ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/12/2016

מצבם של האוטיסטים במערכת החינוך המיוחד

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 319

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ו בכסלו התשע"ז (26 בדצמבר 2016), שעה 11:00
סדר היום
מצבם של האוטיסטים במערכת החינוך המיוחד
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מוזמנים
נירית גולוב - מפקחת ארצית, האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך

קרן קרדי - מפקחת ארצית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליליאן שפרן - מנהלת השרות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עדינה יוסף - המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

רפי לטנר - אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

עמוס תמם - מנהל האגף לחינוך מיוחד בעיריית פתח תקוה, נציג איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות

לימור לוין גדליה - סגנית ומ"מ ראש אגף החינוך, עיריית נתניה

מרב שביב - סמנכ"ל תכנון, הוועדה לתכנון ותקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

כרמל אבנד - מנהלת חטיבת נעורים, אלו"ט - האגודה הלאומית לאוטיסטים

עופר זאבי - הורה לתאומות אוטיסטיות, כותב הדוח

ישראל רייסנר - מנכ"ל עמותת שתילים, עמותה המפעילה רשת גני ילדים ובתי ספר לילדי החינוך המיוחד בירושלים

גולדי רייסנר - יו"ר עמותת שתילים, עמותה המפעילה רשת גני ילדים ובתי ספר לילדי החינוך המיוחד בירושלים

אבי מימרן - עמותת מסוגלים

מיכל מימרן - עמותת מסוגלים

חנאן אבו סנינה - נציגת ועד הורים של בית הספר מחבה

נאסר מורסי - יו"ר ועד הורים של בית הספר אלחנאן, טירה

מרואן עבד אלחי - יו"ר הפורום הערבי

יעל יונה - פעילה חברתית למען אוטיסטים
מנהל/ת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
ר.ל. חבר המתרגמים

מצבם של האוטיסטים במערכת החינוך המיוחד
היו"ר יעקב מרגי
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. 26 בדצמבר 2016, כ"ו בכסלו תשע"ז, בעיצומו של חג החנוכה. הנושא, מצבם של האוטיסטים במערכת החינוך במדינת ישראל. לכן הדיון שלנו היום שונה ממה שקורה ב - - - אבל הוא נושק אליו, כי ברגע שאנחנו לא יודעים מה זה בכלל, אני חושב שלפני שמטפלים בבעיה צריך להגדיר אותה ואם אתם שואלים אותי אז ההערכה שלי היא שהרבה הרבה הרבה בחברה הישראלית, ואפילו חלק מאלה שאמורים לגעת בסוגיה הזאת של הילדים האוטיסטים, לא מכירים את הסוגיה לעומק ואת ההגדרה הנכונה לעומק.

מן המסמך שיש בידי אנחנו רואים שיש בישראל כיום כ-12,000 אוטיסטים. אומר המסמך שיש גידול של כמעט פי עשרה לעומת 2004. התחזיות ל-2026 הן שיהיו בישראל כ-50,000 ילדים אוטיסטים.
ליליאן שפרן
אתה מדבר רק על מערכת החינוך, אני חושבת, לא?
היו"ר יעקב מרגי
לא, לא, בכלל.
ליליאן שפרן
לא, אלה לא נתונים נכונים.
היו"ר יעקב מרגי
אדרבא, תראי, בואי אני אסביר לך. אם דבריי בתחילה בפתיחה מעוררים דיון, סימן שהצלחתי, אז תני לי עד הסוף, בסדר? אנחנו מדברים המון על הכלה של ילדים אוטיסטים. מדברים על הכלה ולא, לצערי הרב, על קידומם של אותם ילדים. גם כשמדברים על הכלה, מהי הכלה אצל כל אחד, באיזו רמה אנחנו רוצים שהחברה תכיל אותם. יש רמות שונות של תפקוד באוטיזם. לצערי הרב, המערכות לפעמים מתייחסות בצורה אחידה בסוגיה הזו של ילדים אוטיסטים.

היום נדבר בדיון על ילדים אוטיסטים במערכת החינוך. אותם ילדים לא מפסיקים להיות ילדים אחרי שהם חוזרים הביתה ממערכת החינוך, מה קורה אתם? מה קורה עם המשפחות שלהם בשעות האלו? מה קורה בחגים? בחופשות? חופשת חנוכה עכשיו, האם יש להם חופשה? לאחיהם? למשפחתם? להוריהם?

אנחנו מדברים על כיתות, האם ההסדר שמצאה לה מערכת החינוך להציב ילדים אוטיסטים בכיתות חינוך מיוחד או להגדיר אותם בהקצאת המשאבים כחינוך מיוחד היא הגדרה נכונה? האם היא הקצאה נכונה? או הטיפול הנכון? אני שואל שאלות, אני לא יודע לענות לכם. אנחנו בסוף הדיון נדע, נקווה שנדע את התשובות.

מה קורה עם אותם ילדים אחרי גיל 21? אנחנו יודעים להכין אותם לחיים? אנחנו דואגים להם למסגרות אחרות אחרי אותן מסגרות? האם במדינת ישראל יש די הוסטלים עבור אותם ילדים? כולם רוצים לטפל באוטיסטים, זה טוב וכך צריך ואני מקווה שסוף סוף תהיה איזו אכסניה אחידה, נקרא לזה חוק, או חוק מיוחד שיכיל את כולם, שיידע להגדיר אותם, שייתן מענה לכל שלב ושלב בחיים, לכל רמת תפקוד. נמצא איתנו מחבר המסמך "לא משאירים ילד נכה מאחור", זה אתה, נכון?
עופר זאבי
כן.
היו"ר יעקב מרגי
אני אתן לך, תציג את עצמך ולאחר מכן אני אתן לעוד כמה אנשים שיש להם נגיעה ביומיום, הם מתמודדים עם ההחלטות שלנו, עם ההחלטות שלנו בכנסת, עם ההחלטות שלכם במשרדי הממשלה, מנהלי בתי ספר, הורים לילדים, שיוכלו לומר לנו, ואני רוצה לשמוע בסוף את משרדי הממשלה. לקראת הסיכום אנחנו נגיע למסקנות. בבקשה, הצג את עצמך.
עופר זאבי
בוקר טוב לכולם. שמי עופר זאבי. אני, ברשותך, אגיד כמה דברים בקצרה. לי יש תאומות אוטיסטיות בנות 17.5, בתפקוד נמוך. אני משמש כאן פה למאות ואולי אלפי ילדים אוטיסטים ולמשפחות שלהם, שמעוניינים בשיפור משמעותי של החינוך המיוחד.

יש מודל עבודה בחינוך המיוחד שקיים כבר הרבה מאוד שנים והוא מודל עבודה מאוד בעייתי, שלא נותן את המענה המתאים והמדויק לילדים שלנו לגבי מה שהם צריכים. בבסיס, וזה מה שכתבתי בדוח שלי שהגיע גם לוועדה, כתבתי שהמודל הנוכחי בעיקר מכיל אותם, אבל לא מקדם אותם. אם יש מורה וסייעת על 8 ילדים בכיתה, אז אין שום סיכוי שהילדים יקבלו את הטיפול הפרטני וגם טיפולים אחרים בצורה מסודרת לאורך כל היום. הילדים שלנו זקוקים לסיוע ועזרה מאוד רבה בלימודים ובעצם בכל אספקט של החיים.

בחודש אוגוסט האחרון כתבתי והעברתי לחברי הוועדה ולמנהלי משרד החינוך דוח שעוסק בבעיות החינוך המיוחד לאוטיסטים. בדוח יש גם הצעה מסודרת לפתרון. בפתרון יש עבודה וחינוך במודל שנשען על עקרונות הגישה ההתנהגותית ונקרא ABA. ביחד עם מודל זה נדרשת גם הגדלה של כמות כוח האדם בכיתה וגם על זה כתבתי ותקצבתי הצעה מסודרת. המודל שהצעתי הוא מאוד יעיל, גם מהותית וגם כלכלית.
היו"ר יעקב מרגי
הוא מיושם במקומות אחרים?
עופר זאבי
כן. הוא נשען על מודל קיים בעולם - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה זה ABA?
עופר זאבי
ABA זה בעצם ניתוח התנהגות יישומי. זה מודל עבודה שנשען על עקרונות הגישה ההתנהגותית, שהיא אוניברסלית, והוא מאוד מאוד יעיל בעבודה עם אוטיסטים. מה שקורה היום בארץ הוא שהרבה מאוד הורים לא יכולים לקבל את זה והם הולכים לשוק הפרטי. הם מוציאים אלפי שקלים כל חודש על טיפולים בשוק הפרטי בשעות אחר הצהריים על בסיס יומיומי. גם אני הייתי שם. שש שנים הייתה לי תכנית ביתית עם הבנות שלי ואני במצטבר, עד היום, הבנות שלי בנות 17.5, הוצאתי חצי מיליון שקל על כל ילדה בחינוך משלים, מכל המקורות. אני חושב שאין סיבה שהורים לילדים אוטיסטים, שמתמודדים וההתמודדות שהיא מאוד קשה, ושים אותי בצד כי אני עם תאומות, אבל אני מדבר על משפחה שיש לה אוטיסט אחד, אין שום סיבה שאנחנו נישא גם בעול של תשלומים אדירים, של אפשרויות חינוך שאפשר בצורה סבירה, גם תקציבית, לקבל אותם בתוך החינוך המיוחד. על זה כתבתי את הדוח שלי.

רק עוד כמה דברים קצרים ברשותך. המודל הזה נשען על עשרות מחקרים ב-20-30 שנה האחרונות, בעיקר בארצות הברית. יותר מזה, בשנת 1996 הוציא ארגון הבריאות העולמי, מה יותר מזה, שזה בעצם הטיפול היעיל ביותר, ואני מצטט אותם "בהפחתת אפקט האוטיזם על ילדים". בהיעדר תרופה לאוטיזם אנחנו, ההורים, מחפשים פתרונות שיקומיים, חינוכיים, טיפוליים, לילדים שלנו, שיקדמו אותם, זה הכול. אנחנו רוצים שהמערכת תיקח את זה על עצמה. אני אומר לך בהגינות שזה לא בשמים, ממש לא בשמים. יש מודלים שעובדים היום. יש גני "אלוטָף" שעובדים במודל הזה בישראל ויש בית ספר נפלא בראש העין שנקרא "אבן חן", שזה בית ספר שעובד במודל חצי פרטי. זאת אומרת, ההורים נושאים בתשלום נוסף עבור הטיפולים האלה ושם הבנות שלי לומדות, למזלי הטוב. מה שאני מבקש ממשרד החינוך הוא שיבחן את המודל הזה יותר לעומק ויאמץ את המודל הזה לטובת הילדים שלנו.

אני לא מבקש לכפות את זה על הורים שלא רוצים. יכול להיות שיש הורים שרוצים דברים אחרים, רוצים להמשיך עם מה שיש או רוצים להציע מודלים אחרים, זה בסדר גמור ואפשר להגיע למצב שהמערכת בוחנת, בודקת, מתקצבת את הדברים האלה ומציעה להורים אפילו בחירה, שזה לא דבר רע.

התחיל דיאלוג עם משרד החינוך, אני נמצא בדיאלוג גם מול רחלי אברמזון, ראש האגף לחינוך מיוחד, שלצערי לא נמצאת פה היום כי היא בחוץ לארץ, ומול נירית גולוב שתדבר בטח תיכף, שהיא המפקחת הארצית שאחראית על תחום האוטיזם באגף לחינוך מיוחד.
היו"ר יעקב מרגי
אני לא יכול לנזוף ברחלי אברמזון כי היא מהמתמידות כשהיא מוזמנת לוועדה.
עופר זאבי
לא, לא, אני יודע. אמרתי לצערי כי - - -
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו נכבד.
עופר זאבי
באופן טבעי, לא בקטע של תלונה.
היו"ר יעקב מרגי
לי זה חשוב, לפרוטוקול.
עופר זאבי
התחיל דיאלוג שמתנהל מול משרד החינוך. יש כל מיני חסמים שמשרד החינוך צריך לבדוק אותם ואני, האינטרס שלי בעניין הזה הוא לקדם את זה כמה שיותר מהר, לא בקטע של מהירות אלא - - -
היו"ר יעקב מרגי
לגבי ההידברות עם משרד החינוך, מה אתה חש, שזה גדול עליהם?
עופר זאבי
לא, אני לא חושב שזה גדול עליהם, יש פה עניין - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה אתה חש מהם?
עופר זאבי
יש עניין של לשנות סדרי עולם.
היו"ר יעקב מרגי
קשובים?
עופר זאבי
קשובים בהחלט, אבל אני חושב שיש מקום לדיונים יותר אינטנסיביים ובחינה יותר מהירה, כי כל יום, כל שבוע שעובר והילדים שלנו לא מתחילים לקבל את המודל הזה, זה מעכב. הרי המודל הזה, גם כשיתחילו אותו, הדברים לא יהיו מאה אחוז ביום הראשון וגם לא בשנה הראשונה. אלה דברים שצריך להתגלח עליהם, ללמוד אותם ולקדם אותם אבל צריך להתחיל. צריך לאפשר למאות, אני לא רוצה להגיד אלפי, אבל אני יודע לפחות על מאות הורים שרוצים את הדבר הזה, לקבל את זה מתוך החינוך המיוחד. ושוב, לבנות שלי זה כבר קצת מאוחר כי הן בנות 17.5, אבל אני מקבל טלפונים כל שבוע מהורים שהילד שלהם אובחן אתמול או לפני שבוע והם ייכנסו למערכת החינוך המיוחד תוך שנה, תוך שנתיים, אז אני רוצה שהדבר הזה יקבל את הפוקוס, לטובת הילדים שלנו, זה הכול.
היו"ר יעקב מרגי
אתה הצלחת לקדם את הילדות שלך בַּתוספתי שיזמת מעצמך?
עופר זאבי
הבנות שלי עברו ממצב שבו הן היו שני פסלים, סליחה שאני משתמש במילה מאוד קשה, קשה לי גם להגיד את הדבר הזה, למצב שהן היום הרבה יותר מתפקדות, הרבה יותר עצמאיות, הרבה יותר מבינות. הן לא הצליחו לפרוץ את תקרת הגג של הגעה לתפקוד עצמאי מלא, לצערי, זה גם לא יקרה, אבל הטיפול שהן קיבלו שש שנים באופן פרטי בבית כל יום ועוד בשבע שנים וחצי האחרונות בבית הספר "אבן חן", שהוא בית הספר היחיד שנותן את המודל הזה היום, קידם אותן בצורה דרמטית. הרבה מאוד ילדים אחרים יכולים להיתרם מהמודל הזה. זה מודל שנמצא בעשרות מסגרות חינוך מיוחד בארצות הברית. אין שום סיבה שלא יפתחו פה כאן עוד מסגרות לטובת הילדים שלנו. זהו, זה הכול.
היו"ר יעקב מרגי
משרדי ממשלה. אלו"ט, אני אתן לכם לדבר, אני בכוונה רוצה שתשמעו.
כרמל אבנד
רק לחזק.
היו"ר יעקב מרגי
בסדר, אני אתן לך את ההזדמנות. אני רוצה קודם לשמוע גם בתי ספר שעוסקים בתחום הזה וגם הורים, כדי לגעת בזה ממש, לא ברגש אלא כמציאות ממש ולכן אני אתן קודם כל לישראל רייסלר מעמותת "שתילים", ויש איתנו גם את אבו סנינה חנאן, שהיא גם עוסקת בזה, נכון? בית ספר "מחבה" בכפר ברא, אז רייסלר, לאחר מכאן את ולאחר מכן נעבור להורים.
ישראל רייסנר
בוקר טוב. אני מנהל את עמותת "שתילים". עמותת "שתילים" כיום מפעילה שלושה בתי ספר של ילדים אוטיסטים בתפקוד בינוני ומטה. אני חותם על כל מילה של מר עופר. הוא מתמודד עם שתי בנות תאומות. אני ברמה האישית לא מתמודד עם ילדים אוטיסטים, אבל נמצאים תחת אחריותי קרוב ל-300 ילדים אוטיסטים, עם עבודה יומיומית, מעבר לעבודה של בית הספר. אנחנו לא מצליחים להגיע לשיטת ה- ABA כי אנחנו לא מתוקצבים, אבל אנחנו מבינים שזו השיטה שלה זקוקים הילדים האלה. זה לוקח מאיתנו המון משאבים שאנחנו מנסים לגייס אותם מאיפה שאין.

