הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 27

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017), שעה 12:30

המחסור במיטות אשפוז ובמכשור רפואי פט סי טי - במרכז הרפואי הגליל בנהריה המשרת 600 אלף איש

2. פערי הבריאות בצפון, של חה"כ אורלי לוי אבקסיס.

3. פערי הבריאות בצפון, של חה"כ מיקי לוי.

4. פערי הבריאות בצפון, של חה"כ איציק שמולי.

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

איתן ברושי

עבדאללה אבו מערוף

יגאל גואטה

דב חנין

אכרם חסון

אורלי לוי אבקסיס

מיקי לוי

מיכל כהן דר - רופאת מחוז הצפון, משרד הבריאות

הדס ידגר - כלכלנית בכירה, אגף התקציבים, משרד הבריאות

נטליה זלינגר - חטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות

אורן גבע - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

ארז און - מנהל בית החולים פוריה

מיה צבן - דוברת, בית החולים פוריה

מסעד ברהום - מנהל המרכז הרפואי הגליל

רונית קלמן - מנהלת הסיעוד, המרכז הרפואי לגליל

רותי יפרח - מנהלת אדמיניסטרטיבית, המרכז הרפואי לגליל

חגי עינב - דובר המרכז הרפואי לגליל

אורנה בלודהיים - מנהלת המרכז הרפואי העמק, שירותי בריאות כללית

חן שפירא - מנהלת מרחב חיפה והגליל המערבי, שירותי בריאות הכללית

יוסף לחוד - סגן המנהל הרפואי, מחוז צפון, מכבי שירותי בריאות

נועם בנימין - סגן יו"ר הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל. רופא במרכז הרפואי העמק

ערן קופל - איגוד רופאי בריאות הצבור

חובב ינאי - מקדם מדיניות, הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל

פאתן ג'טאס - מנהל פעילות בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן

טל פריימן - מנהל הפעילות הפילנתרופית

דורון יהודה - מנכ"ל ארגון נכי הפוליו בישראל

בני פרץ - פעיל חברתי, הפנתרים השחורים

אשר רוכברגר - עמותת "נכה לא חצי בן אדם"

פאני רבינוביץ' - סטודנטית

יהודה עמר - מת"ל, הכנסת ה-19

עופרה שקד - שדלנית (גורן עמיר יועצים בע"מ) מייצגת את שירותי בריאות הכללית

מנחם צבי כץ - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן) מייצג/ת את לה"ב, העמותה למען הפגים בישראל ואת עמותת פרקינסון בישראל.

אבישג שחם חדד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג) מייצג/ת את ההסתדרות הרפואית בישראל. (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: קופת חולים מאוחדת).

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אסותא, מכבי שירותי בריאות).

אריאלה אהרון

ר.ל., חבר המתרגמים

המחסור במיטות אשפוז ובמכשור רפואי פט סי טי - במרכז הרפואי הגליל בנהריה המשרת 600 אלף איש

פערי הבריאות בצפון, של חה"כ אורלי לוי אבקסיס.

פערי הבריאות בצפון, של חה"כ מיקי לוי.

פערי הבריאות בצפון, של חה"כ איציק שמולי

שלום, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. דיון מהיר שני בוועדה הזו, ביוזמת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חבר הכנסת מיקי לוי וחבר הכנסת איציק שמולי. אנחנו מתכבדים לכבד את הבקשה שלכם לקיים את הדיון החשוב הזה, מעצם הרצון של הוועדה הזו לצמצם פערים בחברה הישראלית ואנחנו יודעים כמה הפערים עדיין גדולים.

אני מתנצל עוד פעם על האיחור. כמו שאמרתי, שאל אותי חבר הכנסת גואטה למה התעכבתי, אז היום בבוקר ביקרתי בהנחת אבן פינה בעיר קרית גת לבית כנסת, בשכונה חדשה, ב"כרמי גת", במתנ"ס. שם הסיבה - - -

אני אאחל לך שבפעם הבאה שאנחנו נדון על הפערים בין הפריפריה למרכז אתה תהיה עסוק בלהניח אבן פינה חדשה לחדר טיפול נמרץ ילדים חדש בפוריה, או לשיקום החדש, או לכך שהרופאים יגיעו לנהריה - - -

אני מקבל את הברכה - - -

או לכביש החדש לבית החולים נהריה.

מייחל יחד איתך לקיום שלה.

אבל יחד איתך אני מצטער, כי זו ברכה לבטלה.

הדיון הזה היום יעסוק סביב בית חולים פוריה. אנחנו יודעים שהמצב שם אינו פשוט. באזור הזה לא מזמן פגשתי בפגישה אישית את מנהל בית החולים תוך כדי סקירה שבה הוא מספק לי על הקושי. מדובר בבית חולים בודד בצפון, שצריך לספק שירותים לכלל האזור ויש לנו בעיה קשה במצב הנוכחי כרגע עם התקציב שיש שם. אין ספק שהמדינה חייבת לסייע. מדובר באזור של כמעט 600,000 בני אדם שצורכים את זה. אנחנו באמת יודעים שבית החולים הזה, לא רק שהוא מטפל באופן שוטף באזרחי ישראל, אלא שהוא גם נותן סיוע הומניטרי לא לאזרחי ישראל, שזה גם דבר מבורך וחשוב.

זה נהריה.

שעדיין לא מעבירים להם כסף, נכון?

שזה עדיין חשוב. אנחנו מדינה הומניטרית, אנחנו מדינה שדוגלת בסיוע, גם סיוע לחלש, גם אם הוא לא בן המדינה שלנו, כי אנחנו כן יודעים מהו רגש והיהדות, שעליה אנחנו מושתתים במדינה הזאת כמדינה יהודית ודמוקרטית, ויודעים להעריך מה זה חמלה ומהו סיוע לאנשים במצוקה. ראשונת הדוברים חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

שנייה, היושב ראש, שאלה, האם שר הבריאות זומן לישיבה הזו?

הוא זומן. אני אגיד לך את האמת, לגבי שר הבריאות, ייאמר לזכותו שהוא מגיע להרבה דיונים בוועדה, הוא היה פה כבר בשני דיונים חשובים על בתי חולים, שיתף פעולה, נתן תשובות, נתן הסברים וגם נתן פתרונות להמון דברים. הוא כן משתף פעולה, אין לי שום מילה רעה להגיד על השר, להיפך, רק מלים טובות וחמות והלוואי שכל שרי הממשלה היו באמת מעורבים ומשתפי פעולה עם ועדות בכנסת, כמו ששר הבריאות משתף פעולה עם הוועדה שלנו.

יש כאן נציגים ממשרד הבריאות?

בטח. יש נציגים ממשרד האוצר, יש נציגים ממשרד הבריאות. משרדי הממשלה מכבדים מאוד את הוועדה.

כי אתה בעצמך אומר, ברגע שהוא נמצא הפתרונות מגיעים יותר מהר.

נכון ואם הם לא מגיעים לוועדה הזו אנחנו קוראים אותם לסדר, לפעמים אפילו מעבר לזה. טוב, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. תראה, אנחנו מאז ומתמיד יודעים שהמצב בין הפריפריה למרכז הוא לא מצב שוויוני. כולנו היינו עסוקים בלקרוא, חלקנו לפחות, את הדוחות של הר"י ולהבין מה זה אומר פערים בין מרכז לפריפריה ולהבין שעל כל כמה מטופלים כמה רופאים יש, כמה תקנון, כמה פחות או יותר זמן המתנה, מי מוותר על שירותים איפה, מי מממן שירותים נוספים, שב"נים ואיפה הם מתקיימים. כמי שמתעסקת בנושאים האלה הרבה זמן, הפערים האלה לא הולכים ומצטמצמים. גם אם באים ומוכרים לנו כביכול שנעשות פעולות על ידי הממשלה, אז אפשר לומר שנעשו פעולות בחלק מהמקרים. האם הן השיגו את המטרה שלהן? לא.

אני חושבת שסדרת הכתבות רק הגדישה או הדגישה את הסאה בכל מה שקשור באיך אנשים מקבלים ואיזה טיפול הם מקבלים בפריפריה. לא בכדי נמצאים פה היום איתנו שלושה מנהלי בתי חולים בפריפריה. יש לנו את ד"ר בלודהיים, שהיא מנהלת את בית החולים העמק, יש לנו את ארז און שהוא מנהל בית חולים פוריה, יש לנו את ד"ר ברהום, שהוא מנהל בית החולים נהריה - - -

מרכז רפואי לגליל.

פוריה, נהריה, העמק, תראה, זה משהו שהוא נכון לכולם. אצל כולם חסרים תקנים, אצל כולם חסרים תקציבים ואנחנו צריכים לנסות ולהבין, אם הממשלה באה ומצהירה שאנחנו מנסים לקדם פתרונות להגמשת התורים בפריפריה או לקיצור התורים בפריפריה או לצמצום הפערים, אנחנו צריכים לדעת איפה זה מתחיל ואיך זה ממשיך. למשל מענקי הרופאים המתמחים בפריפריה, התקציב האחרון היה נטול מענקים.

אז יכולים לבוא ולומר לנו שיש לנו מספיק רופאים, אני אגיד בולשיט, ותסלחו לי על הביטוי, כי אם אני יודעת שרק בנהריה לבד חסרים תקנים של 75 רופאים ובפוריה חסרים עשרות תקנים ואני לא יודעת כמה בדיוק במרכז רפואי העמק חסרים כדי לספק את הביקוש, ובאותה מידה מהצד השני אנחנו מבטלים את המענקים, זאת אומרת שלא רק שאנחנו לא מצמצמים, אנחנו מרחיבים את הפערים חזרה. אם לקבוע תור, ואת זה אנחנו ראינו בחלק מהכתבות, בצפון, לוקח חצי שנה ויותר, לעומת מספר ימים במרכז, זה אומר שמישהו חושב שהחיים שלנו הרבה יותר זולים או פחות חשובים., כי בחצי שנה אפשר לשנות גורלות. הרופאים פה, אנשי הרפואה, יכולים להגיד לך שגילוי מוקדם עוזר להחלמה, מגדיל את הסיכויים להחלמה, נותן לך צ'אנס, משאיר בפניך קשת רחבה יותר של טיפולים, אבל אם אתה מתעכב חצי שנה רק בשביל בדיקה, בחצי שנה הזו יכולים להיקבע חיים או מוות של אותו מטופל.

עכשיו השאלה איך אנחנו עושים את זה, יש כמה דרכים לעשות את זה. ראשית, בוא נדבר על החזרת מענקים, אם לא רק למתמחים אז גם למומחים. בתי החולים בפריפריה צריכים את האנשים המומחים, אותם אנשים שייצרו לנו את הדור הבא של המומחים הבאים, את אותם דוקטורים מומחים בתחומים מסוימים, שיהיה למתמחים ממי ללמוד ושיהיה להם גם את הרצון להישאר בפריפריה ולא לקחת את הידע ולצאת החוצה. יכול להיות שאחד התמריצים להביא את אותם מומחים שיכשירו את הדור הבא, צריך להיות לא רק עניין של תמריץ כספי אלא גם של יוקרה, כי בסופו של דבר לבוא ולהקים מערך חדש יכול להביא בעצם רופא, טוב ככל שהוא יהיה, לבוא ולעשות משהו חדש מאפס יכול להוות תמריץ נוסף.

בפריפריה גם קשה מאוד לעשות את השלמת ההכנסה, כמו שהרופאים הגדולים עושים במרכז, עם כל הקליניקות הפרטיות אחר הצהרים וכדומה, שלא לדבר על כך שאנחנו, בפריפריה, משלמים את כל השב"נים. בסביבות 80% מהאוכלוסייה משלמים את השב"נים, שירות בריאות נוסף, כל ה"מגן זהב", "פלטינום", "שלי", וכדומה. כל יום, דרך אגב, יוצאים ביטוחים יותר מורחבים, רק שכשאנחנו מנסים לפרוט את זה ולהבין מה נותן לנו אותו ביטוח משלים, אנחנו מגלים שבפריפריה כמעט כלום.

מה תפקיד הרגולטור? איפה משרד הבריאות, לבדוק שהקופות מפתחות את השירותים הללו? מצד אחד נותנים להן אישור לגבות עבור תשלומי רפואה נוספים על הסל הבסיסי ומצד השני, אף אחד לא בודק האם בכלל השירותים האלה מתפתחים. האם הפריפריה מממנת את המרכז? כן, לפי הר"י, כן, זה קורה, בכל אותם שב"נים.

אני רוצה גם לבוא ולתת קצת המלצות. פרט לעניין של לתמרץ גם רופאים מומחים וגם פיקוח על השירותים שנפתחים בפריפריה, אנחנו צריכים פיקוח יעיל על חלוקת כספי הקפיטציה. נדמה שהמדינה מאוד סומכת על הקופות שיעשו בכספים שיקולים מערכתיים כאלה, שיביאו יותר תקציבים, כי בפריפריה יש מחסור גדול וישימו שם את הכסף. האם זה קורה? אף אחד לא יודע. אם זה היה קורה, אני יכולה להגיד לך, שהמצב היה הרבה פחות נורא. אנחנו רוצים אולי גם לבוא ולבטל את שיטת המצ'ינג. ואני בכוונה נותנת דוגמאות, אני בטוחה שגם לבית החולים העמק ולבתי החולים האחרים יש דוגמאות משלהם, אבל לא ייתכן, לדוגמה, שלשם מימון מרכז השיקום בבית החולים פוריה, התחייבה המדינה לממן 110 מיליון במשך חמש שנים, אבל מה היא הטילה על בית החולים? לגייס באופן עצמאי 40 מיליון שקל.

