הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 388

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט"ז באדר התשע"ז (14 במרץ 2017), שעה 12:00

המציאות העגומה של הסטודנטים לעבודה סוציאלית - לציון יום ההוקרה לעובדים סוציאליים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חיים ילין

עודד פורר

יעקב אשר

יוסי יונה

מאיר כהן

רויטל סויד

ד"ר דיצה מורלי שגיב - מנהלת תחום הרפורמה וארגון מינהל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מלי אורגד - מפקחת ארצית על נפגעות תקיפה מינית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נחמה דותן - מפקחת מחוזית, יו"ר תא מפקחים באיגוד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מיקי שרזמן - מפקחת ארצית, נוצ"ץ, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אורנן פודם - אגף תקצוב, המל"ג - המועצה להשכלה גבוהה

אילנה אזולאי - עובדת סוציאלית, מ"מ ראש עיריית דימונה

סיגלית חונן - רווחה, מרכז נושאי קשישים, עיריית נצרת עילית

פני פרץ - עובדת סוציאלית קשישים, רווחה, עיריית נצרת עילית

ורד דייטשמן - ראש היחידה להכשרה מעשית, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' דורית סגל-אנגלצ'ין - ראש המחלקה לע"ס, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' נחמי באום - ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן

עידית וייס-גל - ראשת בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב

יעל יוסף - רכזת ניהולית ביהס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' מימי אייזנשטדט - דיקנית ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר נאוה ארקין - ראש היחידה ללימודי שדה ומרצה, אוניברסיטת חיפה

פרופ' יעל גירון - ראש חוג, המכללה האקדמית צפת

רונה סולומון - מנהלת מחלקה לעובדים סוציאליים, בית החולים בנהרייה

צפרא דואק - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

פרופ' אורית נוטמן שוורץ - יו"ר המועצה לעבודה סוציאלית

אסף אלרועי - רכז קשרי חוץ עוס"ים שינוי

סתיו ארנון - דוברת, עוס"ים שינוי

עדי נוסימוביץ' - אחראית נושא החזרי נסיעות, עוס"ים שינוי

אבראהים טאהא - סטודנט, רכז פעילות חברה ערבית, עוס"ים שינוי

אמיר גדות - סטודנט לעבודה סוציאלית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר תרגומים

המציאות העגומה של הסטודנטים לעבודה סוציאלית - לציון יום ההוקרה לעובדים סוציאליים

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. ה-14 במרס 2017, ט"ז באדר תשע"ז.

הנושא על סדר היום – איזו כותרת בומבסטית – המציאות העגומה של הסטודנטים לעבודה סוציאלית, לציון יום ההוקרה לעובדים הסוציאליים.

אנחנו תמיד נדרשנו למצבם העגום של העובדים הסוציאליים והמערכת שכרה, מעמדה ותנאי עבודתה. אז אני לא יודע אם זה נחמה פורתא שאנחנו דנים עכשיו. הלוואי ולא היה מצב עגום גם לסטודנטים. אז עכשיו אנחנו כבר נדרשים למציאות העגומה של הסטודנטים לעבודה סוציאלית.

מארגנת את היום הזה חברת הכנסת שולי מועלם, שלא נמצאת איתנו. אז מטבע הדברים אני אתן ליושבת ראש האיגוד ולאחר מכן חברי הכנסת שירצו להתייחס. לסירוגין נשמע את האורחים הנכבדים. שוב, לא מי שנרשם לדיון, מי שיירשם בפתק אצל מנהלת הוועדה יוכל להתבטא בדיון הזה וכל מי שרוצה להתבטא חייב לשבת סביב השולחן. מי שיושב ביציע, אם הוא ירצה להתבטא הוא יירשם. לאחר מכן נושיב אותו סביב השולחן.

בבקשה גברתי.

צהריים טובים. תודה רבה לך חבר הכנסת מרגי, יושב ראש הוועדה, חברי חבר הכנסת יוסי יונה, חברי חבר הכנסת מסעוד גנאים, והגברת - - -

חברת הכנסת רויטל סויד.

סליחה, סליחה, וחברת הכנסת רויטל סויד. אני דווקא רוצה להתחיל - - -

גם היא מתקנת אותנו על דואק או דויק.

דואק, כמו סויד, דואק. אבל את סוִיד.

יש שמות של חברי כנסת שמאד קשה לתקן. סמוטריץ – סמוּטריץ אומרים, או אומר סמוֹטריץ. זה קשה.

לא מוכרחים לבטא את שמו.

אני משנת 2003 בכנסת, עוד לא הוכרעה הסוגיה איך זה – מֶרגי או מַרגי.

אבל מה אתה אומר?

מאחר שזה עניין של שפות, זה נכון גם מַרגי בעברית, גם מֶרגי בשפות- - -

אתה אומר לצרפתים זה ככה ו - - -

לכן היד נטויה. כל מי שירצה יקרא לי איך שהוא רוצה. בבקשה.

נמצאים כאן הנוכחים בחדר, ראשי בתי ספר לעבודה סוציאלית, ממונים על הכשרה בשדה. פרופסור אורית נוטמן שוורץ, יושבת ראש המועצה לעבודה סוציאלית. הרבה מאד עובדים בשדה, מפקחים, ממונים, מנהלים שירותים בקהילה, בבריאות, בשירותים החברתיים, בביטחון והרבה מאד סטודנטים.

הנושא שלנו היום הוא לא רק מצבם העגום של העובדים הסוציאליים, אלא אנחנו מוצאים לנכון קודם כל לספר לכם מה נדרש כדי להיות עובד סוציאלי וחלקה של ההכשרה בשדה, במסגרת ההכנה של עובד סוציאלי, איש מקצוע. לכן ביקשנו מהממונה על ההכשרה בשדה מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נאוה ארקין, שתספר על המסגרת שנדרש כל סטודנט לעבור במהלך לימודיו ועד שהוא מקבל את התואר בעבודה סוציאלית וכתוצאה ממנו הוא ייקרא עובד סוציאלי כשיר.

אני לא יודעת אם אתם יודעים, נכבדי, שעובד סוציאלי, כדי לקבל רשות לעסוק במקצוע, צריך להירשם אצל רשם העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה. יש לנו כבר שני רשמים. יש לנו גם רשם מומחיות בעבודה סוציאלית, שזה לתפארת הפרופסיה. ורק אז הוא יכול להיות עובד בשדה וזה קבוע בחוק משנת 1986, חוק העובדים הסוציאליים.

אז ברשותכם אני אפנה את רשות הדיבור.

קיבלת את הרשות. ד"ר נאוה ארקין, בבקשה.

שלום, צהריים טובים לכל המכובדים היושבים כאן. אני מייצגת את כל ראשי ההכשרות המעשיות בבתי הספר לעבודה סוציאלית ובמכללות. אני רוצה לספר שהאתגר שעומד בפני מחנכים, סטודנטים וכל המדריכים להכשרת בוגרת מיטבי בעבודה סוציאלית, מצטמצם בעובדה שאנחנו צריכים להכין בשלוש שנים בוגר מיטבי, קומפטנטי, בעל ידע, ערכים ומיומנויות, לעסוק במקצוע שבו אנחנו שואפים לשנות, להגביר את הצדק החברתי, לעסוק באקטיביזם חברתי, בשינוי מדיניות, בטיפול שהוא גם בפרט וגם בהסתכלות במקרו. שלוש שנים שזה אתגר לא פשוט.

הקונספציה שעומדת מאחורי ההכשרה המעשית בעבודה סוציאלית, גם במרחב הלמידה באקדמיה וגם במרחב הלמידה של הפרקטיקה, שהם בעצם משפיעים ומושפעים האחד מהשני, נוגעת בעניין של למידה מתוך ניסיון וחוויה משמעותית. לשם כך אנחנו צריכים הערכות לשירותים חברתיים, שיוכלו להכשיר את כל הבוגרים בכל בתי הספר לעבודה סוציאלית בארץ, שעומדים בקריטריונים שיכולים להוות מודלי הזדהות או סביבת למידה. בכל שירות לכל סטודנט מוצמד מדריך פרטני שמלווה אותו בסטינג קבוע, שגם הוא יהיה פנוי ללמד את הסטודנט בשביל להכין את הבוגר הקומפטנטי.

כתוצאה מכך בעצם, על האיכות הזאת שוקדות כל היחידות להכשרה מעשית בבתי הספר ותמיד אומרים שתקציב הסטודנט לעבודה סוציאלית רובו הולך לכל הנושא של הכשרה מעשית. האוניברסיטאות מממנות הרבה מאד מההוצאות על ההכשרה.

איפה מתבצעת ההכשרה המעשית בבקשה.

במערכות לשירותים חברתיים, החל מכל הלשכות לשירותים חברתיים בארץ, בשלטון המקומי, בבתי החולים - - -

למה זה צריך לעלות כסף?

כמה כסף זה צריך לעלות?

למה זה צריך לעלות בכלל?

המדריך שמלווה את הסטודנט, לצערי עדיין זה נחשב לו כעבודה פרטית וצריך לשלם לו על ה - - -

אז השאלה הייתה במקום, נכון?

השאלה הייתה מאד במקום. זו אחת הבעיות המרכזיות שלנו, משום שמחייבים אותם לא לעשות את זה על חשבון העבודה מחד גיסא, מאידך גיסא המקרים שהסטודנטים מטפלים הם מקרים - - -

זה חייבת להיות לא במסגרת שעות העבודה?

זה כן, אבל זה לא חייב.

רגע, רגע, אני מדבר אליה. יש פה סדר בדיון. אין קריאות ביניים. אם פספסנו שאלה, לא ידענו הכל, לרשום, להרים יד.

זה לא חייב, אבל כרגע התקשיר, שאולי שוקדים על שינויו, מחייב.

מתי נכתב התקשיר הזה?

לא יודעת.

בשנת 1951.

אל תתאמצי. בואי אני אשאל אותך שאלה.

בשנות ה-50.

הרי מה מצופה ממני? עכשיו אני לומד את הסוגיה מ-א' עד תו ואם אני שואל שאלה לא במקום - אל תלעגי לי. בסדר?

מבורך. מבורך מאד.

שימי בצד. הרי מה אנחנו מצפים מהכשרה מקצועית? היא קורית גם לסטודנטים לחינוך במכללות, נכון? זה קורה. בסדר, זה לא בתי חולים שצריך לפנות מיטה לצורך העניין הזה, לתקנן מיטה, אבל הרי ההכשרה המיטבית יורדת לשטח, נכון? זה הרציונל. אם זה לא יהיה בשעות העבודה, עם המקרים החיים, נראה לי, יש לי תחושה שמישהו יצר איזה משהו נוסף. בעיתו הוא אולי היה נכון, שלא נחשוד בכשרים ואם לא, זה מה שנקרא לכו התפרנסו זה מזה.

צריך לבחון ולשקול את הסוגיה הזו ולכן אני מבקש להרחיב, כי נכון שאני רוצה להצדיע ביום ההוקרה לעובדים הסוציאליים, אבל אצלי בדיונים לא יוצאים בלי סיכומים ובלי תובנות.

אוקיי.

אז לכן תרחיבי לי בסוגיה הזאת.

כל סטודנט, כדי להירשם ברשם העובדים הסוציאליים, צריך לעשות בשנה כ-16 שעות של עבודה מעשית, שכוללות בין חמישה לשמונה מקרים פרטניים שהוא מלווה לאורך שנה אקדמית שלמה.

בשבוע, נאוה.

מה אמרתי.

שבועיות.

סליחה. אני גם מתרגשת.

אני הבנתי. בסדר.

16 שעות שבועיות כפול השנה האקדמית, כפול שנתיים ובשנה א', בשנה ראשונה, הוא עושה מעט פחות.

כמה שעות אקדמיות?

654 שעות הכשרה בשדה בסך הכל בשלוש שנים.

נניח בשבוע הזה של ה - - -

משהו כמו 20 שעות באקדמיה. 38 שעות שבועיות בערך.

כאילו זה 40 שעות, יום עבודה מלא.

מה שנקרא יום עבודה מלא. מעבר למקרים הפרטניים, לשאלתך, כולם מעורבים, על פי תפיסות בתי הספר השונות, גם בפרויקטים בקהילה, בפיתוח שירותים, בעיבוי שירותים, ביצירת פרויקטים קהילתיים וקבוצתיים למען האוכלוסיות של השירותים החברתיים, מהבריאות, החינוך והרווחה או מהרווחה, הבריאות והחינוך.

כל סטודנט מלווה במדריך פרטני שמדריך אותו שעתיים בשבוע. בחלק מבתי הספר הם מקבלים גם הדרכה בקבוצה של אחת לשבועיים שעתיים. הם עובדים גם בחופשות הסמסטר. פחות שעות, אבל גם בתקופת המבחנים הם ממשיכים את הרצף של העשייה שלהם ובעצם כל סטודנט מחובר שנה אקדמית שלמה לשירות ספציפי.

כך עובדת ההכשרה המעשית בעבודה סוציאלית בכל בתי הספר לעבודה סוציאלית בארץ.

וזה נכון לכל בתי הספר?

לכל בתי הספר והמכללות.

מי קובע את הסטנדרטים?

המועצה להשכלה גבוהה.

