ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 16/05/2017

ישיבה עתית בנושא שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 10:00
סדר היום
ישיבה עתית בנושא שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל
נכחו
חברי הוועדה: אמיר אוחנה – מ"מ היו"ר

רוברט אילטוב

ענת ברקו

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

מיכל רוזין

אלעזר שטרן

נחמן שי
מוזמנים
תא"ל ערן שני - רח"ט תומכ"א, צה"ל

סא"ל אבי יצחק - ראש ענף רפואה מבצעית, צה"ל

סא"ל אריאלה איטח - ראש תחום עתו"ם, צה"ל

סרן ספיר פרי - רל"שית רח"ט תומכ"א

סג"מ דמאס פיקדה - קצין מיון שחרורים, צה"ל

סג"מ רותם שטל - עוזרת דוברת אכ"א, צה"ל

דליה ינקו - סגנית ראש אגף, משרד הביטחון

ג'וני ברהנו
אל(מ (מיל) אהרון לוי


-

ראש תחום אוכלוסיות מיוחדות, משרד הביטחון
מרכז טיפול באוכלוסיות ייחודיות, ביוצאי אתיופיה, משרד הביטחון

דורית בר-חי - ממונה מכינות אופק וצעירים בגיל גיוס, משרד החינוך

איציק אוחנה - סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

גיא קונפורטי - עו"ד, עמותת נדן, סיוע משפטי לחיילים בשירות חובה

דניאל דנילוב - מתנדב, עמותת נדן, סיוע משפטי לחיילים בשירות חובה

יצחק איתן - אגודת יהודי אתיופיה

נפתלי אברהם - אגודת יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - אגודת יהודי אתיופיה
מנהל/ת הוועדה
שמואל לטקו
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים

ישיבה עתית בנושא שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל
היו"ר אמיר אוחנה
בוקר טוב רבותיי וגבירותיי. אני פותח את הישיבה בנושא שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל. בעולם אידיאלי לא היינו מקיימים את הדיון הזה. בעולם אידיאלי אדם צריך להישפט, להימדד ולהיות מקודם על פי דבריו, על פי מעשיו, על פי יכולותיו ולא על פי מינו, צבעו, דתו או נטייתו המינית. אבל אנחנו בעולם שעדיין צריך לעבוד על להיות עולם אידיאלי ולכן מעת לעת אנחנו מקיימים דיונים שנוגעים למערכת החשובה ביותר, הקריטית ביותר, הגדולה ביותר במדינת ישראל, היא המערכת הצבאית והאופן שהיא מאפשרת לכל האוכלוסיות לבוא לידי ביטוי מקסימלי של היכולות שלהן ושל אפשרויות הקידום שלהן. עשינו זאת בתחילת השנה לגבי שילוב חרדים בצה"ל, עשינו זאת לגבי שילוב להט"בים בצה"ל, אנחנו עושים זאת לגבי שילוב נשים בצה"ל, והיום זה היום המיוחד שעוסק בנושא הקהילה האתיופית ואנחנו נדון ספציפית באפשרויות שצה"ל נותן ליוצאי הקהילה האתיופית להשתלב, להתקדם ולהגיע לעמדות הכי בכירות.

הרמטכ"ל שוחח אתנו לפני יומיים והציג נתון שהוא מאוד מעודד לגבי הנשר של יוצאי אתיופיה בצה"ל שהולך ופוחת עם השנים. אך לפני שנים לא רבות, לפני שלוש שנים, שיעור הנשר היה 24 אחוזים, קצת מעל ל-24 אחוזים, והיום אנחנו עומדים על 16 אחוזים, שזה אוטוטו נושק לשיעורי הנשר הכלליים שיש מצה"ל שגם הם הולכים ופוחתים.

אני רוצה לומר תודה ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה שנמצא כאן חבר הכנסת אברהם נגוסה ולחברי הכנסת הנוספים – חבר הכנסת שי, חברת הכנסת ברקו – לרח"ט תומכ"א בצה"ל תת-אלוף ערן שני שנמצא כאן וכמובן לכל אנשי מערכת הביטחון וצה"ל.

לפני שאני מעביר את הבמה לתת אלוף שני, אני רוצה רק לציין במיוחד קצין שריגש אותי ונמצא כאן. אני מתכוון לסגן אלוף דוקטור אבי יצחק שבכתבה שיצאה אך בימים האחרונים אמרת את הדבר שבעיני הוא המפתח לכולנו: החלטתי לא להתקרבן אלא להצטיין. התפקיד שלנו הוא רק לאפשר לכולם במערכת הצבאית לעשות זאת, לפרוץ בלי ברקסים, בלי חסמים ואני רוצה להגיד לך - ואני חושב שאני מדבר בשם כל חברי הוועדה – שאנחנו מאוד גאים בך ומאחלים לך שתמלא את תפקידך כמר"פ דרום, תפקיד שאתה נכנס אליו, בהצלחה רבה. אמרת בצדק, הגזרה הדרומית היא גזרה מאוד מאותגרת מבחינה ביטחונית ויש סבירות כלשהי שאנחנו נלך לסבב עימות נוסף והתפקיד שלך יהיה מכריע להצלת חיים של חיילי צה"ל כולם. תודה לך על שהגעת.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לא מאחלים לו שיתמודד.
היו"ר אמיר אוחנה
מאחלים שאם יהיו סבבי לחימה, תמלא את תפקידך לצד הטוב ביותר ואנחנו גאים בך.

אני רוצה לברך את הסטודנטים לניהול ואסטרטגיה במרכז האקדמי רופין שנמצאים אתנו כאן. תודה לכם שאתם משתתפים. אני מקווה שתמצאו את הדיון מעניין.

