הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 127

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום רביעי, ז' בכסלו התשע"ז (07 בדצמבר 2016), שעה 9:30

הצגת הניתוח המגדרי של תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מסעוד גנאים

קרן טרנר - המנהלת הכללית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גילי כהן - מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נעה אבירם - מנהלת אגף הפעלה ורישוי תח"צ, מרד התחבורה והבטיחות בדרכים

כרמלה מגן-לסרי - ממונה על שיוויון מגדרי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סופיה אילן - עוזרת מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר

נועה נאמן - עו"ד בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת

יוסי בריל - כלכלן, המשרד לשוויון חברתי

קרינה קליגר - מנהלת תקציבים, המשרד לשוויון חברתי

ענבר סבאג שפייזיק - מנהלת תחום תכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה

אילנית בר - מרכז המידע והמחקר בכנסת

ולריה סייגלשיפר - רכזת פרויקטים לשוויון מגדרי, מרכז אדווה

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

חמוטל גורי - מנכ"לית, קרן דפנה - נשים משתפות פעולה לשינוי

אירית לבהר גבאי - רכזת תכנון ארוך טווח באגף התנועה

ורד עוזיאל - סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון

אביחי עוזיאל

דלית אזולאי

הדס גור, חבר המתרגמים

הצגת הניתוח המגדרי של תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-7.12.2016 ואנחנו בשעה טובה נפתח את הדיונים לשנה הזו להצגות של הניתוח המגדרי, לתקציבי המשרדים השונים בתקציב המדינה לשנתיים הבאות 2017-2018, וזכינו היום להצגה ראשונה של משרד התחבורה שיציג לנו היום את הניתוח המגדרי שנעשה לתקציב ואיתנו היום, אני מאוד שמחה שכיבדה אותנו, מנכ"לית המשרד, גברת קרן טרנר שאני מבינה גם שאת חדשה בתפקיד.

ארבעה חודשים.

ארבעה חודשים, אז בשעה טובה ושיהיה לך בהצלחה. אני מאוד שמחה, אני בטוחה שכבר הופעת בוועדות של הכנסת לא?

כן, אני גם כמה שנים טובות כבר.

ברוכה הבאה. אני רוצה לפתוח בזה קודם, להסביר קצת על כל מה שנקרא ניתוח מגדרי לתקציב. זאת החלטה שנתקבלה בממשלה כבר לפני כשנתיים וההחלטה הייתה שכל משרד יתחיל לעשות ניתוח מגדרי של ניצול התקציב שלו, איך בעצם, התקציב הזה, נהנות ממנו באופן כללי הנשים ועד כמה התקציב של כל משרד עונה על הצרכים של הנשים - מנקודת הנחה בסיסית שיש צרכים של הנשים בגלל התפקידים שלהן בחיים, בגלל השוני בתפקידים המגדריים שלהן שהן צריכות מענה עליו שלא בהכרח תמיד המשרדים וקובעי התקציבים השונים מודעים להם. המטרה הייתה מהכלי הזה של ניתוח מגדרי גם לבדוק לעצמנו, למשרדים השונים, עד כמה באמת מודעים לצרכים האלה, עונים עליהם ומשקפים את זה בתקציב, כאשר התקציב הוא בדרך כלל ביטוי של מדיניות וביטוי של סדרי עדיפויות שקובעים לעצמנו. מצד שני הכלי הזה גם ייתן לנו אפשרות, לאחר שאנחנו בוחנים ובוחנות איפה אנחנו עומדים במענה על הצרכים, לתקן ולשפר. ברגע שאנחנו יודעים שישנו מחסור מסוים או ישנו חוסר מענה מסוים אנחנו אמורים להסיק מזה מסקנות ולנסות לתקן הלאה, בכדי לכפות על העוול או על הפערים הקיימים שאנחנו נכיר תוך כדי פעולה.

אנחנו כבר התחלנו. החלטת הממשלה הייתה בשנת 2014 להתחיל עם 10% ניתוח של התקציבים. כלומר, לקחת כל משרד שייקח 10% מהתקציב שלו וינתח אותו. אחר כך התקדמנו ל-40%. ל-2017-2018 זה אמור להיות 70% מהתקציב של 2017 ו-100% מהתקציב של 2018 כך שברגע שהוחלט שהתקציב יהיה לשנתיים אנחנו יצאנו מנקודת הנחה שהמשרדים יעשו כבר את הניתוח של 100%, ולאו דווקא ישארו עם הניתוח של 70% שהוא יותר קל מבחינה זו.

סליחה, על תקציב הגולבל של כל המשרדים?

הניתוח נעשה לכל משרד בנפרד. אנחנו עשינו צעד קדימה כאשר החלטנו, שמנו לב שיש כמה מוסדות חשובים במדינה הזו שלא נכללו בהחלטת הממשלה. כולל הכנסת. כולל כנסת ישראל שלא נכללה בהחלטה והיא חלק מתקציב המדינה. כולל בנק ישראל, מבקר המדינה והחשב הכללי. ארבעת המוסדות האלה לא נכללו באופן ספציפי בהחלטת הממשלה והם נמצאים בתוך תקציב המדינה וראינו לנכון לבקש מהמוסדות האלה לעשות את הניתוח המגדרי באופן וולנטרי בלי שתהיה החלטת ממשלה. ונכון, גם הוועדה וגם המשרד לשוויון חברתי, פנינו למוסדות האלה וכבר יש לנו תשובה והתחייבות מכנסת ישראל, מהבית הזה, דרך היושב ראש והמנכ"ל של הכנסת לעשות את הניתוח של התקציב ומתקדמים בנושא הזה. אני מאוד מקווה שהוועדה גם כן תעשה את הסקירה של תקציב הכנסת. אבל בינתיים בהקדמה הזו אני מסיימת ואני רוצה לתת את הזמן למנכ"לית, קרן טרנר, להציג את תקציב משרד התחבורה בניתוח מגדרי. בבקשה גברתי.

תודה רבה. בוקר טוב. תקציב משרד התחבורה מורכב מתקציב שוטף, תקציב סובסידיות ותקציב פיתוח. כל מה שיכלנו לפלח בהיבט המגדרי עשינו ואנחנו כאן גם אחר כך לשאלות ולקבל מכם עוד נקודות מבט שלא חשבנו עליהם. נשמח ב-2017-18 להמשיך ולקדם את נושא השוויון המגדרי. אני לא אגיד כמובן, כי גם מנכ"לים גברים וגם מנכ"לים נשים, אבל אני חושבת שזו כן הזדמנות שיש מנכ"לית אישה בראשות משרד התחבורה להוביל כמה שינויים במשרד שהוא בענף יחסית גברי. אז אני מקווה שב-2019 נראה לכם את השינויים שעשינו ב-2017-18 והשקפים יהיו קצת יותר אופטימיים כי המצב לא כל כך מזהיר. אז בואו נתחיל.

התקציב השוטף של המשרד. במשרד התחבורה - - - כרמלה מגן היא הממונה אצלנו על מעמד האישה וקידום שוויון מגדרי ואנחנו כבר יושבות על התכניות ל-2017-18. משרד התחבורה יש בו כ-1100 עובדים. 55% מהם נשים. מה שכן השכר החציוני של הנשים נמוך מהשכר החציוני של הגברים. אנחנו כבר נראה פילוח יותר מפורט של העניין הזה. כשאנחנו לוקחים את ה- - -

אבל זה הבדל רציני, 5000 ₪.

כן. השקפים הבאים מלמדים קצת למה אנחנו נמצאים שם וגם אני אסביר מה אנחנו מתכוונים לעשות. אז אכן יש פער מאוד גדול ומטריד. כשאנחנו מסתכלים על העובדות בלשכה הראשית בדירוג מח"ר, דירוג של מדעי החברה והרוח, אז מרביתן נמצאות ב-39-42. זה אומר שיש לנו פוטנציאל לעתודה ניהולית שצריך לממש אותו. אנחנו צריכים שיהיו פה קצת יותר עובדות. יש לנו הרבה תפקידים מנהליים. בתפקידים המנהליים המצב שלנו לא כל כך טוב. מרבית העובדות שלנו בדרגות 16,18. זה בעיקר מקבלות קהל, פקידות בסניפי הרישוי שלנו. יש שם הרבה חלקיות משרה, חצאי משרות שבזה אנחנו מתכוונים לטפל בשנת 2017. אנחנו מתמקדים עכשיו בתכניות העבודה, בשיפור כל סביבת העבודה בסניפי הרישוי ואני מקווה - - - מכוון שיש שם - - - יש ששה מקבלי קהל גברים, הרוב שם הן נשים - - -

ארצית?

כן. מקבלי קהל יש ששה גברים והשאר נשים. ואני מקווה שכל סביבת העבודה שלהם, שלהן, תשתנה. אנחנו נטפל גם בחלקיות המשרה שהיא לא מביאה שכר מכבד יותר מדיי הביתה. באופן כללי הגישה שלנו שאם אנחנו רוצים שירות טוב לאזרח אנחנו רוצים שסביבת העבודה תהיה מכבדת לעובד ואנחנו מאוד מתמקדים עכשיו איך לעשות את מקום העבודה של העובדים שם טוב יותר. זה ישפיע על מרבית הנשים אצלנו שהן מקבלות קהל ברישוי. כשאנחנו מסתכלים לכמה עובדים יש תואר אקדמאי אז ל-27% מעובדי המשרד יש תואר אקדמאי, מתוכם 45% הן נשים. זאת אומרת, כמעט חצי. עדיין יש לנו אתגר במשרד התחבורה לראות איך אנחנו הופכים למשרד עם הרבה יותר תארים אקדמאים. מבחינת ה - - -

סליחה, 27% מקרב עובדי המשרד הינם בעלי תואר אקדמי. כלומר, 73% הם בלי כל תואר אקדמי?