גם המועצה להשכלה גבוהה - - -

רגע, אתם תבינו לאט לאט שאני לא סתם שואל שאלות.

גם המועצה להשכלה גבוהה, גם המועצה לעבודה סוציאלית, שהיושבת ראש שלה יושבת כאן לצידי.

נציגי המל"ג איתנו כאן?

היו אמורים להיות.

כן, כן, הם פה.

ובשיתוף עם איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה יוצרים את הסטנדרטיזציה הזאת.

אז יש X נקודות זכויות ו-X שעות של הכשרה, שכדי לקבל תואר בוגר ולהירשם ברשם העובדים הסוציאליים, הסטודנטים צריכים לעשות ולא יכולים לעשות את זה בלי שהם מלווים אינטנסיבית בהדרכה.

טוב. נחמי באום.

לא, פרופסור מימי אייזנשטדט תדבר.

אה, אתם רוצים להחליף אותי?

לא, סליחה.

בסדר, אין בעיה. פרופסור מימי אייזנשטדט.

תודה רבה.

אנחנו רק רוצים להודות למימי על השירות. תודה.

תודה.

אני יכול להגיד משהו קטן, ברשותך?

לא. נרשמת?

לא, זה פשוט - - -

לא פשוט. יותר פשוט שתירשם, אני אתן לך רשות דיבור, תדבר מה שעל ליבך. אנחנו עוד לא הגענו לחברי הכנסת. אנחנו רוצים ללמוד במדויק.

כל הסטודנטים בחוץ. זה דיון על סטודנטים. זה דיון שיזמה ה - - - לסטודנטים וכל - - -

רגע, הערה במקום. יש כאן סטודנטים, שירימו את היד. למה אתה אומר שכל הסטודנטים בחוץ?

יש - - -

איפה אתה רוצה שאני אשים אותם?

אבל אין מספר שלוש בדיון. אתה קודם צריך להבין במה מדובר. לכן התחלנו בללמד. להסביר.

סליחה, רגע. סליחה, אולי אתם לא מבינים, אתם בוועדת כנסת, זה לא במליאה מה שאתם רואים במסך. פה יש סדר. בוא, שמעתי. בכל זאת יש לכם נציגות מכובדת ומכבדת. תן להם את הקרדיט. אין מה לעשות, האולם, זה האולם שיש ברשותי כרגע. אם הייתם יודעים להכין את היום הזה יותר טוב, הייתם אומרים שהדיון הזה אמור להכיל כ-200 אורחים, היינו מקבלים אולם יותר גדול, אולי אפילו משדרים את זה לאומה.

כולם נרשמו וקיבלו אישור, אבל בסדר.

אבל כרגע זה מה שיש. אני שומע את המחאה, אבל אתה מבין? הנה אני אומר לך, אילו הייתי מוצא שאין כאן נציגות מכובדת של סטודנטים, הייתי אומר עם כל הכבוד לחלק מהיושבים סביב השולחן להתפנות, אבל זה לא המצב. תודה על ההערה שלך.

בבקשה.

אני אציג את עצמי. פרופ' מימי אייזנשטדט, אני דיקנית של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ואני מאד מודה לכם על הדיון. כלומר גם לסטודנטים שיזמו וגם לכל מי שנמצא כאן, כי אני חושבת שזה דברים מהותיים, שכדאי באמת שנדבר עליהם והשאלות שאתה שואל – אם מותר לי – הן באמת שאלות מצוינות.

חכי עד הסוף, אולי אני אקלקל את זה.

בינתיים. אז אני רוצה ממש בכמה מילים להוסיף על מה שנאמר. אני מסכימה, כלומר תומכת או מסכימה כמובן לכל מילה שנאמרה עד עכשיו, שהיא מאד חשובה.

קודם כל צריך לזכור שמטרת העבודה הסוציאלית היא לתת מענים לשיפור היחסים בין האדם לסביבה שלו ואנחנו עושים את זה בבתי הספר לעבודה סוציאלית, באוניברסיטאות, במכללות, על ידי שני גורמים.

אתם מודדים תפוקות, אם הצלחתם בסוף?

יש לנו קורסים וכו' שאנחנו מלמדים את הסטודנטים ובהחלט כל סטודנט - אני קצת רצה קדימה – כל סטודנט בסיום ההכשרה מקבל הערכה מאד מאד מפורטת מה הוא עשה, מה הוא הצליח וכמובן כתהליך של למידה. זה מחזיר אותי למה שרציתי להגיד, שהלמידה נעשית על ידי אינטגרציה בין שני גורמים. אחד זה לימודים אקדמאים, שנעשים באקדמיה, והשני זה ההכשרה ששמענו כאן, לימודים בשדה, בשירותים, בתי חולים, ארגונים וכו'.

האתגר - ואני שוב רוצה להגיד את זה - זה אתגר עצום. אנחנו לוקחים סטודנטים, חברה צעירים, מדהימים, עם רצון פשוט בשמיים לשנות, לעזור וכו', ותוך שלוש שנים אנחנו חייבים להכשיר אותם להיות לא עובדים סוציאליים רק כעובדים, אלא כאנשים שהם מנהיגים, שהם סוכני שינוי ויש להם אחריות גם חוקתית דרך אגב וגם משפטית וגם חברתית עצומה. כלומר החברה מטילה עליהם המון אחריות. וזו האחריות שלנו כראשי בתי הספר, להכשיר את האנשים האלה לעבודה.

מה שנאמר כאן קודם, צריך לזכור ואני חושבת שהשאלות ששאלת הן מצוינות. כל המארג הזה של ההדרכה, הייעוץ והשיבוץ נעשה על חשבון בתי הספר לעבודה סוציאלית. כלומר בלי תמיכה, כלומר כמובן תמיכה של האוניברסיטאות. כלומר בהחלט תקציב בתי הספר – ואנחנו יודעים את זה, כי אנחנו ראשי בתי הספר – פשוט קורס תחת ה - - -

מה, שכר הלימוד הוא לא ריאלי?

לא, שכר הלימוד שמשלמים באוניברסיטה, לא. לא, לא, לא. אנחנו משלמים המון לכל מדריך וזה בסדר, כלומר - - -

רגע.

הלוואי שהיינו משלמים - - -

רגע. כשאני אמרתי שכר הלימוד, בנוסף ליחידת המימון – הרי זה אחד המקצועות הממומנים על ידי הות"ת.

נכון.

אז זה לא אומר?

לא.

מה, הוא גירעוני? האוניברסיטאות - - -

בתי הספר לעבודה סוציאלית. אני יכולה לדבר על בית הספר שלי - אני לא רוצה לדבר על אחרים - בהחלט נמצא בגירעון.

את רוצה ללומר לי שהות"ת יודע מראש שלו יצויר ש - - -

בגלל שיש הרבה הכשרות - - -

תנו לי, אני לא הבנתי. אני רוצה לחדד את השאלה. לו יצויר שאני כרגע מקים בית ספר לעבודה סוציאלית, ואני לא הולך לגייס לטובת המדינה לו שקל אחד, מה שאני מקבל מהסטודנט ומהמדינה זה לא מכסה את העלות?

בפירוש לא? אני רק רוצה להגיד שאנחנו עברנו עכשיו ועדת - - -

זה הרבה ניסיון בשטח, זה הרבה עבודה בשטח.

ועדת ניטור בין לאומית, שהנתונים שלה נמצאים במל"ג ובות"ת - - -

אני לא כל כך בטוח עם הנחרצות של הלא.

ובפירוש הם החליטו שזה לא - - -

בסדר, נצטרך ללמוד את זה.

כלומר אני מודה לך על השאלה והתשובה היא בפירוש לא. עכשיו אני רוצה להסביר.

מאחר שגם הזמן מוגבל, לא רק גודל האולם, אני אשאל אותך שאלה. פרופסור מימי, למה אתם מתקמצנים? פר' – זה נשמע כמו פרשה. פרופסור כותבים פ-ר-פ-ס-ו-ר. עבדו קשה בשביל התואר הזה.

נכון מאד.

אני אשאל אותך שאלה. לו יצויר שאני מל"ג-ות"ת – הם לא יעשו את זה בחיים, הם פאסיביים – אבל לו יצויר שאני עכשיו ממנה אותך כמל"ג-ות"ת לוועדה שתבחן את צורת ההכשרה ואופן ההכשרה והעומס שיש על הסטודנטים לעבודה סוציאלית – על איזה שינויים היית ממליצה?

איזה שינויים?

זה לא פייר מצידי מה שאני שואל אותך.

האמת שנכון, אבל בסדר. אני חושבת שזה אתגר בהחלט. אני חושבת שכן היינו צריכים לבדוק את העניין שהמימון הוא דבר מאד מהותי, כי המערכת, או מערך ההדרכה וההכשרה והשילוב – כל הזמן אני רוצה להזכיר את זה – זה שילוב עם הלימודים באקדמיה, זה לא רק לימודים בשדה. יש לנו גם קורסים ספציפיים באקדמיה, שמתכתבים עם ה - - -

את עונה לשאלה הבאה. את רוצה לומר לי – לו יצוייר שהייתי מציע לך מסלול של לימודים ואחר כך של חונכות, זה לא היה הולך?

זה לא היה הולך ואני אסביר לך למה.

אז כיוונת לסוף דעתי. ירדת לסוף דעתי.

כן. אני אסביר לך גם למה. מפני שאנחנו באקדמיה – ואולי פה אני אסיים, כי בטח יש עוד אחרים – אבל באקדמיה אנחנו לוקחים את האחריות על כך שאנחנו דואגים לאיכות של ההדרכה, אנחנו דואגים לכך שבית החולים או הארגון לא יגייס בעצמו, כלומר - - -

את חושבת לדעתך שזו הצורה האופטימאלית כרגע?

אני חושבת שכן, אבל חייבים להיות - - -

את יודעת מה הבעיה שלי?

אבל לא בצורת ההפעלה.

כשכולכם הייתם סטודנטים חשבתם כמו סטודנטים. כשהתמניתם - - -

לא.

לא, לא.

כשהייתם סטודנטים לא חשבתם? כן, אנחנו שייכים לדור שמה שאמרו לנו עשינו. זהו. תשכחי מזה. אין מה לעשות.

היום זה דור אחר.

חברה הכנסת, נעשה הפוגה קצת.

לפני הייתי רוצה שצפרא תרחיב על העניין של ההדרכה.

לא, צפרא בשלב הזה. יוסי, לא בשלב הזה.

לא, אבל היא תגיד מה - - -

זה באוויר. חכה. עוד לא.

מה צריך לעשות.

אנחנו רק טעמנו והיא בצדק נתנה ויש לנו עוד דוברים. חברי הכנסת רוצים בשלב הזה להצטרף לדיון?

כן.

אני אשמח לדבר, אבל אני רציתי להיות נדיב ולהגיד - - -

אז בבקשה. צפרא איתנו, לא נשחרר אותה.

בסדר. לא נשחרר אותך, צפרא.

חשוב להבהיר את הנקודה הזאת.

את רוצה? את חושבת שכן? תבהירי, בבקשה.

כן, אני רוצה להבהיר. פרופסור אייזנשטדט הציגה את הבעיות הכלליות שיש בהכשרת סטודנטים.

סטודנטים, לא ראיתי שנרשמתם לדיון.

נרשמו, נרשמו. אנחנו ביקשנו לרשום שלוש קבוצות, את המרצים - - -

לא, לא, רגע. כנראה לא הבנתם אותי. מי שנרשם לדיון במחשב לא נרשם לרשות דיבור.

לא, לא. נרשמו.

איפה?

נרשמו.

טוב, היא תבוא ונבדוק את זה. אוקיי.

אני רוצה להבהיר בקשר למדריכים. אנחנו נמצאים בבעיה ענקית. כמו שציינה קודם ד"ר ארקין, המעסיקים לא חושבים שזה חלק אינטגראלי, מה שהיה בזמני, כשהייתי צעירה. שאלת כשאנחנו היינו סטודנטים. כשאני הייתי צעירה יותר והדרכתי סטודנטים, זה היה חלק אינטגראלי מהשירות. היה לכבוד למערכות שאנחנו עובדים בהן, שסטודנטים הגיעו אלינו ל - - -

זה שורש העניין.

נכון. שסטודנטים הגיעו אלינו להדרכה. מקום עבודה שקיבל סטודנטים להדרכה, נחשב למקום עבודה יוקרתי.

גם בתשלום הייתם גאים?

קיבלנו תשלום גם, כי התשלום נחשב לא על העבודה. זאת אומרת הייתה תוספת כי יש הרבה יותר עבודה.

הרבה פחות ממה שמשלם - - -

נכון. יש הרבה יותר עבודה מאשר העבודה שאני עושה בשביל המערכת שבה אני עובדת. זה קריאת עבודות בבית, זה קריאת סיכומים של סטודנטים ודו"חות שלהם וכו', ולכן נתנו יותר. השתתפנו במפגשים באוניברסיטה, קיבלנו קורס הדרכה, נתנו דיווחים. ישבו עלינו כמו שהיום יושבים על המדריכים, כדי שנהיה - - -

טוב, תודה.

