הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 125

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, ה' בכסלו התשע"ז (05 בדצמבר 2016), שעה 10:00

מחסור במסגרות טיפוליות לנערות ונשים ערביות הסובלות מאלימות

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

דב חנין

חנאן נג'ארה - מנהלת מחלקה בכירה יעוץ משפטי חוק המכר, משרד הבינוי והשיכון

מיכאל רבזין - רפרנט נכנסים רכש ולוגיסטיקה, משרד האוצר

רפ"ק נירה ראובני - קצין פיקוח ובקרה מדור נפגעי עבירה באח"מ, המשרד לביטחון פנים

אסתר לוי - נציגת עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

גונן ירום - עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

ד"ר ברברה לנג' - מחלקת טיפול באלימות במשפחה, משרד הבריאות

מיכל חנוך אחדות - מפקחת ארצית אחראית על מקלטים ודירות מעבר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ציפי נחשון-גליק - משרד העבודה והרווחה

אוהד דבי - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יעקב שטראוס - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יצחק סעד - עוזר בכיר למבקר, משרד מבקר המדינה

עקיבא איסרליש - סגן מנהל אגף בכיר לביקורת, משרד רה"מ

רן קויתי - מנהל סוכנות ביצוע-עסקים קטנים, משרד התמ"ת

רותי מור - סגנית מנהל אכף גביה ממעסיקים, המוסד לביטוח לאומי

פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מ. שלטון מקומי

אמנון הנזל - משמר חברתי

וורנר שני - עובדת בעמותה, החצר הנשית

שני וורנר - עובדת בעמותה, החצר הנשית

חאלד דגש - לשכת עורכי הדין

ד"ר רג'דה אלאנאבולסי - מרצה וחוקרת בתחום אלימות החברה העברית - מגיעה כנציגה מהמכרז האקדמי רופין, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

סוהיר דקסי חלבי - מנהלת מקלט נשים ערביות וילדיהן נפגעות אלימות, פורום מנהלות מקלטים

אופק טרגן - מנהלת הפורום, פורום ארגוני צעירות

לילי לאה בורכוב - מנהלת קשרי ממשל, לה"ב - ארגון העצמאים והעסקים בישראל

רעות קינן - יועצת לענייני חקיקה, התאגדות התעשיינים

יהודית אילני - פעילה בכנסת

דלית אזולאי

מאיה ויקטור, חבר המתרגמים

מחסור במסגרות טיפוליות לנערות ונשים ערביות הסובלות מאלימות, של ח"כ חנין זועבי (מס' 5045).

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה או לשוויון מגדרי, היום 5.12.2016 ואנחנו היום נקיים דיון, על פי בקשתה של חברת הכנסת חנין זועבי, על מחסור במסגרות טיפוליות לנערות או נשים ערביות הסובלות מאלימות. כפי שאולי חלק מכם יודע, זה תחום שעבדתי בו שנים, יכול להיות שיש לי המון מה להגיד בו אבל אני אתן לחברת הכנסת שיזמה את הדיון להתחיל ולהציג ואחר כך אנחנו נשמע, יש לנו היום גם נציגות של משרד העבודה והרווחה ויש לנו גם נציגת המשטרה וארגונים, בבקשה גברתי.

תודה רבה עאידה ואני חושבת שהעובדה שאת התעסקת בנושא תתרום אולי, לקדם המלצות ותכניות שדנו בהם המון, בוועדה הזאת ואני חושבת גם בעמותות ובכל מי שמתעסק ומתעניין בנושא. אני לא אדבר, הרי אתם עוסקים בנושא, אתם יודעים את הבעייתיות, אני רוצה קצת לשנות קונספט על החשיבות של המסגרות לטיפול באלימות שדל הנשים ושל הנערות.

אנחנו לפעמים מתייחסים למסגרות האלה כמסגרות טיפוליות אחרי שהנערות או הנשים יוצאות מבתיהן, אז האמת שיש להו גם אפקט פסיכולוגי בעת שהן מתמודדות נגד האלימות, לפני שהחליטו לצאת. כי העובדה שיש אלטרנטיבה, שאת יכולה לעזוב את הבית שלך, נותנת לך כח גם בתהליך המפרך והאלים והכואב הזה של האישה, כאשר היא עוד לא החליטה לצאת מהבית ועוד לא החליטה אם יש לה כח להתמודד מול האילמות של הגבר. יש אלטרנטיבה, אם את חושבת שיש לך אלטרנטיבה, את יכולה לעזוב את הבית, את יכולה לעזוב את הגבר שלך, את הבעל שלך, זה נותן לך כח, זה לפני שאת תחליטי, אפילו לצאת ואם אין לך אלטרנטיבה אז זה מחליש אותך, זה נותן לך להיכנע יותר, לכן אני חושבת - - - אפילו של מסגרות כאלה, הם לפני היציאה מהבית, הן לא מתחילות אחרי שאת כבר יוצאת מהבית ואני חושבת שזה מאד מאד חשוב הנקודה הזו.

אבל הרמה הפרקטית, העובדה הזאת שאנחנו סובלים זמן ארוך עם שני מקלטים לנשים הערביות ואם בעיות של סגירה שהיו למקלטים, את מכירה את הנושא אפילו יותר ממני, זה בעיה בלתי נסבלת ואני לא יודעת איך זה, כלומר בחלק מהתקציב של משרד הרווחה, חלק אפילו מאחוז התקציב של הטיפול באלימות, אפילו אני ארצה את הסעיף שבחצר נשית, לא זכרתי מה הסעיף, שמוקצה בהם יותר משישה מיליון לכל האוכלוסייה ולנשים הערביות 320 אלף. אני חישבתי את זה, יש סעיף שלכן אני רוצה את החומר של חצר נשית - - -

הנה, קיבלת אותו.

הקלות הבלתי נסבלת הזאת, להשאיר יותר מחמישים אחוז מהנשים בדרום שמדווחות שהן סובלות מאלימות, יותר מחמישים אחוז ואני לא יודעת כמה לא מדווחות בצפון וכמה לא מדווחות במשולש ולהגיד שיש לנו שני מקלטים ולהגיד את זה כבר יותר מעשר שנים או חמש-עשרה שנים וזה לא מתקדם. אני חושבת שצריכים, כל עוד את יושבת בראש הוועדה הזאת, תנצלי את הזמן, אני חושבת, עאידה, אנחנו חייבים לעשות מלחמה על הדבר הזה. בתוך המקלט ואני רוצה רק הצעות, אני לא רוצה לדבר על הבעיה, יש לי פה שמונה הצעות פרקטיות ואני רוצה רק להציע אותן, להציג אותן בפני הוועדה ואולי בסיכום שלך את תאמצי אותן כולן או חלק מהן לפחות.

אני חושבת שאנחנו גם צריכים בתוך המקלטים להגדיר תכנית מיוחדת לילדים בסיכון, כי קודם כל המקלטים האלה לא יכולים לקלוט אישה עם הרבה ילדים, יש גם קושי - - -

מתבגרים.

המתבגרים והילדים של האישה, אני חושבת שלא די בתכניות טיפוליות לנשים, גם חסרות תכניות כאלה, גם חסרות התאמה תרבותית, אבל אני גם חושבת שצריכים להגדיר את הילדים של האישה בתור ילדים תחת סיכון, ילדים בסיכון ולפתח להם תכניות מיוחדות.

לגבי דירות מעבר, אנחנו יודעים את הבעייתיות המיוחדת גם של הנשים, שיש בעיה שדירות המעבר האלה יהיו בתוך הישובים הערביים והבעיה הראשונה היא שיש מחסור בדירות מעבר כאלה, צריכים להגדיל את מספר דירות המעבר, צריכים למקם אותן בשכונות טובות - - -

כיום יש רק דירה אחת.

דירה אחת, זה מצחיק. זה גם תכנית חירום, להכריז על תכנית חירום, יש דברים שאת יכולה להגיד שאין מספיק, זה רמה של דיבור ויש דברים שאת אומרת שכאשר הם מהווים סכנה קיומית לנשים, אז צריכים להכריז על מצב חירום. דווקא התיאור הזה שזה לא מספיק, זה בלשון המעטה וזה לא מתאר את חומרת המצב.

חוץ מדירות המעבר האלה ואני גם רוצה לשמוע למה זה לא מתקדם, סיוע בשכר דירה אמתי. כי גם כאשר - - -

למקלטים את מתכוונת?

לא לא לא, אחרי. קודם כל יש לה פרק זמן מאד קצר, אנחנו צריכים גם להאריך, גם להוסיף דירות וגם להאריך את הזמן שהיא צריכה להיות בדירת המעבר הזאת. אני לא יודעת אם יש תחום לזמן בגלל שיש המון - - -

שנה, אחרי זה עוד שנתיים מקסימום, בסיוע שכר דירה.

כן, גם אחרי דירות המעבר, אנחנו צריכים תקציב מיוחד לסיוע בשכר דירה אמתי. סיוע זה לא חמישים אחוז ולא ארבעים אחוז, סיוע אמתי, כלומר אפילו מגיע לשמונים אחוז משכר הדירה.

אנחנו צריכים גם לדרוש מהמשרד לביטחון פנים סל הגנה לביטחונן האישי של הנשים, כי הנשים מרגישות, גם אם את שמה אותן בדירות מעבר וגם אם את שמה אותן במקלטים, בהיעדר הגנה נכונה ומתאימה ומספקת הן ממשיכות להרגיש מאוימות ואנחנו יודעות על חלק מהנשים שהמצב שלהן אחרי שיצאו מהבית, היה יותר קשה ומסוכן מאשר המצב שלהן לפני שיצאו מהבית. כלומר יש מצבים שאם הטיפול לא מספיק, אז הטיפול רע להן, הוא לא מיטיב. לפעמים אין הוא מיטיב חמישים אחוז, או שהוא מיטיב עם האישה או שהוא דווקא מדרדר אותה, לפעמים אי אפשר להתפשר ומצבי סכנה ומצבי הנשים עם אלימות, אי אפשר להסתפק בארבעים אחוז הגנה ואי אפשר להסתפק בשלושים אחוז הגנה. או שנותנים לאישה את ההגנה או שהמצב שלה מדרדר.

אני חושבת שגם הגיע הזמן לקחת ברצינות את האופציה של יטפול לגברים. אנחנו תמיד מדברים לתלוש את האישה, ככה לעקור את האישה מהסביבה שלה, מהבית שלה, מהשכונה שלה, מהעבודה שלה, אבל אין שום דוגמה, אין שום קייס, אין שום ניסיון עם דירות מעבר בחברה הערבית, צריכים לקחת את זה ברצינות כמו בית נועם.

אבל בית נועם מקבל גם כן גברים ערבים.

בסדר, ענין שלהם.

שלא בהליך פלילי.

רובם הם בהליך פלילי בבית נועם.

אוקיי.

בוודאי.

זה התחיל - - -

בדרך כלל גברים לא מגיעים לבית נועם אלא מתוך ממש החלטה ו - - -, זה בדרך כלל חלק מהתהליך שהם עוברים.

אוקיי, הפתרונות האלה לא רק מצריכים תקציב אלא גם זמן, אני חושבת שאפשר להתחיל בהחלטה של להכפיל את מספר היועצות הסוציאליות, במיוחד בחברה הערבית.

עובדות סוציאליות.

עובדות סוציאליות בחברה הערבית. צריכים תקציב לבנות מקלטים, לבנות בתים חמים אבל יש משהו קל ואפשר לעשות את זה מיידית, אפשר ליישם את זה מיידית וזה להכפיל פי שנים או שלושה את מספר העובדות הסוציאליות, כאילו פיצוי או כאילו תכנית חירום עזר, עד שנגיע לפתרון שיותר אופטימלי ויותר נכון.

ההצעה האחרונה, להחריג את הנשים שסובלות מאלימות מקיזוז קצבת המזונות, אם הן מקבלות עבודה, לפחות להחריג את הקבוצה הזאת בחוק.

אנחנו היינו רוצים לבטל.

אוקיי, עכשיו אני צנועה בדרישות שלי, להחריג את הקבוצה הזאת.

להכפיל עו"סיות בפעמים או שלוש זה צניעות?

בהשוואה לצורך ולסבל? כן, כן עאידה, זה הסף מינימום של הדרישות שלנו, אז לפחות להחריג, תודה.

תודה לך, חברת הכנסת חנין זועבי. אני בטוחה שנציגות המשרד וגם נציגות אחרות ירצו להתייחס וחושבת ששמת את היד על בעיה שהיא באמת בוערת והרבה זמן, למרות שאנחנו תמיד אומרות שהתקדמנו, הרבה ומה שקיים היום לא היה קיים לפני עשר או עשרים שנה, אבל זה לא אומר שהמענים הקיימים היום מספקים את כולנו מבחינת הטיפול בנשים, לצערי הרב גם מקרי החדשות האחרונות וכל מה שראינו באוכלוסייה שראינו באוכלוסייה הערבית, אני גם נדהמתי לפני יומיים כשגיליתי את החשיפה שהייתה על מקרה הרצח של האישה בהריון, בנצרת, שבכלל לא ידענו שהיה מקרה רצח ופתאום מתגלה, אנחנו לא ידענו.

יש עוד הרבה כאלה שלא יודעים.

ברור, מה שלא יודעים לא יודעים, לצערי הרב ואני יודעת שיש הרבה שלא מדווחות כנעדרות, במקרה הזה הוא דיווח כאילו האישה נעדרת ומה שכאב לי זה שהאישה, הצעירה נשואה פחות משנה והוא בן 23 כולו והיא בטח אולי בת 20, בהריון מתקדם, זה היה מקרה מצמרר ביותר. מה שאמרת, שלפעמים כשאישה מקבלת החלטה לצאת מהבית, הוא רצח אותה כי הוא חשד שהיא הולכת לעזוב אותו ולצערנו הרב, כשגברים אלימים מרגישים שהם מאבדים שליטה, אז הם נעשים יותר ויותר אלימים. זה לא בהכרח שהטיפול כשל או לא כשל, אבל זה חלק מההתפתחויות שקורות במערכת יחסים אלימה באופן כללי.

אני לא יודעת אם היינו יכולות למנוע את הרצח הבא, אבל אנחנו כמובן צריכות להשתדל, למנוע כמה שאפשר. אני רוצה לתת לנציגות החצר הנשית, מאחר והן הגישו נייר עמדה שהתייחס גם לתכניות בטיפול בנערות ערביות במצוקה, אבל אני אגיד גם שאנחנו מחכות למסמך די מקיף, שביקשתי מהממ"מ בכנסת, מכון המחקר, שהוא מקיף ביותר, בנושא של שירותים לנערות באופן כללי באוכלוסייה הערבית ולא רק בשירותי הרווחה, אלא גם כן בכלל התכניות שקיימות במשרדים אחרים. אנחנו נקדיש לזה דיון מיוחד כשהמסמך יהיה מוכן, אבל אני חושבת שכדאי מאד שגם נשמע מכן מאחר והניסיון שלי, גם בדיוק דיברתי על זה לפני יומיים, היו מקרים שקיבלנו נערות דרך מרכז הסיוע שהפעלנו בעמותה שעמדתי בראשה ולאחר מכן הן נקלטו במקלט, יצאו לדירת המעבר, מדירת המעבר התחתנו, חזרו אלינו כנשים מוכות לצערי הרב. לכן, כדאי מאד שנתחיל לדבר אפילו על הנערות כדי להעצים, לפני שמגיעים למצב. שני וורנר, מנהלת החצר הנשית בחיפה, בבקשה.

