הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 145

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, י"א בשבט התשע"ז (07 בפברואר 2017), שעה 9:38

אלימות נגד נשים ברשתות החברתיות

"אוזלת היד באכיפת "חוק הסרטונים"

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

עליזה לביא

עבדאללה אבו מערוף

מסעוד גנאים

יעל גרמן

דב חנין

אורלי לוי אבקסיס

רויטל סוויד

הדי וגשל - ר' יח' מידע וידע, המשרד לביטחון פנים

עדי זגורי - יועמ"ש נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

ליאת קילנר - ע' משפטי יח' סייבר ארצית להב, המשרד לביטחון פנים

נאוה כהן אביגדור - דוברות והסברה מצילה, המשרד לביטחון פנים

עינב לוק - מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, משרד החינוך

בלה רדונסקי - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

טלי כהן אורנשטיין - נציגת מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

יסמין ליסמן - מדריכה ארצית באגף טכנולוגיית מידע, משרד החינוך

ציפי נחשון גליק - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חגי מויאל - מפקח ארצי אלמב, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רחלי סונגו - עורכת דין, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

זהר סהר לביא - אחראית הערכה והדרכה, משרד הבריאות

דותן רוסו - נציג פרקליטות המדינה

מורן אשול - נציגת פרקליטות המדינה

בטי אדר - עורכת דין, לשכת עורכי הדין

פנחס מיכאלי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

מזל נייגו - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

גלית שאול - מנכלית מרכז רקמן, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

אסנת קרפלוס - עורכת דין, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

כרמית פולק כהן - עורכת דין, המועצה לשלום הילד

סקיי גרוס - מנהלת תחום מדעי הרוח והחברה, המועצה הלאומית לקידום נשים למדע וטכנולוגיה

אורנה היילינגר - מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח, איגוד האינטרנט בישראל

יעל ברט - רכזת הדרכה, תהל - מרכז סיוע לנשים וילדים דתיים

יעל ימין - מוזמן/ת

רוני מרץ - מוזמן/ת

דנית בוסקילה - מוזמן/ת

ב' - מוזמן/ת

ליאורה ליבוביץ - שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את עמותת אשנ"ב

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס גור, חבר תרגומים

"אוזלת היד באכיפת "חוק הסרטונים"

אלימות נגד נשים ברשתות החברתיות

אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ואנחנו מציינות היום את יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי ביוזמת חברת הכנסת רויטל סוויד שתצטרף אלינו יותר מאוחר. בוקר טוב חברי הכנסת וחברת הכנסת. אנחנו היום הקדשנו את היום הזה לנושא אלימות נגד נשים ברשתות החברתיות וגם דנות באזלת היד באכיפת חוק הסרטונים שהייתה הצעה לסדר והועברה מהמליאה לוועדה. הצעה לסדר שיזמתי אני וחברת הכנסת יעל גרמן.

הייתי רוצה לפתוח ולהזכיר לכולנו, פעם, כשדיברו על זכויות נשים ועל כל הגישה הפמניסטית בלהבין את מעמדן של הנשים דיברנו על שתי ספירות, דיברנו על שני מרחבים שאנחנו נמצאות בהם פחות או יותר: המרחב הפרטי והמרחב הציבורי. המרחב הפרטי בתוך הבתים שלנו, בתוך המשפחה שלנו והמרחב הציבורי שכמעט ולא היינו קיימות בו לפני כמה וכמה שנים. אנחנו יצאנו למרחב הציבורי, הפכנו לחלק נראה במרחב הציבורי. כיום הנשים גם עובדות וגם מייצגות, נמצאות במערכות פוליטיות, מייצגות את הציבור אם זה בכנסת, אם זה בשלטון המקומי, נשים נמצאות במרחבים האלה. וכל הזמן הייתה הרבה ספרות והיו הרבה מקרים והרבה תופעות שהתייחסנו אליהן על אלימות נגד נשים ופגיעה בנשים גם במרחב הפרטי, בתוך הבית, וגם במרחב הציבורי.

מאז שהתפתח עולם האינטרנט אני חושבת שיצרנו לעצמנו מרחב נוסף. מרחב שאפשר להוסיף אותו, שבחלק מהמרכיבים שלו הוא מאוד נושק למרחב הפרטי וחלק ממנו הוא חלק מהמרחב הציבורי הכללי. ואנחנו כנשים, או בכלל, גם בני נוער, גם כל אדם, יכול להיות מאוד פגיע וסחיט ובקלות מוחלש בתוך הספירה החדשה הזו, בתוך המרחב החדש הזה שנקרא אינטרנט. אנחנו לא אומרים את זה כי אנחנו רוצים רק להסתכל על הצד השלילי שקיים במרחב האינטרנטי. כמובן, אנחנו בדיונים אחרים ואולי בוועדות אחרות יתייחסו גם כן לתועלת ולשימוש החיובי שקיים באינטרנט. היום אנחנו נתמקד דווקא איך אפשר ואיך באמת קורה שבמרחב הזה מנצלים נשים ומייצרים סוגים חדשים לפעמים של אלימות או האלימות שאנחנו מכירים מחיי היום יום "המסורתית" משתכללת בעולם האינטרנט ובמרחב האינטרנטי ומשתמשים בה כנגד נשים.

כמובן אפשר לתת הרבה דוגמאות, אבל אתמול, אני כבר משלשום בערב נודע לי על עוד מקרה, אבל אתמול זה היה בטלוויזיה, על הפצת סרטון אם זה לא רק באתרים מסוימים או בקבוצות, אלא גם אפילו דרך העברה בוואטסאפ ובכל מיני קבוצות אחרות. סרטון נגד דור סלע ז"ל, שנרצחה לפני שבוע. וזה חלק ממסע, כנראה, מצד אחד, השמצה ומצד שני, קמפיין שנותן לגיטימציה, לצערי הרב, לדבר שאי אפשר לתת לו לגיטימציה שזה מעשה הרצח המזוויע שהיה. ואנחנו עדות להרבה מקרים אחרים מזעזעים שבהם האחריות מוטלת לא רק על מי שמפיץ את הדבר הראשון, מי שמפיץ את הסרט פעם ראשון, אלא הרבה אנשים שנקראים נורמטיבים לגמרי, אנשים שנמצאים לידנו, אם זה במקום העבודה, אם זה בבית, בני משפחה, לצערנו הרב הרבה פעמים משתפים פעולה עם מקרים כאלה, עם עבירות כאלה, עם מסעי השמצה בזה שאנחנו גם צופים וגם מעבירים הלאה. ואני מדברת אנחנו, למרות שאני בתוקף סירבתי כל הזמן להיות חלק מדברים כאלה, אבל אנחנו לא חייבים להתנער מיד מהאחריות. זאת אחריות קולקטיבית של כולנו כחברה ואני חושבת שהגיע הזמן שנדבר על זה וניקח אחריות על העניין.

אני שמתי לב שבשבוע שעבר, לפני שבועיים כשהעלנו אני וחברת הכנסת יעל גרמן את ההצעה לסדר בעניין החוק למניעת הטרדה מינית והפצת סרטונים ודיברנו על האכיפה ועל המספר המאוד מועט של כתבי אישום שמעיד על אכיפה לא ברמה שהיינו רוצים ורוצות לראות. ענתה לי שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד, שאנחנו מתפרצות אל דלת פתוחה כי המשרד אכן מתחיל מסע הסברה בנושא ולשמחתי, בשבוע שעבר כבר התחלתי לראות את סרטוני ההסברה שמשרד המשפטים מפיץ בנושא הזה שמדברים על האחריות של כולנו, על איך יכול להיות שאפילו הילדים שלנו לא רק יכולים להיות קורבן לדברים כאלה, אלא גם כן יכולים להיות חלק, לבצע עבירות בלי לדעת בכלל שמה שהם עושים זה עבירה על החוק והופך אותם לשותפים בעבירה הזו. אני מברכת על מסע ההסברה הזה ואני לא רואה בו, כמובן, תחליף לאכיפה אינטנסיבית בעניין. אבל הייתי רוצה, אני יודעת שיש תרגומים בתוך סרטוני ההסברה. עוד לא בדקתי אם נמצאים איתנו נציגים או נציגות ממשרד המשפטים. אבל ראיתי שיש תרגום לערבית. אנחנו נפנה גם למשרד המשפטים, אני חושבת שהגיע הזמן להוציא סרטונים דוברי ערבית מהתחלה ולא להסתמך על זה שיש תרגום שאפשר לקרוא אותו.

חברת הכנסת יעל גרמן.

ראשית אני ממש מתנצלת על האיחור, יש לנו היום, אנחנו מציינים את יום זכויות בעלי החיים וכיושבת ראש השדולה הייתי חייבת לפתוח עוד דיון בוועדת חינוך. אבל אני רוצה להתחיל בקודם כל להודות לך, חברת הכנסת עאידה סלימאן, על כך שבאמת נענית במהירות בזק לדון בנושא הכל כך חשוב. אני לא יודעת אם זה מפני שאנחנו באמת נמצאים היום בדיון וידעו על כך או אולי לא יודעת כיוונו לדעת גדולים, אבל הינה כבר קיבלנו כבר תשובה וקיבלנו את חוות דעתו של שי ניצן. נדמה לי שהוא הוציא אותה אתמול.

שלשום.

שלשום, אוקיי. אני רוצה לקוות שתרמנו במשהו, בזה שהחלטנו לקיים את הדיון. שי ניצן בא ואומר במפורש עד כמה באמת חשוב להתייחס לחוק הסרטונים, עד כמה בכלל חשוב להתייחס לכל העבירות שנעשות ברשת והוא מודע לכך שיותר ויותר עבירות נעשות ברשת ושיש להן השלכות. אתם יודעים, יש ידיעות של א.א.א., אני לא יודעת אם זה זה, אבל כולנו קראנו על אותו סרטון נורא, סרטון בעל משמעות מינית שיוחס לנרצחת. אבל לא צריך אפילו ללכת לשם כדי להבין את המשמעויות החמורות של צילום אישה בניגוד לרצונה והפצת תמונות בעלות משמעות אירוטית, משמעות מינית, הפצתן ברשת. זה שיימינג, אישה לא יכולה אחר כך להראות את פניה, זה להרוס חיים.

לא יכול להיות, כמו שקראנו, דרך אגב, בתחקיר. אני חייבת לציין שהיוזמה והבקשה לקיים את הדיון באה בעקבות התחקיר שאנחנו קראנו. תחקיר מאוד מאוד מעמיק שהראה שאחוז מזערי מהתלונות על הפצת סרטונים ברשת מגיע בסופו של דבר לכדי מימוש ולכדי הגשת כתבי אישום ואפילו קראנו כל מיני תירוצים שניתנו מדוע לא מעמידים לדין. אני קוראת לזה תירוצים מפני שאין שום הצדקה. ברגע שאישה נפגעת, ברגע שתמונות שלה מופצות ברשת בניגוד לרצונה (דרך אגב, אישה או גבר, אבל מרבית המקרים הן נשים כמו שאנחנו יודעים), ברגע שזה קורה אין שום סיבה לבוא ולומר שאין מספיק עדויות או שאולי זה לא מתממש לכדי כתב אישום ובוודאי שאי אפשר לבוא ולומר שאין לזה עניין בציבור. יש לזה עניין בציבור וצריך למצוא את העדויות. וטוב עשה שי ניצן שבא והודיע ואמר שהוא היום יעשה זאת ולמעט מקרים יוצאי דופן כמו ילדים מתחת לגיל 15 אז גם בני נוער, בני 16, 17 ו-18 יועמדו לדין. אז אני מקווה שהדיון הזה באמת יביא למודעות הציבור את הנושא. יגרום לכך שכל גורמי אכיפת החוק יעשו את מה שהם צריכים לעשות ואני סומכת עלייך שזה יהיה רק דיון ראשון ושאנחנו נמשיך ונעקוב אחרי זה ונבקש באופן קבוע שיהיו לנו דיווחים על מספר כתבי אישום וגם על פסקי דין.

תודה רבה, חברת הכנסת יעל גרמן, וברוכה הבאה, חברת הכנסת רויטל סוויד היוזמת של היום לציון יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי. בבקשה גברתי, אני נותנת לך זכות לפתוח גם בדברים.

קודם כל זו פעם שנייה שאנחנו מציינים כיום מיוחד את כל הנושא של אלימות ובריונות ברשת והשנה אנחנו עושים את זה במסגרת שבוע האינטרנט הבטוח הבינלאומי כשבעצם המוטו שלנו זה שיח מכבד ברשת וכך גם ידונו בזה בכל הוועדות השונות. עאידה, אני מאוד שמחה שבוועדה שלך יעלו לדיון היום שני נושאים. שני נושאים שהם מאוד חשובים הם במהותם, כמובן, האלימות והבריונות ברשת בין אם זה בחוק הסרטונים ובין אם זה בנושא הזה. ואין זה אלא מראה עד כמה הוועדה שלך מחוייבת אל הנושא- - -

ומי שחוקק את החוק זאת חברת הכנסת - - -

אבל למה את לא נותנת לי לומר את זה?

וחברת הכנסת- - - אני גם אתן קרדיט לחברת הכנסת עליזה לביא. עליזה לביא הייתה יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה שחוקקה את החוק הזה - - -

ויפעת קריב היא זו שחוקקה.

ויפעת קריב. עכשיו כשנתנו את הקרדיטים למי שצריך, בבקשה.

אנחנו דנים עכשיו בחוק שנקרא חוק הסרטונים. הוא חוק שחוקק בכנסת הקודמת על ידי חברת הכנסת יפעת קריב וגם חברתי, חברת הכנסת עליזה לביא, הייתה יושבת ראש הוועדה. והדבר שאותי הפתיע בכל השנתיים האחרונות כשאני כיושבת ראש השדולה למאבק בשיח אלים ובריוני ברשת הולכת ומגיעה בעיקר גם לבתי ספר, לחטיבות ולתיכונים, הדבר שהפתיע אותי היה העובדה שעל אף שיש פה חוק שממש קובע במפורש שאסור להעביר תוכן מיני פוגעני לא בסרטון ולא בתמונה ועל אף שיש על זה עונש של חמש שנות מאסר, זו ממש עבירה פלילית, בבתי הספר, בחטיבות הביניים לא תמיד היו מודעים לכך.

