הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 365

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, א' באדר התשע"ז (27 בפברואר 2017), שעה 11:00

תוכנית הבנייה בחוף אכזיב.

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעל גרמן

יעל כהן-פארן

רויטל סויד

איתן ברושי

דב חנין

קסניה סבטלובה

עודד פורר

נחמן שי

יועץ משפטי לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מינהל התכנון, משרד האוצר - ד"ר עופר גוט

סגנית מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה - דורית סלע

מהנדס העיר, עיריית נהריה - פארס דהאר

מנהל תכנון מחוז צפון, רשות הטבע והגנים הלאומיים - גיל בן נון

דוברת, אדם טבע ודין - יעל אדליסט

יועץ משפטי, אדם טבע ודין - אלי בן ארי

רכז מחוז צפון, החברה להגנת הטבע - לירון שפירא

פעילת סביבה, החברה להגנת הטבע - טל אהרוני

פעיל חברתי-סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - תום פישר

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - חנה פישר

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - שלומי אופק

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - אנה שרמן לוי

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - שי שה לבן

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - לי דורית רמון דה לנג

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - דניאל רויזמן

פעילה חברתית-סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - מרים פלג

פעיל חברתי-סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - אברהם יצחק פישר

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - חגית סימן טוב

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - ניתאי לוי

פעילה חברתית-סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - רחל כרם

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - רבקה דרור

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - רון אלטמן

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - שרה פרץ

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - לירן באלי

פעיל חברתי-סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - ניסן משה שני

פעילה חברתית-סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - מיכל קלסובסקי

מחנכת, פעילה חברתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - נועה קלי

פעילה חברתית-סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - נאוה פרי

פעילה חברתית-סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - איבה פולצ'ק

פעיל חברתי-סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - אורי פלג

פעילה חברתית-סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - נועה פלג

פעיל חברתי-סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - אוריאל קלסובסקי

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - יעל מגרי

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - שני כהן

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - עילי דוידוביץ

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - יצחק דה לנגה

פעילה חברתית-סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - שרה בן פורת

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - אלה בלוך

פעילה סביבתית, הוועד להצלת חוף אכזיב - נופר בביל

פעיל סביבתי, הוועד להצלת חוף אכזיב - ספיר אולנובסקי

פעיל, המשמר החברתי - שמעון חננאל

יושב-ראש עמותת נתיב לבית ועתיד - רם חלפון

מוזמן - עופר דרסלר

שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את אדם טבע ודין - יצחק סמיה

לאה קריכלי

טלי רם

תוכנית הבנייה בחוף אכזיב

צהרים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא תוכנית הבנייה בחוף אכזיב, ישיבת מעקב. אני אתן רק את המעטפת של הדיון. ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה דיון בנושא ב-28 ביוני 2016, תוכנית ג/4870, שאושרה לפני למעלה מ-20 שנה.

בסיכום הדיון, מה שביקשתי, שכל הגורמים ישבו ביחד סביב שולחן עגול, שירכז אותו מנהל המחוז, יושב-ראש הוועדה המקומית.

המחוזית.

על מנת לנסות ולגשר על הפערים ולראות איך אפשר לצמצם את הפגיעה בחוף מול אובדן זכויות הבנייה. אנחנו ביקשנו שגם היזמים יהיו, כך שיהיה מה שנקרא, זה נהנה וזה לא חסר.

קיימתי מספר שיחות עם חלק מהארגונים שפנו אלי במהלך הזמן הזה, גם קיבלתי מכתב מיושב-ראש הוועדה. אני גם פניתי במכתב לשר האוצר והבנתי שנכון לרגע זה עדיין לא התגבשו סביב איזשהן הבנות שיצמצמו את הפערים, כפי שהצגתי קודם.

הבטחתי גם בדיון הקודם שאם זה לא יסתייע אנחנו נקיים עוד ישיבת מעקב לראות מכאן לאן אנחנו הולכים.

אני הייתי מבקש קודם כול לשמוע את נציג הארגונים שגם עמד איתי בקשר, תום פישר. תציגו את הנושא שוב, תנו לנו תמונה מה המצב היום ואחרי כן נשמע את הגורמים האחרים. מי שרוצה להתבטא בנושא – את חברי הכנסת כבר רשמנו – מבחינת האורחים, שיבוא ויירשם כאן וניתן לו את זכות הדיבור. הדיון הוא עד השעה 12:00. ב-12:00 יש כאן דיון נוסף כך שדקה אחרי כן אי-אפשר להמשיך. בבקשה, תום, תהיו קצרים.

תודה רבה. אנחנו באמת רוצים לפתוח ולומר לך תודה על זה שעמדת במילתך וכינסת את הוועדה שוב. היינו מעדיפים לא להגיע לכאן - -

גם אני.

- - ולהגיע באמת להבנות כי לדעתנו זו הדרך האידיאלית, אבל כמו שפתחת ואמרת, אנחנו מגיעים לכאן אחרי דיון שהתקיים לפני כחצי שנה. אני רוצה לגעת בעיקרי הדברים שאמרנו אז.

מדובר בתוכנית ישנה משנת 94', שהיום היא סותרת לכל עקרונות התכנון בסביבה החופית, אם זה לחוק השמירה החופית או לתוכניות מתאר אחרות; תוכנית שמציעה מגורים ומלונאות, חלקם בווילות, ב-2017 בונים וילות על הים, והבעיה הכי גדולה שלנו זה שהיא קרובה מאוד לחוף אכזיב - שזה לא סתם חוף, זו לגונה מהממת - ולגן הלאומי של חוף אכזיב המוכרז, ומדרום היא צמודה למפעל "איתנית" שזה מפעל מזוהם באסבסט.

לתוכנית הזאת קמו מתנגדים רבים, בין אם זה הציבור הרחב שגם הגיע לכאן לכנסת, המשרד להגנת הסביבה שהתנגד לאורך כל הדרך גם בוועדות התכנון וגם בפגישות שלנו עם גורמים שם. המתכנן של המשרד אמר לי באוזניים, זו תוכנית אנטי ציבורית. הוועדה הארצית לשמירה על החופים התנגדה לתוכנית הזאת, רשות הטבע והגנים מסתייגת מהתוכנית הזאת, וגם השר כחלון בדיון הקודם – ישב פה חבר הכנסת אכרם חסון והודיע שהשר מבקש לשנות את התוכנית.

אבל, כנראה שכל הדברים האלה לא חלחלו למטה, וכמו שפתחת ואמרת, נקראנו לשבת לדבר ולהגיע לאיזשהו רעיון, כשהיו לנו שני עקרונות מנחים. עיקרון ראשון הוא שהבנייה תורחק מהחוף בצורה משמעותית כך שהציבור ייהנה מזה, והעיקרון השני שהיזם לא ייפגע בזכויות הקנייניות והכלכליות שהוא רכש בקרקע.

אני רוצה להמשיך לגבי הדיווח מה נעשה. היו לנו שיחות מקדימות עם יושב-ראש הוועדה, היה קשב רב.

דרך אגב, הוא התנצל, הוא לא הגיע לכאן כי הוא נמצא בחו"ל. הוא ביקש אפילו לדחות את הדיון ורצה להשתתף בו, אבל אתם, תום, התעקשתם שאנחנו נקיים את הדיון אז קיבלתי את עמדתכם.

משמעות הדחייה הייתה לאחרי הפגרה.

לא חשוב, אני מספר, אני מציג את העובדות. ולכן, מי שיהיה כאן מטעמו זה עופר גוט, שהוא היועץ המשפטי של הוועדה. בבקשה.

אז קיימנו פגישה ראשונה שאליה באמת, אני חייב להגיד את זה לחיוב, הגיעו נציגי עיריית נהריה, מתכנן המחוז, גם היועץ המשפטי, יושב-ראש הוועדה, היזם וגם נציגה של אדם טבע ודין, ושם העלינו את ההצעות שלנו.

אני אסביר את ההצעות שלנו בתמצות. ההצעה שלנו הייתה לנייד את הזכויות, בעצם אנחנו נצמדנו להחלטה של הוולחו"ף, שגם הוטמעה בתוכנית המתאר של נהריה שקובעת שתוכנית שתבוא ותסיט את הבנייה מזרחה, תקבל תמרוץ על-ידי הוספת זכויות במזרח.

זה מה שביקשנו. אמרנו, אפשרות ראשונה זה לנייד זכויות מתוך שטח התוכנית בכלל למקומות אחרים בנהריה, לקרקעות מדינה, קרקעות מינהל, שנמצאים בשלבי פיתוח למגורים, ואולי זה יהיה מנגנון פיצוי.

האפשרות השנייה – שמו לנו הרבה חסמים ואני מבין שזה הליך שהוא קשה מאוד לעשות אותו, אבל הוא אפשרי ויושב-ראש הוועדה לא פסל אותו על הסף – האפשרות השנייה שהצענו זה באמת ניוד בתוך תחום הקו הכחול של התוכנית בצורה כזאת שמנגנון הפיצויים יישב בתוך התוכנית.

זה הכי נכון.

בדיוק. ואז אנחנו בעצם מרוויחים גם יצירת חיץ רחב, ירוק, פתוח לציבור, אבל לצערי העמדה הזאת נשמעה ולא נדונה בכלל. היזמים הציעו הצעה משלהם – אני אציג אותה בקצרה כי אני לא רואה נציג של היזמים פה, אני לא אדבר בשמם – אבל הם ביקשו להיפטר מהעול של המלונאות. התוכנית מציעה 750 יחידות בתי מלון, והם ביקשו להמיר את כל היחידות האלה ליחידות מגורים.

