ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/12/2016

פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 309

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, י"א בכסלו התשע"ז (11 בדצמבר 2016), שעה 14:25
סדר היום
פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)
נכחו
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעקב אשר

יעל גרמן

חמד עמאר
חברי הכנסת
אוסאמה סעדי
מוזמנים
אודי אדירי - סגן ראש אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה ברגמן - רכזת מים וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

רעיה עדני - רפרנטית מים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד נעמי ברנפלד - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד דודי קופל - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דוד ויינברג - מהנדס ארצי תכנון וקולחין, משרד הבריאות

יוסי אל-עזרא - מנהל אגף ייעוץ משק מים, משרד האנרגיה

אלון זסק - סמנכ"ל בכיר, אשכול משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד מעיין פורת - הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד יעל דקל - לשכת היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עו"ד זמר בלנודהיים - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד חנה פרנקל - היועצת המשפטית, רשות המים

עו"ד ניר וילנר - סגן בכיר ליועצת המשפטית, רשות המים

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי בישראל

עו"ד נירה סלומון - מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי בישראל

ציון נקאש - כלכלן, מרכז השלטון המקומי בישראל
ייעוץ משפטי
תומר רוזנר

רוני טיסר
מנהלת הוועדה
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי
יעקב סימן טוב

פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)
היו"ר דוד אמסלם
צהריים טובים. רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083) – הכנה לקריאות שנייה ושלישית.

בבקשה.
תומר רוזנר
אנחנו קיימנו דיון ראשון בשבוע שעבר בנושא הזה, ובדיון הזה התקדמנו, פחות או יותר, עד כדי מחצית הסעיפים בחוק. יחד עם זאת, התבקשנו, גם על ידי נציגי השלטון המקומי וגם על ידי יושב ראש הישיבה, לעבור מחדש על הסעיפים השונים ולראות אם יש לנו הערות גם בסעיפים שכבר נידונו. בגלל קוצר הזמן לא הספקנו. וכפי שאמרתי בישיבה הקודמת, אנחנו מעירים על פני הדברים.

בעקבות הישיבה אנחנו קיימנו בעצם ישיבה מקדימה הבוקר, שאני לא השתתפתי בה, אבל היועצת המשפטית רוני טיסר, שייצגה אותי נאמנה, ישבה בישיבה הזו. בחלק מהדברים יש התקדמות, בחלק עדיין עוד לא הספיקו לעבור על חלק מההערות, וחלק מהדברים עדיין יש בהם פערים, אני מבין. אני מציע שהיועצת המשפטית רוני טיסר תעדכן לגבי הדברים שהוסכמו או דברים שנשארו בפערים.
היו"ר דוד אמסלם
בבקשה, היועצת המשפטית רוני טיסר.
רוני טיסר
הועבר נוסח מעודכן לוועדה לפני כשעה, נוסח שכולל מספר תיקונים עליהם הסכמנו, שמבטאים את ההסכמות עליהם הגענו לוועדה.

כמו שהיועץ המשפטי תומר רוזנר אמר, על הרבה מההערות שלנו טרם הספקנו לעבור יחד – אנחנו והממשלה, ונצטרך או לעשות את זה בישיבה הזאת או במועד אחר, ככל שינחה היושב ראש.

יש כמה שאלות שנותרו פתוחות ואנחנו נרצה להעלות אותן במסגרת הישיבה ולקבל את התייחסות חברי הכנסת אליהן, כמובן, מעבר למה שהם - - -
היו"ר דוד אמסלם
כן, כן.
רוני טיסר
הנושא הראשון של נושא של שאילת עובדים.
יעל גרמן (יש עתיד)
היועצת המשפטית רוני טיסר, אולי, קודם כל, תעדכני אותנו לגבי ההסכמות שהגעתם ולשינויים שעשיתם, כדי שלא נתחיל לחפש ועד שנמצא?
רוני טיסר
אני מציעה שנציגי הממשלה יעברו על הנוסח ויצביעו על התיקונים שנעשו.
יעל גרמן (יש עתיד)
על התיקונים. בעיקר על התיקונים שנעשו.
רוני טיסר
כן.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
ההסכמות.
דודי קופל
בסדר גמור.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
ההסכמות.
דודי קופל
עורך הדין דודי קופל, הלשכה המשפטית, משרד האוצר.

וכפי שהיועצים המשפטיים תומר רוזנר ורוני טיסר יאמרו, אנחנו מדברים על תיקונים שנעשו בעקבות הישיבה היום. אז ככה, אני אצביע על התיקונים רק עד למקום שבו הקראנו עד עכשיו. יש גם תיקונים נוספים, שתראו בהמשך, שנקריא אותם בהמשך כאשר נתקדם עם החוק.
יעל גרמן (יש עתיד)
תפנה אותנו לעמוד ולסעיף.
דודי קופל
ודאי, ודאי.

אנחנו בהגדרה "חברה" בעמוד הראשון. ההגדרה "חברה" – אנחנו כוללים בתוכה חברת ביוב, למעט לעניין סעיפים מסוימים. בעקבות הערות שקיבלנו, ביצענו כאן מספר תיקונים. מחקנו מספר סעיפים שקודם לכן הוחרגו מהגדרת "חברה" לעניין חברת ביוב. כלומר שהחברה כן תהיה חברת ביוב באותם סעיפים, והוספנו החרגות אחרות, כולל החרגות ספציפיות לגבי חברת ביוב שהיא איגוד ערים. זה באשר להגדרה - - -
תומר רוזנר
תפרט.
דודי קופל
אוקיי.
תומר רוזנר
אפשר לחזור לזה שוב בהמשך.

כדי שכל חברי הכנסת יהיו מרושתים על מה שאנחנו מדברים – חלקה העיקרי של ההצעה בעצם מטרתו לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, כך שיתאפשר לחלק את הארץ לאזורים. בפועל, זה יהיה ל-12 אזורים, כשבכל אזור כזה אפשר יהיה לבחור. רשות המים תבחר חברה אחת או ספק אחד, שהוא יהיה ספק הביוב המרכזי באותו מרחב ביוב, ובעצם אליו יוכלו להצטרף ספקים שונים באותו מרחב, בין אם על ידי כך שהספק הזה הוא ספק שקיים. למשל: במרחב הביוב של גוש דן יש לנו ספק ידוע שנקרא איגודן, שהוא כאילו ספק גדול שעושה את כל שירותי הביוב ל-23 רשויות במרחב הזה. הוא ייחשב חברת ביוב לצורך העניין, ואפשר יהיה להצטרף אליו באותו מרחב ביוב. מי שעדיין לא מצורף אליו יוכל להצטרף אליו ולקבל ממנו שירותי - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
יכול? לא חייב?
תומר רוזנר
לא חייב. זה חשוב מאוד להדגיש. כל המהלך שמוצג כאן הוא מהלך וולונטרי, לפחות לפי ההצעה. כרגע, ברמה המשפטית הוא וולונטרי. אם באמצעים אחרים, שהם לא משפטיים, יעשו - - -
קריאה
הדגשה לחוק.
תומר רוזנר
נכון.
יעל גרמן (יש עתיד)
לא שמעתי.
תומר רוזנר
אמרתי שברמה המשפטית, המהלך הוא וולונטרי לחלוטין. יכול להיות שבאמצעים אחרים, שאינם משפטיים, כלומר באמצעים תקציביים, בתמריצים כאלה או אחרים או בגריעת הטבות כאלה או אחרות, יגרמו למהלך הזה לקרות גם בדרך - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
אמצעים שכתובים בחוק?
תומר רוזנר
לא.
יעל גרמן (יש עתיד)
שיאותרו בחוק?
תומר רוזנר
לא.
היו"ר דוד אמסלם
הוא מתכוון שאולי יכולים להביא עליהם במנופים אחרים – כלכליים, כאלה ואחרים.
תומר רוזנר
כן. נכון. כן.

זה עיקר המהלך. המהלך הזה מאפשר בעצם שתי אופציות עיקריות לאותה חברה שתהיה החברה המרכזית, חברת הביוב המרכזית בכל מרחב ביוב. כי בכל מרחב ביוב יש אחת כזו. יכולה להיות או חברה קיימת, ואז היא צריכה להקים חברת בת שתהיה חברת הביוב; או איגוד ערים, כמו שאמרתי; או אופציה שנייה: זה שכמה ספקי ביוב שקיימים באותו אזור מתאחדים לכדי חברה משותפת, שהיא בעצם תהיה חברה חדשה שתטפל בהקשר הזה.

החוק בעצם מפרט את כל המהלכים שצריכים לקרות כדי שהמהלך הזה יקרה. כלומר, קודם כל חלוקת הארץ לאזורים, הליך של בחירת אותה חברת ביוב, ההליך של הצטרפות אליה או בקשה לקבלת שירותים ממנה וכל ההסדרים הנובעים מכך. זה חלק אחד של ההצעה – החלק העיקרי שלה. החלק השני של ההצעה, שבעינינו עדיין, לפחות כרגע, נמצא בשלבים שלא כל כך אפשר, לדעתנו, לקדם אותו, הוא בעצם יצירת רגולציה חדשה על כל ספקי הביוב באשר הם: בין אם הם קיימים, בין אם הם יהיו חדשים, להחלת כל מיני הוראות על ספקי ביוב, בלי קשר למהלך, כפי שאמרתי, של האיחוד הזה שדיברתי עליו. למשל: נגיד מועצה אזורית שהיום מספקת שירותי ביוב, תוחל עליה רגולציה שלא קיימת עליה היום. במהלך הזה יש לנו קצת בעיה יותר קשה, לפחות בשלב הזה. עד שלא ליבנו אותו עם נציגי הממשלה, יש עדיין פערים ניכרים. אבל המהלך הראשון, שהוא בעצם המהלך שיותר בשל, לדעתנו, הוא המהלך, כפי שאמרתי, על הוולונטריות של יצירת חברות ביוב וולונטריות אזוריות, המכונות מרחביות.

הנושא הראשון, כפי שאמר עורך הדין דודי קופל, זה בעצם הנושא של איזה בעצם הוראות יחולו על אותה חברת ביוב, והטכניקה שנבחרה היא בעצם לקבוע בתוך ההגדרה איזושהי רשימה של סעיפים שכן יחולו וסעיפים שלא יחולו מתוך החוק הרגיל, שחל על תאגידי מים וביוב. וכאן התחיל עורך הדין דודי קופל לפרט בעצם את השינויים שמבקשת הממשלה.
יעל גרמן (יש עתיד)
אז אולי עוד דבר אחד, היועץ המשפטי תומר רוזנר: אתה אמרת שישנם חילוקי דעות רציניים בנושא של הרגולציה. אולי תעמיד בפנינו את חילוקי הדעות השונים?
תומר רוזנר
תראי, אני לא רוצה, אלא אם כן תבקשו, אבל חלק גדול מהדברים עוד לא הצגנו אפילו בפני הממשלה. נכון?
רוני טיסר
נכון.
תומר רוזנר
אני לא חושב שזה יהיה הוגן ונכון להציג אותם לראשונה כאן. אפשר אם תרצו, אבל אני חושב שהמהלך הנכון יותר הוא שאנחנו ננסה ללבן את הדברים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
בממשלה קודם.
תומר רוזנר
אני חושב.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
יש לי הצעה לסדר.
היו"ר דוד אמסלם
מה?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מאחר והדברים האלה באמת לא לובנו, אני מציע שאת הפרק הזה, שאפילו עוד לא דנו בזה, קודם ילבנו את הדברים.
תומר רוזנר
נכון, כשנגיע. אנחנו נגיע לזה. פשוט עוד לא הגענו.
היו"ר דוד אמסלם
אני אסביר: אנחנו, בישיבה הקודמת, שלחנו אותם לשבת וללבן.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
ליבנו עד x.
קריאה
ליבנו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
עד שלב x.
תומר רוזנר
חלק גדול לובן. חלק גדול.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
שנשמע את זה, נדון בזה.
היו"ר דוד אמסלם
אז יפה. אז אני אומר: בואו נתחיל. אנחנו בינתיים רק בפרומו. אנחנו כבר בפרומו הרבה זמן. אני מציע: בואו ניכנס, אין לנו הרבה זמן, נתחיל בהקראה, ולפי זה, לפי העניין נתחיל - - -

בבקשה.
תומר רוזנר
אוקיי. הגדרת חברה.
דודי קופל
כן. אז שוב: אנחנו מדברים כאן על הגדרת חברה והאם הגדרת חברה כוללת גם חברת ביוב, שזה, כפי שתיאר היועץ המשפטי תומר רוזנר, אותו גוף מרחבי שייתן שירותי הולכה וטיפול לכלל המרחב ואלו סעיפים יחולו לגביו. אז, בהקשר הזה מה שמוצע, בנוסף להגדרה שהייתה מונחת בפניכם, להחריג מההגדרה חברה, כלומר לא להחיל את ההוראה הזאת גם לעניין סעיף 3(ב), שזה סעיף שהוא לא רלוונטי לעניין הזה, והסעיף שנוגע לתאגוד של רשויות מקומיות. התאגוד בתאגידי מים וביוב – זה לא רלוונטי בהקשר הזה.

מוצע למחוק את ההחרגה מסעיף 8(ב). כלומר שיחול סעיף 8(ב) לחוק שעניינו הסכמי עבודה אפשריים בין חברת הביוב לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתה עכשיו מדבר עם עצמך. תסביר לנו במהות, במילים, בעברית. עזוב עכשיו 8(ב), 8(ד). מה אתה מתכוון פה במהות? הגדרת חברה – עד היום יש חברה, יש הגדרת חברה בחוק. מה אתה רוצה לשנות?
דודי קופל
אז אני אסביר: הטכניקה שבה החוק הזה עבד קודם והמשכנו לעבוד גם עכשיו, זה שיש הגדרת חברה. עכשיו, יש לנו כל מיני סוגים של גופים בחוק הזה. יש תאגיד מים וביוב רגיל שאנחנו מכירים. זו החברה הקלאסית, בסדר? בכל מקום שיש חברה, ודאי שזה גם תאגיד מים וביוב.

בזמנו, כשהיה את התיקון של תאגידים אזוריים, אז הוסיפו. אמרו: בחלק מהמקומות שמתכוונים לחברה, הכוונה גם לחברה אזורית. בסדר? עכשיו, אנחנו אומרים: בחלק מהמקומות שכתוב בהם חברה, הכוונה גם לחברת ביוב. והסעיפים שמתייחסים - - -
היו"ר דוד אמסלם
מה ההבדל בין חברה אזורית לחברת ביוב לחברה רגילה? לא הבנתי. יש חברה? כתוב חברה?
דודי קופל
כן.
היו"ר דוד אמסלם
יש חברת ביוב? יש חברת אוכל? לא משנה מה. חברה זו חברה. לא הבנתי - - -
דודי קופל
- - -
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
מה ששם נכנס לתכולת החברה – חברה. יש הגדרה של חברה. מה אנחנו צריכים - - -? מה, עכשיו נמציא הגדרות?
דודי קופל
אני לא משנה הגדרות, אלא בגלל שיש הבדלים מהותיים בין סתם תאגיד מים וביוב לבין חברת ביוב, ולו רק מבחינת התפקידים; למשל: תאגיד מים וביוב נותן שירותי מים. חברת ביוב נותנת רק שירותי ביוב. אז כל ההוראות שחלות לגבי מים לא רלוונטיות לחברת ביוב.
אודי אדירי
זה איזה הוראות בחוק תאגידי מים וביוב חלות על חברת ביוב.
שירה ברגמן
ויותר מזה: יש גם הרבה הוראות שחלות על תאגידים אזוריים שהן לא וולונטריות, שאנחנו רצינו בפירוש להגיד: זה לא חל. לכן, היה חשוב לעשות את ההבחנה הזאת בין חברה אזורית רגילה לבין חברת ביוב, שזה משהו חדש וולונטרי.
אודי אדירי
- - -
יעל גרמן (יש עתיד)
שאלה: מה עם אשכול שדנו בו? ניהול חברה כולל גם אשכול?
היו"ר דוד אמסלם
לא, לא, לא, לא, עזוב אשכול. עזוב. לא קשור. לא, לא. תתקדם.
יעל גרמן (יש עתיד)
אתה בטוח שאתה לא - - -?
היו"ר דוד אמסלם
כן. עזבי, אני לא שם. אשכול זה אשכול. עזבי. אנחנו לא - - -
חנה פרנקל
אשכול זה בעולם של רשויות מקומיות - - -
היו"ר דוד אמסלם
חבר'ה, לא לענות. אני רוצה להתקדם ולא להיתקע על החברה הזאת שבועיים.
דודי קופל
הדבר הבא זה סעיף 26(ד). זה תיקון טכני. זה סעיף משלים לעניין של השאלת עובדים, שזה הוחרג מהוראות החוק.
תומר רוזנר
אוקיי. פה תעצור, כי פה נבהיר שיש מחלוקת שלא נפתרה עדיין.
היו"ר דוד אמסלם
על מה? לא הבנתי. על מה?
תומר רוזנר
אוקיי. חברה רגילה, תאגיד מים וביוב – יש הסדר בחוק שמאפשר שאילת עובדים מהרשות המקומית לצורך תפעול החברה. ויש תנאים: איך יכולים לשאול, איך לא יכולים לשאול. לגבי חברת הביוב מבקשת הממשלה שאותו הסדר שמאפשר שאילת עובדים לא יחול.
היו"ר דוד אמסלם
למה?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
למה?
ניר וילנר
כי תהיה רק העברת עובדים.
היו"ר דוד אמסלם
מה?
ניר וילנר
שיהיה רק העברת עובדים ולא שאילת עובדים.
היו"ר דוד אמסלם
אז אני אסביר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אבל סיכמנו את זה בישיבה הקודמת, היועץ המשפטי תומר רוזנר.
תומר רוזנר
לא סיכמנו - - -
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו התחלנו את החוק. איזו ישיבה קודמת? לא הקראנו כלום.
תומר רוזנר
לא, לא, הקראנו - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
הקריאו את מה שרוצים לעבוד עליו.
אודי אדירי
לא, הקריאו. אדוני היושב ראש, חצי חוק הקריאו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
חצי חוק הקראנו כבר.
היו"ר דוד אמסלם
אוקיי.
תומר רוזנר
כן, כן, כן.
קריאות
- - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
לא קיבלנו את ההסתייגות הזאת.
היו"ר דוד אמסלם
למה אנחנו חוזרים אחורה?
יעקב אשר (יהדות התורה)
לא קיבלנו את ההסתייגות הזו בישיבה הקודמת.
דודי קופל
כיוון שאלו הערות - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני אסביר, אני אסביר.
תומר רוזנר
- - - אמרת להם: לכו, תשבו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
כן?
תומר רוזנר
כן.
יעקב אשר (יהדות התורה)
היועץ המשפטי תומר רוזנר מזכיר לי שיכול להיות שאמרתי להם בסוף: תשבו, תנסו להגיע. אבל הדעה שלנו הייתה לתת את המנגנון - - -
היו"ר דוד אמסלם
יכול להיות.
ההיגיון הוא מאוד פשוט
יש מה שנקרא תקופת מעבר. זה היה הסיכום. למה הייתה השאלה? מפני שכשעברנו, בעצם העברנו את העסק הזה מהעירייה לתאגיד, אלה היו עובדי עירייה. אז היו שתי אופציות: או שמשאירים אותם בעירייה או שמעבירים אותם לתאגיד. אבל הם עובדי עירייה, הם לא רוצים להיות עובדי תאגיד. בעירייה יש זכויות של הקביעות ומה שאתה לא רוצה. אז אמרו: תקשיבו, אנחנו נשאל אותם לעשר שנים. למה עשר שנים?
קריאה
עד אז יפרשו.
היו"ר דוד אמסלם
הנחת העבודה הייתה: הם, בין כה וכה, 20-15 שנה כל אחד עובד. עוד עשר שנים הם כבר יגיעו כמעט לפנסיה.
תומר רוזנר
כשייצאו לפנסיה.
קריאה
זו הפנסיה.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, אני מספר לך מה ההיגיון בהשאלה.

