הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 122

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ז (29 בנובמבר 2016), שעה 10:30

מתן כלים להורים לחינוך שוויוני מגדרית לילדיהם

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ יו"ר

עמיר פרץ

דב חנין

איילת נחמיאס ורבין

איריס בן יעקב - ממונה על חינוך למיניות, משרד החינוך

אושרה לרר שייב - ממונה על היחידה לשוויון בין המינים, משרד החינוך

ענבר סבג - מנהלת תכנון אסטרטגי של קידום נשים, נציבות שירות המדינה

נירית לייבוביץ - יו"ר וועד הורים אולפנת אמי"ת גבעת שמואל, ועד הורים ארצי

נורית שכטר - חברה בפורום וועדי ההורים הישוביים, ועד הורים ארצי

רויטל כהן - נציגת גלבוע - פורום ועדי ההורים היישוביים, ועד הורים ארצי

שרה שושן - נציגה, מועצת התלמידים הארצית

טל רחמים - נציג, מועצת התלמידים הארצית

קרן שרינגטון - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

חגית ביטן - רכזת תחום גיל הרך - מכללת הורים, עיריית ראשל"צ

נילי גולדברג - עובדת סוציאלית בחינוך העל יסודי, עיריית ראשל"צ

סימונה מורלי - מנכ"לית הרשות העירונית למאבק והתמכרויות, אשדוד

גילית אבטליון - מנהלת המרכז להורות משמעותית, אשדוד

מרים זלקינד - מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים, שדולת הנשים בישראל

לילי פרגמניקוב - מנכ"לית, מכנה משותף - עמותה לחינוך מגדרי בישראל

אידית שאולי - מנהלת אזור מרכז, מכנה משותף - עמותה לחינוך מגדרי בישראל

קרן חדד-טאוב - רכזת מרכז מנהיגות, קול"ך- פורום נשים דתיות

יעל אלון יצחקי - מנכ"לית עמותת תמונה והמשמר המגדרי

מודי לוין - מפלגת העבודה

איריס חביב - פנים חדשות

שמעון פרץ - ארמונות הנגב

אלה בראונשטיין - סטודנטית

נחמה גולדווסר - סטודנטית

לאה גוטרמן - סטודנטית

ליעד אילני - שדלן/ית

דלית אזולאי

הדס גור, חבר המתרגמים

מתן כלים להורים לחינוך שוויוני מגדרית לילדיהם

שלום, בוקר טוב. סליחה על האיחור, רצתי מהצבעה להצבעה. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, היום 29.11.2016, כ"ח בחשוון תשע"ז, השעה 10:30. אני אחליף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הנושא הוא מתן כלים להורים לחינוך שיוויוני מגדרית לילדיהם. ראשית אני רוצה לברך, כמובן, את חברי הכנסת אבל בעיקר את חברתי, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שהיא חרוצה ונפלאה, עושה עבודה נהדרת ובאמת כינסה את כל היום המיוחד הזה בוועדות שונות בכנסת. וכמובן, את כל הפרגון וההערכה, בדרך כלל אני מפרגנת לך, אבל הפעם במיוחד. אני חושבת שהנושא הזה, קצת קראתי עליו גם לפני כן, הוא נושא חשוב מאוד, הוא נושא שבמדינת ישראל 2016 לא מספיק מקודם. לצערי, אנחנו נתקלים בזה המון - גם בבתי ספר, גם בגנים, בצבא, מה שגם אני ואיילת מובילות עכשיו דיון בוועדת חוץ וביטחון על העניין של השוויון, ואני חושבת שזה הכל מתחבר בסוף לאווירה משפחתית, לאיך הילדים נולדים, לאיזו מציאות הם נולדים ובעצם מה הם רואים בבית ולפי הערכים האלה, איתם הם מגיעים לכל המסגרות החינוכיות ולשירות לאומי, צבאי. וכמובן, איך שהם בונים את הבית שלהם אחר כך לפי מה שהם זוכרים מבית הוריהם.

אין ספק שיש קידמה והחברה שלנו משתנה ואנחנו יותר ויותר מקדמים את הנושא הזה של שוויון, אבל לדעתי יש לנו עוד הרבה עבודה בנושא הזה. אני לא רוצה להאריך, אני גם אתן הערות לפני, אני רוצה לתת לחברתי, חברת הכנסת נחמיאס ורבין לפתוח את הדיון, בבקשה.

תודה חברתי היקרה מירב ואני תיכף אומר לך גם כמה אני חשבתי עלייך ביומיים האחרונים. כי כשאני הקמתי את שדולת המשפחה הישראלית בכנסת אז גם מירב היתה לנגד עיני מבלי שעוד ידעתי שמירב תהיה לנגד עיני. כי ההחלטה היום להקים משפחה מאוד מאוד מאוד השתנתה מהימים שחברי הטוב, עמיר פרץ, התחתן עם אחלמה והביאו ילדים לעולם וכבר נכדים ואפשר לברך את עמיר פרץ שהוא לפני חודש נהיה סבא בשלישית. ויש לנו את חבר הכנסת אילן גילאון שתמיד אומר שהוא עשה ילדים בשביל הנכדים אז אני תמיד מצטטת אחריו בעניין הזה. אבל באמת כשהקמתי את שדולת המשפחה הישראלית היתה לי תחושה שאף אחד בעצם לא מבין או בוא נאמר לא מסתכלים על המשפחה הישראלית בתצורה החדשה, המודרנית שלה, אולי הפחות שגרתית או לפחות הפחות מוכרת ממה שאנחנו זוכרים בציורים: אבא, אמא, ילד, ילדה וכלב. אפילו חתול לא היו מכניסים שם, זה תמיד היה כלב.

אז באמת אני מאוד מאוד נרגשת לפתוח גם פה את יום המשפחה הישראלית שהוא באמת יום שבו אנחנו מנסים לקיים דיונים במה שחשוב למשפחה הישראלית. אני מאוד מאוד שמחה לקבל כאן בברכה את סימונה מורלי וגילית אבטליון מהמרכז להעצמת הורות באשדוד, שמלווים אותי כבר למעלה משנה בכל העשייה שקשורה למשפחה. הם בעיני מודל מדהים לבאיזה אופן הרשות המקומית יכולה להרתם לכל הנושאים שקשורים למשפחה ובהם מתן כלים לחינוך לשוויון מגדרי. המכללה למנהל זה המקום היחיד בישראל חבריי שמלמדים לימודי משפחה לתואר שני, באמת מתוך אותה הכרה שהמשפחה הישראלית כבר לא נראית אותו דבר וצריך לתת לה כלים חדשים.

החשיבות של הדיון כאן - - - אני מוכרחה לציין, אגב, שהוועדה הזאת בכנסת הזאת גם חבר הכנסת עמיר פרץ יושב בה כחבר, גם חבר הכנסת נחמן שי שהוא לא נמצא כאן היום, הוא ציין אתמול את יום הולדתו העגול אז אנחנו מכאן מברכים אותו. אבל הוא התעקש לשבת בוועדה הזאת ואותי זה מאוד מרגש, סליחה דב שאותך אני לא מציינת בעניין הזה, זה מובן מאליו, סליחה.

החשיבות של חינוך לשוויון מגדרי במשפחה הוא באמת מתחיל מאבני היסוד של איך שאני רואה, אני מגדלת את שלושת ילדיי, את יהונתן שהוא בן 11, אסף ועלמה שהם תאומים בני 5.5, בתוך המערכות יחסים ביניהם איך הם רואים את הנשים ומה שהן יכולות לעשות בבוא היום. לא רק בלימודים שהן יכולות ללמוד מדעים ושהן יכולות לעשות הכל, אלא כפי שאת ואני כרגע מטפלות, יכולות להיות קרביות בצבא אם הן יבחרו בכך ואפילו שריונריות וכמובן בבוא היום להיות חברות כנסת, זה ברור, וגם ראשות ממשלה.

בשבוע שעבר אירחתי כאן את בני ואת כיתתו וגם את הכיתה המקבילה והמדהים היה, עמיר, שכששאלנו, חבר הכנסת דוד ביטן שאירח אותם יחד איתי, שאלנו אותם מי מכם רוצה להיות ראש ממשלה כמה בנות הרימו ידיים וזה היה מאוד מאוד מרגש. ובעיניי זה סוג של שינוי שההורים הם בעצם המסד שבלעדיו אי אפשר. כשאנחנו מגיעים למערכת החינוך, אני לא מסירה אחריות ממערכת החינוך כי למערכת החינוך יש אחריות לכבוד הדדי בין המינים ואיך אנחנו תופסים נשים כעצמאיות כלכלית, וזכות האישה על גופה, וזכות האישה לבחור ובאמת את כל מערכות היחסים, אבל זה מתחיל בבית. לעניין הזה אנחנו חייבים להידרש ולראות איך אנחנו, באמצעות מערכת החינוך הרבה פעמים, נותנים כלים כדי לחנך את הילדים שלנו שמשפחה יכולה להיות אמא ואמא, אבא ואבא, יכולה להיות אמא לבד ויכולה להיות אמא בשותפות הורית עם אופיר ויכולה להיות באמת בכל מיני תצורות שאנחנו לא היינו רגילים. כי בסופו של דבר זה יוביל לשוויון חברתי, אבל בעיקר לשוויון מגדרי. העובדה שבשבוע האחרון אני מרגישה שמירב ואני נאלצות להאבק במשהו שלא חשבנו כבר שנצטרך להאבק בו, וזה שנשים, תהיה דה לגיטמיציה לשירות נשים בחילות קרביים ובתפקידים קרביים. אני חושבת, היתה לי תחושה, שאנחנו כבר את הדיון הזה סיימנו. מה שאני אומרת לכולם, לכל האלופים בצבא, את חלקם אני מכירה באופן אישי מקרוב. ואמרתי להם באופן אישי, אני אומרת להם, אתם רוצים להחזיר אותנו למטבח, אז אבוד לכם. ברחנו. ברחנו. אנחנו כבר לא שם והבנות שלנו כבר לא שם ואני רוצה לתת הזדמנות לבנות לבחור.

אני רוצה לסיים במשהו קטן שראיתי הבוקר. מסתובבת כאן בינינו בכנסת הרבה פעמים לוביסטית מקסימה שקוראים לה גל זילברמן. וגל פרסמה איזשהו פוסט וקיבלה תגובות מאוד מאוד קשות על זה שהיא חזרה כל כך מהר לעבודה ואמרו לה, אולי תגדלי את הילד שלך, למה את חוזרת לעבודה, תהיי אמא וכל מיני דברים כאלה. באמת דברים, אני אומרת לכם, באמת חשבתי שעברו מהעולם - - -

תוך כמה זמן היא חזרה לעבודה?

אני לא יודעת. לדעתי, אולי שלושה חודשים אולי אפילו פחות. אני חזרתי לעבודה, חברת הכנסת מלינובסקי, אחרי חודש ימים שילדתי את בני בכורי, ואחרי שבועיים כשילדתי את תאומיי.

אני רוצה שנשים תהיה להן חופשת לידה - - -

תני לי רעיונות בסוף, הצוות שלי גם ככה בהיסטריה מזה ש- - -

ברור. אני רוצה שנשים יוכלו לבחור זה כל מה שאני אומרת. אני לא אומרת לאישה לא לקחת חופשת לידה. אני אומרת שאישה תהיה מסוגלת לבחור בלי שכולם יעמדו מהצד וישפטו אותה כמו מקהלה יוונית. זה פשוט דבר נורא ואיום בעיני ואני שמחתי שהיא השיבה. וראיתי שהיא היתה היום בטלוויזיה והיא סיפרה על תגובות שהיא מקבלת פה בכנסת ומכל מיני בכירים בממשלה וכתבתי לה "גל אנחנו איתך". מסתובבת כאן במסדרונות שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת כספים. היא בחופשת לידה של שנה, אבל היא כאן בחוק ההסדרים והבת המקסימה שלה איתה ככה פה כמו קנגרו קטן עליה. אישה, מותר לה לבחור. כך אני עשיתי כשילדתי את ילדיי. ילדיי היו בוועדות השקעה והיו בכנסים. הם הלכו לכל מקום. האם אני חושבת שאני אמא מושלמת? ממש, ממש, ממש רחוק מזה לצערי הרבה. ממש רחוק מזה. אבל אני חושבת שאני נותנת להם דוגמא אחת ברורה, שהם יוכלו לבחור ובעיקר שבתי האהובה, עלמה, תוכל לבחור. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת עמיר פרץ.

