הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 90

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, ד' בסיון התשע"ז (29 במאי 2017), שעה 10:30

שקיפות במימוש תכניות העבודה הממשלתיות – דיון מעקב

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה - אהוד פראוור

מנהל תחום בכיר ממשל, משרד ראש הממשלה - רועי דרור

מרכזת תוכניות עבודה, משרד ראש הממשלה - רותם אליהו

רפרנט תוכניות עבודה, תחום ממשל, משרד ראש הממשלה - אורי דאובר

יועץ מנכ"ל, משרד האוצר - שאול כהן

אחראי בקרה, המשרד לשירותי דת - כפיר יהודה

מנהלת תחום תוכניות עבודה, משרד החינוך - חנה קדרון

כלכלנית בכירה, משרד הבריאות - הדס ידגר

מנהלת תחום תכנון מדיניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים - אורלי מנזלי

סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות - מינה גנם

מנהל תחום רגולציה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - עידו אליה אלמקייס

אגף טיוב רגולציה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - עדי בן ישי

סגנית ראש מינהלת נתיבי ישראל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - הילה חדד

מנהלת תחום תוכניות עבודה, משרד המדע והטכנולוגיה - שרונה יוסף

מנהלת אגף בכיר מערכות מידע, משרד הפנים - נעמי פרידמן

אגף תכנון ומדיניות, משרד הפנים - יוסי בן יעקב

מנהל תחום מדיניות כלכלית וסטטיסטיקה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - ארז אוסמן

מינהלת תנופה - שרה אהרון

מנהל תחום תוכניות עבודה, משרד הבינוי והשיכון - אילון כהן

מנכ"ל, המרכז להעצמת האזרח - תומר לוטן

פעילה, המשמר החברתי - ענת אייל

לאה גופר

ירון קוונשטוק

שקיפות במימוש תכניות העבודה הממשלתיות – דיון מעקב

טוב, שלום לכולם, בוקר טוב. אנחנו מאוד שמחים לקיים את הדיון הזה עכשיו, וגם לראות התקדמות מאוד משמעותית. קיימנו את הדיון הזה בפעם האחרונה – מתי זה היה? לפני כמעט שנה. ובאמת כבר אז ברכנו על כך שמפורסם ספר תוכניות העבודה של הממשלה ושהתהליך הזה מתחיל. וגם בעבודה מול הצוות במשרד ראש הממשלה בראשות אודי פראוור, דיברנו והצענו מספר תוספות שהספר הזה יכול לכלול.

ואנחנו מאוד שמחים לראות שחלקן התממשו, בראש ובראשונה הנושא של מעקב אחר ביצוע התוכניות, ופירוט של מה אכן בוצע ומה לא והיכן חסר. שנית, התוספת של זווית השקיפות בתוכניות הספר. והמטרה של הישיבה הזאת, גם זימנו לכאן את המשרדים, חלק מהמשרדים, כדי לבקש מכם תשובות ספציפיות לשאלות שעלו; לבדוק אם התהליך הזה משפר את עבודת הממשלה וכיצד, וכיצד ניתן לשפר אותה הלאה; לבדוק כיצד מתבצע המעקב הזה, ואיך אנחנו גם משקפים את המעקב לציבור לאורך השנה בין ספר לספר.

אז אבקש מכם, קודם כול משרד ראש הממשלה, לספר לנו קצת על התהליך בשנה האחרונה ועל התוספות שנכנסו.

קודם כול, תודה. קודם כול צריך לראות את כל הדברים האלה בתוך הקשר. וההקשר הוא שבמשך ארבע שנים מתפרסם ספר תוכניות עבודה. הוא נעשה הרבה יותר מפורט. צריך להגיד שהשלב הראשון היו מצגות, והמעבר לספר יצר תשתית. הספר למד להיות במידה רבה אחיד בצורה, אז הוא נתן תשתית יותר טובה. הספר נדחף בהרבה מאוד כלים שלנו לתודעת בעלי עניין, לתודעת ציבור. ולכן הוא יצר קומה ראשונה שלא הייתה קודם. הקומה השנייה עברה בשקט אבל היא לא, וזה שביוני שנה שעברה פרסמנו מעקב אחרי עמידה בהחלטות ממשלה. זו הפעם הראשונה שהממשלה פרסמה דוח רשמי על עמידה בהחלטותיה.

השלב הבא היה ההבטחה שלנו אלייך, שנפרסם דיווח על המדדים ושנעשה את זה בשני חלקים. נדווח ב-2017 על 2016, על המדדים המרכזיים, ונדווח ב-2018 על 2017, על כלל המערכת. צריך להגיד, אנחנו מדברים על 2,000 ומשהו מדדים. אם מישהו היה אומר לי: תעשה פיילוט קודם, אז הנה הפיילוט. הממדים המרכזיים הם קודם כול מעבר לכל דבר אחר, מעבר לחשיבות שלהם כשלעצמם, זה ניסוי כלי. לא ידענו איך עושים את זה, ולא הרבה ממשלות עושות את זה. ולכן יש אבל לא הרבה. ומה שיהיה ב-2018 על 2017 לא קיים כמעט באף מדינה. ולכן מדובר במהלך מאוד רחב.

שני דברים או שלושה נוספו, שבעיני הם מאוד מרכזיים. קודם כול, תשימו לב שבפרסום עכשיו נמצא המקור של המדד. במילים אחרות, זה לא מספר אנונימי, אנחנו מספרים מאיפה – המשרד מספר, זה לא אנחנו אגב, רק ביקשנו שהמשרד יאמר מהו המקור. אפשר לכן להסתכל בזה, זה נותן, מי שרוצה לפתוח כל שאלה סביב המקורות האלה, הם לא אנונימיים, הם לא מספר שלא ברור מאיפה הוא בא.

דבר שני, כמו שציינת, בספר תוכניות עבודה הזה ניתן דגש למאגרי מידע. נעשתה הרחבה מאוד גדולה של הערות של הערות כדי להנגיש את הדברים לציבור. וצריך לציין מהלך נוסף שיהיה לו ערך עצום, וזה החלטה שקיבלנו על תקנות, על השלמת תקנות, שלוח הזמנים שלה שקוף, ואפשר לעקוב אחרי מימוש התקנות, 200 ומשהו התקנות שביצוען נדחה מסיבות שונות, מה קורה להן לאורך נגיד השנתיים או שנתיים וחצי שיש לכתיבתן.

צריך להגיד שזה מהלך משלים. הוא לא מופיע עדיין בספר, הוא יהיה חלק ממה שנגיד, והוא נותן כלי נוסף. אני חושב שזה כלי מאוד חשוב גם לכנסת, כי בסוף מי שקבע שצריך תקנות זה החוקים שהכנסת חוקקה.

צריך להגיד שכל תהליך כזה הוא תהליך של הטמעה. הוא לא בא במכה אחת, הוא לא בא בהחלטה אחת, הוא גם לא בא בהכרח בקלות. חלק גדול מהדיון על הספר של 2017 היה ששאלתי את רוב המנכ"לים לדעתי, האם הם מוכנים? מה הם אומרים? ולהפתעתי, יש איזה קליק. רובם המכריע אמר: אין בעיה, אנחנו מוכנים לפרסום התוצאות המלאות.

עכשיו, צריך להגיד שמבחינת לוח הזמנים שלנו כרגע, אנחנו ביוני – מקווה, אנחנו עובדים על זה –נפרסם את העמידה בהחלטות ממשלה. אבל עכשיו זה יהיה החלטה-החלטה, זה לא יהיה דוח כללי, עקרוני, כמותי, אלא פשוט כל החלטה מה קרה לה. והדבר השני, נפרסם בשנה הבאה את העמידה בספר של השנה.

ביוני הקרוב תפרסמו את המעקב אחרי ההחלטות של - - -

של 2015–2016 ברמת סעיף.

ברמת החלטה.

כולל ביצוע תקציבים?

כן, כן. כל סעיף ביצועי בהחלטת ממשלה שהתקבלה על ידי הממשלה הזאת, יונגש לציבור ברמת הסעיף.

זה הולך להיות מסמך קודר.

התשובה היא שלא.

התשובה שלא נתייחס לזה עד שנפרסם, ואז כל אחד יוכל לשפוט בעיניו.

אבל אגיד על זה מילה, כי כן צריך להגיד אותה. הרי גם אנחנו לא יודעים מה התוצאה עד שאנחנו רואים. אז מה תהיה התוצאה של הספר של החלטות ממשלה אני לא יודע, זה קבור במחשב של אורי, ואסור לו לעשות סכמה עד שלא יהיו כל הנתונים. זה עוד מעט.

מצד שני, יש אגדת עם רווחת ש-70% מהחלטות הממשלה לא מבוצעות. אז כבר הראינו בבדיקה של שנה שעברה שזה לא נכון, כלומר 65%, קרוב ל-70% כן מבוצעות. אז הספר לא יהיה – אני לא יודע איך יהיה השנה, אבל קדרות אם זה יימשך היא שאלה של הערכה כבר. גם בתוכניות עבודה יש קו די רצוף של בין 60 וכמה ל-70 וכמה אחוזי ביצוע.

מתוך תוכניות העבודה?

כן.

פה אני חייבת להעיר לכם הערה.

בטח, בשמחה.

ואמרתי לכם: אני מאוד מברכת על ההתקדמות, וזה דבר מצוין. אבל בסופו של דבר הפירוט של המעקב מתבסס רק על המדדים המרכזיים של הספר ולא על כולם.

יהיה בשנה הבאה על הכול.