בקשה קטנה וצנועה.

וככה הם מתרחקים בצורה מאוד מאוד לא משמעותית, ובעצם מה שהם מקבלים, הם מקבלים עוד שישה מבנים של תשע קומות על הקו הראשון של הים.

אנחנו לא פסלנו את זה על הסף, הסכמנו להמשיך לדבר על זה, אבל עם הסתייגויות. ההסתייגות המרכזית שלנו הייתה שאנחנו לא יכולים לחתום על תוכנית שמבטלת את התיירות כי אם אנחנו גם ככה מסכימים שיבנו על קו החוף - העמדה העקרונית כמו שאמרתי קודם היא שכל התוכנית מלאה בבעיות, אבל בגלל שאנחנו נמצאים בשלב מאוחר, עושים את המעט שאפשר, אבל דווקא התיירות, שזה הנכס הלאומי של המקום הזה, אי-אפשר לוותר עליו בכזאת קלות.

בוודאי.

הפגישה השנייה לצערי פוצצה אחרי עשר דקות. הגענו, עשינו סבב שמות.

המינהל ישב איתכם שם?

מינהל מקרקעי ישראל? לא.

לא הזמנתם את המינהל. הרי אם אתם מבקשים זכויות מחוץ לקו הכחול, אז מישהו צריך לתת לכם אותן, ומי שצריך לתת זכויות כאלה זה המינהל. אז מה, אתם העליתם את זה כדבר תיאורטי?

לא. תכף אני אתייחס לזה. יש לנו איזושהי אמירה לגבי הוועדה המחוזית שאני ארצה להעלות בפניך, אבל אנחנו הבאנו נסחי טאבו ותוכניות על קרקעות של מינהל שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח. הוועדה מקדמת אותן, היא מכירה אותן, אז בעניין הזה אנחנו צריכים עזרה. בסך הכול אנחנו ציבור, אנחנו לא יכולים לעשות את הדברים האלה לבד, אין לנו אנשי קשר.

לא, שאלתי. הרי אני ביקשתי מהמחוז – עופר גוט, זה אתה היועץ המשפטי?

נכון.

הרי אני ביקשתי שאתם תהיו ה"פיבוט" של הפגישה. מדוע? כי לכם יש אינטראקציה גם מול המינהל ויש לכם אינטראקציה מול היזם, ולארגונים לכאורה אין שום מעמד, הם באים רק מרצון טוב מה שנקרא, טובת עם ישראל.

לכן, אני ציפיתי שאתם תביאו אחד רמ"י, אחד עירייה, אחד יזם וכמה חבר'ה מהנציגים כדי לנסות לפתור את העניין.

במסגרת הדיון הקודם אנחנו דיברנו על אופציה לתת ליזם איזשהו פיצוי בזכויות מעבר לקו הכחול של התוכנית, במקומות אחרים, שלכם. אז לא הזמנתם את מינהל מקרקעי ישראל? אז מה, דנתם ביניכם לבין עצמכם? איך זה עבד?

אדוני, המחוז ויושב-ראש הוועדה המחוזית לא יכול לגרום למינהל להקצות קרקע.

לא שאלתי. אני ביקשתי מכם לייצר דיון, אחרת מה שיקרה זה שאני אביא את כולכם אלי לפה. חשבתי שזה יותר נכון, במקום להביא עשרה אנשים מנהריה לפה, עדיף שתשבו ביניכם בנהריה. אז חשבתי שאתם תזמנו את נציג המחוז של מינהל מקרקעי ישראל, תיתנו לו את הפרוטוקול של הוועדה, תסבירו לו מה קרה כאן.

הרי ברור לך שתוכנית כזאת היום לא הייתה יכולה לעבור, ואם היא עברה בעבר אז צריך לתקן אותה ואנחנו נמצאים באיזושהי בעיה כי מישהו רכש את הקרקע ויש כבר זכויות על הקרקע, והוא התחיל לבנות אולי, עד כמה שאני זוכר מהדיון האחרון הוא גם התחיל לעשות טיפול בקרקע מבחינת הזיהום, האסבסט שיש שם.

הוא גם סיים כנראה.

עד שאתם זזים, כבר סיים. וחשבתי שאולי בקטע הזה אנחנו מזמינים דיון שולחן עגול. אני לא בא כרגע מהזווית של מה היכולות האופרטיביות שלנו לכפות את עמדתנו על העניין. אני חושב שכמנהל מחוז, כיושב-ראש הוועדה המחוזית - - -

הוא רק יושב-ראש. הוא לא מנהל מחוז.

אמרתי, כיושב-ראש הוועדה המחוזית, שיש לו גם מנופים על כל האירוע הזה בכלל בכל המחוז בנושא התכנון והבנייה, חשבתי שזה נכון שהוא יהיה ה"פיבוט". ואם הוא היה אומר לי, זימנתי את הדיון ויש לנו רעיון טוב אבל המינהל מתנגד, אז הוא ממקם אותי, הוא כבר ממקד אותי במישהו שאני יודע את מי להזמין.

אדוני, למיטב ידיעתי, יושב-ראש הוועדה המחוזית קיים שיחות עם גורמים שונים, כפי שהוא ציין גם במכתבו מ-10 באוקטובר.

כן.

לי אין שום מידע על כך שקיימת אפשרות של הקצאת קרקע על-ידי המינהל לגורמים פרטיים. אני יודע שהמינהל שיווק באמצעות משרד הבינוי והשיכון, יותר נכון רשות מקרקעי ישראל שיווקה באמצעות משרד הבינוי והשיכון קרקעות לבנייה לפני כשנה וחצי בנהריה, ואני לא יודע אם יש היום מהלכים לבנייה על בסיס אותם מכרזים שפורסמו.

ליזם יש עוד מתחמי בנייה שהוא בונה במחוז שלכם?

בטח.

ליזמים הספציפיים פה?

כן, הספציפיים.

לא ידוע לנו.

לא ידוע לכם. אתם בדקתם את זה או רק לא ידוע לך עכשיו? אתה יועץ משפטי, אתה מכיר בעצם את כל היזמים שבונים במתחם שלכם, במרחב?

בכל הצפון, אני לא מכיר.

לא מכיר. אז יכול להיות. מה שאתה אומר, יכול להיות, אבל אני לא יודע לתת לך תשובה.

לא ידוע לנו. זה לא עלה במסגרת הדיונים, למיטב ידיעתי.

אני שואל משהו אחר. עופר, אתה לא עונה לי. האם אתה מכיר את היזמים שפועלים אצלכם במחוז, מתוקף עבודתך?

לא.

לא. אז יכול להיות. מה שאתה אומר לי, יכול להיות, אבל זה לא העבודה שלי אז אני לא יודע. מי זה לנו? לך, אני שואל אותך.

בשיחות שהיו לי עם יושב-ראש הוועדה שנוגע למקרה הזה, ועם מתכנן המחוז, לא עלו מידע או נתונים על בנייה אחרת של אותם יזמים, מחוץ לנהריה.

הבנתי. איך אתה מציע לנו להתקדם מהנקודה הזאת?

אנחנו ניסינו במחוז – מתכנן המחוז, יושב-ראש הוועדה המחוזית, וזה הובהר גם ליזמים וגם לנציגים של הארגונים הסביבתיים – לנסות למצות את זכויות הבניין והקניין במתחם עצמו, לפי שלושת העקרונות הבאים: אחד, הבינוי ייסוג ולא יעבור את קו ה-200 מטרים מחוף הים.

ייסוג כמה?

ייסוג ולא יעבור את ה-200 מטרים.

כן, אבל בכמה ייסוג? בעשרה מטרים? הרי גם היום הוא לא נמצא על החוף.

כן, אבל הוא נמצא בתוך ה-200.

בתוך ה-200, כמה? לכן אני שואל, כמה מתוך ה-200? 20 מטרים? עשרה מטרים?

ייסוג ולא יעבור. מקו המים ועד 200 מטר לא תהיה בנייה.

זה הבנתי.

זה משהו כמו 100 מטרים מתוך ה-300.

בסביבות 90–100 מטרים, אבל עם בינוי יחסית מאוד דליל.

אני שואל אותו, כדי להבין. יכול להיות שהוא רחוק היום 199 מטרים והרחקנו אותו מטר. גם יכול להיות.

לא, לא. לא מדובר במטר. זה כ-100 מטר נסיגה. דבר שני, שטחים ציבוריים יועברו מהחלק המזרחי אל החלק המערבי של הפרויקט.

אוקיי. עשיתם את ה"שיפטינג" הזה.

לא נאמר לנו.

ואז המשמעות היא שמעבר לקו הכחול עוד כמה אנחנו מרחיקים את הרצועה הירוקה, את הבינוי? אתה אומר, אם אנחנו מעבירים מהצד המזרחי למערבי.

לא. הדבר הזה ייצור אפשרות בחלק המזרחי לנייד את אותן זכויות מהחלק שנפלו בתוך ה-100 מטרים.

במסגרת ההרחקה הזאת. הבנתי.

ההרחקה של ה-200 מטרים.

הבנתי. ב-100 מטרים שהרחקנו נעשה ירוק. אוקיי.