קודם כל באמת גברתי היושבת ראש, חברתי, חברת הכנסת ורבין, שיזמה את כל היום. שכחת לציין את יחיאל מלכה שדחף את כולם.

אני ציינתי את סימונה ב- - -

כן, כן אני יודע.

יחיאל הוא - - -

אני חייב להגן על הגברים קצת.

יש לו ארבע בנות ליחיאל אז זה חשוב.

אני באמת חושב שהראייה הכוללת של לראות את התא המשפחתי כדבר אחד הוא דבר לא רק נכון, הוא דבר הכרחי בחברה כזאת. המון שנים נלחמנו כאן בכנסת שבאמת ההזדמנות שתינתן לאישה במדינת ישראל תהיה הזדמנות אמיתית. לכן עברנו תהליכים שזכותו של גבר לקחת חופשת לידה וזכותם להתחלק בנטל ובעומס. אני חושב שאנחנו נמצאים במקום אחר. יחד עם זאת, אני רוצה דווקא את החברות כנסת להזהיר. יש לאוצר תכונה, בשם הליברליות הוא לוקח זכויות נשים מותנות. כל הוויכוח שמתקיים היום על זכותה של אישה לא לצאת לפנסיה בגיל 62-63, אין לי בעיה, בתנאי שלא תקחו להן את הזכויות המגיעות להן. כי הרי מה המטרה המרכזית של האוצר כשהוא אומר בואו ניתן לאישה לעבוד, למה אתם מונעים ממנה, למה אתם מקצרים לה את הזכויות שלה לצבור יותר זכויות פנסיה וכו'. אין בעיה, אתם כל כך ליברלים, מאה אחוז, אל תגעו לה בקצבת הזקנה. תנו לה לקבל את הגמלה המגיעה לה, היא עבדה יותר קשה מגבר היא הגיעה לשם בגיל כזה שהמגיע לה את התוספת הזאת מביטוח לאומי. מטרת האוצר בסך הכל פשוט לקחת זה מאות מיליונים.

אתן צריכות לזכור, ברגע שיאריכו את גיל הפרישה באופן אוטומטי מתבטלת ההקצאה של קצבת הזקנה. האוצר פחות מודאג אם אנשים יצברו עוד 5%-6% בקרנות. הוא מאוד שמח על כך שהוא יוכל לחסוך לעצמו מאות מיליונים, ולכן אני אומר, זכות הבחירה היא הדבר הכי נכון וטוב שאתם מדגישים זאת. היתרון של הנשים על גברים שתהיה להם הזכות לבחור. זה יותר חשוב. שהיא תבחר אם היא רוצה לוותר על אותה חופשת לידה כן או לא. לכן אני מזהיר באותה מידה מחופשת לידה, כי אם נציגי האוצר ישמעו את זה הם יגידו, אה באמת נשים בישראל מוכנות להסתפק בחודש אז בואו נקצר, זה עלות כל כך גדולה, בוא נמעיט בעניין. אסור בשום פנים באופן לאפשר להם כהוא זה לבוא ולפגוע באותן זכויות שהן זכויות שהחברה הישראלית קבעה אותן. שיטת החלוקה בין מס הכנסה לביטוח לאומי קבעה זאת, התפיסת עולם שלנו שמבחינה בין שירות שהוא שירות אוניברסלי לפי הצורך, לא לפי השקעה. זה שנשים מקבלות את אותן זכויות אחרי לידה, לא משנה אם האישה היתה אישה שהרוויחה קודם 100 אלף ₪ בחודש או הרוויחה 10,000 ₪ בחודש. זה אחד המבחנים החשובים ביותר במבט שלנו על ילד. הרי מדוע אני מתנגד למשל לדיפרנציאציה בנושא קצבאות ילדים. יש הרבה פעמים טענות מוצדקות. באים ואומרים לך, תגיד, מה שרי אריסון צריכה את הקצבת ילדים, למה צריך לתת לה בכלל? תקח את הכסף תן רק למגזר מסוים, לאוכלוסיה מסוימת בנשים, אולי הן תקבלנה יותר. אני רוצה שתדעו, העניין שהקצבה מגיעה לחשבון של האישה הוא לא מקרי.

הוא לא של אישה הוא של המשפחה.

זה נכון אבל זה לא מקרי כי אנחנו לא רוצים לצבוע שום משפחה בכתם של תדמית, הנה מי שמקבל את זה זה רק עניים וחלשים. כי ילד הוא ערך, הוא ערך בפני עצמו, והקצבה צריכה להגיע אליו. דבר נוסף, אני כיושב ראש ועדת העבודה והרווחה לפני 15 שנה, 20 שנה, אז גם מעמד האישה היה בתוך הוועדה, כי אני הרי ויתרתי על זה, אני הקמתי את הוועדה למעמד האישה. כאשר פנוי אלי בכנסת ואמרו - - - יעל דיין, יוזמה של יעל דיין, ותמר גוז'נסקי יזמה את הקמת הוועדה לשלום הילד, שתיהן, שתי הוועדות האלה היו בתוך ועדת העבודה והרווחה. בשביל להתחיל תהליך כזה צריך שיושב ראש הוועדה יסכים. אני מאוד הסכמתי כי באמת חשבתי שצריך לתת ייחודיות לטיפול בנשים בכל תהליך החקיקה. ואני אומר באופן הכי מפורש, קצבת הילדים הזו היא אחד המבחנים לדרך שהחברה הישראלית תופשת את המשפחה, את האישה. כי ברגע שקצבת הילדים תהיה דיפרנציאלית ולא אוניברסלית זה אומר, מה שקרה לנו כשעשינו את הניסיון הזה. עשינו פעם אחת ניסיון כזה שהמעסיקים היו אמורים לשלם לנשים או למשפחה את קצבת הילדים. הילדים היה צריך לתבוע אחר כך את הביטוח הלאומי ולבקש ממנו. כל שנה נוצרו בביטוח הלאומי קרוב ל-50 מיליון ₪ שאין להם דורש. כי ביום שמתחילים מבחני הזכאות ומשפחה צריכה לעבור את כל התהליך של להביא את התלושים ולהוכיח שהיא עומדת ברף הזכאות, והיא תבוא לשם והוועדה תגיד לה לא, אתם מכניסים 200 ₪ יותר מהרף אז לא מגיע לכם, כן מגיע לכם. דבר ידוע, כלל ידוע, ובזה אני אסיים, כי אני באמת חושב שהנושא הזה כל כך חשוב וכדאי לרדת לפרטים, אבל כדאי שתזכרו דבר אחד. כלל ידוע במימוש זכויות - עשירים מממשים זכויות יותר מאשר עניים. ככל שאתה אדם חלש יותר, אתה יודע פחות לממש את זכויותיך. הסיכוי שמישהו מכם יגיש את הבונזו כחלק מההוצאות של המפעל כי הכלבים שומרים על המפעל הוא קטן. חלק קטן מכן מגישות את כל הטיפולי שיניים וכולי וכולי. כלל הוא, ככל שאתה חזק יותר אתה מממש את הזכויות המגיעות לך. ככל שאתה חלש יותר אתה מתקשה למממש אותם. ולכן, דווקא מירב עכשיו שעוסקת בעניין של השריפות והייתה שם והיא חלק מעורה מה שנקרא, אז תדעי, שבניגוד למה שאומרים אני אומר לך שהחבר'ה האלה עם השריפה הולכים לעבור תקופה קשה מאוד.

למזלם יש שר אוצר שמגוייס אתה יודע. באמת מגוייס לנושא - - -

אבל זה לא יעזור. אני אמרתי להם בחיפה, אחרי ששר האוצר היה והודיע מה שהודיע, אמרתי להם, נדבר מחר. כי כשיגידו לו, עם כל הכבוד, החוק לא מתיר לך לשלם במקום חברות הביטוח. כי הוא רצה לעשות דבר פנטסטי. הוא לא יכול. הוא לא יכול לשלם במקום חברות הביטוח ואחר כך - - -

זה ברור.

זה מה שהוא חשב ביום הראשון ואז אמרתי לראש עיריית חיפה, תקשיב, אין מה לעשות, אני מכיר אותם, את החבר'ה של מס רכוש, אנחנו היישוב המופצץ בשדרות, אני יודע מה עוברים האנשים שחוטפים טיל לתוך הבית ואז בא איש ממס רכוש ואומר רגע מה, הווילונות, אחד הולך ימינה, אחד שמאלה, נשרף לך רק חצי הווילון הימני. אני משלם לך רק על החצי וילון. איפה אני אמצא עוד חצי וילון שמתאים לחצי וילון ההוא? עד כדי כך. ולכן, מימוש זכויות הוא הדבר החשוב ביותר. אם את ביום הזה, וכמובן בעזרתה של היושבת ראש, בעזרת כולנו, תהיה יותר מאשר הגדלת זכויות, שזה חשוב, כלים למימוש הזכויות. כלים למימוש הזכויות. המדינה צריכה ללמוד לייצר כלים לתת לאנשים לממש את זכויותיהם. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת פרץ. סימונה מורלי, מנכ"לית הרשות העירונית למאבק בהתמכרויות ואלימות.

אני מנכ"לית תאגיד עירוני של עיריית אשדוד. ככה בנימה אישית, אז אני סגן אלוף במילואים והייתי ראש ענף תותחנים 25 שנה. וזה גם מדבר בעד עצמו עם שלושה ילדים ושני נכדים. וגם פעילה במועצת נשים עירונית ומקדמת בעיקר את נושא שיוויון הזדמנויות לאוכלוסייה של נשים יוצאות הקהילה האתיופית. זה בנימה האישית. אז קודם כל תודה על המעמד ומברכת על הנושא הנדון בהיבט של ההורי כי אנחנו יודעים שבעצם המשפחה היא התא החיברות הראשון שאנחנו מדברים וההורים שם הם אלה שמובילים. אבל קצת על המרכז ואיפה הוא נמצא כי הוא לא נמצא בואקום. אשדוד, עיר שלישית בגודלה, 250 אלף תושבים, השכילה להעמיד תאגיד עירוני והשכילה עוד יותר לבנות מרכז להורות משמעותית. אני מזמינה את כל באי המקום לבוא ולהיחשף. זה לא רק מבנה מדהים שמדבר בשם עצמו, אלא זה הקונספט והתפיסה העירונית המדברת על עיר לכל תושביה שבכללם זה ההורים - - -

סימונה אני אעיר, זה מודל בעיני לחיקוי לכל עיר בארץ. באמת אני מוכרחה להגיד לכם, אני אומרת את זה בכל מקום. אני אוהבת לנסוע לשם זה ממש - - - אני פועלת, אני כמו שליחה שלהם, אני פועלת לשכנע ראשי ערים להקים מרכזים כאלה.

