ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 27/02/2017

הצגת מודל הוליסטי לקידום תלמידים ולצמצום פערים - החינוך הבלתי פורמלי בשכונות פריפריאליות

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 43

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי

יום שני, א' באדר התשע"ז (27 בפברואר 2017), שעה 13:30
סדר היום
הצגת מודל הוליסטי לקידום תלמידים ולצמצום פערים - החינוך הבלתי פורמלי בשכונות פריפריאליות
נכחו
חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר
מוזמנים
אירית ברוק - מנהלת גף תנועות נוער קהילה והגשמה, משרד החינוך

תמי וייצמן - מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמאלי, משרד החינוך

נעמי אבוטבול - מפקח ארצית מועדוניות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורנה רג'יניאו - מנהלת אגף רובעים ושכונות, עיריית נתניה

יוסי דורון - חבר מועצה ויו"ר הנהלה, עיריית נתניה

ריקי ברק - מנהלת תחום למידה מחוז מרכז, החברה למתנ"סים

אריה נעים - רכז נוער, החברה למתנ"סים

שגיא אבודרהם - מנהל מתנ"ס דורה, נתניה

אניטה אלגריסי - רכזת מרכז למידה והשכלה, מתנ"ס דורה, נתניה

זאב גולדבלט - מנכ"ל הפורום, פורום ועדי הורים יישוביים

ראשד פתחי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

ירדן ניזרי - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

שני אטלי - פעילה, המשמר החברתי
מנהלת הוועדה
אריאלה אהרון
רישום פרלמנטרי
ר.כ., חבר תרגומים

הצגת מודל הוליסטי לקידום תלמידים ולצמצום פערים - החינוך הבלתי פורמלי בשכונות פריפריאליות
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הדיון בוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. היום אנחנו מדברים על הצגת מודל הוליסטי לקידום תלמידים וצמצום פערים בחינוך הבלתי פורמאלי בשכונות פריפריאליות.

אני אמרתי לא מעט פעמים במסגרת הדיונים בוועדה, שחלק מהשיטה או מהדרך שאנחנו צריכים לנקוט בה, על מנת לעזור לילדים בפריפריה, להוציא ילדים מהפריפריה מהעוני, אז את הדרך הזו אנחנו צריכים לעשות גם באמצעות החינוך הפורמאלי, אבל הרבה באמצעות החינוך הבלתי פורמאלי. כי לילדים מן הסוג הזה שאנחנו מדברים עליהם, ילדים חלשים, אין את הכלים להגיע לחינוך בלתי פורמאלי, בגלל שבסופו של דבר, בדרך כלל מי שמממן את החינוך הבלתי פורמאלי ברוב המקרים זה ההורים, מכספם הפרטי ולא המדינה.

ואז אנחנו מגיעים למצב שאותם ילדים לא זוכים לחינוך בלתי פורמאלי, ואז הם מתחילים את חייהם בפיגור, לעומת ילדים שיש להם את הכלים הכלכליים באמצעות ההורים שלהם להגיע לשם. לכן רצינו לערוך את הדיון הזה, לראות את המתווה הזה ומקווים לראות מתווה כזה מעניין, שאולי נוכל לנסות ולקדם אותו בכל מקום שרק אפשר.

אז מי יציג לנו את זה?
שגיא אבודרהם
אז אני שגיא אבודרם, אני מנהל מתנ"ס שכונת דורה בנתניה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
הייתי שם לפני כמה ימים בניחום אבלים.
שגיא אבודרהם
בדורה?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן. הייתי בניחום אבלים קצר של בני משפחה. גם מרים הייתה שם.
שגיא אבודרהם
אני מקווה שניפגש בדורה בנסיבות הרבה יותר טובות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן.
שגיא אבודרהם
המודל הוא מודל באמת הוליסטי, שעוטף את הילדים 24/7. המודל עובד, הוא קיים. זו השנה השנייה שלו, כשהמטרה באמת לעטוף ולבנות תכנית אישית לכל ילד, אבל לא רק המתנ"ס לבד. המתנ"ס לבד לא יכול. בלי החיבור של בית הספר, בלי החיבור של ההורים, בלי החיבור של כל המערכות שילד נעזר בהן לאורך כל היום, אם לא כולם מרושתים לאותה תכנית אחד, שאנחנו כמתנ"ס מרכזים את זה ומבינים לעומק בדיוק איפה הוא נמצא, זה לא יכול לעבוד.

התכנית מאד פשוטה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בואו נראה.
שגיא אבודרהם
אנחנו נתחיל מהחזון, נתחיל דווקא מהסוף. דורה 2030 – מבחינתנו בדורה 2030, אם כבר ביקרת כבר השבוע, אז אתה יודע לחלק את זה לבד, הושקה האוניברסיטה הראשונה בשכונת דורה. 84% מצעירי השכונה הם בעלי מקצועות חופשיים בעמדות ניהול. מספר תושבי השכונה גדל ל-30,000 וזה הנושא שלנו. קמפוס קהילתי, הוליסטי. מתחם חינוכי מגיל הרך ועד השכלת מבוגרים. הקמפוס מייצר קשת רחבה של שירותים קהילתיים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, תוך יצירת שותפויות במעגל הקהילתי.

הנתון האחרון הוא ש-54% מתושבי השכונה במעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה. זה החזון 2030. המציאות של היום – דורה 2017 – יש לנו כ-2,000 בתי אב שמתגוררים בשכונה, מתוכם 600 בנות העדה האתיופית. מרבית השכונה הם ממעמד סוציו אקונומי בינוני ומטה. כ-54% מכלל המשפחות מטופלות בשגרה על ידי אגף הרווחה, שזה נתון מאד מאד קשה. זאת אומרת זה ילד אחד קשה, ילד אחד לא. זה הנתון. זאת אומרת 50% - חצי מהתושבים שלנו – מטופלים באגף הרווחה העירוני.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
לא, זה הרבה יותר, כי 54 משפחות, זה אומר שמשפחה כן, משפחה לא.
שגיא אבודרהם
נכון, תלוי בכמויות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ובדרך כלל המשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך הן מרובות ילדים. זה אומר שרוב הילדים בדורה, הרוב הגדול שלהם אפילו, הם מטופלים ברווחה. הרוב הקטן לא. כי בדרך כלל במצב סוציו אקונומי נמוך המשפחות פחות מרובות ילדים. הוא יותר גבוה בדרך כלל.
שגיא אבודרהם
הנתון האחרון שמבחינתנו הוא מאד קשה, של 72% מכלל בני הנוער בגילאי 17, לא זכאים לתעודת בגרות מלאה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אפשר להניח בצורה הגיונית שמרבית הילדים האלה גם לא זוכים לחינוך בלתי פורמאלי, אלא אם כן יש את הנושא שהעירייה עושה, אבל ההורים לא יכולים להרשות לעצמם חינוך בלתי פורמאלי לילדים.
שגיא אבודרהם
הנתון הזה מבחינתנו הוא מאד פשוט ואפשר להסביר אותו. יש באמת העדר של סנכרון הוליסטי חינוכי בין כל הגורמים. דרכי ההוראה היום במסגרות התמיכה שיש שם בבתי הספר בחינוך הפורמאלי, לא מספיקות והן לא מספקות ונותנות באמת את המענה הראוי לכל ילד בשכונה וכתוצאה מזה יש מספר לא מבוטל של ילדים ובני נוער ובנות נוער שנושרים ממערכת החינוך הפורמאלית בצורה גלויה או סמויה. תלוי גם באיזה שהוא שלב. גם בגל היסודי עדיין יש ילדים שנושרים מתוך מערכת החינוך וזה סמוי ולזה מתלווים כמובן הקב"סים וכדומה.

מבחינתנו זה נתון מאד קשה. זה לא שאפשר לעבור עליו לסדר היום. יש ילדים בכיתה ב' שלא מגיעים באופן סדיר לבתי הספר ויש איזו שהיא נורמה שזה בסדר. אנחנו יכולים לספוג את זה והדף יכול לספוג הכל.

למרכז הלמידה שלנו יש המון שותפים. כמובן עיריית נתניה, שיש איזה שני אגפים ששותפים, שזה מינהל חינוך והאגף השני זה אגף רובעים ושכונות, שאורנה רג'יניאנו יושבת איתנו כאן, שאי אפשר לזוז בלי הרשות. הגוף השלישי כמובן זה החברה למתנ"סים, כשיושבת לצידי ריקי ברק, מתוך החברה. היא המנחה המחוזית שלנו. הם מלווים אותנו, את כל התהליך הזה, בשביל להבין איך אפשר לפצח את הדבר הזה. יש פה איזה שהוא נתון שקשה מאד לפצח. בחמש השנים האחרונות נסגרו בדורה שני בתי ספר יסודיים בגלל רמת לימודים מאד מאד מאד נמוכה. אחד זה הממלכתי דתי, שנסגר עקב 95% תלמידים בני העדה האתיופית; ובית הספר השני בגלל אי רישום של תלמידים. זה שני בתי הספר היסודיים היחידים שהיו בשכונה ושניהם נסגרו.