רח"ט תומכ"א, הבמה שלך.
ערן שני
בוקר טוב לכולם. כפי שנתבקשתי על ידי הוועדה, אני אתחיל בכמה נתונים ומגמות ולאחר מכן אני אציג את תכנית הפעולה של צה"ל לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בשירות הצבאי.

שיעורי הגיוס. הקו הכחול משקף את יוצאי אתיופיה בצה"ל והקו האדום מתייחס לכלל צה"ל. כפי שאנחנו רואים, שיעור הגיוס של יוצאי אתיופיה לצה"ל הוא שיעור גיוס גבוה באופן משמעותי משיעור הגיוס של כלל האוכלוסייה. אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית בהיקף גיוס הנשים מקרב יוצאות אתיופיה לצה"ל. כאשר אנחנו מסתכלים על 1994 – אנחנו לא מדברים על שת 1994 אלא שנתון לידה 1994 וזה אומר שאלה נתונים מהשנתיים האחרונות – אנחנו רואים כאן בסך הכול עלייה מאוד משמעותית של היקף הבנות יוצאות אתיופיה שמתגייסות לצה"ל.

לגבי המיצוי שלהם למערכים. בשירות הקרבי, אמנם אנחנו רואים ירידה מסוימת בין 2015 ל-2014, אבל כאשר אנחנו מסתכלים על מגמות רב שנתיות, בסך הכול אנחנו רואים יציבות בהיקף הגברים שמתגייסים לשירות קרבי. מצד שני אנחנו רואים עלייה מאוד מאוד משמעותית בקרב הנשים שמתגייסות לשירות קרבי. מאוד משמעותית. כאשר אנחנו מסתכלים על מערך הקורסים – אגב, מערך הקורסים זה כל מה שהוא לא קרבי כמו קורסי הדרכה, קורסים שונים בצה"ל ולא מערך מינהלה כאשר מערך מינהלה, אלה אנשים שלא עושים קורסים בכלל ועליו נדבר בעוד דקה.

כאשר אנחנו מסתכלים על מערך טכני – את המערך הטכני ואת מערך הנהיגה אנחנו תמיד מציגים בנפרד – רואים שיש בו יציבות גם בנשים וגם בגברים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
מה זה טכני?
ערן שני
טכני זה בעיקר מקצועות חימוש, טכני בחיל האוויר, מכונאות, חשמל.

כאשר אנחנו מסתכלים על מערך הנהיגה, אנחנו רואים ירידה שהיא כבר מגמה בהיקף הגברים שהולכים למקצועות נהיגה בקרב יוצאי אתיופיה לצד יציבות בקרב הנשים שהולכות לנהיגה בצה"ל.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אחוז אחד.
ערן שני
אני מסתכל על נהיגה גברים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לא, לגבי נשים.
ערן שני
נכון. אני מסתכל בעיקר על הגברים שם אנחנו רואים ירידה כאשר הירידה בשנתיים האחרונות או בשלוש השנים האחרונות היא מ-11.5 אחוזים ל-6.3 אחוזים וזאת אכן ירידה משמעותית.

אגב, צריך להגיד כאן שלצד הירידה שאנחנו רואים בהיקף הגברים שמשובצים לנהיגה, עדיין צה"ל מייחס חשיבות רבה מאוד למערך הנהיגה שהוא מערך קריטי לכשירותו של צה"ל, בטח לשגרה וגם לחירום.

באשר לנתוני הקצונה. אנחנו רואים יציבות. עוד מעט אני אומר איזה פעולות אנחנו עושים. אני בהחלט צופה שתהיה עלייה בהיקף החיילים יוצאי אתיופיה שיוצאים לקצונה, בעקבות כל מיני רפורמות שאנחנו עושים בעיקר בתהליכי המיון, אבל היות ואלה תהליכים שלוקחים זמן, כשאנחנו מסתכלים לאחור, אלה תהליכים שאנחנו לא יכולים לממש אותם כאן ועכשיו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
יש לך נתון השוואתי לאוכלוסייה הכללית של צה"ל?
ערן שני
כן. זה כתוב. האוכלוסייה הכללית מצוינת בקו האדום ואוכלוסיית יוצאי אתיופיה בקו הכחול. אנחנו רואים שהיקף האנשים שיוצאים לקצונה בקרב יוצאי אתיופיה הוא נמוך משמעותית לעומת יתר האוכלוסייה. מצד שני, אנחנו רואים עלייה מסוימת בקרב הנשים. צריך להגיד שזאת מגמה שאנחנו יודעים להסתכל עליה לאחור. כאשר אנחנו מסתכלים ב-ריל טיים, מה שקורה עכשיו, אפשר להסתכל על הבר למטה ולראות עלייה אבסולוטית של מספרים. יש כאן הפרדה בין לחימה לתומכי לחימה. תסתכל על הברים של תומכי הלחימה שמופיעים כאן באדום-כתום. מ-2013 עד 2016 נומינלית, יש לנו עלייה וכאשר מסתכלים על זה באחוזים זאת עלייה משמעותית בהיקף היוצאים לקורס קצינים. אמנם מדובר במספרים קטנים, אבל יש אפילו עלייה בקרב היוצאים לקורס קצינים במערך הלוחם של הצבא.
ענת ברקו (הליכוד)
יש נתונים כמה מהם יישארו בשירות קבע מעבר לקבע ראשוני?
ערן שני
ברור. יש את הנתונים אבל אין לי אותם כאן.
ענת ברקו (הליכוד)
זה מאוד חשוב לדעת.
ערן שני
אם נידרש, אפשר להשלים אותם. אין בעיה.
מיכל רוזין (מרצ)
למה היה פער כזה גדול ב-2014 כשאני מסתכלת על קצונה בקרב נשים? 4.7 אחוזים שירדו ל-3.3 אחוזים ואחר כך האחוז עלה ואני שמחה שכך זה. אתם יודעים לזהות? יש כאן הבדל כל כך משמעותי ואפשר אולי לזהות מה קרה ב-2015 שיצאו פחות? קיצור שירות?
ערן שני
לא. ממש לא. באחוזים זה אמנם נראה קצת דרמטי, אבל אם אנחנו מסתכלים על המספרים אלה מספרים מאוד מאוד קטנים. זה חוק המספרים הקטנים. שלושה לפה, ארבעה לפה, יכול להפיל את הגרף באחוז. לכן זה לא משהו שאני חושב שאפשר להסתכל עליו ולהצביע על מגמה.
מיכל רוזין (מרצ)
אולי אפשר לפענח מה הביא ב-2014 ליותר נשים לצאת לקצונה, מה קרה ב-2016 ומה נפל ב-2015.
ערן שני
אני חושב שיותר חשוב זה להסתכל איך אנחנו עולים באופן משמעותי מאוד מכאן והלאה ומה הן הפעולות שאנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה. עוד מעט אני אסביר מה אנחנו עושים.
ענת ברקו (הליכוד)
אתה כמובן קושר את היציאה לקצונה גם למיצוי הטוב יותר גם בתומכי לחימה ובלחימה בה יש ירידה מסוימת, רואים שגם בקצונה בלחימה האחוז הוא לא כל כך גבוה.
ערן שני
בסוף אלה כלים שלובים.
ענת ברקו (הליכוד)
כן. אני מניחה שאלה תהליכי המיון. גם לפני השינויים שעשיתם עד כה, היו תהליכי מיון קצת שונים. מה השתנה מאז? עד כמה שאני מכירה את תהליכי המיון, אנחנו מדברים על תהליכי מיון שמראש היו אחרים.
ערן שני
נכון.
ענת ברקו (הליכוד)
מה השתנה?
ערן שני
אחרים אך לא מספקים ועוד מעט אני אומר כמה מלים על תהליכי המיון.

