הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 344

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017), שעה 11:00

נסיעות המורות התומכות וצוותי חינוך נוספים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

איציק שמולי

מאיר כהן

תמר כהן - מנהלת תחום שכר עובדי הוראה, משרד החינוך

יוסי איצקוביץ' - סגן החשבת הכללית, משרד האוצר

שי חג'ג' - ראש המועצה האזורית מרחבים

רינה אסא - עוזרת למזכ"לית הסתדרות המורים

אתי מימרן - יועצת משפטית, הסתדרות המורים

מנאר חדד - רכזת אזורית במחוז צפון, מדריכה ארצית ללקויי שמיעה במגזר הערבי

אביבית חזן - גננת שילוב במועצה האזורית מרחבים

עדינה נח - מורה תומכת לתלמידים לקויי ראייה

טובה קנפר - מורה מומחית לילדים לקויי שמיעה

כרמל סולומון זיגל - מורה תומכת ללקויות מוטוריות

לילך פרטוש שמר - מורה תומכת לתלמידים לקויי ראיה

סימה זגורי - מורה תומכת לתלמידים לקויי ראיה

צאלה - מורה מלווה לילדים עם לקויות שמיעה

עינת - מלווה לילדים עם אוטיזם ואבחנות פסיכיאטריות

ד"ר רבקה טסלר - מרצה בענייני מערכות בריאות וחינוך

בותיינה אבו גויידר - סטודנטית

שי אוהב ציון - סטודנט

לירון אילה נתנאל - סטודנטית

עאדל אלחמדי - סטודנט

רע אמיתי - סטודנט

אלכסיי גרסימוב - סטודנט

אודל פדר - סטודנטית

מאיר אסרף - שדלן/ית, מייצג את הסתדרות המורים

מתן צדיק - שדלן/ית, מייצג את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

נסיעות המורות התומכות וצוותי חינוך נוספים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. 23 בינואר 2017, כ"ה בטבת תשע"ז. הנושא, נסיעות המורות התומכות וצוותי החינוך הנוספים, על פי בקשתו של חבר הכנסת איציק שמולי. אני מקווה שאני אצליח להתנתק רגשית מן הדיון הקודם שהיה כאן, אני עדיין עצבני. לכן אני אחסוך מעצמי את הפתיח. בדרך כלל כשאני רגוז, אם המילה יותר עדינה מעצבני, אז אני מאוד, איך אומרים? בוטה בדברי הפתיחה, אז אני אתן לאיציק שמולי, שלא מושפע מהדיון הקודם, להציג את הבעיה כפי שהיא.

תודה רבה, אדוני היושב ראש.

לפני כן, איציק. אנחנו היום מארחים באולם הוועדה את תערוכת ציוריו של סגן הדר גולדין ז"ל, שהוא עצמו צייר. לצערנו הרב, גופתו עדיין לא הוחזרה, היא מוחזקת על ידי ארגון הטרור חמאס, תוכלו להתרשם אחרי הדיון מהציורים של סגן הדר גולדין ז"ל. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש ותודה לך על הקביעה המהירה מאוד של הדיון הזה וההבנה של חומרת הבעיה ודחיפותה. אנחנו קיבלנו מספר פניות מלא מעט מורים ומורות, שאולי בנוסף לבעיית השכר הגדולה שהתגלתה לפני מספר חודשים במערכת המחשובית של משרד החינוך, תוך כדי הבנו שיש עוד בעיה אחת נוספת וזו הבעיה הממוקדת של מי שנקרא המורים או המורות הנודדים והנודדות. בעצם, אדוני היושב ראש, מדובר באנשי חינוך שעוברים מדי יום בין מספר מסגרות, בדרך כלל בין שלוש לשש מסגרות ביום, כדי לתת מענה פרטני ממוקד לילדים עם לקויות כאלו ואחרות, שהמערכת הפורמלית בדרך כלל לא מסוגלת, אם באופן קבוע או אם באופן זמני, לתת להם את המענה שלו הם זקוקים.

התרעומת הגדולה מאוד והזעקה שקמה מהמורים זה על העוולה שקשורה בתשלום החזר הנסיעות. אני מזכיר לוועדה, אדוני היושב ראש, שכאשר ירד התעריף של הנסיעה בתחבורה הציבורית הזדרז משרד החינוך, החשב הכללי, להפחית את זה ממשכורות המורים וזה גרם לחלק גדול מהבלגן שראינו לפני כמה חודשים. אבל מה? כאשר המציאות היא הפוכה ומורים ומורות נדרשים לשלם עשרות שקלים ביום, מאות ולפעמים גם אלפי שקלים בחודש, כדי לנוע ממסגרת למסגרת, הרי אתה מתאר לעצמך, אדוני היושב ראש, שלא כל הילדים גרים סמוך זה לזה ולכן הם נאלצים לפעמים מדי יום לנסוע מרחקים ארוכים מאוד ולא מקבלים תגמול עבור הנסיעות הללו. הם מקבלים עבור "חופשי חודשי" או משהו כזה כסף ממשרד החינוך ולמעשה הם אלה שאמורים לסבסד את תשלום הנסיעות של עצמם. זה אבסורד שזועק לשמים. יש פה איזו טבלה שחולקה לחברי הוועדה - - -

תחולק.

היא תחולק, אבל רק כדי לסבר את האוזן, מהיישוב מיתר לישיבת "אוהל שלמה" בבאר שבע, 20 ק"מ, מקבלים 7.60, מלהבים למיתר, 20 ק"מ, מקבלים 10 שקלים, כי ההחזר, אדוני היושב ראש, הוא לפי המחיר בתחבורה הציבורית.

המוזל.

המוזל. כמובן שאלו הן רק דוגמאות. ואני מזכיר לאדוני, המורות והמורים הללו נאלצים לעבור מרחקים אדירים מדי יום. משפט סיכום, אני חושב שלפני שהמערכת רצה לעשות כל מיני פרויקטים וכל מיני פרויקטים של מצוינות, צריך להבין שהיכולת של מערכת החינוך לזוז קדימה ולהתפתח ולתת לתלמידים את הטוב ביותר תלויה קודם כל בהשקעה בהון האנושי, במורים, שהם אלה שבסופו של דבר אמורים להוציא אל הפועל את אותה מדיניות. אם מתייחסים למורים כך, אז שלא יתפלאו בסופו של דבר, משרד החינוך והגורמים האחראים, שאנשים לא רוצים לבוא באופן כללי למקצוע ההוראה ולמערכת החינוך ובאופן פרטני למערכת החינוך המיוחד או למערכת השילוב בחינוך הרגיל.

אני קורא לוועדת החינוך לתקן את העוול הזה. אני קורא גם למשרד החינוך להידרש לעניין. זה כבר כמה חודשים, גם בגלי צה"ל וגם במקומות אחרים, באוויר, ואני לא רואה שזה מזיז למישהו במשרד החינוך. זה לא צריך להיות ככה, צריך לטפל בבעיה הזאת אחת ולתמיד, תודה רבה.

תודה. מיד אני אתן לחבר הכנסת מאיר כהן. אנחנו נתקלים בסוגיה הזו של מורים ומורות, הנודדות, כמו שקראת להם, בוועדה. דווקא שם צריך לתת את התמריץ בסוגיה של ילדים חולים, בפרויקטים שהם מחוץ לשעות ההוראה הפורמאליות, פרויקטים שמשרד החינוך מעודד. לעתים אומרת לך מורה, עכשיו יש ילד חולה, היא גרה בגבעתיים, צריך לשלוח אותה לפתח תקוה, היא עושה חשבון פעמיים אם היא כן תיקח את זה או לא תיקח את זה, תצא או לא תצא. הסוגיה הזו גם ככה מאוד קשה ובעייתית. אני חושב שצריך לתת מענה.

אני יודע שיש עבודה בנושא הזה, אנחנו נשמע את האוצר ואת משרד החינוך, אני רוצה לדעת, בהתייחסות שלכם, תגידו לנו האם זמן הנסיעות, ערך שעה, זמן הנסיעות נלקח בחשבון? זה להמשך. אני שואל, אני לא יודע.

לא.