הסיפור שחשוב לי להעלות כאן בוועדה, ואני שמח על ההזדמנות שניתנה, הוא השילוב בין מה שקורה במעבר מהזמן שהילדים נמצאים בבית הספר, לזמן שהילדים חוזרים הביתה.
היו"ר יעקב מרגי
לפני כן, אתה אמרת שאתם צריכים משאבים. אני רוצה לדעת למה אתה צריך לגייס משאבים. אם משרד החינוך מתקצב בתקינה כלשהי ומשרד הרווחה נושק לסוגיה או משרד הבריאות נושק לה, למה אתה צריך כעמותה לגייס משאבים?
ישראל רייסנר
אני אומַר. במסגרת עמותת "שתילים" יש גם בתי ספר לחינוך מיוחד, לא של ילדים אוטיסטים אלא של בעיות התנהגות, של בעיות נפש, של לקויות למידה, ואני לא חושב שיש קשר בין ילדים אוטיסטים לחינוך מיוחד בכלל. חינוך מיוחד, אנחנו מבינים שהוא לילדים שצריכים תגבור בתוך הכיתה, אז אם יש על 6 ילדים או 8 ילדים מורה וסייעת, נותנים להם את התגבור ואיכשהו הם מתקדמים. ילדים אוטיסטים, כשיש בין 6 ל-8 ילדים בתוך כיתה עם מורה וסייעת, אין לזה שום משמעות. אי אפשר לקדם את הילדים. המקסימום זה שירות בייביסיטר של כמה שעות בהן הם לא נמצאים בבית. לא באמת מצליחים לעשות אתם עבודה שתכשיר אותם - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתם מבינים, מורה וסייעת? כולכם מבינים, וזה כדי להכניס בכוח לפרוטוקול ולתת-מודע שלנו לפני שמקבלים החלטות, בכיתה עם 6 עד 8 ילדים אוטיסטים עם רמת תפקוד נמוכה, אחד קם, השני הופך משהו והשלישי גם, אבל אנחנו מדברים על לקדם את הילדים האלה. בייביסיטר, תפיסת העולם של אחסון ילדים עברה מן העולם, למרות שרק בשנה שעברה הצלחנו למחוק את זה מהחוק של מעונות היום, את המילה אחסון, אבל התפיסה הזו עברה מן העולם, צריכים לתת להם את הקידום. סייעת על 8 ילדים זה כמו שלפעמים אנחנו מדקדקים באיכה ומזלזלים בהלכות שבת.

בשיטת התקצוב הדיפרנציאלי, והיא מבורכת, באשכולות 1-3 יש בתי ספר, לא של חינוך מיוחד, ברשויות מקומיות של אשכולות 1 עד 3, בבית ספר של ילדים נורמטיביים ורגילים, אתה יכול להיכנס לכיתה ולראות שתי מורות עומדות. לכאורה מבורך מצד אחד, אבל היכן שאנחנו צריכים אנחנו מפספסים. צריך לתקן את התפיסה, להסתכל על זה כפי שהתחלת, ואני מעביר לך את רשות הדבור.
ישראל רייסנר
זה חלק אחד. ברגע שבית הספר, באפשרות התקצוב היום מצליח במקסימום לתת את השירות של השמירה בשעות בית הספר, המעבר של הילד לבית שגדלים בו, ואני מדבר על מגזר חרדי, בממוצע עוד 6 ילדים בתוך המשפחה, עם זוג הורים, זה לא מאפשר שום התנהלות של בית שבו ילדים חוזרים לשיעורי בית, לעשות אותם אחר הצהריים. הם לא יכולים להביא חברים הביתה, ההורים לא יכולים להתמקד ואני לא מדבר על זה שהם לא יכולים לעבוד כי הם צריכים לסיים את שעות העבודה שלהם בשעה מוקדמת. אין אפשרות של התנהלות בבית עם הילד האוטיסט יחד עם הילדים הנורמטיביים בבית. זה לוקח את כל המשפחה אחורה, גם את ההורים וגם את שאר הילדים במשפחה.

לגבי הפתרונות, קודם כל שבית הספר יוכל לקבל את הכלים כדי להכשיר את הילד להתמודד לא רק בזמן שהוא נמצא בבית ספר, אלא לתת לו קצת כישורי חיים גם לזמן שאחרי כן. זה יוכל להקל קצת על מה שקורה בבית. זה נושא אחד.

הנושא השני, הילדים מסיימים בגיל 21. לנו יש קרוב ל-40 ילדים שנמצאים על התפר של גיל 20 ו-21. אין תכניות להכין אותם לחיים החוצה, שמתוקצבות על ידי משרד החינוך. מגיל 18-21, מה הולכים לעשות איתם? הם הופכים להיות נטל על המשפחה, ההורים נמצאים בחרדה עצומה כבר שנתיים שלוש לפני שהם מסיימים את הלימודים בבית הספר, לאן הם הולכים עם הילד הזה? גם כי ההורים מתבגרים וגם אם ההורים לא מתבגרים הם מתבגרים רק מהסיפור הזה. אין הוסטלים, לא יוצאים מכרזים להוסטלים לילדים שצריכים לצאת החוצה מהבית, ולא רק מגיל 21, אלא כבר בגיל 15 ,16, כי מתחילות להיות המון בעיות בתוך המשפחה וחייבים לתת לו כלים ל-24 שעות.

אני בחנוכה פניתי לארגון שיסייע לנו, כי ראינו 30 ילדים שלא מתאפשר שיהיו בחנוכה בבית, כשכל הילדים נמצאים. פנינו לארגון "מסוגלים" שייתן לנו עזרה והם הצליחו לקחת 30 ילדים החוצה בחנוכה, עם לינה. בשיתוף הפעולה בינינו, רק בחלק שלנו היינו צריכים לשים קרוב ל-50,000 שקל לשלושה ימים, כדי להוציא אותם עם טיפול כמו שצריך החוצה. עוד מעט מגיע פסח, מגיע ל"ג בעומר, כפי שציינת, אוגוסט, איך מתמודדים שבועיים באוגוסט עם משפחה של 6 ילדים, כשיש ילד אוטיסט בבית או כשיש שני ילדים אוטיסטים בבית? זה בלתי אפשרי. אנחנו מזהים את המשפחות שלנו, את פרופיל המשפחות, שככל שהילד גדל המשפחה הולכת אחורה. מבינים שחייב להיות איזשהו מענה, הן בתחום של אחרי שעות הלמודים וגם בתחום הלימודים.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. חנאן אבו סנינה, בבקשה.
חנאן אבו סנינה
שלום, אני נציגת ועד הורים בבית ספר "מחבה", בית ספר השני במגזר אצלנו, שמטפל באוטיזם. אני נמצאת פה - - -
היו"ר יעקב מרגי
מטפל רק באוטיזם או גם וגם?
חנאן אבו סנינה
זה רק באוטיזם. לצערי הרב, במגזר אצלנו, אתם מדברים פה על בתי ספר עד גיל 21 ואנחנו נמצאים ורוצים להשמיע את קולנו, על שלב של חטיבת ביניים ותיכון, שאין לנו. לא מדברים על שום דבר אחר.
היו"ר יעקב מרגי
רגע, רגע, שאני אבין. יש יסודי?
חנאן אבו סנינה
יש שני בתי ספר יסודיים במגזר.
היו"ר יעקב מרגי
מה קורה אחרי?
חנאן אבו סנינה
אין כלום.
היו"ר יעקב מרגי
מה, ילד הולך הביתה?
חנאן אבו סנינה
הולך הביתה וזהו.
קריאה
רצינית?
חנאן אבו סנינה
כן.
היו"ר יעקב מרגי
תן לה, תן לה.
חנאן אבו סנינה
לצערי זה המצב הקיים. אנחנו תמיד מבקשים ופונים לכל מיני עמותות וגם בקשר עם אלו"ט כדי לקדם עניינים לבניית בתי ספר, אפילו בית ספר אחד שישרת ברמה אזורית את כל התלמידים האוטיסטים במגזר שלנו, ועדיין נלחמים על אישורים של בניית בית ספר, שיהיה לחטיבת ביניים. הילדים שלנו כבר לקראת סוף יסודי וזה המצב שיש לנו. זה בנוסף למחסור בכל מיני טיפולים ובמוסדות אחרי גיל 21. כל המצב של הילדים האוטיסטים אצלנו הוא קשה מאוד. אנחנו כהורים, כל הזמן עושים את המאמצים. מקווים שהיום במקום הזה, נקבל את העזרה.
היו"ר יעקב מרגי
נמצאים איתנו הורים?
נאסר מורסי
כן, שלום רב, אני נאסר מורסי, אני נציג ועד הורים של בית ספר אלחנאן בטירה, שהוא בית הספר הראשון - - -
היו"ר יעקב מרגי
והשני הוא זה שהיא דיברה עליו?
נאסר מורסי
כן, שהיא דיברה עליו. קודם כל אני רוצה להציג את עצמי, אני רוצה להשתתף עם האדון עופר. אני אבא לילד אוטיסט שהוא בן 15 שנה ואני רוצה לציין שאני אב חד הורי לילד אוטיסט. נתחיל מהמצב המשפחתי של משפחות שיש להן ילדים אוטיסטים. אני הייתי נשוי 12 שנה ואימא של חוסאם, הילד האוטיסט, מכל הלחץ של החיים, מכל הלחץ של לרדוף אחרי הטיפולים של הילדים עם השאלה לאן לשלוח את הילדים שלנו, היה מצב של לחץ בתוך הבית ובסוף אשתי התייאשה, הרימה ידיים, אין לה כוח להמשיך. לקחתי את העניינים לידיים ואמרתי, זהו, מהיום אני אתגייס רק לילדים האלה. שלחתי בקשות, אני קיבלתי מינוי מנפתלי בנט לייצג את ההורים בוועדות השמה, בוועדות - - -
היו"ר יעקב מרגי
בית הספר שלכם, גם הוא רק יסודי?
נאסר מורסי
השנה קיבלנו בית ספר חדש, בנייה חדשה - - -
היו"ר יעקב מרגי
חטיבת ביניים יש?
נאסר מורסי
לא. בית הספר, אין לו שם, אין לו סמל, אין לו כלום, הוא רק מחזיק כ-12 ילדים אוטיסטים עם פיגור ואין לו מענה.
היו"ר יעקב מרגי
אלו גילאים יש שם?
נאסר מורסי
יש לנו עד גיל 15 ,16 ואין מקום אחר לשלוח אותם אליו. זה בית ספר שמחזיק, כמו שהיא אמרה, אזורי, כל מיני ערים וכל דבר שאנחנו שומעים, אפילו השיטות שהוא דיבר, שהחבר שלי ציין פה, שיטות ABA, כבר סיימנו אותן, טיפולים פרה רפואיים שאנחנו נלחמים לקבל אותם, הגענו למצב שאנחנו חסרי יכולת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
נאסר מורסי
אני רוצה גם לציין כמה דברים פה. לגבי עזרה מביטוח לאומי לילדים האלה, אנחנו הורים שמחזיקים ילדים כאלה שהם צריכים המון כסף. כשמגיעים לכתובת של ביטוח לאומי לעזור לנו, אומרים לנו, "סליחה, אתם מקבלים קצבה". קצבת ילד נכה היא 2,400 שקל, מה יכולים לעשות עם 2,400 שקל? אני גם אב חד הורי, שאני צריך לגייס גם בשבילו וגם בשביל האחים שלו, שאני משלם עליהם מזונות שאין לי, אין לי לאן. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
בהמשך נראה. אבי מימרן, בבקשה.
אבי מימרן
בוקר טוב. אני גם הורה לילד אוטיסט בין 13.5 עם רעייתי מיכל, אנחנו הורים לאיציק. במסגרת הגידול, הטיפול והחינוך של הבן שלנו, נחשפנו לעולם האוטיזם הרבה מאוד שנים. במהלך השנים הללו גם סייענו בהקמת בית ספר ראשון לאוטיסטים בירושלים, שקם לפני כמה שנים, כאשר כל המסגרות שהיו לפחות במגזר החרדי, היו מסגרות מעורבות של פיגור עם אוטיזם ולקויות אחרות. בית הספר, כיום יש בו כ-100 תלמידים שכולם רק אוטיסטים. אין דרך להחיל את שיטת ה-ABA.