והדבר השני שחסר שם - - - כשרואים שמסתכלים על הספרים משנה לשנה זה שגם הספרים משתנים. כלומר, הרי כל ההיגיון וכל הדבר שאנחנו פה רוצים שיתבצע, שתהיה פה ממשלה שגם יודעת, למרות השינויים הפוליטיים, גם לתכנן לטווח ארוך. כלומר, לצאת מתוך מסגרת הרק כאן ועכשיו, כרגע נשים את שורת התוכניות, הבטחות, מה שזה לא יהיה, ובשנה הבאה כבר ניקח דברים חדשים, אלא שנפעל לתהליכים שמובילים שיפור. ברגע שעוברים מספר לספר והתוכניות משתנות לחלוטין, הן הופכות להיות חסרות משמעות.

אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה אחת: תכנון זה לא שבועה, ואם התכנון לא משתנה הוא תכנון מחורבן. תכנון צריך להניח שינוי די גדול, כי לומדים, כי נכנסים רעיונות חדשים, כי נכנסים דברים חדשים. צריך להיות יסוד מסוים שהוא יציב ויסוד מסוים שהוא משתנה.

צריך להגיד גם שהבחירות לא עוזרות ליציבות. עובדה שהתקציב הוא דו-שנתי ולא ארבע-שנתי כמו בחלק מהמדינות לא עוזר ליציבות. יש איזה ציפייה - - -

אין מדינות שיש להן תקציב ארבע-שנתי.

בוודאי שיש, בפינלנד.

אתה מדבר על תוכנית של ארבע שנים, לא על תקציב ארבע-שנתי.

לא, התקציב בפינלנד נסגר, ככה לימדו אותנו, לא יודע - - - לך את זה פה, הוא תקציב שנסגר בהסכם הקואליציוני, התוספות של כל שנה, ויש יציבות עד שהממשלה קיימת. אני לא ממליץ או לא ממליץ.

עכשיו, אני חושב שהשאלות הגדולות של היציבות שואלות יותר על תוכניות אסטרטגיות, על תוכניות של מיליארדים. אבל התחושה שזה מוכרח להיות אותו דבר, ובואו רגע נסתכל אם שינו – אני רוצה להגיד: אני לפחות - -

לא, חס וחלילה שזה לא יהיה אותו דבר.

לא, רגע. - - אני לפחות כמדיניות מעודד לשנות.

רק שנבין, המטרה היא לא שזה יהיה אותו דבר, המטרה היא שיהיה חוט מקשר ויהיה מעקב. ואם תוכנית משתנה, אז גם שיהיה הסבר על מדוע היא השתנתה – הבנו שהתוכנית לא טובה, שינינו אותה. אבל לא התחלנו משהו, השקענו בו תקציבים, ואז העפנו אותו מכל המדרגות כי כבר לא מתחשק לנו.

אז קודם כול, ההערה על יציבות היא הערה חשובה וצריך להתייחס אליה בכמה כיוונים. אחד, לגבי החלטות ממשלה, אז החלטות ממשלה, המעקב יהיה רציף. כלומר, זה לא היה ברור במשך 67 שנה, אז אני לא מבין איך זה ברור. ולכן אם החלטת ממשלה מתקבלת, עד שהיא תשונה המעקב אחריה יהיה רציף.

אני רוצה שנייה לעשות סדר בשלושת המושגים שאנחנו מדברים, כי קפצנו בין שלושה עולמות תוכן, ואנחנו מדווחים על הביצועים של תוכניות העבודה. אז כמו שהתחייבנו, בעצם באינטרנט יש דיווח של הממשלה, המדדים המרכזיים שלה, שנרחיב את זה לכלל 2,500 המדדים בשנה הבאה. והיה לנו מאוד מאוד חשוב שכל מדד ייראה בפני עצמו, והמשרד כשלעצמו יקיים את ההליך וייתן ביאור, הסבר שמעבר למספר – הגענו, לא הגענו ליעד, מה זה אומר. ובעצם על כל אחד מ-258 המדדים יש הסבר שהמשרד נתן בצורה מילולית, שהוא מאפשר לי מידע גם מעבר למספר.

עכשיו, לגבי היציבות – בעצם כל מספר שיתפרסם החל מ-2017 ידווח. כלומר, אם מספר החליט לא לכלול משהו במעבר בין 2017 ל-2019, אז הדיווח של המדד בספר תוכניות עבודה של 2017 יימסר לציבור גם אם הוא הוריד אותו מ-2019. זה שהמשרד שינה במעבר מ-2017 ל-2018 או מ-2018 ל-2019 יהיה הרבה פחות משמעותי.

שתיים, אנחנו רואים שבמדדי תוצאה יש יציבות מאוד גדולה. בשונה ממדדי תפוקה או מדדים קטנים של תוכניות שמשתנות, אנחנו רואים יציבות מאוד גדולה במדדים חשובים, מדדים שאנחנו מתחייבים לארגונים אחרים בין-לאומיים. אנחנו רואים יציבות מאוד מאוד גדולה במדדי התוצאה המרכזיים של המשרדים. כלומר, דווקא במדדים המרכזיים של המשרדים אנחנו רואים תהליך טוב, שאם מדד משונה הוא משונה בדרך כלל לשיפור.

אתן דוגמה. משרד מדד את עצמו בצורה ישראלית, והחליט לשנות אותה לצורה שבה ארגון ה-OECD, אז המדד ייחשב כאילו הוא שונה, אבל למעשה זה משקף שיפור במדידה. ואנחנו רואים בספר של 2017 בעיקר שיפור מאוד משמעותי באיכות המדידה. התהליך המרכזי לא מתנהל על ידי משרד ראש הממשלה, הוא מתנהל במשרדים עצמם. כלומר, כדי שתכנון ישתפר, אם אעשה את העבודה שלי זה פחות ישנה, מה שמשנה זה בסופו של דבר שמנהל התהליך בתוך המשרד יביא את המשרד להאמין ששיפור באופן המדידה, באופן הגדרת היעדים, הוא באמת משקף את המהות.

ואנחנו רואים במדדים המרכזיים של 2016, המדדים המרכזיים של 2017 וכלל הספר, אנחנו רואים שיפור מאוד משמעותי במדידה. ולכן היציבות, חלק הוא מאוד חשוב, אני מסכים עם הטענה, אבל חלק הוא דווקא מסמל את זה שהממשלה משתפרת בתכנון שלה, שהרבה משרדים שלא היו בתהליך תוכנית העבודה, כלומר כתבו מהפה אל החוץ איזושהי תוכנית עבודה, והשנה אנחנו רואים שהמדידה והתהליך הם הרבה יותר טובים

שלוש הערות לסיום, אם תרצה להעביר את הדיון. בעצם בספר שנמצא באינטרנט אנחנו מציגים מדד את אחוז הביצוע שלו, ויהיה לזה גם עדכון. כלומר, מדדים שטרם התקבל הדיווח במועד שפרסמנו, יהיה עליו עדכון בידי המשרדים. והם גם התחייבו באיזה חודש הם יפרסמו את הנתון.

דבר נוסף מאוד מאוד חשוב בעיני, שאם המשרד שינה את התכנון שלו, הוא צריך לציין את זה בביאור. כלומר, אם משרד החליט באמצע השנה, ולא עשינו את הדיווח הזה שנה שעברה אז לא ידענו שהוא שינה, והוא שינה את הערכים מהערך שפורסם לציבור, המשרד יסביר שהוא שינה את הערכים וזה בתוך הטקסט. כלומר, הוא לא יכול לעשות תופעה שאנחנו רואים במדינות מסוימות בעולם של גיימינג. אני חושב שזה קודם כול מגיע מתוך הרצון של המשרדים להגיד שאנחנו מאוד מקפידים על התהליך של התכנון, לא כדי לפרסם את זה לציבור אלא באמת למסור דיווח על מה שאנחנו עושים.

ההערה האחרונה שלי היא לגבי זה שזה מאוד לא קיים בעולם. המדידה של תוכניות העבודה קיימת במעט מאוד מדינות, והיה מאוד קשה ללמוד איך עושים את זה נכון. אני מאוד מאוד שמח שהתקשורת לקחה את הנושא הזה בצורה רצינית, ולא התייחסה רק לנתון של ה-72% – כן או לא – אלא ממש לקחה נושאים פרטניים, ועשתה עליהם פולו-אפ ושאלה את המשרדים, עשתה כל מיני כתבות חודש-חודשיים אחרי הפרסום ונכנסה לעומק של הדברים, כי בסופו של דבר כל מדד שפורסם מתוך 258 המדדים האלה הוא סיפור בפני עצמו. כלומר, המקרו פחות חשוב בעיני מהתעמקות בסיפורים הפרטניים, ולעשות פולו-אפ עם המשרדים, ואני חושב שבזה גם יש פה תפקיד מאוד חשוב לכנסת.

יש אחידות ברמת המדידה של המשרדים?

לא, יש התפתחות. תראי, זה תהליך שמקיף עשרות משרדים. זה התחיל רק במשרדים, זה עובר היום ליחידות סמך. עכשיו, באופן טבעי זה אבולוציה, ואנחנו רואים שיש תהליך של התרוממות. גם אנשים מתחלפים, זה קורה. סך הכול המערכת גם מתרוממת וגם מתרחבת. אני יכול לקחת הרבה דוגמאות, אבל התכנון והבקרה באוצר נמצאים במקום מאוד מתקדם, לפני ארבע שנים לא היה שמה שום דבר.

אנחנו יכול לראות ממספר אגפים: עלינו מ-2 אגפי תכנון לכיוון ה-29 היום, אגפי תכנון עם עובדי מדינה שאחראים להוביל את התהליך. אנחנו רואים שיפור מאוד משמעותי. אגיד רק הערה לאודי: תהליך הטמעה לוקח שלוש שנים, כלומר אנחנו רואים סטנדרטיזציה באיכות התוצרים שלוש שנים מהתחלת התהליך במשרדים. וגם אנחנו רוצים לראות שאם יש חילוף מנכ"ל, שהתוכנית - - -

אנחנו רואים עלייה בכמות אגפי התכנון והעובדים באגפי התכנון. אנחנו רואים במקביל גם ירידה בשימוש בחברות ייעוץ לצרכי תכנון?

