הביאו כאן איגוד המוסכים שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מדהים, אנחנו עושים מהפכה בתחום הרכב, בכל מגמות הרכב במשרד החינוך. אנחנו יש לנו תכנית מ- י', עד י"ד, אני גם חושב שכשעושים י"ג – י"ד, לא צריך ללכת רק למכללה אלא להגיע למוסך כדי ללמוד ידע פרקטי. אבל אצלנו הילדים לא הולכים רק למוסך הם הולכים ללמוד כחלק ואנחנו יחד עם איגוד המוסכים מאפיינים איזה מיומנויות ילד בעזרת הלימודים פרקטיות צריך לקבל במוסך. זה תכנית בשיתוף איתם, אנחנו לוקחים כאן, רשת אמי"ת נמצאת, הולכים להקים בפתח תקווה בית ספר מדגים למקצועות הרכב, זאת אומרת אנחנו בפוקוס ותראו איך זה מענין – כל הפעולות האלה שאנחנו עושים, קיבלנו השנה בקשה מאד מרגשת ממקיף במודיעין, מקיף מאד אליטיסטי, שרוצה לפתוח מגמת רכב במקיף במודיעין. הילדים מענין אותם רכב, והם רוצים ללמוד את זה.
היו"ר אורי מקלב
היום רכב זה טכנולוגיה.
עופר רימון
אז אני אומר, זה תולדה של זה שאנחנו מאפשרים - - -
היו"ר אורי מקלב
מה זה רכב היום? זה הכל מחשוב - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מחשב וגלגלים.
עופר רימון
בדיוק. רכב אוטונומי של גוגל, רכב היברידי, כל החידושים נמצאים בעולם הרכב ולכן ברגע שזה יהיה במיינסטרים רק משם תבוא הבשורה. אם רוצים להתעסק עם העניין למה היום בטכניון ב- 2016 במגמת מכונות על כל עשרה בוגרים יש רק סטודנטיות אחת לעשר או שתיים לעשר, אז צריך ללכת לתיכוני ולהגיד איך אנחנו גורמים לזה שבמגמת הנדסת מכונות בבתי הספר התיכוניים יהיו יותר בנות, תלמידות.