ונתגבר זכויות בנייה, נמצה את זכויות הבנייה.

כן, זה מה שאני הצעתי במסגרת אותה ועדה שקיימתי פה.

למיטב הבנתנו, גם משיחה שהייתה לי עם מתכנן המחוז לפני כשבוע – אני מבקש לומר שמתכנן המחוז ניסה לבוא בדברים וקיים שתי ישיבות עם מתכננת מטעם היזמים, אני מבין שהם לא נמצאים פה, אני לא יודע אם הם זומנו להיום.

זומנו, אבל הם בונים, אין להם זמן.

לא יודע להגיד. הם הביעו נכונות להגיש ולקדם תוכנית כזאת. מדובר בשינוי תוכנית.

הם גילו נכונות?

כן.

אתה מפתיע אותי.

לקדם תוכנית ש-?

כמו שציינתי. מרחיקים את הבינוי עד קו 200 מטר מקו החוף.

הוא לא מציין באיזה דרך - - -

רגע. ומתגברים בנייה בחלק המזרחי של המתחם.

מה שהוא אומר, כפי שאמרנו, הם מרחיקים את הקו ב-100 מטר.

אבל מה יהיה אחרי 200 מטר? מלונאות? ציבורי או פרטי? זה מאוד עקרוני.

הקרקע היא פרטית שם.

לא. מה ששואלת חברת הכנסת גרמן, האם אתם שיניתם גם את התמהיל של השימושים. היזם מוכן לשמוע את זה מה שנקרא בגלל שהוא בחור טוב והכל חינם, או ביקש מכם משהו?

הוא כמובן מבקש תגבור זכויות בנייה בחלק המזרחי.

אה, תגבור – רק זכויות בנייה, בלי קשר לתמהיל שלה. זאת אומרת, המלונאות שתהיה מלונאות.

המלונאות תישאר במקום?

זה לא עוּבד למצב דברים שבו אנחנו יודעים להגיד מה בדיוק יהיה שם. יכול להיות שהוא יבקש להמיר זכויות בנייה לתיירות וזכויות בנייה - - -

הבנתי, עופר. הבנתי את הכול, רק אני שואל עוד שאלה אחת ברשותך. מתי הם דיברו ביניהם?

השיחה האחרונה הייתה לפני כשבוע.

הדיון שעשיתי בוועדה היה ב-28 ביוני.

נכון.

לפי חשבוני, משהו שמתקרב לשבעה-שמונה חודשים.

נכון.

כשאני סיכמתי, זה מה שסיכמתי בדיון שתעשו. זה לא שהמצאת לנו עכשיו איזה רעיון מקורי שלא חשבנו עליו. זה בדיוק מה שביקשתי שתעשו.

זה בסדר גמור, אדוני.

זאת פונקציית המטרה שהייתה, אחרי שבועיים-שלושה זה בעצם השיח שהיה צריך להיות. אז מה קרה? אחרי שמונה חודשים אתה בא ומספר לנו שזה היה לפני שבוע.

שאלת מתי השיחה האחרונה בין מתכנן המחוז לבין מתכננת מטעם היזמים. לפני כשבוע.

והנציגים שיושבים כאן השתתפו? היושב-ראש ביקש שהם ישתתפו גם.

אני אסביר שוב. ישיבה אחת קוימה בהשתתפות הנציגים כאן.

ומה קרה מאז?

כחודש וחצי לאחר מכן נקבעה ישיבה נוספת. לישיבה הנוספת הגיע מאדם טבע ודין עורך-דין, כאשר הייתה הסכמה בין הצדדים שלא משתתפים עורכי-דין מטעם הצדדים, ולאחר כמה דקות, מייד אחרי שהובהר לנציג היזמים שיש עורך-דין בחדר מטעם הארגונים הסביבתיים, הוא הודיע - - -

ומאז עד היום לא שיתפו את התושבים?

מאז אני מבין שהיושב-ראש לא הצליח להביא את הצדדים לשבת ביניהם.

האם זימנו אותם והם אמרו שהם לא רוצים לבוא?

אני לא מעורה בפרטים. אני לא מעורה בסדר-היום של יושב-ראש הוועדה, אני לא קובע את הישיבות האלה.

הבנתי, עופר, הבנתי. אני שואל שאלה אחרת.

ויצא גם מכתב ליושב-ראש הוועדה בעקבות זה באוקטובר.

אני רואה את המכתב. בעצם דיברתם איתי באוקטובר. מאז אוקטובר הרי ניהלנו כמה שיחות, והסתבר לי ששום דבר לא קרה. עד אוקטובר דיווחתם לי שאתם מדברים והכול מתקדם.

באוקטובר דווח, אדוני, על אותה ישיבה אחרונה שאחריה לא היה דבר. אני מבין שזה גם בעקבות פנייה של היזמים אליך.

לא, לא. היזמים לא פנו אלי. מי שפנה אלי ועומד איתי בקשר זה תום פישר.

היה מכתב של אדם טבע ודין אל הוועדה מ-6 באוקטובר. בתשובה למכתב הזה, ב-10 באוקטובר, יושב-ראש הוועדה המחוזית דיווח ליושב-ראש הוועדה.

זה נכון.

בסעיף 6 הוא מציין: "כרגע המצב ממשיך להיות מורכב. מחד גיסא, היזמים מצדם מבקשים לקדם את הבנייה נוכח זכויותיהם מזה והתחייבויותיהם מזה. מאידך גיסא, הפעילים מבקשים לעצור כל בנייה ולקדם שינויים מהותיים בפיתוח, וזאת ללא שתוגש כל תוכנית חדשה בפני מוסדות התכנון".

נכון.

כאשר אנחנו אמרנו שיש צורך בתוכנית חדשה.

אתם יכולים ליזום תוכנית חדשה?

לא. אנחנו לא מוסמכים לכך בחוק.

מי מוסמך?

מוסמכים לכך כל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, הוועדות המקומיות.

ובעל עניין בקרקע.

ובעל עניין בקרקע.

גם הרט"ג יכול.

הרט"ג, מכוח מה?

אתם יכולים להנחות את הוועדה המקומית לעשות תכנון מחדש של השטח?

זו שאלה מורכבת.

אני אוהב שאלות מורכבות, אבל תן לי תשובה פשוטה.

משום שצריכים להיות מצבים חריגים שבהם הוועדה המחוזית תורה על דבר כזה, כאשר מדובר כאן גם בהיבטים - - -

בחוף פלמחים מה עשיתם בזמנו?

כמה חופי אכזיב יש לנו עוד?

אדוני, אני לא אמפה את החופים הרגישים בארץ, אבל אני אומַר כך. אני כמעט לא מכיר מקרים שוועדה מחוזית – גם במקרים קשים סביבתיים – הורתה לוועדה מקומית להכין תוכנית, גם כאשר אנחנו יודעים שיש לה עלויות מימון ועלויות מימוש לא פשוטות. לא פשוטות. הוועדה המקומית בהחלט יכולה לומר: רגע, אם יש אינטרס למדינה, תתכבד המדינה ותשלם.

אני מסביר עוד פעם. מה שמפריע לי כאן שאתם במחוז הבנתם – לפחות גם מה שאמרת עכשיו – שהתוכנית היא לא טובה.

לא. לא אמרנו זאת.

אז מה אתה אומר? אתה מבסוט מהתוכנית?

אמרנו שאם רוצים לקדם פשרה או הבנות - - -

עזוב, עופר. האם נראה לך סביר שהתוכנית שאושרה לפני הרבה מאוד שנים, בסטנדרטים של היום הכול בסדר? אתה היית מאשר אותה היום?

אני מכיר תוכניות ותיקות ממנה בעשרות שנים, שאנחנו חיים על-פיהן.

שהן יותר גרועות.

לא אמרתי יותר גרועות. אמרתי שאנחנו חיים על-פיהן. אני חושב שהתוכנית עצמה, היא עדיפה לדוגמה על קודמתה שייעדה את הקרקע לתעשייה.

אבל אתה אומר שהתוכנית הקודמת הייתה יותר גרועה.

לא אמרתי זאת.

זה מה שאמרת. עדיפה.

לא. אמרתי שלפניה הייתה תעשייה, שאני לא יודע אם סביבתי זה טוב יותר. אני לא שופט. ואני מסביר שוב פעם, אדוני.

אני אגיד לך לאן אני מושך. היות ובעצם יושב-ראש הוועדה, ביקשתי ממנו לנהל את הדיון ולהוביל את המתווה - -

נכון.

- - אז ממה נפשך. הוא איש מקצוע, מדובר על בן אדם שעוסק בתכנון.

לא.

לא. זה אורי אילן.

לא. יש מתכנן מחוז שהוא איש המקצוע, ויש יושב-ראש הוועדה המחוזית, שהוא לאו דווקא איש תכנון, הוא לא חייב להיות.

הוא לא מבין בתכנון.

לא אמרתי זאת.

אז הוא מבין.

אבל הוא דווקא הגיע - - -

דקה, אני רוצה להבין.

הוא היה ממונה על המחוז.

הוא היה ממונה על המחוז.

עכשיו הוא יושב-ראש הוועדה.

בוא נגיד ככה. מבחינת השכלתו, הוא לא איש תכנון. גם מבחינת ניסיונו, עד למינויו כממונה על המחוז הוא לא עסק בתכנון.

אז הוא לא מבין בתכנון, אתה אומר?

לא אמרתי זאת.

אז הוא מבין.