אני גם מחזק את עופר, כל מילה, הוא חסך לי חצי מהדברים שרציתי לומר, אין דרך ליישם מבחינה כלכלית, אבל אני קצת רוצה להרים את הווליום. כולם מדברים פה על מספרים ו"תראה, במגזר הערבי אפילו אין חטיבת ביניים", שזה - - -
חנאן אבו סנינה
אנחנו חולמים שיהיה לנו מה שיש אצלכם, אנחנו עדיין מתחת - - -
אבי מימרן
חברים, יש פה שרים בממשלת ישראל, שהילדים שלנו הם תחת אחריותם. הילדים הללו הם תחת אחריות השרים לא פחות מתחת אחריות ההורים, כי להורים אין יכולת לעשות את מה שהם רוצים עם הילדים האלה. אין שר במדינה שמבין מהו אוטיזם, מלבד שר האוצר הקודם יאיר לפיד שמגדל בת כזו וגם זה לא פתר את הבעיות, בוא נאמר כך. הבורות, חוסר הידע, שאנחנו נתקלים בה מול הרשויות, מול מקבלי ההחלטות, היא גדולה. אוטיסטים מבחינתם הם כל מיני מפגרים כאלה שיושבים על כסאות גלגלים ובוהים בתקרה. זה הזוי שהם לא יודעים כמה יכולת יש לקדם את הילדים האלה, לנסות להביא אותם למצב יחסית נורמטיבי, כל אחד ברמה שלו.

הבן שלנו בתפקוד נמוך ואנחנו לא בונים על זה שיום אחד הוא יידע לקרוא, אבל לפחות שיידע להתנהל אם יתנו את הטיפול הנכון. וכולם מדברים, משרדי הממשלה מטייחים, מעבירים ועדה ועוד ועדה ועוד שנה וחוק ולא חוק. יש פה בעיה אמיתית שהאוטיסטים נופלים על הכתפיים של מערכת החינוך בהגדרה של חינוך מיוחד. זה כמו לקחת חולי לב מבית חולים ולהכניס אותם למחלקת גפיים. זה הסיפור וכך מסתכלים על זה במדינה, בכל רשות מקומית שאתה מגיע אליה, מהעירייה, מהביטוח הלאומי, עובר דרך משרד הרווחה. אתן לך דוגמה. הוסטלים ממשרד הרווחה, האם אדוני, יושב ראש הוועדה, בדק כמה הוסטלים יוצאים בשנה מול הצרכים והדרישות שיש? כמה מכרזים?
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו צריכים לבדוק את זה. נשמע.
אבי מימרן
האם הם לא רואים את כמות הילדים שצריכים הוסטלים בישראל? איך זה עובד? מי מחליט? האם זה לפי איזושהי תחושת בטן של שר רווחה שאומר, טוב, השנה אני אוציא שני הוסטלים. למה? ככה. צריכים 20? לא בא לי. מה זו ההתנהלות הזו? אתה בא למשרד החינוך, אתה אומר להם: תקשיבו, הוספתם סייעת שלישית בכל גן בישראל, זה מבורך, אבל הם לא צריכים את זה. מסתדרים 60 שנה בלי זה. יש פה קבוצת ילדים שצריכה את הסייעות הללו פי מאה כעזרה ראשונה, אני לא מדבר על המצב הנורמטיבי.

אנחנו מפגרים אחרי כל העולם בהסתכלות על אוטיזם. הדוח שכתב עופר נוגע בהרבה מאוד נקודות, אבל צריך שתהיה תפיסה שונה במדינת ישראל, שאוטיזם זה אגף אחר, זה אגף שונה. יש חינוך מיוחד, צריך לחינוך המיוחד את כל הצרכים הנדרשים, יש שם לקויות למידה, יש שם פיגור וכו' ויש אגף אוטיסטים. זו שפה. זו סינית. זה משהו שונה. הטיפול בהם צריך להיות שונה, התקציבים צריכים להיות שונים.

אני רוצה לגעת בנקודת ההוסטלים. הבן שלנו בגיל 14 כמעט, לא יכול להיות בבית. יש לנו עוד 5 ילדים, הוא מגיע בחמש אחר הצהרים לבית, עד שמקבלי ההחלטות לא יחוו ערב כמו שאשתי חווה כל ערב עם הילד הזה בבית, הם לא יבינו על מה מדובר. הם יכולים לדמיין, לשמוע סיפורים, הם לא יבינו על מה מדובר. זה פוגע בכל האחים, אין חופשים, אין חגים, שולחן שבת שאנחנו יושבים ביחד, הכול סביבו, הכול מתנהל לפי הלו"ז שלו. יש אופציה לקחת את הילד הזה ולתת לו מקום שיהיה לו יותר טוב ולנו יותר טוב, שזה נקרא הוסטל עם דיור חוץ ביתי. התהליך שהורים לילד כזה בן 14 צריכים לעבור כדי לזכות, לעבור ועדה במשרד הרווחה ולקבל אישור לקחת את הילד להוסטלים שבקושי קיימים, זה תהליך מפרך שאני לא יודע מה יותר קשה, לגדל את הילד בשנתיים האלה או לעבור את התהליך בשנתיים האלה.
היו"ר יעקב מרגי
יש הוסטלים במגזר החרדי?
אבי מימרן
אין הוסטלים רק לאוטיזם, יש הוסטלים לפיגור. אתה רוצה? שים את הילד שלך עם ילדים בפיגור, שיתמודד - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אתן לך, גבירתי, אני אתן לך. תרשמי לך.
אבי מימרן
יש ילדים עם אוטיזם שנמצאים בהוסטלים מעורבים עם לקויות אחרות, אני מכיר את זה. אני מכיר את "עלי שיח", אני מכיר את "שיח סוד" - - -
קריאה
לנו אין.
אבי מימרן
מכיר, מכיר את כולם. עד לפני חודשיים, אם אני לא עבדתי על זה קשה, הייתה תקנה במכרז, אתם תהיו קצת המומים, יושב ראש הוועדה ישמע את זה, זה מצחיק. אני רוצה להקים הוסטל, אוקיי? יש לי את היכולת, בוא נניח שהשגתי את המשאבים ואת אנשי המקצוע, את כל מה שנדרש. אני רוצה להקים הוסטל. אתה ניגש למכרז, אתה רוצה למלא את המכרז כדי לראות אם אתה עומד בתנאי הסף. שְמע תנאי סף, אין את זה בשום תנאי סף במדינת ישראל, אין את זה, לא קיים. אם אתה רוצה להקים הוסטל, ואת זה משרד הרווחה ביטל רק לפני חודש, אחרי שעשינו לחץ תקשורתי קצת, אם אתה רוצה להקים הוסטל לילדים אוטיסטים בחינוך החרדי או החילוני, אתה חייב להיות מפעיל הוסטלים כאלה במשך שלוש שנים האחרונות. כלומר, אם אתה רוצה רישיון נהיגה, אתה צריך להוכיח שכבר יש לך רישיון נהיגה שלוש שנים.
היו"ר יעקב מרגי
מועדון סגור.
אבי מימרן
מועדון סגור.
היו"ר יעקב מרגי
זה הופך את זה למועדון סגור.
אבי מימרן
לכן יש שתי עמותות שהן כל הזמן זוכות והן מפסיקות להשקיע באיזשהו שלב בילדים כי אין להן תחרות, מה אכפת להן, אף אחד לא יתמודד מולן, זה נעול.
קריאה
זה מונופול.
אבי מימרן
זה פשוט קרטל, זה מונופול. אתה בא לשר רווחה ואתה אומר לו, זה לא הגיוני, הרי מהי מהותו של מכרז, לפתוח את השוק למי שראוי לעמוד במכרז, אתה נותן כאן תנאי שמייתר את המכרז. עזוב, תגיד מראש שהם ממשיכים הלאה. כמות המכרזים שמוציאים פעם בשנתיים היא בדיחה. בחינוך החרדי יוצא פעם בשלוש שנים. הגידול של האוטיזם הוא הרבה יותר גדול מהמספרים שאמרת כאן בפתיח, הגידול הכפיל ושילש את עצמו בעשור האחרון, גם בשל האבחונים הרבים שניתנים היום לאוטיסטים, גם בשל העובדה שלקות אוטיזם אינה מתגלה בהריון ומשפחות מביאות לעולם ילדים בלי שהן יודעות שהם אוטיסטים והמדינה נשארה כמו לפני 30 שנה.

כל המשרדים, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות, כאילו אנחנו לפני 30 שנה, "אוטיסטים הם משהו שאנחנו לא יודעים איך להכיל אותו", "הוא הגיע עכשיו לעולם", "הוא בא מארצות הברית, אנחנו צריכים להכיר וללמוד". רבותיי, כולם יודעים על מה מדובר, למי מחכים? משפחות יקרסו. הנה, אומר לך כאן אב, "הבית שלי קרס". למי אתם מחכים?

אני פונה אליכם, משרד הרווחה, עם מי אפשר לדבר אצלכם? מתי ניסיתְ פעם להתקשר ללשכת הרווחה בירושלים וקיבלת מענה? מתי קיבלתְ פעם בקשה לוועדה, לילד שהופך את השכונה ואת הבית וקיבלת איזושהי עזרה? אין עם מי לדבר אצלכם, תתעוררו. כשאנחנו מדברים על הוסטל, אנחנו מדברים על הוסטל עם ילדים אוטיסטים ולא סתם הוסטלים. תלמדו את המספרים. תפנו אל משרד החינוך שיושבים פה לידכם, אדוני במשרד החינוך, כמה ילדים מוכרים כאוטיסטים בירושלים או בתל אביב? 80? אוקיי, אז צריכים 80 תקנים למכרז. האם זה כזה קשה?
קריאה
בירושלים - - -
אבי מימרן
לא פעם בשלוש שנים שני תקנים. למה, מהו ההיגיון?

לגבי גיל 21, שדיבר עליו ידידי ישראל רייסנר, אני כהורה לילד בן 14 דואג למה שיקרה בעוד שנתיים. כשאני חושב על מה שיקרה בגיל 21 ואני רואה משפחות דומות שאני תומך בהן ואשתי בעמותת "מסוגלים" עובדת הרבה עם הורים, אין מענה. זה לא כי המדינה פתאום אומרת, מה נעשה, ילד בגיל 21, וואו, מה נעשה? המדינה יודעת שילד בן 14 יגיע לגיל 21. תוחלת החיים של אוטיזם היא רגילה כמו של שאר בני האדם. הוא יגיע גם לגיל 70. מישהו פעם עצר ואמר, רגע, מה אנחנו עושים כשהוא יגיע לגיל 30, לא רק 21?

אם אנחנו מדברים על דיור חוץ ביתי, בואו נכין את הילד מגיל 15 למצב הזה, לא מגיל 18. אנחנו מדברים על תעסוקה לבוגרים אחרי גיל 21, לא יודעים שהם יגיעו לגיל 21 כשהם בני 18? האם זה בא בהפתעה שפתאום בוקר אחד אין להם מסגרת? ההתייחסות הזאת, מה היא מלמדת? על בורות, היא מלמדת על חוסר ידע, כי בתחומים שהמדינה מבינה את משמעותם, כמו בניית ישוב באיזה מקום, כולם מבינים על מה מדובר, מתכנסות ועדות, מתכנסים בתי משפט, תוך חודש בונים שכונה. כשמדובר על נושא שיש בו בורות ושזה הנושא הזה, כששר חינוך, שר אוצר, שר רווחה, שר בריאות יודעים משהו מאוד מעורפל על עולם האוטיזם, כך זה נראה.

אני קודם כל קורא לך ותודה שהרמת את הכפפה, לעזור לנו קודם כל במודעות, כי מי שקצת נחשף מתחיל לפעול. אנשים פה לא רעים, אין פה אכזריות, אנשים פה לא עושים את זה מרוע לב.
היו"ר יעקב מרגי
לא לחינם אני אמרתי שאלו"ט - - - החברה צריכה להכיר את הסוגיה הזו, לאו דווקא, להכיר את זה - - -
כרמל אבנד
אנחנו גם נכנסים מאוד חזק - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אתן לך, את הדוברת הבאה.
אבי מימרן
אני לסיום רוצה לסכם את דבריי ולומר, רבותיי, הילדים האלה יגיעו לגיל 21, אני מגלה לכם סוד אבל הם יגיעו לגיל 21. שתיים, המכרזים צריכים לצאת ממשרד הרווחה לדיור חוץ ביתי בהתאם לביקוש ולא בהתאם לאיזשהו תקנון או יומן. צריכים לצאת מכרזים רק לאוטיזם בחינוך החרדי כמו בחינוך הכללי, זו אותה בעיה, זה אותו טיפול, זה לא משנה שההורים של הילד שומרי שבת, אין לזה שום משמעות, אין כאן בעיות של עֵדות וכו'. הדבר האחרון, שינוי תפיסה ומודעות בקרב מקבלי ההחלטות. כל מה שקשור להסברה ומודעות, נשמח לסייע בעניין הזה, אנחנו מוכנים להיפגש עם כל גורם במדינה כדי להסביר את ההבדל בין שאר הלקויות לנושא הזה, ולהתעורר, פשוט להתעורר.
היו"ר יעקב מרגי
אני יכול לומר כבר בשלב הזה שהדיון הזה לא יהיה דיון אחד בלבד, כנראה שיהיו מספר דיונים כי אני רואה כבר, גם לפי הנוכחות וגם לפי הדיון המקביל בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, שלא נצליח למצות הכול. יהיו עוד דיוני המשך, אנחנו לא נעזוב את הנושא הזה.

לפני שאתן למשרדי הממשלה, אלו"ט, האגודה הלאומית, נכון?
כרמל אבנד
כן, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים אוטיסטים. קודם כל, אכן המספרים הם כנראה הרבה יותר גבוהים וזה המקום גם לציין שאין משרד אחד שיודע, או אין נתון אחד סופי שמישהו יכול להגיד, "אנחנו יודעים בדיוק כמה אוטיסטים יש בארץ". ממש לא, אבל אין ספק שהנתונים או המספרים הם הרבה יותר גבוהים ממה שאתה ציינת. אני גם מודה על הדיון ובוודאי על שתהיה לזה המשכיות, שיהיה מעקב שדברים שיוחלטו פה יבוצעו, כי יש הרבה מאוד קשיים.