סליחה, אני לא שואל אתכן, אתן נוגעות בדבר. אני שואל את משרד האוצר ואת משרד החינוך, לא בגלל שדעתכם לא חשובה, נשמע אתכם בהמשך. חבר הכנסת מאיר כהן.

תודה רבה, אדוני. אני מצטער שאני אצטרך לצאת, אבל אני מכיר את הסוגיה הזו לפני ולפנים. כשאתה מנהל בית ספר בדימונה אז מגיעים גם חבר'ה מאופקים ואני זוכר את המאבקים שלהם, התמידיים. אנחנו פתרנו את זה במישור המקומי, בחלק מהמקרים הרשות לקחה עליה, כי רצינו מאוד שמורים טובים יגיעו והיינו משלמים להם.

אני חושב שהסוגיה הזו בראש ובראשונה, נמצאים כאן, אני מזהה כאן את אנשי הסתדרות המורים, נכון? אני חושב שהסוגיה הזאת בראש ובראשונה צריכה לבוא לפתחכם ואני מאוד מקווה שבכל משא ומתן על שכרם של המורים, הנקודה הזאת נמצאת שם. לא יעלה על הדעת שכשאין תחבורה מסודרת, בוא נניח באים, אני רוצה לספר לך, באים כל יום 600 מורים - - -

תרשה לי קודם רק לקדם בברכה את ראש המועצה האזורית שלי, מר שי חג'ג'.

שי חג'ג' היקר. יש 600 מורים, אולי פחות היום, שמגיעים מבאר שבע לדימונה, אבל יש אוטובוס מסודר שיוצא ושם אין בעיה, אבל כל מורה שמגיע, כולל מורים בדואים שהיו מגיעים מהפזורה ונסעו ברכבים שלהם. הדבר האלמנטרי הוא לפחות להשוות את השכר לקילומטר, כמו שקורה בכל מקום. נדמה לי שזה 1.80 שקל או 1.90 שקל לקילומטר. זה הדבר האלמנטרי שאתם צריכים להיאבק עליו, כי זה לא הוגן. נותנים להם 8 שקלים על 20 ק"מ, איזה מן עניין הזה? שלרוב הם באים עם הרכבים שלהם. ואם אנחנו נפליג אפשר גם בהחלט לתת להם עזרה באחזקות רכב, או לפחות חלק מאחזקה.

אני מקווה מאוד שההנהגה החדשה בהסתדרות המורים תבין שזה צריך להיות בין ארבע או חמש המשימות הראשונות שלכם, בכל הסכם שכר שנכתב.

אגב, זו אחת המשימות הראשונות שיהיו לנו.

תודה רבה. סליחה, אדוני.

מאה אחוז, מודה לך. איתן ברושי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת ונציגים. תראו, אני לא אומר את זה בפעם הראשונה, האם יש פה ממשרד החינוך?

נראה לך שיהיה פה דיון כזה בלי משרד החינוך, איתן?

רציתי לוודא.

לא היה מתקיים הדיון.

אני רוצה להגיד משהו. תמיד אומרים לנו, מה אתם תוקפים את הפקידים, אבל השרים שולחים פקידים ואחר כך אומרים שאי אפשר להגיד לפקידים כלום כי "מה אתה רוצה מהפקידים? הם נציגי השרים". השרים לא באים בדרך כלל - - -

אנחנו לא תוקפים פקידים, אנחנו מדברים אל משרד החינוך כמשרד החינוך, זה לא אישי.

אני גם תוקף ולנו יש הרי זכות להגיד מה שאנחנו רוצים. אני כן תוקף, לא מכיר את האנשים פה. ולמה אני תוקף - - -

תתקוף את משרד החינוך, לא את הפקידים.

כן, אבל בסוף הם צריכים להעביר את זה.

הם יעבירו.

אני לא בטוח. מה שאני אומר ואני רוצה לחזור לעניין. תראו, הבעיה פה היא בשכר המורים. כל הדיבורים על מעמד המורה בטלים בששים אם אלה המשכורות ולא רק זה, המשרד לא מתבייש וכבר חודשים לא נותנים את המשכורות בגלל הקיזוזים של פתיחת השנה. היה פה דיון ביוזמתי, שלחו לפה את המנכ"לית שהשר תמיד אומר "המנכ"לית המצוינת", כך הוא מציג אותה, אני לא יודע עד מתי, בינתיים זה כך, וממשיכים לבלבל את המוח, עם חשב שיושב פה - - -

מה זה עד מתי? אני רוצה להבין, עד מתי היא תהיה מצוינת או עד מתי הוא יאמר?

מרגי, אני רוצה להגיד לך, החינוך זה לא מדע מדויק.

אני סוף סוף מחייך הבוקר.

תן לי בשפה שלי לומר שזו הצגה מיותרת. מילא פעם אחת, אבל כל פעם לחזור, "המנכ"לית המצוינת"? ואיזה משרד זה, שהוא אחראי על תקציב השני בגודלו בתקציב המדינה, השני בגודלו, אחרי הביטחון, איך זה יכול להיות שזו רמת השכר של המורים? אם הייתה פה משכורת ראויה לא היו כל כך מתעסקים עם הוצאות הרכב. אני, כמי שבא מהתנועה הקיבוצית, הרבה שנים הייתי עם תלושי משכורת, גם כראש מועצה, אני לא תמיד מבין בזה ואני זוכר את הבדיחות שהיו, הציגו הוצ', הוצאות רכב, ממה מורכב תלוש? הרי אי אפשר להבין בכלל ממה הוא מורכב אבל מהי השורה התחתונה שלהם? השפלה, שורה מעליבה. אומרים שהחינוך זה הכי חשוב, שבלעדיו לא תהיה פה מדינה, אבל הופכים את המורים לכמעט עובדי קבלן, גם אלה שהם לא.

גם יש עובדי קבלן.

אני יודע, אמרתי "גם" וגם אלה שלא. לכן - - -

אני אתן לך את רשות הדיבור, אין קריאות ביניים.

ולכן, אדוני היושב ראש - - -

מספיק מה שיש לנו במליאה בקדנציה הזו, לא צריך להוסיף גם פה.

הבעיה היא שיש פער בין המלים למעשים ויש פה פער בין זה שהחינוך הוא כל כך חשוב ובין זה שהמשכורות כל כך עלובות ואז יכולה גם ממשלה לתת לדבר כזה להתרחש. אני, כמי שבא ממועצה אזורית והייתי גם בתפקידים במדינה, אני אומר שהבעיה היא לא הדיון הזה, שהוא חייב להסתיים באיזושהי החלטה, הבעיה היא, אדוני היושב ראש, גם בגיל הרך, גם במקומות אחרים. אני חושב שהתפקיד שלנו היה לטפל במעמד המורה, הקדשת לזה גם כמה דיונים ומאיר כהן הקים עמותה, אבל כשהוא כינס את העמותה אני הייתי הח"כ יושב היחיד שהיה איתו במשך הדיון ורוב הדיון היה, גם אצל מאיר כהן, על השכר.

לכן השאלה היא איך דיון כזה הוא מעשי. יש ועדות שהדיונים לא תמיד נגמרים בהחלטה, ואני חושב שיש פה דוגמה שאפשר לטפל בה ויש פה נושא של מעמד המורה, שאם לא תשונה רמת השכר, אם לא ייעשה דיון חוזר, אדוני היושב ראש, על מה שעשינו פה לפני זמן קצר והבטיחו לתקן תוך חודשיים את השלמת השכר, מה שלא נתנו מתחילת השנה, אם לא נעשה את זה יכול להיות שאין טעם בוועדה הזאת. הוועדה הזאת, אם היא לא תגן על המורים לא יהיה פה חינוך. בלי מורים אין חינוך, בלי מדריכים אין נוער ובלי מטפלות אין הגיל הרך. עם כל הכבוד לכל המערכות האלו, הן נשענות על ההון האנושי, שזה המורים.