הקורבן לא תמיד ידעה, לרוב ידעה גם ידע אבל לרוב זה ידעה, לא תמיד ידעה שהיא קורבן והמקרבנים שהם לרוב חבריה לא תמיד ידעו שזו עבירה פלילית. וזה הדהים אותי. ולכן לאורך השנתיים האלה שאני יושבת ראש השדולה אני באמת הולכת ומעבירה את המסר הזה, מדברת אותו, מפיצה אותו ואומרת את הדברים. אבל הקושי השני שנתקלנו היה דווקא מול יכולת האכיפה. בין אם בגלל חוסר היכולת או קושי ביכולת בהסרת תכנים מיניים פוגעניים כי הם כבר רצו ברשת, ראינו את זה היטב בכל מה שקשור לפרשת אלנבי 40 והניסיונות שלנו להסיר את הסרטון של מה שקרה שם באותו בר, בין אם היה בהסכמה ובין אם לא היה בהסכמה, לא הייתה הסכמה להפצת התמונות. והדבר השני שנתקל בקושי זה גם העובדה ש- - - אולי המילה היא לא קושי, אלא הייתה מן איזשהי סלחנות מסוימת כי לרוב מדובר בצעירים ובבני נוער. עד שהגענו באמת לסיפור שרון פרי, השדרנית שהתמונות שלה נגנבו. עם אומץ לב נדיר היא עלתה וחשפה את עצמה, סיפרה את הסיפור, השר ארדן מייד התגייס לעניין ופתאום ראינו שכשרוצים, אפשר. גם למצוא את הטלפון הנייד, גם לעצור - - -

זה תלוי מי האישה.

זה תלוי מי האישה. אבל אני מקווה שסיפור שרון פרי הביא לשינוי בכל התפיסה. בין בתפיסה של משרד לביטחון פנים, בין בתפיסה של המשטרה, שאגב, אני לא אומרת שאתם לא. יש לכם קושי באכיפה של העניין הזה, אני לא טוענת שמשטרת ישראל לא עושה מספיק בנושא. יש לה קושי טכני ואכיפה, אבל בעיקר בעיקר של הפרקליטות. ולבוא היום בבוקר ולהתעורר ולראות את הכותרת ולהבין שפרקליט המדינה שי ניצן החליט להסיר את הכפפות במובן הזה שהוא לא יראה יותר את הנושא הזה כנושא שהוא בין בני נוער, נושא שולי, הפצת תמונות. שתבינו, תמונה פוגענית, סרטון מיני עם תוכן פוגעני הוא אונס לכל דבר ועניין. מי רוצה לצאת מהבית אחרי שתמונות כאלה מופצות. מי רוצה לצאת ולהראות את פניה ברחוב. מי רוצה בכלל באיזשהו אופן, ואני יכולה לומר לכם את זה מניסיון ומקשר עם צעירות שחוו את זה, מי רוצה בכלל לחיות. ולכן, אני שמחה על הנושא הזה, שמחה על הדיון. אני בטוחה שהוועדה תעקוב מקרוב אחרי היישום של החוק הזה. עם כל הכבוד, כשמדובר על מכת מדינה 30 כתבי אישום זה לא מספיק ואין לי ספק שמעכשיו אנחנו נלך לכיוון של שינוי.

תודה רבה לשתי חברות הכנסת. אני נותנת את זכות הדיבור לחבר הכנסת דב חנין. בבקשה.

תודה גברתי יושבת הראש. אני מצטרף לברכות על הדיון החשוב הזה ואני מצטרף לכל הדברים שאמרת גברתי, ואמרתן חברותיי פותחות הדיון. אני מברך על הודעתו של פרקליט המדינה, שי ניצן. שינוי המדיניות הזה התבקש וטוב שהוא מתחיל להתרחש. פעם היינו מדברים על רשתות חברתיות בתור מרחב וירטואלי, אבל המרחב הזה הוא לחלוטין ריאלי. הוא לגמרי לא וירטואלי, הוא שייך לגמרי למציאות הישירה ביותר, העוטפת ביותר והקרובה ביותר לחיים של בני האדם, בוודאי לחיים של בני אדם צעירים. ולכן, נדרשת פה מדיניות מאוד מאוד תקיפה. אנחנו צריכים להשתחרר מאותה צורת חשיבה שאומרת, האם אנחנו רוצים שרשתות חברתיות תהיינה או לא תהיינה, האם רשתות חברתיות זה דבר טוב או זה דבר רע. כל הדיון הזה הוא דיון שמפספס את העיקר.

כמו בעולם הקודם גם בעולם החדש יש הרבה מאוד דברים טובים ואנחנו רוצים לשמור עליהם, לפתח אותם ולקדם אותם. אבל בדיוק כמו בעולם הקודם גם בעולם החדש יש דברים איומים ונוראיים. ונגד הדברים האיומים והנוראיים האלה צריך לפעול בצורה מאוד תקיפה. והאמת היא שנגד דברים איומים ונוראים בעולם של הרשתות החברתיות הכלים הרבה יותר חזקים והרבה יותר אפקטיביים. הדברים נמצאים במערכת שמאפשרת לנו פעולה הרבה יותר ממוקדת, הרבה יותר קצרה, הרבה יותר פשוטה והרבה יותר קלה כדי להגיע לעבריינים ולמי שעושה מעשים אסורים. מה שצריך לעשות זה לקבל החלטת מדיניות. אני רואה את העמדה שפרסם שי ניצן כמשהו שבהחלט מבשר התחלה של מהלך כזה, אבל אם תהייה לנו מדיניות תקיפה אפשר יהיה עם התופעות האלה להתמודד ואפשר יהיה להתמודד איתן בצורה מאוד מאוד אפקטיבית. וגם אנחנו צריכים להבין שאם המדיניות תהייה מספיק תקיפה ומספיק ברורה אנחנו לא נצטרך להגיע לאותם מצבים שבהם הנזק כבר נעשה ואנחנו צריכים להתמודד עם הסוסים לאחר שהם ברחו מהאורוות. מדיניות תקיפה ונכונה יכולה לעצור את הנזקים בנקודת האפס. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת דב חנין. אני רוצה קודם כל לשמוע ממשרד המשפטים כדי לנסות לסכם את הדיון על חוק הסרטונים ונתרחב יותר לכלל האלימות נגד נשים באינטרנט. אז אם יש, מי קודם? ד"ר דותן קודם? בבקשה.

כן, אז כפי שנאמר כאן, ממש לפני יומיים פורסמה הנחיית פרקליט מדינה בנושא. ההנחייה הזו למעשה מהווה תוצר של תהליך ארוך וממושך של גיבוש מדיניות שהיו מעורבים בו גורמים שונים במשרד המשפטים: פרקליטות, ייעוץ וחקיקה, משטרה - - -

יש קשר לדיון שנקבע כאן?

עובדים על ההנחייה הזו מזה זמן רב, אבל כמובן שהדברים תומכים אחד בשני.

אני חושבת שהלוואי שכל הדיונים היו גוררים אחריהם תגובה מיידית.

לפני חודש וחצי הם אמרו שעובדים - - -

בסדר, הנה עבדו ועובדה.

תהליך גיבוש של הנחיית פרקליט מדינה הוא תהליך ארוך, מעורבים בו גורמים רבים. פרסום ההנחייה, מועד של הפרסום לא נקבע בשל או בקשר לדיון הזה. ההנחייה הבשילה במועד שבו היא הבשילה והיא פורסמה. החשיבות שלה למעשה במספר מישורים: אחד, היא מהווה קול קורא. אנחנו רואים בזה חשיבות רבה מאוד, ההנחייה פורסמה והופצה במרבית כלי התקשורת ובכך היא מעבירה מסר מאוד ברור גם לעבריינים פוטנציאלים, גם לבני נוער, לחברה בכללותה. דווקא בעבירה מהסוג הזה שיש לגביה בהקשרים מסוימים חוסר מודעות מספקת בוודאי מצד צעירים יש חשיבות רבה מאוד לקול הקורא הזה ככזה. ההיבט השני הוא ההיבט האכיפתי. ההנחייה קובעת ככלל שכאשר נמצא שיש ראיות נגד חשודים הכלל הוא שהם יועמדו לדין. זו אמירה משמעותית.

וההנחייה מדגישה גם שגם כאשר, אפילו כאשר מדובר בקטינים, הנטייה תהייה להעמיד לדין להוציא חריגים שפורטו בהנחייה. זו גם כן אמירה משמעותית. יש היבטים נוספים של ההנחייה שיש להם משמעות רבה, במיוחד אולי מנקודת המבט של קורבנות העבירה כמו לדוגמה הנתיבים שבאמצעותם אפשר יהיה לפעול להסיר תכנים שפורסמו. זה היבט חשוב מאוד שהוא חורג מההיבט האכיפתי הישיר, הגרעין הקשה. היבט נוסף של שמירה על פרטיות המתלוננות מתוך הקפדה על קיום הדיונים בדלתיים סגורות וכן הלאה. הדבר הזה גם מקדם את האפשרות שקורבנות עבירה יתלוננו כי הרי יש חשש מעצם קיומו של הליך פלילי ועל המשמעויות, ההד התקשורתי שעשוי להתקבל לכך. מעבר לכל אלו הפרקליטות ומשרד המשפטים נקטו ביוזמה כבר לפני מספר חודשים שהיא ייחודית מאוד שבה עובדי הפרקליטות ועובדי משרד המשפטים עוברים בבתי ספר ומדברים בפני בני נוער. חברתי כאן, עורכת דין וגנר, עתידה, עכשיו ממש שמעתי שעתידה - - -

ביום שני אני הולכת להעביר שיעור בחטיבת ביניים ברחובות והשתתפתי כבר בשני סשנים של הפרויקט הזה. וזה פרוייקט שמשרד המשפטים לוקח מאוד מאוד ברצינות ומגייס את כלל העובדים לנושא הזה של לימוד דווקא בחטיבות הביניים שבעינינו זה הגיל הקריטי. בין היתר העמדתם על כך שקיימות עבירות פליליות חמורות שהם יכולים להיות חשופים להם במידה שהם יפעלו בניגוד לחוק. גם בהיבט של בריונות ברשת בכלל וגם בהיבט של חוק הסרטונים בפרט, כאשר אנחנו מציגים בפניהם תרחישים בדיוניים, אבל שכמובן קורים במציאות ומבקשים את הפידבק שלהם לתרחישים האלה.

חברת הכנסת סוויד סיפרה שהיא גילתה חוסר מודעות של הנוער. אני חייבת להודות שמהניסיון האישי שלי בני הנוער יודעים, הם רואים את הקמפיינים התקשורתיים שנעשים. הם יודעים שמדובר בעבירה פלילית. צריך להעמיד אותם על הדברים כדיוקם, להסביר להם שלא רק הבנאדם שמפרסם את הסרטון הוא הבנאדם הרע, אלא גם כל המעגלים הנוספים בשרשרת הפרסום, שכפי שחברת הכנסת לביא יודעת זה עמד בבסיס תיקון החקיקה. ההגעה למעגלים הנוספים של ההפצה הם - - -

אני כל כך נרגשת לשמוע אותך מדברת על זה, את יודעת את זה.

אני שוב ושוב אומרת את זה- - -

את יודעת את זה. אני חייבת רק לספר לכולם, משום שההתנגדות החזקה ביותר נשמעה ממך. אז אני מתה להיות זבוב בכיתה שאת מעבירה את השיעור לתלמידים ומשכנעת אותם שהחוק הזה נורא חשוב. כי לראות אותך מדברת היום על החוק הזה, כך נוצר שינוי במשרד המשפטים.

אנחנו בתחילה באמת התנגדנו לחוק וחברת הכנסת לביא מזכירה לי את זה, לא מהטעם שאנחנו חושבים שההתנהגויות האלה הן חיוביות, אלא מהטעם שחשבנו שדיי בחוק הגנת הפרקטיות. הכאנו על חטא, במהלך הליך החקיקה התגייסנו אליו ותמכנו בתיקון החקיקה. אני חושבת שהעלאה של הנושא הזה למודעות היא חשובה ביותר. משרד המשפטים יודע שהדרך פה, האכיפתית היא רק אחת הדרכים להילחם בתופעה הזאת. והדרך החינוכית היא חשובה לא פחות ואולי יותר.

אני מאוד שמחה לשמוע על המאמצים שאתם משקיעים בזה. הייתי רוצה לדעת יותר פרטים על עד כמה אתם נכנסים לבתי ספר, מי בדיוק, כמה אתם יכולים לכסות מבחינת בתי ספר שאפשר להופיע. כי אני יודעת שזה לא יכול להיות שעובדי המשרד יוכלו להגיע לכלל בתי הספר במדינת ישראל על כל הגוונים ועל כל הסוגים של מערכות החינוך ואני בדיוק רציתי וישבתי וחשבתי שנכון, הגישה שמזהירה את אלה שיכולים להיות עבריינים פוטנציאליים של להיות חלק מהעברת הסרטונים זה מאוד חשוב, אבל אני חושבת שגם כדאי מאוד לשים לב, וזה אולי למערכת החינוך, לאו דווקא למשרד המשפטים, של סדנאות שמסבירות לנוער גם כן איך להגן על עצמו לא ליפול קורבן לדברים כאלה. אני מכירה הרבה סיפורים על צעירות. אחד המקרים שאני מכירה מאוד שבתקופה מסוימת חשבה שהיא מאוהבת, כולנו מכירים את זה, בגיל הזה חושבים שזה לעולם יהיה והקשר יישאר ומאמינים לכל ובאמת היא צולמה והבחור הפיץ את הסרטון ברגע הראשון שהיה להם ריב והגיע המצב עד כדי כך שהיא ומשפחתה היו צריכים לעקור ולנוד עד קנדה, לחיות שם, כדי להתרחב מכל האווירה שסובבה. אני חושבת שאולי כדאי אחר כך שנשמע ממערכת החינוך, אם יש להם תכניות מיוחדות בנושא הזה.