עכשיו, כאן אנחנו עושים בקטע הטכני אותו דבר. לכאורה, זה אצל העיריות - - -
שירה ברגמן
לא, אבל זו בדיוק הנקודה. כי במרבית המקרים האחריות היא אצל התאגיד. כלומר, זה בין תאגיד לתאגיד. אז כאן, הרציונל הזה של המעמד כעובד עירייה הרבה פחות חזק, מכיוון שאין לך עובד - - -
היו"ר דוד אמסלם
אוקיי.

עכשיו, נניח שעכשיו הוא עובד תאגיד.
שירה ברגמן
אז הוא יעבור. אנחנו מאפשרים לעבור.
קריאה
מה זה, עובד במועצה אזורית? עובד במועצה אזורית?
היו"ר דוד אמסלם
הוא עובד תאגיד ונניח שיש לו זכויות בתאגיד. הרי גם בתאגיד נוצר איזשהו גולם. עכשיו, הוא גם פיתח לעצמו תרבות ארגונית וכל זה. הרי גם הבחור לא רצה לעזוב את העירייה. התפתה. הוא נמצא בסביבה ארגונית כבר. יש לו תנאים. הוא יודע, קם בבוקר, יודע איפה הכיסא שלו.

דרך אגב, אני רוצה להסביר לכם משהו אמיתי: לפעמים, כדי להזיז עובד שלי, באותה עמדה, מהכיסא הזה לכיסא הזה, הייתי מדבר איתו שבועיים. איתי. למה?
שירה ברגמן
נכון - - - במגזר ציבורי.
קריאה
אבל יש הבדל גדול.
היו"ר דוד אמסלם
לא, לא עניין של מגזר ציבורי. כל בן אדם זה עולם ומלואו. כשמזיזים אותנו, זה גם מפריע לנו. מזיזים אותנו מחדר לחדר, לפעמים זה מפריע לנו.
יעל גרמן (יש עתיד)
- - -
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, בן האדם נמצא בסביבה ארגונית כלשהי. למה לא לאפשר השאלה? מה יקרה לכם בקטע הטכני? להשאיל אותו.
חנה פרנקל
אפשר לנסות, ברשותך?
היו"ר דוד אמסלם
כן.
חנה פרנקל
העולם של ההשאלה בתאגידי מים וביוב – ואני הייתי מעורבת ועשינו את כל התיקון – נולד מזה שתאגוד היה מהלך כפייתי. ובאמת לא היה מקום להשאיר ואקום עם עובדים שלא עברו, והיה צריך לתת את פתרון הביניים. ואנחנו בעולם אחר בהיבט הזה – וולונטרי. שיושבים - - -
תומר רוזנר
זה סתם חסם.
יעל גרמן (יש עתיד)
- - - לא ירצו - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני אגיד לך מה הבעיה שלי. הבעיה שלי היא אחרת: יכול להיות שמלמעלה המנהל או ראש הרשות הוא וולונטרי, אבל בדרך הוא דורס את כל העובדים. הם לא רוצים. אז לכן אני בא מהזווית של העובד.

למה זה מפריע לכם? הרי בסוף מה יקרה? יש ארגון עובדים – שהוא יעשה משא ומתן. ככל שהארגון מרגיש פחות חשש שהעובדים שלו ייפגעו, כך יותר קל לו. אז הוא אומר: אתה יודע מה, עזוב. אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. זה ארץ לא זרועה. אנחנו לא יודעים. יכול להיות שזה טוב, יכול להיות פחות. דרך אגב, היום תחזיר את העובדים מהגיחון לעירייה – הם לא רוצים לחזור. עכשיו, אתה תאפשר לו, תעביר אותו – מה שנקרא, תן לו נחיתה רכה. תגיד לו: אתה יודע מה? עזוב. שלב ראשון, בוא, תשאיל אותם. לא טוב להם? יחזרו. אני אומר לך שהלכה למעשה מה שיקרה, הם יעברו בפחות חשש ויתאקלמו שם וטוב להם שם. סביר להניח שהתנאים שם יותר טובים. כי אחרת, הם לא יעברו.
חנה פרנקל
רק משפט אחרון אני אומר: בתסריט של וולונטריות אנחנו רואים הכול. יכול להיות השאלה, יכול להיות פיצויים מוגדלים, יכול להיות - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז מותר לו הכול.
חנה פרנקל
הכול יכול להיות. אנחנו רוצים שהמהלך הזה יצליח, אנחנו מאמינים בו, לא כופים. אבל ברגע שאתה מסלים את האפשרות הזאת, המותווית, היא הופכת להיות סוג של חובה על הצדדים.
היו"ר דוד אמסלם
לא.
תומר רוזנר
- - -
היו"ר דוד אמסלם
לא.
יעל גרמן (יש עתיד)
תגיד: רשאי. תכתוב: רשאי להשלים.
חנה פרנקל
ואם לא נגיד אז לא? ודאי שכן.
יעל גרמן (יש עתיד)
אוההה, באמת. ודאי שלא.
היו"ר דוד אמסלם
קודם כל, אם הכול וולונטרי אז זה מצוין. חשבתי שהוולונטריות בהתחלה היא רק בכניסה, אבל אחרי שמעבירים, הכול נהיה אחרת. אבל אם אתם מאפשרים לארגון - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
מה "מאפשרים"? הוא כרגע אמר שהוא לא מאפשר. הוא מבטל בדיוק את הסעיף שמאפשר.
היו"ר דוד אמסלם
בדיוק.
יעל גרמן (יש עתיד)
אז זה פשוט לא נכון. זה לא מדויק מה שאת אומרת.
חנה פרנקל
זה לא נכון.
יעל גרמן (יש עתיד)
מה "לא נכון"? זה מה שהוא הסביר לנו: שהוא מבטל את הסעיף שמאפשר להשאיל עובדים. מה? אז או שהוא אומר לא נכון או שאת אומרת לא נכון, אבל שניכם לא מדברים באותה שפה.
חנה פרנקל
תראי, הסעיף הזה, יש בו הבנייה של השאלה עד עשר שנים וכולי.
יעל גרמן (יש עתיד)
הוא - - - מבטל את סעיף 827.
חנה פרנקל
נכון, נכון.
יעל גרמן (יש עתיד)
היושב ראש שאל בצדק מהו? גם אני לא ידעתי, והוא הסביר: זה סעיף שמאפשר להשאיל. אז אם הוא מבטל את הסעיף שמאפשר להשאיל, זאת אומרת שאי אפשר להשאיל. אז למה להטעות אותנו?
יעקב אשר (יהדות התורה)
הוא כבר לא וולונטרי.
חנה פרנקל
אני לא מטעה אותך. הסעיף הזה אומר הרבה מאשר לאפשר או לא לאפשר. הוא סעיף שמבנה את ההשאלה לעשר שנים בתנאים מסוימים. אנחנו מצהירים פה באופן ברור כי מי שיפעיל את - - - שאין ספק שגם - - -
היו"ר דוד אמסלם
הבנתי. הגברת חנה פרנקל, הבנתי. זו העמדה שלכם.

אני חוזר אליך, היועץ המשפטי, דודי קופל. תקשיב, אז אם ככה, תורידו את - - -. אתה שומע מה הם אומרים. אז תנסח את זה ככה שהמעברים יהיו אפשריים.
תומר רוזנר
תאפשר שאילת עובדים ללא הגבלה.
היו"ר דוד אמסלם
תתאפשר כל ורסיה – השאלת עובדים - - - מה אכפת לך?
קריאה
לא, לא בתנאים - - -
חנה פרנקל
לא. לאו דווקא בתנאים האלה - - - שאין מניעה בוולונטריות - - -
תומר רוזנר
באיזה תנאים שהם רוצים.
היו"ר דוד אמסלם
- - - למה להגביל אותך?
תומר רוזנר
בלי תנאים.
היו"ר דוד אמסלם
תן להם להתנהל.
תומר רוזנר
אין בעיה.
היו"ר דוד אמסלם
לאן שיגיעו – יגיעו.
תומר רוזנר
אין בעיה.
חנה פרנקל
- - - זה משהו אחר.
היו"ר דוד אמסלם
- - -

אוקיי. הלאה. ההקראה.
דודי קופל
הסעיף האחרון בהגדרת חברה זה רק לעניין - - -
היו"ר דוד אמסלם
איזה סעיף? איזו הגדרה? איפה זה?
דודי קופל
אנחנו עדיין בחברה.
תומר רוזנר
הוא מוסיף עכשיו דברים שאתה לא רואה. הוא מוסיף דברים שאתה לא רואה, כי זה סוכם לפני שעה.
דודי קופל
לא, לא. זה הנוסח שמצוי בפני כל - - -
היו"ר דוד אמסלם
איזה סעיף? תגיד לי.
דודי קופל
אנחנו עדיין בהגדרת חברה.
היו"ר דוד אמסלם
כן, אבל איזה סעיף?
דודי קופל
29(א) ו-29(א)(1). אנחנו נציג יותר מאוחר את - - - שביצענו שם.
תומר רוזנר
קודם כל, הוא רוצה לדעת איפה הוא נמצא. תגיד לו איזה עמוד.
דודי קופל
עמוד 1, הגדרת "חברה".
היו"ר דוד אמסלם
איזה סעיף?
קריאה
(1)(ב)(2).
היו"ר דוד אמסלם
(1)(ב)(2)?
קריאה
כן.
קריאה
כן.
דודי קופל
(1)(ב)(2).
קריאה
כן.
היו"ר דוד אמסלם
"חברת ביוב, למעט לעניין סעיפים - - -".
דודי קופל
כן.
היו"ר דוד אמסלם
וואלה, אתם גדולים.
תומר רוזנר
אני פה רוצה לומר: הטכניקה שנבחרה פה היא טכניקה בלתי נסבלת.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, למה אתם כותבים ככה סעיף? זה נשמע לך הגיוני? זה נשמע לי כמעט, אתה יודע מה? זה מצטרף, הכול, לכל הקודים שיש לי לכרטיסי האשראי. נראה לך שעכשיו אני אשאל אותך מה זה סעיף 2? בוא, תפתח לי את סעיף 2. אחרי זה מה זה סעיף 3(א). תראה מה עשיתם – בדיחה.
דודי קופל
אנחנו פעלנו לפי הדרך שבה נוסח החוק עד כה. אנחנו לא חידשנו פה שום דבר.
תומר רוזנר
לא, לא, לא. יש פה בעיה בניסוחים. אני גם הסברתי. אנחנו גם חושבים שהבעיה בניסוחים, אבל זו השיטה שנבחרה - - -
היו"ר דוד אמסלם
הגברת שירה ברגמן, תסבירי לי את הסעיף. תסבירי לי את סעיף (1)(ב)(2). בבקשה. "חברת ביוב, למעט לעניין סעיפים 2, 3(א) - - -". מה זה 3(א)?
רעיה עדני
זה הפך להיות 3, אל תדאג.
היו"ר דוד אמסלם
ואחרי זה סעיפים 4, 5, ו-6 עד 6ט. אחרי זה סעיפים 9, 10(א), 11 עד 13, 26(ג) ו-(ד), 29(א) ו-(א1), 30 עד 32.
תומר רוזנר
בינגו.
היו"ר דוד אמסלם
תשמע, בחייך. זה באמת נראה לי כמו המשחק הזה של הבינגו.
תומר רוזנר
זה גם יותר בעיות משפטיות לא פשוטות.
שירה ברגמן
אנחנו הקראנו את הסעיף הזה בדיון הקודם וקיבלנו הערות. היום בבוקר הטמענו הערות חדשות בתוך הסעיף הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אבל הפתרון של ההערות האלה לא זה.
שירה ברגמן
ואני מציעה שנתייחס להערות שדנו בהן. אין שום בעיה. אתה רוצה לבחון? תבחן. סעיף 3, אוקיי? סעיף 3 מדבר על ההקמה של החברות, אוקיי? ולכן אמרנו: בגלל שיש כאן מסלול נפרד וייחודי להקמה של חברות, החרגנו את סעיף 3(א) ו-3(ב). אוקיי?
נירה סלומון
אז 3(א) ו-(ב) או סעיף 3 כולו? סליחה שאני - - -
קריאה
סעיף 3 כולו?
דודי קופל
סעיף 3(א) ו-(ב). סעיף 3(א) ו-(ב).
שירה ברגמן
סעיף 3(א) ו-(ב).
דודי קופל
סעיף 3(א) ו-(ב).
קריאה
סעיף 3(א) ו-(ב).
שירה ברגמן
זה מה שכתוב בנוסח. כן.
נירה סלומון
נאמר אחרת על ידי הגברת רעיה עדני.
שירה ברגמן
לא, לא.
קריאה
- - -
שירה ברגמן
סעיף 3(א) ו-(ב), כפי שמופיע בנוסח לפניכם.

סעיף 29 הוא הסעיף שמדבר על העברה של פעילות חיונית בין חברות. כלומר, גם היום מאפשר, בין תאגידי מים וביוב, להעביר צנרות או אחריות בין השתיים.

בשיחה שלנו עם מרכז השלטון המקומי דיברנו על זה שהם מבקשים לקבל הסכמה של מועצת הרשות המקומית כאשר עושים כאלה העברות של פעילויות חיוניות, מכיוון שיש כאן פתח – שהוא פתח שלא התכוונו לפתוח – להעביר את שירותי המים, לדוגמה. שזה באמת מרחיק לכת ולא הייתה כוונה כזאת. לכן, החרגנו עכשיו את הסעיף הזה כי כתבנו סעיף חדש שמדבר על הצורך באישור כאשר מעבירים בין חברה קיימת לבין חברת ביוב.
היו"ר דוד אמסלם
עדיין, הסעיף הזה הוא סעיף – לא רק שהוא לא ברור. לא יכול להיות בספר החוקים של מדינת ישראל דבר כזה.
קריאה
זה לא קריא.
קריאה
למה?
קריאה
גם כיום.
שירה ברגמן
למה? הוא קיים.
תומר רוזנר
בגלל שזה קיים במקום אחד, זה לא אומר שצריך לחזור על טעות.
היו"ר דוד אמסלם
שאלת אותי, תקשיב: אתה בסוף יכול לכתוב את כל הסעיפים במספרים. אתה יכול לכתוב לי פה איזו רשימה, איזה 20 מספרים – אני לא מבין אותם. עכשיו, אם אני צריך להבין אותם, אז תעשה אותם, תפשט אותם, תכתוב אותם בעברית ואל תפנה אותי ל-20 סעיפים בספר החוקים של מדינת ישראל. אז או שאני אגיד לך: תביא לי כל סעיף וסעיף, ואז אני אעבור על זה, רק על הסעיף הזה יום. ואז שהם לא יגידו לי: אדוני היושב ראש, למה אתה לא גומר את החוק? או שתעשה לי אותו בעברית, כתוב בעברית צחה, בהתעלם מחוקים אחרים. תפרט לי אותו בעברית.
שירה ברגמן
אני חושבת שיש הבדל בין - - -. אני מקבלת כמובן - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתה מבין? בסופו של דבר, אני יושב כאן. הרי ממה נפשך? אם אני לא צריך לשנות את זה, אז תעשה מה שאתה רוצה. ואם אני צריך לשנות את זה, אז אני צריך להבין מה אני עושה. זה אני, זה אנחנו. אבל אתה לא יכול לכתוב לנו את זה ככה.
דודי קופל
אין שום בעיה שנסביר כל דבר.
היו"ר דוד אמסלם
תסביר.
שירה ברגמן
אני רק אגיד שלמעט מה שאני הסברתי ברגע זה, ויש עוד סעיף אחד שאפשר גם להגיע אליו - - -
היו"ר דוד אמסלם
עזוב, עזוב, עזוב. אני אתחיל איתך. בסדר.

"חברת ביוב, למעט לעניין סעיפים 2 - - -". מה זה סעיף 2?
דודי קופל
סעיף 2 זה סעיף ההגדרות.
תומר רוזנר
כן. זה הסעיף שבו אנחנו נמצאים.
היו"ר דוד אמסלם
מה זאת אומרת?
דודי קופל
בכל מקום בהגדרה שכתוב "חברה", אין הכוונה לחברת ביוב.
תומר רוזנר
גם פה? גם בהגדרה הזו?
היו"ר דוד אמסלם
לא חברת ביוב?
דודי קופל
כן.
היו"ר דוד אמסלם
אז יש לנו חברת ביוב שהיא בעצם לא חברת ביוב?
תומר רוזנר
שהיא לא חברת ביוב.
דודי קופל
לא. יש לנו חברה שהיא לא חברת ביוב.
שירה ברגמן
יש חברה שהיא לא חברת ביוב.
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנתי. אני שואל שאלה: מה זה סעיף 2? סעיף 2 בעצם מגדיר מה זו חברה?
דודי קופל
כן.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, אתה אומר שחברת ביוב זו לא חברה כמו שאנחנו מכירים אותה. זה משהו אחר.
דודי קופל
אני אומר שכאשר אנחנו קוראים את ההגדרות בסעיף 2 ומופיעה שם המילה "חברה", אין הכוונה לחברת ביוב.
היו"ר דוד אמסלם
אז מה הכוונה?
דודי קופל
הכוונה היא לתאגיד מים וביוב.
תומר רוזנר
אבל ההגדרה הזאת היא גם הגדרה של חברה. המיעוט הזה יוצר, מה שנקרא, ואני אמרתי את זה בישיבה הקודמת, את פרדוקס השקרן מכרתים. שזה אומר: אני איש כרתים, וכל אנשי כרתים שקרנים.
חנה פרנקל
לא, סליחה.
תומר רוזנר
מה לעשות.
חנה פרנקל
סליחה. חברים. אפשר להגיד? אנחנו חיים את החוק הזה. אנחנו יושבים על מודל קיים. כבר היום, כשתיקנו חברות אזוריות, אז ההגדרה - - -
תומר רוזנר
עשו טעות.
חנה פרנקל
אז כבר, אם עשו טעות, אז כל העולם עשה טעות. כי משרד המשפטים, מי שניסח פה.
תומר רוזנר
יכול להיות.
חנה פרנקל
כבר היום, בהגדרה של חברה, זה כולל גם חברה אזורית. להזכיר לכם, תיקון של לפני שלוש שנים. ובטכניקה הניסוחית: כשעושים חברה אזורית, שיעשו עוד. עזוב את התיקון של היום. החריגו את סעיף ההגדרות. אחרת, יוצא פה משהו - - -