שנייה, עוד משפט. היום הגענו למצב שבגלל שזה הפך להיות עבודה פרטית גובים מהם. הגעתי למקום שבו אני צריכה לריב, למשל באחד המשרדים הגדולים שביקשו תקורה ממדריך על עצם זה שהוא יושב בחדר שלו, בכובע העבודה שלו ומדריך סטודנט. מבקשים ממנו תקורה שישלם למקום העבודה 10% מההכנסות - - -

למה לא?

למה לא?

אם אני משלם לעובד הסוציאלי על השימוש בידע ובניסיון שהוא צבר על הגב של הציבור. אני עכשיו אדם קר. אני רוצה. הרציונאל הוא אמיתי. כמו המוסדר מתומחר, אומר המזגן בשעות לא שעות, המחשב בשעות לא שעות, העובד בשעות. הוא עושה לך תמחור, אומר לך תני לי תקורה.

אז זה לא צריך להיות ככה.

תקשיבי, ברגע שזה מסחר, יש כללים של מסחר. סליחה, סליחה, אני שחררתי, עניתי לה.

זאת בדיוק הבעיה שזה הפך להיות מסחר וזה צריך להיות חלק אינטגראלי משירות בעבודה.

תודה. תודה שהסכמנו על זה. תודה. רק להבהרה, לפני שאני נותן לפרופסור. מי משלם את התשלום לעובד הסוציאלי?

המדריך.

האוניברסיטאות.

תודה, קיבלתי תשובה. בבקשה, פרופסור יוסי יונה.

אני ביקשתי.

הוא הגיע ראשון.

במסגרת הנדיבות שלנו – אתם רואים – זה לא מתנהל כמו במליאה – אני גם מעביר את זכות הדיבור שלי.

בבקשה. אני אקלקל את הרעות.

אני גם נתתי לו.

יש לי הצעת חוק שלי עוד חמש דקות בוועדת הרווחה, אז הסכימו שני חברי הכנסת, תודה רבה. אני אגע בנקודה אחת, כי גם בעברי כראש רשות ואנחנו יודעים כמה חסרים עובדים סוציאליים ברשויות מקומיות, במיוחד בחלשות שבהן. במיוחד בפריפריאליות.

נכון, נכון.

בפריפריה, נכון.

מה שנכון לא צריך לאשר. אם הוא יאמר דברים לא נכונים, תעצרו אותו.

גם בבריאות.

בבקשה. לא להפריע.

אני חושב שאין איזה מישהו אחד שפשוט ישב וחשב. אולי אפשר לעשות פה Win-Win. זאת אומרת אותם אלה שבאים להדרכה, הם גם בסופו של דבר - - -

עדיין לא עובדים סוציאליים. אל תבנה על זה.

הם לא עובדים סוציאליים עדיין, אבל תחשוב עובדת סוציאלית בעירייה רגילה, שיש עליה על הראש כך וכך תיקים והם נופלים מהרגליים. אני אומר לכם הם נופלים או נופלות מהרגליים.

רובן נופלות.

ואם יש להם מה שנקרא מישהו שהוא סניור עובד סוציאלי, הוא יכול לעזור בצורה פנטסטית במילוי דו"חות וכמובן שהעובד הסוציאלי יעבור על זה ויחתום. יכול להיות כאן שילוב מדהים, שיעלה הרבה פחות כסף למדינה.

אמרה לי פרופסור מימי אייזנשטדט מתוך זה שהבנו אחד את השני, אם אתה בונה – היא אמרה במילים אחרות – אם אתה בונה על מסלול של לימודים ואחר כך חונכות וזה, אל תבנה על זה, כי זה הולך ביחד. הלימוד האוניברסיטאי, האקדמי, יחד עם העבודה המעשית. אי אפר להפריד את זה.

על זה אני מדבר אדוני.

ש-?

אני בא ואומר דבר אחד. זה שיש היום מדריכים, שהמדריכים האלה בעצם זה עובדים סוציאליים, שהיום לא מטפלים בעצם במקצוע, הם מדריכים.

לא, לא, לא.

הם חייבים להיות במקצוע.

הם גם וגם.

אחד, תודה. אתם יודעים, בבתי הכנסת יש אחד שמתקן ליד החזן, אבל כולם קופצים עליו.

אני חושב שאם היו משלבים את זה בתוכו עם הרשויות בצורה חכמה, במיוחד רשויות מקומיות, במיוחד מוסדות גדולים כמו בתי חולים וכו' - - -

אנחנו בוחנים זאת. בוחנים להמליץ.

אם היה אפשר לעשות את הדבר הזה - זה גם נותן תוספת כוח לעובדים הסוציאליים שנמצאים היום בתוך המקומות וגם נותן את ההכשרה הכי טובה, תוך כדי תנועה במקומות הללו ואני חושב שזו הנקודה שעליה צריך - - -

את הצורה צריך לקבוע. תודה.

בכל מקום וללכת עליו. תודה רבה.

פרופסור יוסי יונה.

תראו, אנחנו התכנסנו פה היום, בכלל בכנסת, כי זה יום ההצדעה לעובדות ולעובדים הסוציאליים ובעיקר עובדות סוציאליות.

ואם יש עובדים אתה לא מצדיע להם?

אני מצדיע, אבל אמרתי בעיקר. אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה הזו ויש לה גם המון השתמעויות שמן הסתם לא נוכל לעמוד על כולן בדיון הזה, אבל זה יום ההצדעה ואני מאד שמח ליטול חלק ביום ההצעדה, ההוקרה והשאפו לעבודה הנהדרת שאתם עושים.

כפי שאמרתי גם במפגש הקודם שהיה לנו לפני דקות ספורות, לי הייתה הזכות ללמד בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, ותמיד באמת התהייה שליוותה אותי, מצד אחד שאתה עומד על טבעם של האנשים האלה, על המסירות ועל המחויבות שלהם מצד אחד ועל תנאי השכר, שהייתי מכנה אותם מאד פוגעניים. אין לי שום מילה אחרת מלתאר את תנאי השכר של העובדים הסוציאליים בישראל.

אדוני יושב הראש, אתה גם שומע - - -

שיפרנו את זה לאחרונה. בשנים האחרונות.

כן, אבל עדיין, בוא נאמר - - -

ממש לא.

אף פעם זה לא מספיק, אתם צודקים.

לא, לא, לא.

וגם לא תקבלו את מה שאתן באמת עושות, אבל זה המצב. לאט לאט. יש השלכות רוחב במשק הישראלי.

כן.

קשה לשנות הסכמים קיבוציים.

נכון, אבל אנחנו עדיין מחויבים, עד כמה שאנחנו יכולים לעשות כדי בוא נאמר - - -

אין ספק.

לא הגענו לרמת השכר הסבירה שמן הראוי שהאנשים האלה יקבלו ועל כך אנחנו מצד אחד מצרים ומצד אחד מנסים לפעול כדי לעשות זאת.

נאמרו כמה דברים גם בדיון הקודם, על מה שנדרש להיות עובדת סוציאלית מבחינת מבנה האישיות, הנכונות, האהבה, האכפתיות. מה שקורה בחברה שלנו, כמו במקצועות אחרים, שהם מחייבים את הגישה החיובית הזאת של אכפתיות ואהבה ומסירות, שפשוט זה הופך להיות רישיון לניצול. אין ביטוי אחר מאשר זה. זה רישיון לניצול. זאת אומרת העובדה הזו שיודעים שהאנשים הללו כל כך מחויבים ערכית ורגשית גם, לא רק ערכית – אני מאמין במשהו, אלא אכפת לי ממשהו. זה הופך להיות בחברה שלנו מן באמת רישיון לניצול וזו עובדה מחפירה.

אדוני יושב הראש, היום התוועדנו לכך שקופת המדינה הולכת להתמלא בעוד איזה - - -

תגיד לי, אתה הרגשת את ירידת אחוז המע"מ הקודם?

לא. בגלל זה זה לא חשוב.

לא, אבל אני עדיין מצדד ב - - -

בוא לא נקשור כתרים, חכה נראה.

לא, יפה מאד. חשבתי שאתה רוצה להתנגד לדברים שאני הולך להגיד.

לא, הפוך.

אבל זהו, מפני שההיכרות שלנו – אנחנו חוצים מפלגות – אתה קואליציה ואני באופוזיציה – ודווקא ברוב המקרים אנחנו משתפים פעולה מתוך אותה תפיסה ערכית.

אבל כדאי, אם יש כל כך הרבה כסף, לשים אותו בפריפריה.

נכון.

בדיוק.

יפה. אמר כאן חבר הכנסת יעקב אשר וציין את העובדה הזאת לגבי החוסר הכרוני של העובדות והעובדים הסוציאליים בארץ. והעובדה שנטל כל כך גדול נופל עליהם מבחינת כמה אנשים עובדים, כמה תיקים כל אחד ואחד מכם צריכים לטפל בהם, זה משהו שהוא בלתי נתפש. אנחנו לא מדברים סתם באופן כללי, כי יש לנו עובדות. אנחנו משווים את הנתונים הללו עם ממצאים של מדינות העולם המתוקנות, ה-OECD. אנחנו רואים שאנחנו מפגרים באמת בצורה מחפירה ואנחנו קוראים מדי פעם ועדיין לא עלה בידינו להביא לשינוי משמעותי.

תודה.

ויש שינוי במדיניות. אכן קרן השפע ממובילאי, ובהזדמנות זו נגיד כולנו - - -

לא רק משם. יש עודפים עוד לפני.

עודפי גבייה.

שר האוצר אמר שיש.

כולנו שמחים על הצמיחה וכולנו שמחים על היצירתיות ורוח היזמות של המגזר הטכנולוגי וההייטק בישראל, אבל אני חושב שעוד פעם אנחנו נתקלים בבעיה הזאת שהעושר אינו מחלחל למטה והוא בא לביטוי גם ברוחב ובגודל הבעיות שאיתן אנחנו מתמודדים. הרי זה בלתי סביר שמדינה עם עושר כלכלי כזה, יש לה 2 מיליון אנשים שחיים מתחת לקו העוני, ו-800,000 ילדים שחיים מתחת לקו העוני. זה לא סביר.

לכן אנחנו מעלים שוב ושוב את הדרישה הזו, שהכספים האלה באמת יכוונו ל - - -

במושגים כלכליים, פרופסור יוסי יונה מבקש שהעודפים האלה ילכו הפעם, לפחות הפעם, להגדלת ההוצאה הממשלתית לטובת הסעיפים האלה, מה שהאוצר מאד מאד מתנגד. מה שנקרא הגדלת יעד הגירעון. כשאתם שומעים שאנחנו מקשקשים הרבה עם זה בדיוני התקציב, לעומת הקטנת החוב החיצון או החזרת מיסים לאזרחים.

ממש. אז זהו, אז אני רוצה באמת לסיים בזה. להגיד שזה באמת יום הצדעה. אנחנו מצדיעים לכם, אבל זה לא מסתיים באיזה שהוא אקט סימבולי, ואני גם שמח מאד שיושב הראש לפני דיבר ופתח את הדיון ואמר כמנהגו. אנחנו לא מקיימים דיונים וירטואליים, סימבוליים, אנחנו רוצים להגיע לאיזה שהם סיכומים ולבחון מה אנחנו יכולים לעשות כחברים בוועדת החינוך או בוועדות אחרות, כדי לשנות, ולו קצת, את תנאי השכר שלכם, את תנאי התעסוקה שלכם, כדי שתהיה איזו שהיא בשורה. הרי לא הצדענו והלכנו הביתה, אלא הצדענו והתחייבנו.

מן הסתם אדוני יושב הראש אתה תגיד בסופו של הדיון הזה למה התחייבנו.

מיד. לפני כמעט חודש הייתה כאן קבוצה של עובדים סוציאליים בהשתלמות בכנסת.

מאבק בעוני.

לא, לא, זה אנחנו.

אתם, נכון? האם את זוכרת את השאלה שאני שאלתי? איך אתם, העובדים הסוציאליים, יכולים להוביל שינוי להשפיע. אז הנה אחת הדוגמאות. אז התקשיתי כי אם לא הבינו, מה? לכאורה אני אמרתי להם אדרבא, אתם בשטח. אומרים פוק, לך צא החוצה ותשמע מה העם מדבר. אתם העובדים הסוציאליים בשטח, תפנו אלינו. הם הרימו אז גבה. מה, אתה המחוקק, אתה מבקש מאיתנו? והנה דוגמא. שיעור באזרחות לעובדים הסוציאליים.

אני רוצה ברשות חברי הכנסת, הרי הכותרת זה הסטודנטים. מסעוד גנאים, מאחר שאתה צריך, אני צריך את ההסכמה שלך, למרות שאני רוצה את ההבנה שלך.

הסכמה שלי למה?

שאנחנו קודם כל ניתן מצגת קטנה לסטודנטים, נשמע אחד מהם, נפתח את הדיון ונמשיך.

אין בעיה, בסדר.

בשמחה.

בבקשה, מי? את.

שמי סתיו ארנון, דוברת עמותת עוס"ים שינוי, של סטודנטיות וסטודנטים מכל הארץ לעבודה סוציאלית, שפועלים ביחד למען עתיד המקצוע.

ברשותך, יושב ראש הוועדה, נשמח מאד להציג את המצגת שארבעתנו - - -

קיבלת.