כן. יש לנו 18% בלי 12 שנות לימוד. כל השאר בלי תואר ו-27% עם תואר.

איך מסבירים את זה? כלומר, איזה סוג של תפקידים יש במשרד שהם לא מחייבים נגיד 12 שנות לימוד.

אז קודם כל מקבלי קהל ברישוי לא מחוייב. זה גם תוצאה של מכרזים קודמים. אגב, כשאנחנו עכשיו מוציאים מכרזים עם דרישת סף של תואר אקדמי אנחנו נתקפים על ידי העובדים שאנחנו מפלים עובדים ללא תואר מקידום. אבל אני גם חושבת שהמשרד צריך להיות הרבה יותר אקדמאי ואנחנו גם מעודדים את העניין הזה. יש לנו הרבה עבודות שנוגעות לקבלת קהל, מערכות, עבודות יחסית טכניות. אבל העובדים לאט לאט יוצאים ללימודים וגם נשים מבוגרות יוצאות ללימודים ואנחנו מעודדים את זה. המזכירות המנהלות לשכה זה גם לא מחוייב בתואר. זה גם חתך הגילאים, אני חושבת שהדור הצעיר כבר מגיע יותר עם תארים והעובדות הוותיקות והמסורות שלנו חלקן בלי תארים.

אני פשוט אמרתי את זה, אני לא רוצה שיבינו אותי לא נכון, פשוט אנשים שעובדים שהם בלי תואר זה כבר חסם להתקדמות בשירות המדינה ואם 45% מהנשים שהן חמישים ומשהו אחוז מכלל העובדים במשרד הן רק 45% מה-27% אז זה יוצא משהו כמו 12%-13% מהנשים רק יש להן אז זה מסביר - - -

יש לנו הרבה נשים מנהלות לשכה והרבה נשים פקידות ברישוי שזה הרבה מאוד מהעובדות ושמה לא נדרש תואר.

אחרי תכנית אקדמיזציה שהייתה במשרד שהעלו ב-10% לפחות בשנתיים האחרונות, העלו את אחוזי האקדמאים במשרד.

אז זה לאחר העלאה ה-27%.

כשאנחנו מסתכלים מי נמצא בחוזה אישי ומי בהסכם קיבוצי אז אנחנו רואים שהרבה מהגברים בחוזה אישי, פחות נשים, וכמובן שזה משפיע על השכר. זה כמובן תולדה של ההשכלה והדירוג והתפקיד עצמו. לא בכל תפקיד יש חוזה אישי. אולי נתון קצת מעודד, לא יותר מדיי.

לכל בעלי החוזה האישי יש תואר אקדמי?

כן. מבחינת שכר הברוטו הממוצע - - -

כן, אבל צריך לשים לב ש-45% מאלה בעלי התואר האקדמי הן נשים אבל הן לא נמצאות, כנראה, בחוזים האישיים.

לא, הרבה מהן כן. אם כבר יש אישה בחוזה אישי - - -

אבל זה לא מסביר את הפער של 5000 ₪ בשכר שלהן. אם הן נמצאות גם כן בחוזים אישיים זה אמור להעלות את השכר החציוני.

נכון. אבל יש לנו מעט נשים בתפקידים בכירים והרבה נשים בתפקידים זוטרים אז גם הממוצע שלנו - - -

סליחה, אני סופיה אילן, יועצת של קרן. חלק מהנשים שיש להן תואר והן בדירוג של מח"ר והן בפנסיה התקציבית מהדור הקודם, בעצם לא הייתה להן אפשרות לעבור לחוזים האישיים.

לא היה להם עניין לעבור כי הן - - -

כי אז הן מאבדות מהפנסיה שלהן.

מבחינת השכר ברוטו אז השכר הברוטו של שתי הקבוצות עלה בין 2015 ל-2016. העלייה של הנשים קצת יותר גבוהה. נשים בדירוג חוזים אישיים הייתה עלייה משמעותית. אני חושבת שאני זאת שהעליתי את העניין הזה. הייתי לפני זה סמנכ"לית אבל זה בכל זאת עלייה. אולי זה נתון אופטימי אבל הוא לא כזה מזהיר, זו נראית עלייה מאוד יפה אבל זה מעט מאוד נשים שנהנות מהעלייה הזאת. תקציב ההדרכה והרווחה שלנו עומד על 4 מיליון ₪. ויש לנו בנוסף 600 אלף ₪ שמוקצים לנושא של קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. הפעילות שאנחנו מבצעים בתחום הזה, אנחנו מאוד משתדלים לא ללכת - - -

ה-4 מיליון ₪ הם כמה באחוזים מהתקציב הכולל? רק כדי שתהיה לנו פרופורציה.

זה הדרכה ורווחה כלליים. זאת אומרת, כשאנחנו מנכים את השכר ואת הארנונה ואת הכל.

זה יוצא בערך 5% מהתקציב השוטף, לא כולל שכר.

וזה הדרכה ורווחה כלליים, גברים ונשים.

יש 600 אלף ₪ לנשים בלבד.

התקציב של 4 מיליון מתחלקים פחות או יותר בהתאם לחלק היחסי, אין לנו איזה משהו קיצוני שאנחנו רואים שם, של ניצול של קבוצה כזו או אחרת. מה שכן, 600 אלף ₪ נוספים מוקצים לנושא של קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. הפעילות שנעשית בתחום הזה זה קידום נשים לעמדות השפעה. יום האישה הוא לא יום של ספא ולקים ומקרמה. אני אפילו לא יודעת מה זה מקרמה. זה יום בסימן העצמה נשית. כרמלה אחראית על התכנים, היא מביאה נשים עם השראה כדי להראות לנשים שאפשר גם אחרת. סדנאות והצגות בנושא אלימות והטרדה מינית - - -

אני מקווה שזה לכלל העובדים, לא רק לנשים.

זה מה שבאתי לומר. בשנת 2017-18 הדגש הולך להיות על שוויון מגדרי. אנחנו כן נמשיך לטפל בהעצמת האישה, אבל יום האישה לא יהיה רק לנשים כמו שהוא היום. הוא הולך להיות לכולם. ואם אני אקח דקה לתת את האני מאמין שלי שאיפשהו תכננתי לתת אותו בסוף. אני חושבת שברגע שגברים לא יוותרו על הורות אז נשים גם לא יוותרו על עבודה ושתי הקבוצות מפסידות כרגע מחוסר האיזון. אנחנו נרצה לתת דגש על איזון בין משפחה ועבודה גם לגברים וגם לנשים. גם הגברים מפספסים היום בגדול. אני מנכ"לית משרד התחבורה, זה לא אומר שבעלי הוא כל היום בבית. אנחנו בהורות שוויונית, אבל זה מחייב שגם הגברים ייצאו לפחות פעמיים בשבוע הביתה לקחת את הילדים. אני חושבת שברגע שגברים ייצאו פעמיים בשבוע לקחת את הילדים לא יהיה פער כזה גדול בין להעסיק אישה ללהעסיק גבר. ואני חושבת שזה מתחיל מכשאנחנו צעירות ויודעים שעוד מעט נהיה אמהות, זה ממשיך כשיודעים שאנחנו אמהות ואחר כך כבר בגילאים מבוגרים מסתכלים על הרזומה שלנו אז אם היינו אמהות הרבה מאוד זמן ולא קידמו אותנו אז אנחנו בבעיה. אז ב-2017-18 הולך להיות - - -

אני מסכימה עם זה, למרות שהייתי חושבת, עד שנגיע למצב הזה מגיע לנשים שיהיה להן יום האישה. ומגיע לגברים שיהיו במשרדים בלי הנשים שיצאו ליום האישה ויידעו כמה הן נחוצות בתוך המשרד. כשלא יידעו להסתדר בתוך המשרד.

אנחנו נלמד אותם את זה בדרך אחרת. כשאני מסתכלת על תקציב הפיתוח אנחנו קצת מתקשים את הכבישים והמחלפים שלנו לחלק בהיבט המגדרי אבל כן כמה נתונים ניסינו לראות מה יכול לעניין. אז בעשור האחרון, כשאנחנו מסתכלים על תאונות דרכים שזה נושא שאנחנו, כמובן, מאוד מתמקדים בו במשרד, 73% מההרוגים שלנו הם גברים אז יש הרבה יותר הרוגים גברים מנשים. הפרופורציה של נשים הרוגות כנוסעות גבוהה פי שלושה מזו של גברים. אנחנו רואים בדיאגרמה כאן, אני אסביר אותה בעל פה. יש פחות הרוגות נשים, והנשים שנהרגו בתאונות דרכים נהרגו בעיקר כהולכות רגל וכנוסעות. גברים בעיקר כנהגים. זה כמובן תולדה של מחזיקי רישיון הנהיגה הם כמובן רבים יותר גברים וגם מסקר משקי בית עולה שלכל משק בית שיש בו רק רכב אחד אז בדרך כלל המפרנס העיקרי - - - רואים את זה אחרי זה בנתונים של התחבורה הציבורית. אז זה גם מי שנוהג, זה מסביר את זה וזה גם מסביר עוד מעט את התחבורה הציבורית.