אז קצת על המרכז. המרכז מצד אחד מכשיר, מנחה הורים וכולל התמחויות. מכשיר לתעודה שמוכרת על ידי משרד החינוך מחד ומאידך הוא מביא לידי יישום בכל רגע ומקום, ונמצאת פה קולגה שלי, אושרת, שגם ניהלה בית ספר. שאנחנו מפתחים שם מודלים של מנחת הורים בית ספרית. מנחה שנמצאת בתוך הסגל הבית ספרי ונותנת מענה, מתוקצב על ידי העירייה, מענה לכל ההורים שהם באי בית הספר. מחד היא עושה הכשרת סגלי הורים-מורים, ומאידך גם סופר נני שמוכוונים לפי היועצת לילדים שהם יותר מאתגרים. כל המודלים מיושמים כבר שנים ורק תופסים תאוצה, מודל נוסף הוא מודל במקומות עבודה כגון: נמל אשדוד, אלתא, אגן כימיכלים. אנחנו בקשרי - - - מנחת הורים נמצאת שם במפעל, לסבר קצת את האוזן, באלתא, עד שמגיעה הסעה מנחת הורים נותנת מענה לעובדים שהם, סביר להניח גם הורים, וכשהוא כהורה גם פנוי אז הוא גם פרודוקטיבי יותר במקום העבודה. אנחנו מנגישים את השירות בשש שפות, אנחנו עיר רב תרבותית קולטת עלייה. אנחנו גם מנגישים את זה למגזרים שונים כמו המגזר החרדי למשל. אנחנו מנגישים את השירות הזה, מתאימים חליפה לפי מידה.

מעבר להצגת המודל המוניציפלי שכאן אני חושבת שהוא יכול להוות מודל וכן ללכת לכיוון ופה אתם כחברי כנסת, אפשר להרים את הכפפה וליצוק את המודל הזה בכל עיר - - -

על איזה היקף משפחות מדובר אבסולוטית?

שנה שעברה נתנו מענה ל-8500 הורים. גדלנו משנה קודמת ב-6000 - - -

כל המרכז הזה הוא במימון של הרשות?

רובו.

והשאר? יש השתתפות גם של ה - - -

יש השתתפות מאוד סימבולית. לשלוש סדנאות, למשל, 50 ₪. באמת סמלי כי אנחנו לא מאמינים בחינם טוטאלי כדי לתת רצון ומוטיבציה. מנחת הורים בתוך בית הספר - - -

אז מי עוד מתקצב חוץ מהרשות אם זה סכום כזה נמוך?

הכנסות אישיות.

אז הכנסות אישיות והרשות.

גם הכנסות אישיות והרשות, כן. זה המקום לומר, ואני רוצה לקחת את דבריו של חבר הכנסת עמיר פרץ ולהגיד, אם יש עודפים אפשר לשים אותם במשרד ממשלתי כלשהו ולתקצב את נושא הנחיית ההורים. לשים את זה כתקציב נפרד ולא לחם חוקו של ראש מנהל כזה או אחר או של ראש רשות מוניציפלית, שלשמחתנו ד"ר יחיאל לסרי מאוד minded לנושא הזה. אז פעם אחת אני מדברת על הקצאת משאבים בספר התקציב הממשלתי. שימו שורה לגבי ההורים - - -

רגע, יש כאן מישהו מהמרכז ?

הם הגיעו אלינו לביקור - - -

טוב אנחנו נוציא להם המלצה.

אוקיי, זה פעם אחת. הדבר השני שדיברנו זה על מודל. הדבר השלישי שאני כן רוצה לדבר ואז אני אגע למהות של הדיון כאן זה הנושא של כן ללכת לכיוון של חקיקה. אנחנו מדברים על חקיקה, למשל, לקבל רישיון אז אנחנו זה על פי חוק, נהיגה מונעת - זה על פי חוק אתה צריך לעשות. אבל כשוולד ועולל מגיע אנחנו לא נותנים שום כלים בסיסיים להורה. אנחנו מאוד משתמשים באינטואיציה, סבתא - - -

רישיון להורות.

לא לרישיון להורות, ממש לא. מתן כלים איכותיים - - -

היא אומרת, סליחה, אני אגיד לך למה יכולה לכוון סימונה, נגיד כשאנחנו נבוא לבקר אותף, טפו, טפו, טפו, ואת כנראה תלדי בליס אז את תגלי שיש יועצת לענייני הנקה שבית החולים מחזיק אותה, אבל בית החולים למשל לא נותן סדנא לאיך לגדל את הילד, יותר מזה, מדריכים אותך על איך - - -

הבנתי אותה אבל לא הבנתי איך זה קשור לחקיקה.

אז סימונה הולכת כבר לעניין הרגולטיבי אבל ברמה העקרונית זה לא העניין של הרישיון, אלא יותר באיזה שלב אנחנו אומרים כבר אנחנו רוצים לתת כלים להורים כדי שהם יוכלו להיות הורים טובים.

הכלים הנוספים שאנחנו, ואני מרימה כאן, חבר הכנסת עמיר, את נושא מימוש הזכויות, כי אם כהנחיית הורים נעשה משהו שיוכל להביא את זה לידי ביטוי הלכה ולמעשה ולא רק להסביר מה הזכויות, אלא גם כיצד ואיך מממשים ששם זה החוליה החלשה. מבחינת שוויון מגדרי, אז כפי שאמרתי, מערכת החיברות הראשונה היא המשפחה ומכאן החשיבות הרבה בעיצוב תפיסות מגדריות של הילד. אם המשפחה מהווה modeling והמשפחה מתקיימת באווירה משפחתית שוויונית, ביחסים במשפחה, בשיח משפחתי ותקשורת, פיתוח קריירה של שני המינים וקבלת החלטת שוויונית, ניתן לשמש כ-modeling ודוגמא גם לילדים ואני חושבת שעל ידי כך אנחנו נחנך.

לסיכום בנושא של חשיבות הנחיית הורים אני אעביר את רשות הדיבור באמת למנהלת המרכז להורות משמעותית, גילית אבטליון.

אז גילית תדבר אחרי חבר הכנסת דב חנין בסדר? היא תמשיך? היא השנייה אצלי בכל מקרה. בבקשה חבר הכנסת דב חנין.

תודה גברתי יושבת הראש ותודה לך איילת על היוזמה של היום החשוב הזה. אנחנו נמצאים במציאות של אי שוויון בין נשים וגברים בחברה שלנו, ומול אי השוויון הזה צריך לפעול, וצריך לפעול מולו בכמה מישורים. בצדק הוא שם פה דגש ביום הזה על מה שקורה בתוך הזירה של המשפחה. ואין שום ספק שהמשפחה הישראלית, אבל לא רק המשפחה הישראלית, בדרך כלל משפחה לא שוויונית. אין חלוקה שווה בנטל בין גברים ונשים, בין האבות לבין האמהות. והדברים האלה הם דברים שמחייבים שינוי, אבל השינוי הזה הוא לא מהלך פשוט והוא לא מהלך קצר. הוא מהלך חינוכי ותרבותי, ארוך טווח ומשמעותי, וצריך לא להרפות ממנו וצריך להעביר את המסר הזה שמשפחה טובה היא משפחה שוויונית. אני מאוד שמחתי את דברי הדוברת הקודמת על הזירה העירונית כזירה של שינוי, ובזירה העירונית ניתן לעשות הרבה מאוד דברים כדי שהחברה שלנו, המרחב העירוני והמציאות בו תהיה יותר שוויונית.

אני בכל זאת רוצה כמו חברי, חבר הכנסת פרץ, להגיד כמה מילים על הזירה של המדינה. יש כמה דברים שנמצאים על סדר היום שלנו שצריך להמשיך לטפל בהם. נושא חופשת הלידה. חופשת הלידה בישראל קצרה מדיי. בכל השוואה בינלאומית אנחנו נמצאים אחרי שהעלינו בפעם הקודמת מ-12 ל-14 שבועות, אנחנו עדיין נמצאים בחופשת לידה קצרה, חופשת לידה משולמת, בכל השוואה בינלאומית. לכן, מחר אני מביא בפני הכנסת להצבעה את הצעת החוק שלי ושלנו להעלות את חופשת הלידה ל-16 שבועות - - -

היית צריך לקרוא לזה חוק הסדרת חופשת לידה.

אז היה עובר בערוץ מהיר. אני רוצה לומר לכם שזה נראה לי מאוד מאוד חשוב. אני אומר מראש ש-16 שבועות גם זה לא מספיק, צריך יותר ארוך, אבל צריך להתקדם. אנחנו לא יכולים להתקע במקום של ה-14 שבועות, הגיע הזמן להתקדם ואנחנו צריכים להתקדם.

אתה יודע, חבר הכנסת חנין, שיש דיונים עכשיו גם אצל שר האוצר להרחיב - - -

אני שמח על כך ואני באמת מברך על כך מאוד ואנחנו המטרה שלנו היא לעזור ולנסות לקדם את זה מכל הכיוונים. אגב, בהקשר הזה צריך לקדם גם, וזה מתקשר לדיון שלנו היום, גם הארכה של חופשת הלידה או חופשת ההורות לגברים. זה חלק מהמהלך וזה מהלך חשוב.

אני רוצה להגיד משפט גם על הנושא של יציאה לפנסיה. המהלך שמקודם עכשיו אין לי מילה אחרת, אלא לתאר אותו כמהלך ציני. להעלות את גיל הפרישה של נשים ובעצם לשלול מנשים קצבת זקנה בלי לתת פתרונות אחרים, זה בעצם מה שמציעים לנו. הרי מציעים, בעצם, לשלוח נשים למציאות שבה לא תהיה להן קצבת זקנה ורבות מהן גם לא תוכלנה לעבוד. תסתכלו על הנתונים, הנתונים הרשמיים שנמצאים על השולחן. זה פשוט מהלך מקומם וציני ומרגיז ואני מקווה שאנחנו נמצא את הדרך לעצור אותו. בנושא ההורות, גברתי, דיברת על האפשרות לקדם חקיקה בעניין הזה, אני רוצה לומר לך שיש לנו בישראל מנגנונים שבעבר ידעו לסייע. כשאני הייתי אב צעיר אני נעזרתי במערכת שנקראה טיפת חלב. וטיפות חלב עברו גם הן קיצוצים, צמצומים, הפכו להיות למערכת טכנית של רק חיסונים וכאלה - - -

דב מה אתה רוצה האחיות הן נשים, הן לא חשובות.

בדיוק על זה צריך להתקומם - - -

זה היה בציניות.

עמיתיי, גבירותיי ורבותיי את זה אנחנו חייבים לשנות. טיפות חלב זה מערכת מאוד מאוד חשובה ומה שקורה למערכת הזאת בשנים האחרונות זה מאוד מאוד מקומם. זה לא רק פגיעה בתנאי העבודה של האחיות שעובדות שם ועובדות בתנאים לא ראויים, זה פגיעה ביכולת של כולנו להעזר במערכת שהיא מערכת תומכת לענייני הורות. אז ברכות ואיחולי הצלחה ביום הזה ואני מניח שכמו עמיר אנחנו רצים לוועדת כספים.

אני רק רוצה להוסיף מירב, שחופשת הלידה זה דבר מאוד מאוד חשוב, וחשוב לשמר אותה ויכול להיות שצריך להאריך אותה בשבוע או שבועיים. אני רוצה להגיד לכם שהדבר הכי חיוני בעיניי זה לדון בשאלה איך מייצרים תמריצים לבניית ארגונים עסקיים וציבוריים תומכי הורות ומשפחה. משום שאם, בסופו של דבר, היום מתארח אצלי פה בנאדם מדהים, תעשיין שבונה מפעל ענק בנגב והוא רוצה להקים מעון יום לעובדות ולעובדים שלו והוא פשוט נתקל גם בבירוקרטיה אינסופית וכמובן שאפס תמריצים ואני אומרת זה אחד הדברים הכי קריטיים לדון בו, אין שום סיבה שזה יהיה רק בהייטק.

אני נאלץ לעזוב אתכם אני משאיר פה את מודי בר און שהוא - - -

גם אני תיכף אצטרך ללכת ולחזור לוועדת קליטה כי יש הרבה דיונים ביום הזה.

גילית אבטליון, מנהלת המרכז להורות משמעותית.

