הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 314

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ט בכסלו התשע"ז (19 בדצמבר 2016), שעה 9:00

סיור במוסדות חינוך ברהט ובלקייה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

יהודה גליק

מסעוד גנאים

טלב אבו עראר

עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

ניר שמואלי - סגן מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

אשרה שלייפר - מפקחת מחוז דרום, משרד החינוך

אסמעיל אבו עג'אג' - מפקח כולל חינוך מיוחד, מחוז דרום, משרד החינוך

מוחמד אלקרינאוי - מפקח כולל חינוך מיוחד, מחוז דרום, משרד החינוך

בני מלכה - מרכז תכניות חומש והחלטת ממשלה למגזר הבדואי, משרד החינוך

מוחמד אלהיב - ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך

עותמאן אבו עג'אג' - מנהל אגף חברה וקהילה ברשות הבדואית

גנאדי קמנצקי - מנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך

יריב מן - מנהל אגף חברה וקהילה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

קעדאן חייאם - סמנכ"ל חברה ערבית, מרכז השלטון המקומי

טלאל אלקרינאוי - ראש עיריית רהט

סאלם אבו עייש - ראש מועצת לקייה

עבדאללה אבו שריקי - ממלא מקום ראש מועצת לקייה

טלב אלאסד - מנהל מחלקת חינוך, מועצה מקומית לקייה

מנסור אלסנאע - מהנדס המועצה, מועצה מקומית לקייה

מרואן עבד אלחי - יו"ר הפורום הדמוקרטי לוועדי הורים ערביים

בסמה אלסאנע - מנהלת בית הספר היסודי 'אלעוהד', לקייה

מוסא אלצאנע - מנהלת בית ספר אקראא, לקייה

יוסף אלאסד - מנהל חטיבת הביניים אקראא, לקייה

סמיר אלהוזייל - מנהל בית ספר אלזהרא, רהט

סלימאן אלסאנע - ראש ועד, לקייה

חאלד אלסנאע - תושב לקייה

יהודית גידלי

סמדר לביא, חבר התרגומים

סיור במוסדות חינוך ברהט ובלקייה

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים ללקייה. חברי כנסת, ועדת חינוך, ממונים, משרד החינוך, שלטון מקומי, כל החברים, אם שכחתי מישהו, הורים נכבדים, חברי מועצה. אנחנו מאוד שמחים שאתם מבקרים אצלנו, אני סבור שבאתם במיוחד לבדוק את מצב החינוך אצלנו פה ביישוב. מבחינת משרד החינוך, תקציבים, אין לנו בעיה, יש לנו בעיה בקרקעות, יש לנו בעיה בהסדרה, כי לא יכולים לבנות בגלל תביעות הבעלות ויש לנו 2,000 תלמידים שמגיעים אלינו מהפזורה, שזה נטל כבד עלינו, במקום שיקבלו גנים ובתי ספר אצלם בפזורה אנחנו מביאים אותם עד אלינו.

כמה תלמידים מהפזורה?

כ-2,000 תלמידים. תיכף תראו סקירה, מנהל מחלקת החינוך פה יסקור לנו את כל הדברים האלה, אבל זה שיש לנו תלמידים מהפזורה זה באמת נטל כבד עלינו, כי כשיש גשם הם לא יכולים להגיע, בגלל הבוץ, אין להם דרכים, אין להם כבישים וזה מתבטא בהישגים של התלמידים שלנו, כי הכיתה מחולקת כמעט לחצי, חצי מהפזורה וחצי מבפנים, אז כשהחצי ההוא לא מגיע החצי הזה לומד אולי חצי וככה זה לא כל כך הולך חלק בבתי הספר והגנים כשיש תלמידים נעדרים או חסרים. הייתי רוצה שתעזרו לי להקים בתי ספר וגנים בתוך הקבצים האלה של התושבים, כי התושבים בפזורה של לקייה הם כ-5,000 ויש להם 2,000 ילדים. במקום להסיע אותם, וזה גם הוצאות, בהוצאות האלה אפשר לבנות בתי ספר וגנים. הרבה הרבה הוצאות להסיע את הילדים האלה עד בתי הספר שלנו ואנחנו נותנים להם את השירות, אבל זה מקשה עלינו. יש פה גם מצ'ינג שאנחנו משלמים על הילדים האלה.

אנחנו נותנים להם שירות על חשבון הילדים שלנו פה ביישוב.

נכון.

הפזורה מפוזרת, אז גם אם תשים בית ספר במקום אחד, תמיד איפה שלא יהיה, צריך הסעות להביא אותם לשם.

ידידי היקר, הם לא מפוזרים בשטח גדול, הייתי רוצה שתבואו ביום בהיר ונלך לשם ותראו, כי אתם לא יודעים על מה אנחנו מדברים. הייתי רוצה שתראו את הקושי ואת הפזורה עצמה.

אני אומר בהומור, אגרות חוץ אתה לא מקבל עליהם.

הוא מקבל מלא עד האגורה האחרונה.

מהמשרד?

כן, אנחנו נותנים לו.

יש דברים שהם נלווים.

הוא אמר שאין לו בעיה עם משרד החינוך מבחינת תקציבים, יש להם המון תקציבים שמשרד החינוך מניח אותם פה והם לא משתמשים בהם, זו הנקודה, יש עודף תקציב.

יש לנו מצ'ינג בהסעות, יש לנו מצ'ינג במלוות, יש לנו מצ'ינג בכל תכניות החינוך וקשה לנו - - -

המצ'ינגים שהוא מזכיר הם דיפרנציאליים?

בטח.

גם כשאנחנו שוכרים גן מבית פרטי המשרד משלם לנו 600 שקל ואנחנו נותנים בסביבות - - -

950.

ואנחנו משלמים 2,000 שקל. לכן החיים הם כאלה קשים, אנחנו שורדים בקושי ואנחנו היינו רוצים שבאמת תפתרו לנו את הבעיה של הפזורה ולהביא את בתי הספר - - -

לו יצויר שאין לך תלמידים מהפזורה, מתקני החינוך שלך מספיקים לתושבים שלך?

כן.

אין לך בעיה של מתקני חינוך.

אין לי. אנחנו עושים את כל המלאכה ובכלל היישוב שלנו היה היישוב הראשון שמוביל. מבחינת ההשכלה היישוב שלנו הוא הראשון מבין היישובים במגזר. יש לנו פרופסורים ויש לנו רופאים ויש לנו מורים, אנחנו מייצאים מורים, יש לנו עודף מורים.

אתה לא קולט מורים מהצפון?

כמעט ולא. מקצוענים יותר, אנחנו מביאים יותר מקצוענים. זה המצב, אנחנו תולים בכם תקווה שתעזרו לנו בדברים האלה. אנחנו גם נראה חלק מהפזורה בציורים.

בוא נראה את המצגת ולאחר מכן נתקדם.

קודם כל בוקר טוב לכולכם, אני מקדם בברכה את הביקורים שלכם, של חברי הכנסת, של יושב ראש ועדת החינוך, של גב' עמירה חיים, המפקחים, כל מי שנמצאים כאן.

אולי שכל אחד יציג את עצמו?

בואו נעשה סבב.

טלב אלאסד, מנהל מחלקת החינוך בלקייה. אני הייתי מורה והייתי מנהל בית ספר בזמנו.

כל מי ששמו טלב זה חרוץ. נכון, מרגי?

אצלנו אומרים אם אין אני לי מי לי.

טלב בערבית זה תלמיד.

לכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם גב' עמירה חיים, עם כל הצוות שלה. מבחינת תקציבים, יש תקציבים, אנחנו קיבלנו תקציבים לגנים ולבניית בתי ספר. זה בית הספר הראשון של לקייה, משנות ה-60, גם אני למדתי בבית הספר הזה בזמנו וזה החזיק מעמד עד שנת 1995. לאחר שהקמנו מועצה והכירו ביישוב לקייה כיישוב קבע גם נבנו שכונות כאן והבאנו את בתי הספר לשכונות. כל הזמן היו מביאים את הילדים בהסעות לבתי הספר, אנחנו הבאנו את בתי הספר. בנינו חמישה בתי ספר יסודיים, פיזרנו אותם בתוך השכונות, שלושה בתי ספר על יסודיים, גם אנחנו פיזרנו בשכונות, 14 גנים בנינו ועוד ארבעה גנים בבנייה.

ביישוב לקייה היום יש לנו חמישה בתי ספר, ביסודיים לומדים היום 2,991 תלמידים, מתוכם 707 תלמידים מהפזורה הבדואית. אנחנו מסיעים את כל התלמידים, התלמידים שמוסעים מהפזורה ליישוב לקייה זה 1,964 ילדים, כל יום בבוקר מגיעים לבתי הספר וזה גורם לצפיפות בכיתות. עכשיו אנחנו נראה כמה תלמידי פזורה מגיעים ליישוב לקייה.

ביסודי 'עבד רבה', התלמידים מוסעים כל יום בוקר מהפזורה ליישוב לקייה, 172 ילדים. ביסודי 'אלעהד', אתם רואים, יש לנו 1,964 תלמידים שמוסעים כל יום בבוקר, ב-19 קווי הסעות שאנחנו מביאים אותם כל יום בבוקר. בחורף - - -

מה רדיוס המרחק מכל כיוון?

4-5 קילומטרים.

לפעמים הוא מגיע גם ל-10 קילומטרים.

המרחקים קצרים.

מה הנקודה הכי רחוקה?

25 דקות.

מזרחית לעומר, צומת גורל.

קרוב לאורות.

מקסימום נוסעים רבע שעה.

אתה אומר עומר מצד אחד וגורל מצד שני?

כן. גם ליד קיבוץ להב, כשנוסעים גם כן ליישוב - - -

זה לא פזורה.

לא משנה, אנחנו לא הממשלה.

לא, סליחה, אני חולק על זה. זה יישובים בלתי מוכרים. אין פזורה בישראל. אין פזורה.

אנחנו לא מדברים פוליטיקה עכשיו.

אנחנו לא הממשלה.

אבל זה יישוב לא מוכר, מה זה - - -

תקראו לזה מה שאתם רוצים, בשבילנו הם מחוץ ליישובים, הפזורה.

בינתיים הם סובלים מהם, לא משנה איך קוראים להם.

אם אנחנו מוציאים, כל הצפיפות שאתם רואים פה בכיתות ודברים כאלה, זה רק בגלל התלמידים שמגיעים אלינו מחוץ ללקייה. גם ילדים שאנחנו לא מסיעים אותם, ילדי גן 3-4, טרום חובה, אנחנו לא מסיעים אותם, הם לא לומדים, הם נשארים בפזורה. אסור להסיע אותם לפי חוזר מנכ"ל.

אני אתייחס לזה.

זה אחד מבתי הספר שהוא נבנה ב-1995, 18 כיתות, שלושה שלבים שנבנו בבית הספר ושמו על יד בית הספר שלוש כיתות יבילים. נשארו עוד חמש כיתות שאנחנו מנצלים את המקלטים וחדרי ספח בבית הספר.

בית הספר אלבירוני, גם זה בית ספר חדש. כל בתי הספר בשכונות, אנחנו הבאנו אותם לשכונות. בשכונה 11, נבנה בשלושה שלבים, 18 כיתות לימוד. היום לומדים בתוך בית הספר 20 כיתות, יש גם כיתות חינוך מיוחד בתוך בית הספר.

יש לוח זמנים. טלב, תקשיב, יש לוח זמנים, ב-9:20 יש ילדים שמחכים לנו.

רבותיי, תנו לי. קודם כל בוקר טוב שוב לכולם. אנחנו באנו לעמוד מקרוב על הצרכים, לא באנו לבדוק, לא באנו לפקח, באנו לעמוד מקרוב על הצרכים. מה שטוב, אהלן וסהלן, אנחנו יודעים, רואים. אם יש לכם קשיים, ראש המועצה נגע בקשיים באופן כללי של הפזורה. במצגת שלך, יש לך חמש דקות להגיד לי על דברים שעומדים על הפרק, דנים, תנאים, איפה יש לך בעיות.

חינוך מיוחד מוסעים.

זה לא הוועדה עכשיו, אחר כך הוועדה, בסיום.

מתוך היישוב אנחנו בבניית בית ספר בשכונה 6, כבר הכירו בצורך.

יש הכרה בצורך?

יש הכרה בצורך, אנחנו גם מעבירים מסמכי קרקע למשרד החינוך.

גנאדי מכיר את זה?

בטח.

מכיר, זה מוכן כבר.

עכשיו אנחנו מאחדים את בית הספר הזה, בית הספר הזה כבר מוציא לנו 531 תלמידים משכונה 6 ומשכונה 1. כל הבעיה - - -

בניית מקיף אקראא. אנחנו בנינו שלב - - - זה היה קרוונים, אנחנו בנינו שלושה שלבים ויש לנו הרשאה תקציבית לבנות שלב ד', ה', ו'. חתמנו חוזה עם הקבלן בנושא הזה.

אתם לא מוציאים תלמידים החוצה, בעיקרון.

לא.

אין לך צורך להוציא, אלא אם מישהו רוצה ללמוד בחוץ.

כן.

יש לי את הילדים שמוסעים לבתי ספר מקצועיים ברהט וב - - -

יש בית ספר למצוינות, מקצועי.

אוקיי, ייחודי.

רק ייחודי.

יש בית ספר תיכון צומח למטה, השנה אנחנו עושים עוד ארבע כיתות ט' ובשנה הבאה גם עד ח' ועד ז'. מ-ז' עד י"ב, אנחנו עושים אותו בשלבים. וגם הנושא של חטיבת הביניים, שאנחנו גם בית ספר צומח למטה, מכיתה ז' עד כיתה י"ב. יש לנו הכרה בצורך ויש תקציבים, אנחנו מחברים מסמכי קרקע בנושא הזה למשרד החינוך.

בניית בית ספר טכנולוגי. הילדים שלנו כולם שלומדים ברהט ובחורה. יש צורך בבניית - - - יש לנו תכנית לבנות גם גנים, גני ילדים. בנינו 14 גנים, יש לנו 20 גנים שאנחנו בנינו ואנחנו גם רוצים לבנות עוד 20 גנים בשכונות, לעתיד.

בנייה קשיחה. בגנים כמה שפחות הסעות.

כן, בגנים לא מסיעים.

16 מתוך 20. כן, לא מסיעים בגנים.

יש לנו תלמידים מהפזורה, 151 תלמידים מהפזורים בגני חובה, משרד החינוך מסיע אותם, 151 תלמידים.

רובם מוסעים, אבל 50% מוסעים.

גני חובה. עכשיו בניית בית ספר לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. יש לנו בערך 80-81 תלמידים שאנחנו מפזרים אותם בבוקר בחורה, ברהט, יש בבאר שבע. הגשנו בקשה לבנות בית ספר לחינוך מיוחד ביישוב לקייה.

כל הזמן דיברנו על תשתיות לחברה, להסעות תלמידי הפזורה ליישוב לקייה. בגשמים יש דרכי עפר, בגשם הילדים - - - לבתי הספר. אנחנו רוצים סיוע בנושא של הדרכים שמגיעים מהפזורה לבית הספר.

כאילו אין גישה לבית הספר?

כן.

לא כאן, אצלם, בפזורה.

אצלם.

אנחנו כל הזמן חשבנו על הילדים האלה, בני 3-4, אם אנחנו יכולים להציב קרוון אצלם שם. במקום שהם יישבו בבית.

אני אתייחס לזה.

תעזור לנו לשים קרוון שם.

תודה. נציגות ההורים, הפורום. תציג את עצמך.

בקשר לילדים המוסעים, בחלק הדרומי של לקייה הפכנו להיות פזורה רק מהקו הכחול. הקו הכחול הפך אותנו לפזורה ואין שם כזה, פזורה, כולם תושבי לקייה. בקיצור, 5,000 אנשים יושבים שם - - -

רגע, בתעודת הזהות שלך אתה לקייה? תן לי להבין, אתה תושב לקייה?

אני תושב לקייה.

כשהוא אומר לי 2,000 מוסעים, 500 שלך ביניהם?

כן. מה שאני אמרתי, שהקו הכחול הפך אותנו להיות - - - 2,000 תלמידים מתיכון ועד טרום חובה, טרום חובה באופן כללי לא לומדים כי אין להם מקום אפילו בתוך היישוב לקייה. לי אישית, כהורה, תלמיד בתיכון אפשר להסיע אותו, כי זה גיל שאפשר להתמודד עם ההסעה, גם חטיבת ביניים אבל מה קורה עם כיתות היסודי? מה קורה עם הילדים בגן, בגן חובה? מה יהיה עם הילדים שלא לומדים בטרום חובה? אז לפחות לחשוב יחד להקים גנים וטרום חובה וחובה, בשלב ראשון. שלב שני, צריך לחשוב גם על בית ספר יסודי שם ביישוב. אני מזמין אתכם ל - - -

כמה תושבים מעבר לקו הכחול?

מעל 5,000.

הם - - - על ידי אל קסום למעשה.