קודם כל למי שלא מכירה, אני רק אגיד שהחצר הנשית בעצם מציעה מענה בקהילה, מרחב שהוא מגן ומוגן שאפשר להגיע אליו על בסיס יומי לנערות צעירות, בגילאי 13 עד 25, גם ביפו וגם בחיפה, אנחנו עובדות הרבה מאד עם נערות ערביות, - - - ערביות וזה הרקע למסמך שהגשנו.

התופעה היא כמובן לא חדשה, גם הנתונים, מעט הנתונים שהיו בידנו הם לא חדשים, אמנם בשנים האחרונות יש עוד מעט מסגרות, אבל כמובן לא עונות לצורך. מה שאני רוצה להדגיש היום זה דווקא כמה דברים אחרים, שכדאי שגם אותם ניקח בחשבון, הראשון זה שכשנערות, צעירות ונשים לא מצליחות להשתלב במסגרות, לא רק שנמנעת מהן הזכות להגנה ולשמירה ולטיפול שהמסגרות היו יכולות להציע להן, אלא שהן גם לפעמים לא זכאיות לכל מיני זכויות וסיוע בהמשך. אז הן בעצם נפגעות פעמים, לצורך העניין סיוע לנשים יוצאות מקלט יכולות לקבל רק נשים שהיו במקלט. נשים שבשל סיבה לא הצליחו להשתלב שם, אני חושבת נגיד על צעירה שעבדתי איתה שבן הזוג שלה גילה את המקלט, החוקים שם וזה היו לה מאד מאד קשים, היא עזרה אחרי שבוע והלכה ושכרה דירה לבד, היא לא חזרה אליו, אבל היא כמובן כבר לא קיבלה סיוע, אז זה דבר אחד שאני רוצה לציין אותו.

הדבר השני, דיברת קודם, חברת הכנסת חנין זועבי, על הנושא של הערך של מסגרות כמשהו שנותן לנשים אופק, אז אני רוצה להדגיש את הערך של מענים בקהילה. גם הם מאד מאד חסרים, הם עוד נקודת המפגש הראשונה שבכלל נותנת לנערה או לאישה הצעירה את האפשרות לחלום ולדעת שמגיע לה משהו שהוא יותר טוב. זה נכון לפני כניסה למערכות יחסים או לפני יציאה מהבית לכל מיני מסגרות, זה נכון גם אחר כך, כי הרבה פעמים מה שקורה עם אותן נשים שיצאו מהבית מכל מיני סיבות, בין אם כנערות ובין אם כנשים כבר נפגעות אלימות, זה שהן חוזרות לקהילה ואין להן שום רשת תמיכה, כי הן הרבה פעמים מנותקות כבר לא רק מבן הזוג, אלא גם ממשפחת המוצא ואז הרבה פעמים מה שחסר להן, זה דווקא הרשת ביטחון הנורא נורא בסיסית, מישהו שימור על הילד כשאני צריכה ללכת לרופא, מישהו שישמור על הילד כשהילד הגדול צריך להיות בבית חולים באשפוז.

אלה המצבים מהניסיון שלי וניסיון שלנו כשאנחנו רואות שנשים נכנסות מחדש לכל מיני מערכות יחסים שהן לא טובות ולא שומרות עליהן, כי אין להן ברירה נוכח ההישרדות היום יומית, תודה רבה.

תודה לך. אני הייתי רוצה עכשיו באמת לשמוע ממשרד העבודה והרווחה. כדאי לזכור כשנגיע לנושא הנערות בהמשך לדברים שנאמרו, אחת הבעיות הרציניות היא שנערות ערביות בין גיל 18 ל- 21 הן חסרות כל מסגרת, כשהן במצוקה הן חסרות כל מסגרת עוטפת, כי בדרך כלל מבחינת המדינה נערות בגיל זה או מתבגרות בגיל זה, הן נמצאות בצבא ובגיל 18 עד 21 נערות ערביות לא עבדו בעבר, הן נפלטות לחיים רחוק מהמשפחות שלהן והן לא מקבלות דמי אבטלה כי הן לא צברו ותק, יש הרבה הטבות שהן חסרות ואף אחד לא טיפל בזה בעבר, כי בעצם נקודת ההנחה היסודית היא שנערות באופן כללי או נשים באופן כללי במדינת ישראל, בין 18 ל- 21 נמצאות בצבא וכאילו יש להן את הסידור הזה, כאשר לנערות ערביות אין את הסידור הזה.

אז בבקשה גברתי מיכל חנוך אחדות, מפקחת ארצית, אחראית עם מקלטים ודירות מעבר, באמת כדאי שנשמע ממך התייחסות גם לחוסרים שדיברה עליהם חברת הכנסת וגם לעובדות של איך ועד כמה קיימים שירותים לנשים במקרה הזה.

קודם כל אני באמת חייבת לומר, מה שגם את קצת ככה פתחת, שעברנו כברת דרך ארוכה מאד מאד מאד, אני עוד קיבלתי טלפונים לפני 22 שנים של אישה, יצאה למקלט, מהר מהר תחזירי אותה אחרת יהרגו אחד את השני. אני זוכרת את זה היטב, אנחנו היום נמצאים במקום אחר מהרבה מאד בחינות ואני חושבת שנגעת במה שנקרא, בכמה רגליים מאד חשובים בכל התחום הזה שבשביל זה אנחנו קמות בבוקר ומטפלות, באמת נגעת ככה בנקודות מאד מאד חשובות.

אולי אני אתחיל ואומר כזה דבר, קודם כל, חברת הכנסת עאידה יודעת היטב, ישבנו בחצי שנה-שנה האחרונה בצורה מאד מאד מאד אינטנסיבית בצוותים בין משרדיים, של כל המשרדים, ודנו שם בחסרים. התפקיד שלנו היה לדון רק בחסרים שקיימים, למרות שיש הרבה מאד דברים והוגש - - -

התפקיד שלכם לענות על החסרים.

הוגש מסמך - - -

זה היה דיון של הוועדה - - -

היה דיון קודם והוצג מסמך עם הצעות למילוי החסרים האלה, ממש לפני כשבוע, לכבוד היום הבין לאומי, כך שיש הרבה מאד תכניות שנוגעות בכל מה שאת דיברת, אז אני שמחה לומר את זה.

אני אתחיל ואומר שיש לנו מערכת מחשב שמקבלת נתונים, אונליין, מכל מסגרות ההגנה, מכל המקלטים ואני מוכרחה להגיד שהמקלטים הם לא בתפוסה מלאה ושיש מקום גם בשני המקלטים הייעודיים לנשים ערביות ברגע זה, יש מקום לנשים, אני מוכרחה להגיד את זה, אני רואה את הנתונים אונליין. חשוב לומר - - -

אפשר לדעת מה הנתונים של היום, אונליין.

לפני יומיים אני יכולה להגיד 9 נשים ב - - -, 9 נשים ב - - -

אסור להגיד את המקום.

שכחתי איפה אני, חשבתי שאני - - -

אנחנו בשידור ישיר.

נכון, סליחה, אוי.

אני התכוונתי באופן כללי.

באופן כללי יש מקום, באופן כללי יש מקום גם במקלטים ייעודיים, גם במקלטים מעורבים, נשים נכנסות - - -

אבל אחד הנתונים המדהימים שהיו בסיכום של השנה שעברה, גברתי, זה היה ש- 41% מהנשים השוהות במקלטים באופן כללי, במדינת ישראל, הן נשים ערביות.

נכון וזה בהחלט נכון, כי יש עליה, אני עשיתי פילוח, מ- 2012 יש עליה במספר הנשים הערביות, בהחלט. אני גם ראיתי שבין 8 ל- 15 נשים ערביות נמצאות בכל המקלטים האחרים שאינם מקלטים ערביים, הרבה פעמים נשים ערביות מבקשות להגיע למקלט שהוא לא מקלט מהמגזר, יש מצבים שהאישה לא נמצאת במקלט מהמגזר בגלל שבאותו מקום יש אישה מאותו ישוב - - -

לרוב זה המקרה.

יכולים לסכם, יש סיבות שונות מדוע אישה דווקא מתאים לה יותר להגיע למקלט שהוא לא, צריך להגיד עוד פעם, יש שני מקלטים - - -

רגע, את יודעת על מקרים של נשים שלא היה, המון, עשרות מקרים, שלא היה להם. או שאין מקום או שיש בעיה שהן באות עם הילדים שלהן ואין יכולת למקלט לקלוט אותן עם הילדים.

נכון וגם סיבות אחרות.

אני מכירה לפחות עשרות, אז בטח שגם עאידה וכן אתן מכירות יותר.

- - - האלה לא הגיעו אלי, אבל אין מקרה שהגיע אלי שלא מקבל הגנה. אין מקרה כזה.

בואי נשאל באופן מחודד, למרות שאני חושבת שהבעיה היא קצת יותר אפילו בעייתית בקטע הזה, אני אתן לך אחר כך לדבר, אבל השאלה המרכזית שלי, היום, אין רשימה בהמתנה של נשים - - -

לא.

לא?

לא.

אין פניות ללשכות רווחה לבקשה לעבור למקלטים שלא ממולאות בגלל חוסר במקום?

כשאישה נמצאת בסיכון גבוה לא יקרה מצב שהיא לא תכנס למקלט, נקודה. גם אם המענה הוא לא אידאלי בשבילה, באותו רגע, אנחנו לא נסכן אותה - - -

כן, אבל זה נכון - - -

חשוב לי להגיד עוד כמה נתונים, אף אישה ערביה בפניות שהיו, אני לא מכירה פניות שלא היו, אף אישה ערביה לא נדחתה מהמקלטים בשנת 2016, חשוב לי להגיד עוד משהו, חלק גדול מהנשים שמגיעות, מגיעות ונשארות במקלט תקופה מאד קצרה, ממש עד חודש. זאת אומרת כשאנחנו יודעים שאישה נמצאת בסיכון, יש הערה ראשונית שהאישה נמצאת בסיכון, היא תקבל הגנה, קודם כל היא תקבל הגנה.

גב' מיכל, יש לך נתונים, אני הייתי מצפה לקבל היום נתונים מאד ברורים. כך וכך נשים פנו בשנת 2016, כך וכך נשים נקלטו במקלטים, במיוחד שאנחנו מדברים על נשים ערביות ואני יודעת שיש לכם את הפילוחים האלה ואני יודעת, כמו שאמרת, התוכנה עושה אונליין בנושא הזה. חוץ מזה, אם יש לך את הנתונים האלה אני אשמח עכשיו לשמוע אותם.

הדבר השני, אני יודעת שיש מגמה של מנהלי משרדי הרווחה או לשכות רווחה - - -

מחלקות.

מחלקות רווחה, יש מגמה שהולכת וגוברת שמדברת על חוסר רצון לכוון למסגרות חוץ ביתיות, במיוחד מקלטי נשים ומקלטי נערות. שניה, אני יודעת את זה. למה? כי הם חושבים שצריך לפתור את זה בתוך הקהילה וצריך לתת מענים בתוך הקהילה וזה - - -

זה מסביר את העלייה במספר הנשים שפנו למקלטים.

זה לא מסביר את העלייה, שניה, יש מודעות יותר, יש נשים שמנסות לצאת ממעגל האלימות יותר, יש נשים שמרגישות מועצמות כדי לבקש למרות שבהרבה מהמקרים של נשים ערביות, מניסיוני אני אומרת, מגיעות למקלט במקרה אס.או.אס, לא מתוך החלטה ומודעות שצריך, אלא בגלל שהן הגיעו לסכנה אמתית ואז הגיעו למקלט.

נכון.

אבל אני יודעת שגם והיו לנו דיבורים על זה, למשל נשים בדרום, נשים ערביות בדוויות בדרום והפתרונות המוצעים להן וההכוונה של לא ללכת למקלט, על זה אני רוצה לדבר. יכול להיות שזה נותן הסבר למה אין הרגשה של עומס על המקלטים.

אז קודם כל אני, סליחה אבל אני חושבת שיש פה איזה טעות בגלל שיש באמת עליה מאד גדולה, גם בפניה של נשים ערביות, אבל חשוב לי רגע לעבור לקהילה ולדבר על הפיתוח המאד גדול, יש לנו - - -

כן, מיכל, אבל כל עוד אין לנו - - -

לא רוצים לדבר על פיתוח, רוצים לדבר על בעיות.

אפשר דקה?

על בעיות שעלו.

אפשר דקה?

שניה, כל עוד אנחנו לא שומעים סטטיסטיקה קשה לדבר על מגמות.

בשנת 2016 שזה התחלת הנתונים, נכון להיום, יש 682 נשים שהיו במקלטים עד היום, מתוכן 306 נשים ערביות, אוקיי? מתוכן 54 נשים בדוויות.

כמה?

54 נשים בדוויות עד היום, מספר, שוב, שעולה ועולה ועולה ואנחנו נותנים להן מענים ייחודיים כאלה ואחרים, גם במסגרות הגנה בשיתוף גמור עם הקהילה, כן חשוב לדבר - - -

מה זאת אומרת מסגרות הגנה?

שניה, אנחנו נותנים להן, נשים בדוויות נמצאות במקלטים.

לא לא, אמרת מקלטים ומסגרות הגנה, על איזה מסגרות הגנה אחרים?

אני לא מדברת על המשפחות, אני מדברת על המקלטים כרגע, זה הנתון שנתתי רק מהמקלטים. כן חשוב לומר - - -

כמה נמצאות במשפחות?

שניה, אני לא יודעת לענות.

אני רוצה גם לדעת כמה נשים ערביות בדוויות נמצאות במשפחות?

אני לא יודעת להגיד לך את הנתון הזה. אבל אני כן רוצה - - -

למה, איך יכול להיות?

אני יכולה להעביר את הנתון, אני יכולה להשלים אותו.

אז אני ארצה אחר כך לקבל את הנתון הזה.

בסדר גמור. כן חשוב לי להגיד, שנכון להיום יש לנו 103 מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, 13 נפתחו ב- 2016, מתוכם 9 בחברה הערבית. אני מרחיבים, אני עוד מדברת כבר תוך כדי, עוד לפני שהגיע, עוד לפני יישום כל ההמלצות של הוועדה הגדולה שישבה, אנחנו מדברים על תכניות מקיפות במחלקות לשירותים חברתיים שמתקיימות בחברה הבדווית, אנחנו מדברים על כמות מאד גדולה של מרכזים שנמצאים בערים המעורבות ובישובים ערבים, זה חשוב לי מאד להגיד. אני כיולה רגע להתייחס לנושא של הילדים?

בדרום אין, נכון?

אז אני אמרתי, יש - - -

בדרום?