האמת שכך התחיל החוק הזה. כך התחיל. הגיעה לוועדה סטודנטית שסיפרה על מה שקרה לה - - -

מה דעתך שאני אתן לך עכשיו בדיוק זכות דיבור ואז תגידי את כל ה- - - אני רואה שאת מתלהבת אז בואי נעשה את זה כמו - - -

תודה גברתי יושבת הראש. הפינג פונג הזה בינינו זה רק, את יודעת, באמת להראות איך מובילים שינוי גם תודעתי כי לא מעט פעמים אנחנו נתקלים בחומות בצורות, גם ממשרד המשפטים, גם המשרד הכלכלה, זה לא החוק היחידי. וצריך להבין שהמציאות באמת השתנתה. אני מברכת את המשרד, את השרה על היוזמה זה באמת יוזמה מהרגע הראשון. אני יודעת שמשרד המשפטים החליט על היוזמה לפני שהיא נכנסה וזה לזכותכם. משרד שלוקח אחריות על המודעות, על להיכנס לבתי הספר. אני מזכירה לכולם, גברתי יושבת הראש, על המעקב על התכניות בין המינים שאנחנו רואים שהתקציבים לא גדלים. אז הינה יש פה עזרה ממשרד תומך, משרד המשפטים, שבא ומספר. אבל - - -

כן, אבל הדגשים הם שונים. הם לא יעסקו בשוויון בין המינים הם עוסקים יותר בצד של העבירה.

גברתי, תראי, אנחנו נמצאים כמעט שלוש שנים אחרי שחברת הכנסת לשעבר, יפעת קריב, הובילה חוק פורץ דרך. ואני מאוד שמחה שחברתי יעל גרמן ואחרות באמת עושות את הדיון המהיר הזה בסוגייה המאוד כואבת הזו לבוא ולראות איך חוק לא ממומש. איך יכול להיות שיש כזה פער בין משך זמן, בין העובדה שמציגים את החוק הזה, חוק הסרטונים, שהוא פורץ דרך. בכל במה אפשרית אומרים יופי יש לנו מה ללמד את העולם. ובאמת העולם רוצה ללמוד. הנה רק בדנמרק אנחנו רואים שהיום רוצים לחוקק שם את חוק הסרטונים. אני בקשר מאוד טוב עם השגריר, אנחנו מעבירים חומרים, אנחנו מדברים, אנחנו מסבירים. הייתי במועצת אירופה לפני שבועיים.

בוועדה למעמד האישה שם מאוד מתעניינים בחוק הסרטונים שלנו. אבל מצד שני, כשבאים ומדברים על פריצת דרך איך מממשים את זה, איך מטמיעים את זה, איך לא סוגרים תיקים. אני מזכירה לגברתי, על תיק מאוד קשה, פרקליטות המדינה יודעת, בדרום, שתלמיד עושה את מה שהוא עושה לבת כיתתו, האמא מעורבת שם, בית הספר מעורב שם והתיק נסגר. לא מקרה באוויר, לא עוד איזה מקרה, מקרה שאתם סוגרים אותו מחוסר ראיות. אני פונה לפרקליט המדינה, אני פונה לשרת המשפטים, אין תשובות. איך אפשר לסגור תיק כזה וזה הראייה. אני אומרת לך, אני עם כאבי בטן. למה אני עם כאבי בטן? כי החוק הזה נחקק למרות משרד המשפטים. אז מצד אחד לבוא ולראות יוזמות ברוכות חברתיות נהדרות, לצאת לקהילה של המשרד, על הכיפאק, אבל זה לא מתכתב עם המציאות של האכיפה. זה לא מתכתב עם המציאות של הבשלה של תיקים. אין בכלל קשר בין מספר התיקים לבין משך הזמן שעבר מאז שהחוק פורץ הדרך הזה חוקק.

תודה, חברת הכנסת עליזה. זאת בדיוק הסיבה שהעלינו בזמנו, חברת הכנסת יעל גרמן ואני, את ההצעה לסדר והתדיינו. זה היה פרסום על הנתונים של הגשת כתבי אישום - - -

ליאת בר סתיו כתבה את זה.

כן. אני הייתי רוצה לשמוע אם יש לכם נתונים מעבר למה שפורסם, אם יש משהו שאתם רוצים להוסיף לפני שאנחנו נתקדם.

בכל האמור בתיקים שנפתחו ומצויים בחקירה, עורכת דין קילנר תוכל להשיב. לגבי הפרקליטות, הרי שהוגשו עד עתה 30 כתבי אישום במסגרתם יוחסו ל-30 נאשמים שונים 42 עבירות.

מתוך כמה פניות?

כפי שאמרתי, תיקים שנפתחו ומצויים בחקירה, עורכת דין קילנר תוכל להשיב. מבין ה-30 תיקים הללו 22 תיקים עדיין מתנהלים. שמונה הסתיימו, שישה מתוכם בהרשעה, זה במישור של הנתונים. כפי שצויין גם קודם לכן, סוג העבירות הזה הרבה פעמים מעורר קשיים ראייתים ניכרים מאוד. זה שרשראות פרסום, לא תמיד אפשר להגיע למקור, לא תמיד אפשר לזהות את הגורמים השונים בתוך השרשרת. וצריך לזכור שזה חוק חדש שבהתחשב בכך 30 כתבי אישום ונצרף לכך את ההנחייה שפורסמה עכשיו שבעצם מגבשת מדיניות ומסמנת כיוון מאוד ברור, אני חושב שבסך הכל המדיניות האכיפתית היא סבירה ומניחה את הדעת במיוחד במובן שצופה פני עתיד מכאן ואילך מדובר בסופו של דבר - - -

סבירה ומניחה את הדעת, בוא נחכה ונראה איך תוצאות ההנחיות החדשות יהיו ואז נוכל באמת לנוח על דעתנו ברגע שנראה שבאמת אנשים שעוברים על החוק ופוגעים פגיעות מאוד קשים בנשים או בבני נוער באמת יקבלו את מה שמגיע להם כעונש על מה שענו. בינתיים, בוא נגיד, שאנחנו היינו מאוד מודאגות ולא נחנו על דעתנו כשראינו שרק 30 כתבי אישום הגיעו. אבל בכל זאת הייתי רוצה לשמוע מרב פקד ליאת קילנר - - -

עאידה, 30 כתבי אישום מתוך כמה תלונות?

בדיוק אני שואלת את האחראית על הנושא במשטרה כמה תלונות היו, מה קרה עם התלונות האלה, מה עדיין תחת חקירה, בוא נשמע.

לגבי מספרים של פתיחת תיקים ב-2014 נפתחו 112 תיקים, ב-2015 – 206 תיקים וב-2016 – 159 תיקים.

האם כל תלונה זה תיק?

בגין כל תלונה נפתח תיק. אני רק רוצה לחזור רגע צעד אחורה - - -

זה תיק חקירה זה לא הליך משפטי.

ברור. אנחנו עדיין במשטרה.

אני רוצה רגע קצת להסביר. אז קודם כל אני רוצה לחזור קצת אחורה ולספר שגם אנחנו כמשטרה מאחר והטיפול והאכיפה בתיקים האלה, מעבר לטיפול הפלילי הרגיל יש את האלמנט של הנזק ומניעת הנזק בנושא של הסרת תכנים שאולי ניגע בו בהמשך. גם אנחנו מאחר ואנחנו מודעים שברגע שהנזק כבר קורה קשה להחזיר את הדברים לקדמותם אנחנו גם נוטלים חלק במאמץ המניעה, אם זה בהגעה לבתי ספר. לא דובר פה על - - - אמנם זה הוועדה למעמד האישה, אבל חשוב להבין שבנושא הזה של הפצת סרטונים גם גברים הם חלק מהסיפור. יש תופעה שידועה בעולם, לא רק במדינת ישראל, בשם sextortion, תופעה חמורה מאוד, שבמסגרתה מצולמים ללא ידיעתו של מי שנוטל חלק בשיחה סרטונים בעלי תוכן מיני. אותו בנאדם בעצם מאויים שאם לא ישלם כך וכך התכנים בעצם יופצו למשפחתו, לחבריו. חשוב לומר שהעבריינים במקרה זה הם לא עבריינים ישראלים. מדובר בכנופיות שיושבות בכל העולם ופועלות כנגד קורבנות בתפוצה רחבה.

הם השתכללו, אפילו אם מישהו מסרב לשלם פותחים דף פייסבוק בשמו הפרטי, מתלבשים על מאגר החברים שלו, מפיצים לחברים שלו.

חשוב לומר שבעולם הזה של הסייבר, עברייני סייבר לא נחים על זרי הדפנה והם הולכים ומשתכללים.

ואיך שיתופי הפעולה שלנו עם משטרות ברחבי העולם בנושא הזה?

אז אני רוצה לגעת בדיוק בעולם הזה. כי אם למשל הזכרתי את תופעת ה-sextortion או, נשים את זה רגע בצד, תוכן מיני שמצולם פה בארץ ומופץ לרבות באתרים בחו"ל ובפלטפורמות בחו"ל. אז קודם כל, אתרים בחו"ל, ככל שמדובר במדינה שיש לנו קשרי עבודה איתה דרך Interpol ומדובר במדינות רבות, בהרבה מקרים אנחנו פונים דרך צינורות ה-interpol לעמיתים שלנו במדינות ומבקשים הסרה של התוכן. בהרבה מקרים זה עובד. זה אמנם מסלול וולנטרי, אני לא יכולה להוציא פה צו שיפוטי ישראלי ולהחיל אותו בחו"ל, זה עובד. שוב, אין הסרה מלאה. אנחנו מנסים להסיר ככל שניתן. אנחנו לא יכולים לעבור על כל מכשיר פלאפון שבמסגרתו עובר תוכן. ושוב אני חוזרת לנושא שבאמת חשוב הנושא של מניעה וחינוך והדרכה. לא רק בצד, דיברתם על הצד של העבריינים, גם בצד של הקורבנות הפוטנציאליים יש מה לעשות. ציינת שילדה או נערה או אפילו אישה, התוכן מצולם לפעמים בידיעתה. חשוב שתהייה הבנה מה המשמעות של העניין הזה. יש גם את כל העולם הזה של פריצה לתוך חשבונות ובעצם גניבת תוכן ללא ידיעה והפצה. זה עולם מאוד מאוד רחב. העולם הזה של ההפצה לפעמים הוא חלק מחקירה הרבה יותר רחבה של פריצה לתוך חשבונות ענן, של חדירה לתוך מחשבים. זאת אומרת, הסיווג הוא לפעמים הרבה יותר רחב ממה שנראה וברור שמדובר בעולם עצום. אז דיברנו על הנושא של מניעה, הנושא הבינלאומי. כל תלונה שמוגשת נפתחת תיק פלילי. אני חייבת לומר שאם מוגשת תלונה בנושא של sextortion למשל, זאת תהייה תלונה שתסווג כאיומים. היא לא תסווג בהכרח- - - זאת אומרת, העבירה העיקרית פה היא העבירה של האיומים. העבירה הנלווית היא בעצם הנושא של ההפצה. אז לכן חשוב לקחת את הנתונים ולהבין שלא בהכרח אם אנחנו עושים חיתוך לפי העבירה לפי חוק מניעת הטרדה מינית אנחנו מקבלים תמונה מלאה- - -

כלומר, הנתונים שנתת לנו עכשיו על - - -

הם בחיתוך לפי עבירה על חוק מניעת הטרדה מינית.

אבל זה לא כולל את סוג העבירות של - - -

לא בהכרח. שוב, יכול להיות שהחוקר בתחנה - - -

סיווג את זה תחת עבירה אחרת.

סיווג את זה כאיומים, סיווג את זה לפי חוק הגנת הפרטיות. אם מדובר בקטין יכול להיות שסיווג את זה לפי חוק העונשין- - -

זאת אומרת שיש להם תיקים מעבר ל- - -

לא, יכול להיות שסווג והוגש כתב אישום בגין העבירה שסווג זה גם יכול להיות. זה לא אומר שלא הייתה אכיפה או לא היה טיפול.

בסדר, לא, לא, לא, אני לא מדברת עכשיו על הקטע של אכיפה. כלומר, בתלונות שהגיעו למשטרת ישראל יכול להיות שיש מספר של תלונות שלא נכללו, לא במכוון, לא נכללו בסטטיסטיקה שנתת לנו, כלומר, התופעה יכולה להיות יותר רחבה.

מצויות בסטטיסטיקה אחרת. טופלו, נחקרו והוגשו בגינן כתבי אישום על עבירות אחרות, זה גם יכול להיות.

מה שאני רוצה להדגיש עכשיו זה לא- - - מה שאני רוצה להדגיש שיכול להיות שהתופעה ומספר התלונות הוא מעבר לסטטיסטיקה שקיבלנו. זה מה שאני - - -

מה שאני אומרת זה שהעבירה הזאת היא חלק מקשת רחבה של מקרים שהם כולם באותו תחום. כולם מטופלים, שוב ה- - -

כן, אבל את ישר הלכת לנושא של מניעה. אני הייתי רוצה לדעת מה קרה עם התיקים שאכן נפתחו. איפה זה עומד.

התיקים האלה מטופלים, כמו כל תיק חקירה מועברים להחלטה של הפרקליטות, זה תיקים שנמצאים בסמכות הפרקליטות.

אני יודעת. אני יודעת סטטיסטיקה.

מה את יכולה לתת דוגמה רגע שניה על כתב אישום שהתגלגל, כמו שאומרת יושבת הראש, למשפט, מה העונש? מה העונש שמקבלים?

אבל גם לפני העונש, חברות הכנסת, לפני, אני גם הייתי רוצה לדעת, הוגשו 250 תיקים. מה קרה איתם? כלומר, איפה זה עומד, כמה הועברו לפרקליטות- - -

כמה נסגרו ובאיזה תואנה. אנחנו מנסים לבדוק אם יש כשל ואיפה הוא בתוך השרשרת.

חשוב להגיד שאנחנו יכולים לסגור תיקים רק אם העבריין לא נודע. זה תיקים שהם בעצם בסמכות גניזה של פרקליטות אז- - -

יש לך דוגמה לתיק שהגיע למשפט?

בוודאי. ברמה המספרית, כמו שאמרתי, מתוך 30 כתבי אישום 22 עדיין מתנהלים. מתוך השמונה הנותרים שישה הסתיימו בהרשעה.