דבר ראשון אני רוצה להתייחס ולהודות לעופר זאבי על הסוגיה שהוא העלה. כבר לפני שנים מנכ"לית משרד החינוך, נדמה לי שהייתה אז רונית תירוש, אם אני לא טועה, נתנה מסמך בהתחייבות ולא עמדו בה, שבכל מחוז יקום בית ספר שיעבוד בגישה ההתנהגותית. אמר עופר ואמר מנהל "שתילים" שנכון שצריך לתת את הבחירה, הגישה הזו מוכחת, אנחנו אומרים: חנוך לנוער על פי דרכו, ויש הורים שיבחרו את הדרך הרגילה, אבל אכן אנחנו רואים שעבודה נכונה בגישה ההתנהגותית יכולה לעזור להרבה מאוד תלמידים, בוגרים ופעוטות. גם אלו"ט מפעילה מעונות יום שיקומיים, חלקם בגישה ההתנהגותית, חלקם בגישה האינטגרטיבית, שיותר דומה לשיטה של משרד החינוך, אבל גם שם ובכל מקום, נעזרים במנתחי התנהגות. הלוואי ובחלק הזה יהיה איזשהו המשך לדיון שלך, שאפשר יהיה לראות איך אפשר לבצע את זה.

היום בבתי הספר שמופעלים בגישה ההתנהגותית, כמו "אבן חן", כמו בית ספר "השחר", בתי ספר שהם מוכרים שאינם רשמיים, גם אצלכם אני יודעת שהתפיסה היא גישה התנהגותית, יש תורים של הורים שנשארים בחוץ, נשארים ובוכים כי הם יודעים שהילד שלהם לא יקבל את המענה החינוכי שבו הם כל כך מאמינים. בנוסף, זו גישה חינוכית שהיא תקפה ומחקרים הוכיחו כמה היא יכולה לעזור וחבל. אני מצטרפת, עופר, ואני יותר ממודה לך שהעלית את זה ואני מאוד מקווה שלנושא הספציפי הזה תהיה איזושהי המשכיות.

אני רוצה להוסיף למספרים שלצערי, בסיטואציה היום, משרד החינוך לא יכול לפתוח לבד בתי ספר, הוא תלוי ברשויות המקומיות או בבעלויות פרטיות. יש מצוקה מאוד מאוד גדולה, גם בגנים וגם בבתי ספר. אנחנו רואים שאמנם על פי התקן אמורים להיות עד 8 ילדים, יש הרבה מאוד גני תקשורת שיש בהם מעל 8 ילדים. אנחנו רואים בתי ספר לאוטיסטים שהם לא רק עם כיתות של מעל 8, אלא בתי ספר שיש בהם מעל 100, מעל 110 תלמידים, אני לא יודעת אפילו איך הם יכולים להשגיח על הילדים. לדרוש מצוות חינוכי שישגיחו על 8 או 9 ילדים תיכוניסטים אוטיסטים, אחד צריך ללוות אותו לשירותים, שני חוטף התקף אפילפטי, גם השמירה כאן היא עם הרבה מאוד סימני שאלה. אין ספק שיש כאן גם שחיקה גדולה של הצוות, בוודאי אין פניוּת ואין זמן בשביל לעבוד עם הילדים כדי לקדם אותם. המשאבים מושקעים בלשמור - - - לשמור על התלמידים ולא הרבה מעבר לזה. זה הזמן לקרוא - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה אתם כאגודה הלאומית עושים?
כרמל אבנד
אל"ף, אוספים נתונים, מתחננים, עוברים מרשות לרשות, עוברים למשרד החינוך, מביאים את הנתונים מכל רשות מקומית, מתחננים שיפתחו עוד גנים ועוד בתי ספר. אלו"ט לא מתפעלת בתי ספר. יש לנו מדינה בשביל זה ויש בעלויות פרטיות שעושות בחלקן עבודה מדהימה, באמת. יש כאן נציגויות של בתי ספר שהיו בכולם ורק להוסיף - - - אבל רשות מקומית - - -
היו"ר יעקב מרגי
האם את מכירה את בית הספר במתחם בית הספר "כדורי"?
כרמל אבנד
כן, בטח. בוודאי.
היו"ר יעקב מרגי
כמה כאלה יש במדינה?
כרמל אבנד
כמה בתי ספר?
היו"ר יעקב מרגי
כאלה. אני בכוונה מצביע, כאלה.
כרמל אבנד
אני לא יודעת למה אתה מתכוון ב"כאלה", שנמצאים במתחם שהוא יותר חקלאי - - -
היו"ר יעקב מרגי
הוא יותר אותנטי לילדים האלה, עם כל המשאבים.
כרמל אבנד
היום יש כ-45 בתי ספר שמוגדרים לאוטיסטים בלבד, ועוד פעם, אני סופרת בתוך ה-45 בית ספר אחד שהוא רק נפתח אז יש בו כיתה ובתי ספר אחרים שיש בהם 112 תלמידים, אבל יש 45 בתי ספר שהם רק של אוטיסטים ועדיין זה לא מספיק. הגידול הוא מטורף. מדובר במספרים שהם 1 ל-100 בשנים האחרונות.
נאסר מורסי
כמה יש במגזר הערבי?
היו"ר יעקב מרגי
סלח לי, סלח לי, בוא - - -
כרמל אבנד
אני אגיד לך, לא, אין לי בעיה.
היו"ר יעקב מרגי
לא, סליחה, את לא מנהלת את הדיון.
כרמל אבנד
סליחה.
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו רוצים לנהל דיון, אני רוצה לעזור לךָ, אם תפריע לי אני לא אגיע ליעד, בסדר? אנחנו כבר הבנו את תמונת המצב, תאמין לי שלא אפסח על המגזר הערבי. בסיכום זה יקבל ביטוי הולם. משרד החינוך, אנחנו שומעים את הדברים. אין ספק שבתחילה, בתחילה, אנחנו מבינים שהתקינה, צורת החשיבה וצורת התקינה לא מותאמות למציאות. תבואי, תשכנעי אתנו ואת ההורים אחרת. אני רוצה לדעת אם יש חשיבה אכן לטפל בזה, לשנות, האם יש כיוון? אני אומר לכם, אני הובלתי ולחצתי לגבי הסייעת השלישית בגנים ואני רואה את המחסור בסייעות רפואיות, בסייעות מלוות, סייעות בחינוך המיוחד, זה באמת, צריך להפנות משאבים שלא בסדרי עדיפויות, בבקשה.
נירית גולוב
אני רוצה קודם כל להודות גם לעופר שהוא נמצא בקשר רציף בנושא, אלו"ט שנמצאת איתנו בקשר גם בנושא הזה ואני אתחיל בנושא של התקינה. הנושא של התקינה הבסיסית הוא, כפי שנאמר, מורה וסייעת, מורה לחינוך מיוחד וסייעת. נכון להיום במרב הכיתות התקינה הזאת היא לא בפועל. זאת אומרת, במרב הכיתות לילדים אוטיסטים במדינת ישראל יש תוספת של כוח אדם, תוספת של כוח אדם שנמצא בידי המפקחות במחוזות, בידי הרשויות עם המפקחות. בהרבה מאוד מקומות יש לנו תגבור של סיוע, בהרבה מאוד מקומות יש לנו תגבור של טיפולים. שוב, השפה היא שפה לא "אם הם ילדים אוטיסטים אז הם צריכים", השפה מבחינתנו היא רמת התפקוד. ישנם גנים או כיתות או בתי ספר שזקוקים לתגבורים כאלה ואחרים על מנת למצות את דרכי העבודה ולעשות עבודה נכונה ומקצועית איתם וישנם בתי ספר או כיתות שאנחנו יכולים להסתפק בכוח אדם פחות מתוגבר בתוך הכיתות עצמן.

האגף מוביל חשיבה מחדש על בסיס ההקצאה שקיימת. זה בהחלט קשור לא רק ללקות המסוימת הזו אלא מדובר בחשיבה כללית של תפיסת האגף לחינוך מיוחד, שמַענים צריכים להינתן בהתאם לצרכים שנגזרים מרמת תפקוד של תלמיד ולא משנה מהי הלקות שלו בשלב הזה. אם נתייחס עכשיו לילדים האוטיסטים אז בגנים, בכיתות, כשאנחנו מדברים על תפקודים בבתי הספר, כשאנחנו מדברים על תפקודים, על רמות התפקוד היותר מורכבות, יש לנו תגבור של כוח אדם לתוך המערכת עצמה.

אנחנו בוחנים את התגבור הזה, אנחנו קיבלנו תוספת מאוד יפה בשנה הזאת לתגבור. אני לא בטוחה שהיא מספקת, אנחנו נצטרך לשבת ולבנות ביחד תכנית המשך על מנת לראות לאן אנחנו רוצים להגיע ואיך אנחנו רוצים לנהל את התקינה בכיתות האלו.

חשוב להגיד שהשפה היא לא שפה של לקות זו או אחרת. אני חוזרת, השפה היא שפה של צרכים של ילדים. אני רוצה כן להתייחס ל-ABA - - -
היו"ר יעקב מרגי
לפני ה-ABA.
נירית גולוב
סליחה, אוקיי, בבקשה.
היו"ר יעקב מרגי
את חזרת על זה ואמרת שהשפה היא לפי הצרכים. כשאנחנו רואים כיתה שמוקצבת לה סייעת אחת, מורה וסייעת, אנחנו לא מדברים על צרכים, אנחנו מדברים על הקצאה אוטומטית. זה שאת אומרת לי שזה נמצא במחוזות, זאת אומרת שיכול להיות בוודאות שבמרכאות, במקרה של אבו סנינה, במחוז צפון - - -
חנאן אבו סנינה
מרכז.
היו"ר יעקב מרגי
מרכז ומחוז ירושלים, אנחנו נמצא טיפול שונה, התייחסות שונה. סדרי העדיפויות של המחוז הם שונים.
נירית גולוב
הם אנשי המקצוע.
היו"ר יעקב מרגי
זה לא בריא, במיוחד כשמדובר באוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. התורה צריכה להיות ברורה ומוגדרת. בגלל שזה לא מוגדר וזה לא ברור אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו נמצאים בו.
נירית גולוב
אני רוצה לומר שכל האוכלוסיות של החינוך המיוחד הן אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. האוכלוסייה של הילדים האוטיסטים היא חלק מאוכלוסיות החינוך המיוחד שיש לה צרכים ומאפיינים משלה.
היו"ר יעקב מרגי
מיוחדים, נכון.
נירית גולוב
והמערכת - - -
היו"ר יעקב מרגי
השאלה היא האם המערכת מתייחסת אליהם - - -
נירית גולוב
בוודאי.
היו"ר יעקב מרגי
ומקצה להם את המשאבים המיוחדים בהתאם.
נירית גולוב
לכן חשוב לומר, הקצאה אוטומטית לא קוראת את המפה האמתית של השטח. אם אנחנו רוצים שהילדים יקבלו את מה שמגיע להם אז מחשב לא יכול לקבוע את זה. מי שיכול לקבוע לתגבר מסגרות כאלו ואחרות, בגלל המורכבות של התלמידים בהן, זה בני אדם, אנשי מקצוע, הורים ורשויות שנמצאות אתנו.
היו"ר יעקב מרגי
ישראל רייסלר, אתה יש לך כיתה שמוקצים לה תקנים של מורה וסייעת?
ישראל רייסנר
יש לנו בית ספר אחד בהר נוף של ילדים אוטיסטים, נירית כבר הייתה שם בביקור.
נירית גולוב
נכון, יש תגבור של בנות שירות.
ישראל רייסנר
יש שם כיום 13 כיתות בית ספר ושתי כיתות גן. קיבלנו ממשרד החינוך 40 שעות תגבור.
היו"ר יעקב מרגי
מה זה אומר? כשאתה אומר לי 40 שעות, מה זה אומר?
ישראל רייסנר
שלוש שעות בשבוע - - -
נירית גולוב
זה לא מספק אותם.
ישראל רייסנר
40 שעות זה אומר שאם אתה מחלק את זה ל-15 כיתות אז זה יוצא 2.5 שעות בשבוע לכיתה.
היו"ר יעקב מרגי
שזה תגבור מעבר לשני אנשי צוות.
ישראל רייסנר
מורה וסייעת.
נירית גולוב
וכמה בנות שירות אם יורשה לי לשאול?
ישראל רייסנר
אחת.
נירית גולוב
אחת בכל בית הספר?
ישראל רייסנר
כן, שתיים.
היו"ר יעקב מרגי
את מבינה שזה אומר - - -
ישראל רייסנר
זה אומר שפעם בשבוע בארוחת בוקר יש אחת.
היו"ר יעקב מרגי
נירית, את מבינה שזה לא זה.
נירית גולוב
טוב, אני אומרת - - -
היו"ר יעקב מרגי
מה לעשות, אני מצאתי את עצמי בשנתיים האחרונות שאני בתפקיד הזה, כאילו מייסד את מדינת היהודים, כאילו שלא יוסדה בבזל. הבוקר נגענו בסוגיית ההימורים עם קטינים והסופרגול, שעכשיו משרדי הממשלה מתעוררים לגעת בזה כאילו זה לא היה, כשזה התחיל בתקופתי לפני 50 ומשהו שנים. אז עכשיו מתעוררים. ואני היום מדבר על ילדים אוטיסטים ואנחנו צריכים לחשוב על התאמות. עם כל הכבוד, אני אומר ואני אומר בדיוני הועדות ואני רוצה לעמוד מאחורי מה שאני אומר, מתוך ידיעה אני יודע שסעיפי התקציב בסוגיות האלו של ילדים עם צרכים מיוחדים במשרד החינוך הם סעיפים ללא תקרה. נדרשים ונותנים. אני רוצה לעמוד אחרי מה שאני אומר. אם אני רוצה לעמוד מאחורי מה שאני אומר זה אומר שאני אצטרך בסוף הדיון הזה לקבל תפיסת עולם מקצועית חדשה, בכל הסוגיה הזאת של כיתות לילדים אוטיסטים.