אבל אדוני היושב ראש, זו לא המהות. אם אתם רוצים לתכלל את אותם הסעיפים שהוצאנו, אפשר להגיד את זה במילים. עדיין צריך לקודד את הסעיפים כי אנחנו לא בדקלרציה. בחקיקה זה דיני נפשות. אנשים צריכים בדיוק להבין מה מותר, מה אסור. אבל בשביל ההסבר, אנחנו בעצם החרגנו, אם אפשר לתכלל, את כל ההוראות שנוגעות בהקמת החברה.
היו"ר דוד אמסלם
הבנתי, הבנתי. אני רוצה לעבור אחד-אחד.
חנה פרנקל
אז זהו.
היו"ר דוד אמסלם
סעיף 3(א) – מה זה? אז אתה אומר לי: חברת ביוב למעט סעיפים 2 - - -
חנה פרנקל
- - - זה הגדרה.
דודי קופל
סעיף 3(א) מתייחס להקמה של תאגיד מים וביוב. זה לא רלוונטי - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתה מדבר איתי על חברה עכשיו.
דודי קופל
נכון.
חנה פרנקל
כן - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז למה אתה לא כותב: חברת מים, למעט תאגיד מים וביוב, ואז אנחנו נבין את זה בעברית.
רעיה עדני
כי בחוק לא מוזכר תאגיד.
היו"ר דוד אמסלם
בחוק זה, חברת ביוב, למעט תאגיד מים וביוב.
דודי קופל
לא. זה לפעמים נכון ולפעמים לא נכון. נצטרך להתייחס לכל סעיף באופן ספציפי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
זה מה שמההתחלה היה צריך לעשות.
חנה פרנקל
אין תאגיד - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
אין ויכוח על המהות.
חנה פרנקל
אין מילים: תאגיד מים וביוב בחוק. זה ז'רגון. בחוק תאגידי מים וביוב, לתאגיד מים וביוב קוראים חברה. לא המצאנו את זה. זה 15 שנה קיים.
היו"ר דוד אמסלם
ואתם עברתם בחוק. איפה שכתוב מים וביוב, החרגתם אותו פה?
דודי קופל
לא. במקרים מסוימים, איפה - - -
חנה פרנקל
לא רלוונטי.
היו"ר דוד אמסלם
איך אני יודע מה כן ומה לא? הרי אני צריך להצביע על משהו.
דודי קופל
אני אסביר כל דבר, כמובן.
שירה ברגמן
אין שום בעיה להסביר. אני רק אגיד שלפחות מה שאנחנו התכוונו לעשות זה להסביר את השינויים, כמו שעשיתי שניים מתוך השלושה. כן?
היו"ר דוד אמסלם
כן.
שירה ברגמן
מה זאת אומרת? זה תזכיר החוק שהופץ. כלומר, זה מונח לפני כל - - -
היו"ר דוד אמסלם
על מה אתם מצביעים? היא מסבירה לי את ההבנה. מה את רוצה להגיד?
נירה סלומון
בהמשך למה שאמרת, אדוני, לא רק שאתה צריך לראות איזה סעיפים הוחרגו מההגדרה של חברה, אתה גם צריך לראות איזה סעיפים חברת ביוב נחשבת לחברה. למשל: סעיפי העונשין שחלים - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני לא שם. תביני טוב מה את עושה. אני עוד לא שם. למה אמרתי לך - - -? בגלל שאני עוד בהתחלה. אני לא מצליח להבין. אז את אומרת לי שיש בעיה בעוד מקום?
נירה סלומון
לא, זה לא מה שאמרתי, אדוני.
היו"ר דוד אמסלם
נו? אז מה?
נירה סלומון
אמרתי: כאשר אתה רואה את ההגדרה מה זו חברה לעומת חברת ביוב; מתי חברת ביוב היא חברה ומתי חברת ביוב היא לא חברה; אתה לא יכול רק להתייחס לסעיפים שאליהם הפנו כלמעט. אתה צריך גם להתייחס לסעיפים שבהם חברת ביוב היא חברה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
- - -
קריאה
וצריך לעבור על כל החוק.
קריאה
ואת זה אנחנו לא רואים גם אם נעבור על החוק.
היו"ר דוד אמסלם
אני מבקש שכשנדון, ננסח את זה במשהו קצת יותר ידידותי שאנחנו מבינים. בסדר? זה לא הגיוני. דרך אגב, אני לא נתקלתי עדיין בסעיף כזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אם אתם הייתם באים ואומרים: אין שום דרך בעולם לנסח את זה אחרת, אז גם היינו מרימים ידיים. בסדר.
דודי קופל
יש, אבל - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
אם יש - - - ליושב ראש: אני לא רוצה להוציא תחת ידי דבר כזה - - -
שירה ברגמן
- - -
היו"ר דוד אמסלם
מר אלון זסק.
אלון זסק
מה?
היו"ר דוד אמסלם
אתה מקדם אותנו במשהו?
אלון זסק
אני משתדל.
היו"ר דוד אמסלם
נו.
אלון זסק
תנו לי לדבר.
היו"ר דוד אמסלם
בבקשה.
אלון זסק
זה כאילו איזשהו שעטנז. אז או שאתה בא מימין או שאתה בא משמאל. עכשיו, יש לך שתי אופציות: להתחיל להגדיר את הכול מההתחלה, ואז זה מורכב לא פחות; או להשתמש בפלטפורמה שהייתה קיימת עד היום ולעשות לה את השינויים הנדרשים.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אתה יודע שבסוף טלאי על טלאי על טלאי על טלאי על טלאי לאן מבין אותנו. ובסוף, אתה מבין, אתה יכול לעשות טלאי אחד ועוד אחד, אתה מבין? בבגד, תחשוב, אתה יכול לשים כמה טלאים, אבל בסוף, אם כולו טלאים, תקנה חדש. זה מה שקורה פה.
תומר רוזנר
אדוני היושב ראש, אפשר לנסות לעזור?
היו"ר דוד אמסלם
בוודאי.
תומר רוזנר
אני הבנתי מהיועצת המשפטית רוני טיסר שנציגי הממשלה הביעו נכונות לנסח את העניין הזה מחדש.
יעל גרמן (יש עתיד)
יפה.
תומר רוזנר
הרי על המהות אין ויכוח.
היו"ר דוד אמסלם
אין ויכוח.
תומר רוזנר
אז בוא, תיתן לנו את האפשרות לאחר הישיבה הזאת את הזכות לנסח מחדש.
היו"ר דוד אמסלם
תנסחו. יפה.
שירה ברגמן
מה זה? לא - - -
רוני טיסר
- - -
רעיה עדני
- - -
תומר רוזנר
אז כן או לא? אם אין נכונות - - -
דודי קופל
- - - לציין שכל - - - הסעיפים - - - היינו אומרים: אחרי חברה יבוא וחברת ביוב. כלומר, זה לא יהיה יותר ברור. אנחנו יכולים להסביר את זה בדיוק כמו שהיינו מסבירים. זה היה נעשה - - -
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, בגדול, מה שאתה אומר לי שחברת ביוב, לטובת סעיפים מסוימים היא בעצם לא דומה לתאגיד מים וביוב, ולמקרים אחרים היא כן דומה.
קריאות
נכון.
יעקב אשר (יהדות התורה)
נכון.
קריאה
בדיוק.
דודי קופל
כן.
היו"ר דוד אמסלם
אוקיי. זה מה שאתה אומר לי.
חנה פרנקל
נכון. ל-20 סעיפים היא לא דומה.
היו"ר דוד אמסלם
אז בואו תשתדלו לנסח את זה. אני לא הייתי מביא סעיף כזה בגלל שהוא לא אינטליגנטי להציג אותו ככה. אתה צריך להבין. זה לא הגיוני. או שבאותו סעיף, שם תשנה. כשאנחנו נגיע למה זה רלוונטי, אז תשנה את זה. - - - לא, אז לא.
קריאה
- - -
דודי קופל
אנחנו נעשה מאמץ.
היו"ר דוד אמסלם
טוב, בואו נתקדם.
דודי קופל
טוב, אז אני עובר לסעיפים הבאים שסוכם - - -
היו"ר דוד אמסלם
או, דרך אגב, כשאתה מתייחס לשינויים אתה יכול להתייחס לשינויים הפוזיטיביים ולהגיד: מה שלא נכנס לתכולה הזאת לא קיים.
קריאה
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
לא להעביר אותי בכל סעיף וסעיף וסעיף, איפה כתוב. זו דוגמה. אני לא חייב להגיד מה כן ומה לא. אני יכול להגיד מה כן, ומה שלא כן זה לא, ולא לפרט את הכול.
קריאה
אבל אם ה"כן" - - -
דודי קופל
ויש הרבה יותר כן מאשר לא.
שירה ברגמן
הרבה יותר כן.
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנתם. אז תעשו את ה"כן". לא משנה. אתה לא חייב לפרט מה כן ומה לא. אני לא חייב לפרט שאם אני בוחר שלושה צבעים, אז איזה צבעים אני לא בוחר.
קריאה
שזה בדיוק מה - - -
היו"ר דוד אמסלם
הרי אנחנו נגיע לסעיפים. אז אתה מתייחס לסעיף. אתה אומר מה שלא - - -
איתי חוטר
הבעיה היא שלא נגיע. הם מדלגים על זה - - -
היו"ר דוד אמסלם
טוב. הלאה, בואו נתחיל. הבנתי. בואו נתקדם, אבל לא חשוב.
דודי קופל
נעבור לתיקון הבא. התיקון הבא – אנחנו בעמוד 2, בסעיף (1)(ה), בהגדרה "ספק שירותי ביוב". בסדר? אז מה - - - זה תיקון מבהיר, שאחרי רשות מקומית, לרבות מועצה אזורית ואיגוד ערים. ההגדרה כבר כללה את המועצה האזורית ואיגוד הערים. סוכם להוסיף את זה ליתר בהירות של ההגדרה.
שירה ברגמן
לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה.
דודי קופל
אנחנו בעמודים 2 ו-3.
היו"ר דוד אמסלם
איזה סעיף?
דודי קופל
(1)(יא).
נירה סלומון
סליחה. דילגת על תיקון לסעיף (1)(ז) - - - עכשיו.
דודי קופל
זה סוכם בדיון הקודם. זה סוכם בדיון הקודם.
היו"ר דוד אמסלם
מה שסוכם בדיון הקודם לא נפתח.
נירה סלומון
אז יש כאן מילה שאתם שכחתם למחוק, שזה מי שמקבל ממנה שירותי הולכה, לא מי שמקבל ממנה - - -
דודי קופל
בסדר, אנחנו רואים.
היו"ר דוד אמסלם
אני לא פותח חזרה את הדיון. מה שחבר הכנסת יעקב אשר סיכם - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
לא, לא, אבל שהיועץ המשפטי - - -
היו"ר דוד אמסלם
אין בעיה, אין בעיה. אני לא חוזר אחורה. מתקדמים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
או שעברנו אותו.
היו"ר דוד אמסלם
הלאה.
נירה סלומון
סליחה, שוב אתה דילגת. סליחה. סליחה. בסעיף (1)(י) אנחנו הסכמנו בדיון הקודם שחלק משירותי ההולכה והטיפול יהיו גם - - -
דודי קופל
כן, אבל זה בנוסח.
נירה סלומון
לא.
דודי קופל
זה בנוסח.
נירה סלומון
אנחנו לא מדברים על נוסח, עורך הדין דודי קופל, ואני מבקשת שיושב ראש הוועדה יחליט אם מדובר בהערה רלוונטית או לא.
היו"ר דוד אמסלם
היועץ המשפטי תומר רוזנר, על מה מדובר?
תומר רוזנר
אני לא יודע. אני לא שמעתי.
נירה סלומון
זה הלך בדיוק כך: בשירותי ההולכה והטיפול אנחנו סיכמנו שני נושאים.
היו"ר דוד אמסלם
איזה סעיף?
נירה סלומון
סעיף (1)(י). סעיף קטן (1)(י) – הגדרת שירותי הולכה וטיפול.
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו עדיין בהגדרות, נכון?
יעקב אשר (יהדות התורה)
כן, כן.
נירה סלומון
נכון, אבל הפנו אותנו לסעיף - - -
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו עדיין מתווכחים על ההגדרות גם?
נירה סלומון
נכון, אדוני.

בשירותי הולכה וטיפול אנחנו הסכמנו שחלק - - -
היו"ר דוד אמסלם
"- - - שירותי ביוב הכוללים את אלה: הולכת שפכים, טיהורם, סילוקם - - -".
תומר רוזנר
מה הטענה?
יעקב אשר (יהדות התורה)
שתזכיר לנו.
איתי חוטר
סיכמנו שזה יהיה לרבות - - -
קריאה
- - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
הפוך, היועץ המשפטי תומר רוזנר.
תומר רוזנר
נכון. התשובה היא נכון. סיכמנו שזה יכלול גם את השירותים המפורטים בפסקאות (3) ו-(4) להגדרה פעילות נוספת.
יעל גרמן (יש עתיד)
נכון. שיהיה להם רווח. שיוכלו להרוויח.
נירה סלומון
זאת אומרת שזו מכירה והשבה - - -. לא יעלה על הדעת - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
אני אגיד לך מה יהיה דבר מהותי פה. אמרנו: מהבוצה הם יכולים לעשות חשמל ולהכניס הכנסות לאותו תאגיד. לא לחסום אותם. לתת להם גם פעילות אחרת - - -
תומר רוזנר
ללא צורך ברישיון נוסף.
יעקב אשר (יהדות התורה)
ללא צורך ברישיון נוסף.
יעל גרמן (יש עתיד)
- - - יוכלו להפעיל אנשים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
זה היה מהותי.
קריאה
אבל זה סוכם. למה זה לא תוקן?
קריאה
וקשה לומר שזה נוסח.
קריאות
- - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
ואם זה סוכם ולא הוטמע, אז זה לא בסדר.
קריאה
זה סוכם.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אבל לא הוטמע.
דודי קופל
אבל אני אסביר: אנחנו הטמענו לכאן שינויים שסוכם עליהם בדיון הקודם. אנחנו מקבלים אותם על עצמנו. אין בכלל שאלה. לא הספקנו להטמיע את כולם כי - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
אז תגיד.
תומר רוזנר
- - -
נירה סלומון
אז בוא תגיד לי - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
תגיד - - -
קריאות
- - -
דודי קופל
לכאן הכנסנו שינויים. מה שסוכם, סוכם. אנחנו - - -
תומר רוזנר
זה יתוקן בהמשך.
קריאה
לא, זה לא. אז ככה אי אפשר לעשות - - -
דודי קופל
זה יתוקן בהמשך.
תומר רוזנר
יתוקן בהמשך.
דודי קופל
במקרה אנחנו הכנסנו שינויים - - -
נירה סלומון
אבל לא יכול להיות שכשאני מעירה ואמרו לי שזו בעיה ניסוחית. גם הייתה - - - זו בעיה מהותית.
שירה ברגמן
אבל זה היה - - -, עורכת הדין נירה סלומון.
דודי קופל
אנחנו הכנסנו לכאן שינויים שסוכמו בישיבה שקיימנו הבוקר עם הייעוץ המשפטי לוועדה.
יעל גרמן (יש עתיד)
ומה - - -
תומר רוזנר
הם עוד לא הספיקו. עוד לא הספיקו - - -
קריאות
- - -
תומר רוזנר
- - - כל מה שהוא אומר: שהם עוד לא הספיקו.
קריאה
היה על זה ויכוח של חצי - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני מבין ממך שההערות שבעצם התקבלו במסגרת הדיון שהיה בישיבה הקודמת ביום חמישי עם חבר הכנסת יעקב אשר לא הוטמעו כאן?
קריאה
עוד לא.
דודי קופל
בחלקם לא הוטמעו כאן. נכון.
היו"ר דוד אמסלם
מה זה "חלקם"? אני לא יודע מה "חלקם". אז על מה הדיון עכשיו?
שירה ברגמן
קיבלנו כבר את ההחלטות על זה - - -
דודי קופל
קיבלנו את ההחלטות.
היו"ר דוד אמסלם
אז אני מציע כזה דבר: תקשיבו, אני לא יודע לעבוד ככה. לא עובדים חלק כן, חלק לא. לא הסכמנו. אני מציע - - -
תומר רוזנר
הם לא הספיקו.
שירה ברגמן
אני יכולה לנסות להסביר?
היו"ר דוד אמסלם
לא. הגברת שירה ברגמן, לא.

זה לא עובד ככה. ברגע שאתה כתבת את כל ההערות, אנחנו אחרי זה נעשה סבב על ההערות. הבנו? בגלל שאם היא לא מעירה את ההערה, אנחנו מתקדמים. אני הרי לא יודע, לא רשמתי לי.
אז לכן, מה שאני מציע
בואו נגמור את הוורסיה של ההערות. אתם תטמיעו את כל ההערות, ואז יהיה דיון רק על ההערות.
תומר רוזנר
זאת אומרת, להתקדם מאיפה שהפסקנו.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אי אפשר לעבוד, להטמיע חלק מההערות וחלק לא. אנחנו צריכים לזכור מה כן, מה לא. זה לא עובד ככה. זה לא רציני מספיק.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אבל הם מביאים עכשיו דברים שאתה נתת להם אחר כך.
שירה ברגמן
בדיוק. רק דברים שלא נאמרו פה, בוועדה. מה שנאמר פה, בוועדה, מבחינתנו הוסכם ויוטמע. כן? אין צורך לדבר על זה שוב. דברים שהקראנו והיום קיבלנו - - - תיקונים מאנשי הצוות המקצועי, המשפטי – רק זה מה שחשבנו שנחזור אחורה. ואגב, לא לחזור על זה - - -
תומר רוזנר
כי זהו. זאת ההצעה, בעצם.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה להתקדם. זאת אומרת, אני מתקדם קדימה. בואו נתחיל להתקדם בעצם מאיפה שחבר הכנסת יעקב אשר הפסיק, ואז תרכזו את כל זה. מה שאתם עושים תיקונים איתם בנוסחים – אתם לא צריכים אותנו. בסדר? מה שלא במהות. מה שמסתדרים. מה שלא מסתדרים? ניכנס לעניין. אוקיי?
שירה ברגמן
אוקיי.
היו"ר דוד אמסלם
ובוודאי ובוודאי אל תביאו לנו להכרעה כאן הכרעות בנושא של נוסחים והגדרות. אני לא ציפיתי שאני אתעסק פה בהגדרות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
בואי, תיקחי את הרעיון הזה, הוא טוב. - - - קדימה.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, ותיקחו אתכם גם את השלטון המקומי בדיון, ככה שאתם תחסכו לנו עוד כמה ויכוחים פה.
נירה סלומון
אנחנו נשמח, אדוני.
היו"ר דוד אמסלם
טוב. בבקשה. לאיפה הגענו?
דודי קופל
אנחנו בעמוד 8 בפסקה (6).
היו"ר דוד אמסלם
בעצם, פה עצרנו את הדיון עם חבר הכנסת יעקב אשר.
דודי קופל
(6) בסעיף 10 –

(א) "האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "(בסעיף זה – הסכמים)" יבוא "(בסעיף קטן זה – הסכמים)".