מה העונש?

אני מתייחס לעונש, כן.

אבל זה לא התחום שלהם.

אני אומר, ממש לאחרונה התקבל - - -

בואו נעשה קצת סדר, אני מבקשת עכשיו. אנחנו כן נרצה לדעת מה העונש, אבל לפני זה, לפני שמגיעים אליך לפרקליטות, אתה תוכל לדווח לי עכשיו על מה שאתם החלטתם להגיש כתבי אישום. אני רוצה לדעת מ-250 תלונות או 160 ומשהו שהיו ב-2016 מה כן נסגר, כמה תיקים נסגרו, כמה תיקים הועברו לפרקליטות ונאמר עם המלצה להגשת כתבי אישום וכמה בסוף הוגשו. מאוד פשוט.

כפי שנאמר, לגבי מספר התיקים שנפתחו הכתובת היא המשטרה. לגבי מספר כתבי האישום כפי שנתתי- - -

בגלל זה אני שאלתי, אני רוצה לקבל תשובה.

אני רק אומר משפט אחד נוסף. ממש לפני זמן קצר ב-11 בינואר 2017, ממש עכשיו, התקבל פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור שהמדינה הגישה על פסק דין של בית המשפט השלום שבו בית המשפט השלום החליט בגזר הדין שלו שלא להרשיע קטין שביצע עבירה. הרי שמדובר בקטינים השיקולים הם הרבה יותר מורכבים ובית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה. זה פסק דין שבמובן הזה הוא תקדימי והוא אמירה ודברים הרבה פעמים, בהקשר של ענישה, הם נעשים באופן מדורג. מתחילים מפסק דין שהוא קובע איזשהו סטנדרט, קובע אמירות, גם אם הענישה היא לא ממצה ומשם עולים ואני אקריא לכם ממש פסקה קצרה. בית המשפט מצטט את המדינה ואומר "מדובר בעבירה קשה ביותר, עבירה מכוערת. נפיצותה של העבירה והצורך להלחם בה צריכים לעמוד במרכז הבמה. קל מאוד לבצע את העבירה, קשה מאוד לחשוף אותה, יש להלחם בה בתוך נקיטת מדיניות של אפס סובלנות לתופעות מסוג זה ובית המשפט צריך לתרום את חלקו", זה המדינה אומרת ובית המשפט מאמץ.

למה קשה לחשוף את העבירה, זאת עבירה שרואים - - -

הכוונה היא לאו דווקא לחשוף את עצם העבירה, אלא אלו שביצעו את העבירה.

להתחקות אחר כל המשרשרים.

ולכן, כשיש פסק דין כזה של בית המשפט המחוזי, זה עבירה בסמכות של בית משפט השלום שהיא בעצם קובעת מעבר לענישה - - -

מעבר לנימוקים אוקיי? - - -

כן, הוא אמר שיש.

הקורלציה בין הנימוקים שהם נוראיים וכולי לבין העונש, לבין גזר הדין. כי בסופו של דבר אנחנו רוצים לדעת אם יש מבחינת החוק את הסעד או את העונש, איך שלא תקרא לזה, כי בטח יש בזה גם פיצוי כספי, אני מאמינה. והאם הם נותנים את הרף הגבוה או את הרף הנמוך של העבירה, לעונש.

מאחר שמדובר בקטין וזה בדלתיים סגורות אני לא אכנס לפרטים. אני רק אומר, בהקשר הספציפי הזה, כמו שבעניינו של כל נאשם, ודאי בעניינו של קטין, גורמי הטיפול מעורבים וכן הלאה. יראו המדינה כך שהנאשם יורשע כך שבמובן הזה יהיה הקלון הפלילי, ויש לזה משמעויות רבות, במיוחד בעניינו של קטין, יש לזה השלכות גם לעתים בהרבה היבטים- - -

אתה בחרת להביא לנו את הדוגמה של הקטין - - -

חבר'ה, אני מאוד מבקשת אני - - -

תן לנו דוגמה אחרת- - -

חשוב לזהות את המגמה.

אני רוצה - - - תשמע, אנחנו לא שואלים מי הוא הקטין, אנחנו לא שואלים מה. הקראת שם נימוקים מאוד קשים. אפשר לדעת מה היה גזר הדין?

בסופו של דבר בית המשפט השלום נמנע מהרשעה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע. אבל אני אומר, חשוב להבין שכשחוק נכנס לתוקף מתחיל תהליך. מתחיל תהליך, הוא לא מסתיים עם חקיקת החוק. והמגמה כאן היא ברורה - - -

ברור, ברור לנו. אבל מה שאנחנו עושות עכשיו, אנחנו עושות תחנות ביניים ובודקות איפה אנחנו כן עומדים מיישום החוק. ואחד הדברים שאנחנו כן נרצה לדעת בנקודת הזמן הנתונה עכשיו, אנחנו לא סתם העלינו את הדיון. העלינו כי ראינו שהיישום והאכיפה הוא לא בדיוק מה שחשבנו מההתחלה. אז בגלל זה אנחנו מעלים. יש תפקיד של בתי המשפט והעונשים שהם נותנים. החוקים נגד הטרדות מיניות הם כבר שנים על גבי שנים ועדיין מדברים על מה בתי המשפט נותנים כגזר דין. יש למשטרה תפקיד ויש לפרקליטות. ובינתיים אני מתעקשת שאלה אחרונה לקבל עליה תשובה ומיידית בלי להסתובב, בלי נימוקים. יש לכם את הסטטיסטיקה של מה נעשה עם התיקים שאכן נפתחו בשנים האחרונות, איפה הם עומדים, כמה נסגרו, או לא.

30 תיקים - - -

לא, לא. ה-30 תיקים כבר הוגש בהם כתב אישום. אני רוצה לדעת ה-150, ה-250 תלונות שהוגשו, מה קורה איתן. יש? אז בבקשה, מהר כדי שנוכל - - -

מבחינת ה-159 תיקים שציינו שנפתחו ב-2016, כ-68 תיקים גנוזים- - -

מה העילה לגנוז תיק?

יכולה להיות עבריין לא נודע, יכול להיות חוסר ראיות. העילות הן מגוונות בהתאם לנסיבות- - -

מה ההבדל בין לסגור את התיק מחוסר ראיון ולגנוז אותו מחוסר ראיות?

גניזה וסגירה זה - - -

היא מתכוונת לכך שהתיקים נסגרו מעילות הסגירה: חוסר ראיות, חוסר אשמה - - -

גניזה זה סגירה. יש פשוט שלוש עילות.

גניזה זה סגירה, אוקיי, בסדר.

יכולות להיות עילות נוספות.

ומה הם השאר?

אני מבקשת רק להעיר שבמקרה של קטינים זה קריטי כי ההתיישנות היא שנה. זאת אומרת שאם לא פועלים תוך שנה ומחליטים באמת לגנוז אז גמרנו - - -

בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה שניתן פעמים רבות, כן.

כי ההתיישנות תחול ואי אפשר יהיה בכלל - - -

אפשר להגיש כתב אישום גם כעבור שנה באישור היועץ המשפטי לממשלה, הסמכות הוא השר וזה קורה לעתים קרובות.

אוקיי. בבקשה.

כמו שציינתי התיקים נסגרו, 68 תיקים ב-2016, אם זה עבריין לא נודע, חוסר ראיות או אין עניין לציבור - - -

מה זה אין עניין לציבור בדבר כזה? תסלחו לי, הדבר הזה צריך לצאת מהלקסיקון שלכם.

אין מספיק כוח אדם למשטרה.

התואנה הזו שסוגרים תיק - - -

עד כמה שידוע לי ששינו את זה. שיניתם את זה או לא, נשמע שלא השתנה.

זה לדיון אחר. אני רק אומר- - -

בדיוק. זה אחד הדברים שאין להם - - - זה מן סעיף סל כזה - - -

אוקיי, בואו נשמע את - - -

אני אומר זה לדיון אחר רחב יותר, אבל עילת הסגירה של חוסר עניין לציבור, המשמעות שלה, וכך גם הפרקליטות, זו הטרמינולוגיה שהפרקליטות משתמשת בה הוא מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין. אני אתן דוגמה, אם מדובר בבן 12.5, אני נותן בכוונה דוגמה קיצונית- - -

אוהב את הדוגמאות של הקטינים - - -

לא נוכל לקיים עכשיו דיון. אם יש מושג אחר ועכשיו בדיוק העלית אותו ואנחנו כבר העברנו ביקורת 100 אלף פעמים על המושג הנדוש הזה שנקרא חוסר עניין לציבור. אם יש חוסר עניין לציבור בעבירות כאלה לא היינו יושבות פה ולא היינו מדברות על הנושא- - -

וגם שי ניצן לא היה אומר מה שאמר.

וגם שי ניצן לא היה אומר מה שאמר. אז בואו תנטשו כבר את המושג הזה ואל תשתמשו בו עוד. אין דבר כזה חוסר עניין לציבור. הכנסת סתם בא לה לחוקק חוק?

אני אחדד, כפי שנאמר פה על ידי משרד המשפטים, המינוח המלא זה אין הצדקה להעמיד לדין - - -

אז אין הצדקה להעמיד לדין.

וכפי שהוא הסביר בהרחבה. חשוב לציין אם מדברים על אכיפה זה שכיום נמצא בשלבי הקמה מערך המאו"ר במשטרה. מערך המאו"ר זה מניעת אלימות ופשיעת רשת. המערך הזה - - -

את שוב לא המשכת לתת לי את הסטטיסטיקה של התלונות. אמרת לי 68 נגנזו וכמה - - -

כ-40 תיקים נמצאים בשלבי חקירה.

זה מ-2016.

כן.

כלומר, מ-2016 לא הועבר כלום לפרקליטות ככה אני מבינה.

לא, כל התיקים עברו לפרקליטות. 40 נמצאים עדיין בשלבי חקירה, עדיין נחקרים. כל השאר הועברו. לגבי 68 ניתנה החלטה על ידי הפרקליטות לגנוז מאחת מהעילות ש- - -

כמה מתוכם הם לקטינים וכמה לבגירים?

אני לא יודעת לומר.

יש לכם החלטה ב-2016 זה ה-30 מתוכם שהוגשו, לא זה היה מ-2015. ב-2016 יש חלק מהתיקים שיש החלטה להגיש כתבי אישום?

לי אין נתונים לומר.

אוקיי. אז אנחנו נרצה לקבל את הנתונים ולשלוח לנו האם מתוך כל התלונות את החלוקה בדיוק כפי שנאמרה עכשיו אבל בנוסף לכך נרצה לדעת אם יש החלטה על העברת איזשהו, הגשת כתבי אישום בחלק מהתיקים שהועברו אליכם ב-2016.

את רוצה לדעת מה היו ההמלצות של המשטרה בתיקים?

כן. גם כן. נרצה לבדוק אם קיים פער בין המלצת המשטרה לבין החלטת הפרקליטות. חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה גברתי יושבת הראש. אני מתנצלת שאני צריכה לצאת, אבל אני פה כבר הרבה זמן. אני חייבת לומר שלושה דברים. אחד, משהו לכם למשטרה והפרקליטות. כל הדיון הזה זה בסוף על יישום של חוק. אני אומרת לכם, אני יושבת בוועדה הזאת, אני חברה בה כבר כמעט שנתיים. תבואו עם הנתונים. את לא צריכה להתחיל להסתובב פה עם הדפים. תבואי עם הנתונים תגידי כמה תיקים, כמה נסגרו, כמה פרקליטות, כמה משטרה. זה המטרה. כשבאים לבדוק, גם ברווחה אנחנו עושים את זה, איך חוק יושם בשטח, תבואו ותגידו, יכול להיות שלא נאהב את זה וכמו שאתם רואים אנחנו לא אוהבים את מה שאתם אומרים. אבל לפחות גם הנתונים, כי אני יודע, זה נמצא בחקירה, זה זה, לא אני רוצה להגיד לך שלא קיבלנו כמו שצריך ואני מקווה שתעשו את זה לפחות בכתב.

דבר שני שאני רוצה לומר, אחרי שמקבלים את הנתונים שכבר הבאתם, המצב הוא גרוע בעיני. זאת אומרת, תכלס אני אגיד לך אם מישהי שמפיצים עליה סרטון כזה, כנראה, שאני לא יודעת, אולי היא צריכה להיות שרון פרי, אני לא יודעת, אבל באמת אני אומרת, אני לא רואה שהמדינה באה ואומרת, זה בנפשנו, אנחנו באים עכשיו לטפל בעניין. התגובות כאן, אפילו שאלתי על עונש, עונש אחד שמישהו קיבל חוץ מההוא של שרון פרי שהבנתי שתפסו אותו ועשו מבצע אנטבה עליו, כל השאר - - -

לא אני חייבת להגיד שפרסומים מסוג אחר עם מסרים פוליטיים אכן יש מבצעים ומייד עוצרים. היה איזה פעיל שפרסם שני משפטים, המעצר שלו התבצע לאחר שעות והספיקו לתרגם כבר.

אין לי ספק שאת יודעת על מה את מדברת. אני לא נכנסת - - -

אני תמיד יודעת על מה אני מדברת.

אני יודעת את זה. אבל באמת כמה כלים יש לאותו, עזבי את הילדה, את האבא והאמא שהפיצו על הילד שלהם את הסרטון הזה, אני לא יודעת. אני באמת באמת אומרת לך. באתם לפה, אחרי כמה זמן עבר מהחוק, שנה?

שנתיים וחצי.

שלוש בדיוק.

נתפשר על שנתיים. אני לא יודעת, אני חושבת שאם הייתי בסיטואציה כזאת כנראה שעדיף לי לטפל בעניין הזה בתוך בית ספר, עם הילדים ולטפל - - - אני לא יודעת, אני אגיד לכם את האמת - - -

זה מה שאמרתי קודם- - - בני הנוער בכלל לא מודעים בכך שמדובר בעבירה פלילית שהם מבצעים עבירה.

אז אני אין לי עדיין ילדים בגיל זה, אבל אני אומרת לך, אם היה לי הייתי פותרת את זה בתוך בית הספר או הייתי מטפלת בזה מול המשפחה. כי בעיניי מה שהצגתם כאן היום, אחרי שנתיים וחצי, אני חשבתי שנה בכלל - - -

שלוש.