אנחנו רואים העברה למכרזים שהם יותר מפוקחים. המכרז המרכזי שמשרדי הממשלה מפעילים כדי לבצע את תהליך התכנון הוא משרד שמפוקח על ידינו. האמת שהוצאנו לפני שבוע סקר רגולציה מקיף לחברות ייעוץ האלה. אנחנו רואים מעבר של כסף מחברות ייעוץ לא מפוקחות לחברות ייעוץ במכרז המרכזי, שכל הפעילות שלהן היא על בסיס מדריך התכנון, כלומר אין חריגות מתודולוגיות מהתפיסה הממשלתית על ידי חברת ייעוץ חיצונית.

אנחנו לא יודעים לכמת בצורה ברורה, אני כן יודע להגיד שבמכרז המפוקח על ידינו אנחנו רואים shifting ממכרזים אחרים שוליים או כמה מכרזים בתוך משרד, למכרז אחד שמופעל על ידי אגף תכנון. אנחנו מאוד רואים את זה וזה מאוד משמח.

אגיד עוד דבר, שאחד הדברים שהפריעו לנו כשהתחלנו, שהיו באים אלינו אנשי התכנון במשרד ואנשי החברה, ואנשי החברה דיברו, העניין הזה נגמר לחלוטין. ראשי אגפי תכנון ואנשי התכנון מבינים מצוין מה הם עושים. הם משתמשים בחברה ככוח עזר, חברות לא מגיעות אלינו כי לא צריך, כי הם יודעים לייצג את זה. זה שינו תרבותי מאוד מאוד עמוק. אני חושב שהוא הסתיים בשלב מסוים לפני חמש שנים, והוא קיבל עוד תאוצה כרגע. התכנון - - - הוא תכנון ממשלתי.

שאותו כוח אדם איכותי שנמצא בתוך אגפי התכנון כבר יוכל לקיים ולבצע את המשימות האלה בעצמו, תוך שימור הידע?

אסביר. היה לנו מכרז מרכזי בפעם הקודמת, והייתה לנו דילמה אם להמשיך את המכרז או לא. בסופו של דבר, כשאתה עושה תוכנית עבודה נניח במשרד החינוך, עם 2,600 עובדים, ויש לך "פיקים" מסוימים של תוכניות עבודה מספטמבר עד דצמבר או בבקרה, היכולת של אגף תכנון, גם אם יהיה עם עשרה עובדים, לדעת להעסיק פרטנית, זה יותר מסובך להתנהל ב"פיקים".

אנחנו כן רואים כרגע איזשהו מודל היברידי, שמי ששולט ומי שקובע את התכנים זה עובד מדינה, סמנכ"ל תכנון בתפקיד מלא. אנחנו רואים לזה פחות השלכות שליליות ממה שראינו בעבר, אודי דיבר על זה, אנחנו כמעט לא רואים שפות אחרות שמוכנסות, המצאות חדשות של הגלגל, כאילו איזשהן פרקטיקות מוזרות שראינו בעבר. אנחנו יותר רואים שסמנכ"לי תכנון שולטים ומנהלים את התהליך.

האם נאריך את המכרז הזה אחרי הפעם הזאת? אני לא יודע. כלומר, האיכויות התכנוניות במשרדים השתפרו פלאים, ויכול להיות שלא צריך. אבל כרגע אנחנו מאוד שמחים על זה שהמכרז הוא מפוקח, ואנחנו בודקים את איכות התכנון גם של חברות הייעוץ, של הצוות שמצטרף לאגפי תכנון מדיני. אנחנו רואים את איכות השירות לעומת מה שהיה לפני שבע שנים, או על חברות שלא מפוקחות בכלל.

כן, זה מובן, אבל שוב, בחשיבה לטווח – קצת יצאנו לנושא נוסף שהוועדה עוסקת בו ושאתם עוסקים בו, אבל - - -

צריך לבחון את זה.

- - - באמצע, נאמר זאת כך. כלומר, העובדה שזה יהיה יותר מפוקח מבורכת, אבל גם בפיקוח יותר גדול, ברגע שחברות ייעוץ מחליפות את האנשים שקובעים אסטרטגיה ושמתכננים, וגם את שימור הידע, אנחנו בבעיה גם מלקבע את המצב הזה. אבל נזמן על זה דיון נוסף בנושא של חברות ייעוץ. העובדה שאגפי התכנון קמים מחדש ומתחדשים ונבנים היא מבורכת, ונעשה גם על זה מעקב.

בסדר גמור.

שוב, תודה לכם. אם יהיו לנו עוד שאלות בהמשך לתשובות של המשרדים. הייתי רוצה לשאול אתכם איזה משרדים יותר שיתפו פעולה ואיזה פחות - -

לא, את לא תשאלי.

- - אבל לא אשאל אתכם את השאלה הזאת.

נכון.

עוד מעט נגלה. נגיד שהמשרד היחידי שענה לוועדת השקיפות בעניין המעקב ושלח מעקב תמציתי היה משרד הבריאות. שלום, משרד הבריאות.

שלום.

רגע, מיד אגיע אלייך. אני קודם רוצה לשמוע מתומר לוטן מהמרכז להעצמת האזרח, שכבר עוקבים אחר החלטות – כמה זמן?

שלוש שנים.

שלוש שנים מבצעים מעקב אחר החלטות הממשלה. הנתונים גם לרוב שהם משתמשים בהם בנוגע לביצוע של החלטות הממשלה הם בעצם נתונים שמגיעים מכם. ועכשיו גם עושים מעקב חדש אחר מימוש תוכניות העבודה.

שמבוסס גם על הנתונים שמתפרסמים בספר, צריך לומר. עכשיו אגיד על זה משהו. כן, האמת היא שלרוב אנחנו יושבים כאן ומשמיעים הרבה ביקורת מכל מיני זוויות כאלה ואחרות, אבל אני חושב שמלבד אולי נקודה או שתיים - - -

אני מרגישה שהיינו מאוד חיוביים היום.

ואני מצטרף לזה, כי אני חושב - - -

תנסה עוד טיפה חיוביים. עוד קצת.

הרבה שבחים הורעפו.

לא, באמת, בתור ארגון שיושב מאוד צמוד לתהליכים ממשליים באופן רחב, נגיד את זה ככה, ועסוקים בשאלה של איך הממשלה יכולה לשפר את עצמה, איך המגזר הציבורי יכול לשפר את עצמו, אני חושב שללא ספק התהליך של ספר תוכניות העבודה הוא משהו להתגאות בו כחברה, כמדינה. קרה פה משהו באמת מרשים מאוד וחזק מאוד, גם באופן שבו הוא הוטמע במשרדי הממשלה, ואנחנו רואים את זה ומרגישים את זה. ואנחנו עובדים הרבה מאוד גם עם אגפי תכנון, אלה שרועי הזכיר קודם, במעקבים אחרים, ואני חושב שזה תהליך מאוד מאוד חשוב ומרשים.

יש לי שני דברים מהפרספקטיבה שלי להגיד עליו. אחד, שקשור לסוגיית הרצף שדובר עליה קודם, היא סוגיה דרמטית. זאת אומרת, בהתחשב בהערה החשובה של אודי לגבי התכנון, יש פער גדול. יש פער גדול בין ספרים, כולל שני הספרים האחרונים, אני רואה את זה בהרבה משרדים. חלק גדול מזה זה המערכת המשוגעת שאנחנו חיים בה: משרדים קמים, עולים, נופלים, מתחברים, התחום הזה עובר למשרד ההוא, התחום הזה עובר למשרד ההוא, השר התחלף 15 פעם, המנכ"ל התחלף. ואז פתאום אתה רואה פרק של משרד שהוא אחר, אפילו לפעמים אחר לגמרי, ממה שראינו שנה קודמת, אפילו שזה יכול להיות אותו שר.

אז יש גם דוגמאות כאלה. וזה חשוב, וזאת לא אנקדוטה, אבל אני חושב שהמתודולוגיה והדרך וההטמעה והחשיבה סביב הדבר הזה, וכמובן העוצמה הדרמטית של הדוח שהוצג ערב פסח בנושא של הדיווח, הוא משהו שאנחנו צריכים להיות מאוד מאוד אופטימיים לגביו. ואני כן רוצה להגיד משהו בהקשר הזה. זאת אומרת, יש כל מיני הערות קטנות, אני לא רוצה להיכנס לזה. ביצענו בדיקה של כל ה-2,200 יעדים בין שני הספרים כדי לראות אם יש להם המשכיות, אז יש לנו קצת תובנות מהדבר הזה, אבל אני רוצה להגיד שנייה משהו שלושה צעדים אחורה.

אנחנו צריכים להפנות את הדיון הזה גם לחברינו בחברה האזרחית ובתקשורת, בכנסת, ובעולם המחקר. יש פה מתנה, הספר הזה הוא מתנה לכל מי שחשוב לו לראות את הממשלה מתקדמת, ואנחנו צריכים לעבוד אתו יותר טוב. כלומר, אי-אפשר להיות בחדר הזה מבלי להגיד את האמירה הזאת, כי אנחנו יכולים עכשיו להתעסק בלמה בפרק א' היה כתוב ככה ובפרק ב' היה כתוב ככה, אבל בסוף החובה שמוטלת על כל מי שהוא כאן שהוא לא רק נציג ממשלה, זה לתפוס את האזורים האלה, לפקח עליהם, לבקר אותם, לבדוק אותם. יש לנו נתונים, אז בואו נשתמש בהם.

בהקשר הזה, זה גם חצי גילוי נאות, אנחנו משתפים פעולה עם האגף של אודי.

זה לא חצי. פעולה מבורכת, תציגו.

בדיוק מתוך הרצון הזה, כלומר מתוך הבנה משותפת שכולם שותפים בהקשר הזה.