במקביל נפתח גם בית ספר קמפוס דורה לאומנויות, שהוא יושב היום בתוך המתנ"ס, הוא של משרד החינוך, אחרי איזו שהיא דרישה של התושבים להקים בית ספר אחד איכותי. אחד איכותי. משרד החינוך וגם הרשות נענו לבקשה.

אז יש היום איזה שהוא פרטנר בתחום היסודי, אבל יש עדיין דור שלם של ילדים שלא לומדים בכלל בשכונה. חיי החברה שלהם לא מתנהלים בשכונה. בתי הספר שלהם לא בשכונה. הם כל בוקר מוסעים החוצה וזה נתון שהוא בכלל. 400 ילדים כל בוקר מוסעים החוצה מתוך השכונה שלהם. במקום לעשות אינטגרציה החוצה, בואו נעשה אינטגרציה הפוכה. נביא את החזק כלכלי לתוך השכונה שלנו, שיישב אצלנו בפנים. זה איזה שהוא רצון שלנו שבאמת יהיה איזה שהוא שינוי בתוך השכונה.

אז מרכז הלמידה אצלנו קם בעקבות לחץ מאד גדול של הורים, שהילדים שלהם פשוט נפלו בין הכיסאות. הגיעו לבתי ספר יחסית מאד טובים בתוך העיר, אבל היה פער לימודי עצום, עצום ולכן חשבנו על בניית מרכז למידה, אבל שהוא לא רק כזה שילד בא, עושה שיעורי בית, מסיים, משחקים איתו קצת והוא הולך הביתה. זה לא הנושא.

הילדים אצלנו לא עושים שיעורי בית. לא באים למרכז למידה לעשות שיעורי בית. זה לא הנושא. באים לקבל הקנייה חדשה של ידע, של תכנים. אנחנו מסונכרנים עם המחנכות שלהם בבתי הספר. כל ידע שנרשם – אוטומטית אנחנו מצלצלים למחנכת, מדברים עם המורות למתמטיקה - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כמה כוח אדם יש לכם?
שגיא אבודרהם
יש לנו את הרכזת, שזה הלב הפועם כמובן של המרכז. היום מועסקים, מועסקות בעיקר מורות. יש לנו 5 מורות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
עבור כמה ילדים?
שגיא אבודרהם
החודש הזה היו לנו 142 תלמידים. כל חודש זה משתנה. זה תלוי רישום. ילדים צריכים להירשם. תיכף נראה את זה במצגת.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
זאת אומרת זה כיתות של 30 ילדים בערך?
שגיא אבודרהם
הקבוצות, זה הכי חשוב. כל מורה שמגיעה, והן לא סטאז'ריות, לא סטודנטיות, לא שבאים לעשות עלינו סטאז'. אנחנו מחפשים את הטוב ביותר לילדי השכונה. זה מורות בעלות תואר ראשון או בעלות תואר שני. הן עובדות עם בין חמישה לשישה תלמידים פרטני ולא 45 דקות, אלא 60 דקות מלאות. ילד מגיע אחר הצהריים ללימודי מתמטיקה, אנגלית או שפה, אבל הוא מקבל 60 דקות מלאות. אחר הצהריים הוא מגיע למתנ"ס.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כל יום?
שגיא אבודרהם
חלקם מגיעים פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע. תלוי במה שמחנכת הכיתה והילד, שיוצר איזה שהוא שיח לפני כן, מבינים במה הצורך שהוא צריך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
וההשערה שאתם נותנים להם זה במתמטיקה?
שגיא אבודרהם
מתמטיקה, אנגלית, שפה. פתחנו כמובן גם קורס פסיכומטרי, שתיכף נדבר עליו והעשרה חברתית. בלי העשרה חברתית זה לא יכול לעבוד.
אריה נעים
והוראה מתקנת.
שגיא אבודרהם
והוראה מתקנת, שזה גם עוד דברים שאנחנו פותחים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מה יש בתוך המבנה של ההערה החברתית שאתם מעניקים לתלמידים?
שגיא אבודרהם
בתוך המתנ"ס אנחנו מפעילים תנועת נוער חברתית שנקראת תן יד, שזו תנועת נוער שהוקמה בתוך השכונה, שייחודית, אין לה אח ורע ולא אחות ברחבי הארץ, כשהמטרה היא גם לבנות ושלמר את הזהות של הילדים, להעצים, לתת איזו שהיא העצמה חברתית, שאתה יכול לעמוד בפני כיתה שלמה ולהגיד מי אתה, מאיפה אתה מגיע. שיש זכות מלאה גם לדרוש את הזכויות שלך, לחלום. חלק מהנושא של השאלון האישי שילד מגיע, מה החלום שלך להיות שתהיה גדול.
קריאה
לרובם אין.
שגיא אבודרהם
"אני רוצה להיות שחקן כדורגל".
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אחד הדברים החשובים זה אלף לשמוע מה החלום, ו-ב' גם להכווין אותו לחלום הנכון, כי לפעמים אני שמעתי על הרבה מאד ילדים וזה פשוט צרם לי, שהחלום שלהם הוא חלום קטן, שאיפות ממש ממש קטנות. כמו למשל להיות נהג מונית או דברים ש-. לא שיש לי בעיה, נהג מונית זה מקצוע טוב, אבל עדיין, יש מקצועות שאפשר לשאוף אליהם הרבה יותר. אז יכול להיות שבסוף, בדרך הם לא יגיעו לזה, אבל לפחות שישאפו כמה שיותר גבוה.

אחת הבעיות של ילדים שמגיעים ממצב סוציו אקונומי נמוך, זה שמראש הם מגדירים חלום קטן. הם לא מגדירים חלום גדול. אחד הדברים שאנחנו רוצים להביא אותם, זה באמת לאמונה שהם יכולים להגיע רחוק והנושא של העצמה חברתית זה דבר מאד מאד חשוב.
אריה נעים
אני ארצה להוסיף משהו על העצמה חברתית. אני בעיקרון מתעסק עם הקטע החברתי, פחות הלימודי. אתה נגעת בנקודה עצמה ממש, כי אני אגיד לך, עם כל התהליכים שאני עושה עם בני הנוער בשכונה, חוץ מזה שאין להם חלומות, בשיח שלהם אחד עם השני גם לא קיימת המילה קריירה. קיימת המילה להתפרנס, לשרוד וזה מושגים שאם אנחנו לא נטמיע בהם את זה, אז הם לא יידעו באמת לשאוף קדימה ולחלום גדול או לשבור את תקרות הזכוכית.

לצערי במערכת החינוך, הילדים שבאים ממצב סוציו אקונומי נמוך גם מסלילים אותם למגמות טכנולוגיות, מגמות מקצועיות, ששם האפשרויות הן מאד נמוכות. תגיד לי ילד היום איפה נולד, מה המצב הסוציו אקונומי שלו, אני אגיד לך בגיל 18 איפה הוא יהיה. ואני לא נביא. פשוט אני מכיר את התהליכים שקורים בחברה הישראלית.

אז אחד הדברים שעשינו זה לא רק לחלום, אלא יש לכם את האפשרות לבחור לחלום. אחד הפרויקטים שעשינו בתחום החברתי, שהשליך אחרי זה גם שיש חסך מאד לימודי וצריך להגביר את הנושא הלימודי, חשפנו אותם למקצועות שבתי הספר לא חושפים אותם. אני אספר לך. אנחנו בערך גדלנו באותו בית, לפי הרקע שאני יודע עליך. ההורים שלי עבדו מאד קשה בשביל לגדל שישה ילדים ועבדו ופרנסו וגדלנו בסדר, נורמאלי, אבל אף פעם ההורים שלי לא חזרו מהעבודה ואמרו וואלה, נהניתי היום, עשיתי משהו. כלומר הם עבדו בשביל לעבוד ולא היה את המושג של קריירה. וזה משהו שאנחנו חייבים לשנות.

אז חשפנו את הילדים האלה למקצועות מאד פתוחים, מאד מגוונים בנושא תקשורת, בנושא משפטים, בנושא תיאטרון, בנושא תרבות וכן הלאה וכן הלאה. גם אם הם מדברים על כדורגל, לקחנו אותם למקצועות שעוטפים את הכדורגל – סוציולוגים, מאמני כדורגל וכן הלאה וכן הלאה ועשינו את הפרויקט הזה ובכל מפגש הם נפגשו עם מישהו שגדל בערך בסביבה כמו שלהם, ששבר את תקרות הזכוכית והראה להם איך אפשר לעשות את זה.

מצד שני גם הבאנו להם את הכלים מה צריך ללמוד בשביל להיות אדריכל. מה צריך ללמוד בשביל להיות עורך דין ואז הם מגיעים לאיזו שהיא תמונה שבוא'נה, זה אפשרי. הנה קיבלנו דוגמאות, אבל מה שתקע אותם, פתאום הם רואים שהם עושים בקושי שתי יחידות אנגלית. פתאום הם רואים שהם לא מגיעים לרמה מתאימה למתמטיקה בשביל להיות אדריכל, ואז התהליך הוא שבכיתה י', הם דורשים מבית הספר – יש לי זכויות, אני אזרח בחברה הישראלית, אני רוצה בגרות עיונית, כדי שאני אוכל להתפתח באקדמיה.