ובאמת כשהלכנו לפרויקט יחד עם הקרן של סטף, פתחנו מגמות מכונות בבתי הספר הכי אליטיסטיים, בבית ספר גימנסיה הרצליה ובריאלי בחיפה ובבתי ספר כאלה. הגדלנו בשנים האחרונות את כמות התלמידים בבתי הספר הטכנולוגיים מ- 120,000 ל- 150,000, זאת המגמה שאנחנו צריכים ללכת בה, לפי דעתי, וכמובן קשר מאד הדוק עם התאחדות התעשיינים, כי אנחנו הבנו שהמשולש הזה של תלמיד, בית ספר ותעשייה חייבים לעשות את החיבור הזה ואנחנו עושים את זה באמצעות התאחדות התעשיינים ויחד איתם. כבר השנה 10,000 תלמידים משולבים בעבודה,, למידה והתנסות מעשית במפעלים, אנחנו מגדילים מאד את נושא ההסמכות, אבל חשוב לציין שבסופו של דבר חינוך טכנולוגי מקצועי, אם רוצים לשלב בו תעשייה, אם רוצים לשלב בו צד פרקטי, לא רק י' עד י"ב, גם בטכנאים הנדסאים, זה חינוך יותר יקר וצריך לקחת את זה כמובן בחשבון.
היו"ר אורי מקלב
טוב שאתה נמצא פה, אתה נציג משרד החינוך, אבל מה שהגיע דווקא אלינו זה שיש צפי לקיצוץ בתקציב שהוא בתוך התקציב של משרד החינוך, המגמה היא לתקצב דווקא בחינוך הטכנולוגי.האם יש לך אמירה בעניין הזה?
עופר רימון
אני יכול להגיד לך שאני יודע ישירות מנשיא התאחדות התעשיינים על בקשה שמונחת על שולחנו של שר האוצר להגדיל ב-500 מיליון את התקציב של החינוך הטכנולוגי מקצועי במשרד הכלכלה.
היו"ר אורי מקלב
אני אומר לך מתוך צפי משרד החינוך הקיים, האם היום, האם התכנית שאתה אומר בגידול כזה של 20%, האם זאת המגמה גם לשנים הבאות? תקציב 2017 זה תקציב 2017, אני לא יודע, לנו יש פניות, דווקא מקבלים באגף הפניות מהמקצועות הטכנולוגיים, שמדברים איתם על קיצוץ.
עופר רימון
לא ידוע לי על קיצוץ. אנחנו קיבלנו לתכנית האסטרטגית שלנו 70 מיליון שקל בבסיס תוספת לפני שנתיים לתכנית אסטרטגית, ברור שהצרכים הם הרבה יותר מזה, כשאתה מדבר על היקף של 150,000 תלמידים מ-י' עד י"ב ועוד 7,000 טכנאים הנדסאים מי"ג-י"ד. הקמנו שני מרכזי טכנולוגיה אזוריים בחיפה ובבאר שבע כתשתית ללימודי טכנולוגיה בבתי הספר, אבל אנחנו רוצים לפתוח רשת של מרכזי טכנולוגיה אזוריים בכל הארץ, כל מרכז כזה עולה 25 מיליון שקלים, כל הנושא של שילוב בתעשייה אנחנו רוצים להקים בית ספר מדגים בכל מגמה. אנחנו פותחים עכשיו בחודש הבא בחיפה בית ספר מדגים למלונאות ותיירות.
היו"ר אורי מקלב
מכיוון שהדיון בועדת כספים על חינוך עוד לא התקיים, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל על עצמנו להעלות לוועדת כספים על החלק הזה את החלק המקצועי והטכנולוגי בדיוני התקציב. אנחנו על זמן. אז מעין חג'אג', תודה, ואחר כך ענבר אדמון גולדשטיין, ואחרון הדוברים נראה לי שזה יהיה אברי פולצ'יק, אם אמרתי את כל מה שקיים אצלי. אם יש מישהו שלא אמרתי אותו, אז בבקשה.
מעין חג'אג'
שלום לכולם. אני מעין חג'אג', אני מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, אנחנו הארגון היציג של כל הסטודנטים בארץ, גם אוניברסיטאות גם מכללות וגם הנדסאים.

אמרו לפניי הרבה דברים שאנחנו מסכימים איתם, גם חבר הכנסת טרכטנברג, גם יובל אדמון, מה שחשוב לי להדגיש מההיבט שלנו זה שני דברים, אחד, שבמסגרת נייר העמדה שהצטרפנו אליו שהוזכר פה על ידי אלי יפה, הנושא הוא לא רק קבלת תקציבים, הנושא הוא גם שיפור איכות ההשכלה הטכנולוגית. בעצם היום המערכת שקיימת היא לא מספיק טובה כמו שהיא יכולה להיות, היום בסך הכל אחוזי הדיפלומה הם לא גבוהים ואנחנו חושבים שמערכת ההשכלה הטכנולוגית יכולה וצריכה וראויה לספק השכלה טכנולוגית יותר טובה לסטודנטים. כשאנחנו מדברים פה בגובה של "אלפיים אלף רגל", כמו שנאמר לפניי, על המשק, על טובת המשק, על השקל השולי, אבל בסופו של דבר מדובר בסטודנטים, באנשים, שאלה החיים שלהם, זה העתיד שלהם, ואם אנחנו לא נדאג לו עכשיו אז הוא לא יילך לשום מקום.

אני רק רוצה להוסיף פה עוד נושא, להתייחס לדבריו של יו"ר איגוד המוסכים, נכון? לגבי הצמצום לעשר מכללות ולא להרחבה. יש הבדל מאד משמעותי בין מה שקרה בשנות התשעים בעולם האקדמי ומה שאנחנו מנסים לעשות פה. העולם האקדמי בעצם התחיל ממספר אוניברסיטאות מסוימות, שהיו מצוינות במה שהן עושות, ואז זה התרחב, ואז ההתרחבות היתה לטובה ונהדר שיש מכללות שפרוסות בכל רחבי הארץ. בהשכלה הטכנולוגית לצערנו זה לא קיים באותה צורה ואנחנו רוצים שהיא תהיה משובחת ושהיא תהיה טובה ולכן כן יש מקום לצמצם ולשבח ואחר כך אולי שוב להרחיב, אבל במצב הנוכחי אנחנו לא יכולים להתקדם - - -
היו"ר אורי מקלב
טוב, זה נושא שצריך לעמוד בפני עצמו.