אני בכוונה שאלתי אותו.

לא, הם שטח גלילי, זה נקרא שטח גלילי, הם לא שייכים, לא לאל קסום ולא ליישוב קבע.

אנחנו בהגדרה שלנו כדרום לקייה לא מוכרים על ידי מועצה מקומית - - -

אני אשאל אותך שאלה, איפה אתה מעדיף לקבל את שירותי החינוך?

בלקייה. אני תושב לקייה. לפני ההכרה בלקייה - - -

תודה. אני שואל שאלה קצרה, אני אוהב תשובות קצרות. רבותיי, אין לנו זמן.

אני מבין את השאלה שלו - - -

הוא הבין אותי טוב, הוא ענה לי קצר.

יש לי שייכות ללקייה, לכן אני רוצה להיות חלק מלקייה. את השירות אני אקבל איפה שאני נמצא היום.

זה טוב לתלמידים שם, שילמדו קרוב לבית.

שלא יוסעו.

וראש המועצה רוצה אותם?

כן. אנחנו עובדים להרחיב את היישוב לשם, שיקיף את כל הפזורה.

רבותיי, אנחנו באנו - - -

סליחה, מה שאומר לך ראש המועצה, זה ייקח - - -

אני בא לסמן נקודות.

אם היו ראשי רשויות לפניי מטפלים בזה אז הייתי ממשיך.

ההורים, לסכם.

אנחנו דיברנו על התלמידים המוסעים. גם בתוך היישוב יש לנו חוסר בכיתות. בכל בית ספר כמעט, אתם תעשו סיור עכשיו ותראו מול העיניים. כל המקומות החיוניים של החינוך, בין אם זה ספרייה, בין אם זה מעבדות, בין אם זה חדר מחשבים, בין אם זה מקלטים, עשו את זה כיתות לימוד. יש לנו גם בבתי ספר, אין מגרש כדורגל. לפחות לתלמידים להוציא את האנרגיה שלהם, לכן יש הרבה אלימות בתוך בית הספר.

אמר ראש המועצה בתחילה, קרקעות. זו אחת הבעיות הכי קשות במגזר, הנושא של תביעת בעלות וקרקעות. אבל, בסדר, שומעים.

אני רוצה להוסיף עוד משהו.

מי זה?

אני ראש הוועד, אלסאנע סלימאן.

מה זה ראש הוועד? אני יודע שיש ראש מועצה. ועד ההורים היישובי?

יש לי בן בגיל 5 שנים שהוא עד עכשיו מתחילת השנה בבית, אין לו כיתת לימוד.

יש לו כיתת לימוד, אין לו סייעת שראש המועצה לא שם ובגלל זה - - -

לא, מגיע לשם קרוון ועד עכשיו מתחילת השנה לא עשו כלום.

יש כיתת לימוד, אל תגיד אין כיתת לימוד.

רגע, תני לו, עמירה.

יש כיתת לימוד. יש כיתת לימוד ויש גננת, אין סייעת.

אנחנו נשיב אחר כך. תני לו לדבר.

אני מבחינתי את אחראית על הנושא הזה.

אדוני, אדוני, פנית אליי?

נכון, צריך לפזר - - - אתה צודק.

תני לו לדבר ואחר כך תגיבי.

- - - הילדים, גם הם לא נותנים סייעת וגם אני אשמה, אתה מבין? אני לא אתן את הדבר הזה הפעם.

ברשותך, אנחנו שינינו את ה - - - את העובדות ש - - -

רק, גברתי, תני לו, לא צריך לענות - - -

יוסף, לא צריך לפתח עכשיו, עזוב, אין לנו זמן. אנחנו באיחור, אין לנו זמן.

בגלל מגבלות הזמן שלכם, שני גנים ושני בתי ספר, נעבור עליהם ותראו את העניין.

לפי הלו"ז. התייחסות קצרה של ראש המועצה ושל עמירה.

אני ארצה בסוף.

אני רוצה להגיד, בקשר לבן שלו, יש לו גן שהוא 200 מטר מהבית שלו, הוא לא רוצה לקחת את הבן שלו לשם.

בבקשה, ילד אחד שאין לו מקום - - -

והבאנו עוד גן, שמנו אותו באל מעראג' ושם יש בעיה - - -

זה לא גן. זה מעצר. זה לא גן. זה סתם.

אני לא הבאתי את זה בשביל מעצר, התושבים הפכו את זה למעצר.

עמירה, בבקשה.

חבר'ה, באמת בקיצור. באהבה גדולה אנחנו מדברים על כל ילד וילדה. יש כאן באמת בעיה בלקייה, שלא קיימת במקומות אחרים, של שני גנים שכבר יושבים עשר שנים במבנה חדש של בניית קבע שלא מאוישים כי יש בעיה שבעל הבית שהקרקע שלו לא נותן להפעיל את הגנים האלה. יש לנו גן של 35 ילדים, גן חובה ש - - -

כשבנו את זה לא ידעו על הבעיה עם הבעלים?

זה ראשי מועצה קודמים. אי אפשר ל - - - מאוד קשה ל - - -

בסדר, ברור.

35 ילדים של גילאי חובה, ביקשתי לפזר אותם בכל הגנים ביישוב. אין ברירה, עד שלא ימצאו פתרון לסייעת הזו. אנחנו מבחינתנו לא ישנים בלילה על כל ילד כאן. ילדי 3-4 לא שייכים למועצה הזאת, ילדי 3-4 שייכים למועצה האזורית אל קסום ונווה מדבר, אנחנו באמת בבעיה מכיוון שמדינת ישראל לא מסיעה ילדים בני 3-4, ילדים בני 3-4, ההורים שלהם מביאים אותם לגנים, בכל מדינת ישראל, ככה זה, רק 5 מסיעים. אין הסעה של 3-4, לא במטולה ולא בסכנין ולא במקום אחר. לא מסיעים ילדי 3-4, כי צריך להסיע אותם עם בוסטרים ועוד מלווה וכו'. אנחנו נאבקנו על הנושא הזה של כן לממן הסעות לגילאי 3-4 כי זאת בעיה מורכבת כאן וקיבלנו עכשיו מימון, 50 מיליון שקל משרד החינוך והאוצר נתנו. הכנו כבר את המבנה, יושב כאן ניר שמואלי, סגן מנהלת המחוז, יושבת כאן המפקחת על המחוז, אשרה שלייפר, כל אנשי המחוז, שאני אציג אותם בסיכום, כי עכשיו אנחנו ממהרים, בפירוש יש תכנית מסודרת, לא של לקייה. התכנית היא של אל קסום ונווה מדבר.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להגיד, באמת עושה עבודה יוצאת מן הכלל, הגיע גם לביקור בפזורה, מה שנקרא, אני אוהבת לקרוא לזה הכפרים הלא מוכרים, הוא הגיע ודחף את הפתרונות, כולל ההסעות, שהוא נתן את התמיכה לנושא הזה ובאמת עכשיו יש מתווה הסעה. אנחנו מתחילים להסיע את ילדי 3-4 במכוניות קטנות, עם בוסטר ועם מלווה, כדי שהם יוכלו להגיע לגנים שלהם. יש מגוון בעיות, נדבר עליהן בהמשך כי מחכים לנו תלמידים בתוך בתי הספר.

גם יש לנו כ-300 סטודנטים שאנחנו מסיעים, שאין את זה בסל לתלמיד של ה - - -

רגע, כשכולם מדברים אף אחד לא שומע.

הנושא של מגרשי כדורגל, זו טענה שהיא לכאורה הגיונית מאוד.

לחלוטין. פעם זה היה שייך למשרד החינוך, היום למשרד התרבות והספורט.

גם בבתי הספר?

לא, בתוך בית הספר? בתוך בית הספר יש להם - - -

הוא אומר שאין להם פה מגרשי כדורגל בתוך בתי הספר, זה נראה לי א'-ב'.

לא בכל בתי הספר יש מגרשי כדורגל. הוא צודק. הוא היה ראש מועצה והוא צודק, כי יש בתי ספר, למשל יש בית ספר שאנחנו נבקר בו היום, בית ספר שאנחנו רוצים להרחיב אותו, יש לנו פרוגרמה של הרחבה, אבל יש בעיה שהאנשים לא משחררים את הקרקע להרחבה.

זו בעיה שחוזרת על עצמה.

אז היבילים כבר סגרו את כל המגרש, זאת הכוונה.

כשיש מצוקת קרקע, אז כיתה לפני מגרש.

מבחינתנו זה רצון.

אמנם זה לא דיון ועדה, כי רק באנו לכבד את ראש המועצה - - -

בעל הבית - - -

אין בעל הבית, אני - - -

תן לו, מה אכפת לך.

אני בדואי בדיוק כמוהו. בבקשה.

מוחמד אלהיב, הממונה על המגזר הבדואי מטעם משרד החינוך.

אחר כך, בסיכום.

בקצרה. אני מברך על הסיור ועל הביקור הזה, מודה לכל אלה שעוסקים בחינוך למען הילדים בארץ בישראל והאמת, היום לא באנו לחלק פרסים, זו הזדמנות לשמוע.

הוא רוצה לפרגן לך פעם במיליון שנה, תן לו הזדמנות.

אתה החלטת שהוא בא לפרגן.

לכן אני מודה באמת ליושב ראש ועדת החינוך שכל הזמן מתעניין בכל מה שקשור לנגב, אבל, חברים - - -

אבל, הנה, ה'אבל' הגיע.

אנחנו, עמירה חיים, עובדי ציבור, חשופים לביקורת וחייבים לקבל כל ביקורת.

נכון.

העלו ראש המועצה וגם יושב ראש ועד ההורים שני דברים חשובים, אני אתייחס אליהם בקצרה. עניין תביעת הבעלות היא לא העבודה שלנו עכשיו, אלא של הגורמים שאמורים באמת להסדיר את הקרקע מאז קום היישוב עד היום הזה, שעליהם דיבר דוח מבקר המדינה, הם מִנהלת שנקראת הרשות להסדרת הבדואים. הרשות להרוס את הבדואים. לא משנה, העיקר, מיום שקם הגוף הזה עד היום יש דוח ביקורת וחייבים להסדיר את הקרקע בתוך היישובים האלה. זה דבר ראשון.

דבר שני, הילדים המוסעים. להבדיל מהבעיה, שהיא כל כך מורכבת, של ההסדרה, אני חושב ואתה מאמין גם, כולנו מאמינים, שכל ילד בישראל, חייבים לתת לו שירות חינוך ורווחה, להבדיל, לא לקשור את זה עם הקרקע בכלל, עם ההסדרה בכלל. אז אכפת לנו מאלה שגרים ביישובים הבלתי מוכרים שמוסעים, אני לא יודע מה רחוק, גב' עמירה חיים, לגבי להסיע ילד גן באיזה קילומטר, 2 קילומטר, נדמה לי שהחוק אומר? יש כאלה שמוסעים 5 קילומטר ויש כאלה 10 קילומטר, לא נכחיש, אני ככה רואה את העניין. לידיעתך, גב' עמירה חיים, וגם יושב ראש ועדת החינוך, יש 5,200, על פי נתונים של משרד החינוך, שהם עד היום, מלפני שנתיים, העלינו את זה בכנסת, במליאה, בוועדות, ואתה יודע את זה, מכובדי היושב ראש, 5,200 ילדים בגילאי 3, 4 או 5 ללא מסגרת חינוך.

המספר אותו מספר כבר שנתיים.

אותו מספר. מה אתם מציעים כאן?

רגע, העלית?

כן.

בעקבות הדיון שהיה והסיכום הפנינו את הבעיה לשר והשר תקצב 50 מיליון ₪ לסוגיה הזו. אני רוצה לדעת, זה מתקדם, זה השתפר?

איך התקדם?

אני אגיד לך. אל קסום ונווה מדבר, יחד עם מינהל הפיתוח, הכינו מתווה לתוספת של גנים שייבנו ולתקצוב ההסעות. אנחנו העברנו את התקציבים, הם בונים את המתווה וזה לפתרון.

אבל עד אז? עד אז נשאיר אותם ברחובות? 5,000, לא ילד.

אני איתך.

תודה.

אני חושב שעדיף לבנות לילדים במקום שלהם, לא צריך להסיע אותם. זה מסוכן.

אמרנו את זה. רגע, רגע.

התקציב. אני מסיים בזה.

רגע. אמרנו את זה בדיון הקודם בזמנו, הוועדה קראה, אני - - -

אין לי בעיה, אנחנו ניתן שירותים איפה שיהיו גנים.

בדיון הקודם, בסיור הקודם המלצנו, אני חושב שילדי גנים, מה שנקרא טרום חובה וגנים, המלצנו מצדנו להתעלות, המדינה יודעת להתעלות מעל מצב סטטוטורי תכנוני והמלצנו לעשות להם ליד הבית. הדעת לא נותנת שילדים קטנים רכים כאלה ייסעו קילומטרים בתנאים לא תנאים, בתנאי שטח לא - - - ובתנאי הסעה לא תקינים ולא בטיחותיים. אני שמח שהשר נענה מיד, כמעט תוך חודש נענה לבקשתנו ותקצב 50 מיליון ₪. נכון, זה לא לוחצים על כפתור ויש מיד פתרון ל-5,000 ילדים - - -

אבל נתחיל.

אתם יודעים להגיד לי שהמתווה התחיל? גנאדי, אתה מכיר את זה?

אני יכול לעדכן, ממש אתמול אנחנו קיבלנו רשימה משתי המועצות האזוריות. יש פה קטע איפה למקום את הילדים וזו העבודה של הרשויות המקומיות. תקציב יש, המנגנון קיים, אנחנו גיבשנו מנגנון של ההסעות של הילדים בטנדרים קטנים, אנחנו נבקש מ-2016 כבר להפעיל חלק מההסעות האלה.

תודה. בבקשה.

אני אגיד נקודה חשובה מאוד. בתוך היישוב חסרים תקציבים לבנייה ו- ו-, אבל אם אנחנו נסתכל לתלמידים שבאים מהפזורה, רבע לשבע, שמסיעים אותם באוטובוסים, אוטובוסים עלובים, בלי חלונות, בלי דלתות, בלי שום דבר, זה צריך - - -

ברור. רגע, לא אמרתי את זה עכשיו?

אנחנו חייבים לחשוב כולנו ביחד לבנות בתי ספר במקומות האלה, לא להסיע אותם. אל"ף, זה מביא אלימות, הסעות מביא לאלימות.

חאלד, אנחנו נחשפנו לזה, מסכים איתך.

צריך לעשות משהו.

לכן עובדים על זה, זה לא לחיצת כפתור.

רבותיי, אנחנו יוצאים לבית הספר.

(בסיור)

אנחנו כמשרד חינוך לא מתעסקים עם הצד האופרטיבי, אנחנו יודעים לתקצב וזה תוקצב. הכסף לא ניתן, ניתנה הרשאה תקציבית.

אנחנו לא באנו להאשים את משרד החינוך.

לא, אני מעדכן את היושב ראש, שיהיה בתמונה.

משרד החינוך, מה שצריך לעשות יעשה, אם העירייה תעשה, אם זה - - -

אני רוצה שתדע, הגנים מבפנים והגננות מצוינות, הבעיה זה המבנה.

(בהמשך הסיור)

פה זה ילדי ההסעות, פה ילדי הפזורה.

הם לא מעורבבים?

לא, בעיקר מגיעים ילדי הפזורה. הגננות פה מצוינות. יש מאחורה חצר משותפת. הגנים האלה הוקמו מזמן, הוקצו לזה מבנים.

זו החצר של הגן?

לא, החצר נמצאת מאחורה.

(בהמשך הסיור)

אני מאוד נרגשת ושמחה לארח אתכם בבית ספר אלעוהד.

מה פירוש אלעוהד?

הבטחה.

אלעוהד זה חוזה קדוש.

ברית.

הברית ההיא, לך לך מארצך וכל הדברים האלה.

יש לנו בדיוק אותו מקור, אנחנו מאותו מקור. יש לנו אותו אלוהים.

אני רוצה להציג כמה דברים על בית ספר אלעוהד. בית הספר שלנו, אני בסמה, מנהלת בית הספר 16 שנה, השנה ה-16 בוותק, בעלת תואר שני במינהל חינוכי, אני אספר קצת על בית הספר, כי אני מאוד מוגבלת בזמן לפי לוח הזמנים. אני לא אכיר את השמות, אני מודעת שיש לי פה אנשים שאני גאה שהם אצלי היום. אני מאוד גאה. אהלן וסהלן, עמירה, ניר.

בסדר, כולם, ועדת חינוך.

אהלן וסהלן לכולם, ברוכים הבאים. בית הספר הוקם בשנת 2001, כמו שאתם רואים, בלב שכונת לקייה. בית הספר היה צריך להיות שלושה שלבים, נבנו בבית הספר שני שלבים. היום יש 12 חדרי לימוד שמאכלסות 20 כיתות. יש לנו ארבעה מקלטים, שני חדרי ספח.

אמרת שני שלבים, מה עם השלב השלישי?