שלוש אורלי אומרת. לא ראיתי אפילו עונש אחד, אחד! עונש למישהו שמפיץ. ושוב אני שמה את המקרה של שרון פרי בצד כי זה יפה שהשר התגייס וכל הכבוד לו ובאמת, אבל זה היה צריך לרדת לשטח לכולם. ודבר אחרון אני רוצה לומר. באמת אני בטוחה שאתם עושים את העבודה שלכם, שלא תחשבו, אני לא מזלזלת בעבודה, אני אף פעם לא משתלחת בנציגים שבאים פה, זה לא הסגנון שלי. אני פשוט אומרת באמת כי אני בטוחה שאתה עושה את העבודה שלך ואתם עושים ואתם נלחמים בעניין. אבל לדעתי אתם חייבים, חייבים לקחת את הנושא הזה צעד אחד קדימה כי זו תופעה חדשה, אפשר לומר, של השנים האחרונות וזו תופעה שאנחנו לא נלחמים עליה, לפחות למען התושבים כמו שצריך. בעיקר, אגב, למען הנשים. כי נכון שיש את העניין של הגברים ואני גם מכירה את התופעה שכבר קראתי עליה קצת, אבל אין ספק שבסוף, ואנחנו מתעסקים בזה המון בוועדה, זה הנשים כקורבן ניצול וסחיטה של גברים בעניין הזה של הפצת סרטונים ברשתות החברתיים.

תודה חברת הכנסת.

אני רק רוצה להגיב רגע. כי הנושא של שרון פרי פשוט עלה פה כמה וכמה פעמים. אני רוצה להגיב כי יש פה איזשהי טעות בסיסית. הנושא של שרון פרי הוא הנושא שאני התייחסתי אליו של גניבת תוכן. במקרה שלה, נגנב פלאפון. חשוב להבין שגם במקרה של שרון פרי סביר להניח שלא הצלחנו להסיר את כל התכנים שמופצים ותכנים עדיין מופיעים - - -

זה לא משנה מה הצלחתם להשיג, זה הנכונות, זה המגמה, זה מציאת האדם ובכלל עצם העובדה שהתייחסתם לזה שכל כך הרבה אנשים לא מתייחסים - - -

שנייה, אני לא חושבת שההסברים שאת נותנת, עם כל הכבוד, זה לא, ותני לי להשלים, זה לא מתייחס לסיבות שאנחנו מעלות את הנקודה הזו. אנחנו העלינו את הנקודה הזו שוב ושוב כי זו דוגמה איך כן אפשר לטפל וכנראה יש את הכלים לטפל, אבל אנחנו התייחסנו לעובדה שלא בכל מקרה רואים אותה כוננות ואותה התגייסות ואותה מהירות בלטפל וכנראה הזהות של האדם שמגיש את האדם שמגיש את התלונה אכן עשתה את כל ההבדל. זה מה שאמרנו ואני לא חושבת שכדאי עכשיו להתחיל להסביר למה ואיך וזה. כי זו לא הייתה החלטה שלך אז למה את רוצה עכשיו להסביר.

אני רק רוצה להשלים שמקרים דומים פשוט לא מפורסמים , היה לנו עכשיו - - -

לא, לא, לא, בואי, בואי - - - אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת. דיברתי בהתחלה על סרטון שמופץ על אישה שאתם חוקרים את המוות שלה. הסרתם כבר את המידע, פעלתם מיוזמתכם להסיר את המידע?

אתמול כל המדינה התעוררה לזה- - -

אני רוצה להגיד לכם- - - אני מבקשת, אתם יודעים ואני יודעת שהסרטון הזה כבר כמה ימים מסתובב. התקשורת העלתה את זה רק אתמול. אתם יודעים את זה ואני ידעתי את זה ואתם לא יזמתם להסיר אותו אז בואו, בואו נפסיק את זה. שנייה גברתי, אני לא רוצה להמשיך את הכיוון הזה כי אני חושבת שדווקא במקרה שרצית להגיב עליו התגובה לא אמורה להגיע ממך ולא בדרג שלך. מי שעשה את ההתגייסות הוא זה שצריך להסביר את זה ואני מתכוונת לשר. עורכת דין כרמית פולק כהן, יועצת משפטית, הוועדה לשלום הילד. אני מבקשת מאוד קצר כי רוצים להמשיך את הדיון השני גם כן.

מאוד קצר. אני רק אגיד שאני מתחברת לדברים שנאמרו פה על ידי חבריי שיש צורך וחשיבות להסברה, במיוחד בהקשר של קטינים. דיברו פה הרבה על קטינים, חברתי אורלי לוי, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד לשעבר, יודעת כמה אנחנו נזהרים מתיוג וכניסה של קטינים להליך הפלילי. ואני אגיד גם שבמהלך הדיונים של חקיקת החוק הזה, כל חבריי פה זוכרים, כמה השיח עם יפעת קריב היה מאוד מגן בהקשר של קטינים. לקטינים אין חסינות בפני החוק וזה הדבר האחרון שאני אומרת. אני רק אומרת שברור שהשיקולים בהקשר הזה צריכים להיות שיקולים מורכבים יותר, שיקולים שיש להם נטייה לשיקום. אני כן אגיד שאני חושבת שהבשורה הגדולה מהנחיית הפרקליט של שי ניצן היא בדיוק מה שחברת הכנסת מירב בן ארי דיברה עליו שבעצם מדברים שם על הסרת תכנים שבעיני זאת בשורה מאוד מאוד גדולה של הנחיית הפרקליט.

האפשרות שניתנת כאן לנפגעי עבירה לפנות לפרקליטות המדינה, למחלקת הסייבר ולבקש להסיר תכנים. בשביל נפגעי עבירה לפעמים זה עולם ומלואו הרבה יותר גדול מההפנייה של הפוגע לאפיק הפלילי. העובדה שיש להם אפשרות לפנות לגורם ספציפי שיוכל להסיר את התכנים בעיני זאת בשורה עצומה שהנחיית הפרקליט הזאת כאן נותנת לנו. אני מקווה שזה יופץ גם לציבור כדי שבאמת הציבור יוכל לדעת למי הוא יכול לגשת במקרים כאלה. זה בעיני בשורה מדהימה.

תודה רבה.

אפשר לדבר מלשכת עורכי הדין?

בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש. מלשכת עורכי הדין, הוועדה לקידום מעמד האישה. ממש בקצרה אני רוצה לומר, בטח דובר פה רבות על הנושא החמור, ההשלכות והנזקים המהדהדים לאורך שנים. אני רק רוצה לומר שלוש נקודות: אחד, מעבר לזה שיש פה את הנושא של המניעה שזה חינוך והסברה ואת הנושא של האכיפה הפלילית אני רוצה לבקש מכן כנשים, חברות הכנסת, אני רוצה להחזיר את הכוח. הרי אותן נשים תלויות במשטרה ובפרקליטות, ברשויות ובמוסדות, במדינה. תחזירו את הכוח לנשים. יש היום בחוק את האפשרות לתבוע תביעה אזרחית גם לנשים כנגד אותם פוגעים. ואגב, בואו לא נתייחס לפוגעים האלה כאל מקרה אחד. כל הפצה והפצה היא מקרה של הטרדה מינית שלדעתי זה כבר ברמה של תקיפה מינית מבחינת הנזקים ו- - -, ולכן אני אומרת תחזירו את הכוח לנשים, תנו להן יותר כסף לתבוע אפשרות לתבוע בחקיקה כי היום זה 120 אלף ₪ ללא הוכחת נזק. תנו להן את האפשרות ואת הכוח בידיים שלהן לתבוע את אותם מזיקים ומטרידים ופוגעים ואני אומרת כשיש פגיעה כספית אולי רק אז זה מרתיע. הרכוש, הכסף, הכלכלי הרבה יותר מרתיע מחיי אדם, מפגיעה בנפש האדם, בגוף האדם. לצערי הרב אני אומרת את זה. אז זה מה שאני אומרת, תחזירו את הכוח לנשים.

תודה. למרות שזה נשמע מאוד מעניין, אבל להגיד לנו תחזירו את הכוח לנשים כאילו אנחנו לקחנו את הכוח הזה מהן ואנחנו אלה שלא רוצות להחזיר להן את הכוח זה נשמע קצת לא מתקבל על הדעת. אבל מצד שני אני רוצה גם כן להזכיר לגברתי, שאפילו אם יהיה הכוח הזה, ואני כן הייתי רוצה לראות כל אישה יכולה כן לעמוד ולתבוע, לא כולן ירצו ללכת בתהליך הזה ולא כולן ירצו לעבור את החשיפה הזו וצריך לשכלל את מגוון הפתרונות כדי שכל אישה תבחר אכן בפתרון שהיא הייתה רוצה לקבל במקרה הספציפי. כי דובר גם כן על מי תרצה, אני שמעתי את חברת הכנסת שאמרה מי תרצה לצאת מהבית ומי תרצה, אני בטוחה שכולן ירצו לצאת רק שהבושה היא בדרך כלל גדולה. חלק מהעשייה שצריכה וזה יותר למערך המניעה ולמערך ההסברה שכמו שעשינו בנושא של תקיפה מינית שכולן הבינו וכולם הבינו, אני מקווה, בסוף שזה לא אשמתה והיא לא צריכה להתבייש בזה שהיא הותקפה, אלא מי שתקף צריך להיות בוש ונכלם ולא לצאת מהכלא, לא מהבית, מהכלא. אז אני חושבת שגם זה חלק מהדברים שאנחנו צריכים להפעיל במערך ההסברה שזה לא אשמתך אפילו אם עשית את זה מרצון.

את צודקת עאידה, ההשוואה גם היא נכונה. אבל צריך לזכור, כשאנחנו מדברים על תקיפה פיזית מינית שהיא דבר שהוא כמעט לא ניתן להחלים ולהתאושש ממנו, עדיין זה קרה בדלת אמות ואת יודעת מה חווית. כשמדובר על תמונות עם סרטונים פוגעניים או תמונות עם תוכן מיני פוגעני ההתערטלות הפיזית והנפשית היא כולי עלמא, זה לא רק הפגיעה האישית, זה גם החשיפה ברמה הזאת וזה דבר שאי אפשר לקחת. ואני רוצה לומר לך שכשאני דיברתי קודם על צעירות, על נשים ועל נערות שלא רצו לצאת מהבית אני מדברת על מקרים אמיתיים ממש שנפגשתי איתן, שישבתי מולן, על בנות שלא רצו לצאת מהמיטה ופשוט לא רצו לחיות יותר. וכשמבינים את הדבר הזה וכשאתם גם בפרקליטות וגם במשטרה, אני לא מטילה עליכם אשמה, אני רק אומרת, תבינו איזה כוח יש לכם ביחד לבוא ולשנות שיח, לבוא ולשנות דרך.

תודה. אני רק רוצה לשים את הדברים במתכונת עכשיו. אנחנו באולם הזה עד 11 ונצטרך לצאת כי יש עוד דיון ויש לנו עוד מצגת ויש לנו המשך דיון. אז חברת הכנסת אורלי, רצית להגיד משהו, מאוד מהר, אני מבקשת, שני משפטים.

אני מאוד אשתדל.

לא, לא, לא, אנחנו, אחרת אני אצטרך לדחות את זה.

אני פונה למשרד המשפטים ואומרת דבר נורא פשוט. הייתה פה גם מהמועצה לשלום הילד ואמרה את הדברים. כאשר אתם שמים את הנושא של הקטינים הפוגעים במעמד מסוים, אני מסכימה, אי אפשר לאותם נערים פוגעים או ילדים פוגעים כשהיכולת שלהם לתפוס את התמונה המלאה או אי הידיעה בחלק מהמקרים לא כדומה לאדם בוגר שעושה את זה לחלוטין, והחוק גם יודע להבדיל. אבל באותה מידה, אתם צריכים להבין שכשמדובר בנערות ובילדות ובקטינים נפגעים הנזק הוא פי אלף גבוה יותר מאשר בנאדם בוגר שיש לו כלים גם להתמודד עם הדברים. ולכן היחס צריך להיות מסוים. אני רוצה לדעת מה המשטרה עשתה מרגע יציאת החוק ועד היום בהכוונה של אותם שוטרים שאמורים היום לקבל את התלונות. איך לפעול מולם, איך לפעול מול הנפגעים, מה הכלים שיש להם והאם הם עשו סדנאות. כי הרגישות שאתה עומד מול ילד שעכשיו התמונה שלו מופצת אצל כל החברים שלו היא רגישות שצריכה להיות מלווה בכלים, בארגז כלים, מה הוא אותו ארגז הכלים.

ואני באמת באמת, עוד דבר אחד קטן, אם באמת הייתם אומרים שהסיפור של אותה שדרנית, אני לא אחזור על השם, שהתפרסם כל כך במהרה וראינו את כל המשטרה מתגייסת, מהר מאוד תופסים את האשם. אם הייתם אומרים לנו שזה בשביל להעלות את המודעות של החוק אולי ואת התקיפה אולי עוד איכשהו היינו קונים את זה. אבל לא ייתכן שהמשטרה עושה באיזשהו סיפור איפה ואיפה ויש VIP לטיפולים מסויימים ויש את כל השאר. זה נראה לא טוב. זה מוציא את דיבתכם רעה וזה גורם לחוסר אמונה של הציבור ושל אותם הורים שנמצאים חסרי אונים כשהילדים שלהם מתפרקים בבית. אני אפסיק בזה, אבל כן הייתי רוצה לדעת מה עשיתם עם אותם דברים.

טוב, אנחנו נשמע יותר מאוחר איך באמת המשטרה מנחה את האנשים שלה וארגז הכלים שהיא נותנת. התחילו לספר על המערך החדש או היחידה החדשה, אבל אחר כך. אני רוצה - - -

תשאלי אותם אם יש שיתוף במידע בינם לבין עצמם בתוך הסייבר ובתוך הגופים השונים - - - דבר אחד והם יגלו משהו אחר.

