הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 339

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ז (17 בינואר 2017), שעה 9:00

אפליה לרעה של סופרי הילדים והנוער, של חבר הכנסת יהודה גליק

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יהודה גליק

מסעוד גנאים

חנין זועבי

יוסף שרעבי - מנכ"ל משרד התרבות והספורט

אורי אליס - מנהל מחלקת ספרות, משרד התרבות והספורט

דוד מלכא - סגן ראשי מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

בועז דהן - ממלא מקום ממונה ספריות, משרד התרבות והספורט

גלית והבה שאשו - ראשת מנהל התרבות, משרד התרבות והספורט

אברהם פרידמן - רפרנט חינוך, אגף שכר, משרד האוצר

אביעד נימקובסקי - עוזר ראשי, מחלקה משפטית, משרד האוצר

מאור לזר - עורך דין, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

חביב קטן - כלכלן, משרד המדע

ערן מוטרו - מנהל תחום עסקאות ופרויקטים, הסוכנות היהודית

אלי יריב - נציג ההסתדרות החדשה

משה סמיה - יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה, ההסתדרות החדשה

רוני לידור - מכללת וינגייט

אמוץ בכר - מנכ"ל מכללת וינגייט

שלמה בן גל - מנכ"ל מכללת וינגייט

הילה אריכא - מזכירה

ענת דואני - מנהלת כספים

גלעד וקסלמן - יועץ משפטי

מתתיהו שטיינר - מנכ"ל

מיריק שניר - סופרת

ליאת רוטנר - סופרת

אורית רז רודנסקי - MA, סופרת

איריס אליה-כהן - סופרת

אריק קפלן - מוזמן לוועדה

ערן מוטרו - מוזמן לוועדה

מאור לזר - מוזמן לוועדה

גילי ברנר - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ) מייצג/ת את צומת ספרים

קרן ברק - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את מרכז הספורט הלאומי תל-אביב יפו בע"מ

אמיר שרף - שדלן/ית (משרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות') מייצג/ת את מכון וינגייט

תמר אברמוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את המכללה האקדמית בוינגייט, הסוכנות היהודית

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב. הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את מרכז הספורט הלאומי תל אביב-יפו בע"מ

מנחם צבי כץ - שדלן/ית

חניתה חפץ - שדלן/ית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

אפליה לרעה של סופרי הילדים והנוער, של חבר הכנסת יהודה גליק

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 17 בינואר 2017, י"ט בטבת תשע"ז.

הנושא – אפליה לרעה של סופרי הילדים והנוער, של חבר הכנסת יהודה גליק.

ידידי יהודה גליק, תציג. על מה נזעקת והצלחת להביא את הנשיאות לאשר לך דיון כזה חשוב בוועדת החינוך. בבקשה.

בוקר טוב אדוני. ראשת אני רוצה לומר לך שתדע שאמבולנס שולחים גם לבן אדם אחד. אז ענייני תרבותך, אפילו אם יש פה שישה יהודים, ויש פה לדעתי עשרה יהודים, ואם נצליח לפתור את הבעיה הזאת, תאמין לי, דיון הרבה יותר יעיל. לפעמים ככל שיש פחות אנשים הדיון הוא יותר יעיל.

הכבוד הוא לי. בבקשה.

תראה אדוני, אנחנו יודעים שאנחנו מתחרים בעידן שלנו בתחרות כמעט בלתי הוגנת מול אינטרנט, ווטסאפ, פייסבוק וכל מיני דברים ויש לנו אינטרס מאד מאד חשוב שהילדים שלנו, כבר מגיל צעיר, יפתחו הרגלי קריאה וימלאו את העולם התרבותי שלהם, כמעט כמו שאנחנו גדלנו. ועד היום הזה נדמה לי שכל אחד יכול לצטט לעצמו – אם זה את דירה להשכיר של לאה גולדברג או אם כל מיני, מיץ פטל או דברים אחרים שגדלנו עליהם, שהם נכסי צאן ברזל של החיים שלנו.

אני זוכר בבית ספר, כשהיו מזמינים סופר או סופרת שהיו מגיעים לבית הספר – דבורה עומר זה היה יום חג. לצערי, הדבר הזה הולך ונשחק ואני מעלה על נס את נושא סופרי הילדים והנוער. אני אסביר מה בדיוק הכוונה.

משרד התרבות נותן מדי שנה תמלוגים לסופרים בהתאם למעקב אחרי מה שקורה בהשאלות בספריות. לדבר הזה יש כמה וכמה בעיות. דבר ראשון, ואגב, התמלוגים האלה הם פת הלחם של אותם סופרים. בלי זה הסופרים גמורים.

דבר ראשון, כבר מראש סופרי הילדים והנוער מקבלים פחות. חצי. חצי מהסכום הולך לסופרי הילדים והנוער. למה? אתה יודע, כשאדם מחזיק יצירה, זאת יצירה ואין שום הבדל מה קהל היעד. השאלה מה היא איכות היצירה. נדמה לי שהארי פוטר הוא רב מכר ובישראל יש ספרים שהם לא פחות חשובים מזה. יתרה מזאת - - -

הארי פוטר הוא למבוגרים או לילדים?

הארי פוטר נחשב לילדים.

- - - למבוגרים.

יפה מאד. זאת בדיוק הטענה. אבל בוא, קודם כל אתה יודע אדוני יושב הראש, שנתיים התמלוגים האלה בכלל לא שולמו. משרד התרבות שנתיים בכלל לא שילם את התמלוגים האלה. זאת אומרת סופרים שאין להם שום כוח, הם לא יכולים לעשות הפגנה או שביתה, מה, אנחנו לא נכתוב ספר? תודה רבה, לכו הביתה. אין להם כוח, שנתיים לא קיבלו את פת הלחם שלהם. למה? כי כל הנושא של התשלום הזה קיים באיזה שהוא טוב לב לכאורה של משרד התרבות. הוא לא קיים בחקיקה, הוא לא קיים בכלום.

יתרה מזאת, בעבר אקו"ם היה משלם עבור הקראת קטעים של ספרות, זאת אומרת של ספרים. לא קיים. אין שום תקציב לאקו"ם לדבר הזה.

יתרה מזאת, היו פרסים. היה פרס זאב לנוער וילדים, איננו. פרס ספיר, שהוא ניתן, סופרינו לילדים לא קיימים בתוכו. משרד ראש הממשלה נותן מדי שנה 14 פרסים – אני לא יודע אם משרד התרבות או משרד ראש הממשלה – 14 פרסים לסופרים, פרסי יצירה, כדי לאפשר להם להתפנות, לכתוב את הספר. ספרי ילדים ונוער לא כלולים ב-14 הפרסים האלה. וכל סופר כזה מקבל 65,000 שקלים. סופרי הילדים והנוער לא מקבלים כלום.

יש פרס אחד, שהוא יחסית חדש, לסופרי ילדים ונוער, פרס דבורה עומר, שהוא 100,000 שקלים, שמתחלק ל-5. כלומר – חמישה סופרים מתחלקים ב-100,000 שקלים, זה בערך כ-25,000 שקלים לאדם, כאשר לפרסי מבוגרים יש לנו 14 סופרים שמקבלים 65,000 שקלים כל אחד.

הדבר הנוסף – וזה הדבר האחרון – יכול להיות שהסופרים אולי יציגו מנקודת מבטם, כדי שתשמעו שזה לא סתם. זו זעקה מן הלב. זו פת הלחם שלהם. איך אנחנו בוחנים כמה השאלות יש? אז משרד התרבות מקיים מדגם, לא יודע, הוא טוען של 25, מסתבר שזה 19 ספריות, אף אחד לא יודע איזה ספריות. זה כאילו איזה סוד שצריך לנסות לחפש מי זה הספריות האלה. אבל היום, בעידן מחשב, למה צריך מדגם? הכל ממוחשב. למה אי אפשר לבדוק מספר השאלות של הסופרים?

כלומר, אם בוחנים מדגם, נגיד שהמדגם כולו בתל אביב, אז אם יש סופר שאת כל הספרים שלו קוראים אותם באופקים, בבאר שבע, קריית שמונה וחצור, אף אחד לא יידע על זה. אני לא יודע איך בוחרים את המדגם הזה.

בוא נשמע את הצדדים.

אלה הן הטענות, נדמה לי, פחות או יותר שסיכמתי מה שאני הבנתי, מתוך זעקת הלב ששמעתי מהסופרות. יש פה שלוש סופרות, אבל שמעתי את הדברים האלה מכמה וכמה סופרים, שחלקם לא יושבי ראש ועדה בכנסת והם לא יכולים להגיע בתשע בבוקר, אבל הם סומכים על יושב ראש הוועדה, הנפלא והחרוץ, שיעשה עבורם את העבודה.

אני יודע שיום עבודה בארץ מתחיל בשמונה.

בזמננו הוא היה מתחיל בשש בבוקר.

אני יודע שבאמריקה זה לפי אחרי שהגעת מחדר כושר ואחרי הבייגל, אבל פה אנחנו - - -

אחרי התפילה.

עזוב, לא נגעתי בזה, שלא חס ושלום יחשדו בנו.

הטבילה והתפילה.

נשמע את הצעקה מהסופרות.

שלום, אני אפתח.

תציגי את עצמך.

כן, כן. קוראים לי ליאת רוטנר, אני סופרת כבר כמה וכמה שנים. יש לי כמה רבי מכר, לא שזה עזר לי כל כך להשיג רכב. הגעתי היום מחמש בבוקר באוטובוסים מתל אביב. מצבי הכלכלי די זהה למצבה של סטודנטית.

כמה שנים את סופרת? רגע, זה משך את אוזני.

20 שנה. מגיל 17 התחלתי לכתוב ספרים.

תיקחי מחמאה, לא משנה.