השלב השלישי עדיין תקוע.

איפה תקוע?

תקוע. יש תקציב ממשרד החינוך, יש - - -

גנאדי, מה אתה יודע להגיד לי?

יש תקציב, אבל אני מציע לצאת לראות, יש שם פשוט בית של מישהו במקום המיועד לבנייה.

כן, אנחנו נסייר ונראה מה הבעיה.

בית מאוכלס?

שטח חום.

בית מאוכלס?

כן. עדיין השלב השלישי תקוע. אנחנו נמצאים בצפיפות מאוד גדולה בבית הספר, כל המקלטים וחדרי הספח מאוכלסים וגם הספרייה והמעבדה. ויתרנו על רווחת התלמידיםעל מנת לאכלס כיתות לימוד.

בית הספר משרת שתי אוכלוסיות. אוכלוסייה א' זה ילדי יישוב לקייה, שהם מבני היישוב, האוכלוסייה השנייה הם ילדי הפזורה שמגיעים בהסעות.

כמה תלמידים מגיעים בהסעות?

143, מתוך 614.

זה הממוצע ביישוב, שליש. שליש מהתלמידים בלקייה מגיעים מבחוץ.

למרות שאין מקום להסעות, אין חניה לאוטובוסים בבוקר. התלמידים שלי רק בנס ניצלים מכל הבעיה - - -

בסמה, אני רק רוצה לומר לך, מאחר שאנחנו קצת איחרנו, בעוד שבע דקות אנחנו קמים ויוצאים, אז דברי בעיקר על מערכת החינוך .

על ההישגים פה, מה את צריכה.

וגם על מה חסר. באנו לשמוע מה חסר כדי לעזור.

תנו לה.

אני יודעת שפה יש משרד חינוך ויש ועדת חינוך, אין לי שום בעיה, לא חסר לי שעות תקן, לא חסר לנו תקציבים, מה שחסר לנו חדרי לימוד. מבחינת הישגים אנחנו כל שנה צוברים הצלחות. בית הספר ביישוב, גם ההורים מדברים על זה שהם לא רוצים להוציא תלמידים מבית הספר, אבל בית הספר כל הזמן בצמיחה טבעית.

כיתה א' עד ו'?

א' עד ו', כן.

בסמה, נשירה יש לך?

כן, זה אחד הדברים - - -

הכי כואבים.

ההצלחות שלי שאני יכולה להגיד, שאצלנו בבית הספר אין נשירה.

כל הכבוד. אני רוצה לומר לכם, חלק מחברי הוועדה היו בדיון שראמ"ה הציגו והמגזר הבדואי, קודם כל הפערים בחינוך במדינת ישראל הם קטסטרופליים, הפערים במגזר הערבי, עוד יותר קטסטרופליים, אבל המגזר הבדואי, בתוך המגזר הערבי, מתבטא בעלייה טובה ואני חושב, ופה אני קורא למשרד החינוך, לזהות מה נתן את העלייה הזו ולאמץ את זה. לטפח את זה ולפתח את זה לכל ה - - -

אבל ביסודיים אף פעם לא הייתה נשירה.

הנשירה היא בגילאי 15-17, הם יוצאים לעבוד.

לא, למה מוחאים כפיים? ביסודי אין נשירה.

אני מבין שיש בעיה בחורף, הבנתי שיש בעיה בחורף עם התלמידים שמגיעים מחוץ ללקייה, בגלל הכבישים.

יש בעיה שתלמידים מאחרים, ההסעות לא מביאות אותם בזמן, לפעמים גם היעדרות גבוהה בקרב התלמידים המוסעים והתלמידים באים עם תלמידי גנים, ובית הספר רואה עצמו בבוקר מארח תלמידים שהם קטינים בגן, לפני שהם הולכים לגנים, הילדים הגדולים, האחים בכיתות ו', הם אלה שצריכים ללוות אותם לגנים. זאת בעיה רצינית ובעיה מאוד מסוכנת, שאני כמנהלת לא לוקחת על האחריות שלי, שתלמיד מכיתה ו' יוצא להוציא את אח שלו מהגן. זו סכנה על הכביש וסכנות אחרות, אף אחד לא יודע מה יקרה.

איך פותרים את הבעיה?

זה לא היא.

לא, מה היא מציעה?

לא, אני - - -

אנחנו נציע, היא מציגה את הבעיות.

אני בת המקום, אני גם יודעת, כל ההצעות שלנו, שהעלינו, הנה ראש המועצה שלנו נמצא, אנחנו ישבנו בישיבות, יש לנו ראש המועצה, ראש מחלקת חינוך, המטרה שלנו היא טובת הילדים. היו לנו כל מיני פתרונות, ניסינו גם פתרונות. ההמלצה שלי היא בית ספר לילדי הפזורה.

זה האידיאלי.

מרחבים לפעילות, למשחקי כדורגל, שטחים חוץ מהכיתות. יש מרחבים למשחק?

כן, כמו שראיתם, אין לנו חניה, אין חניה למורים.

חוץ מחניה, לילדים בהפסקות?

אין חניה למורים, אין מגרש כדורגל.

אין, הכול קרוונים.

אין, הכול יבילים עכשיו.

יש קרוונים במקום, בגלל המצוקה. אם בשטח החום שמיועד לבינוי יש דירה של פולש לשטח, במקום שיבנו את שלב ג' ויפנו את הקרוונים ויהיו שטחים פתוחים. זה בעיה מזינה את הבעיה השנייה.

מה היישוב הלא מוכר הכי קרוב שממנו מגיעים הכי הרבה תלמידים?

זה היישוב עאווג'ן, בין רמות ללקייה.

אז הקמת בית ספר שם יכולה לעזור.

אני חושבת שכן.

את זה ראינו גם בסקירה במועצה. אם אני מוציא את כל ילדי הפזורה מתחומי מועצת לקייה מערכת החינוך בלקייה עובדת בשקט.

מה סוד קבלת הפנים הכול כך יפה שקיבלנו פה? הילדים עם הפרחים, כל כך יפה פה ומסודר.

זה בגלל הרשימה המשותפת.

יש לנו מנהלת מחוז - - -

רגע, עוד לא שחררנו.

זה נותן לי כבוד, אני רואה בביקורים האלה הזדמנות, זו הזדמנות לטובת הילדים.

אל"ף, בסמה, תודה. אנחנו מודים לך, באמת יצאת מגדרך בקבלת פנים של הדרומיים. אני דרומי, אני גם בדואי. אני גר ליד רהט.

מאיזה מושב לא מוכר, מהפזורה.

אני הולך להתמודד על המקום של טלב, הוא הזיז טלב אחר, אני אוריד את הטלב הזה.

שניכם, יש מקום לשניכם.

תקשיבו, בסמה, הכנסת האורחים של הדרומיים, ודאי של הבדואים, ידועה מאז ומתמיד, אבל אני באמת באמת רוצה לומר לך, אל"ף, תודה לך, אנחנו בלחץ של זמנים. אני רוצה לשאול שאלה, אני רוצה לדעת - - -

אתם לא מסיירים? הילדים מחכים לכם.

בסמה, תתעלמי, יושב פה ראש ועדת החינוך. הצברים הם חוצפנים, אל תספרי אף אחד, אני שואל שאלה, תעני לי, את מרגישה שיש לך מענה כמנהלת בית ספר לצרכים שלך? האם את עושה את כל מה שאת חפצה כמנהלת ואת מצליחה לקבל מענים וסיוע?

אני גאה מאוד להגיד לך שאנחנו בבית הספר, מכל הבחינות, אנחנו בית ספר קודם כל בניהול עצמי, אנחנו עשירים, כסף לא חסר, תודה למדינה - - -

אמרו לי שלקייה עשירים.

לא, אני מאוד מעריכה את זה ואני טיילתי בירדן וטיילתי בחוץ לארץ וראיתי בית ספר, אני גאה שאני מקבלת מענה כספי, אני בניהול עצמי. מבחינת שעות, מבחינת - - -

שאלה נוספת. פעילות חוץ בית ספרית - - -

אני לא מאשר - - -

תקשיב למה שהיא אמרה. לא, לא, לא.

באמת, מה אתה מצפה מפקיד?

בסמה, לא, רגע, שנייה.

בסמה, התלמידים פה כולם מדברים עברית וערבית חופשי?

לא, מה, אתה - - -

כמו ילדים קטנים. מה, שאלות של ילדים קטנים, באמת. הייתי מצפה ממנהלת, שהיא גם - - -

אם יש לה ניהול עצמי - - -

לא, לא נכון.

הבעיה פה היא לא בתפקוד של בית הספר.

בסמה, אומר לי טלב - - - בסמה, אני סומך עלייך שבאמת באמת גם בוותק שלך ובניסיון שלך, שאת באמת לא סופרת אף אחד - - -

זה לא נכון. זה לא נכון, כל המנהלים בבתי הספר, הם אומרים תודה לעמירה חיים - - -

אני יוצאת החוצה, יש לי - - -

בסמה, רגע. טלב רוצה לשמוע מה לא טוב. את יכולה ל - - -

בדיוק, מה הבעיות.

את יכולה להצביע לי מה הצרכים.

אני לא התרגלתי בבית ולא חינכתי להתלונן. אני מסתכלת על עצמי, ככה גדלתי.

טוב מאוד. טוב מאוד.

להסתכל על חצי הכוס המלאה ואני חייבת להתמודד עם - - -

אבל אין לך מגרשים, אין לך חצר.

היא אמרה.

הצפיפות, עכשיו תסיירו ותראו בעיניים. תראו את הכיתות במקלטים, כל בית הספר יש בו כיתות, בכל בית הספר יש - - -

סליחה, המנהלת, איפה עושים שיעורי ספורט?

היא אמרה, אין לה.

אין? אז בסדר, ספורט זה חשוב.

היא אמרה.

רשמנו את הבעיה הזאת שבע פעמים.

אי אמרתי את זה מהתחלה, שלב ג' עדיין תקוע, לא באשמתי ולא באשמת אף אחד - - -

אבל איך עד אז איך אפשר לעשות שיעורי ספורט לילדים? שזה חובה.

- - -

תודה רבה.

חברים, אני מציע ככה, אנחנו לא בכנסת. אני מבקש - - -

רגע, חבר'ה, זה מוסד חינוכי, תנו למנהלת לדבר.

חברים, אנחנו בבית ספר, מוסד חינוכי, תנו למנהלת לדבר.

בסמה, לכן אמרתי, תתרכזי בי.

הוא שאל אותי על העברית. קודם כל אני יוצאת לפעמים מהדברים האישיים שלי. אני האמנתי ששפות לומדים מגיל צעיר, הילדים שלי למדו מגיל אפס, מגיל קטן, בקיבוץ, והם יצאו העברית שלהם עם הערבית ביחד, לכן כשבאתי בשנה הראשונה לנהל את בית הספר, ככה חשבתי שאני גם אכניס בבית הספר מכיתה ב' עברית, ואני זוכרת שמפקחת המחוז, גילה נגר, באה אליי עקב תלונת הורים, 'בסמה רק שמה רגל בבית הספר, חשבה שהיא מנהלת, הילדים לא יודעים ערבית, היא כבר הכניסה עברית לכיתות ב'.'. ובאה אליי גב' גילה נגר ואמרה 'אני רוצה לראות שיעור', ו'גם ההורים אומרים, גם קלטת מורה מהמגזר היהודי'. אמרתי 'כן, מה רע בזה?' היא אמרה, 'אני רוצה לראות שיעור אצל המורה שלא דוברת ערבית, איך היא מלמדת את המגזר הבדואי'. אני אומרת לכם, אנחנו בית הספר, הילדים שלנו, העברית שלהם - - -

ברמה גבוהה.

איך הערבית שלהם? לא מעניין אותי העברית שלהם, איך הערבית שלהם?

הערבית שלהם - - -

לא, אני יודע מה אני אומר. כדי להגיע להישגים, אני רוצה קודם כל שהשפה המדוברת והשפה הספרותית, שפת האם, תהיה שגורה בפיהם.

אבל עוד שפה משפר.

בסדר, ברור, איך הערבית שלהם? תקשיב, מהדיונים עולה שבגלל האוריינות הנמוכה בערבית הם לא מגיעים להישגים. את יכולה לומר לי בתחום הוראת השפה הערבית, שפת האם?

הרמה של בית הספר היא ברמה של כל בתי הספר במגזר, אנחנו לא יותר טובים מהם ולא פחות טובים מהם.

שזה בעייתי.

זה לא נכון, אתם קצת יותר. זה לא נכון, לקייה קצת יותר.

כן, אני לא רוצה להגזים, אבל אני יודעת שאצלנו יש תכניות אחרות וייחודיות על מנת לעלות בהישגי השפה הערבית.

אבל יש בעיה. יש בעיה עם רמת השליטה בערבית.

יש בעיית דיגלוסיה.

הבעיה שהשפה הספרותית היא כמו שפה שנייה.

בסדר, צריך להתמודד.

מה עם אנגלית?

רגע, איך הגעת לאנגלית? בסמה, במקום שיעור בכיתה עוד שאלה אחת ואנחנו זזים. יש לך מורים, אנחנו עולים בוועדה, עולה תמונת מצב של רמת המורים, רמת המורים שאת מקבלת מהמכללות, הם מקצועיים? מוכשרים?

אני רוצה להגיד את המילה שאני תמיד אומרת, שהמורים של המכללות בישראל הם האוכלוסייה שאני - - - ואני אמרתי את זה לנשיאת מכללת קיי. לפני חודש הייתי עם נשיאת מכללת קיי ואני אמרתי לה את זה. אני מאוד גאה שהבוגרים של מכללת קיי הם ברמה שאני רוצה.

את רוצה שתהיה מכללה במגזר הבדואי?

זה אני חשבתי שכשאני אצא לפנסיה אני אחשוב על זה.

בסמה, באמת תודה.

(בהמשך הסיור)

תן לי, אני אשאל שאלות.

זה נוער במרכז הארץ, זו כיתה של עבודה מדעית, עכשיו יש לנו תחרות סייבר והם עובדים, כולם מתחרים, הם תותחים חבל על הזמן, הם תלמידים מאוד טובים.

תותחים ותותחיות.

תותחים ותותחיות. הם טובים מאוד. אנחנו ניכנס לתחרות ונזכה בעזרת ה'.

אתה נוסע כל יום או שאתה גר בדרום?

בכל המגזר הבדואי הבנות מובילות במדעים.

בכל מקום. לא נעים להגיד לך, בכל תחום הנשים מובילות.

אל"ף, זה נכון, אבל במגזר זה בולט.

תגיד לי, הם רואים בזה תחום - - -

מחצית מהתלמידים במגמה מתחברים לזה כמגמה.

(בהמשך הסיור)

טוב, רבותיי. אין לנו זמן. הצעה לסדר, רבותיי. אתה, כשאני אתן לך את רשות הדיבור, יש פה חברי ועדת החינוך. בלי קריאות ביניים, כולם ישאלו, אנחנו רוצים באמת, אפשר גם לעשות סיור בחוץ, כדי להתרשם, תציג גם בעיות, אם יש בעיות בצורה הכי - - -

אף אחד לא מפריע, שום מילה.

לאחר מכן - - -

אני אציג את הכול.

תציג את עצמך, יש לך ארבע דקות.

אהלן וסהלן לכולם. קוראים לי מוסא אלצאנע, אני מנהל בית מקיף מקיף אקראא.

גם אתה באת מתימן?

כן, מצנעא. יש לי מצגת, שגם יראו את המצגת.

(הצגת מצגת).

מה פירוש אקראא?

אקראא זה לקרוא. בית הספר אקראא - - -

זה הפסוק הראשון בקוראן. זה ציטוט מהקוראן.

כן, בית הספר נוסד ב-2010, התחלנו במבנים יבילים, קרוונים, היו לנו 12 קרוונים, היו בצד הזה של המבנה החדש, שם היינו שלוש שנים, כיתה ז', ח', ט'. ב-2013 בנינו את המבנה החדש, עברנו למבנה החדש, כשכמות התלמידים גדלה. היום אנחנו בבית הספר 34 כיתות, 14 כיתות חטיבה עליונה, 20 כיתות חטיבת ביניים. כל בית הספר, הכיתות התקניות בבית הספר, לא מקלטים, זה 18 כיתות. אנחנו ניצלנו את כל הכיתות, גם המקלטים, הספרייה וגם חלק מהמעבדות.

כמה כיתות מיועדות בשלב ב'?

שלב ב' אמורות להיות 12 כיתות.

נוספות?

כן.

עדיין חסר, כי יש לו 18 ועוד 12 זה 30 וצריך 34.

זה צומח, יש עוד שלב ג' גם כן.

היום יש לנו 928 תלמידים שמגיעים מהאזור הדרומי של לקייה. 60% מהתלמידים שלנו הם מוסעים שמגיעים מדרום לקייה בהסעה. התנאים שם הם קשים - - -

30%?

כי אין תכנית שם ואין חשמל ודרכי הגישה - - -

כמה, 60?