לגבי הנשר. כמו שאמר היושב ראש, אנחנו רואים ירידה משמעותית מאוד בהיקף הנשר בקרב הגברים וגם בהיקף הנשר בקרב הנשים. למעשה רק לפני שנתיים היקף הנשר בקרב יוצאי אתיופיה בצה"ל עמד על קרוב ל-25 אחוזים נשר, אחד מתוך ארבעה חיילים לא סיים שירות באופן תקין, והשנה סיימנו את הנשר ב-15.8 אחוזים שזה בסך הכול אחוז אחד יותר מכלל האוכלוסייה. זה מאוד דומה וזה מאוד קרוב. בנשים, בשנה שעברה היקף הנשר בקרב הנשים ירד בהשוואה לנשר בכלל צה"ל והשנה הוא מאוד מאוד דומה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
איך אתה מסביר את הירידה? כמעט עשרה אחוזים.
ערן שני
נכון.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה מאוד חשוב. זה כבר לא חוק המספרים הקטנים.
ערן שני
נכון. זה לא חוק המספרים הקטנים. אני אומר עוד מעט מה הפעולות שאנחנו עושים ואני אסביר את זה. בגדול אני יכול להגיד שהצבא עוסק בזה. מפקדי הצבא עוסקים בזה ושמנו את זה במיקוד.
ענת ברקו (הליכוד)
אם תוכל לפרט גם מה הסיוע שאתם נותנים לחיילים כדי להקל עליהם לסיים את השירות.
ערן שני
כן.
שמואל לטקו
לפני שנתיים היה דיון בוועדה בדיוק בנושאים האלה והמשימה המרכזית שהצבא הציג שהוא לוקח לעצמו לתקופה הקרובה, זה בדיוק העניין הזה של צמצום הנשר. אני חושב שעכשיו רואים את התוצאות.
ערן שני
כן.
היו"ר אמיר אוחנה
עמדתם במשימה.
ערן שני
לגבי היקף הכליאה. אמנם הגרף נראה במגמת ירידה מתונה, אבל אם מסתכלים על המספרים, מ-2012 ועד היום, אפשר לראות היקף ירידה מסוימת ואפילו משמעותית בעיני בקרב יוצאי אתיופיה שנכנסים לכלא. צריך להגיד שזאת מגמה שאנחנו מתכוונים לאכוף אותה ולוודא אותה כדי לראות כמה שפחות אנשים בכלא. אגב, לא רק יוצאי אתיופיה אלא בכלל תופעת הכליאה בצה"ל זאת תופעה שעכשיו אנחנו עוסקים בה במשנה תוקף.
ענת ברקו (הליכוד)
אני אפנה אותך למאמר שכתבתי לפני יותר מעשרים שנים על תופעת הכליאה בצה"ל עם היד הקלה על ההדק להכניס חיילים לכלא. זה מאוד רלוונטי גם להיום. הייתי רוצה שתענה לי בבקשה האם כאשר אתה מדבר על כליאה, האם מדובר על בתי דין צבאיים או בדין משמעתי? ההבחנה הזאת היא מאוד חשובה כאשר הולכים לכלא.
ערן שני
אנחנו מדברים גם וגם. בסוף אלה אנשים שיושבים בכלא.
ענת ברקו (הליכוד)
לא. דין משמעתי זה דין משמעתי. בתי דין הם בדרך כלל גם עם אישום פלילי ויש לזה השלכות לגבי החיים שלהם לאחר מכן. לכן כאשר מציגים נתונים בנושא כליאה, חייבת להיות ההבחנה הזאת. אין דומה לחייל שסירב פקודה והגיע לשלושה ימי מחבוש למישהו שנשפט בבית דין ויש לו רישום פלילי לחיים שלו. זה לא דומה.
נפתלי אברהם
אני פעיל חברתי ומכיר את הצבא יותר מדי. עשרים שנים הייתי בצבא. האם כאשר מסתכלים על נשר, השקף קודם, גם מתייחסים לנפקדות של נניח 21 ימים? האם גם הדברים האלה כאשר חייל נפקד במשך 21 ימים וכל פעם עושה זאת שוב ושוב, הוא נספר כאחד שנשר או שמדובר בחיילים שיצאו לגמרי מהשירות?
ערן שני
אני אענה על שתי השאלות. אני מקבל את ההערה. צריך להגיד שרוב הנתונים שמופיעים כאן , זה בית דין משמעתי. רוב הכלואים בצה"ל הם כלואים בדין משמעתי. היקף הכלואים שיושבים בכלא בגלל החלטת בית דין, הוא נמוך באופן משמעותי ביחס לאנשים שיושבים בכלא בגלל דין משמעתי. כמה מתוך כמה? אפשר להציג בנפרד.