אני מציע להיכנס הרבה יותר חזק בנושאים האלה ואני גם אומר לכם, להסתדרות וכל הגורמים, ראיתי שתקפו בעקבות השביתה שהייתה. אני חושב שהשביתה הייתה מוצדקת משום שהבעיה היא לא כמה זמן לקח להחליף את וסרמן, אדוני היושב ראש, אני לא נכנס לזה, השאלה היא כמה זמן המדינה מרשה לעצמה לא לתת משכורות מלאות למי שקם בוקר בוקר לעבודה ונושא על שכמו את החינוך. אני מציע שניכנס יותר חזק בעניין הזה. תודה.

תודה. קודם כל יש לציין שזה משב רוח מרענן שנציגות של הסתדרות המורים קיבלה על עצמה - - - כל הקדנציה הזו הלנתי על כך שהם לא נמצאים בדיונים ואני רואה שהשינוי כבר מתקיים. אני חושב שזה חשוב. אתם שומעים את הקולות, תוכלו להתייחס לזה בהמשך.

אני מקדם בברכה, נמצאת איתנו ד"ר ריקי טסלר ויחד איתה סטודנטים מקורס "מה זה מפלגות" המכללה האקדמית ספיר. אני מקדם אתכם בברכה, אתם טועמים טעימה קטנה מההליך הדמוקרטי בתוך ועדת החינוך, איך דיון עולה לסדר היום ואיך מתייחסים אליו. ותמיד הפער בין מה שקורה בוועדות לבין מה שאתם רואים במליאה הוא פער עצום, לכן, אל תתרשמו מהמליאה, תבואו, תתרשמו מהוועדות. משרד החינוך, אני אתן לכם לקראת הסוף להתייחס לכל הטענות. פנו אלינו מספר מורות, נכון?

כן.

בבקשה. אני רואה שהדרום מככב פה או שזה מכל המחוזות?

אני לא יודעת, אני רוצה בכל אופן - - -

הציגי את עצמך.

שמי לילך. לילך שמר, לקויי ראייה, באר שבע, אני שבע שנים בתחום. הגענו למצב של התאגדות ארצית. יש פה חתימות של כלל המורים, זה בערך 864 מורים שחתמו על התאגדות ארצית שהיא לא קשורה להסתדרות. אנחנו הגענו למצב הזה כי לא היה טיפול בנושא שלנו דרך ההסתדרות. זה יפה שהם נמצאים פה, אני שמחה שהם נמצאים פה - - -

באלו מסגרות אתן מועסקות?

אם יורשה לי בכמה דקות, אני הכנתי דברים כתובים.

אני אתן לך, אני אתן לך, אבל אני חייב למקד אותך. תני לנו את אופי ההעסקה.

לגבי אופי ההעסקה שלנו, הכול התחיל מחוק השילוב ב-1988 שבעצם מה שאנחנו אומרים הוא שהחוק הזה לא הושלם. למה? כי לא הגדירו בדיוק את התפקיד של המורים הנודדים, מה זה אומר המורים הנודדים, מה הם צריכים, מה הצרכים שלהם, והיום אנחנו מתמקדים בנושא של הנסיעות וההצטיידות שלהם. אלה שני נושאים שיוצאים מכיסם של המורים.

כן חשוב לי להבהיר בנושא הזה שהייתה פנייה בנושא שלנו למזכ"לית של ההסתדרות. אנחנו רוצים לציין ולהדגיש כי אין אנחנו רואים בהסתדרות אחראית על הטיפול בנושא, כפי שלא הייתה קשורה לשינוי של הרפורמה החדשה, בדיוק לפני כשנה, בה לא נזקקתם להסתדרות, ובזה אני מדברת אל הגורמים הרלבנטיים, להסתדרות שתאשר או לא תאשר את הרפורמה החדשה.

אנחנו רוצים להוסיף ולציין כי לאורך שש שנים, היו פניות אל ההסתדרות וההסתדרות, בלשון המעטה, התעלמה מהנושא שלנו. כיום אני יכולה גם לציין שהיה ניסיון לפצל את הכוחות, הצליחו במידה מה. הם טוענים שהם הולכים לייצג - - -

ההסתדרות כרגע לא הדיון.

אוקיי, אבל - - -

ההסתדרות כרגע היא לא הדיון.

אין בעיה, אני רק רוצה לומר שאנחנו מייצגים גם את לקויי הראייה והשמיעה. זאת אומרת, יש לכם - - -

את עובדת משרד החינוך?

אנחנו עובדות משרד החינוך.

של מחוז דרום? מי מפעיל אתכן, המחוז?

מי שמפעיל אותנו זה מתי"אות, שהם שפ"י, משרד החינוך.

זה גוף אזורי? של עמירה חיים?

כן.

היא בעל הבית של זה?

כן.

משרד החינוך בעל הבית.

כן, אבל - - -

אחד אחד, אחד אחד, רגע, רגע. חבר כנסת, מותר לו לשאול.

מי הכתובת שלכם?

רגע. המתי"אות מופעלות על ידי משרד החינוך?

כן.

תודה. עכשיו תמשיכי.

אמרתי, החוק בעצם לא הושלם ואנחנו מבקשים, תשלימו את החוק. המורות נוסעות מרחק גיאוגרפי. יש לנו פה את כרמל, שהיא מאזור נתניה ויש לנו את עינת ואת צאלה, כל אחת פרא רפואית, גננת שילוב, אני לקויי ראייה, יש פה עוד מורות אחרות, הן גם לקויי ראייה, אם אני לא טועה - - -

הן מלמדות לקוי ראייה, הן לא לקויות ראייה.

כן. הן לא לקויות ראייה.

יש אחת - - -

רגע, רגע, בואו, שנייה.

כולם ברוכים.

כל אותן מורות שאתם רואים כאן בעצם מתניידות, זו לא סתם מורה רגילה שקמה בבוקר, הולכת למסגרת אחת ובזה מסתיים יום העבודה שלה. אני הכנתי פה טבלה כי רציתי שתראו דוגמאות לזה, לראות את ההפרש בפועל. בפועל משלמים לי או למורה אחרת, 55 אגורות לקילומטר. צריך להבין שאת התפקיד הזה אי אפשר לקיים בלי הרכב הפרטי שלנו. בנוסף, יש את הנושא של ההצטיידות, שפה אני מדברת שוב על הגדרת החוק, שבו - - -

מהו ממוצע שעות העסקה של מורה כזאת?

36 שעות.

כולן עובדות משרה מלאה?

רובן עובדות משרה מלאה. יש גם וגם, אבל לא על זה מדובר.

אבל זה לא מדויק, אדוני. תיכף אנחנו נעזור לכם.

רגע, רגע, בדיון הזה, אמרתי, אין קריאות ביניים. כל מי שרוצָה לדבר נרשמת ואני אתן את רשות הדיבור. יש כמה שנרשמו, יקבלו את רשות הדיבור. מי שרוצֶה להוסיף אחר כך יוכל להרים יד, ניתן לו מענה, לא צריך להתפרץ. היא ודאי לא תציג את המאה אחוז, את כל הזוויות של הבעיה. היא תציג מבחינתה, אבל תתמקדי.

יש פה טבלה. אני רוצה להסביר את גודל ההפרש בפועל. אחת מקבלת 68 אגורות ואחת 55 אגורות לקילומטר. מזה יוצא שאנחנו נותנות משכורת נוספת בעצם למדינה. 13,000 לשנה מכיס המורה ויותר הולך אל המדינה, מכיסה של המורה. עד מתי? אנחנו הגענו לנקודה שבה אנחנו לא יכולים לשתוק עם הנושא הזה.

כמה מורות כאלו יש?

לדעתנו עד כ-1,000 מורים.

ברחבי הארץ?

בארץ. אנחנו לא קבוצה כל כך גדולה, כדי להגיד, "וואו, אנחנו צריכים עכשיו לעשות איזשהו שינוי עצום".

מה אכפת לך? למה את עונה בשמי או בשם מישהו אחר? אל תיכנסי לראש של מישהו אחר. עכשיו נתתי לך טיפים איך להציג.

אוקיי, אגב, אני גם מהמועצה שלך לשעבר.

מתי היה הניסיון האחרון שלכן לפנות למשרד החינוך בעניין?

לא מזמן. הנה, המכתב ב-19 בינואר. זה אחרי שרשרת מכתבים. בפברואר שנה שעברה נמסר באופן ידני לשר החינוך מכתב ראשון בכל התהליך שלנו, במחאה הזו בנושא הזה.