בדיוק כפי שצריך להיות.

מתוך הבנה שיש הרבה פעילות בחברה האזרחית שלא מתממשקת לנתונים האלה, לא בודקת אותם, אנחנו הרבה פעמים חיים באיזה עולם מסוים של קידום מדיניות או לובינג, ואנחנו לא מספיק מכירים את מה שנעשה או מה שלא נעשה. ולכן בשנה וחצי האחרונה כבר ביצענו שני כנסים גדולים משותפים, כדי לחשוף עוד ועוד ועוד ארגוני חברה אזרחית לפעולה של הספר.

בנקודה הזאת, כפי שאני מבין אותה היום, הפער הוא פער השימוש, אנחנו צריכים להשתמש יותר. ובמובן הזה הדיון הזה הוא מבורך. ואני מקווה שמה שיקרה כתוצאה ממנו זה שגם הכנסת תיקח פרקים, פרקים, פרקים בספר, את האזורים שבהם רואים אי ביצוע או ביצוע חלקי, או שינוי במדדים שמעורר שאלה או משהו כזה, ועליו לעשות drill down של פיקוח. זה גם מתקשר כמובן לדיון החשוב שמתנהל בזמן האחרון, לגבי רפורמה ביחסי כנסת-ממשלה. ואנחנו רוצים כנסת עם כלים – הנה כלים. אז זהו.

נראה שאלה הדברים העיקריים. כאילו אני יכול להתייחס פה לפרק זה או פרק אחר, ולראות אם מצאנו איזה אי התאמה כזו או אחרת, ויש כאלה, אבל יש פה מגמה מאוד מאוד ברורה של שיפור והטמעה, ואני חושב שצריך בעיקר לפרגן לה ולתמוך בה ולא לשים לה מקלות בגלגלים.

גם חותמת על כל מילה.

ואנחנו נעבור למשרדים, ואז גם אם יש הערות נוספות, גם מתוך המחקר שלכם, תומר, מתוך נושאים שעלו.

שכחתי להגיד דבר אחד חשוב. את המידע המעובד הזה על כל 2,200 המדדים העלינו באתר שהוא זמין לציבור, הצגנו אותו גם בכנס משותף, שהוא בעצם מאחד את המידע משני הספרים האחרונים, ומאפשר לראות רצפים במקומות שיש רצפים, ומאפשר לראות בעיות ברצפים כשאין רצפים. שכחתי להגיד את זה. אז זהו, יש גם כלי דיגיטלי.

תסתכלו באתר.

Google it.

אז קודם כול, נכון. שנית, רק דמיינו מצב שבו ועדות הכנסת, לפי הנושאים שבהם הן עוסקות, מקדישות, בוא נאמר, נתחיל מקטן, ארבעה דיונים בשנה, פעם ברבעון, למעקב אחר תוכניות העבודה, עם דרג בכיר במשרד. צריך גם להגיד, אחת מההצעות שלי לרפורמה ביחסי כנסת-ממשלה זה שהשר בעצמו יהיה מחויב להגיע ללפחות שני דיונים שנתיים בוועדה, זאת לא צריכה להיות דרישה גדולה מדי.

ויושבים בדיון, ולא עובדים סביב המצגות הרגילות שאנחנו רגילים לקבל, וגם לפעמים, יש לומר, לא מכל המשרדים, שמציגות ככה כל אחד והדרך שבה הוא בוחר לעצב את המצגת עם כמה רעיונות כלליים, אלא מעקב אחר נושא נושא מול ביצוע, איפה זה עומד, למה זה לא זז, איפה אפשר לייעל דברים ולהזיז אותם כבר במהלך השנה ולא לחכות לסוף.

הדבר הזה ישפר בטירוף – עבודת הכנסת זה ברור, תקבל כלי פיקוח שהיום במידה רבה חסרים לה, אלא את עבודת הממשלה ואת יכולות הביצוע של המשרדים. זה דבר שהוא דרמטי. והוא מאוד פשוט, הספר מונח לפנינו והעבודה מולו היא מתבקשת.

אז אתחיל ממשרד הבריאות שהחזיר לנו תשובות. כל המשרדים האחרים, גם אשאל אתכם: למה לא החזרתם לנו תשובות? כשאתם מקבלים בקשות מוועדה בכנסת אתם צריכים להחזיר לה תשובות. אבל מיד נגיע אליכם. משרד הבריאות, בבקשה.

כן. בעצם התבקשנו לענות על סעיפים ספציפיים. את רוצה שנעבור על הסעיפים האלה?

כן.

אוקיי. אז יעד 2.1 – קידום השיח וחיזוק תפיסת המטופל במרכז. היו לנו שני מדדי תפוקה.

שאלנו על מפת פערים.

נכון. אין מפת פערים כתובה, לתוצר הזה לא הגענו, יש את מסקנות הוועדה, בעצם את התובנות של הוועדה, אבל אין לנו את זה עוד כתוב ולכן זה עוד לא פורסם. זה בתהליך.

מתי יפורסם?

עד סוף השנה הזאת. בשנה איחור.

סוף דצמבר?

יכול להיות שלפני זה, אבל אני לא רוצה להתחייב למועד, כשאנחנו לא יודעים.

אתם יכולים ללכת על לוח השנה היהודי.

אנחנו מכוונים לפרסם את זה באוגוסט, אבל אני לא רוצה להתחייב על זה, ואז זה יהיה באמת לפי לוח שנה יהודי.

היה אכן כנס, ומוסדות שהשתתפו בכנס – היו באמת 50 מוסדות כאלה.

דיברנו על שבעה בתי-חולים – רציתם להכניס שבעה בתי-חולים ציבוריים תחת פיקוח.

נכון, נכון. הוקם אגף לפיקוח על בתי-החולים, ובהתאם למדד שנקבע יש שבעה בתי-חולים מפוקחים. את יכולה לראות את זה בסעיף 3: שערי-צדק, הדסה, לניאדו, בתי-החולים הנצרתיים ומעייני-הישועה.

אוקיי. מערכת להנגשת נתוני הבריאות?

על איזה סעיף אנחנו מדברים?

על מדדי תפוקה: הטמעת מערכת להנגשת הנתונים לציבור הרחב. המועד היה לסוף 2016.

לא, השאלה באיזה סעיף.

3.4 לדעתי.

3.4 זה מיטות שהתווספו בבתי-חולים.

לאחר מכן.

שיעור ההשקעה בתשתיות בריאות, שזה - - -

מה לגבי המיטות? היעד היה 300.

כן. ואכן - - -

בוצע במלואו?

כן.

אגב, הבדיקה של היעדים – זה מאוד מסקרן אותי, איפה עומדת קביעת התוכנית שלכם כבר לשנה הבאה? אחרי שבדקתם, ובדקתם מול עצמכם את כל היעדים ואיפה הם נמצאים, יש דברים שצריך להשלים, יש דברים שחסרים, זה שינה במשהו את התוכנית השנתית שלכם? זה יצר יעדים אסטרטגיים אחרים?

בכל שנה יש תהליך תכנון שמתבצע, ותהליך התכנון שמתבצע, כל יחידה מבצעת בעצמה את תהליך התכנון, גם על סמך שנה שעברה מן הסתם.

ועכשיו, במצב של תקציב דו-שנתי, למשל כמות המיטות שאתם יכולים להוסיף כבר בעצם נקבעה?

נכון. יש לנו תכנון שהיה, ויש לנו גם הסכמים. מיטות זה הסכמים בינינו לבין האוצר, וזה כבר קבוע.

זה כבר קבוע, אבל יש פה אפשרות גם לשנות דברים, בהתאם לדברים שראיתם?

יש כל הזמן אפשרות לשנות דברים. זה חלק גם ממה שרועי אמר קודם, תהליך התכנון שמשתנה כל הזמן במהלך הדרך.

זה אני מבינה. אני שואלת: איפה הוא עומד? כלומר, מתי במהלך השנה אתם עובדים על השינויים לקראת השנה הבאה?

אנחנו מוציאים הנחיות תכנון מסודרות למשרדים. בדרך כלל אנחנו מתייעצים על הטיוטה עם המשרדים שיהיו ב-heads up כבר ביוני-יולי, ובאוגוסט אנחנו מציעים אותם רשמית. בדרך כלל אנחנו מבקשים לערוך בקרה חציונית בתוך המשרדים עצמם, כדי להפיק את כל הלקחים לקראת תהליך התכנון, גם אם זה לא כמותי בהכרח, כי להוציא מדדים ספציפיים זה הרבה מאוד עבודה. אז גם אם המנהל יודע, אפילו סובייקטיבית - - -

שזה אמור לקרות עכשיו פחות או יותר?

נכון.

לנו יש ב-10 ביולי את יום מעקב ובקרה, שבו כל יחידות המשרד – זה מין יום כזה מול המנכ"ל – עולות ומדווחות בעצם.

אז יש כבר משהו שאת יודעת, שהשנה ראיתם, זיהיתם כאתגר, ושיניתם אותו בהתאם ללמידה מהמעקב אחר היעדים?

אדע את זה ביולי. לא אוכל להגיד את זה עכשיו.

נשמח - - -

אבל לספר של 2017–2018 נפנה למשרדים להוציא עדכון. כלומר, אם משרד למד משהו, וראה שהוא פרסם משהו שהוא לא נכון או שהוא לא שאפתני מספיק, אז נוציא - - -

מסמך הפקת לקחים פשוט.

כן. וגם הספר יתעדכן, וגם יהיו הערות לציבור על מקומות שהתעדכנו. כלומר, זה יהיה שקוף ומסודר, זה תהליך עדכון מול כל המשרדים בצורה סטנדרטית. כלומר, תהיה סטנדרטיזציה לאיך עושים שינויים.

מעולה. משרד החקלאות.

ארז.

