הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 154

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, ט' באדר התשע"ז (07 במרץ 2017), שעה 11:00

יום האישה הבינלאומי

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

עליזה לביא

עבדאללה אבו מערוף

יוסף ג'בארין

דב חנין

אחמד טיבי

קסניה סבטלובה

אוסאמה סעדי

איימן עודה

טלי פלוסקוב

נורית קורן

יושב-ראש הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

סמדר גלעד - מדריכה ארצית ביחידה לשוויון בין המינים, משרד החינוך

חי אלטרז - מדריך מחוזי מנח"י, משרד החינוך

אושרה לרר שייב - ממונה לשוויון בין המינים בחינוך, משרד החינוך

נורית רון רונקין - מנהלת אגף אומנויות, מפמ"ר מחול, משרד החינוך

שולמית בן נון - סגנית מנהלת אגף א' חינוך יסודי, משרד החינוך

בצלאל קופרווסר - מפמ"ר מוסיקה, משרד החינוך

תמר שוורצברד - דיפלומטיה דיגיטלית, משרד החוץ

ליביה לינק רביב - אגף לארגונים בינלאומיים, משרד החוץ

דין לובה בינס - משרד החוץ

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות בחטיבת המחקר והידע של הכנסת

איבתהאג' מג'לי זובידאת - יועצת לקידום מעמד האישה בעיריית נצרת

אורלי בן אהרון - יועצת רה"ע לקידום מעמד האישה, עיריית ירושלים

באטריז רוזן כץ - מנהלת אופק נשי ויועצת ראש העיר חיפה לקיד, עיריית חיפה

מלי פולישוק בלוך - חברת כנסת לשעבר, איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות

אושרת חודפי - יועצת לקידום האישה, בית דגן

תמר שוורץ - מנכ"לית עמותת רוח נשית

תמר דהאן - מנהלת תכניות בעמותת רוח נשית

אלחאן חילו - מוזיקאית, מורה לחינוך מוזיקלי

עדית דיאמנט - חברת הנהלה, איגוד נבחרות הציבור בישראל

ענת סרגוסטי - עיתונאית, תא העיתונאיות, נשים עושות שלום

אורי גבע - קרן דפנה

חמוטל גורי - קרן דפנה

אפי וישנצק לוי - משרד החינוך

חנין מגידוב - מורה לספורט

מזל בנפורד - מועצת ארגוני הנשים

בעאס רים - מטפלת באומנויות ומורה בבית ספר אבו גוש

ג'בר סימאא - תלמידה, בית ספר אבו גוש

עותמאן לוגיין - תלמידה, בית ספר אבו גוש

מרים אבו גוש - תלמידה, שוויון מגדרי

עבד אלקאדר סברין - יועצת חינוכית, שוויון מגדרי

אורנה סדגת ארז - ראשת מינהל נשים, יועצת רב"ע לקידום מעמד האישה, עיריית הרצליה

תמר הלוי - מועצת נשים, רעננה

תרצה בן יצחק - ראש אולפנת "הללי" לאומנויות בגבעת וושינגטון

מרים צלקינד - עו"ד, שדולת נשים בישראל

חגית כפיר - אולפנת הללי

רגאב אברהים - בית ספר אלטור

נעים יוסף - בית ספר אלטור

סלים יוסף - בית ספר אלטור

בושרא יגאר יאקד - מורה ודוקטורנטית

היפא מסאליה - מנהלת בית ספר, דבוריה

עובוד אבו ליל - מורה, דבוריה

אמעבד אלכאדרחטוב - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

קאלוש אמל - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

נאדיה באשא - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

בשאראת פאתנה - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

סלאם סאלם - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

עאידה שחברי - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

ראותר יאסין - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

עואטיף חורי - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

אחלאם עואד - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

רומייל עווד יוסף - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

חורי ראוייה - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

חסן חנאן - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

גאבר גאדה - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

נוראט עיאד - קבוצת נשים עם יועצת ראש העיר

סוריה נוג'ידאת - יועצת לקידום מעמד האישה, המרכז לשלטון המקומי

ציפי דיק - משקיפה מראשון לציון

חנה לבנטל - הדסה ישראל, מקדמת בריאות ארצית

נעם אור - מפקדת מורות חיילות

גאיה אלון - מ"מ מורות חיילות

שלי בן צור - מפקדת מורות חיילות

קארן יוסף - מפקדת מורות חיילות

ליהי יקיר - מפקדת מורות חיילות

ענת גבלי - עמותת פנים חדשות וחברת המשמר המגדרי

שולה סולנז אגמי - יועצת לקידום מעמד האשה והשוויון המגדרי, מרכז השלטון המקומי

תרצה בן יצחק - מקימת אולפנת הללי לאמנות, כוריאוגרפית ורקדנית, מוזמנים נוספים

גלי עציון קוחול - מת"ל, הוועדה למעמד האשה

אורלי קירשנר - מנהלת קתדרה להורות משפחה ושוויון מגדרי, מרכז השלטון המקומי

שמחה טננבוים - חברת מועצת נשים, מועצת בית דגן

אושרת חודפי - יועצת למעמד האישה, מועצת בית דגן

אביבה חלבי - יועצת ראש העיר רחובות למעמד האשה, איגוד היועצות למעמד האשה

תמר הלוי - פעילה חברתית, איגוד נבחרות הציבור הרשויות המקומיות

רחל אלון - יועצת למעמד האישה פ"ת, מרכז השלטון המקומי

ד"ר אורנה מגר - מייסדת איגוד היועצות, איגוד היועצות למעמד האשה, עיריית מודיעין-מכבים-רעות

אורלי שפירא - מנהלת משרז מעמד האשה, רעיות ומועצות מקומיות

סביונה רוטלוי - ראשת צוות ממשל, נשים עושות שלום

ענת טהון אשכנזי - מנכלית, אית"ך- מעכי - משפטניות למען צדק חברתי

נח קורמן - מנכ"ל, בת מלך

רומי שפירא - מנהלת תחום, קרן היינריך בל

מיסם ג'לג'ולי - יו"ר נעמת משולש דרומי, ארגון נעמת

נאדיה חמדאן - יו"ר נעמת מרחב מרכז הגליל, ארגון נעמ"ת

ענת לבנת - יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה, איגוד היועצות למעמד האשה

תמר שוורץ - מנכ"לית, רוח נשית

דלית אזולאי

מאיה ויקטור, חבר תרגומים

אימוץ יעדי SDG – יעדי פיתוח בר קיימא לציון יום האישה הבינלאומי

יולי יואל אדלשטיין, בוקר טוב לך אדוני.

בוקר טוב לכם.

ברכות לכל הנמצאות וכל הנמצאים אני מתכנסות היום לכבוד ולרגל יום האישה הבינלאומי ואני מתכבדת להתחיל ולברך את חברי הכנסת וחברות הכנסת הנוכחים, מברכת אותך שוב, יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ומברכת את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי.

כל שנה אנחנו מציינות את יום האישה וכל שנה אנחנו מצביעות על בעיות ועל התפתחויות ועל התקדמויות במעמדן של נשים בישראל. מן הסתם, כל שנה ניצבים בפנינו אתגרים חדשים-ישנים שאנחנו אמורות להמשיך, לטפל ולפעול למען זכויותיהן של נשם ולמען שוויון מלא של הנשים בישראל. אני מתכבדת לתת לך את הדברים, חבר הכנסת יולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת, בבקשה.

תודה רבה, קודם כל תודה לך חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, גם על האירוע, גם על ההזמנה, אני גם שמח שמזכירת הכנסת, ירדנה מלר הורוביץ, מצטרפת אלינו ולכל הבאים והבאות, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות לכנסת לרגל יום האישה, שזה דווקא פתיח שגם אני חושב טעון התייחסות מסוימת, כי דווקא אולי היום, לאחר התקדמות שחלה, יש לפעמים טענה למה צריך יום אחד בשנה ליום האישה, מה? 365 ימים בשנה נשים פחות חשובות ורק יום אחד אנחנו נציין את חשיבותן של נשים או את מעמדן של נשים? אני לא הייתי אומר שהטענה הזאת אין לה כלל יסוד, כי ברור לגמרי כי יום האישה הבינלאומי זה לא סוג של יום הכיפורים, לכפר על עוונותינו בחזרת אחטא ואשוב ואחטא ואשוב, אבל יחד עם זאת, אני חושב שביום הזה זאת הזדמנות טובה שלנו לסוג של 'ספירת מלאי'. לחשוב גם על ההישגים וגם על הבעיות ואין ספק שאנחנו עוסקים בלא מעט הישגים.

ברור לגמרי שאפילו שם הוועדה הזאת, כשנכנסה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לוועדה בפעם הראשונה בחרנו יושבת ראש של הוועדה למעמד האישה בשוויון מגדרי. עד הכנסת ה-20 נבחרה תמיד יושבת ראש לועד למעמד האישה והשם שונה בכנסת הקודמת, ביוזמתה של היו"רית הקודמת, חברת הכנסת לביא, ואני באמת שמחתי מאד עם השינוי הזה, כמי שהיה חבר בוועדה הזאת עוד בכנסת ה-15 ואז זה עוד כמעט היה – לא אקים עלי את המשתתפות – אבל כמעט סוג של קוריוז שחבר כנסת מגיע לוועדה הזאת, כחבר מן המניין, אבל אני חושב שבאמת מאז חלו שינויים רבים, היו יושבי ראש לוועדה הזאת וזה מעיד גם על ההתקדמות הרבה.

גם המשפט הזה, ברכתי על השם החדש של הוועדה, לדעתי טעון התייחסות מסוימת, למה אנחנו בעצם חותרים? אני חייב להודות בפניכן שבכל ההזדמנויות בנאומים, ויש לי כיושב ראש הכנסת לא מעט הזדמנויות לנאום, אני תמיד מדבר על כך שאחדות אין פירושה אחידות וגם כאן, אני חושב שאין פירושו של שוויון מגדרי למחוק את כל ההבדלים בין גברים לנשים. יש הבדלים ובעיני כל הבדל של לאום, של לידה, של דת, של במקרה זה מגדר, יש לו פוטנציאל אם חושבים בצורה נכונה להעשיר את כולם. מחיקת ההבדלים בנסיונות מלאכותיים, אני חייב להודות שאני גדלתי במדינה שהייתה אולי אלופת העולם בנסיונות באופן מלאכותי למחוק את ההבדלים בין כולם, התוצאה ידועה ותוצאות לא רק משליכות על החברה, אלא גם על נפש האדם, היו ידועות בברית המועצות לשעבר.

לכן, אני חושב שמה שהועדה עוסקת בו בראשותך, ואני בוודאי עוקב וגם מברך על כל הפעילות שאת עושה, זה באמת חתירה לשוויון במובן הטוב והחיובי של המילה. אני חייב לומר שלעמוד בראש מוסד כמו הכנסת זו גם סיבה לגאווה ביום האישה הבינלאומי, כי הוא – ואני לא גאה במשפט הבא, אבל – הוא בין המוסדות הממלכתיים הבודדים במדינה שבו רוב התפקידים הבכירים מאויישים על ידי נשים, זה מביא לתוצאה ברורה שגם השכר הממוצע של אישה שמועסקת בכנסת הוא גבוה יותר משכר של גבר, - - - סטטיסטיים למי שמבין סטטיסטיקה, אבל עובדה שהיא שלא ניתן לערער עליה, שרוב התפקידים הניהוליים הבכירים בכנסת מאויישים על ידי נשים. אני הייתי מעז לומר – אתם יודעים מה? אני אספר את זה כאנקדוטה. יצאנו עם מזכירת הכנסת, אם מותר לי לספר, לפני כ-5 דקות ממתחם יושב הראש לכאן ולא זכיתי לראות אותה עד לשעה זו ואמרתי לה: "שלום לאישה הבכירה בכנסת" ושנינו צחקנו, כי אני חושב שהמשפט הזה הוא מצחיק, כי ירדנה מלר הורוביץ נמצאת בתפקיד שלה לא כי היא אישה - כי היא בין העובדים הוותיקים בכנסת, היא מזכירת כנסת מעולה ואני חושב שזה משפט שאפשר לומר על רבות מאד מן המנגנון הבכיר את המוסד הזה, כמו שאמרתי.

לאחר שאמרנו את כל אלה, על כך שרוב המועסקים זה נשים ורוב התפקידים הבכירים זה נשים, ברור לגמרי שיש עוד עבודה רבה ואם יוצאים מן המשכן הזה החוצה ולפעמים גם בתוך המשכן הזה, אנחנו עדיין עדים לכל התופעות שמזמן היינו רוצים לשכוח, של החפצה ושל הטרדה ולפעמים גם צפונה מן ההטרדה וודאי שגם אפליה וגם שכר לא שווה ו-1001 דברים שניתן למנות כאן ברשימה מאד ארוכה, וזה אומר שלכנסת יש עבודה רבה.

משפט אחרון שאני אגיד וזו גם הסיבה שאמרנו שחשוב שנדון בנושא הזה גם כאן, ביום האישה, הכנסת עכשיו שואפת – על פי החלטה של IPU, ארגון הפרלמנטים הבינלאומי שאושרה גם באו"ם – להיות חלק מן התכנית של SDG – Sustainable Development Goals (יעדי פיתוח ברי קיימא) ובמסגרת התכניות האלה, אני מאד שמחתי לראות, שזה לא רק הנושא הירוק ולא רק התחממות גלובלית, אלא גם הנושא של קידום נשים וילדות ושוויון, זו אחת המטרות שהאו"ם וה-IPU הגדירו, ואני חושב שזה אומר הכל. העולם שלנו לא יכול להתקיים במצב של אי שוויון מגדרי בעתיד ואני חושב שאם אנחנו שמים בקונטקסט הזה את כל הדברים הקטנים, את תיקון החקיקה, את הדיון שיוזמים, את הטיפול במקרה כזה או אחר אחרי פניית ציבור, אם אנחנו נראה את זה בקונטקסט של עתיד טוב לעולם כולו – אני חושב שכל משימה תראה לנו אפשרית.

אז אני שוב מברך על היום הזה, הדיון הזה, אנחנו עוד נפגש – לפחות עם חלקכם – במליאת הכנסת בדיון שיזמו כמה חברי כנסת, אבל בינתיים תודה לכם על ההזמנה.

תודה רבה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב ראש הכנסת ואני בהזדמנות הזאת גם מברכת את מזכירת הכנסת, ירדנה הורוביץ מלר, שלום גברתי. הנושא של הדיון היום וכפי שהזכיר יושב ראש הכנסת, הוא אימוץ יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם ואני נותנת את רשות הדיבור לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי, בבקשה גברתי.

תודה רבה גם ליושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אני שמחה שכיבדת אותנו בנוכחותך וגם מזכירת הכנסת, גב' ירדנה, וכמובן ברוכים המצטרפים, חברת הכנסת עליזה לביא וחבר הכנסת דב חנין. אני פונה עכשיו לאורחות ולאורחים הנכבדים שלנו, לנשים היקרות שהצטרפו לציון יום האישה הבינלאומי, אני מברכת את עצמנו, מברכת את כלל הנשים במדינת ישראל בברכת ה-8 במרץ, יום האישה הבינלאומי.