כרמל, עינת, דניאלה וצאלה אמרו לי, "משפט אחד", בואו נראה אם אתן עומדות בזה. שבו סביב השולחן. בבקשה, הציגי את עצמך ובקצרה.

כרמל סולומון זיגל, אני פיזיותרפיסטית ילדים, אני עובדת 20 ומשהו שנה במשרד החינוך, אני בוגרת של החינוך המיוחד. לאור השינוי, שיש ילדים עכשיו בחינוך הרגיל, חשבולנכון שכדאי שאנשים שמתמחים בתחום ייצאו אל החינוך הרגיל. אני מאוד שמחה על השילוב, אני בעד השילוב, אנחנו נותנים המון המון תמיכה לילדים. בתפקיד החדש שלי אני אחראית על כ-60 ילדים במשהו כמו 40 מסגרות, בשמונה רשויות מקומיות.

כמה פעמים את רואה ילד בשנה?

תלוי בילד. יש ילדים שאני מלווה אותם באופן צמוד, היותר מורכבים, ואני יכולה לראות אותם פעם בשבוע, אבל זה על חשבון ילדים אחרים שאני רואה אותם אולי שלוש פעמים בשבוע.

למרות שאת חושבת שהיה מגיע להם יותר?

ודאי שהיה מגיע להם יותר, אבל אלו השעות שיש לי. מעבר למעט שעות שיש לי לכמות ילדים, אני צריכה לעשות מרחקים עצומים - - -

מאיזה אזור את בארץ?

חפר שרון.

היה דיון כאן, המצוקה של המקצועות האלה בדרום היא עוד יותר קשה. עוד יותר קשה.

כי אין אנשים שרוצים להשתמש ברכב שלהם.

לא משנה. בבקשה, תמשיכי.

אני מתניידת, לדוגמה, מחר, אני צריכה להספיק להגיע לתל מונד, שם יש לי התאמת כיסא לילד מאוד מאוד מורכב שצריך לקחת למדוד, טיפול לילד CP שנמצא בבית ספר רגיל, אחד בתל מונד, אחד בפרדסיה. אחר כך אני נוסעת לכפר יונה לראות בגן ילדה שעכשיו אובחנה עם CP. אחר כך אני נוסעת לנתניה, בתקווה שהמפקח יאחר, כי אנחנו מדברים שם על שילוב של ילד בכיסא ממונע שיש לו ניוון שרירים, הוא צריך לעלות לחטיבת ביניים ואנחנו מחפשים לו שם תיכון ואחר כך אני נוסעת, כי אני עובדת בשתי מתי"אות, לרעננה לטפל בשלושה ילדים. כל זה באוטו.

תודה. עוד מורה?

כל ילד הוא עולם ומלואו - - -

הציגי את עצמך.

אני אביבית חזן, גננת שילוב במועצה אזורית מרחבים, ראש הרשות שלנו נמצא כאן, ובשער הנגב. אני עובדת בשתי רשויות, אני עובדת ב-11 גנים בשבוע, אני צריכה להגיע לכל ילד פעמיים. את כל זה אני צריכה להספיק מהר. יום אחד גם שוטר תנועה דלק אחריי, כי פשוט כל הזמן אתה ממהר להגיע ולהספיק למסגרת שלך. ילד עם צרכים מיוחדים, אחד עם לחיזוק הרגליים - - -

רגע, אני יכול, אדוני? רק - - -

לא.

לא, לא - - -

אתה הולך לדבר, נכון?

להגיב - - -

אבל היא עוד לא אמרה כלום. אתה הבנת כבר ורוצה לשאול, אני עוד לא הבנתי ממנה כלום.

אני גם לא הבנתי.

בוא, זו הדינמיקה של הדיון כאן. תרשום לך נקודות. בבקשה.

ילד עם צרכים מיוחדים, אחד זקוק לחיזוק הרגלי עבודה, קפיצות, מסלולים, אחר על כיסא גלגלים, זקוק לחיזוק פלג הגוף העליון, לכל אחד יש צורך במכשור שונה ואביזרי הוראה שונים. בגן של החינוך המיוחד הם היו מקבלים את זה בגן, עם פיזיותרפיסטית, עם מישהו שהרבה יותר מתאים לעבוד איתם, אצלנו אין פיזיותרפיסטים בדרום, אני אמורה לנסות לחזק ולתת לו את התחושה של העצמאות.

כשאימא באה ומספרת לי שהבן שלה שואל, "אימא, לנֶצַח אני אשאר ככה?" הייתי רוצה לענות לה שאנחנו נעזור ונעשה הכול שהילד ילמד לחיות בצורה עצמאית והטובה ביותר בעבורו ואני לא יכולה לתת לה את התשובה הזו.

הצרכים של הילד שם שונים וכל ילד צריך לקבל התייחסות שונה. אני עובדת ב-11 גנים, אני כל הזמן ממהרת, אין לי הפסקות אפילו, רק באוטו. זמן העבודה שלנו, זמן הנסיעה שלנו הוא על שעות השהייה שלנו, שזה השעתיים, וזה לא בסדר, כי הזמן הזה הוא בעצם זמן שאנחנו צריכות לעשות בו דברים אחרים, להכין להם חומרים, שיחות.

מה אכפת לך אם הצלחתי לייצר, כמשרד, פתרון לשתי בעיות?

פתרו אותנו בדבר הזה, זה שעות שהייה וזהו, וזה גם לא מספיק.

אוקיי, תודה. צאלה.

צאלה:

אני אתאר את המצב שלי.

מי זו אני?

צאלה:

צאלה ממתי"א דרום השרון, שזה אזור הוד השרון. גם ארבע רשויות.

כשתמצאו משהו בדרום תאמרו לי. בצפון יש.

צאלה:

המצב בשרון הוא יחסית טוב כי אנחנו מצליחים להגיע לילדים.

מהרבה בחינות הוא במצב יחסית טוב.

צאלה:

אני נוסעת למשל מקיבוץ עינת או מכפר סירקין לאלפי מנשה, מרחק של מעל 20 ק"מ, אני מגיעה כך לשלוש מסגרות ולפעמים ארבע או חמש מסגרות ביום, כשהמרחק ביניהן הוא 20 ק"מ, בין מסגרת למסגרת. אין לי הפסקות כי בהפסקה אני נוסעת כדי להגיע. אם אני בשעה שנייה נמצאת במסגרת אחת ובשעה השלישית כבר יש לי פגישה במסגרת הבאה, אני נוסעת בהפסקות, אני אוכלת תוך כדי נהיגה. אין לנו הפסקות, אין לנו רגע אחד לשבת בשקט עם עצמנו אחרי טיפול בילדים שהוא מאוד מאוד אינטנסיבי לפעמים. תמיד אנחנו בלחץ ואנחנו נוהגות שעות.

תודה. יש עינת?

רק במשפט, באמת מאוד מאוד קצר.

אתן לא עומדות בזה אבל לא משנה.

אנחנו מורות. גם אני עובדת במתי"א דרום השרון, אני מומחית תחום לתלמידים עם לקויות מורכבות, ילדים אוטיסטים ואבחנות פסיכיאטריות. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמרו חברותיי. אני עובדת בשלושה בתי ספר, שמונה גני ילדים ונותנת הנחיה למומחיות תחום צעירות יותר בארבע רשויות. גם יום העבודה שלי נראה כמו שחברותיי תיארו. אני עובדת 36 שעות, אני עובדת גם במתי"א טירה ובמתי"א כפר ברא עם המגזר הערבי, אני כל היום ברכב.

תודה. יוסי איצקוביץ' נמצא איתנו, נכון? תמיד היה לי פער, כשהייתי שר והייתי יושב מול הממונה על השכר באוצר, כמה שתסביר לו מה הגדרת התפקיד של עובד שעכשיו נמצא מתחת לשכר המינימום, קשה, אבל טוב שאתה יושב פה ושומע את הדברים האלה.

נמצאת אתנו עדינה נח. בבקשה, הציגי את עצמך.

שמי עדינה נח. אני מורה תומכת לילדים לקויי ראייה ועיוורים וגם לקוית ראייה בעצמי. בהערת ביניים, אני אשמח שכל מי שידבר יציג את עצמו כי אני מנסה לזהות.