תודה רבה. הספרים שלי מאד מצליחים. לא תגידו שאני מישהי שכותבת ספרים שלא הרבה קוראים אותם. הרבה מאד קוראים. אני מוזמנת להמון הרצאות ומפגשים בבתי ספר. בני נוער פשוט כמהים לספרים האלה. סוף סוף יש להם מה לקרוא. עשרות, מאות כתובים לי שמדברים דרך העיניים שלהם, סוף סוף הם מתרחקים קצת מהמסך ופשוט בכמויות שקשה לי להסביר למבוגרים ולאנשים שחושבים שהנוער כל היום במסכים, כמה הם קוראים ספרים.

עכשיו מה העניין? העניין הוא שאני לא מסוגלת להתפרנס אפילו לא הכנסה מזערית, זאת אומרת מינימום משכורת, שלא לדבר אולי חצי משרה, מהספרים שלי. אני מוציאה בערך ספר כזה או שניים כאלה בשנה. אני יושבת על ספר וכותבת אותו בערך כמו שאתם עובדים במשרד. הספר הזה נחשב ספר ילדים. מה זאת אומרת? בארץ אין לנו קטגוריה לספרי נוער. אני כותבת ספרי נוער. ספרים כאלה אני כותב, אתם רואים? זה בערך 600 עמודים. זה 140,000 מילים.

על 600 עמודים, כמה עמודים נזרקו?

וזה נחשב ספר ילדים. זאת אומרת ברשימת רבי המכר בעיתון יש ספרי מבוגרים, יש ספרי איור ויש ספרי ילדים. בספרי הילדים כמעט תמיד מופיעים ספרי ילדים לגיל הרך. אין קטגוריה שנקראת ספרי נוער בישראל. מה זאת אומרת? שאת חצי התמלוגים האלה, שמקבלים סופרי ילדים, שזה לכשעצמו לא פייר כמובן - - -

התמלוגים הם רק על הספריות?

התמלוגים הם על ספרי ילדים לגיל הרך, שמקבלים חצי מסופרי מבוגרים.

רגע, אבל בעבור מה התמלוגים?

השאלה מהספריות

השאלה מהספריות.

רק על השאלה מהספריות?

אני מדברת על השאלה מספריות, לא על מכירות. אני מדברת על השאלה מספריות – זו פת הלחם שלי. על מכירות אני כמעט לא רואה כסף, כי נוער משאיל, הוא לא קונה. נוער משאיל. מההשאלות האלה אני מקבלת את הכסף. ברגע שהחליטו - אה, את סופרת ילדים, אז את תקבלי חצי - אני לא יכולה אפילו לקנות אוכל בסופר מרקט.

מי מחליט שהיצירה שלך עכשיו היא לנוער, לילדים, או למבוגרים?

הם רואים שזה לא מבוגרים, זה ילדים, אז הם מחליטים זהו, זה לילדים. אפילו שזה לנוער. מבוגרים קוראים את הספר הזה, אבל אין קטגוריה נוער בארץ. אני צריכה שתהיה קטגוריה נוער בארץ, או שיחליטו לצרף את הנוער למבוגרים. כי אני לא יכולה לעבוד על ספרים כאלה, שגם מבוגרים קוראים אותם, ולקבל גרושים. אז זה אחד מ - - -

לו יצויר שזה היה מוגדר כמבוגרים, מהתמלוגים כן יכולת לחיות?

אם התמלוגים היו כפול כמעט ממה שאני מקבלת עכשיו, אז זה כבר היה עוזר לי מאד משמעותית מבחינת הפרנסה, בנוסף לכל הדברים שיהודה הזכיר לגבי הפרסים וכו'. אבל התמלוגים - - -

נשמע על זה אחר כך.

אבל התמלוגים, העניין הזה - שזה חצי לילדים וכפול למבוגרים - זה מאד פוגע בי, כי הספר הזה לא יכול להיחשב ספר ילדים.

אנחנו מדברים על היפוך הפירמידה ומחזקים את הפירמידה איך שהיא יושבת.

לא, להוסיף קטגוריה – נוער.

נמשיך לשמוע.

בבקשה, יש פה עוד שתי סופרות.

שמי מיריק שניר ואני סופרת כבר כמעט 40 שנה. אמא לתשעה ילדים, עוסקת בחינוך המון שנים. ספרים קרוב ל-100. יש ארצות בהן סופרי ילדים, כמו אומנים אחרים, פשוט המדינה תומכת בהם. זה בכלל אפילו לא מתחיל להיות פה הדיון. אנחנו רק מבקשים את הפירורים שקיבלנו, שלא ייקחו מאיתנו.

כיוון שאני סופרת וכוחי בכתיבה, אני רוצה לקרוא לכם דף שהכנתי. אז אני מבקשת לכבד את זה, כי אני מנסה להסביר מדוע יצירה היא יצירה היא יצירה. בסדר?

רק תכיני אותנו מנטאלית, זה ארוך או קצר?

לא, לא, זה כמה דקות.

כמה דקות זה ארוך בכנסת.

זה לא יהיה יותר ממה שאפשרתם לליאת. זה רק יהיה בקריאה.

בסדר. חשבתי לגליק. נבהלתי.

זה לא ספר כזה. סופר הוא סופר הוא סופר. סופר ילדים אינו חצי סופר או סופר מתוסכל שלא הצליח לכתוב לגדולים. סופר ילדים הוא סופר שזוכה לכך, שהיצירה הספרותית שכתב תהיה הראשונה שחווה וקולט ילד שמגיע לעולם.

סופר ילדים הוא סופר שבוחר להיות במקום, בו ספר המכיל ספרות, אומנות, שירה, מוצג לראשונה לילד המגלה בהשתאות את העולם. סופר ילדים משתוקק ללוות ולעורר את חדוות הקריאה אצל ילד שאך רכש את מיומנות הקריאה ולנטוע בו את ההרגשה שדילמות חייו מקבלות ביטוי בספר; שספרים הם מלווים נאמנים ותומכים ופותחים עולמות עבורו.

סופר נוער מלווה את הנער והנערה בתקופה מטלטלת מאד בחייהם, בתהליך גורלי, של עיצוב האישיות מנער לאדם בוגר.

סופר הילדים בוחר להיות במקום בו אנשים נהיים להורים ואחר כך לסבים, כדי להזכיר להם את ילדותם ולקרב לבבות בינם ובין ביניהם ובנותיהם, נכדיהם ונכדותיהם. התכוונתי שהורים וילדים, סבים וילדים קוראים את זה יחד.

ספר הוא ספר הוא ספר. לא משנה לאיזה גיל הוא נכתב וכמה מילים הוא מחזיק. מעט המחזיק את המרובה. חברה נאורה אמורה לקיים ולעודד מציאות בה ספרים יהיו חלק מעולמו של האדם, בכל שלבי חייו. ברור שפעוט רך לא יקרא ספר עם 200 עמודים. הכתיבה של ספר בעל ערך ומתאים עבור ילד רך, היא משימה מאתגרת מאד. ילדים רכים שונים לחלוטין מאנשים בוגרים בהבנת העולם, ברמה השפתית, בצרכים שהספרות ממלאת עבורם.

שאלו את הסופר גורקי – איך צריך לכתוב לילדים והוא השיב – כמו למבוגרים, רק יותר טוב.

ספרות ילדים היא שם מטעה, כי זו הספרות היחידה שנקראת בו זמנית על ידי ילדים ומבוגרים יחד. הילד שעדיין לא יודע לקרוא זקוק למבוגר שיקריא לו. סופר הכותב לגיל הזה, יודע שיש שני נמנעים לכתיבו – הילד המקשיב והמבוגר המקריא. לספרות ילדים יש השפעה עצומה על התפתחותו של ההורה, לא פחות מאשר על התפתחותו של הילד.

ספר טוב עבור קטנים מסייע מאד גם למבוגרים שמלווים אותם, שמקריאים להם אותו. לחדור לעולמם, להיזכר בילדותם ובכך הוא תורם לקירוב לבבות בין עולמות כה אוהבים זה את זה וכה רחוקים זה מזה בתפיסת החיים.

ככל שהציביליזציה שלנו מתקדמת, אתגרי ההורים עולים. הפער בין יציר הטבע, שהגיע לעולם, והמציאות שמקבלת את פניו, הפער בין הורים וילדיהם גדל כל הזמן. אבות ואמהות זקוקים כיום ליותר תמיכה והדרכה. דילמות החיים שעולמות בספר ילדים קטן חשובות מאין כמוהן. ספרות איכותית לגיל הזה מציפה אותן לשיח בין ילדים והוריהם. ויותר מכך, ספר טוב לקטנים מתחיל לעצב בילד את ההורה הקשוב, שהוא יהיה בעתיד.

הגיל הרך הוא גם התקופה בה ניתן להשפיע באופן הכי משמעותי על האוצר המילולי של הילד. השנים הראשונות מתאפיינות ביכולת שפתית גבוהה במיוחד. זה הוא חלון הזדמנות שהולך ונסגר בהמשך. לספרות שאליה הילד נחשף בגיל הרך יש השפעה רבה על אוצר המילים שלו ומכך גם על יכולת ההבעה ורמת החשיבה, ואף על האיזון הנפשי. היום כבר ברור שאלימות מקורה באלם, ביכולת ביטוי לקויה. יכולת ביטוי שלא פותחה.

ספרות ילדה היא בת כ-100 שנה. לפני כן ילדים ומבוגרים קראו את אותם ספרים, או שמעו את אותם סיפורים. כאשר העולם החל להשתנות בקצב מואץ, נוצר צורך ממשי בספרות מיוחדת, המותאמת לגילאים השונים ועוזרת לקשר בין עולם הילדים ועולם המבוגרים.

הספרות המותאמת לילדים והוריהם ולצרכי התקופה ונקראת בפי כל ספרות ילדים, אינה קטנה יותר וחשובה פחות בגלל שהיא מכילה פחות מילים ועמודים. אולי ההיפך הוא הנכון. היא זו שמתחילה להניע את ההתפתחות השפתית, האוריינית, ואת עיצוב האישיות ומניחה יסודות אנושיים מצוקים להתפתחות של החברה והתרבות.