בדרום בדיוק לחברה הבדווית, נעשה עכשיו מהלך של פיתוח - - -

אני יודעת.

רציתי להגיד, את מודעת לזה, של הכנסת עובדים סוציאליים למחלקות לשירותים חברתיים וממש עשיית סדר, כשאני דיברתי על מסגרות הגנה, אנחנו בשיתוף פעולה עובדים על איזה שהוא תכנית או אפשרות להגן בצורה רגישה לתרבות ולהביא בחשבון הרבה מאד גורמים שהם ייחודיים לתחום.

סליחה.

כן.

מיכל חנוך אחדות: מפתחים, זה כבר נעשה.

אני יודעת דבר אחד, נסדר מרכז טיפולי שהיה קיים - - -

נכון.

שהיה מרכז הטיפול היחידי, אני לא יודעת אם נתן מענה או לא נתן מענה, אני מקווה שהיו סיבות מקצועיות לסגירתו. אבל, אז התרענו, בישיבה שהתקיימה לפני שנה, פה, שלפני שסוגרים מרכז שנותן טיפולים צריך להבטיח שקיים המענה, נאמר לי שאנחנו עובדים על השתלמויות. להכין עובדים סוציאליים, לטיפול מאד מעמיק בנושא של אלימות נגד נשים, מחייב מהלך מאד ארוך. זאת אומרת - - -

התחיל ב- 2016, קיים, עכשיו, קיים כבר עכשיו כולל הקצאת כח אדם לתפקיד עו"ס משטרה בדרום. כל זה קיים ב- 2016, התחילו במקביל, לא סגרו את אל ואחה ותכננו, אני מדברת עכשיו על דברים שקיימים.

לא, סגרו ותכננו, בואי נודה. תגידי לי עכשיו שהתחילו השתלמויות אני אקבל את זה.

זה קורה במקביל.

אבל אני יודעת שנסגר המרכז אל ואחה כשעוד לא התחילו ההשתלמויות, אני את זה יודעת בוודאות.

כמה עובדים סוציאליים יש במסגרת התכנית הזאת, החדשה, שאת מדברת עליה?

לא הוסיפו.

דיברתי על תוספת של תשעה מרכזים - - -

לא לא, את לא אמרת התחלנו בהשתלמויות לעובדים סוציאליים?

עדיין בדרום.

בדרום, כמה יש?

אני יודעת להגיד לך שהעובדים הסוציאליים עובדים או בתחום של מרכז או בתחום של יחידות או בתחום של מחלקה. אז בחברה הערבית תשעה מרכזים חדשים הוקמו ב- 2016, אוקיי?

את לא ענית על השאלה.

מתוכם - - -

את אמרת "התחלנו השתלמות".

השאלה היא - - -

כמה עובדים סוציאליים יש בתכנית הזאת?

אני לא יכולה לדעת.

בתכנית ההשתלמות.

אני יכולה להשלים את הנתון של כמה, אבל כל המחלקות - - -

בחברה הערבית.

אבל כל המחלקות עוברות מהלך של הכשרה, השתלמות והכנה של התמקצעות לנושא הזה, כולל הכנסת עו"ס משטרה וכל זה ב- 2016.

כן, אבל האם התווספו תקנים ל - - -

סליחה, בכל זאת הדיון הוא דיון מיוחד על נשים ערביות ומקלטים, אז אולי זה כל כך היה סביר לבוא עם הנתונים הללו. אם את לא יודעת חלוקת התקנים וכמה תקנים.

אז אם יש דברים שחסרים - - -

אבל זה לא, אני מנסה לומר בנימה ביקורתית שעל מה אנחנו מדברים? או שאת צריכה לתת לנו נתונים כל מקלטים ותכניות אבל עם יותר פירוט כמו שאמרה יו"ר הוועדה, הדבר המרכזי השני זה חלוקת התקנים, איך נבין את התמונה בלי לדעת מה חלוקת התקנים? אז אני אומר שהיינו מצפים שנתונים האלה יהיו זמינים גם למי שאחראית על הנושאים הללו.

קודם כל יש לי נתונים על מקלטים, אני הבאתי אותם, חלקם.

זה לא מספיק, זה חלקי מאד.

אני אשמח להשלים כל נתון נוסף שאני אתבקש, בסדר?

אוקיי, אני רוצה לשאול שאלה מאד - - -

הבאתי הרבה עובדות, אבל בסדר.

בסדר, נשאל שאלה מאד ספציפית, גם שאלנו כמה עו"סים עוברים השתלמויות עכשיו או עברו בשנת 2016 בלשכות הדרום, למרות שיש לי גם כן הסתייגויות על כל מערך השרות בדרום כי אנחנו יודעים שזה לא מגיע לכלל הנשים הערביות הבדוויות - - -

וכמה מהם ערבים.

ועל זה דיברנו, הדבר השני הוא האם סגירת אל ואחה והמעבר הזה להטיל על העובדים הסוציאליים שנמצאים בתוך הלשכות, את ההשתלמות ואת ההכנה שהם יטפלו בנושאים האלה, שהם לא עשו בעבר, האם זה היה כרוך בהוספת תקנים ללשכות הרווחה?

כן.

כדי שיישאו בנטל.

כן, אז אני אבדוק את זה, את המספר אני לא יכולה להשלים עכשיו, אני אבדוק את המספר הזה. אני אשלים את המספר הזה, אני אצא ואני אשלים את המספר הזה אם זה כל כך - - -

מצוין.

אני יודעת שהייתה הקצאה כל כח אדם במחלקות וגם של עו"ס משטרה, תני לי להשים את הנתון הזה, ממש כשאני אסיים לדבר אני אצא ואני אבדוק.

אוקיי, יש עוד נתונים שהייתם רוצים שיושלמו?

אני לא מקבלת קודם כל את הנתונים ואת העובדות שהיא הציגה פה, אני לא מקבלת את הנתון שיש מספיק מקום במקלטים ולכן אני רוצה לשמוע אתכם, אנחנו מכירות בלשכה שלנו רק כמה מקרים בשנה הזאת, אנחנו יכולים גם להביא לך רשימה עם שמות. אני חושבת עמותות של נגיד אלימות נגד נשים, יכולות גם להעביר לך - - -

אבל הנתונים הם נתונים ארציים - - -

אני, לפני שאת תשלימי עובדות, אני רוצה גם שתחשפי אינפורמציה מדויקת ואת לא עושה את זה.

יש נתונים שנאספים אונליין מכל המקלטים בארץ שנאספות ממשרד הרווחה על סמך, אונליין נתונים - - -

לא, את סופרת את המקרים שהיא באה עם הילדים שלה ואת אומרת, אומרים לה שהמקלט לא יכול לקלוט אותך עם הילדים?

אז היא לא נקלטת במקום מסוים אז היא נקלטת במקום אחר, חברת הכנסת חנין זועבי, זה חשוב לי מאד להגיד את זה, היא לא נקלטת במקום אחד אז היא נקלטת במקום אחר ויכול להיות שמקום אחד לא מודע לזה, שאני יכולה להגיד לך שמשפחה מסוימת לא נקלטה במקום אחד ולא במקום השני, נקלטה במקום שלישי כי היתה בסיכון ולא היתה אפשרות שהיא לא תקלט במקום מסוים לפי הערכה שהתקיימה, אז זה חשוב לי מאד להגיד את זה.

לכן, אני מה שמדאיג אותי, לכן ביקשתי את הסטטיסטיקה של פניות שסורבו. אני יודעת שיש מקרים שלא מתקבלים למקלטים.

אף אישה ערביה, אני בדקתי את זה אתמול, לא נדחתה אישה ערביה באף מקלט ב- 2016 מהנתונים שלי, אלא אם כן הנתונים ש - - - הם לא מדויקים.

אנחנו צריכים לעלות על הפער הזה.

- - - לא נקלטה.

אולי היא נקלטה במקום אחר?

לא לא לא, היא לא נקלטה בשום מקום, אל תגידי נקלטה. לא נקלטה, נקודה.

שניה, אז אני לא מכירה את המקרה הזה.

אוקיי.

אז את לא יודעת על המקרה הזה, אז וודאי והגיוני שאת גם לא יודעת על מקרים אחרים. אל תגידי שאת יודעת.

חברת הכנסת חנין זועבי, תנו לי להעביר משהו, שניה, לא לא לא, בואו נעשה סדר בדברים. בואו נעשה סדר בדברים, האישה שאת מדברת עליה, חברת הכנסת, פנתה ללשכת רווחה וביקשה לעבור למקלט ונענתה על ידי לשכת הרווחה שהיא מסורבת להיכנס למקלט?

כן, בפירוש.

אוקיי, זה מידע סותר. אני אומרת ככה, המידע הזה סותר את האמירה שנאמרה שלא ידוע לך על אישה ערביה שפנתה ולא נתקבלה, אני אבקש ככה, חברת הכנסת חנין זועבי תעביר אלינו את השם המלא ואת המקום שהאישה פנתה אליו ומי סרב לקבל אותה במקלט, אני אעביר אליך ואני ארצה ברור. ברור מאד ענייני במקרה הספציפי האם באמת רישומה באונליין, כי להגיד לכם את האמת, יש לי גם כן הרגשה שלפעמים הנשים מסורבות לפני שהן מגיעות למקלטים, על ידי הלשכות. על זה צריך לדבר.

לא לכל אישה מתאים מקלט. חבר'ה, בואו נשים את הדברים.

את יודעת מה? לי לא צריך להגיד את זה, שלא לכל מקרה מתאים מקלט, אבל אם האישה מבקשת להיות במקלט והיא אכן סובלת מאלימות, אסור לסרב, אלא במקרים שידועים לנו שהיא צריכה טיפול נפשי או אני לא יודעת מה. אז אני רוצה לתת קודם לגב' ציפי נחשון גליק לסקור את הנושא של שירותים לנערות וצעירות ואז אני ארצה לשמוע, אבל בואו נקצה לזה לא יותר מ- 4 דקות ציפי? בבקשה.

אני מנהלת שרות של נוער, צעירות וצעירים בגילאי 13 עד גיל 25, על רצף מצבי הסיכון, המצוקה והסכנה ובנוסף לזה, אני אחראית במשרד על נושא של טיפול בנפגעות תקיפה מינית מגיל 18, ללא הגבלת גיל.

אני אתחיל דווקא מחסות הנוער שיש להם היום, פועל מעון אחד נעול ויש בו 24 מקומות, ב- 90% מהזמן הוא מלא, יש מצבים כן שצריכה להגיע לשם נערה במצב של חירום והם אומרים אין מקום, יש בעוד יומיים, לכן יש לשרות שלי מקלט שמקבל בחירום נערות וצעירות. ההבדל בין הנעול לבין המקלט שלי, שבמקלט שלי מספיק שהעובדת אומרת שהיא בסכנה, לא צריך צו, לא צריך אישור מבית משפט, היא פשוט מגיעה במהלך 24 שעות ביממה ולכן, במצבים שאומרים במקלט אין, אז אנחנו מכניסים אותה למקלט.

והמקלט קולט גם כן נערות מעל גיל 18, לא כמו המעון הנעול.

כן, המעון הנעול זה עד גיל 18, נכון. היא יכולה להתחיל לפני גיל 18 ולסיים ב- 18 וחצי, אבל בדרך כלל הם לא, אולי ב- 18 וחודש מקסימום.

אוקיי.

אז כבר הזכרתי את המקלט שלנו, המקלט שלנו יש בו 12 מיטות, אני שש שנים מנהלת, חוץ מחודשיים שהיו שם 12, בשנתיים האחרונות יש שם בין שש לשבע צעירות ונשים. אין פניות, אין פניות, יש מצבים - - -

כמה עובדות סוציאליות נערות במצוקה נמצאות בלשכות הערביות?

זה לא נתבקשתי להגיד, זה לא קשור.

בטח שזה קשור. אם אין ריצ'ינג אאוט (תרגום חופשי: הושטת יד), אם לנערות אין כתובת לפנות אליה אז איך יגיעו למקלט?

לא, אני לא חושבת שזאת הסיבה ותכף אני גם אספר על הקשיים שאנחנו נתקלים בהם, אנחנו מתחילה קודם כל עם המענים, יש לי גם רשימה של קשיים שאנחנו נתקלים בהם במתן המענים. אז זה מבחינת מקלט שבאמת מקבל בחירום והוא לא מלא אצלנו, לכן הרבה פעמים אנחנו יכולות לקבל המתנה לנעול ליומיים שלושה ולא ליותר מזה, כי בכל זאת, אם היא זקוקה לנעול כנראה שהבעיות לגביה מאד מאד מורכבות. בנוסך לזה, לחסות הנוער יש הוסטל אחד עם 16 מקומות ושמה כן יש - - -

16? לא 12?

לא. זה הוגדל ל- 16 מקומות ודווקא שם בגלל שהוא מלא הם בוחנים עכשיו הקמת מסגרת נוספת. גם אצלנו בהוסטל, יש לי הוסטל לצעירות 18 פלוס ולעומת המקלט, הוא באמת תמיד מלא ולכן אנחנו פותחים עכשיו שתי דירות מעבר, כדי שהם לא יצטרכו להישאר שם שנה, כי בהוסטל באמת אתה יכול אחרי שמונה חודשים, חצי שנה, להתארגן ולעבור לדירת מעבר ואז זה יכול לפנות יותר מקומות לאלה שזקוקות למעטפת של ה-24 שעות. אני רוצה להגיד לכם שהקמת שתי הדירות מעבר היו מלוות בקשיים מאד מאד גדולים, היה תקציב, רשויות מקומיות ואני פניתי אליך, רשויות מקומיות לא מעוניינות להקים מסגרות ברשות המקומית והרבה פעמים, אם אני אומרת למנהל המחלקה, תשכיר את הדירה במקום אחר מצדי, אבל קח את הכסף ותשכיר דירה לצעירות שלך בישוב.

היום יש מיקום של הדירות?

כרגע עשינו שותפות עם עמותה אחת, לשתי דירות, שהוא נותן 50% ואני 50% ונתקעתי, אני רוצה להקים שתי דירות מעבר לנפגעות תקיפה מינית, אני לא מצליחה למצוא רשות מקומית שמוכנה להקים את זה ואני גם אומרת, אני יכולה להבין את הטעמים של להיות בתוך הישוב שלה, אבל תיקח את התקציב, תנהל אותו יש מודל מסוים, תשכיר את הדירה במקום אחר אפילו בישוב שהוא לא ערבי, אם אתה רוצה כאילו להגן עליהם ולתת להם, אבל זה מענה למשל שאני כבר לפחות שנתיים מחפשת, אפילו נעזרתי בך - - -

נכון.

וביקשתי את העזרה שלך.

את מדברת עכשיו על 4 דירות, עוד שתיים.

שתיים זה כבר הסכם סגור, הוא כבר בשלב שהוא מוצא את הדירות והוא יהיה.

אז יש שתי דירות מעבר לנערות?

לצעירות.

לצעירות ויש שתי דירות לנפגעות תקיפה מינית.

שהוא לא מנוצל, כן.

אוקיי.

לא מנוצל.