פה זה 60%.

צוות בית הספר הוא 79 מורים, שהם מורים צעירים ברובם הגדול.

בכמה כיתות יש לך שני מורים?

יש לנו בתיכון מורה לאתגר, אנחנו מפצלים כיתות, שם יש לנו שלוש כיתות.

אתם מבינים, התקצוב הדיפרנציאלי - - -

וביסודי - - - אבל זה היטיב דווקא עם המגזר.

זה לא היטיב, זה קידם, כי עדיין - - -

כל התלמידים שלנו מגיעים - - - על ידי מכללה ארצית סכנין שבאמת נותנת ותומכת בנו מאז שהתחלנו את התיכון ועד היום, אנחנו מקבלים את כל התמיכה. משרד החינוך גם עושה את הטיפוח והדרכה ו - - -

אני לא מבין, מה זה מופעל על ידי המכללה הארצית סכנין? מה הכוונה?

הבעלות.

הרשת.

יש לנו מגמות, שאני אפרט יותר מאוחר, שהן עונות על הצרכים של התלמידים, יש לתלמידים המצטיינים וגם התלמידים הבינוניים וגם התלמידים המתקשים.

דלג, דלג.

עכשיו לבעיות.

הריבוי הטבעי הוא - - -

ריבוי טבעי זה לא בעיה, זה ברכה.

יש לך הזדמנות שהוועדה תעזור לך, אז בוא נדבר על הבעיות.

למרות כל הקשיים, למרות המבנים היבילים שהיו לנו, למרות כל זה, אנחנו הגענו ל-46.5 בהישגי הבגרות בתשע"ד, בתשע"ה 57%, תשע"ו- 58%, השנה אנחנו מצפים ל-60% פלוס.

השאלה היא איכות התעודה, לא רק - - -

חבר, תן לנו קצת קרדיט, נדע לשאול את השאלות.

אני אפרט כאן. אם מסתכלים כאן על תשע"ו, 50%, אנחנו מדברים על 5 יחידות בגרות מתמטיקה, אם אנחנו מדברים על 30%, בתנאים כאלה אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה ואנחנו בעלייה. לא היה לנו בתשע"ד ולא בתשע"ה, 5 יחידות, עכשיו אנחנו מדברים - - -

קיבלת סיוע מהמשרד כדי לעודד 5 יחידות?

אנחנו קיבלנו שעות ואנחנו גם השתתפנו בבית הספר הווירטואלי. יש לנו גם עלייה ב-5 יחידות, אנחנו באמת רוצים שתהיה לנו בגרות איכותית.

נשירה, אתה יכול לומר לי? תנסה לומר לי בנים-בנות, תחלק לי את זה.

אני אחלק, בקשר לבנים, חלק מהבנים הולכים לבית ספר טכנולוגי - - -

זה לא נשירה.

זה לא נשירה. יש תלמידים שאחרי כיתה י' יש נשירה ואנחנו - - -

כמה? אחוזים.

אנחנו מדברים על 10%-12%, בנות פחות. 5% זה בנות.

פעם זה היה הפוך.

זה בגדול מה שקורה.

תגיד לי, מה לגבי בעיות יותר עמוקות? שתייה, בעיות של נשירה לא רק לעבודה, נשירה קשה של ניתוק, ילדים בסיכון.

אנחנו מדברים על תלמידים שנושרים, שהם 10%, שהולכים לעבוד או - - -

לעבוד זה משהו אחר.

מתוך 10%, אומר לך חבר הכנסת גליק, אתה יכול לומר לי כמה מהם מוגדרים כנוער בסיכון בגלל רחוב, סמים?

תופעת הסמים, אני רוצה להגיד, כאן אצלנו בבית הספר, אין, אנחנו לא מרגישים אותה כלל, אבל ביישוב, בדרום, בנגב, אני לא יודע, אני לא כל כך מתמצא בזה, אבל ילדים בסיכון, אני חושב שיש ילדים בסיכון ויש לנו את התכניות באמת למנוע את הנשירה של התלמידים. אנחנו מנסים בכל הדרכים למצוא - - -

זאת אומרת אתה לא מרגיש שזה משהו משמעותי בעייתי קונקרטי?

268 ילדים בסיכון גבוה, בני נוער, בלקייה.

בכל לקייה.

בכל לקייה, מאותרים. 570 ילדים ובני נוער, אבל בני נוער יש לנו 268 ילדים, לשאלתך.

אנחנו היינו בית ספר צהוב, עברנו עכשיו לבית ספר ירוק בשעה טובה - - -

אתגרים בבית הספר. קודם כל הידוק הקשר עם הקהילה, אנחנו עובדים על זה, אנחנו רוצים להעמיק את זה, זה יעזור לנו לשפר את רמת ההישגים וגם את רמת החינוך. העלייה בהישגים, גם במיצ"ב, גם בגרויות וגם בגרות איכותית, אנחנו עובדים על זה על מנת להגיע לרמה הדרושה, שבאמת התלמידים שלנו ישתלבו באקדמיה בצורה טובה.

אני חושב שהאתגר החשוב ביותר, המבנים, להתחיל לבנות את השלבים הבאים של בית הספר, מגיע לנו, אנחנו שלוש שנים במבנה הזה, צפוף לגמרי - - -

גנאדי, ראש המועצה, איפה זה עומד?

בתכנון. מהנדס המועצה פה.

נחתם ביום חמישי עם הקבלן המבצע בשלב 12 כיתות, שהוא תוך חודש מתחיל לעבוד.

אם לא יהיו הפרעות מבעלות על הקרקע.

אם לא יהיו הפרעות. זה כמובן.

אנחנו שלוש שנים במצב הזה, אנחנו שומעים על דברים, לצערי, אבל הדברים לא מתקדמים בקשר לבנייה חדשה ב - - -

אבל כשנחתם חוזה עם קבלן זה כבר, תהיה קצת אופטימי.

אני מקווה.

אלא אם זה נחתם לפני שלוש שנים.

לא, הוא אומר לך - - -

הוא אמר ששלוש שנים הם במצב שעוד חודש מתחילים.

הייתה בעיה עם בעלויות שלא הסדירו.

כאן חסר אולם ספורט, מגרש כדורגל, אלה האתגרים שעומדים. אם אנחנו מדברים על תנאים ועל רווחת תלמידים, חסר שם מגרש כדורגל, חסר אולם ספורט, זה המתקנים שהם חיוניים מאוד לבית הספר.

מגרש כדורגל ומתקני ספורט?

אולם ספורט, כי אנחנו רוצים שגם לבנות תהיה פעילות, יש לנו מורות לחינוך גופני והמורות, קצת קשה להן בחוץ לעשות - - -

בצדק.

יש שטח? איפה הבעיה?

בקשר לאולם ספורט, יש לנו תקציב מקרן - - - 5.5 מיליון, התקציב של האולם הוא 7.5, חסר למועצה 2.5 מיליון שאנחנו מחפשים. משרד החינוך לא - - -

משרד החינוך, מה?

משרד החינוך לא מממן מגרשי ספורט.

הספורט לא שייך למשרד החינוך, זה התרבות והספורט, כבר כמה שנים אנחנו לא אחראים על זה. זה לא אותו משרד.

דבר שני, ראיתם את דרכי הגישה לבית הספר, החניון - - -

רגע, אבל אם אנחנו לא מתקדמים אז לא עשינו כלום, אז לא יהיה לך מגרש ספורט. מי אחראי? הרשות? מי?

בדרך כלל הרשות.

הוא אומר שחסר 2 מיליון, אז מה - - -

יש לו 5 מיליון, שיתחיל עם ה-5 מיליון.

משרד התרבות והספורט?

אין מישהו ממשרד התרבות כאן?

רבותיי, רגע.

יש מנהל אגף תרבות של ה - - -

רגע, רבותיי. המהנדס, מבחינת שטח לבניית אולם הספורט, יש אותו?

קיים.

קיים ו-5 מיליון גם.

יש תקצוב מקרן - - -

יש תכנון, יש היתר, יש הכול.

אז שיתחיל אם יש 5 מיליון.

המועצה, מה אתה עושה?

אנחנו נשיג את התקציב החסר בקרוב, בעזרת ה'.

אם תצטרך עזרה מאיתנו מול המשרד נעשה את זה.

משרד התרבות אומר שיש כסף. באמת.

לא, לא היה להם כסף בעבר, אבל אנחנו פונים למשרדים אחרים.

צריך לבקש שוב ושוב.

מנסור, אני וטלב ומסעוד מוכנים לעקוב אחרי הנושא, בסדר?

מוסדות ציבור זה החומש הבא.

אז אנחנו מחכים לחומש הבא.

חניון לרכבים של המורים. המורים חונים, ראיתם, בשביל הגישה לבית הספר וגם השביל לא כל כך מסודר.

גישה יש - - -

אנרכיה. יש פה משהו שהוא שבר, אנרכיה, כשל? תגיד.

תגיד.

תגיד, אם לא, טלב לא יהיה רגוע.

למה? היום הוא קיבל מחמאות. תודה, תודה, תודה.

אני רוצה להגיד ש - - - גם כלפי הרכבים שלהם, ברגע שמורה יושב בכיתה והרכב שלו בחוץ לא בטוח - - -

מה אתה רוצה, שהוא ייכנס לכיתה עם הרכב?

אין חניה.

לגבי החניה, אני רק אעדכן, שלוש פעמים המועצה שלחה קבלן עם תקציב לסדר את החניה ותובעי בעלות גירשו אותו.

אז תפנה למִנהלת, למי אתה מחכה? תפנה למִנהלת.

יש בעיית תביעת בעלות.

בסדר גמור, אבל היא הכתובת.

לא, טלב, אתה מיתמם. יש בעיה של בעלות. הוא אומר לך, יש כסף, יש תכנון, יש היתר. אתה יודע מה? שיא החוצפה שאולי אחד מתובעי הבעלות יושב פה ומתלונן למה אין פה חניה. יכול להיות גם מקרה כזה. בחייך, נו.

נו, אז מה עוזר לך הצעקות?

לא, אני מנסה להסביר לך.

אבל יש מִנהלת? שתפתור את הבעיה.

תפנו למנהלת, אם היא יכולה לעזור לכם.

אם יש שאלות, אנחנו כאן.

אני רוצה להוסיף עוד משהו.

אתה לא יכול להוסיף משהו. אתה ועד הורים? אני אתן לך - - -

אני - - -

לא, לא, אני נותן רשות דיבור. תקשיב, אנחנו ועדת החינוך, תפקידנו לפקח על משרד החינוך, על עבודתו של משרד החינוך ומדי פעם הדיונים צפים ועולים. יש לנו את הסוגיה הזו שעומדת לפתחנו, הפערים בחינוך. נכון שבמגזר הבדואי לאחרונה יש עלייה לעומת כל המגזר, אבל זה עדיין לא מספיק, אנחנו עדיין נמצאים ב - - - השאלה, אתה כמנהל, מציב לך יעדים לבית הספר להביא את זה בשלוש שנים, ארבע שנים, חמש שנים, להרים את זה לרף מסוים, ראינו את ה-30%, מבורך, לא מספיק. השאיפה שלך להגיע לפחות - - -

ל-100%.

רגע. אתה יודע? אלוהים ברא את הלשון בלי עצם, אפשר להגיד את הכול, לא כואב. תקשיבו, לפחות תגיע, השאיפה שלנו להגיע לפחות לכלל האוכלוסייה. אתה הולך לשם? אתה מבקש אמצעים לצורך זה?

אנחנו שואפים שכל התלמידים שלנו יגיעו לבגרות ויהיה להם את הכרטיס להיכנס לכל המכללות וכל זה, אנחנו שואפים לזה, שלא לפספס תלמיד אחד בבית הספר.

יש לך תלמידים שהיית יכול להכניס אותם לכיתת אתגר או מב"ר ואין לך תקן?

יש לנו תקנים, אנחנו קיבלנו את כל התקנים, כל התנאים - - -

אין לנו כיתות.

אני מדבר איתו, הוא מנהל בית הספר, הוא לא יודע לדבר?

הוא גם מנהל.

בסדר, תנו לו. אני אתן לך, תבקש, אני אתן לך.

אתה תדבר אחריו.

תן לי רגע, אני אגמור, אני אעביר לך.

מבחינת שעות לימוד, תקציבים לבית הספר, אנחנו מקבלים, אנחנו יש לנו גם מורים טובים מאוד ומצוינים ואני אומר לך, להשיג בגרות יותר איכותית ולהגיע לאחוזים גבוהים, אנחנו באמת שואפים. היום יש לנו 30%, אנחנו לא מסתפקים - - -

מה מונע ממך להגיע לתוצאות יותר גבוהות?

התנאים בבית הספר היום, התנאים שקיימים בבית הספר מגבילים, הצפיפות בבית הספר.

צפיפות.

היא מגבילה אותנו חזק. היום אין לנו כיתות, חייבים לתקצב כיתות, לנצל מעבדה באופן איכותי, התנאים הפיזיים של בית הספר. אם מדברים על אולם, מדברים על אולם, מדברים על מרווח לתלמידים, 928 תלמידים ב - - -

תודה. מנהל החטיבה, רצית להוסיף משהו?

אמרתי, המחסום העיקרי בבית הספר, עם כל התמיכה של משרד החינוך וכל מה - - -

זה הכיתות.

- - - שאנחנו מקבלים, אבל יש לך מחסום, זה הכיתות. כשאין לך כיתה, הדבר הבסיסי - - -

מהנדס המועצה, תוך כמה זמן בינוי של שלב ב'?

הכוונה שב-1.9 יהיה להם 12 כיתות.

שנת הלימודים הקרובה? 12 כיתות נוספות?

כן.

אוקיי, תודה רבה.

מה אמרת, מה המחסור?

המחסור זה 16 כיתות עכשיו ולא 12.

ברור, ספרנו, ראינו.

רק שתי הערות, אני רוצה לומר, בעניין הזה. אל"ף, לגבי העניין של בתי ספר תיכוניים, יש כאן שני בתי ספר תיכוניים שהם עיוניים, אין בית ספר תיכון טכנולוגי ולכן התלמידים הטכנולוגיים יוצאים.

במועצה הוצג לנו שיש להם שאיפה לבנות.

חשוב שיהיה בית ספר טכנולוגי. כאן יש 1,000 תלמידים, למשל בית הספר הזה. לגבי שטחים לבינוי, אנחנו, המשפחה תרמה את השטח לבית הספר התיכון, המשפחה תרמה את השטח לאולם הספורט, והמועצה לא קיימה ולא בנתה. תמיד מדברים על תובעי הבעלות, אנשים תרמו שטח לבית הספר, גם השטח למגרש הכדורגל, המשפחה תרמה אותו ואני כבר מודיע לך שהמשפחה מתכוונת לתרוןם את החניון למורים. כל מה שצריך לעשות יעשו, השאלה היא העניין של בית ספר טכנולוגי והדבר השני הוא לא רק הישגים. שמענו רק הישגים, גם בנגב בכלל, יש את העניין של הערכים. יש לנו בעיה קשה של אלימות בתוך החברה הערבית בכלל ובנגב בפרט, הגיע הזמן לא רק שיידעו גיאוגרפיה, גם שיהיו בני אדם, שהמורים יהיו מוכשרים וייתנו כלים לתלמידים להתמודד עם בעיית האלימות ואנחנו רוצים גם כן שתהיה תכנית לגבי הערכים ולא רק לגבי גיאוגרפיה והיסטוריה.

יש חינוך לא פורמלי, יש תקציבים, אנחנו צריכים להתמקד לא בצפיפות בכיתות, אלא איזה אדם אנחנו רוצים, איך הוא יתנהל בתוך החיים, וזה לדעתי לא פחות - - -

מספר משפטים על הבלתי פורמלי, אתה יכול לומר לי מה בית הספר עושה?

החינוך הבלתי פורמלי, אנחנו במועצה, יש תכנית עכשיו שאנחנו אמורים להיכנס בחודש ינואר, אנחנו קיבלנו 350,000 שקל על מנת להפעיל את בית הספר, בית הספר יהיה עוגן לאזור הזה שיפעילו את כל ה - - -

כמה מורים יש לך מחוץ לדרום, שמגיעים מהצפון?

40%.

אני בכוונה שואל בכל מקום כי אנחנו הולכים לקיים דיון בנושא הזה.

אני רציתי לומר כמה מילים.

יש לך דקה, בכבוד.

מישהו דיבר פה על הילדים שנפלו היום בוואדיות, בגשם שם?

לא.

אף אחד לא דיבר, לא מעניין אותם מזה. זה באמת - - -

לא, זה לא הדיון.

זה ילדי הפזורה.

בסדר, אם זה היה מעניין היו מדברים על זה. הילדים שם נפלו בוואדיות בגלל הגשם, עם כל הגשמים הם נשארים שם בלי בית ספר, הם מעוניינים פה רק לקבל כסף על הילדים בבית הספר, בנסיעות הם מקבלים כסף ולהעביר את הילדים. הילדים נשארו שם, חלק בא וחלק עם מכוניות, עד שהם יגיעו לפה אלוהים גדול.