כל ספר לגיל הרך שמושאל בספרייה, שנרכש בחנות, צריך לשמח אותנו מאד ויש לעודד זאת, כי הוא מגביר את הסיכוי שכל הדברים הטובים והחשובים, שמביאה איתה הקריאה בגיל הרך לילדים, להוריהם ולחברה כולה, יתממשו.

תודה.

הצטרפה אלינו עוד סופרת. יש פה גם את אורית שעוד לא דיברה.

אתה רוצה לנהל את הדיון? בוא, אני אתן לך.

לא, אני רק מספר לך.

אבל הייתי באמצע הדיבור.

סליחה.

אתן עוסקות במילים. אתם יודעים מה הפערים בין אוצר המילים של ילד בפריפריה החברתית-גיאוגרפית לבין ילד שנמצא במקומות יותר טובים? פי חמישה. 3,000 ל-600.

ספר יכול לעזור. אם הוא יגיע.

אני אתן לעוד סופרת אחת או שתיים, אבל בקצרה, כי אני רוצה גם לקיים דיון. בבקשה.

טוב. שמי אורית רז ואני כותבת לילדים, לנוער ולמבוגרים. מיריק דיברה על חשיבות של הספר לגיל הרך ואני רוצה לדבר על האיכות הספרותית. כדי שספר יוכל להשפיע, הוא צריך להיות מאד עשוי טוב מבחינה ספרותית. הייתי ממשילה את זה לשירה, שאגב, נכללת לפעמים בקטגוריה של מבוגרים ואז היא מקבלת את מלוא התמלוגים. ספר טוב לילדים משול לשירה.

בשיחה המוקדמת דיברנו על דירה להשכיר, שזה לכאורה בצד הנרטיבי סיפור עלילתי, אבל בצד הפנימי זה מעט שמכיל מרובה והוא מעלה נושאים מאד חשובים וכבדי משקל. וכך רבים מהספרים שלנו. אלה ספורים שמושקעת בהם הרבה מחשבה, הרבה יכולת ספרותית. הם ספרי משל, שנותנים לנו השתקפות. זה כמו להביט בראי. דרך הגיבורים המומצאים, הבדויים, אנחנו רואים את עצמנו, הילד רואה את עצמו, ההורה רואה את עצמו.

לכן ספרות הילדים נחשבת – שלדעתי שלא בצדק – האחות החורגת, הפחות של הספרות ואני לא חושבת שזה צריך היות ככה ואני לא חושבת שזה צריך לבוא לידי ביטוי בעניין התמלוגים.

אפשר משפט אחרון? פשוט הם דיברו על גיל הרך ואף אחד לא דיבר על נוער.

את דיברת.

לא, על התרומה לנוער. כי בספרים שלי ובספרי נוער בכלל יש הרבה דיון על נושאים כמו הפרעות אכילה, גמילה מסמים, אלימות וכו'. הנוער בימינו, במיוחד אלה שכותבים לי, קודם כל הוא כותב בעצמו. נוער כותב המון למגירה ואני חושבת שבמיוחד בתקופת גיל ההתבגרות וההתפתחות של הנוער, היכולת שלהם לקרוא ספרים ולייצר ולכתוב ספרים, היא כל כך משמעותית להתפתחות שלהם, שזה אפילו לא יסולא בפז.

תודה.

רק במאמר מוסגר, דיברת על - - -

תציגי את עצמך.

איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת. כתבתי את גלבי, שיצא בשנה שעברה ועוסק בחטיפת ילדי תימן, שהוא חלק ממה שאני מאמינה עורר את הדיון המחודש בנושא. אני רק רוצה להגיד באותו הקשר שאם אתה מדבר על הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, הספרים שלי למשל כולם עוסקים בפריפריות החברתיות של מדינת ישראל. אני באמת רואה שיש מקום מאד מאד חשוב לקולות לילדים ובני נוער. יש חשיבות לקול הזה, שהוא מעבר למיין-סטרים, מעבר לקנון. זאת אומרת הוא לא שייך לקנון וכן יש לו חשיבות.

אני באתי לפה מחיפה, סליחה על האיחור, רק כדי להגיד כמה דברים מאד נחרצים וכואבים. אני חיברתי כאמור ארבעה ספרים, שלושה מתוכם רבי מכר. שלושתם מוחלפים בספריות בהמוניהם, הייתי אומרת במאותיהם ואלפיהם. בדיקה מאד מאד פשוטה שבכל עיר בישראל יש כמה וכמה כותרים שלי ומעולם לא ראיתי שקל תמלוגים מהספריות.

אם אנחנו מדברים על - - -

באיזו קטגוריה – ילדים, נוער או מבוגרים?

פרוזה מבוגרים. יש לי גם ספר שירה, אותו אני לא מחשיבה בכלל. זה ברור שהוא לא מוחלף בספריות. אבל שלושה ספרים שהם שלושתם רבי מכר ושלושתם בעצם מדברים שוב, על נושאים מאד אקטואליים במדינת ישראל, הוחלפו בהמוניהם, מאד מאד הצליחו, אבל אני לא רואה מזה שום תגמול.

צריך רק להבין, שלושה ספרי פרוזה למבוגרים זה 15 שנות כתיבה. זאת אומרת זה הקניין הרוחני שלנו. זה מה שאני עושה בחיי ומזה בעצם אני אמורה להתפרנס. אני לא מבקשת טובות ולא מבקשת שום דבר שהוא לא מגיע לי, אבל במצב כזה, שספרי מוחלפים באלפיהם בספריות ואני לא רואה תגמול על זה; ואם אנחנו מתייחסים לחוק הסופרים, שיצא בשנה האחרונה וגלבי, שוב, היה 10 שבועות ברשימת רבי המכר, בכל בדיקה הכי קטנה, בכל ספרייה בארץ יש תורים ארוכים לקבלת הספרים ולא יכול להיות שאני לא אתוגמל ביחס למספר ההחלפות האמיתי בפועל.

שוב, ממש בקטנה, רק להגיד לכם, רק לסבר את האוזן. אחי הוא במקרה מהנדס מחשבים. כשאנחנו מדברים על המדגם הזה, שהוא בעצם לוקח מספר כותרים מכל ספרייה ובודק כמה כותרים הוחלפו בכל ספרייה בארץ, כמה פעמים הוחלף כל כותר ב-25 ספריות בארץ, אבל זה לא יכול להיות מדגם אמין, מפני שבירושלים אולי יחליפו יותר - - -

דיברנו על זה.

אה, דיברתם על זה, סליחה. אז המדגם הזה הוא קלוקל ביסודו ויותר מזה, הוא מעוות את כל המערך. כי אם למשל אני מדברת על ספרים שלי שהוחלפו יותר בפריפריה ולא דוגמים אותם, אז שוב יוצא שכרי בהפסדי.

אני רק רוצה להגיד גם לגבי השיטה הזאת של המדגם, זה כל כך מעוות. אחי הוא במקרה מהנדס מחשבים - - -

הוא לא במקרה. הוא השקיע הרבה זמן בזה.

הוא השקיע, נכון מאד. הוא השקיע מאד. ואפרופו קידום הפריפריה, הוא בא מאשפתות באמת למעמדו כחוקר בכיר ברפאל ואני רוצה להגיד שיש איזה משהו. הוא אומר, ברגע שהוא שמע את הדבר הזה, שדוגמים כמה ספרים מתוך-. הרי זו בדיחה. כי כל לוגריתם הכי פשוט מוציא כמה פעמים גלבי הוחלף בכל אחת מהספריות בארץ. בלחיצת כפתור.

תודה.

תודה רבה.

משרד התרבות.

שלום, אני והבה שאשו, ראשת מינהל התרבות.

רגע, אני רוצה שתתמקדי וקודם כל תתני לנו רקע. את יושבת עם אנשים שמכירים את הדינאמיקה איך זה עובד. תני לנו רקע מכוח מה, איך זה ולאחר כן נתייחס.

כן, ואני גם אתן לאנשים שלצידי.

בסדר.

קודם כל אני מודה לכם שאתם עוררתם את הדיון הזה, משום שאנחנו, כפי שידוע, במהלך של חשיבה מעמיקה בכל תחומי התרבות מאז כניסתה של השרה רגב. אנחנו מעמיקים חקר כמעט בכל תחום וכל אבן שאנחנו הופכים, מר מרגי, כל אבן שאנחנו הופכים, כפי שאתה מבין, אנחנו מגלים אוצרות חדשים שצריך לטפל בהם.

תראו, אנחנו פעלנו לביטול חוק הספרים מתוך רצון להיטיב דווקא עם ספרות הילדים והנוער. אנחנו קיבלנו בוועדה הרבה מאד ריקושטים לעניין של אותו חוק ספרים, שאנחנו סוף-סוף תודה לאל ביטלנו אותו, גם בסיועך, מר מרגי. ראינו שבעצם זה מבטל הרבה מאד מהעשייה שלכם, שהיא עשייה שהיא תשתיתית. הרי התשתית, אנחנו עם הספר ותשתית לספר היא, כמו שאתה היטבת לומר, היא הילדים והנוער. ואם הם לא יצרכו תרבות ולא יקראו, אז המילה עם הספר מרוקנת מכל תוכן. זה אחד, לעניין חוק הספרים.

עכשיו, למעשה הנושא של התמלוגים של הסופרים בכלל וסופרי הילדים והנוער גם, בכללם, לא מוסדר בצורה שהיינו רוצים שיהיה מוסדר. זה לא מניח את הדעת. לא יתכן שמשרד התרבות בטובו ירצה סכום כסף שמוקצה לעולם הספריות ומתוכו יפריש כ-3 מיליון שקלים לצורך תמלוגים עבור הסופרות והסופרים שלנו. אנחנו מקצים את הסכום הזה מתוך ההבנה שצריך לתגמל סופרות וסופרים בגין השאלות ספריהם.

בועז, אני רוצה שאתה תיתן סקירה.

אני מבין נכון שאת אומרת שצריך לקדם חקיקה בעניין הזה?