לא מנוצל, כן. אם אתו יכולות לעזור לנו לשכנע את הרשויות המקומיות, בשמחה רבה, זה חלק מהקושי שלנו.

למה את אומרת את זה כאילו דרך אגב? ברור שזה אפשרי.

בבקשה?

לא, אני אומר, אני תוהה למה את אומרת את זה דרך אגב, אם יש תקציב לא מנוצל ויש לך כתובת בחברה הערבית,

כן.

גם עמותות, גם חברי כנסת, גם חוקרות מכובדות, אז אפשר, חבל - - -

פניתי.

היא פנתה אלי ואני ניסיתי לעזור, את האמת יש קושי. במיוחד לדירות נפגעות תקיפה מינית.

ובואי תספרי, אני רוצה להקים מרכז - - -

אז שאלה אליך, עאידה, זה לא מוכרח להיות באותו ישוב.

הדירה לא חייבת להיות באותו ישוב.

אז מה הבעיה?

ההצעה היתה שלי, דווקא, לצאת עיר מעורבת, להשכיר - - -

אז למה?

הם לא מעוניינים.

הם לא רוצים?

יש בעיה, להתעסק בנושא הם לא רוצים.

אני מדברת על רצף של טיפול, הזכרתי מקלט, הזכרתי הוסטל, הזכרתי דירת מעבר, זה בדיוק רצף של טיפול.

לא, אני אומרת על רצף של טיפול, לפני הקצה של הפגיעה ככה ממש - - -

אני התבקשתי לתת אינפורמציה כרגע על המסגרות שקיימות.

לכן שאלתי על עו"ס. בואו ניתן לגברת להשלים את הרצף.

זה כאילו הרצף מבחינת מענים שהם חוץ ביתיים, אז זה באמת המקלט, ההוסטל שהוא כבר שיקומי יותר, הוא כן מלא 12 בקומות והדירות מעבר, כתכנית המשך לקראת עצמאות חברתית, כלכלית וכו'.

אני רוצה לשאול, שתי הדירות שמדובר עליהן לנפגעות תקיפה מינית, הן הולכות להיות ממומנות מלא?

כן.

או בדיוק כמו דירות מעבר לנערות 50%:50%?

לא, כאן בסוף מצאתי איזשהו יזם שמוכן להביא 50% אז זה מיזם משותף.

אני מאד מודאגת מהמילה "יזם", מאד.

מנהל עמותה, נו איך אני אקרא לו? בסדר. אני מדברת על תקציב שהוא 75% המשרד ו- 25% רשות מקומית, ללא מימון של עמותה או גוף שרוצה להיות שותף, פה אני נאלצתי לעשות כי אני לא מצאתי רשות מקומית שמוכנה להפעיל את זה.

אוקיי.

שאלה גברתי, את מציגה את המצב כמו שהוא קיים כרגע, כאשת מקצוע שמטפלת בתחום איפה החוסרים, מה את חושבת שהיה צריך שאין לנו כרגע כדי לתת מענה יותר טוב או שיש לנו את כל מה שצריך?

לא, ממש לא.

אני שואל, לכן אני שואל.

אני סקרתי כרגע את המסגרות החוץ ביתיות, אני רוצה שותפים ברשויות המקומיות שיגידו אני רוצה דירת מעבר. עכשיו, לקראת הדיור - - -

חסרות כמה דירות מעבר, לפי דעתך?

מבחינתי? בכל עיר גדולה שתהיה, אני רוצה להגיד לכם שלקראת הדיון אמרתי, שהולכים וביקשתי מהמפקחים שלי להגיד את זה לרשויות המקומיות, שיהיה דיון בוועדה שלך והזכרתי ולהזכיר להם שאני ביקשתי להקים דירות מעבר והם סרבו ואני הולכת להגיד את זה. אז עכשיו היא כתבה לי, לפני שלושה ימים, שסחנין מוכנה להקים עכשיו דירת מעבר ועוד איזה ישוב, אין את השותפות הזאת של הרשויות, תספר לך חברת הכנסת עאידה תומא, אני רוצה כבר שנתיים להקים מרכז לטיפול בנפגעות תקיפה מינית, בטירה שייתן מענה לסביבה. שנתיים, הגעתי לרמה של ראש עיר ולא מוכנים, ביקשתי את ההתערבות שלה, היא דיברה אישית עם ראש העיר, יש לי תקציב לא מנוצל.

אום אל פחם מה קורה?

אום אל פחם לא רצו, לא רצו. לא רוצים, הם אומרים לא בבית ספרי. עכשיו פתחתי תכנית לטיפול בנערות בקצה הרצף ובזנות, היחידים שרוצים מהמגזר הערבי זה אום אל פחם ואמרתי לה, אני מצדיעה לה. ברגע שזה יקום, הישיבה הראשונה אנחנו מזמינים את כל המנהלים באזור הצפון, של הישובים הגדולים, שיבואו ויראו. זה חלק מהבעיה, בעיה נוספת שאני כן רואה אותה ואני תכף רוצה - - -

גברתי תוכל להעביר לוועדה רשימה של ישובים שאתם פניתם בנושא לדירות מעבר וקיבלתם סירובים?

פנינו, המפקחים שלי פונים לכל הישובים.

לא, כל הישובים זה בסדר, ישובים גדולים או בינוניים שאתם ביקשתם וסרבו, אנחנו נרצה לקבל רשימה כזו.

בבקשה.

אולי אנחנו גם ננסה.

בבקשה.

תודה רבה.

יש לי עכשיו כזה מייל - - -

זה דירה עם מתקנים נכון?

כן, זה תקציב של 170 אלף שקלים שהוא כולל את השכר דירה, זה סך הכל מדובר על ארבע עד חמש צעירות שגרות באותו בית. זה תקציב לעובדת סוציאלית ברבע משרה כי מדובר על חמש בנות מטופלות, זה תקציב להוצאות שוטפות של הבית וזה תקציב של מדריכה שמקבלת שם דירה ללא תשלום ומקבלת שם מלגה עבור זה שהיא ישנה שם בלילה.

אז כאילו זה אמור לכסות את כל ההוצאות.

כן, הוא צריך לתת 25%. זה המצ'ינג שהוא - - -

יש לנו את הבעיה הזו שנקראת המצ'ינג שכולנו יודעים שהרבה מהרשויות המקומיות, יש לנו בעיה די רצינית - - -

אני רוצה להגיד לך שבאחד הישובים אני הייתי מוכנה להביא תרומה של ה- 25% ולא רצו.

שניה, אני אשלים את המשפט.

אבל זו בעיה רצינית.

אפשר להשלים את המשפט? סליחה, אפשר להשלים את המשפט שהתחלתי אותו? תודה. יש בעיה של המצ'ינג וכולנו יודעים שיש בעיה של המצ'ינג כאשר הרשויות המקומיות הערביות כולם נמצאים באשכול הנמוך ביותר ואין להם את התקציבים. הרבה פעמים אין להם את התקציבים כדי להשלים את זה, הדבר השני, אני אומרת גם כן, התעריפים שנקבעים לדירות האלה, כמו המקלטים היום, לא עומדים בתקצוב האמתי שצריך להתקיים בתוך המסגרות האלה. אני חושבת, 170 אלף שקל לניהול דירה - - -

לארבע בנות?

לארבע בנות. זה לא מספיק.

אני מסכימה איתך על החלק הראשון, עם הבאג של ה- 25% - - -

אוקיי.

יושב פה נציג השלטון המקומי? היה, נבדוק עם המשרד. בעבר יכולנו לפעמים לקבל חריג לגבי ישובים מסוימים, אין לנו את האפשרות היום, זה באפשרותכם לפרוד למנכ"ל המשרד, לשר המשרד, לתת - - -

אי אפשר להבין את הדבר הזה, באמת, האוכלוסייה הכי מוחלשת, האוכלוסייה שהכי צריכה עזרה, שאלת המצ'ינג זה 50 אלף שקל, אני יכול לראות העירייה שתגיד 50 אלף שקל - - -

אני מבינה אותך אבל זה כבר - - -

חברים, אני יכולה שניה לומר משהו שקשור למצ'ינג?

גברתי תירשם וניתן לה לדבר.

ציפי

לחלק השני אני לא מסכימה איתך, כי ב- 170 אלף שקלים אתה כן יכול לשכור דירה של שלושה חדרים, אתה כן יכול לממן עובדת סוציאלית רק ברבע משרה, כי בכל זאת מדובר בארבע צעירות.

הכשרה מקצועית, לימודים.

לא, זה לא, אנחנו מדברים על דירה.

זה כלל השירותים שקיימים - - -

הכשרה מקצועית היא מקבלת ממקרו אחר, זה לא הבעיה. אני רוצה להשלים שיש לנו 56 בתים חמים באוכלוסייה הערבית מתוך 170 בתים חמים שקיימים.

כמה?

57 מתוך 170, זה בערך 30 ומשהו אחוז.

אוקיי.

יש לנו מרכז אחד גדול לנפגעות תקיפה מינית מתוך חמישה גדולים, שגם הוא לא מלא, בדרך כלל במרכז גדול אנחנו מצליחים להגיע ל- 100 מטופלות במקביל, במרכז לאוכלוסייה ערבית אנחנו מצליחים להתייצב על 90 בערך, של מטופלות, ויש לנו כרגע שתי יחידות נוספות, יש לנו כמה רשויות שאנחנו עדיין תקועים, אני מקווה שבסוף נפתח בעוד כמה רשויות ואני מקווה שנפתח בטירה, אחרי שנתיים.

אני רוצה כן להתייחס לקושי נוסף שכן אנחנו חוות אותו, זה הנושא הזה של נערות וצעירות שאנחנו כן מאתרים שהן נמצאות בסכנת חיים מאד גדולה והן לא משתפות פעולה. היא באה למקלט והיא אומרת אני רוצה ללכת, אתם לא יכולים להכריח אותי, היא לא רוצה כאילו, אין שיתוף פעולה ואנחנו ממש אובדות עצות ואנחנו כן רוצות לעזור ואנחנו לא יודעות מה לעשות. אני הוצאתי כבר לפני שש שנים, בתפקיד הקודם שלי של מפקחת ארצית בנושא אלימות במשפחה, מסמך מאד גדול. כל נושא רצח נערות ערביות שלצערי, כל כבוד המשפחה, שזה לא כבוד המשפחה בהחלט לא, אבל יש לנו דיון ביום ראשון עם המנכ"ל שלנו, עוד אחד מכמה דיונים שאנחנו עושים ואנחנו צריכים לפרוץ את המחסום. בדיוק שאת הזכרת, שחלק מההגנה לא יכול להיעשות רק על ידי עובדים סוציאליים, לא במקלטים ולא בכל מקום אחר, חלק מההגנה צריך להיות משטרה. צריך לעשות שינוי תודעתי שזה אחריות משטרה להגן.

ברשותך שתי שאלות.

למי? לציפי?

ציפי.

בבקשה, כי אני רוצה לתת גם לארגונים ברשותך.

השאלה הראשונה, האם יש לך בעיה או מחסור, את מגדירה מחסור בתקנים של עובדות סוציאליות של פסיכולוגים? כי לא התייחסת לזה והבעיה השנייה היא באמת, מה שסיימת פה, התפקיד של המשטרה ותכנית הגנה מטעם המשטרה.

כן. אז קודם כל לגבי, בתחום שלי לפחות לגבי נערות וצעירות אני מרגישה מחסור בכלל לגבי עובדים סוציאליים, לא רק במגזר הערבי, גם בישובים יהודים יש לי חצי משרה של עובדת על - - -

יכול להיות, ציפי, כמה תקנים קיימים באוכלוסייה הערבית לנערות במצוקה? בלשכות?

בלשכות? נעירות צעירות אני לא יודעת כרגע להגיד לך.

בסביבות?

לא יודעת, אני יכולה לבדוק.

לא, כי אם תגידי לי יש 100 תקנים, זה שונה מאשר 20 תקנים. אפשר לטעות בכמה - - -

לא, רוב העובדים לצערי בתחום נערות וצעירות, לא רק במגזר הערבי, הוא חלקיות משרה של עובדות.

אני יודעת, אבל ביחד?

בסך הכל, בכל הארץ מדובר על 350 תקנים שמתחלקים ב- 600 עובדים, בכלל.

בסדר, אבל היה דוח של מהבקר המדינה בזמנו שדיבר על סך הכל 15 תקנים מחולקים באוכלוסייה הערבית, זה היה דוח ישן שאני מקווה שהשתנה המצב מאז.

היום, תדעי לך, שאם פעם היתה נוסחה שהמשרד הראשי מעביר תקן ואומר זה לנערות וצעירות, זה לזקנה, זה למשפחה, כבר שבע שנים אין דבר כזה. המשרד אומר אני נותן לך שלושה תקנים ואתה כמנהל מחלקה תחליט על מה זה הולך, היום זה יכול להיות על נערות במצוקה - - -

זה מסביר את המצב.

כי הוא איתר הרבה מאד מצוקות אבל אם הוא מעביר את זה מחר לתחום של הזקנה, אין לי מה להגיד לו. - - -

אני אבקש - - -

אבל את לא מזהה בעיה מאד - - -

בוודאי שאני מזהה.

של מצב בתקנים הערביים, בעיה יעני - - -

אני אבקש לדעת כמה תקנים קיימים באוכלוסייה הערבית והפריסה שלהם וגודל התקן. או חלקיות המשרה.

אני ציפיתי שאת תשימי את הבעיה הזאת בתור בעיה עם עדיפות עליונה.

אני רוצה להיות נאמנה לתפקיד שלי, אני אומרת לך, החוסר הוא משווע לא רק במגזר הערבי.

אני חייבת להגיד, אחת הבעיות מניסיוני שנערות לא מחזיקות מעמד במקלט ואני חושבת שעל זה צריך לתת את הדעת, שהנערות שמגיעות למקלט וזה אחת הבעיות הרציניות, הנערות הערביות שמגיעות למסגרות הטיפוליות מגיעות בקצה הרצף של המצוקה כי לא אותרו בזמן, כי לא קיבלו טיפול התחלתי, כי עד שהגיעו למצב של אס.או.אס ואז או שהיא נרצחת או שהיא מדרדרת לזנות או שהיא לא יודעת מה, בגילוי עריות ובמצב נפשי קשה ואז היא מגיעה. ההתחלה הזו בלאתר בזמן, היא תפקידם של העובדים הסוציאליים בשטח וכאשר אין עובדים סוציאליים בשטח, לא מאותרות הנערות, מגיעות לקצה ואז קשה יותר לטפל בהן.

רק משפט אחרון לגבי ההערה שלך.

אחרון, באמת אחרון.

על 18 פלוס, שאמרת שבאמת יש מחסור, את צודקת. אנחנו כרגע בדיון עם קרן רש"י לפתח פיילוט של מרכז יום בחמישה ישובים השנה ובעשרה ישובים בשנה הבאה, לקחת את הצעירות שהגיעו לגיל 18, כן מוכרות ברווחה ובעצם לעשות איתן פעילות יום יומית לצורך הכנה לעולם התעסוקה ובשלב הזה שהן נמצאות במרכז, הן כן יקבלו הבטחת הכנסה ויהיו כאלה שיהיו חודשיים והיו כאלה חצי שנה, שיצטרכו - - -

זה תכנית פיילוט שפיתחתם קבוצת העבודה על נושא הנערות?