שלום, ארז. לא החזרתם לנו תשובה. שאלנו על שני דברים מרכזיים: יעד 7.4 – קליטת מערך תנופה והטיפול במפוני גוש קטיף.

אוקיי. קודם כול, לא קיבלתי את זה, אז אני לא מכיר את זה.

אין כאלה תשובות. כל מסמך שאנחנו שולחים מאושר על ידי מנהלת הוועדה, מקבל אישור מהמשרד שהמסמך אכן הגיע. אנחנו ב-2017, נורא קל כבר להעביר מכתבים בדואר אלקטרוני והם מגיעים ליעדם.

את צודקת, וזה ייבדק, הנושא הזה.

לנושא תנופה הבאתי כאן את הגורם המקצועי שאמון על הנושא. כל חודש יוצא דוח שמדווח באמת מה המצב שם. שרה, את רוצה קצת לספר מה אתם עושים, ולגבי השקיפות?

יוצא דוח מאיפה?

ותוכלו לקבל את הדוח הזה גם בסוף הישיבה, ונפרסם אותו אחת לחודש.

אתם מפרסמים אותו היכן?

כרגע הוא לא מפרסם, כרגע הוא מועבר לשר, ומעתה הוא יפורסם אחת לחודש.

מצוין.

אז ככה עוד משהו טוב שיצא מוועדת השקיפות.

מה הפירוט שאתם מבקשים?

ביקשנו לדעת כמה משפחות מהמפונים זכו לקבל השנה קורת גג קבועה? היעד שלכם היה 120 ל-2016.

אין לי את המספר של 2016, אני צריכה לעשות חישוב. בכל מקרה, בסוף דצמבר 2015 – 920 משפחות היו בבתי הקבע, ונכון לסוף אפריל 2017 – 1,007 משפחות נכנסו לבתי הקבע.

מה?

מתוך כ-1,400 משפחות שפונו מגוש קטיף וצפון השומרון, נכון לסוף דצמבר 2015 – בעצם סוף דצמבר 2016 994 משפחות נכנסו לבתי הקבע. ונכון לסוף אפריל 2017 1,007 משפחות נכנסו לבית הקבע. 82 משפחות נמצאות בתהליכים כאלה ואחרים של תכנון ובנייה, ו-125 משפחות נוספות עדיין לא החלו בבנייה ולא החלו בשום הליך לקראת הקמת בית הקבע.

כלומר, בסך הכול ב-2016 העברתם פחות מ-15 משפחות לבתי קבע.

לא. סוף דצמבר 2016 היו 994. היו 920 בסוף דצמבר 2015.

2015 – 920.

נכון.

2016 – 994.

נכון.

2017 – 1,007.

נכון.

כשהיעד שלכם היה 120. עוד 13 משפחות קיבלו קורת גג.

לבוא ולומר להעביר משפחות זה לא דברים שתלויים רק במדינת ישראל או רק במינהלת תנופה במשרד החקלאות. בשורה התחתונה המשפחות הן אלו שבונות את בית הקבע שלהן. יש לנו איזשהו ארגז כלים שאנחנו יכולים לסייע להן - - -

החישוב הוא 74 מתוך 120. מ-920 - - -

920 ב-2015.

בסוף 2015 היא אמרה 920. ואז היא אמרה 994.

בסוף 2016 – 994. לא, דיברנו על 2016. היעד שלהם הוא ל-2016, הוא 120.

נכון. אז מ-920 בסוף 2015, ל-994 זה 74 משפחות.

על 2015?

על 2016.

אוקיי.

בסדר?

כן, בסדר.

זה לא תלוי רק בנו, זה תלוי בעיקר במשפחות.

כשהצבתם יעד של 120?

האמנו שזה מה שיהיה.

תראי, גם על מה שקורה במינהלת תנופה קיימנו כאן בוועדה מספר דיונים. מינהלת תנופה, לשעבר סל"ע, קיבלה קרוב ל-13 מיליארד שקלים תקצוב מהמדינה מאז הפינוי, אנחנו מדברים כבר על קרוב ל-12 שנה. ב-13 מיליארד שקלים היה ניתן לספק קורת גג, מקומות תעסוקה, לשמר את הקהילות, לעשות את כל מה שהתבקשה ושהתחייבה המדינה לעשות, וצריך לומר לפני כבר הרבה שנים. לא היה צריך להגיע למצב ש-12 שנה אחר כך אנחנו עדיין במצב שיש משפחות שהן ללא בית.

עד היום לא קיבלנו מכם פירוט תקציבי של ההוצאות של מינהלת תנופה. קיבלנו פירוט חלקי ביותר שנגע בבערך 7 מיליארד שקלים – חלקי ביותר. מתוכו היו כל מיני שאלות שעלו, שנראו לנו מאוד לא סבירות, כמו הוצאות של בערך 100 מיליון שקלים על יועצים משפטיים, שלא ברור מאיפה הצלחתם להשיג יועצים משפטיים שגובים כל כך הרבה כסף, ולאיזה שימושים הם קיבלו את הכסף הזה. אנחנו עובדים גם מול תלונות שאנחנו מקבלים מהמשפחות, שמסבירות לנו איזה חסמים הציבה מולם המדינה והמינהלת, במקום פשוט לסייע להם לקבל את הבית.

אז אני מבקשת ממך פירוט יותר מלא. קודם כול, קבעתם יעד של 120 – על מה היעד הזה מבוסס? איך 12 שנה אחר כך קובעים יעד של 120, ולא מסיימים כבר את הסיפור הזה ומשכנים כל משפחה בבית משלה? איפה הפירוט התקציבי שלכם המלא? גם אעדכן את הוועדה, שאת הדברים האלה העברנו למשרד מבקר המדינה, שכבר הודיע לפני מספר חודשים שהוא פתח בבדיקה בנושא הזה.

מצוין. אחת לאחת, דבר ראשון, אני לא יודעת מאיפה נלקח המספר 13 מיליארד, אשמח מאוד לקבל פירוט.

מהתקציב, משרד האוצר.

משרד האוצר קבע 13 מיליארד? אז משרד האוצר ודאי יכול להסביר איך הוא הגיע למספר הזה. אני מניחה שהמספר הזה כולל את הוצאות הצבא.

לא.

אז אני לא מכירה 13 מיליארד. אני יכולה לתת מידע לגבי התקציבים שעברו דרך מינהלת סל"ע או מינהלת תנופה על כל גלגוליה, על כל המשרדים שהיא עברה.

שמה הם היו בסך הכול לעמדתכם?

זה המסמך שהעברנו לכם כבר ביולי 2016, ונכון לאותו מועד הוא הסתכם ב-8.7 מיליארד שקל.

8.7 מיליארד?

נכון. ויש כאן פירוט, פירטנו לכם לפי הסעיפים. עורכי-הדין ורואי החשבון, שדרך אגב אני לא יודעת - - -

בסדר, את הפירוט אנחנו מכירים, אנחנו גם לא ניכנס לזה עכשיו. הנתונים שאנחנו מביאים על התקצוב הם נתונים שמגיעים מאגף החשב הכללי במשרד האוצר, שנאספו גם מתקצוב וגם מהעברות תקציביות לאורך השנים לטובת המינהלת, שהמשיכה לקבל תקציב גם אחרי שהיא פורקה.

יפה. אני יכולה להסביר את מה שיש מול עיני, אני לא יכולה להסביר דברים שאחרים מצהירים עליהם.

משרד האוצר זה לא אחרים.

יפה. אז אפשר לקבל את הפירוט של ה-13 מיליארד שקל האלה? אני יכולה להסביר 8.7 מיליארד שקל, אלה הכספים שעברו דרך מינהלת תנופה. אני לא יודעת מה הכספים האחרים, שאת אומרת שזה לא כולל את משרד הביטחון, וכדאי לבדוק את הנקודה הזו, אני לא יודעת לאיזה משרדים הם העבירו את הכספים האלה. הם לא העבירו למינהלת סל"ע או למינהלת תנופה, היכן שלא הייתה המינהלת הזו, 13 מיליארד שקלים.

אוקיי. אז אני רוצה לבקש ממך, ב-8.7 מיליארד, את הפירוט המלא, כלומר בהעברות ליועצים, לעורכי-דין, לחברות ייעוץ, בהעברות לספקים – פירוטו מלא לפי שם, לפי ספק ולפי התקשרות.

אני חושבת שזה מפורסם באיזשהו אתר. המדינה, אם אני לא טועה, מחויבת לפרסם את ההתקשרויות.

התקשרויות, בהחלט. אבל אין לנו את זה על השנים עברו.

נדאג לזה.

אין בעיה.

ועכשיו, לגבי היעד של ה-120. כעת, כשהיעד לא בוצע, זה משנה את היעד שלכם לשנה הבאה? היעד לשנה הקרובה הוא - - -

אני לא זוכרת מה המספר ל-2017.

הוא לא מופיע.

לא נקבע יעד לשנה הקרובה.

אבל שוב אני אומרת: אנחנו יכולים לסייע למשפחות בעצה, בעזרה כזו או אחרת להקים את בית הקבע שלה. אנחנו לא יכולים לכפות עליה לבנות, אנחנו לא יכולים להחליף אותה בבנייה.

בוודאי שלא לכפות, אבל להסיר חסמים בהחלט.

למשל איזה חסמים?

שנייה, לא, אני לא רוצה שנתעכב על הדיון הזה, יש פה עוד הרבה משרדים. אני רוצה להבין מה היעד שלכם לשנה הקרובה, מתי הסיפור הזה מסתיים.

נמסור לך.

לא, הוא לא נמצא בספר.

בסדר, אני לא יכולה לומר כרגע, נעביר לכם את היעד.

הוא נמצא בתוכנית העבודה. לא הכול נמצא בספר. אם זה נושא שאתם חושבים ש - - -

למה?

כי בספר יש רק את התמצית של מה ש - - -

אבל יש פה כבר את היעד של מערך תנופה.