אני חושבת, אגב, חבל שלא הגעתם. בעקבות הרעש הציבורי שנוצר בעת האחרונה, אני כינסתי ישיבה דחופה עם אגודת הסופרים אצלי במשרד, שלצדי בועז ואורי. אורי הוא מנהל מחלקת הספרות שלנו, בועז הוא מנהל מחלקת הספריות. כינסנו דיון דחוף עם אגודות הסופרים למיניהם.

כולל סופרי נוער וילדים?

כולם. נציגות של כולם. אתן לא חברות באגודת הסופרים?

מי היה שם? מי ידע על זה ולא היה שם?

לא כולם. זה לא מוסד מאורגן כל כך.

אנחנו התקשרנו - - -

טוב, בואי.

לא, לא, זה חשוב לי.

חשוב לי שתתמקדי.

אוקיי, אני מתמקדת, אבל - - -

חשוב לי שהדיון יתמקד.

אוקיי, בסדר גמור.

אני אמקד. אני רוצה למקד את הדיון.

אבל אני רוצה לשאול שאלה, כדי שאני אדע, בסדר?

שנייה, אני אתן לך.

תודה.

יש פה הצגה של כשל. הוצג הכשל הראשון של ספרי נוער שלא באים לידי ביטוי. ספרי ילדים, צורת התגמול. סוגית הסקירה – איך עושים את המדגם ואת הסקר של הצריכה. אומרת לך סופרת מבוגרים שבכלל היא לא זכתה עדיין לראות שקל תמלוגים. יש כמה כשלים מובנים. כנראה זה משהו שנקבע כאשר המדינה הייתה קטנה והיו מספר סופרים בודדים והיום ברוך השם יש דעה כמים לים מכסים וכולם רוצים לכתוב וכולם נובעים כמעיין הנובע וטוב שכך, ואסור לנו לדכא את זה.

אין ספק ואני אומר לכם את זה כמי שחוטא לפעמים בכתיבה, לכתוב ספר, ובכוונה אמרתי על 600 דפים וכמה דפים כנגדם נזרקו. זה חתיכת עבודה. שני ספרים בשנה, היא כותבת 20 שנה, רוב זמנה האיכותי מושקע בזה, מזה אי אפשר להתפרנס. זה או שהיא מפסיקה או שאנחנו מדכאים לה את יצר הכתיבה ואנחנו מפסידים את זה כחברה, או שאנחנו ממילא כבר תומכים ומתמלגים וטוב שכך. נעשה את זה בצורה נכונה, מאוזנת, מבוקרת. בבקשה.

אז אני רוצה בכוונה לשאול האם אתם לא חלק מהנציגות של אגודות הסופרים במדינת ישראל? ישנן שתי אגודות - - -

יפעת, בואי אני אגיד לך משהו.

גלית. לא, אבל נורא חשוב לי - - -

גלית, סליחה. תני לי רגע, אני אגיד לך.

לקידום המהלך.

אני אומר לך. הם יענו לך על השאלה הזאת. את יודעת, החומה בגרמניה נפלה. הגלסנוסט במדינות חבר העמים, ברוך השם. יש מי שרוצה להחזיר אותו לאחרונה. את מבינה? האגודות למיניהן – אגודת הצמחים ואגודת הירקות ואגודת המים ואגודת הזבח – נתקעו לנו כמו עצם, אני לא רוצה לומר לך – בגרון. שאף אחד לא יחשוב משהו אחר.

אני רוצה שכשאת בוחנת תשאלי את השאלה. תבחנו. גם בספורט אנחנו תקועים ולא מגיעים להישגים בגלל כל מיני פונקציות שכך טוב להם.

הם גובים דמי חבר ו- - -

סליחה, סליחה, אני לא רוצה להשמיץ אף אחד. כשאנחנו באים לדיון, באמת, אני שמח שההתפרצות היא לדלת פתוחה - - -

לגמרי.

צריך לבחון הכל. כשבוחנים כשלים, צריך לבחון הכל. שום דבר לא מקודש.

טוב. אז ככה, אני אומר את הדבר הבא. אנחנו נכונן ועדה שתבחן את הנושא הזה לעומקו. אני דיברתי גם עם מנכ"ל המשרד. אני מסונכרנת כמובן עם השרה. נבדוק את הנושא הזה פשוט אל עומקו של עניין ואני אשמח, מאחר שאתן לא מאוגדות או מאוגדות למחצה באותם איגודים כאלה ואחרים, אנחנו נפנה למכלול היוצרות והיוצרים בפנייה פתוחה, על מנת שדבריכם יבואו בפני הוועדה.

אבל אני רוצה להתייחס קונקרטית ופה אני מעבירה את השרביט לאורי, לעניין הפרסים ולבועז לעניין התמלוגים, כששלושה מיליון שקלים לכולי עלמא, ברור לכולנו, ששלושה מיליון שקלים עבור - - -

2.5 מיליון שקלים.

נכון. כשלושה מיליון שקלים.

2.7 מיליון שקלים פלוס - - - מגיע לשלושה.

כשלושה מליון שקלים, אתה צודק. כשלושה מיליון שקלים, בוא נגיד שזה בהחלט לא מספק, חד משמעית ואנחנו רוצים לצור פלטפורמה שתעודד קריאה במדינת ישראל. אז בבקשה אורי ואחר כך בועז.

טוב, אני רק אתייחס לדברים שאתה אמרת – חבר הכנסת גליק – בנוגע לפרסים של משרד התרבות. נכון, פרס דבורה עומר לסופרי ילדים ונוער הוא פרס מצומצם יחסית ויכול להיות שיש מקום להרחיב אותו. נאמר שזה יותר ממה שהיה לפני כמה שנים. כלומר הוא הורחב ועובה ויכול להיות שצריך לעשות שם - - -

היה פרס זאב.

נכון, נכון. לגבי פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, הטענה שסופרי ילדים ונוער מודרים ממנו, לדעתי לא מדויקת. זאת אומרת גם מתוך ידיעה וישיבות ועד הנאמנים של הפרס, יש מודעות גדולה לסופרי ילדים ויש מאמץ לשתף - - -

אולי כדאי מתוך ה-14 לשריין 3-4 מתוכם כסופרי ילדים.

בסדר, אז יש. אני לא יודע אם צריך להיות שריונים, אבל יש מאמץ שספרי ילדים ונוער ישולבו בוועדות השיפוט.

תתייחס לסוגית הנוער.

אני רק אגיד שאני בדקתי בשנים האחרונות האם היו זוכים או לא מבין ספרי הילדים והנוער. בשנת תשע"ב זכו 4 סופרי ילדים – יהונתן יבין, גליה עוז, אפרים סידון ונעמי שמואל. בשנת תשע"ג – יהודה אטלס, עופרה גלברט-אבני ויהונתן גפן. בשנת תשע"ד -גלית דהן קרליבך ואלונה פרנק. איריס, את זכית בפרס הזה, אבל לא על - - -

בפרס למבוגרים.

בפרס על ספרות המבוגרים שלך. זאת אומרת יש סופרי ילדים ונוער שזוכים. יכול להיות שבשנים האחרונות לא היו זכיות, צריך באמת לבדוק את הדברים, אבל ספרי הילדים והנוער לא מודרים לחלוטין מהפרס ויש מאמץ לשלם אותם.

סליחה, אני רק יכולה להגיב על העניין?

כן.

מאחורי ההתאגדות שלנו, של פרוזה מבוגרים, עומדים בכירי הסופרים בארץ, מאיר שליו חתם אמש, דוד גרוסמן, צרויה שליו, שמש זרחי, אמונה אלון. אגב, זה באמת חוצה את כל ה - - - הפוליטיות.

תודה. רק קח לתשומת ליבך, אם אתם בוחנים את הסוגיה של הפרסים. כשיש קטגוריות, צריך לראות שכל קטגוריה היא עצמאית בפני עצמה. כשאתה עושה חלוקת פרסים, יכול להיות שהגדול בולע את הקטן. לכן זו אחת השיטות. גם כשאתה עושה מבחני תמיכה, זו אחת השיטות. לכן כשיש קטגוריה היא צריכה להיות בילד. בוחנים את הקטגוריה של הילדים והנוער בלבד והפרס שמיועד אליהם יחולק בכל מקרה ברמות של זה.

אני חושב שאתה צודק גם מבחינה מקצועית. ספרות ילדים ונוער- - -

כן, גם לעודד. כי אתה תמשיך לעודד בקטגוריות האלה.

ועדת שיפוט מקצועית לנושא הזה.

נכון מאד.

וטוב שיש קטגורית פרס נפרדת.

וגם חלוקה בין נוער לבין - - -

אבל שוב, יש לבחון את הנוער והילדים בנפרד. אתם כל פעם מערבבים אותם. זו שיטה אחרת לגמרי.

ברור.

אנחנו לקחנו את זה לתשומת ליבנו ואמרנו את זה.

נכון, לקחנו את זה לתשומת ליבנו.

בוקר טוב לכולם. אני מניח ששומעים אותי, אני לא צריך רמקול. אני ברשותכם רוצה לפתוח ב- - -

תגיד עוד פעם את השם והתפקיד שלך.

בועז, מנהל מחלקה לספריות. אני רוצה לפתוח ברשותכם, דקה, דקה וחצי סקירה ואחר כך להיות מדויק כמו שביקשת, לרדת לנתונים. חבל שאנחנו התכוננו כל כך הרבה ובסופו של דבר הגיעה נציגות כל כך מועטה. אנחנו עשינו כל כך הרבה מאמצים להגיע.

בוא אני אגיד לך, תקשיב. אמנם אני התגריתי בך ואמרתי את זה, זה בשביל ההומור של הבוקר טוב. אבל אותי חינכו, אתה כאן, כולם כאן.

מצוין, בסדר.

אז אל תרגיש אחרת. קדימה.

אז אני אשיב.

אבל רק שתדע שזה אופיו של דיון מהיר.

לא ידענו שמצפים לקבוצה גדולה, אחרת היינו מביאים - - -

בסדר גמור, אני מסכים. אני שמח - - -

אנחנו לא קיים דיון עכשיו על זה.