לגבי השאלה שלך. נפקדות היא לא נשר. נשר משרות, זה חייל שהשתחרר מצה"ל. אם מישהו היה נפקד וחזר ליחידתו והמשיך בשירות תקין והשתחרר כדרך הטבע, הוא לא נשר. נשר זה חייל שבסוף לא המשיך שירות צבאי, נשר מהשירות ולא חזר יותר. זה נשר. אגב, הוא יכול להיות נפקד, עריק, לא לחזור יותר ובסוף להשתחרר מהצבא באופן פורמלי מסיבות שונות והוא יכול להשתחרר מסיבות אחרות. נשר זה רק חייל שלא חזר לשירות ושוחרר מהצבא.

עד כאן הנתונים באופן כללי. לגבי צעדים ופעולות שהצבא עושה. קודם כל, אנחנו חלק מהתכנית הממשלתית ואנחנו מיישמים את התכנית בתוך הצבא.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אם אני מכיר את המערכת הממשלתית, אתם היחידים שעושים את זה.
ערן שני
אני מייצג את הצבא.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני יודע.
אברהם נגוסה (הליכוד)
יש עוד משרדים שעושים. לא כולם, אבל יש עוד משרדים.
ערן שני
אני יכול להגיד שהמפקדים מובילים את העניין. יש כמה וכמה אבני יסוד בתכנית - חיזוק התא המשפחתי, הר-גוניות שאני אדבר עליה בעיקר בהקשרים של תהליכי מיון, דרך לשילוב מיטבי, מצוינות וחוזקות וסגירת פערים.

יעדים ארבע שנתיים שמבוקרים מדי שנה. האחד, העמקת ההכנה לצה"ל. אנחנו מדברים על שמונים אחוזים השתתפות בתהליכי הכנה לצה"ל. יכול להיות שמשרד הביטחון ירצה להרחיב בעניין הזה או משרד החינוך אבל באופן עקרוני אנחנו שותפים מלאים לעניין של ההכנה לצה"ל. נתוני איכות כאשר אנחנו מסתכלים על נתוני האיכות ושמנו יעד של חמישה אחוזים עלייה בקב"אות של 51 ומעלה. אני פותח סוגריים ואני אומר שוב. זה הוצג כאן בדיון אחר בוועדת החוץ והביטחון שלא קשור ליוצאי אתיופיה, כל תהליכי המיון בצה"ל.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה מעלה את הקב"א?
ערן שני
בוודאי. אם אני אכין בן אדם לצו ראשון טוב יותר והוא יבוא יותר מוכן לדפ"ר והדפ"ר הוא שישים אחוזים מהקב"א, גם הקב"א שלו תעלה. אם אני אעשה פעולות שאני אעשה מבחן שהוא יותר מותאם, יותר עדכני ויותר נכון ויותר מדויק, יכול מאוד להיות שנשפר את נתוני ההיערכות. בלי שום קשר, בתוך הסוגריים אני אומר שכל תהליכי המיון של צה"ל נמצאים בבחינה ולא קשור בכלל ליוצאי אתיופיה. דיברתי על זה בישיבה אחרת שהייתה כאן בוועדת החוץ והביטחון ואנחנו צפויים לראות שינויים יחסים משמעותיים בשיטת המיון של צה"ל.

לגבי שיפור המיצוי.
חנה אלעזר לגסה
על פי מה נקבעים האחוזים? על פי מה קבעתם חמישה אחוזים עלייה?
ערן שני
אנחנו ראינו כמה מה היקף האנשים שנמצאים בקב"אות השונות, בפילוחים השונים, כמה נמצאים בקב"אות הנמוכות, כמה בבינוניות, כמה בגבוהות ושמנו יעד של חמישה אחוזים שהוא יעד שכאשר אנחנו מסתכלים לאורך השנים ואנחנו מסתכלים על ההתנהגות של הנתונים, סברנו שחמישה אחוזים עלייה הוא יעד שהוא מאתגר אך אפשרי.
נפתלי אברהם
הנתון הזה אומר חמישה אחוזים פחות?
ערן שני
מה זה חמישה אחוזים פחות?
נפתלי אברהם
אם אנחנו רוצים להתקדם ולעלות ממשהו מסוים שקיים עכשיו, מה קיים עכשיו?
ערן שני
אני אראה לך עוד מעט.