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) ספק שירותי ביוב שהחליט לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, יעביר לחברת הביוב את זכויותיו וסמכויותיו לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף קטן זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת תשתיות הולכה וטיפול ערב יום המעבר כמשמעותו בסעיף 11(ג); מיום המעבר כאמור יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברת הביוב, והחובות וההתחייבויות המוטלות על ספק שירותי הביוב לפי ההסכמים יהיו מוטלות על חברת הביוב, והיא תבוא במקום ספק שירותי ביוב לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים".
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מה זאת אומרת? שהוא יעביר את כל - - -?
תומר רוזנר
תסביר, תסביר - - -
דודי קופל
שוב, יש כאן ספק שירותי ביוב, שעכשיו החליט לקבל שירותים מחברת ביוב; או במקרה של חברת ביוב משותפת, שזו חברה שמוחזקת בידי מספר גופים והוא החליט להצטרף אליה ולהיות בעל מניות בה. אנחנו עכשיו מדברים על ההעברה של זכויות וסמכויות לפי הסכמים. כלומר, לספק שירותי הביוב הזה יש זכויות מסוימות לפי הסכמים שהוא עשה עם גופים כאלה ואחרים. הזכויות האלה, לפי חוק, עוברות עכשיו לחברת הביוב.
קריאה
נכנסת בנעלי.
דודי קופל
מרגע שחברת הביוב מתחילה לתת את השירותים. כי אנחנו רוצים שחברת הביוב, בעצם יהיו לה את היכולות, את כל האמצעים והיכולות לתת את שירותי ההולכה והטיפול שספק שירותי הביוב נתן קודם לכן. ובכך מטפל סעיף 10, אחרי שבסעיף 9 – אני רק מזכיר – - - -
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, בעצם, אם החברה הקודמת, לוכסן תאגיד, לוכסן לא משנה מה, תרצה להתקשר עם חברת הביוב – אז הוא בעצם גורר את כל ההסכמים שהיו לו לתוך החברה.
דודי קופל
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, למה אתם לא ממשיכים? התחלתם פעם בתאגידים. למה לא להמשיך עם אותן הגדרות?
שירה ברגמן
מה השאלה? לא הבנתי את השאלה.
חנה פרנקל
יש כמה הבדלים.
היו"ר דוד אמסלם
הרי עכשיו אתם מייצרים איזו מוטציה חדשה.
חנה פרנקל
שנובעת מהוולונטריות.
היו"ר דוד אמסלם
אז למה לא תעשו את אותם חוקים – גזור-הדבק לתאגיד ותגידו: עכשיו הוא גם וולונטרי?
שירה ברגמן
היועצת המשפטית חנה פרנקל בדיוק אמרה את - - -
חנה פרנקל
אני יכולה להסביר: בתאגידים אמרנו stop. מהיום שקמה חברה, כל מה שנוצר: התחייבות, סמכויות, תביעות, מה שזה – קו פרשת המים. מה שקודם, שייך לרשות המקומית; מה שאחר כך, לתאגיד. וזה כאילו גזירה כזאת שחתכנו.

המציאות הייתה מורכבת, ויש מסלולים לעשות חריג וזה. כאן, בגלל שזה וולונטרי, ישבו, ישחקו הנערים, יחליטו. חלק מהצד העסקי, מה נשאר לרשות המקומית, מה עובר. זה לא כזה פשוט. כלומר, זה בדיוק נובע מהוולונטריות. תן להם את - - -
היו"ר דוד אמסלם
היועצת המשפטית, חנה פרנקל, לא הבנתי. אני שאלתי שאלה אחרת. בזמנו, כשהקמתם את התאגידים, הרי גם העיריות נכנסו לתוך התאגיד. הייתה התחשבנות. אז - - - העיריות מכרו בעצם את כל הנכסים שלהם לתאגיד. חלקן ב-cash flow, חלקן ב-cash קצת ואחרי זה מניות, באג"חים וכולי וכולי. היו כל מיני הרכבים של התחשבנות.
שירה ברגמן
הרעיון כאן הוא לייצר מנגנון - - -
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, למה לייצר מנגנון חדש? הרי ממך נפשך? הרי אתם גם אילצתם את חלק מהאנשים להיכנס לתאגידים.
יעל גרמן (יש עתיד)
אז החל.
קריאה
וזה היה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
תאגידי מים?
היו"ר דוד אמסלם
לא. ביוב ומים.
יעל גרמן (יש עתיד)
אנחנו באיום.
קריאה
שוחחנו על הנושא הזה עם נציגי השלטון המקומי - - -
היו"ר דוד אמסלם
בתפיסה, אז אתם בעצם הבנתם שמה? שעשיתם טעות? מה?
שירה ברגמן
לא, לא.
חנה פרנקל
לא, לא, לא. תראה את סעיף 10 הקיים. משהו - - -?
היו"ר דוד אמסלם
לא, לא, עזבי סעיפים. כי כשאתם עושים סעיפים, אתם מבלבלים אותנו. אני שואל בתפיסה.
שירה ברגמן
התפיסה היא כזאת: העולם שבהו אנחנו הכרחנו את הרשויות המקומיות לעבור לעולם חדש של תאגידים, בו באמת התבצעה מכירה וקנייה מחדש של הנכסים, שהציבור כבר למעשה שילם עליהם כשזה נבנה על ידי העיריות, נכון?
יעל גרמן (יש עתיד)
בהפסד ניכר לעיריות, שיהיה ברור. שדדו את העיריות.
היו"ר דוד אמסלם
נו, מה זה משנה. לא שם, נו.
שירה ברגמן
מהכיוון של הציבור, הוא שילם על זה בתוך הארנונה שלו כשנבנו התשתיות האלה לראשונה, ואז התשתיות האלה נמכרו לתאגיד והציבור שילם על זה שוב כשהוא היה צריך לממן את הרכישה של התאגיד מהעירייה.
היו"ר דוד אמסלם
לא, בשוטף.
שירה ברגמן
כן, בשוטף. אבל לא משנה, זו אותה תשתית. לא השתנה שום דבר. הציבור שילם פעמיים.
היו"ר דוד אמסלם
לא. לא, לא. אני אסביר. הסיפור הוא פשוט: העירייה בעצם בנתה את התשתיות על בסיס הארנונה הרגילה.
קריאה
לא, היטלים.
יעל גרמן (יש עתיד)
גם וגם. גם וגם.
שירה ברגמן
היטלים. לא משנה. על בסיס תקבולים שהיא קיבלה מהציבור. אין לנו אופציה אחרת.
היו"ר דוד אמסלם
בסדר. עשינו היטלים.
קריאה
היטלי פיתוח.
היו"ר דוד אמסלם
אורך חיי התשתית נגמר והעירייה תחזקה והיא החליפה והכול. מה זה משנה עכשיו. אתה נכנס איתי לאיזו דקות שהיא לא חשובה. מה זה משנה כרגע. יש לנו תשתית. באה העירייה, העבירה את זה לתאגיד, שגם הוא שלה. בסדר. זה ישראבלוף – העברנו את זה מפה לפה. בא התאגיד, לא העלינו לו את התעריף של הטיפול. הוא על השוטף, מה עשה? הרי גם ככה, כמו שהעירייה התנהלה קודם - - -
רעיה עדני
לא.
שירה ברגמן
לא. על השוטף יש הון.
חנה פרנקל
הוא שילם לה - - -
רעיה עדני
- - - עוד 40%-30%.
חנה פרנקל
40% - - -
שירה ברגמן
יש את ההחזר של ה-40% לעירייה.
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, אתם בעצם העליתם את התעריף בהחזר ההוני?
תומר רוזנר
כדי שישלמו - - -. כן.
חנה פרנקל
כן, 40%.
יעל גרמן (יש עתיד)
זה רק מראה את האבסורד של כל הרעיון של התאגיד.
שירה ברגמן
כן, כן. אתה צודק לגמרי.
היו"ר דוד אמסלם
אתם בעצם העליתם. בעצם, אם מקודם היינו משלמים שני שקלים לקוב לטיפול בביוב, העליתם את זה ב-40%?
קריאה
לא - - -
שירה ברגמן
לא ב-40%. לא. זה הרבה-הרבה-הרבה פחות. אבל ניתן ביטוי בתעריף לעובדה שהתאגיד רכש ב-40% את הנכסים מהעירייה.

עכשיו, הרעיון כאן – אני אקח את זה עוד צעד קדימה – הוא לא לעשות שוב פעם את אותו מנגנון, מכיוון שלא מדובר במהלך שאנחנו מכריחים מישהו למכור.
היו"ר דוד אמסלם
אני איתך. אני רוצה להישאר כאן. להישאר כדי שאני אבין. התהליך הזה, אני לא ידעתי שהוא קיים.

עכשיו, לכמה שנים בעצם עשיתם את ההחזר ההוני?
רעיה עדני
יש כללים לגבי - - - ברשות המים.
חנה פרנקל
תלוי - - -
רעיה עדני
בין 30% ל-40% מסקר הנכסים האחרון, נמכר לעירייה.
היו"ר דוד אמסלם
לכמה שנים העמסתם?
קריאה
30.
רעיה עדני
אני אסביר: לקחו את סקר הנכסים – 30% עד 40% ממנו, לפי כל מיני פרמטרים, הוא בעצם מחיר המכירה מהעירייה לתאגיד. כשהמחיר הזה – התאגיד לקח הלוואה בגינו ושילם את זה ביום הראשון.
היו"ר דוד אמסלם
תקשיבי לי, הגברת רעיה עדני, באה העירייה ובעצם מכרה את הנכסים לתאגיד.
רעיה עדני
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
עזבי איזה ממוצע עשו, למה עשו, יש חדש, ישן. עזבי.
שירה ברגמן
- - -
רעיה עדני
גם בכסף.
היו"ר דוד אמסלם
כסף – נגיד הם שילמוx שקלים. בא התאגיד. הרי אין לו את הכסף.
תומר רוזנר
לוקח הלוואה.
שירה ברגמן
לקח הלוואה, לקח הלוואה.
היו"ר דוד אמסלם
לקח הלוואה. יש לו גם הוצאות מימון עכשיו. והעמיס את זה על התעריף. אמר: אם העירייה קודם הייתה גובה שני שקלים, אני צריך שניים פלוס x. הרי גם העירייה קודם גבתה טיפול בביוב. רגיל. לא? זה לא היה חינם.
רעיה עדני
לא מדויק.
קריאה
ודאי - - -
שירה ברגמן
זה לא בדיוק היה על בסיס עלות בזמן העירייה. זו הייתה חלק מהבעיה.
רעיה עדני
העירייה לא. לא היה.
היו"ר דוד אמסלם
תקשיבו, העיריות, לפני כן, כשהן ניהלו את העסק, היו שני תעריפים: היה תעריף מים ואגרת ביוב. לא המצאנו כלום. דרך אגב, עד היום זה קיים.
חנה פרנקל
לא, היו היטלי פיתוח. ההון היה - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני עוד לא בהיטלי הפיתוח. מה אתם עושים? "מערבבים" את כולם יותר מדי כדי שלא נבין כלום. אז אני מנסה לפרק את הכול.
קריאות
- - -
היו"ר דוד אמסלם
אתה חוזר על ההון של שם כל הזמן.
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
שים את זה בסוף. הפחתנו אותו כבר 100%. הוא כבר לא קיים. הוא של העירייה בהשקעות החדשות. עזוב.
אז אני אומר
בגדול, אנחנו מדברים כרגע על זה שיש מים ויש אגרת ביוב ויש אגרת תיעול, שהיא לא קשורה.
יעל גרמן (יש עתיד)
היטל.
רעיה עדני
לא קשורה. עד היום.
היו"ר דוד אמסלם
היטל. בסדר. נשים בצד.

עכשיו, באה העירייה וגבתה את הביוב. היא הייתה גובה, נגיד, שני שקלים. לטובת ההמחשה. עכשיו, העברנו את זה לתאגיד. התאגיד, אתם אומרים, היה צריך לשלם לעירייה כסף על הנכסים. מה עשה? לקח הלוואה. לקח הלוואה – הוא גם עכשיו משלם עליה, יש לו גם הוצאות מימון. ואז הוא מעמיס את זה על התעריף, על השוטף. הרי הלוואה, אז במקום שני שקלים, יהיה שניים פלוס x, כשב-x הזה הוא אמור לממן את הרכישה פלוס הוצאות המימון. עד כאן בסדר?
חנה פרנקל
כן.
רעיה עדני
עד כאן.
חנה פרנקל
כן.
היו"ר דוד אמסלם
יופי.

עכשיו, לכמה שנים אתם בעצם נתתם לו את הפריסה הזו? הרי בשנה הוא לא יספיק, לא שנתיים, לא שלוש. כמה? 20 שנה? 30 שנה? כמה זמן באחוזים נתתם לו? הרי אם להעמיס את התשתית על זה. לכמה שנים פרסתם לו את זה? הבנתם?
רעיה עדני
כן.

זה תלוי תנאי ההלוואה של התאגיד. כל תאגיד לקח תנאי הלוואה טיפה שונים, והרכיב שמוכר לו בתעריף בגין זה הוא טיפה שונה לפי מדרגות. אם קיבלתם את תעריף המים - - -
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
לא, עזבי את ההלוואה. קודם כל, על הקרן אין מחלוקת. אצל כולם זו אותה קרן. פחות או יותר, השקעה.
רעיה עדני
לא. זה בהתאם לסקר הנכסים הספציפי באותה עירייה.
היו"ר דוד אמסלם
עזבי את זה. זה לא משנה. אבל אני אומר: בגדול, האם אתם מפחיתים לו את זה? נניח שאתה רוצה לעשות פחת על ציוד, אז אומרים לך: קח שלושה - - -
רעיה עדני
אבל זה לא פחת.
ניר וילנר
רק בריבית, לא בקרן.
היו"ר דוד אמסלם
מה?
ניר וילנר
רק בריבית.
היו"ר דוד אמסלם
והקרן איך?
ניר וילנר
אם הוא מתייאש, הוא לא - - - הוא מחזיר מהקרן. אין לו החזר קרן.
תומר רוזנר
לא, מה פתאום. לא הגיוני.
היו"ר דוד אמסלם
וכמה העמסתם על התעריף?
תומר רוזנר
זה לא הגיוני.
ניר וילנר
אני אומר - - -
היו"ר דוד אמסלם
כמה?
ניר וילנר
מה שהעמיסו זו הריבית.
היו"ר דוד אמסלם
כמה?
ניר וילנר
ריבית - - - זה נע בין 5% ל-7%.
היו"ר דוד אמסלם
אז אם אתה אומר לי שהם מעמיסים רק את הריבית, המשמעות היא שזו העמסה, מה שנקרא אין סופית. אין לה הגבלה בזמן.
ניר וילנר
כן.
היו"ר דוד אמסלם
תראה, יש שתי אופציות: אם אתה מתייחס להשקעה פלוס הוצאות הריבית, אז הן מוגבלות בזמן. אבל אם אתה מממן, מעמיס רק את הוצאות המימון, המשמעות היא שאף פעם אתה לא הולך אחורה.
ניר וילנר
- - - כן. בפועל, לא. כי אנחנו גם בודקים כל כמה שנים.
היו"ר דוד אמסלם
אתה לא יכול.
ניר וילנר
לא, הם מחזירים.
תומר רוזנר
זה לא הגיוני.
ניר וילנר
מחזירים מהעודפים שלהם.
היו"ר דוד אמסלם
אתה לא הבנת.
ניר וילנר
מחזירים עם קרן.
היו"ר דוד אמסלם
אם אני מעמיס רק הוצאות מימון, המשמעות היא שאף פעם אני לא גומר את האירוע הזה, למה כל הזמן יש לי הוצאות מימון שאני משקיע. הבנו?
ניר וילנר
אם היית פוגע בהוצאות בדיוק כמו כל שנה והיית - - - לתאגיד בהוצאות שלו, אתה צודק. אבל כיוון שהתאגיד, אתה קובע לו הוצאות. למשל: פחת גבייה אחוז, והוא עושה חצי אחוז, ועל זה הוא מרוויח את חצי האחוז, הוא יכול להחזיר - - -
היו"ר דוד אמסלם
לא, אני בתשתיות, אני בתשתיות, אני לא בפחת. לא, לא.
ניר וילנר
זה אותו דבר. זה לא משנה.
חנה פרנקל
אנחנו עיוורים להחזר, לפני ההלוואה. אנחנו עיוורים.
היו"ר דוד אמסלם
בעצם מה שעשיתם, אתם בעצם הכרתם לא בהוצאות מימון קבועות של 7% מכאן עד קצה סוף הדורות.
קריאה
בדיוק.
ניר וילנר
לא קבועות. כמו שהיועצת המשפטית חנה פרנקל אמרה: זה החזר הלוואות שהוא לקח בפועל.
תומר רוזנר
הולכות ופוחתות.
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנת.
ניר וילנר
הולכות ופוחתות.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני מסביר, אתה כנראה לא הבנת את הראש שלי. ברגע שהוא לא מחזיר חלק מההון, אז המשמעות היא שכל פעם שנגמר ההון הוא לוקח עוד הלוואה. אז לכן הוצאות המימון אף פעם לא נגמרות.
ניר וילנר
אתה צודק, אבל בפועל זה לא קורה. אתה צודק בתיאוריה - - -
רעיה עדני
אדוני היושב ראש, יש פשוט פער בין - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתה מבין? אז לכן אתה הכרת לו 7% באופן קבוע.
רעיה עדני
לא. אתה עושה הפרדה בין התשלום שלו בפועל על ההלוואה לבין מה שאתה מכיר לו בתעריף. זה מה שאני חושבת שעורך הדין ניר וילנר מנסה להסביר. אנחנו מכירים לו בפועל רק בהוצאות המימון, אבל אנחנו עוקבים כל הזמן שהוא מחזיר - - -
היו"ר דוד אמסלם
שהם? כמה?
רעיה עדני
בין 5% ל-7% - - -
שירה ברגמן
בין 5% ל-7%.
היו"ר דוד אמסלם
זה 7% מגובה ההלוואה או מגובה הנכסים?
רעיה עדני
30% מסקר הנכסים האחרון.
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, לא קשור להלוואה שהוא לקח.
קריאה
זה קשור, קשור.
רעיה עדני
זה קשור. ההלוואה מממנת את זה.
תומר רוזנר
נגיד שהוא לא לקח הלוואה.
היו"ר דוד אמסלם
נניח שהוא הביא את זה מהבית. אתם מכירים לכולם אותו דבר, אני מבין, ואתם לא עושים זום לכל אחד בהסכם שלו.
קריאה
כן.
רעיה עדני
רק בהתאם - - - ובהתאם לגובה שלו.
קריאה
עושים זום. עושים זום.
היו"ר דוד אמסלם
אתם קיבלתם החלטת מאקרו שאומרת: תשמע, בממוצע שלנו, עשינו, אנחנו מכירים לכם בערך ההשקעה כ-40%-30%.
רעיה עדני
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
למה? רוב התשתיות שלכם הן בכלל ישנות ויש חדשות, אז לכן אנחנו עשינו ממוצע. סך הכול, אתה אומר שיש לך 100 מיליון שקל? השקעת, מה שנקרא ב-30 השנה האחרונות. אנחנו, מהסקר שהבאנו היום – השווי 30 מיליון שקל. למה? ככה.
ניר וילנר
לא. הסקר הוא לפי הערכת נכסים בפועל.
שירה ברגמן
לא היה סקר תכנוני, אלא סקר - - -
ניר וילנר
לא - - - המלאות. לפי מה שיש לך בפועל. פיזי.
תומר רוזנר
ברור, נו.
היו"ר דוד אמסלם
ברור.
ניר וילנר
אם הופחתו, אז הופחתו.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני מדבר על מה שיש לך בפועל.
תומר רוזנר
אחרי הפחתה.
יעל גרמן (יש עתיד)
יושב פה מרכז השלטון המקומי. אני חייבת לומר בתור, באמת, ראש עיר שסבלה מכל זה. אני מתקוממת. זה לא מה שהיה. שדדו אותנו. וכדאי שמרכז השלטון המקומי יתאר לך - - -. לקחו נכסים של רשויות. מה זה?
היו"ר דוד אמסלם
אבל חברת הכנסת יעל גרמן, אני לא שם. אני בשלב ההבנה. אחרי זה.
יעל גרמן (יש עתיד)
אבל כדאי שתקבל את התמונה הנכונה. זו לא תמונה נכונה.
היו"ר דוד אמסלם
עוד מעט. רק שנייה. תסמכי עליי שבסוף אני רואה את התמונה.
עכשיו, אני אומר כזה דבר
באו ולקחו. הרי היינו צריכים להעתיק תשתיות ולאמוד אותם. עכשיו, אנחנו לא יודעים מה יש. יש צינור שהונח לפני 70 שנה והיום הערך שלו הוא אפס. להיפך, צריך להחליף אותו. ויש צינור שהונח לפני עשר שנים ויש צינור שהונח אתמול.
שירה ברגמן
אבל אם ככה היה סקר של נכסים.
רעיה עדני
- - -
היו"ר דוד אמסלם
יפה. עשו להם סקר נכסים כדי להבין פחות או יותר - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
והורידו - - -
קריאה
הופחת.
היו"ר דוד אמסלם
מסך עלות התשתיות בהשקעה – מה השווי היום.
רעיה עדני
לא. סקרי נכסים רק בהתייחס לשווי היום.
היו"ר דוד אמסלם
כן, הסברתי.
קריאות
- - -
רעיה עדני
ממנו לקחו 30%.
היו"ר דוד אמסלם
הרי מדובר בעיקר על צינורות בקרקע וכל מיני תחנות כאלה ואחרות. עכשיו, נניח שהחלטנו ששווי הנכסים שלהם, לאחר שהוא הופחת וכולי, היום שווה 100 מיליון שקל. אמרנו להם: אתם מקבלים רק 30 מיליון שקל?
יעל גרמן (יש עתיד)
כן.
רעיה עדני
בין 30 מיליון שקל ל-40 מיליון שקל.
חנה פרנקל
30 מיליון שקל או 40 מיליון שקל.
יעל גרמן (יש עתיד)
כן.
היו"ר דוד אמסלם
ומה באה הדלתא? ומה ב-60%?
יעל גרמן (יש עתיד)
כלום.
קריאה
הון מניות.
קריאה
כלום.
קריאה
הון מניות.
תומר רוזנר
לא.
היו"ר דוד אמסלם
הם קיבלו אג"ח ומניות.
קריאה
לא, הון מניות.
קריאה
על ה-30.
היו"ר דוד אמסלם
הון מניות.
קריאה
על ה-30.
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
אין בעיה.
קריאה
על 100%, לא על 30%.
היו"ר דוד אמסלם
אז הם קיבלו ב-cash flow – 30%; 70% לקחו מניות.
קריאה
ממש לא.
קריאה
על 100%.
היו"ר דוד אמסלם
מה?
קריאה
100%.
רעיה עדני
הם - - - 130.
קריאה
100% מניות.
חנה פרנקל
כי אין משמעות ל-70%.
היו"ר דוד אמסלם
אתה אל תבלבל אותי. הם לקחו cash-flow 30% ו-70% שמנו להם מניות.
רעיה עדני
100% שמנו להם מניות.
קריאה
100%.
רעיה עדני
הרי התאגיד הוא במאה אחוז - - -
היו"ר דוד אמסלם
אוקיי. בכל מקרה זה שלהם.
חנה פרנקל
נכון.
שירה ברגמן
בדיוק.
חנה פרנקל
- - -
היו"ר דוד אמסלם
בעצם, כאן נתנו תמריץ לעירייה להיכנס לתאגיד. אמרו: אתם מקבלים כסף במזומן. למה לא?
חנה פרנקל
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
איזה מישהו פה לוקח הלוואות.
חנה פרנקל
לא שעזר לנו.
היו"ר דוד אמסלם
ואתם נתתם. כמה שיפיתם אותם בגין ה-30% של ההלוואה? יש פה איזה ישראבלוף. אתם מבינים.
רעיה עדני
אז מה שעורך הדין ניר וילנר הסביר. זה עוד היה לפני זמננו, אדוני.