קודם כל תודה רבה על ההזדמנות לדבר. אני רוצה רק לציין שהמרכז להורות הוא תחום בתוך הרשות העירונית למאבק בהתמכרויות כך שאנחנו גוף מניעה להורים מגיל לידה ועד בכלל.

אבל אתם הרי לא מטפלים רק במשפחות של מכורים, זה היופי במה שאתם בניתם.

לא לא לא, כל הורה באשר הוא. הורה מגיל לידה. ההורים שמגיעים אלינו, קודם כל כמו שסימונה אמרה, כ-8500 הורים שנתנו להם שירות במהלך השנה האחרונה, רוב ההורים שמגיעים אלינו, כמו שקורה בערים אחרות, אלה נשים. ומכוון שהנשים מגיעות אלינו חשוב לנו גם לראות אותן בהעצמת הנשים שמגיעות למרכזי הורים. גם הגברים, אבל בעיקר הנשים. מה אנחנו נותנים שם מעבר לכלים הוריים? אנחנו מדברים על הנושא של מתן הזדמנות שווה לבנים ובנות. כשאנחנו מדברים על שוויוניות זה לא שוויונות של אחד מול אחד. זה בעיקר שוויוניות בערך. לראות את הערך של בנים ובנות כערך שווה ביותר. העידוד, העלאת המודעות לגבי אי שוויוניות בחברה כפי שנותנת ביטוי בתכניות טלוויזיה, פרסומות, עיתונות, ספרים ואפילו ספרי לימוד. ולמה הכוונה, ברגע שאנחנו מעלים את המודעות הזאת באוזני ההורים הם מביאים את זה הלאה לאוזני הילדים. למשל יש איזשהי פרסומת ללימוד אנגלית שהגבר יושב באוטו וככה הוא למד אנגלית והבחורה היפה בתוך האמבטיה. הילדים שלי שומעים כמה זה מקומם אותי, כמה זה מרגיז אותי. מה זאת אומרת שמים את האישה באמבטיה שהיא לומדת אנגלית, מזה הם למדים את הנושא הזה של מה זה שוויוניות ומה זה מגדריות על ידי זה שאני מתווכת להם ביום יום דרך העיתון, דרך הספרים, דרך הטלוויזיה, דרך פרסומות, את האי שוויוניות שבעצם סובבת אותנו.

השאלה אם ההורים בקבוצות ההורים עוברים את אותו תהליך.

אנחנו מעבירים אותם את אותו תהליך. יש לנו מטרה להעצים את הנשים שמגיעות אלינו לקבוצות הורים, יש לנו מטרה להראות להם את הנושא הזה של הצורך בשוויוניות בערך וזה הם מתווכים אחר כך במשפחות לילדיהם. הנושא הזה גם בהדרכת צוותי המנחים שלנו, גם בהכשרות שלנו להנחיית - - -

תגידי, פנו אלייך מערים אחרות לבוא וללמוד את המודל שלכם?

פונים אלינו ואנחנו מארחים אותם - - -

הרשות צריכה לשים כסף כי אין משרד ממשלתי ששם.

צריך להגיד שאשדוד פשוט התמודדה גם עם אתגרים מאוד מאוד גדולים כתוצאה מכניסת עלייה מאוד מאוד מאסיבית. ברגע שנקלטה עלייה בעצם הופנו הרבה יותר משאבים, אנחנו כבר יודעת לשווק לכם את המרכז.

אני רק רוצה לסיים בשני דברים: אחד, כל הנושא של השוויוניות בערך מורידה את תופעות של אלימות במשפחה, לכן אנחנו שמים דגש על זה. דבר נוסף, דיברו על טיפת חלב, חבל שחבר הכנסת לא נמצא כאן, אבל אנחנו ממליצים גם על מנחת הורים בתוך טיפת חלב, ולמה, אחות טיפת חלב עוסקת בכל כך הרבה דברים. בין היתר גם בהדרכת ההורים. אנחנו עובדים רק בהדרכת הורים. כשאנחנו משלבים כוחות ואנחנו נמצאים שם, כמו שאנחנו נמצאים במפעלים שונים, ששם אנחנו נותנים הדרכת הורים לעובדי המפעל אז ההורים פנויים מנושאים הוריים יכולים לעבוד בצורה יצרנית גבוהה יותר.

אני רוצה לסיים במשהו אישי, אני סנדביץ', נולדתי בין שני בנים, בן מעליי, אח מעליי, אח מתחתיי, ולא מספיק שזה, אז גם התפיסה המגדרית בבית היתה כזו שגברים הם בחוץ, נשים בבית. אבל עשיתי חינוך מגדרי מתקן במשפחתי ואני אקריא לכם מה הבן שלי כתב לי שהוא לפני שבועיים הפך להיות אבא: הוא אומר, הסוד לזוגיות טובה היא לעשות הכל ביחד, היא מחליטה ואני מסכים, היא רוצה, אני נותן, היא מדברת, אני מקשיב, היא טועה, אבל אני מתנצל. ושיהיה להם זוגיות ממשיכה.

סיפרתי על כל הנושא של הרשות המוניציפלית בהובלה של ד"ר יחיאל לסרי ובאמת ב-19 במרץ, save the date, אנחנו מובילים בראשותו של ראש העיר, אשדוד עיר חושבת הורים, ומזמינים את כל מי שיש לו יד ועניין גם בנושא שוויוניות וגם בנושא הורים לבוא ולקחת חלק בכנס שיהיה עירוני, אבל מוכוון לרמה הארצית. תודה.

תודה רבה. כל הכבוד על המודל המרשים שלכם. אושרה לרר שייב, ממונה על היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך.

חבל לי שחברותיי מאשדוד יוצאות מכיוון שאני התחלתי את דרכי בתוך מערכת החינוך באשדוד לפני שנהייתי ממונה על השוויון בין המינים במשרד ואחראית על עוד תכניות לימוד. אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן קודם, המודל של יועצת הורים בתוך בית הספר במשך היום התחיל אצלי בבית הספר. מדיי שנה היו שתי קבוצות הורים בנוסף ליועצת שנפגשה באופן פרטני עם משפחות שיש להן בעיות היו גם בכל שנה ושנה נפתחו שתי קבוצות להנחיית הורים - - -

איזה כיתות?

אני ניהלתי על יסודי ויסודי. בעל יסודי היו לנו גם שתי קבוצות הורים מדיי שבוע וגם ביסודי היו לנו שתי קבוצות הורים במשך כל שנים. עכשיו אני אעבור למשרד החינוך. ככלל, משרד החינוך רואה בהורים שותפים. הם לא המושא לחינוך שלנו, אלא הם שותפים בגידול הילדים. אנחנו לא נחנך את ההורים, אבל אנחנו בהחלט, מתוך הבנה שחינוך נכון לילדים וילדות מתחיל בבית וביחד איתנו, אנחנו בהחלט עושים הרבה שיתופי פעולה כמו שהצגתי כאן קודם. בבתי ספר להורים, בהרצאות להורים, היחידה שלנו מקיימת עשרות פעילויות במהלך השנה, במהלך כל שנה, בבתי הספר שאנחנו עובדים בהם בהתאם לרצון בית הספר. אם זה פעילות אמהות וילדות, אם זה פעילות הרצאות לכלל ההורים בנושא גיל ההתבגרות, בנושא מגדר, בנושא גיל הרך, אנחנו בעצם גם נותנים להם מגדר אבל גם חוברים למשל, שבוע האלימות למניעת פגיעות מיניות אנחנו חוברים אל שפ"י ועושים ביחד איתם פעילויות - - -

אני חייבת לומר לך שבמקרה ביום שישי שמעתי מאחותי, ממש במקרה, שהם קיבלו כל ההורים בבית ספר מן חוזר כזה לסדנאות ייחודיות להורים, הוא בכיתה ז', הם קיבלו פעם ראשונה, אני חייבת לומר, בגלל זה היה אירוע מאוד מרגש, שהיא קיבלה הזמנה ל-3 מפגשים בנושא גיל ההתבגרות. אז השאלה, בגלל זה שאלתי אותך על איזה גיל. השאלה אם הסדנאות להורים הן ניתנות בגילאי המשבר או בעיקרון, אני לא שמעתי - - -

אנחנו מתחילים בגיל הרך - - -

אז זה מעניין אותי אם ההכוונה היא מההתחלה או שרק שהם מגיעים למשבר של הילד.

קודם כל ככלל, העבודה של היחידה לשוויון בין המינים היא בשני ערוצים. ערוץ אחד זה הטמעת חשיבה מגדרית בתוך תכניות הלימוד בתוך מפתח הלב, בתוך כישורי חיים, בתוך היסטוריה, בתוך הספרות - - -

זה לילדים, מפתח הלב וכישורי חיים זה לילדים - - -

זה בתוך הליבה שהיא חובה. הערוץ השני שלנו זה סדנאות לתלמידים ותלמידות בתוך המערכת, זו רשות - - -

לא, אני שואלת אותך על הורים.

בית הספר בוחר אם לעבוד איתנו או לא לעבוד איתנו - - -

אני מכירה, תאמיני לי, נכון את יכול להעיד שיש לי קצת ניסיון של כמעט שנתיים בוועדת חינוך. אני יודעת מה הילדים לומדים, כישורי חיים, מפתח הלב, מגדר. אני שאלתי על ההורים.

ככלל אנחנו ממליצים לגנים לעשות בתוך גן הילדים שלהם, ועיריית תל אביב לקחה את זה וגם ברמת גן הולכים ועושים את זה, להטמיע חשיבה מגדרית כבר בגן הילדים וזה כולל שיתוף הורים בתוך התהליך. אנחנו עובדים בכל ערוצי הגיל, אבל כיוון שזה וולנטרי וזה צריך להיות בית ספר שזה ביעדים שלו או רשות שזה ביעדים שלה זה ניתן לבחירה, זה לא חובה. אנחנו בהחלט ממליצים להתחיל כבר בגיל הרך. אם תשאלי אותי מתחילים באולטראסאונד, בשאלה הראשונה זה בן או בת, שמכוונת אחר כך את כל החיים של הילד והילדה, ומכוונת את החינוך שניתן להם, את הבגדים שנקנה להם, את הדרך שבה נדבר אליהם ואת המתווה לחיים שנטווה להם. אז כמובן שאנחנו מתחילים בגיל הרך. העניין הוא שזה וולנטרי וזה צריך לבוא מתוך - - -

שאת אומרת וולנטרי זה אומר שהרשות גם צריכה לממן את הפעילות?

את הפעילות של היחידה לשוויון בין המינים אנחנו מממנים.

והרשות?

יש רשויות שהן שותפות לנו והן עושות את הפעילות שלהן - - -

גם בגן?

גם בגן.

אוקיי, בסדר, תודה. את רוצה להוסיף עוד משהו?

לא.

אוקיי אז אני רוצה לשמוע גם את לילי פרגמניקוב, מנכ"לית מכנה משותף, עמותה לחינוך מגדרי בישראל, בבקשה גברתי.

תודה רבה על ההזמנה לכאן. בכלל זה מאוד מרגש אותי, באופן אישי, כי אני רק נכנסתי לתפקיד וזה ממש כיף להיות כאן - - -

בהצלחה. כמה זמן העמותה הזו קיימת?

העמותה קיימת שלוש שנים, ארבע שנים כבר. אני פה גם עם עידית שמנהלת את מחוז מרכז שהיא תדע גם לתת נתונים סטטיסטיים על העבודה שלנו ובכלל - - -

איפה אתם יושבים?