בדרך כלל אנחנו – ואמר את זה גם כבוד יושב ראש הכנסת – יש את הוויכוח הזה ואני זוכרת עדיין בשנה שעברה שהיו מי שטענו בכנסת הזו שצריך לציין את יום הגבר, שנקבע לעצמנו בכנסת יום הגבר ויתחילו לחגוג אותו ואני זוכרת שאמרתי – יש לכם 364 ימים בשנה שאפשר לציין אותם את יום הגבר, תשאירו לנו את היום הזה.

האמת היא שתמיד אנחנו שואלות את עצמנו במה אנחנו חוגגות כל שנה, האם זה באמת יום של חגיגה? ואני חושבת שמגיע לנו. אנחנו, הנשים והחברה, מגיע לנו באופן כללי לחגוג כל יום, על כל הישג שאנחנו משיגים ומשיגות אותו דרך המאבק שלנו כדי להגיע למצב שהיינו רוצות כולנו, יהודיות וערביות, להגיע אליו, מצב של שוויון אמתי. כשמדברים על שוויון, כשמדברות על שוויון, מבחינתי השוויון הוא לא השוויון המלאכותי, אלא הוא שוויון אמתי בהזדמנויות. תנו לנו הזדמנויות שוות ואנחנו נעשה את השאר, אנחנו נשיג את ההישגים, אנחנו נגיע לאן שכל אחת מאתנו חולמת להגיע, בלי חסמים, בלי בעיות בדרך, בלי ניסיונות להכשיל. אני בטוחה שלכולנו יש את הכח ויש את היכולת להגיע לאן שאנחנו היינו רוצות.

אנחנו ביום הזה חוגגות את ההישגים שהשגנו כל השנה, אבל גם מזכירות לעצמנו שעדיין יש דרך ארוכה לשוויון, לדמוקרטיה אמתית, לשלום ולצדק חברתי. ולמה אני מזכירה את ארבעת הדברים האלה דווקא ביום האישה? כי בעיני, בראיה הפמיניסטית שלי, אני מבינה את ארבעת העוגנים האלה: שוויון, דמוקרטיה, שלום וצדק חברתי, אלו ארבעת העוגנים שמושתתים עליהם מערכת הזכויות של הנשים, של הנערות והילדות, מערכת זכויות אדם ואישה בעולם הזה.

כפי שאמרתי, כמו כל שנה אנחנו מנצלות את היום הזה גם כדי למקד את תשומת הלב בדרישות שאנחנו עדיין רוצות להעלות ובצרכים שעדיין לא טופלו. היום הזה מסמל עבורנו, הנשים, את המאבק היום יומי בכל המישורים למען זכויות שוות בעבודה ובבית, במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי, למען יצוג הולם, למען חיים בכבוד, בלי אלימות או דיכוי ובשלום. אנחנו מציינים את כל זה מתוך ראייה כוללת, ראייה אמתית והבנה שאי אפשר להפריד בין הפוליטי לאישי, אי אפשר להפריד בין מה שקורה לנו במרחב הציבורי לבין מה שקורה לנו בתוך הבתים שלנו, בתוך המשפחות שלנו. אנחנו רואות במצוקה של כל אישה – לא הבעיה האישית שלה, אלא סימן לעוולות חברתית, כלכליות ופוליטיות המסמלות את שלטון הפטריארכיה בחברה שלנו.

היום החלטנו לציין את ה-8 במרץ תחת הכותרת של יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם, פיתוח שעונה על צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לענות על צרכיהם. היעדים אשר נקבעו על ידי האסיפה הכללית של האו"ם מהוות את התשתית לחלום על עתיד יותר טוב, אבל גם לפעול למען עתיד כזה ולפעול יותר למען הווה בו הסתכלות עמוקה לצרכי האנושות על כל גווניה. ישראל היתה בין המדינות שנציגיה השתתפו בדיונים על היעדים והיו חלק מתהליך קביעתם. אמנם עוד לא הותנע התהליך של הטמעת היעדים האלה, בתוך המדינה, לא במישור הממשלתי ולא הפרלמנטרי – למרות שיושב ראש הכנסת – אני שונאת להגיד: ירה את הירייה הראשונה בעניין הזה- - -

הפריח את היונה הראשונה.

הפריח את היונה הראשונה, כבוד יושב הראש אתה הובלת את הפגישה הראשונה והבעת את מחויבותך ואת הרצון שלך לראות בכנסת כפרלמנט שעוסק ומנסה לקדם את היעדים האלה ואני חייבת להגיד שאני מיד הרמתי את הכפפה וארגנתי את הכנס הזה כדי לומר שאנחנו, בוועדה לקידום מעמד האישה, לקחנו על עצמנו את היעד החמישי – היעד של Gender Equality, שוויון מגדרי – כדי שנפעל ביתר שאת להשגת המטרה.

נו, אז מה חדש? הרי הוועדה עסקה כל הזמן בעניין שוויון מגדרי ועסקה בזכויות נשים וניסתה לקדם את הנושא ויש לה הישגים מאד מרשימים. אז מה חדש בלאמץ את היעדים האלה ואיך זה ישפיע על העבודה שלנו? אני חושבת שהדבר הראשון והיעד הראשון שהיינו רוצות לראות את עצמנו עושות, כוועדה – קודם כל לקדם את השיח הזה של מה - - - היעדים שבתוך השוויון החברתי, המגדרי, שאנחנו חושבות שהוא בראש סולם מעייננו ואנחנו צריכות אותו יותר מכל דבר אחר. יתכן וברמה של העולם נקבעו מטרות שאנחנו כבר השגנו אותן, שאנחנו קצת התקדמנו לעברן ויכול להיות שבאחרות אנחנו עדיין מדשדשים.

עצם העובדה שאנחנו מדברים על נשים שעדיין משתכרות 70 אחוז ממה שמשתכרים גברים באותו סוג של עבודה - זה אומר דרשני, זה אומר שאנחנו מחויבים בשינוי מאד מהותי. מעבר לקריאה לשוויון ומעבר לפיילוטים, עם כל הכבוד אליהם, זה אומר שצריך שינוי מהותי במבנה שוק העבודה במדינת ישראל כדי להבטיח את השוויון בשכר. אבל, מעל הכל, אי אפשר לשכוח שבתוך קבוצות אוכלוסיות שונות בתוך החברה הישראלית, כולל ובמיוחד האוכלוסייה הערבית, עדיין רק 30 אחוז מהנשים עובדות ונמצאות בשוק העבודה. זה אומר ש-70 אחוז מהנשים הערביות לא משולבות בתעסוקה, ואם כן משולבות בחלק מהן, הן נמצאות במצב שאי אפשר אפילו לחלום על אותם 70 אחוז שדיברנו עליהם אלא משתכרות פחות משכר מינימום.

אני חושבת שמעבר לקביעת סדרי העדיפויות של תת היעדים, זה ייתן לנו גם כלי לפתח עוד אומדן שבודק איפה אנחנו נמצאים, מי מכן לא עומדת לפני כל ראיון ולפני כל הרצאה בחשש שישאלו אותה: נו ומה מצבנו היום האם התקדמנו? האם חזרנו לאחור? ובדרך כלל אנחנו מתלבטות, מתלבטות לא להיות פסימיות יותר מידי ולא להיות אופטימיות יותר מידי, אלא להיות ריאליסטיות ולכוון – איפה אנחנו עומדות היום? האם אנחנו באמת במדד, קודם כל של החברה שהיינו רוצות לחיות בה, אבל גם באומדנים בינלאומיים וזה ה-SDG נותן לנו, איפה אנחנו עומדות היום ולאן פנינו מועדות.

אני גם חושבת שהוועדה, תוך הדיונים שלה, תנסה גם לקבוע אומדנים שהם אובייקטיביים, לא רק לנשים יהודיות ולא רק לנשים ערביות, אלא אומדנים ושיח שהוא דואג לא רק לשוויון בין מגדרי, אלא לשוויון תוך מגדרי, כלומר תבוך הקבוצות השונות של הנשים – אנחנו רוצות להגיע למצב של שוויון, שוויון בהזדמנויות ושוויון ביכולת להתפתח. אני הייתי שמחה להגיד שהיום הוועדה בראשותי תנסה ותאבק כדי להוביל תהליך אמתי של שיח סביב ה-SDG שיתחבר לעוד כמה הישגים ואומדנים שכבר הוועדה עשתה, למשל בנושא תקצוב מגדרי כשעמדה בראשה חברת הכנסת עליזה לביא והיא ניהלה מאבק עיקש כדי להגיע להחלטה הזו. המצב היום שיש לנו החלטת ממשלה בנושא תקצוב מגדרי ואני לקחתי על עצמי להוביל גם מעקב בנושא בהמשך לעשיה הטובה שעשית, חברת הכנסת עליזה לביא, אבל אנחנו נצטרך גם להאבק למען החלטת ממשלה שאומרת שממשלת ישראל מתחייבת גם לבצע, לאמץ לתוכה, לעשות לוקליזציה של יעדי ה-SDG ולבנות תכנית ברורה כדי ליישם אותה ולהגיע למצב המיוחל.

אני חייבת להגיד שאני מאד גאה שהיה לי הכבוד בשנה האחרונה להיות חלק ולעמוד קודם כל בראשות הוועדה המאתגרת הזו. הוועדה שהיא גם לזכויות נשים וגם לשוויון מגדרי ואני גאה להיות חלק וללוות מאבקים אמיצים של נשים מאד אמיצות ונועזות, שלא נכנעו לנסיונות ההשתקה וההדרה, נאבקו על זכותן לחשוף הטרדות מיניות ולהתקבל במרחב הציבורי, להבחר ולייצג ולהתעמת גם עם אלימות ופגיעה ודיכוי במוסד המשפחתי. ראיתי נשים נאבקות על זכותן בקורת גג, להן ולמשפחותיהן, נשים המחפשות שלום דרך סיום הכיבוש וכינון השלום, גאה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית אשר הינה בית לכלל הנשים במדינה ומהווה גורם מאחד בתוך החברה הישראלית. גאה שאני חלק מהעשיה המדהימה שלכן, אתן, הנשים. ברכותי ליום האישה הבינלאומי, ברכות לכלל הנשים ולכלל המגדרים במדינת ישראל.

תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ותודה רבה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין, על שהיית אתנו ועל עשייתך הרבה למען הנשים, גם בכנסת וגם מחוץ לכנסת. חבר הכנסת יולי אדלשטיין נאלץ לעזוב אותנו, אז תודה.

תודה לך, תודה.

אני גם מברכת את חבר הכנסת דב חנין ואת חברת הכנסת עליזה לביא, שלום וברוכים הבאים, ברוכות הבאות. בינואר 2016 התחיל רשמית תהליך יישום יעדי הפיתוח הבר קיימא שאומץ על ידי מנהיגי העולם בספטמבר 215, דרך החלטה של האו"ם. אנחנו נצפה כעת בברכה מצולמת של סגנית UN women, הגברת לקשמי פורי, בבקשה.

(הקרנת סרט)

אנחנו מודים לברכה של סגנית UN Women, גב' לקשמי פורי ואנחנו באמת חושבות וסבורות ששיתוף פעולה של כל הנשים בעולם יכול לגרום לשינוי המיוחל. בהזדמנות זו אני אתן לחברת הכנסת עליזה לביא, לברך אותנו לברך את הנוכחות, 2 דקות של ברכה? תודה.

חברת הכנסת עאידה תומא יושבת ראש הוועדה, מזכירת הכנסת, חברי דב חנין, בוקר טוב.

שמחה גדולה ביום האישה הבינלאומי כאן בכנסת ישראל, ברכות עאידה על העבודה הרבה שנעשית, על המעקב, על הדרך הרבה שצריך להמשיך ולשנות, לתקן, לאפשר, לא בכדי הרחבתי את שם הוועדה ל-ועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי, מדינת ישראל לא יכולה לגרוע את השוויון, המגדרי בוודאי, אבל גם לא יכולה לשכוח את קידום האישה כמו שפרלמנטים רבים בעולם שינו ועברו לשוויון מגדרי. מדינה מאד מאתגרת, מאד מגוונת, אוכלוסיות שונות.

מדינה צעירה, הרבה מאד צריך באמת לעשות ובדקה שיש לי, אני רוצה לבקש שנעשה תכנית אמתית, לא עוד פלסטרים. בפלסטרים אנחנו טובים, אבל פלסטרים כמו שאתן יודעות ויודעים, הם מתכלים, אובדים, צריך להחליף אותם ואנחנו עובדים בשיטת הפלסטרים, לצערי הרב, גם בממשלה הזאת. פלסטרים רק מקבעים מציאות מעוותת ולא מאפשרים באמת וכשאני משוחחת עם שתי בנותי הגדולות, שנמצאות במקום הזה של לשלב – אחת בטכניון, אחת לומדת רפואה – הן אומרות לי: אמא, באמת השמים הם הגבול מבחינת השכלה, אבל מה שיניתן באמת בעולם העבודה? אין לנו יום לימודים ארוך ואני, אם אני אכנס להריון בשנת הלימודים עכשיו אז אני אצטרך לחכות שנה ואת זה לא יאפשרו לי, אין לי מי שיעזור והוצאה מוכרת לא סידרתן, אז מה באמת שיניתן? כשאני מתבוננת על הבנות שלי, שמבחינתן באמת השמים הם הגבול והן יכולות, בכיתה של הבת שלי ברפואה 50 אחוז נשים, אבל איזה עולם שינינו ותיקנו באמת בעולם העבודה? אז הרבה הרבה מאד תקווה לעשיה, אבל גם הרבה מבט אחורה על מה לא הספקנו והצלחנו וגם מי לא נמצאת אתנו כאן בחדר הזה. לעולם אסור לנו לשכוח מי לא יכולה להגיע לירושלים ב-11 בבוקר ולהיות שותפה ליום המקסים הזה ולעבודה הרבה שנעשית ולשיתוף הפעולה.

עוד הערה אחת על התכנית המצויינת ודפנה ויולי, אני יודעת שאתם עושים עבודה בעניין הזה של הכנסת, עם ההתחברות למטרות האו"ם, אבל אני רוצה כאן, בבית שלנו, לקרוא גם לחברות שלנו באו"ם ולבקש שבסוגיה הזאת של קידום הנשים, בואו נשאיר את האידאולוגיה ואת כל החשבונות בצד, משום שכל שנה לחטוף ביום האישה גינוי לישראל על הפעילות שלנו בתחום – זו צביעות שאין כדוגמתה, אז בטח שלהצטרף למטרות האו"ם לפיתוח, אבל באותה נשימה, אם גם השנה נחטוף ביום השנה גינוי על העבודה שלנו בנושא, אז הצביעות של האו"ם צורחת מכל כיוון ואנחנו את שלנו נמשיך עם או בלי האו"ם, תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת עליזה לביא, חבר הכנסת דב חנין בבקשה.