את הקרן הם אמורים להחזיר מהתזרים שלהם, של ההלוואה. לא מוכרת להם הקרן בתוך עלויות התעריף, תעריף המים שלהם. ההחזר – הריבית מוכרת להם. אוקיי?
היו"ר דוד אמסלם
הם לקחו הלוואה עכשיו, נניח 30 מיליון שקל, כדי לתת אותה לעירייה.
רעיה עדני
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, התעריף שלהם בעירייה; אז העירייה – נניח אותה דוגמה – היה שני שקלים. כמה אפשרנו להם להרים את זה?
רעיה עדני
קודם כל, התעריף בתקופת העירייה לא שיקף עלות. כלומר, שני השקלים האלה לא היה העלות שלהם בפועל.
חנה פרנקל
לא הייתה דלתא.
רעיה עדני
ולכן את הדלתא, קשה מאוד לאמוד אותה, אבל פר תאגיד – מה שהוכר להם בפועל בתעריף הוא 5% עד 7%, הוצאות הריבית של ההלוואה. זהו.
היו"ר דוד אמסלם
אין בעיה. אני מסביר עוד הפעם: ברגע שזה לא מוגבל בזמן - - -
שירה ברגמן
אבל אני עושה מעקב על ההלוואה.
רעיה עדני
אבל ברגע שהם סיימו לשלם את ההלוואה שלהם, לא מכירים להם יותר. בסדר?
קריאה
אי אפשר לחדש את ההלוואות כל - - -
רעיה עדני
לא מחדשים אותה - - -
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
את אומרת: הם לקחו את ההלוואה, לקחו 30 מיליון שקל.
רעיה עדני
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
אמרו להם: רבותיי, אנחנו נכיר לכם רק בהוצאות המימון.
רעיה עדני
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, אם אני תאגיד, הולך לבנק, אומר לו: תקשיב, אני לוקח ממך עכשיו הלוואה בלתי מוגבלת בזמן. אני נותן לך רק את הריבית כל שנה. למה לי להיכנס לקרן? אין קרן, רק ריבית.
רעיה עדני
אבל ההלוואות האלה לא נלקחו - - -
היו"ר דוד אמסלם
למה?
תומר רוזנר
- - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל אם זה מה שאתה מכיר לי, זה מה שאני עושה. אני לוקח ואני אומר: רבותיי - - -
רעיה עדני
זה חלק מההסדר שהקרן - - -
היו"ר דוד אמסלם
אוקיי. אז אני אתקדם עוד צעד. מה הנחת העבודה הייתה, שהתאגיד מאיפה יביא את הכסף?
קריאה
הון עצמי. ברור.
היו"ר דוד אמסלם
מאיפה?
תומר רוזנר
מה זה "מאיפה"?
היו"ר דוד אמסלם
מה, כסף מהבית?
קריאה
מהתעריף.
היו"ר דוד אמסלם
מהתעריף. הרי בסוף, תראו, סכום אפס. ואיך שאנחנו לא מסתובבים עם התעריף, צריך לממן גם את ההלוואה, גם את הקרן וגם את הריבית. הכול הוא אמור לממן. הכול. וגם את הטיפול. וגם את הניפוח של התאגידים.
יעל גרמן (יש עתיד)
זהו. על זה לא דיברת.
היו"ר דוד אמסלם
הרי אצלנו כשהיו 90 איש, היום יש 300. אבל עזבי את זה, זה סיפור אחר. אני רוצה להבין ברציונל. הרי כל זה מועמס על התעריף. אז למה הוא יכול להיות מוגבל בזמן? הרי אם היינו באים בקצה. נניח שהתאגיד מרוויח רק את דמי התפעול שלו, 3%, כדי לקיים את עצמו. אין לו רווחים. אוקיי? ובואו נניח שאין השקעות גם, לטובת ההמחשה. אז נניח שעכשיו הגענו לקצה והוא לקח הלוואה לעשר שנים ונגמרו עשר השנים. מאיפה הוא אמור להמשיך לשלם?
רעיה עדני
מההתייעלות שלו.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אין לו התייעלות.
רעיה עדני
הוא התייעל.
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
הוא לא יכול. הרי כשהקמנו את התאגיד לא צמצמנו את כוח האדם ואת כל זה. עשינו פעולה הפוכה בדיוק.
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
הרי הוצאנו אותם מהעירייה - - -
שירה ברגמן
זה נכון, אבל אנחנו שיפרנו דרמטית את פחת הגבייה ואת פחת המים. ההתייעלות הייתה אדירה.
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנת.
חנה פרנקל
- - -
שירה ברגמן
חסכנו בסוף מתקן התפלה שלם.
חנה פרנקל
אתה לא יכול לקבל רק - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה להבין כרגע רק על הסיפור הזה. עוד לא על המים. אני עוד לא במים. אני רק בביוב.

אני אומר: בגדול, לקחנו את הדבר הזה, הגדלנו אותו. הרי פעם 90 איש היו, היום יש 200. אם פעם הם ישבו על העירייה, על הבניינים של העירייה והכול היה, היום הם שוכרים לעצמם בניינים.
רעיה עדני
לא, לא - - -
שירה ברגמן
הם בעירייה.
היו"ר דוד אמסלם
לא.
חנה פרנקל
מה זה משנה? הם משלמים.
היו"ר דוד אמסלם
הם משלמים שכירות.
רעיה עדני
אבל לעירייה, לצורך העניין.
היו"ר דוד אמסלם
לכן, אני רוצה להבין את הרעיון.
רעיה עדני
- - - כלכלית. במודל הכלכלי זה לא משנה.
ניר וילנר
קודם היה 15% פחת מים, עכשיו יש 7% פחת מים.
יעל גרמן (יש עתיד)
בוודאי שזה משנה - - -
חנה פרנקל
התקבולים של העירייה הלכו - - -
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנת. פחת המים, זה דבר שהוא בפועל. הרי אנחנו יודעים כמה מקורות מכניסה לעיר, אנחנו יודעים כמה מוכר. הדלתא זה הפחת. עכשיו, אם הכרחנו אותם להשקיע בתשתיות, ממילא הפחת יורד.
רעיה עדני
כן, אבל זה עולה כסף כל חודש.
היו"ר דוד אמסלם
לא.
רעיה עדני
בטח. על גביית מים.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אז אתה מכיר לו בפחות פחת.
רעיה עדני
לא, אבל הוא גם מבצע הרבה פחות פחת בפועל. אנחנו יודעים ועוקבים אחרי זה.
היו"ר דוד אמסלם
כן, אבל בכסף זה פחות חשוב. לפני כן מקורות הכירה לו בפחת.
רעיה עדני
לא, לא הכירה לו בפחת.
ניר וילנר
לא הכירה לו.
רעיה עדני
הפסידה את זה.
היו"ר דוד אמסלם
בשום פחת?
רעיה עדני
פחת.
היו"ר דוד אמסלם
מה?
רעיה עדני
30% ו-40% פחת שהעירייה ספגה כל שנה. ואנחנו - - - עוד מתקן התפלה, לא העירייה.
היו"ר דוד אמסלם
טוב. בסדר, הבנו.

בבקשה.
יעל גרמן (יש עתיד)
כן. אני אבקש גם שמרכז השלטון המקומי יאיר את עיניך. אני חייבת לומר שהקמת התאגידים נעשתה בצורה כוחנית, בניגוד לאינטרס הציבור ובניגוד להיגיון - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל זה לא הדיון שלנו.
יעל גרמן (יש עתיד)
אתה שאלת כמה שאלות והם נתנו לך פה תשובות שלהערכתי הן פשוט לא נכונות. אתה צודק בכך שההוצאות רק גדלו. ושלא יבלבלו את המוח ויגידו שזה שהם היום שוכרים ומשלמים שכר דירה, זה בדיוק כמו שמחלקת הביוב ומחלקת המים הייתה בתוך העירייה. לעירייה יש נכסים שהם לא משלמים על זה שום דבר. שלא לדבר על רואה החשבון ועל יועצים משפטיים ועל מנכ"ל ועל הכול. הלכו וניפחו הוצאות, שדדו את הקופה הציבורית, הוציאו את זה לתאגיד. ואני יכולה לומר לך שהחשש הגדול שלנו היה שזה רק שלב אחד. שבשלב הבא הם ילכו ועוד יפריטו את זה.
תומר רוזנר
זה כתוב בחוק.
יעל גרמן (יש עתיד)
בבקשה?
תומר רוזנר
זה כתוב בחוק.
יעל גרמן (יש עתיד)
נכון.
קריאה
כן, יש את האפשרות הזאת.
יעל גרמן (יש עתיד)
אז זה היה החשש הגדול שלנו: שייקחו נכסים ציבוריים, ישלמו עבורם מה שנקרא נזיד עדשים. כמו שעשו קיבל את הבכורה בנזיד עדשים, שילמו לנו נזיד עדשים כדי שניתן להם את זה, ולא הייתה לנו הרבה ברירה. ועכשיו החשש היה שהם יעבירו את זה לגוף פרטי.

ולכן, כשאנחנו באים היום לשלב הזה שבו אנחנו רואים שפתאום רוצים לקחת את מה שכבר גזלו ולעשות עוד שלב, אנחנו צריכים להיות זהירים בעשר עיניים.
היו"ר דוד אמסלם
טוב. תודה.

אני הבנתי את המכלול ועכשיו לא הצלחתי להבין דבר אחד, אחרי שהבנו את הכול. שהבנו שהתעריף עלה. דרך אגב, אישרתם העלאת תעריפים גם לאלה שלא נכנסו לאיגודים?
שירה ברגמן
בסופו של דבר, התעריף היום חזר לרמתו המקורית, כן? באמצעות ההתייעלות של פחת הגבייה ופחת המים וההשקעות בתשתיות שנעשו - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז היום זה חזר חזרה?
שירה ברגמן
חזר חזרה למקום שזה היה לפני הרפורמה, אבל אנחנו צופים שבשנה הבאה זה יהיה מתחת לאיפה שזה היה לפני הרפורמה.
היו"ר דוד אמסלם
- - -
עכשיו, אני רוצה להבין
עד היום אתם עשיתם את תאגידי מים וביוב, אבל עזבי מים. ביוב. אנחנו מדברים על הביוב. אתם כפיתם אותם על זה. נכון?
שירה ברגמן
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, פה אתם אומרים: חברות הביוב. אז אני מבין שחברות הביוב, אתם אומרים: אנחנו עושים את זה וולונטרי.
שירה ברגמן
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
אתם עושים את זה לתאגידים או לאלה שלא בתאגיד?
קריאה
הכול.
רעיה עדני
גם וגם.
שירה ברגמן
מי שבוחר. זה היופי - - -
תומר רוזנר
מי שירצה. מי שרוצה.
היו"ר דוד אמסלם
אני עוד בשלב של להבין.

עכשיו, אם התאגיד, כבר יש לו פלטפורמה; הרי הקמתם פלטפורמה תאגידית.
שירה ברגמן
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
נתתם לו את הכול, יש לו את כל הסמכויות. למה אתם צריכים שיהיה לו חברת ביוב?
חנה פרנקל
שאלה מצוינת. אנחנו מדברים על התייעלות. כמה רשויות מקומיות יש? 180? יש 56 תאגידים. ועדיין, אין יתרון לגודל - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני מדבר רק על אלה שבתאגידים.
חנה פרנקל
ואלה שבתאגידים – יש לנו תאגידים קטנים. אין יתרון לגודל. אולי הם יכולים לטפל בביוב, בטיפול המקומי - - -
היו"ר דוד אמסלם
לא, לא, את לא הבנת אותי. את כנראה לא הבנת את השאלה שלי.

אני אשאל אחרת. אני אשאל את השאלה אחרת: הרי אתם הקמתם את התאגידים.
שירה ברגמן
נכון. והקמנו 56 - - -
היו"ר דוד אמסלם
הקמתם 56, הקמתם את זה בכפייה, אתם החלטתם גל על פריסה שלהם, אתם החלטתם מי נכנס לתאגיד ומי לא. אתם החלטתם הכול.
חנה פרנקל
לא. לא.
שירה ברגמן
לא.
חנה פרנקל
אנחנו החלטנו על כפייה. כלומר, זה בחוק.
היו"ר דוד אמסלם
מה זה "כפייה"? כפיתם על מישהו.
שירה ברגמן
שהוא חייב.
חנה פרנקל
כלומר, חובה להקים תאגיד.
היו"ר דוד אמסלם
אבל לא הבנת. כפיתם את זה על מישהו.
חנה פרנקל
כן, אבל איך התקבצו? מתוך ה-56 יש לנו חצי חד-רשותיים - - -
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, מה שעשיתם אם ככה, אני מבין, זה דבר כזה, מה שאת אומרת לי: אנחנו כפינו אותם, אבל בלי תכנית. אמרנו להם: כל אחד - - -
חנה פרנקל
- - -
היו"ר דוד אמסלם
אז למה אתם מזיזים את הראש?
חנה פרנקל
יש לנו - - -
היו"ר דוד אמסלם
זה מה שאמרת לי את. יכול להיות שהיא לא אמרה לי נכון. את אמרת לי: אנחנו באנו, אמרנו להם: רבותיי, כולם, לפי החוק, חייבים להיות בתאגיד, ולא אמרנו להם: תתארגנו לבד. כל אחד שיתארגן עם עצמו.
רעיה עדני
לא, לא. בהיסטוריה - - -
חנה פרנקל
הייתה אבולוציה. הייתה אבולוציה בחוק. בהתחלה אמרנו: יאללה, כל אחד יתאגד, רק שתתאגדו. מי שקם, קם - - -
היו"ר דוד אמסלם
לא חשוב איך.
חנה פרנקל
כן.
באיזשהו שלב אמרנו
לא, אנחנו לא רוצים מספר תאגידים כמספר הרשויות המקומיות. זה לא עושה שכל.
היו"ר דוד אמסלם
למה "באיזשהו שלב"? מה, לא חשבתם על זה מההתחלה?
חנה פרנקל
בוודאי שחשבנו, - -
היו"ר דוד אמסלם
נו, ו-.
חנה פרנקל
- - אבל תמיד הייתה התנגדות של הרשויות המקומיות.
היו"ר דוד אמסלם
שֶ-?
חנה פרנקל
עשר שנים מפה אחורה, כשעוד הוקמה רשות המים, יחד עם הארסנל של הקמת רשות המים והעברת תאגידי המים והביוב לרשות המים, הייתה תכנית גם לעשות את התאגידים האזוריים. לא הצליח פוליטית. לא הצליח - - -
היו"ר דוד אמסלם
לא, לא, לא הבנתי. מה שאת אומרת לי: תשמע, אדוני היושב ראש, אנחנו הצלחנו לכפות עליהם את התהליך בכוח - - -
חנה פרנקל
ונתנו תמריצי ענק להיות - - -
היו"ר דוד אמסלם
כן, כן, כן, הבנתי. היה מקל וגזר. זה חשוב. אחלה. אבל אנחנו לא נכנסנו להתארגנות הפנימית.
חנה פרנקל
בטח שנכנסנו. הכול.
היו"ר דוד אמסלם
אבל את עובדה. את אומרת לי שיש תאגידים.
חנה פרנקל
עשינו כל - - -
היו"ר דוד אמסלם
את אומרת לי: הייתה עיר שהיא הייתה חד-תאגידית. היא, רק עצמה, איגדה את עצמה, והיו כאלה - - -
חנה פרנקל
תראה, אם היא הייתה הראשונה שקמה, לבד, ועוד בעולם שאף אחד לא רצה, היו לנו יותר קשה - - - אותה. אבל אלה שיותר ויותר הצטרפו, מ-2010 שהיה boost, אמרנו להם: לבד אין. וכך היה - - -
היו"ר דוד אמסלם
הבנתי. עכשיו, אני רוצה להתקדם.
בעצם, מה שאומרת לי
יש 56 תאגידים שקמו. אנחנו לא שלטנו על הגודל שלהם. לא היה תכנון. התחברו.
תומר רוזנר
איך שיצא.
היו"ר דוד אמסלם
איך שיצא. מי שהתחבר, התחבר.
חנה פרנקל
מי שהתחבר, אמרנו לו: תודה. הייתה לנו תכנית מגירה - - -
היו"ר דוד אמסלם
למרות שהמשמעות היא שכל דבר כזה זה מט"ש, אללה ועבדאללה. זה וואחד אירוע פה. זה לא תביא שני פקחים, מחר תיקח אותם. יש לזה נגזרות הרבה יותר חמורות בתשתית. אבל בואי נעזוב את זה בצד. ועכשיו אתם אומרים: תשמע, אנחנו רוצים לעשות סדר בעניין הזה. אני חוזר לחוק הזה.
חנה פרנקל
כן, בחוק הזה.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה להבין את עצמי, האם זה נכון, ותתקני אותי. את אומרת: תשמע, יש 56 תאגידים היום, בכל הוורסיות. יש תאגיד אחד שיש לו שני תפוחים, יש פה בסטה שיש לה 30.
חנה פרנקל
יש אחד שמטפל במט"ש אחד - - -
היו"ר דוד אמסלם
כן, אחד בלי, אחד ככה, אחד ככה.