זה אחת התכניות, כן.

ועל המשטרה?

המשטרה לא עכשיו. שניה.

את צודקת, צריך לעשות תכנית הגנה מיוחדת.

אוקיי, תודה, אז אנחנו מדברי על חמישה מרכזי יום כאלה אמרת.

בשנה הנוכחית ובזנה הבאה עשרה, כן.

אוקיי. גב' סוהיר דקסה, מנהלת מקלט לנשים מוכות, בבקשה.

נפגעות אלימות, עמותת נשים נגד אלימות. אני רוצה להתחיל בנתון לגבי המרכז הבינתחומי שנותן שירותים לנפגעות עבירה מינית, יש לציין שהוא גם מקבל לפי - - - ונשים ונערות מתקשות לחשוף את ענין הפגיעה בתוך הרווחות שלהן ולכן אפילו נמנעות לפנות למרכז, כי ההודאה בעצם אומרת חשיפה בתוך לשכת האם.

אני לא מסכימה איתך כי אני מאשרת שלושים אחוז בלי הזדהות אישית.

לא, את יכולה, שניה, את מערערת אולי כי ארצי, אני יודעת שאתם מקבלים ארצי, אבל זה עדיין הרבה נערות, לא פונות ואין להם יכולת כלכלית גם לקנות את השרות הזה באופן - - -

זה לא עולה כסף.

לא אצלכם.

תתני לי שם של מישהי שרצתה, תני לי שם של מישהי שרצתה טיפול ולא היו מוכנים שאני אכיר בה כמקרה ארצי ללא הזדהות.

לא אמרתי שאת לא הכרת בה, אני מדברת, ציפי, על החסמים בפני הנערות ואני מדברת לא עכשיו כמנהלת מקלט, מדברת כסוהיר שעבדתי בשטח למרכז למניעת אלימות שש שנים ואני מדברת איתך כציר באיגוד העובדות הסוציאליות, בהנהגה של האיגוד. אני יודעת על החוסר בתקנים, אני יודעת מה אני מדברת, אוקיי?

שנית, זה אחד, מבחינת מקלטים אז התפוסה עכשיו לא מלאה במקלטים הערבים, בשני מקלטים, עוד פעם אני אציין ש- 41% מהנשים שנמצאות בתוך המקלטים הן נשים ערביות, לא יתכן ששני מקלטים יתנו רק את המענה, שני מקלטים נוספים נותנים לנשים ערביות להיות בהם, אבל מה לעשות? היו פניות שלא התקבלו כי יש הפרץ איזון מספרי בתוך המקלטים. שנית - - -

מה זאת אומרת?

אם למשל במקלט מסוים מקבלים שש ערביות ושש יהודיות אז האישה הערבית, בוא נגיד אם יש חמש יהודיות ושש ערביות לא יקבלו את השביעית כי יש הפרה של איזון באוכלוסייה בתוך המקלט, זה סיפור עם המציאות ואני יודעת, עוד פעם, אני באמת משבחת את העבודה של העמיתות שלי, מנהלות המקלטים, אני רוצה להגיד שאל תשכחו שמפחות ערביות הן משפחות גם מרובות ילדים, לפעמים בתוך מקלט יש עשרה או 11 חדרים, משפחות גדולות אני לא אשים אותם כסרדין בחדר אחד, אז אנחנו מתחלקים על שני חדרים ולכן יכול להסביר גם שאין תפוסה של 12 נשים. צד שני, אם הממוצע - - -

צריכה לעמוד בדרישות של משרד הרווחה.

מיכל, אני רוצה להמשיך ברשותך. אם הממוצע שהיה של נשים הוא של חודש באופן כללי, זה מצביע על הבעיה גם בעניין של ההכנה לקראת הכניסה למקלט ועל החסר בתפקוד או בעבודה של העמיתות שלי בתוך השטח ואני מדברת איתך משני כובעים, כי יש את העניין של ההמשך, כל כך נחוץ העניין של המשך טיפול עם המשפחה ועם הגבר, לעשות איזה שהוא טיפול משפחתי כולל.

נכון, עד עכשיו רוב הנשים חוזרות לסביבה הטבעית שלהן, אם הן חוזרות ללא המשך וטיפול ותכניות, אין מה לעשות, הן חסרות, אי אפשר להגיד לי שהן נמצאות, אני באתי משם. עובדת סוציאלית ממרכז אלימות, שאם אנחנו מדברים על 103 מרכזים בארץ כיום, 22 בחברה הערבית, אני אספר לכם מה זה המרכז הזה, הוא מאויש על חצי עובדת סוציאלית בתחום האלימות במשפחה, אולי עוד רבע תקן ורק מועסקות לרוב בתקציבי פעולה, אז ככה נקרא לדברים בשמם, אני לא יודעת כמה אפשר, אני טיפלתי בחצי משרה ב- 35 משפחות שזה נשים, גברים וילדים וגם עבודה קהילתית להעלאת מודעות וזה אחרי שש שנים אני מדברת, בדלית אל כרמל, כרכזת היחידה לטיפול באלימות במשפחה. אני כן אדבר שיש תכניות ואפשר להעלים עין, במיוחד בנגב, אני רוצה באמת לשמוע את הנתון מה ממוצע השהיה של ה- 54 נשים של הנגב בתוך המקלטים, אני יודעת על תכניות של שהיה של אישה מהנגב כשבוע או שבועיים, במקלט בנגב, אוקיי? ואחרי זה חזרה לקהילה. אצל שייח', אצל לא יודעת איזה תכניות שבעצם מקצצות ומגבילות את הנשים לפרוץ את מעגל האלימות. ויש לתת את הדעת על התכניות האלה ואני חושבת שעמית חגי מויאל היה נוכח בכנס שכינסנו בעניין הזה באוניברסיטת בן גוריון.

בנוסף לכך, המצב - - -

נקודה אחרונה.

נקודה אחרונה?

כבר עבר הזמן.

אני חושבת שיש צורך בפיתוח תכניות בתוך הקהילות, צריך לפתח מרכזים, צריך לפתח פרויקטים בתוך הקהילות, צריך לאייש יותר משרות של עובדים סוציאליים ובשביל זה צריך באמת לשנות את שיטת התקצוב, את המצ'ינג.

תודה. ד"ר רג'דה אלאנאבלסי. בבקשה.

אני עובדת סוציאלית במקצוע שלי, כיום אני חוקרת וכותבת על נושא של אלימות בחברה הערבית, בעיקר העיסוק שלי בשנים האחרונות, אני עדיין נמצאת בשטח, גם כפעילה חברתית בתחום, אני רוצה להצביע על נתח באוכלוסייה בתוך החברה הערבית, זה על צעירות ערביות בטווח גילאים 18 ו- 25, שאנחנו דיברנו על הסידור החוץ ביתי, על מקלטים, על מרכזים נעולים והוסטלים. היום אנחנו מזהים שבעצם האוכלוסייה הזאת, 18-25 הן צעירות שהן על רצף של פגיעה מהילדות במשפחה, אם היינו בונים תכניות שהן מותאמות לפני, ולכן כשאני אמרתי, ציפי, ציינתי רצף של טיפול, אני מתייחסת לרצף של טיפול בילדות, בגיל ההתבגרות ובגיל 18-25 שאנחנו מוצאים שהטיפול הוא לקוי ואני מרשה לעצמי היום להגיד שהוא לקוי כי אין את הכלים, אין את המיומנויות של עובדים סוציאליים ערבים ויהודים כאחד, בתוך השירותים השונים בארץ וגם בתוך הבתים החמים, איך לטפל באוכלוסייה הזו לתת לה את המענים על רצף ולא רק סביב הפגיעה. סביב שילוב בחינוך, סביב נושא של תעסוקה, נושא של הכשרה כאשר מספר הגורמים האלה ביחד מגבירים את הישארות אותן צעירות אחר כך להיות נשים נפגעות אלימות, בתוך מעגל האלימות ובעצם הרצף הזה, אני חושבת שכמשרד רווחה וכעובדים סוציאליים וכארגונים אנחנו צריכים לתת עליו את הדעת ולבנות תכניות לאוכלוסייה הזאתי בתכניות טיפול מקדימות בגילאים היותר צעירים.

ועוד משהו בעניין של טיפול בגיל יותר צעיר, התכניות הקיימות, בתור מישהי שגם עבדה כעובדת סוציאלית, עם נשים ומשפחות ערבות וגם עם צעירות ערביות, אנחנו צריכים לבחון אותם מחדש וצריך לבנות אותם, אני חושבת ולהתאים אותם מחדש בתוף שרותי הרווחה ובתוך היחידות לטיפול באלימות. לראות איך אנחנו מתאימים את התכניות ודרכי הטיפול בצורה יותר הולמת לעידן, כי יש דור חדש בחברה הערבית מבחינת הצרכים שלו, גם של הצעירות, הוא שונה מזה של עשר שנים ושונה מזה של אפילו חמש שנים וצעירות אומרות, אנחנו רוצות לפנות לעזרה, בגילאים 18-25 אבל קשה לנו לפנות למשטרה ופה אני מציעה שאולי, לחשוב על נושא של חקירה, כמו במקרה של חוקרי ילדים, במקום שזה יהיה על ידי המשטרה, שיהיה אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים אולי שיתמחו לעשות את החקירות.

חוקי ילדים הם עובדים סוציאליים.

זה מה שאני אומרת, לקחת את המודל של חוקרי ילדים וצריך לחשוב עליו במקרים של חברה ערבית, עם צעירות ונשים שהחקירה תתבצע אולי על ידי עובדים סוציאליים, שמה אולי הנשים יותר ירצו לשתף, יותר יפנו כי הם נתפסים כגורמים פחות מאיימים מאשר המשטרה. עם כל ההשתדלות של המשטרה, אני לא חושבת שזה הכיוון גם מתוך המחקרים שעשיתי וגם מתוך הניסיון שלי עם נשים ערביות ואני חוקרת איכותנית, אני פוגשת את הנשים, את הצעירות, ציינו שאנחנו מתקשות לפתוח את הפה, אנחנו רוצות לפנות, אנחנו קשה לנו כי זה משטרה, אנחנו מעדיפות עובדות סוציאליות אבל גם אותם עובדים סוציאליים בשטח צריכים יותר - - -

באופן כללי את מדברת? או במקום מסוים?

אני התייחסתי לחברה העברית, ספציפית עם צעירות ערביות עוד יותר ציינו שהן רוצות לפנות לגורם שלא מזוהה עם משטרה או עם מישהו שבעצם מאיים על המשפחה הערבית.

הנושא השלישי, הנושא של תכניות התערבות. בתור מישהי ששנים עוסקת בזה, מאד חסר לנו עם שילוב של גורמים שונים בתוך הקהילה, חינוך, רווחה, אנשי מפתח, כל הגורמים ביחד, כי כל אחד מנסה לפעול בדרך שלו לפי האג'נדות שלו, בכל מיני דברים ובעצם אני מזהה שלפעמים זה יותר פוגע מאשר תורם לאותה אוכלוסייה של נערות שאנחנו רוצים.

ונקודה אחרונה, חסר לנו ידע. בתור חוקרת, שעכשיו אני עם שתי חוקרות מפתחות ומתחילות מחקר מאד גדול בנושא של צעירות ערביות נפגעות אלימות בחברה הערבית, חסר לנו ידע מאד גדול בתחום, על צעירות ערביות באופן כללי. אנחנו רוצות בעצם לקיים מחקר מאד גדול, כדי להגיע לצעירות, לפגוש אותן, לראיין אותן, להבין אותן יחד עם אנשי שטח. אנחנו לא רוצות לעשות את זה לבד אלא גם עם גורמי ואנשי מקצוע מתוך הקהילה, ביחד, כדי לצאת עם המלצות אופרטיביות, יישומיות, שמתאימות לחברה הערבית ופה אנחנו צריכות את השיתוף פעולה של המשרדים, של העמותות, כדי להביא ידע שהוא כתוב, אנחנו יודעים שלידע יש כח בתחומים האלה ולא להגיד - - - לפרש.

תודה. רב פקד מירה ראובני, קצינת נפגעי עבירה. אני חושבת ששמעת והקשבת לשאלות ואני ארצה באמת לשמוע איך המשטרה מטפלת בנושא ואיזה מענים, מה קיים, הקשיים שאתן מרגישות אותם.

זה לא כל כך נושא הדיון והמשטרה לא הגיעה ערוכה עם כל היבטי הטיפול המשטרתי, נדרשנו לזה לא מעט ואנחנו ערוכים תמיד עם תשובות ופתרונות. ביחס באמת לכל מה שעלה כאן, אני יכולה לציין הערות שכתבתי, אם זה קשור לעו"ס משטרה, אני יכולה לומר שיש את הרחבת הפרויקט בשיתוף עיר ללא אלימות ומשרד הרווחה, מ- 16 תחנות משטרה זה גדל ל- 28 תחנות. אני ביקשתי לקבל בזמן הזה כמה מתוכם זה באזורים עם אוכלוסייה ערבית וכמה מהעובדים הסוציאליים הם ערבים, לא קיבלתי עדיין תשובה, אני יכולה להשלים את הנתון הזה.

סליחה, 16?

מ- 16 תחנות ל- 28 תחנות של עו"ס משטרה שמגיע לתחנות.

כן כן, שניה, חבר'ה תנו לי לשאול, אתן עונות על שאלה שלא שאלתי עדיין. 28 זה ארצי?

כן.

יש 80 תחנות בארץ.

אוקיי. אבל 28 רק יש בהם תכנית עיר ללא לאימות.

לא, עו"ס.

עו"ד משטרה. אוקיי, עד כמה שאני יודעת, יש שלוש עו"סיות משטרה באוכלוסייה הערבית.

האוכלוסייה הערבית? ביקשתי לדעת באמת - - -

כן. אני התערבתי בתחילת השנה, רצו לסיים בתחנת נצרת ששירתה באזור שם ועוד - - - והתערבתי והצלחנו להציל את התקן הזה.

שלושה מתוך 28.

השאיפה היא - - -

לא, 3 מתוך 16. היא תבדוק כמה עכשיו כשזה גדל ל- 28, כמה עכשיו.

לא, עכשיו יש שלושה, שלושה מתוך 28.

זה המצב הקיים, כן, בבקשה.

כשהשאיפה היא להחיל את זה על כלל תחנות המשטרה. אנחנו מעדיפים כמובן עו"ס מהמגזר הערבי ובערים שהן מעורבות, על אחת כמה וכמה. בדיונים שאנחנו עושים במסגרת נוהל טיוב הנתונים בין המשטרה לרווחה, אנחנו מקבלים באמת המון חוות דעת של העובדים הסוציאליים, יש קושי גם של עובדים סוציאליים מהמגזר הערבי, נושא הדיווח, נושא השת"פ, לעבוד במקום שבו את גרה זה לא פשוט, זה ידוע ומוכר, עם כל הרצון שלנו באמת לשלב אותם כמה שיותר, יש כן בדורה לנושא גיוס חוקרים במגזר הערבי, שאני יכולה להגיד באמת בעקבות ישיבה שקיימנו השבוע עם קצין מהמינהלת, שבראשה יושב הניצב - - -, יש גיוס חוקרים וסיירים במגזר הערבי, צפויים באמת להתגייס עשרות, זה בגדר בשורה ששמענו והם נמצאים בעיצומו של תהליך הגיוס - - -

יש לכם הסדר למה אין לכם חוקרות ערביות חוץ משלוש חוקרות ערביות?