אנחנו יושבים בירושלים, אבל הפעילות שלנו מתרחבת גם בירושלים וגם בתל אביב. יש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה עם תל אביב, עם רות סופר, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה וגם אנחנו עובדים עם מלכי בירושלים. וגם בעצם יש לנו פריסה ארצית, אנחנו עובדים גם עם אורט שהצליחו להביא אותנו גם לאזורים אחרים מעבר למרכז העשיר בתכנים ורעיונות. ובאמת מה שעולה - - - אני חייבת להגיד באופן אישי כמי שגדלה לאמא שיש לה תודעה מגדרית מאוד מאוד מפותחת שהדברים האלה שעליהם את דיברת, פיתוח תודעה מגדרית בקרב הורים משפיעים אחר כך לחינוך לטווח ארוך בצורה שהיא פנומנלית. זה שאמא שלי הכניסה לי לראש שבעצם היא יוצאת לעבוד והיא לא מתנצלת על כך, לא מתנצלת על כך, רגשות האשם בצד, אני הולכת לפתח לעצמי קריירה, זה משהו שהנחה אותי במשך כל חיי והוביל אותי בעצם לעשות את מה שאני עושה היום. העמותה שלנו באמת בעיקר מתמקדת בעבודה עם ילדים, עם נוער בתיכונים ובתי ספר וגם עם צוותים חינוכיים, כי התחלנו להבין שבעצם סוכני השינוי המאוד משמעותיים אלו המורים. ועכשיו אנחנו גם עוברות - - -

איך השיתוף פעולה שלכם עם המשרד?

אני חייבת להגיד שהולדת העמותה הזאת נולדה בעצם אצלנו כשהגיעו אלינו סטודנטים וסטודנטיות שאמרו, אנחנו רוצות לעשות משהו במגדר בהתנדבות ומה אפשר לעשות.

הם היו סטודנטים או סטודנטיות למגדר?

לא לא.

הסטודנטים והסטודנטיות שמתנדבים אצלנו הם סטודנטים מגוונים מכל הקשת של המקצועות. האמת שהעמותה הוקמה על ידי אנשים שבאו דווקא מרקע של מתמטיקה ומדעים, נשים שפשוט נתקלו שוב ושוב בשאלה של איך יכול להיות שאת לומדת את הנושא הזה, זה כל כך גברי בנוגע ללמידת מתמטיקה ופיזיקה ומדעים מדויקים. ובאמת יש לנו המון מתנדבים ומתנדבות חרוצים שרוצים מאוד לקחת חלק בכל הנושא הזה של קידום חינוך מגדרי. זה אולי הדבר הראשון שבכלל מדברים עליו באקטיביזם פמניסטי או מגדרי זה איך אנחנו מגיעים לאותם אנשים שלא יודעים ורוצים לפתח את זה. אני אשמח אם אידית תוכל להרחיב קצת על התכנים עצמם שאנחנו מעבירים ואני רק רוצה לציין בכוכבית שאנחנו מתחילים פיילוטים של עבודה עם הורים ואנחנו נשמח להתרחב. אנחנו מאוד מאוד מאוד מחפשות לדחוף את הנושא הזה כמה שיותר ולפתח את התודעה המגדרית, אבל אידית בואי תרחיבי שאני לא אתפוס לך את הבמה.

בבקשה, אידית שאולי, מכנה משותף, מה התפקיד שלך?

אני מנהלת את אזור המרכז, אזור המרכז גם כולל את הפריפריה שאנחנו עובדים עם רשת אורט וכן הלאה. חוץ מזה אנחנו גם עושים כנס שנתי שלא הזכרנו ואנחנו בעצם, המטרה של העמותה, זה להנגיש את הידע האקדמי בנושא מגדר לקהל הרחב. אנחנו עושים גם סדנאות בארגונים, עשינו ב-salesforce, ב-Google וכן הלאה. מבחינת ההגעה שלנו לתלמידים, אז הגענו בשנה שעברה ל-4000 תלמידים ותלמידות בכל הארץ שזה אומר שאנחנו מגיעים גם לעשות הכנות לצוות המורים והבנות שהמטרה העיקרית שלנו זה לעבור לעבוד עם סוכני החיברות, סוכני השינוי, אז אנחנו התחלנו לעשות פיילוט השנה גם לעבודה עם מורים וגם לעבודה עם הורים. הפיילוט לעבודה עם ההורים הגיעה מתוך צורך של בית הספר, מתוך בית ספר אורט מעלות, שעבדנו איתו, שהוא ביקש את ההרחבה הזאת והתחלנו לעשות את זה. בגדול, העיקרון שאנחנו מתבססים עליו הוא גם העלאת המודעות כמו שהיא אמרה על הפרסומות, הניתוחים של הפרסומות - - -

מי מממן את הפעילות שלכם? בית הספר שמזמין?

גם בתי הספר, זה תלוי באיזורים. בעיריית תל אביב ועיריית ירושלים יש לנו - - -

גם תקציב של הרשות? מה זה תמיכות או תקציב - - -

תקציב פר סדנאות שאנחנו מעבירים וחוץ מזה היה לנו קמפיין Headstart שמאוד הצליח - - -

אה עשיתם Headstart, כמה גייסתם?

91,000 ₪

בכמה זמן?

חודש.

יפה. כל הכבוד. אני עוקבת אחרי קמפיינים, זה יפה מאוד.

כי המטרה חשובה ואנחנו באמת יש לנו - - -

זה מטרה באמת חשובה. אז גם פילנתרופיה?

אנחנו עובדים ועובדות על זה. אנחנו בעיקר מנסות כמה שיותר ליצור שיתופי פעולה ככה שהעמותה תעמוד בזכות עצמה ותעבוד אפילו יותר בכיוון של עסק חברתי, זה הכיוון לפחות שאנחנו - - -

תגידי, הסטודנטים והסטודנטיות שמתנדבים אצלכם, מה הם מקבלים?

סיפוק, הערכה - - -

עזבי סיפוק, בואי תדברי איתי על דברים אמיתיים. שתי נקודות זכות?

לא

הם באים מתוך מוטיבציה ורצון לעשות שינוי.

כמה סטודנטים יש לכם?

יש לנו כרגע 80 מתנדבים.

איזה מוסדות אקדמיים?

אוניברסיטת תל אביב, ירושלים, העברית, מכללות.

אז אני כבר יכולה להגיד לך שבכל המוסדות האלה, זה תכנית שאני קידמתי של מעורבות חברתית, יש אפשרות שהסטודנט חוץ מהסיפוק יקבל 2 נקודות זכות לקורס בחירה.

קודם כל מעולה לשמוע, אבל חשוב לי גם להגיד שחוץ מהסטודנטים יש לנו גם אנשי הייטק - - -

לא, עזבי את המתנדבים. המתנדבים שבאים מהייטק, אני מכירה את זה, הם באים פעם בזה. אם את רוצה לבנות מערך של התנדבות קבוע שהם יבואו כל שבוע, כמו קורס בחירה, במקום לקחת את תולדות האיסלאם או תולדות התנ"ך, היא יכולה לקחת קורס שנקרא אצלכם, אתם צריכים לסגור את זה מול המוסד ואז הסטודנט והסטודנטית, שגם ככה אנחנו יודעים שלא קל להיות סטודנט היום, יקבלו לפחות שתי נקודות קרדיט וזה יוכר להם כקורס בחירה. אני נותנת לך איזשהו רעיון כי חבר'ה שבאים מהייטק זה חבר'ה שזה מאוד משתנה, בטח אתן יודעות. וגם זה יהיה לך מנוף לגייס יותר סטודנטים או סטודנטיות.

לקחנו לתשומת ליבנו.

גם חשוב לנו להגיד שבעצם ההכוונה שלנו עכשיו לעבודה עם סוכני השינוי ראינו שצורך מאוד גדול זה בעצם כלים פרקטיים. זאת אומרת, לדבר את השיח בגדול הרבה יודעים אבל הם רוצים, אחת, שתיים, שלוש מה לעשות. אז גם הכנו צ'קליסט למורה שממש לפני שיעור - - -

יש עוד עמותות שעוסקות בזה כמוכם, בנושא של מגדר?

בנושא הספציפי של סטראוטיפים מגדריים והעלאת המודעות אליהם אני לא מכירה באופן אישי - - -

בטוח יש.

כחלק ממכלול.

את מהעמותה שלהם גם?

לא, אני מנציבות שירות המדינה.

אה אוקיי בסדר.

גם לי יש מה להגיד.

יש הרבה עמותות שעוסקות בתחום אבל אני חייבת לציין שהעמותה היחידה שקיבלה תו תקן ירוק מאיתנו זה מכנה משותף. כיוון שהם יודעים לשלב בין מגדר לחינוך. כי הרבה עמותות קמות מתוך תפיסה מגדרית וחסרה להם התפיסה החינוכית.

בסדר גמור, משפט אחרון לסיכום.

משפט אחרון, התקווה שלנו היא גם לעשות איזשהו צ'קליסט להורים, איזה משהו שנוכל להפיץ ולעשות להם בסדנא יחסית קצרה, מפאת המשאבים שיש לנו כעת, ונוכל להתפתח בהמשך.

כל הכבוד. ישר כוח על הפעילות שלכן, תמשיכו עם זה, בהחלט גאווה לשמוע אתכן. אני רוצה רגע לאזן עם הדור הצעיר. טל רחמים, ממועצת תלמידים והנוער, חבר ועדת מיניות ומגדר במועצה הארצית.

תודה רבה, אנחנו באמת במועצה הארצית אנחנו עובדים הרבה - - -

חתיכת תפקיד יש לך שם.

עם החברי כנסת והנושאים האלה. באמת גם עכשיו ככה משהו שקשור לנושא, באמת הקמנו לפני שנתיים - שלוש, משהו כזה, צוות שנקרא מיניות ומגדר במועצה הארצית כי הבנו שזה נושא שבני הנוער עצמם בארץ לא מבינים עליו בכלל. דוגמא ממני קצת, אני בא מבית ספר דתי, כיפה חמודה כזאתי. בבית ספר שלי אני הבנאדם הראשון שלימד תלמידים בבית ספר ובבתי ספר אחרים על זה שיש עוד אותיות חוץ מ-ל' ו-ה' בלהט"ב. בעצם, עד אז אף אחד לא ידע מה זה, מבחינתם הרבה תלמידים באו אלי "ההומו היחיד שאני מכיר זה אסי עזר" וגם זה רק מה שמופיע בטלוויזיה וזה מגיע גם במגדריות. בהרבה בתי ספר, גם במגזר הדתי וגם במגזרים אחרים אין את הנושא הזה ועכשיו במועצה הארצית אנחנו התחלנו פרויקט שאנחנו קודם כל אנחנו עכשיו חותמים על אמנה עם עמותות באמת, גם על מיניות וגם על מגדר אנחנו חותמים עם איגי, עם הבית הפתוח, עם כל מיני מקומות. אנחנו נשמח באמת לשיתופי פעולה עם כל מי שדיברו פה על העמותות, אם אתם מעוניינים לשלוח עוד אלינו אז אנחנו נשמח.

אנחנו גם עכשיו מארגנים קול קורא למורים ולמנהלי בתי הספר באמת להעביר לתלמידים עצמם, כי ההורים עד כמה שזה חשוב, אבל הילדים עצמם לא יודעים את זה. הורה בדרך כלל יעדיף לראות את המצב במשקפיים הוורודות, במשקפיים של אין דבר כזה, זה לא קיים, הרבה הורים יכחישו. עד כמה שיש הורים שיהיו כמוך וידברו עם הבן שלהם ובאמת יעשו שינוי מגדרי, אבל רוב ההורים יעדיפו לראות את זה שהבן או הבת שלהם מתחתן במשפחה נורמטיבית מסוימת, שבן מתחתן עם בת ונולד להם ילד וכלב כמובן, כמו שנאמר פה מקודם. הורים יכחישו את זה, לא משנה מה, כל עוד התלמידים לא באים בעצמם ואומרים, יכול להיות שזה באמת אפשרי שזה יהיה בן עם בן, ובת עם בת, ואולי חתול ואולי ארנבת בכלל. כל עוד זה לא יקרה מהילדים עצמם ההורים בחיים לא ישימו לב לזה שמשהו מתרחש והם יעדיפו להכחיש את זה. אז כרגע אנחנו באמת מתמקדים יותר בנוער וזה באמת הרבה יותר חשוב, לפי דעתי לפחות, שזה יבוא מהילדים עצמם. כי כל עוד הילדים לא יודעים את זה אז ההורים עצמם לא - - -

איך אתם מקדמים את עצמכם בבתי הספר?