אני רוצה לפני שאני עובר, לשמוע התייחסות, האם משרד החינוך יודע שאין מענה לאבו סנינה, לבית הספר, לחטיבת הביניים, שאין מענה לתיכון?
נירית גולוב
קודם כל, ברשותך, אני אשמח להגיע לדיון הבא עם נתונים יותר מדויקים, אני לא התבקשתי לעשות ולהכין את עצמי עד הסוף. ישנן, נכון להיום, במגזר הערבי, שבע כיתות - - -
היו"ר יעקב מרגי
תעבירי את זה. חבל שהילה לא פה. כשאני מזמין משרד ממשלתי לדיון והדיון הוא מצבם של האוטיסטים במערכת החינוך המיוחד, אז צריך לבוא עם כל הארסנל. אני לא עובר בסלחנות כשאני שומע בוועדה, "לא באתי עם הנתונים", אז למה באתם?
נירית גולוב
יש לי נתונים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני לא בא אלייך בטענה, אני בא ואומר, משרד מממשלתי שולח לכאן נציג, הוא צריך לבוא לפה מוכן. אנשים באים ממרחקים לכאן, עוזבים ימי עבודה, אני את הזמן החשוב של הוועדה לדון בנושאים אחרים מקצה לנושא הזה, אני מצפה לקבל נתונים.
נירית גולוב
הנתונים הם שיש היום במגזר הערבי שבע כיתות, שהן כיתות על יסודי. המפקחים והרשויות במגזר הערבי עובדים כבר על הכנה לקראת השנה הבאה. אנחנו מכירים את הנתונים שהגברת דיברה עליהם. הם נתונים שקופים, הם נתונים שנמצאים אצלנו, הם נמצאים גם באלו"ט. אנחנו מדברים עליהם לא פעם ולא פעמיים ואנחנו מתכננים, כבר היום, את שנת הלימודים הבאה, עם המשך פתיחת כיתות. לא בהכרח תמיד נפתח בית ספר על יסודי לחינוך המיוחד משום שלעתים מדובר במספר תלמידים שלא מצדיק פתיחת בית ספר. אנחנו פותחים בתי ספר שהם בתי ספר שהולכים וגדלים. לא תמיד זה המצב אידיאלי. אנחנו כן מנסים, עד כמה שניתן, להפריד בין הגילאים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אתרגם את המלים שלך, את הדברים שלך, אם נשמעת לי וזה מה שרצית לומר לי, שלא יהיה מצב שבו ילד, אחרי שסיים את המסגרת הקיימת, אין לו, הוא שקוף ואין לו מסגרת. תותאם לו מסגרת.
נירית גולוב
לא יהיה ואני אשמח לשמוע מכם מקרים כאלה גם - - -
היו"ר יעקב מרגי
רגע, בשלב הזה של הדיון אני עושה סיכום ביניים ואני אומר, אני שומע ממך שאת מסכימה איתנו וממה שעולה מכאן שהמענה שניתן היום הוא חלקי ולא ממצה. צריך לשנות. לשדרג את המערכות ולעשות תפיסת עולם מקצועית מותאמת. אני לא רוצה לומר חדשה אלא מותאמת, לא לשים על הכתפיים שלך את כל הסוגיה הזו. אני אומר לך שבסיכום זו תהיה הדרישה ממשרד החינוך. בשלב הזה אני מגיע למסקנה שכנראה נצטרך לעשות רביזיה ואנחנו נאיץ את התהליך שדיברו והתחלתָ לדבר בו. בשלב הזה אני אעבור למשרד הרווחה.
כרמל אבנד
סליחה, יש ילדים ללא מסגרת. אפילו ילדי גן שאין להם כי הגנים מלאים ונירית ממשרד החינוך, עם הכוונות הכי טובות, לא יכולים לכפות היום על רשות מקומית לפתוח בית ספר. יכולים לבקש, להתחנן ולהבטיח. הסיטואציה היא כזו - - -
היו"ר יעקב מרגי
בואי אני אספר לך משהו שאולי את לא יודעת. אני אספר לך שאנחנו נמצאים במדינת חוק, נכון?
כרמל אבנד
כן.
היו"ר יעקב מרגי
ויש ריבון במדינה זאת. ראינו אותו בתחומים אחרים. 40 משפחות קיבלו, ואני לא מלין על כלום, אל תיקחו אותי לשום מקום, 40 משפחות קיבלו, עוד לא התפנו וקיבלו הבטחה של 150 מיליון שקל, בסדר? אז בואי תקשיבי, תקשיבי, יש ריבון במדינת ישראל ויש רשות חינוך מקומית שמקבלת את המנדט שלה ממשרד החינוך. אני לא מוותר, הייתי שר, לא התחמקתי ולכן אני חסר סבלנות כשמשרד ממשלתי או נציג הריבון בא ואומר שצריך לעשות. מה צריך לעשות? מה צריך לעשות? אתה הריבון, אתה הרגולטור. יש ריבון במדינת ישראל, בסדר? יש רשות חינוך שמקבלת את המנדט שלה, רשות חינוך מקומית שמקבלת ממשרד החינוך, משרד החינוך צריך להפעיל את החינוך באמצעות הבעלויות והרשויות המקומיות, אבל הוא צריך להפעיל את זה. אין מציאות כזו. יש ילד אחד עם צורך – יטופל. אין שקופים.
כרמל אבנד
נעביר לך את הנתונים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אדרבא, אדרבא.
אבי מימרן
בעיר בני ברק, פעם ראשונה, יקום בית ספר לאוטיסטים במדינת ישראל בשנה הבאה.
נירית גולוב
למה? בבני ברק?
קריאה
איזה בית ספר לאוטיסטים - - -
אבי מימרן
לאוטיסטים, לא - - -
נירית גולוב
לא, זה בפתח תקווה.
כרמל אבנד
בני ברק - - -
היו"ר יעקב מרגי
רבותיי, רבותי, אמרתי לכם שאני מייסד את מדינת הלאום העברי היהודי, איך שתקראו לה. משרד הרווחה, סוגית ההוסטלים, אני רוצה לגעת בה.
קרן קרדי
לגבי ההוסטלים רק?
היו"ר יעקב מרגי
כן, חכי.
קרן קרדי
קודם כל אנחנו מאוד מודעים למצוקות שלכם ובשנה האחרונה התפרסם מכרז לפתיחת הוסטלים חדשים ובתקופה הקרובה אמורים להיפתח 17 הוסטלים חדשים ברחבי הארץ.
היו"ר יעקב מרגי
את מכירה את הסעיף שהוסר מהמכרז לגבי ותק בניהול הוסטלים?
קרן קרדי
מה?
היו"ר יעקב מרגי
הסעיף שהוא דיבר עליו. למה אני שואל, כי בזמן שהוא דיבר על זה, הסדרנית דיברה איתך, אולי הסיחה את דעתך, אז השאלה היא, הייתה במכרז, בתנאי הסף, מגבלה, שמי שיכול להתמודד במכרז הוא רק מי שיש לו ותק של שלוש שנים.
קרן קרדי
אני לא מפקחת של דיור, אבל למיטב ידיעתי, ואולי אני - - -
היו"ר יעקב מרגי
נאמר לנו שזה הוסר.
קרן קרדי
זה נותן יתרון, אבל אני לא בטוחה. אני חושבת שהניסיון נותן יתרון - - -
היו"ר יעקב מרגי
כן, אבל אם יש מפעיל אחד שיש לו ניסיון אז נתתי לו בלעדיות.
קרן קרדי
אבל יש עוד נקודות שאפשר - - -
היו"ר יעקב מרגי
אין, אם אין לי ניסיון - - -
אבי מימרן
זה היה עד לפני חודש תנאי הסף.
היו"ר יעקב מרגי
תבדקי לי את זה, אני מבקש.
אבי מימרן
משרד הרווחה אמרו לי שהם יחליטו מהיום להתייחס לזה כאל משהו שהוא יתרון או ניקוד או משהו כזה, אבל זה היה בתנאי סף.
היו"ר יעקב מרגי
קרן, תהיי איתי, כי בסוף תלכי צועדת עם הבקשות שלי. תרשמי לך, אני רוצה תשובה לוועדה שאכן, במכרזים האלה שדיברת עליהם, תנאי הסף הזה הוסר, כי כך הובטח לנו.
קרן קרדי
נרשם.
היו"ר יעקב מרגי
בבקשה, תמשיכי.
קרן קרדי
משרד הרווחה מפתח רצף של שירותים כדי לסייע לכם, שירותים משלימים למה שניתן במסגרת החינוך. יש מועדוניות שיקומיות שאנחנו מפעילים כדי שילדים יוכלו להמשיך למועדונית. אנחנו מאוד מעודדים את הרשויות המקומיות להקים ולפתח. אנחנו מעודדים אותן, אנחנו נענים בדרך כלל לבקשות שלהן, במיוחד עכשיו תתקבל איזושהי תוספת. אנחנו ממש מעבירים מסר לרשויות המקומיות, שמי שמעוניינת ויש צרכים, שתלך על זה ואנחנו נאפשר.

מַענים נוספים שאנחנו נותנים כדי לסייע לכם הם קייטנות לתקופות של חופשה מבתי הספר, שכאן גם כן, לא מזמן התפרסם מכרז, אני מקווה שזה ירחיב את זה, שהיקף הזכיינים יעלה ואפשר יהיה באמת להרחיב את המענה הזה. בקרוב גם יתפרסם מכרז נוסף לנופשונים, שאני מקווה שהוא ירחיב את מאגר הנופשונים ויאפשר לנו - - -
אבי מימרן
אפשר מילה על הנופשונים?
היו"ר יעקב מרגי
מיד. תן לה לסכם ואני אתן לכם סיבוב נוסף.
קרן קרדי
לגבי שיטת ה-ABA שצוינה קודם, משרד הרווחה אחראי על מענה של מתן מעונות יום שיקומיים מתוקף חוק, חלק מאוד גדול מהמעונות שלנו פועלים בשיטת ה-ABA - - -
היו"ר יעקב מרגי
באיזה גילאים?
קרן קרדי
החוק מדבר על עד 3 ולכן - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה, לכן אני שואל איזה גילאים. חוק מעונות יום שיקומיים, הלוואי והיה החוק הזה מורחב על כל הרצף.
קרן קרדי
לא רק במעונות של "אלוטף", יש היום מפעילים נוספים שמפעילים את המעון בגישה הזאת. בכלל, בהרבה מהמסגרות שלנו, גם אם לא פועלים לפי שיטת ABA טהורה כן פועלים לפי גישות טיפול התנהגותיות, עקרונות הגישה ההתנהגותית.
היו"ר יעקב מרגי
אם הוא מוכר, גילאי לידה עד 3, אז למה אנחנו לא מאמצים את זה לאורך כל הרצף?
קרן קרדי
מבחינתנו זו בחירה. זאת אומרת עדיין יש מעונות שפועלים בגישה אחרת והם גם מגיעים לתוצאות טובות ומקדמים את הילדים. יש כל מיני גישות טיפוליות שתורמות ומסייעות ומקדמות את הילדים, שיטת ה-ABA היא אחת מהן. יש מסגרות שפועלות בגישה הזו.
היו"ר יעקב מרגי
פתח תקוה, בבקשה, הצג את עצמך.
עמוס תמם
אני עמוס תמם, אני מנהל האגף לחינוך מיוחד בעיריית פתח תקוה ואני נציג של איגוד מנהלי מחלקות חינוך בהנהלה. אני רוצה ברשותכם להגיד, תראו, אנחנו מדברים כרגע על ילדים תקשורתיים, אבל יש עוד ילדים שהם שייכים לחינוך המיוחד. גם הילדים התקשורתיים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו היום דנים רק בילדים עם אוטיזם במערכת החינוך.
עמוס תמם
אוקיי, אני אומר - - -
קריאה
בית ספר בפתח תקוה - - -
עמוס תמם
תיכף נדבר על זה. אני מבקש שנתייחס לזה שגם ילדים עם אוטיזם, חלקם - - -
היו"ר יעקב מרגי
תרשה לי, הפריבילגיה שלי היא להתעקש להתעסק רק עם הילדים האוטיסטים. כמובן שאם יש להם מגבלות נוספות - - -
עמוס תמם
אני אתן סקירה מאוד קטנה על פתח תקוה. בפתח תקוה יש 4 בתי ספר שמטפלים בילדים תקשורתיים - - -
היו"ר יעקב מרגי
4 בתי ספר?
עמוס תמם
4 בתי ספר.
היו"ר יעקב מרגי
אתם משמשים מעין מחוז אזורי כזה?
עמוס תמם
אנחנו על אזוריים, אנחנו מגדרה ועד חדרה, כאשר בבתי הספר, יש בית ספר לחרדים שנקרא "שחר" ויש לנו שני בתי ספר ממלכתיים "רעות" ו"רבין". יש לנו מכיתה א'-ו' שני בתי ספר ומכיתה ז' ועד גיל 21 עוד שני בתי ספר, כאשר הם מכילים כ-30% שהם מילדי פתח תקוה, כל השאר הם ילדי חוץ.
היו"ר יעקב מרגי
כל הכבוד.
עמוס תמם
לכן אמרתי שכשאני מדבר אז הכובע שלי זה - - - דרך החינוך המיוחד, אנחנו מייצגים בפתח תקוה, יש לנו תשובות כמעט לכל הלקויות. בגיל הרך אנחנו עונים לכל הלקויות, אין לקות שאין לה בפתח תקוה מענה בגני הילדים, גם כאשר לפעמים יש ילד אחד. בפתח תקוה יש שני גנים ללקויי שמיעה. יש לנו 14 גנים לילדים תקשורתיים כאשר פה המצב הוא אחר, יש לנו 90% מילדי העיר בתוך הגנים שלנו, רק 10% הם מבחוץ. יש לנו 25 כיתות תקשורתיות בתוך בתי הספר הרגילים בפתח תקוה. יש לנו כ-208 ילדים משולבים דיפרנציאליים שאליהם לא התייחסנו כאל ילדי תקשורת, ולצערי, בשום דיון לא מתייחסים אליהם.