אמרתי שאין לו ניסיון לפני תפקידו הנוכחי.

יושב-ראש הוועדה אמור להבין בתכנון כי הוא צריך לקבל החלטות תכנוניות, מה לעשות.

כל חברי הוועדה אמורים לקבל.

בוודאי, אבל הוא היושב-ראש.

נכון.

אז זה קצת יותר מורכב. איך אמרת - זה מורכב.

זה מורכב.

ויושב-ראש הוועדה קיים את הדיון כדי לדלג את זכויות הבנייה מהמערב למזרח.

ניסיון למצוא במסגרת הקו הכחול פתרון.

כן, כן. הוא הבין את העניין, אחרת הוא מראש היה אומר לי: אנחנו מסכימים לתוכנית הזאת, תכנונית היא טובה, אין לנו עניין לשנות אותה. הוא עצמו הבין שהיא פרובלמטית, ולכן הוא פעל כדי לשנות אותה, לפחות מה שנקרא בקטע הוולונטרי.

אני לא יודע מה זה טוב או לא טוב. אני יודע אם יש מחלוקת או אין מחלוקת. במקרה שלנו יש מחלוקת על מימוש התוכנית, זה ודאי.

טוב או לא טוב לציבור, לעתיד הרחוק.

זו שאלה שאני לא צריך לשפוט אותה. אני רק יכול לומר, במצב דברים היום יש מחלוקת ציבורית.

מי שופט אותה, דרך אגב? הרי בסופו של דבר, יושב-ראש הוועדה המחוזית אמור לשקול את התוכנית בהיבט הציבורי, מה טוב לציבור.

אם תוצג חלופה תכנונית לפני הוועדה המחוזית, הוועדה המחוזית תוכל לשקול ולהחליט.

אני אשאל שאלה עוד פעם. עופר, באופן בסיסי איך אנחנו מתערבים בתוכנית הזאת? מה עשו בפלמחים?

פלמחים, למיטב זיכרוני, המדינה הוציאה כסף.

נכון.

על מה? על התכנון?

על פיצויים.

על תכנון מחדש שלקח זכויות.

על פיצויים.

ודאי. זה כסף.

המדינה נתנה את השיפוי. אמורה לתת.

לתכנון.

לא. מימוש תוכנית.

לא. בפלמחים, מה שקרה בעצם - - -

יש תכנון, זה עלויות בתכנון, ויש עלויות מימוש. עלויות מימוש כוללות גם פיצויים למי שמגיע לו פיצוי.

כן, אבל עופר, שם בגדול המדינה גם בעצם החליטה לא לבנות בכלל.

נכון.

אז לכן היא רכשה. פה אנחנו מנסים לשפר את התוכנית.

נכון. לכן אנחנו ניסינו, יושב-ראש הוועדה ומתכנן המחוז, מבלי לגרום לעלויות שלא קיימות תקציבית לוועדה המחוזית ולא ללשכת התכנון.

מה הכלים שעומדים לרשותכם לממש את הבקשה שלנו?

הכלים הם מצומצמים. הניסיון להביא פה הידברות הוא לא פשוט משום שאם נציגים של הארגונים הסביבתיים מבקשים להעתיק זכויות בנייה מהמתחם למתחמים אחרים שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל - - -

לא, אני מדבר אפילו בתוך הקו הכחול כרגע. עזוב, את השאר הבנתי.

בקו הכחול אנחנו חושבים שהאפשרות הריאלית למימוש בהסכמה היא שלושת העקרונות שמניתי, שזה הסגה ב-200; 200 מטר מקו הים לא יהיה בינוי; ותגבור הבינוי במזרח.

הבנתי. מתי היזם ייתן לנו תשובה? דרך אגב, הוא התחיל לעשות פעולות אופרטיביות בשטח מעבר לטיפול בקרקע?

ודאי.

מה? הוא התחיל לחפור?

אני חושב שכן.

יש כבר קומה ראשונה לחלק - - -

יצאו היתרי בנייה.

אז איך נזיז את הקומות?

הוא בונה בחלק המזרחי.

הבנתי.

צריך להבין. יש לנו חלק מזרחי ויש לנו שלוחות של בנייה צמודת-קרקע ושלוחות של בנייה רוויה. אם אני הבנתי נכון, הרעיון הוא שהחלק המזרחי - -

יעובה.

- - אפילו יעובה. צמודת-הקרקע שווקה לאנשים פרטיים לפי דברי היזם והוא לא יכול לשנות את זה עכשיו. הוא כן יכול לשנות בחלקים של הבנייה הרוויה שנעים ממזרח למערב, ואותם להעתיק או לנייד לחלק המזרחי.

מתי אמור להסתיים הדיון עם איזשהן החלטות לכאן או לכאן, לדעתך?

מתחדש.

זה קשה לי לומר. אני יכול לומר כך. היזם עצמו הגיש בקשה לקבל היתרים שכרוכה בקבלת אישור של הוועדה המחוזית. הוועדה המחוזית דנה בבקשה שלו לפני שבוע והחליטה בשלב זה לא לאשר אותה.

למה היתרים הם ברמה מחוזית? ועדה מקומית לא מוציאה את ההיתרים?

ההיתרים בוועדה המקומית, אלא שבתוכנית הקודמת מופיע תוואי מסילת ברזל שחוצה דרך גישה למתחם. בתוכנית נאמר שלא יפותח המתחם לפני שיוסדר המחלף.

הבנתי.

הפרדה דו-מפלסית. כנראה, מסילת ברזל לא תהיה שם. מכל מקום, אנחנו צריכים נתונים גם לגבי אותו מעבר עם מסילת הברזל, ודבר שני אנחנו ביקשנו נתונים על הבנייה עצמה משום שלא ברור לנו עד כמה הבנייה שמבוקשת כעת אכן תואמת לתוכנית הבינוי העקרונית שאישרה הוועדה המחוזית.

זאת אומרת, יכול להיות שהוא בונה יותר מאשר צריך?

לא. השאלה היא פריסת הבינוי כנראה.

זה מה שאנחנו מדברים. זאת אומרת, אתם אומרים שגם פריסת הבינוי שלו, יכול להיות שהיא לא נכונה לפי התוכנית המקורית.

נכון. זה לא יכול להיות מה שהוועדה קבעה.

לפי תוכנית הבינוי. היא לא מקורית כי היא אושרה לפני כשנתיים וחצי. מדובר בשאלה אם יש מרווחים גדולים יותר בין הבניינים והוא ביקש לצמצם את המרווחים.

אז הוא מבקש כמה דברים מכם.

נכון.

נו, אז יש פה "שיפטינג".

אז לכן אנחנו אומרים, בשלב הזה הוועדה לא אישרה, היא ביקשה נתונים. הייתה גם שיחה עם מתכנן המחוז לגבי שינוי תוכניות.

מתי אתם חושבים שאפשר לסיים את האירוע הזה מבחינתנו, מבחינת GO-NO GO, האם מתקדמים אתו או לא. אנחנו יכולים לדבר אתו עוד שלוש שנים ובינתיים כל הסיפור הזה - - -

לא, זה לא יקרה. אני מניח שבחודשיים הקרובים, אם הוא יבקש לקדם שם בנייה והוא יצטרך לעמוד בכל התנאים שלנו, זה עדיין - - -

הבנתי. חודשיים?

חודשיים.

אם הוא היה צריך להוציא היתרים, הוא עשה פיצול היתר אם הוא התחיל לעבוד?

כן. הוא ביקש בהתחלה למספר מבנים ועוד קבוצת מבנים. הוא לא ביקש על הכול, הוא גם לא שיווק את הכול ולכן לא כדאי לו להוציא היום כספים על היתרים אם הוא לא שיווק את הכול.

טוב. נשמע את גיל, אחזור אליך תום ואחרי כן נשמע את ההתייחסות.

גיל, רשות הטבע והגנים.

גיל, אבל קצר. אתה פחות רלוונטי מבחינתי בדיון עכשיו.

אני אגיד שני דברים, ברשותך. אחד, השתנו פה דברים כי היזם גם ביקש עוד קומה במתחם המזרחי. אותו מתחם שאנחנו רוצים לעבוד, גם הוא כבר מבקש עוד זכויות, מבלי שהוא כרגע התכוון לוותר על זכויות קרוב לים.

לא ידוע לנו. הוא ביקש את זה בוועדה המקומית, זה לא אצלנו.

לא ידוע, אבל הוא אמר את זה בפרוטוקול, עופר.

הוא לא אמר. הוא אמר שהוא חושב לבקש.

עוד מעט נשאל את מהנדס עיריית נהריה. הוא פה?

כן.

עוד מעט נשאל אותו.

ולכן, גם היזם כבר רצה עוד קומה, רק הוא אומר – תנו לי גם פה ואני לא אוותר על בנייה בצד המערבי.

הבנתי, גיל.

אנחנו כרט"ג - - -

לא, לא. תודה. לא צריך יותר.

- - -

אתם כבר אמרתם בפעם הקודמת את העמדה שלכם, אני מבין אותה.

מאז אנחנו גם תקצבנו ואנחנו גם ערוכים לנסות להכין תוכנית לשנות. יש לנו כרגע בעיה באמת מבחינת האפשרות שלנו כי אנחנו לא משרד ממשלתי, אנחנו מחפשים את הדרך איך להגיש את התוכנית, עם זיקה לקרקע שיש לנו רק לחלק של הגן הלאומי בתוכנית המתאר, אבל אני רוצה להגיד – גם אנחנו מוכנים להירתם לעניין הזה ברמה של הגשת תוכנית.