שיפור המיצוי. אנחנו מדברים על עשרה אחוזים גידול בכל המקצועות של האיתור המוקדם. רק מי שקצת פחות בקיא, אני אומר שיש מקצועות בצה"ל שמשתבצים אליהם דרך תהליכי מיון ואיתור מוקדמים ויש מקצועות בצה"ל, שהם רוב המקצועות, שמשתבצים אליהם בקביעה. אני אתן דוגמה. אגב, מי שמשובץ בקביעה, זה לא אומר שהמקצוע לא חשוב לו. לוחם בגולני הוא שיבוץ בקביעה אבל מקצועות שהם באיתור, זה יכול להיות למשל מסלול לעתודה, זה יכול להיות למקצועות באמ"ן, זה יכול להיות למקצועות ספציפיים בתוך חיל האוויר שדורשים איתור מוקדם. אנחנו שמנו יעד לעלייה של עשרה אחוזים במקצועות שמגיעים אליהם באיתור מוקדם. שמנו יעד של 15 אחוזים בהיקף הלומדים בעתודה אקדמית, לרדת ב-15 אחוזים בהיקף האנשים שמשובצים לתפקידי מינהלה - מינהלה אלה אנשים שלא עושים שום קורס בצה"ל - ועלייה של 25 אחוזים ביציאה לקצונה.

צמצום ליקויי השירות. נתון משמעותי של תופעת הכליאה והעריקות. בהמשך להערה שלך, שמנו כאן הבחנה בין עריקות וכליאה לבין נשר וירידה משמעותית של הנשר שכבר ירדנו באופן משמעותי.
נחמן שי (המחנה הציוני)
האם יש גישה שונה לחייל שנכלא בגין עריקות או משהו, לתת לו יד רכה יותר ולשחרר אותו מהצבא, או שאותה מדיניות חלה על כולם, לעשות מאמץ – כך אני מאמין – להשאיר אותם בכל זאת בשירות, להחזיר אותם, לשפר את דרכיהם וכן הלאה? או שאומרים על חייל ממוצא אתיופי, בסדר, ואולי הוא אפילו רוצה אבל לך הביתה, אנחנו כבר לא צריכים אותך? איזה מאמץ נעשה? זה ממש ברמה היחידתית.
ערן שני
נכון. קודם כל כן נעשה מאמץ ספציפי גם לגבי האוכלוסייה הזאת. נעשה מאמץ לצמצם את היקף הכליאה. אנחנו לא רוצים לראות יותר ויותר אנשים הולכים לכלא. המאמץ צריך להיעשות בראשית הדברים. כשהוא כבר בכלא מאחורי הסורגים, זה כבר סוג של אקמול. אם אנחנו נוודא שהוא לא ייכנס לכלא כשלא צריך להכניס אותו לכלא ואין שום סיבה מיוחדת שהוא ייכנס לכלא. אני חושב ששם יהיה השינוי המשמעותי. בכלל אני אגיד שהצבא עושה מאמצים לשלב את האנשים שנכנסים לכלא, בין אם יוצאי אתיופיה ובין אם לא, הגם שהם ישבו בכלא, להחזיר אותם בחזרה לשירות משמעותי. יש מערך בצה"ל שנקרא גחלת – גיוס חזרה לשירות תקין – והמערך הזה עוסק בעיקר בשילוב חיילים בתוך הצבא ולשקם את השירות הצבאי שלהם גם אחרי שהם ישבו בכלא.
חנה אלעזר לגסה
על איזה סעיף הוא משוחרר ונכנס לנשר?
ערן שני
כמו כל חייל אחר. יש המון סיבות לשחרור, לנשר, כמו כל חייל אחר. חייל שנושר מהצבא יכול להשתחרר על אי התאמה, יכול להשתחרר על סיבות פרט, למשל יש לו בעיות קשות בבית שלא מאפשרות לו להמשיך בשירות הצבאי, יכול להשתחרר על התנהגות רעה וחמורה או יכול להשתחרר על רפואי. יש הרבה סיבות לנשר.
חנה אלעזר לגסה
אנחנו יודעים שיוצאי אתיופיה משתחררים על סעיף של התנהגות מה שמקשה עליהם אחר כך בשילוב במקומות עבודה ובכלל בחיים שלהם וזה ללא הבחנה כזו או אחרת. האם אתם מודעים לזה?
ערן שני
בוודאי שאנחנו מודעים. אני אומר לך שאנחנו עושים את זה עם הרבה מאוד הבחנה ולא רק ללא הבחנה. אנחנו ממעטים לעשות שימוש בכלי שנקרא התנהגות רעה וחמורה אלא אם כן אין ברירה. צריך להבין שחייל שעשה עריקות אחת בחייו ובסוף משתחרר מצה"ל כי היו לו בעיות פרט קשות בבית, הסיכוי שהוא ישתחרר על התנהגות רעה וחמורה הוא מאוד נמוך. בדרך כלל אנשים שמשתחררים על התנהגות רעה וחמורה, כשמם כן הם, הם התנהגו באופן רע וחמור. זאת אומרת, הם עסקו בפלילים, הם ערקו כמה וכמה פעמים, הם עשו עבירות קשות וחמורות וזה קורה לנו בכל הצבא ולא רק בקרב יוצאי אתיופיה. גם אז אנחנו מאוד מאוד עם היד על ההדק של התנהגות רעה וחמורה כי אנחנו מבינים את ההשלכה בשחרור חייל על התנהגות רעה וחמורה. אנחנו נותנים לו צ'אנס. חייל שלא רוצה להשתחרר בסופו של דבר, חייל שרוצה לתקן את דרכיו ורוצה להמשיך בשירות הצבאי, לרוב אנחנו מאפשרים לו גם אם הוא עשה עבירה חמורה כולל עבירות שגוררות עמן רישומים פליליים באזרחות.
ענת ברקו (הליכוד)
עריקות יכולה להוביל לתיק פלילי. בדרך כלל זה יכול להוביל לרישום פלילי. מה אחוז האנשים שבעצם הגיעו לרישום פלילי בגלל עבירת עריקות? או שיש גישה יותר מקלה בגלל רקע משפחתי שמאפשר לשפוט אותם ולא לשים עליהם את הסטיגמה הזאת שמחבלת בעתיד שלהם עם רישום פלילי, שזה הדבר שהכי מטריד אותי לגבי החיילים האלה שמשתחררים מהצבא ולא רק זה אלא שנקודת הזינוק שלהם, בגלל הרישום הפלילי, היא נמוכה יותר ממה שהיא הייתה לפני הצבא, אם הם משוחררים כך. אנחנו רואים הליך מבורך שאתם עושים שפחות ופחות משוחררים מצה"ל וצריך לומר מילה טובה לצבא על זה, אבל ההבחנה הזאת גם צריכה להיות.
היו"ר אמיר אוחנה
ערן, תשיב לשאלה הזאת אבל אני נאלץ לבקש, יש לנו רשימה ארוכה של דוברים ואני רוצה שנשמע את כולם. בואו נאפשר לערן לאחר התשובה הזאת להשלים את המצגת ונוכל להתקדם.
ערן שני
אני אענה בקצרה. כל מקרה לגופו. מדיניות של הפרקליטות היא לא ללכת לחומרה כשאין צורך ללכת לחומרה. גם אם מישהו עשה עריקות תקופה ממושכת, הפרקליטות מסתכלת על הנסיבות בגינן בוצעה העריקות. מסתכלים מה גרם לחייל, מה הביא אותו לבצע את העריקות, האם יש בעיות בבית, אין בעיות בבית ובסוף הפרקליטות מקבלת החלטות שהרבה מאוד פעמים מביאות את הבן אדם על אף עריקות ממושכת שהוא עשה להישפט בבית דין משמעתי ולא בבית הדין. גם כשזה בבית הדין, הפרקליטות שוקלת בכובד ראש באשר לרישום הפלילי כי מבינים היטב את ההשלכות. צריך להגיד שכל מקרה לגופו. המדיניות היא מדיניות מקלה. אני אומר לך שהמדיניות היא מדיניות מקלה. יש שיח שוטף ועקבי בינינו לבין הפרקליטות בעניין הזה.