יש ילדים שמשולבים בכיתות רגילות עם עזרה מסוג של סייעת, מוקצית להם סייעת למספר שעות טיפול, אבל אליהם אנחנו לא מתייחסים כאל קטגוריה של ילדים שזכאים לקבל את מה שילדים אחרים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אל"ף, הם זכאים. אני יוצא מתוך הנחה שאם הם משולבים בכיתה רגילה ומקבלים את הסיוע, הם מקודמים, שלא בדומה לאותן כיתות אותנטיות, שבהן מתמודדים כמסה קריטית עם כל הילדים. תסלחו לי על המונחים, אבל אין ברירה, זה מעולם הדימויים, מסה קריטית של בעיות לפי רמת תפקוד. זה לא דומה, כי אם הילד לא היה מקבל את מה שהוא צריך לקבל, כשהוא משולב בכיתה רגילה, ההורים היו שמים לב ואם הוא היה מפריע לכיתה או שהכיתה לא הייתה מסוגלת לספק לו את המענים שלו, זה היה צף בצורה כזו או אחרת. לכן כרגע אנחנו דנים בזה, זו תהיה פריבילגיה שנגיע לדון בהם.
קריאה
שווה לעשות דיון גם על המשולבים.
עמוס תמם
אנחנו מדברים על - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני אומר לכם, זה דיון ראשון.
עמוס תמם
כאשר אנחנו מדברים, כבודו, על זה שבעצם הילדים התקשורתיים שנמצאים בגנים התקשורתיים ובמוסדות החינוך המיוחד, כרגע נמצאים, אנחנו פה והם בגן שלהם, במוסד החינוכי שלהם, הילדים התקשורתיים ברובם, אם אין משהו אחר אז הם בבית.
היו"ר יעקב מרגי
זה לטוב ולרע, לפי מה שעולה פה. הרשות המקומית היא פקטור, משרד החינוך שומעת אותי, נירית, הרשות המקומית היא פקטור. אני רוצה לומר לכם שאני קיבלתי בשנתיים שאני פה פניות רבות על מחסור ברשויות מקומיות מסוימות לגנים שפתיים. ראש רשות, עד שהוא פותח גן שפתי עולה לו בבריאות וגורם לבעיות של בריאות אצל אחרים.
עמוס תמם
זה מחזק. אני לא מתווכח עם עופר. אני לא בעד שיטת ABA ולא נגד שיטת ABA, אני רק רוצה להגיד שישנן גם שיטות אחרות. בפתח תקוה אנחנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתה יודע לומר לי, לגבי פתח תקוה, בוא, בפתח תקוה קורים הרבה דברים טובים בתחום החינוך, אני יודע גם על היד הנדיבה, שם ההסתכלות היא רבת שנים, לאו דווקא בקדנציה הזו אלא כבר כמה שנים, כמה קדנציות טובות, האם אתה יודע למדוד לי, וסליחה שאני עוד פעם לוקח משהו מעולם מושגים אחר, תפוקות, תמורות, בתחום הזה, האם אתם מצליחים לקדם אותם?
עמוס תמם
כן. קודם כל, בשיטת ה-ABA, בית ספר "השחר" לא עובד ממש בדגם של ABA כמו שהוא עובד בראש העין ב"אבן חן", אבל הוא שם בכל כיתה מנתחת התנהגות ואז מנתחת ההתנהגות היא מול 8.
היו"ר יעקב מרגי
מתאימה לו חליפה.
עמוס תמם
כן, בפתח תקוה, גם מנהלת בית הספר שלנו, "רבין" בפתח תקוה, הייתה מנהלת של "אבן חן", לפני יאיר שהיה, ועכשיו עפרה היא גם תוצרת של פתח תקוה שעברה לשם, כשהיא הגיעה לפתח תקוה היא לא רצתה את השיטה הזו והיא שינתה את השיטה. אנחנו עובדים בשיטה אינטגרטיבית, שיטה שמכילה, שמתאימה חליפה לילדים שנמצאים בתוך המערכת. אנחנו בפתח תקוה, ברמה העקרונית, אני לא מתווכח עם הורים שבאים ואומרים לי, "אני רוצה את "אבן חן", אני מאמין בשיטה הזו", אנחנו מאפשרים להם למרות שבחוק ובכללים הם אמורים ללמוד בתוך פתח תקוה כי יש מענים. אנחנו, מתוך תפיסת עולם, הולכים עם ההורים והם יכולים גם להירשם לשם.