אני רוצה בגלל שאנחנו כבר בדוחק זמן אני רוצה שתציגו את המצגת ואני חייבת להגיד, עורכת דין אוסנת, הקליניקה המשפטית, מרכז רקמן, ביקשתי שחלק מהמצגת תעברו עליו מהר. אני יודעת שאנחנו דווקא מדברים על תכנים מאוד קשים שמופצים ואני יודעת שאנשים בוגרים פה ויכולים, אבל בכל זאת יש חלק שהייתי רוצה שאתם לא תתעכבו עליו יותר מדיי.

המצגת מתייחסת באמת לתיק אחד שבו אנחנו מייצגים אישה שיושבת לצידי והיא קורבן לאלימות ברשת על ידי הגרוש שלה. אחרי שבע שנים שבהן היא הייתה אישה מוכה ויצאה למקלט לנשים מוכות עם שני ילדים היא קיבלה את הגט שלה. ההליכים המשפטיים ממשיכים, אבל אז התחילה בעצם זירה חדשה, וזו הזירה ברשת שבה בעצם היא חשופה ברמה של יום יום, שעה שעה, בכל הרשת. אם זה באתרים מסויימים, אם זה ביוטיוב. ברגע שמקישים בגוגל את השם שלה, אינספור קישורים של סרטונים פוגעניים ביותר. בעצם, האלימות הפיזית שהיא חוותה שבע שנים, הפכה, השתנתה לאלימות ברשת. יש לכם פה דוגמאות של פוסטים שהגרוש מעלה בפייסבוק ופה אתם צריכים גם להבין שכל פוסט כזה שהוא מעלה יוצר תגובות של כל החברים שלו שמצטרפים ובעצם מזינים שם אחד את השני והדברי נאצה והקללות והאיומים בעצם מתפשטים לכלל האנשים מסביב ולא רק אליו. יש פה אמירות מאוד מאוד קשות גם סביב כל הגורמים המקצועיים שמטפלים בתיק הזה ברמה של שמות. אני כעורכת הדין שלה, אם אתם מקישים את השם שלי בגוגל, יש פרסומים קשים מאוד עליי, על הבני משפחה שלי, הילדה שלי שנכנסה לעשות עבודה לבית ספר על מה שאמא שלה עושה בבית ספר נחשפה למילים קשות ביותר, לאיומים על חיי ועל חיי כל המשפחה שלי, לתמונות קשות ביותר. עליי באופן אישי כעורכת הדין, יש שם גם על חברת הכנסת עאידה, יש שם גם על גורמי רווחה, העובדות הסוציאליות שמטפלות בתיק, המנהל של המקלט שהיה. תקראו את זה בעצמכם. דוגמה לאתר שנקרא הורים ישראל שם מפורסמות באמת תמונות קשות ביותר, מילים קשות ביותר. אני רק רוצה לציין שזה שמפרסם הוא אדם חרדי. אתם מצליחים לקרוא את הדברים?

לא, זה קשה.

טוב שזה קשה. זה קשה אכן, תרתי משמע.

יש פה קללות באמת קשות, איומים. למשל יש פה תגובה של מישהי שהוא כותב עליה, הגרוש כותב, חיה רעה, פושעת בחסות ארגוני נשים, מקומה במוסד לחולי נפש, בת כלבה, אלימה מטונפת. זה בנוסף לכל הדברי תועבה שאני חוסכת מכם בפגיעה המינית באישה. אז עונה לו אחת החברות שלו: "איך לא פירקת לה את הצורה" וזה ממשיך לשיח אלים ביותר על מה צריך לעשות. אחת הנשים כותבת לו: "תביא אותה אליי, אני אראה לה מה אישה יכולה לעשות לאישה". ברמה כזאת קשה. יש פה פוסטים על הגורמים המעורבים. יש פה תמונה של מנכ"ל המקלט לנשים מוכות שהוא איש דתי, איש משפחה עם תיאורים מיניים שאני חוסכת את זה לכם. מי שרוצה אחרי זה מוזמן לבוא ולראות את זה.

את מייצגת את הנשים האלה? הכוונה כתלונות - - -

אתה לא היית בהקדמה. היא מייצגת את האישה שעושים לה.

שבעצם היא הקורבן לזה וגם אני כעורכת דין קורבן לזה. פה יש אמירות נגד העובדת הסוציאלית. תמונה שהשחרתי, אבל תמונה של העובדת הסוציאלית עם הבן שלה. מה שחשוב לי גם לציין שבגלל האלימות ברשת, בגלל החשיפה, בגלל הפחד ממה שיהיה מחר אז גם הרבה גורמים מקצועיים נמנעים מלהיכנס לזירה הזאת - - -

כן, אבל אסנת אני רוצה לשאול אותך. הוגשו תלונות בהשמצות האלה והפצה?

כן.

מה קרה איתן?

אני לא יודעת מה קרה איתן. אני לדעתי, לא קורה איתן כלום- - -

חוסר עניין לציבור?

לא זה- - -

לא, הם לפעמים סוגרים דברים בחוסר עניין לציבור שזה אחד הדברים - - -

אתם דיברתם על הנושא הזה אז אני רציתי לומר לנציגי המשטרה והפרקליטות שהתלונות הוגשו כבר לפני מספר חודשים. הם שוכבים איפשהו על איזשהו מדף או במשטרה או בפרקליטות והפרסומים ברשת ממשיכים לרוץ, זה בדיוק העניין. זה איזשהו כדור שלג. כל יום היא קמה בבוקר לפרסום חדש חמור יותר- - -

אותם אנשים?

אותו בנאדם.

זאת אומרת שאין הרתעה בכלל, אם היו מטפלים - - -

אתם מדברים על גניבת מידע. זה לא. זה בנאדם שבשמו ובתמונת פרופיל שלו מפרסם, אומר, אני מפרסם את זה, זה מה שאני רוצה- - -

היא הגישה תלונה במשטרה?

היא הגישה לא תלונה אחת, מספר תלונות.

ומה המשטרה עשתה?

כלום. זה בטיפול. בחודשים האלה שזה בטיפול, אני רוצה שתבינו, הבנאדם יושב, אני אמרתי צריך לעצור את זה תרתי משמע. גם את הפרסום עצמו וגם את הבנאדם צריך לעצור כי הוא ממשיך לעשות את זה כל יום, הפגיעה נמשכת.

תודה עורכת הדין אסנת. אני חושבת שגם המצגת מוכיחה שוב את הנושא שאנחנו מטפלות בו ואם זה לא אלימות אז אני לא יודעת מה זה אלימות. מצד שני יש לך איזשהו מידע או תגובה על מה שנאמר עכשיו?

אני לא יכולה להגיב על מקרה ספציפי, אני גם לא מכירה אותו, אבל חשוב לומר שפשוט עברנו כבר לתחום אחר של נושא השיימינג שאולי כדאי שידברו עליו - - -

אני לא חושבת שזה - - -

זה לא שיימינג, זה לשון הרע וזו פגיעה וזו אלימות וזה לא שיימינג.

אני לא חושבת שזה שיימינג - - -

תסתכלי את התמונה בצד ימין שלך. זאת תקיפה, זה תקיפה - - -

אוקיי, אני רוצה להגיד לכם משהו שנמנעתי עד עכשיו מלהעלות אותו, אבל אנחנו יודעות טוב מאוד וחלק מהח"כיות אולי - - - סליחה, לא, אני באמצע הדברים. אני רוצה להגיד משהו. הח"כיות כל הזמן מקבלות איומים ועושים להן שיימינג ואם זה היה סביב חוק זה או אחר, או פעילות כזו או אחרת. אני בעצמי רק כשזה הגיע, כל הזמן שזה היה שיימינג והיה זה דילגתי, אבל כשזה הגיע לאיומים שזעזעו את כל גופי ניגשתי והגשתי תלונה, ואני אומרת לכם, לפני יומיים שאלתי מה קרה עם התלונה שלי, אמרו לי, את יודעת כמה תלונות כאלה אנחנו מקבלים כל יום? אז בואו גם נשים את הדברים במקומם. אני לא יודעת אם זה חריג, אני יודעת שהרבה נשים סובלות מזה ואני יודעת שטיפול צריך להיות בצורה אחרת. אם מישהו עובר עבירה בשמו, עם התמונה שלו ולא אכפת לו לחזור על העבירה הזו פעם ועוד פעם ועוד פעם, ועד עכשיו הוא ממשיך לעשות את זה באין מפריע זה אומר דרשני.

חשוב לציין שאנחנו מטפלים בתיקים של גירושין, זה לא המקרה היחיד. זה כבר לפני כמה שנים היו לנו נשים ש- - - האינטרנט הופך להיות פשוט הזירה המשפטית המקבילה לבית המשפט. באמצעות הרשת הוא מצליח להפעיל עליה לחץ, להתיש אותה, למוטט אותה נפשית. היא יודעת שמחר בבוקר יהיה עוד פרסום אז כדאי לה להכנע כי אחרת- - -

אני מאוד מצטערת שאני קוטעת אתכן, אני הזהרתי מלפני רבע שעה. אנחנו חייבים לפנות את האולם בשעה 11:00. יש עוד דיון שמתקיים פה. יש לנו בעיות טכניות, חשבתי לעבור לישיבה. אנחנו בודקים כי אנחנו צריכים פרוטוקול אז רק כמה מילים ואני אצטרך או לסכם או שנעבור לחדר השני.

אני יכולה להגיד שבאמת בזמן הקצר הזה - - - בתור אישה שחוותה אלימות במשך שבע שנים ואלימות קשה, אלימות פיזית קשה, אני יכולה להגיד לכם שזה בהחלט הרבה יותר כואב מאגרוף והרבה יותר כואב מבעיטה. יש איזשהי אפשרות ברגע שמקבלים מכות בתוך הבית להסתיר, להחביא, לא לשתף. ברגע שפוסט עולה לאוויר והכל חשוף אין שום דרך להסתיר את זה. החיים שלי, צנעת הפרט שלי הופכת להיות נחלת הכלל. והיום אחרי ששהיתי במקלט לנשים מוכות, אחרי שהתגרשתי, אחרי שעברתי איזשהו סוג של תהליך, אני יכולה להגיד לכם שלא הצלחתי לצאת ממעגל האלימות. אני סובלת יום יום מאלימות לא פחות קשה, אלימות מטלטלת שפוגעת בכל המישורים ובהחלט חושבת שהרגשת החוסר אונים היא הכי קשה.

אני חייבת להגיד, ב', שחוסר אונים קשה להגיד עלייך. אני מכירה ואנחנו ליווינו אותך דרך דיי ארוכה. אני יודעת שיש לך כוחות ואת תמשיכים לעמוד על הרגליים, אבל אני יכולה להרגיש את הכאב שאת מעבירה ואני חושבת שאת מדברת בשם של הרבה נשים. ואנחנו נפעל גם לדעת מה קורה עם התלונה על הפרסומים האלה בדיוק כמו שפעלנו בנושא הקודם.

תודה רבה.

תודה.

אנחנו גם צריכים לזכור שיש פה ילדים קטנים והפגיעה היא לא רק בנשים. חוסר אונים הוא נכון. בסיטואציות האלו זה חוסר אונים אמיתי של ההורה ושל הילדים, והילדים יש להם חברים ובגילאים האלה יכולים להיות גם אכזריים וזה מופץ הלאה. אני לא יודעת איך הבנאדם הזה נשאר חופשי במיוחד אחרי שזה מתועד ומופץ וממשיך. ואיך הדברים האלה זה אזלת יד לא רק של הממשלה ושל המשטרה, זה אזלת יד שלנו. אולי צריך לחוקק, אני לא יודעת. היום, בנאדם עושה עבירת תנועה יכול להיכנס לבפנים. בנאדם דפק חיים לילדים שלו והוא חופשי להמשיך ולהתעלל במי שצריך לעשות - - -

את צריכה לדעת גם את הרקע של הסיפור ואפילו גם יותר חמור שאני עדיין לא מבינה איך הבנאדם הזה עדיין מסתובב חופשי אחרי כל מה שהוא עשה - - -

המשטרה צריכה לתת את הדעת על זה - - -

אנחנו נדרוש תשובות, אבל בינתיים, אני מאוד מצטערת, יש לנו - - - אנחנו נרצה לדעת מה קורה עם התכניות סיוע וזה משרד החינוך. אני מבקשת, ממש קצר, כי אנחנו צריכות לפנות את החדר.

בוקר טוב, אנחנו גם מברכים על הדיון ואני אגיד ממש ממש בקצרה את הדברים העיקריים. אז קודם כל להגיד שמשרד החינוך פועל בנושא של גלישה בטוחה לאורך כל השנה, בתכנית שנתית ובשלוש פעימות במהלך השנה, בתחילת השנה, בשבוע הלאומי שזה השבוע הזה לגלישה בטוחה ולפני היציאה לחופשת הקיץ שאנחנו יודעים שזה תקופה שהם נמצאים יותר ברשתות - - -

הפעימה היא הרצאה לכל כיתה נכון?

אני אגיד מה הפעילויות שנעשות. אז קודם כל לאורך כל השנה אנחנו משלבים. יש לנו תכנית שנקראת חיים ברשת שבכל בתי הספר מועברות פעילויות לאורך כל השנה על ידי צוותי החינוך, המחנכים, המורים והיועצות החינוכיות. בנוסף, מה שקורה השבוע - - -

שנייה. התכנית הזו זה חלק מהתכניות המוצעות בכישורי חיים?

נכון. ובתכנית חיים ברשת יש צוות נוסף של חיים ברשת בתוך בית הספר שהוא כולל לא רק את שיעור כישורי חיים, הוא כולל את יועצת בית הספר, רכז התקשוב, רכזת חינוך חברתי ששם עושים פעילויות. אני אגיד מה שונה. בנוסף לשיעור כישורי חיים - - -

את אומרת את זה בכל כך בטחון. זה מה שקורה בכל בתי הספר במדינת ישראל?

אז תראי, חשוב להגיד - - -

והשאלה שלי היא לא ממש שאלה נאיבית. אני יודעת שזה לא קורה. ואני יודעת שמעמיסים את זה על כישורי חיים שיש בה 18 תכניות. ואני יודעת שזה רכז תקשוב ורכז זה ורכז זה ואני יודעת שברוב בתי הספר אין את התפקידים האלה. אז בואו נהייה גלויים. תגידו, אנחנו לא עושים מספיק, אנחנו צריכים משאבים כדי שנעשה יותר, תגידו את זה.