עכשיו נעבור לתחבורה ציבורית. מבחינת תקציב המשרד לתחבורה ציבורית, אנחנו משקיעים כמעט 6 מיליארד ₪ בסבסוד נסיעות אוטובוס, רכבות, רכבות קלות, זה תקציב התמיכות שלנו. באוכלוסייה הכללית יש לנו 23% מסך הנסיעות שמתבצעות בתחבורה הציבורית, השאר בתחבורה פרטית. באוכלוסיית הנשים יש יותר הישענות על תחבורה ציבורית, זה 30%. מספר הנוסעות גבוה ממספר הנוסעים. 60% בקווים העירוניים ו-55% בקווים האזוריים. אני מניחה שזה תולדה שנשים עובדות יותר קרוב - - -

גבר לוקח את הרכב.

צריך לזכור שיש נשים שאין להן תחבורה ציבורית שישתמשו בה. היו מוסיפות ל - - -

אנחנו עוד מעט נראה את זה. מבחינת רכבת ישראל זה נחלק בערך שווה בשווה. זה מה שאמרתי, מבחינת מחזיקי רישיון נהיגה יש פחות נשים ומה שדיברנו עם אחזקת רכב אחד. מבחינת היקף השירות בתחבורה הציבורית אנחנו מדיי שנה מעלים את הקילומטרים של תחבורה ציבורית שאנחנו מקצים במדינת ישראל. כן חשוב לי לדבר דקה על החברה הערבית. אני מנכ"לית 4-5 חודשים. לפני זה כיהנתי 4.5 שנים בערך כסמנכ"לית תשתיות. בשנים האחרונות אנחנו השקענו הרבה מאוד בהנגשת תחבורה ציבורית ליישובים הערביים, לתוך היישובים. המצב האבסורדי שב-2010-2011-2012 בהרבה מאוד מיישובי החברה הערבית בכלל לא נכנס אוטובוס פנימה הוא מצב הזוי, בלתי נסבל וכנראה אין לי מילים לתאר את זה בכלל וכמובן דו"חות גם של המ.מ.מ וגם של מכון אדווה ואחרים מדברים על זה שהשתלבות של נשים ערביות בעבודה היא כמובן חסם משמעותי, זה חסם הנגישות למוקדי התעסוקה - - -

ב-2006 דיברנו על זה, לפני המ.מ.מ. ולפני כולם, דיברנו על זה ב-2006 בארגון שניהלתי אז וכולם לא הבינו על מה אנחנו מדברות.

אז היום קצת יותר.

מצויין שהגענו לנקודה הזאת.

עדיין יש לנו אתגר גדול. אפשר לראות כאן כמה עלינו אם ב-2012 היו לנו מבחינת היקף קילומטר שבועי שמוקצה לחברה הערבית משהו כמו 673,000 ק"מ שבועיים, היום אנחנו כמעט במספר כפול ואנחנו הולכים ומרחיבים. זה חייב אותנו בהרבה מאוד השקעות תשתית, שימו לב כמה מאות מיליונים הקצנו. זה בנוסף לפרויקטים של כיכרות וכבישים. פרויקטים שמיועדים אך ורק לתשתית תחבורה ציבורית שינגישו את התחבורה הציבורית בתוך היישובים. אני חייבת להגיד שעוד יש לנו אתגר גדול וגם למנהיגות של החברה הערבית יש כאן אתגר לראות איך השימוש יגבר. האוטובוסים היום נוסעים דיי ריקים. לא בכל יישוב, לא כל אוטובוס, אבל כן השימוש - - - זאת אומרת, כבר יש אוטובוסים שנוסעים, אבל לא מספיק ולפעמים ונדליזם בתחנות שמקשה גם כן אחר כך כי אוטובוס לא יכול להיכנס אם אין לו מקום מוסדר אז יש לנו עוד הרבה אתגר כאן, אבל מבחינת הקצאת משאבים של המשרד אנחנו במקום אחר לגמרי.

השאלה האם נעשתה בדיקה מבחינת שעות וגם המסלול של התחבורה הציבורית אם הוא מותאם. כי נקודת ההנחה שאני יוצאת ממנה, מתוך היכרות עם המצב, שהתחבורה הציבורית בדרך כלל משתמשות בה לרוב נשים במיוחד בתוך הכפרים הערביים והערים, אבל גם כן באופן כללי ראינו את זה בשקף שהבאת בפנינו. אם המסלול לא לוקח בחשבון את הצרכים של הנשים - ראינו את זה בפרויקטים שנעשו תכנון מסלולים בכפרים מסויימים למשל, שלא חיברו את נקודות השירות החיוניות לנשים שהן משתמשות בהן באופן יום יומי, אז השימוש בתחבורה הוא לא הכי נגיש ולא הכי טוב בשבילן. השאלה אם לוקחים את זה בחשבון כאשר מתכננים את הקווים, האם בודקים את זה, למה משתמשים, למה לא משתמשים.

לפני שביצענו את פרוייקטי התשתית, ישבנו עם כל רשות ורשות בחברה הערבית. אני ישבתי עם כל רשות מעל 8000 תושבים, ונציגות בכירה מטעמי ישבה עם השאר. ישבנו עם רשות, רשות וניתחנו מהם מנועי הצמיחה של הרשות, לאן מתפתחת הרשות, איפה האוכלוסיה יושבת, איפה ניתן בכלל באמצעות תשתית להעביר כי אם יש בתים ואי אפשר להעביר אוטובוס זה עניין אחר. והקפדנו שבעצם יש כיסוי של המסלול שמרחק הליכה של - - -

אני מכירה את המועצות ואני מכירה את הנציגים. לא היו נשים בטח.

אני רגע אסיים ואז תרחיבי. הכיוון הוא שיהיה מרחק הליכה סביר לכל משתמש לרבות, כמובן, נשים. היום אנחנו גם עושים הרבה שולחנות עגולים ומנסים להבין איך לשפר את זה ומאוד פתוחים לשנות. אבל נעה אבירם, ראש אגף תחבורה ציבורית אז אני אשמח אם תרחיבי.

אני אשמח לומר עוד כמה מילים בנושא. קודם כל הציגה קרן את ההשקעה בתשתיות עבור התחבורה הציבורית, צריך לזכור שיש גם השקעה בסובסידיה. מדי שנה תוספת בסובסידיה של 100 מיליוני ₪ ספציפית ליישובי המגזר הערבי.

זה הקילומטראז' כאן שעולה.

כן. דבר נוסף, חשוב להגיד, התכנון נעשה תוך שיתוף ציבור שכלל גם, דרך אגב, שיתוף ציבור מופרד לגברים ולנשים על מנת לאפשר סביבה יותר מתאימה ונוחה ולהתמקד בצרכים. כמו שאנחנו רואים יש צרכים שונים לכל מגדר. חשוב לי להגיד שמלבד אזורי תעסוקה יש התמקדות בשירות למוסדות להשכלה גבוהה. גם זה נצבע כחסם בקידום המגזר הערבי בכלל ונשים בפרט. ופרויקט נוסף כחלק מזה שהיום אנחנו מכשירים מתאמי תחבורה ציבורית ביישובים הערביים שבעצם הרעיון הוא שבתוך הרשות יישב מתאם לנושא התחבורה הציבורית והוא או היא יוכלו להציף מהשטח את אותם צרכים ייחודיים ליישוב ולתושבים שבו.

ולסיום, ואז אנחנו פתוחים לשאלות וכולנו כאן, כל מי שנוגע בתקציב. אז כאן תכננתי להגיד את מה שאמרתי קודם. אני אמא לתינוק בן 9 חודשים, אני מגיעה לשילב ורואה שני ספרים, אחד ספר של בעלי מקצוע בנים, אחד ספר בנות קסומות. כשאני רואה פרסומת לעוף טוב, כשרואים רק אישה או כביסה רק אישה זו בדיוק ההבניה שגורמת להרבה מאוד ממה שאנחנו רואים היום. אני אשמח שכאלה דברים יהיו בכלל מחוץ לחוק. שלא יהיה מצב שבו פרסומת שתומכת בהבניה, פרסומת מגדרית מדברת בלשון אישה או מציגה רק אישה. זה לא אמור להיות, מה שאנחנו רואים כאן, לא אמור להיות במדינת ישראל בשנת 2016. באנגלית, גבר ואישה זה אותה שפה. אצלנו צריך להקפיד על זה שמדברים בלשון רבים כדי לא להפנות פרסומות רק לנשים, גם שלא יהיו נשים לבד בכאלה מקומות, אבל אני תוהה איך אנחנו נחנך את הילדות שלנו לרצות להיות כל מה שהן יכולות לחלום, יכולות להיות טבח ורופא וליצן. הן לא חייבות להיות על עקבים ועם הכתר הזה. אז אולי קצת בנימה האופטימית הזאת, הטייסת, הקברניטה הראשונה באלעל זו נהגת מוסלמית ראשונה מטירה והנה מנכ"לית משרד התחבורה וראש אגף ואנחנו מתקדמים לשם אבל המצב במדינה בכלל וכנגזרת במשרד שלנו עדיין לא איפה שהיינו רוצים להיות. אז אנחנו פתוחים לשאלות ותובנות לרשותכם.