ענבר אדמון גולדשטיין, רבותיי, אני לא יכול לפתח את, להיכנס לכל הנושאים, בבקשה, היא נמצאת פה ענבר?
ענבר אדמון גולדשטיין
נמצאת.
היו"ר אורי מקלב
בבקשה.
ענבר אדמון גולדשטיין
אז אל"ף, תודה רבה על רשות הדיבור. אני ענבר אדמון גולדשטיין, מייצגת את עמותת תפוח, מי שלא מכיר זו עמותה שפועלת משנת 2000 לצמצום של הפער הדיגיטלי, עובדים בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אגב גם עם אוכלוסיות של חרדים, נשים, וגם עם המגזר הערבי.

אני חייבת לומר שיש לא מעט פרשנויות לכל הנושא הזה של השכלה טכנולוגית או חינוך טכנולוגי, הפרשנות שלנו נוגעת באופן ספציפי בקידום של אוריינות דיגיטלית מגיל צעיר. אני מדגישה את הנושא של גיל צעיר כי קודמי פרופ' אקשטיין דיבר דווקא על טווח הגילאים היותר מבוגר ואנחנו מצטרפים דווקא לדעות שחלוקות על הגישה הזו ויש גם לא מעט מחקרים שמחזקים את הגישה שדווקא הקניה של מיומנויות טכנולוגיות מגיל צעיר זה משהו שיכול מאד לסייע להשתלבות בתעסוקה ובחירה של מסלול, בין אם תעסוקה טכנולוגית ובין אם השכלה אקדמית טכנולוגית. אני הייתי רוצה להציע פתרון שמתחלק לשלוש רמות.

רמה ראשונה, התחום של החינוך הבלתי פורמאלי, שזה משהו שגם דיברו עליו קודם לכן. גם אנחנו מציעים היום פעילות בתחום הבלתי פורמאלי, יש לנו את תכנית נט"ע, שנוגעת היום ב- 1,500 משתתפים כל שנה, התכנית מעניקה למשתתפים שלה תעודת הסמכה. המשתתפים בגילאי י' עד י"ב יש לציין. תעודת הסמכה טכנולוגית מטעם חברות טכנולוגיות כגון סיסקו ואינטל וגוגל וכו', שכבר בגיל צעיר הם נחשפים לעולמות האלה וזה משהו שמאפשר להם לא רק להתנסות מגיל צעיר אלא גם לחלום ולרצות להתקדם לשם. אני מדברת על תכנים כמו תכנות וסייבר, טכנאות מחשבים, טכנאות רשתות ועוד. הרגל השנייה של הפתרון, התחום של החינוך הפורמאלי. קצת הפתיע אותי שפחות דיברנו על הנושא של המולטי-דיסציפלינאריות, העובדה שגם היום משרד החינוך מכיר בזה ויש, מכירה שבלא מעט בתי ספר בישראל יש היום כניסה של PBL, זאת אומרת שילוב של הרבה מאד מקצועות מתוך הבנה שצריך להתאים את החינוך באופן שהוא יכין תלמידים לעולמות של האקדמיה והתעסוקה. הנושא השלישי והאחרון זה נושא של ההכשרות המקצועיות שגם בו אנחנו עוסקים בעמותת תפוח, יש לנו 12,000 בוגרים של התכניות עד היום.