יש לכם מעמד בהגשת התוכנית?

אם חסרה להם זיקה לקרקע לא יהיה להם מעמד.

חסר לנו זיקה לחלק מהקרקע.

אז איך יהיה לכם מעמד בהגשת תוכנית? אני שואל.

יכול להיות ביחד עם היזם. אם היזם עכשיו כבר מוכן להגיש תוכנית, וזה מה שהוא אמר אחרי הדיון - - -

היזם זה תמיד טוב.

שאלת מה השתנה בשבוע שעבר. אני חושב שמה שהשתנה זה שהבקשות שלו לחריגה מתוכנית הבינוי לא אושרו.

הבנתי. בוא נשאל. המהנדס.

פארס דהאר, מהנדס עיריית נהריה. אני נכנסתי לפרויקט הזה מזה ארבעה חודשים, חמישה חודשים, מאז שהתחלתי את תפקידי.

קודם כול, בהצלחה שיהיה לך.

תודה רבה. אני הבנתי, אחרי שבדקתי את הנושא, שמדובר על שטח פרטי ולא מינהל.

כן, כן.

לא בדומה לפלמחים ולא לחוף בצת. התוכנית הזאת, כמו שפה ציינו, היא בתוקף כבר משנת 90', 93', השטח פרטי, והתוכנית הייתה מותנית באישור הוועדה המחוזית לנספח הבינוי. נספח הבינוי עצמו כבר עבר כמה תהליכים של ועדת ערר, הסתייגויות, והבנתי בסוף שזה אושר. בפועל, הקבלן כן התחיל לבנות.

נספח הבינוי אושר בוועדה אצלכם?

אושר בוועדה אצלנו ואושר בוועדה המחוזית.

אוקיי.

הקבלן והיזם – זה כבר לא יזם אחד, יש פה שלוש חברות. למיטב זיכרוני, יש כבר שיווק של מגרשים, אם זה ביחידות דיור ואם זה בצמודי-קרקע.

לגבי ההתייחסות של ההקלה בקומה, אנחנו יודעים על כוונה של היזמים כן לבקש הקלה בקומה.

איך אתם יודעים על הכוונה? הוא ביקש או שאתם יודעים מה יש לו בראש?

הוא עוד לא ביקש. הוא התחיל להתעניין.

אה, הוא התחיל להתעניין. הבנתי.

בינתיים אני לא ראיתי שום תוכנית שנדונה. במשרדי בכל אופן לא הייתה שום תוכנית שנדונה להקלה, אבל יש לו כנראה כוונות – כמו כל היזמים. כל דבר יבוא לדיון בוועדה המקומית ויקבל התייחסות. זה בפועל מה שקורה פה. לעיריית נהריה אין שום התנגדות לכל מוסכמות בין היזמים לבין כל הגורמים.

לא, השאלה היא אחרת. אני אגיד לך איך אני רואה את זה, פארס.

בבקשה.

התשובה שלך לגבי עיריית נהריה, אין לה התנגדות – אני קצת לא אוהב את התשובה, אני אסביר לך למה.

עיריית נהריה לפי הבנתי הייתה צריכה לייצר את ההתנגדות, היא, כי זה חוף שנמצא בתחום השיפוט שלכם. גם אם מישהו עשה בעבר טעות, וזה בסדר – מי שלא עובד לא טועה, ככלל; כשאנחנו לא עושים, הכול טוב, אבל בן אדם שעובד מדי פעם טועה – באותה נקודת זמן שאישרו את התוכנית, יכול להיות שאנשים שישבו שם ראו את זה בפריזמה אחרת, הרי זה גם שאלה של המתבונן ומה הלך הרוחות הציבורי באותה תקופה, אז יכול להיות, לפני 20, 30 שנה היה הלך רוחות א' שאף אחד לא ראה שם איזושהי בעיה. יכול להיות.

אבל היום בוודאי ובוודאי שאתם גם – לפחות אני; אם לא, לא הייתי מקיים את הדיון – אני מבין שיש בעיה. אני מבין שאם היום היינו צריכים לאשר את התוכנית, היום, אז אני מניח שגם אתה לא היית מאשר וגם הם, והיו אומרים: אדוני, לא.

העולם השתנה.

לנו גם ברור שזה שווק ויש יזם ויש לו זכויות, הכול ברור לנו. אנחנו רק שואלים, במסגרת הדברים הנתונים האלה - איך אמר עופר גוט, המורכבים, מורכב – אז בקטע המורכב הזה איך אנחנו מנסים כרגע לצמצם את הנזק. אני מניח שלהזיז אותו משם, להגיד לו – פה אתה לא בונה, אנחנו עושים פה איזה פארק, לא יהיה – אבל מצד שני, דיברנו כרגע על ה"שיפטינג" שיכול להיות, שהוא יזיז את הבינוי מהצד המערבי יותר למזרחי, נרחיק את זה בעוד 100 מטר – זה דבר גדול כשלעצמו – עדיף כלום, אבל בוודאי עדיף 200 מטר מאשר 100 מטר. ואם נעשה שם גם משהו ירוק, פארק וכו', כמו שהוא אמר, עוד יותר טוב.

אז אנחנו מנסים לצמצם את הנזק של התוכנית. אני חושב שמי שצריך להוביל את זה זה אתה. לא תום, עם כל הכבוד לו, אני אוהב אותו, בחורצ'יק נחמד, מדבר איתי המון בטלפון, המון – אני ציפיתי שאתה תדבר איתי.

קודם כול, התוכנית הזאת אושרה לא בתקופה שלי.

לא חשוב. דרך אגב, תום לא נולד אז לדעתי.

זה שייך לעבר. מה שעבר, נגמר.

מי כבודו? מי אתה?

אזרח.

אזרח. קיבלת זכות דיבור?

לא.

אז לא צריך לדבר בלי זכות דיבור. אני רוצה לספר לך שתום לדעתי באותה תקופה אפילו לא נולד, כפי שאני מעריך את הגיל שלו.

בן ארבע.

לא, אני מדבר מרגע שהתוכנית הזאת קמה לתחייה ולביצוע בנספח הבינוי. הרי כל התשובות וכל התנאים, יכלו לעשות את זה כבר בהגשת התוכנית של נספח הבינוי שהיה בסמכות גם מקומית וגם מחוזית, ואז הדברים היו נראים אחרת.

פארס, אני רוצה לשאול אותך שאלה, בוא נתקדם. אני רוצה להתקדם כי זה כבר דיון שני. קראתי הרבה חומרים על הנושא הזה, אני גם דיברתי עם חלק מהאנשים, אני רוצה שאתה תיכנס לתמונה, אני חושב שזה נכון ציבורית.

כפי שנאמר, אתה ויושב-ראש הוועדה המחוזית, אם תשלבו ידיים ביחד ותקראו ליזם ביחד עם החבר'ה – אתם מבינים גם לבד – אני חושב שיש מספיק מנופים כרגע אפילו כדי לנסות לצמצם את הנזקים של אותה תוכנית. אני חושב שזה טוב לכל הציבור במדינת ישראל, כולם ירוויחו, אולי חוץ מהיזם אבל כולם ירוויחו.

אבל צריך לדאוג למצב שגם היזם לא יצא נפסד.

נכון. אם אתם, יש לכם "שיפטינג" עליו, הוא גם יכול לקבל פיצוי בקטע המזרחי, אין לנו בעיה עם זה, בכיף. בוודאי ובוודאי לי אין עניין לפגוע בזכויות הקניין שלו כי הוא קנה את הקרקע, יש לו זכויות. זה בן אדם פרטי, אין לנו בעיה עם זה שהוא רוצה לשווק את הקרקע לפי הזכויות שהוא קיבל.

אין עוררין.

תרשו לי, אני אולי אענה בשמו, מוזר לי שהם לא פה. יכול להיות שהבעיה היום היא כבר יותר קניינית מאשר תכנונית, כי שלוש החברות, כל אחת פועלת באופן עצמאי. אחד רכש את כל המגרשים צמודי הקרקע, והשטחים של רבי-הקומות נרכשו על-ידי שתי חברות אחרות. מדובר פה על שלוש חברות, אם לא ארבע אפילו.

צמודי הקרקע זה קבלן נהרייני שיש לו חמש תוכניות בינוי נוספות בנהריה.

- - -

פארס, הבנתי. אני עכשיו רוצה להעביר את זכות הדיבור לחברי הכנסת ואחרי כן אני אסכם. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה קודם כול לפתוח, אדוני היושב-ראש, בברכה לך ובהערכה על המעורבות והמסירות שלך בסיפור הזה. והסיבה להתגייסות הזאת שלך, אדוני היושב-ראש, ושל ועדת הפנים היא שאנחנו באמת מדברים על משהו מיוחד במינו.

חוף אכזיב הוא חוף מיוחד, יקר-ערך, ואנחנו מדברים בסופו של דבר על מצב מיוחד. התוכנית הזאת אושרה בשנת 1994, עשר שנים לפני חוק החופים. כמו שאמר היושב-ראש, אם היא הייתה היום עולה לדיון, היו אומרים זה מנוגד לחוק והיא הייתה נגמרת.

עשינו פה משהו שהוא היסטורי ואנחנו רוצים עכשיו לתקן כי פשוט אין לנו עוד חוף אכזיב אחר, רזרבי, שאם החוף הזה יתקלקל נשתמש באחר.