לא רצו להתגייס. אנחנו שנים פונים, יש מבצעי גיוס, כשאני שמעתי השבוע את הפרויקטים שנמצאים בהם, אם זה לעמוד בטיילת באילת ולדבר עם אנשים ואם זה לפנות באוניברסיטאות ולעשות ימי עיון וימי מכינה ולגייס אנשים ובאמת לקבל אנשים איכותיים, יש היום פרויקט בדומה לצוערי שוהם של המשטרה, פרויקט לגיוס חוקרים - - -

אני יודעת.

מתחיל, אנשים מגיעים, אומרים, לא לא לא ולאחר מכן כשהחבורה מתפזרת מגיעים האנשים הבודדים ואומרים, משאירים את הפרטים - - -

אני יודעת על חוקרות שהתפטרו מסיבות בעייתיות בתוך המשטרה, חוקרות ערביות ואני חושבת שאת מכירה את זה. דבר שני, אני יודעת על נשים ערביות, לפחות ב- 5 שנים האחרונות שדווקא נרשמו כדי להיות חוקרות, ולא נתקבלו בגלל הפרופיל הביטחוני שלהן.

אין ספק שהדברים צריכים להבחן מכלל ההיבטים, נשים שגויסו ולא - - -

לא, מדברים על איכותי.

אנחנו, ארבעתנו, לא היינו מתקבלות.

בטוח, אני גם כן כשאמרו לי שאני צריכה לגייס, אמרתי להם אני לא בטוחה שאני עוברת את הפרופיל הביטחוני.

אני לא נכנסת לזה, אני יכולה להגיד שיש מכינה שמכינה אותם גם לנושא הזה בדיוק, של השילוב אחר כך של העבודה ובתוך המגזר, עם יהודים ובתוך אוכלוסייה, זה מה שקיבלנו.

גם נושא המקלטים, כמו נושאים אחרים שלשמם התכנסנו, המסגרות הטיפוליות ונושאים אחרים, נדונו בוועדה שהוקמה בהחלטת השר שממצאיה הוצגו ב- 22.11 לציון יום המאבק, יש באמת הרבה מאד פיתוח מענים חדשים והרחבת מענים קיימים בכל מה שקשור למציאת פתרונות לנשים במקלט, מסגרות טיפוליות לגבר הפוגע, באמת היו עשרה צוותים שדנו בכל כך הרבה תחומים, ראיה הוליסטית וכוללנית של הטיפול באלימות במשפחה שכוללת גם את הילדים, באמת מתוך ההבנה הזאת שמערכות אלימה בבית זה ילדים שחשופים לאלימות, אם זה כעדים ואם זה כקרבנות ואחר כך על כל ההשלכות.

היום הם בוודאות מוגדרים כנפגעי אלימות.

כן, בוודאי. הגבר שפוגע, לתת מענה גם ולהתייחס לזה, המשטרה מנסה לחשוב על הרבה מאד פתרונות - - -

זה חלק מהמהפך של הוועדה.

על אמצעי הגנה, אמצעי הגנה אלקטרוניים, אמצעי הגנה - - -

אולי סוף סוף נצליח להעביר את הצעת החוק של האזיקונים, אולי.

כן.

אבל אני הייתי רוצה לשמוע איך מודדים ואיך נותנים מענה בערים מעורבות ואנחנו כבר דיברנו על לוד, על רמלה, שיש בהם אלימות מאד גבוהה, אין בהן לא עו"ס משטרה, כמעט אין עו"סים בנושא אלימות, כמעט אין, אם בלוד יש 60 נשים שמוגדרות בסיכון גבוה, ערביות, בסכנת רצח ואין מערכת מיוחדת שמטפלת בנושא הזה, לא במשטרה ולא ברווחה, אז אנחנו בבעיה.

רציתי להתייחס לרמלה ולוד, בתור מישהי שניסתה לגייס עובדות סוציאליות ערביות שיעבדו ורצו לעבוד, אבל תנאי השכר, תנאי העבודה הם פשוט לא מתאימים ולא הולמים למישהי מעבר לסכנה אפילו שהיו יודעות שיש סכנה בעבודה הזו, זה משהו שצריך גם לחשוב עליו, איזה תמריצים, איזה שכר שאנחנו נותנים לאותם עובדים סוציאליים שרוצים לעסוק מתוך החברה הערבית ונשים, שלא יצאו בשכר של 3,000 שקל על עבודה של שבעה ימים בשבוע.

אוקיי.

באופן כללי כחוקרים אני חושבת שתנאי השכר, לפחות מהבחינה הזאת, השתפרו. מחפשים.

במיוחד לאחר ההעלאה האחרונה שהשיג לכם השר.

כל עוד, ציפי, את לא מגדירה את זה באמת כבעיה ואני מתעקשת על הנקודה הזאת, כל עוד את במשרד הרווחה לא מגדירה את זה, של התנים של העובדות הסוציאליות, בתור בעיה או אולי הבעיה, הדברים לא זזים. את צריכה להגיד.

אבל בתחום שלי זה לא מדויק.

לא לא, היא אמרה שיש בעיה.

זה לא מדויק.

בתחום שלי זה לא מדויק.

מה זאת אומרת? יש מספיק עובדות סוציאליות?

לא, כי הבעיה היא גם במגזר היהודי, את מתעקשת שאני אגיד שזה רק במגזר הערבי.

לא לא לא, ציפי - - -

אני הסכמתי איתך פעמים ואני אמרתי.

ציפי, סליחה, הדיון היום הוא על האוכלוסייה הערבית, בגלל זה חברת הכנסת כל הזמן מדברת על החברה הערבית, כי הדיון היום הוא על נשים ערביות, אין מה לעשות.

אני מוסיפה ואני אומרת שזה לא רק במגזר הערבי.

בסדר, אז יש מצוקה - - -

התקנים הספציפיים לנערות וצעירות.

אז יש מצוקה מבחינת תקנים לטיפול בנערות במצוקה בשתי האוכלוסיות, תודה. את רוצה לסיים?

כן. הערה אחרונה באמת לגבי מה שהעלית, נושא הכשרת עו"ד זה לא באמת המנדט של המשטרה לדבר על זה, אבל מתוך ידיעה שלי אני יכולה לומר שאני שותפה כאן, חברתי מיכל אחדות, אנחנו משתתפות בוועדה שמתקיימת אחת לחודש, ועדה לבדיקת מקרי רצח שבה אנחנו יושבים ובודקים את כל מקרי הרצח האחרונים שהיו, מתוך כוונה לא למצוא את האשם, אלא לדעת איזה פערים היו לנו, איפה המשטרה ידעה משהו שהרווחה לא ידעה, מתוך כך גם הוקם הנוהל הזה ובאמת, יושבים ודנים לעומק במקרים האלה. אחת ההמלצות שניתנו בעקבות אחד הדיונים זה באמת הכונניות, שעונות במשרד הרווחה, שהן לא עוברות הכשרה של אלימות במשפחה, כלומר לחייב כונניות שתהיה להן את הידיעה הספציפית - - -

הן לרוב גם לא משולמות.

הן לא יודעות, הן לא מכירות.

מה, פקידת סעד כוננית? לא עוברות הכשרה? שנים הן עוברות הכשרה.

אני מבקשת - - -

לדייק, כוננית במשרד הרווחה זה פקידת סעד.

אני מבקשת עכשיו, כל מי שרוצה או רוצה להשלים משפט, לתקן מידע, לבקש רשות דיבור ולא להתפרץ תוך כדי, כי אנחנו נרצה לקיים את הדיון עד תומו בצורה מסודרת שנוכל להגיע למסקנות.

אני רוצה לשאול שאלה אחרונה לנציגת המשטרה, הבנתי שעד היום אתם לא יודעים מהו תקציבכם, אני יודעת שלא אישרנו את התקציב של 2017, אבל אתם יודעים מה המצב שלכם בתקציב עו"ס משטרה לשנה הבאה? האם תהיה עליה? ביקשתם להקצות תקציב שהוא יותר גדול?

אני יודעת שיש בוועדה, סליחה שאני עונה במקומה.

לא, אני רוצה מהמשטרה לשמוע.

אבל התקציב הוא שלנו.

אה, אוקיי, אז תהיה עליה? בסדר.

זה פרויקט שאני פיתחתי לפני עשר שנים.

מצוין, אני רק רוצה לתת גם לאסתר לוי, תודה לך רב פקד. אסתר לוי, עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים.

מאיזו בחינה, אפשר להבין?

את הכמויות של עו"ס משטרה, לקחת ולגייס עו"ס משטרה בעיקר למגזר הלא יהודי שאנחנו עובדים שם.

הערבי.

הערבי, כן, אני עובדת גם בבדווים וגם הדרוזים.

הם ערבים והדרוזים ערבים.

כן, כולם, בסדר.

לא לא לא, אני פשוט מנסה לתקן את המושגים, כי לא מגדירים מישהו במה הוא לא אלא במה הוא כן.

אני רוצה לדבר על שני נושאים ממש בקצרה, אחד, אני עדיין בתור אחת שמתעסקת בתקציבים ובכסף, מוצאת שיש פה בעיה מאד מאד קשה לגייס כח אדם איכותי בגלל תקציבים ובגלל שלא נותנים שכר הולם. אנחנו מוצאים את עצמנו לא מממשים את כל התקציבים של עיר ללא אלימות, אחת הסיבות העיקריות זה בגלל כח אדם. לא יכול להיות מצב שיתנו שכר פשוט, אני מתביישת להגיד, אי אפשר לגייס כח אדם, עובדת סוציאלית ב- 2,500 או 3,000 שקל, זה לא עובד ועד שלא - - -

זה מקצוע שהפך להיות מסוכן.

פשוט נורא, באמת.

באמת, אני לא אומרת את זה בצחוק.

כואב לי. באמת שכואב לי, אני אומרת לכם את זה ממקום שלא יכול להיות מצב שעובדות סוציאליות שיתקצבו אותן בחצי משרה ויעבדו, אתם צריכים להבין שחצי משרה היום, אני לא חושבת שאפשר בכלל לקחת אותו ולהשוות אותו לכמות התושבים, מכיוון שיש ישובים שיש להם 15 אלף תושבים, אבל העבודה שמה היא פי עשר מישובים שהלמ"ס שלהם הוא 8 ולכם צריך לתת את הדעת גם על העניין הזה. עובד סוציאלי הוא עובד סוציאלי במשרה מלאה, נקודה. אי אפשר לתקציב אותו בחצי משרה כי הוא לא יכול לעבוד בחצי משרה. הוא עצמו, ברמה האישית, עובד גם לילות וימים אבל במקור הוא לא יכול להמשיך לעבוד בשכר כזה, זה אחד.

עכשיו אני רוצה לשתף אתכם, אני מתנדבת העמותה חדשה שהקמנו, עם בחור מדהים שאני לא יכולה להגיד את השם שלו, בעיקרון קוראים לו גולן גלילי, הוא תושב רהט, איש יקר מאד שבא - - -

תושב מה?

תושב רהט.

וקוראים לו גולן גלילי?

הוא עובד במשרת הביטחון ולכן אני לא יכולה להגיד את השם שלו, אנחנו ביחד - - -

אה, זה סתם שם בדוי.

כן, שם בדוי שלו.

אה, אוקיי.

אנחנו עובדים יחד עם האלוף טל רוסו ויחד עם, שכחתי את שמו, בקיצור אנחנו מנסים לקדם שם עכשיו, בשלבי גיוס כספים, לנוער ברהט. מנסים בכל דרך להכניס פרויקטים כי רהט, אנחנו יודעים שנורא קשה להם לקבל אותנו. אני אתן לכם דוגמה, ניסינו להכניס עכשיו את עמותת אחרי, כי הגיוס של הבדווים בשנים האחרונות - - -

סליחה גברתי, זה מענה לחסרים הקיימים לנערות במצוקה? אז בואי נרד מזה.

כי זה קשור גם.

זה לא שייך לנושא.

אנחנו מתעסקים גם בזה, אבל אם את לא רוצה לשמוע את לא חייבת.

לא, אני מעוניינת היום לשמוע איך אתם פותרים ומה החלק שלכם בעניין של נערות ונשים שסובלות מאלימות.

זה חלק מהעמותה שלנו, אבל אם את לא מעוניינת לשמוע, אנחנו גם מתעלים את הכספים שלנו גם לתחום הזה של נשים במצוקה, מנסים להכניס עכשיו כל מיני תכניות והרצאות - - -

יש הבדל בין לטפל במצוקה לבין להשתמש במצוקה לנהל ולהפנות לדברים אחרים, יש הבדל בין שני הדברים.

אני אעשה סדר בדברים - - -

מי אדוני?

גונן ירום, מנהל תחום בכיר במשרד לביטחון פנים. אנחנו ודיברו על זה כאן, נציגת המשטרה, פרויקט עו"ס משטרה למעשה זה פרויקט שגם אנחנו מממנים אותו, במסגרת תכנית עיר ללא אלימות.

אז מה הבעיה לשלם לעובדים יותר כסף?

שניה, אני אסביר. א' יש מגבלת תקציב, אוקיי? לא רק בתחום הרווחה, בכל התחומים.

תתחיל עם עו"ס משטרה, למה - - -

בכל התחומים, לא קשור לעו"ס משטרה, יש מגבלת תקציב, גם לשכר בעצם של כל בעלי התפקידים אבל אני מעדיף לא להיכנס - - -

אני רוצה להבין, שניה, אני רוצה להבין דבר אחד, מיכל אמרה שמשרד הרווחה מתקצב את עו"ס משטרה ואתה אומר - - -

אני אסביר.

תנו לי, מה קורה היום?

תנו לי להסביר.

אפשר לשאול שאלות כדי להבין את המצב או לא?

אני רק אציג את המצב.

אדוני, תקשיב לי עד הוסף, אני אשאל שאלה ואתה תענה לי. אתה אומר שאתם מתקצבים את העו"ס משטרה ואתם מצד שני אומרים שיש בעיה מבחינת תקצוב וגם עלות שכר, אז מי מתקצב את עו"ס המשטרה, האם זה משותף, איפה יושב התקציב, מי מנהל אותו, מי מחליט עליו? זה השאלה שלי.