אני שמח על ההזדמנות להסביר ואני אפתח לאט לאט. משרד התרבות והספורט מקצה 2.7 מיליון שקלים לסופרים עבור שנה שקדמה לשנת התשלומים בגין השאלות ספריהם בספריות הציבוריות. משרד התרבות והספורט מפעיל את הפרויקט הזה החל מאמצע שנות ה-80, כשאז היו רק 153 סופרים ו-270,000 שקלים.

במשך השנים, עם החלטות של המועצה לספריות ציבוריות, יש לנו מועצה כזאת, הגענו לסכום של כ-3 מיליון שקלים וסכום של 1,800 סופרים. מהם 1,200 דוברי השפה העברית ו-600 דוברי השפה הערבית.

התקציב נלקח מתוך תקציב הספריות. חוק הספריות מסמיך אותי, וזה הנושא המקצועי שלי, להיות בקשר עם ראשי רשויות ולתת להן תקציב עבור ניהולה והחזקתה של הספרייה הציבורית. בשום מקום - - -

כמה סך הכל התקציב של הספריות?

85 מיליון שקלים.

אתה יודע לומר לי כמה ספריות עירוניות יש בארץ?

230. זו העבודה האמיתית שלי. ירשתי פרויקט - - -

יש הגדרה בחוק לספרייה עירונית.

כן, חוק הספריות הציבוריות. יש חוק כזה שמפרט גם מה היא ספרייה. אין שם מילה וחצי מילה על תשלומים לסופרים. חבל. ולשאלתו של חבר הכנסת יהודה גליק, אני באמת סבור שצריך לקדם חקיקה. זו אחת מהמטרות שהעלינו בפגישה עם האיגוד והאגודה שסיפרה גלית.

בכל אופן, 2.7 מיליון זה סכום שנקבע על ידי המועצה לספריות. זה פרויקט שירשנו אותו - - -

לפרוטוקול – 2.7 מיליון שקלים. זה נשמע כ-2.7 מיליארד.

לא, 2.7 מיליון.

2.7 מיליון. בסדר.

אני הייתי שמח אם זה היה הסכום שאמרת.

לא, לכן שאף אחד לא יתלהב בכתיבת הפרוטוקול.

את הפרויקט הזה ירשנו החל משנות ה-80. זה היה פרויקט שהתחיל במחלקה לספריות, בהמלצה של המחלקה לספריות, ומאז לצערי הוא לא עוגן בשום תקנה – תמיכה או חוק. אנחנו ממשיכים להעניק אותו, למרות ש - - -

זה נכון ששנתיים אחרונות לא שילמתם?

זה לא נכון. אני אגיע לזה. זה לא נכון לצערי.

כשאתם אומרים לי - - -

אוקיי, סליחה.

שנייה. כשאתה אומר לי התקציב נלקח מתקציב הספריות, אין תקנה עצמאית?

אין, אין.

לתמלוגים?

אין, אין. אגב, יש לנו חוות דעת משפטית לא לקרוא לזה תמלוגים, כדי לא להכשיל את הדוברים. תמלוגים זה נקשר באסוציאציה לחוק אקו"ם, מוסיקה. אנחנו קוראים לזה תשלומים.

אתה לא ראית שאני תמהתי בהתחלה, כשאמרתי?

אז אנחנו קוראים לזה תשלומים, כבוד יושב הראש, בהמלצה. גם אגב ביציאה לעיתונות, אנחנו מדגישים את - - -

כי לכאורה בעלות הספריות, אני מתייחס למילה תמלוגים, הרי מי מחויב לשלם תמלוגים בדרך כלל? מי הן הבעלויות על הספריות העירוניות?

זה גם הרשויות המקומיות - - -

בעלות סטטוטורית.

הרשות המקומית.

לכאורה הם שאמורים.

בהחלט.

אתם הפכתם להיות, או בהתנדבותכם, או שלא ברצונכם, האקו"ם לטובת ה - - -

בדיוק. בהחלט.

אגב, אדוני, אתה יודע שיש - - -

להבהיר. לכן אני מבין את הרגישות גם של המשפטנים במשרד לניואנסים, וגם של האוצר.

נגיע גם אליו.

ברגע שתעשה תקנה נפרדת, זה יהיה תקצוב. ואיך מתקצבים אנשים פרטיים? ואם זה תמיכה, זה יאלץ אותם כל שנה להגיש מבחני תמיכה ורק מי שהיה שם יכול להבין את המרור של הבירוקרטיה הזו. בבקשה.

אבל אדוני, אני אגיד לך יותר מזה. אתה יודע שהיום יש עשרות בתי ספר בארץ שאין ספרייה בכלל, ואם יש ספרייה, אין ספרנית.

זה לא תפקיד שלו.

זה משרד החינוך.

זה משרד החינוך. לא נערבב.

אני ספריות ציבוריות.

מאה אחוז, אני אומר - - -

בבקשה אדוני, תמשיך.

סליחה, צדקת אדוני יושב הראש שבאמת אין לנו עוגן ולכן מפה אני מתחיל, כשאנחנו כל שנה מתעקשים במועצה להמשיך תקצוב לסופרים ואנחנו ניסחנו את זה במכרז שהוצאנו, כדי לאפשר - - -

רגע, קשה למועצה להבין שזה מזין אותה?

אז אני אגיד יותר מזה. יש בג"ץ שמתוכנן של הספריות הציבוריות, שאומרות אתה לוקח לנו 2.7 מיליון, נותן את זה לסופרים, זה שלנו, זה של הספריות הציבוריות, של הרשויות.

אין בעיה. אז תגיד ליועץ המשפטי שמייצג אותך - - -

זה לא יועץ משפטי, זה ספריות - - -

אתה מוכן להקשיב רגע? בג"ץ נגדך, נכון? נגד המועצה?

הוא הולך לכיוון, כן.

נכון, נגד?

כן.

אז יש רפרנט במשרד המשפטים שייתן את התגובה, יגן על המדינה, נכון?

בהחלט.

תאמר לו שיתייעץ איתי. אני אגיד לך מה תשובת המשקל שהם ייבהלו, ימשכו את הבג"ץ.

אני אשמח. בסדר גמור. בכל אופן, אנחנו ממשיכים את הפרויקט, לגופו של עניין. אנחנו ממשיכים את הפרויקט, אנחנו מתעקשים עליו. יש הוראה של ראשת המינהל להביא את זה מחדש למועצה, לבחון את התמהיל, להגדיר את הסוגות מחדש, למרות אי החוק בנושא. ברשותכם אני רוצה לרדת לנקודות.

איריס אליה כהן, לצערי, לא מופיעה ברשימות. הייתי שמח להעניק לך תשלום, אבל את לא מופיעה ברשימות. אולי תרשמי.

דווקא שעכשיו התקשרתי אליהם אמרו שאני מופיעה.

לא, את לא מופיעה.

לחברה החדשה.

אז אני ממליץ. השנה לראשונה יצרנו רישום באינטרנט.

מה זה היה לפני?

השנה יצרנו אותו. הוצאנו את המודעה לפני שבועיים, זה התפרסם בעיתונים. יש חברה שזכתה במכרז. זו סיבה שזה התעכב בשנה ותיכף אני אענה על השנתיים. יש רישום. לצערי איריס אליה כהן לא מופיעה. זה מזכיר את הבדיחה על ההוא שהתפלל לזכות בלוטו, אבל אף פעם לא מילא.

אני רוצה להגיד משהו בעניין הזה.

לא, את לא יכולה. תני לו לסקור.

שתיים, אני מוכן לדבר על ליאת וזה בסדר שאני חושף פרטים?

כן, בסדר.

ליאת, סך ההשאלות שלך שסוכמו - - -

אתה צריך לשאול אותה, לא אותי.

4,779 השתלות, בגינן שולמו לך 15,781 שקלים.

באיזו שנה?

2015.

היא אמרה, היא לא התכחשה.

אה, בסדר.

מה היא אמרה? סליחה, רגע, תנו לי. היא אמרה ביושר – אני מקוטלגת בקטגורית ילדים, בזמן שאני נוער. והיא אמרה גם בגילוי נאות, אם אני הייתי מקוטלגת בקטגוריה של מבוגרים, אני הייתי מתוגמלת פי שניים וזה היה סביר. רקע, אני ציטטתי אותך נכון?

נכון, נכון. אני אומרת שאני יכולה לעבוד הרבה פחות.

לא, אנחנו לא רוצים שתעבדי פחות. שתהיה לך מוטיבציה לעבוד יותר.

טוב, אז אני רוצה לרדת שליטת החלוקה ולשנתיים לרדת תכלס. אנחנו מעניקים את התשלומים עבור ההשאלות בכמה וכמה סוגות. פרוזה, עיון. עיון לא, סליחה. ספרות ילדים, ביוגרפיה, שואה. בממוצע יוצא לכל סופר בין 4 שקלים ל-6 שקלים.

למה? להשאלה?

להשאלה. אנחנו משתדלים שכל הסוגות, ללא הבדל בין הסוגות, בממוצע - - -

מה זה הסוגות? פעם ראשונה אני שומע.

ז'אנר. זה בעברית.

אני הכרתי עד היום רק סוגת מקריית גת.

אתם בנגב, אתם.

ז'אנרים. אז תאר לך שלא הייתי שואל?

אז ברשותך אני מתקן את עצמי ואני אומר ז'אנר.

סוגה בשושנים.

לא, לא, תגיד סוגה, אדרבא. למדנו. מה? ז'אנר זה לא שלנו.

אה, בסדר. אוקיי, אז הסוגות בהן אנחנו נותנים זה פרוזה, מחזה שלא הועלה על במה, שירה, מסע ספרותי, ביוגרפיה, ספרי תיעוד על השואה. ספרות ילדים. ספרות נוער. אנחנו לא נותנים למשל על קבצים וספרי מאמרים, שזה בעיקר אקדמי. אנחנו משתדלים להיענות לצורכי הספרייה הציבורית בהשאלות בקהילה. אלה הסוגות.

