הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 285

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ' בחשון התשע"ז (21 בנובמבר 2016), שעה 11:20

תקנות הקרינה הבלתי מייננת (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

מוזמנים: ראש אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה - סטיליאן גלברג

הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

הדס פיקסלר

עוזר ראשי ייעוץ וחקיקה כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים - פיאד טמיש

מנהל אגף ספקטרום, משרד התקשורת - נתן שוברט

יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי - מרים סלומון

הרשות לשירותים ציבוריים חשמל - תמר עדיאל-זכאי

אחראי קרינה אלקטרומגנטית, עיריית תל אביב-יפו - ארז סולומון

אחראי פיקוח בקרה ורישוי, עיריית תל אביב-יפו - יובל לוי

יועצת משפטית, פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי - ג'ייד רגבים

חבר, פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי - יוסי יוגב

פורום החברות הסלולריות - יעקב כהן

יועץ עצמאי רגולציה תקשורת ותדרים - משה גלילי

בני פרץ

לירון אדלר

לאה קריכלי

אסתר מימון

תקנות הקרינה הבלתי מייננת (תיקון), התשע"ו-2016

אני מבקש לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: תקנות הקרינה הבלתי מייננת (תיקון), התשע"ו-2016. מי רוצה להציג? בבקשה, הדס.

התיקון המוצע עוסק בשני עניינים: האחד, צורך שעלה ועכשיו אנחנו מבקשים להוסיף, אפשרות להעברת היתר מגורם אחד לגורם אחר. והשני, התאמה באופן חישוב האגרות לגבי שני סוגי מתקנים, מתקנים לייצור חשמל ומתקני תקשורת שמשדרים בתדרים בין 10 ל-400 מגה הרץ. זה תיקון לתקנות קיימות.

במספר משפטים, על מה מדובר?

העניין הראשון הוא העברת היתר. היום גורם שפונה למשרד מבקש היתר, למשל להפעיל אנטנת סלולר, אותו גורם עובר את כל הבדיקות שהאנטנה בטוחה, שעומדים ברמות הקרינה המותרות, מקבל היתר מאת הממונה במשרד להגנת הסביבה.

כרגע יש מקרה של שתי חברות שהתאגדו, עושות שיתוף ברשת והקימו חברה חדשה שאותה חברה תפעיל עבורן את המתקנים. אין לנו היום הסדר שמאפשר לקחת את ההיתר הקיים, שהוא בתוקף, וששולם עבורו כסף ולהעביר אותו לחברה החדשה.

ההיתר הוא לא פר אנטנה?

הוא פר מתקן.

ההיתר הוא למתקן, הוא לא לחברה.

הוא למתקן, אבל הוא יוצא על שם של החברה שמפעילה.

זה כמו אוטו. אם הטסט לאוטו רשום על שמי והעברתי אותו למישהו אחר, אז הוא עובר עם הטסט.

העברת בעלות. אנחנו רוצים הסדר דומה שמאפשר להעביר - - -

היום החוק לא מסדיר את זה?

לא.

אוקיי, הלאה.

העניין השני הוא שכאשר התקנו את התקנות המקוריות בשנת 2009 מתקנים לייצור חשמל היו מתקנים של חברת החשמל, תחנות כוח מאוד-מאוד גדולות, בהספקים גבוהים מאוד, עם השפעה סביבתית גדולה מאוד-מאוד. הסכומים שנקבעו הותאמו להספקים של הצרכים של התחנות הגדולות.

סכומים של מה?

זה סכום של מאות אלפי שקלים.

הבדיקות שלכם?

גם לבדיקות ברישוי וגם הפיקוח למשך כל תקופת ההיתר. זה היתרים שניתנים ל-25 שנה.

ההיתר הוא ל-25 שנה?

כן.

והאגרה היא שנתית?

לא.

חד-פעמית?

כן.

מה הסכומים של האגרה?

כמה מאות אלפי שקלים.

זה לתחנת כוח? למה זה?

זה תחנות כוח. זה 300,000 להיתר הקמה, שהוא תקף לחמש שנים, שזה כל הבדיקות - - -

כן. אני לא נכנס לבדיקות.