תודה רבה גבירותי, אורחות נכבדות, אני שמח מאד להיות בדיון הזה. יש פה סביב השולחן נשים רבות שיכולות, לגבי הנושאים הקונקרטיים של הדיון, לתרום הרבה יותר ממה שאני יכול לתרום.

אבל אתה שותף בחקיקה.

אני רוצה לדבר על זוית שממלאת אותי בהרבה שמחה, זה המנוע הזה שנקרא SDG. המנוע הבינלאומי הזה, ה- Sustainable Development Goals ׁ (יעדי פיתוח ברי קיימא) זה מנוע בינלאומי אדיר, שאומץ בעצם על ידי האו"ם בשנת 2015 והוא מהווה פלטפורמה נהדרת עבורנו להתקדם בשורה ארוכה של נושאים, כולל נושאים של שוויון מגדרי ומעמד האישה. אני חייב להגיד לכם שאני מאד נרגש כשאני חושב על זה, כי אני מכיר את ההתפתחות של הנושא הזה מהרגעים הראשונים.

גברתי מזכירת הכנסת, את בוודאי זוכרת, הרעיון הזה של ה-SDG הועלה לראשונה בועידת ריו + 20 שגם הכנסת אגב יוצגה בה וזו היתה התפתחות של רעיון שהתחיל בעצם את דרכו מהחשיבה הסביבתית ומהתנועה הסביבתית. כל הרעיון של הקיימות התחיל מחשיבה של איך אנחנו מתייחסים לכוכב שבו אנחנו חיים והתפתח להבנה, שבלי דיון חברתי רציני ומעמיק, של מה מצבם של בני האדם השונים, איפה הם נמצאים ואיך הם חיים בכוכב הזה, אנחנו לא נוכל לעסוק בשאלות סביבתיות. החיבור הזה סביבתי-חברתי שעומד במרכז הרעיון של הקיימות ובמרכז הרעיון של ה-SDG מבחינתי הוא חיבור חשוב ביותר, משמח ביותר נכון ביותר והוא גם מנוע נפלא בזירה הבינלאומית לעבודה שלנו.

אנחנו צריכים לדעת ואני אומר גם לכם, בפורום הזה, שבזירה הבינלאומית הסוגיה הזו של SDG היום היא מרכז תשומת הלב הבינלאומית. אין היום פורום בינלאומי שמתכנס, ואני לא מדבר על עיסוקים שקיימים בפורומים בינלאומיים, על סכסוכים אזוריים כאלו או אחרים שקיימים גם אצלנו למרבית הצער, אבל כשמדברים על אג'נדה רוחבית בינלאומית, הסוגיה של SDG עולה בכל פורום בינלאומי וכל המדינות בעולם אמורות להבחן בהתקדמות שלהן לחברה יותר שוויונית, יותר מקיימת, יותר צודקת, יותר נאורה וכדומה. אז אנחנו יכולים להעזר בפלטפורמה הבינלאומית הזאת כמנוע מאד חזק לקידום השינויים שאנחנו רוצים לקדם בארץ.

גברתי יושבת ראש הוועדה, אתם עושים עבודה נפלאה בוועדה למעמד האישה ועכשיו יש לכם גם פלטפורמה בינלאומית נורא חזקה שיכולה לתת לכם תגבור מבחוץ.

תודה רבה חבר הכנסת דב חנין. דיברנו המון על SDG וכדי להבין את הנושא לעומק וגם כדי להבין את היעדים ואת מה שצריך לעשות כדי ליישם את יעדי ה- SDG שאמורים להיות מיושמים עד שנת 2030, אנחנו נצפה יחד במצגת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות, בבקשה.

אני אורלי אלמגור, אני ראש צוות במרכז המחקר, את המצגת הכנתי עם שירי ספקטור בן ארי שהיא ראש תחום סביבה וקיימות במרכז המחקר והמידע של הכנסת, אבל כיוון שהיא עסוקה בעבודות ללא שכר במשק הבית שלה כרגע אז היא לא הצליחה להגיע היום.

(מצגת)

קודם כל שני שקפים קצרים על מה זה בכלל פיתוח בר קיימא או קיימות, בהמשך למה שחבר הכנסת חנין אמר קודם ועשה בעצם את ההקדמה. הרעיון התחיל להתפתח בשנות ה-80' של המאה ה-20, הרעיון של פיתוח בר קיימא, שהוא בעצם היכולת לתת מענה לצרכים של ההווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על הצרכים שלהם, כשבעצם בהתחלה דובר על 3 רגליים: סביבה, חברה וכלכלה, כשכל רגל עומדת בפני עצמה, זה היה הרעיון הראשוני.

הרעיון הזה קצת אבסטרקטי, לא כל כך הצליחו לגבש אותו לכדי מדיניות קונקרטית והוא עבר מיני גלגולים לאורך השנים, בעצם השינויים שקרו היו ניסיונות להטמיע את השיקולים האלה בתוך מדיניות. החלטה על מדיניות ויישום מדיניות – הטמעת שיקולים מתחומי החברה, סביבה וכלכלה בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת מדיניות. בעצם קרו כאן כמה דברים לאורך השנים, גם אם קודם דובר על 3 רגליים של סביבה, חברה וכלכלה, היום כבר מדברים גם על היחסים וההשפעה ההדדית בין שלושת הגורמים האלה וזוית הראיה – בולט יותר ב- Sustainable Development Goals (יעדי פיתוח ברי קיימא) – מהסתכלות פנימה למדינות להסתכלות גלובלית יותר ורואים את זה היום במדינות, בתהליכים של אימוץ יעדי הפיתוח בר קיימא מסתכלים גם פנימה, אבל גם החוצה.

כמו שאמר חבר הכנסת חנין, בספטמבר 2015 העצרת הכללית של האו"ם אימצה את יעדי הפיתוח בר קיימא, Sustainable Development Goals, ויש 17 מטרות ו169 יעדי משנה שבעצם היעדים כוללים בתוכם את שלושת הרגליים שדיברתי עליהם קודם: סביבה, כלכלה וחברה. לרוב יש שילוב של כמה רגליים או כמה מטרות ביעד אחד, אז ניתן לראות שהיעד הראשון הוא מיגור העוני, מיגור הרעב ויעד 5 כמו שאמרו הוא הנושא של שוויון מגדרי והעצמה של נשים ונערות.

אם עוברים לנקודת המבט המגדרית, כמו כל דבר שקשור לנשים ומגדר אפשר לראות את זה משתי נקודות מבט: אפשר להסתכל על SDG 5 שמדבר על הבטחת שוויון מגדרי והעצמת כלל הנשים והנערות, כמו שיושבת הראש דיברה על מתן מענה לקבוצות השונות גם בתוך האוכלוסייה. אז בעצם ה- SDG מפרט תשעה יעדי משנה, שישה ראשונים הם יעדים והשלושה האחרונים יותר קלים, תכף נגיע לזה ובאמת כל כולו עוסק בסוגי המגדרית. אבל אפשר גם להסתכל על היבטים מגדריים בכלל יעדי הפיתוח, בכל 17 יעדי הפיתוח. בחלקם זה מובהק יותר וברור למה ובאחרים זה לפעמים מעט פחות ברור, אבל בכולם יש היבט מגדרי.

SDG 5, אני לא רוצה לרוץ על הכל, אבל שוב יש תשעה יעדים של מיגור אפליה מגדרית, מיגור אלימות כלפי נשים, מיגור פרקטיקות פוגעניות כלפי נשים – זה כולל למשל נישואי בוסר ונישואים בכפיה. הבטחת הכרה והערכה בעבודות הבית וחשיבותן, כלומר בגדול זה עבודה במשק הבית בחינם במילים אחרות, קידום מנהיגות של נשים, הבטחת נגישות לשרותי בריאות מינית ושירותי רווחה שכאן זה כולל גישה לאמצעי מניעה, למשל, לנשים. שלושת תתי היעדים האחרונים, שהם מעין כלים, זה יישום רפורמות, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ואימוץ וחיזוק מדיניות וחקיקה לטובת שוויון מגדרי.

מה ש-SDG נתנו בכלל, אבל גם בהקשר המגדרי, זה איזה שהוא סל כלים. 169 יעדי משנה שמתוך סל הכלים הזה כל מדינה אמורה בעצם להרכיב לעצמה את הכלים, את היעדים שהיא בוחרת לקדם. המדינות שונות אחת מהשניה, שונות במאפיינים שלהן, אי אפשר לדבר על מדינות עולם שלישי לעומת המדינות המפותחות ושונות באינטרסים ובסדרי העדיפויות שלהן, לכן כל מדינה תבחר באופן שונה. למשל מדינה באפריקה או מדינת עולם שלישי אחרת אולי תלך לדברים שאצלנו כבר נראים טריוויאליים, כמו למשל איסור על מילת נשים, אחד הדברים שמופיעים ואצלנו כבר זה משהו שהתקבע, היום כאן לפחות בחקיקה.

ההסתכלות היא גם פנימה בתוך המדינות, אבל גם החוצה. הסתכלתי קצת בימים האחרונים על מה מדינות אירופה אימצו, ואני לא זוכרת אם בגרמניה או בצרפת הפרק של הנשים מתייחס לנשים באפריקה, לא לנשים בתוך המדינה עצמה. כלומר, יש כאן איזו שהיא הסתכלות גלובלית, אנחנו לא מסתכלים רק בתוך המדינה, אלא באמת הסתכלות החוצה. פרויקטים משותפים, סיוע חוץ וכו'.

מה שכתבתי כאן בדגשים הרלוונטיים למדינות המפותחות, חשבתי על זה אחר כך וגם כשיושבת הראש דיברה קודם, זה נכון כשמסתכלים אולי על כלל הנשים, אז באמת הנושא של זכאות לבעלות על קניין או זכויות שאנחנו תופסים כבסיסיות בכלל החברה בישראל – הן כבר מושרשות, אבל כשמפרקים את זה לתתי אוכלוסייה שונים, אז למשל אם נחזור לנושא של נישואי בוסר, הוא עדיין קיים בישראל. אז צריך לראות אולי איך עושים את האיזון בין היעדים שהם רלוונטיים לכלל אוכלוסיית הנשים לבין באמת דברים שיתנו מענה לתת אוכלוסיות ספציפיות בפנים.

נקודת המבט השנייה, דיברה על הטמעת נקודת המבט המגדרית, בעצם שתי 'קללות' במשפט אחד: Gender Mainstrining (מיינסטרימינג של הג'נדר) בתוך ה-SDGs. כאן יש את הנושא של – שמתי למעלה את מיגור העוני בגלל שזה משהו שהוא נראה לי ברור מאליו למה צריך לקחת בחשבון צרכים שונים של אנשים או מאפיינים שונים של אנשים, היושבת ראש דיברה על נגישות לתעסוקה למשל ועל תת קבוצות מסוימות שפחות משולבות בתעסוקה ולזה יש השפעה משמעותית על הנושא של העוני, אבל יש גם את הנושא של עירוניות מותאמת מגדר. לדעתי ד"ר אורנה ננו פה, נדמה לי שבמודיעין בזמנו דיברו על הנושא הזה, זאת נחשבת העיר המתוכננת הראשונה, אולי לא כל כך טוב בהקשר המגדרי.

בעצם אחד מהיעדים של ה-SDG מדבר על יצירות עירוניות ברת קיימא ואינקלוסיב, כשבתוך האינקלוסיב, הזה משהו שמכיל את הכל, צריך לקחת בחשבון גם את הצרכים של הנשים, שזה למשל שילוב שימושים, לקרב בין אזורי תעסוקה לאזורי מגורים, תחבורה ציבורית שתהיה מותאמת לפיזור של הילדים לאזורי תעסוקה וכו'.

נגישות למים נקיים – זה אולי פחות רלוונטי לישראל, לפחות לכלל האוכלוסייה וזה אחד היעדים של האו"ם.

לא עם כל הדיבורים החדשים על מים לא נקיים ועופרת בתוך המים. כנראה נחזור למצב- - -

מים זורמים וראויים לשתיה – כאן זו נקודה מעניינת, בישראל אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל במדינות עולם שלישי כשאין נגישות למים נקיים, מי שבפועל משקיעות את רוב הזמן בללכת ולדאוג שיהיו מים במשק הבית זה הנשים, נדמה לי שהמספר שמדברים עליו הוא שנשים בממוצע משקיעות 18 שעות בשבוע כדי להביא מים למשק הבית. לכן, כשמדברים על נגישות למים נקיים, בפועל יש לזה השפעה שונה על גברים ונשים ויש כאן נקודת מבט שהיא מגדרית גם.

יושבת הראש דיברה על סיפור המדדים, אז אחד החידושים הנוספים שהיו ב-SDG זה שבעצם מדברים על יעדים שהם מדידים, שיש להם מדדים שהם רלוונטיים לצוך מה שרוצים ללמוד והם אוניברסליים. אוניברסליים במובן שבחלק מהדברים הם מסתכלים על שיעור מכלל המדינות בעולם. למשל הנושא של אלימות כלפי נשים, המדד שהם נותנים הוא שיעור נשים בזוגיות מעל גיל 15 שסבלו אלימות מצד בן הזוג ב-12 החודשים האחרונים. למה אני מתעכבת על זה? כי בסוף, כמו שיושבת הראש דיברה עלינו לעומת מדינות אחרות, איפה אנחנו נמצאים, כשאנחנו מדברים פה על אלימות כלפי נשים – לרוב סביב יום המאבק באלימות – אנחנו לא בהכרח משתמשים במדד הזה, אלא לרוב מדברים על מספר התלונות שנפתחות במשטרה בגין תלונות נשים, מספר הנשים שנרצחו וכו'. אם אנחנו רוצים להתאים עצמנו למדינות אחרות, צריך לחשוב על התאמה של הדרך שבה אנחנו מודדים את האלימות, ככה שאפשר יהיה לעשות את זה.

מדד נוסף הוא שיעור הנשים בפרלמנטים ובמועצות מקומיות, הלמ"ס קצת התחיל בשנים האחרונות להכניס את המדדים של איכות חיים, זה מתכתב עם הנושא של SDG וצריך לראות אולי שם, איך מדייקים את זה גם בהקשר של נשים ומגדר.

נקודה אחרונה לסטטוס בישראל, כמו שהזכירה יושבת הראש, מי שמוביל במדינות השונות את התהליך של אימוץ וקידום יעדי פיתוח ברי קיימא אלו הממשלות, הרשות המבצעת. הן אלו שאמורות להחליט על אימוץ ולקבוע סדרי עדיפויות ולדחוף קדימה, התפקיד העיקרי של הפרלמנט הוא פיקוח, יש גם חקיקה רלוונטית והעלאת נושאים על סדר היום, אבל בסוף התפקיד הוא פיקוח.