תרומות.

תרומות. עכשיו בינינו, גם בפריפריה, עם כל הכבוד, היכולת לגייס פחות חזקה מהמרכז. אני שמעתי את מנהל בית החולים "בילינסון" מצהיר על כמה מאות מיליונים שמגייסים מדי שנה מידידים כאלה ואחרים בעולם. לבתי החולים במרכז יש גם איזושהי יוקרה מסוימת ואל תשכח שהמטופלים החזקים מבחינה פיננסית, בדרך כלל כשהם מקבלים גם טיפול באחד ממרכזי בית החולים, מה לעשות, הם ברובם באים מהמרכז, אז הם גם משאירים איזו תשורה קטנה בעבור מחלקה כזו או אחרת והתשורה הקטנה הזו הופכת להיות מאוד גדולה ומגדילה את הפער, בעצם, בין המרכז לפריפריה שלא יכולה לגייס את הסכומים האלה ותאמין לי, אני הייתי בערב גאלה כזה, היה שם המון של תושבים מקסימים ביותר וכל אחד נותן לפי יכולתו ולפי חלקו, אבל זה בהחלט לא מספיק. המדינה צריכה להבין שכשצריך לתת את הכסף במקומות האלה היא לא יכולה להתייחס לבית חולים במרכז כמו לבית חולים בפריפריה והיא צריכה לשים את הכסף ולא להגיד להם, "לכו תתחילו", כמו קבצנים בפתח.

אני חושבת שכדאי מאוד שאנחנו גם נבין מהי הדרישה של בתי החולים, כדי לדעת איך אנחנו מטפלים בהם. כלומר, לא ייתכן שיש מחלקות מאוד מאוד חשובות, שמבחינתנו מדובר בהצלת חיים. כאשר אנחנו מדברים על טיפול נמרץ ילדים, למשל, טיפול נמרץ ילדים אין בבית חולים פוריה. אם ילד טובע בכינרת לא יכולים לפנות אותו לבית חולים פוריה כי יכול להיות שהוא יצטרך אחר כך טיפולים משלימים, אז הוא יגיע לרמב"ם, או שהוא יגיע לעפולה. הדרך יכולה להיות מאוד משמעותית מבחינת היכולת שלנו להציל. מצד שני, גם לא עושים טיפולים מסוימים כי חלילה וחס יכולה להיות הסתבכות שתביא לטיפול נמרץ.

אוקיי.

תראה, אז אנחנו מדברים על זה ואנחנו מדברים על מחלקות נוספות של לב וחזה ואנחנו מדברים על חדרי ניתוחים נוספים, בסופו של דבר, איפה שלא תשים את האצבע יש מחסור ואת המחסור הזה צריך להתחיל ולמלא. חבל לי ששר הבריאות לא פה, אבל כן הייתי רוצה לשמוע מה הם עושים עם הכספים של המתמחים לפריפריה ואיזה תכניות יש להם כדי לצמצם את הפערים.

תודה, תודה רבה, אורלי, דברים ברורים ואני מסכים עם הרוב המוחלט של הדברים. יש מספר פעולות שהממשלה עושה היום כדי לחזק את הבריאות בפריפריה, זה גם נדון פה במסגרת הוועדה, התקציבים לפריפריה גדלו. גם עשינו הישג בוועדת הכספים, כולנו יחד, החברים, גם פה, חברי מיקי לוי היה שותף להישג הזה וגם את היית שותפה להישג הזה, ש-400 מיליון שקלים מתקציב הקאפ יופנה באופן ישיר לקופות החולים לתעדוף לאזורי הפריפריה. עשינו מספר פעולות. כמובן שזה לא מספיק והעבודה עוד - - -

השאלה היא אם יש לנו מנגנון פיקוח.

אנחנו, ועדת הכספים, הגוף המפקח על הכספים של המדינה. אנחנו נפקח, אנחנו נעקוב, אנחנו נבדוק, אנחנו נחקור ואנחנו ממשיכים לעשות את העבודה. הפערים עוד באמת משמעותיים וייקח עוד זמן לצמצם אותם, אבל אנחנו הולכים לכיוון הזה והדברים שאמרת הם נכונים.

רק לדייק משהו, הפגישה האישית שהייתה לי עם ד"ר מסעוד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, שעושה עבודה ברוכה, באמת פגישה חשובה, ואנחנו תיכף נדון בנושא שלו, כי יש לנו פה, במסגרת הדיון, למי שרוצה לדעת, שני נושאים. הנושא הראשון שהוא כמובן בדיון מהיר בנושא פוריה והנושא השני הוא הנושא של המרכז הרפואי לגליל, לגבי הדברים שהם מחכים להם כל כך הרבה זמן, כמו מכשיר פט סי טי, שזה דבר אלמנטרי שאין באזור הזה ואנחנו רוצים לקדם גם את זה. אנחנו נדון בזה וכל הכבוד לד"ר ברהום על היוזמה ואנחנו תיכף גם נממש אותה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. חבריי, חברי הכנסת, מנהלי בתי החולים, תודה רבה שבאתם. ערב התקציב, אני, יחד עם חבריי זעקתי בפרוז'קטור ענק על מחסור גדול וסדר עדיפויות לוקה בחסר בתקציב המדינה לגבי מערכת הבריאות. היה אפשר לעשות יותר ואת ה-1% מע"מ, שלא הצלחנו לחוש באצטבאות המכולת, יכולנו להעביר את חלקו הנה, וההסדר שעשינו לגבי נושא החברות, יכולנו להעביר הנה. יש כסף. אני אומר לכם, יש כסף. אני הייתי שם, אני יודע גם מה עשיתי ברשות המסים כשהייתי אחראי עליה כדי לגבות תוספת כסף של כמעט 9 מיליארד שקל עם הסדרי חוב. יש כסף, צריך לעשות סדר עדיפויות ובשביל זה, אדוני, הוועדה שלך עם ועדת הכספים חייבות לעשות את זה.

אני ברשותך, אקרא קצת מהכתוב, כי אני לא אזכור את כל המספרים. תראה, 20% מבני הגיל השלישי חיים בפריפריה, כמעט 200,000 איש. זה לפי בדיקה של מכון מחקר המתמחה בחקר הגיל השלישי. יש 15 מיטות לשיקום גריאטרי לכל 10,000, אני אספתי קצת חומרים, לכל 10,000 בני אדם לעומת 32 במרכז הארץ. פי שניים. אלוהים ישמור. זה במחוז צפוני ונפת באר שבע. במחלקות גריאטריות אחרות המצב הרבה הרבה יותר טוב, אבל נעזוב את זה.

בפנימית-גריאטרית ובסיעודית-מורכבת יחד, יש בפריפריה 35 מיטות לכל 10,000 בני אדם לעומת 49 מיטות, נגיד 50, כדי שיהיה לנו קל לזכור, בשאר חלקי הארץ. לא יאומן. הפערים הם פשוט אדירים. יש בכלל בתי חולים שאין את המחלקות האלו, אז איך מטפלים בזקנים? מניידים אותם מבית שאן אני לא יודע לאן והמשפחות לא יכולות להגיע, אז לא מניידים אותם ומשאירים אותם לנבול בבית שלהם.

רוב המבוגרים בפריפריה, כ-61%, מוותרים על טיפולי שיניים, לעומת 40% בשאר חלקי הארץ, כי אין להם כסף והעבודה שם לא קיימת. הרוב המכריע מוותר על ביטוח סיעודי בסיסי. ב-2010, זה הנתון שיש לי, רק 27% החזיקו בזה. ואפילו ביטוח משלים של קופות חולים אינו מובן מאליו, רק ל-65% מהם היה כזה לעומת 83% בשאר חלקי הארץ. בכל פרמטר הפריפריה נפגעת, אין משהו שיש לה בו איזושהי עדיפות.

רק בשבוע שעבר קראתי שהנה, קריסתו הקרובה של בית החולים רמב"ם, קרובה. חברים, אני בוגר קריסת בית החולים "הדסה עין כרם", אני הייתי שם. המדינה נאלצה להוסיף 1.3 מיליארד שקל למשך חמש שנים, כדי שבית החולים הזה לא יקרוס. אוי ואבוי אם הוא היה קורס. עזבו פרטי, לא פרטי, מדובר באזרחי מדינת ישראל, ועכשיו, וגם אמרה את זה חברת הכנסת לוי אבקסיס, שהנה, נותנים עם איזשהו הסדר של סיוע ממשלתי לפוריה אבל אומרים לו, תביא 40 מיליון שקל. תגידו, אתם רציניים, האוצר? 40 מיליון שקל, כסף קטן, אתם שולחים מנהל בית חולים, במקום שיתעסק ברפואה, במקום שיתעסק בבית החולים, בניהול של בית החולים, להתחיל לאסוף בקומבינות 40 מיליון שקל? אנחנו לא מתביישים? אנחנו יכולים להסתכל לפרצוף שלנו בראי?

חברים, אני אומר לכם, בצפון אי אפשר להתמודד עם העומסים. מספר מיטות השיקום במרכז גדול פי 24 לעומת הצפון. ואני לא רוצה להלאות אתכם במספרים, המספרים כלל וכלל לא מחמיאים בהשוואה של פריפריה מול מרכז. אנחנו, גם הוועדה שלך, אדוני היושב ראש, וגם ועדת הכספים, שאני חבר בה, אסור לנו להסכים לדבר הזה. חובה עלינו לבקש דין וחשבון ממשרד הבריאות ולהביא את משרד האוצר לתת דין וחשבון.

השבוע, ואני מברך על כך, אבל אפשר היה לעשות אחרת, החזירו 21 מיליארד שקל, יש כסף, להקטנת החוב הלאומי של מדינת ישראל. החזירו, אז היו מחזירים 20 מיליארד שקל. נכון, הריבית שאנחנו, המדינה, צריכה לשלם על החוב הלאומי, שמגיע כמעט ל-700 מיליארד שקל, וזה בסדר, כי אנחנו מדינה צעירה וצריכים לקחת חובות כדי לפתח את המדינה הזאת, אבל היה אפשר להביא את הכסף הזה מ-4.5% מע"מ, היה אפשר להביא את הכסף הזה מלא להוריד את מס החברות לרמות כאלה או בחצי אחוז פחות. היה אפשר להחזיר 20 מיליארד שקל ולא 21 מיליארד שקל לחוב הלאומי, כדי לעשות סדר עדיפויות נכון. אסור לנו כוועדה להרשות את זה. צר לי שאני מתרגז.

אנחנו רגילים לזה שאתה מתרגז, אבל אתה דווקא מחברי הכנסת שאני יכול להעיד עליהם שהם מדברים מהלב ואני לא מעיד על הרבה כאן בכנסת שעושים את זה. גם יגאל גואטה, גם אכרם.

יש לך חברים רציניים, בקיצור.

לא, החבר'ה שנמצאים פה אלה החברתיים.

קיבלת את השמנה וסלתה של חברי הכנסת.

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל אני רוצה לדייק דבר אחד, כי היית סגן שר אוצר ואתה יודע שאי הפחתת ההכנסה אינה בהכרח יכולה לעזור להגדיל הוצאה. זה אומר שהפחתת מס החברות והפחתת המע"מ, אין להן שום קשר ליכולת שלנו להגדיל את ההוצאה. זה אומר שגם אם לא היינו מורידים את אחוז המע"מ וגם אם לא היינו מורידים את מס החברות, זה לא אומר שיכולנו להגדיל את ההוצאה.

אבל הייתה לך יותר הכנסה ויכולת ל - - -

לא, אורלי, לא.

היה מתפנה יותר כסף.

אם לא היית מחזיר 21 מיליארד - - -

לא, לא.

יכולים ממקום אחר, מה זה משנה עכשיו? מה, זה דיון בוועדת הכספים?

אני אגיד לך, אם גבו 7 מיליארד יותר ואומרים, אנחנו רוצים להחזיר חזרה - - -

חבר'ה, אני מעורר פה דיונים - - -

אבל זה לא הדיון, מה זה משנה מאיפה הכסף?

לא. צריך לדייק, כי מי שרואה אותנו בבית - - -

אבל 21 מיליארד שקל - - -

מי שרואה אותנו בבית עכשיו עלול לחשוב בטעות שאנחנו היטבנו עם ציבור שיש לו הרבה כסף באמצעות מס החברות ולא נתַנו לציבור שאין לו.

אתה יודע מה, עזוב את מס החברות - - -

צריך לדייק.

הכנסה מותנית ב - - -

הוועדה עורכת פה - - -

הייתי שם, היה אפשר מה-1% מע"מ ובמקום 21 מיליארד תחזיר 20.