תודה רבה על ההצגה שעשית ואני מסכימה איתך בקטע של הפרסומים, אבל לצערי הרב העניין של ההבניה החברתית נעשית לא רק דרך הפרסומות. גם בתכניות טלוויזיה, באיך מוצגות נשים, למה מוזמנות נשים לדבר, באיזה נושאים, מה התדמית שמנסים לשדר בדרך כלל. וחבל. חבל שלא רואים אותך או כל מנכ"לית משרד אחרת יותר בטלוויזיה כדי לשדר את המסר הזה ולהגיד בעצם העובדה שתדברו על המשרדים ועל העשייה שלכם בתוך המשרדים זה כבר לתת דוגמא אחרת, זה כבר להנחיל ערכים אחרים. אבל יש לנו המון מה לעשות בהרבה תחומים. זה מה שאנחנו מנסות לעשות בוועדה הזו, לגעת במכלול הנושאים והיום נתמקד במשרד התחבורה. אנחנו מבקשים בדרך כלל ממרכז המידע והמחקר בכנסת כל שנה לעשות סקירה כללית ובדיקה לכל הסקירות המגדריות ואני אתן לך, אילנית, קצת ככה להגיב על מה שעברת עליו.

טוב, אז דבר ראשון, בחוברת של התקציב לא הייתה את כל הסקירה שעשית פה בנושא השכר והפתעתם אותנו. רוב הסקירה שם נעשתה על הסבסוד של התחבורה, על החלק של הפיתוח. מה שהיה חסר לי קצת - - -

אין את זה בנתונים של נציבות שירות המדינה כי זה נושאים שהם כלל רחביים.

אני יודעת שבכל חוברות התקציב הדרישה הייתה גם לנתח את רכיב השכר.

ואנחנו היחידים שלא עשינו את זה?

לא היחידים.

דווקא בשנים קודמות רוב המשרדים עשו רק את זה.

יכול להיות שבגלל זה. הבנתי שבשנה שעברה הרבה שאלות נגעו לתחבורה הציבורית אז יכול להיות שבזה התמקדו.

מה שהיה לי קצת חסר בכל הנושא של הסבסוד תחבורה ציבורית ופיתוח תחבורה ציבורית, עשיתם איזשהו פילוח על סמך סקרים של כמה נשים נוסעות, כמה גברים נוסעים וכולי. השאלה אם לדוגמא, התקציבים שלכם הרי גדלים משנה לשנה, השאלה אם אתם יודעים לפלח את הגידול בתקציבים אם נשים נוסעות יותר בתוך ערים או מחוץ לערים ואז לבוא ולהגיד אנחנו משקיעים כאן יותר וכאן פחות ולדעת את הפילוח בתוך הגידולים האלה שלכם. גם בפיתוח הכבישים, גם בפיתוח התחבורה הציבורית, ככה שהם יתאימו בעצם למה שמצאתם. לשעות ל- - -

והשעות, נכון.

לשעות הנסיעה. מצאתם המון הבדלים, ראיתי שם גם שהתייחסתם אליהם. זאת אומרת, יש לכם את המידע, השאלה אם את התקצוב, לפחות את התקצוב הנוסף אתם מנתבים לפי הניתוחים האלה.

את התקצוב הנוסף אנחנו מנתבים לפי מדיניות מאוד ברורה שבתוך המטרופולינים אנחנו רוצים להשקיע בתחבורה ציבורית אז שם אנחנו משקיעים הרבה מאוד בנתיבי העדפה וברכבות קלות ובמה שמפריע לאוטובוס לנסוע. התקציבים הבין עירוניים שלנו שזה רכבת וכבישים בין עירוניים אני חושבת שהם כן מאפשרים לצמצם מרחקים. זאת אומרת, אם אנחנו יודעים שמרבית האנשים רוצים לעבוד במרחק של 20 דקות וחצי שעה מהבית אז כשאנחנו משקיעים בתשתית כבישים שמאפשרת, היא מגדילה בעצם את הטווח שאפשר לנסוע למקומות תעסוקה - - -

אבל בלי לחזק את התוך אנשים לא יצליחו להנות מהבין עירוני ומהתחבורה שהיא - - - כי אני מכירה למשל מצב, ואני דווקא פניתי למשרד בעניין הזה, הייתי בביקור בסיור בבית ג'אן ואחד הדברים שנאמרו לי שיש מרכז מסחרי דיי גדול בכרמיאל שהצעירות יכולות לעבוד שם כשבכפר עצמו אין תעסוקה. אבל הבעיה שהמרכז המסחרי עובד עד שעה עשר בלילה והקו אוטובוס האחרון שיוצא דווקא לכפר אני חושבת שזה היה בתשע. כלומר, רק צריך להוסיף - - -

זה כל כך קל לתקן. אנחנו רק צריכים שיבקשו. אנחנו צריכים שאותם אנשי קשר ברשות יבואו ויגידו שזה חסם. אנחנו מאוד נשמח שאוטובוסים שלנו לא ייסעו ריקים ושהם ייסעו בשעות יותר רלוונטיות, אבל אנחנו לא יודעים להגיד שיש את הסוגיה הזאת של המרכז המסחרי. הרשות המקומית צריכה להגיד.

ברור, אבל גם ברגע שאין תחבורה פנים כפר או פנים עיר זה לא מאפשר לנשים לצאת להשתמש יותר בתחבורה הבין עירונית. למשל, כשלא היה אוטובוס שהסתובב בתוך אום אל פאחם כולם היו צריכים לרדת לכביש ערה וערערה כדי לתפוס את התחבורה הבין עירונית וזה קשה מאוד. אז להשקיע, להתמקד בתחבורה הבין עירונית כאשר הקו המקשר בין תוך העיר או תוך הכפר לבין הבין עירוני חסר זה לא ממש משנה את המצב.

לכן התכניות שלנו כוללות הסדרת כניסה נוספת מדרום מערב לאום אל פאחם שתאפשר עוד כיסוי. הפרויקטים העירוניים שלנו מוכוונים להגדיל את הכיסוי של התחבורה הציבורית. אז זה הצירים המרכזיים בתוך הערים וזה כניסות נוספות בטיחותיות ומקום לאוטובוס להסתובב כדי להיכנס מעוד מקומות. כי ראינו שכשהוא נכנס בכניסה הראשית ועושה את כל הסיבוב לא לכל האיזורים הוא מגיע ולחלק הוא מגיע אחרי עיכוב מאוד רציני. אבל אם אנחנו עושים עוד כניסה אז יש לנו הזדמנות לעוד קווים. אנחנו משקיעים בערים בהנגשת התחבורה הציבורית בעיקר ומבחינת כבישים ורכבות זה בבין עירוני, אז אנחנו כן מנסים לחבר בין הדברים.

אוקיי. בבקשה.

שלום, אני ולריה סייגלשיפר ממרכז אדוה, אז קודם כל רציתי גם לברך אותך עכשיו בפומבי ואני מאוד שמחה על ההצגה שלך ועל הכוונות שלך לשפר ולקדם שוויון מגדרי במשרד. אני רוצה להתייחס בעיקר לניתוח השימושים בתחבורה הציבורית שבעצם זה הניתוח העיקרי ולמשרד התחבורה יש ניתוח מצויין. מצויין כי הוא נשען על דפוסי ניידות של נשים וגברים שנעשו בעבר גם בשיתוף עם מרכז אדוה, כפי שגם נאמר, יש ניתוח גם של כיצד דפוסי ה- - - זה שלא לוקחים בחשבון את השוני בדפוסי הניידות פוגע בהשתלבות בתעסוקת נשים. השאלה מה מתכוונים לעשות. למשל, אתם מציינים שנשים נוסעות יותר בשעות צהריים שזה נחשבות שעות שפל. וזה בדיוק השעות של חלקיות המשרה שנשים צריכות לאסוף את הילדים מהמסגרות ואין להן אופציה. חלק מהנשים מוותרות על עבודה או חייבות להמשיך לעבוד בחלקיות משרה ובגלל שאתם מעניקים סובסידיות יש גם אפשרות להקנות את הסובסידיות, להנחות את הקווים שנמצאים. להגיד אוקיי, תוסיפו קווים בשעות האלה ואז לתת מענה לצרכי התעסוקה של נשים.

אותו דבר זה הנושא של המסלולים שגם הוזכר בסקר שלכם. נשים, בגלל הסיבות שקצת הוזכרו פה, עובדות יותר קרוב לבית וגם מקומות התעסוקה של נשים בהרבה מקרים ממוקמים באזורי המגורים. לכן הן צריכות אוטובוסים שמקשרים בין אזור מגורים אחד לשני ולא קווים שעוברים דרך מרכז העיר כי זה מאוד מאריך את האפשרות להגיע לעבודה. אז לנושא הזה צריך לתת מענה.