ב-2016. אבל ב-2017 זה לא נכנס בתמצית.

למה?

לא הייתה איזושהי סיבה מיוחדת, זה לא משהו שהוא מכוון.

הוא היה ב-2016 והחלטתם להוציא אותו – מאיזו סיבה?

מסיבה שהיו דברים אחרים, שכנראה בשנת 2017 - - -

אתה מבין שכל הרעיון בסיפור של הספר הזה זה מעקב לאורך שנים.

כן, שתהיה אחידות. אז אנחנו משתדלים לעשות את זה במדדים המרכזיים.

זה לא מדד מרכזי?

מה שעשינו ב-2017, היו באמת בתוכנית העבודה במשרד המון מטרות והמון יעדים. ופשוט אגדנו אותם וצמצמנו אותם, כדי שהספר יהיה הרבה יותר נוח ונגיש לציבור.

זה פחות נגיש כשאנחנו לא יכולים לבצע מעקב.

נכון. במסגרת הזאת כנראה שזה ירד. ואם באמת האמירה היא שזה נושא שבאמת חשוב שייכנס, אז נכניס את זה לספר.

אפשר בעדכון להכניס אותו, ואז זה יפורסם גם לציבור.

כן.

חשוב מאוד.

גם אם יש נושאים נוספים, שמישהו זיהה במעקב שהם חשובים ציבורית וירדו, אז אם הוא יעדכן את המשרד, נעביר פרטים מעודכנים של אגף התכנון. אז אם הוא יעדכן, גם המשרד ידע שזה חשוב ציבורית.

אני בטוחה שהמשרד יודע שזה חשוב ציבורית, בעיקר מאחר שמתבצעת בדיקת מבקר על הנושא הזה ממש עכשיו.

לא התייחסתי לנושא הספציפי, אמרתי בכלל.

קשה להתעלם מהעבודה הזאת, שהנושא הזה פשוט ירד מתוך הספר.

בכל מקרה, לא תהיה בעיה לעדכן אם צריך, ולהעלות את זה לאינטרנט.

ממש לא. זה נמצא בתוכנית העבודה, פשוט צריכים - - -

שלא שקופה, שאני לא יכולה לראות. מה זאת אומרת זה נמצא בתוכנית? – זה נמצא בתוכנית הסודית שלנו שאנחנו שמים בכספת, וזאת התוכנית הלא סודית שאתם יכולים להסתכל עליה. מה בדיוק ההבחנה שאתם עושים שם?

אנחנו עכשיו בתהליך של באמת התקדמות ויותר שקיפות, ותוכנית העבודה המלאה תוצג בשנה הבאה. ואז באמת לא יהיו את החוסרים האלה.

2018?

2018, כן.

אבל יש לכם עכשיו תוכנית עבודה שמוצגת, היא בתוך ספר תוכניות העבודה.

אוקיי.

לא הבנתי את הטענה.

יעד 7.5 – עידוד ופיתוח גרעיני משימה חברתיים. שאלנו אתכם: כמה בקשות תמיכה הוגשו, פילוח של הגרעינים המשימתיים שישנם היום, כמה בקשות תמיכה לא אושרו, וחלוקה תקציבית של התמיכות.

אני לא יכול להיכנס ספציפית לנושא הזה, כי אני לא גורם המקצוע שמטפל בו, אבל אני יכול להגיד שהנושא הזה מטופל במשרדנו על ידי מנהלת הרשות לתכנון, שהיא גורם מקצועי במשרד. הוא מפורסם באתר המשרד, אתם יכולים לראות, הכול שקוף לעיני הציבור. הוא מתנהל עם קולות קוראים, בתיאום מלא עם משרד המשפטים, לפי נהלי החשכ"ל. ככה שזה מאוד מסודר אצלנו.

כן כן, את הדברים האלה אנחנו יודעים. טוב, אם הכול מפורסם בצורה שקופה, אז תואיל, ובזמן שאני שואלת את המשרדים האחרים, תיכנס לאתר ותוציא לי משם את התשובות לשאלות שכרגע שאלתי.

אבל התהליך עדיין בעיצומו, עוד לא סיימנו אותו. ועדת תמיכות למשל יושבת ברגע זה.

על 2016?

אה, את שואלת על 2016?

כן. אז תבדוק את זה רגע באתר. הכול שקוף ונמצא, אז תוציא לנו את זה בבקשה, לוועדה כאן.

אנסה לבדוק את זה תוך כדי הישיבה. אני מקווה שאוכל להוציא את זה. אם לא, תקבלו הכול מיד לאחר הישיבה.

אני חושבת, בהתאם לתשובות שלך, אז כנראה שאפשר גם עכשיו, אז בואו נראה את טיבו של האתר כבר תוך כדי הוועדה.

משרד החינוך, קיבלתם את המייל?

האמת שגם לא. קיבלתי אותו רק אתמול בצהריים. קיבלתי אותו מרועי.

הבנו שאנשים לא קיבלו את המייל, אז עשינו העברה, כי מה שיש לכם ברשימת תפוצה זה לא אגפי תכנון מדיניות. אז פשוט קיצרנו את התהליכים ושלחנו לכל המשרדים בפירוט ספציפי את מה ששלחתם.

שנייה, יש פה הערה טכנית. הגיעה מנהלת הוועדה שלנו לגופים שמרכזים כל משרד לדברים האלה.

כן, אנחנו עובדים מול רכזי הקשר עם הכנסת.

הבנו את התקלה, כאילו הבנו לאן שלחתם.

כי משרד הבריאות קיבלו את זה.

ועשינו מעקף ושלחנו עוד פעם, למרות שאנחנו יודעים שזה הועבר לרכזות.

המתאמת מול הכנסת התנצלה ואמרה שהייתה איזושהי תקלה. אני לא יודעת מה קרה, אבל קיבלתי את זה אתמול בצהריים.

טוב. כמה תלמידים ניגשו לבחינות הבגרות בשנת הלימודים וכמה עברו?

איפה את נמצאת?

במדדי ניגשים לבחינות הבגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה.

ניגשים בכלל או מתמטיקה?

מתמטיקה.

מתמטיקה, אוקיי.

הבנת? לפי היעדים שהצבתם, אלה היעדים ששלחנו לכם עליהם שאלות.

כן, כן. אז ניגשו 12,800, כשהיינו ב-9,000. עברו – אני עדיין לא יכולה לתת את הנתונים, כי אנחנו עדיין מעבדים את הנתונים מבחינות החורף, וזה משהו שלוקח זמן, לצערי.

2016?

כן.

את יכולה להגיד שוב את המספר?

12,800?

מה שרשום אצלי. בסוף יוני תתפרסם התמונה החינוכית של משרד החינוך בפעם השנייה. בשנה שעברה פרסמנו ברמה ארצית ורשותית, ובסוף יוני היא תתפרסם גם ברמה בית-ספרית. הכול יעלה לתוך אתר השקיפות התקציבית, ששם בעצם יהיה אפשר לראות את כל הנתונים, גם ברמה ארצית, גם בפילוחים מחוזיים, רשותיים, בית-ספריים – כל פילוח שתרצו. כרגע יש לי נתונים ראשוניים רק על חלק מהדברים.

שוב, בגלל שאנחנו עובדים בשנים אחרות משנות התקציב שהממשלה עובדת בהם, אז הכול באיזשהו delay. אנחנו כמובן גם חיים על מערכת מאוד גדולה עם מערכות מידע שחלקן קצת מורכבות, ולכן יש לי רק נתונים חלקיים.

אבל כבר קיבלו את הציונים שלהם?

התלמידים קיבלו. אבל כדי לייצר תוצאה מערכתית, יש עוד כל מיני תיקונים שצריך לעשות.

אוקיי. ומשתתפים בתנועות נוער – דיברתם על 250,000 תלמידים.

זה מטרה 2, חנה, עמוד 164.

חיזוק החינוך לערכים יהודיים, ציוניים ודמוקרטיים, ולערכי מורשת ייחודיים ברוח מגילת העצמאות.

אין לי את זה פה, סליחה. שוב, יש לי רק את הנתון של תשע"ה, שהוא הנתון שפרסמנו גם בספר הקודם.

אוקיי. תחזירי לנו את זה, בבקשה.

מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, יעד 3.1.

3 – זה לא היה ברשימה שלי אתמול, אבל אנסה למצוא.

טוב, אמשיך, ובינתיים תחפשי לנו את זה, בבקשה. וגם את היעד של השאלת ספרי לימוד שנמצא באותו יעד.

בסדר גמור.

משרד השיכון, שלום לך. מה תפקידך?

אני מנהל תוכניות העבודה.

דיברתם בסעיף 3 – מתן מענה איכותי לזכאי הדיור הציבורי ולאוכלוסיות מוחלשות ייעודיות.

איזה יעד זה אמרת?

3.

תחזרי על היעד, בבקשה.

זכאים ממתינים לדיור ציבורי יותר משנה. האם עמדתם ביעד של למטה מ-750?

לא, לא עמדנו. האמת, שהיה פה איזשהו שינוי די גדול באמצע השנה. העניין הוא שהיה מספר מסוים של ממתינים ונצפתה קנייה של 1,000 דירות, ופשוט הורידו את הדירות אבל לא חישבו את הזמן שלוקח להשמיש את הדירות לכניסה של ממתינים. אז באמצע השנה עלו על זה, ומ-750 זה הפך להיות 1,350 בערך. ובזה פחות או יותר עמדו, משהו כמו 85%.

לא הבנתי, קנו דירות חדשות?

קנו, כן. היו סך הכול 1,750 ממתינים מעל שנה, ומי שכתב בזמנו את תוכנית העבודה גזר מההבנה שהולכים לקנות 1,000 דירות, פשוט הוריד את ה-1,000 דירות האלה מהממתינים שממתינים מעל לשנה, בגלל זה זה היה 750. בפועל זה לא באמת קרה, כי לוקח זמן עד שהדירות האלה באמת ניתנות לאנשים.