ו-600,000 להיתר הפעלה, שזה 25 שנה.

סך-הכול אנחנו מדברים על כמיליון שקל?

בסך-הכול מיליון. מה שמפריע ליצרנים הפרטיים שאנחנו רוצים לעודד אותם, זה שה-300,000 שקל האלה, שזה היתר ההקמה, שהם צריכים לשלם לפני שיש להם היתר בנייה, לפני שהם יכולים לקבל הלוואה.

למה? זה בשביל הבדיקות שלכם. כמה בדיקות אתם עושים?

זו בדיקה אחת וחוץ מזה - - -

שהיא עולה 300,000?

600,000. סליחה, אני רק מתקנת.

זה 300,000 ו-600,000, הבנתי.

אנחנו מדברים על היתר הקמה.

בהיתר ההקמה אתה עובר על התוכניות? מה אתה עושה?

מכיוון שההשפעה היא באזור רחב מאוד, צריך לעבור על כל האזור, ובתוך התחנה יש הרבה מתקנים, שכל אחד מהם צריך לבדוק.

עכשיו אנג'ל רוצה להקים עוד איזה מפעל, גם הוא משלם את זה או רק תחנות כוח?

אם יש לו מקור קרינה.

אם הוא לא מייצר חשמל, אז לא.

זה רק בנושא של קרינה?

נכון. אנחנו רוצים להתאים את האגרות. התחנות החדשות הן תחנות בהספקים הרבה יותר נמוכים - - -

דרך אגב, מה אתם עושים עם ההכנסות האלה?

זה הולך לאוצר.

זה לא הולך אלינו.

למה יש לכם מוטיבציה להעלות את האגרות האלה?

להוריד.

אתם רוצים להעלות.

לא.

להוריד.

אנחנו רוצים להוריד, לא להעלות. זה נטל לא סביר על יצרנים אחרים.

בכמה אתם רוצים להוריד לקטנים?

זה מותאם להספק התחנה, כך שאם מגיעים להספקים מאוד גבוהים כמו התחנות הגדולות - - -

זאת אומרת, לקחתם את התעריף הגבוה וחילקתם - - -

נכון.

מישהו עוד רוצה להתייחס לעניין?

אני מייצגת את פורום יצרני החשמל הפרטיים בגז טבעי. ברור שאנחנו מברכים על עצם המהלך להפחית את האגרות, אבל ראשית, אנחנו בכלל חושבים שמלכתחילה יש מקום לבטל אותן, כי כמו שהחברים פה אמרו, ממילא הכסף הוא לא כסף שנכנס למשרד להגנת הסביבה, הוא לא באמת מממש את הרציונל שמאחורי זה.

מדינת ישראל צריכה מזומנים, את יודעת.

אני יודעת.

אל תדאגי, בסוף זה מתגלגל לתעריף החשמל, אתם לא מפסידים על זה, זה בסדר.

חברת החשמל מרוויחה מזה, היצרנים הפרטיים לא כל-כך מרוויחים מזה.

גם אתם לא גמ"ח. אתם לא גמילות חסדים, זה בסדר.

הדבר הנוסף שאנחנו מבקשים מאוד שהתיקון הזה יחול באופן רטרואקטיבי, כי יש לא מעט תחנות כוח שהן בשלבי הקמה. נכון שביחד המצטבר הוא מיליון שקל, אבל דווקא את הסכום הגדול משלמים בתור היתר הקמה, את ה-600,000. יש חברות שכבר שילמו את זה, שהן בשלבי הקמה, וזה מקשה עליהן מאוד.

הבנתי. תודה. מה העמדה שלכם בעניין?

אנחנו בעד.

האוצר פה? אני לא מכיר חקיקה רטרואקטיבית, לא נראה לי הגיוני.

במקרה הזה פשוט מדובר במספר חברות קטן.

אני לא רוצה להיכנס לזה. בסך-הכול אנחנו לא עוסקים בחקיקה רטרואקטיבית. להפך, אני מברך על כך שהמשרד בא וקידם את זה קדימה. כל שינוי חקיקה מגיע מאיזה שלב סוים. כמה רטרואקטיבי? נלך עכשיו 30 שנה אחורה?