רק אני רוצה ככה לספר בקצרה על תכנית שעכשיו אנחנו ככה הרצנו, בשיתוף עם חברת אאוטבריין וקואליציה של הרבה מאד חברות עסקיות, ביניהן ויקס וסירס, וברייט ואחרות, שבעצם המודל עצמו בשונה ממודלים של, אם זה מכללות שעוסקות בתחום הטכנולוגי, שמביאות את העובדים עצמם, שהם בעצם מעבירים את ההכשרות בתחום - - - אבל העובדים עצמם מעבירים את ההכשרות עם קבלה של תמיכה פדגוגית מקצועית שאנחנו מעניקים להם וזה בעצם חידוש, ואם השאלה איך מתאימים את התוכן, אז זו הדרך לעשות את זה.
היו"ר אורי מקלב
תודה, תודה על הדברים. אנחנו לא מדברים עם נציג האגף עכשיו מקצועית ממשרד העבודה אברי פולצ'יק, אבל לפני זה, אחד לפני זה אריה עמית, יו"ר לשכת טכנולוגיות המידע.
אריה עמית
קודם כל שלום ותודה רבה שהזמנתם ושאני יכול להביע את עמדתנו. באופן טבעי מי שמדבר לקראת הסוף אז יש לו פריבילגיה גם להתייחס לדברים אחרים. אז אנחנו הכנו חוות דעת איך אנחנו רואים את הנושא הטכנולוגי מהזווית שלנו. היום מדברים על טכנולוגיות מידע ועל טכנולוגיות דיגיטליות, שהן בעצם בחלקן הגדול עומדות בזכות עצמן, אבל הן גם labeler להרבה מאד מהדברים הטכנולוגיים שנעשים ושמענו עליהם כאן במהלך הדיון.

אני לא רוצה להיות נביא, אבל אני יכול לומר די בביטחון שאנחנו הולכים יותר ויותר לראות דברים שנראים כמו Science Fiction ופחות דברים שנראים כמו עבודה בעתיד. זה נובע, בסופו של דבר הרובוטים יחליפו חלקים מהעבודה שהם עבודה פיזית, אני כבר לא מדבר על עבודות במחסן ועל עבודות פיזיות, אבל יחליפו עבודות שדורשות גם קצת אינטליגנציה או הרבה אינטליגנציה לפעמים. גם רואי החשבון ועורכי הדין לא צריכים לשבת בשקט כי המקצועות שלהם הולכים להשתנות. IBM רכשה עכשיו חברה שכל מה שהיא עושה, היא מעבירה את הידע האנושי של ניתוח דו"חות פיננסיים לווטסון, ושהדברים האלה ייעשו בצורה רובוטית.

(היו"ר מנואל טרכטנברג)
היו"ר מנואל טרכטנברג
תקצר, בבקשה.
אריה עמית
אז אני אקצר. אני אשמח מאד אם את חוות הדעת שנתתי תוכלו לראות, אבל אני אתייחס גם לדברים ששמעתי פה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
נשמח. אבל ממש בשתי דקות חייבים לסיים.
אריה עמית
שתי דקות. אז הדיון השני שאני משתתף בו, בדיון בנושא דומה, היה לפני שנה דיון בנושא אקדמיה וטכנולוגיה. משהו בהרכב די דומה, רק הנציגים היו, חלקם נציגים שחוזרים לכאן וחלקם נציגים של גופים אחרים. מה שאני מוטרד ממנו, ולא כרגע כיו"ר לשכת הטכנולוגיה אלא כאזרח במדינת ישראל, זה כשאני רואה את, אל"ף, מצד אחד את היוזמות המאד ברוכות שיש כאן, את היכולות המאד רציניות שיש כאן לאנשים, ואנשים עוסקים ביוזמות באופן נפרד. אני חושב שאם היינו מביאים את כל אלה שעוסקים ביזמות בתחומים האלה, אני מייצג גם את פורום היזמות הבינלאומי שהשבוע מקיים את כנס היזמות שלו, אני חבר בנשיאות, במועצה המייעצת של ארגון צופן, כך שחוץ מהלשכה יש המון פעילויות, האולם הזה, לא היה מקום להכיל בו את כל אלה שעוסקים. הבעיה שאין יד מכוונת. אני שמעתי פה כמה משרדים שמטפלים בזה, אני שומע כל אחד מפאר את מרכולתו אבל אין יד מכוונת. אז לתמצת את ההצעה שלנו ולמנות איזשהו גורם אחד אחראי מרכז, לקבוע סדרי עדיפויות ולעשות את זה מנקודה מרכזית אחת. אם אין גורם אחראי אנחנו ניפגש פה בעוד שנה ובעוד שנתיים, ואנחנו נמשיך לעבוד על הדברים הישנים. תודה רבה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה לך. אברי, בבקשה, אגף להכשרה מקצועית, בקצרה.
אברי פולצ'יק
כן, דובר פה על הכשרות קצרות, אז אנחנו ננסה להזים או להפריך את מה שאמר פרופ' אקשטיין לגבי הכשרות קצרות. אבל לפני כן, השאלה באמת היכן שמים את השקל. יכול להיות שצריך לפזר אותו, כי המחסור מקיף את כל שכבות התעסוקה, החל מהאנשים ברצפת הייצור, מנהלי צוותים ומהנדסים וכו'. מה שקורה ברצפת הייצור, פרופ' אקשטיין, שאנשים שקיימים היום בארץ ובערך אנחנו מכשירים כל שנה 40,000 איש שרוצים לעשות הסבה מקצועית או לשדרג את עצמם, והם נמצאים בטווח השכלה של בין 9 ל- 12 שנות לימוד. אז מנהל עבודה שעושה קורס של 668 שעות, והוא בסך הכל עם השכלה של 10 שנות לימוד, מרוויח אחרי כמה שנים כ-25,000 ₪ ללא הוצאות נלוות. מפעיל עגורן/צריח שבא לקורס כזה, ויש עדיין הרבה אנשים בארץ ישראל, אדוני, שנמצאים ברמת ההשכלה הזאת, והם מפעילי עגורן/צריח בקורס של 200 שעות ומרוויחים 15,000 שקל, או נהג רכב ציבורי, שלצערי הרב עדיין לא מוגדר בכלל בהשכלה שלו, או נהג רכב כבד שמרוויחים כ-13,000 שקל. צריך לחשוב פה על כל שדרות התעסוקה והמצוקה של החברה הישראלית ומי נותן את הטיפול. זה דבר אחד.