לכן, אני פתחתי בהערכה לעבודה ולעמדה האקטיבית של ועדת הפנים ושלך, אדוני היושב-ראש, אבל אותי מאוד מאוד מצער שבמוסדות התכנון המחוזיים יש איזושהי עמדה הרבה יותר פסיבית. הם עומדים, מסתכלים מהצד, תתכנס ישיבה – בסדר; לא תתכנס ישיבה – גם אפשר לחיות עם זה. הציפייה שלנו היא שכמו שוועדת הפנים, שהיא ועדה סופר עמוסה של הכנסת, מפנה את זמנה ומתגייסת ולומדת את הנושא לעומקו, כך גם המוסדות בשטח, כלומר הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית, עיריית נהריה, יתגייסו לאותה גישה.

אנחנו רוצים להציל את חוף אכזיב ואנחנו יודעים שזה דבר אפשרי. ישנן על השולחן חלופות, הנציגים של הארגונים והתושבים מפגינים פה המון-המון גמישות מתוך רצון לקדם איזושהי חלופה שתאפשר גם ליזמים להמשיך ולהרוויח – אפשר לייצר ניודי זכויות, זו אפשרות אחת, אבל זה מחייב הרבה יותר אקטיביות שלכם. אתם חושבים שאנחנו ננהל לבד את המדינה?

ועדת הפנים של הכנסת תעשה את הכול כדי לקדם את האלטרנטיבה. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. הציפייה שלנו מכם היא שגם אתם תתגייסו.

אז יש את העניין של ניוד הזכויות, אפשרות אחת. יש את העניין של תגבור או עיבוי הזכויות בחלק המזרחי, על חשבון החלק המערבי.

אנחנו פה בוועדה הזו ניהלנו אחד הדיונים הכי קשים בוועדה, היה ויכוח מאוד קשה בינינו חברי הוועדה, זה היה הנושא של מלונאות. היו חלק מחברי הוועדה שחשבו שחשוב מאוד לקדם את המלונאות בישראל, חברים אחרים חשבו שאנחנו נפגע בערכי טבע ונוף, אבל אף אחד מאתנו לא היה רוצה שבמקום שכבר יש מלונאות אז את המלונאות שקיימת אנחנו נעביר למגורים. זה מין אופסייד מוחלט שהוא מנוגד לכל מה שאנחנו פה התווכחנו בוועדה, וזה דבר שאנחנו כולנו מתנגדים לו.

והערה אחרונה לסיום. אני, אדוני היושב-ראש, מאוד מודאג מדבר אחד. אנחנו מקיימים פה דיון רציני, שומעים את כל הגורמים, מתייחסים בכבוד לכל העמדות, אבל במקביל יש לי תחושה שמישהו קובע עובדות בשטח – גם ברמה התכנונית, גם ברמה הקניינית וגם ברמה של התחלת עבודות ביצוע.

אז אם זו הגישה, אז זה מחייב גם אותנו לפעולה אחרת לגמרי כי אנחנו לא רוצים שבסופו של דבר נתעורר בוקר אחד ולא יהיה לנו את חוף אכזיב, או יהיה לנו את חוף אכזיב בצורה אחרת לגמרי ממה שכולנו כל כך אוהבים ונהנים. תודה.

תודה רבה. אני רק הייתי מבקש משאר הח"כים לקצר כי הדיון עוד מעט מסתיים. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, קח לך שתי דקות.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת והשותפים לדיון, לפי דעתי מה שקרה, חוץ מזה שהשתנו התנאים, השתנו גם האנשים. התחלף יושב-ראש הוועדה ויושב-ראש המחוז, היום זה אורי אילן.

היה בדיון הקודם.

לא, אל תגיב.

אני מדבר על השנים הקודמות.

לא, על 20 שנה.

יש פה היום גם שינויים פרסונליים, נוסף לשינויים בתפיסה, ואני לא בטוח שאפשר לחלוק על מה שאמר חברי חנין, שבינתיים קובעים פה עובדות. אני לא חושב שאפשר יהיה לרבע את המעגל הזה בפשטות.

ולכן, כמי שמכיר את האזור וגם את המאבקים הקודמים, אני חושב שהחוף הזה הוא נכס לאומי ולא רק נכס אזורי, ואני לא חושב שאפשר לסכם את הדיון הזה בכך שתלכו ותדברו. לפי דעתי לא יצא הרבה מהדיבורים, שמענו – שמענו גם את המהנדס, ואני מבין שבין ישיבה לישיבה נקבעות עובדות, מחלקים מגרשים, נותנים אישורים לפיתוח, מה שאפשר לתת בלי היתרי בנייה, אפשר להתחיל פיתוח ואפשר להתחיל לשווק, ולכן העסק הזה הולך ומסתבך.

לכן, הדבר היחידי שאפשר לעשות זה לעצור במקום, קודם כול. למדנו כשהיינו ילדים – מי שנכנס לשדה מוקשים, דבר ראשון הוא עוצר, הוא לא עולה על עוד מוקש. קודם כול צריך לעצור, והוועדה צריכה לקבל החלטה שלא זזים מילימטר עד שיהיה דיון מפורט בפתרון.

(מחיאות כפיים).

סליחה, סליחה.

אין שום סיכוי לפתור דבר כזה בהבנה עם יזמים במקום כזה כמו חוף אכזיב. הם מביאים את התשואה שלהם למקסימום, אנחנו דואגים לערכים אחרים במקום שאין לו חשיבות לאומית לפיתוח למגורים. זה לא קובע את גבול המדינה, זה לא קובע את פיזור האוכלוסייה, זה קובע רק את הרווח של מי שרוצה לעשות אותו למקסימום שאפשר.

תודה רבה.

לכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, תמשיך את המהלך הזה, תן גיבוי. אני מציע להנחות את כולם לא לתת מילימטר התקדמות עד שהעניין הזה לא יוסדר. גם כך זה מסובך.

תודה רבה. רק הערה קטנה למה שאמרת. לא מחלקים מגרשים, רק בקיבוץ מחלקים מגרשים. פה קונים.

גם בקיבוץ כבר לא מחלקים.

חברת הכנסת גרמן, בבקשה.

אני רוצה להצטרף קודם כול לברכות של דב חנין. אני חושבת שזה מאוד ראוי שאתה כיושב-ראש לקחת את הנושא הזה. למעשה, אנחנו כאן קובעים את פניה ואת קו החוף של מדינת ישראל, וחוף אכזיב הוא אחד החופים היפים ביותר, שיקבעו באמת כיצד תהיה נהריה.

אמר היושב-ראש בצדק, זה צריך להיות עניין מספר ראשון שלך כמהנדס העיר, ודרך אגב, גם של יושב-ראש הוועדה – אני לא יודעת אם זה ראש העיר או מי שזה לא יהיה.

ראש העיר.

וגם של מתכנן המחוז. אתם צריכים לדאוג לקו החוף של מדינת ישראל. מה זה אתם אומרים – אני כן יודע, אני לא יודע, לא אמרתי, כן אמרתי, לא זה מה שאמרתי.

לפני זמני.

אין דבר כזה. היום אנחנו חיים ואם אנחנו היום לא נדאג לזה, זו תהיה בכייה לדורות.

נכון, כולנו מבינים כאן סביב השולחן שיש לנו פה מצב סטטוטורי גמור. יודעים, מבינים. אבל גם עם המצב הסטטוטורי הגמור, בהרבה מאוד מקרים אפשר היה להציל חוף ואפשר היה להציל דברים ולא לבוא ולומר אנחנו לא יודעים, זה לא היה בזמננו. זו חובתכם.

ואני הייתי מבקשת, אדוני היושב-ראש, שאנחנו פה נקבע. דיברו בהחלט, אנחנו לא רוצים שהיזם יפסיד, אני לא חושבת שאנחנו יכולים בכלל לבקש דבר כזה. ניוד זכויות זה בסדר, ועל-ידי כך שיוסיפו עוד זכויות במזרח זה בסדר, אבל צריך להיות ברור שני דברים. אחד, אין המרה של מלונאות במגורים. זה מנוגד לאינטרס של מדינת ישראל. מדינת ישראל זקוקה היום למלונאות, בשביל זה חוקקנו את חוק המלונאות, אז לא יעלה על הדעת שימירו את כל המלונאות בבתים ובמגורים, זה לא יכול להיות.

ושנית, לא יכול להיות שיבנו לפני 200 מטר. אני הייתי חושבת אם אפשר היה להסיג את זה ל-300 מטר זה היה הדבר הטוב ביותר - -

תודה רבה.

200 זה מעט.

- - אבל אני מניחה שאם ב-200 מטר יהיו באמת שימושים ציבוריים בלבד, ואת כל הזכויות יעבירו למזרח, אז אנחנו לא נהיה מרוצים אבל זה יהיה הרע במיעוטו.

אבל דבר אחד ברור, אתם חייבים להתעורר. תפסיקו לשבת פה ולהגיד – אני לא יודע, אני כן יודע, לא אמרתי, לא אמרתי, זה לא תפקידי. זה התפקיד שלכם.

תודה רבה, חברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה לצרף את קולי למקהלה של ההתנגדות שנשמעת פה. כשנכנסתי שאלתי אם אתה לטובתנו או נגדנו, הבנתי שאתה במקרה הזה בצד הנכון, היושב-ראש.