ספרי בישול לא מתוגמלים. לא משולמים.

מספיק נכנסנו לנו מכל החורים.

אלה הסוגות. בסוף, בחשבון, אחרי שאנחנו לוקחים את מספר המשאילים, את מספר הסופרים בכל סוגה, את מספר ההשאלות – בסוף יוצא בין 4 שקלים ל-6 שקלים, ללא הבדל דת, מין, גזע, גם הסופרים הערבים, ואלה התשלומים, בהתייחס לשאלת המנגנון.

איך אתה נותן מענה - - -

אבל איך אתה מסביר את זה ש - - -

רגע, רגע. אני כאן כדי לשאול את השאלות שלך. אני כאן כדי להשלים בשאלות. אם לא, תוכלי לבקש רשות דיבור. איך אתה נותן מענה לקטע הזה, בהתייחס לצורת הסקירה שלכם?

טוב, מדגם או כלל הספריות. שלוש סיבות למה אנחנו עושים מדגם. שלוש סיבות. האחת, קודם כל מדגם זו השיטה הנהוגה בעולם. הארצות בהן - - -

אתה יודע, הרבה דברים. לא חייב.

בסדר, זה לפחות ה- - -. שוודיה, פינלנד, גרמניה, ניו-זילנד, אוסטרליה, אנגליה וישראל.

טוב, לא משכנע. הלאה.

אחת. שתיים, היום אנחנו נותנים תגמולים - - -

אתה יודע שבקריית שמונה, אם איזו אישה צועקת, קוראת לבן שלה מהמרפסת, יש כאלה שעדיין עושים את זה, שומעים אותה בדימונה. אתה אומר לי בשוודיה, סקנדינביה, הקצב? בוא, אנחנו פונדק דרכים קטן. בוא נתייחס אליו ככה.

אנחנו בספריות משתדלים לחשוב בגדול, אבל בסדר, אני ממשיך. הסיבה השנייה זה – היום אנחנו נותנים עבור השאלות במדגם. סך ההשאלות שנותנים במדגם זה מאות אלפים. יש לי את המספר, זה 379 או משהו כזה. סך ההשאלות בכל הספריות הציבוריות הוא מעל ל-15 מיליון השאלות. המשרד החליט שאם אנחנו ניתן עבור כלל ההשאלות, כל סופר יקבל פחות משתי אגרות. סיבה שנייה.

סיבה שלישית. היום אנחנו מקצים בעוגה 2.7 מיליון. במקצוע שלי אני עובד מול הרשויות. הפרויקט הזה דורש ממני נתוני השאלות. הם לא אצלי. יש בתי תוכנה בספריות, יש שישה בתי תוכנה. תוכנת ניהול שמנהלת ספרייה. כשאני רוצה את נתוני ההשאלות אני קונה אותם מהם. אני קונה את נתוני ההשאלות.

כשעשינו את הבחינה לעומק - - -

טוב, פריירים לא מתים, אתה מכיר, הם מתחלפים. אתה מתקצב את הספריות העירוניות?

כן, דרך הרשות.

אז למה זה לא יהיה תנאי?

כי ניהול בית התוכנה זה - - -

למה זה לא יהיה תנאי?

למה? ניהול בית התוכנה הוא לא אצלי.

רגע, לא הבנת אותי. לא הבנת את השאלה שלי, אלא אם כן דיברת לא לעניין ואני מוחק את זה אפילו מהפרוטוקול.

אני לא מבינה למה נוער ומבוגרים - - -

לא, אל תביני. חכי רגע, עוד לא התייחסנו לזה. חכי. אני הריבון, נכון? משרד התרבות, אני הרגולטור. אני תומך, מתקצב ספריות דרך הרשות המקומית. לרשות יש אינסנטיב להחזיק את הספרייה שלה, נכון? היא רוצה את התמיכה. היא מגישה כל שנה בקשה אליכם?

כן.

אחד התנאים שלך להציב לו – תן לי נתוני השאלה. תעשה מסד נתונים פשוט, קיבלת מדע מדויק.

נתוני ההשאלה הם גם לא אצל הרשות. זו חברה פרטית שמנהלת את תכנת הספרייה. היא לא קשורה לרשות. אז מנהל הספרייה משלם לה עבור זה.

בסדר.

הבחינה הזאת באמת נבחנית. אנחנו העלינו בדיוק את הסוגיה הזאת אצל היועצת המשפטית ולקראת שנת 2018 אנחנו כותבים מכרז חדש וקול קורא חדש, שבו נבחן את האופציה הזאת בעקבות הישיבה עם האגודה והאיגוד. אז זה יעלה על הדיון ובמידה ויהיה ניתן להכניס את זה כתנאי בקול הקורא, זה יהיה.

סליחה, ואם יהיה לך נתון מדויק של ההשאלות, מה תהיה ההשפעה על גובה התגמול?

אז כלל ההשאלות יסתכם בקרוב ל-15 מיליון. העוגה התקציבית היא 2.7 מיליון. חשבון פשוט ייתן - - -

רגע, אתה כולל גם ספרות לעז ב-15 מיליון?

לא.

לא, לא. הוא אמר עברית וערבית.

אז זה בדיוק. 15 מיליון השאלות והעוגה התקציבית היא 2.7. בממוצע כמה כל סופר יקבל עבור השאלה, כפול מספר ההשאלות שלו בשנה הנבדקת. אז אני מניח ואגב, היום אנחנו נותנים 400 שקלים מינימום, מקסימום 24,000 שקלים.

אבל אתה נותן לכל הסוגות?

בהחלט. לכל הסוגות שמניתי.

לכל הסוגות שמנית?

כן.

זה לא כלל הסוגות.

לא.

כי יש דברים שהם לא לעניין.

נכון. ספרי בישול.

אין לנו עניין לעודד. אם יהיו גם ככה. הם מסחריים.

נכון. בהחלט. סיבה שלישית, ה-2.7, בגלל שהם כוללים גם את התשלומים לבתי התוכנה והוא כולל את התקורה של הזכיין, החישוב שעשינו, אם היום אנחנו משאירים את העוגה התקציבית כדי לדלות את הנתונים, זה מגיע ל-800,000 שקלים, ש - - -

אנחנו נבקש בסיכום. הנה, אני מקבל נענוע בראש. אנחנו בסיכום נבקש להגדיל את העוגה התקציבית. זה לא כסף גדול ואני מכיר את הראש של השרה והאידיאולוגיה שלה לגבי הפריפריה. אני אומר לך, אני לא נבהל מזה שתסקור 15 מיליון השאלות, כי אני חושב שלהיות צודק זה יותר נכון מאשר להשאיר חלק ב - - -

לדעתי לא. לפחות - - -

תנו לי התייחסות קטגוריה, הפרדת קטגוריית ילדים ונוער, אם לא אני לא מרגיע את הסופר הצעירה שלנו.

כל מי שדיברתי איתו אמר שספרי מבוגרים - - -

אני לא מייצג אותך נכון וטוב?

מצוין.

אז בואי.

המדגם של הסטטיסטיקה, אני לא קובע את שמות הספרייה במדגם. יש איש מקצוע, סטטיסטיקאי שמקבל את נתוני כל הספריות בארץ, למ"ס, הרכב אוכלוסייה, מגדר, גיאוגרפיה - - -

זה מצחיק. הייתה - - -

לא, לא, תרבות דיון. אני לא יודע מה תרבות הכתיבה. אני כותב סוג אחר של כתיבה, אז תנו לי.

בתוך הספריות האלה נמצא ייצוג לחרדים, לערבים, לפריפריה, למועצה אזורית, למועצה ציבורית ומועצה עירונית. מרכז. בסוף המדגם שניתן הוא מדגם שעובר חוות דעת מקצועית של סטטיסטיקאי, ורק אחרי שאנחנו מקבלים אותה אנחנו מתחילים תשלומים. לא לפני.

הוא משקף כמו הסקרים של הבחירות.

אני מסכים, בועז. אנחנו לא כופרים בגישה של לעשות מדגם מייצג. כי אי אפשר לרדת לכל רזולוציה. מאמינים לזה. יש גם שיטות בכלכלה שנותנות לסוקר את הכלים להגיע פחות או יותר לאיזו פרישה דומה למציאות. יש סטיות כאלה ואחרות, אין מה לעשות. במקרה הזה זה לא נתונים שאי אפשר לרכז אותם. הם נמצאים ויש לך אפילו מנוף לקבל אותם בדין. ואמרת שאתם הולכים לבחון את זה, זה טוב.

אבל גם כשאתה דוגם, תלוי מה כוונת המכוון. תלוי אם זה שהזמין את הסוקר אמר לו מה האני מאמין שלי. מה אני רוצה שתייצר לי, איזה נתון. כי זה לא מדע אחיד. כי גם סוקר מקבל הזמנת עבודה לפי הראש של המזמין. ואני אומר לך, כנראה שיש כאן עיוות שצריך לטפל בו. יש כאן לקונות שהצבענו עליהן ואני מאמין שאם היינו מביאים עוד איזה 20 סופרים, היו מציגים לנו כל אחד מהזווית ראייה שלו, ככה אני רוצה להיות הכי מאוזן. זה לא אומר שפה נמצאת כל החכמה. יכול להיות שהיו עוד עיוותים.

לכן אני גם מברך על הקטע הזה של לצאת בפנייה ולשמוע, לעשות מאגר של כל התלונות והפניות.

שתי הערות קטנות. לא התייחסת לזה ששנת 2016 עוד לא שולם, שנת 2015 אני לא יודע אם כן שולם או לא. דבר שני, אני רוצה להבין, אני כן שומע מכם מוכנות לחשיבה מחודשת. אתם תהיו מוכנים לשבת ולהיפגש עם הסופרים והסופרות?

ברור.

בסדר.

כן, שנתיים.