אני אתן לך דוגמאות גם עלי. אני עד גיל 20 לא הייתי באוניברסיטה. לא ידעתי מה זה. והיום אנחנו מפגישים אותם עם האוניברסיטה ועם האקדמיה בכיתה ח', כלומר שייראו שזה לא משהו מפחיד. זה בני אדם בדיוק כמותם לומדים, פשוט היו להם אפשרויות שונות ואנחנו מנסים לתת להם גם את הכלים, גם את החלומות וגם את הזכות לבחור את החלומות שלהם. וזה משהו שעכשיו מתחבר עם הצורך פתאום שהם צריכים תגבור לימודי.

אני אגיד לך מה, אנחנו עושים גם חוגים במתנ"ס וחוגים, אם מגיעים 80 איש בעבודה של 5 שנים, אז אנחנו אומרים דיינו. פה ובעבודה של ארבעה חודשים, וזה מראה שזה צורך אמיתי, מגיעים 140 ילדים. עבודה של ארבעה חודשים – 140 ילדים שבאים ללמוד ופשוט הם מקבלים שם מורים שמאמינים בהם, לא מורים שמדכאים אותם.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אתה לוקח אותי לשאלה הבאה שאני רוצה לשאול. אמרנו סך האוכלוסייה שנמצאת בשכונה עומדת על?
שגיא אבודרהם
10,000 תושבים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
10,000 תושבים שמתוכם לפחות 6,000 מטופלים ברווחה, 4,000 מסתדרים בכוחות עצמם.
שגיא אבודרהם
לא פותחים מלכתחילה תיק ברווחה, מהחשש.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן. זאת אומרת מתוך 6,000-7,000 תושבים, כמה מתוכם מגיעים אליכם למקום?
שגיא אבודרהם
למתנ"ס עצמו או למרכז הלמידה?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בכלל, הכל ביחד.
שגיא אבודרהם
הרוב. זאת אומרת תלוי. יש פעילויות מכוונות לכל הגילאים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אתם צריכים לנגוע כמעט בכל האוכלוסייה.
שגיא אבודרהם
נוגעים בכל האוכלוסייה. המתנ"ס מתעסק מגיל לידה ועד 120.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אז אתם נוגעים כמעט בכל פלגי האוכלוסייה של האוכלוסייה החלשה. אמרנו שכוח האדם במתנ"ס מסתכם במנהלת עם צוות מסוים של כמה עובדים בערך?
קריאה
זה לא במתנ"ס, זה רק במרכז הלמידה. במתנ"ס יש הרבה יותר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
יחד עם המתנ"ס, כמה בערך?
שגיא אבודרהם
עובדי הליבה של המתנ"ס – אנחנו - - -
אריה נעים
ארבעה רכזי תוכן.
שגיא אבודרהם
זהו, ארבעה רכזי תוכן.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ארבעה רכזי תוכן, מנהלת ומורות שהן מלוות.
שגיא אבודרהם
הם אמורים לתת מענה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
זאת אומרת בוא נגיד שבעשר משרות אתה מקיף 6,000 איש חלשים מאד.
שגיא אבודרהם
לא בדיוק. כי יש פה נתון שהוא נתון קצת אחר. כולנו, גם אריה, גם אניטה וגם אני, תושבי המקום. כולנו גדלנו בשכונה, זה שלנו - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
לא, אני כרגע לא-. יכול להיות שזה טוב שיגייסו את האנשים מקרב השכונה. זה גם משהו שצריך לדון עליו. אני רוצה לזהות את העיקרון הזה, שנניח, סתם דוגמא, בעבור 5,000 תושבים חלשים, 10 משרות ומבנה - - -
אריה נעים
זה טיפה בים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מאפשרים להם סיכוי הרבה יותר טוב להגיע למשהו בחיים. ואנחנו לא מדברים על בן אדם אחד או שניים, אנחנו מדברים על 5,000 איש חלשים, שהעתיד שלהם יחסית, בהתאם למצב הסוציו אקונומי שלהם, מראש נקבע כנראה לכיוון שהוא לא טוב והוא פחות מוצלח, ו-10 משרות של אנשים רציניים, שאני עכשיו לא מדבר על טיבם, כי אנחנו נבחר אותם. מן הסתם כל גוף צריך לבחור את האנשים שלו על הצד הטוב ביותר.
שגיא אבודרהם
חשוב מאד שיבואו מתוך הקהילה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן. 10 משרות כאלו יכולות להציל 5,000 איש, זה מה שאני אומר.
אורנה רג'יניאו
אבל זה סכמטי מה שאתה אומר. יש פה דברים - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני אגיד לך למה אני מסתכל על זה.
אורנה רג'יניאו
יש פה נשמה יתרה שעליה לא מדובר בשום תחום. כל החברה האלה שאתה רואה אותם כאן זה ילדים שגדלו בשכונה הזאת - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ברור לי.
אורנה רג'יניאו
- - והם רוצים להישאר בה ורוצים גם לקדם אותה. זה משהו שהוא לא - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
זה ברור לי ומבחינת החלק הזה של המודל, ברור שאנחנו גם ניכנס אליו ואנחנו גם נדבר עליו. במדינה שלנו קודם כל הדברים מתחילים מכסף ומתקציבים. אין מה לעשות. אם יש תקציבים.
יוסי דורון
אני דווקא רוצה כן לחזק את מה שאתה אומר ואולי גם להבהיר אותו. בוא נגיד שהמתנ"ס מקבל הקצבה של נגיד 1.3 מיליון שקלים מהרשות. הפעילות שלנו היא בערך 9 מיליון שקלים, זאת אומרת אנחנו ממציאים עכשיו כמעט 7.5 מיליון שקלים שצריך להמציא אותם מאיפה שהוא. אנחנו ממציאים אותם מפעילויות שחלקן כמו צהרונים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
תראה, במדינת ישראל החשבון הוא כזה, במדינת ישראל יש בסביבות – משהו כזה – 2 מיליון איש של אנשים שאתה כן רוצה להגיע אליהם כדי לתת להם הזדמנות יותר טובה 2 מיליון איש. החשבון שאנחנו עשינו עכשיו – 5,000 איש. אפשר לנגוע ב-5,000 איש עם 10 משרות. אז אם נעשה חשבון מהיר, סתם ככה לסנכרן את זה, זה 400 כפול 10. ב-4,000 משרות הגעת ל-2 מיליון איש חלשים ונתת להם הזדמנות הרבה יותר טובה להצליח בחיים.

נתת להם פעם אחת העצמה חברתית, שזה אולי החלק המרכזי. נתת להם שיעורים פרטיים, כוח וכלים. נורית, ברוכה הבאה. וכוח באמת לשפר את יכולותיהם הלימודיות בבית הספר. נתתם להם מקום שהוא סוג של מפלט, סוג של אלטרנטיבה חלילה מללכת למקומות שהם לא טובים, כמו פשיעה ודברים כאלה. אגב, אני מאמין שכמעט בכל רשות היום כבר יש את המבנה הבסיסי. יש את המתנ"סים בתוך השכונות, יש את הגופים האלה. זאת אומרת זה רק לקחת את המבנים הבסיסיים ולשפר אותם קצת, כשבסך הכל מדובר פה על 4,000 משרות, שמתוכן כבר יש אנשים שקיימים היום במערכת, שהם כבר עובדים היום במערכת, רק צריך לעצב אותם.

זה דבר שאם אתם שואלים אותי – עלות מול תועלת – זה באלפי מונים הולך לכיוון התועלת. כי דמיינו לכם חברה ישראלית בעוד 20 שנה, שהפערים בה הרבה יותר קטנים ויש הרבה יותר אנשים חזקים ומעט מאד אנשים חלשים. זו חברה שתניב, מה שנקרא ברמה הכלכלית, מדינית, אסטרטגית, הון אדיר גם כלכלי וגם הון אישי. ולכן זו העלות מול תועלת.

זה עניין פשוט של החלטה שהמדינה הזאת צריכה לקבל, שהיא לוקחת על עצמה איזה שהוא פיילוט, איזו שהיא משימה, שצריכים להיות מעורבים בה כמה משרדים, משרד החינוך, משרד הרווחה וכמובן משרד האוצר. לוקחים את החברה הישראלית קדימה. המודל הזה, כפי שאתם - - -
קריאה
צריך קודם כל שיוציאו את האגו ואז יצטרפו ביחד.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
זהו, זה גם. זו אחת הבעיות. והמודל הזה, יחד עם עוד כמה מודלים שאפשר לאחד ביחד וליצור איזה שהוא מודל אולטימטיבי, יכולים להיות הקו המנחה של אותם משרדים, בשביל לייצר תהליך כזה. וזה בעצם גם מה שיהיו היום מסקנות הוועדה. שאנחנו נקרא למשרדים הללו ללכת ולקרוא את המודלים האלה, את המודל שאנחנו מציגים פה היום, יחד עם מודלים אחרים, ולייצר איזה שהוא קו מנחה. להגיע למצב שכל אותם אנשים שהם במצב סוציו אקונומי נמוך, בוא נגיד ממצב סוציו אקונומי 1 עד מצב סוציו אקונומי 4, יקבלו נגיעה אישית בלתי פורמאלית, לא במסגרת החינוכית שלהם, אלא בשעות אחר הצהריים, על ידי העניין הזה. זה בעצם מה שאני חותר אליו.