אני משתדל להקפיד לתבוע זאת.

אני התחלתי לעבוד לפני 20 שנה. שאלתם על אוכלוסיית היעד, אז אנחנו מדברים על ילדים מגיל שלוש עד גיל 21, בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל. זה ברור לכולם שאנחנו צריכות להיות מומחיות בכול, ללמוד את הכול, להתעדכן בכול ולהכיר מסגרות. אני נודדת לפעמים בין חמש מסגרות ביום.

איך את נודדת, אם מותר לי לשאול?

כן, בוודאי. חשוב לי שתשאלו.

יש לך נהג צמוד?

אני רוצה להגיד שבעבר משרד החינוך מימן למורה לקוית ראייה או עיוורת הסעה. אני לא מקבלת את זה, אני גם לא מקבלת החזר נסיעות מעל 150 שקל בחודש.

זו בושה וחרפה.

החוק במשרד החינוך אומר שמורה עיוורת זכאית לפי ארבעה כרטיס "חופשי חודשי". זה לא מספיק. אני הגעתי למעל 1,000 שקל החזר נסיעה, כמו שהיה לפני הרפורמה, שזה אומר כל נסיעה.

אני רוצה רגע לתאר מה זה מבחינתי או מבחינת כל מורה שנוסעת באוטובוס. קודם כל כול מורה ואחר כך מבחינתי. זה אומר - - -

כל מורה תיארו לנו, מבחינתך.

לא, מורה שנוסעת באוטובוס.

אין לי זמן, בואי נסתפק במה שמבחינתך.

כשיש יום גשם אני לוקחת מונית. אני לא יכולה לשבת בתחנת אוטובוס, כי הנהג לא רואה אותי, הוא פשוט לא רואה בכלל, אבל לא משנה, בוודאי שהוא גם לא רואה מי שלא - - - הוא מסמן, אני לא רואה שמסמנים לי אז אני צריכה לעמוד על שפת המדרכה וגם עם זה אני מפספסת כשהנהג מחליט לא להיכנס לתחנה אלא לסמן מרחוק האם את רוצה את האוטובוס. במקרה כזה מונית יכולה לעלות לי בין 35 ל-80 שקל. אם אני צריכה להגיע מאזור רמת גן-בני ברק לצפון תל אביב אני משלמת 85 שקלים למונית. יש לי קבלות על זה.

מאחר שאני מורה חרדית אני גם מגיעה לפעמים למסגרות שרק אני יכולה להגיע אליהן, זה אומר שאני נוסעת לבת ים, בארבעה אוטובוסים, למרות שמבני ברק יש הסעה שמאחרת עשר דקות למסגרת. אני לא מוכנה לאחר לתלמיד, למרות שאולי זה היה בסדר, אולי היו אומרים, "מסכנה המורה". אני לא מסכנה. אני נוסעת בארבעה אוטובוסים כדי להגיע בזמן.

ועדיין, אני מוצאת את עצמי השנה, חבר הכנסת שמולי אמר את זה קודם, מוצאת את עצמי שואלת כל פעם, זה שווה לי כלכלית? למה לא נשארתי עם קצבת הנכות? הייתי מרוויחה 12,000 שקל בלי לצאת מהבית.

כמה שנים את שואלת את עצמך את השאלה הזאת?

מאז הרפורמה לפחות.

אני, רק מאז שהתחלת לדבר שאלתי את עצמי ארבע פעמים.

זה הרבה יותר. אצלנו אומרים שמדינה - - - אני באמת אומרת שזה לא הוגן. יש לי תלושים שמעידים על פשוט גזל.

עדינה, תודה. אני חושב שביטאת והבעיה ידועה. הסתדרות המורים, בבקשה.

קודם כל ברשותכם אני רוצה רק להתייחס להערה של הגברת - - -

עזבי אותנו, לגופו של עניין.

אני רק אומר, אדוני, ברגע שגברת יפה בן דוד נכנסה לתפקיד, היא ביקשה להיפגש עם עובדות ההוראה, ואכן היא נפגשה עם עובדות ההוראה למרות שאנחנו הבנו שהם קיבלו מסרים מטעם משרד החינוך, איומים לא להגיע אלינו, הן הגיעו לבסוף בערב.

זה לא נכון.

רגע, רגע, אין קריאות ביניים, זה לכולם.

נפגשנו איתן בערב. נפגשנו עם מורות מכל קצוות המדינה. הגיעו מקרית שמונה והגיעו מהדרום ומהצפון ומירושלים. הפגישה הראשונה של מזכ"לית הסתדרות המורים עם נציגי משרד החינוך, ויושבים גם נציגי משרד החינוך והאוצר, הנושא הראשון שהועלה זה הנושא של המורים הנודדים, במיוחד המורים של לקויי - - -

זה על סדר היום שלכם?

זה על סדר היום שלנו.

תודה. מעבר לזה, את רוצה להוסיף משהו?

אני רק רוצה לומר שביחס לאותן עשר עובדות הוראה, יש כעשר עובדות הוראה שהן עיוורות, העברנו את השמות שלהן למנכ"לית משרד החינוך שאמרה שהיא תטפל בזה אישית ואנחנו מחכים בימים הקרובים לתשובה וגם לתשובה של מר איצקוביץ' לאותה תוספת תגמול, לא רק נסיעות ריאליות אלא גם אחזקת רכב כתנאי לעבודתן. הדבר הראשון ששואלים אותן זה האם יש לך רכב? אם אין לך רכב אתה לא יכול להיות עובד. הם פשוט לא מקבלים אותם. אז לקבל אחזקת רכב זה המינימום. כמובן שהוצאות ריאליות והוצאות משתנות וביטוחים וטסט, אלה דברים מינימליים שהם צריכים לקבל.

תודה. הצג את עצמך.

עורך דין מאיר אסרף, גם מהסתדרות המורים. אני רק רוצה לסכם את זה במשפט אחד קצר, מה שהיה לא יהיה. התקופה ופרק הזמן שבו אתם פונים להסתדרות המורים ולא מקבלים מענה ראוי – נגמרה. הנושא הזה הוא הנושא הראשון שעלה לסדר היום בדיונים עם משרד האוצר ואני פונה למשרד האוצר ואומר להם גם כן, מה שהיה לא יהיה. אם לא נקבל מענה, ואני יודע שאנחנו אמורים לקבל מענה, אנחנו ניאלץ לנקוט בכל מה שעומד לרשותנו.

תודה. גב' סימה זגורי. בבקשה.

אני מורה תומכת ללקויי ראייה ועיוורים במחוז ירושלים. אני מייצגת מאחורי 13 מחוזות של מורים ללקויי ראייה ושמיעה. בהגדרת התפקיד שלנו במשרד החינוך אנחנו מורים נודדים תומכים ללקויי ראייה ושמיעה. עצם ההגדרה הזו של נודדים, היא כבר מצביעה על התפקיד שלנו. בזמן ראיון הקבלה שואלים אותי, "האם יש לך רכב?" במידה ויש לי רכב ואני עומדת בשאר הקריטריונים, אני מתקבלת לעבודה. במידה שאין לי רכב אני לא יכולה לעבוד בעבודה הזאת.

בנוסף לקריטריון הרכב, אחרי שאני נכנסת לעבודה, יש לנו שלוש שנים של הסמכה שאנחנו חייבות לעבור. אנחנו מקבלות תעודת הסמכה מטעם משרד החינוך כמומחיות תחום.

זה ארבע שנים פלוס שלוש שנים.

כן, אז יש לי תואר ראשון בחינוך, תואר שני בחינוך מיוחד, שלוש שנים הסמכה, הייתי יכולה להיות דוקטור.

התכוונת לרופאה.

מעבר לכל הדברים האלה, אחרי שעברתי את כל המסע המפרך ואני עובדת - - -

גם שם היית מתחילה עם 5,000.