זו הפזורה, דיברנו עליהם.

כל החורף, בזמן שיש חורף הם לא באים לבית הספר.

אנשי המִנהלת, על הבעיה הזו אנחנו שומעים מהבוקר. הדרכים - - -

צריך להקים בית ספר.

בסדר, אבל עד שיקימו בית ספר צריך להסדיר את הדרכים, כמה זה? כורכר וקצת - - -

נכון, כמה אני דיברתי בשביל זה? ארבע-חמש שנים אני מדבר, אף אחד לא מעניין אותו, מעניין אותם רק לקבל כספים, לא מעניין אותם - - -

תודה רבה, חשוב מה שאמרת.

זה שליש מ - - -

הם נפלו היום בוואדי, אני העברתי אותם, תסתכל על הגוף שלי.

תודה רבה, אדוני.

בואו נשמע מה קורה עם ה - - -

שם נשארים כל הזמן, נופלים שם ילדים ונופלים בוואדיות שם, אף אחד לא מעניין אותו - - -

הדרכים לא בטיחותיות.

כל אחד - - -

שמענו, תודה. עמירה.

ללא כל ספק יש המון אתגרים וחסמים שאנחנו לא מתעלמים מהם. יש עלייה בהישגים ויש עלייה בדברים במאמץ באמת אדיר. כדי להשיג איזה שהיא עלייה, כשיש הרבה חסמים אז המאמץ הוא כפול ומכופל. צריך לומר את זה. אנחנו נמצאים בחיפוש דרך מתמיד, המשרד משקיע באמת הרבה, עד עכשיו הושקע בחינוך הדיפרנציאלי מאות שעות. יש בתי ספר שקיבלו תוספת של 300 ו-400 ו-500 שעות. היינו בבית ספר שראינו שני מורים בכיתה. כל זה כדי להדביק את הפערים ולשבור את הקשר בין מצב סוציואקונומי להישגים לימודיים, שאנחנו לא מקבלים אותו, אבל החסמים הם חסמים שאנחנו מתמודדים איתם.

חסם אחד קטן, אני לא ארחיב, הדיגלוסיה. הילדים נבחנים בשפה זרה כמעט. הם מתחילים כיתה א' ולומדים ערבית שהם לא מכירים אותה. אין דבר כזה בצפון. ילד בצפון נכנס לכיתה א', לומד ערבית ערבית. אצלנו לא, כבר בכיתה ב', כשיש מבחני מיצ"ב ראשונים הוא נבחן בשפה זרה, הוא לא מכיר את השפה שהוא נבחן.

זו בעיה שחוזרת על עצמה בכל המגזר, אבל - - -

ואז יש פער בין ההישגים של המיצ"ב לבין ההישגים של ה - - -

אבל, עמירה, זה אתם, זה המשרד, השאלה מבחינת המורים, כוח ההוראה.

לא כוח ההוראה. שנייה אחת, אני אומרת, בתיכון הם מדביקים את הפער - - -

אמר לי פה הורה בדרך - - -

שנייה, תן לי.

עמירה, אני רוצה לעזור לך. אמר לי הורה פה, מהמגזר, 'אני מעדיף כדי להתגבר על המחסום של השפה הספרותית, השפה שהם נבחנים בה, כשמגיע מורה שהוא לא ערבי, שהוא למד את הערבית הספרותית והוא מלמד בכיתה, אני מקבל תוצאות יותר טובות מה - - -'. אני חושב שהמשרד צריך להוביל ביחד עם המל"ג בסוגיה הזו של הכשרת מורים, של הסמינרים, של המכללות, של המכללות להוראה, לגבי הוראת השפה. אי אפשר להגיע להישגים בלי אוריינות גבוהה.

לפני עשר שנים, רק שתבינו, לא הייתה גננת אחת מוסמכת במגזר הבדואי, כל אחת הייתה גננת, 10, 12 שנים, היום כולן מוסמכות וכולן מלמדות בשפה הערבית. היום ילדים שיושבים בכיתה י"א-י"ב, לא הייתה להם גננת, תחשוב על ההצטברות של הלמידה.

את אומרת לי שהיום בגילאים הנמוכים זה כבר - - -

היום, רק היום יש טקסטים שגננת יכולה - - - עכשיו, גם הגננות בעצמן לא ידעו את השפה כדי ללמד את הילדים, גם מורות בכיתות א', ב', ג'. אנחנו נמצאים בהכשרה מאוד מעמיקה כדי שילמדו. ואז, תאמין לי, אני אומרת, לפעמים מנהל עובר במסדרון, הוא שומע שהמורה חוזרת לשפה המדוברת, ילדים שומעים הרבה שפה מדוברת וקשה להם להתמודד, מתי הם מדביקים את הפער? בתיכון הם מדביקים את הפער ולכן הישגי הבגרות, שכבר חצו את ה-50%, יש לי יישובים יהודיים שהם פחות מאשר בלקייה ובמקומות אחרים, כי התלמידים כבר קולטים את השפה ומצליחים בבגרויות.

יש חסמים של מורים, חוסר יציבות של מורים. חבר'ה, יש חוסר יציבות של מורים, המורים לפעמים ביום רביעי בלילה נוסעים, לא באים ביום חמישי, או לא חוזרים מספיק מוקדם ביום ראשון. אז אנחנו במאמץ גדול להכשיר יותר מורים מהדרום. רוב המורים היום הם מהדרום, ביסודי כמעט שאין מורים מהצפון, פעם 30%-40% היו מהצפון. קורסים שלמים במכללות כדי להדביק, זאת נקודה חשובה, והמשרד ישקיע בזה, ועל זה באמת צריך לדבר כי זו אחת הסוגיות הכי גדולות.

יש בעיות תשתיות, יש רשויות. אני לא רוצה עכשיו לומר שהכול ורוד, ממש לא, ההתמודדות היא מאוד מאוד קשה ולכן גם ההישג הוא הישג שצריך להעריך אותו ולומר בואו, ממשיכים לעשות איזה שהוא מאמץ. לגבי הערכים - - -

רגע, הדרכים, עוד לפני הערכים.

משפט אחרון.

רגע, אנחנו נתייחס, ניתן למנהלת.

אני מסיימת. תן לי לסיים, משפט אחרון. אני רוצה להגיד, כי שאלתם. צודק במאה אחוז הנושא של ערכים, זה מספר אחת, זה הראשון, זאת התשתית, רק עליה אפשר לדבר על הישגים לימודיים. ולכן כשקיבלנו תקציב של החלטת ממשלה, לקחנו 40 מיליון שקל מזה, מחצית מהסכום ואמרנו שלא ניתן את כל הסכום להישגים לימודיים. מחצית מהסכום המרכזי שמנו בערכים, לפני שנתיים תנועות נוער נכנסו לכאן, פתחנו 12 סניפים של תנועות נוער, לראשונה מאז קום המדינה נפתחו במגזר הבדואי. כל הפעילויות שבתי הספר מקבלים עכשיו זה תקציב מדינה של 40 מיליון רק לחינוך הבלתי פורמלי.

עכשיו עם תכנית האתגרים הקרובה התקציב המרכזי הולך שוב לחינוך הבלתי פורמלי. אנחנו רוצים לראות איך לעשות חוגים לילדים. הילדים אחר הצהריים לא מספיק מטופלים. אם אתם רוצים לדבר איתי על בעיה אני אגיד לכם, זה חסם, איפה הפעילות אחר הצהריים לילדים?

כי המנהלים לא נותנים את בתי הספר.

שראשי הרשויות יקומו ויגידו 'אנחנו רוצים להפעיל כאן'. יש כאן קבוצת צעירים, שגם יש להם כסף, מוכנים להשקיע. אמר לי בחור, 'לי יש שלושה ילדים בבית ספר, אני מוכן להשקיע, רק שיפתחו חוגים, רק שיעשו, אני אשלם על זה'. זאת אומרת זה משהו שצריך להיכנס אליו ובגדול.

מתנ"ס אין פה?

יש מתנ"ס.

בערים תנועות הנוער לא במתנ"סים.

מאה אחוז, אני שואל, שאלתי אם יש מתנ"ס.

אני לא ארחיב, אבל הנושא של הערכים, אתה צודק במאה אחוז, זאת התשתית, תרבותית, ערכית, ועליה צריך לבנות.

יש לכם תכנית מנהיגות צעירה בבית הספר?

אני לא הייתי מתעלמת משום קושי שיש כאן.

אתם מעודדים, מטפחים מנהיגות?

כן, בטח.

סליחה, חבר הכנסת - - -

עלתה בעיה קשה עוד מהבוקר, עניין הדרכים.

נגיע לתשתיות.

יש לנו את החוגים של ההתנדבות, של הבגרות החברתית וההתנדבות, ויש לנו גם מד"צים ומנהיגים צעירים, זה לטפח מנהיגות בבית הספר, זה קיים, בחטיבת הביניים ובתיכון.

המִנהלת.

קודם כל אני אגיד משפט אחד, ברשותך.

לפני שאתה אומר, אני רוצה שתבין, מה שנאמר פה הוא בלתי נסבל, 5,000 ילדים הולכים ברגל כל יום 2, 3, 4, 5 קילומטרים בגשם. זה בלתי נסבל, בלתי נסבל.

תציג את עצמך ותסביר לנו.

אני עותמאן אבו עג'אג, ראש אגף חברה וקהילה. קודם כל מה ש - - -

ראש אגף חברה וקהילה איפה?

ברשות. הדרך פה מביישת, הדרכים פה מביישות, ראינו הרבה דברים מביישים, יש פה בנייה, יש פה מערכת חינוך משגשגת, יש פה עבודה מאוד יפה ואין דרך, זה מבייש. הנושא הזה, אני הולך לבדוק אותו באופן אישי בתוך הרשות, למה הדרך הזו - - -

מתי יהיו לנו תשובות? בואו נקבע לוח זמנים.

רגע, יהודה, יהודה.

יעקב, לא, את הסיפור הזה כבר שומעים שנים. מתי לדעתכם יהיה לנו תאריך יעד שיהיה פתרון לדבר הזה? זה הכול.

הרשות מובילה עכשיו תכנית מפורטת ליישוב לקייה, תכנון מפורט לכל היישוב לקייה - - -

תאריך יעד.

שנייה, תן לי, בבקשה.

תן לו.

הוא לא מוסמך להגיד לך.

אז מי מוסמך? שמי שמוסמך ייתן לי - - -

אתה יודע לעזור בכל תחום.

שמישהו פה מוסמך, שייתן תשובה.

רבותיי, אני יכול לקום ולהמשיך את הסיור. תן לו לדבר.

לקייה עוברת עכשיו תכנון מפורט, כל היישוב של לקייה, לגבי דרכים, בניית מבני ציבור, שכונות חדשות, אנחנו נכנסים לעידן חדש ברשות. יש פער ענק, אנחנו מודעים לפער, יש פער גדול מאוד שקשה מאוד להדביק אותו, יש הרבה פשלות שהיו בדרך. אנחנו מודים בזה, אנחנו לא באים ואומרים שעשינו עבודה מאוד טובה. אני אומר לך גלוי, אני בדואי שעובד בתוך הרשות ואני מוביל קו אחר לגמרי, מנסה להוביל את הרשות למקום אחר. יש פה פשלות גדולות ו - - -

בבקשה.

מה השם והתפקיד?

יריב מן ממשרד החקלאות, פיתוח כלכלי וחברתי. הנושא של הדרכים, דיברתי הבוקר עם יאיר מעיין לגבי האנשים בפזורת לקייה. דיברתי עם יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות, הבנתי שלפני שבוע נקבע שאל קסום , המועצה, תבצע את הדרכים האלה. דמיטרי, מהנדס המועצה. זה אמור לקרות במהלך שנת 17'. זה אחרי שיחה שלי עם יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות, מהבוקר.

יהודית, תרשמי בסיכום שאנחנו נבקש תוך 45 יום מהיום להגיש לנו תכנית בסוגיה הזו.

תכנית מפורטת לגבי הכול. זה לגבי רק אזור אחד.

זה לגבי הדרכים שראש המועצה לפחות - - -

זה 2,000 תלמידים, זה לא סתם, זה שליש מהתלמידים בלקייה.

תודה רבה.

תודה רבה לאנשי מחוז - - -

יש עוד משהו טוב להגיד?

האמת שיש משהו טוב להגיד.

תגיד. זה יעצבן פה כמה אנשים, אבל תגיד.

לא, טוב, התכוונתי להבטחות שתעשו.

כולו פקה פקה, אל תתייחס למה שאומרים, שקרנים כולם.

בית הספר הזה ירד משמים, נכון?

לא יעשו כלום.

בית הספר הזה החדש - - - בבקשה, אדוני.

חשוב להגיד שיש פה גם מיזמים משותפים, שהם מעבר לתקציב משרד החינוך, אם זה נגב גליל, אם זה משרד החקלאות, מפעלות חינוך.

אתם יכולים לתת לי מענה לדלתא של אולם הספורט?

אל"ף, זה לא משרד ה - - -

הם עסוקים ב - - - הריסת הבתים, אין להם זמן - - -

הפסקת אותי, תן לי לדבר.

בבקשה, אדוני.

אני רוצה לדבר על כל ה - - - בביקור הזה היה לבקר את הדברים הלא נכונים, לא הדברים הנכונים. אנחנו יודעים מה שטוב לנו, הביאו אתכם לראות מה שלא טוב, ולצערי עשיתם סיור, מי שקבע את הסיור לא - - -

תודה.

לא, אני לא סיימתי. שמעתם שיש פתרונות, הפתרונות האלה, אנחנו שמענו אותם לפני שלוש-ארבע שנים, גם במועצה, גם במִנהלת וגם מכולם, שום דבר לא יתבצע. אני רוצה שמישהו יעקוב אחרי כל ההבטחות האלה, גם ההבטחות של המועצה, שהכיתות, ש-12 הכיתות יהיו בסוף שנת הלימודים, שהיום תהיה תכנית.

הוועדה תעקוב אחרי זה. ייצא סיכום עם מעקב לכל הסוגיות.

אנחנו רוצים לו"ז לכל הפתרונות האלה, ממחר שיתחיל. אני רוצה 12 כיתות לימוד, צריכים להתחיל מחר. מחר צריכים להתחיל.

אנחנו נשלח שיבדקו ש - - -

צריך לעזור לנו שלא יזרקו את הקבלן.

(בהמשך הסיור, ברהט)

ב-1995 ועד היום זה נמצא כאן.

טלאל, אני בתור ילד באתי - - - היה מאהל של איזה שייח'.

שייח' אלהוזייל, זה סבא שלי.

איזו חוויה זו הייתה. פעם בבתי ספר עשו דברים טובים, לא יודע מה קרה להם.

התקלקלו.

ג'מאל, קח אותם לבית הספר.

אני אציג כמה דברים. אני לוקח אתכם יותר ברמת הסיור, לא נוכל להיכנס לכיתות כי הזמן שלכם נורא קצוב. נעשה סיור כללי, רק תתרשמו מהמצב הפיזי.

בוא נשאל אותך שתיים-שלוש שאלות.

אני לא פוליטיקאי, דרך אגב.

כמה תלמידים יש פה?

487 תלמידים.

ולמה זה מבנים יבילים?

זה תשאל את מי שבאמת יכול לענות על השאלה.

זה תשאל אותי, אין הרשאה תקציבית.

בוא, גנאדי, בוא נדבר תכלס, עזבו אותנו מטקסים.

יש לכם מגרש פה?

כן, עכשיו יש מגרש.

עכשיו יהיה, עוד מעט.

יש לכם מגרש?

זה המגרש.

בונים, לנו אין בעיה לשלם את הבעיה.

תגיש בקשה הכרה בצורך?

יש לי, הכרה בצורך יש לי.

תספר שיש בתי ספר יפהפיים ברהט.

מרגי, כדי שלא נעמיד את משרד החינוך, יש בתי ספר חדשים, נבנו לתפארת.

לתפארת מדינת ישראל.

עזוב, אל תתרגש, אנחנו עכשיו פה, רוצים לעזור פה.

בוא נגדיר את זה ככה, אנחנו מנסים ברהט, בכלל ליישובים הבדואיים לתת ברגע שמוכן.

תתייחסו לבית הספר הספציפי.

עכשיו רהט. עכשיו אנחנו מדברים.

ברהט אנחנו מדברים. בגדול אנחנו משתדלים - - -

אומר לך ראש העיר, זו עיר גדולה, עיר ואם בישראל, ומתפתחת יפה ושכנים טובים שלי, אומר לך ראש העיר, יש מגרש, יש הכרה בצורך.

לא, יש הכרה בצורך. אבל אתם לא סיפקתם מסמכים.

בסדר, עברנו את הוועדה המחוזית, רק פרסום בעיתון - - -

בתודה, ברגע שזה זה, זה רץ. קדימה.

עכשיו זה בידיים שלך, טלאל.