כרגע אנחנו באמת מדברים המון עם הנהלות בתי ספר בכל רחבי הארץ, אנחנו שולחים להם הצעות לעמותות שמעבירות סדנאות.

אתה מכיר את העמותה?

עכשיו באמת, לא יצא לנו לשמוע עליכם ואנחנו נשמח - - -

אולי תדברו אחרי.

אנחנו בינתיים עושים רשימת עמותות שיעבירו סדנאות לתלמידים עצמם. הרבה פעמים מנהלים מסרבים או נענים בחיוב, זה תלוי במקום. אבל אנחנו באמת משתדלים להגיע לכל תלמיד בארץ ולדבר על זה. יש לנו גם עכשיו מוקד פניות מעבר ל-"סליחה, באיזו זכות" יש לנו מוקד פניות רחב גם על הנושא הזה שמגיעים אליו מכל רחבי הארץ תלמידים שבאמת באים לשאול שאלות. גם באתר של המועצה עכשיו החדש, שנפתח ביום רביעי הזה, מזל טוב לנו, נפתח גם מוקד שקשור רק לזה. מעבר לזה אנחנו גם כרגע מתמקדים בנושא - - - כרגע בחרנו נושא אחד שזה טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות שאנחנו מעבירים את זה בינתיים כמוקד. אנחנו העברנו רשימה של בסביבות 20 עמותות שמתמקדות בזה למנהלי בתי ספר - - -

20 עמותות שמתעסקות בטרנג'נדרים?

כן. כל אחת - - -

זה משהו, כל 10 אנשים מייעצים. יש לך עמותה שנקראת מעברים היא עמותה הכי משמעותית, נראה לי שתתחיל איתם לפני שאתה מתפזר לעוד 20.

לכל מחוז אנחנו מעבירים את העמותות החזקות ביותר שנמצאות במחוז שלו כי יש עמותות שמתמקדות באזורים כמו תל אביב, ירושלים, ובעצם אנחנו מנסים להגיע גם לאילת לפעמים או לקרית שמונה או עפולה או מקומות שלא מגיעים אליהם. באמת אנחנו מנסים. כרגע גם - - -

משפט סיכום, זו שלידך האם את רוצה להוסיף משהו?

לא.

אבל זה שוויון מגדרי מה שעשית עכשיו.

בטח אני רואה, אל תדאגי, אני רואה הכל.

דווקא כרגע לפי מה שהולך פה בשולחן אנחנו המיעוט.

אתה צודק.

בשמחה שיהיה מיעוט תמיד אפילו. אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה אפשרי, אנחנו פתוחים לכל רעיון אפשרי וצריך לקדם את הצד של הנוער בזה ולא רק את ההורים.

תודה. שיהיה לך בהצלחה עם האתר גם אם אתה שומע. עורכת דין מרים זלקינד, מנהלת קידום ומדיניות, שדולת הנשים, בבקשה.

שלום, אז קודם כל גם אני כמו לילי נכנסתי בשבוע שעבר לתפקיד ואני מאוד מאוד שמחה להיות כאן ולהכיר את הנפשות הפועלות, לשמוע את הדברים החשובים שנאמרים כאן. אני חושבת שזה דיון חשוב ומרתק. אני כן רוצה להגיד שנכון שהכותרת של הוועדה כאן זה מתן כלים להורים לחינוך שוויוני מגדרי לילדיהם, שזה דבר חשוב מאין כמוהו ובהחלט חייבים לתת לזה את הדגש. אבל אני חושבת שבנוסף ההורים לא יכולים לעמוד לבדם בפרץ. כלומר, יש צורך מאוד מאוד גדול שהמדינה תדאג לחינוך המגדרי, תכניס אותו כחובה בתכניות הלימוד, תכשיר מורים ומורות לתת חינוך מגדרי. אני יודעת שכבר בשנת 2002, ואני אשמח לשמוע אחר כך על דברים שאני אולי לא יודעת בתחום הזה, אבל ב-2002 כבר יצא חוזר מנכ"ל שמחייב את בתי הספר להטמיע חינוך מגדרי. ככל שאנחנו יודעות, יכול להיות מצב שילד או ילדה בישראל יעברו את כל מערכת החינוך שלהם בלי לעבור חינוך מגדרי משמעותי. בעינינו זה דבר שצריך לשנות אותו ויפה שעה אחת קודם. אני חושבת שצריכים להיות יעדים מדידים לכמה בתי ספר מטמיעים את המגדר, לכמה מורים מוכשרים לנושא הזה, זה משהו שצריך לדווח עליו ושתהיה לנו יכולת למדוד אותו, כי אחרת לצערי ולצערנו, זה לא משהו שישתנה בזמן הקרוב אם לא נדע באמת כמה זה קורה וכמה בבית הספר זה ניתן, כמה מורים מוכשרים לכך, זה מה שרציתי להגיד ובהצלחה לכולם.

תודה רבה. קרן חדד טאוב, מקול"ך, בבקשה.

אז אני מארגון קול"ך. בארגון קול"ך לפני כשנתיים הקמנו קבוצת פעולה של הורים, בעיקר אמהות הגיעו, כדי לדון בקושי שבנושא שוויון מגדרי בבתי הספר הדתיים. אנחנו נוכחנו שנורא קל לראות את ההבדלים כי בנים לומדים בנפרד מבנות. הפער קיים בעיקר, הוא מתחיל מהגן בעצם, אבל אפשר לראות אותו בתכניות הלימודים. יש תכניות לימודים שונות לבנים ובנות, יש ספרי לימוד שונים לבנים ולבנות. אנחנו רואים את זה שבתחום המדעים יש הרבה פחות בנות שלומדות. אנחנו נראה הרבה אולפנות שאין בהן מגמות כימיה ופיזיקה, מתמטיקה הן עוד איכשהו בסדר. הפער בלימודי הקודש גם מתחיל מכיתה א'-ב', בנים יכולים ללמוד משנה מכיתה - - -

קול"ך זו עמותה נכון?

כן זה פורום - - -

שמה בעצם אתן עושות, תסבירי לי.

אז אנחנו ישבנו יחד אמהות, קבוצת פעולה של אמהות ועמדנו דרך הסיפורים שאמהות הביאו על הפער בין הרצון של ההורים לשנות לבין התגובות שהן מקבלות ממנח"י. הפער נוצר בהעדר, להורים לא היה ידע והם קיבלו תשובות שאי אפשר. יש שונות מאוד מאוד גבוהה בין מחוזות שונים לאוכלוסיות שונות, ולכן הפעילות שלנו בעצם היתה מוכוונת לבניית - - - גם לתווך את הידע, זאת אומרת מה חוזר מנכ"ל אומר, מה ההנחיות של מנח"י שהרבה פעמים פשוט אין הנחיות - - -

רגע, אני לא מצליחה להבין, את פועלת בתוך בתי הספר?

אנחנו פועלים מול ההורים. עכשיו אנחנו בשלבי סיום של כתיבת מדריך - - -

להורה.

כן.

אבל מי יפיץ לך את זה להורים?

אנחנו כארגון שטח.

ארגון קול"ך זה הארגון הפמניסטי הגדול ביותר שפועל במגזר הדתי. הן עושות עוד הרבה דברים והיא מספרת על פעילות אחת של מה שהן עושות - - -

אבל איך היא מגיעה להורים בבתי ספר?

יש לה רשימות תפוצה.

אז אין לך קשר עם משרד החינוך

יש לנו קשר, יש לנו תכנית - - -

עם עיריית ירושלים מנהל חינוך.

לא, יש את מנהל החינוך הדתי בכלל. יש את אברהם ליפשיץ, חמ"ד. יש לנו תכנית שעובדת גם בבתי הספר, אבל היא פונה לילדים, תכנית תל"ם שהיא בעצם ההתאמה של התכניות לשוויון מגדרי לבתי ספר דתיים, זאת אומרת סוגיות שהן ספציפיות, אבל פה באנו לדבר על ההורים אז.

לא, אנחנו מדברים פה כמו שאת רואה על כל מיני דברים אבל בסדר.

אני משתדלת להשתדל צמודה לנושא.

אז עכשיו אתם בשלב סיום של המדריך?

של המדריך, שהמטרה שהוא יתן כלים להורים להיות אקטיביסטים בבתי הספר שלהם. בגלל שיש שונות גם מבחינת הפתיחות. אנחנו לא מאמינות בזה שאנחנו צריכות לכפות פתרון אחד על כל בתי הספר. כל בית ספר יש לו גוון וצורך משלו ולכן המטרה היא לייצר איזשהו מהלך כולל של ההורים בבתי הספר. היום למשל, בנושא של לימוד גמרא לבנות נוצר מצב קצת אבסורדי שבו ההנחיה של המשרד היא שבאופן אוטומטי בנים ובנות לומדים בנפרד. זאת אומרת, בנות ילמדו משנה ובנים ילמדו גמרא בכיתה מעורבת ורק אם - - - וכרגע האחריות היא על ההורים לייצר רוב, שאם יש מעל 50% הורים שרוצים שהבנות ילמדו גמרא אז הבנות גם ילמדו גמרא. בעצם מצב הפוך שצריך להיות מלכתחילה שכולן לומדות.

שכולן יכולות לקבל את האפשרות. אוקיי תודה, בראונשטיין אלה, המכללה למנהל, בבקשה.

תודה על זכות הדיבור. אני סטודנטית ללימודי משפחה, ואחד הקורסים שאנחנו לומדים הוא כלכלת משפחה. אם אני מסתכלת על סביבותיי אני רואה שהחינוך המסורתי אומר לנשים לא לדבר על כסף ולא להתנהל עם כסף ואני חושבת שזה מאוד מאוד מגדיל את הפער המגדרי. הייתי מאוד מאוד שמחה לראות אם בתיכונים היו לומדים קורס לכלכלת משפחה. ההתנהלות הפשוטה והיום יומית איך לבדוק את כל ספקי האינטרנט למיניהם והביטוחים למיניהם ואיך לנהל את החשבונות. תודה.

תודה רבה. הערה נבונה. אגב, את יודעת שבמשרד החינוך יש את - - -

יש תכנית של חינוך פיננסי - - -

זאת תכנית חדשה?

זאת תכנית שהיא קיימת לדעתי שלוש שנים כבר. היא אחד התוצרים של המחאה, מחאת 2011. אני לא יכולה לתת עליה פרטים כי זה לא במנהל שלנו.

שווה לך לבדוק את התכנית הזאת, אני אומרת את זה לאלה.

אין ביכולתי להכניס את זה לבתי הספר.

לא לא, זה אני יודעת, כי פשוט שמענו על זה לאחרונה בוועדת חינוך על העניין של לתת כלים כלכליים יותר - - -

יש הצעת חוק של חברת הכנסת תמר זנדברג בדיוק בנושא הזה, לתת חינוך פיננסי לבתי הספר- - -

לא צריך הצעת חוק, צריך שמשרד החינוך יעשה את זה. המציאות היא - - -

גם המפקחת על הבנקים - - -

המציאות היא שמשרד החינוך צריך להכניס את זה. אוקיי. חגית ביטן, רכזת הגיל הרך במכללת הורים בראשון לציון. קשר לדוד ביטן?

כן.

מה?

אשתו.

אה את אשתו. היית צריכה להגיד את זה ראשונה.