אז אני רוצה להגיד שקודם כל, כמו שאת יודעת, בתי הספר נמצאים על איזשהו רצף. לא כל בתי הספר פועלים באותו אופן. כישורי חיים היא תכנית שנראית קצת אחרת בבתי ספר, אבל יש לנו סקרים ונתונים. אני אגיד ספציפית על גלישה בטוחה שהעובדה שאנחנו מקיימים בנוסף לשיעורים בשעות החינוך שלוש פעימות מאפשרת לנו לייצר שיח ספציפי בנושא של גלישה בטוחה. מה שקורה, במהלך השבוע ולפני ואחריו זה שיש הרצאות מקוונות לבתי הספר כך שלא רק הצוותים החינוכיים מעבירים. יש לנו מספרים של מאות בתי ספר שמפעילים היום נכנסים לשיעורים מקוונים, רואים הרצאות חיצוניות, גם של אנשים מתוך משרד החינוך וגם אנשים חיצוניים כמו שאמרו, משרד המשפטים, שוטרים. במהלך השבוע הזה נמצאים הרבה מאוד גורמים חיצוניים - - -

אוקיי. אני אבקש ממך לעצור לדקה כי אני באמת רוצה שנתמקד ונשמע אותך טוב מאוד ואת שאר האנשים. אנחנו עוברים עכשיו לחדר של הוועדה. אני מבקשת - - -

אנחנו בוועדת החינוך גם.

אוקיי, את תוכלי כי אנחנו צריכות לפנות את החדר הזה. אני מציעה שתגיעי ל-5 דקות ממילא עד שיפתחו ואז נמשיך שם וניתן לוועדת החינוך להתקיים. אני מבקשת מכולם שנעבור ביחד.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:52 ונתחדשה בשעה 11:07.)

אוקיי אז ניתן קודם לגלית ממרכז רקמן. בבקשה, ד"ר גלית.

המקרה של הלקוחה שהצגנו הוא מקרה אחד. לקוחות באות, לקוחות הולכות. עורכות הדין נשארות עם השיימינג, עם הסיפורים הקשים מאוד עליהן. אני אומרת עורכות הדין, אני מתכוונת גם אליי בתור מנכ"לית המרכז. אני מדברת גם על פרופסור רות הלפרין קדרי ראש המרכז. אני מדברת על כמעט כל מי שנמצא בשדה הזה לא יוצא נקי. חברות כנסת, שופטות, עורכות דין, ארגונים חברתיים. אנחנו נמצאות עכשיו בעיצומן של סערות מאוד גדולות סביב נושאים שדנו בהם לא פעם אחת פה בעבר.

חזקת הגיל הרך ומזונות. בכל פעם שאנחנו רק מתקרבות לנושאים האלו אנחנו חוטפות איומים מאוד מאוד קשים, תיאורים מאוד קשים, כינויים מאוד קשים ברמה שאני לא רואה דרך לנקות את השמות שלנו. אנחנו עובדות בעצמנו, בגלל שאנחנו בתוך הפקולטה למשפטים, אנחנו עובדות בעצמנו על הניקיון של הדפים האלו. יש לנו עובדת שכל התפקיד שלה זה כל הזמן לפנות לכל הגופים, לגוגל ופייסבוק, כל מי שאפשר לפנות כדי להוריד את הפרסומים ולפעמים אנחנו מצליחות. רק מה קורה? ביום למחרת זה עולה שוב. מה שאת תיארת קודם זה קורה לא רק בתיקים הספציפים האלו, זה קורה כל הזמן. אנחנו בקשר עם משרד המשפטים, קיבלנו את כל ההנחיות הנכונות. אין דרך להילחם בזה אם לא פעם אחת יעצרו את האנשים האלו, יגרמו להם לנזקים מאוד קשים מבחינת שמם הטוב, מבחינת כל דרך שהיא. דיברנו קודם על תביעה אזרחית. תביעות אזרחיות יש לי פה דוגמאות לתביעות אזרחיות רבות. הסכומים שניתנים להן הם 15, 20 אלף ₪. אנחנו יודעות, עאידה, כמה קשה לאישה להגיע לסיוע משפטי. בשביל לקבל פסק דין כזה את צריכה להעסיק עורך דין ולשלם לו הרבה מאוד כסף. מי העורך דין ש- - - יש מרכז רקמן שמטפל בנשים בתביעות דיבה אזרחיות? אין דבר כזה.

היא צריכה להשיג כסף מעצמה וללכת למצוא עורך דין שיעשה את זה. כל הסיטואציה הזאת גורמת לכך שעובדות סוציאליות, כל מי שנמצא בשדה הזה מרגיש מאויים. והאיומים האלה גורמים להם לא להיכנס לשדה ובמילה אחת, לוותר. וכשאנחנו מדברים על לוותר אנחנו מבינות שלוותר המשמעות של זה מחר בבוקר פחות כסף לנשים אחרי שהן התגרשו, פחות ילדים במשמורתם. בקיצור, הסוגייה היא סבוכה, מעבר לסיפור הלכאורה קטן, ממוקד באינטרנט. הוא לא ממוקד באינטרנט, הוא משפיע על החיים של כולנו וזה מה שחשוב לשים לב. עד שלא יטפלו בתופעה הזאת בצורה הכי הכי אגרסיבית שאפשר, בדיוק כמו שאת אמרת.

תודה. אני חושבת שהמימד שהבאת אותו הוא מימד חשוב והוא מתקשר למה שאמרתי בהתחלה. פעם היו לנו שתי ספירות שדיברנו עליהן, הציבורי והפרטי. אני חושבת שבספירה האינטרנטית שני התחומים נכנסים ביחד וכמעט בגלל שזה וירטואלי לפעמים אנחנו חושבים שזה לא אמיתי, אבל זה כן אמיתי. אני רוצה לחזור למשרד החינוך. גברת עינב לוק, בבקשה גברתי.

מה שאני רוצה לחזור ולהגיד שהתכנית של משרד החינוך היא תכנית מצד אחד ארוכת טווח לאורך כל השנה, אבל יש בה גם שלוש פעימות ייחודיות שנעשות רק בנושא של גלישה בטוחה. ואני חושבת שהדבר הזה שאנחנו מפנים שלוש פעמים בשנה זמן ממוקד רק לנושא הזה שהוא לא תלוי שיעור והוא לא תלוי בית ספר, אלא הוא נותן מענים רחבים הוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו עושים את זה בתחילת השנה כחלק מכתיבת התקנון הבית ספרי. גם אני רוצה להדגיש את הנושא של חוזר מנכ"ל שאני תיכף אדבר עליו. הנושא של השבוע שאנחנו מאפשרים מעבר לצוות החינוכי להעביר את הנושא הזה לגורמים חיצוניים להיכנס לתוך בית הספר, להעביר שיעורים ואני חושבת שאחד הדברים שהצלחנו לפרוץ את הדרך זה השיעורים המקוונים שממש ברגע זה בכל דקה אני מקבלת מידע כמה בתי ספר נכנסו, נרשמו לשיעורים מקוונים והדבר הזה מאפשר לנו חשיפה להרבה מאוד כיתות, מאות כיתות שנכנסות מדיי יום, מדיי שעה לשיעורים שמועברים על ידי אנשי מקצוע ואז אנחנו לא מסתמכים רק על הצוות החינוכי. בעברית, בערבית, בכל שלבי החינוך, לממלכתי דתי, לחרדי, ממש לכל אחד מהמגזרים יש פעילויות. פתחנו ענן חינוכי עם כל החומרים: סדנאות לתלמידים, סדנאות למורים, הרצאות מקוונות להורים. השבוע התקיימו שני שדרים שמופצים בפייסבוק של המשרד ומועברים לבתי הספר שיוכלו להקרין על ידי אנשים שמסבירים. אתמול היה שידור על ידי מנכ"לית משרד החינוך.

באיזה שפות?

המשדרים היו בעברית. כל החומרים, למעט המשדרים - - -

למה?

אני מסכימה איתך. גם זה צריך לעבור שינוי. כל החומרים - - -

לא, זה לא מספיק. אתם אחראים על החינוך של כלל אזרחי מדינת ישראל. ויש שתי שפות רשמיות במדינה הזו שהן עברית וערבית. והציפייה שלי שכשאשר אתם מוציאים איזשהו מידע אתם צריכים להוציא אותו מלכתחילה בשתי השפות ומותאם גם חברתית.

קודם כל אני רוצה להגיד שאת צודקת. ולמעט שני השידורים האלה כל החומרים וכל השיעורים המקוונים, עכשיו הסתיים הרגע שיעור מקוון על הפצת תמונות בחברה הערבית, כל השיעורים וכל החומרים - שמתי לעיונך שני עלונים לתלמידים ולמורים, קיימים בעברית ובערבית. כל החומרים קיימים ומותאמים לשתי השפות.

אני רוצה לדבר על חוזר מנכ"ל ולהגיד שעם יציאת החוק הסרטונים משרד החינוך פרסם את חוזר המנכ"ל החדש בנושא אקלים. ובעצם נקבע בו שיש בו משרד דרגות תגובה להתנהגות של פגיעה ברשת. יש את הרמה הראשונה שאנחנו מדברים על פגיעה חד פעמית בין ילדים שבה הטיפול הוא חינוכי, טיפולי בתוך בית הספר. הדבר השני היה פגיעה חמורה חוזרת ונשנית ששם קבענו שיש חובת התייעצות עם מפקח המחוז כדי לטפל באירוע ואני מקריאה את זה כדי להיות מדוייקת: "במקרים של פרסום תצלום, סרט או הקלטה של תלמיד שיש בהם עירום ו/או יחסי מין בין שנעשו בהסכמה ובין שלא בהסכמה בנסיבות שבהן פרסום עלול לבזות או להשפיל את התלמיד ולא ניתנה הסכמתו לפרסום תוגש תלונה למשטרה על ידי מנהל המוסד החינוכי על פי נוהל".

זאת אומרת, משרד החינוך קבע באופן חד משמעי שבמקרים האלה של עירום והפצת סרטונים שיש בהם יחסי מין על בית הספר להגיש תלונה במשטרה כדי באמת לגבות ולטפל בנושא באופן מוסדר ויש כאן לבתי הספר הנחיות. חשוב לי להגיד שהטמעה של החוזר הזה נעשתה בהיקפים רחבים. הייעוץ המשפטי ביחד עם שפ"י, עברנו בכל המחוזות, ניתנה הרצאה והסברה על החוק לכל המפקחים במחוזות, לכל המנהלים, ליועצים, לפסיכולוגים. כך שהחוזר הזה באמת עבר הסברה והטמעה וההסברה וההטמעה הזאת נעשית היום לתלמידים. כמו שאתם שמעתם, על ידי עורכי דין שנכנסים לבתי הספר, על ידי שוטרים ועל ידינו באמצעות שיעורים מקוונים לבתי הספר.

אני רציתי לשאול בעניין העורכי דין שנכנסים והשוטרים שנכנסים. הם קיבלו איזשהי הכשרה מיוחדת כדי להעביר את זה? כי אני יודעת על מקרים רבים שבהם, במיוחד שוטרים, נכנסו והילדים ממש ידעו לסובב אותם, את השוטרים, תוך כדי ההרצאה. הילדים ידעו יותר והשוטרים לא ממש ידעו להסביר ואני מדברת על דיווחים מהשטח. השאלה היא איזה סוג הכשרה עוברים השוטרים? כי יש, כפי שאמרתי, יש שני צדדים להעלאת המודעות והמניעה. יש גם את הצד המשפטי גרידא ולנסות למנוע מאנשים שיהיו עבריינים בסוג העבירה הזו ויש את הצד השני של איך לפעול עם הנערים ונערות שלא יפלו כקרבנות לתוך זה.

אז אני אתייחס לזה ואני אגיד שבעצם גם המצגות וההרצאות שנבנו גם עם המשטרה וגם עם משרד המשפטים נבנו בשיתוף של משרד החינוך ואיתם. לא נמצאת כאן ויקי למארי בדיון שהיא השותפה שלנו לעבודה עם השוטרים בנושא הזה. היא נותנת הכשרה, אנחנו שותפים לתהליכים האלה. כמובן שיש שונות בין מי שמגיע. חשוב לי להגיד שההסברה שמשרד החינוך לוקח על עצמו זה אני חושבת, לא זוכרת מי הזכיר את זה בדיון, זה כל ההיבט של למשל אנחנו פיתחנו שיעור שעוסק בתדמית דיגטלית: איך אני רוצה להראות ברשת, מה אני מעלה, מה אני לא מעלה. כל הסוגיות האלה נעשות על ידי צוותי החינוך, על ידי יועצות חינוכיות ולא על ידי גורמים חיצוניים. הגורמים החיצונים מאפשרים הסברה של החוק, אבל התהליכים החינוכיים, העמוקים שמדברים עם הילדים על מה קורה להם ברשתות החברתיות נעשים על ידינו. אני רק אגיד עוד מילה שהשבוע אנחנו צבענו את השבוע בנושא של פנייה לעזרה. הנושא של איתור וזיהוי ילדים בסיכון, פנייה לעזרה הוא הדבר שאנחנו משקיעים בו את מירב המאמצים השבוע. עבודה רבה ומסיבית עם המורים ועם ההורים על איתור וזיהוי ילדים בסיכון, לדבר עם הילדים על פנייה לעזרה, לדבר עם הילדים להיות שומרי סף כשהם רואים שילד אחר נפגע שזה דיווח ולא הלשנה. כל הסוגיות האלה, אלה הסדנאות החדשות שפרסמנו ונעשות, מהדיווח שאנחנו מקבלים עכשיו מהשטח, בבתי ספר רבים. אני מקווה שיהיו בבתי ספר רבים ביותר. אני מתנצלת, אנחנו עוברות לוועדת החינוך.