אני מתחילה בשכר ממש זעום, כן. אני, אישית, עובדת ב-14 מסגרות כשיש לי 22 תלמידים. אם יש לי תלמיד שקיבל, לדוגמה, חמש שעות, אני לא יכולה לבוא יום אחד ולסיים את כל חמש השעות איתו. זו לא הוראה מיטבית. אני צריכה לפרוס את חמש השעות האלו לאורך כל השבוע. תלמידי חינוך מיוחד, לעתים אני צריכה לפצל שעה אחת לפעמיים בשבוע. יש לנו הוראות מהפיקוח שלנו איך לפצל את אותן שעות ואני צריכה לעמוד באותן הוראות שלהם.

יש מפקחת ייעודית?

יש, גב' שולמית כהן - - -

לא משנה שמות, יש פונקציה שהיא למורות הנודדות?

כן.

היא למורות הנודדות?

כן.

אגב, לא נכון הייצוג הזה, זו החרגה לא נכונה וזה ניסיון של ההסתדרות לפצל את כוחות המורים הנודדים.

אני לא נכנס פה לדיון של ייצוג עובדים.

לא, זה חשוב לדעת את זה.

ההתנצחות גם הייתה - - -

אם תריבו בינים - - - גבירתי, אני לא מרשה. אמרת את זה, ביקשת סליחה ארבע פעמים ואת מתפרצת. הדיון פה כרגע הוא לא על הייצוג, תסגרו את העניינים ביניכם, זה לא הדיון. אני לא נכנס לזה בכלל. בבקשה.

מעבר לפריסה של שעות הלימוד בין המסגרות המרובות לאורך כל יום, יש לנו גם נוכחות חובה בישיבות שונות, שזה ישיבות תל"א, תח"י, 22 ילדים, 22 ישיבות. יש לי את הישיבות - - -

המפקחת הייעודית, היא פעם נדדה איתך ביום עבודה טיפוסי?

מעולם. אני ראיתי אותה, במקרה פעם אחת.

לא, לא, אני גם מייצגת - - -

רגע, אין "לא, לא". גבירתי, גבירתי, מה זה? תני לה לומר מה שהיא רוצה לומר. את מפריעה לי, את מפריעה גם לה. בבקשה.

אל תחששי, יש לך את ההגנה של הכנסת.

נו.

כן, ראיתי כאן הרבה מאבטחים, הם יגנו עליי.

לא, לא. את יודעת למה התכוונתי.

תראה, הגב' שולמית כהן, אני מאוד מעריכה אותה, אני רואה שהיא עובדת הרבה. אני במקרה פגשתי אותה פעם אחת. אני יודעת שהיא אף פעם לא הגיעה אליי - - -

אתן לכן עצה. ואתן, מאחר ואתן מתיימרות אחר כך גם לייצג עובדים ולהיות בישיבות, השם היה מיותר. היא לא כאן. לא ביקשתי את שמה. למה אתן נכנסות? שאלתי שאלה פשוטה, למה לסבך את זה? אנחנו, היהודים, אלופים בלסבך את הדברים הפשוטים.

נכון.

שאלתי שאלה פשוטה, האם אי פעם אותה מפקחת ייעודית התלוותה אלייך ליום עבודה טיפוסי, כדי להבין.

לא.

תודה, למה - - -

היא מוזמנת גם, היא יכולה לבוא.

השאלה שלי הייתה לאוזנם של משרד החינוך, להבין. כשרוצים להכיר משהו, אי אפשר לקבוע מסגרת העסקה, אי אפשר לקבוע שכר, אי אפשר לקבוע הרבה דברים, אם לא מכירים את מהות העבודה שלא בתיאוריה. פעם אחת להתנסות, פעם אחת להתנסות כדי להבין, כדי לייצג אותך נאמנה, גם בתוך המשרד.

נכון.

בבקשה, תסיימי.

מעבר לעניין של הנוכחות בישיבות, אנחנו גם מדריכים הורים, אנחנו מגיעים לבתי הילדים. אנחנו סוחבות ציוד מאוד מאוד כבד, יש לנו טמ"סים, וכל מיני ערכות טכנולוגיות. האוטו שלי נראה כמו מחסן. יש לנו משחקים ייעודיים מותאמים לאותם תלמידים, דברים שנמצאים ברכב. אם הייתי צריכה לנסוע באוטובוס לא יודעת איך הייתי סוחבת את כל הציוד.

תודה. לסכם.

כיום, מה שמשולם לנו זה לפי נסיעה בודדת בין המסגרות. מעבר לזה, מגבילים אותנו עד 1,300 לחודש. נותנים לנו שעתיים נסיעה מתוך שעות השהייה, כשלא מקטינים לי את כמות התפקיד שלי, אני בעצם מחזירה אותם מהזמן הפרטי שלי בסופו של דבר. עוד משהו, משפט אחד אחרון, צריך להבין שאפילו הפסקה אין לי. שעות השהייה - - -

זה נאמר. ארבע פעמים זה נאמר.

זה מאוד חשוב. עוד משהו אחד, רק מה אנחנו דורשות. אנחנו רוצות שישלמו לנו לפי כמה שאנחנו מוציאות. אני מוציאה 2,000 שקל בחודש רק על דלק ואני מקבלת ממשרד החינוך 960 שקל, זה בלי השעות שאני באוטו, בלי החניונים שאני משלמת, בלי אחזקת רכב, בלאי רכב - - -

אוקיי, תודה, הדברים ברורים.

אפשר להוסיף משפט?

לא, לא. יש לנו מגבלה של זמן, יש לי עוד דיון. משרד החינוך ומשרד האוצר, תחליטו ביניכם. נאמר לי שהסוגיה הזו על השולחן.

נכון.

מאחר והיא על השולחן, אנחנו נשמע. אתה רוצה לפתוח? בבקשה.

כן, יוסי איצקוביץ', סגן החשבת הכללית, משרד האוצר.

אני מודה לך מאוד שהגעת לדיון למרות האילוצים.

שתי נקודות בקצרה כדי להבהיר. הבעיות שהוצגו בשכר המורים רובן ככולן לא קשורות לשכר, לא קשורות לנושא של קצובת נסיעה, גם כמעט לא קשורות למערכת השכר, הן קשורות לתהליכים אחרים במשאבי האנוש במשרד. עובדה שזה חוזר על עצמו כל ספטמבר כל שנה - - -

אתה מתייחס למה שאמר איתן ברושי. הוא לא פה, אז למה?

זה נאמר גם על ידי חבר הכנסת שמולי, אני רק רוצה להבהיר שהנושא של קצובת הנסיעה הוא לא מה שגרם לבעיות, הבעיות היו כל שנה בספטמבר, רובן ככולן לא קשורות לקצה של תשלום השכר אלא לדברים אחרים.

היא הנותנת. כל שנה חודש ספטמבר מפתיע את משרד החינוך מחדש. הרי מנכ"לית משרד החינוך בעצמה ושר החינוך בעצמם אמרו שזו לא בעיה חדשה.

היה דיון. רגע, איציק.

אתם כן הייתם שם.

יוסי איצקוביץ', בוא תקשיב. הדיון הוא לא זה, היה דיון כאן, המשרד, יחד איתך, הצגתם פה מתווה לפתרון. אתם מכירים בבעיה, מכירים בזה שהמענה שניתן היום אינו תואם ולא הולם את גודל המשרד ואופיו ודרכי עבודתו, אז למה לפתוח את זה עכשיו? עזוב, הסוגיה של ספטמבר לא על השולחן.

כבוד היושב ראש, אני מתייחס למה שביקשת, אני חייב להגיד שנעשתה עבודה מאוד יסודית על ידי מנכ"לית משרד החינוך - - -

אני מקווה שהיא תוכיח את עצמה.

עבודה רצינית, עבודה יסודית והנושא של קצובת הנסיעה והמורים הנודדים מופיעים שם כסעיף. זה לא משהו שעלה כרגע, זה מופיע שם כסעיף וזה מטופל. אלו שתי ההבהרות.

לגבי אופי ההעסקה של המורות הנודדות.