בנושא שבכלל לא הוזכר פה, אבל שכן מופיע בסקירה שלכם זה נושא הביטחון. אתם מזכירים פה שתחושת הביטחון של נשים יורדת עם שעות החשיכה כי נשים יותר נחשפות לפגיעות מיניות. הנושא של פגיעות מיניות בתחבורה ציבורית הוא נושא שלא מאפיין את ישראל, זה קורה בכל העולם, אבל יש שם הרבה מאוד מה לעשות. הדרכות של נהגים, הכשרות. כאן גם היינו מצפות שתהיה איזשהי התייחסות, הענות לנושא הזה. ואנחנו, כמובן, נשמח לתת לכם רעיונות מה אפשר לעשות. אנחנו מאוד נרצה לתת לכם כלים או לעבוד ביחד כדי לשפר את המצב הזה.

ולריה, כדאי רק להזכיר, שקיימנו דיון בזמנו בוועדה בנושא של הטרדות מיניות בתחבורה הציבורית וגם פנינו למשרד כאשר קיבלנו תשובות בעניין ההדרכות לנהגים. אבל לצערי הרב, אין שום דבר שמחייב את המשרד ואולי כדאי לחשוב על זה שהטרדות מיניות בתוך התחבורה הציבורית, בין נוסעים לנוסעות וזה לא בהכרח ההתמקדות של המשרד שהייתה יותר בין נהגים, נותני שירות לנוסעים ולאו דווקא בכל התחבורה הציבורית כמתחם מסוים או מרחב שצריך לפתח בו מודעות יותר לבטחונן של נשים. ואנחנו בזמנו, ניסיתי, ובדיוק עכשיו דיברנו, אולי כדאי, היה רעיון לקדם משהו כמו קו אפס הטרדות. שנצלם קמפיין, קו אפס הטרדות. יש קווי אוטובוסים, יש קווי רכבת. שנצא עם אמירה כזו - - -

לבחור את הנוסעים והנוסעות או איך זה?

לא, כמן הצהרה של משרד התחבורה והנהגים שלא יהיו יותר מודעים לעניין העניין הזה. מן מסר. וזה גם יהיה מלווה גם בהודעות וסטיקרים שאפשר לשים בתוך קווי התחבורה ואפשר לעשות הדרכות כלליות של הנהגים והנהגות איך באמת להתייחס כאשר קורה דבר כזה בתוך האוטובוס, מה לעשות, איך להגיב. ואפשר לפתח את זה. אני מאוד מקווה שבאמת נצא היום לפחות בהסכמה שנשב ונעבוד על זה ונראה איך זה יתפתח. חבר הכנסת, להמשיך או ?

לא רוצה להמשיך, רוצה רק לברך את המנכ"לית. את חדשה בתפקיד נכון? אז בהצלחה. הייתה לי פגישה עם עוזי יצחקי לאחרונה לפני חצי שנה, אולי שנה אז בהצלחה ואני מקווה היותך מנכ"לית עוזרת לעניין הנדון בוועדה היום.

מה שמעניין זה שאת מנכ"לית רביעית במשרדי הממשלה נכון?

לא ספרתי.

אני חושבת שזה המצב.

חינוך, משפטים, נגב גליל וירושלים גם.

אז זהו, רביעית, ידעתי. עורכת דין, מאירה בסוק, נעמ"ת.

אני מאוד שמחה לראות נשים בתפקידים בכירים, זה כיף גדול. יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה האם אתם יכולים לתת - - - יש כבר נהגת מוסלמית - - -

ערבייה. בואו נעשה את זה ככה.

האם יש סיכוי שאתם יכולים לתת סובסידיות, הלוא אין לכם שליטה מוחלטת על כל התחבורה הציבורית, אלא רק לרגולטור, שיהיה איזשהי סובסידיה או לתת לנשים יותר להתקדם, יותר כסף למי שמקדם נשים כנהגות. האם בכלל יש רצון לקדם את כל הנושא הזה כי אני חושבת שכן נשים מאוד ירצו לעבוד כנהגות, אין שום בעיה בעניין הזה. עכשיו, שאלה שניה לגבי החלקיות משרה אצלכם במשרד. האם החלקיות נובעת מרצונן של נשים או אתם מעדיפים שיהיו משרות חלקיות במשרד.

שאלתי מה הסיפור. הבנתי שמעט מאוד נשים - - - יכול להיות שכשהן הגיעו לעבודה זה התאים להן. חלקן היום כבר לא מתאים להן חלקיות המשרה שאליה הן נכנסו אז אנחנו כן מתכוונים לטפל בהשלמות משרה ככל שאפשר. בסניפי הרישוי היינו רוצים לפתוח גם אחר הצהריים שיהיו משמרות ולהשלים דבר ראשון, לפני שמתקננים תקנים נוספים, להשלים את חלקיות המשרה למי שכמובן זה מתאים לה. מי שמעדיפה להישאר בחלקיות משרה, משיחה כללית, מהממונים עליהן, הבנתי שכן מרביתן רוצות לעבור למשרה מלאה.

כן זהו, כי המשכורת היא כל כך ירודה. עכשיו, לגבי הנהגות.

לגבי הנהגות אני לא יודעת להגיד. אני חושבת שזה - - - אותנו לשאול מה החסמים, מה יגרום לנשים לבוא להיות נהגות. היום התהליך של לקבל רישיון נהיגה לנהג הוא תהליך מאוד ארוך שאנחנו מנסים לשפר ויכול להיות שהחסם בפני נשים הוא כזה או אחר.

כי יש נשים שהן נהגות ברכבים צבאיים בלי בעיה - - -

אני אשמח להרחיב בנושא ספציפית כי קודם כל בענף התחבורה הציבורית יש מחסור בנהגים, לא משנה מאיזה מגדר. כן זיהינו את הנשים כאיזשהו, כ-pull שממנו אפשר למשוך עוד עובדות. ודרך אגב, כבר מבלי תמריצים מיוחדים רואים יותר ויותר. הנוסעים בתחבורה הציבורית רואים יותר ויותר. את הנהגת החרדית ברכבת הקלה לא רואים פה, אבל אם אנחנו במגזרים נוספים אז גם זה קיים. בכל אופן, אנחנו עומדים, אנחנו ברשות התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, לקראת מכרז לתכנית פיילוט להשתתפות של 25 נשים שיוכשרו כנהגות והן יקבלו מלגה עבור חודשי ההכשרה. היום זה אחד הפערים הגדולים שהם בעצם נדרשים להכשרה מאוד מאוד ארוכה מבלי שהם ממומנים בתקופה הזו, ולכן המשרד כן יממן את חודשי ההכשרה. גם - - -

סליחה, זאת תהיה הכשרה מרוכזת? ה-25 ילמדו ביחד או שאתם תממנו בכלל בארץ? כי זה שונה, אז זה נפתח ליותר נשים שקל להן להגיע לקרבת מקום.

ככל שאני יודעת זאת תהיה הכשרה מרוכזת שהיא, דרך אגב, כרגע גם מרוכזת במגזר הערבי וכוללת ליווי צמוד של הקבוצה הזו. ובכל אופן זה מימון של ההכשרה, מימון מחייה, מימון כל הבדיקות שנדרשות.

מצויין. נהדר. אז תפרסמו את זה גם כי אני לא יודעת אם אנשים יודעים מזה בכלל.

אני חושבת שזה - - - בדיוק כשהתחלת לדבר רציתי להציע, במיוחד עכשיו כשיש תקציבים מוקצים לעידוד, שילוב נשים ערביות בתעסוקה לעשות את זה לנשים ערביות והנה הקדמתם אותנו. זה מפליא. אבל גם חבר כנסת, מסעוד גנאים, סיפר עכשיו שיש בסכנין עוד, יש נהגת אוטובוס. אז זה לא הנהגת היחידה בוא נגיד ככה.

היא הנהגת המוסלמית הערבייה הראשונה, לא אמרנו שהיא היחידה.

אני מכירה עוד מישהי דווקא מהכפרים שמסביב נצרת. אבל לא חשוב. כל עוד אנחנו עדיין זוכרים את כולם זה אומר שאנחנו צריכות להתקדם ושיהיה לנו יותר.

אפשר שאלה?

כן.

שלום, אני ענבר, מנציבות שירות המדינה. שאלה, לא יודעת אם דיברתם על זה כי לא הייתי פה. לא ידעתי שהדיון הוקדם אז באתי בזמן, פחות או יותר. האם חשבתם לעשות סקר תחבורה ציבורית ארצי מבחינת שביעות רצון של הנוסעים ונוסעות ואז מזה ללמוד על המגמות שאתם יכולים לשנות מבחינת תחבורה ציבורית. אני יודעת שסקר זה בדרך כלל דבר מאוד יקר, אבל זה יכול ללמד אתכם גם על השונות בין הנוסעים וגם על מה מטריד אותם, מה הם היו שואפים לקבל מתחבורה ציבורית אפקטיבית ואיפה מוקדי הבעיות שלכם גם מבחינת שעות וכדומה.

חשבתי שתרצי לענות על למה יש פער בשכר בין עובדי משרד התחבורה כנציגת נציבות שירות המדינה.

לא הייתי פה אז לא שמעתי את זה.

אבל גם ישבנו שבוע שעבר וקבענו את התהליכים שאנחנו צריכים לעשות, של ניתוח מאוד מפורט של המשרד והמאפיינים כדי להיות במקום אחר.