זה היה בא על חשבון הגדלת הגירעון, זה סיפור אחר. אני יכול להגיד לכם שגירעון של - - -

מיקי, חוב תוצר של מדינת ישראל הוא בין הטובים שיש בעולם - - -

21 מיליארד שקל , רגע, אני אומר - - -

מיקי, סליחה, חוב תוצר, אני מתנצל, חוב תוצר של מדינת ישראל 63%, בין הטובים בעולם. יפן 231%, ארצות הברית 100%, גרמניה 91%, מה קרה?

אני רק רוצה לצטט את שר האוצר, כשהוא הוריד את המע"מ ב-1%, הוא אמר: כשיש לי עודף אני מחזיר את זה לציבור ואני לא הולך להוריד את החוב הלאומי, שגם ככה התבססנו עליו. יש לנו שם איזושהי ציפייה כמה אמור לרדת לנו בכל שנה. אז עכשיו, כשעושים ההיפך, אני לא יודעת מה הוא אומר. אם הוא רוצה להחזיר לציבור, תאמין לי שהציבור יבחר, במקום להוריד אחוז או חצי אחוז במע"מ, שלא מגיע לכיס שלו, הוא יעדיף שתיתן לו שירותי בריאות איכותיים יותר ותציל אולי את הילד מאיזו חס וחלילה קטסטרופה בריאותית.

אורלי, את מדברת בשם עצמך. אני לא בטוח, יש ציבור מסוים שכן רוצה את הורדת המע"מ ויש ציבור מסוים שדווקא נהנה ממנה ויש ציבור שלא נהנה ממנה.

יש ציבור שרוצה בריאות ולא משנה איפה הוא נמצא.

אני עורך פה דיונים חדשות לבקרים בנושא מצב הבריאות בארץ, וחד משמעית אני קובע, כחבר בקואליציה, שמצב הבריאות באזור הפריפריה הרבה יותר גרוע ממצב הבריאות במרכז הארץ ומצב הבריאות במדינת ישראל בכללותו, הוא לא מי יודע מה. אני קובע את זה ואומר את זה ואני לא בורח מזה, אבל צריך גם לומר את הדברים החיוביים, לא רק את הדברים השליליים. מדינת ישראל פועלת לצמצום הפערים בין הפריפריה והמרכז. אני לא יודע, בטח שזה עדיין לא בזכות הוועדה שלי כי הוועדה שלי רק התחילה את דרכה, אבל היא עושה פעולות ואנחנו נמשיך - - -

רק מהפחד שידעו שהולכים לתת לך את הוועדה כבר - - -

ואנחנו נמשיך. לא, זה שנתנו לי ועדה - - -

מאה אחוז. אנחנו מברכים אותך על כך.

אנחנו נמשיך להילחם.

באמת אני מברך אותך על כך.

אנחנו נמשיך להילחם על זה. תראו, לגבי הדיון המהיר, יוזמי הדיון אמרו את דבריהם. כמובן שחברי הכנסת הנוספים יגידו את דבריהם, רק אנחנו, ברשותכם, נסכם את הדיון הראשון ונעבור לדיון השני. בדיון השני תוכלו להמשיך ולדבר גם על הדיון הראשון, אין שום בעיה, אני פשוט רוצה - - -

אני צריך ללכת להצבעה.

אין בעיה. אתה רשום ואתה הדובר הבא, רק אני רוצה לסכם את הדיון הזה ולהגיד שמסקנות הוועדה לגבי הדיון - - -

איזה דיון?

שלכם, הדיון המהיר שלכם.

אבל היה דיון כבר שיש מסקנות?

מה זאת אומרת?

רק דיברנו.

לא, לא, אנחנו ממשיכים - - -

לא שמענו את מנהלי בתי החולים - - -

שנייה, שנייה. רגע, שנייה. אני רוצה לעשות סדר. יש כאן שני דיונים. יש דיון אחד שהוא דיון מהיר ועוד דיון אחד של בית חולים רפואי הגליל. הרעיון פה בכללותו, כפי שאני מבין אותו - - -

לעשות דיון משותף?

כן, לעשות דיון משותף.

זה אותו רעיון, זה הכול אותו הרעיון.

אני רק רוצה לפתוח גם את הדיון הבא, כדי שנוכל לעסוק גם בנושא השני.

אבל כבר פתחנו את הדיון בתוך הדברים.

הרעיון הוא דומה, זה המצב הרפואי בצפון. פוריה וגליל מבחינתי זו אותה הבעיה.

אדוני היושב ראש, אתה צודק.

אני רק מוסיף שהדיון הבא, מדובר על בקשה של המרכז הרפואי לגליל, לדון בנושא מתן רישיון להפעלת מכשיר פט סי טי, מערך כירורגי גדול שמטפל בחולי סרטן, כשיש צורך במעקב אחר פונים אלה לא יכול לתפקד בלי פט סי טי. מרכז הגליל שולח חולים באמבולנס למרכז רפואי מרוחק לצורך בדיקה וזאת אחרי המתנה ממושכת באשפוז. זה הנושא של הדיון השני. עכשיו, כמובן, אם ירצו חברי הכנסת שהתייחסו כבר לנושא הראשון להתייחס לשני, יתייחסו, רק בסוף דבריהם של חברי הכנסת שעוד לא התייחסו. לאחר מכן ניצור מסקנה מאוחדת לדיון הזה, שמדברת גם על מרכז רפואי פוריה וגם על המרכז הרפואי לגליל. חבר הכנסת יגאל גואטה.

אני מבקש כי הזעיקו אותי, סליחתך, דיון מאוד חשוב.

הרפורמות? אז בוא נתקזז.

לא, אני הולך לכספים.

בהצלחה. קדימה, חבר הכנסת - - -

תודה רבה. אני מתנצל בפני מנהלי בתי החולים.

מיקי, אם אין שם חבר'ה וצריך אותי תודיע.

תודה, אדוני היושב ראש. אני חושב שהנושא הראשון והדיון הראשון והשני, בסופו של דבר חד הם. הצפון והפריפריה לא מעניינים את אף אחד. לא מעניין אף אחד. מה לעשות, צריך להגיד את האמת על השולחן. זה לא מעניין אף אחד. ברור שאם זה היה קורה ב"תל השומר" אז כל אמות הספים במדינה הזאת היו מזדעזעים כי ל"תל השומר" יש קרן של ידידים וכל מיני אנשים שהם חזקים במשק ובכלכלה. הצפון לא מעניין אף אחד. במשך השנים למדנו שיש פערים בחינוך, יש פערים ברווחה, יש פערים בתעסוקה. לפני שבועיים שלושה דיברנו במליאה והגענו כבר לסוף הגרוע ביותר שבפריפריה אנשים מתים יותר בגלל מערכת הבריאות.

לאן עוד צריך להגיע בשביל להבין שזה גרוע? אנשים מתים יותר. מה כל כך מסובך? בפעם הראשונה בחיים שלי, מזה שנה שאני בכנסת, אני מרשה לעצמי כאילו לחלוק על חברתי, חברת הכנסת אורלי לוי, שאמרה שיש דרכים רבות לפתור את הבעיה. אין דרכים רבות, יש כסף וסדר עדיפויות. זה הכול. בזה מתחיל ובזה זה נגמר. יש כסף ויש מלא כסף. כשדנו על נושא התקציב, אני יכול להגיד לכם שרק על סעיף אחד, שביקשתי לבדוק אותו, הסתבר שיש בסעיף הזה כמה מיליארדים שבסופו של יום, אחרי ששאלתי כל מיני אנשי מקצוע מה זה הסעיף הזה, אמרו לי, זה כסף שחוזר לבורות השחורים של האוצר. לא הבנתי מהי המשמעות של הבורות השחורים של האוצר, אבל הבנתי שיש בורות שחורים שנמצאים אי שם באיזה מקום, שיש שם מלא מלא מלא כסף, שרק אם הם ישכילו וירצו לתרום מעשר לפריפריה בצפון, הפריפריה בצפון תשגשג.

לכן אני חושב שבאמת הדיבורים וכל הפרזנטציות והנתונים זה דבר יפה ונחמד, אבל, זה לא הפתרון של הבעיה. הפתרון של הבעיה זה פשוט שמישהו ירגיש שכואב. אני לא ראיתי בן אדם שכואב לו ולא צועק. אין דבר כזה בן אדם שכואב לו ולא צועק, אבל מה? אנחנו התרגלנו ולצערנו הרב די מהר, אני חושב שאני חבר הכנסת הכי טירון פה, בסך הכול השבוע תימלא שנה, מגיע לי יום הולדת, היושב ראש. יש עוגה, משהו?

אתה לומד מהר אז אני לא יודע - - -

כן, אבל אני אגיד לך את האמת, אני מתוסכל ואני מתבייש עבורכם, כי אם אני בתוך שנה הבנתי שהכול פה זה בלוף ואתם כבר כל כך הרבה שנים פה - - -

אז אני אתן לך עצה מניסיון של עוד חצי שנה עליך, תמיד תדבר על כולנו ביחד כי בסוף אנחנו נמצאים באותה סירה.

אני אומר, אני מתבייש בעבור חברים שלי - - -

לא עבורכם, עבורנו, תגיד עבורנו.

עבורנו, סליחה. אני עוד פחות בבלוף, אתם כבר שנים בבלוף - - -

למה שנים - - -

כמה שנים אתה?

שנתיים עוד מעט.

אז אתה שנתיים, כפול ממני, זה 100% יותר, אבל לא יכול להיות - - -

מה אתה רוצה, שנרים ידיים?

לא, לא, לא, אני לא מציע שנרים ידיים, אבל לא יכול להיות, באמת, עם כל הכבוד, זה לא דיון ראשון על נושא הפריפריה ולא על בתי חולים בפריפריה. זה מעליב, זה מביש, זה מתסכל ששנים רבות באים לפה לדיונים ודיונים ודיונים ובאים חברי כנסת ועושים כותרת, לא שחס ושלום אני מזלזל בזה, ונותנים נתונים והנתונים יפים והפרזנטציה יפה והכל טוב ויפה.

היה לי מנכ"ל, לפני 15 שנה, באחד מהעסקים שלי, שבסוף השנה ישבתי איתו על העסק, לראות איך העסק עובד, אז הוא הביא לי פרזנטציה כזו והוא התחיל להראות לי מה ניסינו ומה קידמנו השנה ומה לקחנו אחורה וטה-טה-טה-טה-טם, אבל בסוף הוא אמר לי שהפסדנו 500,000 שקל השנה. אמרתי לו, תשמע, חביבי, הפרזנטציה שלך יפה מאוד, אבל אתה הולך הביתה. אתה הולך הביתה. וכך צריך להתנהל.

זה לא יכול להיות ששנים רבות מספרים סיפורים על סיפורים על פרזנטציות, ואין לי טענה לאף אחד, בטח לא לחברי שר הבריאות ליצמן, שהוא אהוב הקהל כידוע וחביב הקהל והכל טוב ויפה, אבל זה לא פותר את הבעיה. יסלח לי שר הבריאות, זה לא פותר את הבעיה. שוב פעם אנחנו חוזרים לפה וחוזרים לפה וחוזרים לפה וזה כואב מאוד. אני חושב שהפתרון הוא שצריך לזעזע את המערכת, עם החברים שיש פה, עם מיקי לוי - - -

מה אתה מציע?

עם יושב ראש כמו שלנו, שבחמש דקות זעזע מערכת והביא 40 מיליון שקל. תאמינו לי, אם אנחנו נצטרף אליך, אני מאמין שאפשר להביא סכומים הרבה יותר גדולים. בכל דבר ועניין שתגיד אנחנו לשירותך ולרשותך לטובת הבריאות של תושבי הצפון. אתה יודע את זה, זה צריך לזעזע את המערכת. למדנו - - -

עד שדרעי מתקשר.

לא, לא, לא, גם דרעי התקשר על הנכים.

ברפורמות אפילו דרעי לא הצליח לא הצליח להוריד את ה - - -

לא, הנה אתה יכול לשאול אותו.

לא הצליח? יפה.

והצלחנו להביא את הארנונה - - -

אני רוצה להגיד לך שבהצבעה עם אילן גילאון, שכשכולם חשבו שנכה 100%, עם קצבה של 2,438 שקל יכול להמשיך לחיות וזה לא גזר דין מוות, אני הצבעתי נגד הקואליציה, ידידי מיקי זוהר, ואני מוכן לחזור על זה עוד כמה פעמים. אמרתי תמיד, הדבר היחיד שיכולים לעשות לי, וגם את זה לא, זה לזרוק אותי חזרה לעסקים שלי.

אמרתי את זה גם אני.

יפה, אז אנחנו ממש לא מתלהבים. חשבנו באמת שחבר כנסת זה משהו, אבל זה לא - - - מה לעשות?

תודה רבה, חבר הכנסת יגאל גואטה. כל פעם שאתה מדבר אני מקבל השראה מחדש.

אבל מה אנחנו עושים תכלס?

עובדים קשה למען הציבור ונביא גם הישגים.