שנתיים. זה לא שנתיים. אנחנו כל שנה נותנים עבור השנה שקדמה לה. הסקירה מתבצעת בין ינואר לדצמבר בשנה שקדמה לשנת התשלום. 2015 לא ניתן, היה צריך לתת בשנת 2016, תיכף אני אסביר למה לא ניתן.

אין לך אפשרות אחרת.

נכון, בהחלט.

לא ניתן.

רגע. ובשנת 2016 יש לנו את כל שנת 2017. זאת אומרת זה שנה. למה לא ניתן בשנת 2015? שתי סיבות. סיבה אחת, יצאנו במכרז והוצאנו אותו והעלינו אותו לאוויר ולצערנו לא היו מציעים. ולמה לא היו מציעים? אני רוצה להכניס אתכם ל - - -

מכרז למה? למדגם?

לא, למכרז. מי שמטפל בכל הפרויקט הזה זה מכרז שאנחנו מוציאים עכשיו.

חברה שעושה.

לדקה, אני רוצה קצת להשתמש במינוח המקצועי נטו.

לא, לא, בועז, אבל אתה מבין שכל מה שאתה מסביר עכשיו, הגברת הזאת והגברת הזאת לא יכולה לקנות קוטג' לבית, כי יש פה איזו שהיא בירוקרטיה שלא קיבלנו. אז באמת.

תגיד רגע, מה, אתה רוצה שמהתמלוגים היא תקנה קוטג'?

לא יודע, אני שואל.

האמת שכן.

כן, כן, זה מה שהם מספרים.

אה, דירה בקומה שלישית לא מספיק?

כל אחד עם הקוטג' שלו.

אני רוצה אם אפשר להתייחס רגע.

רגע. רגע.

רגע, אני רק רוצה לסיים. בשנת 2017 אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לתת גם עבור ה - - -

הנה, רק סבלנות. לג'ינג'ים אין סבלנות. הנה הוא ענה לך.

בשנת 2017 ניתן גם עבור שנת 2015 וגם עבור שנת 2016.

כל הכבוד. חסכת לי בקשה.

עשינו שמיניות. הזכיין הסכים לעשות את זה, למרות שהוא לא מחויב, אבל מתוך רצון שלא לעשות איזה שהוא פער בשנים, השנה בעזרת השם ובישועתו - - -

זאת אומרת שהתקציב לא הלך לאיבוד.

לא.

ולמה המבוגרים מקבלים כפול?

עכשיו השאלה למה מבוגרים מקבלים כפול. זאת שאלה שלא נשאלה.

וזה הכי בוער.

בוער לך.

אני רוצה ברשותכם את המספרים. הסכום שהוקצה – 2,699,000 שקלים. סליחה, מיליון. אני מקבל באלף שקלים. תשלום לבתי התוכנה 30,000 שקלים. תשלום לחברת מרקין שופנן, היא הייתה הזכיינית, 50,000 שקלים.

לא מעניין אותי.

סך הכל תשלומים לסופרים – 2.600. מתוכם 80% הולך לסופרים דוברי שפה עברית ו-20% מתוך 2.600 הולך לאוכלוסייה הערבית.

כגודלם באוכלוסייה.

כגודל באוכלוסייה. חלוקה לסופרים: סופרים כותבי עברית, אמרתי, סליחה. עכשיו חלוקה לז'אנרים. סופרים למבוגרים מקבלים 64%, שזה מסתכם במיליון שקלים וסופרים לילדים מקבלים 40%, שזה 659,000 שקלים.

ה-40% או 60% נקבעים לפי גודלם בכותבים?

זה נקבע, כי אחרי שעשינו את כל השקלול, יצא בסוף בממוצע לכל סופר בין 4 שקלים ל-6. אם אני - - -

לא, לא, בין 4 ל-6 לא מעניין אותי.

אבל זה מה שיוצא בסוף.

לא, לא הבנת אותי.

אה, סליחה.

אני רוצה לשאול, איך נקבע ש-64% מהעוגה הולך למבוגרים?

בזמנו הייתה ישיבה של האגודה לסופרים, שקבעה את התמהיל ואת המינון בהתאם לכמה שיקולים. השיקול האחד, אני לא יודע אם מותר להגיד אותו בקול, אבל אני לא הייתי שותף לוועדה ואני ירשתי אותו. השיקול האחד, שספרות עיון מצריכה מהסופר הרבה יותר מאמץ והשקעה - - -

פרוזה היא ספרות - - -

לא, לא, רגע. זה שיקול ועדה, אני לא נכנס. אני ירשתי את זה.

חכו, הוא כרגע בעיון, לא נקפוץ.

עיון?

מה זה עיון?

אמרתי עיון, סליחה. סליחה. ספרות למבוגרים. החליטו מי שהחליטו, וזה בדיוק הבחינה שאנחנו נעשה, שספרות למבוגרים מצריכה הרבה יותר מאמץ והשקעה מהסופר - - -

מי זה?

רגע.

הוא אמר מה שהחליטו.

אמנם אני מאד, סליחה, סליחה. אתן כנראה לא מורגלות בדיונים בוועדה ואני הייתי נחמד בגלל שזה סופרים. אני יכול לחזור. אין התפרצויות. בבקשה.

סופר של שירה למשל, מספר ההשאלות שלו מוכפל כפול 4, כדי שנגיע לאיזה שהוא סכום מינימאלי.

לא, הפריעו לי. ההתפרצויות הפריעו לי. תחזור חזרה. הייתה החלטה ש -?

הייתה החלטה של האגודה - - -

כן, שספרות מבוגרים מחייבת יותר השקעה.

נכון. ולכן - - -

רגע, רגע. ותזכיר לי את שמך, האמא לתשעה ילדים שכתבה 100 ספרים.

מיריק.

זה שבה את ליבי, מה את רוצה? אני גם אח, בן תשיעי, יחד עם עוד שמונה, תשעה. אז זו חוויה. מעבר לכתיבה זו גם חוויה.אמא שלי בלי שתרצה הייתה סופרת ילדים, כשהייתה מספרת לנו סיפורים.

הייתה סופרת אותם כל יום, אם כולם שם.

מי שלא גדל באהבה שלא צריך לספור. מרגישים את זה. היא אמרה בקטע שהיא הקריאה ואני מאמין שהיא חשבה שחלק לא הקשבנו לא אפילו, אבל היא אמרה – כשאני כותבת לילד, אני צריכה לצאת מהראש שלי, המבוגר, להיכנס לתוך תוכו של הראש של הילד, לחשוב איזה צבעים המאיירת צריכה לעשות כדי לקלוט את זה. איזה מילים. לרדת לסוף דעתו באוצר המילים של הילד ועוד לא מניתי עוד הרבה מיומנויות שהיא צריכה. למה? אם אני לא עושה את זה טוב, תפריעי לי.

לא, אני לא מתפרצת.

אני מאמין שיש עוד הרקבה מיומנויות שלא נגעתי בהן, שכל כולה עכשיו. מה תאמר על זה? זה שולי? זה שירה? אז בוא, יש לכאן - - -

כבוד יושב הראש - - -

אני אומר לאלה שקבעו אז, לא לך.

כבוד יושב הראש, אני אומר את זה חד וחלק – התמהיל הוא המנדט של המשרד. אנחנו נבחן את זה ואם צריך ניתן 50%-50% - - -

אתם הולכים לבחון את זה?

בהחלט.

תודה. מה עם נוער וילדים לא אמרת. אתם מתחמקים?

לא, נוער כמו ילדים אמרת.

רגע, רגע, תן לי רגע.

היום ספרות ילדים - - -

40.

64% ספרות למבוגרים ו-36% ספרות לילדים.

ונוער.

נוער זה ילדים.

לא. רגע, זו השאלה.

אז רגע, בסדר.

בועז, תהיה איתי.

נבחן גם את זה.

את זה הם יבחנו.

רוצים הפרדה בין ילדים ונוער?

אני חושב שנוער צריך להיות בקטגוריית מבוגרים. לא יתכן שכשאנחנו רוצים הנוער הוא מבוגר, הוא בוגר, אנחנו מרשים לו, אנחנו כהורים מרשים לו בעל כורחנו לעשות דברים שאנחנו בעד לעשות.

אגב, מי שקובע ספרות ילדים – לשאלת חבר הכנסת יהודה גליק מי קובע מה זה נוער וילדים – זו הספרנית. זו המומחיות שלה, זו המקצועיות שלה. למה מחייכים?

אני חשבתי שהספרנית יודעת לעשות רק ששששש.

זהו, אנחנו כבר לא שם.

טוב.

אני רוצה להתייחס לסיכומו של עניין בשם המינהל. אני ראשת המינהל, למי שנכנס. אני רוצה לומר את הדבר הבא: אין ספק ש - - -

אני בסכום עכשיו.

שאנחנו נכנסים לעובי הקורה בסוגיה זאת.

גלית, גלית, נקודה. אני לא נסחף אתכם. הדיון שחשבתי להיות משמים משך אותי. בעשר אני הייתי צריך כבר להיות באולם משודר אחר שמחכה לי.

אוקיי. אז תוקם ועדה לבחינת הנושא ותיכנס לעובי הקורה, חד משמעית.

אני רק רוצה להגיד מילה. אפשר? אני מסכימה לגמרי עם חברי, סופרי הילדים והנוער, אבל צריך כן לזכור שבשעה שלסופר ילדים יש 20 או 30 ספרים בסדרה, עדיין לסופר מבוגרים יש 5, ספרים - - -

יבחנו את הכל.

זאת אומרת כן צריך ל - - -

תקשיבי, אני לא הוועדה שהולכת לבחון.

אני המנהלת, יש לכם זמן. סליחה.

יש זמן, סליחה. הייתה טעות פה. אני אתן לך להשלים. אנחנו לא נרד פה לרזולוציות, עם כל הכבוד, כי מה שנכון לך יכול לגרום עיוות להוא ומה שישפר את ההוא, יגרום לך עיוות. אנחנו לא הוועדה. לכן חבל לקפוץ. כל אחד טוען את טענתו, אבל זה לא אומר שכרגע זה מה שהולך להיות. לכן לא צריך להקפיץ אתכם.