אני לוקח אתכם פה, כל כיתות, מכיתה ד' עד ו', זה בית ספר שש שנתי. חבל שלא הגעתם בטיפה גשם, הכול - - - אני רוצה שתתרשם, תוך כדי אני אסביר.

תתרשם מבית הספר, מהמצב.

אין סיבה שיישאר ברהט - - -

אנחנו מדברים על המאה ה-21, אנחנו מדברים על תפקודי לומד, אנחנו - - - פה עדיין בריכות, אני נאלץ כל יום גשום כזה להתמודד. ברשותכם אנחנו נעמוד פה שנייה. זה מתחם של כל הגנים. לגנים, אני לא יודע אם תרצו להיכנס, אבל שוב, יש פה ארבעה גנים, טרום חובה וחובה והתנאים הם לא תנאים. כל ארבעה הגנים האלה - - -

וגם בינוי?

גם בינוי, מסתפקים ב - - -

יש תקציב, בחומש הזה יש לך תקציב לבינוי, תנצל.

אני מקווה.

(בהמשך הסיור)

ג'מאל, בקיצור רב, שלוש דקות תסביר על בית הספר ואנחנו יוצאים.

אני מציג את בית הספר. יש מצגת, אני מוותר עליה.

שני הישגים, שני אתגרים.

שני הישגים. אני רק ארבעה חודשים בבית הספר, מנהל אותו שנה ראשונה. אני מכיר את בית הספר מאז שאני ילד, למדתי פה בכיתה א', בשבילי זו סגירת מעגל, ובתקווה - - -

אתה יודע מה סגירת המעגל שלי? שאני בונה את בית הספר.

שני הישגים. אני מקווה, לפי ההיסטוריה, אני לא זוכר את ההיסטוריה של בית הספר, אבל לפחות במבדק האחרון יש עלייה בהישגים, שזה הישג שאני חייב לציין אותו. שני אתגרים. אתגר ראשון, שבית הספר הזה ייבנה, זה אחת.

אנחנו נעקוב.

מגיע לתלמידים שלומדים פה בית ספר מודרני שבאמת יהיה יאה למאה ה-21. אנחנו עושים המון דברים יפים, אבל, שוב, המצב הפיזי מאוד מעיק, מאוד מקשה ואתה יודע מה? גם מנטלית, גם למוטיבציה זה לא טוב. אז קחו את זה לתשומת לבכם, מגיע אחרי 60 שנים - - -

עד עכשיו אמרת דברים בהסכמה, בקונצנזוס. נעקוב אחרי ההתקדמות.

כמה תלמידים? יש פה 487 תלמידים שמגיעים מהפזורה הבדואית, יש לי פה תחנת אוטובוסים בבוקר ובערב.

רגע, 487, כולם מהפזורה?

זו פזורת רהט. לא מאל קסום ו - - -

אני לא אמרתי פזורת רהט, אבל זו פזורת רהט. מתוך ה-487 378 תלמידים מוסעים. אני אומר שזה באמת - - - הכול מורכב פה, אבל אני עושה דברים נהדרים, יש פה צוות שעושה דברים נהדרים, מגיע להם להרים את הראש.

ג'מאל הוא אדם נפלא, גם כבן אדם. מדהים. יש הרבה מה ללמוד ממנו.

אני רוצה להציג את הצד הפיזי, אני מבקש שכל מי שנמצא פה ויש פה אנשים טובים, כולל אותך, כולל מנהלת המחוז פה, בלי להזכיר שמות פה, חברים, תנו לי בית ספר מודרני.

אוקיי, ג'מאל, אתה מנהל בית ספר מצוין, יש לך צוות מורים מצוין, יש לך תלמידים מצוינים, אנחנו גאים בכם, בשביל זה באנו לבית הספר. אנחנו עובדים עם המחוז באמת בשיתוף פעולה. הביקור הבא בעזרת ה', שאנחנו סוגרים מעגל, שבית הספר הזה נבנה.

אמן.

חברים, תודה רבה, אנחנו ממשיכים לתחנה הבאה.

(בהמשך הסיור)

אורחינו המכובדים, בשמי ובשם הצוות של המורים הנכבדים, תלמידינו היקרים, אנחנו מביעים את תודתנו לבואכם על זה שבאתם לבקר בבית ספרנו, מקווים ומאחלים לכם ביקור נעים ומהנה.

אני מקדם את כולכם בברכה, את יושב ראש ועדת החינוך בכנסת, את הפורום שמתלווה אליו. אתם הגעתם לבית ספר שקיים 37 שנה, שאני גם מנהל שלו 37 שנה, הוא נוסד ב-1.9.79. אנחנו הולכים עם הזמן. כל שנה כמעט יש לנו הרבה שינויים ואנחנו בהתאם לנדרש ממשרד החינוך אנחנו עובדים. כיום יש לי 900 תלמידים, כל השנים היה מעל, כמעט 70 מורים.

אני לא רוצה להרבות, כמעט הכול טוב ויפה, חוץ מדבר אחד שאני רוצה לייצג את ההורים פה, וגם את המורים שלי, זו בעיית החניה שלא קיימת באף מקום במדינת ישראל. אין למורים מקום חניה. אני מנצל הזדמנות זו, בפני יושב ראש ועדת החינוך, שגם ראש העיר נמצא, שימצא פתרון למצוקה של המורים. תודה רבה.

תודה רבה, סמיר והחברים. אנחנו עכשיו, במקום לעשות את ישיבת הסיכום בעיריית רהט, החלטנו לעשות את זה אצל סמיר. לאור זה שהיו איחורים הצטמצמנו בזמן ואני מקווה שאנחנו עומדים בזמן.

אבל הסטנדרטים שהצבתם פה גבוהים מאוד.

את הסיכום נעשה פה והסטנדרטים אצל סמיר תמיד גבוהים. אני מברך ברכת ברוכים הבאים את יושב ראש ועדת החינוך, יעקב מרגי, הוא שכן שלנו, איש הנגב, שמכיר את האוכלוסייה הבדואית, מכיר את העיר רהט ואני שמח שאתה נמצא כאן. כמובן אני מברך את חברי הכנסת, ג'בארין - - -

אני חשבתי ששכחת.

בהיסטוריה שלי, פעם הייתי חודש ימים קומוניסט, אז אני מכבד את רק"ח ואת - - -

ואת התנועה האיסלמית.

אנחנו מקבלים את האקט של החזרה בתשובה.

אני חזרתי בתשובה. הייתי בטירה, בכיתה י"א, הצטרפתי לרק"ח, אז זה היה רק"ח, חודש ימים, אחר כך עצרו אותי ואחרי שעצרו אותי ושמו אותי בשירותים - - -

התפכחת.

הלכתי לשומר הצעיר ומשם הזדקנתי. עד לבחירות האחרונות, שעזבתי את מפלגת העבודה. כמובן את חבר הכנסת מסעוד גנאים, שגם הוא אורח רצוי, ברוכים הבאים, אהלן וסהלן. מנהלת המחוז, עמירה חיים, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה ובתיאום מלא לענייני חינוך ויש לה תרומה נכבדה בפיתוח החינוך במגזר הבדואי. ד"ר מוחמד אלהיב, איפה הוא?

הוא תמיד שקט.

ד"ר אלהיב, שגם הוא חבר וידיד ומטפל טיפול אינטנסיבי בנושא של חינוך במגזר הבדואי בצפון ובדרום, גם הוא ברוך הבא. גנאדי קמנצקי, הוא מאגף הבינוי, גם הוא ברוך הבא. איתו אנחנו בקשר, את המפקחים שנמצאים כולם, אנשי משרד החינוך שנמצאים כאן, סגני ראש העיר שנמצאים כאן וכמובן המורים וועד ההורים שנמצאים פה.

הביקור הזה חשוב לנו, גם שתכירו ותלמדו. אנחנו הכנו מצגת קצרה, שנעלה כמה נקודות חשובות לעיר רהט. ביקרנו בשלושה בתי ספר ויש לנו בתי ספר, מבחינת הבינוי הם בנויים באופן מודרני, טוב ובאמת אפשר להתגאות בהם, אין מה להגיד, אבל ביקרנו בשלושה בתי ספר שהם ישנים והם זקוקים באמת לשיקום ולבינוי מחדש.

העיר רהט הוקמה בשנת 1972, כפי שאתה יודע, קיבלה מעמד עיר בשנת 1994. בעיר עד חודש מאי 2016 היו 59,248 תושבים, היום זה 61,000 תושבים, בלי הפריפריה של העיר. שטח תחום השיפוט של העיר הוא עד היום 21,000, אבל חתמנו עם בני שמעון להגדלה, זה מגיע ל-42,000. תחזית צמיחה של העיר ל-90,000 נפש. גיל האוכלוסייה, עד 21 היא 62%, אנחנו מדברים עיר צעירה, יש בה סיכויים גדולים, יש בה גם סיכונים גדולים ואנחנו צריכים לטפל טיפול טוב באותם ילדים שראינו כאן.

אחוז האבטלה היום ירד ל-14%, לפני שנתיים היה 34%, כמובן מפעל סודה סטרים וקל גל ועידן הנגב תרמו תרומה נכבדה לאחוז האבטלה שירד.

יש כאן בעיר מוסדות ציבור. אפשר להגיד שיש חלק נכבד של מוסדות ציבור שנמצאים בעיר ולאט לאט העיר מתקדמת לכיוון שתיתן שירותים למגוון רחב של האוכלוסייה הערבית בדרום.

התפלגות הגילאים, כמו שאמרתי, מדברים על עד גיל 18 55%. 55% מתושבי העיר הזאת צריכים להיות על ספסל הלימודים וזה מחייב מאמץ גדול.

הדירוג הסוציואקונומי של העיר, לא רק העיר רהט, כלל היישובים הבדואיים, כולם נמצאים באשכול מספר 1, לפי הלמ"ס האחרון, וזה פערים בינינו לבין השכנים, תראו את הפערים, הפערים מדהימים וכמובן מחייבים להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות כדי לטפל בעניין הזה.

הוצאה לנפש מתוקצבת, אמנם זה ב-2013, אבל לא השתנה הרבה, עדיין רואים את רהט ביחס לערד, נתיבות ודימונה, אנחנו בפער גדול מאוד, שזה מקשה עלינו לטפל בדברים השוטפים.

אגף הרווחה שלנו מטפל ב-17,400 נפשות ושיעור האבטלה, אמרנו, 14%. תחולת העוני היא 71.5%.

מה הכוונה תחולת העוני?

זה אחוז העניים מתושבי העיר רהט.

לפי מבחן הכנסה.

לפי קו העוני, 71% מתושבי העיר הזאת בעוני. נשירה במערכת החינוך מגיעה ל-4.4%, היה בעבר 14 ו-15, תוצאה של עבודה משותפת ותכניות שהיו בהחלטה 3708. איפה יריב מן? לא ראיתי אותו.

פה.

הנה פה, לא הזכרתי אותך. יריב מן שהוביל את העניין הזה יחד עם משרד החינוך, אנחנו היום מגיעים ל=4.4%, שזה עדיין צריך להוריד אחוז אחד ואז אנחנו נהיה כמו הממוצע במדינה.

מערכת החינוך ברהט. יש כאן בעיר 18 בתי ספר יסודיים, 7 בתי ספר מקיפים, 2 בתי ספר לחינוך מיוחד, 2 בתי ספר לחינוך טכנולוגי וגני ילדים, 184 גני ילדים בעיר רהט, שזה מהווה 23,500 תלמידים במערכת החינוך.

תתעכב על הטכנולוגי, יש ביקוש לטכנולוגי?

יש ביקוש נורא נורא רציני לטכנולוגי, כל אזור התעשייה הישן של רהט היום מופעל על ידי אותם התלמידים שסיימו בית ספר עמל רהט, הם מפעילים את המוסכים, את המסגריות, את הנגריות. כל האזור הזה משגשג בזכות - - - אחד מהם הפך להיות אחד היצואנים, פרג' אבו פריח, הוא בונה בנייה מאוד משוכללת, מודרנית, הוא הפך להיות יצואן בבנייה ל - - -

אני מניח שהשאלה היא אם צריך עוד אחד.

לא, אני רואה 184 תלמידים. זה לא הרבה, אבל כמה תלמידים יש בטכנולוגי?

לא, 184 גני ילדים.

תחזור לשקף הקודם. בית ספר מקצועי טכנולוגי, שניים, 148.

לא, זו טעות.

כמה תלמידים יש בשני בתי הספר?

יש בית ספר טכנולוגי אחד, עמל, יש בו 481 תלמידים. בית ספר מח"ט, יש בו 200 תלמידים. מי שעשה את המספרים האלה, אני לא עברתי על המצגת, אבל אני זוכר את הנתונים.

אני בודקת לך את הנתונים מולך. 3.6% נשירה.

עכשיו אני עובר לכיתות לימוד ברהט. יש במערכת החינוך ברהט 664 כיתות לימוד, מתוכן תקניות 474 ומגיעים למצב של מחסור של 194 כיתות תקניות, כמו שראינו באלהוזייל למעלה, את הקרוונים בסינא וגם פה יש לו קרוונים. בכל בית ספר יש קרוונים וגם בגני הילדים. אגב, מישהו כתב מכתב אנונימי למבקר המדינה, על זה שאנחנו בונים מבנים יבילים בלי היתרים, ואז מבקר המדינה יושב לנו עכשיו על הזנב ובודק. אמרתי לו 'בסדר, יש לנו, מצדנו אתה יכול להוציא צווי הריסה לכל הקרוונים, אבל תביא לנו כיתות'.

מספר כיתות חינוך מיוחד יש 31 ומהם 10 גני ילדים. מספר כיתות חינוך מיוחד תקניות 20 וחסר 21 כיתות חינוך מיוחד תקניות. מספר גני ילדים רשמיים של עיריית רהט הוא 146 כיתות, גני ילדים. גנים בבתים שכורים, יש לנו 30 גנים בבתים שכורים, עדיין קיימים בתים שכורים ואנחנו מדברים על מחסור של 100 כיתות גני ילדים, שהם תקניים ובתים שכורים. ישנן פרוגרמות, גנאדי שנמצא כאן, יש פרוגרמה ל-70 גני ילדים מוכרים.

אתה מכיר את הנתונים?

יש לנו 120 פרוגרמות לגני ילדים, 50 תכניות מאושרות, 50 גן עם תכניות מאושרות.

לביצוע?

לביצוע. ולכן אנחנו מגיעים למצב שכדי לעשות אקלים בית ספרי בכל בתי הספר ונתונים טובים לתלמידים, עמירה משקיעה המון שעות, לא חסר שעות למנהלי בתי הספר ואני אומר לך בכנות, לא חסר שעות במערכת החינוך, למנהלים יש מספיק שעות להשקיע, הבעיה היא האקלים הבית ספרי. כדי לבנות הישגיות ברמה גבוהה - - -

זה מאוד חשוב, כי זה אומר שהתקצוב הדיפרנציאלי כבר לא עושה את ההבדל שהם צריכים.

הוא נעצר, התרומה שלו היא שולית בגלל שאין תשתית.

בדיוק.

התרומה שלה יכלה להיות משמעותית אילו הייתה גם - - -

תשתיות. נכון, בדיוק.

אני מגיע לשקף של זכאויות לבגרות.

לפי התשתיות. אמרת כיתות לא תקניות, השאלה אם יש צרכים מעבר למה שקיים, שיפתור לך את בעיית הצפיפות.

אנחנו מדברים כרגע על המצב הקיים. לגבי העתיד, ישנן פרוגרמות בדרום רהט שהוא לא צד - - -

אבל אם יש לך תקניות זה פותר את המצב הקיים, זה פותר את הבעיה, או שיש מחסור בנוסף ללא תקניות שקיימות?

גם.

זה מה שאני שואל.

חברים, הרי כל מערכת החינוך בסופו של דבר בשני דברים, בגרות והמיצ"ב. זה המדד. אם אני מגיע למצב של הבגרות, אנחנו עדיין נמצאים בטבלה של 44% בשנת 2015, 40% ב-2014.

66.1% מהלומדים, זאת אומרת שבתוך בתי הספר שלומדים אצלך לבגרות, לא כולם, חלקם במסלולים של חינוך טכנולוגי, אז אנחנו אומרים בואו נפתח את החינוך הטכנולוגי, אבל החינוך הטכנולוגי לא מוביל לבגרות ולכן צריך להסתכל מתוך אלה שלומדים אצלך לבגרות, אתה מוביל במחוז וגם יותר מאשר במחוז. 66.1% זה המעמד של מנהלי בתי הספר כאן. השאלה אם אנחנו רוצים להכניס את כולם למסלולי בגרות, כולל את המח"טים, הם לא יגיעו לחינוך טכנולוגי.

את לא מסוגלת.

אנחנו לא מסוגלים.

זו אוכלוסייה אחרת.