אתה מחלק לי ציונים או מה?

לא, להיפך.

תודה רבה. מה זה בצד הנכון? זה בצד שלך תמיד הנכון?

בצד הנכון. בצד הנכון.

הצד שלו זה תמיד הנכון.

הגנת הסביבה זה תמיד הנכון.

או שלפעמים יש קצה שאתה אוחז בו והוא לא נכון.

יש כמה סוגיות שאנחנו חלוקים. בעניין הזה אני שמח שיש פה תמימות דעים בתוך החדר הזה. תראו, באמת יש רגעים בחיים שאתה יודע שהחלטה שלך או עמדה שלך יכולה לעצור מהלך מוטעה לפני שהוא נעשה, וזה הרגע.

אני הייתי שם באזור. לא הבנתי כשהסבירו לי את הקומפלקס איך פתאום נפרצו כל המחסומים. אמרו לי: לא, זה היסטורי, היו אישורים היסטוריים ועכשיו אי-אפשר למנוע את זה יותר.

אז צריך לחפש דרך קודם כול אם אפשר לעצור את זה, ואם אי-אפשר, איך לטייב את זה כי באמת זה יהיה אסון – אני מסכים עם הטרמינולוגיה שלך, יעל, זו תהיה בכייה לדורות שאנחנו במו עינינו רואים איך היא נוצרת ואיך היא הופכת להיות לעובדה, וגמרנו, אי-אפשר לסגת ממנה.

אז אני תומך בעמדתך, לשם שינוי, רק בנושא הזה.

למה לשם שינוי? אתה כל הזמן מסייג את העניין.

כדי שידעו שיש כמה סוגיות - - -

כדי שתדעו שהוא באופוזיציה, חבר'ה. תודה רבה.

תודה רבה. בעוד כמה עניינים. הם נלחמים, מה זאת אומרת הם לא נלחמים? יעל, איך את יכולה להגיד? אנשים באים הנה במשך ימים ארוכים.

אנשים כן, אבל - - -

- - -

חברת הכנסת גרמן, חבר הכנסת שי, היא לא מנהלת את הדיון. הוא לא שואל אותך שאלות ואת עונה תשובות. חברת הכנסת יעל פארן, בבקשה.

אני חייבת להתנצל, יש הצבעה בביומטרי ואני חייבת לצאת. קודם כול, מצטרפת לכל הברכות, אני ממש מברכת אותך.

לא צריך ברכות, אין לנו זמן. תתקדמו.

השאלה היא קונקרטית מה קורה עכשיו ולאן אנחנו מובילים כאן בוועדה. הכרזות זה יפה לנייר. בישיבה הקודמת קראת להם לשבת ביחד, היזמים והמתנגדים והוועדה, הם ישבו, לא יצא מזה כלום. עכשיו מה אנחנו עושים כדי שיצא מזה משהו?

אז אחד זה אולי להגיד להם, תשבו שוב בנפש חפצה, אחרת אנחנו נקדם משהו, והשאלה השנייה אם אנחנו כחברי כנסת לא צריכים לבוא, להושיב אותם פה אתנו עד שיצא עשן לבן מה שנקרא, כי צריך לבוא פה לפתרון.

ויש כמה פתרונות. אפשר לתת זכויות בנייה, בעורף התוכנית להוסיף זכויות בנייה, אפשר לתת זכויות בנייה במקומות אחרים בעיר, זה בסמכות ועדה מקומית. צריך לבוא פה לפתרון שלא תהיה בנייה.

אני קוראת לכך שלא תהיה בנייה בכלל בתחום ה-300 מטר, ואם תהיה בנייה אז רק באמת לתיירות ולמלונאות, כמו שחוק החופים מאפשר, ואני באמת חושבת שהגיע הזמן להציב שם את התוכנית של הרחבת שמורת הטבע, הרחבת הפארק הלאומי, וזה לפתחכם רשות שמורות הטבע והגנים. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת פארן. אני מאשר שהיא צריכה ללכת לביומטרי, גם אני צריך להיות שם אבל אני לא הולך. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה.

אז באמת נעשה את זה קצר כי גם אני צריכה ללכת להצבעות על הפיילוט הביומטרי. קודם כול, אני מברכת אותך, חבר הכנסת דודי אמסלם, יושב-ראש ועדת הפנים – ואל תגיד אני לא רוצה ברכות – כן, זה בכלל לא טריוויאלי ובכלל לא ודאי, אחרי שיש באמת החלטות והסכמות לבוא ולנהל דיון שהוא מאה אחוז לטובת רווחת תושבי מדינת ישראל בכלל, ובוודאי גם תושבי המקום.

לדורות הבאים.

והדורות הבאים. זהו, אני רוצה לשתף, אני התלבטתי אם לשתף, ואני אשתף בגלל ההערה הזאת. אחת התמונות הראשונות שיש לי כילדה, ואני בת 50, זה בלול עם עוד חברה מאוד טובה שלי עד היום, בחוף אכזיב.

אתם הייתם מאמינים שהיא בת 50? הייתי בטוח עד עכשיו שהיא בת 38.

לא, היא הזמינה את זה. ממתי את אומרת את גילך, מה קרה פה. נפלה טעות.

תחשבו, 50 שנה משפחות צעירות, זוגות, באים וחוויית הילדות - -

עד היום. עד היום.

- - עד היום, היא בחוף אכזיב. את הדבר הזה חייבים לשמר, שגם הילדים שלנו, הנכדים שלנו והנינים שלנו, יוכלו להגיע לחוף להצטלם וליהנות ולדעת שהמשאב הזה הוא משאב של כולנו, הוא משאב של מדינת ישראל, הוא יקר.

ולא לנסוע עד תאילנד בשביל חופים.

נכון. וחייבים לשמר באמת. ולכן, ההחלטה לקחת נושא שלכאורה הוא כבר מנוי וחתום ולבוא ולראות איך אפשר לשנות אותו ואיך אפשר לפתור אותו, זה בהחלט דבר שאנחנו גם מודים לך עליו, גם מגבים אותך וגם נמצאים פה כולנו ביחד, ואת הפתרון חייבים למצוא.

תוכניות אושרו לפני עשרות שנים והן לא מתאימות היום. הן לא רק לא מתאימות למצב הקיים, הן לא מתאימות למערך ומארג חוקים קיימים שעברו היום, לא מתכתבות איתם, היום התוכניות האלה לא היו עוברות. אז נעשתה טעות וקרתה תקלה, ובואו נראה איך אנחנו יושבים ומנסים להגיע גם להבנות, גם שאדם שהסתמך על כך, היזם, לא ייפגע מחד; מאידך, לא לקחת את האוצר הזה שיש לנו ולבוא ולהוריד אותו באיזושהי דרך לטמיון.

אנחנו חייבים במשמרת הזו שלנו לשמר ולדאוג לחוף, לתושבים ולכל מדינת ישראל, ולדורות הבאים. אז תודה ואני מתנצלת שאני חייבת לרוץ להצבעות. תודה.

תודה רבה. לפני שאני מסכם, תום, אני אתן לך עוד דקה כדי להתייחס, או מישהו אחר שאתה רוצה, ואני רוצה לסכם.

אז אני אבקש מעורך-דין אלי בן ארי מאדם טבע ודין, שהם שותפים שלנו.

אבל ממש דקה ואחרי כן החברה להגנת הטבע.

המשרד להגנת הסביבה יושב פה, הם גם רוצים להתייחס.

אוקיי. אז אני אתן לכם ממש דקה, בשעה 12:00 אנחנו חייבים לסיים, יש לנו שש דקות.

שלושת המשפטים שיש לי. משפט ראשון לגבי המצב. מאז הדיון הקודם, זה לא שהמצב לא השתנה, המצב הורע. ברגע שנותנים היתרים בשטח - -

הבנתי.

- - קובעים עובדות, מקשים על תכנון עתידי. חייבים לעצור, צודק לחלוטין חבר הכנסת ברושי.

הדבר השני לגבי ועדה מחוזית. ועדה מחוזית זה לא או"ם ולא גישור. ועדה מחוזית זה גוף שאמור לתכנן בהתאם למדיניות ושיקולים ציבוריים. הם לא עשו את זה עד עכשיו, אנחנו מצפים מהוועדה שקצת תגיד להם מה לעשות.

נקודה שלישית, מה צריך לעשות. יש רק שתי דרכים שצריך לפעול בהן. האפשרות הראשונה, להביא באמת נציגים של מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית כדי לדעת איך אפשר להעביר זכויות מחוץ לתוכנית, וזו האפשרות הטובה ביותר והנכונה ביותר. במידה וזה לא מסתייע, יש את האפשרות השנייה שהיא הכרחית. צריך להכין תוכנית. לוועדה מחוזית יש סמכות להורות לוועדה מקומית – נכון, לא במקרים רגילים, אבל במקרים חריגים כמו זה, להכין תוכנית. יש גם סמכות אגב בחוק להכין למי שנקרא מעוניין בקרקע. לדעתי, בניגוד לעניין של ועדה מחוזית, שיש להם בוודאות סמכות, בנוגע לשאלה מי יכול להגיש תוכנית זה לא לגמרי מוכרע. לפי דעתי, כמו שבפלמחים רשות הטבע הגישה תוכנית, גם כאן הם יכולים.

זה שמורת טבע שם, לדעתי.

נכון. נכון, אבל כאן יש ערכים, יש ערכי טבע.