עכשיו אם את רוצה להוסיף עוד כמה דברים.
ירדן ניזרי
אני יכולה רגע להעלות שאלה קטנה, בבקשה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן, בשמחה.
ירדן ניזרי
אני רוצה לדעת איך אתם מתכוונים, הרי אמרתם שאתם הולכים להכווין אותם כאילו לחלום בגדול יותר. אז איך אתם על הדרך מתכוונים לא לפסול את החלומות הקטנים האלה, ולא לגרום נגיד לנהג מונית, כדוגמא, כי נתת את זה מקודם, להרגיש כעבודה פחות טובה ואז פתאום הם יתחילו לערער על העבודה של ההורים שלהם אולי, או כל מיני דברים כאלה. אז אלף איך אתם עושים את זה תוך כדי ואיך באמת אתם לא שמים לב, כאילו, איך אתם דואגים לזה שאתם לא מכווינים אותם יותר מדי למשהו. שאתם לא אומרים להם זו הדרך הנכונה וזו לא. הבנתם את השאלה?
שגיא אבודרהם
הנושא הראשון ש - - -
קריאה
שנייה, את יכולה להציג את עצמך?
ירדן ניזרי
ירדן ניזרי, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית.
שגיא אבודרהם
הנושא הראשון הוא כמובן נושא הבחירה. זה יושב על הכל, על כל בחירה. אם הילד שלי יחליט בסוף כיתה י"ב שיש לו תעודת בגרות מלאה, לבחור בין עריכת דין לבין להיות נגר והוא בחר את זה, לא בחרו עבורו, מבחינתי זה מקובל. הוא בחר. וזה הנושא. כי יש פה איזה שהוא Issue שילד בכיתה ט' היום מוסלל למקצועות מאד ספציפיים, שהם לא טובים יותר, טובים פחות.

נושא הבחירה – לא באמת נותנים לו בכלל את הבחירה. ילד בכיתה ח' או ט', מעבירים אותו לבית ספר מקצועי ואומרים הנה, אנחנו המדינה בחרנו עבורך. טוב לך, לא טוב לך, אתה צריך, לא צריך, לא רלבנטי. זה מה שבחרנו עבורך וזה מה שאתה אמור לקבל. יש פה איזה שהוא נתון שכן אפשר לפצח את זה. הנושא הוא באמת להעצים חברתית, לאפשר, להראות. אפשר להכיר את כל המקצועות.

אתה יכול להיות מנגר, עורך דין, רופא או ספר. אין שום פסול בשום נתון. אבל כשילד מגיע, שהוא לא באמת עושה בבית ספר, לומד שלוש שנים ספרות, שהוא יכול לעשות את זה בחוץ, שבקורס של שלושה חודשים הוא יכול להריץ את זה צ'יק צ'ק, שזה לא באמת מתאים לשנת 2017. שילד יסיים תעודת בגרות איכותית ויבחר. זה הנושא וזה לא להקטין חלום ולא - - -
אורנה רג'יניאו
פרשו לו את כל האפשרויות.
שגיא אבודרהם
לפרוש את הכל.
ירדן ניזרי
אז אתה תוך כדי חושף אותו גם למקצועות שהוא נחשף אליהם קודם.
יוסי דורון
מה שקורה, אנחנו לא פוסלים אף מקצוע, כי כולם מכובדים וכולם טובים. גם ההורים שלנו הם כאלה והם אנשים טובים ומכובדים. גם אותנו כיוונו למקצועות כאלה ולא עשינו אותם, אבל כן כיוונו אותנו לשם ואנחנו מייצרים להם גירויים. זה אומר אם זה צילום או אם זה לשמוע הרצאה על משפטים, על קטע פלילי או קטע מסחרי. אם זה עוד ועוד מקצועות כמו מחשבים. הגירויים האלה מסביב מראים להם שיש עוד עולמות ומי שמתחבר לזה פתאום, אז הוא יכול כן להמשיך עם זה. לא משנה אם זה ברמה של תחביב או ברמה של אקדמיה, אבל יש לו עוד אופציה. פתאום יש עוד משהו שהוא לא הכיר.
אריה נעים
אני רק אוסיף. קודם כל אני שמח לראות פה בני נוער בנציגות, כי אתם דור העתיד שלנו ומאד חשוב לשמוע אתכם. כרגע המציאות בחברה הישראלית היא שיש זיקה מאד ברורה בין מקום מגורים, לתרבות שלך או למוצא שלך, לבין ההשכלה שלך. יש פה נתונים מאד ברורים, מחקרים של עשרות שנים.

אז לכן אנחנו מנסים לפרוץ את המסגרת הזו ולצאת מהקופסא ולהתחיל לאפשר לילדים גם שקבעו להם מסלול מסוים, לחשוב אחרת. לגבי המשפט שאת אמרת – האם אתם לא תגרמו להם לחשוב גבוה יותר מדי – אין גבוה יותר מדי. גם השמיים הם לא הגבול.
ירדן ניזרי
לא, לא התכוונתי גבוה מדי. התכוונתי כאילו שאתם לא מכווינים מדי.
אריה נעים
לא, לא. אנחנו מאפשרים להם לבחור. כרגע אין להם אפשרות - - -
ירדן ניזרי
אוקיי, עניתם לי.
אריה נעים
אין להם אפשרות בחירה כרגע.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אוקיי, תודה. אני מבקש רק להשלים את הדברים, כי אני רוצה לנסות.
שגיא אבודרהם
אז התכנים של מרכז הלמידה הם באמת הכנה לכיתה א'. זאת אומרת מגיל הרך, הוראה מתקנת יסודי עד ו', תגבור לימודי א' עד ט', מקצועות מתמטיקה, אנגלית, שפה. הכנה לבגרויות י' עד י"ב, שלוש, ארבע וחמש יחידות. קורס פסיכומטרי או אחרי השירות הצבאי או אחרי השירות הלאומי. באמת לא צא לעולם וזהו, אלא לתת את הקורס הפסיכומטרי, להכניס אותם לתוך האקדמיה; וכמובן פעילות חברתית שדיברנו עליה.

היום המודל עובד בשלוש שכונות בעיר נתניה, שכונת דורה, גלי ים ונאות הרצל. שלושתן כמובן הן באותה רשת של מתנ"סים ולכן הרבה יותר קל להפעיל את זה ולתפעל את המודל. זה מספר התלמידים שקיים היום. יש לנו 140 בדורה, בגלי ים יש לנו קצת פחות ובנאות הרצל יש לנו את המספרים שהם די דומים, אבל זה אוכלוסיות שונות מבחינת הכמויות. תמהיל אחר לחלוטין, אבל העיקרון של המרכז זה באמת קבוצות קטנות של חמישה תלמידים, שעובדים עם מורה פעמיים בשבוע. פעילות חברתית, קשר עם בתי הספר. אנחנו לא זזים בלי זה. זה קשר רציף.

ראש מינהל חינוך, המורה, היא יושבת בראש ועדת היגוי עירונית. יש ועדת היגוי בית ספרית ויש ועדת היגוי של השכונה גם. זאת אומרת כולם, כל מי שעוטף את הילד, כולם מסונכרנים. אנחנו לא מתחילים לראיין ילד אם ההורים שלו פיזית לא מגיעים איתו. הם פיזית צריכים לשבת, אבל אחרי זה אנחנו יושבים גם עם המחנכת ואם הם לא משתפים פעולה, ברגע שראש מינהל חינוך בעיר היא זאת שהיא יושבת ראש ועדת היגוי, אין שום שחקן במפה העירונית בתחום החינוך, שלא משתף פעולה.