מתי כל ה-1,000 יינתנו לאנשים?

במהלך השנה כבר ניתנות. העניין הוא שגם לוקח זמן להכניס, אבל גם יש אנשים שהם מתחת לשנה שעוקפים את האלה שמעל לשנה, בגלל כל מיני – נכים רתוקים לדוגמה. אז החישוב פשוט לא היה נכון.

בגלל זכאות. כמה מה-1,000 דירות כבר הושמשו?

אני חושב שבסביבות ה-600, אבל אני לא בטוח, אני לא יכול להגיד מספר מדויק.

אוקיי, שזה בעצם גם היעד השני. וזה סך כל הדירות שנרכשו לדיור ציבורי?

עכשיו קצת יותר, עכשיו זה מגיע ל-1,100 בערך, מתחילת 2016 – קצת לפני, בסוף 2015.

מתחילת 2016 – 1,100? סך הכול.

מתחילת 2016 עד עכשיו – 1,100 וקצת, כן.

אתה יודע כמה אנשים או כמה משפחות בזמן הזה קיבלו סיוע בשכר דירה? מה היה השינוי בכמות מקבלי הסיוע?

אני לא יכול להגיד. אני יודע שהיום יש מעל ל-2,000. ממתינים מעל לשנה עכשיו זה 1,500, וממתינים פחות משנה זה 1,225.

אוקיי. זה שינה במשהו את התוכניות שלכם לשנה הקרובה?

באיזה מובן? קצב קניית הדירות ירד, אבל אני לא חושב שזה שינה משהו - - -

בסדר.

בשיפוץ מבנים, זה יעד 3.2, מבנים של הדיור הציבורי, הצבתם לעצמכם יעד של 65.

יחידות דיור שאושרו לא לחיזוק, לשיפוץ? שאושרו לשיפוץ בשכונות שיקום?

כן.

שהיעד המקורי היה 1,000?

לא, היעד לשיפוץ היה 65.

לא יחידות, מבנים.

סליחה, לא הבנתי. אפשר רגע את הספר? איך היעד נקרא שוב?

מבנים לשיפוץ – 65 מבנים. שיפור איכות יחידות הדיור וסביבת המגורים בדיור הציבורי. רועי, אם לכם יש את המעקב ואת כל התשובות, אז תקצרו לנו תהליכים.

אנחנו שמחים לקצר תהליכים, אבל האחריות היא של המשרד.

אה, את קוראת את היעד עצמו, אני פשוט מתייחס למדדי תפוקה. אז איזה מדד תפוקה? כל השלוש?

מבנים ששופצו.

לגבי השלמת סקר לדיירי דיור ציבורי ומסמך המלצות מגובש – זה משהו שנדחה ל-2017, וזה קורה עכשיו.

למה?

אין לי תשובה טובה לזה. זה משהו שהוא קורה עכשיו באגף הרלוונטי.

גיבוש מסמך לקביעת תהליך יישום המודל בבעלות משותפת – זה לדעתי קרה.

אוקיי, שלחנו פירוט, תחזיר לנו בבקשה את זה בכתב.

אני רוצה להספיק עוד משרד אחד, את נגב-גליל.

לדעתי הם לא הגיעו ולא נרשמו.

למה? אישרו הודעה?

לא, לא אישרו הודעה.

מאיזה סיבה? בסדר. נגב-גליל, יש להם שיטה בעניין אי מתן תשובות לוועדה. הדבר שעליו רצינו לשאול אותם היה על קידום התוכנית לחיזוק הצפון, שהיא הדוגמה אולי הבולטת ביותר לאיך החלטות ממשלה חשובות מאין כמוהן ותוכניות עבודה בסוף נשמטות, רגע לפני שהן באמת נכנסות לתקציב על מנת להתבצע, ולמה המעקב אחריהן הוא כל כך חשוב.

במעקב פה בוועדת השקיפות ראינו איך התוכנית הזאת של התוכנית לחיזוק הצפון, שהתחילה מהבטחה של 18 מיליארד שקלים, בסופו של דבר הפכה להיות תוכנית שמאגדת שורה של תוכניות ישנות, שכבר בוצעו ומומשו לפני בכלל מועד ההחלטה, ולאחר מכן גם לא נכנסת לתוך תקציב המדינה.

כמיטב המסורת, כשמשרד ממשלתי מחליט להבריז ביודעין מהוועדה, הוא יקבל דיון מיוחד רק על המשרד עצמו, כדי שיהיה לנו מספיק זמן לשאול אותם את כל השאלות שמעניינות אותנו.

אם יש למישהו עוד הערות נוספות או דיווחים על התקדמות, דברים שנלמדו מתוך העיסוק בספר והמעקב אחריהם?

שרונה ממשרד המדע. אני חושבת שמה שאפשר גם להבין מהשיח שהתנהל פה, זה שחוסר היציבות השלטונית הוא גם משהו שמאוד משפיע על המשרדים ועל פעילות המשרדים. את יכולה לשבת היום ולתכנן תוכנית עבודה, והמנכ"ל והשר רואים נושא מסוים ומעלים אותו לסדר עדיפות ראשון במשרד, וכעבור חודשיים–שלושה נופלת הממשלה, מגיע שר חדש שאופס, שזה קצת פחות חשוב לו, והוא לוקח דברים אחרים ומקדם לסדר עדיפות ראשון או שני או שלישי במשרד.

ואז זו גם הסיבה שתראי לפעמים לאורך הספרים את חילופי השלטון. זאת אומרת, את רואה שזה בא לידי ביטוי בספר תוכניות עבודה. ואני חושבת שצריכה להיות פה כן החלטה של ממשלה, שיש דברים שלא נוגעים בהם. זאת אומרת, עם כל הכבוד לשר שבא ויש לו אג'נדה ויש לו אני מאמין – זה הכול טוב ויפה, אבל יש דברים שאם המדינה רוצה לראות שינויים לטווח הרחוק ולעקוב אחרי השינויים האלה, אז באמת יש דברים שלא נוגעים בהם. לא נוגעים בהם. זאת אומרת, אם זה מספיק חשוב למדינה, אז הם פשוט יופיעו לאורך חמש או שש או שבע או עשר שנים בספר תוכניות העבודה, ושום שר לא יוכל – אולי זה גם משהו שכדאי לקחת מפה ולהעביר הלאה.

תראי, הנושא הזה של יציבות שלטונית תמיד עולה במובן של איך ניתן באמת לתכנן לטווח ארוך. צריך לזכור שאנחנו פה בישראל נמצאים במה שמוגדר יציבות שלטונית כבר הרבה מאוד זמן, יש לנו ראש ממשלה מעל לעשור. אני לא יודעת מה ההגדרה היותר טובה ליציבות, במובן הזה של התקבעות השלטון בשלטון.

אבל אני חושבת שהדבר שאת מתייחסת אליו הוא דבר שצריך לנבוע מתוך אחריות. הדבר הרצוי הוא ליצור, בלי קשר לתנודות הפוליטיות, ליצור תרבות שלטונית שבה שר שנכנס למשרד, קודם כול מקדיש את הזמן – זה זמן קצר, למשל ראש עיר שנכנס לתפקידו יכול לפעמים להשקיע אפילו חצי שנה-שנה בתהליך התכנוני, מאחר שהוא יודע מה הולך להיות אורך תפקידו.

אבל שר שנכנס למשרד, צריכה להתפתח פה תרבות של הלמידה הנכונה של הדברים שכבר נעשו, של התוכניות שנמצאות בדרך, של הדברים החשובים. ובהחלט גם צריך להיות מקום לשינוי של סדרי העדיפויות בתוך חלופה שלטונית, אבל כשישנם דברים וישנה תרבות שמכבדת את ההמשכיות של הנושאים שנמצאים בליבת העבודה של המשרד.

אבל זה לא קורה.

וכאן האחריות של הגופים התכנוניים היא דרמטית, כי כשהם חזקים ומתפקדים, ויודעים להציב את היעדים לטווח ארוך ויודעים לכבד אותם, וכמובן זה נוגע גם למודעות ציבורית ותקשורתית שהוזכרה כאן קודם, אז אפשר להגיע למקומות האלה.

ומעבר לכל זה, פיקוח מיטבי של הכנסת. אם הכנסת גם תתרגל למעקב הזה, ותתרגל גם לשאול את השאלה: מה קרה לתוכנית ההיא שהייתה תוכנית מצוינת, עזבו עכשיו של מי הקרדיט על התוכנית הזאת, הייתה תוכנית מעולה – מה קורה לה? איפה היא נמצאת?

ברגע שהשאלות האלה יישאלו באופן קבוע, והח"כים יתרגלו שהם צריכים להסתכל על הנתונים האלה, ולהשתמש בהם כדי לשאול שאלות, ואנשי המקצוע במשרדים יתרגלו שהם צריכים לענות תשובות טובות לחברי הכנסת, ולא לזלזל בשאלות שמגיעות מהכנסת, נצליח באמת לייצר פה תרבות שלטונית שהיא טובה, למרות החילופים שמתבצעים. כן.

ענת מהמשמר החברתי. אני רוצה לשאול את נציג משרד השיכון. משרד השיכון יצא בהכרזות נהדרות על הדיור הציבורי – ישפר את הדיור הציבורי ולא יהיו תורים, וישפץ. וגם הייתה על זה תוכנית מצחיקה בטלוויזיה וכו' וכו'. אם אני מבינה נכון את הנתונים שלך – 1,350 איש נכנסו בסך הכול לדירות, אם אני מבינה את הנתונים.

שמה?

1,350, זה מה שאמרת.

זה זכאים שממתינים יותר משנה.

ונכנסו?

המטרה הייתה להוריד את כמות הזכאים שממתינים יותר משנה.