אנחנו כבר זמן מה נמצאים בשיח, גם עם ההסתדרות. זה נושא שנמצא על שולחנו של מנכ"ל משרד האוצר. אנחנו מגבשים בימים אלה כמה חלופות. אנחנו מכירים בבעיה, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, אנחנו לא רוצים שעובד, אם זה עובד מדינה, אם זה עובד הוראה, יוציא מכיסו כסף כדי למלא את תפקידו, זאת לא המטרה. נציע כמה חלופות למנכ"ל משרד האוצר ואני מאוד מקווה שבזמן הקרוב - - -

תן הערכת זמנים. אני לא אתפוס אותך על המילה, אבל לתת לנו תחושה איפה זה עומד.

אני מאוד מקווה שזה תוך סדר גודל של חודש חודשיים.

לא, לא, סוכם - - -

סליחה.

איתנו סוכמו שלושה שבועות.

סליחה. אחרי כן תצאו בחוץ ותשבו. אני לא מנהל פה את הנושא.

יש אפשרות להצטרף לוועדות האלו?

לא.

ממש לא?

לא, אני לא עונה לך לא, כי התפרצת לי. תקשיבו, פה זו לא ועדת העבודה הרווחה והבריאות, שם דנים בסכסוכי עבודה. פה זו ועדת החינוך וזה נושק ישירות לחינוך, לכן לקחתי זאת ושמתי את זה על סדר היום. רק לומר לכם שהנושא הזה עקף מימין עשרות נושאים אחרים. עשרות נושאים אחרים. שמנו את זה על השולחן. בבקשה, יוסי.

אני למעשה - - -

אתם אומרים שאתם מכירים בבעיה, מכירים את המצוקה הזו, וכשאני אומר מכירים זה לא מצד היכרות אלא מכירים שזה צורך שחייב להיפתר ושצריך לתת לזה מענה. תקבל חודש, חודשיים, שלושה שבועות, תגיעו לזה, תתיישרו. אני אומר לך, אתה צודק, תיאבק על השלושה שבועות - - -

בטח, מה זה? מסקנות - - -

רגע, תן לי, אתה חדש, אני סבלני אליך, בסדר? תקשיב, תן לי. הנה, אני אומר לך, אם האוצר, יושב פה סגן החשבת הכללית באוצר ואומר שזה מונח על שולחנו של מנכ"ל משרד האוצר והוא מבטיח לי חודש חודשיים - - -

אני מקווה שזה בין חודש לחודשיים.

הנה, אני אומר לך, אני אופטימי.

לא יודע.

אתה תמשיך לעבוד איתו לאחר מכן.

בטח שאני אעבוד איתו.

משרד החינוך, מישהו רוצה להוסיף משהו? בבקשה, הציגי את עצמך.

תמר כהן, מנהלת תחום שכר. אנחנו מכירים את הבעיה. אנחנו לא חושבים שמדובר ב-1,000 אנשים, הבעיה היא הרבה יותר נרחבת כי זה לא רק מורים נודדים, אלו אוכלוסיות נוספות. כולן כרגע בדיון מול האוצר, מול יוסי איצקוביץ'. אנחנו כבר קיימנו מספר דיונים, זה חלק ממסקנות הוועדה שקיימה מנכ"לית משרד החינוך ואנחנו מקווים שכמו שיוסי אמר, בתוך חודש חודשיים כבר יהיו לנו הנחיות אחרות.

בבקשה, חבר הכנסת שמולי.

אני רוצה להגיד לנציגי הממשלה, אני מאוד מכבד אתכם ואני לא רוצה להגיד דברים קשים ובוטים, אבל בכל הכבוד, לבוא ולוועדת החינוך ולהגיד לנו "אנחנו מכירים את הבעיה והנושא ידוע והנושא מטופל ואני מקווה שבחודש או חודשיים הקרובים זה ייפתר", זה באמת, אני יום אחד, לא רוצה להגיד לכם על עצמכם, אני, אם הייתי במצב שלהם, אם הייתי במצב של המורה לקוית הראייה, שאני לא זוכר את שמה ואני מתנצל, הייתי אומר לך בבושה גדולה, "אני מבקש ממך לעזוב את משרד החינוך".

אני מאוד אשמח.

אני לא מבין מה את עושה שם, לא מבין מה את עושה שם, את השתגעת? עוד כמה זמן האידיאולוגיה תוביל אתכן למסגרות החינוך המיוחד? אומר לכם את זה מורה לחינוך מיוחד.

הבת שלי שאלה אותי אם יהיה כסף לקנות לה מתנה ליום הולדת.

אתן השתגעתן? אתם השתגעתם? זה נראה כאילו זה לא מזיז לכם בכלל, פשוט לא מזיז לכם ואני אומר לָך, אני חושב, אני בטוח שאת עושה את עבודתך בשליחות גדולה ואת אוהבת את מה שאת עושה, אבל אתם מדברים על כל כך הרבה רפורמות במערכת, זה המשאב האנושי שלכם, תראו איך משרד החינוך מתייחס אליו. אתם אומרים לו, "אנחנו נטפל בזה עוד חודש חודשיים", האם יכול להיות דבר כזה? זה לא יעלה על הדעת. זו לא הקופה הקטנה של משרד החינוך.

אני אענה, יוסי, במקומך. מה אכפת לך?

אני רוצה - - -

רגע, אני אתן לך. בדרך כלל יושב ראש ועדה נואם נאומים חוצבי להבות. חסכתי את זה מכם היום. תקשיבו, אין ספק שהדברים יוצאים מהלב, שמעתם את העוצמות, שגם חבר הכנסת איציק שמולי, ידידי, ביטא אותן. מאחר ומה לעשות, החיסרון שלי הוא שהייתי שם. הייתי שם לא רק כשר, הייתי שם כאיש שכר בשירות המדינה, שהוביל הסכמי שכר. הייתי שר שניסה לשנות את מסגרת ההעסקה של הסקטור הכי עלוב במדינת ישראל, שגם אם יוסיפו לו 20% הוא עדיין יקבל השלמה על פי חוק לשכר מינימום. תוספת של 20% לא הצלחתי בכהונתי לעשות זאת, אבל כשאומר לי סגן החשב, מה לעשות, יש הליכים במדינת ישראל, הליך סוגיית השכר, לתקן סוגיה של שכר, כשהוא אומר לי חודש חודשיים אני יודע שזה בקצה האחרון, מבחינתי הם סיימו את הטיפול. יש להם את ה'אני מאמין' יש הסכמה עקרונית ואפילו מקורות מימון, זה לא האחריות שלהם. הוא אומר לך שיש לו הכרה, לא מצד שהוא מכיר, נפגש עם הבעיה, אלא הכרה, הוא מכיר בצורך שיש. לכן וידאתי שכשהוא אומר "אנחנו מכירים", מכירים בצורך, אז זה מכירים בצורך או מכירים בהיכרות?

אני מבין שכל יום וכל חודש זה עוד הוצאה שיוצאת מכיס המורים והמוטיבציה נפגעת, אבל איך אומרים? סבלתם הרבה, תסבלו עוד חודש ואנחנו כאן כדי לוודא שזה קורה. יוסי, אני באמת קורא לכם, לא להניח את זה, כדי באמת לסיים את זה כבר בחודש הבא.

יש לי רק - - -

אבל ממש תוספות קטנות ואני מסיים את הדיון, משהו שלא נאמר.

לגבי שלושה השבועות שהובטח.

אבל אמרתי לך, תעשו את זה אחר כך בחוץ.

אבל זה משהו שחשוב לי שייאמר לפרוטוקול, אדוני. כשמנכ"לית משרד החינוך מסכמת עם מזכ"לית הסתדרות המורים שיהיה מענה תוך שלושה שבועות, אנחנו לא מקבלים את זה ש אתם מגיעים לכאן בלי לדבר איתנו לפני ומודיעים לוועדה שתוך חודש חודשיים, זמן ערטילאי. לא יהיה.

אוקיי, תודה. בבקשה.

משהו שלא אמרתי. גם את הסכום הזעום שמשרד החינוך אמור לשלם לי על נסיעה בודדת, לא קיבלתי מספטמבר עד עכשיו - - -

זה במסגרת הבעיה הכללית.

קיבלתי פעמיים 150 שקל וזה כל שנה כך, כבר שבע שנים.

אני רוצה להוסיף עוד משהו.

מי זו אני?