הכנה לשחרור. אנחנו רוצים להרחיב באופן משמעותי את ההכשרות המקצועיות והלימודים של האנשים לקראת החיים האזרחים, לאפשר להם מקצוע לחיים. מי שהלך למערך הלוחם, אנחנו מדברים כאן על הפרויקט שמופעל בצה"ל גם באופן אישי על ידי הרמטכ"ל של מועמדים ללימודים אבל אנחנו מדברים כאן כרגע ספציפית על הכשרות מקצועיות. אנחנו עובדים בצמוד גם עם משרדי הממשלה השונים, גם עם משרד הרווחה, גם עם האגף להכשרות מקצועיות בעניין הזה.

הדבר האחרון הוא נושא של הכשרת המפקדים. זיהינו אחד הפערים הגדולים שהוא חוסר מודעות של המפקדים וחוסר הכרות של המפקדים בצה"ל עם התרבות של יוצאי אתיופיה. הצבא משקיע לא מעט בהכשרת מפקדים בלמידת התרבות והמאפיינים של יוצאי אתיופיה בתוך הצבא.

אמרתי קודם מה הן הפעולות המרכזיות. לגבי תר"ש מיון, אני אומר בקצרה ואשאיר זמן גם לאחרים להתייחס. תר"ש מיון, תכנית רב שנתית לשינוי תהליכי מיון בצה"ל. השינוי המשמעותי ביותר, נראה אותו כבר בספטמבר הקרוב עם עלייתם של בני הנוער לכיתה י"א. אנחנו מתחילים בראיון נשים בלשכות הגיוס לכל הנשים. מי שפחות בקיא או מי שלא כל כך זוכר, אנחנו בלשכות הגיוס מראיינים רק בנים ובנות לא מתראיינות בלשכת גיוס וזה לא חלק. החל מספטמבר הקרוב אנחנו מראיינים נשים בלשכות הגיוס. את כל הנשים. זה ייכנס כחלק ממרכיב הקב"א. זה יאפשר לנו, בהקשרים של יוצאי אתיופיה, להבין דברים שאולי לא הבנו קודם. אם קודם אותה ילדה עמדה מול מחשב ומילאה מבחן שקבע את הדפ"ר שלה שהיווה חלק דרמטי במרכיב הקב"א, אז עכשיו היא גם תעבור ראיון מול מאבחנת בלשכת גיוס שתנסה להבין ממנה מי היא, מה היא ומה רמות המוטיבציה שלה.

הדבר השני שייכנס זה שאלון ביוגרפי רב תרבותי שאמור לתת איזשהו פקטור תרבותי ולהביא עוד מאפיינים נוספים בתוך תהליך המיון שהם מאפיינים רכים שהם חסרים לנו היום.

הדבר השלישי הוא מבחני הדפ"ר. אנחנו הולכים למבחני דפ"ר חדשים אחרים שמותאמים ויותר מודרניים, שאמורים לשקף יותר נכון את נתוני האיכות האמיתיים של האנשים.

הדבר הבא הוא מאמצים לגבי היקף המאותרים. דיברתי על זה קודם. אנחנו מציבים יעדים לסמכויות השונות. זאת אומרת, אם באמ"ן, אם בחיל האוויר, אם בתקשוב יש יעדים שהם באיתור, אנחנו מציבים יעד ספציפי לאמ"ן, לאגף התקשוב, שקובע מהו היקף האנשים שאנחנו מצפים לראות אותם מאותרים מקרב יוצאי אתיופיה, להגמיש את הרף בכניסה לתפקידים הספציפיים וממש לשים כאן איזשהו פקטור חיובי ואיזה שהן הקלות כדי לראות יותר אנשים נכנסים לתוך המקצועות האלה.