אוקיי. ונכנסו ל-600 דירות בסך הכול, ושיפצתם בסך הכול 65 מבנים.

על ה-65 לא קיבלנו תשובה.

לא, שנייה, חשבתי שאת שואלת על - - - ה-65 הושלם, אגיד לכם בכמה אחוזים.

רק שנייה, אז אני חושבת שגם הנתונים הם נורא קטנים. זאת אומרת, ביסודו של דבר, אחרי כל ההבטחות, זה נתון כמעט של אפס, סליחה - - -

שנייה, של מה? של השיפוצים? לא כל מי ש - - -

של כל הנושא של הדיור הציבורי. הנתונים הם נורא קטנים. הרצון לעשות את השינוי הוא כמעט אפסי.

אלה הדברים שנקבעו. אז הביקורת אולי על התוכנית שנכתבה, אבל בסך הכול העמידה בתוכנית היא די טובה. מבין שני היעדים האלה יש בסך הכול שלושה דברים שלא הושלמו, מהתיקון שלנו של אמצע השנה. אולי הביקורת היא על איך שהתוכנית נכתבת, עכשיו אנחנו באמצע השנה, מיולי אנחנו באמת מתחילים את התהליך של לכתוב את התוכנית החדשה, וזה השלב של להיות מעורב בו.

אז יכתבו ומתי זה יתבצע? זאת אומרת, זה לטווח קצר או זה לטווח, אני לא יודעת לכמה שנים?

ספציפית זה יהיה עד סוף 2018.

היעדים שנקבעו במשרד השיכון הם מראש יעדים קטנים מאוד. זאת המציאות. נקבעו יעדים קטנים. לפי הנתונים שנתת עמדתם ב-60% בערך מהיעד מבחינת הדירות החדשות שנרכשו וההשמשה שלהן.

לא, רגע, הקנייה, עמדנו כמעט ב-95%. נקבעה קנייה של 1,000 דירות, שזה לא מספר נמוך, וניקנו 950 דירות.

אה, אמרת ש-600 דירות אבל רק הושמשו.

כן. זה לא היה בחישוב. אבל המספר 1,000 בסך הכול הוא - - -

נבקש את הנתונים בכתב.

אני מבקשת לסכם. אחד מהכשלים שמתגלים בממשלות האחרונות בישראל נוגע להיעדר תכנון לטווח ארוך, החלטות ממשלה שמבוצעות באופן חלקי או שלא מבוצעות כלל. לזה מצטרפת העובדה שתוכנית עתירות תקציב ומשאבים, כמו למשל התוכנית לפיתוח הגליל, תוכנית 922 לצמצום פערים מול המגזר הערבי, התוכנית לחיזוק יוצאי אתיופיה – שלושתן תוכניות מאוד מאוד חשובות. הן מבוצעות היום באופן חלקי ביותר, וגם זה באמת בלשון המעטה.

לגבי זה אני מאוד רוצה לציין בחיוב את הכוונה שציין אודי פראוור, לפרסם את העמידה בתוכניות הממשלה, וברזולוציה מלאה ורחבה יותר. ובכלל, אני חייבת לציין את העבודה שלכם, של אודי ושל רועי, שקשובה לתהליכים, ומנסה לשפר כל הזמן תוך כדי עבודה, ולייצר לעצמנו, לכולנו, יעדים שהם הרבה יותר גבוהים והרבה יותר טובים. זו עבודה מבורכת מאין כמוה, ובאמת כל הכבוד.

ביקשנו לקראת הדיון ממשרדי הממשלה, שיעבירו דיווח על היעדים שהציבו לעצמם. למעט משרד הבריאות שהעביר דיווח חלקי, הוועדה לא קיבלה מענה. משרד השיכון החליט שהציבור יכול להמתין עם לקבל את התשובות על הדיור הציבורי, כמו הזכאים.

זו אמירה – סליחה שאני נכנס, אבל גם אנחנו קיבלנו את זה באמת ברגע האחרון. ואני יכול עכשיו לשלוח, ממש עכשיו. כי פשוט זה לא הוגן, הביקורת.

חברים, אני בטוחה שאתם הייתם רוצים להשיב. התלונה שאנחנו מביאים פה היא תלונה כלפי המשרדים. אנחנו כוועדה בכנסת צריכים לעבוד מול הרכזים שעובדים, מקשרים בין המשרד לבין הוועדה. ככה זה פשוט מתבצע. ואותם רכזים הם אלה שאחראים להעביר אליכם את השאלות בזמן, כדי שתקבלו אותם. אנחנו שולחים, משגרים המון שאלות בנושאים שונים, לצורך דיוני הוועדה כל הזמן, והרכזים צריכים להפנות את זה לאיש הנכון בתחום. והתלונה פה מגיעה אליהם.

ברור לי שאתם, הרבה מהנציגים שיושבים כאן, מאוד רוצים להראות את התוצרים של קביעת תוכניות העבודה. אתם צריכים לוודא שבמשרד שלכם מעבירים לכם את המידע מראש. יש פה סיבות, לפעמים גם אנחנו מקבלים סיבות משונות ביותר, שאותו רכז החליט לגבי דיונים אחרים, לא בדיון הזה, שלא מתחשק לו להעביר את השאלות למשרד. אנחנו לא יכולים פשוט להעביר את זה הלאה, אנחנו רוצים לוודא שהדבר הזה יתבצע.

נגב-גליל מסרב שוב לתת מענה למיליון וחצי תושבי הצפון על מה שנקרא "תוכנית הצפון" והתברר כהטעיה. וזה רק דוגמאות מעטות. כמובן נדרוש מהמשרדים את התשובות המלאות. ומשרד שלא מגיע לוועדה, וזה כחוק, משרד שלא מגיע לוועדה לדיון שהוזמן, יקבל פה דיון משלו.

ספר תוכניות העבודה הוא דוגמה לתכנון מדיניות ראוי ומוצלח שנערך בשנים האחרונות. וככל שיורחב, וככל שיתבצע גם ברמת הממשלה וגם ברמת הכנסת וברמת המעקב, ככה רק ישפר בכלל את עבודתו של המגזר הציבורי. המסר הוא ברור: לא די בהצבת יעדים, הממשלה צריכה לוודא שהיא עומדת ביעדים האלה. הכנסת, הארגונים החברתיים, החברה האזרחית, התקשורת, כולם ביחד מפקחים על העבודה שנעשית לאורך השנה.

העובדה שמשרדי הממשלה לא תמיד יודעים לתת סטטוס על היעדים שלהם ברמת הפירוט הנכונה, או מעבירים פתאום יעדים שלא נראים טוב בתוכנית העבודה, מעלימים אותם מתוך הספר, היא לא מתקבלת על הדעת.

התשובות שקיבלנו לגבי גוש קטיף לא מספקות. אנחנו נמצאים בתהליך הזה, כבר כמה שנים שאני באופן אישי עוקבת אחרי התהליך הזה, ופעם אחר פעם מקבלים רק תשובות חלקיות. אנחנו מבקשים אחת ולתמיד לקבל את התשובה המלאה. והעובדה שמשרד החקלאות לא ראה לנכון להכניס בכלל את היעד הזה לתוך הספר היא זלזול במפוני גוש קטיף, שכבר 12 שנה ממתינים לפתרון קבע, ובכספם של אזרחי ישראל, שהשקיעו במטרה הזאת כספים רבים, אבל משום מה הם לא הגיעו ליעדם.

- - -

כספים שלא הגיעו ליעדם.

מה זאת אומרת לא הגיעו ליעדם?

את זה נראה כשנקבל סוף-סוף את התקציב המלא שלכם. היעד היה לדאוג לרווחתם של מפוני גוש קטיף.

ועכשיו, אני רוצה לציין דוגמה מאוד מאוד טובה, שאנחנו משתמשים בה הרבה פה בוועדה, וזה האתר שהכין "המרכז להעצמת האזרח" שאותו מנהל תומר לוטן. ובהרבה דיוני ועדה אנחנו משתמשים בנתונים האלה פעם אחר פעם. והעובדה שנתונים כל כך חשובים מונגשים בצורה בהירה לציבור, שכל אדם וכל אזרח יכול להשתמש בו, ואני מאוד מקווה כמה שיותר מחברי הכנסת ישתמשו בו, רק מציגה איך גם שביל להגברת האמון של הציבור בנבחריו, וגם יכולת של הכנסת להגדיל את יכולת הפיקוח שלה לפני כל רפורמה אחרת.

ולבקשות. אנחנו מבקשים את התשובה המסודרת בכתב לשאלות שהעבירה הוועדה בבקשה עד מחר. קיבלתם אותן והן צריכות להיות לפניכם. היכן שאין תשובה לפרט מדוע.

משרד ראש הממשלה, שנמצא בתהליך הזה, מתבקש כמובן להגביר את המעקב על הרציפות של היעדים במשרדי הממשלה. ובכלל הגברת הרציפות יכולה להיות יעד בפני עצמו, או לפחות יעד לבחינה, ולהסבר גם מתי וכיצד הוא לא מתממש.

ומינהלת תנופה, כבר אמרתי, אני מבקשת את הפירוט המלא של התקציב ברמת ההתקשרות והתמיכה של כל הכספים שעליהם דיברתם.

ומשרד האוצר, אתה לא מי שאחראי בנושא הזה, אבל תעביר בבקשה את הבקשה הזאת למשרד האוצר. אנחנו רוצים לקבל את הנתונים, מינהלת תנופה זה נושא חשוב בפני עצמו, של כל התקציבים שהועברו לטובת מפוני גוש קטיף, למינהלת ומחוץ למינהלת, ומעקב שלכם אחר הביצוע של הכספים האלה. בקשה שנשלחה בעבר, תדאג בבקשה שהפעם נקבל עליה את התשובות, וככה נוכל גם לסגור את הדיון הזה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:42.