אין שום שחקן שלא יכול לשתף פעולה, אבל צריך לרתום את כולם ולכן יש לנו את כל השותפים כאן שיושבים סביב השולחן, רותמים את כל מה שצריך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
הילדים לא משלמים בעבור השירותים?
שגיא אבודרהם
הילדים משלמים. אנחנו לא מאמינים בשירות שהוא חינם.
דוד דהאן
זה מה שרציתי לשאול. סבסוד, מי משלם את זה?
שגיא אבודרהם
אין שירות שהוא חינם מבחינתנו. תראה, הילדים חייבים לשלם. 50 שקלים לחודש, חייבים לשלם.
דוד דהאן
אז יש כאן אפליה. יש כאלה שלא יכולים לשלם, אז מה קורה איתם?
שגיא אבודרהם
אז גם על זה אני אתן לך את הדעת. ילד יכול - - -
דוד דהאן
אני מכיר במקרה קצת את זה.
שגיא אבודרהם
כן, נכון. אז זה מתחלק לשניים. אנחנו מפרסמים את זה בהתחלה שזה עולה 50 שקלים לילד. ילד מגיע, מי שעומד בקריטריונים ויכולים לשלם, משלמים. מי שלא – יש ועדת הנחות פנימית שבתוך המתנ"ס שדנה בהחלטות. זה לא משהו שילד יבוא והוא לפי צבע או לפי גובה או לפי זה אנחנו מחליטים על הנחה.
דוד דהאן
צריך אישור?
שגיא אבודרהם
נכון, יש איזה שהם מסמכים שצריכים להביא.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן, יש מנגנון שקובע מי יכול ומי לא יכול.
שגיא אבודרהם
יש מנגון מאד מסודר של החברה למתנ"סים.
דוד דהאן
לא, יש כאלה שמשאירים אותם בצד.
שגיא אבודרהם
לא, לא, לא, לא. ממש לא. ממש לא.
קריאה
אנחנו ועדת הנחות גם, אל תדאג.
דוד דהאן
אני ראיתי דבר כזה.
שגיא אבודרהם
אין דבר כזה.
דוד דהאן
נייר העמדה כאן הוא שלכם?
שגיא אבודרהם
נכון.
דוד דהאן
אני ראיתי את זה בדורה, זה 7-8 שנים אחורה.
יוסי דורון
אחורה, אנחנו לא יודעים מה היה לפני 8 שנים.
קריאה
אף פעם לא ראיתי דבר כזה היום בדורה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בואו נמשיך.
יוסי דורון
בואו נגיד שקייטנות של 2,000 שקלים אנחנו עושים בכלום כסף. בשקל.
דוד דהאן
יש ילדים שנשארים מאחור, לא נכנסים בכלל. אני לא יודע מה קורה היום.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אדוני, אתה קובע עובדות שהן לא נכונות.
דוד דהאן
היה אז. אני לא יודע היום.
שגיא אבודרהם
תלוי אם הם תושבי שכונה.
קריאה
היום אין סיכוי.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אז היה. 7 שנים זה יום אחר. זה סיטואציה אחרת.
שגיא אבודרהם
צריך לראות אם הם תושבי שכונה או לא תושבי שכונה. צריך לראות אם הם מגישים - - -
דוד דהאן
מאזורים.
שגיא אבודרהם
שזה שכונה נפרדת לגמרי. יש מתנ"ס לאזורים.
יוסי דורון
זה לא שכונה שלנו.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אוקיי, אדוני מתכנס לסיום, כן?
שגיא אבודרהם
וכמובן מרתונים. יש מרתונים של למידה. ילדים לפני בחינות מגיעים למרתונים. אנחנו מעצימים אותם כמה שיותר. גם קייטנות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אחד הדברים חשובים זה שילד, כשניגש למבחן ומביא ציון - - -
יוסי דורון
אני-. סליחה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני אומר, ילד שניגש למבחן ומצליח להביא ציון טוב, זה נותן לו הרבה כוח להמשך.
קריאה
זה מה קורא כשהם נכנסים אלינו.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני בטוח בזה. ולכן הנושא של המרתונים, שבעצם עוזרים לילדים להביא ציון טוב במבחן, זה משהו קריטי וחשוב להמשך. בעצם אותו ילד יקבל הרבה מאד אנרגיות למבחן הבא שלו ולכן זה באמת דבר מבורך.

מה רצית לומר?
יוסי דורון
כיוון שאנחנו עובדים בכמה שכונות ואנחנו רואים היום לא בהרבה זמן, באמת לא בהרבה זמן, כמעט ארבעה חודשים, אחוז הציונים שהילדים ממצב של שלילי למצב של חיובי פלוס, ממש התקדמות מטאורית אפילו, כי הלמידה היא למידה של אחד מול אחד.

הדבר הכי קשה פה, שזה התפקיד שלי, זה לסבסד את זה. אני חי מתרומות ואני צריך לשנורר את כל העולם והחברים שלו, כדי להחיות את הפרויקט המיוחד הזה.
דוד דהאן
אתה לא יכול לכסות את כולם בתרומות.
יוסי דורון
אני בינתיים - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בינתיים אין ילד שהגיע לשם ולא קיבל שירות.
יוסי דורון
אין אחד שלא קיבל שירות.
דוד דהאן
לא, הם נותנים השקעה ממש טובה, אבל מבחינת הסבסוד יש בעיה כאן. אני יודע אז.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
העניין הוא שהשאיפה שלנו צריכה להיות להגיע - - -
יוסי דורון
מי אתה בבקשה? אתה יכול להציג את עצמך?
דוד דהאן
דוד דהאן, יושב ראש הארגונים החברתיים בכנסת. אני מכיר אישית שם. הייתי יותר אתכם שם בנושא הזה.
יוסי דורון
בדורה?
דוד דהאן
לפני 7-8 שנים, אבל בשש השנים האחרונות אני בירושלים.
קריאה
אנחנו לא פה 7-8 שנים. אחרת היינו - - -
יוסי דורון
אנחנו מדברים על שלוש השנים האחרונות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אדוני, אני מבקש. נתתי לך אפשרות. לא להפריע לדיון. אנחנו יודעים לעשות את - - -
דוד דהאן
הם שאלו אותי.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בסדר. העניין הוא שאני אומר שהדבר החשוב ביותר, לא החשוב ביותר, יש הרבה דברים חשובים, אבל אחד מהדברים החשובים ביותר זה להגיע לילד כשהוא צעיר, לפני שהוא מתחיל להיכשל. לפני שהוא עובר את השנה הראשונה שלו בכיתה א' עם כישלונות, כי משם כבר יותר קשה לתקן, כי צריך אחרי זה גם לשכנע אותו שהוא יכול להצליח. וזה אחד מהדברים הכי קשים. זה המחסום הראשון שהכי קשה לעבור אותו, לתת לילד את התחושה שהוא גם יכול להצליח.

אם תופסים את הילד הזה ממש בגיל גן, דקה לפני שהוא הולך לכיתה א' ומתחילים את הליווי עוד מהשלב הראשון, כי בבית לצערנו הרב הוא לא יכול לקבל את זה והוא מקבל את זה אצלכם, אם הייתי במקומכם ואני לא יודע, אולי אתם עושים את זה, פשוט הייתי הולך לעשות מיפוי של כל הילדים שעולים לכיתה א' באזור שלכם, ופשוט לנסות להביא אותם בכוח למרכז. לפנות להורים שלהם, לפנות למשפחות שלהם. כי ברגע שהם מגיעים למרכז בכיתה א', מהשנה הראשונה שלהם בבית הספר והם מצליחים במבחנים הראשונים שלהם ובדברים הראשונים שלהם, כבר אז זה כבר סוג של איזו שהיא סינרגיה חיובית שמתמשכת והילד ימשיך לגדול ולצמוח.
יוסי דורון
אז אדוני, על זה אני רוצה לדבר. זה בדיוק השלב הבא. מה שעכשיו עשינו זה פיילוט של ארבעה חודשים. השלב הבא בתכנית שלנו, הוא הרחבה של הפעילות ביתר בתי הספר בעיר, אבל זה דורש מאיתנו. מה שנקרא – נכון שמצד אחד יהיו שכונות שיידעו לשלם ואיזה שהוא מנוף כלכלי כדי להשלים את החסר, אבל עדיין זה מקום שצריך עזרה כספית.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ברור. הכל זה כסף. שום דבר לא בחינם.
יוסי דורון
ואני לא רואה מאיפה זה - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
הכל עולה כסף.
שגיא אבודרהם
עלות של שנת פעילות עבור 195 משתתפים, כולל קורס פסיכומטרי, נעה באזור ה-900,000 שקלים, כשהיום מי שמתחזק את זה, זה בעיקר תורמים מהמגזר העסקי, כשמחר בבוקר תורם יכול להגיד – מיציתי. לא רוצה להיות יותר פה בדורה. בא לי לעבור למשהו אחר ועל זה לא יכול לקום וליפול דבר. אי אפשר לשבת אך ורק על תורמים. תורמים זה מעולה, זה מצוין, זה חשוב, זה יכול לתת דברים אחרים, לחשוף אותם אל העולמות, אבל כשתורם מחליט שהוא יוצא, יוצאת איתו תכנית מלאה.

יכולים להתחיל תהליך ובשנה השנייה שהילד נכנס לתהליך, נגמר המרכז. ועל זה לא יכול להיות שכל הדבר הזה ייפול.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן, אוקיי.
שגיא אבודרהם
אז מבחינתנו יש לזה בערך 900,000 שקלים. אני חושב שהעברנו אז גם את הנושא של התקציב – איך מפעילים את זה, כולל הכל, הכל, הכל, את כל השנה. אז זה מבחינתנו כמובן.