הבנתי.

וזה גובל - - -

הבנתי. חבל על הזמן. תודה.

זהו, סיימתי. לקרוא להם לעשות את התוכנית.

תודה. החברה להגנת הטבע – דקה, אחרי כן המשרד להגנת הסביבה.

לירון שפירא, רכז מחוז צפון.

אל תחזור על הדברים, רק משהו חדש.

אני רוצה רק להגיד דבר אחד. כדי להניע את ה"פיבוט" הזה שאתה מדבר עליו, צריך אוטוריטה יותר גבוהה, ואני לא מחלק עבודה לאף אחד - -

תגיד לי מי.

- - אבל לפי דעתי, אם אתה לא תיקח את זה ותושיב את כולם, זה לא יקרה. יש ראש עיר חזק - - -

אתה יודע שאני יושב-ראש ועדת הפנים. אתה יודע.

צריך פה אוטוריטה חזקה.

אני לא מנהל מחוז.

אני מבין את זה.

טוב, הבנתי. עוד מעט אני אענה.

ברשות היושב-ראש, אני מבקש שני משפטים. אחד, צריך לזכור שהסמכויות של הוועדה המחוזית קבועות בחוק. הוועדה לא יכולה מראש לקבוע עמדה ביחס לתוכנית כי היא אמורה אחר כך גם לשמוע התנגדויות - - -

הבנתי.

זה לא הסמכות שלה, גם אין לה תקציבים.

תתקדם הלאה. מה עוד?

זה אחד. שנית, בקשר להערות, צריך לזכור. יש חוף אכזיב, הוא בשמורת טבע, בגן לאומי. זה לא המקום שלנו, זה המשכו.

ברור. תודה.

ויש טיילת חדשה שאנחנו אישרנו בנהריה.

אתה אומר, יש עוד חוף.

אני רק בא לדייק. במקום שאנחנו מדברים היו שם מפעלים מזהמים שזיהמו את הקרקע. זה לא מה שאנחנו זוכרים מלפני 30 ו-40 שנה.

תודה. המשרד להגנת הסביבה.

דורית סלע, סגנית מנהלת מחוז צפון ומתכננת מחוז. אנחנו מלווים את הטיפול בתוכנית הזאת הרבה מאוד שנים יחד עם העמותה. אני חושבת שהם עושים עבודה מעולה ואנחנו תומכים, ואנחנו התנגדנו לתוכנית הזאת לאורך כל הדרך. לצערנו, לא הצלחנו לשכנע את מוסדות התכנון. בהיבטים הסביבתיים של טיפול באסבסט, ניקוי קרקעות מזוהמות וחומרים מסוכנים - - -

את זה הבנתי. תעני לי רק דבר אחד. מה עמדתכם לגבי הנושא הזה, כמשרד?

אנחנו חושבים שהדרך באמת זה להגיע לאיזשהו ניסיון לפתור את הנושא הזה גם - - -

אתם לא אוהבים את התוכנית הנוכחית?

התוכנית הנוכחית היא נוראית מבחינתנו.

הבנתי.

כל דרך לפתור אותה מקובלת.

תודה. רבותי, קודם כול אני רוצה להודות לכל הארגונים ולכל החבר'ה, מה שנקרא האנשים הטובים באמצע הדרך, שעל חשבון זמנם וכספם קמים בבוקר ומגיעים לכנסת, בדרך כלל הם הראשונים שמגיעים, הרבה פעמים הפקידים עצמם לא מגיעים אבל המתנדבים מגיעים ובאמת תודה לכם על כל ההתגייסות בנושא הזה, בכלל על האכפתיות. גם אם אני לא מסכים אתכם, אבל זה בא מתוך אכפתיות ולהט פנימי.

למישהו צריך להיות אכפת, אחרת מה יהיה?

זה פעם שנייה שאתה מדבר בלי שנתתי לך את האישור. אני מציע את המתכונת הבאה. אני רוצה לתת לכם בוועדה עוד ניסיון אחד משום שאני באמת חושב שזה משהו שצריך להתנהל בין הוועדה המחוזית לבין עיריית נהריה לבין היזם. זה המשולש. דרך אגב, ככה זה מתנהל בכל עיר – אני מספר לכם – גם בכל ועדה, גם אפילו לגבי תוכניות שאושרו.

לכן, אני מבקש מכם לייצר פגישה נוספת, אני מטיל אותה כרגע, מי שיהיה ה"פיבוט" של הפגישה זה יושב-ראש הוועדה המחוזית, שיזמן את הפגישה. בסוף אני גם צריך להגיד מי ירים את הטלפונים כדי לארגן את הפגישה, אחרת כל אחד יחשוב שזה השני. אז אני מבקש ממר אילן שייזום את הפגישה, שיזמן את מהנדס עיריית נהריה, שיזמן לוועדה גם את מנהל המחוז של רמ"י לישיבה הזאת, זה חשוב מאוד. תזמינו גם את רט"ג לעניין הזה, תזמינו נציג של ועד הפעולה לחוף אכזיב. אתם יכולים להזמין את נציגת המשרד להגנת הסביבה כי יש להם גם עניין בכך. תנסו לגבש פתרון, שוב, מה שנקרא וולונטרי, במובן זה שאתם תציעו את ההצעות, והיזם – אם ייענה להן אז אני אשמח מאוד, כדי לפתור את הנושא.

אדוני מתכוון על בסיס שלושת העקרונות שציינתי?

שני העקרונות שהצענו אותם אנחנו. אחד, עדיין אתם מגייסים כאן את רמ"י לתמונה, בלעדיהם אי-אפשר לדבר.

אגב, זה רמ"י מחוז חיפה, לא מחוז צפון.

מחוז חיפה. תזמינו את מחוז חיפה, אני אוציא את הפרוטוקול, תגידו להם שזה מה שביקשתי. אני אסביר לך גם אחרת מה אני אעשה, ואז יכול להיות שהוא יבוא.

אני אבקש לבדוק שוב פעם את שתי החלופות כפי שהצגנו גם בישיבה הקודמת וגם עכשיו. הדבר עדיף כמובן לתת פיצוי ליזם מחוץ לגבולות התוכנית הזאת, במקומות אחרים. אני מניח שהוא לא רק בונה פה, בונה בעוד מקומות אחרים, יכול להיות ששם אנחנו נשפה אותו על מנת שהוא בסופו של דבר יסכים וייענה כדי שהשמורה הזאת או לפחות החוף יישמר במקסימום שאנחנו יכולים היום.

במידה ולא, אז במסגרת התוכנית של הקו הכחול תמשיכו. הרי אתם איתם בדיבורים עדיין, אתה אומר.

נכון.

אומר את זה עופר. אז אני אומר, תכנסו ישיבה ותנסו להגיע להסכמה. לכל המתווה הזה, בכמה זמן אתה חושב שאתם יכולים?

קודם כול, יושב-ראש הוועדה נמצא במשלחת בבוסטון עד ה-20 במרס.

תעשה את החשבונות לבד. כמה זמן? חודשיים מהיום?

עד ה-20 במרס? משלחת ארוכה.

נכון.

יש חופים בבוסטון?

איזה חופים.

הוא נמצא חודש וחצי בבוסטון במשלחת של משרדי ממשלה שונים.

אין בעיה. בסדר, אל תענה עכשיו לכל אחד ששואל אותך, עוד מעט תגיד כמה דמי כיס הוא לקח אתו.

אני גם לא יודע.

יפה. כל דבר יש לך תשובה.

הוא יועץ משפטי.

אני אתן לכם עד תחילת המושב הבא כי ממילא עוד חודש אנחנו יוצאים לפגרה. עד אז הייתי מבקש מהעירייה לנסות ולצמצם את - - -

היתרי בנייה.

בדיוק. כדי לנסות ולקבע את המצב הנוכחי – אני לא אומר לכם איך, אם זה אפשרי. אם זה אפשרי אז תנסו לקרוא לו ולהגיד לו, אנחנו כרגע מנהלים איזשהו דיאלוג. לי חשוב, אין לי בעיה שהוא יקבל היתרים במקומות שאין ויכוח לגביהם.

בצד המזרחי יותר.

כן.

זה מה שאמרנו.

לכן אני אומר, בגדול, אני אקיים דיון, בלי נדר, בתחילת המושב הבא, זאת אומרת אני אתקשר אתכם עד אז. אם יהיה פתרון, אין טעם לדיון. מנהלת הוועדה תתקשר לאילן ותשאל אותו אם יש פתרון. אם הוא ירצה עוד שבועיים, אז אין בעיה, אבל אם נבין שזה נכנס לדד-אנד, אני אכנס לתמונה ואז אני כבר אומר למנהלת הוועדה - היא לא צריכה לשאול אותי; אז אנחנו נזמין, תרשמי, לאה – את ראש מינהל מקרקעי ישראל, רמ"י, ואת מנהל המחוז, את יושב-ראש הוועדה המחוזית, מהנדס עיריית נהריה, יו"ר רט"ג, היועץ המשפטי של רמ"י, את מנהלת המחוז במשרד להגנת הסביבה וגם את המנכ"ל, ערן ניצן נציג האוצר, וראש מינהל תכנון לישיבה הזאת כדי לראות איך אנחנו בעצם מנסים לחלץ את זה למקום שאני חושב שצריך לחלץ את זה.

אז אני שוב מודה לכולם וניפגש בהמשך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.