אבל בוא נעשה זעזוע, בוא - - -

הוועדה תסיק מסקנות חמורות ונחרצות ואנחנו גם נוציא את זה - - -

לא בעוד שמונה חודשים, מיקי, אנחנו ועדה שצריכה כל יום, כל יום, כל יום - - -

נכון, היא עושה את זה, אגב.

ולהביא לפה את האנשים כל יום, כל יום, עד שהבעיה הזו תיפתר, כי אם לא, אז אתה יודע שזה לא תיפתר.

אנחנו עובדים קשה, בהחלט. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

תודה רבה. צהריים טובים. אני גם מברך את מנהלי בתי חולים שהגיעו וכל את מי שהגיע איתם. כדי לתקן את הרושם, משרד הבריאות מקבל ב-2017 וב-2018, בשנתיים הקרובות, 3 מיליארד שקל תוספת לתקציב משרד הבריאות. השאלה אם יש חלוקה נכונה כדי לפתור את הבעיות ואני אומר לך שלא. כנראה שהכספים האלה הולכים למקומות אחרים, שהם פחות חשובים. אני לא רק מדבר, אני גם מבקר. בשלושת החודשים האחרונים הייתי בשלושה בתי חולים בצפון. ביקרתי, ראיתי, למדתי, שמעתי את מנהלי בתי החולים, הייתי גם בכל מיני מחלקות וראיתי את מה שקורה שם. אני אומר לכם, המצב הוא יותר חמור מאשר אנחנו אומרים אותו כאן. יותר חמור. אני אגיד לכם - - -

האם יש יותר חמור מזה? שאנשים מתים, מה יש יותר חמור?

אני אומר לך, קודם כל, אנחנו מתים מהר בצפון, אבל אנחנו חיים ארבע שנים פחות מהמרכז. ארבע שנים, משרד הבריאות אמר את זה - - -

זאת אומרת, ארבע שנים פחות מהמרכז ועוד ארבע שנים פחות בגלל בתי החולים? שמונה שנים אנחנו מתים יותר מוקדם.

שתבינו, אנחנו חיים פחות ארבע שנים, לא סיסמאות ולא דיבורים. אני אומר, בתי החולים בארץ הולכים לקרוס. הולכים לקריסה. אני הייתי באחד מבתי החולים שהתקציב שלו נגמר בספטמבר. למה? כי הוא קיבל אנשים וטיפל באנשים שהם לא תושבי מדינת ישראל. אנחנו מדינה דמוקרטית, מדינת חוק, אנחנו מדינה אנושית וקיבלנו הרבה פצועים מסוריה ומכל מיני מקומות, היינו חייבים לטפל בהם, אבל כאשר התקציב נגמר אז משרד הבריאות אומר למנהלי בתי החולים, תסתדרו. מה זה "תסתדרו"? או אל תקבלו אנשים והם ימותו בבית או שתשלח את החולים הביתה ותקבל את אלה היותר קשים, אבל גם אלה ששלחנו אותם הביתה הם חולים והם אנשים שזקוקים לאשפוז. כשאתה מסתכל על הטבלה ורואה בנהריה לכל 1,000 איש יש מיטה אחת ובירושלים פי שניים וחצי, במרכז הארץ פי שניים, אז זה אומר שאנחנו לא נחשבים ולא לוקחים אותנו בחשבון. לצערי הרב, אני מלווה ואני רואה מה שהולך לקרות. אני אומר שהמצב הוא בלתי הפיך וקשה מאוד.

אני ישבתי עם שר האוצר והוא אמר, "כל מה שביקש משרד הבריאות הוא קיבל". מיקי, זה חשוב מאוד להגיד את זה. כל מה שביקש, אבל אנחנו כנראה צריכים להביא את שר הבריאות לכאן ולראות מה סדר העדיפות שלו. אנחנו העם, אנחנו מייצגים את העם, צריך להיות לנו סדר עדיפות אחר. אנחנו לא רוצים לתת למדינה שהיא נאורה ומתקדמת, שלא בנתה עוד בתי חולים וכל פעם היא מוסיפה עוד מחלקה ועוד משהו והאוכלוסייה גדלה ויותר בוגרת ויש לנו בעיות בלי סוף.

אנחנו נשמע עוד פעם את הצרות ואת הבעיות, אבל השאלה היא איך מתקדמים. לפי דעתי צריך להביא לכאן את שר האוצר, צריך להביא לכאן את שר הבריאות, אנחנו רוצים לדעת איך מתקדמים מכאן, איך מצילים את בתי החולים, לא בסיסמאות ולא בדיבורים. צריך לתת העדפה כי אנחנו מדברים על הבריאות שלנו. אני לא צריך פרוטקציה כחבר הכנסת, שאני מקבל טיפול יותר טוב מהאזרח הפשוט שאין לו אבא ואין לו אימא ואין לו מי שיטפל בו. גם הוא בן אדם, יש לו ערך עליון מבחינתי כמדינת ישראל ולכן אני לא יכול לעזוב אותו ולזרוק אותו ולשלוח אותו הביתה.

אז בואו נמצא את הנוסחה הנכונה. הוועדה הזאת, חבל שהיא לא קמה לפני שנה או לפני שנתיים וחבל שאנחנו לא עשינו - - -

עדיף מאוחר מאשר בכלל לא.

לפני 20 שנה.

כן, וחבל שלא עשינו גם סדר לפני אישור התקציב כדי שנדע, כי שמחנו שמשרד הבריאות התקציב שלו גדל, אבל הנה אתה רואה שהוא גדל ואנחנו נמצאים במצב יותר גרוע.

תראה, הנושא הזה הוא נכון. שר האוצר אכן הגדיל את תקציב הבריאות ב-3 מיליארד שקלים. משרד הבריאות כרגע צריך לתת לנו תשובות לשאלה למה הוא מתעדף את אזור המרכז הרבה יותר מאזור הפריפריה. אנחנו צריכים לזכור שבמשוואה הזאת יש גם את קופות החולים שגם הן מתעדפות את מרכז הארץ על פני אזורי הפריפריה, גם בשל אילוצי תקציב כאלה ואחרים, שהם אילוצים אובייקטיביים, שאני לא חולק עליהם וגם - - -

גם משיקולי תחרות.

וגם משיקולי תחרות. יפה. אנחנו דנו בזה בנושא "סורוקה" באזור באר שבע, אזור הדרום, יש שם מונופול קצת, יש קופה מסוימת, אנחנו מנסים גם את זה לנסות לפתור אבל, אנחנו היום דנים בצפון, לא בדרום, אז אנחנו ניתן לד"ר ארז און, מנהל המרכז הרפואי פוריה לומר כמה דברים.

אדוני היושב ראש, ברשותך, האם אני יכול לצאת? יש לנו הצבעה על הרפורמות.

כן, בשמחה. אנחנו פה ממשיכים בזה. ד"ר מסעוד ברהום יאמר כמה דברים וימשיכו חברי הכנסת. אחר כך נעבור למשרדי ממשלה. בבקשה.

צהרים טובים, כבוד היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, עמיתיי, אורחים. תודה על ההזמנה, זה בהחלט נושא מאוד חשוב שהוא בנפשנו, אנחנו, כמנהלי המרכזים הרפואיים. הפערים שיש בין הפריפריה למרכז, אני חושב שהם מוצגים בצורה משמעותית, אנחנו חיים את זה. אנחנו חיים את זה יומיום, את הפערים האלה, שקיימים באוכלוסייה שאנחנו משרתים אותה, אוכלוסייה שהיא חולה יותר, יותר מחלות כרוניות, יותר מחלות לב, יותר סוכרת, שהיא פי ארבעה מאשר במרכז. לעומת זאת, שירותים שאנחנו יכולים - - -

רגע, סוכרת, אומרים שזה מגיע כתוצאה מלחץ, מעצב, ממרמור, יכול להיות ש - - -

וגם תזונה - - -

שבאזור המרכז אולי פחות עצובים?

מעבר לכך זו גם תזונה לא נכונה, שאנחנו יודעים שהיא פחות טובה בצפון. יש יותר נטייה להשמנה בקרב האוכלוסייה בפריפריה, עוסקים פחות בפעילות גופנית, יותר מעשנים מאשר במרכז, זה שילוב של כמה וכמה דברים. זה גם עניין של חינוך.

הפערים הם מאוד גדולים ואנחנו נמצאים שם. אנחנו צריכים לתת את המענה לאתגרים האלה היותר גבוהים, אבל עם פחות משאבים, פחות משאבים. המשאבים הם פחות בכוח אדם, מדובר פה על הרופאים, וזה אתגר מאוד מאוד גדול לנו, כמנהלי בתי חולים וגם לקופות החולים, להביא רופאים מצוינים לצפון. אנחנו מתקשים מאוד, קשה מאוד לשכנע רופא מהמרכז, שיש לו את התנאים שהוא נמצא במרכז, לבוא לצפון ולהיות איתנו, שותף לעשייה שלנו - - -

בנושא הזה אני חושב - - -

ובעניין הזה לדוגמה - - -

שחייבים לעשות שינוי, בנושא של תעדוף, לתת לאנשים הטבות ותמריצים משמעותיים כדי שיבואו להיות רופאים באזורי הפריפריה. זה ממש קריטי.

בהחלט. בשנה הקודמת היו תמריצים, גם למתמחים, ובעיקר הכי חשוב, למומחים.

תמריצים שוברי שוויון. זה צריך להיות תמריץ שובר שוויון. זה לא יכול תמריץ שולי שאז הוא אומר, "אני אוותר על משהו בשביל להישאר במרכז". זה צריך להיות תמריץ שובר שוויון, שהוא יגיד, "לא מעניין אותי כלום, שווה לי ללכת".

אני מאוד מסכים. היום התמריץ שניתן בקושי מפצה אותו על זה שהוא העתיק את מקום מגוריו, לא מעבר לכך. בהחלט הנושא הזה של התמריצים הוא מאוד חשוב.

אני כבר אומר. דיברתי עם מנהלת הוועדה, אנחנו נעשה על זה דיון בוועדה. דיון ממש ממש מסודר, על תמרוץ רופאים, מתמחים ומומחים, לעבודה באזור הצפון. תמרוץ שובר שוויון, לא תמרוץ קטן. אנחנו נעשה על זה דיון. בסדר גמור.

צריך לדעת איך אנחנו נביא את האנשים המצוינים גם לצפון וגם לדרום. חלק מזה הוא נושא התמריצים ובהחלט הם צריכים להיות הרבה יותר משמעותיים. זו חבילה שצריך ליצור, שאפשר יהיה לתת לאנשים המצוינים האלה שיבואו.

הנושא השני הוא איך אנחנו מנגישים את השירותים הרפואיים לאוכלוסייה. החוכמה היא לא כמו שהיה, שהאוכלוסייה צריכה לנסוע למרכז כדי לקבל את השירותים, כי הם פשוט לא עושים את זה. אני אתן כדוגמה, דובר על השיקום. אין מחלקת שיקום ילדים בכל הצפון. המחלקה הכי צפונית היום במדינת ישראל לשיקום ילדים היא בית לוינשטיין, לידו זה שיבא. כלומר ילד בצפון שזקוק לשיקום המשמעות היא שהוא צריך לעבור לכמה חודשים - - -

ואז אחד ההורים שלו גם - - -

אין גם ברמב"ם?

אין שיקום ילדים. כמו שאמרתי. שיקום ילדים יש רק מבית לוינשטיין, זה המקום הכי צפוני.

יש תכנית למישהו מהמרכזים פה לפתוח שיקום ילדים?

במרכז לשיקום שאנחנו מתכננים יהיה שיקום ילדים.

אנחנו הוצאנו רישיון לשיקום ילדים, 14 ילדים. תוך שנה וחצי אנחנו נפתח אותה. הבעיה היא הרבה יותר גדולה, כמו שאמר ידידי ארז, להביא מומחה.

אתה מבין שכבר יש תכניות והכל, עכשיו לך תדע מי יפעיל.

המשמעות של ילד כזה שצריך שיקום זה לעבור למרכז עם המשפחה שלו, כשההורים שלו צריכים להפסיק לעבוד, כי אי אפשר להיות עם הילד ולהמשיך לעבוד את העבודה שלך. אנחנו יודעים שהאוכלוסייה מראש בצפון היא משכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר. המשמעות היא שהילד לא זוכה לשיקום. זו המשמעות. הוא פשוט נשאר בביתו ולאחר מכן המשמעות היא שהוא לא יוכל להשתלב בחברה, לא יוכל להשתלב במעגל העבודה ובסוף יהווה נטל על האוכלוסייה.

דובר פה על טיפול נמרץ ילדים, אני חושב שזה בלתי סביר בעליל שבבית חולים כללי לא יהיה טיפול נמרץ ילדים. אנחנו עוד רוצים לעשות את זה. עוד פעם המשמעות, איך אנחנו עושים את זה משאבית. והרשימה ארוכה. רשימה של שירותים שלא קיימים בצפון ואנחנו, התפקיד שלנו הוא להביא את השירותים לאוכלוסייה ולא את האוכלוסייה לשירותים, כי המשמעות היא שהם לא מקבלים אותם. האוכלוסייה הזאת תלויה בשירותים הציבוריים, היא תלויה בבתי החולים הציבוריים, אין אלטרנטיבה של רפואה פרטית בצפון, היא כמעט ולא קיימת. לכן אנשים יכולים לחכות חודשים לניתוחים, למה? כי אין את השסתום שקיים במרכז שהוא הרפואה הפרטית שיכולים למצוא. לכן חשוב שהשירותים האלה יהיו ושהם יהיו נגישים וזמינים.