דבר שני שאני רוצה בקצרה, אני שמח שנאמר פה שהאקדמיה היא לא חזות הכל, כי מי שחושב שהאקדמיה היא חזות הכל, זה רעיון שלא בא בקנה אחד עם תפיסת משק העבודה המודרני. במשק העבודה המודרני אנחנו כבר רואים חלופות, ואם אנחנו מדברים על שוויצריה או גרמניה אז בואו נדבר באופן הגון, יש מסלולים שהם חלופי אקדמיה, והם לא פחות חשובים, והם לא פחות ממותגים. אנחנו עכשיו עובדים במסגרת להקים את המסלול החלופי הזה, שמתחיל מרצפת הייצור עם שלוש-ארבע דרגות, ובסופו של דבר מגיע למייסטר. אני חושב שצריך לקחת את זה בחשבון.

אני רוצה להגיד משהו לגבי המועצה. במדינות המפותחות אין דבר כזה מועצה להשכלה אלא זה חלק מחוק להכשרה מקצועית. זה חוק של הכשרה מקצועית שהחשיבות שלו בזה שהוא מנכיח את הזכות להכשרה מקצועית כמו בהשכלה הגבוהה, שהוא מנכיח את הזכות של בן אדם ללמוד. ברגע שהזכות הזו תונכח, אז אולי גם ייתנו לה את התקציבים. כל עוד זה לא יבוא לידי חקיקה, אז אני מסכים, התקציבים שחסרים פה הם פנטסטיים כדי לקדם את משק ההכשרה המקצועית בארץ.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה לך. ברשותכם אני רוצה לסכם ממש בקצרה כי הזמן דוחק. הנה יושב הראש הגיע לסיכום.

אז קודם כל אני מודה לכולכם על שבאתם ותרמתם והשמעתם, כל אחד מהזווית שלו, איך הוא או היא רואים את הסוגיה הכל כך חשובה הזו. אני חושב שמה שמאחד את כולנו זה אל"ף, ההכרה בחשיבות של הנושא הזה, בעובדה שמדינת ישראל רחוקה מלעשות מספיק בכל היבט בעניין הזה, והקריטיות של הנושא גם להתפתחות המשק, גם לסגירת פערים, גם לבניית המסד שלב העתיד למדינת ישראל יישען עליו. יש חילוקי דעות, ולא צריך לפחד מזה, או יותר נכון יש דגשים שונים, ומה שבולט יותר מכל אני חושב שזה מה שאריה ציין, אין יד אחת מכוונת שיודעת לתכלל את הכל ולתכנן תכנית לאומית שתביא אותנו למקום אחר.