תודה. אני רק רוצה, לפני שאתן יוצאות, אני אגיד לכן רק דבר אחד. אני לפעמים כשאני שומעת את הדיווחים ממשרד החינוך, במיוחד בתכניות האלה, אני מרגישה שהאמירה שאמר ראש הממשלה בזמנו שיש מדינה בתוך מדינה כנראה אמיתית, אבל לצערי הרב לא במה שהוא התכוון, אלא שאני מרגישה שמערכת החינוך הערבית מאוד רחוקה ממה שמתואר לי פה, ואני מכירה את השטח. אני אפעל כדי לבדוק, ואני אומרת לכן עכשיו, בכמה בתי ספר שאני מכירה באוכלוסייה הערבית, לבדוק מה מחלחל ומה מטפטף אליהם מתוך התכניות האלה. ואני ארצה אחר כך לפנות אליכם עם הממצאים שאני הגעתי אליהן. לא רוצה להרחיב בעניין הזה כדי שלא אשמע שיפוטית מדיי, למרות שתאמינו לי, אני אומרת את זה מתוך הכרה במה שקורה. אבל הפעם אני אגיע ממש עם נתונים. אני חושבת שכדאי גם שאחד מהדברים שהייתי רוצה פעם אחת לשמוע, ואני אומרת את זה שוב ושוב ושוב, להגיד אוקיי, אנחנו עושים, זה מצויין, אבל להגיד גם כן מה היה אפשר לעשות אם היה לכם משאבים אחרים. כי על פניו, איך שזה נשמע, זה נשמע מאוד אידיאלי. זה לא האמת ואתם יודעים טוב מאוד ששלוש פעימות זה כלום, זה שלוש הרצאות, שאולי הקשיבו הילדים ואולי לא הקשיבו באותו רגע והדברים צריכים להיות יותר סיסטמטיים. תודה.

מהמשרד לביטחון פנים אני רוצה לתת לנאוה כהן אביגדור, בבקשה.

אני רק רוצה בקצרה להתייחס לכמה דברים, חלקם עלו פה. קודם כל מבחינת פעילויות מניעה והסברה בתחום הזה, אלימות נגד נשים, אלימות ברשת באוכלוסייה בכלל, גופי המניעה במשרד לביטחון פנים שזה אגף מצילה, עיר ללא אלימות, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול עובדים לאורך כל השנה במאות תכניות למניעת פשיעה ואלימות, כולל בתכנים שאנחנו מדברים עליהם בכל רחבי הארץ. אגף מצילה פועל ב-65 רשויות, עיר ללא אלימות בעוד 144 רשויות. זאת אומרת, אנחנו מכסים, כולל רשויות ערביות, כמובן, כמעט את כל הרשויות בארץ בפעילויות לאורך כל השנה. למשל, אגף מצילה אין מצב שהוא נמצא ברשות ולא נותן פעילות בנושא של אלימות ברשת. אנחנו מאוד מודעים לעניין הזה ודרך אגב, אני לא ממשטרת ישראל, אבל היא הזכירה את ויקי למארי, היא אחת מתוך קציני המניעה של משטרת ישראל. יש שבעה קצינים שהם פרוסים בכל הארץ והם נכנסים לבתי ספר והם עושים פעילויות של הדרכה והסברה. אמרת שאת נכנסת שבוע הבא - - -

יחידת הסייבר, עם כל הכבוד לילדים ולחוכמה, יחידת הסייבר כולה מתגייסת לטובת העניין, אני חושבת שהם מציבים רף לפחות - - -

כשאת אומרת יחידת הסייבר, על איזה כוח אדם אנחנו מדברים?

מדברים על בערך 50 ביחידה שלנו, אבל זה בכל הארץ ובכל המערכים. אני יכולה לדבר פשוט על היחידה שלי.

השבעה קצינים פועלים לאורך כל השנה. זה התפקיד שלהם.

אנחנו עושים את זה בנוסף לזה. אנחנו יחידת חקירות בנוסף. כחלק מהתפקיד שלנו מאחר ואנחנו מכירים בחשיבות של המניעה אנחנו עושים את זה - - -

כן, אבל זה לא אתם שמגיעים לכל בתי הספר. בדיוק נאמר לי שגם שוטרים מהתכנית של עיר ללא אלימות, שנכנסים ומדברים על מניעה בכל מיני כיוונים, כנראה כחלק מהדיווחים שקיבלתי זה היה על הרמה. אני אומרת לך, אני בעיני, תסלחו לי, אגיד אמירה, ואתם יודעים מה, אפילו אתם יכולים לא לסלוח לי. שוטרים בעיני, השוטרים, לא מוכשרים כדי לטפל בהעלאת מודעות ומניעה על אלימות נגד נשים. תגידו מה שתרצו. יש רק קבוצה מאוד ספציפית בתוך משטרת ישראל שאולי יורדת לכל עומק העניין. אבל שוטר ואפילו קצינים, בעיני, לא מוכשרים להעביר סדנאות כאלה, סליחה.

אני יכולה רגע להמשיך לעוד - - -

ומאוד חורה לי שמערכת חינוך דווקא מסתמכת על אנשים שבעיני לא מוכשרים להעביר את המסרים. המסרים הם לא רק מה שהחוק אומר. כשמדובר על אלימות נגד נשים, כשמדובר על תקיפה מינית, כשמדובר על שיימינג של נשים ושל נערות יש דברים שהם מעבר למה שאומר החוק. שכל מי שמעביר הכשרה ומדבר עם נוער בנושא הזה צריך לרדת לעומק הדברים מעבר למה שהחוק אומר.

אני יכולה להוסיף עוד נקודה לגבי מערך מאור?

בבקשה.

יש בזה גם התייחסות לדברים שהעלית כאן. קודם כל, בחומרי הסברה שאנחנו מפיצים יש גם חומרי הסברה, כמובן, בערבית. בפרוייקט שעשינו לא מזמן בשיתוף איגוד האינטרנט הייתה פה אורנה נציגה ומשרד החינוך, זה טיפים להתנהלות ולשיח מכבד בפייסבוק ובוואטסאפ, גלויות בעברית ובערבית ואנחנו כל הזמן עובדים עם חומרי הסברה גם בערבית, כמובן. לגבי מערך מאור, זה באמת משהו עם הפנים קדימה, כשיש על זה כבר חשיבה ועבודה שנתיים אחורה. מערך מאור, מערך למניעת אלימות ופשיעת רשת נגד ילדים ובני נוער זה מערך לאומי שעבר שתי החלטות ממשלה. החלטה אחרונה, בספטמבר האחרון, כאשר ניתן תקציב וניתנה תקינה מדבר על מערך ששותפים בו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. יהיה בו מטה אזרחי שיטפל במניעה והסברה ויתן את כל הכלים כדי להימנע ממצבים כאלה. מצד שני, תהייה יחידת אכיפה, יחידה אופרטיבית שתוקם במשטרת ישראל תחת אחריות משטרת ישראל, ראש אח"מ, הסייבר.

אנחנו מדברים על הכשרה, אנחנו מדברים על הדרכה, אנחנו מדברים על מערך מתנדבים. בימים אלה פורסמו תקנים במשטרת ישראל. התקנים האזרחיים בעבודה מתקדמת מול הנציבות. בדיון שר שהתקיים בשבוע שעבר, שר לביטחון הפנים ביקש לעשות כל מאמץ אפשרי, הנחה לעשות כל מאמץ אפשרי להקים את המוקד שיעמוד בלב המערך בשנת 2017. לב המערך יהיה מוקד שיעבוד 24/7. אנחנו אמורים לצאת עם קמפיין שכולם יכירו את המוקד הזה. ישבו שם מוקדנים שהם מומחים בהגנה על הילד, יידעו לקבל את הפניות בדיוק עם הרגישות שאת דיברת עליה, בשפות השונות. בקו השני באותו מוקד יהיו דסקים של משרד החינוך ומשרד הרווחה ומשרד הבריאות והפרקליטות שיידעו לטפל בפניות בשטח בזמן אמיתי. זאת אומרת, יש פה חשיבה על מתן מענה לאומי. ניתן תקציב, ניתנו תקנים, מתחילה עבודה בשטח להקים את הדבר הזה וזה צריך באמת לתת את המענה הדרוש לכל מי שמרגיש שהוא נפגע מאלימות ומבריונות ברשת. כמו שאמרתי, העבודה - - -

מוגבל לצעירים?

מערך מאור הוא למניעת פשיעה ואלימות נגד ילדים ובני נוער. כרגע עובדת ועדת ארבל, על פי החלטת הממשלה ברגע שוועדת ארבל שמטפלת באלימות ופשיעה גם נגד אזרחים בוגרים, עובדי ציבור, ברגע שיהיו לה מסקנות והחלטות זה יועבר לוועדת ההיגוי של מערך מאור שהיא ועדה שבראשה עומד מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ומנכ"לים מהמשרדים השותפים ותהיה התייחסות למסקנות הוועדה ולראות מה עושים עם זה, איך מיישמים, איך משתפים פעולה.

תודה רבה. נשארה לנו גברת אורנה הלינגר, נמצאת?

היא יצאה כרגע. אני יודעת שהיא גם בוועדת המדע.

אוקיי. אני חושבת שהדיון שקיימנו היום, למרות שלקחנו בחשבון שני דיונים, גם על אלימות נגד נשים באינטרנט וגם ההצעה שהייתה לסדר בנושא של אכיפת חוק הסרטונים, ראינו מהתחלה ששני הנושאים הם לא רחוקים, אלא להיפך הם משתלבים ביחד. ואכן, תוך כדי דיונים הבנו עד כמה באמת הקשר הוא הדוק בין שני הנושאים שעלו לדיון וזה הכל תחת המטריה של, נכון, אלימות נגד נשים, אבל גם אלימות נגד בני נוער וילדים במקרה הזה. אני יודעת שאנחנו נוגעים בנושא שהוא עדיין, במה שנקרא, בחיתוליו. כלומר, אנחנו עוד לא הגענו לחשיפה הגדולה ולאפשרויות הקיימות לשימוש שלילי באינטרנט כדי לפגוע באנשים וכדי לבצע עבירות. וככל שהנושא הזה יתפתח והכלים יתפתחו יש צורך באמת להיות מוכנים לטפל בתופעות השליליות והניצול של הכלים שהתפתחו כדי לפגוע, כדי לבצע עבירות. אני רוצה קודם כל לברך על הודעת פרקליט המדינה בעניין של אכיפת חוק הסרטונים וההנחיות היותר מדוייקות בנושא הזה. אני מאוד מקווה שזה יגרום לשינוי מהותי במדיניות האכיפה, גם של החוק עצמו, של חוק הסרטונים, אבל באופן כללי גם ותיכף אתייחס לזה בנושא של אלימות נגד נשים באינטרנט.

אנחנו נפנה שוב לפרקליטות ולמשטרה ונבקש לדעת נתונים יותר מדוייקים על הטיפול בתלונות. איפה זה עומד, מה נסגר, מה לא נסגר, מה היו ההמלצות לפרקליטות ומה אכן הפרקליטות עשתה עם התיקים האלה בשלושת השנים האחרונות ואנחנו נלמד את המידע הזה. במקרה של העדות האינדיבידואלית שעלתה פה, של ב', אני גם אפנה למשטרה וארצה לדעת למה עד עכשיו לא טופלה התלונה בצורה הראויה. אני לא מבינה למה עד עכשיו לא נעשה כלום עם האדם שממשיך לתקוף וממשיך לא רק להכפיש ולבצע אלימות כלפי ב' עצמה, אלא גם כלפי העורכות דין וכלפי מרכז רקמן ועכשיו אני מבינה שגם כלפיי, כנראה. אוקיי. טוב לפעמים לא לדעת הכל.

אני אפנה גם למשרד החינוך ואבקש שהמידע החדש שפורסם בפייסבוק גם לא יתורגם, אני לא רוצה שהוא יתורגם. אני רוצה שיפיקו את אותן הרצאות בערבית וזה יהיה מותאם לא רק מבחינת השפה, אלא מבחינת המסרים והקונטקסט החברתי שמובא.

אני מברכת על ההתכוננות של המדינה בנושא של מערך מאור. זה מאוד חשוב לבנות מערך כזה שיתייחס באופן המקצועי הטוב ביותר לנושא, אבל חבל שלא התחיל מהתחלה, באופן כוללני, שיתייחס גם לבוגרים ולא רק לילדים. נכון שהפגיעות של הילדים ושל הנוער היא יותר גבוהה ואנחנו היינו רוצים שהם לא יעברו טראומות כאלה במיוחד כשאין להם את הכלים והחוסן הנפשי לטפל והם, חסרי ישע, לא יכולים לטפל בעצמם בפגיעה שקורית להם, אבל גם בוגרים ראינו איך זה משפיע על החיים שלהם ובמיוחד נשים. היה מן הראוי ממש מההתחלה לבנות את זה בצורה כזו. אבל מה לעשות, שיטת הסלמי עובדת במדינה הזו יותר מדיי. כל פעם מוסיפים ואז מרכיבים טלאי על טלאי. אני מאוד מקווה שזה לא יהיה טלאי על טלאי, אלא ממש לעשות את זה מההתחלה, לייסד אותו בצורה כזו שיתן מענה לכולם.

שוב, אני חושבת שאנחנו נגענו בנושא שעדיין מנסים לבנות את הכלים להתמודד איתו. זה לא פוטר אותנו מאחריות. גם כדרג מקצועי בשטח שאמור לבצע ולאכוף את החוקים, אבל גם כבית מחוקקים בלהסתכל ולבקר ולהגיד לממשלה על זרועותיה, לאנשים בשטח, פה אתם עשיתם עבודה טובה ופה אתם לא. לבקר את העבודה ולכוון לכיוון מסויים. אני הייתי רוצה לראות שמשטרת ישראל, משרד החינוך, הפרקליטות, משרד המשפטים וכל הגורמים שמים את זה בסדר עדיפות גבוהה. כמו שאנחנו מדברים על אלימות באופן כללי שהיא אלימות פיזית או מינית וכולי שהיא צריכה להיות על סדר העדיפות הגבוה של כלל המשרדים זה סוג אחר של אלימות וצריך להתייחס אליו בדיוק כמו שמתייחסים - - - לא, לא בדיוק כמו שמתייחסים כי אני עדיין לא כל כך מרוצה מאיך שמתייחסים לכלל נושאי האלימות נגד נשים. צריך להתייחס אליו במלוא הרצינות ובמשקל הראוי לו אחרת אנחנו נהייה בבעיה. תודה לכולם. אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:34.