בזריזות ובקצרה. אז כמו שאמרנו, בעצם תואר ראשון בעבודה סוציאלית נלמד ב-12 מוסדות לימוד שונים במשך כשלוש שנים והוא מכיל קורסים תיאורטיים והכשרות מעשיות. למעשה התואר הראשון, כפי שנאמר, הוא תואר מסמיך.

מאחר שאתם צעירים אני חייב להשקיע קצת מהניסיון שלי כדי ללמד אתכם. כשמציגים מצגת, קודם כל זה ארבע שורות בפונטים גדולים, כל המלל הזה מיותר. אף אחד לא רואה.

אנחנו רואים טוב.

מצגת זה מסר קצר, קולע. עזבי, דברי. יותר טוב.

בסדר גמור. בכל אופן, בגלל שזה תואר מסמיך שמעניק רישוי לעסוק במקצוע בישראל מיד בתום שלוש שנות הלימוד הראשונות, אנחנו רואים צורך ביצירת חיבור עמוק ומקיף בין האקדמיה ובין צורכי השטח המקצועי.

מתוך כך אנחנו ממש שמחים להיפגש כאן עם ראשי המחלקות לעבודה סוציאלית ונשמח מאד ומציעים את עצמנו כשותפים לשיתוף פעולה אמיתי.

אנחנו פועלים בעצם לשיפור לימודי עבודה סוציאלית.

ובלבד שהחופש האקדמי לא ייפגע, שומו שמיים. תיזהרו.

ממש ככה. בדיוק אני אומרת את זה עכשיו.

אני מזהיר אתכם. גם השכר של המדריך גובל זה. בסדר. סתם, זה היה ציני.

אנחנו פועלים מתוך מחויבות מאד עמוקה למקצוע העבודה הסוציאלית. אנחנו רוצים לקבל את מירב הכלים כדי שנוכל לצאת לשטח המקצועי ולעשות עבודה חברתית משמעותית ואיכותית. אנחנו מבינים וחושבים שראוי מאד שלכל מוסד אקדמאי יהיה את הגוון הייחודי שלו, אבל אנחנו רוצים ליצור מצב בו כל סטודנטית וסטודנט יקבלו את הכלים הבסיסיים של פרקטיקות התערבות ברמות השונות של עבודה סוציאלית.

אנחנו היום עומדים על הזכויות שלנו כאן, מתוך תפיסה שאם אנחנו לא נעשה את זה עכשיו כסטודנטים, אנחנו גם לא נעשה את זה בעתיד בעבור הפונים שלנו בשטח המקצועי.

הנושאים שאנחנו נדון עליהם היום זה הסטנדרטיזציה של ההכשרות המעשיות, שהתחילו לגעת בזה, החזרי הנסיעות להכשרות המעשיות ופערים בלימודי העבודה הסוציאלית בעבור החברה הערבית.

אסף, ידידי מהעמותה, יציג.

מה הכוונה פערים?

אני אגע בזה בצורה פרקטית ומהירה, בעניין ההכשרות המעשיות, ממש סעיפים פרקטיים. כיום אין איזה שהוא סטנדרט אחיד לכלל מוסדות הלימוד להכשרות המעשיות האלה.

אסף אלרועי, למי שלא זיהה. לטובת הפרוטוקול.

למה הכוונה סטנדרט אחיד?

אז אני אפרט. תנו לי לסיים ואני אשמח אם נציג המל"ג ירשום את הדברים. אין כיום שום סטנדרט אחיד לכלל מוסדות הלימוד להכשרות המעשיות. אני אסביר איך זה קורה לטעמנו. יש מקומות הכשרה שהם לא מותאמים לצורכי הלמידה של הסטודנטים ויש חוסר אחידות בין המדריכים ומוסדות הלימודים. נכון, יש את הגוון של כל בית ספר, אבל עדיין אין שום נוהל שהוא נוהל אחיד.

אנחנו דורשים מהמל"ג כי כן ייקבע נוהל כזה, שבעצם יסדיר משהו אחיד לכלל מוסדות הלימוד.

שכח מזה. אנחנו לא מתערבים.

בסדר. אז אנחנו דורשים - - -

מדקדקים באיכה, מזלזלים בהלכות שבת. יש דברים שהם לא צריכים להיות - - -

הנקודה היא שהזכויות והחובות של סטודנט או סטודנטית בעבודה סוציאלית לא מוגדרות בהכשרה המעשית. מה שאנחנו רוצים, שתהיה הגדרה של הזכויות והחובות, שזה יהיה מוגדר באופן ארצי.

אנחנו מדברים על תפקיד של מדריך בהכשרה מעשית. דבר שני מדברים על היקף של שעות פעילות בהכשרה מעשית. מדברים על התנסויות מחייבות שצריך לעבור סטודנט במקום ההכשרה שלו.

אתה נכנס לתוך הסטנדרטיזציה.

נכון, כי זה מה שאנחנו לא מקבלים.

זה חשוב מה שהוא אומר.

זה חשוב. אנחנו מדברים על מספר מטופלים לכל סטודנט, מדברים על קביעת לוחות זמנים לקבלת פונה ראשון ודבר אחרון, אנחנו מדברים על מציאת מקום - - -

לוחות זמנים למה?

לוחות זמנים לקבלת הפונה הראשון, המטופל הראשון בעצם. ודבר אחרון, אנחנו מדברים על - - -

למה, יש מצב שאתה יכול לחכות?

כן. סטודנטים מעבירים שנה שלמה בלי לקבל פונה אחד.

אני קיבלתי שלושה פונים אחרי שבועיים ויש לי חברה - - -

למבוגרים שבינינו, קצת סבלנות לצעירים. קצת. לא צריכים קריאות ביניים ולחשושים אחרי כל אמירה. בבקשה.

ויש לי חברה שיושבת לידי בספסל הלימודים שאחרי חודשיים עדיין לא קיבלה פונה. זאת אומרת מטופל. ודבר אחרון זה מציאת מקום הכשרה עד פתיחת שנת הלימודים. הנקודה היא להגדיר ברמה ארצית את הזכויות והחובות שלנו באיזה שהוא מסמך, שאנחנו חושבים שזו האחריות על המל"ג, ושהוא באמת ייושם בשטח. זה מה שאנחנו דורשים מהמל"ג ומקווים שיישמו את זה לגבי ההכשרות המעשיות.

יש לנו עוד כמה מילים על החזרי נסיעות.

בוא קח בחשבון. נער הייתי, גם זקנתי. כשמבקשים סטנדרטיזציה אחידה, לא יודע, זה נשמע - - - חשוב, זה יכול להיות חרב פיפיות. כי מחר מחרתיים - - -

כן, אין גמישות.

מחר מחרתיים, כשתרצו שתהיה כמות סטודנטים שירצו להתקבל ללימודים לעבודה סוציאלית, השיקול הזה יילקח בחשבון וייווצר סינון ועוד מבחנים ועוד תעשייה.

אנחנו רואים את זה - - -

בסדר, אני לא אומר אם זה נכון או לא נכון. קח בחשבון.

נכון. אנחנו רואים את זה מבורך.

אני לא פותח דיון, כי זה לא הדיון. בבקשה, עדי.

היי, אני עדי, אני מאוניברסיטת בן גוריון ואני אדבר על החזר הנסיעות. בעצם המצב היום שלהכשרות המעשיות - - -

תגידי לי, אחרי הלימודים תישארי בבאר שבע?

יש מצב טוב שכן.

שימחת אותי.

המצב היום בעצם זה להכשרות המעשיות האלה הסטודנטים צריכים לנסוע והם לא מקבלים החזרים על הנסיעות שלהם. סתם ככה כדי לסבר את האוזן. בסקר שעשינו בשנת 2015 עם עמותת ידיד, ראינו שבממוצע סטודנט מוציא בחודש 382 שקלים ובשנה הוא מוציא 2,680 שקלים. זה המון המון כסף, במיוחד לסטודנטים. שוב, זה מעבר לתשלומים על שכר לימוד שאנחנו גם משלמים בשביל הלימודים, בשביל ההכשרה.

חשוב להגיד שכבר בשנת 2012 היה פה, בוועדה הזאת, דיון שנעשה עם המל"ג והייתה קריאה למל"ג להקים ועדה שתאבחן את הסוגיה הזאת של הוצאות נוספות. גם אנחנו בשנת 2014, נציגים שלנו נפגשו עם נציגים מהמל"ג והבטיחו לנו שיצמצמו את המרחקים של מקומות ההכשרה ממוסדות הלימוד, שיפתחו קרן. עד היום הנושאים האלה בעצם לא קרו לא קודמו.

אנחנו בעצם דורשים פתרון ארצי, שלא יבוסס על פתרונות מקומיים. יש מוסדות לימוד בארץ שנותנים פתרונות מקומיים ומאד מאד נקודתיים לבעיה הזאת. אנחנו דורשים פתרון ארצי, שיחול על כלל הסטודנטים בכל מוסדות הלימוד. בעצם אנחנו דורשים שתהיה איזו שהיא ישיבה של ראשי המחלקות, יחד עם המל"ג וימצאו איזה שהוא פתרון לבעיה הזאת, שלא יהיה מבוסס על מצב סוציו אקונומי, שיהיה אוניברסאלי לכלל הסטודנטים.

אנחנו דורשים שזה יהיה כבר השנה הזאת, כי אנחנו לא רוצים שוב להתחיל את השנה הבאה בלי שנקבל החזרי נסיעות, כמו שקורה כבר הרבה יותר מדי שנים. אנחנו דורשים שיהיה תקצוב ואם זה לא יקרה בשנת הלימודים הקרובה, אנחנו כן מאמינים שצריכה להיפתח קרן עד ידי המל"ג, שתתקצב את הנסיעות האלה בהתאם למרחק שלהן, להכשרות המעשיות. זו זכות שלנו.

תודה. איך שאמרת את זה, נראה לי הוא נבהל. הוא הולך. זה נשמע כמו מאיים. איברהאים טאהא.

מרחבא אל ג'מיעה. שלום לכולם. אני איברהאים, טאהא, שנה ג' לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. אני אנסה לקצר כמה שאפשר.

איפה אתה גר בארץ?

בתל אביב. במקור מנצרת.

ואני לא שואל אותך אם תישאר בתל אביב. אל תישאר בתל אביב. סע לצפון.

הפערים - זה היה אחד הסעיפים, סעיף 3 - פערים בעבודה סוציאלית.

על זה אני אדבר. אני גם רכז פעילות של הסטודנטים הערבים בעמותת עוס"ים שינוי. כיום מספר הסטודנטים הערבים - - -

עוס"ים שינוי – תרתי משמע.

כן, זה עובדים סוציאליים עושים שינוי.

עמיר פרץ אומר עובדים, אין לו בעיה לומר את זה. הוא אומר – עובדים.

כיום מספר הסטודנטים לעבודה סוציאלית מהחברה הערבית הולך וגדל, אבל אחרי שלוש שנות לימוד, אנו הסטודנטים הערבים נשלחים לשטח, יוצאים לשטח אחרי שרכשנו כלים והכשרה מעשית משלוש שנות לימוד, שבהן אנחנו לומדים תיאוריות מערביות שהן לא מתאימות לטיפול בחברות שהן לא מערביות, כגון החברה הערבית. אחרי שאנחנו יוצאים לשטח עם התיאוריות האלה, אנחנו כל הזמן חושבים איך כן ליישם תיאוריות מערביות בחברה כמו החברה הערבית, שהיא לא מערבית.

לכן אנו דורשים מהמל"ג לקבוע סטנדרט לתכני לימוד בעבודה סוציאלית, המותאמים לחברה הערבית.

רגע. מאחר שזה דיון, אני איתך, השאלה אם כשאתה בא ללמוד עבודה סוציאלית, אתה רוצה להיות עובד סוציאלי או עובד סוציאלי ממוקד לחברה הערבית.

לא, אני רוצה - - -

רגע, רגע, תן לי.

לומדים רב - - -

יש מכללה.

רבותי, גם אני כגבר זקן צריך סופרלטיבים ואני אחדד את השאלות. שאלת טוב, תגיד מדי פעם – שאלת טוב.

שאלת מצוין.

אני אשאל אותך שאלה נוספת. קודם כל אתה צודק. אני חושב שאנחנו מדברים על זה הרבה שעובד סוציאלי שבזמנו עלה עם גלי העלייה מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה כנ"ל, מה שלא זכינו אנחנו, המרוקאים, שהביאו עלינו את כל זה. לפחות תלמדו מהטעויות שעשו עלינו.

אני בא ואומר והשאלה היא כזו – אתה לא חושב שצריך ללמוד משהו כללי? כי ברגע שאתה הולך לעבוד בחברה מסוימת, אתה צריך את ההתמחות הספציפית.

נכון, אני מסכים.

וזה מה שיש בהכשרה.

רגע.

אני מסכים, אבל קודם כל מה שאנחנו לומדים בבתי ספר לעבודה סוציאלית זה לא להיות עובד סוציאלי בלבד, אלא זה עובד סוציאלי עם גישות טיפוליות מערביות, שהן לא רגישות תרבותית, וכשמלמדים אותנו איך כן להיות מותאמים תרבותית, מלמדים אותנו ללכת על ביצים ולא באמת להנגיש ולהתאים את התיאוריה לאיזו שהיא חברה.