אני חושב שהקריאה המרכזית שצריכה לצאת מכאן לממשלת ישראל, אנחנו כאן מהכנסת נעשה כל מה שאנחנו יכולים, זה שפספסנו את הרכבת לתקציב הזה, אבל בנובמבר 2017, בעוד שנה בדיוק, אמורה להיות הזדמנות לתיקון לתקציב המדינה ל- 2018. באוצר מודעים לזה, גם במקומות אחרים, אני חושב שאנחנו חייבים, כשאני אומר אנחנו זה כל מי שנמצא בחדר הזה ואחרים שלא הגיעו, צריכים להתגייס על מנת לגבש תכנית מעשית מתומחרת שנביא את זה לאוצר המדינה.

צריכה להיות הצעת מחליטים לממשלה שתתלווה לזה ושתעשה שני דברים או שלושה דברים. הדבר הראשון זה להבנות את הגוף שיוכל לתת בקרה, לתת את האקרדיטציה ולקבוע איזה מקצועות כן ואיזה לא ומהם המסלולים וכו' וכו'. זה לא מספיק, זה לא מספיק מה שיש לנו כיום, גם חוק כזה לא יעשה את זה, זה זכות, זה דבר אחד אבל כדי לממש את הזכות אתה צריך איזשהו גוף שיודע לעשות את המלאכה. בלי זה זה לא יקרה. אז יכול להיות שבהתחלה, ממש בהתחלת התהליך אפשר יהיה להתבסס על המועצה הקיימת, אבל בסופו של דבר למועצה הקיימת אין את הכלים כיום, ואם לא נקנה את הכלים, או בהצעת מחליטים בממשלה או בחוק, זה לא יקרה.

הדבר השני, צריך את התקציבים שיהיו ריאליים ושיהיו צמודים למהלך מוסדי, למהלך שגם מול המכללות הקיימות, על כל קשת המכללות, כלומר גם האקדמיות, גם הטכנולוגיות, צריך שם בהחלט לעשות סדר, ואיזשהו מסלול שיגיד אוקיי נתחיל מפה ונלך לשם ונעשה קונסרדיטציה ונעודד את המכללות האקדמיות גם להיכנס לתחום הזה וכו'. האלמנט השלישי זה שותפויות. זה לא עניין של משרדי ממשלה מכאן וכל היתר מכאן. פה באולם הזה יש חלק מהשותפים, אבל חלק מאד חשוב, גם התעשייה, גם הארגונים הוולונטריים שבאים לידי ביטוי כאן, גם האקדמיה, כולם צריכים להיות חלק מזה. זה לא top down, לא משהו שאתה מכתיב מלמעלה, אלא מהלך שיתופי, עם היד המכוונת ועם הכסף הממשלתי כדי לממש. והעניין האחרון שאני אגיד זה עניין של מגזרים. מדינת ישראל זה לא מקשה אחת ויש פערים מאד גדולים, הבדלים מאד גדולים בין המגזרים, ולכן לא יכול להיות שיקרה מה שנקרא בלעז one size fits all, כלומר מודל אחד שמתאים לכולם, אלא מלכתחילה צריך לחשוב על המערכת הזו שתקום כמערכת שיודעת להתמודד ולתת מענים לכל מגזר באשר הוא, מבלי שאנחנו מנסים לשנות את אופיו של המגזר או להנחית עליהם דפוסי התנהגות או נורמות שהן זרות לו. אוקיי, זה נורא חשוב, עשינו, חילקו את זה באקדמיה, זה לא מספיק אבל התחלנו תהליך שם, גם מול המגזר החרדי, גם מול מגזר המיעוטים, וצריך בהחלט גם בתחום הזה.

אז אני מאחל לכולנו שנתמיד בעבודה הזו, ושבעוד שנה לא נהיה באותו מקום, כדי שנוכל להגיד שזה כן נכנס לתקציב המדינה, לתקציב הממשלה, המדינה, ב-2018. תודה רבה לכם.

(היו"ר אורי מקלב)
היו"ר אורי מקלב
תודה, תודה רבה, תודה רבה לך. הדיון נגמר, צהריים טובים לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.

קוד המקור של הנתונים