משרד החינוך עכשיו עסוק בשאלה איזה עוד תעודה לתת לילדים ולא רק ללמוד לבגרות. כמו שמודדים בארצות הכי מתפתחות בעולם, בכל אירופה, לא מודדים רק בגרות, מודדים גם תעודות טכנולוגיות. כשאנחנו מעמידים את המצב צריך להסתכל על 66.1% של בגרות שהשיגו כאן ב - - -

אתה מכיר את הנתון של 61%?

אולי עמירה מדברת על מבחני קיץ ועל מועד ב' ועל מועד ג'. אני מדבר על מה שמשרד החינוך פרסם, שזה פורסם בכל הארץ, שמראה את הנתונים כלל ארצית.

זה 44%, רק שתבין, זה מתוך כל האוכלוסייה.

הטבלה הזו שפורסמה בעיתונות לא נכונה.

יכול להיות, אבל 44% - - -

אבל זה לא נכון.

רבותיי, הנתונים שיש לי הם - - -

44% משכבת גיל - - -

אבל משכבת גיל, רבותיי, אנחנו מגיעים ל-29%. זה נתון שצריך לבדוק איך אנחנו משפרים אותו ואיך אנחנו בוחנים את הדבר הזה. בנתונים האלה, שאנחנו משכבת גיל 29%, זה מחייב בדיקה שונה וגם אנחנו ומשרד החינוך צריכים להוביל בעניין הזה שינויים, איך אנחנו משפרים את תוצאות הבגרות ושיעלה אחוז משכבת גיל. 29% זה אומר שעדיין יש 71% משכבת גיל שאין להם תעודת בגרות. אלו ייזרקו, או פועלים שחורים או לרחוב.

אין נתון כזה. אלה נתונים של משרד החינוך.

מנתוני משרד החינוך זה 66%, ממה?

מהלומדים.

44%, מה שאתה אומר, זה משכבת הגיל.

לא ייתכן.

אם זה היה ככה אני הייתי רוקד על הגגות ברהט לפני שנה.

הנה אני אומר לך, טלאל, אני לוקח את זה לבדיקה.

לא, אתה צודק. 44% זה כל ילדי רהט שלומדים אצלך וגרים ביישוב. עכשיו, מאחר שמגיעים אליך גם ילדים מסביב באמת אתה מגיע למה שאתה אמרת, למספר הזה. אבל מהיישוב, מרהט, זה 44%.

בסדר, אבל זו מערכת החינוך.

אני עובר לשקף הבא, מה גורם למצב הסוציואקונומי הקשה בעיר. מענקי איזון מול תושבים, אם אתם רואים את הנתונים - - -

זה חשוב, זה השר דרעי.

זה ל-2014.

שמעת על הקיצוץ שהולכים לעשות, 6%.

הכי טוב תהרגו אותנו לגמרי. 2003 היה מענק איזון של 25 מיליון שקל, 24.9 מיליון ומספר התושבים היה 37,000 תושבים. ב-2014 מענק האיזון 23 מיליון ומספר התושבים 56,000 תושבים. זה אומר כמה הפגיעה קשה ברשויות המקומיות הערביות ברגע שמענק האיזון יורד ואז ההוצאה פר נפש הולכת וקטנה, וראינו את זה בשקף הקודם.

יעקב, מרדכי כהן יושב בראש ועדה שאמרה לשקול נוסחה חדשה במערכת החינוך.

אין ספק שצריך לעשות את זה.

רבותיי, מצוקת הדיור והעוני והאבטלה מורגשים גם בחלק גדול של השכונות. ראינו בתים של 600 מטר, אבל עדיין מסתובבים בתוך השכונות ורואים את הצריפים ואת האוהלים ואת העוני וזה מביא כמובן לתוצאה בהישגים ובחינוך.

אני עובר רגע למפת שטחים והסכמות ברהט. רבותיי, כדי שאנחנו נתאים את עצמנו לשנת 2040, בדרום רהט - - -

אתה מוכר דירות? אפשר לקנות דירה?

פה באזור הזה יש בנייה עד 6 קומות.

זה כמו התכניות בדובאי.

יש בדרום רהט, אתה תראה בתים לא פחות יפים מדובאי, זה הפרויקט של 4,500 יחידות דיור. פה אנחנו כבר מובילים תכניות לבניית מוסדות חינוך, בתי ספר, ואז יש לנו בדרך, בנינו בית ספר אחד יסודי באלפורת, בית ספר לחינוך מיוחד, בדרך שתי פרוגרמות לבית ספר על יסודי גם באזור.

גבולות השיפוט של העיר רהט, אנחנו הרחבנו בהסכמות בין רהט לבין בני שמעון ואני מבקש כאן את העזרה שלך. פה זה חתום. במקום לריב בין ערבים ויהודים, אמרנו בלי מריבות, בוא נעשה - - -

נשתף פעולה, בהסכמה.

בהסכמה. סיכמנו עם בני שמעון שהם מרחיבים את גבולות - - -

מה הם שחררו לך? תראה לי מה הם שחררו. מה הם רוצים בהסכמה?

סיכמנו מצומת בית קמה עד לתראבין א-צנאע, כל מה שאתה רואה זה בהסכמות. זה שטח הרחבה שרהט תהיה עכשיו 42,000 דונם. בהסכמה התחלנו לתכנן בדרום רהט - - -

זה מכפיל את השטח.

הכפלנו את השטח. במקום לריב, סיכמנו עם בני שמעון והסכימו, חתמנו במעמד נשיא המדינה על הדבר הזה.

אם סיגל עשתה בהסכמה והיא לא פראיירית. כל הכבוד.

היא לא פראיירית. זה נעשה במעמד נשיא המדינה, סיכמנו על הדבר הזה, זה הועבר לשר הפנים, לשר הפנים הייתה מנכ"לית, היא זירזה את הדברים. עכשיו הוא התחיל לקחת את העניין הזה, אבל זה נמשך הרבה זמן, אני רוצה את חתימת שר הפנים. כל עוד שר הפנים לא חתם על זה ופורסם ברשומות אז זה - - -

מה הטענה שלו? הוא מחכה לוועדה קבועה?

לא, הוא מינה ועדה על פי דין. גם אם יש הסכמה, צריכים ועדת חקירה. מינו ועדת חקירה, ועדת החקירה, ישבנו אנחנו ובני שמעון במשרד הפנים במחוז, מי שבא והתנגד להרחבת גבולות השיפוט זו הרשות להריסת התיישבות הבדואים. ראית משרד ממשלתי מתנגד שבני שמעון תיתן לרהט הרחבה? זו הייתה הרשות שהתנגדה.

יש להם זכות להתנגד?

אין להם שום זכות. הוועדה שמעה אותם, יש להם כל מיני תנאים. במקום שהרשות הזאת תבוא ותקל על הרשויות הערביות בדרום היא באה ומקשה. מה שאני מבקש ממך - - -

אני אברר, אני אדבר - - -

השר דרעי הוא אחד השרים הטובים ביותר, אין מילים להגיד כל הכבוד לו על מה שהוא עושה. מה שאני מצפה רק שהוא יאמץ ויחתום על ההסכמות ואז אנחנו במקביל התחלנו לתכנן 7,000 יחידות דיור בשטח הזה, בהסכמת בני שמעון. זה עבר לוותמ"ל, בהסכמת הוותמ"ל - - -

איך אתה עוזר לזוגות הצעירים? קיבלת שטח כפול עכשיו, עכשיו זוגות צעירים, איך אתה עוזר להם?

אז יש פה גם סבסוד. יחידת דיור במגרשים בבנייה רוויה מגיעה למחיר של 43,000 שקל. מי שקונה מגרש של שלוש וארבע יחידות מקבל סבסוד של 50%.

יש תמרוץ לבנייה רוויה.

יש תמרוץ. אני אומר לך, אנחנו ברהט בעניין הזה מקבלים הטבות של - - -

יש פה תכניות של בני ביתך, מחיר למשתכן?

אנחנו לא רוצים מחיר למשתכן. יבואו שלושה-ארבעה אחים וייקנו ארבע יחידות דיור ואז יש במקום שזה עולה מיליון שקל, זה עולה חצי מיליון שקל.

זה כמו קבוצת משקיעים.

זה חשוב, זה מאוד משפחתי. תעזור לי בדבר הזה. זה עבר לוותמ"ל ונדיר שתכנית של 7,000 יחידות דיור עוברת לוותמ"ל, הוותמ"ל אושר והועבר לקבינט הדיור הממשלתי, בסוף החודש הזה הוא מגיע לקבינט הדיור הממשלתי. ברגע שזה יהיה מאושר חסר לי רק החתימה של השר דרעי ואז אנחנו מתקדמים עם זה. אנחנו מתכננים שביוני 2017 ישווקו כאן 7,000 יחידות דיור ואז זה פותר את מצוקת הדיור. ראית את האוהלים והצריפים ואת המצוקה.

עד כאן המצגת. כמובן שתמיד אנחנו מובילים, היכל התרבות הראשון במגזר הערבי בנגב.

מקסים, אני חותמת מינוי. מה אתם עושים כאן?

סיכמנו עם מפעל הפיס, אנחנו כבר מוכנים עם תיק מכרז לפרויקט הזה, מי שתכנן את זה הוא אדריכל מוסטפא אבו רומי מסכנין. הפרויקט הזה עולה 31 מיליון שקל, מימון מלא ממפעל הפיס. בהתחלה הם נתנו מימון של 25 מיליון שקל, לפי האומדנים הראשונים מדברים על 31 מיליון שקל. אתמול הייתה ישיבה עם עוזי דיין, ביקשנו עוד תוספת של 6 מיליון, הוא אמר לי, בגדול, אבל לא לציטוט, שהוא יהיה מוכן לתת 31 מיליון שקל. כמובן הרצון לסייע בעוד 6 מיליון שקל, שאנחנו קראנו לו בהתחלה היכל התרבות הערבי ברהט, מפעל הפיס התנגד לשם, אולי נקרא לו 'היכל התרבות שמעון פרס' ואז נקבל עוד 6 מיליון שקל.

זו בריכת השחייה, גם כן 31 מיליון שקל, הראשונה במגזר הערבי בדרום. ברוך ה' גייסנו את כל המשאבים, הקבלן עובד, העבודות מבוצעות, משרד הפנים, מירי רגב שנתנה ואני חייב להגיד לה תודה רבה ושר הפנים שנתן לנו ,קיבלנו ממשרד הפנים גם כן 8 מיליון שקל ומירי רגב 8 מיליון וממשרד השיכון גם כ-10 מיליון שקל. זו תהיה בריכת השחייה ואז אותם ילדים שבקיץ טובעים בים - - -

זה יהיה באיזה שנה?

בקיץ הבא שוחים בבריכה הזאת ויהיה פה גם חופשי, יהודים וערבים.

ואנחנו נממן לימודי שחייה לכיתות ה'.

כל שנה טובעים כ-15 ילדים ו-15 בני נוער בים ובבריכה ואנחנו עכשיו, עם עמירה חיים, שהביעה נכונות לסייע בלימודי שחייה.

אני מוכנה עכשיו ללמד אותם. אם אתה מסדר נסיעות לבאר שבע אני מוכנה מעכשיו.

אני, ברשותכם, רוצה לעבור לנקודה מאוד חשובה, היא בתחום המוניציפאלי. אני מדבר על המצב המוניציפאלי ברשויות הערביות בדרום. אם אנחנו לוקחים את ההכנסה מארנונה בעיר רהט, היא מגיעה ל-290 שקל פר נפש. פשוט בלתי אפשרי. 290 שקל אחרי מאמצים גדולים שאנחנו עושים ומגיעים ל-81% גביית ארנונה. אם אנחנו משקיעים ברווחה, רק ברווחה, 415 שקל לנפש מטופלי רווחה ועוד 126 שקלים השתתפות עירייה מארנונה לנפש אנחנו במצב קשה. אם אנחנו לוקחים את החינוך, השקעה בחינוך מהמדינה לפי 2013, 5,533 שקלים, מה אנחנו כעירייה משקיעים מהתקציב השוטף שלנו? 7 שקלים, מנה פלאפל. מנה פלאפל הרשות המקומית - - -

רבותיי, כשאתם מדברים על פערים בחינוך הוא נוגע בנקודה. הוא מציף את הנקודה כפי שהיא.

אז כאן הפערים. לא יעזור בית דין, כמה שעמירה חיים תיתן שעות ותיתן שעות, אין השקעה של הרשות המקומית בחינוך מהאמצעים שלה, כי אין לה אמצעים. ואז המצב, שאם אתה לוקח השקעה פר תושב, לפי סקר שנעשה על ידי חברה שהיא מאוד רצינית, השקעה פר תושב ברהט היא 218 שקל. קח את דימונה ליד, דימונה 647 שקל. אז הם הביאו אותנו למצב, או שהמדינה מתקצבת את החינוך תקצוב דיפרנציאלי, או שהמדינה מוצאת פתרונות איך מקורות המימון של הרשות המקומית - - - כי אין לנו יכולות, אין לנו מאיפה. הבוקר אני מקבל דיווח ממחלקת ה - - -

כל הדיפרנציאלי, זו המטרה, אלא שיש מאבק כרגע מול הרשויות החזקות.

המאבק שמוביל אותו אריה דרעי, יבורך על כך, כי בלי זה תמיד הפערים ימשיכו להיות קיימים, בלי זה הנשירה תמשיך והמיצ"ב ימשיך והבגרות תמשיך ולא יהיו לנו יכולות להתמודד עם יכולות איך אנחנו משקיעים בחינוך מעבר למה שהמדינה נותנת. ואז כאן הפער. אם אתה לוקח את הנתונים שלאחרונה פורסמו, לצורך אינדיקציה, בין עשר הערים החזקות לבין עשר הערים החלשות, אתה לוקח מה שרשות מקומית משקיעה, אילת משקיעה מעבר למה שהיא מקבלת מהמדינה 2,661 שקל, רהט משקיעה 7 שקלים.

אלה הפערים, החוזק של הרשות.

רמת השרון משקיעה 1,272 שקלים פר תלמיד ורהט משקיעה 7 שקלים, אז איך נוכל להדביק את הפער הזה ואת ההישגיות שקיימת במערכת שלנו? לכן דרוש תקציב דיפרנציאלי וצדק חלוקתי, צדק חברתי בעניין הזה.

אנחנו איתך בקטע הזה.

אני מקווה שהשר דרעי יחד איתנו בעניין הזה באמת יוביל את הדבר הזה כדי להביא לצדק חלוקתי.

אם היית יודע איזה מלחמות היו רק על קרן הארנונה הזו, כשהוא יצא, מלחמת עולם.

בסוף כמה סגרו?

400.

400,000 ובינתיים יש הבעיה של הקיצוץ.

הלוואי שכל משרדי הממשלה היו מתקצבים דיפרנציאלית כמו חינוך.

הכוונה, כשאנחנו מצפים לתקצוב דיפרנציאלי, הדרישה ממשרד החינוך, מגנאדי ותמיר בן משה, רבותיי, קיבלנו פה גם פרוגרמות וגם הכרה בצרכים, ראיתם את התמונה, אין לנו ספק שאתם עושים את המיטב ואת המרב, אבל יש כאן פערים גדולים, יש כאן אקלים בית ספרי. לא דיברתי על אלימות, לא דיברתי על אווירה אחרת שקיימת במערכת החינוך, הגיע הזמן לתת משאבים רק לבינוי. תאמינו לי, הבינוי הוא צו השעה שמחייב אותנו היום כדי לבנות מערכת חינוך טובה.

אל"ף, תודה רבה. שלא יישמע, איך אומרים? יש מושג שמכלל ההן אתה שומע מה הלאו, מהכן אתה שומע מה הלא ומהלא אתה שומע מה כן. הפנתה את תשומת לבי גם עמירה, יש הבדל כשאתם רואים ראש מועצה שמחובר לנתונים, מתערב, מדבר, אכפת לנו וראינו הבוקר גם, בלי שמות, באוויר - - -

תתקדם.

מה אני בא ואומר? הבעיות והאתגרים ידועים לגבי המגזר הבדואי, אין ספק שצריך וזה אינטרס במעלה הראשונה, ואני אומר את זה גם בדיונים, אינטרס במעלה הראשונה לצמצם את הפערים, חייבים לעשות הכול לצמצם. נכון, לא תמיד הכול בידיים של המדינה, אתה יכול לתת מה שאתה רוצה, לזרוק גם גשם, אבל אם אין ידיים שיקבלו את זה, ידיים נכונות, ידיים ראויות שיקבלו את השפע הזה אז הכול הולך לטמיון. יש פה, אין ספק, עיר, רהט בכלל זה אתגר אחד גדול לכל סוגיית ההתיישבות של הבדואים בנגב ודו הקיום בנגב בכלל ואין ספק שזה סיפור הצלחה. כמה שיש אתגרים ויש עוד הרבה מה לעשות, ויש מה לעשות בהרבה תחומים, זה סיפור הצלחה. לראיה, זה לא נעצר. אין ספק שהעיר צעירה, נגעת בנקודות הכי הכי הכי, עיר צעירה דורשת התייחסות אחרת. יש בה מצד אחד אתגר ויש גם סיכון בקטע הזה וצריך לתת את הדעת.