עכשיו, יש כאלה שבכלל אין להם כלום. עדיין, יש כאלה גם שעוד לא התאגדו או שכולם התאגדו?
שירה ברגמן
מעט, מעט.
חנה פרנקל
26 לא התאגדו.
תומר רוזנר
לא, אבל יש את - - -
קריאה
יש גם יו"ש. יש גם יו"ש.
חנה פרנקל
יו"ש לא חייבים על פי הדין.
קריאות
- - -
היו"ר דוד אמסלם
חבר'ה, לא חשוב לי כרגע המספרים, אני רוצה את הרעיון. יש 50, יש 20, יש אחד, יש שלוש. מה זה משנה.

יש יצור אחד, עוד לא מאוגד; יש יצור אחד מאוגד; ובתוך המאוגד כל מספר זוכה. הכול בלגן שלם, העיקר תתאגד. לא משנה איך. איך אמר הגשש: קח לך אבא ותתפזר.
חנה פרנקל
לא, לא, לא, לא. לא. לפני עשר שנים אמרנו את זה. כבר עשר שנים – אם לא תתחבר לפה - - -
שירה ברגמן
נראה לי שאתה - - - לחלוטין את - - -
היו"ר דוד אמסלם
לא משנה. אני רוצה להבין את הרעיון.
אתם באים ואומרים
רק שנייה. אנחנו רוצים לעשות סדר עכשיו בכול.
רעיה עדני
בביוב.
שירה ברגמן
בביוב. בביוב של - - -
היו"ר דוד אמסלם
בביוב. רק בביוב. רק בביוב.
שירה ברגמן
נכון - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתם אומרים כזה דבר: היות ואנחנו רוצים לעשות סדר, אז יש לנו שתי אופציות: או לפרק את כל התאגידים האלה ולהקים אותם מחדש או לבנות עוד בניין חדש, אחר, שקוראים לו חברה, ובאמצעותה נתחיל לעשות סדר בכל העניין הזה.
קריאה
לא.
היו"ר דוד אמסלם
לא?
שירה ברגמן
למה לא? למה לא?
היו"ר דוד אמסלם
אז - - -
חנה פרנקל
זה כן חלקי. קודם כל, את כל הבלגן לפני שלוש שנים אמרנו: חברות אזוריות. זה דבר אחד. עכשיו, מעבר לזה אמרנו: הביוב, אין ספק שהוא יעזור - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני לא שם. היועצת המשפטית חנה פרנקל, תעני לי, לא הבנת. את עכשיו נכנסת לסיפורים – מה אין ספק, לא אין ספק. לשאול שאלה פשוטה. לא נכנסתי לעומק.
שירה ברגמן
אתה צודק לחלוטין. אני חושבת שאנחנו כאן מסתובבים סביב אותו דבר, כן? בסופו של דבר, הרעיון כאן הוא להגיד: ביוב זה תשתיות כבדות ויקרות. שכל 56 התאגידים שקמו פלוס הרשויות המקומיות, שהן מותרות להמשיך להתנהל בלי תאגוד – הן מתקשות להתמודד עם התשתיות המורכבות והידע המקצועי הנדרש. וגם יש הרבה יתרונות להסתכל על זה מרחבית בגלל שזה כל כך יקר - - -
היו"ר דוד אמסלם
הגברת שירה ברגמן, אני לא שם.
שירה ברגמן
אתה צודק. אז מה אנחנו אומרים?
היו"ר דוד אמסלם
אני שואל שאלה אחרת. מה מפריע לי בעניין?
שירה ברגמן
מה מפריע?
היו"ר דוד אמסלם
תראי, את יודעת, לפעמים פותרים בעיה ביצירת בעיה חדשה. יש. אני בעמדה בחיים שאם יש בעיה עם הכוס, אני מתמודד עם הכוס. אני לא משאיר את הכוס ומביא לפה עוד כוס או מתחיל לדבר עם הכוס הזאת, דברי עם הכוס הזאת. אני מטפל בבעיה.

אני שואל שאלה: נניח, once החלטנו שאנחנו רוצים חברות ביוב. אנחנו רוצים לנתק את תאגידי המים והביוב. אנחנו רוצים לעשות מים וביוב לבד.
שירה ברגמן
לא, רק ברמה המרחבית, כן?
היו"ר דוד אמסלם
לא משנה איזו רמה. דרך אגב, הכול פה זה רמה מרחבית.
שירה ברגמן
כי האיסוף מהבתים של התושבים – אנחנו חושבים שיש יתרונות.
היו"ר דוד אמסלם
עזבי איסוף. מה זה משנה?
רעיה עדני
אבל ברמה המרחבית, במים, יש לך את מקורות.
היו"ר דוד אמסלם
עזבי כרגע את הרמה המרחבית והלא מרחבית. אם אתם רוצים לדבר על המט"שים, דברו רק על מט"שים. תקימו חברה למט"שים. אם אתם רוצים את כל התהליך – מהבית של הצרכן ועד למט"ש - - -
קריאה
לא.
חנה פרנקל
לא.
קריאה
לא, לא.
קריאה
לא.
חנה פרנקל
לא. אנחנו במט"שים.
היו"ר דוד אמסלם
תראי, כל דבר נכון כאן. אני בעמדה שאם אתה לוקח את הנושא, קח אותו כולו – מהבית עד זה. אתה רוצה לחלק אותו? תחלק אותו. בסדר, אין לי בעיה. אתה רוצה בין-עירוני ועירוני? תעשה בין-עירוני ועירוני, תעשה מה שאתה רוצה, רק תעשה חכם.
רעיה עדני
בדיוק. זו הכוונה.
שירה ברגמן
הכוונה היא בין-עירוני ועירוני.
היו"ר דוד אמסלם
אז אם אתה רוצה פה לטפל רק בבין-עירוני – יופי.
חנה פרנקל
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
אז בוא תגדיר עכשיו התאגדות מט"שים. אתה תחליט, לא הם. לא מקימים חברה - - -
חנה פרנקל
מטש"ים והולכה.
היו"ר דוד אמסלם
אבל עוד פעם, את מכבידה עליי. תחליטי איפה את רוצה. את רוצה לטפל בפתח של המט"ש? בפתח של המט"ש. את רוצה ביציאה מהעיר? ביציאה העיר. מה זה משנה? תחליט אתה איפה אתה רוצה. אני לא נכנס לזה.
שירה ברגמן
אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים פה.
חנה פרנקל
מה שאנחנו עושים.
תומר רוזנר
לא. הוא אומר שזה לא וולונטרי.
שירה ברגמן
אה, לא וולונטרי? זה - - -
היו"ר דוד אמסלם
למה אתה לוקח, מקים חברה לשירותי ביוב, שרק מי שרוצה יבוא ויתחבר איתה?
שירה ברגמן
הרעיון הוא לא להקים חברה.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, נגיד, אני המט"ש. יש לי עובדים, יש לי אנשים, כבר כל אחד בעבודה שלו. מה אני אעשה איתם? אז למה אני לא אמשיך? יש מנהל. למה שאני אבוא לשם בכלל? זה אחד.
קריאה
אדוני היושב ראש, אפשר לנסות לעשות את זה - - -
היו"ר דוד אמסלם
פעם שנייה: אם יש מט"שים קטנים כגדולים, למה שאני לא אקבע את התכנית של כל המדינה? מניח לי איזה סדרי גודל של מט"ש אני רוצה במדינה; איפה אני רוצה למקם אותם, אני כמדינה. אני כמדינה. כן? ואני בא לרשויות ואומר להן: רבותיי, זה מה יש. כולם למט"שים האלה.
חנה פרנקל
אבל אתה לא על דף לבן. אתה צודק. כבר יש - - - קיים.
היו"ר דוד אמסלם
הרי ממה נפשך? תראי, או שאני מלאים להם את המט"שים ולוקח את האחריות אליי. ואם יש פה מט"שים, שאני מבין שאתם נכנסים בגלל שהם קורסים וגם צריך להרחיב אותם וגם לשנות להם את הטכנולוגיה, ולא מדובר ב-20 אלף שקל.
חנה פרנקל
או לחסל אותו.
היו"ר דוד אמסלם
או לחסל אותם. ויש עניין של מה שנקרא מצאי קרקע. אנחנו צריכים לקחת אותו בחשבון. יש פה הרבה שיקולים: יש פה עניין של איכות הסביבה. לא כל מט"ש צריך להיות ליד כל בית. כשאני נוסע פה מכביש לכביש, עברתי ארבעה מט"שים, אני משתגע מהסירחון. כן?
חנה פרנקל
יש תאגידים שיש להם ארבעה מט"שים.
היו"ר דוד אמסלם
אז יכול להיות שבמדינת ישראל צריכים להקים חמישה מט"שים. אני לא יודע. בשביל זה יש משרד להגנת הסביבה, יש אתם, יש רשויות.
קריאה
חברות.
שירה ברגמן
בסוף, אנחנו מבינים שביוב זה לא עניין - - -
רעיה עדני
אנחנו ניסינו לעשות הכלאה בין השניים: גם לקבוע וגם לתת - - -
חנה פרנקל
אנחנו לשם.
היו"ר דוד אמסלם
אם אתם לשם, זה לא בכיוון הזה.
רעיה עדני
למה?
היו"ר דוד אמסלם
אני אגיד: אני הייתי עושה עבודה. דרך אגב, אני מספר לכם שאני רוצה לעשות את אותה עבודה. מיד כשנגמור את חוק התקציב אני אכנס לזה בנושא של מתקני האשפה. אותו סיפור.
תומר רוזנר
בדיוק אותו סיפור.
היו"ר דוד אמסלם
אני חושב שמדינת ישראל, מה שהיא התנהלה עד עכשיו – בושה וחרפה. ואם זה היה עסק פרטי שלי, אני מניח שהייתי שולח כמה אנשים הביתה, אם לא הייתי נותן להם איזו צ'פחה. איך הם מתנהלים? וכל מט"ש זה לפעמים במיליארדי שקלים כמעט. במאות מיליונים, השקעות עצומות בתשתית. אנחנו משאירים את זה על הבאב אללה? ככה? עוד מעט נגיד לכל אחד: תבנה לך שדה תעופה. יאללה, תבנה. אחד יבנה כזה קטן, אחד גדול, אחד זה, כשאנחנו במדינה מבינים מה הצרכים שלנו. זה תשתיות על מדינתיות. לא קשורים לעיר.
שירה ברגמן
תשתיות על אזוריות. אני חושבת שההסדר שלנו הולך בין הטיפות.
היו"ר דוד אמסלם
אמרתי: תשתיות על מדינתיות. אני מצפה מכם, בעסק הזה, אם אני עכשיו מכריע על התחום, אומר: עזבו קשקושים, כנסת, חוקים, עזוב שטויות. אני מזמין עבודת מחקר. קודם כל, בודק כמה מט"שים אני רוצה במדינת ישראל. אני רוצה אותם הכי גדולים, שהם נותנים לי את הפתרון הכי רחב שהם יכולים לתת לסביבה שלהם, ואני מבקש גם שיתחשבו במצב הקיים. קרי, אם יש מט"ש קיים ואפשר להרחיב אותו – זה מה שהייתי מבקש מבן האדם. והייתי אומר לו: אדוני, קח לך חצי שנה, תחזור אלינו.
שירה ברגמן
ההנחה שלנו זה שלא כל הידע אצלנו.
היו"ר דוד אמסלם
תן לי פריסה בארץ. בארץ תן לי את הפריסה האופטימלית שלוקחת את הפרמטרים שאמרתי. תגיד לי כמה עולה, ומאותו רגע אני משתלט על האירוע. אני קובע מי נכנס, לאן נכנס, מי סוגר והכול, בגלל שזה הביוב. ראשי העיר ישמחו להיפטר מהביוב, למה אף אחד לא רוצה לטפל בביוב. זה לא מביא לו כלום. לכן, לשם אני הייתי לוקח את זה ברמה המקצועית, רבותיי.
רעיה עדני
אני חושבת שלשם לקחנו את זה.
היו"ר דוד אמסלם
אתם מביאים טלאי על טלאי על טלאי.
רעיה עדני
לא, לא, ממש לא.
שירה ברגמן
לפחות לטעמנו אנחנו מתייחסים למצב הקיים שבו יש תאגידים, יש הרבה ביקורת על האופן שבו הרפורמה לתאגוד נעשתה, יש הרבה התנגדות לכיוון של התאגוד האזורי, ולכן אנחנו מנסים, על בסיס המצב הקיים. כמו שהיועצת המשפטית חנה פרנקל אמרה, אנחנו לא ב-day one שעכשיו צריך להחליט איך בונים את המט"שים במדינת ישראל. יש כבר עשרות ומאות מט"שים שבנויים. אנחנו אומרים: בכל תא שטח אנחנו - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני אגיד לך מה יקרה, הגברת שירה ברגמן. אני אומר לך: נקים את החברה. אני מסתכל קדימה, אני אגיד לך איך זה יעבוד. יש לך מט"שים חזקים, טובים. תראי, בעסק הזה יש גם אגו, תפקידים אנשים. עזבו, זה לא לחצנו על כפתור והעלמנו אותם.
שירה ברגמן
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
זה לא הכול רק כלכלה נטו. יבוא ויגיד: עזוב את החברה, עזוב. אנחנו עושים את העבודה, מה הם רוצים, אלה? מה, גם לקחת מאיתנו עוד איזה קומיסיון? לא צריך אותם. מה, יש לנו עובדים, הכול עובד טוב אצלנו, מה הבעיה?
חנה פרנקל
אז איך נלאים?
היו"ר דוד אמסלם
יישאר. יבוא אחד קטן, יגיד: רק שנייה, אני כבר קורס, אני עם עצמי. מה אני אעשה? זאת אומרת, אתם לא מייצרים פתרון אמיתי. לא יקרה.
שירה ברגמן
למה? אני חושבת שגם המט"שים החזקים, בסופו של דבר, כשהם נדרשים לעשות השקעות מסיביות של - - - והרחבה של נפח מאוד משמעותית – גם הם מתקשים במצב הנוכחי.
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
אז מה החברה תעזור להם? מה החברה תעזור להם?
אלון זסק
אני אסביר לך: אני מתעסק בזה כבר יותר מעשור, אדוני היושב ראש. תאגידי המים והביוב – הקמתם היה הדבר הכי טוב שיכול להיות מבחינתנו, איכות סביבה. זה דבר ראשון. דבר שני, אם זה היה תלוי בנו, אני מניח שכל השולחן פה של הממשלה – לא היו 56 תאגידים, היו הרבה פחות, אבל זה איזשהו קומפרומיס שהיה.

עכשיו, המהלך שאנחנו רואים אותו היום נולד מהמצב שבו, בואו נגיד שהתאגידים השתלטו ב-90% על הדברים שהם מטפלים בהם במישור העירוני, והבעיה שלנו, אדוני היושב ראש, הייתה במועצות האזוריות ובתווך בין היישובים, ובמקטעים של הובלת השפכים בחלק הבין-עירוני.