אתה רוצה להגיד שלאורך כל שנות הלימודים של הסטודנט לעבודה סוציאלית, כשהם נותנים לך את הכלים לא אומרים אבל תדעו לכם – בקהילות כאלה וכאלה צריך התייחסות כזו וכזו וכזו, או רגישות כזו וכזו?

לא.

זה הולך פרישה אחת וזהו? אין?

אני לא יודעת. אם אני אצטרך עכשיו לעבוד עם חברה ערבית, לא יהיה לי מושג איך לעשות. אני אתקשר לאיברהים, אני אשאל אותו מה אני צריכה לעשות.

ואני חייב להבהיר שפעם אחת, כשדיברו איתנו על רב תרבותיות, לימדו אותנו להגיד שגבר ערבי שמרביץ לאשתו, שנותן לאשתו לצאת לעבוד, זאת מתנה, לא שזה זכות של האישה, אלא שהמנטאליות של הערבים זה שלאישה לא תצא לעבוד.

אוי, באמת.

זה סטריאוטיפים ודעות קדומות שאפילו באקדמיה - - -

רבותי, אלף טוב ששמת את זה, אבל אנחנו לא נופלים מהכסא. אתה יודע למה? כי כבר בספרים של כיתה ג' ו-ד', יש סטריאוטיפים שמזמן היו צריכים להיעלם. אבל תודה רבה לך. אני חושב שנתת לנו להציץ גם לסוגיה הזאת של הרב תרבותיות.

יש לי עוד דרישה.

איבראהים, הדרישה היא רק להעמיק את הרב תרבותיות?

בתוכניות הלימוד.

כן.

אבל אני חושבת שזה - - -

גישה סבירה.

רגע, סליחה. אני רואה שיש לך סף רגישות. את קופצת כל הזמן. שמענו, בסדר? נתייחס.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה רבה אדוני יושב הראש. תחילה אני מברך את כל האורחים, סטודנטים ועובדים סוציאליים וכל העושים במלאכת הקודש. העוס"ים.

אדוני יושב הראש, תמיד אמרתי וגם אומר פה, במדינת ישראל הכל הולך הפוך. ככל שהעבודה שלך, המשימה שאתה ממלא היא חשובה והיא חיונית, התנאים שאתה מקבל הם גרועים, וההיפך הוא הנכון. אז אני חושב שהעניין הוא עקרוני.

שמענו את הסטודנטים, את נציגי המכללות, בתי הספר לעבודה סוציאלית ואני חושב שכולנו צריכים להירתם כדי לתקן ולייעל ולעזור ולתמוך בסטודנטים לעבודה סוציאלית כדי שיגיעו ליעד שלהם להיות עובדים סוציאליים. לפי דעתי להיות עובד סוציאלי זה לא משימה רגילה. זה לא עבודה כמו שאר העבודות. זו בחירה שהיא מותאמת לאופי של בן אדם, שהוא מוכן להקריב, שהוא מוכן לקשיים, שהוא מוכן לעזור לאנשים שהם זקוקים לעזרה שלו, מכל המגוון ומכל השכבות.

לכן לפי דעתי, ואנחנו כולנו היינו פה בהרבה ישיבות, על עניין של התקפות, של איומים על עובדים סוציאליים. תנאי העבודה הקשים, השכר הלא כל כך מתאים לגודל המשימה, השליחות והעבודה.

אני לא אאריך בדברי, אבל אנחנו כולנו נעשה הכל. הסטודנטים העלו כל מיני דברים וטענות, גם איבראהים. אני חושב שהעניין של ללמוד תכניות לימוד של רב תרבותיות, כדי שכל עובד סוציאלי יתאים את עצמו לעבוד עם אוכלוסייה, עם קהילה מסוימת, זה דבר חשוב מאד, במיוחד לאור כל הבעיות שיש לנו בחברה הערבית. אם זה האלימות נגד נשים וגם בכלל – עוני, סמים, כל מיני דברים שאנחנו חווים אותם לצערי יום יום.

אני רק רציתי להגיד שאנחנו פה למענכם וכדי לתמוך בכם. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, ראש רשות לשעבר, מנהלת בית ספר לשעבר.

ומי שיזם את יום ההוקרה בכנסת.

שלום לכולם.

אומרים לי שאתה יזמת את יום ההוקרה.

כן, בשמחה. גברתי, צפרא דואק שעושה רבות באמת, אני שמח על ההישג הזה עם העובדות הסוציאליות שמקבלות בעמותות, אולי תגידי מילה על צו ההרחבה.

צו ההרחבה.

שאנשים לא יודעים, אבל על דברים קטנים כאלה נלחמים הרבה. אני רוצה להגיד משהו. אני לא רוצה להצדיע לכם, כי כל פעם שאין לי מה להגיד לכם אני מצדיע לכם. אז אני קצת נבהל מ - - -

היית שר, אתה היית יכול להצדיע להם.

הצדעתי המון.

נכון, בדרך אחרת.

אז הוא אמר.

אנחנו נהנו יותר מהחיבוק והאהבה. גם זו הצדעה.

היא יותר יעילה מההצדעה שלנו.

אני חייב להגיד שיש איזה חוסר הגינות שאנחנו כל הזמן מצדיעים לעובדים הסוציאליים ואנחנו לא מצליחים כאן בכנסת - - -

מצעד ההצדעות.

לשנות את הצעת החוק שלי, שעברה בקריאה טרומית והיא בעצלתיים מנוהלת לקריאה ראשונה, של חמישים או שישים תיקים, לא יותר, לעוס"יות משפחה.

אני רוצה להגיד משהו בקיצור, אדוני יושב הראש.

זה 50-60 אנשים.

כן, משפחות. תיקים. אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני יושב הראש. א', הדיונים פה הם מאד פוריים וזה על הכיפאק, כי באתי לוועדת החינוך.

אתה קלטת את העניין של הסופרלטיבים.

כן. שנינו מרוקאים, בכלל.

מה יהיה?

איבראהים, אני רוצה להגיד משהו. יש לי הרבה מאד ניסיון ואני חושב שיש משמעות לכך שעובדים הסוציאליים כולם לומדים את הכל. אני לא הייתי רוצה שיהיו עובדים סוציאליים שיתעסקו במגזר הערבי או במגזר החרדי או במגזר כזה או אחר.

לא כולם לומדים את הכל.

בוודאי שלא. אז אני אומר, אני פונה כאן לראשי האוניברסיטאות. ברור שהיום צריך לשים דגש על פערים חברתיים וברור שהיום צריכים לשים דגש על צמצום הפערים החברתיים. הטיפול בעוני, חברה. אני שומע אתכם מדברים על א'-ב'-ג' דברים, אבל על הדבר העיקרי אתם לא מדברים והדבר העיקרי הוא שברגע שתשבו בתוך השלכות שלכם, המדינה לא נותנת שום ארגז כלים. היא מממנת אתכם, אבל יש הבדל גדול בין מה שאתם לומדים באוניברסיטה לבין מה שאתם נתקלים. הגשר הזה הוא לעתים חסר.

לכן אני קושר את זה – ובזה אני מסיים. אני האז הצעתי, כשהייתי שר, שאת הכסף לנסיעה להשתלמויות גם המל"ג יממן וגם הרשויות, כי אתם הופכים להיות לעובדים של הרשויות. אני רוצה שתבין, אדוני, יושבת כאן ממלאת מקום ראש עיריית דימונה, אילנה, שכשאני הייתי ראש עיר קלטה מאות סטודנטים, אבל היא מאד הקפידה שהם יישבו ויעשו ממש עבודה. יישבו בתוך.

אז אני חושב שאם הם יודעים כבר בהשתלמויות שלהם לפגוש משפחות, אין שום סיבה שלגבי אותם 300 שקלים לחודש ואותם 2,000 שקלים, לא תתקבל החלטה. אני הצעתי את זה לראשי הרשויות. הם לא הגיבו בסירוב, אבל אני חושב שמכאן יכולה לצאת קריאה ולהביא לכאן את ראשי הרשויות ובסוגיה הזאת. ראש רשות יש לו 20 סטודנטים, שישלם מחצית, כי הוא ישתמש – סליחה על הביטוי – אבל הוא משתמש איתם. הם גם מקבלים פרקטיקה, אבל הם הופכים להיות לכלי עזר יוצא מן הכלל, - - - העובדים הסוציאליים.

ומה עם משרד הבריאות?

רגע, רגע. כל מי שניהל מערכת, בין קטנה ובין גדולה, שהיא תלוית תקציב, יודע כל פעם שהביאו לו איזה מתמחה הוא רק בירך על כך, זה נתן לו חמצן וכדאי שישלם.

שישלם.

ומה שבא בחינם, ההערכה היא-. נמצא את הדרך, נחשוב על זה. אם מצאו דרך לשלם למדריכים, ימצאו דרך גם להחזיר לכם חלק מהוצאות הנסיעה. לא הכל.

אדוני יושב הראש, לא מזמן היה דיון באחת הוועדות על מקצועת שהולכים ונעלמים - - -

מאיר, אני אגיד לכם את האמת, קבעתי שעה לדיון הזה, אבל מה זה?

משפט אחד ואני מסיים. לא מזמן היה דיון באחת הוועדות על מקצועות שהולכים ונעלמים – נהגים וכו' וכו'. אתמול מובילאי. העובדים הסוציאליים בהתפתחות החברתית במדינת ישראל - - -

כל עוד יש מזוכיזם בגנים של האדם, לא ייכחד המקצוע.

רק ילכו ויהיו מבוקשים יותר וכמה שהם יהיו יותר טובים יהיה טוב לנו בחברה הישראלית. תודה רבה. ותהיו פחות לוחמניים.

למה? פחות?

גברתי, הוא אמר, את לא חייבת להגיב. הוא הציע.

גברתי, כשאני בן 20 - - -

עצות נותנים, או שלא נותנים.

אני חושב שאפשר להשיג הרבה יותר בשיתופי פעולה.

ניסינו.

תודה. זה לא הדיון. תודה מאיר. חבר הכנסת - - -

ג'בארין עכשיו.

לא.

לא.

כן.

עודד פורר הגיע לפני יוסף ג'בארין.

עודד הגיע עכשיו.

יוסף, סליחה.

אני פה בקונטרול, לידו.

את לא רשומה בכלל?

אני לא. אני רק הייתי רוצה לדעת מי מממן את זה צו ההרחבה בעמותות.

אני חשבתי שאנחנו כבר נברך אותך.

המשרדים הממשלתיים שמפרסמים את המכרזים. היום בבוקר קיבלתי עדכון ממשרד הרווחה - - -

שלא יעבירו את זה לעמותות שייקחו אחריות.

לא, מה פתאום? זה חלק מההסכם.

צפרא? היא שאלה, את לא חייבת לענות.

לא, היא ענתה לי לעניין. זה חשוב מאד. אני באתי מעמותה, אני יודעת מה זה - - -

מירב, אני יכול להגיד לך, באמת לא בנית עליה, אמרתי אחרי פורים ודאי, אנחנו מתקשרים להגיד לה מזל טוב.

בשעה טובה. יגיע הזמן.

בעתו ובזמנו בעזרת השם. בבקשה חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין.

האמת שכשאני חושב על הנושאים העיקריים שמעסיקים את הציבור בישראל בכלל, בוודאי גם את הציבור הערבי, נושאים של עוני, של אבטלה, נוער במצוקה, נערות במצוקה, מצב סוציו אקונומי קשה, אני חושב עליכם. כי בעצם מה שהמערכת החליטה, שמי שאמור לטפל, לדאוג ולהתמודד עם הנושאים הללו זה אתם.

אני זוכר בהפגנה שלנו, שהייתה אל מול הכנסת, לא לפני הרבה זמן, כשאמרתי לא יתכן שהאוכלוסייה המקצועית שאמורה לטפל או להתמודד עם האוכלוסיות הכי מוחלשות, לא תהנה מתנאים שיאפשרו לה למלא את התפקיד שלה. ולכן צר לי שכל המערכת לא נותנת את התמיכה הנדרשת דווקא למקצוע שאני רואה אותו אחד הכי חשובים בהתמודדות עם הקשיים החברתיים שקבוצות רבות בחברה הישראלית מתמודדות איתם ואני חושב שיושב ראש הוועדה בטח גם מכיר את זה מקרוב בקרב קבוצות מוחלשות.

לכן אני רוצה לחזק את ידיכם ולקרוא ליושב ראש הוועדה להמשיך לקחת את הנושא הזה בשיא הרצינות ולקרוא למל"ג להשתדל כמה שאפשר כדי לענות על הדרישות של הסטודנטים. הם יודעים ממילא שהם ישלמו מחיר כבד אחרי שהם יסיימו, מבחינת תנאי תעסוקה, מבחינת השכר, בבחינת האיום שהם מתמודדים איתו בחיי היום יום, הפיזי, על עצמם. אז לפחות בתקופה הזו, שהם עדיין סטודנטים, יקבלו אותם תנאים הולמים שבעצם גם ימשכו עוד ועוד סטודנטים.