אין 30 שנה אחרונה - -

20 שנה, 10 שנים, לא חשוב.

- - יש שנתיים-שלוש.

אני לא רוצה להיכנס לשם. לא מדובר במשהו דרמטי לדעתי, אז בואו נקדם את העניין. האם יש למישהו עוד הערה לנושא? האם מישהו רוצה להעיר?

אני מרשות החשמל. נכון להיום התקנות חלות על יצרני חשמל בטכנולוגיה סולרית, יצרנים פרטיים קטנים, לרוב מדובר על יצרנים שמייצרים לעצמם ומעבירים עודפים לרשת, כשמוסכם עלינו ודובר עם המשרד להגנת הסביבה שזו לא המטרה, ואנחנו מעוניינים לקדם תיקון לחוק שיחריג את אותם היצרנים הקטנים, כי אחרת כל ההתקנה וייצור החשמל בהמשך לו נעשית לא כדאית.

לא הבנתי את מה שאמרת. מה בדיוק ההערה שלך?

מה המשרד להגנת הסביבה אומר? היום אנחנו מדברים לא רק על תחנות כוח, אנחנו מדברים גם על יצרנים שהם או בעלי תחנות כוח קטנות או מתקני - - -

כל תחנה קטנה היא תחנת כוח כזאת, תקראי לה איך שאת רוצה.

אנחנו רוצים להדגיש שיש יצרנים שהם גם צרכנים, הם גם מייצרים וגם צורכים חשמל. הם מייצרים בעצמם, הם מתקינים מערכות ייצור חשמל - - -

אנחנו באים מזווית הייצור, לא מזווית הצריכה.

בדיוק, והם גם יצרנים.

לכן שאלתי מה הוא בודק. אם הוא בא ובודק את הקרינה, הוא לא בא ובודק את זווית השימוש, הקרינה היא מזווית הייצור, לכן זה לא משנה עכשיו מה שאתה עושה, אם אתה משתמש בחשמל או מוכר אותו.

כן, אבל המטרה היא להדגיש שנכון להיום בטיוטת התקנות כפי שהיא יש תחולה על אותם יצרנים, יצרנים שהם גם צרכנים, ואנחנו מעוניינים לקדם תיקון לחוק שיחריג את אותם יצרנים קטנים - - -

למה?

מכיוון שאז ההתקנה של מערכת ייצור החשמל נעשית לא כדאית.

תמר, הם באו ואמרו: במצטבר תחנת הכוח חדרה משלמת מיליון שקל ל-25 שנה – דרך אגב, זה סכום לא גבוה אם אנחנו פורסים את זה ל-25 שנה – הוא אומר: זה לא הוגן שתחנה קטנה שמייצרת, גם היא תשלם את זה, אז בואו נלך וניקח את תחנת הכוח חדרה כנקודת המוצא. נניח שניקח אותה ב-full capacity של הייצור שלה ונחלק אותו לקטנים, ניקח את הפרופורציות משם. זה עושה שכל. אני מאמין שכולם יגיעו אולי ל-10%-5%, לא יודע, אפילו פחות, זה כבר סכומים פעוטים. זה נשמע לי מאוד הגיוני. מה שהם עשו זה דבר מאוד הגיוני ומאוד נכון. זה יגולגל לתחנה בקצה – הקטנות האלה – בסכומים פעוטים.

למה אני גובה את זה? זה לא קנס. אני צריך לעשות בדיקות. אני מניח שככל שתחנה יותר גדולה, הוא צריך לעשות יותר בדיקות. מישהו צריך לשלם את הבדיקות האלה, לכן גם הקטנים צריכים לשלם את הבדיקות שלהם. אני מניח שהתחנה שאת מדברת עליה, אם זה מה שיביא אותה לכדי הכדאיות הכלכלית שלה, עדיף שהיא תסגור ממחר בבוקר, כי זה לא הגיוני.

לא.

בכל מקרה מה שחברתי מבקשת, צריך תיקון חקיקה ראשי בשבילו.