זה כמובן מביא אותי לעניין של תשתיות. מעבר לכך, צריך תשתיות. כדי להקים תשתיות צריך תקציב ואנחנו מאוד מאוד מתקשים, כמו שנאמר פה, לגייס תרומות - - -

לגייס את ה-40 מיליון שקלים האלה. בעצם עצם זה שאתם לא מצליחים לגייס, מונע את ה - - -

בוודאי, נכון.

זה מזכיר לי את נושא התקצוב של חינוך ורווחה במדינת ישראל ונושא המצ'ינג, שנלחמנו על זה והגשנו עליו הצעת חוק, שרשויות שאין להן לעשות את המצ'ינג פשוט לא עושות והכסף הולך אחר כך למקומות החזקים. זה מזכיר בדיוק את אותו הסיפור. אתם צריכים לייצר מצ'ינג של תרומות, שקשה לכם בגלל הנסיבות הפריפריאליות והחברתיות שלכם ובסוף הכסף הזה לא הולך אליכם, הוא יילך לבית חולים במרכז, שהם יחליפו שם את הריצוף, במקום פורצלן הם יעשו אולי משהו קצת יותר - - -

אני רוצה לסיים את דבריי באווירה אופטימית. אנחנו נמצאים פה כי אנחנו אופטימיים, בידינו השינוי הזה. אני חושב שבשנים האחרונות נעשו שינויים כבירים בכיוון הנכון. מכשירי ה-MRI שנכנסו, ניתוחי הלב שנכנסו אלינו, מכשירי קרינה שמגיעים לצפת, בהחלט זה בכיוון הנכון. זה רק אומר שהדברים בידינו ואפשר לעשות את השינוי הזה. עם הקצאת המשאבים הנכונה אנחנו יכולים, יחד עם הקופות - - -

אתם שייכים לקופת חולים?

לא, אנחנו בית חולים ממשלתי, נמצאים פה נציגים של הקופות.

תודה. ד"ר ברהום, בבקשה.

קודם כל, חברי וידידי מיקי זוהר, אני רוצה להודות לך על זימון הוועדה הזאת. אני הייתי אצלך לפני שבועיים ועוד לפני שהגעתי לנהריה כבר צלצלו אליי להגיד לי, "יש ועדה, אתה מוזמן".

זה אומר שאנחנו יעילים.

יעילים, לא הבנתי מאיפה זה נפל עליי. התחלתי לחפש מי-מה-מוף אבל הבנתי שהעסק עובד, באמת תודה רבה לך. חבריי, חברי הכנסת, אני מאוד מודה לכם על השתתפותכם. ביקרתי גם אצל חלקכם באופן אישי, באהדה רבה קיבלתם אותי. עמיתיי, לא הוזכרה פה פרופ' חן, שהיא מנהלת מרחב חיפה, היא גם בוסית-על של בית החולים כרמל.

נאמרו פה הרבה דברים. אני יכול לחזור ולספר שוב, על הפערים, על הקשיים של הפריפריה. הפריפריה במערך הבריאות מופיעה פעם בשנה. משרד הבריאות מוציא את המספרים היפים האלה, במרכאות, ואז כל המדינה קמה על רגליה, בעיתונות קווים אדומים, מתים, ילדים, תינוקות, שיקום, אין מיטות לניתוחים, אין, אין, אין והכל אין, אחרי שבוע הכול נעלם. אני שמח שיש ועדה כזו שמדברים בה עלינו. אני חושב שלא בכדי הוועדה הזאת רצה מהר, אני חושב שיושב ראש הוועדה גר בפריפריה.

ידידי ארז אמר דבר אחד, מי עובר עכשיו את המספרים האלה כל יום? אנחנו. אנחנו, מי אנחנו? אנחנו מטפלים, אנחנו מטופלים, אז מה אנחנו, מסכנים? לא מסכנים. אנחנו לא מוותרים. אנחנו באנו לכאן כי אנחנו אופטימיים. אני רוצה לברך את סגן השר ליצמן והיום הוא שר, כל מה שנאמר עד עכשיו, כל ההחלטות שהיו עד עכשיו הן היו בקדנציה הקודמת, למעט הנושא של השיקום, זה היה בקדנציה הזו, אם אני לא טועה. אני רוצה לראות, אני מכיר אותו טוב מאוד, שר חיובי מאוד, מכיר את הפריפריה, פעלתן מאוד, הייתי מת לראות מיליארדים שיירדו וייפלו על מערכת הבריאות בפריפריה.

אני אומר לכם, לגבי מיטות אשפוז, הזקנה בנהריה כבר לא במסדרון, הזקנה כבר נמצאת בחדר המדרגות. 1.1 מיטות ל-1,000 בגליל המערבי. זה המספר הנמוך ביותר במדינת ישראל של מיטות. בתוך חמש שנים כל הגליל המערבי עולה ל-700,000. 700,000 איש. אני בסוף השבוע לא ישנתי דקה אחת, יחד עם חבריי בהנהלה, היינו בבית החולים, לחפש מיטות. זה בהחייאה, זה מגיע מחדר הלם, מה עושים עם טיפול נמרץ שיש לו 30 חולים וכבר נמצאים פזורים בכל המחלקות עוד חולים נוספים. בלתי אפשרי להתקיים.

אנחנו יכולים לעשות זאת. צריך להקים מגדל אשפוז, מיידי. יש לי ועדת חקירה ואני אומר את זה בגלוי. אני כבר שנתיים מדבר על זה ואני לא עושה כסת"ח. מכירים אותי, אין כסת"ח אצלי. חייבת להיות מיידי החלטה על 200 מיטות אשפוז עכשיו, כי עכשיו מחליטים, בעוד שבע שנים מקבלים את הבניין. אנחנו נהיה כבר הרבה פחות מ-1.1 מיטה ל-1,000 איש.

אני מדבר על פט סי טי. זה הדבר הכואב ביותר, יש עוד כמה מכשירים. פט סי טי לחולים אונקולוגיים, מדובר בחולים אונקולוגיים, 600,000 איש מטופלים בשתי מחלקות אורתופדיות, כירורגיות, ניתוחי ראש, עמוד שדרה, הרבה חולים אונקולוגיים, מעל 11,000 טיפולים אונקולוגים יש לי במכון וחולים אונקולוגיים שאנחנו עוקבים אחריהם. איפה המכשיר פט סי טי שהוא חיוני מאוד למעקב? בצפון מחכים שלושה חודשים, במרכז שבוע. חולים שאני מכיר אמרו, "אנחנו לא נחכה. נשלם לאסותא את ה-4,000, 5,000 שקל", ואין להם, חתך סוציואקונומי נמוך. הם נוסעים לאסותא, משלמים 5,000 שקל ובאים עם התוצאות לרופא.

הסורים. אני אספר סיפור קצר. אנחנו, בתי החולים צפת, פוריה ואנחנו, אנחנו התחלנו את הדרך לטיפול בסורים. מזה כמה חודשים טובים בית החולים שלי הפך להיות בעיקר מטפל בסורים, בגלל דברים ביטחוניים, גם בגלל שבית החולים יכול לתת שירות טיפול בטראומה מכף רגל עד ראש. השנה הזאת אני כבר לא יכולתי לספוג את העול התקציבי של הסורים. המדינה, ולא משרד הבריאות, המדינה לא משלמת מספיק על הסורים. יש סבסוד לחולה הישראלי, אבל לא לסורים.

היום אני נמצא ב-25 מיליון שקלים גירעון, סיימתי את השנה, בגלל הסורים. אני ניגש למשרד הבריאות ואומר, רבותיי, זה עול וחור בתקציב משרד הבריאות. מה התשובה? "זה חור בתקציב שלך". ככה נאמר לי.

מה אתה אמור לעשות כשמביאים לך פצוע? להגיד "אני לא מטפל בהם"?

לא, זו החלטת ממשלה, אני בית חולים ממשלתי.

רגע, אני מצטערת שאני שואלת. זו החלטה בלי תקציב בצדה? אתה צריך לממן את ההחלטה שלהם?

זו החלטה בלי תקציב ריאלי, אני מקבל תת-תקצוב ריאלי. היום אצלי נעשה מראשון למאי עד סוף אוגוסט תקצוב מדויק של כל פצוע סורי, בממוצע הוא 10,321 שקלים, בָּדוק.

כמה תקצבו?

אני מקבל היום על זה 1,300 שקל.

1,300 שקל.

על כל חולה פצוע סורי.

זאת אומרת כל פצוע סורי שמגיע אליך יוצר לך גירעון של 9,000.

הומני. אני פתחתי את ועידת איפא"ק ב-2014, הומני ביותר. אני צובר גם ניסיון. יש לי הרבה פצועים של מלחמה, אני צובר ניסיון ואנחנו יודעים למה אנחנו צוברים ניסיון. זה חשוב, אבל זה לא מספיק. מישהו צריך לספק. ארבע שנים אני סופג, סופג, סופג ואף אחד לא מכסה את ההוצאות האלו. היום החומר הזה נמצא על שולחנו של ראש הממשלה, כי זו לא בעיה של משרד הבריאות, הסורים הם לא בעיה של משרד הבריאות.

כמה פצועים יש אצלך?

כל יום 40. ממוצע 40. הגענו עד מעל 1,500 סורים עד כה. לפעמים נכנס פצוע שצריך טיפול רציני ביותר.

בחישוב פשוט אלה 14 מיליון שקל רק מזה.

אני יכול לספור הרבה יותר. יש לי 14,800 ימי אשפוז ב-2016, תכפיל ב-10,000 שקל, אנחנו כבר ב-140 מיליון שקל. 7,000 ב-2015, עוד 70 מיליון שקל. אני כרגע לא רוצה לספור את הבעיה של הסורים בלבד. זו בעיה.

לגבי תרומות, נאמר פה, לא מקבלים תרומות. אני העליתי את התרומות מ-2 מיליון ל-20 מיליון, מקסימום שהגעתי בשנה. רעיה שטראוס, נשיאת העמותה, היא לא נוכחת כאן היום בגלל שהיא יצאה היום, אישה מבוגרת, יצאה היום לקבץ נדבות למען בית החולים שלי בארצות הברית ובקנדה. יצאה במיוחד, אבל כמה אפשר להביא? אנשים רוצים לתרום למרכז הארץ וזה ברור למה. אני מכבד, גם הם זקוקים לתרומות, גם הם זקוקים לכסף שמשרד הבריאות נותן, אבל אנחנו זקוקים לזה לא פחות.

בסדר גמור. הדברים באמת ברורים ובחלק ממסקנות הוועדה נדבר עליהם.

אולי כדאי לשמוע גם את מנהלת - - -

מנהלת בית חולים העמק, כן. כן, יש עוד מערכת בריאות במדינת ישראל, שלא שייכת למדינה.

מה זאת אומרת?

שירותי בריאות הכללית.

אוקיי, בבקשה, למרות שתורך טרם הגיע, אבל אם אתם רוצים עכשיו, אחרי מנהלי בתי החולים, אין בעיה.

לא, אין לי בעיה. אפשר לפי הסדר.

בעיקרון רציתי לאפשר לשני חברי הכנסת כדי שחברי הכנסת יוכלו לסיים את דבריהם, כן. דב חנין ואחר כך את.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מצטרף לברכות על הדיון הזה. לפני שאני אדבר על הבעיות אני בכל זאת רוצה להתחיל באיזשהו טון אופטימי. אני לא מכיר את כל מוסדות הבריאות בפריפריה, אבל את המרכז הרפואי לגליל יצא לי להכיר ואני רוצה קודם כל לנצל את ההזדמנות כדי להביע הערכה עצומה לאנשים שעובדים שם, באמת בתנאים מאוד קשים. רופאים, אחיות, צוות, עושים עבודה מופלאה, וכשאני שומע על הקשיים של המוסד הזה אני אומר לעצמי, איזה אנשים מדהימים. האנשים האלה שעובדים שם, לפעמים תחת לחץ, בקור רוח, בשקט, בתבונה ובעצם החולה הרבה פעמים מרגיש שהוא מקבל את המעטפת הכי טובה למרות שמסביב אנחנו רואים שהמעטפת הזו חסרה והיא לוקה מאוד מאוד בחסר.

אדוני היושב ראש, אנחנו עוסקים פעם אחר פעם בנושא פערי בריאות בפריפריה, הפעם אנחנו עוסקים בפערי בריאות בצפון והתמונה היא תמונה בלתי אפשרית. אנחנו בכלל, במדינת ישראל, נמצאים במצוקה מאוד קשה של מערכת הבריאות. זה לא שמערכת הבריאות במרכז נמצאת במצב אידיאלי, אבל כשאנחנו משווים את מה שקורה בצפון ובדרום אנחנו רואים מערכות בריאות שנמצאות הרחק מאחור וזה מתבטא בנתוני תמותה, כמו שאמר חבר הכנסת חסון, שבצפון ובדרום חיים פחות, זה מתבטא בנתון מזעזע, שאני חייב להגיד שאני הייתי צריך לקרוא אותו כמה פעמים כדי להאמין, שבמחוז הצפון יש עלייה בתמותת התינוקות.