מרכז המחקר והמידע בדק לפני כמה שבועות את הסטטוס של הנושא בישראל היום. קודם כל, מי שאחרי על זה בישראל הם שני גורמים מתכללים: משרד ראש הממשלה, פנימה, בגלל שזה נושא כל כך רב תחומי ובין משרדי, אז משרד ראש הממשלה אמון על התכלול של זה כלפי פנים ומשרד החוץ כלפי חוץ, כיוון שיש כאן תכנית בינלאומית. נכון לתקופה של לפני כמה שבועות, לא התקבלה עדיין החלטת ממשלה על האימוץ יעדי הפיתוח ברי הקיימא וגם לא הוכנה הצעת מחליטים. לכן, הנקודה האחרונה בעצם בחינת ההתייחסות בפועל של תכניות העבודה של משרדי הממשלה לא בוצעה עדיין. יש התייחסות נקודתית, ראיתי את זה במקרה היום בספר תכניות העבודה, לפיתוח בר קיימא, אבל לא משהו כולל. זהו.

תודה רבה לאורלי אלמגור לוטן, ראש הצוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. הצגה שאני חושבת שהאירה את עינינו לגבי כל הנושא של SDG, פיתוח בר קיימא. אני מברכת את חברת הכנסת קסניה סבטלובה ונותרת לך שתי דקות לברך, בבקשה.

המון תודה, אני רוצה באמת לברך קודם כל אותך עאידה על קיום הדיון החשוב הזה, אבל גם על הפעילות שלך באופן כללי. את לא מרפה ואנחנו איתך לאורך כל הדרך. שלום וסלאם לכל האורחות הנכבדות, יש פה באמת שותפות נפלאות לדרך ואני רוצה להגיד שלצערי הרב הדרך עוד ארוכה מאד. הדרך עוד ארוכה מאד. אנחנו מתבשרים על הנתונים המכעיסים על הפערים הבלתי נתפסים ובלתי אפשריים בתחום השכר, גם של החינוך, גם של אפשרויות, גם של שילוב נשים בתחום מערך החוץ וביטחון ורק אתמול, נשיאות הכנסת דחתה הצעה שעליה היו חתומות חמש נשים ממפלגות שונות, כולל אותי ואת עאידה ועוד כמה ח"כיות שבעצם באה לדרוש דיון על החלטת האו"ם 1325, על שילוב נשים במערך החוץ והביטחון. אמרו לנו שזה לא מספיק חשוב, מה זאת אומרת לא מספיק חשוב? מה עוד יכול להיות חשוב? במיוחד לקראת יום האישה הבינלאומי.

אני יכולה להגיד לכם שאני צמחתי במסורת פמיניסטית מאד, של ברית המועצות שאמנם חגגו שם את יום האישה, אבל תמיד התיחסו באיזו שהיא אירוניה גם ליום הזה שהוא לא חג גדול, זה בעיקר יום שבו אנחנו צריכות- - -. אני יכולה להגיד שבאתי ממסורת שבה היה לי ברור לגמרי שאני יכולה להפוך לכל דבר שאני רוצה להיות ואני כאישה, מה הבעיה? מה השוני? פעם ראשונה שגיליתי שאני אישה הוא כשנולדו לי תאומות ואז הבנתי שאני מרותקת לבית ואני לא יכולה להמשיך עם הקריירה שלי במהלך הרגיל. זה לא עניין של מוצא וזה עניין של אפשרויות והזדמנויות לנשים שרוצות גם לגדל משפחה וגם להצליח בקריירה שלהן.

מהמקום הזה, מהכנסת, דווקא היום ובימים הבאים כשנדון במצבן של נשים בחברה שלנו, אנחנו צריכות לומר בקול ברור, יחד עם הגברים שהם שותפים שלנו לדרך, אנחנו לא באים להדיר אף אחד, זו לא המטרה שלנו, אלא לומר שאנחנו לא נסבול יותר את ההדרה, אנחנו לא נסבול את הדיכוי, אנחנו לא נסבול את היחס לנשים כאל אקססוריז, אנחנו כולנו היום ראינו את הכתבה ב-YNET עם סדרת הצילומים המביכים שאותה בחרה לשכת העיתונות הממשלתית. התאומות שלי בנות ה-8 השנה מתלבשות כרופאה וקצינה ואז אנחנו רואים את התמונות שם שמציגים לראווה את הדוגמניות של העבר ומלכות היופי, גם להן יש מקום בחברה, אבל האם זה אפשרי – כמו שכתבה חברתי ענת סרגוסטי שנמצאת פה – על כך שהאישה הכי מפורסמת בישראל של 2017 היא עדיין גולדה מאיר, אז על מה אנחנו מדברים בכלל?

אני רוצה רק לומר שאנחנו חייבות גם לעצמנו, איזה משהו קטן אחד, אבל מאד מיגון אישי חיוני. כאשר אנחנו באים בדרישות צודקות והגיוניות והגונות כלפי משרי הממשלה, כלפי החברה, בדרישה לסיים את הפטריארכיה הבלתי נסבלת שקיימת כל כך הרבה זמן, יש איזה משהו קטן שאנחנו גם חייבות לעצמנו, חברות שלי זו סולידריות נשית. סולידריות נשית קודם כל, אני יכולה לומר שללא הסולידריות הנשית של חברות נפלאות ליידי, של אמא שלי, של נשים אחרות שעזרו לי, אני בכלל לא הייתי מגיעה לפה היום. לא הייתי מגיעה בגלל שאחת מהתאומות חולה והן נמצאות בבית עם אמא שלי.

מהבחינה הזאת, אם לא נתמוך אחת בשנייה, אם לא ניתן דרך לנשים צעירות שאפתניות, לאמהות צעירות שזקוקות לעזרה שלנו, היום, של נשים חזקות ולהגיד להם – חבר'ה, אתם יכולים לעשות את זה ואנחנו נעזור לכם בדרך הזאת, אז לא יקרה כלום. הדרישה הזאת היא פשוט תהיה תלויה באויר, כי קודם כל אנחנו צריכות לטפל בעצמנו, תודה רבה.

תודה רבה חברה הכנסת קסניה סבטלובה. אני מברכת את חבר הכנסת איימן עודה וחבר הכנסת יוסף ג'בארין שהצטרפו אלינו ונותנת את זכות הדיבור לחבר הכנסת איימן עודה לברך, בבקשה.

אני יכול לשמוע קודם כמה נשים שמדברות ואחרי זה אני אדבר?

כן, בהחלט. יוסף, אתה רוצה לברך?

אחרי שאמר איימן, זה קשה לדבר.

אז אנחנו נשמור לכם את הזכות, חברת הכנסת עאידה תומא מבקשת להגיד כמה מילים.

טוב, את האמת רציתי להגיד כמה דברים שהם קשורים יותר למבנה של היום הזה, רק כדי להסב את תשומת לבכם לכמה דברים. אנחנו עדיין מחכות לשרה לשוויון חברתי – חברת הכנסת גילה גמליאל, שאני בטוחה שהתעכבה מסיבה מהותית, אני חייבת להגיד לבאות המשכן פעם ראשונה שלא יתאכזבו מהנוכחות של חברות וחברי הכנסת, אני יודעת שתמיד יש את ההרגשה הזו של איפה חברי וחברות הכנסת, אז אני אומרת לכם שבאותו זמן מתקיימים עכשיו דיונים מאד מאד חשובים בוועדות האחרות, לא שאני אומרת שזה לא חשוב – זה המקום הכי חשוב היום בכנסת, אבל בטח חברי וחברות הכנסת מדלגים ומדלגות על כל הוועדות והם יכנסו ויצאו, זה לא אומר כלום על הערכתם לשיח שמתקיים בחדר הזה והיה חשוב לי להגיד את זה, כי אני תמיד שומעת תגובות של הנשים אחרי שמגיעות לכנסת וקצת יוצאות עם רגשות- - -

כל חברת כנסת היתה צריכה לכבד את הנוכחות שלה כאן, במיוחד ביום הזה.

נכון, אני לא אדבר בשם אלה שלא נמצאות, אני מכבדת את אלה שכן כיבדו אותנו והגיעו עדיין יש לי תקווה שכולם יגיעו באיזה שהוא שלב, אז הדבר השני שהייתי רוצה להגיד, אם שמתן לב בכניסה לאולם פה היתה תערוכה של SDG. יש לנו תערוכה די מדהימה של נשים יוצרות במערכת החינוך שבדיוק עכשיו נכנסה אחת מהן והצטרפה אלינו. אחרי השיח שנתחיל עכשיו סביב ה-SDG אנחנו נתחיל את השיח עם הנשים היוצאות. ברוך המצטרף, חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי. אני הייתי רוצה להבין שזו סולידריות של חברי וחברות הכנסת המצטרפים, אפרופו סולידיות נשית, חברת הכנסת קסניה. אני מאד מקווה שתהנו אחר כך מלהסתובב בתערוכה ולראות את העשייה בחוץ.

אני גם מברכת את חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, אהלן וסהלן ואני נותנת את זכות הדיבור לחבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

טוב, תודה רבה על היום החשוב הזה, הכנס החשוב, עאידה כולנו הערכה לתפקידך כראש הוועדה למעמד האישה. מיסם ג'לג'ולי, אני מקווה שבעוד כמה חודשים תשני את הטייטל ותהיי לא רק יו"ר רשימת נעמת לצידנו, אלא במעמד יותר בכיר גם בהסתדרות ומאחלים לך הרבה הצלחה.

חברים, קשה לי להשתחרר משתי תמונות: התמונה הראשונה זו תמונה שראיתי בידיעות אחרונות לפני שלושה ימים, ששם יש השוואה בתעסוקה בין גברים ונשים בכמעט 8 תחומי חיים והפער הכל כך גדול בין הגברים לבין הנשים זה מעצבן, כשאת שומעת מישהו שמכחיש אפליה ואנחנו רואים במו עינינו את האפליה בכל תחום ותחום. המחזה השני הוא הדיון אתמול בכנסת סביב סוגיות החרם.

למה אני מדבר על שתי תמונות שנצרבו בתודעה שלי? בגלל שלפני כמה חודשים קראתי ספר של יובל הררי, אני מניח שהרבה אנשים פה קראו את הספר הזה, על קיצור תולדות האנושות. שם יש משהו כמו 100 עמודים שמדברים על אפליה בין גברים ונשים במשך כל ההיסטוריה ויובל הררי, בספר הזה, מגיע למסקנה אחת ואומר שהסיבה העיקרית לאפליה בין נשים לגברים במהלך כל ההיסטוריה: המלחמה. אני אמרתי שאני לא משתחרר משתי התמונות, גם של ידיעות אחרונות וגם של הדיון אתמול בכנסת, כי שם גם ראיתי את האפליה בתחומים כמו הצבא ותחומים מיליטריסטיים כאלה וגם אתמול, כל הדיון סביב הכיבוש, קשה לי להשתחרר מהתפיסה ההוליסטית שרואה את כל הדברים בסדר של – מי שרוצה שוויון אמתי ועמוק בין הנשים אז הוא צריך לשאוף לחברה שהיא שוחרת שלום, שוחרת דמוקרטיה, צדק חברתי ואני חושב שהערכים הללו – מי שירוויח מהם יותר מכל קבוצה אחרת במדינה, זה ציבור הנשים.

אם זה כיבוש אז מעבירים את הכסף שלנו במקום לזכויות חברתיות אל מלחמה והתנחלויות, אם זה מלחמה וכיבוש – כלומר, הגבר הוא הלוחם, אז זה על חשבון מעמד הנשים, אם זה כיבוש אז זו אלימות ונשים הן קרבן האלימות, הקרבן הראשון לאלימות. לכן, אני חושב שדווקא הנשים צריכות להוביל מאבק עיקש למען כל התפיסה ההוליסטית הזו, לבקש לחיות בשלום, בצדק חברתי, בדמוקרטיה אמתית. אני חושב שאנחנו לא צריכים לפצל את הדברים הללו ולכן זה צריך להיות חלק מתפיסה כוללת ששואפת לחיות בחברה נורמטיבית. עאידה, כולנו הערכה, תודה רבה לכולם.

תודה רבה חבר הכנסת איימן עודה, אני גם מברכת את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה על הצטרפותו, תודה רבה. אני נותנת את רשות הדיבור לחבר הכנסת יוסף ג'בארין בבקשה.

אני מציע לעשות פינג פונג ולקחת מהקהל.

היא כנראה לא מכירה את השיטה, שנותנים למישהו שהוא לא חבר כנסת.

זה מאד רלוונטי לך, כי אני פותחת עכשיו את הדיון על תפקידם של ארגוני החברה האזרחית וכמי שהיה המון שנים בארגוני חברה אזרחית יהיה מעניין. אז ארגוני חברה אזרחית היו שותפים מלאים בקביעת יעדי ה-SDG, פיתוח בר קיימא, והם גם אמורים להיות שותפים בקביעת המדיניות ויעדיה של כל מדינה ומדינה. בישראל יש תפקיד מאד חשוב לארגוני חברה אזרחית ובעיקר לארגוני נשים, עזרה בקביעת מדיניות ואני מכאן מעבירה את השרביט לעורכת הדין ענת טהון, מנכ"לית עמותת איתך מעכי, בבקשה.

תודה. תודה ראשית כל ליושבת ראש הוועדה ליום החשוב הזה שאני יודעת שהאימוץ של נושא ה-SDG, של היעדים הגלובליים כשהם תחת הוועדה הזאת הם לא רק יהיו בחזקת יום אחד, אלא בהחלט יפותחו להיות תכנית משמעותית ואמתית וזה מאד חשוב ותודה לח"כים ולח"כיות שהצטרפו ותודה לך מיסם ג'לג'ולי גם על ההנחיה וגם על המנהיגות שלך.

אני אפתח ואומר למה בעצם יעדי פיתוח גלובליים משמעותיים לנו באיתך מעכי ואנחנו חושבות שזה רלוונטי לחברה בישראל. נציגת UNDP כשדיברה על יעדי פיתוח גלובליים, הציבה שני יעדים, שני עקרונות מנחים משמעותיים ל-17 יעדים. העיקרון המנחה הראשון הוא כפי שחבר הכנסת עודה דיבר – העיקרון של ההוליסטיות, העיקרון שמחבר למעשה את מגוון היעדים השונים וכורך אותם לנושא אחד. אנחנו מאמינות שההקשר של שוויון מגדרי לא יכול להיות מוצב כיעד אחד, הוא חייב להיות מחובר ליעד של עוני וצמצום פערים ושלום וקיימות ובתוך זה גם שוויון מגדרי.

אני חייבת לומר שההקשר הוא מאד חשוב ויש בנייר העמדה שהכנו, הוספנו איזה שהוא ציור שכורך ככה, ממש כמו כדור צמר, את כל הנושאים יחדיו, שאולי במידה מסוימת זה מקשה עלינו לראות איך אפשר באמת לפתח את המטרות של אותם יעדים, אבל התפיסה ההוליסטית שהכל כרוך אחד בשני ושאי אפשר לקדם שוויון מגדרי ללא טיפול עמוק ורציני בעוני, זו תפיסה שמשרתת את החברה ובוודאי את ההיבטים של שוויון מגדרי.