שינויים בתהליך האיתור לעתודה. הגמשת הרף בקרב יוצאי אתיופיה. ביטול הכנסים המבדלים. צריך להגיד בגילוי לב רב ובגילוי נאות שזאת קצת חרב פיפיות. הסיפור של ביטול הכנסים המבדלים, מצד אחד ביטלנו את הבידול ומצד שני עוד מעט כשאני אראה לכם את נתוני העתודה, תראו שאנחנו לא מתקדמים בעניין הזה בין ההיתר כי ביטלנו את הכנסים המבדלים ואנחנו בדילמה אם זה נכון או לא נכון. נציג לכם את זה.

דבב שאנחנו עושים לאנשים כדי להגיע לכנסים הארציים. אנחנו פשוט מרימים להם טלפון ומסבירים להם כמה זה חשוב להגיע לכנסים אבל בסוף כאשר הכנס הוא כנס אחוד, לפעמים אנשים מקבלים החלטה לא להגיע. כשזה היה כנס שהיה כנס מבודל, אחוזי ההתייצבות לכנסים היו גבוהים באופן משמעותי.

יש כמובן פעילות של זינוק בעלייה ושל עוד גורמים נוספים מחוץ לצבא.

מה אנחנו עושים במהלך השירות. קודם כל, אנחנו מבטלים את ההתייחסות לאוכלוסייה כאוכלוסייה מיוחדת. מי שיודע, יוצאי אתיופיה עד עכשיו היו מאובחנים כאוכלוסייה מיוחדת והדבר הזה מבוטל. מצד שני, אנחנו מרחיבים את התנאים המקלים לכלל האוכלוסייה. אנחנו יוצרים קורסים של העצמה במהלך השירות. אפשר להרחיב על זה בהמשך, אם תרצו. שינויים בהכרזת העריקות, מה שאומר שניתן יותר זמן, יותר אפשרות למצות את התהליך לפני שאנחנו מכריזים על מישהו עריקות ומביאים אותו לפינה הזאת של העריקות. הכשרת מפקדים כפעולות מנע, נושא עליו דיברתי קודם. שינוי מודל המתאם, הכוונה למתאם לקצונה שזה חלק מתוך כל השינוי שאנחנו עושים בתהליכי המיון של צה"ל. ועדות מטכ"ליות למיצוי לקצונה כאשר צריך להגיד שהצבא, במקרה זה אני, אנחנו, האנשים שלי, שמים יעדים לזרועות ולסמכויות ביציאה לקצונה בקרב יוצאי אתיופיה. אנחנו רוצים להסתכל ולראות המשך מגמת הגידול בקרב היוצאים לקצונה ואם אנחנו נעשה בקרה ואכיפה מטכ"לית על העניין הזה, אנחנו חושבים שגם נראה תוצאות משמעותיות, למרות שצריך להגיד שבזרועות ובסמכויות מבינים בהחלט את החשיבות.

אנחנו ביטלנו את קורס אמיר. במרץ האחרון היה קורס אמיר האחרון.
היו"ר אמיר אוחנה
דווקא את קורס אמיר ביטלתם?
ערן שני
ביטלנו את קורס אמיר. אבל מצד שני פתחנו קורס שנקרא קורס חוסן. זה קורס שהוא בפיילוט. זה קורס שהוא בנוי לאוכלוסייה שאנחנו על פי כלי שאנחנו פיתחנו אותו שבנוי על בינה מלאכותית, הסתכלנו עשרה שנתונים אחורה, עשר שנים, וניסינו לזהות אנשים שיש להם פוטנציאל לליקוי שירות כזה או אחר ללא קשר למוצאם, עדתם, צבע עורם וכולי. מי שהבנו שיש לו סיכוי גבוה לבצע ליקוי שירות, יבצע את הקורס הזה במחווה אלון וישובץ באופן קצת מיוחד. התפקיד של הקורס הזה הוא להכין את האנשים יותר טוב לשירות הצבאי. זה לא קורס איתן, זה לא קורס מכ"ם, אלא זה קורס אחר לגמרי שאמור לתת כלים לאנשים להתמודד עם השירות הצבאי ולתת לנו את האפשרות לשבץ אותם יותר נכון.

אלה השותפים שלנו לפעילויות השונות בתוך הצבא, מחוץ לצבא ובקהילה. מפאת קוצר הזמן לא ניגע בכולם.

השורה התחתונה, שני שקפים אחרונים. עמידה ביעדים. צריך להגיד שאנחנו בתחילת הדרך. בחלק מהדברים אנחנו רואים שינוי משמעותי ובחלק מהדברים אנחנו לא רואים שינוי עדיין אלא צריך לעשות פעולות כדי שהם יקרו. למשל, שיפור בנתוני האיכות. שמנו יעד של חמישה אחוזים. אנחנו לא רואים כרגע שינוי דרמטי. אנחנו רואים שינוי של בסך הכול 0.6 אחוז. אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה ולומר שאנחנו רואים מגמה שהיא מגמה חיובית, אבל זה לא בהיקפים שרצינו לראות. בעיני, כאשר אנחנו שלים את העבודה על תהליך המיון של צה"ל ואנחנו נמיין את האנשים אחרת, בסקאלה אחרת לגמרי, אנחנו נראה שינוי מאוד משמעותי.

צמצום ליקויי שירות, נפקדות ועריקות. שמנו יעד מאתגר של 15 אחוזים פחות. אנחנו רחוקים מאוד מעמידה בו.