הייחודיות שיש כמובן בדורה זה שכולנו בני המקום, למישהו שבא לסמן V וללכת. שזה שלנו. אנחנו לא אנשים שנופל לנו העט אחרי השעה חמש. אנחנו יכולים לשבת במתנ"ס המון שעות.
קריאה
וזו הצלחה.
דוד דהאן
אני מצדיע לכם על הפעילות הזאת שלכם, אבל הבעיה היא רק מי יקבל ומי לא נכנס.
שגיא אבודרהם
אין פה מי כן ומי לא. אין מישהו שהוא לא.
דוד דהאן
יש. יש כאלה שלא נכנסים.
קריאה
כבר אמרת שאם אין הורים מאחוריהם, הם לא נכנסים.
שגיא אבודרהם
מה זה אין הורים? יש פה אגף הרווחה. אם אין הורים, אז אנחנו - - -
אריה נעים
לא, אם אין מעורבות של הורים. אני אסביר לך, אנחנו מאמינים במשולש בוא נגיד, של בית ספר- מערכת חינוך, קהילה ומשפחה. כלומר אנחנו מייצגים במקרה הזה את הקהילה. כשצלע אחת לא עובדת, אז צלע שנייה צריכה להשלים. אנחנו מצפים עכשיו, כי כרגע חיברנו בין הקהילה לבין מערכת החינוך המקומית. אנחנו מצפים מהמדינה עכשיו לתת לנו גיבוי לנושא הזה, כדי - שאיך אמר יושב ראש הוועדה – החזון של המודל הזה מדבר על שנת 2030 – שבשנת 2030 הפערים בחברה הישראלית יהיו הרבה יותר נמוכים ממה שהיום ויהיו לנוער פה אפשרויות להתפתח ולגדול.

אדוני, דיברת פה. אנחנו קודם כל נותנים יד לאלה שמאחור. אנחנו מסתכלים קדימה על העתיד, אבל כל הזמן מביטים לראות מי נשאר מאחור וקודם כל מביאים אותם למרכז. אז אני לא יודע מאיפה אתה מקבל את הנתונים שלך או את המידע שלך.

שכונת דורה, ובייחוד בגלל שאנשים פה שהמשיכו את התהליכים כבר 20 שנה במה שקורה בשכונה, ובחרו בה והמדד של ההצלחה שלנו זה לא לעזוב את השכונה כמו שקורה בשכונות אחרות, אלא לחיות ולשפר את כל התנאים שקורים בה. אנחנו קודם כל הבנו שבשביל להצליח אנחנו צריכים לקחת את אלה שמאחור, כי כל שנה מתווספים עוד אנשים לאלה שמאחור וחייבים להביא אותם למרכז.

זה לדעתי החזון של החברה הישראלית, לא רק של דורה. ככה זה צריך להיות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בהחלט. זה החזון שלי לפחות, כיושב ראש הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי.
אריה נעים
אז אתה שותף.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
משרדי ממשלה.
נעמי אבוטבול
נעמי אבוטבול, משרד הרווחה. קודם כל יוזמה מבורכת ועשייה יפה ונכונה. אני מסכימה שצריך לתת לכולם ולחזק, אבל יש פה כמה דברים שצריך לקחת בחשבון. אתם מדברים כאן על 2,000 משפחות שמתוכן 600 משפחות אתיופיות. איפה הרגישות התרבותית ואם מדברים על הורים, ושוב, אני לא יודעת את כל המודל, אבל האם זה משהו שנלקח בחשבון? כי במקום כזה זה בטוח צריך להילקח בחשבון.
שגיא אבודרהם
יש מגשרת צמודה לתכנית.
נעמי אבוטבול
דבר שני, מהפן של הרווחה. אנחנו מדברים פה על מצב סוציו אקונומי נמוך ולדברים שאמרת, יושבת הראש, לפני כן, באשכולות 1 עד 5, כבר לפני 8 שנים התחילה תכנית לאומית לילדים ונוער בסיכון. היא התחילה באשכולות 1 עד 3 והתרחבה ל-1 עד 5, כשב-8 השנים האחרונות היו תוספות תקציביות לנושא הזה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
משרד הרווחה יכול לומר שהוא יודע שכל ילד במצב סוציו אקונומי 1 עד 5, לפני שהוא עולה לכיתה א', משרד הרווחה כבר מוודא שהוא נמצא במסגרת בלתי פורמאלית?
נעמי אבוטבול
הלוואי וזה היה ניתן מבחינה תקציבית. זאת אומרת אני איתך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
זה ניתן לדעתי, אני אגיד לך למה, כי - - -
נעמי אבוטבול
אני איתך להגיע למצב הזה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני אגיד לך למה. כי ראשית יש את הרשויות המקומיות, שזה אינטרס מובהק שלהם. זה פעם ראשונה. פעם שנייה, גם משרד החינוך וגם המדינה בכלל, כישות מדינית שרוצה לשפר את החברה הישראלית שלה, רוצה את זה. העניין הוא שאין לנושא הזה פשוט תכנית.

אם משרד הרווחה מחר ייזום מהלך של תכנית לאומית להגיע לכל ילד לפני שהוא עולה לכיתה א', כדי לוודא שהוא מקבל חינוך בלתי פורמאלי או ליווי מסוים אחרי שעות הצהריים, לא בהכרח במסגרת הבית שלו, או במסגרת עירונית, ממשלתית או איך שלא נגדיר את זה , אנחנו יכולים לעשות פה צעד ענק.
נעמי אבוטבול
זה מה שעושה התכנית הלאומית.
אורנה רג'יניאו
השעמום מביא לדברים אחרים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ברור.
אורנה רג'יניאו
- - - הרבה דברים אחרים בדרך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בהחלט, אבל בגיל צעיר.
נעמי אבוטבול
רגע, בואו. זה מה שעושה בעצם התכנית הלאומית לילדים בסיכון, לא רק בגיל הרך, היא מתפרשת על כל הגילאים, על סמך מיפוי של צרכים. אי אפשר בעצם להגיע לכל ילד. בהחלט זה מחבר בין חמישה משרדי ממשלה. יש תכניות שמשלבות ומאז התכנית הלאומית יותר ויותר חובקים בין משרדי הממשלה.

אני אגיד שזה לא פשוט גם בשטח. אני יכולה לתת דוגמא של מרכזי נוער היום. נכון שיש. יש היום למשל הרבה מרכזי נוער. אפרופו משרד השיכון היום בונה לא מעט, הוא זורק הרבה כספים לבנייה של מרכזי נוער - - -
קריאה
בטוח - - -
נעמי אבוטבול
רק שנייה. אנחנו בונים מרכזים עם גישה הוליסטית שרואה את כל צרכי הילד; ואני גם רוצה להעיר פה. לא מדובר רק על חינוך בלתי פורמאלי, מדובר על מכלול של מענים שצריכים להינתן לילדים בשעות אחר הצהריים, כי יש ילדים שאם תיתן להם רק את הפן החינוכי, הם לא פנויים לקבל אותו אם יש להם בעיות בקשר עם הורים, בעיות של עוני, בעיות בסיסיות. אבל גם לזה צריך. אני לא ראיתי פה ממש - - -
שגיא אבודרהם
תרפיה באומנות, יש - - -
נעמי אבוטבול
אבל שוב, זה צריך להיות בצורה הולמת לבעיות. אני מסכימה לחלוטין שחוויה לימודית טובה היא מעצימה ומעשירה ואני המפקחת הארצית על מועדוניות לילדים בסיכון בארץ.
שגיא אבודרהם
אנחנו מפעילים מועדונית בתוך השכונה שלנו, בדורה.
נעמי אבוטבול
הלמידה היא דבר מאד מאד מאד משמעותי, אבל יחד עם זאת יש ילדים שאם לא תיתן להם לפני כן את המענים שהם צריכים כדי להגיע לשם - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
זה ברור. העניין הוא - - -
נעמי אבוטבול
אז אם בונים תכנית, היא צריכה לכלול גם את זה. אני אחזור רגע לדוגמא של מרכזי הנוער. אני היום מנסה יחד עם משרד החינוך לחבר. יש מודל למשרד הרווחה, יש מודל למשרד החינוך. דרך התכנית הלאומית בנינו אמות מידה. יש משרד השיכון שבה הוא עושה דברים אחרים. אנחנו באים לרשויות המקומיות. לא פשוט לחבר את הדברים האלה, כי באמת כמו שאתה אומר, צריך לשדרג את המענים הקיימים ובאמת לתת מעטפת. לחבר בין כל הדברים האלה, כי יש כספים.

אם תיצור את הדבר הזה – לחבר את כל המענים האלה – לתכלל את הדבר הזה – אשרינו. אני מחכה לזה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אוקיי, אני אגיד לך מה - - -
יוסי דורון
בואו נעשה אצלנו פיילוט. בואו נעשה בעיר שלנו פיילוט.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני הייתי רוצה להביא למצב שבמשרד הרווחה תהיה רשימה של כל הילדים במדינת ישראל, שהם צפויים לעלות בקרוב לכיתה א' ושהמצב הסוציו אקונומי שלהם 1 עד 5. ברגע שתהיה רשימה כזאת, אם אני הייתי היום מקבל את ההחלטות במשרד הרווחה, הייתי אומר שהתפקיד שלי הוא להגיע לכל אחד ואחת מהילדים האלה, אישית.