מה שחשוב להגיד הוא, ובעצם אתה מציין משהו, לפני שנתיים אני למשל הועליתי לתקשורת וקיבלתי נזיפה מהתקשורת על שאני לא מקבל ילדים מרעננה, מכפר סבא, מהוד השרון, שאני לא יכול לתת להם מענה של רצף. ילדים שלמדו אצלי בכיתה א' בבית ספר "רעות" מגיעים לכיתה ז' בבית ספר "רבין" ואני לא יכול להכניס אותם. השנה הודעתי לכל הרשויות במכתב, "רבותיי, השנה אין לי מקום לילדי פתח תקוה בתוך המוסדות של פתח תקוה ולכן תדעו - - -
היו"ר יעקב מרגי
קודם כל ילדי פתח תקוה.
עמוס תמם
נכון ולא יהיה מקום לכולם, כי בתי הספר התמלאו, כמו שאמרתי לך. הודעתי שלא יהיה.
היו"ר יעקב מרגי
הודעת לרשויות?
עמוס תמם
לרשויות.
היו"ר יעקב מרגי
לא הודעת למשרד החינוך?
נירית גולוב
זה היה יחד. המפקחת יושבת שם.
היו"ר יעקב מרגי
רציתי לדעת אם אתם יודעים לדבר ביניכם. בהרבה מקרים פה סביב השולחן אני מחבר בין משרדי ממשלה.
עמוס תמם
עובדים ביחד.
נירית גולוב
עובדים ביחד.
היו"ר יעקב מרגי
אני שמח לשמוע.
עמוס תמם
רצוי לציין שיש בינינו גם שיתוף פעולה, איגוד מנהלי מחלקות חינוך עם אגף חינוך מיוחד, יש לנו צוותים של שולחן עגול שבו אנחנו דנים ומעלים את כל הקשיים של כולם.
היו"ר יעקב מרגי
המענים שלך, עד איזה גיל?
עמוס תמם
עד 21.
היו"ר יעקב מרגי
עד 21. אני אשאל אותך שאלה. פה דיברו ההורים, יש לכם תכנית הכנה של הילדים האלה לחיים?
עמוס תמם
כן.
היו"ר יעקב מרגי
אתה יכול לדבר על זה במשפט או שניים?
עמוס תמם
כן, הילדים שלנו בבתי הספר, אני מדבר על "רבין" כרגע, כי ב"שחר" הם עדיין קטנים ולא הגיעו לגיל 21.
היו"ר יעקב מרגי
הם יתפתחו.
עמוס תמם
אנחנו מכינים אותם לחיי עבודה, אנחנו משלבים אותם בעבודה, אנחנו מלווים אותם למקומות העבודה, אנחנו נותנים להם לראות את הספרייה העירונית, את גן החי, הכלבייה, מקומות עבודה. למורכבים יותר מביאים עבודה פנימה לתוך בית הספר, משלבים אותם בצבא.
היו"ר יעקב מרגי
הבנתי אותך. הזמן רץ, אני רוצה להגיע לתכלית. אני אשאל אותך שאלה. לו יצויר שהרשות המקומית אומרת לך, "תתנהל כמשק סגור עם מה שאתה מקבל מהמדינה ואני מחויבת".
עמוס תמם
אני לא עומד בזה.
היו"ר יעקב מרגי
לא עומד בזה. כמה הדלתא שלך בהערכה?
עמוס תמם
תראה, אני לא עומד בזה. אני יכול להגיד בגדול, הרשות המקומית של פתח תקוה מתקצבת כ-45 סייעות על חשבונה - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתם מבינים - - -
עמוס תמם
שלה - - -
נירית גולוב
לכלל החינוך המיוחד.
עמוס תמם
לכלל החינוך המיוחד.
היו"ר יעקב מרגי
כשמדברים על פערים בחינוך - - -
אבי מימרן
הלוואי שהייתה עוד עיר אחת כזאת בארץ, אחת. רק אחת.
היו"ר יעקב מרגי
אני יודע לשאול. אמרו לי שאני לא יודע לתת תשובות בבחינות, אבל שאלות אני יודע לשאול. תקשיבו - - -
עמוס תמם
חשוב להגיד שאנחנו גם מתקצבים את בתי הספר בכמעט מיליון שקל מתקציב - - -
היו"ר יעקב מרגי
פרס ישראל ואחר כך - - - אני רק רוצה שתבינו, כשמדברים על פערים בחינוך ועל רשויות חזקות ורשויות חלשות, תאמינו שאם אני מסתכל על ועד ההורים - - -
חנאן אבו סנינה
אנחנו נלחמים על ההסעה של הילדים.
היו"ר יעקב מרגי
אתם מבינים?
נאסר מורסי
אין לנו בית ספר.
היו"ר יעקב מרגי
אתם מבינים?
חנאן אבו סנינה
אני לא מוכנה לשלוח את הבן שלי שילמד בעברית בפתח תקוה, שיכילו אותו. אני מחפשת במגזר.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. מסכים איתך. אנחנו נתייחס לזה בסיכום. אני אתן לך, נירית. אתם מבינים שלו יצויר שעיריית פתח תקוה הייתה במצב של איזון כלכלי, לא גירעונית, ואומרת למנהל מחלקת החינוך המיוחד, "תחיה עם מה שיש לך", אנחנו נראה את תמונת המצב שהילדים האלה לא מקודמים, הם ברגרסיה תמידית. המציאות אומרת לי שהתקינה של המדינה מתייחסת, כפי שאמר אבי, האב של איציק, שהמדינה מסתכלת על ילדים אוטיסטים באותם משקפיים של פעם.
קריאה
זה לא נכון.
היו"ר יעקב מרגי
זה צריך להשתנות. צריך לשנות את זה. רציתָ לדבר על הנופשונים?
עמוס תמם
אפשר משפט נוסף רק?
היו"ר יעקב מרגי
היית כל כך טוב, קרן אור אחת. משפט אחד.
עמוס תמם
אני רוצה לדבר על המחסור במקומות שצריך לפתוח ברשויות הסמוכות. רשויות חזקות חייבות להרים את הכפפה, חייבות להתמחות בתחום מסוים. בנוסף, העניין של גודל הכיתות, עם 8 תלמידים בתוך כיתה, קשה, במיוחד בכיתות ז' ועד גיל 21.
אבי מימרן
עוד הערה. קודם כל יישר כוח לעיריית פתח תקוה. כל ילדי בני ברק, אגב, לומדים בפתח תקוה. הנה דוגמה והלוואי שהיו עוד ערים כאלה ברשויות מקומיות.
כרמל אבנד
לפעמים מוציאים אותם לירושלים.
אבי מימרן
נכון, כי המצב הוא - - -
ישראל רייסנר
לנו יש בירושלים ילדים מבני ברק.
אבי מימרן
המריבות שההורים האלה עושים כדי לקבל הסעה והתהליך, והילד מתחיל בסוף ללמוד אולי רק במרץ.
היו"ר יעקב מרגי
בכנות, אני לא מבין למה. אני לא מבין למה בני ברק צריכה להיות סמוכה על שולחן אחר. היא גדולה ויש לה די בעיות משלה - - -
אבי מימרן
אם היה כאן נציג מבני ברק היינו שואלים אותו.
קריאה
היינו צריכים להזמין את ראש עיריית בני ברק ולשאול אותו.
היו"ר יעקב מרגי
את יכולה לשאול אותו למה הוא לא מגיע באופן תדיר לדיוני הוועדה. אני אגיד לך למה, אני יודע לשאול שאלות ולפעמים יש לי גם תשובות. מה לעשות, יש לו גב, הוא לא יבוא, הוא לא סופר את הוועדה, הוא לא ספר את הוועדה בנושאים אחרים, פעוטים יותר.
אבי מימרן
אני רק רוצה מילה אחת לגבי הנופשונים.
נירית גולוב
אני מבקשת רשות דיבור, בבקשה.
היו"ר יעקב מרגי
מיד אחרי אבי.
אבי מימרן
אני רק רוצה להתייחס לנושא הנופשונים. מישהו כאן יודע איך נעשית במדינת ישראל חלוקת ימי נופשון לילדים, לילדים אוטיסטים בעלי צרכים מיוחדים? החלוקה מתבצעת בצורה הבאה, לכל רשות מקומית מוקצית כמות של ימי נופשון. סתם כך, בשביל מספרים, חבר הכנסת מרגי, נניח שבירושלים מקצים 500 ימי נופשון לילדים עם אוטיזם שגרים בירושלים, ואם יש 600 ילדים אוטיסטים בירושלים אז 100 יתחלקו חצי חצי. אם יש רק 10 ילדים בירושלים אז כל ילד יקבל 5 במקרה הזה.
כרמל אבנד
אם יש להם איפה להיות.
אבי מימרן
אם יש להם, רגע. שימו לב לדבר מעניין. ילד שגר בראשון לציון מקבל 18 ימי נופשון בשנה, ילד שגר בירושלים מקבל רק 11. למה? כי הבנק של ימי הנופשון שניתן לעיריית ראשון לציון הוא לא מול כמות הילדים שגרים בעיר הזו. יש קצת ילדים עם בנק גדול שחולקים. אין שום הגיון בחלוקה הזו. ילדים בירושלים, שצריכים ימי נופשון, ואני מדבר על אוטיזם כי עם פיגור, הקריטריונים קצת שונים, ילד עם אוטיזם שגר בירושלים וצריך ימי נופשון בחופשת אוגוסט ניצל את כל ימי הנופשון. מגיע ראש השנה חודש אחרי זה ונגמרו לו ימי הנופשון. אני לא מדבר על חנוכה ועל פסח.
היו"ר יעקב מרגי
אתם מכירים את שיטת התקצוב? את רוצה לענות?
אבי מימרן
מילה אחרונה.
היו"ר יעקב מרגי
אני אתן לך להמשיך. שיטת התקצוב הדיפרנציאלית? במשרד החינוך הכירו אותה, אתם מכירים אותה? לדוגמה, כשאני שומע ראשון לציון, ראשון תמיד, גם אם לא תתני לה היא תקיים והיא יכולה לממן גם את בני ברק וגם את לוד והיא עושה. רגע, אני מדבר ברציונל, אני חושב שגם בקטע הזה, רשויות חלשות, רשויות עם כמות גדולה יותר, תחשבו על - - -
אבי מימרן
זה צריך להיות פר ילד, פר תלמיד. כל תלמיד צריך לקבל איקס ימים, זה לא משנה איפה הוא גר. אני רוצה רק לומר עוד מילה אחת בנושא הנופשונים. דיברת על מכרזים שיוצאי להפעלת המועדוניות אחר הצהריים - - -
קרן קרדי
לא, על נופשונים - - -
אבי מימרן
מועדוניות אחר הצהרים, כדי להפעיל את זה צריך לזכות במכרז.
קרן קרדי
זה מכרז רשותי, בין הרשויות.
אבי מימרן
רשות מקומית.
כרמל אבנד
רק המועדוניות, לא הנופשונים.
אבי מימרן
נכון והנופשונים הם כבר פרק אחר.
קרן קרדי
מכרז של המשרד, כן.
אבי מימרן
המכרז האחרון של המשרד לדיור חוץ ביתי, לא לנופשונים ולא למועדוניות, שיצא במגזר החרדי, היה ב-17.3.2014. אני מבקש לבדוק את זה. זה נתון שקיבלתי מהמשרד שלכם. המכרז האחרון להפעלת מועדוניות במגזר החרדי, מועדוניות, בירושלים, היה ב-1.10.2013. מאז יש שלוש עמותות שהן מפעילות את המועדוניות, הן מקבלות כל פעם תקנים מהרשות המקומית. זה כל חצי שנה, שנה, מקבלות מיטות בהתאם אם זה נופשון או תקנים למועדונית, אבל מכרז, כדי להכניס שחקן חדש נוסף לשוק, היה ב-1.10.2013 ובסוגיית הדיור החוץ ביתי, ב-17.3.2014. אם זה לא עוול אז אני לא יודע מה עוד אפשר לומר.
קרן קרדי
לגבי המועדוניות אני יודעת שכן הועבר מסר לכל הרשויות המקומיות, באמצעות המפקחים המחוזיים שלנו, שקיימת אפשרות לפתיחה ולהרחבה של מועדוניות קיימות. נכון שהרשויות המקומיות - - -
אבי מימרן
אני ואשתי יוצאים מכאן, אנחנו הולכים לשכור, היום, אנחנו במשא ומתן ארוך, אני רק אספר פה לחברים, על וילה עם 8 חדרים בשכונת הר שמואל בצפון ירושלים. אנחנו הולכים להפעיל מועדונית פרטית, עם אנשים שתורמים לנו כסף, כדי להפעיל מועדונית בירושלים.
כרמל אבנד
פרטית?
אבי מימרן
פרטית, כי אין מכרז. אנחנו מחכים כבר שנה למכרז.
כרמל אבנד
אתם לא צריכים לחכות למשרד הרווחה.
אבי מימרן
ברשות אומרים לנו, "תפנו למכרז", לשכת הרווחה בעירית ירושלים אומרת, "קודם כל תזכו במכרז, תקבלו רישיון מלשכת הרווחה ואז אנחנו נקצה לכם מיטות. זה בסדר אבל אין לכם רישיון להפעיל את זה". אנחנו עושים את זה לבד כדי לתת מענה לילדים בבית הספר של הבן שלנו. יהיו שם 10 מיטות, ל-10 ילדים.
קריאה
זה נופשון.
אבי מימרן
בגלל שזה פרטי אנחנו יכולים לעשות עם זה מה שאנחנו רוצים. זה יהיה פעיל כל השנה, פתוח, עמותת "מסוגלים", גב' רייסלר, תודה רבה על הסיוע הכלכלי, עם עוד תורמים בעניין הזה, כי אין דרך אחרת. אנחנו באים לעיריית ירושלים, "תנו לנו מכרז". אומרים לנו, "לכו למשרד הרווחה". משרד הרווחה אומרים, "תמתינו, אנחנו בקרוב מוציאים מכרזים".
קרן קרדי
בעיקרון המועדוניות זה מכרזים של הרשויות המקומיות, ומי שאמור להוציא את המכרז זה בהקשר של המועדוניות. בכלל, כל תקציב הקהילה של הרשויות המקומיות נבנה לפי כל מיני פרמטרים, לפי סך כל הילדים שמוכרים, למשל, אצלנו בשירות, ולפי - - - זה לוקח בחשבון את המצב הכללי של היישוב.
היו"ר יעקב מרגי
סוציואקונומי.
קרן קרדי
יש כל מיני פרמטרים, גם המצב הסוציואקונומי ואז, על סמך זה, מתקבל התקציב, תקציב הקהילה שאחרי כן מחולק לרשויות המקומיות. ברגע שתקציב מסוים מסתיים והצרכים יותר גדולים מהתקציב, אז תמיד יש אפשרות לפנות ולבקש תוספות וכשיש אפשרות אז אנחנו עושים את זה. כשיש אפשרות אנחנו בדרך כלל מעבירים תוספות תקציב.
מיכל מימרן
אפשר להגיד מילה למשרד הרווחה? עושים עבודה מאוד מאוד יפה, אני בקשר טוב עם כל העובדות הסוציאליות ואנחנו מגיעים למבוי סתום. אני, ביחד איתן. הן אומרות לי, "אין לנו דרך לעזור לך". למה? אנחנו פונים למועדונית של אחר הצהריים והמנהלת של המועדונית אומרת, "אין לי מקום, אין לי מי שיקבל את הילד שלָך. אין לי דבר כזה". אני מדברת עם הרבה אימהות מבית הספר, בהתנדבות מלאה, כי אני שומעת את המצוקות ואלו משפחות עם מצוקה אמיתית, אלה משפחות שבאמת צריכות את הסיוע ואת העזרה ומתוך ניסיון אני יודעת את זה. אין מועדונית, אין. לא קיימת.
קרן קרדי
זו לא בעיה של תקנים. כשאני יוצאת מפה אני אדאג לעדכן את המפקח המחוזי שמפקח על ירושלים, כי מבחינתנו קיימת אפשרות והם רק צריכים לפרסם מכרז. אפילו במועדוניות הקיימות אני חושבת שאפשר לבחון את האפשרות להרחיב את המענה, כי אפשר לעשות משחק עם הימים. זאת אומרת, יש ילדים מסוימים שבאים בימים אחרים וילדים אחרים - - -
מיכל מימרן
כל הילדים צריכים מועדוניות.
קרן קרדי
צריך לבחון את זה. אני לוקחת את זה מכאן כדי להעלות את זה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
מיכל מימרן
אנחנו מאוד נשמח.
כרמל אבנד
אם יורשה לי, לצערי הרב, אם אתם קיבלתם 15 ימי נופשון אז זכיתם, כשהרוב הגדול של האוטיסטים לא זכו כיוון שרק מתי מעט מצליחים לזכות במסגרות הפנאי. התעריף הוא כל כך נמוך שכמעט רק ארגונים וולונטריים נכנסים כדי להפעיל את המסגרות הפנאי וחבל. זה מה שנותן את הכוח ואת הסיוע - - -
אבי מימרן
שלא נחשוב שיום זה כמה אלפי שקלים.
כרמל אבנד
עובדה שגם, אדוני, חשוב לי שתדע, כי ישבנו עם גברת קרדי כמה פעמים, גם בירושלים וגם בתפקידה הקודם, גם הנופשונים שהופעלו בירושלים חלקם נסגרו. זאת אומרת, רוב האוטיסטים בארץ שגרים בבתיהם לא מצליחים להגיע וליהנות ממסגרות הפנאי, עקב התעריף הכל כך נמוך שמשרד הרווחה מאשר. אין בעיה של מכסות, יש בעיה של תעריף וחבל. זה השירות שמחזיק את הילדים בבית ונותן כוח להורים, ואנחנו מאמינים גם שמקדם את הילדים בעצמם. יש תכניות לכל ילד.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. נירית.
אבי מימרן
אנחנו במקרה הזה מחליפים את המדינה.
מיכל מימרן
מתוך 365 יום בשנה יש לנו 15 ימים. המשמעות היא - - -
קריאה
שזה הרבה. אתם חריגים.
כרמל אבנד
מה שאני אמרתי, שרוב ההורים, רוב הילדים, אין להם גם יום אחד.
מיכל מימרן
המשמעות היא, יש לנו פסח, יש לנו חופש גדול שהוא שבועיים שהילדים בבית, מהבוקר עד הערב. יש לנו סוכות. את יודעת מה ההורים אומרים לי? "תגידי, איך אני מחלקת, יש לנו חתונה השנה, אז אני צריכה את היום נופשון לפה, עדיף לי לקחת את יום הנופשון לחתונה ולא לבר המצווה שיהיה לי בסוף השנה". על 365 יום, 15 ימי נופשון? זה מה שמגיע לנו? זו שערורייה.
אבי מימרן
ואנחנו לא מדברים על עצמנו כי אנחנו יודעים שביחס למצב האוטיסטים בישראל, מצבנו הכי טוב, כי הוא גם אוטיסט וגם בירושלים וגם הצלחנו לקמבן עוד כמה ימים מכל מיני - - - עוד כמה ימים, אבל זה המצב.
מיכל מימרן
זאת הדרך, לצערנו הרב.
אבי מימרן
יש לנו הורים שאנחנו מכירים עם 4 ו-5 ימים. אם היה אפשר להעביר מילד לילד, זה היה בנק כזה, שאפשר להשאיל.
מיכל מימרן
אין להשאיל, אין להשאיל.
אבי מימרן
לפעמים בסוף שנה - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה. נירית ולאחר מכן נציבות שוויון הזדמנויות. אתה פה תצטרך להיכנס לתמונה. אני אומר לך, אחרי שנירית תסיים אני אומר לך מהן הדרישות שלי מכם.
נירית גולוב
אני רוצה להתייחס למספר נקודות שלא התייחסתי אליהן מעבר לתקינה. קודם כל חשוב לומר שמשרד החינוך מכיר את תכנית ה-ABA, תומך בה ומלמד אותה. אנחנו מכשירים את הצוות המקצועי שלנו במשך שנים. יש צוותים בנושא הזה ואנחנו רוצים שאנשים יידעו ולתוך ארגז הכלים שלהם יצרפו גם את התכנית הזו - - -
היו"ר יעקב מרגי
כשאת אומרת "נתקצב אותם" מה את מתכוונת?
נירית גולוב
הפיתוח המקצועי.
היו"ר יעקב מרגי
כדי ליישם אותה צריך כוח אדם.
נירית גולוב
על זה דיברנו. דיברנו על זה שיש צורך לחשוב על תקינה ואנחנו בהחלט נעשה. חשוב לומר שהABA- זו גישה, המודל שבו מיישמים אותה יכול להיות מודל שהוא לא רק אחד על אחד ואנחנו מוצאים מודלים שונים גם ליישום ה-ABA, גם בעולם וגם בארץ. נכון להיום, בחלק מהמסגרות שלנו בחינוך המיוחד, ישנם בתי ספר שישנן בו כיתות שעובדות באוריינטציה של ABA ואחד הדברים היפים שקורים הוא שניתן לנייד כוח אדם בתוך מסגרת חינוכית לטובת אופן ההפעלה של שיטות כאלו ואחרות בתוך בית הספר. זאת אומרת שמשום שבתי הספר הם על אזוריים ומשום שלא כל ההורים הם הורים שרוצים שילדם יטופל ב-ABA ומשום שאנחנו רוצים לתת מענה דיפרנציאלי מתאים, גם לרמת התפקוד, גם לצורך וגם לגישה שהבית מבקש שננקוט בה, אנחנו מבקשים לתת בבתי הספר מגוון מענים ושיטות, שיוכלו לתת מענה נכון לילדים שלנו. זה קורה, זה קיים היום, אנחנו צריכים לבחון את זה מחדש, צריכים לבחון את זה לעומק וייתכן שנצטרך, אל מול הרחבת השיטה זו או אחרת, או הרחבת דרכי העבודה עם הילדים במסגרות כאלו ואחרות, גם לגעת בצד התכנוני, בצד של המשאבים שאנחנו זקוקים להם בתוך המסגרות עצמן.

חשוב לזכור שהמורה היא מורה לחינוך מיוחד ובתוך צוות של כיתה קיים צוות פרה רפואי שעובד באופן סדיר, קבוע, יחד עם המורה. המורה לא נמצאת לבד בתוך כיתה. הסייעת היא סייעת שמתמקצעת בתחום החינוך המיוחד ועובדת כחלק מצוות בין מקצועי בתוך כיתה. חשוב להבין שכיתה היא לא אדם זה או אחר, כיתה עובדת לרוב כשהיא מגובה בצוות בין מקצועי גדול יחסית, שחלקו עובד ישירות עם התלמידים וחלקו עובד כצוות מלווה ותומך לעשייה החינוכית.

לגבי נושא מנתחות ההתנהגות. משום שאנחנו מאמינים שהנושא ההתנהגותי בכלל, בתחום האוטיזם בוודאי אבל גם בתחומי לקויות אחרות, צריך להיות מטופל באופן מקצועי ונכון, על מנת שיתאפשרו מסגרות ברות למידה בתוך המערכת עצמה, אז מזה כמעט עשר שנים כבר, משרד החינוך מכשיר ומכניס לתוך המערכת, זה קיבל תנופה בארבע השנים האחרונות, מכשיר ומכניס מנתחי התנהגות לתוך מסגרות החינוך המיוחד. במרבית בתי ספר לתלמידים אוטיסטים היום ישנה הדרכה ועבודה של מנתחי התנהגות, גם במגזר הערבי. זה אחד הדברים שלטעמי התפתחו מאוד בשנים האחרונות, דווקא ההכוונה של מורים ללכת ללמוד ניתוח התנהגות גם במגזר הערבי. אנחנו מחזירים ומבקשים ותומכים בחזרתם של אותם אנשים לתוך המערכת החינוכית, משום שאנחנו מאמינים שהתחום של ניתוח התנהגות יישומי, הוא תחום שחייב ללוות מערכת חינוכית, בעיקר מערכות חינוכיות של ילדים שיש להם קשיי התנהגות וקשיי תפקוד יותר מורכבים.

לנושא של החופשות, משרד החינוך, במיוחד לאוכלוסייה של הילדים האוטיסטים, מתקצב את מערך החופשות הגדול ביותר מתוך החינוך המיוחד. מערך החופשות של החינוך המיוחד הוא מערך חופשות של יום לימודים מלא. לכל שאר הלקויות החופשות הן לא ביום לימודים מלא, הן ביום לימודים מקוצר וחשוב להבין שאנחנו מנסים לעשות את זה על מנת לשמור לילדים את סדר היום שלהם, על מנת שייצאו בבוקר ויחזרו לבתיהם בתוך סדר יום, על מנת לאפשר למשפחות את אותה רווחה שקיימת גם בימי הלימוד עצמם. כך שמבחינתנו החופשים מכוסים על ידי פעילות כמעט לאורך כל השנה.