אני יכולה לומר, שבהקשר הזה חשוב שיש תפיסה הוליסטית, אבל חשוב עדיין שיש יעד של שוויון מגדרי. אני יכולה לתאר מאחורי הקלעים שהיו שני יעדים שהיה מאד קשה לכלול אותם בתפיסה הכוללת הזו. הראשון היה שוויון מגדרי, מתוך התפיסה שאולי כבר לא צריך יעד של שוויון מגדרי, למעשה אנחנו כבר בעידן של ג'נדר מיינסטרימינג ובכל יעד אנחנו נוכל לשלב מטרות של שוויון מגדרי, אבל עדיין היה מאד חשוב שזה יוצב כיעד מרכזי. מאד חשוב לנו שהיעד של שוויון מגדרי יוצב כיעד בפני עצמו, לומר שלא מספיק לשלב אותו בכל אחד מהיעדים אלא לראות באופן נפרד וכולל – איך המטרות שרלוונטיות לקידום שוויון מגדרי נכללות בתוך התפיסה.

היעד הנוסף שהיה קשה לכלול אותו ברמה הפוליטית הוא יעד מספר 16,ההקשר של שלום, שאני מאמינה שללא ההיבט הזה אולי היה- - -

קשה לכלול את השלום?

כן, לא ברמה התפיסתית-תודעתית, אבל ברמה הפוליטית ביחס ל-SDG היה קושי מאד גדול ואני חושבת שעבורנו כחברה ועבורנו כנשים, מאד חשוב לכלול אותו. העיקרון המנחה הנוסף על ההוליסטיות זה האינטגרטיביות. כלומר, לקדם את מגוון קבוצות האוכלוסייה בחברה. נאמר פה שיש צורך לחשוב ולפתח יעדים שונים למדינות שונות, יש צורך חשוב מאד לפתח יעדים ומטרות בתוך קבוצות האוכלוסייה השונות וגם זה הוא חלק מהעיקרון המנחה של ה-SDG וכמובן לנו חשוב במיוחד.

ה-SDG למעשה מהווה פלטפורמה בינלאומית, אנחנו למעשה אולי לא צריכות יעדים גלובליים כדי להבין את הצורך באותם עקרונות ויעדים, אבל הוא מהווה בעצם פלטפורמה שיכולה למנף פעילות שכבר נעשית היום בחברה שמתחברת בעצם לסטנדרט בינלאומי מאד משמעותי ונאמר פה על ידי חבר הכנסת חנין, שזה בהחלט סטנדרט בינלאומי שהפך להיות מחייב וגם כל שנה מדינת ישראל נדרשת לענות מה היא עושה על מנת לקדם את אותם יעדים. מאד חשוב לנו למנף את הפלטפורמה הבינלאומית הזאת ולמעשה להתחבר למאמץ העולמי לקידום היעדים הללו.

העיקרון הנוסף שמאד חשוב לי להדגיש, כחברה אזרחית, הוא ראשית היעדים הגלובליים, העיצוב שלהם היו בתהליך אולי הגדול בהיסטוריה של האו"ם באופן שבו הוא נעשה. קרוב ל-4,000 אנשים מכל העולם היו חלק מעיצוב היעדים הללו וזה ניכר במטרות, באופן שעיצבו את המטרות וזה גם משליך ביחס לחשיבות של חברה אזרחית בהמשך הדרך.

אנחנו אספנו מספר דוגמאות של איפה ואיך למעשה שילבו את החברה האזרחית בתוך המאמץ לקדם יעדים גלובליים, למשל בסלובקיה משרד החוץ אכן לקח אחריות כוללת על קידום היעדים, אבל בתוך התכנית עצמה ייחד את התפקיד של החברה האזרחית בעצם לנטר ולעקוב אחרי העבודה הממשלתית. אני חושבת שמאד חשוב, גם בעבודת הניטור, שהחברה האזרחית – ואנחנו כארגוני נשים זה בעצם עיקר יומנו, לנטר אחר הממשלה, אבל גם לעבוד ביחד כדי לעצב את המדדים, לא רק לשים דגש על יעדים במטרות, אלא לעצב את המדדים המשמעותיים לנו, לקבוצות שונות באוכלוסייה, ולבחון איך אנחנו, מתוך הפלטפורמה ההוליסטית הגלובלית הזאת, הופכות את זה למשהו שהוא רלוונטי לכל אחת מאתנו.

תודה רבה, המשפט האחרון שלך באמת היה משפט מאד חשוב, איך לעבוד ביחד כדי להביא לפיתוח בר קימא אמתי בישראל, תודה רבה ענת. אני מעבירה את רשות הדיבור לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

תודה רבה על הכנס הזה ותחילה ברכות ליושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה על שנתיים של עשיה ומלאכת קודש בתוך הוועדה לטובת כלל ציבור הנשים בישראל, ברכות גם למיסם על בחירתה לעמוד בראש רשימת חדש של נעמת.

אני אתחיל ואומר שאולי קבוצות מוחלשות בישראל חבות לנשים את המעט שקיים בחקיקה הישראלית לעניין הגנה על קבוצות מוחלשות, כי ההיסטוריה החקיקתית בישראל היא שהקבוצה שהייתה מובילה בהבטחת הגנות משפטיות היתה קבוצת הנשים, זה קרה בתחום היצוג ההולם, זה קרה בעניין השכר השווה, זה קורה בכלל בענייני איסורי אפליה בין גברים לנשים, זה קרה גם בעבודת הכנסת לגבי דרישות של שקיפות בחלוקת תקציבים ואז קבוצות אחרות, לעניין תחומים שאני עוסק בהם, החברה הערבית כדוגמה מובילה, אנחנו רואים אותם הסדרים משפטיים שקיימים ומבקשים להרחיב את אותם הסדרים שיכללו גם קבוצות אחרות.

אני חושב שאחד הטיעונים שאני בדרך כלל אומר להם: הנה, אתם קיבלתם את החוק הזה בכל מה קשור לנשים, זה עובד, זה לא מאיים על אף אחד, אולי תרחיבו את זה. ההצלחה היא כמובן מוגבלת בהרחבת המנגנונים האלה, אני רק אזכיר לדוגמה את המנגנון האחרון שמתקשר לנושא, זו הדרישה של החוק שאם יש הצעת חוק שנדונה בוועדה מוועדות הכנסת ויש לה השלכות תקציביות בין גברים לנשים, הרשות לקידום מעמד האישה אמורה להגיש חוות דעת מגדרית שתפרט את ההשלכות של אותה הצעה תקציבית על מעמד הנשים. אני הבנתי מחברתי תומא סלימאן שזה לא תמיד מיושם.

במיוחד בתקופה האחרונה.

לכן מצד אחד זה שזה לא מיושם זה לא מנחם אותנו אלא היפך, מצד שני זה רק אומר שבאמת אפשר להרחיב את אותם הסדרים כדי לכלול אוכלוסיות יותר רחבות. אני רק אומר, הדרך עדיין ארוכה ליישם את הסטנדרטים שמופיעים היום בחקיקה, גם בעניין שכר שווה לאישה וגבר וגם לעניין ייצוג הולם, שאתם יודעים שגם כשהוא קיים הוא בדרגים הנמוכים וגם בכלל, מבחינת מעמדה של האישה כמעט בכל התחומים: בפוליטיקה, באקדמיה, בתעשיה ובהיי טק. זהו באמת מאבק ארוך, מתמשך ואני לפחות, כחבר כנסת, אני עומד לצדכן ולצדכם במאבק הזה שמצריך את המאמץ של כולנו ביחד, תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת יוסף ג'בארין ואני מברכת את חברת הכנסת נורית קורן וחברת הכנסת טלי פלוסקוב, ברוכות הבאות וגם את חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, ברוך הבא.

ברוכים הנמצאים.

ברוכים הנמצאים והנמצאות. אני נותנת את זכות הדיבור לחבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה מיסם, אני רוצה להודות לחברתי עאידה תומא סלימאן יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, גם על הצורה שבה היא מנהלת את הוועדה וגם על הדיון היום ועל הניהול המשותף – גם של עאידה וגם של מיסם. אני התראיינתי השבוע בקשר לאופציה של מדינה אחת, שם אני יכול להבטיח שהיחס שלי אל המיעוט היהודי יהיה טוב יותר מהיחס שלכם, אז אפשר יהיה יצוג שווה – את ועוד יהודיה ולא את ועוד ערביה, כי כשאנחנו נהיה בשלטון היחס שלנו יהיה הגיוני. אני מבטיח לכם שכשאנחנו נהיה בשלטון, אני מדבר על עצמי, אני אתייחס אליכם כמו שאתם מתייחסים אלינו היום.

אלה הבדיחות הפנימיות של חברי הכנסת, תתחילו להתרגל.

תודה רבה. אני רוצה לדבר דווקא על עניין של שיעור התעסוקה, לרבות בקרב נשים ערביות, שהוא השיעור הנמוך ביותר כמעט שקיים, כאשר שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות הוא 28 אחוז, כמעט.

אומרים 30.

זוחל אל 30, בציבור הכללי שיעור התעסוקה של נשים הוא כמעט 65 אוז. גברים ערבים זה 64 אחוז ולכן הפער כל כך ברור, הנתונים האלה גם מודגשים על ידי OCD שמתייחס גם לשיעור התעסוקה ואפשרויות להקל על נשים באופן כללי להגדיל את שיעור התעסוקה, למשל מעונות יום, תחבורה ציבורית, ככל שהדברים האלה קיימים יותר זה מקל על האישה להחליט לצאת אל שוק העבודה. בקרב נשים שהן אמהות שיעור ההשתתפות בשוק העבודה הוא קטן יותר בכל מדינות ה-OCD, מלבד איסלנד ועוד מדינה שם זה לא משפיע. למה אני אומר את זה? חלק מהרגרסיה הכלכלית בעולם הערבי נעוצה בעובדה שאין ניצול אופטימלי של כח העבודה של נשים. יש אבטלה ישירה ויש אבטלה כפויה בנושא הזה ולכן, גם כאן הממשלה נדרשת למצוא מקומות תעסוקה, בתוך הישובים הערביים כאופציה ראשונה ולאחר מכן, במקומות נוספים, על ידי מציאת תחבורה ומציאת אפשרויות של מעונות יום וכדומה.

נקודה שניה ובזה אני אסיים, שאני רוצה להתייחס אליה גברתי יושבת הראש, הוא שיעור נשים באקדמיה. אני חושב – אגב, מבין מספר הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות, 60 אחוז כמעט בן סטודנטיות ערביות ואני שמח שהפער הולך וגדל, לאחרונה בטכניון התקבלו 600 סטודנטים ומתוכם 60 אחוז הן סטודנטיות בפקולטות של הנדסה וכד'. אני חושב שזו מגמה חשובה, יש לתת עליה את הדעת ואני גאה שהמגמה הזאת נמשכת והפער הולך וגדל כי זה רק מחזק את החברה הערבית, שצריכה גם חיזוק פנימי אבל גם סיוע של השלטון המרכזי. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת אחמד טיבי. כידוע ביעדים של הפיתוח בר הקיימא יש יעד מאד חשוב שהוא יעד החתירה לשלום ולסיום מלחמות בעולם. נשים הובילו ומובילות הליכי שלום בעולם, בזכות עשייתן מלחמות נגמרות וכיבושים נגמרים ומכאן אני מעבירה את זכות הדיבור לשופטת בדימוס סביונה רוטלוי, ראש צוות ממשל בתנועת נשים עושות שלום.

תודה, אני מצטרפת לברכות לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ולך מיסם, על כך שהזמנתם אותנו ועל כך שאנחנו יחד חוגגות, עד כמה שאפשר, את יום האישה הבינלאומי. אני רוצה להתייחס בדבריי ולראות איך תנועת נשים עושות שלום תורמת להשגת היעד החמישי, במסגרת 17 היעדים, בנושא השגת שוויון מגדרי והעצמת כלל הנשים.

קודם כל כמה מילים למי שלא מכיר את התנועה, זו תנועה שהוקמה בשלהי צוק איתן, 2014, היא כוללת היום למעלה מ-13 אלף נשים רשומות, 33 אלף נשים תומכות. התנועה פועלת בתנועת שטח שפרושה מדן ועד אילת וכוללת נשים מגילאים שנים, מעדות ודתות שונות, מדעות פוליטיות שונות, ממרכז ופריפריה, יהודיות וערביות. לתנועה יש שתי מטרות עיקריות: א. להביא לשינוי השיח הציבורי בדבר החשיבות והכח בהשגת הסכם מדיני מכבד ולא אלים. ב. לגרום לשילובן של נשים במרחבי הציון הציבורי ובמוקדי קבלת החלטות, בהתאם לתכנית הפעולה 1325 וגם בהתאם להחלטת הממשלה מ-2014 ובכך להעצים את הנשים ולהפוך אותם שותפות לחיים הציבוריים.

נשים עושות שלום מברכות על כך שבמסגרת 17 היעדים העולמיים להתפתחות בת קיימא, דן היעד ה-16 בקידום חברות כוללניות החיות בשלום וראינו קודם במצגת שהוצגה אפילו ציור של יונה ליד היעד ה-16 וזה מאד שימח אותי. אם בקבינט המדיני-בטחוני, היו שוקלים את הפרספקטיבות של חברה אזרחית ובמיוחד את הפרספקטיבות של הנשים כפי שמתחייב מ-1325 אז כולנו כאן, נשים וגברים, לא היינו צריכים לחכות עד 2030 במדינת ישראל, לצורך הגשמה של היעדים של סיום העוני, השגת ביטחון תזונתי, הבטחת חיים בריאים וכיוצא בזה.

המלחמות התכופות, הנרטיב של ה'לנצח נחיה על חרבנו', אינו מותיר לנו אופק או תקווה ומעכב את הקטנת הפערים החברתיים, השגת שוויון – על כל מרכיביו, שלא לדבר על יעדים אחרים כמו אלה שקשורים אפילו באקולוגיה. דוח המבקר שהוצג לאחרונה, בפני הציבור, הוא בבחינת כתובת על הקיר המביאה אותנו לדרוש מכל מנהיג לייצר אלטרנטיבות למלחמות מתמידות והפעילות של נשים עושות שלום מכוונות לקריאה לנשים להביא את הקולות שלנו באשר לדרישה הבלתי מתפשרת לשנות דיסקט של ראיית המציאות אצל המנהיגות והציבור שהיא בשלב זה חד מימדית, דרך העיניים והמשקפיים של אנשי הצבא.