אני מאד מעריך את המאבק שלכם. זה באמת אחת מקבוצות הסטודנטים הפעילות ואני חושב שגם ועדת החינוך וגם הכנסת צריכות להתגאות שיש סטודנטים שכל כך אכפתיים, שכל כך מובילים וכל כך שמים את הנושאים שלהם והמצוקות שלהם על שולחן הדיונים. כל הכבוד.

אני לא יודע אם חבר הכנסת כהן התכוון לזה כשאמר אל תילחמו יותר מדי, אני אומר לכם - - -

לא.

הוא דיבר על דרך.

תמשיכו. על הדרך, על השיטה.

אל תסמנו באצבע ככה. אל תאיימו עלינו.

אני אומר תמשיכו להיאבק.

אני תומך גדול מאד במאבק שלהם אבל אני חושב שצריך להיאבק, בשנה השלישית ובשנה הרביעית צריך לשבת וללמוד וחשוב מאד לא לייצר אנטגוניזם כבר בהתחלה. זאת הצעתי אליהם. אני תומך מוחלט במה שהם עושים ואני אעמוד איתן אחריהם, אבל אני חושב שבתקופה הסטודנטיאלית אתה צריך יותר לעמוד על חלק מהדברים שהם אמרו, אני לא חושב שצריך לייצא שבכל פקולטה, לפני שמתחילים ללמוד מתחילים להיאבק. אני אומר את זה - - -

אבל - - -

אני אענה בשמך, אם לא, אני אתן לך.

אני לא חושש להגיד את דבריי. אני תומך במה שהם עושים, אני תומך בעובדים סוציאליים.

אני רק אומר שזה לא סותר את זה. ההיפך. גם הניסיון השלי וגם הניסיון שלי בלימודים, סטודנטים מצטיינים הם דווקא סטודנטים פעילים חברתית. זו ההצטיינות האמיתית.

תודה. אני חושב שאתה צודק מאיר, אבל - - -

כשאני עשיתי פעילות חברתית אני הלכתי לדירות הפתוחות שלוש שנים בבאר שבע להתעסק עם ילדים כל יום שלוש שעות ולהוציא אותם מהפשע. אז אל תגיד לי שהכל זה פעילות חברתית. אני מכבד מאבקים, אבל - - -

אבל מאיר, אין ספק שהקול הזה חייב להישמע.

בוודאי.

כי לצערי הרב מדיונים - ואני אומר את זה רק מהתובנות שלי בשנתיים האחרונות - המערכות מקובעות. מערכות לא אוהבות שינויים. כשאני שאלתי מתי נקבע, התאמצת לזכור את ה-50 וכמה, נכון? וטוב שיש את הקולות אלה. צריך התאמות.

לא יתכן שהכל נע במדינה הזאת בקצב, במהירות מופרזת. כשבאים לנהלים ולמה שהיה בעבר, ומסגרות לימוד, אנחנו תקועים כי יש מישהו שלא אוהב לעשות שינויים. ולא יקרה כלום, זה לא מילה גסה אם יגידו סטופ, לוקחים שבועיים שלושה לבחינת הסוגיה הזו. יכול להיות שאפשר להוציא תפוקה יותר טובה, יותר מוצלחת. יכול להיות. וזה שזה לא נעשה עד היום זה לא מרעות או מאטימות. שגרה לפעמים גם מנצחת.לכן אף אחד לא - - -

ריציתי אותך בתגובה? תודה רבה לך. רבותי, כדי למצות את הדיון, כי אני בחריגה ורוצה לסיים אותו, יש לנו את מל"ג-ות"ת שחייב להתייחס ויש לי את מירב ועודד.

לא, אני צריכה ללכת להצביע. תן לסטודנטים במקומי.

אתם לא יודעים, אתם פשוט לא מכירים את מירב לפני תשעה חודשים. דבר כזה עושה טוב. במציאות כזו אני הייתי חוטף שלא-. מירב, כל הכבוד.

רבותי, אני רוצה לשמוע נציגות מהשלטון המקומי שבלשכות השירותים החברתיים. ככה זה נקרא? יש כן מהשלטון המקומי?

כן.

בבקשה.

תן לי רק.

עודד, בבקשה. הוא חייב לצאת.

כי חשוב לי שהם יתייחסו, אפילו שאני לא אהיה פה, כי זה נושא שהוא חשוב.

בסדר.

אני מכיר את הנושא של העבודה הסוציאלית מהבית, מאשתי.

יש לנו עוד חבר.

לא בהכרח, יכול להיות שהוא ממורמר. חכי.

לא.

היא נתנה לו להגיע לכנסת, אז הוא בסדר.

חבר הכנסת עודד פורר.

את כל הטענות אני מכיר ומזדהה ומשתתף. אני לא חושב שיש פה מישהו שהוא לא משתתף, אבל זה לא מספיק ההשתתפות והאהדה והסימפטיה שהם מקבלים פה. אבל אני כן רוצה לשים נושא שאני לא יודע אם הוא היה על סדר היום, בגלל הכותרת לפחות של מה שדיברתם כשנכנסתי לדיון ואני מסתכל בכובע הקודם שלי כמנכ"ל משרד הקליטה.

יש מחסור בעובדים סוציאליים דוברי שפות, שהם שפות שרלבנטיות גם לעולים ויש בהקשר הזה של השפות גם הכרה תרבותית, אין מה לעשות. אני מדבר גם מהעדה האתיופית, אני מדבר גם מעולי צרפת והנושא הזה חשוב מאד שיתנו לו תשומת לב גם במל"ג, גם בקבלת סטודנטים. אני באתי רק בשביל להגיד את זה, כי אני ממש בין ה - - -

זה נושא שעולה בוועדת הקליטה, הקושי לגייס עובדים סוציאליים דוברי שפות.

תודה. אני מתנצל שאני צריך לעזוב.

תודה. בבקשה גברתי, תציגי את עצמך.

קוראים לי אילנה, אני היום ממלאת מקום ראש עיריית ירושלים ומחזיקת תיק החינוך והרווחה, אבל ברוב השנים המקצועיות שלי אני בעצם עובדת סוציאלית ואני מאד מאד גאה במקצוע הזה.

אני רוצה להגיד כמה מילים כמדריכה. אני הייתי לפני 20 שנה מדריכת סטודנטים וקודם כל אני גם רוצה להתייחס לאתגרים, אבל להגיד מה זה בעצם שסטודנטים נמצאים במחלקה שלך ואתה מדריך אותם. קודם כל אני יכולה להגיד שבשבילי זו הייתה אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי. זאת אומרת להדריך סטודנט זאת גדילה כמעט שבלתי פוסקת, של למידה עצמית באמצעות הסטודנטים. אני תמיד אומרת שכל דבר שהם אומרים, את הביקורת שלהם אני תמיד לוקחת בשתי ידיים, כי הם לא מכירים אותי. הם באים להשתלם אצלנו.

בזמנו אני הקמתי מרכז למידה של 50 סטודנטים. כמות הסטודנטים בדימונה הייתה עצומה ואני מאד מאד מתחברת לכל מה שאתם העליתם, לצרכים שלכם ואני מצטרפת למה שחבר הכנסת מאיר כהן, שהיה חלק מכל העשייה שעשינו עם סטודנטים. הוא בעצם לקח את כל הסטודנטים האלה ואנחנו עשינו עבודה מאד מאד מרשימה בשכונות.

אני חושבת שכן צריך לתת לכם את מה שצריך ולסייע לכם בתשלומים הנדרשים, אבל אני חושבת שהאתגר המשמעותי שאני רוצה להתייחס אליו - - -

שאלה: רשות מקומית יכולה לעמוד בהוצאה הזו של החזר?

מה שאנחנו מקבלים היום מהם זה עצום. הקבלה והתרומה שלהם היא עצומה, אי אפשר להתכחש.

אם אני אקרא למרכז השלטון המקומי להידבר, זה לא יהיה משהו בומבסטי. תודה רבה לך. עכשיו תמשיכי.

האתגר - - -

זה גם בריאות.

רגע, אני אמרתי איזה דברי כפירה? אני לא מבין, למה אתם - - -

לא, זה לא רק שלטון מקומי.

זה לא רק שלטון מקומי, גם בריאות.

וקופת חולים.

ודאי, ודאי. ההערה במקום, אבל מאחר שזה נאמר במקהלה לא הבנתי כלום. ותודה לצפרא.

אחד הסטודנטים ציין שם - - -

זו הכוונה שלי לכל המעסיקים. ודאי.

אני שמעתי שם את הסטודנטים, אחד מכם, נדמה לי שאתה, ציינת שיש בעצם שוני בתכנים ואני מאד מסכימה עם העניין הזה שאנחנו צריכים לשאוף קודם כל שהסטודנט ייחשף לא רק לעבודה הפרטנית, אלא אם סטודנט מתעסק רק בעבודה הפרטנית בלבד, יצא שכרו בהפסדו.

מבחינתי אני אומרת, כמה חשוב החיבור של עבודה בקהילה. אנחנו מדברים על כל העבודה של העוני ואני מאד גאה. ביחד עם מאיר כהן אנחנו בנינו מודל שהתפרסם השנה בכל הארץ על עבודה עם משפחות עוני. ומה זה לעבוד עם משפחות עוני – זה להסתכל על הקשיים הפסיכו סוציאליים שלהם, על הקשיים האישיים שלהם, אבל אי אפשר לטפל באנשים האלה אם אנחנו לא יוצאים לסביבה שלהם. לאיך נראות השכונות שלהם.

אף אחד לא חולק.

לשירותים שניתנים שם. אבל כן, זה קשור לסטודנטים. הסטודנטים צריכים לקבל את כל התכנים המקצועיים שנדרשים לשטח, לשכונות הותיקות, לשכונות העוני ולא רק לשבת בחדר בעבודה פרטנית שמטופל מגיע אלי ואני מדברת איתו. זה האתגר שלנו.

תודה.

ד"ר דיצה מורלי-שגיב ממשרד הרווחה. אני רוצה להגיד שאנחנו כבר שנתיים מפעילים צוות שכולל נציגי עמותת שינוי, שיושבים בצוות הזה והייתה לכם נציגה בכירה. זה נוהל שפחות או יותר סוגר את רוב הסוגיות שעלו כאן. אני מודה, בהקשר של הכשרה במחלקות לשירותים חברתיים, לא מקומות ההכשרה, אבל זה בפירוש נוהל שגם מקומות אחרים רצו לקחת אותו כמודל, כולל התייחסות לחלוקה בהוצאות של הנסיעות בין הרשות המקומית שמקבלת את זה לבין האוניברסיטה בהפרדה, כולל הגדרת - - -

איפה זה עומד?

הנוהל לפני טיוטא, בסיום הכנה.

אבל יש הסכמות של הרשויות?

אלף זה בפעם הראשונה לעצב את ה - - -

רגע, הצוות הזה הוקם על ידי מנדט של מי?

משרד הרווחה ואני מנהלת את תחום הרפורמה ב - - -

למה הוקם?

הוא הוקם כי הצורך הזה עלה. הוסף הצורך דרך ועדת ההדרכה וההכשרה של הרפורמה. הצורך עלה גם מהכיוון של האקדמיה, שהיא שותפה בכל הוועדות של הרפורמה. גם מהכיוון של המחלקות לשירותים חברתיים, שלא מיוצגות כאן מבחינת הפערים שלהן בקבלת וקליטת סטודנטים. הצוות זה עבד בפעם הראשונה צוות משותף של כל הגורמים בשיתוף פעולה, שישבו בשיח משותף לא אחד נגד השני, אלא ביחד. נאוה שותפה לצוות. מני מבן גוריון היה שותף. מספיר היו שותפים. מבר אילן.

אוקיי.

יש כבר טיוטה של נוהל שמתייחסת לסטנדרטיזציה של מי יכול להיות מדריך ומי לא. לסטנדרטיזציה של מחויבות גם של הסטודנט. אתם לא מקבלים לקוחות. אנחנו לא מדברים בפונים אנחנו מדברים בלקוחות. אתם נותנים שירות ללקוחות במסגרת ההכשרה שלכם. ודרך אגב, תא הנציגות הסטודנטים מבחינת הפערים בהוצאות, כולל הסכמה של המשרד לתת תקציב מיוחד ובקרת תהליכי הכשרה בתוך ה - - -

ד"ר דיצה, אלף תודה שביקשת רשות דיבור לקראת הסוף.

העברתי את החומר.

אבל תאמרי לי, מתי הנייר הזה אמור להיות סופי?

בפסח תוצג הטיוטה הראשונה של הנוהל.

בפסח? זאת אומרת שהוא כמעט - - -

נכון. זו ועדת ההיגוי העליונה של הרפורמה ואחר כך אנחנו נעביר אותה - - -

הוא מתייחס רק לשירותים - - -

רגע, ברור, ברור.

אמרתי והצגתי את זה. דרך אגב, המחלקות לשירותים חברתיים, כל עוד - - -

ד"ר דיצה, רגע, את לא מקיימת איתם דיונים. אני שואל. במסמך הזה יש השלכות שמחייבות את המל"ג-ות"ת בנושא של ההכשרות?

לא נכנסנו.

לא נכנסתם?

לא נכנסנו לזה, אבל יש המלצות שכן, שיכול להיות שצריכות היו להגיע, כי כן דיברנו למשל על יצירת סטנדרטיזציה בהכשרות.