לא.

זה נתון שאני אשמח שתתקנו אותי. זה הנתון שנצא בפניי, זה נתון מאוד מאוד קיצוני, אם הוא אכן נכון, שבמחוז הצפון יש עלייה בתמותת התינוקות. אם הנתון הזה לא נכון, אנא, תקנו אותנו, כי אנחנו נמצאים במגמה עולמית של ירידה משמעותית בתמותת תינוקות בכל מקום ולא היינו רוצים - - -

הצפון מוביל בירידה בתמותת תינוקות, ולא רק זה, הוא מוביל בירידה וגם בפער בין יהודים לערבים. זה דבר יותר נכון.

קודם כל, גבירתי, אני תמיד שמח לשמוע בשורות טובות. אני באמת מודה לך ואני אשמח לקבל את הנתונים בעניין הזה.

בשמחה.

אנחנו מדברים, אדוני היושב ראש, על מחסור ברופאים, זה דבר אבסורדי. במחוז הצפון יש מחסור ברופאים ואנחנו יודעים שמחוז הצפון הוא מחוז שיש בו אוכלוסייה ערבית מאוד גדולה. לימודי רפואה הם הלימודים המועדפים על הציבור הערבי. אלפים רבים לומדים בחוץ לארץ רפואה, כדי לחזור ולעבוד כאן כרופאים ועדיין יש מחסור ברופאים במחוז הצפון. מאוד מאוד בעייתי. אחיות, כוחות עזר רפואיים, שיעור המיטות לאשפוז, הנתון של הגליל המערבי הוא באמת נתון קשה ביותר. 1.1?

רק נקודה לתקן. חסר תקנים. יש רופאים. זה עוד יותר - - -

עוד יותר גרוע. הרופאים נמצאים, אבל אין את התקנים כדי שהרופאים האלה יוכלו לעבוד במערכת. אדוני, אני מסתכל על רשימת הצרכים והאתגרים של המרכז הרפואי לגליל, פירט אותם ד"ר ברהום, מנהל המרכז, בסופו של דבר כל הדברים האלה, כאשר אנחנו מסכמים אותם למספרים, אנחנו לא מדברים על כסף גדול. אנחנו מדברים, יחסית לכספים שמסתובבים פה בבניין הזה, על כסף מאוד מאוד קטן. הבעיה היא שהכסף הקטן הזה חסר. יש כאן בחדר הזה נציגים ונציגות של הפורום האזרחי למען קידום הבריאות בגליל. יש פה, אדוני היושב ראש, בני ברית נהדרים, אנשים שהם באמת מהאזור וקמו והתארגנו ועושים מעשה ופועלים, מלווים ונאבקים ואני חושב שיחד איתכם אנחנו יכולים לעשות פה איזה שינוי.

אני רק רוצה להציע הצעה מעשית. מכיוון שאני מכיר, לצערי, את הנושא הזה כבר כמה שנים, אני אומר לכם בתסכול מאוד גדול, שמאז שאני מכיר את הנושא המצב לא השתפר. אני אומר את זה בתסכול, שלמרות העבודה הרבה שנעשית, ובאמת העובדה שיש שיפורים ו-MRI וכדומה, בגדול, המצב לא השתנה לטובה. ההצעה המעשית שלי אליך, אדוני היושב ראש, היא להקים בוועדה שלך איזושהי ועדת משנה, אם אדוני פנוי מספיק תעמוד אתה בראשה, אם אתה לא מספיק פנוי אתה יכול להציע לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לעמוד בראש הוועדה - - -

כאילו אני פנויה?

לא, היא לא פנויה, רק שאני מכיר אותה כאחת שאוהבת לעבוד גם בשעות לילה מאוחרות. תקיימו דיון שבועי, אני מציע, דיון שבועי. קחו את כל הבעיות שיש כאן על השולחן וקיימו דיון שבועי שיעקוב אחרי כל אחת ואחת מהבעיות עד שהן ייפתרו. אני רוצה לתת דוגמה של משהו שנמצא כאילו מחוץ לשולחן שלנו, אם כי הוא נמצא בנייר הזה, וזה הסיפור של הכביש הבלתי אפשרי שמוביל לבית החולים בנהריה. אחרי שנטפל בכל, כאשר הכביש - - -

הגשתי על זה שאילתה השבוע, במליאה, ביום רביעי. ענה לי השר והוא אמר שהתכניות כבר הסתיימו, הן תיכף יוצאות לפועל ותהיה גם הרחבת השוליים עד אשר יהיה את כל הפתרון מצומת כברי. שוב פעם, אני חושבת, אני נורא מאמינה ביכולות של שר התחבורה, כי כשהוא רוצה הוא עושה מהפיכות, רק שהובטח לנו גם קודם שהדבר הזה כבר היה צריך להיכנס לביצוע.

משפט, אדוני היושב ראש, זה דבר מאוד קל לביצוע. אני עומד פה בראש ועדת משנה לתחבורה ציבורית. להכשיר את השוליים לפחות, עד שירחיבו, לתנועת רכב חרום, להכשיר את השוליים. זה אפשרי. אפשר לעשות את זה בתוך חודשיים מהיום וזה מציל חיים. זה מציל חיים, לא פחות.

אוקיי, נבדוק את זה. בסדר גמור, תודה רבה. לגבי הנושא של ועדת משנה, אני חייב לומר, הוועדה הזו יכולה להתכנס לא רק כוועדת משנה אלא גם בדיונים רגילים לנושאים מסוימים. אנחנו לא מרגישים שהוועדה הזו היא מה שנקרא מורמת משאר הוועדות. היא יכולה לדון בכל נושא ובכל סוגיה, אפילו הפשוטה ביותר ודנו פה בדברים שהם לא כאלה, אתה יודע, בומבסטיים. כמו למשל, בעיר צפת יש מקום שלא חיברו אליו חשמל, אז דנו, כי אלה תושבי פריפריה והרגשנו שמקפחים אותם וביקשנו פתרון וחיברו להם את החשמל. גם את זה אנחנו עושים בוועדה ואנחנו לא מתביישים לעשות גם את זה, אז אם צריך לעשות נושאים פרטניים במסגרת מליאת הוועדה, אין לי שום בעיה לעשות את זה.

חבר הכנסת ברושי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת וחבריי מן המערכת הרפואית. אני מתנצל, אנחנו רצים פה מאירוע לאירוע. הכנסת דומה קצת לגן אירועים, יש בו זמנית.

אני רוצה לומר שהדיון הזה הוא לא ראשון ואני לא בטוח מהי התרומה שלו בסופו של דבר. אני רוצה להגיד למנהלי בתי החולים, ואני מכיר פה חלק וביקרתי, שחלק - - -

אני חייב לשאול שאלה, רגע, שנייה. חייב לשאול שאלה. אני שומע אותך, על בסיס קבוע אתה מגיע לוועדה, ייאמר לזכותך - - -

אני חבר בוועדה.

אתה מגיע לדיונים ואתה חבר בוועדה ובכל פעם אתה בא ותורם את חלקך לוועדה, אבל בכל פעם אתה טורח לומר שאתה לא יודע אם יש בכלל - - - ואם היא יכולה לעשות משהו.

אני אגיד תיכף למה.

יש לך שתי אפשרויות. אחת, או להיות קצת יותר פעלתן בוועדה כדי שגם נעשה איזשהו שינוי פה, או אולי להפסיק לבוא כי אולי אתה באמת מרגיש - - -

אני אגיד למה.

למה?

משום שאין תכנית - - -

- - - כי אתה צריך להגיד את הדברים מטעם האופוזיציה.

לא.

תראה, אני אגיד לך משהו. אין לי בעיה שתבקר את הוועדה - - -

לא, אני לא מבקר את הוועדה, אני מבקר את - - -

אז תבקר את הממשלה - - -

מיקי, תן - - -

הוועדה היא לא הממשלה - - -

רגע, עם כל הכבוד, אתה לא צנזור.

הוועדה מעוררת דיון - - -

תן לי רגע.

אני אתן לך לדבר ועוד איך, אבל אתה יודע מה זה, בוועדה יש גם - - -

אני חושב שהבעיה העיקרית היא שאין תכנית לאומית לבריאות ואין מפת עדיפות לבריאות. לפני כן היה פה דיון על באר שבע, נשמעה אותה זעקה ולא יכול לקרות שום דבר כשאין תכנית עבודה רב שנתית ואין תכנית לאומית לבריאות ואין מפת עדיפות לבריאות ואין סדר עדיפות לבריאות. זה קיים כמעט בכל תחום אחר, לא בבריאות. אמרתי את זה לליצמן. ביקרתי אותו, אני מדבר איתו ואני מעריך אותו, אבל אני חושב שהסבלנות שלנו, שלכם, עולה ביוקר לאזרחים משום שאין פה למה לצפות כרגע.

אני ביקרתי את בית החולים בעפולה, ראיתי בניין, היה איתי ד"ר נועם, שבונים אותו עשר שנים משום שהתקציב הוא שנתי ואז הקבלן פושט רגל. אני לא רוצה להאריך, ואני מתנצל שאני קופץ למשהו אחר, פשוט ממש בו זמנית, אבל אמרתי את זה לליצמן ואני אומר לכם, באיזשהו מקום הסבלנות של מנהלי בתי החולים, ביקרתי גם בפוריה וגם בנהריה, היא סבלנות מוגזמת, משום שהציון לשבח על מה שהתקבל בשנים האחרונות הוא דבר מינימלי. תראו, בחדר הזה, לפני שעה, היה דיון על קרן קיימת לישראל. מסתבר שקרן קיימת לישראל העבירה כספים לאיכילוב. לא לפריפריה, לאיכילוב. קרן קיימת שאני - - -

שהחברים שלך מאוד פעילים שם.

רגע, לכן זו לא אופוזיציה. ישב שם לא דני עטר אלא מישהו אחר. אני לא רוצה להאריך. אני תקפתי את זה. לאיכילוב? תמיד אני אומר שיש בישראל חוק בפיזיקה, שכל הנחלים זורמים לים וכל הכסף לתל אביב. לכן, הבעיה היא לא שיחות קוטראי, הבעיה היא מהי תכנית העבודה ואין. אני אומר את זה בצער. אמרתי את זה למנכ"ל, אמרתי את זה לשר, אני אומר לכם, יושבת פה מנהלת המחוז של משרד הבריאות, גם החלוקה הזאת בין קופות החולים לממשלה כבר לא מעניינת את אף אחד. מה זה מעניין את האזרח שהולך לנגב או לגליל אם הוא בשירותי בריאות או ממשלה? יש לו או אין לו בריאות? בלי בריאות הוא לא יילך לשום מקום. אנשים לא רוצים להיות פראיירים של אף אחד. מוכנים להיות שליחים, אבל לא להיות פראיירים.

גם התקציב לרופאים, ביקרתי בבתי חולים, גם בנהריה, פגשתי רופאים שעברו לצפון, הם אמרו שהם לא קיבלו את הסיוע. לא עבד כמו שצריך. פניתי גם ללשכת שר הבריאות. בסופו של דבר, המטרה שלנו בוועדה הזאת, שאני באמת חושב שהיא חשובה, ולכן אני גם מקפיד ומשתדל להיות בישיבות, והייתה פה זעקה גדולה. ראש העיר באר שבע זעק, התקרה התרוממה פה, רוביק דנילוביץ' שזעק על בית חולים בבאר שבע ומיקי לא השתיק אותו.

לכן הבעיה פה היא לא ממשלה ואופוזיציה, הבעיה היא האם הבריאות היא בידיים הנכונות מבחינת הממשלה. השר הוא שר חיובי, אני יודע את זה. לכן אני אומר לכם, מנהלי בתי חולים, צריכים לנקוט פה צעדים יותר דרמטיים, צריכים פה פתרון לא קונבנציונאלי. לא שיהיה עוד MRI ועוד כביש, צריכים פה כמעט להתחיל מהתחלה, לבנות מערכת בריאות של מדינה מתקדמת, שיש לה גידול באוכלוסייה, שהיא רוצה לחזק את הנגב ואת הגליל והיא רוצה להיות מדינה ככל המדינות המתקדמות בעולם. היא לא יכולה להיות, בתנאים האלה זה לא קורה.

זה לא רק כסף. אמרתי, זה סדר עדיפות. אני אמרתי לא פעם לליצמן, אתה כמו סנטה קלאוס, מחלק מתנות, אבל אין לך תכנית. הייתי איתו אצל אורנה, אז הוא אמר, "טוב, ניתן שירותים למחלקה הפסיכיאטרית". אמרתי לו, "ליצמן, האם זו תשובה של שר לבית חולים, שירותים למחלקה פסיכיאטרית?", זה דבר שמזמן היה צריך, לא סופרים דבר כזה. זה כמו אוגדונר שנותן ג'יפ לפלוגה המצטיינת. זה לא המצב.