אנו עושות הכל כדי שנשים ירגישו בטוחות לדבר על הנושאים של ביטחון ושלום, כדי שיביעו את דעתן על תפיסת עולמן בכל במה אפשרית ואני רוצה לומר שהעצמת נישם והגדלת כולן במוקדי קבלת החלטות היא חיונית ורק לאחרונה למדנו מדוח המבקר, כאשר היתה נציגה אחת של המל"ל שהופיעה בפני הקבינט המדיני-בטחוני, בעצם לא שעו לקול המיוחד שהיא הביעה ואם היו יותר נשים, סביר להניח שקולן היה נשמע.

אני רוצה רק להראות מה עשינו עד עתה בתנועת נשים עושות שלום כדי להגשים את היעד הזה, ממש בקצרה. קודם כל במאות חוגי בית והקרנות הסרט 'על מאבקן של נשות ליבריה' נחשפו נשים לאפשרות שלהן לישב סכסוכים במקום שגברים נכשלו. בהתכנסויות שלנו ובהכשרות נכנסו למעגל נשים שלא היו מעולם אקטיביסטיות והבינו את הכח של נישם להביא לשינוי. דבר נוסף, בפעילות משותפת עם איתך מעכי ומדרשת אדם אנחנו מכשירות 500 נשים, בעיקר צעירות, להיות מנהיגות. מנהיגות פירושו של דבר שידעו איך להשמיע את קולן ובסופו של דבר, אני מאד מקווה שגם יכנסו לחיים הפוליטיים בין אם במועצות מקומיות ובין אם בכנסת ובמקומות אחרים ונוכל באמת להשפיע.

מיסם ג'לג'ולי

תודה רבה כבוד השופטת סביונה רוטלוי ואני רוצה לבקש בקשה, שכל הדוברים ידברו 2 דקות בבקשה, כי אנחנו רוצות לתת הזדמנות לאנשים שעוד לא דיברו וזמננו הולך ואוזל לצערי, הזמן רץ. אז אתחיל על חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.

שלום לך, אני חושב שבמאה ה-21 התחוללו המאבקים הגדולים ביותר בנושא זכויות נשים ושוויון מגדרי ואני חושב שהבעיה הגדולה ביותר והמכשול הגדול ביותר, יש המון מכשולים, אבל זו התפיסה של הגבריות המעוותת היא המכשול הגדול. כלומר, בלי שינוי בתפיסה של המעוותת של גבריות, אי אפשר לבנות שוויון מגדרי, אי אפשר להשאיר את הגבר כמות שהוא ולבנות חברה שוויונית, כי התפיסה של הגבריות היא תפיסה של עליונות, של כוחניות, של העדפה בכל התחומים ובכל פרט ובכל נושא ובכל פינה ובכל מקום.

זה ברמה של התרבות, במובן העמוק של תרבות, כלומר התרבות בבחינת מותר האדם, מה טיבו של אדם ומה תרבותו ומה התפיסה שלו את עצמו ואת הסביבה שלו. ישנו מתח גדול מאד, במיוחד בחברה הערבית, אבל כמעט בכל חברה בין השינויים בשטח לבין התפיסה. הנה למשל הוזכר כאן שנשים ערביות הן 60 אחוז באקדמיה, אני יכול לתת דוגמה שלא מדברים עליה, אחוז אחר שאני חושב שהוא מעלה שאלות גדולות והוא שאחוז הנשים בעבריינו הוא פחות מ-1 אחוז. אז צריך ללמוד, אולי יש שם משהו, פחות מ-1 אחוז. אני אומר שהעניין של השוויון הוא לטוב ולרע, לפעמים לא המילה שוויון היא חזות הכל, אלא העניין שאדם יוכל לספק את מאווייו ויהיו לו זכויות בסיסיות ויהיה שוויון בין שונים בעיקר.

אני חושב שהמתח, ואני רוצה לסיים כאן, אני דווקא בונה על זה שכאשר אני משווה, למשל, את אחוז הנשים הערביות באקדמיה והנשים הערביות בשוק העבודה ומצבן של הנשים הערביות שאנחנו מכירים, אני טוען שבמתח הזה יש בשורה. כלומר, היום יתכן שנשים מדוכאות אבל הן מודעות לדיכוי שלכן, לא כמו בעבר, הן כבר יותר משכילות, יותר פתוחות, יותר מבינות ואז אפילו אם הן נתונות במצב קשה, זה לא מצב קשה סטטי שהן משלימות אתו אלא מצב קשה דינמי שהן לא משלימות אתו, מתקוממות ועל זה צריך לבנות ואת זה צריך לעודד. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ואני מעבירה את רשות הדיבור לחברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

אני רוצה לברך כאן את כל הנוכחות, יום האישה יפה ויש לנו גם את דור העתיד פה שזה חשוב ביותר ואני רוצה להודות לך, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, את עושה עבודה נפלאה בוועדה ואני אומרת לכם, אני אמרתי לה שהיא יכולה להיות חברה בליכוד היא רק צריכה לשנות את הדעות הפוליטיות שלה, אבל היא עושה עבודה נפלאה למען הנשים, היא מקדמת ובמיוחד עבור המגזר הערבי. זה שיושבים פה היום יותר גברים, אני חושבת שבדרך כלל זה לא קורה, זה דבר מאד מבורך וזה חשוב ביותר ואני שמחה שחברי המפלגה שלך באים לתמוך בך, זה חשוב ביותר. גם את, הגב' מיסם ג'לג'ולי, אני מקווה שביטאתי נכון, נעמת או כל גוף שעושה למען נשים – הוא עושה עבודה נפלאה. דיברתם על המגזר הערבי, אני חברה בוועדת החינוך, אני ביקשתי באחד הכפרים בדרום וראיתי מה עושה משרד החינוך למען הבנות, כשהן עדיין בשבטים הבדווים נישאות בגיל צעיר יחסית ואחר כך הן לא יכולות להגיע לסיים את הלימודים. המפקחת אישרה לאחד ממנהלי בתי הספר ליצור כיתה שתהיה כיתת נשים בלבד, כדי שהן תוכלנה לבוא ולסיים את הלימודים ואת בחינות הבגרות ואני מצדיעה למשרד החינוך על זה, כי זה מאד חשוב, זה כדי לתת להן לסיים, כי השכלה היא מעל הכל.

אני רוצה לומר לכם שאני כאישה, אני פילסתי את הדרך שלי ממש מלמטה והדבר החשוב ביותר זה לקחת את ההשכלה. אני רק בגיל 38 עם ארבעה ילדים התחלתי ללמוד ואני חושבת שאנחנו כנשים צריכות להעיז יותר ואני גם חברה בוועדה לבחירת שופטים והיום, במערכת בתי המשפט יש 60 אחוז שלנשים, אבל לא בבית המשפט העליון. לפני שבועיים בחרנו, אני מצרה רק שלא הצלחנו לשים שתי נשים ולא אחת וזה מה שצריך להגיד, בואו תעיזו, תפעלו יותר, כי אנחנו צריכות לפעול עבור עצמנו ועם יותר מרפקים נגיע ליותר הישגים. תודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת נורית קורן.

אני יכולה לספר משהו קצת משעשע?

אני לא יכולה להגיד לך לא.

סליחה חברת הכנסת, היה מישהו בבנין הזה ששייך לאחת המפלגות הדתיות, שאמר לי: את יכולה בקלות לעזוב את חדש ולהצטרף אלינו למפלגה שלנו. אמרתי לו: לצערי הרב, לא רק בגלל הדעות הפוליטיות, אבל גם אצלכם לא בוחרים נשים, אז אני לא אכנס למפלגה כזו.

אני מעבירה את רשות הדיבור לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, תודה.

אני רוצה דווקא להתחיל מבאמת תודות לעאידה תומא סלימאן, על ארגון היום כי בעיני יום האישה הבינלאומי זה יום מיוחד, אני גדלתי בברית המועצות לשעבר ושם למדנו לחגוג את זה מגן הילדים. בגן הילדים, בנים ידעו ביום הזה להגיע לגן עם פרח ומתנה לילדה שיושבת לידם, כך זה היה. גם ילדים בבית ספר, אולי גם אנחנו נגיע פעם לתת כבוד לאישה.

מצד אחד אני כמובן רציתי להגיד לכל הנשים – חג שמח ודבר שני, מה שרציתי לספר כאן שאני עומדת בראש שדולת נשים בעסקים וגם עאידה תומא סלימאן פעילה מאד בשדולה שלי. נשים יקרות, לפני שבועיים השקנו פה את השדולה, היו פה 180 איש, האולם היה מפוצץ, זה אומר שהנושא הזה הוא חשוב מאד, זה נושא שצריך להשקיע בו המון המון מאמצים, ניסיתי בזמן שאני אתכם שיחזירו לי את המצגת שהצגנו שמה כיד לתת לכם כמה נתונים, כי יש שם נתונים שאותי לא השאירו אדישה. אני לא מבינה איך רק 8 אחוז מההלוואות שהמדינה נותנת לעצמאים הולך לנשים, למה? מה קרה? יש שם עוד הרבה נתונים קשים ולכן החלטנו ביחד, כקבוצה, יחד עם השותפים הנפלאים שלי, גם חברות הכנסת, גם קואליציות שותפות, גם עמותת אחותי, התאחדנו כולנו ביחד כדי לתקן את הדברים שצריך לתקן בחקיקה למען הנשים.

דבר אחרון לסיכום, אני עליתי ארצה ב-91 עם 10 דולר בכיס, אם אני יכולתי להגיע במצב כזה להיות חברת כנסת ולפני זה להיות ראש עיר – זה אומר שכל אחת יכולה. תאמינו בעצמכן, תלכו בדרך הזאת ואפשר להשיג, במדינה הנפלאה הזאת, המון דברים. תודה רבה וחג שמח לכל הנשים.

תודה רבה וחג שמח לך, חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אנא הרשו לי, אני רוצה לברך את הצעירות היפות הנחמדות שהצטרפו אלינו, יש צעירים? לא ראיתי, סליחה. גם הבנים נמצאים שם ואני רוצה להגיד לכם, המורות שלהם גם נמצאות אתנו והן ישתתפו בפנל אחר כך על נשים יוצרות והתערוכה שנמצאת בחוץ זה מעשה ידיהם של התלמידים והתלמידות.

תודה רבה, אני גם שמחה לראות אתכן ואתכם פה, שוקרן. אני גם מברכת את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ברוך הבא ונותנת את זכות הדיבור לעבדאללה אבו מערוף.

תודה רבה, אני באמת מברך על היום הזה, על האירוע הזה. לא ציפינו לראות בכנסת יום כזה עד שהגיעה החברה עאידה וטוב שיש יום כזה וטוב שיש ציון כזה. בואו נדבר באופן היסטורי, אתם יודעים שה-8 למרץ הוא סמל של מאבק לזכויות נשים. מבחינה היסטורית, מי שלא יודע אולי כולכם יודעים, אבל בכל זאת אני מנצל את ההזדמנות הזאת להגיד שצוין לראשונה ב-1909 באמריקה ב-1 לפברואר והיום הזה, יום ה-8 למרץ, יום האישה הבינלאומי צוין לראשונה כסמל למאבק לזכויות נשים, אישה בכל המשמעות של המילה, ב-8.3.1913 בסן פטרסבורג. מאז הפך לסמל המאבק לזכויות האישה בכל תחומי החיים ואנחנו תמיד נאבקנו, כתנועה, כאידאולוגיה, כפוליטיקה, שהאישה היא אכן חלק בלתי נפרד מהחברה ולא צריך אפילו לדבר על זה מבחינת הזכויות שמה שצריך, זה דבר טבעי וזה ככה צריך להיות.

אז טוב שאנחנו חיכינו והגענו להיום הזה שיש חג, אני מברך את כל מי שהגיע לכאן, כל הנשים, כל הצעירים והצעירות שהגיעו ואני מקווה שהצעד הזה, היום הזה, אכן יהיה תפנית ליישום, לא רק את האמנה ואת היעד החמישי, אכן לכל תחומי החיים להתחיל והמאבק הזה שאז התחיל ב-1913 אכן יתחיל לשאת פירות והדרך שצריכה להמשיך, דרך של מאבק ושל יישום הזכויות בכל תחומי החיים של האישה, תודה.

תודה רבה ד"ר עבדאללה אבו מערוף, אני נותנת את זכות הדיבור לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

תודה גברתי יושבת הראש, באמת אני חושב שזה חג ואני מברך את כל הנשים שכאן, חברותי, חברות כנסת, את הנשים ומר - - -. אני חושב שבאמת זה חג, אבל זה צריך להיות חג שמלווה גם בעשיה למען זכויות נשים ויש הרבה חקיקה שהיא בעד זכויות נשים שאנחנו מקדמים, תומכים ומצביעים בעד, בלי קשר מי מציע את זה. יש הרבה מה לתרום, אנחנו מקיימים הרבה דיונים על אפליה נגד נשים בתחומי העבודה השונים, בזכויות עבודה, בכל תחומי החיים יש אפליה. אנחנו גם דואגים ופועלים למען ייצוג הולם, גם של האוכלוסייה הערבית בכלל, אבל גם של ייצוג נשים, אתמול היה דיון כזה במועצת מקרקעי ישראל שהכניסו ותבענו שיהיה גם ייצוג לערבים, אבל גם ייצוג לנשים ולכן אנחנו בהחלט מברכים אתכם ביום האישה הבינלאומי ואנחנו נמשיך לעמוד ולהאבק ביחד, למען השגת זכויות הנשים ושלום וצדק חברתי לכולם, תודה לכם.

תודה, תודה לך עו"ד אוסאמה סעדי. אני מזמינה את ד"ר אורנה מגר, יועצת ראש העיר מודיעין-מכבים-רעות לשוויון מגדרי, לשאת את דבריה בנושא הפיתוח בר קיימא.

תודה רבה. קודם כל אני מודה ליושבת ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה, אנחנו בהחלט מברכות כאן את הדיון ואת העלאת הנושא הזה על סדר היום ותודה לגב' מיסם על ההנחיה ועל ניהול הוועדה. אני רוצה להיות פרקטית ולומר מה עשינו עם יעדי ה-SDG כי אנחנו פועלות בשטח כיועצות למעמד האישה הרבה מאד שנים, מתוקף החוק, משנת 2000 ונמצאות איתי כאן חברותי היועצות ויושבת ראש האיגוד. למדנו במשך השנים שצריך לעשות מעשה הרבה יותר מערכתי, משותף, מתכלל וכמו שאמרו כאן קודם חברי הכנסת, ה-SDG הוא בהחלט פלטפורמה מתאימה להתחבר למה שקורה בעולם. במקרה הזה הייתי שותפה לשני הדיונים של האו"ם גם במקסיקו ובחודש שעבר בסין, שם החלטנו לקדם בשיתופי הפעולה את הנושא של SDG 4, 5, ובמקרה הזה גם 11, מתוך 17 היעדים. אנחנו רואים את כולם, אבל אנחנו בוחרים להתמקד ב-2017 בשלושת היעדים האלו, באמצעות המכון הישראלי לערים לומדות שהקמנו ואנחנו מובילים אותו בשיתוף פעולה עם האו"ם, משרד החוץ וממשלת ישראל.