המט"שים – ידענו איך הם עובדים. אנחנו יודעים איך מטפלים בהם. החברות יהיו חברות עם מט"שים. ולכן, רצינו לפתור את המקטע הזה של החיבור בין כל עיר למערכות ההובלה ואחרי זה למט"ש. על בסיס כל זה זה קם בכלל – כל הסיפור של החוק הזה שאתה רואה עכשיו.
היו"ר דוד אמסלם
מה הקשר? לא הבנתי. יש היום מצב נתון. אוקיי? יש מט"שים גדולים יותר, שמחברים מספר רשויות, ויש קטנים יותר. עכשיו, הם מתורגלים. יש מה שנקרא תאגידי מים וביוב ויש להם את הכללים שלהם. הכול. עזוב, שים בצד. נניח, עכשיו נקים חברת שירותי מים וביוב. מה יקרה? אני עכשיו הגיחון, מה אני עושה?
אלון זסק
הרי זה לא שתקום חברה חדשה יש מאין. קח את הגיחון, כי זה משהו שאתה מכיר אותו.
היו"ר דוד אמסלם
כן. מה יעשה?
איתי חוטר
יקים חברת בת.
אלון זסק
אז הגיחון, לדוגמה, יכול להגיד לך את מטה יהודה. כן? זה מה שקורה, דרך אגב. להגיד למטה יהודה: מטה יהודה, אני כבר איש מקצוע, אני גם ככה עושה את מט"ש שורק - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתה לא איתי.
אלון זסק
אני איתך לגמרי.
איתי חוטר
הוא מקים חברת בת, קודם כל.
שירה ברגמן
יש כבר חברת בת.
היו"ר דוד אמסלם
הגיחון כבר הכניס חברות מסביב. הן באו אליו. אני שואל: מה חברת הביוב החדשה?
רעיה עדני
- - -
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, יש לנו ככה: יש לנו תאגיד אחד. עכשיו אנחנו מייצרים בצד עוד חברת ביוב.
חנה פרנקל
לא.
דודי קופל
זה אותו אחד.
חנה פרנקל
לא, לא, לא, לא.
דודי קופל
אותו אחד.
קריאה
זה אותו אחד.
שירה ברגמן
- - - הרעיון הוא - - -
היו"ר דוד אמסלם
התאגיד יהפוך להיות חברה?
חנה פרנקל
הוא יהיה עוגן.
דודי קופל
גם.
חנה פרנקל
הוא יהיה עוגן.
שירה ברגמן
הוא עדיין החברה, הוא לא יהפוך.
קריאה
הוא לא יהיה רשאי.
שירה ברגמן
אנחנו דיברנו הרי על שתי מתודולוגיות: הראשונה ודרך המלך, כמו שאנחנו מבינים אותה, זה באמת לראות, לדוגמה, באזור ירושלים. הגיחון הוא התאגיד החזק ביותר, וכבר היום לוקח על עצמו משימות נוספות על התפקיד. לו יש חברת בת קיימת – מאפתי. והוא, אגב, מכיר את המהלך ומאוד מעוניין במהלך הזה. כלומר, המהלך הזה אומר: אנחנו נגדיר את חברת הגיחון – את חברת הבת של חברת הגיחון, ליתר דיוק – בתור חברת הביוב המרחבית, והיא זאת שתהיה מחויבת לספק את השירותים לכל היתר. מי שייבחר להעביר אליה - - -
קריאה
היא תספק למטה יהודה.
תומר רוזנר
אבל היא עושה את זה היום - - -
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
מה היום מפריע למטה יהודה לקבל ממאפתי שירותים?
שירה ברגמן
היום מאפתי יכולה להחליט האם היא מעוניינת לתת – כן או לא.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה להבין. יכול להיות שאנחנו מייצרים פה איזה גולם שהוא מיותר. אז למה לא להשתמש בפלטפורמה הנוכחית, כמו שעשינו בהרבה דברים, ואנחנו נגיד להם: רבותיי, כל תאגידי המים והביוב – אם מישהו רוצה להצטרף אליכם, אתם חייבים לקבל אותו?
שירה ברגמן
לא, אבל הרעיון הוא לא להגיד לכל תאגיד: תקבל כל תאגיד. הרעיון הוא למצוא מישהו שיש לו את היכולות המרכזיות.
היו"ר דוד אמסלם
אוקיי. אז לכן יש כאן. למה שלא נגיד: יש לנו רגולטור שייבחן את העניין ויגיד: רבותיי, אם אני עושה את הבחינה והגיחון, מאפתי מסוגל לבלוע גם את מטה יהודה, אז אנחנו נכריח אותו. למה זה לא שלו?
אלון זסק
אז עשינו את זה.
היו"ר דוד אמסלם
אני שואל.
אלון זסק
עשינו 12 אזורים.
היו"ר דוד אמסלם
למה אני צריך את החברה הזאת? אני לא הצלחתי להבין עד עכשיו.
אלון זסק
אדוני היושב ראש, זו לא חברה - - - חדש. זה יהיה הגיחון או מאפתי - - -
שירה ברגמן
- - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל אם הגיחון יושב על הפלטפורמה - - -
אלון זסק
זה יהיה אותה - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל לא הבנת. אז או שתרחיב לו את הסמכויות בפלטפורמה הזאת - - -
אלון זסק
נכון - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז תרחיב לו.
שירה ברגמן
אבל זה בדיוק - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז למה אתה ממציא לו משהו חדש?
אלון זסק
אז זאת הכוונה.
שירה ברגמן
- - -
חנה פרנקל
אבל אתה לא רוצה להרחיב לכולם.
היו"ר דוד אמסלם
אז תבוא ותגיד: רבותיי, יש לי סמכות כרגולטור בחוק להרחיב את הסמכויות של תאגידי המים והביוב בנושאים אלה ואלה ואלה, לפי מה שאני אבין.
שירה ברגמן
זה בדיוק ההסבר.
אודי אדירי
זה החוק.
אלון זסק
בדיוק - - -
שירה ברגמן
זה ההסבר.
אודי אדירי
אדוני היושב ראש, זה החוק.
היו"ר דוד אמסלם
מה?
אודי אדירי
זה החוק.
שירה ברגמן
זה ההסבר. זה רק - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז לא הבנת.
אודי אדירי
בסוף, כשכותבים, זה נהיה יותר מסובך.
היו"ר דוד אמסלם
אז אם זה החוק, אז למה אנחנו צריכים חברה? למה אנחנו לא נבוא לרשות המים או לנציבות המים, שהיא הרגולטור, וניתן לה סמכויות חוקיות שתטפל בתהליך?
אודי אדירי
אדוני היושב ראש, אגב, אנחנו בהתחלה חשבנו ואנחנו עדיין חושבים שדרך המלך, כמובן, שזה יהיה גוף קיים, שכבר קיים. במקום מרחב ייבחר גוף אחד קיים וסמכויותיו יורחבו.
היו"ר דוד אמסלם
ברור.
אודי אדירי
לא מנענו בחקיקה את האפשרות, בעקבות בקשות של מרכז השלטון המקומי, שאם בסופו של דבר הדרך הנוחה ביותר להם זה ליצור איזה גוף חדש שהוא מורכב מכמה – אפשרנו להם את זה. אבל דרך המלך, בעינינו - - -
היו"ר דוד אמסלם
מר אודי אדירי, אני לא מצליח להבין את הרעיון. עזוב. העסק פה הוא דבר שאני אומר לכם את האמת: אני מרגיש – אמרתי להם את זה – שאנחנו בונים טעות על טעות על טעות על טעות. כל ההתנהלות של התאגידים מתחילת הדרך הייתה טעות אחת שלמה. אני יוצא לתאגיד ככה, על הבאב אללה? אין דבר כזה. זה כמו שאני לא אומר לכל עיר: תצאי ותקימי לעצמך איזה צבא – כל אחד מה שהוא רוצה; ולא כל עיר: תקימי לך איזה תשתיות על. בסוף, הרי זה כסף ציבורי.
אודי אדירי
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו חייבים לתכנן, לתכנן.
אודי אדירי
וזה ראש.
שירה ברגמן
נו, אבל זה הרעיון.
היו"ר דוד אמסלם
אז אני אומר את זה. זה גם מה שקורה עוד מעט במפעלי האשפה, שאני מונע את זה עכשיו. אני משתדל לעשות שם סדר. לכן, אני אומר: אני מציע: בואו נעשה חשיבה אחרת. ניקח את התכנון של המדינה ונבדוק מה המדינה צריכה. משם נתחיל. אני תמיד מתחיל מה צריך, ואחרי זה אני מתחיל לרתום את הכול למה צריך.
שירה ברגמן
- - -
אלון זסק
- - - את 12 האזורים.
אודי אדירי
אדוני היושב ראש, זה באמת מה שיש פה.
היו"ר דוד אמסלם
יכול להיות.
אלון זסק
זה 12 האזורים שישבנו עליהם.
היו"ר דוד אמסלם
אז מה הבעיה?
אלון זסק
הרי איך הגענו ל-12 אזורים? לקחנו את האזורים, אמרנו: איזה מט"שים יש? כמה תושבים יש? מה מערכות ההולכה שיש? ואז עשינו קומבינה: של זה, של בריאות, של סביבה, של מים, של ביוב – הגענו ל-12 אזורים שנראו לנו כקלסתרים הכי נכונים לעשות את הדבר הזה. וזה יפתור. יכניס פנימה את כל המועצות האזוריות, את כל התאגידים הקיימים היום. כשעוד פעם: אתה עושה את זה בהתחלה כמהלך וולונטרי. אין לך ברירה - - -
אודי אדירי
עכשיו זה מוגדר, עכשיו.
קריאה
- - -
תומר רוזנר
בהתחלה?
אודי אדירי
כן.
היו"ר דוד אמסלם
אני אגיד לך, מר אודי אדירי, בוא, תשמע. אחרי זה נרוץ.
אודי אדירי
זה בדיוק הקונספט - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני אומר: בוא נבנה לעצמנו. תראה, כשאני לא מבין משהו במודל, אפילו קטן, אני לא מבין את כל המודל. ככה אצלי.
אודי אדירי
מה אתה לא מבין? מה?
היו"ר דוד אמסלם
אני אגיד: אני רואה שאנחנו הולכים הפוך. אני טוען: אנחנו צריכים, כמדינה, לתכנן את המט"שים כאילו עכשיו התחלנו בעולם המט"שים. אמרתי את זה קודם. קח חברה, אומר לה: תעשי לי אופטימיזציה. תבדקי לי כמה מט"שים צריכים, באיזו חלוקה ופריסה ארצית? מה המספר? אני לא יודע. אני לא מומחה למט"שים. יכול להיות שמט"ש אחד יכול לטפל בחצי מדינה. לא יודע. אבל אם היינו לוקחים בחשבון גם את ההולכה וגם את הפיזור והכול. יש פה עוד פרמטרים בנוסחה. למשל: השימוש במים המושבים וכולי. זאת אומרת, אני נותן לו כמה פרמטרים ואני אומר לו: תעשה לי אופטימיזציה.
תומר רוזנר
את זה עשו.
היו"ר דוד אמסלם
יפה.
ואז הוא בא ואומר לי
תשמע – כמו שמר אלון זסק אומר לי – צריך 12 מט"שים במדינה. יכול להיות.
אלון זסק
לא מט"שים. לא מט"שים.
חנה פרנקל
פתרונות - - -
היו"ר דוד אמסלם
פתרונות, בסדר?

יכול להיות. ואז אני מכניס לו גם בנוסחה ואני אומר לו: תקשיב, אתה תתייחס גם למצב הקיים. זה אומר שאם אתה יכול לקחת וואחד מט"ש – הוא כבר קיים – ובשינוי כזה או אחר נוכל לעשות לו שדרוג ולהכניס אליו עוד אזור – מט"שים קטנים, תעלים לי. לא רוצה.

עשה לי את התכנית. ואז אני שואל את עצמי עכשיו: איך אני מביא את התכנית לכלל ביצוע. זו שאלה אחרת. ואז אני בא, מחוקק את החוק, אני. אין וולונטרי בקטע הזה.
חנה פרנקל
אתה הצחקת אותנו. אתה הצחקת אותנו.
היו"ר דוד אמסלם
תבין, צריך להבין: בסוף יש טיפול בביוב.

עכשיו, ראש עיר, אני אומר לך בהגדרה: אין לו עניין. הוא לא נבנה - - -
חנה פרנקל
זה בדיוק.
היו"ר דוד אמסלם
היועצת המשפטית חנה פרנקל, תאמיני לי, אני בא משם.

ראש עיר לא נבנה מהטיפול בביוב. הוא, מלכתחילה, אם המדינה הייתה אומרת לו: תשמע, אנחנו נטפל בביוב שלך – הוא היה מבסוט. עזוב אותי מביוב, יש לי מספיק צרות. אני רוצה להתעסק בחינוך, אני רוצה להתעסק בתרבות. אני אומר לך: הוא, באינסטינקט, אין לו בביוב כלום. הוא נתקע בביוב מתי שיש תקלה, בא אזרח, אומר לו: אדוני, למה הביוב צף לי? ראש עיר, אין לו incentive - - -
אלון זסק
זה נכון. אז למה הוא לא מקים תאגיד?
היו"ר דוד אמסלם
מה?
חנה פרנקל
אז תגייס את אותה העמדה. תאגיד זה הכנסה וזה בסדר.
היו"ר דוד אמסלם
לכן, אני אומר: בגדול, מה שקורה כאן – אני חושב שאנחנו הולכים הפוך.

עכשיו, נגיד נקים את החברה. בסדר. הקמנו חברה כשקוראים לה חברה לשירותי ביוב. אני עכשיו תאגיד פה. יש לי עובדים, יש לי ממלכה, יש לי את מאפתי, יש לי שם אפילו אולם אירועים יפה. הכול טוב. למה אני אלך לחברה? לא הבנתי.
תומר רוזנר
זאת שאלה. זאת שאלה טובה.
אודי אדירי
מי? מי ילך לחברה? למה מי ילך לחברה?
היו"ר דוד אמסלם
אני.
שירה ברגמן
הגיחון? אבל אתה לא תלך לחברה. אתה תהיה החברה.
תומר רוזנר
לא, לא. נגיד שאני - - -
אודי אדירי
אני לא הבנתי. לא הבנתי.
היו"ר דוד אמסלם
אז אם אני החברה, אז עכשיו אני תאגיד. בלבלתם אותי, עשיתם לי פיצול אישיות. אני או חברה או תאגיד או גם חברה וגם תאגיד?
שירה ברגמן
לא.
אודי אדירי
לא - - -
קריאה
לא, לא, לא.
תומר רוזנר
- - -
שירה ברגמן
הוא קיבל את ההסמכה של להיות חברת הביוב.
היו"ר דוד אמסלם
אז עכשיו, אם אני גם חברה וגם תאגיד, למה אתם רוצים לתת לי עוד סמכויות? קחו את התאגיד, תרחיבו לו את הסמכויות - - -

קריאות

- - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל למה לעשות את הדבר הזה?
חנה פרנקל
כי לא תצליח - - -
אודי אדירי
אדוני היושב ראש, מה יש פה בסוף? מה יש פה בסוף? בסוף יש פה שני אלמנטים, ואני חושב שזה בדיוק מה שאתה מדבר. אחד, ישבה הממשלה, חשבה, קודם לדיון הזה. הסתכלה, עשתה ישיבה. באה הממשלה, עשתה עבודת חשיבה, אמרה: 12 מרחבים מבחינה תכנונית. ככה תסתכל על הביוב.
היו"ר דוד אמסלם
אחלה. מצוין.
אודי אדירי
עכשיו אתה מגיע לשאלה: איך אתה מבצע? עכשיו, היום מה יש לנו? היום יש לנו אוסף של תאגידים. כל תאגיד אחראי רק על העיר שלו. אין לו סמכות, אין לו אחריות. עכשיו, זה עניינים פליליים. זה עניינים מורכבים גם. אתה לא יכול להגיד לו: תשמע, בוא טפל גם בביוב של ההוא. כי בסוף זה דברים של אחריות. הם צריכים להיות מוגדרים נורא ברור.
היו"ר דוד אמסלם
אין בעיה.
אודי אדירי
זה היה חשוב גם למשרד הבריאות ולכולם.
היו"ר דוד אמסלם
אז היום, כל אחד, כמו שאתה אומר, דואג רק לשלו. דואג רק לשלו. עכשיו, אמרנו: מה? אמרנו: בכל אזור כזה יהיה גוף אחד שהסמכות שלו תורחב להיות אחראי לא רק על שלו – על כל מי שבאזור מוכן להפקיד בידיו את האחריות.

עכשיו, באמת, זה אמור להיות וזה צריך להיות, והדעת נותנת שזה יהיה, תאגיד שהוא קיים. תאגיד הגיחון, לצורך העניין – על מים ואיסוף ביוב עירוני, אחראי רק בירושלים, ועל הולכת ביוב וטיפול, אחראי בכל המטרופולין.

זה מה שיש פה. זה מה שמונח פה. נכון שנתנו אפשרות. זה נכון. נתנו אפשרות שגם אם רוצים להקים גוף חדש שהוא לא אחד מהגופים הקיימים, זה יהיה אפשרי. אני אומר: אנחנו כממשלה, אגב, אנחנו כממשלה - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז אני רוצה להבין משהו, מר אודי אדירי. הרי יקימו חברה. נגיד, נקים את החברה הזו. מה יקרה? יקימו חברה. עכשיו, תבוא העירייה, יש פה ראש עיר, יגיד: וואלה, יש לי גם אופציה, נותנים להקים חברה.
אודי אדירי
לא. אחת בכל מרחב.
שירה ברגמן
אחת.
אודי אדירי
לא כל ראש עיר - - -
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנת. אז מי יקים אותה?
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
מי בעל החברה במרחב? הנה, עכשיו אנחנו רוצים להקים - - -
אודי אדירי
זה לא כמו התאגידים – 56 תאגידים, אדוני היושב ראש.
היו"ר דוד אמסלם
אז אני שואל אותך.
אודי אדירי
לא, זה לא.
היו"ר דוד אמסלם
נגיד, עכשיו יש לנו חברה. הקמנו את החברה - - -
שירה ברגמן
לא הקמנו, רק הסמכנו. זו בדיוק הנקודה.
היו"ר דוד אמסלם
הסמכנו. הסמכנו את מי?
אודי אדירי
את הגיחון.
שירה ברגמן
את הגיחון.
היו"ר דוד אמסלם
למה?
שירה ברגמן
לטפל בביוב. כלומר, בהולכה ובטיפול המרחבי של כל אזור ירושלים.
קריאה
את בית שמש.
היו"ר דוד אמסלם
של כל האזור?
שירה ברגמן
של כל האזור.
קריאה
- - -
שירה ברגמן
עכשיו, זו לא חברה חדשה.
היו"ר דוד אמסלם
למה הגיחון? יבוא בית שמש, יגיד: גם אני יש לי מט"ש.
שירה ברגמן
זהו. החוק מסדר באמת את התהליך. איך התהליך הזה נראה? יש איזושהי יציאה לקול קורא שאומר: אנחנו מתכוונים להסמיך חברת ביוב. זה לא להקים – להסמיך חברת ביוב.
היו"ר דוד אמסלם
זו לא חברה, זה תאגיד.
שירה ברגמן
לא משנה.
אודי אדירי
זה אותו דבר.
קריאה
או איגוד ערים.
היו"ר דוד אמסלם
תשמע, הרי מה אני רואה בעיני חזוני? בעיני חזוני אני רואה משהו כזה שיקרה: - -
אודי אדירי
לא, כי יש - - -
היו"ר דוד אמסלם
- - יהיו גם 56 תאגידים ועוד 12 חברות.
אודי אדירי
לא.
קריאה
לא, לא, לא, לא.
חנה פרנקל
- - -
היו"ר דוד אמסלם
יהיה להם מנכ"ל, רכבים – הכול. עכשיו יש לנו גם חברה.
קריאה
לא.
חנה פרנקל
זה מתוך הקיים.
היו"ר דוד אמסלם
אה, מה זה "מתוך הקיים"? התאגיד יהפוך להיות חברה?
נירה סלומון
זה לא מתוך הקיים.
היו"ר דוד אמסלם
אני שואל. אני אגיד לכם מה יקרה: יהיה עכשיו - - -
קריאה
- - -
חנה פרנקל
אתה לוקח pivot מכל אזור הכי גדול - - -
היו"ר דוד אמסלם
היועצת המשפטית חנה פרנקל, אני לא יודע מה זה pivot.
רעיה עדני
המודל הוא השפד"ן.
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנת. השפד"ן קם כתאגיד.
תומר רוזנר
באיגוד ערים.
חנה פרנקל
באיגוד ערים.
היו"ר דוד אמסלם
באיגוד ערים. פה אני אומר: מה שיקרה, בגלל שכבר הגולם קם. יש לנו גלמים. אנחנו צריכים עכשיו לחבר ביניהם. יש הבדל אם אנחנו עושים מלכתחילה או בדיעבד.
אודי אדירי
אני רוצה להראות לך, אדוני היושב ראש, רק תראה איך בדיוק מה שאמרת, איך הוא מטופל בחוק.
היו"ר דוד אמסלם
כן.
אודי אדירי
הוא באמת מטופל והיה על זה המון חשיבה.

למי נותנים את ההסמכה הזאת? הממונה רשאי, באישור המועצה, על פי הכללים, לתת רישיון חברת ביוב. למי הוא נותן? זה לא מקים חברה חדשה. או לחברת בת של חברה שהוקמה לצורך מתן שירותי הולכה וטיפול - - -
נירה סלומון
נו? זאת חברה חדשה.
קריאה
זו חברת בת.
תומר רוזנר
חברת בת של תאגיד.
קריאה
- - -
אודי אדירי
כן.