לכן אני קורא לכם, אני אומר לכם, רופאים ומנהלי בתי חולים, ואני לא מחלק את זה, לא פוליטית ולא לפי קופת חולים, יודעים מאיפה אני בא, מעולם לא הסתרתי את הצבע שלי, אבל מיקי יודע שאני בן ברית לדברים הנכונים. אני נרתמתי לבריאות בזמן שעומד לרשותי. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב. אני מוכן, יחד עם אורלי, והיינו גם בבתי חולים, אני מוכן לעשות כל מה שתגידו, אני רק אומר לכם דבר אחד, המצב הקיים לא יכול להימשך ואתם לא יכולים להיות חתומים על המצב הזה. זה בקדנציה שלכם, גם שלי, האחריות עלינו. חייבים ליצור משהו לא שגרתי, שיוצא מהנקודה הלא טובה הזאת ומביא אותנו בביטחון תוך פרק זמן קצוב למקום אחר. המקום האחר הזה, אתה שאלת איך עושים את זה, אני לא יכול לתת תשובה כרגע.

אבל אמרת - - -

רגע, אני גם לא המומחה הכי גדול. אתם יותר ממני. צריכים תכנית שתוך פרק זמן קצר יהיה שינוי דרמטי במצב הבריאות ובנתונים. אני מאחל לכם בהצלחה והעיקר הבריאות.

תודה רבה. הדברים - - -

נעשה עלייה של חסידי גור לצפון - - -

אני רוצה לקבוע סדרי דיון עד לתום הדיון, הדיון צריך להסתיים בקרוב. אני מתנצל שאני לא אוכל לאפשר יותר מדקה לכל דובר, כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון בשתיים והשעה היא שתיים אז בקצרה, ממוקד, כדי שנוכל לאפשר לכולם. כן. פרופ' אורנה בלודהיים, בבקשה.

אני מרגישה שאני צריכה להגיד שהמלך עירום, כי מדינת ישראל משקיעה בתקציב הבריאות פחות מיוון מהתוצר הלאומי ובעצם כל מה שאמרו פה על הפרק, אם היו פה מנהלים אחרים הם היו מעלים בעיות אחרות, אין מספיק תקציב לבריאות. התוצאות הטובות שאנחנו רואים מבחינת מדדים ותוחלת חיים, נשענים על מה שהיה בעבר. אנחנו לא נראה את התוצאות האלו אם נמשיך כך. זה דבר אחד.

הצפון מתאפיין באוכלוסייה יותר חולה, פחות משכילה, תלויה יותר במערכת הציבורית כיוון שהמעמד הסוציואקונומי שלה יותר חלש ובמה אנחנו נאלצים לשרת את האוכלוסייה הזו, במחצית כמות הרופאים על כל 1,000 תושבים? בעשרות אחוזים פחות חדרי ניתוח? בעשרות אחוזים פחות מיטות אשפוז? בהרבה פחות תקנים? באמת, הגענו, לדעתי, לקו אדום. זה דומה למה שאחרים אומרים, אבל אני מרגישה שאנחנו שוכחים שבתי חולים ממשלתיים, המדינה מכסה את הגירעון שלהם כל שנה, מנכ"ל משרד הבריאות הציג את הנתונים האלה בצורה פומבית. אני הייתי צריכה לקבל 250 מיליון שקל כמו שמשרד הבריאות מסבסד את בית החולים נהריה, כבית חולים ששייך לכללית, זה לא קורה - - -

כמה אתם מקבלים מהכללית?

אני לא יכול לאפשר.

לא, לא - - -

אין לי זמן.

אני חושבת שהזמנתם אותנו לדיון הזה אז תן לי לגמור.

אני נותן לך. אורלי שאלה שאלה וביקשתי שתמשיכי.

תקציב הפיתוח שהכללית מקבלת עבור כל בתי החולים שלה, עבור כל מרפאות הקהילה לשלוש שנים הוא יותר נמוך מהתקציב שמכסה את הגירעון של בתי החולים. היא מכסה גם את הגירעון בבתי החולים - - -

אבל קופת חולים כללית מתעדפת - - -

אני אענה גם על זה, לא. אני רוצה להגיד לך שבעשור האחרון הכללית פיתחה הרבה מאוד דברים בעמק, נתנה תעדוף ברור, מתוך כל 14 בתי החולים, צריך לזכור, פתחה שיקום, דיברנו פה על שיקום, פתחנו מחלקת שיקום, אמנם במיקום זמני כשיקום קטן אבל אנחנו בונים שיקום גדול, פתחנו פנימית, פתחנו חדר אנגיו, אנחנו בונים בניין אשפוז, שאמנם חבר הכנסת ברושי הזכיר - - -

אני אגיד לך משהו, מה שאת עושה עכשיו זה בדיוק מה שתיכף יעשה הבחור שלנו ממשרד האוצר. הוא ייתן סקירה מה כן משרד הבריאות עשה, אבל הוא לא ייתן סקירה - - -

זה לא משרד הבריאות.

או מה משרד האוצר נתן וגם משרד הבריאות יעשה את זה, אבל הם לא נותנים סקירה של מה שהם לא נותנים.

התחלתי במה חסר.

אם את רוצה שאני אומר לך מה חסר, אנחנו צריכים בערך ארבע ישיבות.

חסר הרבה כסף. חסר הרבה כסף. זו הבעיה.

אוקיי, העניין הזה הוא ברור. תודה רבה. פרופ' גב' חן שפירא, בבקשה.

רבותיי, אני רוצה להזכיר לכם שרוב החיים עוברים על האזרחים שלנו בקהילה ולא בבתי החולים. גם כשמסתכלים על גודל ההשקעה, איפה הבריאות נוצרת, היא נוצרת בקהילה. שם יש רפואה מונעת, חינוך לבריאות, טיפול בחולה הכרוני וטיפול בחולה בערוב ימיו. כרגע המצב במדינת ישראל שהתקצוב שמקבלות הקופות, ואני יכולה להעיד על הכללית, הוא לא מספק. אם אנחנו מדברים, לדוגמה, את דיברת, אורלי, על זמינות - - -

אתם אומרים שאין לכם את הכסף לעשות את מה שאתם רוצים.

אני אומרת שהמדינה לא נותנת מספיק כסף לתקצב, בוודאי לא לקהילה. אני אומרת שוב, תקציב בתי החולים הוא חשוב ואי אפשר להתעלם ממנו, אבל רוב החיים ורוב הבריאות נעשים בקהילה ושם צריך להשקיע גם כסף שהיום הוא לא קיים. דיברתם על זמינות תורים, בואו לא נתייפייף, היה את כל הנושא של לתת את הכסף לקיצורי תורים, לא הגיע גרוש אחד. ישבו פה חבריי מבתי החולים של המדינה ויגידו, גרוש אחד לא ראינו. כלומר, אפשר לדבר על הקצאת כספים, אבל היא לא הגיעה. בשביל לעשות זמינות תורים - - -

רגע, זה כבר היה לפני שנתיים, התכנית, נכון?

גם הכסף של השנה, של 2016, אף אחד לא ראה גרוש ומ-2017 הגענו עוד מעט לחצי שנה, עוד לא נתנו אגורה.

המסר הוא בעצם - - -

לא, יצטרך לענות על זה נציג משרד האוצר.

המסר הוא מסר זהה לשל פרופ' אורנה בלודהיים, הטענות הן ברורות, הם אומרים שאין מספיק כסף. כן, אורן גבע משרד האוצר.

אבל מה שהם אומרים שאין מספיק כסף זה לא רק בבתי החולים, גם ברפואה המונעת בקהילה. זה קטסטרופה שהולכת ונמשכת - - -

ברור. בכול.

הצרה היא ש - - -

אורן גבע עכשיו יגיד לך שהם הגדילו ב-3 מיליארד שקל.

אמרת בשבילי אז - - - האמת היא שהגדלנו ב-5 מיליארד.

הוא הוסיף לך את הטייס האוטומטי, את סל הבריאות, אתה מוסיף - - -

לא להפריע בבקשה לנציג משרד האוצר.

תקציב הבריאות לשנת 2017 גדל ב-5 מיליארד שקל, שזה הגידול הגדול ביותר אי פעם. הוא יותר מפי שניים באחוזים מהגידול בתקציב המדינה.

קבוע כל ועדה - - -

כן, אבל - - -

אתה התחלת, אני לא יכול לאכזב.

דרך אגב, הוא אמר את זה בוועדת הבריאות קודם, כשהיינו על הסרטן, אבל הוא לא יודע לפרוט את זה, כי בסופו של דבר, כמה מזה - - -

אני יודע - - -

שיגיד לך איפה הכסף לקיצור תורים,

היה צריך להגיע - - -

אני מוכן לענות על כל שאלה - - -

אורן, בבקשה.

שזה הוא יגיד לך, לא ראו אגורה אחת.

אני אתייחס לכמה סוגיות שעלו פה. אם יש דברים נוספים, שתרצו שאני אתייחס אני אתייחס. באופן כללי לנושא של הצפון, אני יכול להגיד שדווקא פה הממשלה עשתה עבודה מאוד סדורה - - -

כן, הפסיקה את מענקי - - -

אי אפשר, אורלי, אנשים לא ידברו.

זו עבודה סדורה?

הממשלה עשתה עבודה מאוד סדורה. הייתה ועדה בין משרדית ברשות פרופ' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות, תיכף משרד הבריאות יפרט יותר אם הוא ירצה, על כל נושא הצפון. בעקבות התכנית הזאת - - -

זו לא תכנית, זו ועדה שבדקה את הפערים.

הוועדה - - -

בדקה את הפערים ונתנה המלצות.

בעקבות ההמלצות - - -

הם קיבלו?

אפשר? בעקבות ההמלצה של הוועדה התכנסה הממשלה, החליטה על תכנית עתירת תקציבים לחיזוק הצפון בשנים 2017 עד 2020. רק בתחום הבריאות מוקצים שם סכומים של 2.5 מיליארד שקלים לשיפור הרפואה בצפון. זה בין היתר לבניין השיקום בפוריה ולנושאים נוספים. יש פירוט בהחלטת הממשלה. גם נושאים אחרים, ניתנה עליהם הדעת, שהם לא בתחום הבריאות, אבל הם קשורים. למשל, כביש הגישה לבית חולים נהריה, הוקצבו 220 מיליון שקלים לכביש - - -

אתה יודע כמה פעמים תוקצבו 220 מיליון שקלים האלה?

אני מדבר איתך על מה שהיה בהחלטת הממשלה.

אבל זה היה גם לפני שנתיים וגם לפני שלוש. הבעיה שזה לא מתבצע, אז לא - - -

היישום חל על משרד התחבורה. תיכף.

גם לגבי קיצור תורים, מה שנאמר פה אינו נכון, בשנת 2016 תוקצב סכום של כמעט 280 מיליון שקלים לקיצור תורים, בהתאם לתכנית. ב-2017 - - -

קיצרתם את התורים?

הגיע הכסף הזה באמצע דצמבר.

שוב, הקופות ובתי החולים - - -

הכסף הגיע, מה עושים איתו?

אין מה לעשות איתו כי הזמן נגמר.

באמצע דצמבר? יולי 2016 - - -

שמע ישראל אתה יכול להגיד, זה מה שאתה - - -

אתה לא יכול להעביר את זה בשנה לאחר מכן?

2017 - - -

אז מה, השארתם להם שבוע לנצל את הכסף ואז לקחתם אותו חזרה?

הוא יענה.

- - - בחודש האחרון, אי אפשר לנצל אותו.

בוא נשמע.

כבר אני חושב שהתקדמנו מ"לא הגיע הכסף" ל"הגיע בדצמבר", אבל אני אגיד שהקופות ובתי החולים ידעו על התכנית כבר מחודש מאי - - -

אז מה, ציפיתם שהם יתקצבו את זה - - -

לא, הם ביצעו - - -

אל תאשים - - -

שנייה, הם ביצעו, זה שבסוף - - -

הם ידעו, אבל אתם העברתם את הכסף - - -

שנייה.

אתם ציפיתם שהם יבצעו ואז הם יקבלו מכם את - - -

לא, זו שיטה של מבחני תמיכה - - -

תאריכו להם - - -

מבחני תמיכה עובד בשיטה שאתה מבקש מגופים לבצע פעילות מסוימת ואז אתה תומך בהם על הפעילות הזו.

הם לא נתנו אישור לבצע אז על מי עובדים פה?

זה בעצם תקצוב מאוחר. ציפיתם מהם לעשות ואחר כך - - -

אתה יודע, יש כאלה בבית כנסת שהיו זורקים סוכריות עם גומי, כדי לקחת אותן בחזרה.

הם ביצעו, הרי אם הם לא היו מבצעים הם לא היו מקבלים את הכסף.

לא מקובל.

ממש לא מקובל, אז אחת מהמסקנות, שהם שיתנו תקופת הארכה לניצול הכסף.

כן, תרשמי אחת ממסקנות הוועדה, הנושא הזה. כן, אורן, אתה רוצה להשלים?