אני מנאר, גם מדריכה ורכזת אזורית במחוז הצפון ללקויי שמיעה וגם מדריכה ארצית ללקויי שמיעה המגזר הערבי. אני רוצה להוסיף שאני, כעובדת של פיקוח ארצי, גם אני נודדת, לא רק המורות נודדות - - -

לכן קפצת כששאלת אותה?

רציתי להוסיף שגם מהפיקוח אנחנו גם מתנסים בזה, אנחנו לא מקבלים, אני גם מקבלת 150 שקל לחודש מתחילת השנה ואני נודדת לא רק בין כפרים או ערים, אלא גם בין מחוזות, בין דרום ומרכז וצפון. אני רוצה להוסיף שגם המפקחת עצמה לא מקבלת את הסכום שהיא ראויה.

אני מאמין שיהיה מענה לכול סוגיית הנדידות. זה מה שאמרה תמר. תמר אמרה שזה לא 1,000, להערכתה זה יותר, היא כיוונה לכל סוגיית הנודדות והנדידה במשרד החינוך. אני הייתי רגיל עד היום להסתכל כלפי שמיא ולראות את העופות הנודדים בחילופי העונות אבל בסדר, יש גם מורות נודדות, בבקשה.

אני רוצה להוסיף גם בנושא - - - אני כן רוצה לחזור על זה שבעצם האחריות מבחינתנו, היא של משרד האוצר ומשרד החינוך. חשוב לי - - -

אני אגלה לך סוד. האחריות מבחינתך, משפטית, זה רק של משרד החינוך כי הוא המעסיק שלך.

אז משרד החינוך. אני רוצה לחדד. הפגיעה במורים הנודדים היא בעצם בסופו של דבר פגיעה גם בתלמידים. כל מה שהמורות ציינו פה - - -

מוטיבציה ולהיות מרוכז ומפוקס. לא ייתכן שמורה, בזמן שהוא מתעסק עם ילד או ילדה, חושב על הפקקים ועל הדרך.

יפה. ציינו פה את כל הדברים, אבל אני רוצה להגיד שהפגיעה היא בעצם בהיבט האחד שהוא המערכתי והפיזי וזה משהו שלא דיברנו פה. המורות לבתי הספר, יש מרכזי תמיכה, זה אנחנו מוצאים, זה משהו אחר, אבל המורות מלמדות במסדרונות, במחסנים, בחדרי מורים, בכל מיני מקומות כאלה, שזו פגיעה גם במורה וגם בתלמיד עצמו. זה בהיבט אחד.

בהיבט השני, יש פה עזיבה של כוח אדם איכותי. מצד אחד רוצים לראות כוח אדם שיהיה מקצועי, בעל ידע, להכשיר אותו וכו', אבל מצד שני כל התנאים שדוברו כאן לא ניתנים למורה. בסך הכול בשורה התחתונה, מורה נודד צריך רכב וצריך ציוד. כמו שאמרה סימה, הרכבים שלנו הם מחסן, הם מיני משרד וחבל, הייתי יכולה לצלם את הרכב שלי כדי להמחיש לכם מה זה רכב של מורה נודד ואלה התנאים שהוא לקיים אותם כדי לקיים את התפקיד שלו נאמנה.

משרד החינוך ומשרד האוצר צריכים לתת על זה את הדעת ולראות איך מתקצבים את הנושא של הצטיידות והנסיעות ברמה שהיא באמת הוגנת. אני לא חושבת שיש פה אנשים שיושבים ועושים נסיעות ולא משלמים להם, שזה יוצא רק מכיסם, אלא אם כן זה מקובל עליהם, אבל הגענו לנקודה שזה כבר לא מקובל ואף אחד כבר לא יכול לשתוק עם הנושא הזה.

רציתי לשאול האם יש לנו את האפשרות כן להתלוות לכל התהליך הזה של ההחלטות של האוצר והחינוך, כי נכון שיש את ההסתדרות, ההסתדרות לא התייחסה אלינו לאורך שנים, היא עברה טלטלה עוברת והיא עדיין עוברת טלטלה, ולכן אין לנו משהו שאפשר כרגע להסתמך עליו.

מאחר ואת בתחום של החינוך המיוחד אז את מבינה גם בסוגיות של קשב - - -

אני רוצה רק לומר שאני כבר נמצאת ב-14 מסגרות - - -

רגע, רגע תקשיבי.

קשב וריכוז.

נכון, זו מכת מדינה היום אצלנו וגם הגיל זה הולך ומתחזק.

אני חושב שזה בגלל העומס, אדוני.

לא, לא, שום עומס. אני אומר, תקשיבי. יש סדר במדינה וסדר צריך לעשות. לפעמים סדר לא ממצה את הכול. אני לא אתן לך הרצאה פילוסופית עכשיו, שהחליטו שרק ארגונים מציגים. יש בזה שכל. אי אפשר לדבר עם כולם על הכול. תמצאו את הדרך. אני לא נותן לכם, תקשיבי לי, הלוואי והייתי מסתדר עם ההסתדרות וארגוני המורים והסתדרות המורים, בואו תקשיבו, אני אומר לכם, תקשיבו טוב טוב, אני נותן לכם עצה ממרומי גילי, תאחדו כוחות. עכשיו אני לא נותן לכם פה בדיון איך עושים את זה. תתפטרו –תתפזרו, אתם תחלישו את עצמכם, נקודה.

אני רוצה לסכם. מישהו רוצה להוסיף משפט שלא נאמר? ואני מסכם מיד אחרייך. בבקשה.

אני רוצה להגיד משפט אופטימי לסיום. למרות כל מה שנאמר פה, אנחנו מבטיחים גם למשרד החינוך, גם לוועדה וגם לכולם, שלמרות שאנחנו מוציאים את זה מהכסף שלנו אנחנו נמשיך להגיע לילדים. וכמה שדיברנו על המוטיבציה - - -

אני זיהיתי מתחילת הדברים שלך את המזוכיזם.

אני רוצה להגיד שבכל הדיון הזה אני זוכרת משפט שאימא אומרת לי, היא מתקשרת אליי, אמא שפתאום מגלה שלילד שלה יש קושי ואמרו לה שיש איזו מורה שמטפלת בעניין והיא אומרת לי, "אבל הוא יוכל פעם לקרוא? הוא יוכל פעם להצליח?" וכשאנחנו מלווים אותם עד השלב של התיכון, במקרה שלי של הישיבה או הסמינר או כל דבר אחר, אנחנו מבטיחים שאנחנו נהיה שם בשבילם עם כל הציודים הכבדים ואצלי זה לא רק הציוד לתלמידים אלא גם הציוד עבורי ולא דיברנו על זה שהכול אני קונה מכספי הפרטי, יש ציודים שעולים עשרות אלפי שקלים, ולמרות כל הקשיים אני אחזור היום הביתה לבת שלי ואני אגיד לה שתהיה לה מתנה ליום הולדת, כי אימא כרגע אין לה כסף לקנות, אבל יהיה לה ואנחנו נמשיך להגיע ונמשיך לעבוד את העבודה שלנו.

תודה. בבקשה, משהו שלא נאמר?

משהו שלא נאמר. בגלל מה שהיא אמרה כרגע. אני רינה מהסתדרות המורים, למרות הציונות הזאת של המורים, אנחנו לא ניתן הפעם להמשיך ולנצל את הציונות הזאת ופתרון יהיה, זה בטוח.

תודה.

הפתרון יהיה רק בשילוב כוחות.

רבותיי, הוועדה מודה לחבר הכנסת איציק שמולי ולמורות הנודדות, סליחה על הביטוי, על היוזמה לדיון החשוב. הוועדה שמעה על מצוקתם של המורים הנודדים, הן בהחזרי תשלום והן בתנאי העבודה.

הוועדה שמחה לשמוע שהסתדרות המורים מחויבת לנושא. הוועדה שמחה לשמוע שמשרד החינוך ומשרד האוצר והסתדרות המורים כבר שמו את הנושא הזה על השולחן.

הוועדה רשמה למעקב את הודעת סגן החשבת הכללית באוצר, מר יוסי איצקוביץ', שהפתרון לסוגיה הזו יינתן במהלך החודש-חודשיים הקרובים הוועדה תעקוב אחרי הנושא הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.