כמו שאמרתי, במסגרת עיר ללא אלימות, אחד התחומים המשמעותיים זה תחום הרווחה, אנחנו פועלים ב- 151 רשויות. כל רשות בעצם מחלקת את התקציב שלה לפי תכנית עבודה שהיא בונה, רשות שמבקשת להשתמש בתקציב של עיר ללא אלימות כדי לממן עו"ס משטרה, יכולה לעשות את זה, זה לא עומד בסתירה למה שהוצג, יכול להיות שיש רשויות שמקבלות תקציב ממשרד הרווחה לעו"ס משטרה ויש רשויות שמקבלות תקציב לעו"ס משטרה גם מהמשרד לביטחון פנים, במסגרת תכנית עיר ללא אלימות. כרגע, ל- 2017, רשויות נמצאות בשלב שהם בונים את תכנית העבודה שלהם, לאחר שיאושר תקציב המדינה יגישו לנו את תכניות העבודה ונאשר את התכנית ל- 2017 ואז נדע בדיוק כמה רשויות מבקשות תקציב לעו"ס משטרה.

מעבר לזה, מעבר לעו"ס משטרה שרשויות מבקשות ומתוקצבות דרך תכנית עיר ללא אלימות, יש לנו כוונה להפעיל ב- 2017 במספר מתחמים עו"ס משטרה שהוא למעשה עו"ס מתחמים, זה אומר שזה עו"ס משטרה אבל שנותן שרות לא רק לישוב ספציפי, אלא נותן בעצם שרות ומענה למספר ישובים, זה בעיקר ישובים בדווים קטנים, למשל במתחם בדרום, באזור של העיירות אז הולכים לשים שם עו"ס משטרה שבעצם ייתן מענה לישובים - - -

ידוע לכם כמה עו"סים משטרה באוכלוסייה הערבית, דרך המימון שלכם?

אז אני אומר, זה משתנה משנה לשנה, בהתאם לתכנית העבודה ובהתאם לתקציב שיש כל שנה.

עכשיו, עכשיו.

אפשר לדעת ב- 2016 כמה יש?

יש לנו סדר גודל של 20, אני לא רוצה להגיד אם זה 22 או 24.

20 עו"ס משטרה - - -

אני יודע שיש סדר גודל - - -

הרבה פחות מזה, אולי ארבע.

חכו שניה.

תקשיבו, יש עו"ס מתחמים שזה עו"ס שנותן שירותים לכמה ישובים במתחם משטרתי, זה עו"ס שיושב בתחנת משטרה, אבל יש במספר ישובים נוספים שאנחנו מפעילים, אבל עוד פעם, נתון מדויק - - -

אוקיי, אני אשמח אחר כך לקבל נתונים מדויקים כמה עו"סים, מה גודל התקן הקיים והאם הם ימשיכו, כמה אתם יודעים שכבר הגישו תכניות עבודה - - -

לגבי 2017 עדיין לא קיבלנו את תכניות העבודה, אנחנו מחכים לאישור התקציב ורק לאחר אישור התקציב כל רשות בעצם תגיד לנו את תכנית העבודה ואני אוכל להגיד במדויק כמה תקנים.

אוקיי, אני ארצה לדעת 2015, 2016, מה המצב הקיים ומה הפריסה אם אפשר.

אין בעיה.

עאידה, תני לי להגיד משפט אחד בנושא הזה.

משפט אחד.

הבעיה בתכנית של עיר ללא אלימות שאין גמישות אצל הרשות להעביר מספר לסעיף, מספר תקציבי לסעיף תקציבי - - -

לא נכון.

יש רשויות שפנו למשרד לביטחון פנים ואמרו יש לנו את התקציב הזה, אנחנו לא רוצים את התקציב הזה בעיר ללא אלימות ולא את זה, אנחנו רוצים להכפיל את מספר העובדות סוציאליות, לא רוצים חצי תקן באותו תקציב והבעיה, הם לא מנצלים, היישובים הערבים במיוחד, לא מנצלים את כל התקציב של התכנית עיר ללא אלימות ולא נותנים להם שום גמישות, באותו תקציב היינו יכולים להכפיל ואני מתעקשת על הנקודה הזאת, להכפיל את מספר העובדים הסוציאליים בתחום האלימות, ללא חריגה מהתקציב.

כן, אני יודעת - - -

אני יכול להתייחס לנקודה הזאת של הגמישות?

- - - עיר ללא אלימות, תקציב לרווחה הוא לא עלה כמו שמצוין פה.

אני יכול להתייחס?

יש למניעה, יש לרווחה ויש - - -

אני יודעת.

אם אפשר להתייחס, תראו, בעיר ללא אלימות יש באמת, תחום הרווחה הוא לא התחום היחיד, יש לנו תחום אכיפה, יש לנו תחום רווחה, תחום חינוך בלתי פורמלי, חינוך, הקשר עירוני רחב, באמת יש מספר תחומים.

מה החלוקה מבחינת היחס?

סדר גודל של 20% לכל תחום, זאת אומרת זה פחות או יותר מתחלק באופן כזה, אבל בדיוק להיפך - - -

שניה שניה, אתה אומר 20%, אוקיי?

כן, לכל אחד מהתחומים.

20% חינוך, 20% אכיפה, 20% רווחה ונשארו לך 40%.

לא, יש חמישה תחומים ואני חוזר עליהם. יש תחום רווחה, תחום אכיפה, בתחום האכיפה כל מה שקשור למצלמות, טכנולוגיה,

כן כן.

תחום חינוך בלתי פורמלי, זה תחום הפנאי למעשה, שזה העסקת בני נוער ופתרונות אלטרנטיביים בשעות אחר הצהריים, הקשר עירוני רחב ששם אנחנו עושים דוברות של התכנית ופרסום שלה ושיווק ועוד כל מיני מהלכים ופרויקטים. עכשיו יש גמישות, אני חייב לציין בהקשר לדברים שאמרה חברת הכנסת זועבי, יש גמישות מאד גדולה בהקצאת המשאבים בתוך התכנית, רשות שמגישה תכנית עבודה - - -

לא נכון.

אני יושב בוועדות מכרזים רק שבע שנים ואני אומר לכם במלוא האחריות ואני גם יכול להציג לכם - - -

במלוא האחריות, גם רמלה, גם - - - הגישו - - -

אנחנו מאפשרים גמישות מרבית בהסטת תקציבים בין התחומים.

להעביר מספר לסעיף ולא נתתם להם, זה לא נכון מה שאתה אומר, לא נכון.

זה מדויק במאה אחוז.

לא נכון. חינוך לא פורמלי, אין תשתיות לחינוך לא פורמלי, הסעיף הזה בכלל לא מנוצל בתכנית שלהם.

אוקיי, אני אבקש דבר אחד, למרות שאני כבר לא בסיכומים אני רוצה לשמוע גם עוד דוברים, אבל אני אבקש דיווח שיפרט אותו אחר כך בעניין עיר ללא אלימות, גם על ניצול התקציבים, גם על חלוקת התקציבים כי קצת לא נראה לי כל הנושא של אכיפה של מצלמות ומרכזי בקרה, שאני יודעת שבשנה הראשונה שמפעילים את עיר ללא אלימות, הסעיף הזה הוא יותר גדול מ- 20%, כאשר מה שנשאר אחר כך בשנים שאחרי, זה רק לתחזק את זה ולא לשים מחדש, למה משאירים לו סכום כל כך גבוה? אני ארצה להבין - - -

אם תרצי לשמוע הסבר, אני אסביר איך מתחלק התקציב ומה העלות של פרויקט טכנולוגי בשנה אחת.

אני אשמח, אני רוצה לקבל מסמך כתוב, מאורגן, עם חלוקה, בדיוק איזה כפרים או ערים ערביות או רשויות מקומיות ערביות יש להם את התכניות האלה, כמה עו"סים עבדו בתוך הרשויות האלה מהתקציב של העיר ללא אלימות ואיך מחולקים התקציבים בתוך המקומות האלה. ממש ככה, מסמך מקיף, פעם אחת שנבין את התמונה.

מאה אחוז.

יש לנו עורך דין חנאן נג'ארה ממשרד הבינוי והשיכון, אני חושבת שעלה נושא שקשור נושא שכר דירה, אם אפשר להתייחס לזה?

אני רוצה לציין שבאמת לנו יש נוהל, בנוגע לנשים נפגעות אלימות, בכל הארץ והנוהל הוא נוהל ממש מהיר, מיד איך שפונה אישה כלשהי, לא משנה באיזה מגזר, בעיקר במגזר הערבי ובחברה הערבית, הפניה היא ממש תוך 24 שעות, הכי הרבה יומיים, יש להן כבר תעודת זכאות ומקבלות את הסיוע. בעצם - - -

מה סדר גודל הסיוע?

אני אגיד, קודם כל מתוך 1,051 פניות בשנת 2016, פנו פחות מ- 150 נשים ערביות, יותר אפשר לראות שזה בערים הגדולות, ראיתי בסחנין, בעכו, בנצרת, יש יותר פניה. יתר הישובים - - -

רואים איך באים מאורגנים לישיבות של הוועדה? סטטיסטיקה, נתונים.

לרוב בישובים בצפון ובדרום, באמת אני רוצה שאין הרבה פניות, אפילו אום אל פחם זה עיר ממש גדולה, רק 4 נשים פנו.

הפניות הן של נשים יוצאות מקלט?

זהו, הנוהל הוא כזה או שהן שהו במקלט או שעובד סוציאלי הגדיר אותן כנשים שעברו אלימות.

לא הגדיר אותן, הן מטופלות בקהילה כנשים נפגעות אלימות.

כן כן.

כן צריכות להיות, כן.

שניה, זה אומר שיש בעיה רצינית במידה לניצול הזכות הזו או להשתמש בזכות הזו על ידי נשים. אם רק 150 נשים - - -

מ- 1,051.

עאידה, בעיה שניה שהסכום של התמיכה הוא כל כך קטן שנשים לא פונות, זה לא עוזר להן.

לא לא, אני לא חושבת, כל גרוש במקרה הזה, האישה צריכה אותו.

אבל אם את לא יכולה להשלים את הסכום, אז את לא מבקשת את הסכום, את לא יכולה.

אבל היא תצטרך לגור באיזה שהוא מקום. לא?

אוקיי, אולי היא חוזרת, לא לא, לפעמים היא חוזרת.

אני מה שמדאיג אותי יותר, זה ההתייחסות וההפניות של לשכות הרווחה לזכויות האלה. זה, הסטטיסטיקה הזו אי אפשר להסביר אותה כמו הסטטיסטיקה של נערות במצוקה ולמה הן מגיעות בסוף המצוקה שלהן או בקצה הרצף? איך לשכות הרווחה מפנות לשירותים האלה, לא יכול להיות שבאום אל פחם יש ארבע נשים שהצטרכו, זה לא מתקבל על הדעת, פשוט מאד. וזה לא כלפיך וזה לא מופנה אליך אלא, באמת.

לא סיימתי. אני רוצה להגיד שמשך הסיוע הוא בעצם לתקופה של שלוש שנים רצופות, כאשר היה נוהל שבשנה ראשונה הן מקבלות 1,370, אישה עם ילדים, ללא ילדים 1,170. אבל, היה לנו תקציב ולכן אין הפחתה בשנה השנייה והשלישית, הן ממשיכות לקבל 1,370 בשנה הראשונה, שניה ושלישית, כל חודש, ללא ילדים זה 1,170. יכול להיות שתגידו שהסכומים האלה נמוכים, יכול להיות שזאת תהיה דרישה, זה תלוי כמובן בתקציב שמיועד לנושא הזה, אני יכולה גם לבדוק מה התקציב לשנה הבאה ואם יש שינוי, אבל אני חושבת שזה בהחלט סכום לא מבוטל וכן כדאי לנצל אותו.

אבל אם הוא לא מנוצל, אז כדאי אולי גם להרים את הסף של התמיכה.

הבעיה אצלנו - - - נשים שיפנו.

בדיוק.

אני יודעת ששכר דירה, גם כן, נשים צריכות את הסכומים האלה. אפילו אם הם נראים לנו כל כך מועטים, כל גרוש במקרה הזה משנה, עובדה שהן לא פונות, צריך לבדוק למה, לדעתי חוסר מידע על קיום השרות הזה והזכות הזו.

יש לי שאלה בהקשר הזה, עד כמה תעודות זכאות שקיבלו או זה ניצול של תעודות זכאות? כי אני נתקלתי בשנים שאכן אושר להן סיוע ולא היה להן את הסכום המשלים אז הן חזרו לבית האלים, כי הסכום הוא כל כך פעוט, לפחות ביפו שלא הצליחו למצוא דירה שהן יכלו לעמוד ואז הן חזרו לבית האלים.

פה מדובר על גובה הסכום. גובה הסכום נצטרך לפנות ולבדוק במשרד השיכון אם ישתנה או אפשר לשנות ולשדרג את גובה הסכום.

יש לי הערה, נשים שכביכול לא סבלו מאלימות בן זוגית אלא מאלימות מהמשפחה המורחבת או מהאחים לא היו זכאיות. היה לנו פניה השנה ונאמר לנו שבגלל שהאלימות היא לא בן זוגית וזה לי היה מוזר.

אני אבדוק את זה, זה משהו לא נראה לי.

כי זה לא אמור להיות ככה, כל מי שנמצאות במעגל האלימות אמורות לקבל את הסיוע הזה ואז נאמר שזה לא אלימות בן זוגית ועל כן היא לא היתה זכאית לקבל את הסיוע.

יש לך ממש שמות שאני אבדוק את זה?

לא לא לא, אני חושבת שהעניין הוא לא - - -

כי זה לא נראה לי.

לא לא, צריך לבדוק איך מוגדר בנהלים, הזכאות.

הנה, נשים נפגעות אלימות שמטופלות במקלטים - - -

אני בניתי את הנוהל הזה, במקלטים או בדירות המעבר או מטופלות בקהילה, נפגעות אלימות, ככה זה מוגדר.

אוקיי, אלימות באופן כללי. אז באמת, שניה - - -

אין כזה דבר.

שניה, אני מבקשת, זה הפך להיות מעייף ככה. אני מבקשת, אני נותנת לשאול שאלות אבל בואו ננהל את הדיון. הנוהל כפי שציינה אותו מיכל, נותן אפשרות לתמוך במקרים של נשים שסובלות מאלימות ולא בהכרח אלימות בן זוגית, אם יש מקרים בשטח ואני פונה לאלה שהעלו את הנושא, אם יש מקרים בשטח שלא קיבלו זכאות בגלל שנאמר להם שהאלימות היא בן זוגית אני מבקשת להעביר אלי, שמות פרטיים ואנחנו נעביר ונברר את זה עם משרד השיכון.

כי הנוהל בפרוש אומר מניעת אלימות במשפחה, לא רשום בן זוגית.

בסדר גמור.

יש לי להשלים נתונים.

שניה, מיכל רצית להשלים נתונים?

כן. כמה דברים, קודם כל יש חמישה עו"ס משטרה בחברה ערבית, כמובן הוועדה ביקשה - - -

חמישה תקנים מלאים?

תקנים מלאים, עו"ס משטרה בחברה הערבית, מתוכם שלושה שהם דרך עיר ללא אלימות כרגע, אבל כמובן יש כוונה - - -

ושתיים? דרככם?