הפסקתי אותך באמצע.

כן, כן. אני רוצה לומר שמקדמת דנא זה היה בשנת 1987 כשהוחלטה ההחלטה הזאת. ההחלטה הייתה בשיתוף אותן מה שאתה הטבת לציין – חבר הכנסת מרגי – אותן אגודות למיניהן, בעלות אינטרסים כאלה ואחרים.

אנחנו, כמו בכל דבר שאנחנו עושים בשנה וחצי האחרונות, וגם חבר הכנסת גליק מודע לכך, אנחנו הופכים אבן על אבן. תוקם ועדה.

זמן, זמן. תני לנו זמן.

אני אתן לכם. במהלך השנה הזאת הוועדה הזאת תתכנס. פירותיה, בעזרת השם יתברך, יהיו בשנת 2018. אנחנו נעשה עבודה כמו שצריך.

יישום?

כן, כן. אנחנו נעשה עבודה כמו שצריך. נדבר עם כל מי שצריך ולא רק עם כאלה וכאלה אחרים. אני מודה לכן. אתן התפרצתן לדלת פתוחה. אני רק רוצה לומר עוד משהו. אנא מכם - - -

אני יכול לבקש משהו?

הפלאפון שלי מפורסם ברשומות. אני זמינה 24/7, חוץ מ-25 שעות של שבת קודש. אני מבקשת להיעזר בי. לא פניתם אלי. פניתם לתקשורת וחבל.

כנראה - - - סליחה, סליחה.

רגע, אתן הבטחתן שאתן לא מתפרצות, נכון?

אתה צריך להיות מורה.

אני בא ואומר שאני מבקש בקשה שהיא צנועה. הצניעות האישית שלי. אני מבקש, כשאתם מסכמים, להביא את זה לדיון בוועדה.

בוודאי. נשמח לעשות את זה.

תודה. רצית הערה, נכון?

ספר ילדים שאני כותבת – זה יישמע אולי מוזר – ייצאו בסוף 20 דפים מאוירים, אבל אני עבדתי עליו לפעמים 20 שנה, לפעמים 30 שנה. נכון, שיטת הכתיבה היא שונה. אני לא כותבת ספרת, גומרת ועוברת לכתוב ספר אחר. אני כותבת בו זמנית יצירות שונות, אבל כל אחת מהן אני מקדישה לה לפעמים עשרות שנים, בוודאי הרבה מאד שנים.

אני אשאל אותך שאלה שהיא קצת נוסטלגיה. בתקופה שלי לספרי הילדים היה ריח מיוחד. עדיין יש את זה?

חבר הכנסת. אתה זוכר את זה?

כן, בטח, בטח. תחילה אני מתנצל על זה שבאתי באיחור ולא שמעתי.

אז אני אתן לך רקע. נאמר לנו כאן שהעוגה של התמלוגים והספרות מתחלקת ב-80%.

80% בעברית, 20% בערבית.

כן. עכשיו תדבר חופשי.

20% לערבים? בסדר. דווקא לא על זה רציתי לדבר.

אני עזרתי לך.

לא על עוגה ולא על - - -

יש 400 סופרים דוברי שפה ערבית ובשנת 2015 הענקנו להם 600,000 שקלים - - -

רגע, תחילה אתם נציגים של משרד החינוך?

התרבות.

תרבות, אה, זה של רגב?

כן, כן. רגב מעניקה לערבים, ראית מה זה?

מי אמר שרגע לא טובה לערבים? היא טובה מאד.

פי שניים תקציב.

לא, לא, זה בסדר.

אותי לימדו כשהייתי קטן, אל תיבהל מאלה שמרעישים. תיבהל מאלה השקטים.

נכון. הלוואי שבשאר הדברים יהיה צדק חלוקתי כמו של התמיכה ב - - -

אתה מוזמן לצטט אותנו. 600,000 שקלים בשנת 2015 עבור 400 סופרים דוברי שפה ערבית. דוברים ודוברות.

יופי.

כמה ספריות עירוניות יש לכם במגזר הערבי?

61.

אחרי הדיון תיתן לי את כל הרשימה.

דרך אגב, אנחנו הקמנו ספריות חדשות גם עבור, אני לא אוהבת להגיד מגזר, גם עבור הציבור החרדי וגם עבור הציבור הערבי על סוגיהם השונים.

כתיבת הספרים במגזר החרדי היא רבה ויש לכם מזל ששם זה קרוב לצבע השחור, לכן זה לא מגיע אליכם.

לא, לא, זה מגיע, כבוד יושב הראש.

אם היה מגיע לתמיכה אצלכם, זה היה גומר לכם את כל העוגה.

כבוד יושב הראש במדגם יש לנו שתי ספריות חרדיות. יש לנו קרוב ל-150 סופרים וסופרות והם מתוגמלים כמו כל ה - - -

אדוני יושב הראש, אני רק רוצה - - -

מסעוד באמצע.

לא, מסעוד סיים. הוא אמר שהוא סיים, לא?

הוא עוד לא אמר כלום.

מה סיימתי? אני לא התחלתי.

סליחה, סליחה.

בקצרה. אני חושב, אדוני יושב הראש, אני מניח שכולנו היינו ילדים.

לא, יש כאלה שאף פעם לא היו ילדים.

יש כאלה שנשארו ילדים.

ובטח נולדו מבוגרים, אז אני חושב שאת ספרות הילדים, את הסיפורים שלנו שקראנו בילדות או שקראו לנו, לפי דעתי הם שהשפיעו על הדמות שלנו, על עיצובה, על בניית עולם המושגים, על הדעות שלנו על העולם, אולי יותר מאלה שקראנו בנובלים וברומנים, כאשר התגברנו, של דוסטוייבסקי והמינגווי ואחרים.

לכן אני חושב אדוני יושב הראש, שמפה נגזרת החשיבות של תמיכה בסופרים בספרות ילדים, נקודה.

תודה. בבקשה גברתי.

רק רציתי להעיר שמיריק ואני מתורגמות גם למגזר הערבי.

אוקיי.

אני רוצה להגיד שאולי צריכה להיות דווקא הפרדה בין המגזר היהודי לערבי, כי למשל באחת השנים אנחנו יודעות שהסקר, מתוך 25 ספריות, סקר 7 ספריות ערביות. הסיכוי שאני אכנס - - -

5.

לדעתי זה היה 7, אבל אנחנו לא נתווכח על הפרטים. מה שכן, יש איזה שהוא עיוות שבעצם נוצר בסקר שלנו, כי אם סוקרים שליש כמעט מתוך הספריות במגזר הערבי, אז אנחנו נפגעים מזה. זאת אומרת שוב, יוצא מצב - - -

מתוך 230 ספריות – 61 דוברי שפה ערבית. זה רק הגיוני שהסטטיסטיקה - - -

הכוונה ספריות ביישובים הערבים.

זה רק הגיוני שהסטטיסטיקאי יגיד - - -

צריך לבצע הפרדה בין - - -

עבור 180 זה 19, עבור 61 זה 5 ספריות. זה רק הגיוני.

אגב, זה לא משנה אם אני נגיד אכתוב עכשיו 4 ספרי מבוגרים, כי יש לי 17 ספרי נוער והם מחליטים אם סופר הוא סופר ילדים שמקבל חצי או סופר מבוגרים שמקבל כפול, לפי רוב הספרים שלו. אז אני צריכה עכשיו לכתוב 18 ספרי מבוגרים כדי לעבור ל - - -

רגע, רגע.

סליחה רגע - - -

גלית, לא, רגע. אני רוצה לעצור את זה. סליחה, אנחנו לא הקמנו פה את הוועדה ואמרנו שלא יורדים לרזולוציות. יש פה הצהרה עקרונית שהנושא הולך להיבחן. יש פה הודעה חד משמעית שאתם מוזמנים. יהיה פרסום. תהיו מוזמנים לומר את ההערות. לכן אני לא יורד פה לרזולוציות, עם כל הכבוד. די, מספיק.

גברת חנין, את רוצה לומר משהו? אני רוצה לסכם את הדיון.

אני רוצה לומר מילה אחת.

בבקשה.

תודה לך אדוני יושב הראש ותודה לכם על היחס ובאמת ראוי, לא באתם להתנצל, באתם עם פתיחות ותודה רבה לכם.

חנין, את רוצה לומר משהו?

לא, אני מצטערת, חשבתי שמתחילים בשעה 10.

לא, אבל זה בסדר. אני מקריא את הסיכום: קודם כל הוועדה מודה לחבר הכנסת יהודה גליק על היוזמה הברוכה לקיום הדיון.

הוועדה מודה לסופרות. הייתי רוצה לראות ולשמוע כאן גם סופרים. תודה לסופרות שהגיעו בזמנן הפרטי להביע, לא את מחאתן, אבל לזעוק את העיוות שישנו וקיים ואני שמח.

הוועדה מודה על כך וגם שמחה לשמוע שעמדת משרד התרבות היא לבחון את כל הסוגיה הזו במהלך שנת 2017 ושהפירות של אותה בחינה יהיו כבר בתמיכה או תקצוב של שנת 2018.

הוועדה מבקשת ממשרד התרבות לכשיהיו מסקנות לבחינה מחודשת, לבוא לכאן, לדיון בוועדה ואז נוכל גם לשמוע וגם לחנוך אותן חגיגית.

ואני חושב שגם צריך להפוך את זה לחוק, בחקיקה, את כל הנושא הזה.

הוועדה קוראת לשרת התרבות לבחון הגדלת תקציב התמלוגים לסופרים.

התשלומים, לא התמלוגים.

התמלוגים.

תשלומים, תשלומים.

תשלומים, תגמולים. איך שלא תקרא אותם, בעייתי מבחינתי.

התמודדות עם הספריות שכובלות על כך שזה - - -

כמו כן אני חושב שהספריות צריכות לא להלין על כך, כי בסך הכל הכללי הסופרים והסופרות מזינים את אותן ספריות שהם מפעילים וחיים מהם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.