או איגוד ערים שכבר קיים, מטפל, או חברת ביוב שהוקמה בידי שני ספקי ביוב או יותר.
היו"ר דוד אמסלם
מה זה?
רעיה עדני
זה אם יש לך מרחב שבו - - -
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, אתה אומר: מה זה שני ספקים? שני מט"שים קטנים יכולים להקים.
קריאה
כן.
רעיה עדני
לא.
תומר רוזנר
תיאורטית.
רעיה עדני
יש בכל מרחב - - -
אודי אדירי
יהיה אחד בכל מרחב - - -
היו"ר דוד אמסלם
מה זה "מרחב"? הגדרת פה מרחב?
חנה פרנקל
כן.
אודי אדירי
כן.
קריאה
כן.
אודי אדירי
כן.
קריאה
12 - - -
אודי אדירי
12 מרחבים.
היו"ר דוד אמסלם
אבל הגדרת מה זה מרחב?
אודי אדירי
כן.
אלון זסק
כן.
שירה ברגמן
כן.
אלון זסק
זה לא פחות מאיזה 60 אלף קוב ליום.
קריאה
יש מפה.
היו"ר דוד אמסלם
עוד לא, אני לא שם. דרך אגב, הגדרת מרחב זו הגדרה גיאוגרפית. זו לא הגדרה כמותית.
קריאה
נכון.
קריאה
נכון, יש מפה.
שירה ברגמן
יש מפה.
היו"ר דוד אמסלם
יש מפה?
שירה ברגמן
יש.
אודי אדירי
יש, יש.
שירה ברגמן
מאושרת על ידי - - -
קריאות
- - -
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, נגיד, במפה הזאת יש, למשל, איזה 15 מט"שים. כל מיני. איך אתה מחבר ביניהם.
חנה פרנקל
קודם כל, ה-Pivot זה מי שצריך להיות גדול. Capacity - - -
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, הוא יקים עוד חברה, אני מבין. זה לא שהוא מעלים את זה. הוא מקים עוד חברה.
תומר רוזנר
לא, לא. זו חברת בת.
אודי אדירי
חברת בת.
היו"ר דוד אמסלם
מה זה משנה? לחברת הבת הזאת - - -
קריאה
והכול על התעריף.
היו"ר דוד אמסלם
הרי לנו יש את הגיחון. אני אסביר לך איך זה עובד. יש לנו את הגיחון ויש לנו את מאפתי. עכשיו, למה בירושלים המודל לא נכון? בגלל שהגיחון עוסק גם במים וגם בביוב. בא הגיחון, אמר: אני מתמוטט מהמים, אני לא מסוגל. אז אני אקים לי גם חברת בת, מאפתי, שהיא תטפל במט"ש. בגלל הגודל. אחרת, אם זה עזריקם, לטובת העניין, אז הוא מטפל בשניהם. הפועלים באים עם המים, עוברים למט"ש – נגמר. ככל שהגודל יותר גדול, חברת הבת יותר אפקטיבית.
רעיה עדני
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
אני מניח שבמט"שים קטנים - - -
תומר רוזנר
אין צורך.
קריאה
- - -
היו"ר דוד אמסלם
אין צורך.
אודי אדירי
לא, אין. זה אחד - - -
חנה פרנקל
אבל זה גם לא עובד.
קריאה
אבל זה לא המט"ש, אדוני היושב ראש.
היו"ר דוד אמסלם
יש להם עכשיו את המט"ש. המט"ש, דרך אגב, שייך לתאגיד המים.
קריאה
לא תמיד.
חנה פרנקל
לא תמיד.
קריאה
לא תמיד.
אודי אדירי
לא תמיד. לפעמים כן.
חנה פרנקל
ברוב המקרים לא.
היו"ר דוד אמסלם
הרוב, אני אומר. ואם הוא הפריד אותו, אז הוא הפריד אותו.

עכשיו, מה יקרה? ברגע שאנחנו עכשיו ניתן להם אופציה להקים חברה, הם ישמחו. יגידו: אתה יודע מה? פעם לא היו לנו תאגידים. הקמנו תאגידי מים. עכשיו, אלה, החולמים האלה גם נותנים לנו חברה – נקים גם חברה. יהיה גם תאגיד וגם חברה. יאללה, יש לנו עוד משרה, יש לנו עוד בניין שנשכור. אנחנו נבקש מכם להעלות את התעריף, כי איך נממן את זה? וואלה, הכול בסדר. איך אמר דוד המלך? צאו, התפרנסו זה מזה, אבל לא התכוון להגזים יותר מדי.

אתה מסכים איתי?
אודי אדירי
אני איתך לגמרי, רק אני אומר: החוק מכוון לזה באמת. יש כאן 12 אזורים. החוק מכוון גם בצורה שהוא כתוב, ואפשר גם לחדד, שהגוף הזה הוא גוף קיים. עכשיו, מה זה גוף קיים? כשיש לך תאגיד מים, נגיד כמו הגיחון או לא משנה, ואתה אומר לו: טפל בביוב של כל המרחב, אז מה שנקרא – ההפרדה הנדרשת לצורך אחריות וסמכות דורשת רישום של חברת בת לצורך העניין, בסדר? אבל בוא, יש מלא-מלא חברות בנות במשק. זה הרבה פעמים עניין רישומי. זה לא עניין שבהכרח. אתה לא מקים גוף חדש. אתה לא - - -
היו"ר דוד אמסלם
למה?
קריאה
לא. חברה זה ישות משפטית - - -
היו"ר דוד אמסלם
למה?
אודי אדירי
ישות משפטית.
שירה ברגמן
- - - לכמה עובדים.
היו"ר דוד אמסלם
מר אודי אדירי, אנחנו הקמנו את מאפתי. מאפתי זו חברה לכל דבר ועניין. תרד איתי, אני אקח אותך למאפתי פה.
תומר רוזנר
דירקטורים - - -
אודי אדירי
יכול להיות. לא חייב.
קריאה
נכון, זה לא הגיחון - - -
קריאה
באזור ירושלים יהיה מאפתי.
קריאה
יהיה מאפתי.
היו"ר דוד אמסלם
אני אקח אותך למאפתי – חבל על הזמן. אימפריה בפני עצמה.
חנה פרנקל
נו, אנחנו יודעים.
שירה ברגמן
אנחנו יודעים.
אודי אדירי
בירושלים זה יהיה מאפתי.
שירה ברגמן
הגיחון - - -
קריאה
ירושלים - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני רוצה להסביר כזה דבר: הרי אם יש 56 תאגידים – תאגידים. לא מט"שים. תאגידים;
שירה ברגמן
יש הרבה יותר מט"שים.
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו עכשיו מדברים על 12 אזורים. זה אומר בממוצע, בערך – נגיד 60. ארבעה בחברה.
אודי אדירי
אפילו יותר. כן.
היו"ר דוד אמסלם
נניח, בממוצע.
תומר רוזנר
חמישה, שישה.
אודי אדירי
יש מועצות אזוריות.
שירה ברגמן
יש מועצות אזוריות, אז יש יותר.
חנה פרנקל
כן.
שירה ברגמן
איזה חמש-שש.
חנה פרנקל
כן.
היו"ר דוד אמסלם
חמש-שש.
חנה פרנקל
כולל מועצות אזוריות.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו, תבין טוב, אתה אומר להם: גם תהיו וולונטריים. עכשיו, גם תקימו חברה. הרי עכשיו מישהו צריך לנהל אותם. זו חברת בת. חברה מלמעלה. היא נותנת להם את השירותים. הרי מי יהיו הבעלים של החברה? הם.
שירה ברגמן
לא. התאגיד קיבל את ההסמכה לזה.
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנת.
אודי אדירי
לא עד הסוף.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני מתקדם איתך. הרי הוא יגיד לך. אני עכשיו בא לתאגיד. אני אומר לך: רק שנייה, רק שנייה. אתה רוצה עכשיו שאני אהיה שותף איתו, נכון? עכשיו, איפה אני? מה, הוא שלו? מה, אני עובד אצלו עכשיו?
קריאה
- - -
אודי אדירי
אדוני היושב ראש, אבל זה בדיוק הקטע.
תומר רוזנר
כן, כי אתה קונה ממנו שירותים - - -
אודי אדירי
אבל זה בדיוק הקטע.
תומר רוזנר
אתה תקנה ממנו - - -
חנה פרנקל
זה לא בעלי מניות.
תומר רוזנר
אתה תקנה ממנו שירותים והוא חייב למכור לך - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל לא הבנת, במנגנון אני רוצה להיות גם הבעלים.
תומר רוזנר
אתה לא יכול.
אודי אדירי
לא, לא בטוח.
קריאה
אתה לא יכול להיות.
חנה פרנקל
לא, אין אפשרות.
קריאה
לא - - -
תומר רוזנר
יש - - -
אודי אדירי
תקשיב, אני אגיד לך מה ההבדל: זה לא תאגידי מים.
חנה פרנקל
בדיוק.
אודי אדירי
זה לא. אין פה. בסוף-בסוף-בסוף אין פה ממשק עם התושב, אין פה ממשק עם הרחובות ואין פה עבודות תשתית בעיר. בסוף, יש פה את הביוב אחרי שהוא יצא מהקו הכחול – לאן הוא הולך.
קריאה
לאן הוא הולך ומי מטפל.
אודי אדירי
לאן הוא הולך ומי מטפל.
חנה פרנקל
- - - סיטונאי.
תומר רוזנר
ומי אחראי – הכי חשוב.
אודי אדירי
ומי אחראי.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, ולמה לא תלך עוד צעד קדימה, יותר חכם, ותגיד: רבותיי, אנחנו נקים את התאגיד הזה. זה יהיה תאגיד ביוב? אני אפריד אותו מהמים. אני אקים. כמו שעשינו מים, אני אקים תאגיד ביוב ותאגיד אזורי. כמו שאתה אומר. אני ארחיב אותו, והוא יהיה של הרשויות האלה בבעלות, והן יטפלו מהבית ועד המט"ש. הרי בסוף מדובר בביוב. אתה יודע, בסוף מה כל אחד יגיד: זה לא שלי, זה אתה, זה לא אתה, זה שלי. זה נתקע אצלך ולא אצלי.
אודי אדירי
אדוני היושב ראש, גם אני כבר זקנתי. אני אגיד לך: יש עולם, שאנחנו מבינים אותו היום, שרשויות מקומיות רוצות אחריות קרובה לשירות שניתן לתושבים שלהן. עכשיו, אני יכול להתווכח עם זה ואני יכול לתת לך את אותו נאום גם על תאגידי מים אזוריים, ואני גם מאמין בזה, אבל זה בסדר. אני מבין את הקושי, אני מבין את המורכבות, אני מבין גם למה זה לא קורה.

הביוב בתוך העיר – בסוף יש בו חיוב של התושבים, יש בו מתן שירותים ותיקון תקלות, יש בו - - -
היו"ר דוד אמסלם
תראה, יש לי הצעה. אני כאן לחוץ בזמן – צריך להגיע לשר שלך עוד כמה דקות. יש לי רעיון: תראה, אני מרגיש בבטן. אני אלך אתכם על מה שאתם רוצים. סמוך עליי - - -. אני מרגיש בבטן – זה לא. הכוונה טובה.
תומר רוזנר
לא מבושל.
היו"ר דוד אמסלם
איך אמר הכוזרי? כוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים. אני מרגיש שזה הולך לא נכון. אני גם לא מאמין בחצי קלאץ'. הנה, מה שעשינו במים – או שהולכים עד הסוף או שעוזבים את הכול. אני מרגיש, יש לי מין תחושה חזקה שאנחנו הולכים לעשות עוד שגיאה. אולי פחות חמורה ממה שיש היום, אבל עוד שגיאה.

אני אומר: תשמע לי. ויש לי ניסיון בזה – אני בא משם – הרבה שנים. בסוף, אני מאמין בזה, כמו שאמרתי לך קודם, צריכה להיות תפיסה של כל המדינה בנושא הזה, בתשתיות על יקרות מאוד. אני לא נכנס כרגע אם הן צריכות להיות של המדינה או של הרשויות. לא שייך. לא חשוב. ואני חושב ששם אנחנו צריכים לבוא לדין ודברים עם השלטון המקומי ולעשות שם מהלך נכון, גם אם הוא אגרסיבי, בגלל שגם הם מבינים את מה שאני מבין.
תומר רוזנר
בסוף הם יסכימו.
היו"ר דוד אמסלם
אני אגיד לך: השיקולים להיכנס או לא להיכנס, בחלק גדול מאוד מן המקרים הם בכלל לא כלכליים. זו שאלה של אגו, שאלה של מי יקבע, שאלה מי יגיד, שאלה של עובדים – המון דברים, רק לא עושים את מה שצריך. אני אומר לך, באחריות.

לכן, אני אומר לך, מר אודי אדירי: מה שתחליט. תן לי תשובה. מחר אני אתקדם איתך לאן שאתה רוצה. אני טוען: בוא נלך על מהלך יותר אמיץ, נעשה עבודת מטה מסודרת ביחד עם הרשויות, נביא פתרון אחד, אמיתי, פעם אחת ולתמיד למדינת ישראל. נדאג גם ללכת עליו, גם אם זה בטקטים כאלה או אחרים, גם אם צריך לעשות את זה במספר שנים, אבל אנחנו יודעים שהדור הבא של הילדים שלנו – על הבעיה סימנו וי. הוא כבר לא יתעסק איתה יותר. הוא יתקדם. בגלל שאני ככה מרגיש שלשם זה הולך, בגלל שאם אנחנו נלך במה שאתה אומר, אני אומר לך את זה באחריות: יקומו החברות האלה. עוד לפני שנגיד ג'ק רובינזון, הן ימציאו לך דברים ויקומו. יהיה גם התאגיד וגם החברה. הם יריבו ביניהם מהבוקר עד הלילה מי ייכנס. אלה שלא יהיו שותפים לא ייכנסו. ישאירו את אותו אחד עם החברה שלו, וזה לא עובד ככה. אני לא מאמין בזה. אני מאמין שעושים פריסה, סדר, עם השלטון המקומי כשותף אסטרטגי. לא מחברים אותו בוונטיל בסוף. הוא יוצא איתנו - - - לוקחים חברת ייעוץ, עושה עבודת מטה מצוינת, ואנחנו תוקפים את זה בכל הזוויות. ככה אני מאמין. ככה. בוא, אני איתך. בוא נקים את החברות האלה, ולאן נגיע? אלוהים גדול. לדעתי, החברות האלה עוד יפריעו לתאגידים. הם יריבו ביניהם. ככה אני מרגיש בבטן שזה הולך. אתה מקים עוד איזה גוף באוויר שאתה תתדלק אותו. הוא יבקש כסף, הוא אוכל, הוא שותה. גם הוא. דרך אגב, אחרי זה להעלים אותו – נצטרך להקים עוד גוף. אמיתי. אי אפשר להעלים את הדברים האלה. רבותיי, once נגעת – שילמת. אתה יודע.
אודי אדירי
אני חושב שהדגש שאתה נותן, שלא צריכים להקים גופים חדשים, זה דגש שיש לו משמעות. החוק הזה, בגדול, לא אמור להקים גופים חדשים, למרות שזה אפשרי. אבל אמרת שנחשוב, אז בוא נראה.
היו"ר דוד אמסלם
בוא נחשוב. אני אומר: בוא נחשוב. אני מרגיש שאנחנו לא הולכים נכון, לא צועדים נכון.

הגברת שירה ברגמן, מה את אומרת? את מוציאה אוויר.
שירה ברגמן
אני מוציאה אוויר כי אנחנו כבר חודשים רבים עובדים. כל הממשלה בדיוק על זה.
אודי אדירי
כן, עובדים על זה הרבה, אדוני היושב ראש. זה לא - - -
שירה ברגמן
ואני חושבת שאין המון מהלכים שהממשלה הגיעה בצורה כל כך מאוחדת לגביהם.
היו"ר דוד אמסלם
הגברת שירה ברגמן, אני רוצה להגיד לך משהו אמיתי עכשיו: תראי, יש לי ניסיון עצום בתחומים האלה.
שירה ברגמן
אין לי ספק.
היו"ר דוד אמסלם
תשתמשו בו. באמת. אני מביא את הניסיון שלי למגרש. אני יכול להרשות לעצמי לומר שאני מניח שעל הכיסא הזה לא ישבו עוד הרבה אנשים עם הניסיון שלי בתחומים האלה. זה נדיר שאני יושב פה, ודווקא זה הנושאים שאני עוסק בהם. שעסקתי בהם. אני אומר לכם: תקשיבו למה שאני אומר לכם בעניין הזה. אחרת, אנחנו סימנו וי. תוצאה בקצה אני לא רואה, רק בעיות.
חנה פרנקל
אפשר רק משפט?
היו"ר דוד אמסלם
כן, בטח.
חנה פרנקל
אני חושבת שיש מקום לשמוע את רשות המים, אפילו בשבילך, את הקילומטראז' הלא נורמלי שעשינו. לא רק מהצד המקצועי, לחלק את המפה, אלא גם ניסוי וטעייה. והממשקים שלנו, הפוליטיים – כמה הזענו בניסיון ובכוחות שיש לנו, אמצעים כאלה ואחרים, מקל וגזר, לאחד, אפילו רק שני מט"שים מסכנים. אז ברור שזה לא אידיאלי. אני מבינה מה שאתה אומר. רק צריך להבין מה עשינו ואם יש פתרון מיטבי יותר טוב. כלומר, היעד הוא מאוד ברור. השאלה היא רק איך יישומית - - -
היו"ר דוד אמסלם
כן, אבל היועצת המשפטית חנה פרנקל, מה קידמת אותי בדיון?
חנה פרנקל
מה?
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו מבינים את העניין. דרך אגב, אנחנו מבינים את הכול. ברגע שאנחנו מביאים את זה בחקיקה הראשית, כולם מיישרים את - - -. ברגע שהשלטון המקומי יהיה איתנו בתפיסת העולם והוא יהיה שותף לעניין, אז אנחנו נתעלם אם ראש עיר כזה או אחר לא בלופ. זה פחות חשוב. יש פה מדינה בסוף וצריך לקבל החלטות מושכלות. אני מניח שרובם יבואו איתנו. למה לא? זה תורם להם. למה לא?
אודי אדירי
אני דווקא חייב להגיד לך, אתה יודע, גם חוק האשכולות וכל הדבר הזה עכשיו – כשהתחילה החשיבה הזאת והתקדמה לכדי הצעה לחקיקה לפני כמה חודשים, אמרנו: אוקיי. אתה יודע, יכול להיות שיש דברים שבוולונטרי אתה לא מגיע. אתה לא מגיע לכל בוולונטרי. אבל בדרך כלל, אלה שיש להם בעיה זה גם אלה שאתה רוצה לעזור להם ואתה רוצה שייכנסו. ולכן, גם אם זה וולונטרי, אנחנו חושבים שזה יודע לייצר את הפתרון. צריך לראות שלא קמים גופים מיותרים שלא נותנים את הפתרון.
היו"ר דוד אמסלם
טוב, בואו נסכם, אני חייב ללכת. אני צריך להיות אצלכם ב-16:20. אנחנו, בכל מקרה, מחר ממשיכים את זה, נכון?
לאה קריכלי
מחר?
היו"ר דוד אמסלם
מתי זה?
תומר רוזנר
אז תגיד. אנחנו צריכים לסיים את זה אם אתה רוצה לקדם את זה.
היו"ר דוד אמסלם
שבו עם היועץ המשפטי תומר רוזנר עדיין, תעשו fine tuning לגבי כל הוויכוחים ותביאו לנו להכרעה. תביאו לי רק את המחלוקות.
אודי אדירי
בסדר.

תדע לך שהייתה פה עבודה מקצועית: גם מצד היועץ המשפטי תומר רוזנר וגם מצד היועצת המשפטית רוני טיסר וגם - - -
היו"ר דוד אמסלם
אבל אני רוצה לשבת איתך עדיין על תפיסת העולם. איתך ועם החבר'ה.

אז יאללה, רבותיי, אני נועל את הישיבה. ואתם תשבו עם היועץ המשפטי תומר רוזנר. הגברת שירה ברגמן והגברת רעיה הדני, תשבו עם היועץ המשפטי תומר רוזנר גם אתם, תנסו לעבור על הכול.
תומר רוזנר
זה מה שאנחנו עושים ויש שיתוף פעולה טוב מאוד.
היו"ר דוד אמסלם
מצוין. אז בואו תנסו באמת לצמצם את זה. אם אני אראה מחר שמדובר על שניים-שלושה סעיפים, אז נעשה מחר ישיבה או ביום שלישי וננסה לגמור עם זה בימים הקרובים.

אני עדיין אומר לכם, מציע לכם הצעה ידידותית, מה שנקרא, הצעת חברים: תקשיבו לי, תעשו stop. בואו נעשה את זה יותר מסודר ויותר עמוק בהמשך. תאמינו לי. אני מרגיש את זה בבטן. ואני, דרך אגב, אדיש לעניין. מה שתחליטו. החלטה שאני משאיר אותה בידיכם. מר אודי אדירי, מה שתחליטו.
אודי אדירי
טוב.
היו"ר דוד אמסלם
בסדר?

אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:14.

קוד המקור של הנתונים