אבל לגבי המכללות זה בראש אחד?

זה ביחד. אנחנו יושבים שגם גם וגם – גם המכללות וגם האוניברסיטאות. דיברנו למשל שילוב בין - - -

ואני יוצא מתוך הנחה שחזקה עליכם שלא הפרתם את הוראות המל"ג-ות"ת. בסדר, אוקיי. אז עניתם. תודה.

אבל אין סטנדרטיזציה בשכר המדריכים ל - - -

רגע, נגיע.

גם על זה דיברנו, על סטנדרטיזציה.

וגם בתכנים המקצועיים. זה חשוב.

התייחסנו להכל.

טוב. הנה הגיע, תציג את עצמך בבקשה.

אני אורנן פודם מאגף התקצוב במועצה להשכלה גבוהה. אני מתנצל בפני ה - - -

ות"ת נמצאים איתנו?

אני ות"ת. האגף האקדמי בדיוק בשעה זו בבית הנשיא בהשבעה של המל"ג החדשה.

והגעתם בכל זאת. כל הכבוד.

אני הגעתי, הם לא.

כל הכבוד. אז ויתרת על זה שם.

אני הייתי בהתחלה.

טוב, כל הכבוד. אני פתרתי אותם מהדיון בגלל המעמד בבית הנשיא. כל הכבוד.

קודם כל אני רוצה להגיד שקצת קשה לי הכותרת מצבם העגום.

עזוב, אל תתייחס.

בסדר.

תיקח, שמעת פה דברים, בוא תתייחס אליהם.

אז אני אשתדל להתייחס להכל. אני מקווה שאני זוכר הכל.

הם לא מכירים את הווטרינריה. אם היו מכירים את הווטרינריה, בכלל לא היו מתלוננים.

הפיזיותרפיה. חסר?

אתה מכיר. שמעת.

אז קודם כל חשוב להגיד שוועדה בינלאומית של הערכת איכות נתנה ציונים מאד גבוהים וראשי בתי הספר עושים עבודה מאד מאד טובה. ועדה בינלאומית מאד מאד מכובדת סקרה את כל המוסדות, את כל התכניות וציינה באמת שהמקצועות מנוהלים בצורה מאד טובה.

ות"ת לא נכנסת לתקציב של כל בית ספר בנפרד. לא בית ספר למשפטים, לא בית ספר לניהול. סך הכל המוסד מקבל פול של כסף, הוא מנהל אותו בין בתי הספר.

למה אני כפרתי בקטע הזה של הגירעוני? תקשיבו ואתה תהיה איתי. כי מוסד אקדמי, בין אם זה מכללה וזה בדרך כלל מכללות. לאוניברסיטאות יש אורך רוח מהות"ת והמל"ג. מכללות שהיו גירעוניות, הן יושבות עליהם. מעבר לתקצוב, מעבר לשכר הלימוד ומעבר לתקציב שהמדינה מעבירה למכללות האלה עבור העובדה הזו, במקרה הזה של - - - העבודה הסוציאלית. אז לכן אני צריך פה התייחסות ספציפית, נקודתית.

אז אני אומר, תקציב הות"ת למוסדות עלה. אין כמעט מוסדות גירעוניים, אלא אם כן זה מוסדות עם פנסיה מאד מאד גבוהה וקשה לנו לבחון תקציב של כל בית ספר בנפרד. אני יכול להגיד שספציפית באמת בעקבות הדו"ח של הערכת האיכות, התעריף של עבודה סוציאלית יעלה לדיון. זה נכון שיש שם איזו שהיא הערה על זה שיכול להיות שהתעריף פר עבודת הסטודנט בעבודה סוציאלית לא מספיק. זה בדיונים בעקבות - - -

אתה אומר דיונים – העסק הזה ממש יתומחר מקצועית?

כן, כן. כל שנה אנחנו מעדכנים תעריפים. יש תעריף לעבודה סוציאלית, תעריף להנדסה וכן הלאה. יש תעריף לאוכלוסייה הבאה.

התייחסת לתקצוב.

זו הערה שאני מקבל, זו הערה במקום, היא נכונה. לגבי סטנדרטיזציה, סליחה, אני באמת פחות מכיר. זה נושאים של האגף האקדמי. אני אתייחס לזה בסיכום הדיון שיישלח.

לגבי החזרי שכר לימוד, אז קודם כל - - -

הוצאות נסיעה.

סליחה, החזרי נסיעות. זו בעיה שקיימת עם כמעט מחצית מהסטודנטים. סטודנטים שלומדים תזונה, סטודנטים שלומדים חינוך, סטודנטים שלומדים פיזיותרפיה, סטודנטים שלומדים ריפוי בעיסוק, סטודנטים שעושים קליניקות משפטיות, שזה כל הסטודנטים למשפטים. יש המון המון סטודנטים שיש להם נסיעות. הסטודנטים מעבודה סוציאלית לא שונים.

בוא אני אספר לך משהו, אולי אתה לא מכיר, כי אין לנו הרבה סטודנטים כאלה. כאשר סטודנטים למשפטים הולכים להתמחות בלשכות - - -

לא בהתמחות, בקליניקות המשפטיות.

רגע, תן לי. נקבע ככה שבמקרה של לימודי המשפטים, אולי לא שמעת, הם מקבלים אמנם שכר מינימום, אבל מקבלים. הם מרגישים שגם הם נהנים. איך אומרים - זה נהנה, לשני לא חסר. הם לא מבקשים שכר שעות. הם מקבלים. תתייחסו לסוגיה של החזר הוצאות לסטודנטים.

אני התכוונתי לסטודנטים שעושים קליניקות משפטיות בזמן התואר, לא בזמן ההתמחות.

לא. תשמע לי, הייתי מקבל בהנה, לא הייתי מעיר אם לא היית אומר תשמע, זו סוגיה לא כבדה שאני אבחן, נבחן, נעביר את זה הלאה. אבל לבוא להביא להם גם, גם וגם.

לא, בסדר גמור.

זה גם לא חובה, זאת התנדבות.

סליחה, אני אפסיק להיות נחמד אליכם.

אנחנו בקשר עם התאחדות הסטודנטים סביב כל הבעיות של כל הסטודנטים מכל המחלקות, כל הזמן. אנחנו עכשיו בעקבות תיקון חוג המל"ג מתקנים את כל הנושא של תשלומים נלווים במוסדות, תשלומים אפורים של כל הנושא של הסטודנטים לעיצוב. היה פה דיון, גם נמצא כרגע בהסדרה. אני מקווה שאחר כך גם נגיע לנושא הזה.

אני חייב להגיד ששכר הלימוד בישראל לא עלה כבר הרבה שנים לעומת זה שהשתתפות המדינה עלתה הרבה, עלתה פי כמה וכמה בשנים האחרונות. כרגע המועצה להשכלה גבוהה פחות רואה את התפקיד שלה כלהסדיר את הנושא של החזרי נסיעות לעובדים סוציאליים. אני לא רוצה למרוח אתכם. כרגע באמת אני חושב שהכיוון - - -

מה עם הסטנדרטיזציה?

אז אמרתי, לגבי הסטנדרטיזציה זה באמת נושא אקדמי נטו. אני אענה על זה בסיכום דיון.

אמרתי לכם לא תצפו ממנו?

למה? עניתי על כל מה שאני - - -

יש להם מקלט אטומי לפני שיוצרה פצצה גרעיני.

חופש אקדמי.

החופש האקדמי, אתם לא קובעים למוסדות.

יש סיכום ועדה, לא? יש סיכום ועדה. האקדמיה תקבל את זה.

יש כאן את ראש המחלקה של בן גוריון.

תודה. אתם פוטרים אותו מהר מדי.

לא, לא, אני לא פטרתי כלום. אני באמת לא מכיר את הנושא של הסטנדרטיזציה של הכשרה מקצועית. אני באמת אפנה לנציגים של האגף האקדמי. אני מתקצב, כלכלן.

למה המל"ג קובע, והמל"ג אכן קובע איזו רשימה של נושאים והתייחסויות מקצועיות שסטודנט לעבודה סוציאלית צריך לעבור, נכון?

נכון.

למה אתה לא חושב, ותראה, אני מבין שזה שיש הבדלים בתוחלת החיים בפריפריה לעומת המרכז, שיש הבדלים ברפואה, חיים עם זה. מה לעשות? לא מצליחים לתקן. ועוד כאלה ואחרים עיוותים ועוולות שיש שם. למה אומרים לך הסטודנטים ובצדק, ואתה יודע מה, אתגרתי אותו. אמרתי לו תיזהר סטנדרטיזציה זה חרב פיפיות. הוא אומר אני הולך על זה. למה סטודנט שלמד במקום X ייצא 70% - תסלחו לי על הקטלוג, במקום כזה יהיה 110%. אין שום סיבה.

אני חושב שזה הוויכוח הנצחי שלי אתכם, עד שאני אשתולל עליכם, לא יודע מתי. זה יקרה וזה עלול לקרות, שאני אומר לכם שאתם פאסיביים איפה שאתם לא צריכים להיות פאסיביים. אף אחד לא ביקש ממך לקבוע להם מאיזה מרצה, איזה ספר אין לו את העקרונות. אתם חייבים להכתיב. לא יתכן. מה המציאות הזו, אני לא מבין?

אז כבוד יושב הראש - - -

אתה יודע למה זה מוביל? בוא אני אגיד לך למה זה מוביל. שפונה אלי סטודנט שסיים הנדסה, הוא היום הנדסאי, סיים הנדסה באחת המכללות במדינת ישראל, בא למקום עבודה שלו, אומר לו תשמע, אני מהנדס מתאריך זה, הנה הדיפלומה שלי. אתה יודע מה הם ענו לו? אנחנו מכירים רק בתארים אוניברסיטאיים. אז אם תואר של מכללה להנדסה ספציפית לא תקף, תבטלו את המסלול הזה. זה מה שאתם מובילים.

מחר מחרתיים תבוא רשות מקומית ותאמר סליחה, אתה למדת במכללה X, לא, אנחנו לוקחים רק מאוניברסיטת תל אביב.

אין אצלנו שום עדיפות לאוניברסיטאות על פני מכללות.

לא אתה, אתה לא המעסיק. אתה יושב בצומת, אתה הבעיה. אתה הבעיה, אתה לא מבין?

לא, אז אני לא מבין.

אתה הבעיה כשאתה אומר לי שאתה לא מתכונן אפילו לשקול את הסטנדרטיזציה במושגים - - -

אני לא אמרתי את זה.

אמרת אין לנו מה לומר.

לא, לא, סליחה. אני אמרתי בפירוש שאני כלכלן באגף תקצוב. אני אפנה את השאלה לנציגים, לאגף האקדמי, שלא פה. זה מה שאמרתי.

או. את זה לא אמרת קודם.

הוא כן אמר.

אז אני מבקש לשמוע במפורש ואני אדרוש תשובה.

עלי, אמרתי נתייחס לזה בסיכום.

ראש המחלקה של בן גוריון עדיין לא דיברה, אני חושבת שהיא צריכה לדבר. היא צריכה להציג. יש הרבה. בבקשה.

בבקשה. בן גוריון, אני לא יכול, למרות שעבר הזמן. אני משוחד. אין הרבה דברים שמשחדים אותי, אבל הנגב, כן.

תודה, תודה, כל הכבוד.

בבקשה.

יש הרבה מה לומר להרבה דברים ש - - -

תדחי את זה למועד אחר, תני לנו רק את מה שקשור לדיון. בבקשה.

מה שקשור לדיון, אז כמה דברים. קודם כל אני רוצה לשבח את הסטודנטים על עצם זה שהם מעלים את כל הנושאים האלה לדיון.

לגבי החזרי נסיעות, אני חושבת שמה שעלה כאן, וזה באמת כבר דובר בעבר, שזה מאד חשוב שהמעסיקים – ואני רוצה לתמוך בחלק הזה – יהיו שותפים להחזרי הנסיעות, בוודאי לאור מה שאתה אומר כאן עכשיו, שאני מבינה שהישועה לא תבוא מהצד שלכם. זה חשוב מאד להבין שגם השירותים, ואולי לא רק גם, הם מרוויחים מאד גדולים מזה שיש סטודנטים לעבודה סוציאלית במקומות האלה.

סטודנטים לעבודה סוציאלית, מעבר לדברים שהם עושים עם הלקוחות שהם עובדים, הם גם ממלאים המון תפקידים שהעובדים הסוציאליים בשוטף לא יכולים לעשות. זו תוספת מבורכת לכל שירות ועל כן מאד חשוב שהשירותים ייקחו בזה חלק.

אני רוצה להגיד עוד משהו שלא הוזכר כאן, שכל המדריכים, שהם בעצם עובדים סוציאליים בשטח, הם גם עצמם מקבלים הדרכה מטעם האוניברסיטה, שההדרכה מטעם האוניברסיטה היא דבר מאד חשוב. האוניברסיטאות והמכללות כולן מייחסים לזה המון חשיבות, הרבה משאבים, כי אנחנו מקצים לזה מרצים מתוך הסגל שמעבירים גם קורסי הדרכה, גם הדרכות בשוטף, וההדרכות שהמדריכים מקבלים זו עוד תרומה לשטח, כי העובדים שלהם בשטח הם תוך כדי זה גם מקבלים עוד העשרה וכן הלאה.