לגבי סקרים, אז קודם כל בתחבורה הציבורית אנחנו עורכים סקרים באופן שוטף במגוון מדיות מה שנקרא. בין אם זה על האוטובוס ובין אם זה בתחנות ובין אם זה אינטרנטי. ברבים מהסקרים, אם לא כולם, אנחנו שואלים לשביעות רצון ומה היה משנה את התנהגותך או התנהגותך ביחס לתחבורה ציבורית. ואנחנו גם לפני כמה שנים כבר הכנסנו, תמיד כשאנחנו שואלים, את המגדר, על מנת שנוכל לעשות את הפילוחים. בהמשך למה שנאמר קודם לכן על השירות בשעות השפל אז בהחלט נשים אמרנו, הן נוסעות יותר מהנוסעים הגברים, הן נוסעות בתדירות גבוהה יותר והן נוסעות יותר בשעות האלה שבעיקר בין אחת לארבע. השעות של החלקיות משרה, השעות של להוציא את הילדים שזה היסטורית שעות של שפל בתחבורה הציבורית, כי בגדול היקפי הביקוש עדיין נמוכים יותר. יחד עם זאת, נכתבו במשרד הנחיות לתכנון תחבורה ציבורית שנותנות דגש גם על איך אנחנו נותנים מענה גם בשעות השפל, גם דרך אגב, בהקדמת והארכת שעות פעילות. זה אולי פחות ייחודי לנשים, אבל בשעות האלה שהן פחות השעות של הביקושים הגבוהים. היום המשרד באופן מלא מנחה את המפעילים, הוא הרגולטור, הוא נותן את הרישיון, לכן זאת הוראה ישירה של המשרד וכאמור בהנחיות התכנון שנכתבו ניתן דגש מיוחד לשירות רציף בשעות השפל.

עוד דבר שלא הזכרנו פה אבל שהוא גם בעצם מעודד את השימוש הרב בתחבורה הציבורית וגם את הנושא של שרשור פעילויות: של יורדים, עולים, אוספים, לוקחים, בדרך עושים עוד כל מיני דברים, זה הנושא של הרפורמה בתעריפים שנכנסה לפני כשנה והיא בעצם מתמרצת את הנוסעים הקבועים. זאת אומרת, הוזלה משמעותית לכרטיסים חודשיים, שבועיים, יומיים וככה בעצם, אם קודם לכן אותו נוסע, שזה בדרך כלל נוסעת, היה צריך לנסוע למקום אחד, להחליף, להיכנס בינתיים לקחת את הילד, לעשות קניות ולנסוע שוב באוטובוס היה משלם כל פעם בנפרד היום מתאפשר בעלות הרבה יותר נוחה לעשות את הנסיעה הזאת.

עוד מילה לגבי הנושא של ביטחון אישי. גם אנחנו מקדמים היום תקן של סככות שאחד התנאים פה זה תאורה. אנחנו יודעים שאחד ה- - - כנשים אנחנו יודעות - - - סככות המתנה לאוטובוסים. אנחנו יודעות שלהמתין בחושך זאת חוויה מפחידה. אז באמת שהסככות יהיו בעלות תאורה. היום כל הנושא של מידע, מידע לגבי הגעת האוטובוס הבא, גם בתחנה, מידע אלקטרוני, וגם היום שיש לנו את זה הכל כבר במכשירים זה מאפשר לנהל את זמן ההמתנה שלנו בצורה יותר נוחה בעצם וגם פה זה איזשהי דרך להתמודד עם הנושא של תחושת הביטחון האישי. כמובן שככל שיש הצעות נוספות אנחנו נשמח לשמוע מהן.

חבר הכנסת, מסעוד גנאים, תרצה להתייחס?

כן. תודה רבה. תודה תחילה על הדיון החשוב. זה צעד, לפי דעתי, גדול קדימה כאשר מתחילים, זאת לא פעם ראשונה שמנתחים ומנסים לפלח את התקציב ודנים בו מבחינת מגדרית, כמה נשים, כמה גברים. לא יודע אם זה היה בשנים שעברו אבל זה חדש וזה מעיד על צעד קדימה, כפי שאמרתי. אני עוד פעם רוצה לברך את גברת טרנר על המינוי. משרד התחבורה הוא מהמשרדים החשובים מאוד, למשל לי כחבר כנסת ערבי ולציבור הערבי זה אחד החשובים בנוסף למשרד החינוך. אבל בכל העניין אם מדברים על עניין ההנגשה בכללי כמנוף לשינוי, התחבורה הוא אחד המשרדים החשובים מאוד בעניין הזה. אתמול היה לנו יום בעלי המוגבלויות הבינלאומי ולפי דעתי כל שוני יכול לגרום להגבלה בסוף. כל שוני, אפילו אם הוא לא שוני בעניין של בעל צרכים מיוחדים, אלא שוני מגדרי, שוני דתי, שוני לאומי. אז אני חושב שיש שני תחומים שבהם אפשר לחולל את השינוי הזה וזה החינוך והתעסוקה ושניהם זקוקים באמת להנגשה מבחינת התחבורה, אם זו התחבורה הציבורית או אחרים. אני רואה היום את מספר התלמידות, הסטודנטיות שעולה על מספר הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. והרבה פונים ופונות בעיקר אליי בקשר לתדירות של האוטובוסים. למשל, באזור שלנו, באזור סכנין כרמיאל, ששם הרבה סטודנטיות שהן נוסעות כדי ללמוד או בירושלים או בחיפה או בטכניון או בכל המקומות האלה והם זקוקים מאוד לעוד אוטובוסים. אז הרבה פעמים פונים אלינו כדי לפנות לא למשרד התחבורה, אלא לפעמים לעירייה, לפעמים לחברה שהיא מפעילה את האוטובוסים האלה כדי - - -

לא צריך לפנות לחברה, היא מקבלת הוראות מהמשרד, זה תקציב של משלם המיסים. צריך לפנות למשרד. או לרשות המקומית שתפנה אלינו או למשרד.

זו רק דוגמא לחשיבות של משרד התחבורה בעניין הזה אם רוצים לחולל שינוי בעניין של החינוך, בעניין גם של התעסוקה מאחר וכולנו יודעים שאחד החסמים בפני הנשים הערביות כדי להשתלב בשוק העבודה זה העניין של התחבורה. לכן אני מברך תחילה על כל צעד שאתם עושים, על כל דבר ומקווים גם ליותר כדי לאחל לשינוי, גם בחברה שלנו, החברה הערבית, ובדרך כלל בחברה בישראל מאחר ואנחנו דואגים גם לכולם, לא רק סקטוריאלים למגזר הערבי. אבל מאחר שהחברה הערבית היא נחשבת לפריפריה גם בפריפריה ואחר בגלל שנים של הזנחה ושלא שמו לב לדברים שם, לכן אני חושב שצריך להשקיע שם יותר. תודה רבה ועוד פעם מאחל לך הצלחה.

תודה, חבר הכנסת. כן בבקשה.

שלום, שמי אירית לבהר גבאי, אני עובדת בעיריית תל אביב, באגף התנועה. אני מהנדסת תחבורה. אני הגעתי לנושא של תחבורה ומגדר דרך ועדה משותפת שהתקיימה אצלנו בעירייה לפני מספר חודשים, ועדה משותפת של הועדה לתחבורה והוועדה למגדר. הצגתי שם כמה מחשבות שלי על הנושא ואני שמחה על ההזדמנות להעלות אותן כאן. הנושא הראשון כבר עלה כאן, הנושא של נשים נהגות בתחבורה הציבורית. הועלו כאן כמה נקודות ידועות של יתרון של קידום הנושא הזה. אם זה מבחינת משבר הנהגים האקוטי שאני נתקלת בו כל הזמן במגע עם מפעילי התחבורה הציבורית. שבאמת יש כאן pull של 50% מהאוכלוסייה שלא רואה את זה בעצמו, לא נראה בעיני המפעילים או מי שאחראי כאופציה ובהחלט זה לא ממומש. עם כל הכבוד לנהגת היחידה בסכנין והנהגת היחידה, אין ספק שצריך לקדם את זה יותר ואני מברכת על הפיילוט.

אמרו שתהיה השתלמות.

כן כן. אז אני אומרת, אני מברכת על הפיילוט שנעה סיפרה עליו ובהחלט צריך לקדם את הנושא הזה בצורה הרבה יותר רצינית במסגרת המשרד ודרך המפעילים וכולי.

מעבר ל - - - יש כאן גם את הצד של ההעצמה הנשים, במיוחד כשפונים למגזרים יותר מוחלשים כמו נשים ערביות, נשים חרדיות. אלה שתי נקודות מאוד חשובות לנושא. אז אני רוצה להוסיף עוד אספקט וזה הנושא של ראייה של נשים כנהגות לא רק עיסוק כנהגות בעצמו, אלא כאיזשהו פתח לשילוב נשים בכלל בתחבורה בתחומים היותר מתקדמים כגון ניהול, תכנון, תפעול, אפילו אקדמיה. כי הרבה פעמים מה שקורה, ואני מכירה את זה מהרבה אנשים בתחום התחבורה שאני באה איתם במגע, הרבה פעמים אנשים מתחילים כנהגים והיום זה גברים, כן, ומתקדמים הלאה אם זה בתוך חברות ההפעלה בניהול אחרי זה אולי מגיעים למשרד התחבורה או לגופים אחרים. אפילו באקדמיה, אחד הפרופסורים הכי גדולים בתחבורה ציבורית, פרופסור צדר, הוא התחיל כנהג אוטובוס. ואני חושבת שהנושא הזה של לשלב נשים כנהגות זה זריעת איזשהו זרע שיכול בעתיד בהחלט לשלב נשים גם מעבר לנהגות. כי צריך באמת לשאוף למעלה. כמו שקרן הציגה בהתחלה את הפילוח של הנשים העובדות במשרד ואת רמת ההשכלה, צריך לשאוף לקדם וזה בהחלט פתח.