ככה, מכללת הורים בראשון קיימת כ-17 שנים. היא פועלת בהעשרה ומתן כלים להורות מיטיבה באמצעות סדרות הרצאות ללא תשלום וסדנאות להורים בתשלום מסובסד. אנחנו פועלים בימים אלה להקמת בית להורות ולמשפחה בשיתוף הרווחה והחינוך. השירותים שאנחנו מנגישים לכלל האוכלוסיות, כשאנחנו רואים נוכחות גוברת והולכת של אבות בסדנאות שלנו, אותם אנחנו מודדים גם באמצעות שלא גובים תשלום נוסף. התכנים מתמקדים גם במסרים של הורות שוויונית, עידוד שוויון מגדרי בחינוך הביתי ואנחנו באמת רואים תוצאות. עשינו פעולות בנושא של הקהילה הלהט"בית, אמהות יחידניות וזה הולך ומתרחב, אנחנו רואים באמת נוכחות גוברת שזה נותן את המענה.

את עובדת מול בתי ספר, גנים?

כמובן, אנחנו עובדים, בכדי לגייס הורים לסדנאות שלנו, בשיתוף עם גננות, הורים, אנחנו עושים reaching out, פונים לגנים. יש לנו גם מנחות בית ספריות כמו באשדוד, שאנחנו ככה, לקחנו גם את הפרויקט מהם.

העירייה מממנת את זה?

העירייה מממנת, חלק זה גם - - - הסנדאות למשל, מממנות את עצמן כמעט, ההרצאות בחינם וגם אנחנו כל הזמן הולכים ומתרחבים בפעילות שלנו באמת בשאיפה גם להקים בית, אולי לא אם - - - משהו בסגנון עם דגש לגיל הרך.

זאת אומרת שהפעילות כרגע היא בתוך המסגרות החינוכיות. את לא יכולה לעשות את ההרצאות שלך, אין לך מקום.

לא לא לא, אנחנו עושים ברחבי העיר סדרות של הרצאות להורים שאנחנו מפרסמים אותן לבתי הספר ברשימת דיוור שלנו, זה ברחבי העיר, במרכזים קהילתיים גם. וגם יש לנו את ההנחיה הפרטנית בבתי ספר וסדנאות להורים שהם גם בגנים וגם במקומות עירוניים. אנחנו ככה מנסים להיות בכל מקום.

הבנתי. יפה. אז עכשיו את רק מחכה לראות אם יהיה בית - - -

אנחנו ככה ממש בתחילת הדרך - - -

שזה מאוד דומה למה שקורה באשדוד. יפה מאוד, טוב שיהיה בהצלחה. יש לך גב מהקואליציה, את בטח יודעת. נחמה גולדווסר, סטודנטית גם במכללה למנהל.

שלום, שמי נחמה גולדווסר, אני תלמידת תואר שני - - -

תגידי, רגע, אני חייבת לשאול אותך בגלל שאת מראשון, יש קשר לזה שמלמדים שם? כי היא אומרת שזה המקום היחיד בארץ שמלמד, יש לכם קשר?

עם הלימודי משפחה, בוודאי. יש לנו פרויקט בלימודי משפחה, הם באים לעשות אצלנו התמחות בנושא של הדרכת הורים. פרויקט משותף.

אה יופי. כי אמרתי אם אתם בראשון והם בראשון אז אני בודקת כל מיני אפשרויות לקשרים.

תודה. אני תלמידת תואר שני במכללה למנהל ומדעי ההתנהגות באמת במסלול משפחה כמו שאמרת ואני גם בעלת סוכנות ביטוח שמעסיקה 10 עובדים, אני גם אלקטורית בפורום ההורים הארצי מטעם העיר תל אביב ובקורס מפקחי רכישה הייתי אישה יחידה. שהייתי שם אז הבנתי שאם אני אישה יחידה אז כנראה שהשכר טוב. מה שרציתי להגיד - - -

רגע, השכר היה טוב ?

מצויין. מה שרציתי להגיד שמה שבוער בעורקיי זה הפער בשכר בין נשים לגברים. ואני כל פורום שאני יכולה ובכל הזדמנות אני גם נותנת עזרה לנשים שהן בתחילת עסק בהתהוותו, אבל אני מרגישה שאין פה מספיק תמיכה ביזמות לנשים. הכוונה, אפילו עסקים פשוטים, מישהי רוצה לעשות ציפורניים, היא צריכה לדעת דברים בסיסיים. אין לנו מספיק כלים היום לעזור לנשים, לפחות מה שאני רואה, בהקמת עסק ראשוני. עכשיו אני עושה את זה המון פעמים בהתנדבות לכל מיני נשים שאני מכירה וגם גיליתי למשל בעיר תל אביב שחברת גוגל, להבדיל, עושה בחינם לנשים חינוך טכנולוגי, נותנת בתל אביב ביגאל אלון, חינם לגמרי. עכשיו אנשים לא יודעים על זה, יש כל מיני פרויקטים קטנים, אבל לדעתי, ברמת מאקרו אין מספיק תמיכה בנשים שרוצות להקים עסק - - -

וכל יוזמות כאלה. אגב, יש גם קורסים של הכשרה מקצועית שהם רק לנשים, אפרופו, קוסמטיקה וזה. שתדעי שיש קורסים של משרד הכלכלה - - -

שגם מלמדים אותן איך - - - מע"מ, ביטוח לאומי, כל מיני דברים כאלה?

כן, היה לי לפני יומיים חוג בית ואחד החבר'ה הצעירים שאל על אמא שלו והפניתי אותו לאתר של משרד הכלכלה. יש קורסים שהם, כמובן יש כאלה שגם נשים גם גברים, אבל אפשר ללכת וללמוד גם הכשרה על חשבון המדינה וגם לא מספיק יודעים את זה. תודה. מנציבות שירות המדינה רצית להוסיף, רק תגידי את השם שלך כי לא נרשמת אצלי.

ענבר סבג.

והתפקיד בנציבות?

אני מנהלת תכנון אסטרטגי של קידום נשים. רציתי להגיד כמה דברים. אם מתעסקים היום בעיקר בהורים אז לאחרונה הוציאה נציבות המדינה, בעיקר האגף לשוויון מגדרי, אוגדן זכויות הורות ומשפחה שמיועד לכל עובדי שירות המדינה, שמטרתו בעצם להעלות את המודעות לזכויות של הורים שעובדים בשירות המדינה. דבר שני - - -

איפה זה נמצא האוגדן?

באתר, באינטרנט.

של נציבות שירות המדינה.

כן תחת האגף לשוויון מגדרי. אנחנו שלחנו את האוגדן הזה לכל עובדי שירות המדינה. יש לנו ממונות על שוויון מגדרי בכל אחד ממשרדי הממשלה שהן מהוות סוכנות שינוי שלנו בשטח וגם באמצעותן אנחנו מפזרות מידעים בנושא, זה דבר אחד. דבר שני יצאנו לפיילוט עבודה מהבית שנועד לתת להורים בשירות המדינה את האפשרות לעבוד מהבית. הפיילוט עכשיו הוא אמנם על קבוצה מאוד קטנה ומוגדרת כי הוא פיילוט.

כמה?

היום יש בפיילוט כ-1000 איש, אבל בעיקרון יש כוונה להרחיב את הפיילוט הזה גם בעתיד. זה אומר שעל מנת לתרום לאיזון חיים עבודה טוב יותר גם נשים וגם גברים יכולים לעבוד בחלק מהשעות הנוספות שלהם מהבית ולקבל על זה שכר כמו שקורה במגזר העסקי.

כמה זמן זה כבר הפיילוט?

פיילוט יצא לדרך בפברואר האחרון, הוא מתוכנן להמשך כשנתיים ואחריו בנינו מדדי בקרה מאוד ספציפיים כדי לבחון את היעילות של הפיילוט, כמה אנשים ניצלו את הזכות הזאת. ודבר שחשוב להגיד בהקשר הזה, בעקבות פיילוט עבודה מהבית יותר גברים מנצלים היום זכויות הורות בשירות המדינה. מה זה אומר? את האפשרות לצאת יותר מוקדם. דרך אגב, שירות המדינה, אני לא יודעת אם אתם יודעים, הוא המעסיק הכי גדול מהבחינה הזאת שהוא, זכויות הורות, הן נר לרגליו. כל מה שקשור למשרת אם בוטל, היום אנחנו במשרת הורה, גם גברים יכולים לנצל זכויות הורות וקיצור יום עבודה ואנחנו מובילים בכל מיני תחומים. בשנת 2017 אנחנו גם מתכננים לעשות קורסי הורות שוויונית להורים בשירות המדינה להעלאת המודעות לכל מה שקשור לשוויוניות במשק הבית, גם בבית, מהבחינה הזאת שהם לא רק באים, עובדים, עובדים בשירות המדינה, אלא גם מודעים ליתרונות של הורות שוויונית ולזה שבעצם גם אבות ייצאו מוקדם ויהיו עם הילדים. זה מה שרציתי להגיד.

יפה, דברים מאוד חשובים. אני מסכמת כי אני סיימתי את כל אלה שבזכות דיבור, יש מישהו - - -

אפשר משהו?

כן, אז תיכף, יש פה נשים שיושבות פה מהתחלה, את הגעת עכשיו.

נורית שכטר מפורום ועדי ההורים הישוביים - - -

כן האמת שאני תהיתי לגביכם כי כשהיא דיברה על זה אמרתי איפה ועד ההורים, אני מכירה שאתן מכירות את פז אבל יופי, בסדר גמור.

הגיעו הצד הנשי - - -

ובצדק.

גם בצדק וגם הגברים יכלו להגיע, אבל מאחר שכולם מתנדבים ועושים את זה ב- - - אז אנחנו מגיעים מי שיכול. אני חשבתי דבר ראשון כשאנחנו מדברים על שוויון מגדרי אנחנו צריכים למקד חשיבה מי דמויות המודל שיש לנו בבתי הספר, מי מוביל את התהליכים האלה. כשאנחנו מסתכלים על מי מוביל את התהליך הזה ונותנים למורה שאין לה מושג בדברים האלה אז בעצם היא לא יכולה להוביל תהליך חשיבתי כזה.

מצד שני, אנחנו יכולים גם להסתכל כמה מורים ממין זכר יש בבתי הספר וכבר לומר, אוקיי, זה מעלה בעצם שאלה, איפה המקום של הגבר בתוך הבית ספר, האם יש לנו מקום לבוא ולעודד מורים וגברים שגם יהיו בתוך בתי הספר וייחשפו לילדים. זה דבר ראשון. הדבר השני, אני רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה, ודיברו על זה גם קודמותיי, לעידוד המשפחה להיות ביחד. אבל כדי שיהיו ביחד וכשכולם עובדים מאוד מאוד קשה כל היום ולוח החופשות לא מותאם ללוח החופשות של העבודה אז אנחנו נמצאים פה באיזשהו קונפליקט שבעצם המשפחה יכולה להיות בהרבה מאוד קורסים, אבל ליישם את הקורס בפועל עם המשפחה ולהיות ב-bonding עם הילד שלך, אחד על אחד, כל מיני דברים שמקדמים את הקשר האישי עם הילד, ולהוביל את החשיבה הזאת של אני הורה, אני הורה מעצים, אני הורה מחבר, אבל אין לי מתי לעשות את זה, אז זה בעצם, מתי אנחנו באים ומתרגלים את מה כל שלמדנו בכל הקורסים. אז יש חשיבות לקורסים, ויש חשיבות גם לבוא ולהקדיש את הזמן הזה שלא יהיו לנו אסרו חג לאסרו חג וחודשיים חופש בחופש, כשבעצם כל שאר ההורים עובדים ורק מפרפרים לאיזה סידור, וזה סידור, למצוא לילד. כשזה סידורים בדרך כלל של כל מיני בייביסיטרים כאלה ולא בהכרח דברים ערכיים, כי הדברים הערכיים עולים הרבה מאוד כסף.