אני רוצה להגיד עוד דבר לגבי הנושא של רב תרבויות. אין לי ספק שתמיד יש מקום לשיפור ולהשתפר, וזה נכון אולי שאין מספיק התייחסות לעבודה עם האוכלוסייה הערבית, אבל אין עוד הרבה נושאים והרבה אוכלוסיות שאנחנו לא נותנים להן התייחסות מספקת. בהקשר הזה אני רוצה להגיד שזה המחיר של תואר ראשון, שהוא שלוש שנים, שהוא מכשיר אתכם. הוא גם תואר אקדמי - - -

אבל את לא חושבת שיש מקום להתייחסות כללית לסוגית הרב תרבותיות?

בוודאי, בוודאי. לא רק שיש מקום, אלא שגם יש התייחסות בפועל - - -

אומרים לך סטודנטים – לא נגענו בזה.

לא. "לא נגענו" – את זה אני לא יודעת. עוד פעם, אבל לא נגענו בצורה מספקת, זה בוודאי.

הלוואי. זה תלוי במוסד הלימודי.

סליחה, סליחה. בסדר, אני אמרתי את זה בשמך. לא המצאתי את זה.

אני לומדת במוסד שלך ואני לא למדתי. אפשר להגיד יש, אבל אין.

אוקיי.

בסדר, אוקיי.

זה גם תלוי מוסד לימודי, זה העניין.

יש מקום להעשיר, אבל אני רק רוצה להגיד שיש מחיר לתואר ראשון שהוא גם תואר אקדמי וגם תואר מקצועי ותואר ראשון הוא תחילת הדרך. זאת אומרת הציפייה שלנו, וזה אגב חלק מהקוד האתיקה שהיום צוטט בבוקר, וזה שכולם ממשיכים ללמוד. זה כמו רישיון נהיגה. יוצאים לשטח, אבל רק אז מתחילים.

בטח, זה הפך להיות תעשייה.

אני לא מורידה את האחריות ואני לא אומרת שלא צריך, בוודאי, אבל יש המון דברים שיש עוד מקום.

בטח, אנחנו מצפים שהסטודנט לפסיכולוגיה ילמד תואר שני והמורה יהיה בתואר שני ושלישי. כולנו רוצים ללמוד, אבל אסור שזה יהיה - אנחנו הפכנו את זה בלי לשים לב לתעשייה. אחד מזין את עצמו. אחד מזין את השני, עם כל הכבוד.

ביום שתחליטו שתואר ראשון לא מתאים לעבודה סוציאלית, תחליטו, אבל תחליטו. תנו לאנשים האלה לדעת את האופק שלהם. אי אפשר לבוא לכאן לדיון, לומר זה המחיר של תואר ראשון. סליחה, זו הזילות בדיוק שחוזרת על עצמה בכל הדיונים כאן. הזילות של תואר ראשון תהיה בסוף בעוכרה של ההשכלה הגבוהה. אני אומר לכם את זה.

ושל העבודה הסוציאלית.

תקשיבו, אני אומר לכם, לא יארך הזמן, זה לא עניין של עוד הרבה שנים. בשלוש השנים הבאות אתם תרגישו את המצוקה, אתם תחפשו בנרות סטודנטים. האימפריות הגדולות שלכם בהשכלה הגבוהה יהיו חללים ריקים, כי מה לעשות, הביולוגיה עבדה והגרף של הסטודנטים הוא ככה ואתם ממשיכים. אם אתם משדרים לבחור צעיר, במיוחד היום, כשאנחנו רואים מה הסטארטאפים עושים ומה ההייטק עושה, הוא אומר מה, אני פסיכי? מה, אני מזוכיסט?

ואני זועק את הזעקה הזו. נכון, טוב ללמוד תואר שני ושלישי והלאה ותמיד טוב ללמוד ואף פעם לא לעצור. אבל שזה לא יהפוך להיות קודם כל ברירת המחדל. יש מסלול להכשרה של סטודנט לעבודה סוציאלית, הוא צריך להיות הוא ובלתו אין. שיפורים? בשביל זה יש גמול השתלמות, תואר שני, גמול תואר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל האמירה פה היא מאד בעייתית, מה שאמרת.

אני רק רוצה להגיד שאני לא אומרת שזה לא מספיק תואר ראשון, אבל זה תואר ראשון. זה מה שאני רוצה להגיד.

בסדר, ברור, אוקיי. תודה. אני חייב לסכם. מילה. תנצלו את זה שאני לא יודע להגיד לא.

מילה. יש הידברות עם המל"ג לגבי ניסיון של המועצה לעבודה סוציאלית, שמייצגת סקטורים רבים, כולל את האוניברסיטאות והמכללות, כדי לנסות וקצת לעשות הסדרה בכל הסוגיות שדרושות למקצוע, כולל בסוגיה של ההכשרה בשדה. אבל צריך לזכור, נכון להיום 12 בתי ספר, 3,500 סטודנטים בממוצע. מחרתיים ייפתחו עוד. עצרו גם את זה. עצרו את המהלך של פתיחת בתי ספר לעבודה סוציאלית בישראל, כי אנחנו בנקודת רוויה מבחינת מציאת מקומות הכשרה לסטודנטים. הנגשת המקומות. אנחנו הולכים מאד מאד רחוק.

ממוצע כמה סטודנטים לכל בית ספר?

80-100 בשנה. תכפיל בשלוש, תכפיל ב-12.

אם הייתם ספציפית רק בית ספר לעבודה סוציאלית, היינו סוגרים אתכם ממזמן. מאחר שזה רק אחד מ-. לא, אני מחדד את מה שאת אומרת.

לכן כדי גם להבין שהחברה, למרות הצרכים המאד מאד משמעותיים, החברתיים, היא לא יכולה להכיל יותר בתי ספר. עדיף לתת יותר מענים לכל בתי הספר הקיימים, כולל השתתפות או הוצאות נסיעה.

עוד משפט על הוצאות הנסיעה. אתה הזכרת הרבה את השלטון המקומי. 50% מהסטודנטים בעצם - - -

לא רק שלטון מקומי.

לא נמצאים בהכשרות ב - - -

ברור, ברור, אבל אמרתי שזה לא - - -

צו הרחבה נדרש גם לזה, לא רק לממסדים כמו משרד הבריאות, משרד הביטחון וכדומה. הרבה מאד עמותות מקבלות צווים.

אוקיי, תודה. ברור, ברור. תודה. רבותי, אני אנסה. נגענו בהרבה נקודות ואני אומר לכם, שריינתי שעה לדיון הזה, אבל אין ספק שזה דיון מרתק. דברים שעושים שינוי - עוס"ים שינוי. אז אני אנסה מהפתקים שליקטתי לייצר סיכום. בדרך כלל אני כותב אותו תוך כדי דיון, אבל לא רציתי להפסיק את הקשב.

קודם כל שאלה, לפני שאני מסכם. אתם יודעים על תופעה שמעסיק כזה ישלם סכום כזה למדריך ומעסיק אחר ישלם סכום אחר למדריך?

זה האוניברסיטה משלמת.

סליחה.

התשובה היא כן.

חבר הכנסת, זה פערים עצומים.

רגע, רגע. זאת אומרת יכול להיות שאוניברסיטה מסוימת שיש לה יכולת ככלית, או חוסר אחריות כלכלית בניהול שלה – כי הם באים לבכות לי אחר כך, שאני אכסה להם את הגירעון, שאני ארביץ לות"ת כדי ש - - -. אז יכול להיות שזו תחרות לא הוגנת, מה שנקרא.

נכון.

על זה דיברה צפרא.

וזה גם מה שיוצר את הפער, כי יש הכשרות שהן יותר טובות, כי המדריכים יותר - - -

ובלי לנחש, במרכז אין להם בעיה למצוא מקומות.

לא.

נכון.

בדרום זאת בעיה מאד מאד גדולה.

ברשויות החלשות.

לוקחים את המקומות הטובים. שם המדריכים הטובים. בבתי ספר אחרים, שאין להם כסף לשלם למדריכים הטובים - - -

טוב. אין ספק. אוקיי.

המדריכים הם טובים בכל מקום.

רגע, רגע.

תדעי לך, הביקוש שהיה בדימונה, 50 סטודנטים מדי שנה זה המון המון וכולם ביקשו וכולם רצו.

בואו, רבותי, אני לא פותח את הדיון. רגע, רגע.

עדיף - - - הפערים - - -

סליחה אדוני. מי אמור לקבוע לנו סטנדרטיזציה בתשלום?

מה זה? סטנדרטיזציה בתשלום?

לא היית איתנו?

לא, סליחה.

זה שאוניברסיטה מסוימת מרשה לעצמה לשלם למדריך, סליחה, לצורך העניין 1,500 שקלים, 1,100 שקלים, 1,200 שקלים ומכללה אחרת או אוניברסיטה אחרת 700 שקלים, ואז אתה מבין לבד שהמדריכים - - -

חלק מהן זה אוניברסיטאות מכללות שמשלמות יותר ולאו דווקא אוניברסיטאות.

אמרתי, אמרתי. או, או. כדי לא לפגוע באף אחד אמרתי או, או.

אנחנו לא קובעים כמה לשלם לכל מדריך.

אתם לא קובעים כלום. אתם נתקעתם לנו. המדינה חוקקה את חוק המל"ג ולא ידעה איזה גולם היא מייצרת. סליחה.

אני לא מסכים.

בואו, רבותי, אני מבקש בבקשה תשובות.

אלף הוועדה מודה ליוזמי הדיון. יש כאלה שלא מצליחים להיכנס בדלת הראשית, באים דרך החלון. זה האורח שלנו, חבר הכנסת לשעבר חיים דיין, ברוך הבא.

הוועדה מודה ליוזמי הדיון. אין ספק, דיון מרתק. הצצנו קצת.

ותודה רבה לך.

חכי, אני מקבל משכורת ב-1 בחודש. חכו, חכו, רבותי. פשוט לא הסתכלתי בלו"ז. אני הולך לחטוף אחר כך ממנהלת הלשכה שלי על כל האיחור הזה, אבל תנו לי, אל תעכבו אותי. בדרך כלל הסיכום כתוב תוך כדי. פה אני מייצר אותו עכשיו תוך כדי הליכה.

קודם כל הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון. אין ספק שכל מי שדיבר, גם הנוכחים כולם, גם אלה שלא דיברו תרמו לדיון. אני חושב שקיבלנו הצצה לתוך הענף הזה שנקרא עבודה סוציאלית, הלימודים לעבודה סוציאלית. אני בדרך נפגשתי במשהו מזה, מהסוגיה של העובדים הסוציאליים בדיונים בוועדות אחרות לאורך השנים, אבל כאן אני חושב שזה לראשונה שאני בכל אופן נדרש לסוגיה הזו של מצבם של הסטודנטים לעבודה סוציאלית.

משכך, הוועדה קוראת לות"ת-מל"ג – אני לא יודע את חלוקת המנדטים. בכל מקרה התוצאה אותו דבר, מי מביניכם לקבל את העמדה שלו לגבי קביעת שכר מדריך אחיד לכל האוניברסיטאות והמכללות, כדי שזה לא יפגע בתחרות ההוגנת, אם כי אפשר לקרוא לזה תחרות, אבל תחרות הוגנת על כל הדרכה.

אני חושב שאם זה לא יוסדר תהיה סכנה למקצוע הזה. פשוט. אמנם זה נראה נושא שולי, אבל זו התחלת הניסור של הענף שהמקצוע הזה יושב עליו.

הוועדה קוראת לאוניברסיטאות ולוועד ראשי האוניברסיטאות, מכללות, ור"ה, ול"ם – כל ראשי התיבות הצבאיים כאלה, כולל ות"ת-מל"ג – לשקול באופן חיובי את סוגית הרב תרבותיות במהלך ההכשרה והלימודים של הסטודנטים לעבודה סוציאלית.

ישרה לי אדוני יושב הראש, משפט?

לא, לא, אני לא יכול להרשות לך. תמתין. הוועדה קוראת למל"ג לבחון את סוגית הסטנדרטיזציה של הלומדים במוסדות השונים. אנחנו רוצים לקבל עובד סוציאלי מוכשר, איכותי, טוב, ברמה אחידה בכל המדינה.

עוד סוגיה שפספסנו?

החזרי נסיעות.

בזמנו, אני מבין שהות"ת והמל"ג הבטיחו לשקול להקמת קרן מיוחדת להחזר הוצאות נסיעה. או שתבחרו קרן, אני לא מאמין בקרנות, או שאתם הולכים לבחון את הסוגיה הזו של השיפוי לגבי כל עלות סטודנט. אני מבקש לקחת בחשבון את הקטע הזה של החזר הוצאות נסיעה.

הוועדה מבקשת מכל הנוגעים בדבר שהתייחסנו אליהם, לקבל תשובות לגבי העמדה שלהם, 60 יום. בדרך כלל אצלנו הסטנדרט – ואצלנו יש סטנדרטים בוועדה. זה 30 יום, אבל יש לנו פסח באמצע ואנחנו גם יוצאים לפגרה. תיהנו מזה. יש לכם 60 יום לעבוד על זה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.