הנושא של ה-SDG לקידום שוויון מגדרי הוא אחד מהנושאים המרכזיים שהחלטנו לפתוח בהם ויושבת ראש הוועדה, שלחתי לכם וגם הצגתי בדיוק לפני שנה ב-8 במרץ, הקמנו כאן את הפורום הלאומי הראשון לקידום ה-SDG לשוויון מגדרי. בפורום הלאומי חתמנו על הצהרה משותפת, כינסנו את כל החברה האזרחית, את אנשי האקדמיה הרלוונטיים, את המובילים בנושא מעמד האישה במדינת ישראל, בכל הסקטורים ובכל המגזרים ובכל המקומות האפשריים לרבות התקשורת הארצית, האקדמיה והארגונים האזרחיים.

יחד עם כל השותפים בשולחן עגול, גם יושבת הראש הוזמנה, אבל לא צלח בידך להגיע, אבל בהחלט הייתם שותפים למהלך יחד- - -

ב-8 במרץ אני חייבת להיות פה.

מן הסתם, נכון. השרה גילה גמליאל היתה שותפה וחתמנו על הצהרה משותפת שבה אנחנו מבקשים לקדם ביחד ובהחלט לחזק את המהלך שהעלית כאן, את התמיכה בהחלטה ממשלתית באופן אקטיבי שהתקבלה ב-14 להטמיע את הנושא המגדרי בכל החלטות הממשלה ולעקוב ולבדוק את הביצוע שלהם עד 2030.

אורלי לוטן, דיברת פה על המחסור עדיין במדדים מותאמים, אנחנו ביחד עם אונסקו אימצנו את הקריטריונים של בייג'ין שהתקבלו בשנה שעברה כדי שהם יהיו קריטריונים מותאמים לכל מדינות העולם שתומכות ב-SDG ואנחנו נכנסו אליהם כפיילוט. הקריטריונים האלה כבר קיימים, הם בודקים את המצב החברתי בכל הרשויות המקומיות בישראל וכבר התחלנו בפיילוט, לקחנו כמה רשויות במגזר הערבי ובמגזר היהודי כדי לראות איך אנחנו בודקים את הקריטריונים האלו ומיישמים תכניות עבודה ומודלים שאנחנו מפתחים, יחד עם הרשויות המקומיות, לקידום ה-SDG.

אנחנו עובדים כיום בפיילוט של רשת ערים לומדות שהקמנו, שהיא מתבססת על יעדי ה-SDG, כל ה-17 יעדים כי המטרה שלנו היא להוביל את שוויון ההזדמנויות באמצעות קידום ה-Learning Cities (ערים לומדות), באמצעות האג'נדה הבינלאומית, יחד עם הארגונים העולמיים. אז נכון שלא תמיד ההחלטות שלהם מקובלות עלינו, אבל אין ספק שהפלטפורמה העולמית הזאת נותנת לנו את האפשרות לקדם יחד עם החלטת ממשלה מוצקה, שאני מאד מקווה שנוביל אותה ביחד עם הוועדה הזאת ולממש את היעדים ששמנו לנו על הדרך. אז אני מברכת ואני מקווה שהועדה תרים את הכפפה ותהיה שותפה לנו בקידום הנושא הזה ביחד, תודה רבה.

מיסם ג'לג'ולי

תודה רבה ד"ר אורנה מגר על הדברים החשובים ועל העשייה היותר חשובה, תודה. אני מזמינה ונותנת את רשות השיבור לליביה לינק, האגף לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ, בבקשה. יש לך 3 דקות לספר על העשייה של משרד החוץ בנושא ה-SDG.

תודה רבה, אני ראשית באמת רוצה לברך את הוועדה על האירוע החשוב הזה ואני מברכת את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת הראש של הוועדה, על זה שמכל הנושאים האפשריים היא השכילה לבחור את הנושא של יישום ה-SDG, יישום יעדי הפיתוח של האו"ם כפריזמה לדון בנושא הזה ואני חושבת שהבחירה הזאת היא מאד משמעותית ומאד חשובה.

פיתוח בר קיימא באופן כללי וכחלק ממנו גם שוויון מגדרי מעסיק אותנו שנים רבות, ה-SDG מהבחינה הזאת, לא המציא שום דבר חדש, אבל מה שהוא כן נותן לנו, הוא מציע לנו – כפי שנאמר קודם – פלטפורמה בינלאומית, להתחבר לאג'נדה הבינלאומית שכל כך חשובה למדינת ישראל ומצפן חדש, כשאנחנו רוצים להסתכל קדימה ולכלכל את הכיוון שלנו – זה בהחלט מצפן שאנחנו מחויבים להתחבר אליו והוא מאד חשוב.

היום ה-SDG הם חלק בלתי נפרד מהשיחה הבינלאומי, הוא אמנם 'יצור או"מי' – הוא נולד מהאו"ם – אבל הוא כבר מזמן פרץ את גבולות מוסדות האו"ם. אנחנו מדברים על ה-OECD, אנחנו מדברים על הבנק העולמי, כל מי שעוסק היום בפיתוח בר קיימא ובכלל מדבר את שפת ה-SDG ואנחנו מחויבים לשלוט בה, לדבר אותה גם ולהתחבר דרכה לעולם.

משרד החוץ התחיל בקידום יישום היעדים האלה, המודל האידאלי שעליו אנחנו חושבים נקרא 'הובלה דו ראשית', משרד החוץ עם הפנים החוצה כי זה המנדט שלנו, אנחנו לא יכולים ולא צריכים לעסוק ביישום פנימה וגוף מתכלל נוסף, בעינינו כרגע האידאלי הוא באמת משרד ראש הממשלה, לתכלול יישום היעדים פנימה, כשהלמ"ס בוודאי חייב לתמוך מבחינת כימות ומדידה, זה אחד הדברים החשובים שה-SDG מציעים לנו. מצד אחד סט של יעדים ומטרות מאד כלליות, שחובקות את כל תחומי החיים כפי שהוסבר פה מאד יפה, ואני מברכת את המרכז למחקר של הכנסת שעשה עבודה באמת מעוררת הערכה והציג את הנושא הזה בצורה מאד טובה. סט של יעדים מאד כלליים מצד אחד, שנוגעים בכל תחומי החיים, החל מהעוני ועד ל-Peaceful Society (חברה שוחרת שלום), באמת הכל מכל: חינוך, בריאות, פיתוח עירוני וכו', אבל מצד שני גם מאד קונקרטיים עם יעדים שניתנים לכימות ומדידה וזה משהו מאד חשוב שאנחנו צריכים ללמוד וליישם.

סליחה שאני קוטעת אותך, אבל הייתי רוצה לדעת מה הסטטוס של ה-SDG מבחינה הממשלה. כלומר, את אומרת שאתם עם הפנים החוצה, עד כמה שידוע לי לא היתה שום החלטה ממשלתית בעניין הזה.

צודקת.

אני צודקת.

לשם אנחנו- - -

יש לנו על מה לעבוד.

בהחלט שיש לנו על מה לעבוד, אבל אני באמת מסתכלת את זה ואנחנו תמיד אומרים את זה כשאנחנו מדברים על SDG, מדובר פה על מרתון, אין פה ספרינטים בנושא הזה, אנחנו מסתכלים וזה לא לחינם נקרא אג'נדה 2030, זה המצפן שלנו ל-15 השנים הבאות, אנחנו מחוברים אליו, מדינת ישראל מחוייבת אליו מהסיבה הפשוטה שאנחנו חלק מחברות האו"ם והסכמנו פה אחד בקונצנזוס לקבל את ההחלטה הזאת, אנחנו מיישמים עכשיו את ההחלטה פנימה, הרבה דרך Reach Out (הושטת יד החוצה), ממש לשבת עם משרדים ברמה הראשונית, ממשלתיים, לשתף אותם בהחלטה הזאת ולא פחות מזה עם הסקטורים האחרים. חברים, הממשלה לא תוכל לעשות את זה לבד, כמובן שהממשלה פה היא שחקן מרכזי וחשוב, אבל אי אפשר יהיה לעשות כלום בלי החברה האזרחית, בלי הסקטור הפרטי, בלי השלטון המקומי – שחקן סופר חשוב וכמובן בלי הכנסת. הכנסת היא אחד הצ'מפיונס בתחום הזה ואנחנו מאד מברכים על ההתגייסות המלאה של יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, שפשוט לקח את זה בשתי ידיים ולקח על עצמו לקדם את זה. זה השלב שבו אנחנו נמצאים ואנחנו זקוקים לתמיכה ולסולידריות של כל הסקטורים שציינתי, תודה.

תודה רבה ליביה, אני עוברת לענת לבנת, יושבת ראש איגוד היועצות למעמד האישה, בבקשה.

שלום לכולם, תודה לך עאידה תומא על הכינוס החשוב הזה, ככה זה מרגיש לי בכל שנה ולך, גב' מיסם, זה מרגיש בכל שנה כאילו אנחנו נזכרות פתאום ביום אחד וחוגגות, אבל אני יודעת שנעשית פה עבודה סיזיפית כל הזמן.

אני רוצה להתייחס לחתירה לשוויון מגדרי והעצמת נשים וילדות, בעיקר בילדות אני רוצה להתמקד ואני לא אחזור על דברים שאמרו, חברתי ד"ר אורנה מגר וכולן, הנושא של החינוך. אני חושבת שעד שאנחנו לא נכניס את הנושא המגדרי לתוך מערכת החינוך כמקצוע נלמד ונחנך את הדור הבא שלנו, יהיה לנו וקשה ואנחנו נגיע לגילאי 30, 40 ונתאמץ הרבה יותר ממה שאפשר. אני חושבת שזאת – אני לא אגיד 'מלחמה' כי זו קונוטציה לא טובה ביום הזה, אבל זה המאבק כרגע, אני חושבת, החשוב, להתחיל לחלחל את הנושאים האלה לחינוך מגיל – לא רוצה להגיד מגיל הגן, אבל כן מגיל הגן.

אני אגע גם בנושא היועצות שזה חוזר על עצמו כבר הרבה שנים, אנחנו בתפקיד הזה כבר – אני לא רוצה להגיד כי זה מבייש, אבל אנחנו צריכות לשפר את סוכנות השינוי ברשויות, במועצות, הסוכנות הן היועצות למעמד האישה ואנחנו צריכים לשפר את המאמץ שלהן, את הסטטוס שלהן, את השכר שלהן, להעמיד אותן בכבוד ברשות ולתת להן לעשות את התפקיד כמו שצריך ותודה לכולן, על היום החשוב הזה, אני מקווה שאנחנו נמשיך לפעול ובעיקר ביחד כי יחד זה כח משמעותי.

תודה רבה ענת לבנת ואני מעבירה את רשות הדיבור לגב' איבתהאג' מג'לי, יועצת לקידום מעמד האישה בעיריית נצרת.

תודה רבה, קודם כל אני רוצה גם להצטרף לברכות ובאמת מאחלת שבשנה הבאה אולי יבנו עוד הישגים שנוכל לשנות את שיטת בקשות ודיבור שלנו, עדיין אנחנו מדברות על זכויות ואיך מיישמים אותם ועד הזדמנויות לנשים. אני רוצה לברך אתכם ואני רוצה באמת שיום האישה הבינלאומי יהפוך לחג ביום מן הימים. כל זמן שאנשים לא משיגים את הזכויות שלהם עדיין אנחנו נלחמות על זה, אבל חשוב להזכיר כל פעם שיש יום כזה.

אני באתי מנצרת עם קבוצת נשים פורצות דרך, 15 נשים, שאנחנו רק סיימנו לפני חודש את הקורס שנמשך 7 חודשים. המטרה שלנו היא לפעול למען העלאת אחוז הנשים במרחב הציבורי ומרכז קבלות ההחלטות. אני מקווה ובטוחה שלהם גם יהיה חלק בשינוי, שוב תודה רבה לכם ושיהיה רק טוב.

תודה רבה.

תודה, אני חייבת להגיד כמי שנולדה בנצרת, גדלה בנצרת, שנצרת יעדה עד היום לגדל ולהצמיח הרבה נשים מובילות, מנהיגות, שהצליחו באמת לסלול את הדרך להרבה צעירות. אם זה בתחום החינוך, ההשכלה, העבודה הסוציאלית, גם בתחומי הפוליטיקה והמנהיגות החברתית ואני בטוחה שתמיד אפשר לקבל עוד קבוצות וקבוצות שרוצות להצטרף לעשייה. תודה שהגעתן.

אני מעבירה את רשות הדיבור לגב' עידית דיאמנט באיגוד נבחרות הציבור, בבקשה.

קודם כל אין לי אלא להצטרף לברכות, עאידה, על הפעילות שלך. את יודעת שאנחנו גם מגיעות כנציגות, הארגון שלנו וכל הפעילות למען התקצוב המגדרי ואני חושבת ששם עשינו מהלך מאד משמעותי בעניין הזה והשלב הבא, אנחנו מדברים על קידום אותו נושאים והנושאים הללו ברשויות המקומיות.

ענת הזכירה את זה, אבל ישנה חשיבות רבה לעבודה בשטח והשטח הוא הרשויות המקומיות. גם את הזכרת את הנושא של קידום נשים לעמדות קבלת החלטות במועצות מקומיות וברשויות מקומיות, זה חלק מהמטרות של ארגון נבחרות הציבור. בנוסף לזה, במהלך השנה האחרונה, אנחנו מקדמים את האמנה לשוויון מגדרי ברשויות המקומיות שמבחינתנו, אני רואה מזה חיבור, לכל הנושא של ה-SDG כי האמנה היא התחייבות של הרשות המקומית לטיפול בנושא המגדרי והיישום של כל העקרונות, כולל המטרות וכולל היעדים ובמיוחד המדדים המדידים, זה אמצעי מאד חשוב ומאד נשמח לשיתוף פעולה, גם עם הארגון של אורנה ועם כל ארגון אחר שמקדם את הנושא של שוויון מגדרי ברשויות המקומיות.

אני חייבת להתייחס בשני משפטים – בעניין התקצוב המגדרי, אחד הדברים שעמדו בפנינו כבעיה אמתית זה היה שמשרד הפנים לא עשה את הניתוח שהיה צריך לעשות, מבחינת התקציב שלו, בגלל הקושי שהיה קיים שרוב התקציב שלו עבר לרשויות המקומיות, ואז הטענה היתה שאי אפשר לעשות את הניתוח הזה. אז יזמתי ישיבה עם עדי בס, יושב ראש השלטון המקומי ועוד ישיבה עם מנכ"ל משרד הפנים והסיכום היה ששניהם נרתמים לעניין של התקצוב המגדרי, אנחנו מקימים צוות עבודה שיתחיל לפתח את הדרך שבה אפשר לעשות את הניתוח של התקציבים של הרשויות המקומיות באופן כללי, בתקצוב המגדרי וזה יתחיל לעבוד בקרוב. אני בטוחה שנשמח לכל עזרה שתבוא מצדכן.