אני עוזבת את פורום ועדי ההורים הישוביים בגלל שאני יצאתי, אני הייתי הרבה מאוד זמן, ככה בפן אישי אם מותר לי לומר, שכירה בתעשייה אווירית. זה מאוד נוח להיות אמא עובדת בתוך המשרות האלה וזה מן סוג של כלוב של זהב ומתוך ההבנה שלי שחסרים ערכים. למשל בת מצווה מול בר מצווה. בבר מצווה יש את התוכן, התוכן מובנה, כבר יש בר מצווה, הוא צריך לעלות לתורה, זה כבר מובנה. אבל בבת מצווה מה יש? אז כל ההורים מג'נגלים כדי לחפש שיהיה או איזשהו ערך או לחלופין אם זה לא מעניין אותם פשוט לוקחים את הילדים לאיזשהו מועדון או פעילות אחרת שהיא לא בדיוק ערכית. מהמקום הזה אני החלטתי לצאת, לקחתי חופשה עכשיו למשך שנה והתחלתי בהקמה של איזשהי חברה שעושה, וההתלבטות היתה אם להקים את זה כעמותה או כעסק פרטי, במטרה לטעת חוויות וערכים בתוך הפעילויות שלנו. זה אומר bonding של ילדים, זה אומר שהיינו במחנה העצמה פה בכנסת ואחרי זה אני מקבלת מהבנות - - - משפט לסיום - אני חושבת שצריך דבר ראשון לעודד את הנשים העסקיות. אני עכשיו בתחילת דרך, אני רואה שזה קשה מאוד להיות עסקית במציאות של ימינו. קושי בחופשים, קשה לנו כלכלית, אני רואה את ה - - - נניח חופשת לידה, נניח חופשות מחלות שאין לנשים עסקיות ואם הייתי בשבוע שעבר בועידת העסקיות אז - - -

מה זה עסקיות את מתכוונת עצמאיות?

אז הייתי בועידת העסקיות - - -בועידת נשים עצמאיות שבוע שעבר אז ליהיא לפיד אמרה שם שכל הזמן היא דיברה - - - אמא שלה שאלה - - - אמא שלה היתה עצמאית והיא עבדה אז השכנה שלה באה ואמרה לה את ילדת מפתח. אז היא באה לאמא שלה ושאלה אותה, אמא תגידי, מה זה ילדת מפתח, אז היא אמרה לה ילדת מפתח זה ילדה שאוהבים אותה, שמעצימים אותה וזה ילדה בוגרת בדיוק כמוך.

תודה רבה. משפט אחד כי אני חייבת לסיים.

אני תלמידת תואר שני בלימודי משפחה, ולשמחתי לומדות איתנו נשים בדואיות שפשוט נחשפנו במסגרת העבודה לתרבות שלהן, ומה שראינו זה חוסר בהעצמה של האישה הבדואית, בהדרכה ההורית, בפעילויות משותפות לאוכלוסייה הישראלית והבדואית, וזה מתוך הכרה למעמד האישה שהוא שם יותר נחות גם בהיבט של גידול ילדים. כשבעצם כשהאישה מתגרשת הילדים כבר לא נשארים אצל האמא הם עוברים לאבא. והשאלה מה אנחנו עושים כחברה בשביל בעצם להרים את האוכלוסייה הזאת כי ככל שנעצב אותה בצורה יותר נבונה וטובה זה יזמין לנו פחות צרות בהמשך ויצור יותר שיתוף. אז אני לא יודעת איפה זה בא לידי ביטוי - - -

תאמיני לי שיש פה כמה ועדות שמתעסקות היטב בחברה הבדואית. גם הוועדה הזו בעצמה סיירה, גם אנחנו ועדת החינוך סיירנו - - -

אבל גם בפעילויות אני חושבת, של נשים ושל ילדים של בעצם - - -

בסדר גמור. תודה רבה. אנחנו צריכים לסיים את הדיון. את יכולה משפט מסכם איילת.

קודם כל אני באמת רוצה להתנצל בפניכם, אבל כשיש לנו ימים מיוחדים בכנסת אז אנחנו רצים בין הוועדות כדי לנסות ולמצות את כל הנושאים ואני מוכרחה להגיד לכם שבגלל שחוק ההסדרים נפל לנו כאן אז אתם תזומנו ליום המשפחה - השלמה כי חלק מהוועדות לא יכלו להתחייב היום לדיון. ואני נורא מודה ליושבי הראש שכולם פנוי אליי ואמרו לי, אנחנו נעשה את זה בתחילת שנה הבאה, אז יהיו עוד דיונים בנושאים האלה. אני כמובן מודה לחברתי, חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מאוד שמחה שנמצאת כאן אשתו של יושב ראש הקואליציה, חגית ביטן, שהיא אישה יקרה לי במיוחד. וגם אני שמחה שהיא פה כי ככה הוא אולי יהיה יותר רגוע.

אז אני רוצה רגע לסכם באמת ולמצות את הדיון. יש המון היבטים בנושא של נשים עצמאיות שאנחנו עוסקים בהם. חברת הכנסת טלי פלוסקוב ואני עכשיו עמלות על איזשהי הצעת חוק למשל, שנשים עצמאיות שהן בחופשת לידה יוכלו גם לעבוד וגם לקבל את דמי הלידה, שלא תבוטל הזכאות שלהן לדמי לידה. בשעה 15:30 היום בוועדת החינוך אנחנו נקיים דיון נוסף במסגרת יום המשפחה שעוסק במאבק החופשות שאני מובילה אותו יחד עם חברים כאן. ואני מוכרחה להודות לחבר הכנסת מרגי שעודד אותי לקיים את הדיון הזה. כלומר, אנחנו באמת מנסים לפרק את כל ההיבטים המורכבים מאוד של הנושא של גידול משפחה במדינת ישראל היום וזה באמת דבר מאוד מאוד לא טריוויאלי.

אני שמחה שאני זוכה לקשב במשרד האוצר בראשותו של משה כחלון ובאמת במשרדים נוספים כי מבינים שיש כאן איזשהי בעיה יסודית אם עולה 630 אלף ₪ לגדל ילד עד גיל 13 - - - אבל אם זה מה שאנחנו מדברים עליו אז צריך להבין על איזה דרמה אנחנו מדברים בהקשר הזה ועל כן החינוך לשוויון מגדרי הוא כל כך קריטי כדי לגדל יותר נשים עצמאיות ונשים שנהיו עצמאיות כלכלית. אני מודה, נמצאת כאן פרופסור רחל פסטרנק שהיא דיקן החוג למדעי ההתנהגות במכללה למנהל, שותפים שלי, אתם גם מוזמנים לראות את התערוכה של פרי עיניהם הטובות של תלמידים מהמכללה למנהל שעסקו במשפחה, עיצוב פנים, אני מאוד מאוד מודה לכם על השותפות הזאת.

ביקשה ממני סימונה מורלי להשלים את זה שבמרכז להורות משמעותית הם עמלים על תכנית שתוגש למשרדי הממשלה להעצמת נשים בדואית דווקא, אפרופו מה שהועלה כאן. שוב המון המון תודה על אורך הרוח ועל החשיבות שנתתם לדיון הזה היום.

תודה רבה, חברת הכנסת נחמיאס ורבין. אני רוצה לסכם בכמה משפטים. ראשית לומר לכן תודה. אני אומרת לכן כי, תסלח לי כן, אבל הרוב מי שדיבר היו כאן נשים. לומר לכן תודה על זה ששיתפתן, היה כאן דיון מאוד מעניין, גם אחרי שהלכת, שמענו כאן על עמותות, על ארגונים, על יוזמות גם עצמאיות וגם של ארגונים חברתיים וכמובן אין ספק שראוי לציין את המכללה למנהל בראשון ובכלל את הפעילות של העיר ראשון וכמובן, הפעילות הכל כך מרשימה של המרכז הורים באשדוד. הוועדה קודם כל תפנה ליושב ראש השלטון המקומי, שחבל שאין כאן נציגות שלהם, הם הוזמנו לוועדה, שתדעי, ואנחנו נמליץ להם לקחת את המודל של אשדוד וכמובן לחשוב על אפשרויות לפתח אותו גם לרשויות אחרות. אני חושבת שאתם ממש מודל לחיקוי ואני חושבת שבמדינת ישראל מפתיע אותי שאין - - - איך אתם לא נמצאים בכל הארץ, אבל אני מאוד מקווה שזה יתפתח ושזה ישתנה כי מה שאת הצגת כאן זה היה מאוד מרשים, קראתי גם כאן את הכל מעניין וחשוב. פשוט עבודה נהדרת.

כמובן, גם אני רוצה לציין את משרד החינוך, אני גם עובדת איתם הרבה בוועדת החינוך, גם הנושא הזה של בתוך המערכת החינוכית והעבודה המשותפת גם עם המועצת תלמידים על כישורי חיים, מפתח הלב שאנחנו שומעים הרבה. אבל בעיקר, אין ספק, שבכל מה שקשור להורים, אנחנו צריכים להעצים את ההתערבות שלנו. בעיקר כי הנושא של שוויון מגדרי, ודיברנו על זה בתחילת הדברים, זה מה שהילד רואה בבית. זאת אומרת, גם אם המורה בבית ספר תגיד לו הרבה דברים בסוף הוא חוזר הביתה והוא שומע דברים אחרים. לכן הליווי הורי, ראינו כאן מעמותה שעושה עבודה מצויינת, הוא מאוד קריטי. לא סתם אמרתי שאני במקרה, את לא שמעת מה שאמרתי, אבל יום שישי הייתי אצל המשפחה שלי ואחותי אמרה לי שהיא קיבלה פעם ראשונה, הוא בכיתה ז' חגגנו לו בר מצווה, והיא קיבלה הזמנה למן שלושה מפגשים להורים, וזה היה מאוד מרגש כי אף פעם היא לא קיבלה. אז הכל פה התחבר לי כי אני אומרת לעצמי, שאלתי כאן האם זה רק כשילד מגיע לשלבי המשבר, כיתה ז', או שזה לפני כן, ולכן בעיניי זה מאוד מאוד חשוב. יש כאן עמותה נהדרת שעושה גם פעילות בנושא הזה. אנחנו צריכים להעצים את זה.

אני חושבת, ובאמת משפט אחרון, אתה רואה כמה יוזמות מגיעות מהשטח, אתה רואה כמה יוזמות מגיעות מהרשויות, יוזמות של נשים כמובן שעושות את זה. אני בהחלט חושבת שאנחנו צריכים לתת לזה את הגיבוי הראוי. גם, דרך אגב, מול משרד החינוך בהכרה של מה שהם עושים באשדוד, לחשוב איך כן אפשר לטפח את זה וכמובן - - -

הפעילות מתבצעת בתוך בתי ספר.

זה מה שאני אומרת. אולי אפשר כן לשלב את זה. ואני מאוד מקווה שעוד מכללות ואוניברסיטאות אחרות יקחו את המודל של המכללה למנהל וגם - - -

אנחנו מקווים שלא.

אל תגידי את זה כי כבר הותקפתי על זה שאני משתפת פעולה עם מכללה פרטית, אז אל תאמרי את זה בבקשה בסדר? זה חשוב.

שיתופי פעולה ופיזור הידע זה חשוב. היא הייתה מאוד רוצה לפזר את הידע בכל המכללות והאוניברסיטאות בארץ שפשוט הם דור החלוצים. אין מה לעשות כשאתה חלוץ אתה נמצא במקום אחר.

לפעמים אתה אוהב לשמור - - -

לא לא, אנחנו לא מפלגת העבודה- - -

או, התחלת פוליטיקה?

הכל בסדר, אנחנו חברות טובות, הכל בסדר. אני מאוד מודה לכם על הדיון המרתק הזה, בהצלחה בהמשך היום החשוב הזה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.