אני חיפשתי קצת חומר, אני לא מצאתי איזשהו מחקר רציני שנעשה בתחום, אין לי את הכלים לחפש אבל בהחלט צריך לראות האם - - - ושווה לעשות מחקר כזה אם דרך אקדמיה, דרך הכנסת מרכז המחקר והמידע ובאמת לשאול את השאלה שהעליתם כאן, מה הם חסמים לזה, מה החסמים של ציבור הנשים, מה החסמים בחברה, מה החסמים במשרד התחבורה - - -

חסמים למה?

לקידום נשים כנהגות בתחבורה הציבורית ובכלל בענף התחבורה. למה זה בעצם לא קורה. שווה מאוד לחקור את זה לעומק ולמצוא את התשובות העמוקות והאמיתיות.

עוד שתי נקודות - - -

אני מבינה ש - - -

כן, אני באיחור לחקיקה ש- - - פשוט זה דצמבר אז אנחנו בכמה חזיתות ביחד.

כאן אבל אתן נשארות איתנו, נשארים איתנו כדי לקבל. אני מודה לך ומברכת אותך קודם כל על התפקיד ועל העשייה ואני כמובן אעביר אליכם את הסיכום. תודה רבה. אני יודעת שעשית מאמץ להיות פה. תודה.

אם אפשר עוד שתי נקודות קצרות. אני הצגתי אז בוועדה איזשהי עבודה קטנה שעשיתי בנושא רמת שירות בתחבורה הציבורית ומה זה רמת שירות בתחבורה ציבורית. איך מודדים אותה, איך היא נתפשת בארץ. רמת שירות זה מושג שהגיע מהנדסת תנועה. תחבורה מדברת תמיד על קיבולות ומספרים וכמויות והיום רמת שירות בראייה יותר אנושית שבה מסתכלים על הצרכים של הנוסע, הנוסעת במרכז אז יש מדדים אחרים וזה משהו שאני הכנסתי ועשיתי איזושהי בדיקה של צרכים שונים של נשים וגברים בהקשר של רמת שירות ואני אשמח גם להעביר את זה למשרד התחבורה.

בסוף התייחסתי לאיזשהו נושא שהוא ככה, מהבטן, תרתי משמע, וזה נושא של הורים או ליתר דיוק, אמהות בתחבורה הציבורית. אני נוסעת הרבה עם ילדיי בתחבורה הציבורית ויש לי רכב פרטי וזה משהו שנתפס כמאוד יוצא דופן. רציתי קצת להעלות את הגורמים לזה. מה היתרונות בעיני בדבר הזה, למה המציאות כשעושים את זה היא שונה מהתדמית וזה גם כן - - - וקצת תובנות שהיו לי גם לגבי היתרונות ודברים שאפשר לשפר בנושא הזה של עידוד נשים וילדים שהם בעיני מגזר שפשוט מודר מהתחבורה הציבורית וחבל. איך לשלב אותם יותר בתחבורה הציבורית וזה גם איזשהו נושא שאני חושבת ששווה לחקור ויש כלים, גם מהניסיון העולמי לשלב. זה גם משהו שאני אשמח להעביר ובהחלט יכול לעודד את הנוסעים.

אני חושבת שקשר ישיר עם משרד התחבורה אולי יעזור יותר מאשר רק להגיד את זה בוועדה. אולי זה עניין שתוכלו להתעניין בו אחר כך. יש עוד מישהו שרוצה או רוצה להתייחס?

אני רוצה רק להעלות עוד נושא שנידון פעמיים כבר בוועדה פה ופנינו למשרד התחבורה ואני אבין אם אין לכם עכשיו תשובה, אבל אני אשמח אחר כך לקבל גם כן תשובה. הנושא הוא התחבורה הציבורית בנגב ובמיוחד לאוכלוסייה הערבית בנגב ולנשים ערביות. המצב הקיים היום שהרבה וחלק ניכר מהאוכלוסייה גם נמצא בכפרים לא מוכרים והתחבורה הציבורית לא רק שהיא לא נכנסת לכפרים האלה שלפעמים מרוחקים שני ק"מ ושלושה ק"מ וארבעה ק"מ מהקו או מקו התחבורה הראשי או הכבישים הראשיים שעוברים בהם בתחבורה ציבורית, אלא גם כן אין תחנות אוטובוס בכניסות לכפרים האלה כך שמי שנוסע במסלולים הראשיים ורוצה לרדת בדיוק בכניסה של הכפר שעוד הוא צריך או היא צריכה ללכת ארבעה ק"מ ברגל כדי להיכנס לכפר. סוחבים אותה על לתחנה הבאה שהיא ביישוב שאחרי והיא צריכה לחזור ברגל עד הכניסה של הכפר שלה ולהיכנס פנימה. אני חושבת, בזמנו, משרד התחבורה ענה לי שאי אפשר להוריד נוסעים בתחנות מאולתרות או לא בטיחותיות. אז אפשר לעשות תחנות בטיחותיות. אפילו בנקודות של הכבישים הראשיים. אני הייתי רוצה לראות תחבורה שנכנסת לתוך הכפר ונותנת את השירות לאזרחי המדינה שנמצאים בנקודה הזו, במיוחד כשאנחנו יודעים שבסופו של דבר יש מכוניות ויש מכוניות פרטיות, אבל בדרך כלל הם עם הגברים שיוצאים לעבודה ואז האישה נתקעת בתוך הכפר עם איזשהו ילד חולה שהיא צריכה לקחת אותו לקופת חולים או צריכה להתנייד איתו, היא צריכה למצוא לעצמה חתיכת דרך ללכת ברגל בחום או בקור כדי להגיע לאוטובוס הראשון. אני חושבת שזה עניין שאי אפשר להעביר אותו ככה.

אני אגיד על זה שהתחבורה הציבורית פועלת בהתאם לתשתית ואם למקד בהתאם למגבלות תשתית. והיכן שאין חיבור מוסדר, זה בדרך כלל לכבישי מע"צ מה שנקרא, איפה שאין חיבור מוסדר מהיישוב לכביש מע"צ אי אפשר להכניס לשם תחבורה ציבורית וזה בהחלט חוזר לנושא של הבטיחות.

היו דוגמאות פה ואני מוכנה לשלוח לכם שדיברו על זה שמכניסים את המיניבוסים או אוטובוסים קטנים כדי לאסוף את הילדים לבתי הספר. אז אם האוטובוס הזה שמופעל על ידי משרד החינוך שהוא משרד ממשלתי, יכול להיכנס, אז אוטובוס אחר של משרד ממשלתי אחר אני חושבת שכן יכול להיכנס.

לתחבורה ציבורית יש תקנות שונות מלהסעות תלמידים. ואני אומרת, איפה שיש תשתית נכנסים. זה לא שאלה של מוכר או לא מוכר. זה שאלה של תלות בתשתית - - -

אבל את יודעת טוב מאוד שזו תשובה של כאילו, זה המצב הקיים. כי זה כן עניין של כפר מוכר או לא מוכר כי הכפרים המוכרים יש להם את התשתיות או המינימליות. אז כשמדובר על אין תשתית מדובר על הכפרים האלה שאני מדברת עליהם. אני לא רוצה לדבר על כפרים. אני לא רוצה לדבר על קרקעות. אני רוצה לדבר על אזרחים. אזרחים שמגיע להם שירות ואתם אמונים לתת את השירות הזה לאזרחים.

ולכן אני אומרת ששאלה ההכרה היא לא השאלה שעומדת בפנינו.

נכון.

זו שאלת התשתיות בהיבט של בטיחות, בהיבט של עמידה בתקנות. כנ"ל לגבי הסיפור של - - -

תגידי לי, תחנה תקינה בטיחותית, אפשר לשים בכניסה לכפר?

יש היום בעיה של הקמת תחנות איפה ש - - - אם אנחנו מדברים למשל על כביש 31 כדוגמא ששם עכשיו הוא עובר הרחבה לדו מסלולי ועם הפרדה וללא יכולת חצייה בטוחה יש היום בעיה באישור של תחנות במקום. איפה שאפשר, ודרך אגב, יש לנו דיון בנושא איזור אום בטין ספציפית, אבל איפה שאפשר אנחנו מנסים למצוא פתרונות באמצעות, אם זה גשרים או מעקפים או כל מיני דברים כאלה כי ברור לנו, שוב בסוף, אנחנו מסתכלים על הנוסעים. יש אנשים שצריכים את השירות, אנחנו צריכים לראות איך נותנים לו את השירות. אבל כמובן בתחומי הבטיחות.

כן. היה מקרה של כפר, אם אני לא טועה, זהרורה אולי, על כביש 80 שהיו בו הרבה דריסות. לאחרונה גם הייתה דריסה של ילדה שחזרה מבית הספר בגלל שאין שם דרך חצייה נכונה. השאלה, כלומר, את מדברת על זה כמצב נתון. השאלה, זה אחריות של משרד התחבורה לעשות את התחנות הבטוחות האלה? כי אם הכביש עצמו עובר עכשיו הרחבה אז למה לא דואגים מהתחלה, כאשר מתכננים הרחבה של כביש כן לעשות תחנות בטיחותיות וכן לעשות גשרים לחצייה בטוחה.