הארגון שלנו באמת מייצג את חברות המועצה בכל הארץ ויש לנו באמת נגישות למועצות מקומיות, נשמח מאד לשיתוף פעולה.

אנחנו גם נקיים דיון בקרוב מאד, על הנושא של נשים בשלטון המקומי, שבו גם נשמע המלצות של הוועדה שהקים משרד הפנים בנושא קידום נשים ברשויות המקומיות וגם אנחנו נגיד את מה שאנחנו חושבות שצריך להעשות בנושא הזה ונדון גם במעמד היועצות. אבל, לקשור את זה לנושא ה-SDG, את האמת הכוונה שלנו בסיום הזה זה גם לפתח איזה שהוא צוות עבודה שיפעל לצד הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, שידון באיך לקשור את כל החוטים האלה שפועלים בכיוון.

כפי שאמרנו – אנחנו לא ממציאות את הגלגל עכשיו, אלה נושאים שפעלנו ופועלות בהם, אנחנו רק צריכות להכניס לזה קצת סדר בהשוואה למה שקיים במדדים הבינלאומיים. לאמץ את מה שטוב ויכול לפעול בתוך האג'נדה הישראלית ונתמודד גם עם הצורך באמת במאמצים די רציניים כדי שהממשלה תקבל החלטה מודעת על הנושא של ה-SDG ותתחיל לבנות איזו שהיא תכנית ליישום שאנחנו נדאג שאכן תצא לפועל ולא יקרה לה מה שקרה להרבה החלטות אחרות ממשלתיות, שעדין יושבות על המדף ואנחנו פועלות ולוחצות כדי ליישם אותן ועוד לא בהצלחה. אני יודעת שיש איזו שהיא רשימה.

אני מעבירה את רשות הדיבור לשולה אגמי, ממרכז השלטון המקומי.

אני רוצה לברך את המפגש הזה ואני תמיד אומרת, עאידה, אני חייבת להגיד לך יישר כח על העקשנות שלך, כל העקשנות שלך מובילה, מוסיפה לי עוד הרבה יותר עבודה, אבל זה בסדר ואני רק רוצה להתייחס- - -

עבודה מבורכת.

מבורכת. אני רוצה להתייחס בנושא השוויון המגדרי, ישבנו עם המנכ"ל יחד עם ברברה ממרכז אדווה, אנחנו מתקדמים בנושא הזה. נושא הרשימות – זה לא העבודה שלנו, אבל- - -

שלא יבינו לא נכון, זה לא רשימות שחורות.

הרשימות, אני אגיד לכם מה, היתה לנו רשימה של כל היועצות מאחר ויצא חוק שרק מי שעברה מכרז, יועצת, אז כל הרשימות השתנו, מי שצריך לעשות את העבודה הזאת זה משרד הפנים או משרד ראש הממשלה, לקחנו על עצמנו בגלל הישיבה שלך עם יושב ראש מרכז השלטון המקומי, שנתן הוראה כן להכין לך, אז אני יושבת על זה וזה לוקח המון זמן, אבל אנחנו בשלבי סיום.

אני רוצה להתייחס גם לסיורים שלנו במסגרת שלנו, יחד עם זוריר שנמצאת פה ויעלה מקליס ראש עיריית יהוד, היא יושבת ראש הוועדה אצלנו, עושים מפגשים בחברה הערבית, כדי ללמוד, היינו כבר בסחנין, היינו בבקעה אל גרבייה, היינו בדיר אל אסד ועוד כמה מקומות והסתובבנו ויש לנו גם עוד ישיבה אחת שאנחנו מזמינים אותך אליה, אנחנו מנסים ללמוד על הצרכים וגם על שיתופי פעולה יחד אתנו, יחד עם האיגוד, יחד עם כל מי שאפשר, יחד איתך ולראות איך אנחנו עוזרים בנושא ואיך אנחנו עושים שיתופי פעולה.

כל התחומים, אני חושבת ואני כל פעם אומרת את זה מחדש מבלי לחשוש, חבל מאד שועדה כזאת שמאד מאד חשובה עדיין אני לא רואה את כל חברות הכנסת משתתפות בה וזה חבל מאד, זה הכח שלנו וזה הכח שיכול לתת לכולנו ולא הייתי רוצה לקרוא לזה יום האישה, הייתי רוצה לקרוא לזה שנה של האישה, כי יום אחד מגיע לנו הרבה יותר ובזה שאנחנו אומרים יום אחד, יום האישה, זה קצת צורם לי. שנה שלמה שלנו, כל בוקר כשאנחנו מתעוררות עבורנו זה צריך להיות חג.

תודה שולה, אני חושבת שאתן לא צריכות לעשות הנחות לאף אחת ואתן צריכות כן לבקש ולדרוש שיהיו מגוייסות ורתומות לעניין, לא רק ביום האישה אלא כל השנה ולא רק חברות הכנסת אלא גם כן כל המשכן הזה וכל הכנסת הזו. אני רק רוצה גם להזכיר שכדאי מאד – אני לא יודעת אם אתם בקשר עם הקבוצה או אני לא יודעת איך קראתם לזה, קבוצת היועצות לקידום מעמד האישה, הפורום היועצות לקידום מעמד האישה באוכלוסייה הערבית בנוסף לכל קשר שקיים, אני חושבת שכדאי מאד גם שתהיו בקשר איתן.

אנחנו בקשר איתן.

אה, אוקיי.

האיגוד כולל את כל היועצות.

ללא הפרדה.

אני מעבירה את זכות הדיבור לחברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק.

תודה רבה, שלום. מצטרפת לברכות, נעשה את זה בקיצור, אבל אנחנו כל שנה פה אני וחברותי, אנחנו מופיעות ביום החשוב הזה ואני רוצה לומר לכן, השנה אני מרגישה התקדמות, אולי הרבה בזכותך, למה? את אמרת יפה מקודם שאנחנו רוצות גם משהו תכלס, להתקדם קצת, מספיק עם ההצהרות. היתה לנו אצלך פגישה עם משרד הפנים, אני אומרת אנחנו – יש לי שני כובעים עכשיו, אני חברת הנהלה באיגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, אחרי שעמדתי בראש האיגוד הזה 7 שנים, ועכשיו יש לנו יוזמה חדשה שהשופטת סביונה רוטלוי – נשים עושות שלום ושלום זו מילה ענקית והיא גם קשורה למה שאנחנו עושות עכשיו.

בשני הארגונים האלה אנחנו עובדות מהשטח, אנחנו באות לשנות את השפה, את הסגנון, את הדיבור ואת ההרגשה שלנו כנשים קודם כל. למה יש התקדמות? משרד הפנים, את אמרת נכון, הקים ועדה ואנחנו הופענו בפני הוועדה הזאת. הוועדה באה לראות איך מיישמים, איך מכינים תכנית עבודה לשוויון מגדרי בשלטון המקומי בכל מערך החיים.

אנחנו הצגנו את אותה אמנה שד"ר - - - דיברה עליה, על המסגרת הכוללת, משרד הפנים משום מה, החליט ללכת דווקא על דברים אמנם קונקרטיים נורא נורא חשובים – כמה עודות יש ובאיזה רמות ושכר, כל הדברים שבאמת יוצרים את השוויון, אבל הוא לא בונה את המסגרת הכוללת, הוא לא נותן את המדיניות, הוא לא דוחף למדיניות שונה ואני חושבת שזה דווקא התפקיד, עם החיבור של משרד הפנים שפועל בקטן הייתי אומרת או בדברים הפרטניים והוועדה שבראשותך שתתן את התמונה הכוללת ואת המדיניות שנכפית מלמעלה, אני חושבת שה'ביחד' הזה יכול לעשות את השינוי היישומי-מעשי.

איפה נתקלנו בבעיה? דווקא הייתי בראשון אצל יועצת מעמד האישה, וזה דבר נורא קריטי, את דיברת הרבה על תקציב מגדרי. כשאנחנו פורטים את זה והולכים לרשויות המקומיות הם לא יודעים מה זה, מה זה שוויון מגדרי בפיתוח תחבורה, מה זה בפיתוח בכלל של העיר, בכל הדברים הפרטיים הם לא יודעים מה זה וחשבנו שאנחנו צריכים ללמד אותם, זה מה שחסר, ללמד אותם מה המשמעות של שוויון מגדרי בכל אחד מהתחומים של החיים שלנו וזו המשימה הבאה שלנו.

משימה כבר התחילה, על זה בדיוק דיברתי עם שולה, אנחנו רתמנו את ביבס, רתמנו את מנכ"ל משרד הפנים לנושא של תקציב מגדרי ועכשיו מתחיל התהליך של ללמוד וללמד, מה זה תקציב מגדרי ומה זה שוויון מגדרי.

אני לא מדברת רק על תקציב, אם את מדברת על תכנון פיזי של עיר, בהיבט המגדרי זה לא תקציב.

ברור.

זה מתחיל מתקציב, זה גם.

לא לא לא, במקרה הזה, אני רק נותנת דוגמה. חצי משפט, אנחנו צריכים דווקא מומחים ומומחיות מהאקדמיה או מהמקצוענות שיתרגמו את זה למעשה.

תודה רבה לחברת הכנסת לשעבר.

זה נעשה, אני אומרת לך, יש עבודה על זה.

אני נותנת את זכות הדיבור לגב' סוריה נוג'ידאת, ממרכז השלטון המקומי.

גב' עאידה, אני מאד אוהבת אותך ואני מאד גאה בך וזה החלום שלי שהנושא של מעמד האישה במגזר הלא יהודי והמגזר העריף גם פה יהיה לנו ועדה ואנחנו נפעל ביחד להגשמת החלומות שלנו. אני רוצה לציין כי אני עם הבוסית שלי, שולה אגמי - - -

לא בוסית.

אנחנו עובדים מאד חזק, עושים עבודה מאד מאד חזקה ורצינית בשטח על מנת למצוא ולהביא את כל המועצות המקומיות במגזר הערבי וגם במדינת ישראל שיהיה לנו יועצות לקידום מעמד האישה, לנו באמת – עשינו הרבה מאד סיורים יחד עם שולה אגמי וגב' יעל והילה ואנחנו עושים סיורים בכפרים במגזר הערבי, במגזר הלא יהודי ואת מוזמנת תמיד ויש לך דלת פתוחה. אנחנו העוזרות שלך גם בכיף, מוכנות לשתף פעולה. מה שבאמת חשוב לי בנושא של היועצות לקידום מעמד האישה, אנחנו סובלות מהתקציבים וזה מאד חשוב לפתור את הבעיה הזאת של המשכורות ושל נושא התקציב של מעמד האישה בארץ. אני מודה לך מאד מכל הלב, אני מברכת את כל החברות, זה כיף לי להיות פה, אני אשמח לשיתוף פעולה מלא יחד עם שולה ויעל, בכיף.

תודה סוריה, את האמת שלא רציתי להתייחס לדברים שקצת ירגישו לא חגיגיים, אבל את האמת, אני יודעת שכל הנושא של תקציב פעולה ליועצות, טיפלתי בזה וגם טיפלתי בנושא של תקנים ליועצות. לצערי הרב התכנית שהכרזנו עליה באופן חגיגי ב-8 למרץ שנה שעברה, שעבדתי מאד קשה כדי להשיג אותה, עדיין תקועה במסדרונות של המשרדים ואני עובדת מאד קשה כיד לחלץ אותה וסוף סוף קיבלתי את הסרת על החסמים ממשרד הפנים, עדיין מחכה שיוציאו קול קורא מהמשרד לשוויון חברתי כדי שנתחיל גם לקבל תקציבי פעולה וגם תקציבים ותקנים ליועצות באוכלוסייה הערבית. בעניין תקציבי פעולה לאוכלוסייה אני יודעת שיצא כבר קול קורא מהמשרד לשוויון חברתי ורובכן ניגשתן אליו, הייתי רוצה לראות שאתן מקבלות את התקציב לרגל ה-8 במרץ, לצערי הבנתי שעוד לא קיבלתן את התשובות ואנחנו נפעל כדי שתקבלו כמה שיותר מהר.

אני מחזירה את רשות הדיבור לכבוד השופטת בדימוס סביונה רוטלוי להערה, בבקשה.

אני מרגישה שיש פה העדרות ונפקדות שמאד מפריעה לי של השרה לשוויון מגדרי, ויש כאן נפקדות, בעצם לא קיימת, של יושבת ראש הרשות למעמד האישה שעדין לא מונתה וזה זועק לשמים כאן בדיון.

תודה רבה ואני מחזירה את זכות הדיבור לחברת הכנסת, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, עאידה תומא סלימאן, לסיים ולנעול את הישיבה הזאת.

תודה לך סביונה על עצם היותך ועל עצם נוכחותך ועל ההערה האחרונה שאמרת. אנחנו חיכינו לשרה ואני יודעת שאתן גם חיכיתן, אני לא אוסיף דברים. אני רוצה להתמקד באמת במטרה שאנחנו נאספנו למענה היום, המטרה הראשונה היתה יישום יעדי האו"ם ל-SDG לפיתוח בר קיימא, אבל אני אומרת שזה היה ממש הצעד הראשון לכיוון הזה, אנחנו עוד נמשיך כפי שאמרתי. אנחנו, הוועדה, אני אקים קבוצת עבודה שנפעל עם עזרה של מרכז המחקר שתמיד עושות, בהנהגתה של אורלי, עבודה נהדרת, הייתי הולכת לאיבוד לפעמים בלעדיכן, אני מאד מודה לכן ואתן גם תמשיכו לתמוך בעשיה שלנו.

תודה לכל הנשים הנהדרות שהתאספו לחלק הראשון מהיום הזה, תזכרו שיש לנו חלק שני שמתחיל בשעה 2. ניתן לכן להתאוורר קצת, לעבור דרך התערוכה שנמצאת בחוץ, נחזור לשמוע על הניסיון המדהים של הנשים שידברו בפנל השני, אבל לפני שמתפזרים יש לי שתי תודות ענקיות שאני חייבת. קודם כל לצוות של הוועדה הנהדר, של דלית מנהלת הוועדה, של עמר, שעבדו קשה מאד מאד כדי שנצליח היום ותודה ענקית לצוות שלי, ליועצים המדהימים, ליועצת יערה וטארק ויאסר שהלך לאיבוד בינתיים ותודה מכל הלב לידידתי, חברתי, השותפה שלי במאבק, מיסם ג'לג'ולי שנענתה מהר מאד, תודה לך על עצם העובדה שהגעת, אני יודעת כמה את עסוקה בימים אלה בהכנות לבחירות להסתדרות ולנעמת ואני מאחלת לכולנו גם הצלחה שם, כי תאמינו לי, אנחנו רוצות לראות את כל הארגונים שיכולים לעזור לנו לקידום המטרות שלנו, מצליחים, פורחים ובידיים טובות. תודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:11.