כן. הועבר תקציב לשמונה מחלקות בפזורה הבדווית, הצליחו לגייס שלושה תקנים עד כה, את צודקת הכשרה לכל העובדים תתחיל בסביבות פברואר, אבל ב- 2016 - - -

כלומר, שנה שלמה לא היה מענה לנשים.

אני לא רוצה להגיד לך את זה כי - - -

לא, אני אומרת לך.

אבל אני לא - - -

אני אומרת לך.

אני לא חושבת שאני מסכימה איתך, משום שיש שמה פיקוח מאד מאד רציני, אני יודעת את זה, שעובד 24 שעות ביממה, סביב מתן - - -

הפיקוח לא נמצא בשטח.

אבל הוא נמצא, בחברה הבדווית הוא כן - - -

הפיקוח לא נמצא בשטח ומי שמכיר את השטח, אפילו העובדים הסוציאליים לא נמצאים תמיד בשטח.

גם המשטרה וגם המחלקות רואות בו כתובת.

אוקיי, תודה. כן, משפט?

סוהיר אמרה הערה שהיא לא יכולה, אני חושבת, לעבור על סדר היום. היא אמרה, במקרה של הפרה של איזון דמוגרפי בתוך המקלט אז לא מקבלים אישה ערביה, שמעתי, הבנתי נכון?

יפנו אותה למקלט אחר.

אז אני חושבת - - -

היא מועברת למקלט אחר.

את רוצה תשובה? אני יכולה לענות לך כי אני אחראית על כל המקלטים.

כן, אני רוצה, זה משהו - - -

אישה בסיכון גבוה, אוקיי? אין מצב שהיא לא תתקבל, בראיה ארצית של כל המקלטים רצוי קודם כל שיהיה מקום שיש מסגרות שם לילדים, רצוי שיהיה במקלט ייעודי - - -

מיכל - - -

אני מספרת את התהליך.

לא, אני לא רוצה עכשיו רקע על איך מתקבלים נשים, עלתה נקודה ספציפית או כן או לא.

אז היא תתקבל למקום אחר.

תתקבל למקום אחר זה אומר - - -, שניה, לא יכול להיות ככה. כאשר מעבירים למקלט אחר, צריך להבין, מקלטים אחרים אין להם עובדות סוציאליות ערביות, ב - - - המקלט שמקבל את הנשים הערביות הבדוויות מנהלת המקלט, היא בעצמה מוצאת את הקושי כי אין לה עו"ס ערביה.

יש לה דוברת ערבית.

לא.

לא, שלא יהיה רוב לערביות מעבירים? אני לא מבינה.

זה עיוות.

מה עיוות?

זה עיוות - - -

אני לא חושבת שסוהיר מעוותת, אני לא חושבת.

אני לא רוצה לשמוע עיוות ולא עיוות. אני שאלתי שאלה מאד ספציפית ואת ענית לי לא, מעבירים אותה למקלט אחר. אני שאלתי באופן מאד ספציפי האם דבר כזה קורה, אמרת לי מעבירים למקלט אחר. הבעיה שלי, כשמעבירים למקלט אחר שאין עו"ס ערביה שם, זאת בעיה בשבילי. אני אמרתי מאה אלף פעמים, דוברת ערבית זה לא אישה מוסמכת לטפל באישה ערביה כמו שצריך, כי דוברת ערבית יכולה להיות מבינה אהלן, מרחבה, כיף חאלק ואז יוצא חאלק דוד שלך, אז זה לא אומר טיפול. צריך עו"ס ערביה שמבינה את הרקע ומבינה את הניואנסים ואישה יכולה לדבר בשפה שלה באופן קולח ולבטא את הרגשות שלה ואת הבעיה שלה.

עאידה, אבל זה לא הבעיה, את יודעת מה? מה שנאמר פה, אם יש הפרה של איזון דמוגרפי, אם יש רוב לנשים ערביות במקלט מעבירים אותה.

אני חושבת שמדובר על המקלט המשותף, שמהתחלתו הוחלט על חצי חצי.

גם הם.

שניה, אני לפעמים יכולה גם כן, תתפלאו לשמוע, יכולה להבין ש - - -

אבל אם יש מקום.

שניה, תני לי לסיים את זה, יש לפעמים עומס על עובדת סוציאלית כי הם מחלקים את התקנים - - -

הצוות, בדיוק.

בתוך הצוות, לפי מספר הנשים, אם מוגדר מהתחלה שש נשים ערביות ושש נשים יהודיות, ואם יהיה עומס עובדת סוציאלית צריכה לעבוד עם שמונה נשים או תשע נשים והשנייה תעבוד רק עם שלושה או ארבעה, אני יכולה להבין שיגידו מעבירים אותה למקלט הערבי האחר. אבל, בין שתטפל בה עובדת סוציאלית ערביה מתוך שמונה נשים, לבין שתטפל בה אישה עובדת סוציאלית יהודייה שלא דוברת את השפה ולא מבינה את הרקע כמו שצריך, לבין להיות באווירה שכולה לא מתאימה, אני מעדיפה שיעבירו אותה למקלט ערבי ולא דווקא וזהו.

בדיוק.

הייתי היחידה שלא התפרצתי. גם עובדים סוציאליים ערבים, לא בהכרח הם מוכשרים לטפל - - -

זה ברור.

לא ברור, עאידה.

זה ברור.

זה לא ברור, זה משהו שצריך - - -

אני חושבת שבחדר הזה - - -

אני נתקלת בשרותי רווחה שפונים כדי לעזור להם, להכשיר עובדים סוציאליים, ויוצאים מנקודת הנחה שאם העובד סוציאלי הוא ערבי או ערביה, אז הוא מומחה לטפל באלימות ואני אומרת שלא. זו התמחות שצריכים - - -

אני לא מבינה מי יוצא מנקודת ההנחה שאם הוא ערבי הוא מומחה לטפל באלימות?

היה לי חשוב לציין את זה.

אנחנו שומעות מהנערות ואנחנו שומעות מהצעירות שלפעמים הן לא פונות בכלל לקבל עזרה, כי הן מפחדות מהתגובה של העובדים הסוציאליים.

בסדר, זה - - -

אתמול שמעתי על שיחה באחד המסגרות, מסגרת של דיור שאחת מנשות הצוות לא הסתדרה איתה אז היא אמרה לה, אני אספר לאח שלך ואז תראי מה יקרה לך.

אוקיי, עכשיו אני מסכמת, אני מבקשת שלא יתפרצו לסיכום שלי. אני קודם כל מודה לחברת הכנסת, חנין זועבי, על הבקשה לדיון הזה. אני חושבת שזה דיון מאד חשוב והוא דיון שלמרות שלא פעם ראשונה אנחנו דנים בכל מערך השירותים הקיימים לנשים ונערות ערביות שנמצאות בסיכון או סובלות מאלימות, אבל זה גם כן משלים ומביא תמונה נוספת.

אני יודעת שיש לנו בעיה גם כן בתפיסה הקיימת, בין אפילו עובדים סוציאליים שמטפלים ואמורים לטפל ואני אמרתי את זה כל הזמן, לא מספיק להיות מקצועי כדי לדעת לטפל באלימות נגד נשים. צריך להיות גם מקצועי וגם בעל ראיה והבנה מגדרית ולעומק של הקשיים שעומדים בפני הנשים ולצערי הרב, הרבה מהעובדים הסוציאליים, אולי לא לומדים באוניברסיטה, אבל לא עושים את השינוי החברתי והפנימי שצריך לעבור. אני עכשיו אומרת את דעתי, אני מסכמת דיון ואני יודעת מה אני עושה.

אני מבקשת, זה שאנחנו מתגוננים כל הזמן על כל ביקורת, עובדים סוציאליים הם לא מלאכים, עובדים סוציאליים כמו שופטים, כמו מורים, כמו חברי כנסת, הם תוצר של החברה שלהם וצריכים לעבור שינוי מהותי פנימי כדי להבין את הצרכים של הנשים ואת המורכבות של העניינים המגדריים. עובדים סוציאליים, לא כולם עושים את זה ועובדות סוציאליות לא כולן עושות את זה ולצערי הרב, הרבה פעמים, עדין נמצאים מקרים שבהם עובדים סוציאליים מגיבים בצורה לא מקצועית ולפי תחושת הבטן ולפי מה שגדלו עליו בתוך החברה ובואו נודה בזה, אם לא נודה בזה לא נתקדם לשום מקום. בגלל זה עושים השתלמויות, בגלל זה עושים הכשרות ובגלל זה מבקשים עובדים סוציאליים להשתנות. אז אני מדברת על הקיים ולא מדברת על הרצוי, אני מדברת על המצוי.

עלו כמה נקודות שצריכות באמת בדיקה עניינית ואני חושבת שההצעות שהעלתה חברת הכנסת, חלק מהם שמענו תגובות מאנשי המקצוע וחלק נשארו שעדין צריכים תשובות. אני מבקשת כמו שנתבקשנו, אני אבקש באמת רשימת רשויות. בעניין הרשויות המקומיות הערביות והסירוב להקמה, אני גם כן, אני אגן עד הסוף על הרשויות המקומיות הערביות אבל אני גם אהיה ביקורתית בדיוק כמו שאני ביקורתית פעמים רבות למשרדי הממשלה.

רשויות מקומיות, כמי שהקימה את המקלט הערבי הראשון וכמי שהקימה את מקלט הנערות הערביות אני יודעת שאכן, ראשי הרשויות המקומיות, הרבה פעמים רוצים לברוח מהקמת שרות כזה, כי הם יודעים שזה לא מצטייר טוב אצל הבוחרים שלהם וזה יביא להם בעיות וחיכוכים עם האוכלוסייה שהם לא רוצים ומעדיפים לא לקבל על עצמם ואני מפה קוראת לכל ראשי הרשויות ואני אומרת לכם, אנחנו נפעל ונמשיך לפעול וציפי יודעת ומיכל יודעת, שאני פעלתי בנושא הזה ואני אמשיך לפעול כדי שראשי הרשויות המקומיות יקבלו גם כן על עצמם את האחריות בהגנה על נשים.

בנושא של המצ'ינג ובנושא של התקציב, אני יודעת ששר הרווחה ובשיחה אתו אני הבנתי שהוא לא כל כך חסיד של שיטת המצ'ינג. אני יודעת שזה החלטה שהיא ברמה של האוצר וגם של התקציבים, אבל אנחנו כן נבקש ברשויות המקומיות שבאשכולות הנמוכים במדינה, שיהיה להם פטור מעניין המצ'ינג, אחרת אנחנו מחזקים את החזקים ומחלישים את החלשים וממשיכים להגדיל את הפערים בין הרשויות ובמיוחד באוכלוסייה הערבית שרובם נמצאים באשכולות הנמוכים.

אני אשמח לקבל את המידע שביקשתי מהמשטרה, בעניין עיר ללא אלימות והחלוקה ואיך מנוצל התקציב ועד כמה יש אפשרות - - -

אני רק חייבת לציין שהנתון שלך הוא לא נכון לחלוטין, הרגע דיברתי עם יוסוף אל ווזאייר שהוא מנהל מחוז דרום, בדווים וצפון, יש לנו 9 עו"ס משטרה שעובדים בפועל, אני יודעת כי אנחנו - - -

אסתי סליחה, אנחנו נבדוק וניתן לכם נתונים מדויקים כמו שביקשת.

הנתון הוא לא נכון.

אני אבקש באמת לקבל את הזה ואני אבקש שוב לא להתפרץ לדברים שלי בסיכומים, אני בדיוק אמרתי, אני מבקשת את הנתונים שלכם. לא צריך היה להתפרץ.

אבל זה נתון שהוא לא נכון, אז אי אפשר לא - - -

גברתי, אני באמצע הסיכום. הרי אי אפשר להתמקד ולסכם כאשר כל הזמן קוטעים, אני ביקשתי נתונים כשיגיעו הנתונים נהיה יותר חכמים ונדע מי צדק ומי לא צדק ומי קיבל מידע נכון ומי נתן מידע לא נכון. את המקרים הספציפיים, גם של נשים שסורבו וגם של נשים שלא קיבלו את תעודת הזכאות אני ארצה שנעקוב אחר כך, לקבל את השמות ולפנות לגורמים, אנחנו נפנה מהועדה ונקל את התשובות. אנחנו נפנה גם למשרד השיכון לבדיקת כל הנושא של הקצאות הזכאות, סכומי הזכאות והאם יש כוונה להעלות ולדרוש, כן להעלות ולהתחשב, אני אסדוק אם זה מחייב איזה שהוא שינוי חקיקתי או שינוי רגולטיבי ונעשה את מה שצריך בעניין הזה.

אנחנו גם נרצה את המידע המרוכז בעניין נשים במקלטים, אני שוב מבקשת שהמשרד יבדוק איך לשכות הרווחה, גם עובדות משרד הרווחה, גם את התקנים של נערות במצוקה וגם מקלטי נשים וכמה נשים נתקבלו ומה הפריסה שלהן וכו', אבל אני ארצה שתבדקו בלשכות הרווחה כל הנושא של שימוש בזכות ובזכאות לשכר דירה, עד כמה באמת או לרענן את הנהלים לעו"סים כדי שיעבדו מול הנשים שינצלו את הזכאות הזו ואת הזכות הזו וגם בנושא של הפניות למסגרות חוץ ביתיות. אני חושבת שהגיע הזמן להציף את הנושא הזה בדיון רציני, מעמיק, אפילו אם המשרד ייקח על עצמו לנהל כמה ימי עיון, לשמוע. כל המסגרות, כל התכניות הטיפוליות, אני לא קוראת להן אפילו תכניות, תכניות טיפוליות, תכניות התערבות בנגב בעניין נשים ערביות, אני כבר התחלתי את הדיון הזה אתכם בנושא, אני רוצה לדעת כמה משפחות היום, בשנת 2016, כמה נשים הופנו לפתרון הזה שנקרא משפחות מארחות בנגב, אני רוצה את המידע הספציפי הזה. כמה נשים ערבות בדוויות ונשים ערביות בדוויות ששהו במקלט, מה היה ממוצע השהות שלהן וכמה מהן הועברו למשפחות חסות. אוקיי?

אני מברכת על התכניות החדשות שיפתחו, ונעזור בעניין שתי הדירות אני אמשיך ללחוץ בעניין הזה, אבל אני אשמח גם לתת את הדעת אחר כך על הפער הזה בין תקנים לעו"ס נערה במצוקה ותכניות משולבות של גם מערכות החינוך ומערכות התעסוקה באיתור המוקדם, לא להגיע עד סוף הרצף עד שאפשר להכניס אותן למסגרת, אולי לנהל את השיח הזה גם עם המסגרות הקיימות, עם החוקרות הערביות שגם כן יתחילו לחקרו את התופעה בראיה שונה ממה שהיה קיים עד עכשיו. עם כל הכבוד, אני מאד מכבדת את העשייה של לשכות הרווחה, אבל לפעמים מבט מבחוץ מביא תמונה שונה.

שוב תודה לכולכם ואני יודעת שכל אחת כנראה הגיעה לדיון הזה, הנושא בער בליבה, לכן היה קצת תוסס אבל לפעמים קשה להתמקד באווירה כזו, תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.