אני אומרת שאיפה שניתן אנחנו עושים תחנות כולל פתרונות שיאפשרו, גם אם זה פתרונות שהם יקרים, דוגמת גשרים, איפה שניתן עושים תחנות, לא בכל מקום ניתן. זו האמת ושוב אנחנו לא נסתכן בתחנה שהיא בטיחותית. אנחנו כן מקדמים, הציגה המנכ"לית את הנושא של הסדרת תשתיות, אנחנו כן מקדמים תשתיות היכן שניתן. כולל חיבור לכבישים, כולל סובות שיאפשרו אפילו כניסה לפאתי היישוב. אנחנו רוצים לתת שירות, אנחנו מסדירים תשתית ככל שיכולתנו לעשות את זה. איפה שנכנס באמת לבעלות על קרקעות וסטטוטוריקה זה כבר לא לפתחנו.

אוקיי. אני ארצה אחר כך להציג לכם את הבעיות הנקודתיות שכבר עלו במקרה זה ולקבל תשובה מאוד מדוייקת לכל כפר ולכל מקום שעלו בו הבעיות האלה.

אני מציעה שתעבירו את זה אלינו ונעשה דיון עם המנכ"לית.

אוקיי. כן.

עורכת דין נועה נאמן מנציבות שווין הזדמנויות בעבודה. עברה השבוע החלטה שהמטרה העיקרית שלה זה להוזיל את מחירי הנופש בארץ, לקדם את עסקי המלונאות בארץ ואחד מהסעיפים שם היה תחבורה ליישובי בדואים ליד ים המלח כדי לאפשר להם להגיע למלונות באזור ים המלח ולעבוד שם. והצעה נוספת שאמורה לעבור, הצעת מחליטים נוספת, מתייחסת ממש על תקציבים לאוכלוסיית הבדואים בנגב שחלק מהם כוללים תחבורה וגם עידוד תעסוקה בכל מיני צורות אז אולי זה - - -

אני מה זה שמחה שהמדינה רוצה לעודד תעסוקה. דרך עידוד תעסוקה כנראה נזכה לקבל שירותים שכבר שנים נאבקים עליהם.

אז אני מקווה שמשם תבוא הבשורה. אבל אמורים להיות לזה, אמורה להיות תכנית חומש גדולה - - -

אבל את צריכה לזכור שאת מדברת על הכפרים המוכרים. זה לא נותן מענה לאנשים שחיים בתוך הכפרים הלא מוכרים. זאת הבעיה, לצערי הרב. כל עוד - - - אוקיי. אני חושבת - - - קודם כל אני מאוד שמחה שעשינו את הישיבה הראשונה לסקירה מגדרית לתקציב עם משרד התחבורה מאחר וקודם כל כבר עשיתם ניתוח ל-97%, אם אני לא טועה, מהתקציב של המשרד. את ה-3% היה כדאי אולי לזכור מה הקושי היה ולמה לא נעשו כדי להבין. כי אחד הדברים שהיינו רוצות לעשות בוועדה זה גם לבדוק איפה הקושי קיים בלעשות את הניתוח המגדרי.

אני חושבת שההערות שניתנו ואני מאוד מקווה שרשמתם אותם אבל אנחנו גם נעביר לכם, גם בעניין של לעשות סקירה או סקר מסוים שיבדוק עד כמה נשים נהנות מהשירותים הקיימים. הסקר שאומר שנשים משתמשות 10% יותר זה טוב, אבל כדאי כבר להתקדם ולהעמיק, מתי הן משתמשות, מה השעות היותר נוחות, מה שביעות הרצון מהמסלולים הקיימים לתחבורה. אני חושבת שזה יעזור מאוד בלפתח. אני מודה על הרצון הטוב באמת ללמוד ולהתעמק ולנסות לתת תשובות על הדברים שקיים בהם חסר.

שמתי לב שכאשר דובר על העניין של פערי שכר ועל העניין של התקדמות בסולם הדרגות אתן כבר התחלתן את הדיון במשרד איך לעשות את זה. גם עם הנציבות אני מקווה שאנחנו נשמע בקרוב על הצעות קונקרטיות. מפגישת העבודה שלכן עם נציגות נציבות שירות המדינה, הצעות קונקרטיות, איך הולכים לשפר את המצב. אולי דרך גם לחשוב על אקדמיזציה של העובדות, לעודד את העובדות הקיימות לעבור יותר אקדמיזציה כדי שיוכלו להתקדם. לבדוק את העניין של הסכמים אישיים. אחד הסעיפים שהיה ברור, למרות שאני לא חסידה גדולה של הסכמים אישיים שתדעו לכם, אבל אם זאת הדרך שמשפרת, לצערנו הרב, את השכר, אז אולי לפחות שיתייחסות לזה באופן שוויוני לנשים. ראינו שאיפה שיש הסכמים אישיים פערי השכר מתקזזים כמעט בין גברים ונשים.

בעניין של נושא קידום מעמד אישה ושוויון מגדרי אני חושבת שהיה נושא שבזמנו פנינו למשרד התחבורה. אתם הרגולטור של חברות התחבורה שפועלים אתכם. אני חושבת שצריכות להיות הנחיות מאוד ברורות לחברות האלה בנושא של הטרדות מיניות, בנושא של הכשרות הנהגים והנהגות איך להתייחס למקרים כאלה בתוך זה ולחייב אותם בהדרכות האלה ודרכי בקרה על החברות אם ממלאות את התנאים האלה עם הנהגים שלהם או לא.

אני מברכת על היוזמה של הפיילוט של הכשרת נהגות ערביות כדי להצטרף לשוק העבודה החשוב הזה. אני חושבת שצריך גם לעודד חברות. הייתה לי פגישה עם נציגת אחת החברות הזוכות בהפעלת קווי תחבורה ציבוריים שאפילו הם כחברה היו מוכנים לממן הכשרות ייעודיות כאלה. אני מאוד שמחה לשמוע שהמשרד עושה את זה. אני חושבת שגם צריך לבדוק את העניין של סבסוד ההצעה שהתקיימה פה. לעודד סבסוד יותר ממוקד מסלולים ושעות עומס או שעות שנשים צריכות להשתמש.

עכשיו בקשר להערה שקווי תחבורה ציבורית שהתחילו לאחרונה כמעט נוסעים ריקים, אני חושבת שההשקעה שנעשית בתחבורה הציבורית באוכלוסייה הערבית היא השקעה מצויינת. אתם הייתם המשרד הראשון שבא ואמר 40% מתקציב הפיתוח מוקצה כדי לסגור את הפערים הקיימים וזה היה צעד ואני השתמשתי בו כדוגמא מול הרבה משרדים ואני מברכת על זה. זה יקח עוד זמן לשנות את התרבות ההתנהגותית בעניין תחבורה. לאורך זמן רב החברה הערבית גדלה לתוך אווירה שאין תחבורה ציבורית וכולם בונים על רכבים פרטיים. אני חושבת שאולי איזשהו קמפיין כזה או אחר שיעודד שימוש בתחבורה הציבורית באוכלוסייה הערבית יתרום לעניין הזה, אבל אנחנו צריכים להיות סבלניים, השינוי יבוא בהדרגה תוך כדי באמת ניצול הקיים וראייה.

אני גם אציע שתקחו בחשבון את מה שאמר חבר הכנסת, מסעוד גנאים, ואת מה שאני גם שמעתי מהרבה נשים בכפרים, שמהסלולים לא כל כך מבטיחים את הצרכים שלהן. ואני הייתי מציעה שתצאו באיזשהו פיילוט של בדיקה. כי להגיד את האמת, לא בהכרח כל מתכנן תחבורה יש לו ראייה מגדרית אפילו אם היא אישה. כי זה עניין של הבנה יותר מאשר קשור במבנה הביולוגי שלנו.

אני מאוד מודה לכן אתן תקבלו את הסיכום ואנחנו גם נבקש את התשובות בעניינים שהעלנו ושוב ברכות. תודה רבה.

רציתי להגיד שיש הכשרות של המפעילים של האוטובוסים לנהגים בנושא הטרדות מיניות. אנחנו כן חושבים שיש מקום לשיפור ואנחנו נשמח לשיתוף פעולה ולתכנים ש- - -

אני יודעת שיש הכשרות, אבל אני יודעת גם שאין ביקורת עד כמה מתקיימות ההכשרות האלה בחברות התחבורה באופן כללי. אני חושבת שאתם הרגולטור ואתם מוציאים מכרזים והחברות האלה מקבלות את המכרזים. אפשר בתוך המכרזים כבר לחייב ולבנות איזשהו מנגנון בקרה בתוך המשרד שיבדוק את החברות שמקבלות את התקצוב ממשרד התחבורה ואת הסבסוד ממשרד התחבורה, שהם מקיימים אכן את התנאים של המכרז. בדיוק כמו התנאים האחרים שקשורים לנושאים אחרים. אבל אפשר לדבר על זה ואנחנו סיכמנו שנשב ונדבר. תודה, אני נועלת את הישיבה, תודה לכולכם. ותודה לתלמידים שנכנסו בינתיים שהגיעו וראו חלק מהדיון. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:47.