עכשיו אני אגיד לך אי זה אפשרי. אם את לוקחת את הרשויות המקומיות ורותמת אותן לסיפור הזה ואומרת לכל רשות תקשיבי, אנחנו נעזור לכם להגיע לילדים האלה אישית. זה אומר לכל המשפחות שלהן, כדי שכל ילד כזה יקבל ליווי לימודי מגיל כיתה א', מהיום הראשון שהוא מתחיל את כיתה א'. ברור לי ש - - -
נעמי אבוטבול
משרד החינוך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
לא, לא. ליווי לימודי אני מתכוון – את הפן החינוכי אני לא מצפה ממשרד הרווחה לבצע. את הפן החינוכי יביאו הרשויות באמצעות - - -
נעמי אבוטבול
גם הרשימות הכלליות, כי משרד הרווחה זה רישומי רווחה, סליחה. זה מי שנרשם במשרד הרווחה.
שגיא אבודרהם
אבל לא כולם רוצים להירשם ברווחה.
נעמי אבוטבול
אני מסכימה איתך שצריך להגיע גם למי שלא רשום, אני מסכימה לחלוטין.
שגיא אבודרהם
יש אימהות שמפחדות להגיע גם למשרד הרווחה.
נעמי אבוטבול
זה הסנכרון שאנחנו צריכים לעשות.
שגיא אבודרהם
זה נתון מאד קשה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
משרד הרווחה יודע לשלוף ולהביא את האינפורמציה הזו. ברגע שיש את האינפורמציה הזאת ונניח סתם לדוגמא, קוראים לעיריית נתניה ואומרים להם תקשיבו, יש לנו פה נתון, סתם דוגמא, של 10,000 ילדים שעולים לכיתה א' בשנה הבאה, שהם במצב סוציו אקונומי 1 עד 5. אנחנו נעזור לכם כלכלית עם X כסף, לעומת X כסף שגם הרשות תביא מן הסתם. תגיעו לילדים האלה, תכניסו אותם לתוך המועדוניות שלכם. שיהיו בתוך המועדוניות שלכם בשכונות שלהם. שיגיעו ללמוד, שיגיעו לעשות שיעורי בית.

על הדרך, דרך אגב, אם יש בעיות כמובן הרבה יותר מורכבות בבית, ברור שאנחנו צריכים לפתור אותן, זה לא קשור. אבל אני מדבר על העיקרון שקודם כל אותו ילד יתחיל בשנה הראשונה, הלימודית שלו, דרך לימודית חיובית, כדי שבסופו של דבר הוא יחווה את ההצלחה הזאת והיא תמשוך אותו קדימה לכיוון ההצלחה ולא לכיוון השלילי. כי מתי ילד נכשל ומתייאש? כשהוא נכשל. הוא נכשל במבחן הראשון, כי ההורים שלו לא הקנו לו. הוא נכשל במבחן השני והשלישי וברביעי כבר אין מישהו שיעודד אותו להמשיך ללמוד, כי בדרך כלל, לצערי הרב, במשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך, לא מעודדים למידה. כשהילד נכשל, אני לא יודע אם ההורה מתייחס כל כך למבחן.

ולכן אנחנו אומרים, אם אנחנו נותנים לילד הזה את ההזדמנות להצליח באופן שווה כמו ילד אחר, כי למה קמה הוועדה הזאת? מה המטרה שלה הייתה? הזדמנות שווה בחברה הישראלית, לא שום דבר אחר. היה לי פה ויכוח עם ארגון לתת, כל התקשורת דיברה על זה שאמרתי שאנחנו לא רוצים ארגונים כאלה. לא רוצים ארגוני חסד, רוצים שהמדינה תיתן את הכלים לילדים להצליח, בלי לתת את התקציבים, לתת להם אוכל. אנחנו רוצים שהם ישלמו מיסים למדינה, לא שאנחנו נצטרך להחזיק את הילדים הרעבים. זו לא המטרה.

אם יש ילדים רעבים, אנחנו נדאג להם. אף אחד לא יפקיר אותם, כי זו מהותה של המדינה הזאת ואנחנו נילחם בשבילם כדי שלא יחסר להם כלום. אבל הדבר החשוב ביותר, החלום לפחות שלי, זה שהם לא יגיעו למצב הזה של העוני. שהם מראש יקבלו את הכלים מהמדינה, לצאת ממעגל העוני בזכות עצמם, לא בזכות סיוע של אחרים.
יוסי דורון
מה שנקרא לתת להם את החכה, לא את הדג.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בדיוק. ואני חושב שהפרויקט הזה – לקחת ילדים לפני כיתה א' ולאתר אותם ולוודא שהם נכנסים בכל מחיר למרכזים כאלה, כמו המודל הזה שהוצג פה עכשיו, זו לדעתי צריכה להיות משימה ראשונה של המשרד ואנחנו נמליץ על זה היום במסקנות הוועדה.
נעמי אבוטבול
בשמחה. שוב, התכנית הלאומית הקצתה לזה משאבים. זה שוב עניין של משאבים, כי התקציבים של משרד הרווחה מחולקים לפי קריטריונים לרשויות. יש תקציב X לפעולות לילדים בקהילה, שזה 0 עד 18.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אבל את המודל הזה אין לכם, נכון? אין המודל הזה שהצגתי עכשיו, אין.
נעמי אבוטבול
העדפה לגיל הרך יש. העניין הוא שהתקציב - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
לא, לא, מודל.
נעמי אבוטבול
איזה מודל?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מודל מובנה, שאומר שמשרד הרווחה יוודא רצף חינוכי לילדים במצב סוציו אקונומי חלש.
נעמי אבוטבול
משרד הרווחה לא יכול בעצמו לוודא רצף חינוכי.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
לא, לא אמרתי שהוא ילמד אותם.
נעמי אבוטבול
ברור. אני מבינה מה שאתה אומר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
הוא יאתר אותם, יישב עם הרשויות ויגיד להן אנחנו רוצים לוודא שהילדים האלה במועדוניות.
נעמי אבוטבול
האחריות היא משותפת. אתה חייב לציין את זה עם אחריות משותפת עם משרד החינוך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
חד משמעית.
קריאה
זה כולם יחד. זה בדיוק המודל כאן. זה היתרון.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ברור שמשרד החינוך חייב לקחת פה חלק, אבל אני רוצה שמשרד הרווחה יתחיל קודם כל בפעילות הבסיסית של לאתר את הילדים האלה. הרי מי יכול לאתר אותם?
שגיא אבודרהם
השאלה גם מה הכמות.
קריאה
ואז את גם נתפסת כלוקחת ילדים מהבתים שלהם.
נעמי אבוטבול
זה קצת קשה. זה קצת בעייתי מה שאתם אומרים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
משרד הרווחה, בעבודה מול הרשויות המקומיות יכול לעשות את זה. ברור שהוא לא יכול לעשות את זה לבד.
נעמי אבוטבול
ברור.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מול הרשויות המקומיות. יש רשות מקומית שיגידו לה בואו תקשיבו, אנחנו רוצים עכשיו לתת לכם תקציב להכניס ילדים למועדוניות. תביאו לנו את הילדים. יש רשות מקומית שלא תשתף פה פעולה? אין.
נעמי אבוטבול
מאיפה נביא עוד תקציבים? התקציבים מחולקים. יש מועדוניות. יש מעל 15,000 ילדים במועדוניות לא מספיק, יש רשימות המתנה - - -
שגיא אבודרהם
את יודעת כמה ילדים יש במועדונית בדורה? יש לנו מועדונית שאנחנו מפעילים, של הרווחה.
נעמי אבוטבול
ברור לי. הלוואי והיו לנו תקציבים נוספים.
שגיא אבודרהם
15 ילדים מכלל השכונה נכנסים למועדונית.
נעמי אבוטבול
אני איתך בקטע הזה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני הייתי יוזם קודם כל מהלך כזה. אוקיי, טוב, עוד מישהו רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מסיימים? כן גברתי.
אירית ברוק
משרד החינוך, אירית ברוק. אני מנהלת המחלקה לתנועות נוער, קהילה והגשמה במינהל חברה ונוער. מחייכים פה. לגבי החלק של החינוך הבלתי פורמאלי, אני האחרונה שצריך לשכנע אותה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מה גברתי חושבת על הרעיון שאמרתי, לאתר את כל הילדים הללו כדי לקבל רצף חינוכי חיובי, מהיום הראשון שמתחילים את בית הספר.
אירית ברוק
אני אגיד מילה. קודם כל אני חושבת שהחינוך הבלתי פורמאלי, כמו שעלה פה בוועדה, יש לו חשיבות לא נורמאלית. הכלי החשוב הוא בזה שרואים את הילד ובעצם זה מה שאתה גם מציע. זאת אומרת הסיפור שאפשר לראות ילד, שילד ייגע שהוא שייך לגוף, לקהילה שנוגעת בו, שמטפלת בו, שהוא חשוב לה. שילד ידע שיש לו לאן לפנות, שיש לו מבוגר משמעותי, אין ספק שזה הפינה לכל למידה, לכל התפתחות תקינה של ילדים.

לגבי התכנית של מתנ"ס דורה, ככה עושים. זאת אומרת התכנית הזאת היא תכנית של החברה למתנ"סים. כל מה שנאמר פה, גם במינהל חברה ונוער רואים עין בעין את צורת הפעולה המשותפת הזאת. רק חבל לי שמהמטה של החברה למתנ"סים לא נמצאים פה. את מהמטה? מפני שלדעתי התכנית הזאת-.