פשוט להציג את התמונה המלאה.

גם אם זה היה כאן - - -

בכל מקרה, זה צריך לעבור באפיקים - - -

לא חשוב. גם אם זה היה פה, ברמת העיקרון אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שאין הבחנה בין מי שמייצר חשמל ומוכר אותו לבין מי שמייצר חשמל ומשתמש בו.

לא. מה שאני אומרת זה בהמשך למדיניות של הממשלה לפטור את אותם יצרנים קטנים.

זה משהו אחר. את מדברת על הקטע של הייצור הסולרי?

כן, כן. בדיוק.

אני לא נכנס לזה, זה לא במסגרת הזאת.

בדיוק. רציתי שהתמונה תהיה מלאה, זה בהמשך למה שנעשה עם הארנונה.

בסדר גמור. רבותי, תקראו בבקשה ונצביע על זה.

תקנות הקרינה הבלתי מייננת (תיקון), התשע"ז-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 23 ו-25(א) לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 23 לחוק ולפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לפי סעיף 25(ג) לחוק, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 2א

בתקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט-2009 (להלן - התקנות העיקריות), אחרי תקנה 2 יבוא :

"העברת היתר

2א.

היתר הקמה, היתר הפעלה או היתר סוג, ניתן להעברה, ובלבד שניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה.

הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת מידע ומסמכים הדרושים לצורך החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים באישור ככל הדרוש על מנת להבטיח עמידה בתנאי ההיתר."

תיקון התוספת הראשונה

בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות -

במקום "קרינה בתדרי רדיו (RF), בתדר מ-10 מגה הרץ עד 400 מגה הרץ" שבטור א' והאמור לצידו בטורים ב' עד ד' יבוא:

טור א' סוגי מקורות קרינה
טור ב' סוג ההיתר
טור ג' תוקף היתר
טור ד' סכום האגרה בשקלים חדשים" קרינה בתדרי רדיו (RF), בתדר מ-10 מגה הרץ עד 400 מגה הרץ
היתר הקמה
חמש שנים
1,500 בעד הספק משדר עד 250 וואט, ועוד 1,500 בעד כל מדרגת הספק של עד 250 וואט נוספים
היתר הפעלה
חמש שנים
750 עבור הספק משדר עד 250 וואט, ועוד 750 בעד כל מדרגת הספק של עד 250 וואט נוספים
היתר סוג למיתקנים בהספק שידור עד 14 וואט
חמש שנים
597 וכן - 239 בעד כל מקור קרינה"

במקום "קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF), ממיתקן לייצור חשמל" שבטור א' והאמור לצידו בטורים ב' עד ד' יבוא:

טור א' סוגי מקורות קרינה
טור ב' סוג ההיתר
טור ג' תוקף היתר
טור ד' סכום האגרה בשקלים חדשים"קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF)-
ממיתקן לייצור חשמל, למעט ממיתקן המייצר חשמל בזרם ישר כמפורט בפסקה (2) היתר הקמה
חמש שנים
296 בעד כל מגה וולט אמפר יכולת ייצור חשמל
היתר הפעלה
עשרים וחמש שנים
148 בעד כל מגה וולט אמפר יכולת ייצור חשמל
היתר סוג למיתקן לייצור חשמל בהספק של עד מגה וולט אמפר
חמש שנים
591 וכן - 237 בעד כל מקור קרינה

ממיתקן המייצר חשמל בזרם ישר

היתר הקמה

חמש שנים

5,919

היתר הפעלה

עשרים וחמש שנים

17,754

היתר סוג למיתקן לייצור חשמל בהספק של עד מגה וולט אמפר

חמש שנים

2,957 וכן - 1,184 בעד כל מקור קרינה"

מי בעד? אני. מי נגד? אני לא רואה אף אחד. אין נמנעים.

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים - אין

תקנות הקרינה הבלתי מייננת (תיקון), התשע"ו-2016, אושרו.

ברוב קולות אישרנו. תודה רבה. שיהיה לכם, רבותי, אחלה יום.

הישיבה ננעלה בשעה 11:38.