הנושא של פתיחת מסגרות חינוך, אני חושבת, ואנחנו הצענו את זה, שצריך להיות מהלך מדיני לפתיחת מסגרות חינוך מיוחד במדינה. מהלך מדיני במובן שמספר משרדי ממשלה חייבים לשבת סביב שולחן אחד ולהכין תכנית חומש או תכנית עשור, תוך איתור נתונים, תוך איתור הצרכים, תוך מחויבות וידיעה של כל רשות, יחד עם משרד החינוך, מתי יגיע תורה לפתוח איזו מסגרת בראייה ארצית. כך שלא פריפריה תהיה מופלית לרעה ובמרכז יהיו יותר מסגרות, אלא שבאמת ניתן יהיה להסתכל על התכנית הזו כעל תכנית ארצית ולא יהיו פתרונות כאלו ואחרים רק על פי כוח הרשות לעשות ולנכס לעצמה פתרון כזה או אחר עבור תושביה. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
עופר זאבי, משפט.
עופר זאבי
קודם כל עלו פה המון נושאים - - -
היו"ר יעקב מרגי
זה אופיו של דיון ראשון, ששמים על השולחן ומתחילים.
עופר זאבי
אני ניסיתי למקד את הפתרונות שאני הצגתי בדוח שלי בנושא החינוך כי נושא החינוך, אם יהיה חינוך מיוחד מצוין בתוך המסגרות, המערכת כולה תרגיש הקלה עצומה. אפילו לפני שאני מדבר על ההורים, ואתה הזכרת את זה בתחילת הדיון, המורה והסייעת שנמצאות עם 8 ילדים בכיתה ירגישו הקלה. איך הן ירגישו הקלה? כי תהיה להן גם את העזרה המקצועית של אנשי המקצוע וגם, וזה מה שהצגתי בדוח, יוכנסו בנות שירות לאומי לתוך הכיתה במודל שמגיע כמעט לאחד על אחד. זאת אומרת, אם יש מורה וסייעת ועוד מנתחת התנהגות, רכזת וארבע בנות שירות לאומי, אתה יכול להגיע למצב שאתה מכסה אחד על אחד. הטיפול בבעיות התנהגות בתוך המסגרת, הלמידה באחד על אחד, כל הדברים האלה יקבלו מענה. זה מה שקורה במודלים שכבר עובדים היום בעולם ובאותם מודלים מצומצמים שעובדים בישראל, כמו בבית הספר "אבן חן" אצלנו. דרך אגב, אני מזמין אותך, אם יהיה לך זמן, אני לא יודע, לבוא לבקר בבית הספר שלנו, להתרשם באופן ישיר.

מה שרציתי להגיד לסיום ופה אני מבקש מנירית, אני מניח שאנחנו נמשיך לדון בזה, אני ממש מבקש ממך, לשקול בכובד ראש ללכת למודל המלא. ללכת למודל המלא זה אומר לא רק ABA בתוך הכיתות באותן מסגרות שזה יהיה, אלא גם הנושא של כוח אדם. זה שתהיה מנתחת התנהגות בתוך כיתה ולא יהיו אנשים שיוציאו לפועל את תכניות הטיפול ההתנהגותי, זה לא יפתור את הבעיה. אני אומר לך וזה ממש כך, אנחנו נמשיך לבכות על זה ביחד.
היו"ר יעקב מרגי
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. האם מתקיימת פה התכלית הזו?
קריאה
אפשר משפט אחד לפני?
היו"ר יעקב מרגי
לא, אני באמצע הדיבור, מה אני אעשה? שאלתי אם אתה מזהה שמתקיימת התכלית.
אמיתי שוחט
לצערי לא ויש נושאים שהם מן הסתם במחלוקת מקצועית, איזו שיטת טיפול יעילה יותר או פחות. אני רוצה להתייחס - - -
היו"ר יעקב מרגי
בשלב הזה של הדיונים אנחנו נסכים עם זה שיש מחלוקת לגבי השיטה, אבל מאוחדים שצריכה להיות שיטת טיפול מתקדמת. זה קודם כל.
אמיתי שוחט
זה נכון, אני רוצה - - -
קריאה
לגבי השיטות - - -
היו"ר יעקב מרגי
לא. אני מדבר על מקומות שבהם אין שיטת קידום בכלל, אז שקודם כל תהיה שיטת קידום, שיטת טיפול שמקדמת.
אמיתי שוחט
זה נכון, דבר ראשון. אני רוצה קודם כל להצביע על נקודה שאנחנו שוב מזכירים בנושא של המענים בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית, אלה באמת נושאים שחוזרים על עצמם, ולהצביע על עוד נושא שלצערי חוזר על עצמו ומייצר עבודה לוועדה ולוועדות אחרות, הוא הנושא של ההתייחסות. אם דיברנו קודם על אחסנה של ילדים, שהמודל הזה עבר, לצערי עדיין מתייחסים לילדים כאל סחורה, זה סוג של מרכזי הפצה, ילדים מרוכזים ושולחים אותם לכל מיני מקומות. במקום שכל רשות תחזיק את הילדים של החינוך המיוחד, תחזיק אותם אצלה, זה יכול להיות על רצף של מענה - - -
היו"ר יעקב מרגי
רגע, אני חייב גם לומר פה, המענה האזורי ניתן כי לא כל רשות יש לה את הצורך, אין עניין להקים בית ספר במקום שבו לא צריך, אבל זה לא משמש עילה לרשויות מקומיות בטלניות, שמתחמקות מהחובה האזרחית שלהן ונסמכות על שולחנות אחרים. אני מכיר רשויות גדולות וחזקות בגוש דן שמעדיפות לשלוח לפתח תקוה ולשלוח למקומות אחרים במקום אצלן.
אמיתי שוחט
אני מסכים עם מה שהיושב ראש אמר. למשל, בנגב, מן הסתם, שיש פיזור מאוד גדול אז אין ברירה, אבל למשל מחוז מרכז, מחוז תל אביב, אין סיבה שילדים ייסעו כל יום שעות בהסעות, זה כל הנושא של תקצוב הסעות, הבלגן של הסעות, זה קורה בגלל הדברים האלה. לכן אני מבקש, אני חוזר על העמדה שלנו, שרשויות מקומיות צריכות להחזיק את הילדים אצלן על הרצף, אם זה בשילוב, אם זה בכיתות חינוך מיוחד שנמצאות בתוך בתי ספר רגילים ואם זה בפתיחת מוסדות של חינוך מיוחד. שוב פעם, אין טעם, זה פוגע בילדים להסיע אותם מרשות לרשות, בואו נפסיק עם הדבר הזה.
היו"ר יעקב מרגי
מר שוחט, אני, בשלב הזה, בסיכום אני דורש צוות ובמידה ויהיה לי בדוח רשויות מקומיות שלא עושות, אני אפעיל את הנציבות ותפעלו על פי הסמכות מוקנית לכם בחוק.

יש מישהו סביב השולחן שרצה להתייחס ולא דיבר? להוסיף תמיד לכולנו יש.
עמוס תמם
משפט אחד חשוב, ממש משפט אחד. נירית התייחסה לעניין של הארכת שנת הלימודים ובחופשות ובחגים, צריך לקחת בחשבון שנכון להיום הרשויות המקומיות, ועכשיו כאיגוד מנהלי מחלקות, המילה קורסים היא מעבר למה שאנחנו מרגישים, ואנחנו הופכים בחלק גדול מהדברים להיות בייביסיטר - - -
היו"ר יעקב מרגי
פעם אמרתי, באחד התפקידים שלי הייתי נבחן, אמרתי למבקר, הוא בא, ביקר אותנו, שאנחנו לא ממלאים את חובתנו ואמרנו לו: "שמע, בתנאים האלה" אמר לי: "תתפטר, אין גזירה משמים שאתה תהיה בתפקיד הזה". בוא תקשיב, אין "קוֹרסים", אם לא תצעקו, כמו שאתם יודעים לצעוק על תעריפי המים ויודעים לצעוק על דברים אחרים, אז גם חינוך.
עמוס תמם
אז אני צועק. תתייחסו לזה בוועדה, בעניין של היקף השעות.
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו שמחים שהארכנו את שנת הלימודים לאותם ילדים והלוואי ונוכל לתת להם מעגל סביב כל ימות השנה. ה-15 לאוגוסט, אנחנו שמחים שהשגנו את זה, יש לוועדה תרומה במאמץ הזה ואני שמח שהשר נענה והאריך את זה.
קרן קרדי
תוספת קטנה, גם במקומות שאין מועדוניות, שכחתי להזכיר שיש לנו שירות של מטפח אישי שאפשר לנסות ולהיעזר בו.
היו"ר יעקב מרגי
תרשמי לך את הדברים. נראה לי שאת באת ממדינה אחרת. תרשמי לך והנה, אני אומר לך, תקשיבי - - -
חנאן אבו סנינה
בחיים לא שמעתי על דבר כזה במשרד הרווחה.
היו"ר יעקב מרגי
תזכירי לי את השם שלך.
חנאן אבו סנינה
אבו סנינה חנאן.
היו"ר יעקב מרגי
חנאן, תקשיבי, אני אומר לך חד משמעית, תגישי בקשות, תוציאו מכתבים. לא קיבלת מענה – תפני אליי.
חנאן אבו סנינה
תודה לך. תודה על ההתייחסות.
היו"ר יעקב מרגי
בבקשה. אני מסכם. רבותיי, הסיכום הוא ארוך כי שוב, דווקא בגלל שזה דיון ראשון. אני לא רגיל לומר סיכומים כאלה ארוכים, אבל אין מה לעשות, זה דיון ראשון שבו אנחנו בררנו את המוץ מן התבן כדי להגיע למסלול עבודה. כנראה שתהיה סדרה של ישיבות בנושא.

הוועדה מודה להורים לילדים אוטיסטים שהגיעו והציגו את הבעיות עימן הם מתמודדים בחיי היומיום ואת המחסור במתן מענים במסגרות החינוך. הוועדה מודה למר עופר זאבי על הסקירה שניתנה לוועדה על שיטת ה-ABA.

הוועדה עמדה על המחסור במסגרות חינוך לילדים אוטיסטים במגזר הערבי. הוועדה עמדה מקרוב על התקינה והמענים שניתנים על ידי האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך והגיעה למסקנה שהמענה לא תואם את הריבוי ואת הצרכים של הילדים האוטיסטים במערכת החינוך. הוועדה עמדה מקרוב על המחסור בהוסטלים לילדים אוטיסטים בפריסה ארצית לפי הצורך.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תכנית כתובה חדשה לתקינה בבתי הספר, עם תפיסה טיפולית מקדמת. הוועדה קוראת למשרד החינוך להגיש לוועדה את התפיסה והפריסה של בתי הספר לילדים אוטיסטים במגזר הערבי, גם את התפיסה של איך אתם רואים את זה וגם את הפריסה. הוועדה קוראת למשרד החינוך להגיש לוועדה את רשימת הרשויות המקומיות שצריכות וזקוקות לבתי ספר לאוטיסטים או גנים שפתיים ונמנעים מלספק זאת בתחום הרשות שלהן.
קריאה
שפתיים?
היו"ר יעקב מרגי
גם גנים, גני תקשורת מה שנקרא.
קריאה
זה לא אותו דבר.
היו"ר יעקב מרגי
לילדים אוטיסטים. אז איך זה נקרא?
קריאה
גנים לילדים אוטיסטים.
היו"ר יעקב מרגי
ממש בהגדרה? אוקיי, אז אנחנו מתקנים את זה. תקשיבי, הנה אני אומר לך. את יודעת מאיפה נובעת הטעות שלי? אני קיבלתי פניית ציבור בבאר שבע בתחילת השנה שעברה, מיד כשנכנסתי לתפקיד, הורה לילד אוטיסט שביקש מראש הרשות לפתוח גן שפתי. אני אומר לך וסיפרתי להורים שהיו אצלי בישיבה, אתמול הייתי בקבלת קהל ברשות מקומית מסוימת, אימא שחשבה שהילדה המופנמת שלה צריכה גן שפתי, והכניסה אותה לגן שפתי וקיבלה אותה בצורה אחרת אחרי חודשיים-שלושה. אז יש הרבה חוסר ידיעה לא רק אצל ההורים, אלא גם במחלקות החינוך, באגפים בעיריות, ברשויות המקומיות. אז גנים לילדים אוטיסטים, אני מתקן.

אני חוזר, מאחר ותיקָנו אז אני חוזר על הסעיף שלא יילך לאיבוד. הוועדה קוראת למשרד החינוך להגיש לוועדה את רשימת הרשויות המקומיות שצריכות וזקוקות לבתי ספר לאוטיסטים או גנים לילדים אוטיסטים ונמנעים מלספק זאת בתחום הרשות שלהן.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה להגיש דוח לוועדת החינוך, שיכיל את מצבת ההוסטלים בפריסה ארצית לילדים אוטיסטים במחלקות, גם לפי מגזרים, המגזר החרדי, המגזר הערבי והמגזר הכללי. הוועדה קוראת למשרד הרווחה להגיש לוועדת החינוך תכנית מקצועית לאוטיסטים אחרי גיל 21 ושילובם בחיים נורמטיביים ככל שניתן. מה התכניות שלכם, מהי התפיסה, איך התורה, מה שנקרא תו"ל, תפיסת העולם המקצועית שלכם.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה לבחון את סוגיית הנופשונים והחופשות ולהביא זאת לניצול מירבי. כמו כן לבחון את עלות התקציב ליחידת נופשון שתביא לכך שתהיה כדאיות כלכלית להפעיל נופשונים.

כל הבקשות שהוועדה ביקשה ממשרדי הממשלה יוגשו לוועדה תוך 45 ימים. הוועדה תקיים דיון מעקב בתוך 60 יום מהיום, דיון המשך לנושא הזה. תודה רבה. תם ולא נשלם. הישיבה נעולה.
כרמל אבנד
אנחנו יכולים גם לשלוח לך את הנתונים שבידינו?
היו"ר יעקב מרגי
תבורכו, ודאי. את רוצה להוסיף את זה גם בסיכום? אני מוסיף בסיכום בדרך כלל למשרדי הממשלה שצריך לנער אותם. נוסיף את זה לסיכום.
כרמל אבנד
איך שאתה רוצה, אנחנו נשמח.
היו"ר יעקב מרגי
תוסיפי את זה בסיכום.
יהודית גידלי
אלו"ט, מה תגישי לנו? אלו"ט תגיש לוועדה - - -
כרמל אבנד
גם לגבי נתונים של מספרי תלמידים בתוך מערכת החינוך, כי הנתונים שהיו לא מדויקים, וגם לגבי הצרכים, איפה צריכים להיפתח - - -

הישיבה ננעלה בשעה 12:42.

קוד המקור של הנתונים