- - -

בסדר, מסקנות הוועדה יהיו בנושא הזה שונות. זה לא מקובל.

לשמור את הכסף - - - שיעבירו אותו לביצוע - - -

ד"ר נועם - - -

כל הכסף יעבור, אין פה - - -

ד"ר נועם בנימין, בבקשה. בקצרה.

המצב בכל בתי החולים בצפון הוא אותו דבר. בכל מקום יש בעיה אחרת, אני מכיר יותר את העמק אז אני אדבר על העמק. קודם כל, אין מחסור ברופאים. אומרים שיש מחסור ברופאים, אומרים שיש מחסור באחיות, אומרים שיש מחסור במיטות, האמת היא שיש מחסור במיטות. אין מחסור ברופאים, אין מחסור באחיות, יש מחסור בתקנים. אי אפשר. היום יש עוד פקולטה חמישית, יש חמש פקולטות בארץ, סטודנטים לרפואה גומרים רפואה ואי אפשר לקלוט, הם יושבים בבית אז זאת האמת. זו לא בעיה - - -

אז מה אתה אומר, שיש לנו כוח אדם?

יש כוח אדם - - -

שהוא גם רוצה לעשות את הסטאז' שלו ולהתקדם ואי אפשר לקלוט אותו.

אז אפשר לקלוט, אחרי הסטז' - - -

לא, ההתמחות, ההתמחות. הסטז'.

אי אפשר לקלוט. זאת האמת.

אחר כך יהיה רעיון לייבא רופאים מחו"ל?

אנחנו חייבים לסיים.

רגע, אני אתן רק עוד דבר אחד, חבר הכנסת מיקי זוהר. אתם רוצים לשים את אבן הפינה, אני חושב שמנהלת בית החולים שלי תשמח להזמין אתכם לגזור את הסרט. במרכז הארץ בונים שנה, שנתיים שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע שנים, שמונה שנים, זו כבר השנה ה-11 של הבניין הזה ובבניין הזה יש בקומה העליונה שיקום נוירולוגי ואורתופדי, יש יולדות וחדרי ניתוח - - -

למה לוקח יותר זמן לבנות שם?

יש בבניין הזה - - -

למה לוקח לכם - - -

יש MRI נייח בבניין הזה. ולא נגמר. לא נגמר ולא ייגמר.

השאלה למה זה לא נגמר.

זה המצב - - - לגזור את הסרט.

לא, למה זה לא נגמר? למה זה 11 שנה - - - בגלל המחסור בכסף.

ג'טאס, בבקשה, משפט.

גילוי מוקדם הוא אחד הדברים החשובים, לדעתי, אדוני היושב ראש. האגודה למלחמה בסרטן, כשהביאה את ניידת הממוגרפיה, סגרה פערים. זו הדרך לפי דעתי. עם כל התכניות שאפשר לעשות צריך לסגור גם בדברים הקטנים. זה שלחולי אונקולוגיה אין פט סי טי במרכז הרפואי זה דבר בלתי אפשרי. יש גם דברים קטנים שאפשר לעשות עם כל התכנית הגדולה שצריכים לכל האזור הזה. אני בטוח, תנו למנהלת המחוז שיהיה הכסף והתוספת של משרד הבריאות, שייתנו לה צבע, שתהיה בצפון, זה יוריד את הפערים.

כן. נא להתייחס לשאלה בנושא הפט סי טי. משרד הבריאות יצטרך להשיב. כן, אשר רוכברגר, במשפט, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אשר רוכברגר, עמותת "נכה לא חצי בן אדם", הפורום לקידום בריאות של אנשים עם מוגבלויות.

אני רוצה להזכיר לכל הנוכחים שאחת הקבוצות שהם הצרכנים של מערכת הבריאות, בין בפריפריה ובין במרכז, הם אנשים עם מוגבלויות, גם בבתי החולים וגם מחוץ לבית החולים וכתוצאה מהמצב הבריאות הזוועתי בצפון הם גם הקבוצה הנפגעת ביותר מן המצב הזה. בהמשך למה שדיבר חבר הכנסת ברושי כשנכח פה, אני רוצה לחדד את ההערה שלו, שאנחנו צריכים להחליט אם הבריאות היא מוצר כמו אוטו, המבורגר ורהיטים בבית או שזו זכות בסיסית לכל בן אדם באשר הוא אדם.

תודה רבה, אדוני.

תודה רבה לך.

חובב ינאי, בבקשה.

תודה. חובב מהפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. רק משפט אחד. במדינת ישראל יש חוק ביטוח בריאות ממלכתי שאחד הסעיפים בו אומר שהשירות הרפואי יינתן במרחק סביר, באיכות סבירה ובזמן סביר, לכל מבוטח ולתושבי הצפון. החוק הזה לא מיושם.

בשביל זה אנחנו כאן, לוודא. ובדרום.

גם בדרום. אני רק רוצה להגיד שוועדת גרוטו עשתה מיפוי ארוך ומקיף של הצרכים לשיפור הבריאות בגליל והתקצוב שמופיע בתכנית הצפון, בניגוד למה שנאמר כאן כרגע, חלק גדול מהתקצוב מתוך ה-2.5 מיליארד הוא לא תקצוב חדש. התקצוב שכן מופיע הוא תקצוב מבורך, אבל צריך לקחת אותו בפרספקטיבה, כי מדובר על סכומי כסף שמתוקצבים למשך ארבע שנים קדימה והסכומים הם לא מאוד גדולים. ככל שיהיה בכוחה של הוועדה הזו ובכוחם של נבחרי הציבור, ביחד עם הגופים האזרחיים, ביחד עם בתי החולים, ביחד עם הקופות, להשיג משאבים נוספים, הדבר הזה יהיה לטובת כולם

תודה רבה. משרד הבריאות, בבקשה.

דוח ועדת גרוטו בעצם מיפה - - - אתה מקשיב לי?

כל דיון אני נותן לך, היום לא. אין זמן.

דווקא יש לי מה להגיד.

תמיד יש לך מה להגיד.

אני אגיד לך, לפני שהיא תמשיך. אני אתן לך את העצה. מהיום שהמציאו את חוק ההסדרים, זה מה שאני רציתי להגיב לגואטה, ואני אחד שמשנות ה-80 מכיר מה זה תקציבים ופה אני לא מוצא את עצמי בתקציב, מאז הכסף לא מסתובב, חוזר לעיר תל אביב ולאוצר. מתחבא בחוק ההסדרים.

אמרת. גם היום הצלחת להגיד.

צריך להחזיר את התקציב. אז ידענו לאן הוא פונה ומה עושים.

משרד הבריאות, בבקשה.

דוח ועדת גרוטו עשה מיפוי של הפערים, עם המלצות לטווח המיידי של שנתיים ולטווח הבינוני של ארבע שנים, עם המלצות, המלצות לכל אורך הדרך, מאז שהסטודנטים מגיעים לבית הספר לרפואה ולמחקר, מה עושים, איך מתמרצים סטודנטים, איך גורמים להם להישאר, איך גורמים לסטז'רים להיות בבתי החולים בצפון, איך גורמים למתמחים להישאר בצפון . אחד הדברים שהובילו את הוועדה היה לפתח מרכזי מצוינות. מרכזי המצוינות נקבעו לפי בקשות של מנהלי בתי החולים. ניקח לדוגמה את בית החולים פוריה, מרכז המצוינות הוא אגף שיקום, בבית חולים רבקה זיו, מרכז המצוינות זה פיתוח המחלקה האונקולוגית, המכון הרדיולוגי וה-פט סי טי. כיוון ש- פט סי טי צריך הרשאה, הוא ניתן פר בן אדם, בהתאם לחישוב נקבע שה- פט סי טי הראשון יהיה במחוז הצפון. אתה מקשיב לי?

כן.

את רושמת מה שאני אומרת?

יש פרוטוקול.

לא, בסדר, אני ראיתי את ההתייחסות - - -

אני רוצה רק לסדר את הדברים. אנחנו לא עובדים אצלך, את בעצם עובדת אצלנו - - -

מצוין.

זה אומר שאנחנו רוצים לקבל את הסקירה ממך, בסוף אנחנו נסיק מסקנות, אנחנו נצפה ממך ליישם אותן, ואם לא תיישמי אותם אנחנו נביא אותך פעם אחר פעם עד שתיישמי אותן. זה בערך כך עובד פה פלוס מינוס ועכשיו את יכולה להמשיך את דברייך וממש בקצרה, נשארה לך בערך עוד חצי דקה.

פט סי טי יהיה בבית החולים רבקה זיו, זו ההחלטה. אנחנו מקווים שהראשון שיגיע ל-פט סי טי יהיה בסביבות ספטמבר-אוקטובר.

לגבי מיטות, עדיין אין מספר מיטות אבל יש תעדוף של מיטות לפריפריה, לצפון. זאת החלטה ש בימים אלה נדונה. לגבי הבינוי, יש סקירה על מה שנעשה ומה שעוד ייעשה. עוד ארוכה הדרך.

ואני דווקא רוצה כן לפנות לנושא הקהילה, כי אני מאוד מתחברת גם לנושא הקהילה, וגם המשרד, הרפואה המונעת, זו הרפואה שעולה הכי פחות וצריך להשקיע בה הכי פחות ודווקא את המעט שצריך להשקיע משקיעים ואני מקווה שיש איזושהי קרן אור. אני רוצה להגיד לכם שמחוז הצפון מונה 1,350,000 תושבים, 52% מהם הם אוכלוסייה ערבית, עם כל הנושאים, עם כל הבעיות הקשות באמת, מעשנים קשים, אורח חיים לא בריא, הוא לא פעיל, שאנחנו צריכים להשקיע בו הרבה מאוד, כדי שקודם כל במניעה אנחנו נוכל להתקדם ואחר כך כמובן נוריד את מספר החולים.

תודה.

ארוכה היא הדרך, אבל גם לגבי קיצור תורים - - -

יש עוד מישהו ממשרד הבריאות שרוצה לדבר או שהיא ייצגה את משרד הבריאות?

אני מייצגת.

כן, אז עשית את עבודתך - - -

גם לגבי קיצור תורים יש התייחסות. כל הדברים האלה בתכנית העבודה.

בעצם מה שעשית לנו עכשיו, פרסת לנו מה כן, לא פרסת לנו מה לא וזה מה שאנחנו כל הזמן מנסים לעשות פה, מנסים לפתור את מה שלא, לא את מה שכן.

מה לא כתוב בדוח ועדת גרוטו, יכולים לקרוא, 170 עמודים.

מה שלא – זה מה שמעניין אותנו. אנחנו חייבים את זה לציבור וחייבים אפילו מעבר לזה. מה שלא זה מה שקובע, לא מה שכן. לכן מה שסקרת עכשיו הוא ידוע ואנחנו מודים לך על הסקירה.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים את הדיון המהיר בנושא פערי בריאות בצפון, על הבאת הנושא לדיון, למנהל בית החולים פוריה וכן למנהל המרכז הרפואי לגליל, על העלאת סוגיית פט סי טי כמובן, המחסור במיטות אשפוז ומכשור.

הוועדה קובעת כי מצב הבריאות בפריפריה גרוע יותר מזה שבמרכז הארץ, אך יחד עם זאת מצב הבריאות בכללותו לא מספיק טוב. לוועדה ידוע כי מדינת ישראל פועלת לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, אך הוועדה תמשיך ותעקוב אחר פעולות הממשלה לצמצום פערים ככל שניתן ולמציאת פתרונות ממשיים לשירותי בריאות טובים יותר.

הוועדה תפנה לשר הבריאות ותדרוש לקבל דיווח על אופן הפיקוח על קופות החולים בסוגיית חלוקת כספי הקפיטציה, ותוודא שהמשרד פועל לוודא שהקופות עושות שיקולים מערכתיים עם יותר תקציבים לאזורי הפריפריה.

הוועדה קובעת כי בסוגיית המצ'ינג ישנו קיפוח בין הפריפריה למרכז באמצעות כך שהמצ'ינג בעצם אינו מאפשר הרחבת בתי החולים מאחר שהקושי בגיוס המשאבים בפריפריה הוא גדול יותר מאשר באזור המרכז והיא מבקשת לבטל את רעיון המצ'ינג בכל מה שקשור לתקצוב מבנים רפואיים.

הוועדה תעקוב מקרוב אחרי 400 מיליון שקלים שתוקצבו בתקציב לטובת התעדוף בפריפריה. הוועדה תקיים דיון מיוחד בנושא תמרוץ שובר שוויון לרופאים, מתמחים ומומחים לטובת עבודה באזורי הצפון והדרום. הוועדה תפנה בנושא הזה גם לשר הבריאות וגם לשר האוצר.

הוועדה תפנה לשר הבריאות להתקין תקנה לאישור רישיון פט סי טי למרכז הרפואי לגליל, כפי שעשו לגבי מכשיר MRI. הוועדה תפנה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הבריאות, בדרישה לפעול להשלמת הפער התקציבי למימון טיפול בפצועים הסורים, פער העומד על כ-9,000 ₪ לפצוע.

הוועדה מודה למשתתפים. הוועדה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.