משרד החינוך תומך בחברה למתנ"סים בשתי מדרגות כחברה ממשלתית. מדרגה אחת זה משכורות של מנהלי החברה למתנ"סים ובמדרגה השנייה זה זרועות ביצוע. כאשר אחת מזרועות הביצוע זה בדיוק התכנית הזאת של מרכזי למידה, ואני מאמינה שמרכז הלמידה - - -
ריקי ברק
אנחנו בדרכנו לשם. עוד לא.
אירית ברוק
כן, שמרכז הלמידה הזה הוא חלק מהתכנית הזאת. אני לא טועה, נכון?
קריאה
מה זאת אומרת? סיוע בכסף?
אירית ברוק
ודאי.
ריקי ברק
אנחנו עוד לא קיבלנו את זרוע הביצוע אז עוד לא סייענו גם בתקציבים.
אירית ברוק
זרוע ביצוע. תראו, אני בררתי הבוקר. אפשר להשלים? בררתי הבוקר לגבי זרוע הביצוע הזאת, איפה היא עומדת, ומה שנאמר לי זה שהיא כבר עברה את הדברים העיקריים שלה. כבר יש אישור אוצר וזה נמצא בתהליכי רתימה סופיים, מה שאני מניחה ישחרר יותר אוויר לטובת סגנון הפעולה הזאת. אני מניחה שיש גם מפקח רשותי שלנו, שמלווה את הפעולה הזאת וביחד עם השלמה של הפעולה של תנועות הנוער וארגוני הנוער, זה מנסה לתת איזה שהוא מענה שלכם. כמובן בתמיכת הרווחה במשפחות שחייבות את הסיוע הזה.

אז מהבחינה הזאת אני חושבת שזה מתפרץ לדלת פתוחה, הדבר הזה, ואתה בהחלט צודק בניתוח שלך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן, תודה רבה. משפט אחרון של הבחור הצעיר ואנחנו משם עוברים לסיכום הדיון.
ראשד פתחי
שלום לכם. אני ראש פתחי מטובא זנגריה, גם נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. אחד הדברים שאני רוצה להתייחס אליהם, ואני מדבר בכללי, לא רק על השכונה הזאת ואחר כך אני אתמקד, אבל רק ב-100 רשויות מתוך 250 יש מתנ"סים. זה לפי סקר של 20 ביוני 2016.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ידידי לא השתתף בדיון שלי להקמת מתנ"סים בכל הרשויות המקומיות, במיוחד במגזר הערבי, ששם יש הרבה מקומות שאין מתנ"סים, להגיע למצב שאין רשות מקומית ללא מתנ"ס.
ראשד פתחי
אז עכשיו אני אתייחס לנקודה השנייה, שחייב להיות קשר בין המתנ"ס עצמו – אני לא אומר של החברה למתנ"סים. מתנ"ס X. יש מתנ"ס ברשות, חייבת להיות עבודה משותפת בין המתנ"ס לבית הספר. למה? כי כשאני הייתי בכיתה ט', מורה למתמטיקה היה נותן לי שיעורי בית של 400 תרגילים. אני אין לי זמן ללכת למתנ"ס, אבל אם הוא היה אומר – תשמעו חברים, יש מועדון במתנ"ס, שאחר כך יש מישהו שעוזר לכם בשיעורי הבית. מי שרוצה ללכת – ילך. כל הכיתה תלך למועדון הזה.

אי אפשר שכל אחד הולך בדרך אחרת, בלי שיתוף עם השני, חוץ מיום בשבוע, שאחד מהמתנ"ס הולך לבית הספר ומבקר שם את המנהל, יושבים, שותים קפה ואחר כך הוא הולך. אי אפשר לעשות ככה.

הנקודה השלישית ואני אחתום בזה, היא הכסף. מי אמר שהכסף זה המצב העיקרי והכסף זה הפואנטה. מדינת ישראל הוקמה בלי כסף. בשנת 1948 לא היה משרד רווחה ולא היה משרד האוצר והקמנו מדינה. הכסף לא זה ממש. אנחנו יכולים היום לעשות מסגרת של ילדים. נכון, מסגרת בתחילת השנה היא צריכה כסף, אבל אחר כך המסגרת מפעילה את עצמה. איך? היום אני בכיתה י', עברתי מרתון של מתמטיקה במועדון, סיימתי, סתם, יש לי ציון 90, אחר כך אני מחויב לתת למועדון 5 שעות ולהיות שם מורה. כך אנחנו מפעילים את עצמנו.

מדינת ישראל הוקמה בלי כסף. אנחנו יכולים גם להקים מתנ"סים ולהקים מועדונים בלי כסף. תודה רבה לכם.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
תודה רבה.
שגיא אבודרהם
אלף להגיד שזה מצוין וזה חשוב. כמובן גם בדורה אנחנו עושים את הנושא הזה שילדים חונכים ילדים, אבל זה לא מספיק. כי צריך את המורים הטובים ביותר ואת המורות הטובות ביותר. אני אומר המודלינג, כשאתה נפגש עם מישהו מתוך היישוב, שהוא שכן שלך. כשאני נפגש עם מישהו מתוך המתנ"ס, כולנו נפגשים, זה המודלינג. זה נותן את העצמה. אבל כשיש את המורה הטובה ביותר, שיושבת ויש את הידע והיא מעבירה את התכנים, גם זה וגם זה ביחד זה מה שיכול ליצור שינוי. זה חשוב.
ראשד פתחי
נכון, אני אמרתי מחנכים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
תודה.
נעמי אבוטבול
רק הערה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
הערה אחרונה.
נעמי אבוטבול
אני רק חייבת להעיר שבאמת מודגש פה הפן החינוכי שהוא חשוב מאד, אבל אם בונים מודל, חייב שיהיה שם גם את הפן החברתי טיפולי.
שגיא אבודרהם
יש תרפיה - - -
נעמי אבוטבול
אין במצגת שלכם. זה לא מודגש. אני בגלל זה מעירה את זה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
טוב, סיכום הוועדה. הוועדה מברכת את חברת המתנ"סים ואת מתנ"ס דורה, על בניית מודל הוליסטי לקידום תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, למען צמצום פערים בחברה הישראלית.

באמצעות הכלי של החינוך הבלתי פורמאלי, הוועדה רואה חשיבות רבה, הן בסיוע וחיזוק התחום הלימודי, הן השערה חברתית והחשוב ביותר – הענקת כלים נכונים לצמיחה והעצמה אישית של כל ילד וילד.

הוועדה מברכת את עיריית נתניה על התמיכה התקציבית ושיתוף הפעולה להצלחת הפרויקט. הוועדה תפנה לראשי רשויות בכל רחבי הארץ ותציע ליישם מודל זה בעירן, תוך שיתוף פעולה עם החברה למתנ"סים או רשת המתנ"סים העירונית.

הוועדה קובעת כי משפחות המטופלת בשגרה על ידי אגף הרווחה, לא יגיעו לשירותים המוצעים במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי ולא יקבלו הזדמנות שנייה, אלא אם כן יקרו להם ויגיעו אליהם.

הוועדה - - -
יוסי דורון
לא הבנתי את המשפט הזה.
קריאה
זה לא ברור.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני אומר - - -
קריאה
צריך לעשות ריצ'נג האוט.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אם אנחנו לא נעזור למשפחות הללו לקבל את השירות הזה, הן לא תקבלנה אותו. זאת אומרת אנחנו לא יכולים לצפות שמשפחה במצב סוציו אקונומי נמוך, תפנה באופן ישיר בעצמה לקבל את הסיוע.
קריאה
מצוין.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
זה מה שאני אמרתי.
קריאה
נכון.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
למה, אמרתי משהו אחר?
קריאה
בדיוק.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
טוב. הוועדה תפנה לשר החינוך, שר העבודה והרווחה ושר האוצר, ותקרא ללמוד את המודל שהוצג בוועדה ולפעול ליצירת תהליכים דומים שיהווה קו מנחה במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי, תוך איתור אוכלוסיות התלמידים ממשפחות במצב סוציו אקונומי 1 עד 4, למען הענקת תמיכה, סיוע והעשרה לשעות אחר הצהריים.

הוועדה קובעת ודוגלת בנתינת הזדמנות שווה לכל ילד ולכן הוועדה תדרוש ממשרד הרווחה, בשיתוף הרשויות המקומיות, לפעול לתכנית איתור כלל הילדים העולים לכיתה א', על מנת ליצור רצף חינוכי שיסייע למניעת בעיות ומכשולים בעתיד מבחינה לימודית לתלמיד.

הוועדה תפנה לשר החינוך לפעול להגברת התקציבים למסגרות החינוך הבלתי פורמאלי ולפעול להעסקת מורים ולהעברת תקני שעות של המשרד לטובת מסגרות אלו וכן לסייע בתקצוב מרכז הלמידה דור המחר, על מנת להעביר את המודל למתנ"סים נוספים.

הוועדה תפנה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ותקרא לפעול ליצירת רצף חינוכי מגיל מועדוניות רווחה-. אמרנו את זה עכשיו. בסדר גמור.

הוועדה מודה לכל המשתתפים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.

קוד המקור של הנתונים