אקלים בית ספרי. גנאדי, אנחנו גם נוציא את זה בסיכום, גם במחוז, כל מי שקשור בבינוי, שבו ביחד, שלבו ידיים עם מהנדס המועצה, עם ראש המועצה, לראות איך דוחפים, ולא רק, באמת. אני אומר לכם, אל תגלו לאף אחד, הנה אני אמרתי, פחות כיתה או שתיים, תנו להם אולם ספורט, תדאגו. אני יודע שזה לא אתם, תנו להם מגרש, תדאגו שזה יהיה, תובילו שילוב ידיים בין משרדי. תשלבו ידיים. משרדי הממשלה צריכים לדעת לדבר אחד עם השני, יוצאים לפרויקט כזה גדול, תחבר את משרדי הממשלה, כי מגרש משחקים לא פחות חשוב מכיתה.

ותשתיות, תשתיות סביב בית הספר. רבותיי, זה רשויות מקומיות. ראינו את זה, זה חוזר על עצמו, במיוחד בחורף זה בעיה. חניות, צריך לעשות הכול, מה שאפשר. אני מכיר את מצוקת הקרקע, מכיר את התהליכים, איך עיר נבנית, זה לא סתם בונים שכונה חדשה. לי אין ספק שעכשיו בשכונות החדשות החניה כבר תהיה קודם לפני הבנייה, אבל צריך לראות איך נותנים מענה. אז לא יהיה חנה רכבך מתחת לכיתתך, זה יהיה במרחק של 100 מטר, אין מה לעשות, אבל שתהיה חניה לפחות, שהמורה יהיה רגוע שהמכונית שלו נמצאת במקום - - - וגם הבטיחות של הילדים וההגעה. אין ספק.

אני אומר, רבותיי, יושבת איתנו פה עמירה ואנחנו עוקבים, אני שמח לשמוע שמבחינת מה שקשור לפדגוגיה יש רצון עז ונותנים ושפע, ולא מספיק, מה שאפשר לעשות עוד לעשות. בסיכום שאנחנו נוציא אנחנו נוציא סיכום משותף ואני אראה לכם את זה, גם לגבי לקייה, גם לגביכם, נוציא בכל מה שקשור, כל מה שראינו. אין ספק שמדינת ישראל בשנת 2016-17 לא צריכה לראות קרוונים, לא צריכים לראות מבנים יבילים בבתי הספר, במיוחד באזור הזה, בשעת חירום, הורה צריך לדעת, ילד צריך לדעת, מורה, שיש לה 30 ילד, צריכה לדעת בזמן חירום מה היא עושה איתם. אין ספק שצריך לעשות הכול. אני שמח שגם באבן סינא, גנאדי אמר לי שהפרוגרמה תהיה מוכנה עד סוף השבוע. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הפיתוח. אנחנו נוציא סיכום ונדרוש גם דיווחים לגבי ההסכם. אני לוקח את הבקשה שלך לגבי תכנית הגבולות עם שר הפנים, אני אעביר את זה אליו.

לגבי הכיתות התקניות, יעקב, לגבי הכיתות הלא תקניות, זה יותר מ-200 כיתות.

אני אתייחס. קודם כל מבחינה תקציבית אנחנו ניקח לתשומת לבנו את מה שעשית ואנחנו מקווים שבשנה הבאה, כשיש לנו תקציב מוגדל, דווקא למגזר הבדואי, במחוז הדרום, אנחנו נפתור הרבה בעיות. אבל אני רוצה לומר משהו שתלוי בעיר. אני חושב ואני מצפה שתהיה מצוקה גדולה של מגרשים זמינים. עכשיו, כשאתם קיבלתם מגרשים, קיבלתם קרקע נוספת לעיר, לדעתי חשוב לעשות תכנית מתאר אב למוסדות ציבור. חובה. ועל ידי זה זה יעזור לפתור, כי חלק זה לא רק נושא תקציבי ועכשיו הזמן.

יש לנו, בדרום רהט זה קיים.

לדעתי זה צריך להיות רשום, לחייב לעשות תכנית אב למוסדות ציבור. כי אם יהיו מגרשים אני מאמין שתוך תקופה מוגדרת נוכל לעשות.

אתה שותף בתכנית המתאר של 2040.

כן, אני שותף ואני אמרתי שם אותו דבר, אבל אתה ראית מה שהם עשו. בעצם הם לא עשו פרק חברתי בכלל, לדעתי.

אם לא יהיה תכנון מוקדם ניתקל בעוד 20 שנה באותן בעיות.

לא, אנחנו עושים תכנית עכשיו.

אני רוצה לסכם בנקודה אחת.

יש עוד כמה נקודות.

לא, אני סיימתי.

רבותיי, אין ספק שצריך לעשות הכול ביחד, המחוז, יחד עם הרשות המקומית, יחד עם מחלקת החינוך פה, לראות איך מעלים את אחוז הזכאות בעיר ומצמצמים את הפערים בחינוך. צריך לעשות הכול לצמצם, אפשר לשבת, להתמקד בתכנית חמש שנתית. בשוטף אנחנו נראה שינויים מינוריים, צריך לעשות תכנית התערבות מיוחדת. יש לך את המשאבים, עמירה, צריך לשבת ולחשוב איך מרימים את המגזר בכלל ואת רהט בפרט ברמת הזכאות ואני חושב שזה מתבקש ואינטרס של המדינה וזה אינטרס של היושבים פה.

אני רוצה להודות גם למנהלת הוועדה שלי, להודות לכל מי שהשתתף איתנו כיום היום וליווה אותנו. אני מסיים ואתן לחברי הכנסת. בבקשה.

רק לא להחזיק אתכם יותר מדי. התחושה שלי, לגבי כיתות חסרות ותקניות, זה אולי באמת ניתן להתגבר על זה, אני שומע את הכוונות הטובות, אבל נראה לי שבסך הכול כלל התשתיות ואחוז של בגרות איכותית של 22, שאני מכיר עוד לפני שהגעתי לכאן, לדעתי הנקודה המרכזית זה תכנית נקודתית לרהט, כי היא משרתת את כלל האזור. ראינו, 10,000 תלמידים יש לכם מחוץ ליישוב. לכן אני חושב שתשקלו במשרד את האופציה - - -

כדי לצאת מהתנודות הקבועות, חייבים תכנית ייחודית, אין ספק.

אני מקווה שאת יודעת שרהט היום היא העיר השנייה בגודלה באוכלוסייה הערבית מבחינת נפשות ועכשיו היא תהיה הכי גדולה מבחינת שטח.

אני רק רוצה להעלות נקודה מאוד חשובה בפני חברי הכנסת ומנהלת המחוז, החינוך האקדמי, שאני לא התייחסתי אליו. אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בהן והתופעה המאוד חיובית היא זו שהבנות והצעירים הולכים לאקדמיה. אנחנו לא עוד יותר מבינים שהכול פרוטקציה וכיתה י"ב עוזר, כדי לעקוף את זה, כי יש פה פסיכוטכני ויש פה שכר לימוד גבוה, הרבה מאוד סטודנטים לומדים ברשות הפלסטינאית. כל בוקר, אתה מכיר את זה, נוסעים כ-2,000 סטודנטים מהדרום לחברון ולביר זית. תוכנן כאן באזור התעשייה עידן הנגב, משותף לרהט, בני שמעון ולהבים, מכללה אקדמית. סטטוטורית זה מאושר, המל"ג היו במספר ביקורים, עדיין הם לא מאשרים מכללה אקדמית באזור הזה. אי אישור מכללה אקדמית זה ימשיך לדחוף את הצעירים שלנו - - -

זה מל"ג, הם לא פה, תוציא לי פנייה מסודרת.

אני אוציא לך פנייה, אני אעדכן אותך גם. אגב, אני אעדכן גם בזה שלא הכירו להם בתואר האקדמי עכשיו, זה עומד ותקוע.

בבקשה, מסעוד גנאים.

דיברו איתנו כמה מהמורות אפילו. בסדר. אני רוצה להצטרף לברכות, הביקור הוא חשוב מאוד. אנחנו היינו ברהט לפני כמה חודשים והתרשמנו מכל התכניות האלה ופה אני חושב שאנחנו יוצאים עם תכנית עבודה. כולנו נשלב ידיים כדי לעזור לרהט, לאזרחי רהט, לתושבים ברהט. כפי שאמרתי, רהט הפכה לסמל, ראש העיר היטיב להציג את הבעיה, את הפערים וכולנו ידענו שהעניין הוא לא רק עניין של חינוך. אם זה אקלים של חינוך, אז זה גם משרד הפנים, גם המנהלת, גם כולם, כי בעיית האדמות, בעיית הכבישים, כל הבעיות האלה מצריכים גם משרדים שונים. כולנו ביחד נעזור לרהט ונעזור לכל התושבים הערבים - - -

מאה אחוז. עמירה, בבקשה.

אני רוצה לומר שאכן יש פערים שמשפיעים מאוד על כל המערכות, אבל בין השאר גם מערכת החינוך. הפערים האלה הם באמת מאוד רציניים. אם אנחנו מסתכלים על העשור האחרון אז זה מהפך, אין מילה אחרת למה שקרה במגזר הבדואי. פה לא היו אפילו 10% בגרות לפני עשר שנים, מהלומדים, היום יש 66.1%. כשאתה לוקח מקום עם חסמים ופערים שאין מורים, אין זה, היום כבר יש, ברוך ה', ולקחת את כל המהלך הזה ולקדם את היישוב קדימה זה לוקח זמן. אם עומד מורה מול ילד ולא יודע ללמד אותו, וזה מה שהיה לפני עשר שנים, הוא לא ידע ללמד אותו, העביר את הזמן, גם היום לא כל המורים עם מוטיבציה מספיק גבוהה, לא כל המורים עם מוסר עבודה מספיק גבוה, אנחנו עדיין מלמדים אותם. והנה כאן מורים, חלקם מהצפון, שנה-שנתיים, אנחנו מכשירים אותם, הופכים אותם לטובים מאוד ובצפון חוטפים את מי שכבר טוב. שוב אנחנו מקבלים חדשים ושוב מקבלים צוות הוראה מאוד לא יציב - - -

זה נכון, זה את צודקת במאה אחוז.

אני לא מצטדקת, לא מעניין אותי כלום - - -

אבל חשוב לדעת את התנאים האובייקטיביים.

כן, בדיוק. אני מסתערת קדימה, אבל שתדעו לכם, אנחנו כן עם תכניות מאוד מסודרות, תכניות חומש, שנתיות, חודשיות, מאוד מסודרות, ברור לנו גם לאן אנחנו רוצים להגיע. עכשיו, אני לא רוצה בשנה הבאה לעלות ב-20%, אני רוצה שכל שנה נעלה ב-5% וזה מה שאנחנו עושים, ואז אנחנו גם לא הורדנו את טוהר הבחינות, שיהיה ברמה טובה, אז זה מה שרציתי לומר.

החלטת הממשלה 3708, שאנחנו ארבע שנים כבר פועלים לפיה, ארבע וחצי שנים עוד מעט, היא כינסה את כל משרדי הממשלה בשולחן עגול, אנחנו בשולחן עגול. מי שהקים את השולחן הזה זה דורון אלמוג ממשרד ראש הממשלה וזה היה יוצא מן הכלל ויצאנו לדרך נכונה. עכשיו משרד החקלאות ממשיך את המתווה. התכנית מאוד מסודרת, מאוד מובנית, 125 מיליון לחמש שנים. אני אישית הגעתי לכל רשות מקומית, מול כל מנהיגי החינוך כאן, שהם מנהלים, מורים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ופרסנו תכנית משותפת שנבנתה ביחד כדי לראות איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים. ממש מדויקת, בכל התחומים, הפורמלי, הבלתי פורמלי, נשירה, חינוך מבוגרים. את מרב הכסף קיבלה העיר רהט וצריך לומר שאנחנו מתקדמים, לא מספיק, אנחנו ממשיכים.

אנחנו עכשיו מסיימים לכתוב את התכנית של החלטת הממשלה החדשה, תכנית האתגרים לחמש השנים הבאות שגם תיתן את - - -

נכון, 922.

האתגרים גדולים. הרשות המקומית, עם ההורים, צריך קצת יותר להכניס ולערב את ההורים, אף אחד לא דיבר על ההורים. חבר'ה, המחקרים הכי פשוטים של החינוך אומרים שאבא או אמא מסתכלים ככה על המחברת של הילד, הוא עושה לו ויש על המחברת, כבר עולים לו ההישגים הלימודיים. הורים לא מגיעים לאספות. צריך לתת איזה שהיא מעטפת נוספת למערכת החינוך הפורמלית שאנחנו מביאים, ככה קצת מבפנים, וכולנו ביחד נשנס מותניים.

תודה רבה לאנשים של המחוז, אחד אחד כאן, בעוצמה כל כך, יושבת כאן אשרה שלייפר, מפקחת המחוז, ניר שמואלי, סגן מנהלת המחוז, כולם היו כאן כל היום. עטיה, מפקח של היישוב כאן, יושב כאן אסמעיל, שהוא המפקח של החינוך המיוחד, יושבת כאן נג'וא, המפקחת על הייעוץ הבכיר, בני מלכא שמתכלל את כל עבודת הממשלה, יהודה רשף שאחראי על הבטיחות ונמצא כאן, רמזיה שהייתה כאן כל היום וליוותה אותנו, מוחמד אלהיב שנמצא כאן איתנו, מוחמד אלקרינאוי שנמצא כאן איתנו. ואני רוצה לומר תודה רבה - - -

קיבלו אותך בלקייה, למרות האלקרינאוי?

אני רוצה לומר תודה רבה לראש העיר, כי אנחנו כאן רואים עיר עם ראש עיר שאכפת לו באמת. זה משהו אחר לעבוד ברהט, זה משהו אחר, אנחנו יד ביד, אוהבים מאוד מאוד לעבוד איתך. וצריך גם להגיד תודה רבה ליושב ראש ועדת החינוך של הכנסת. אני אולי לא אמרתי לך את זה בעבר ככה בפומבי, אבל צריך לומר המון המון תודה כי האכפתיות שלך מהדרום בולטת והאכפתיות שלך האמיתית לצמצום פערים - - -

זה סיור שני במגזר הבדואי.

- - - היא בעצמות שלך והאהבה שלך לקידום המגזר הבדואי כל כך אמיתית שאנחנו חוברים ביחד בשמחה לכל החלטה ולכל דבר. ומעבר לזה שאתה אדם חכם ונבון, אבל זה ככה - - -

את מוכנה לתת לי את זה בכתב? כי המורה שלי בכיתה - - -

תן לד"ר אלהיב. אנחנו רוצים אולי לשמוע אותך במשפט.

כבוד ראש העיר, כבוד היושב ראש, עשינו באמת סיור, התרשמתם היום, גם מהישגים, שמעתם את כל המנהלים, אף אחד לא דיבר על משאבים פדגוגיים טהורים, עיקר הבעיה ששמענו אותה מכל המנהלים, מכל ראשי הרשויות ועוד נשמע אותה במקומות אחרים זה הנושא של התשתיות והצד הפיזי, גם דרכי הגישה, כמו שראינו, וגם הצד הפיזי. עיקר הפוקוס צריך להיות שם. אם ועדת האתגרים החדשה, לא 922, יש לנו תכנית חדשה עכשיו, 3708, יריב מן, חברנו היקר, נמצא שם ומרכז - - -

מוביל את זה.

- - - מרכז, מקדם את כל התכנית החדשה, היא תונח על שולחן הממשלה, אני מניח בחודש הקרוב, יחד עם שר החקלאות שרק לפני פחות משבוע ישבנו איתו, יש תקציב תוספתי הרבה יותר גדול ממה שהיה עד עכשיו, יהיה תקציב, ההצעה שהובטחה לנו מראש הממשלה לפני פחות משבוע, ראש הממשלה הנחה את מנכ"לו, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, להוסיף עוד תקציב נוסף, כי היה לנו תקציב לבינוי וגנאדי יודע על תקציב מסוים, ירד חלק מהתקציב הזה של הבינוי לטובת פדגוגיה, כי נפגעה הפדגוגיה, לא רצינו לפגוע בשום פנים ואופן בפדגוגיה, אז אנחנו מנסים קצת עכשיו, עוד פעם, להוסיף תקציב של הבינוי וזה הכיוון.

צריך לחזק את המגזר הבדואי, אנחנו לא במקום שווה עם המגזר היהודי, לא במקום שווה עם המגזר הערבי בצפון ולא במקום אחר, צריך לתת העדפה מתקנת למגזר אחרת אנחנו נישאר במינוס אחד גדול. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להודות למנהל בית הספר ולצוות המורים על האירוח ולתלמידים החמודים שהסתכלו מה זה שיעור באזרחות, שיעור בדמוקרטיה, של ועדה בכנסת.

תודה רבה, חברים.

מבחינתי אנחנו למדנו היום, לקחנו כלים לעבוד איתם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.