נשר. כפי שראיתם, העמידה כמעט מלאה בהיקף הנושרים מצה"ל.

כליאה נמצאת בירידה. הראיתי לכם את הנתון הזה.

באשר למיצוי של האנשים בשירות, עלינו בשבעה אחוזים בהיקף האנשים שמגיעים לתפקידים באיתור מוקדם.

עתודה. לא רק שלא עמדנו ביעד של תוספת של 15 אחוזים למסלול העתודה אלא שאנחנו רואים אפילו ירידה קטנה בהיקף הנרשמים למסלול העתודה. צריך להגיד שוב ביטלנו את הכנסים המבדלים שהיו מיועדים ליוצאי אתיופיה, שעודדו את האנשים להגיע למסלול העתודה. היום כולם מגיעים לכנסים אחודים ולמרות שאנחנו מרימים טלפון ולמרות שאנחנו מסבירים לאנשים עד כמה חשוב להגיע לכנס הזה, אנחנו רואים פחות אנשים בוחרים להגיע לכנסים הללו. צריך לחשוב על כך.
ענת ברקו (הליכוד)
אולי לא כדאי לבטל.
ערן שני
יכול להיות.
אברהם נגוסה (הליכוד)
את הנקודה הזאת אני רוצה שתבהיר.
היו"ר אמיר אוחנה
אתה ראשון הדוברים מיד לאחר רח"ט תומכ"א. לאחר כל סבב הדוברים, רח"ט תומכ"א יוכל להשיב בצורה מסודרת.
ערן שני
העמקת ההכנה לצה"ל. אנחנו מדברים על הגדלת היקף המשתתפים ב-3,000 אנשים. אם חבריי ממשרד הביטחון ירצו להרחיב על הדבר הזה, אני חושב שאולי זה הזמן.
היו"ר אמיר אוחנה
אני רק אומר שנמצאים כאן אלוף משנה במילואים אהרון לוי והגברת דליה ינקו ממשרד הביטחון שפועלים הרבה למען שילוב האוכלוסיות בצה"ל ועושים זאת בצורה מוצלחת.
דליה ינקו
תודה. אני אומר מילה בסוגיית ההכנה צה"ל, במקום האזרחי שלו. אני אומר שהדרך החדשה על שולחן מערכת הביטחון, בעצם נכנסים פנימה שלושה שלבים: ההכנה לשירות, מהלך השירות שרח"ט תומכ"א מציג כאן בפירוט את ההישגים של התהליך הזה, ותהליכי הכנה לשחרור. נמצא כאן גם נציג האגף לחיילים משוחררים והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון.

השולחן הזה בנה ועדה שבודקת את היישום של תכנית דרך חדשה וממש נפגשת מדי מספר חודשים ועוקבת אחרי כל תהליכי ההכנה.

אני אומר מילה אחת בסוגיית ההכנה. שמנו לנו שלושה הדגשים מרכזיים בתכנית. האחת היא בני הנוער. בתכנית זינוק בעלייה שיש בה לא מעט שותפים, בעצם תכנית זינוק בעלייה היא עם הרשות. עד היום עבדו עשר רשויות ותכנית 2017 היא להתרחב ל-22 רשויות כאלה כאשר בכל רשות יש רכז תכנית זינוק בעלייה והוא מקבל את רשימת המלש"בים, מועמדים לשירות ביטחון ברשות, ובעצם עושה ליווי פרטני של המועמדים לשירות ביטחון והמשפחה שלהם לקראת השירות בצה"ל.

אני אומר שבתכנית הזאת שותפים משרד החינוך, אלומה שמפעיל הג'וינט, צה"ל כמובן ומשרד הביטחון. ביחד בוחנים ועוקבים אחרי ההישגים. מדובר כאן באלפי מלש"בים שאנחנו מעריכים שהליווי הפרטני, ככל שהוא יהיה מפורט וטוב יותר טרם הגיוס, יביא אותם מוכנים יותר לשירות הצבאי וייקח מכולנו פחות התעסקות במהלך השירות. אלה תהליכי הכנה שמאוד מאוד מפורטים.

הפלח השני בתכנית ההכנה הם ההורים. מצאנו את ההורים כפרטנרים מאוד משמעותיים בתהליכי הכנה, גם העברת מידע, גם מוכנות שלהם. אנחנו מקיימים ערבי הורים ברחבי הארץ בהם פוגשים קצינים פורשי צה"ל יוצאי אתיופיה שבעצם מהווים מודל לחיקוי עבור בני הנוער ועבור המשפחות שלהם. האנשים האלה בעצם עוברים מרשות לרשות ערב ערב ומקיימים ערבי הורים ברחבי הארץ. אני אומר שיש לנו השתתפות מאוד מרשימה ומאוד מרגשת. אנחנו הוספנו למרכיב הזה של ערבי הורים גם ביקור של הורים יום שלם בתוך צה"ל, בבסיס גדנ"ע. אנחנו מקיימים את הקרוב ביום שני הבא ואליו נרשמו כבר מאתיים הורים שמגיעים וחווים יום שלם בתוך בסיס, מקבלים את המידע ואת החוויה הכי קרובה של מה זה להיות חייל בצבא כדי להביא אותם יותר מוכנים לעטוף את הילדים שלהם בשירות הצבאי.

אני אומר שבגדול אנחנו עוסקים גם במלש"בים וגם במשפחות שלהם. אנחנו בוחנים את עצמנו כל הזמן ושנצליח.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה לגברת ינקו.
דורית בר-חי
ברשותכם, אני רוצה להוסיף מה עושה משרד החינוך.
היו"ר אמיר אוחנה
תדברי בהמשך. יש לנו נציגים נוספים מצה"ל שאני רוצה לשמוע. יש לנו נציגי ממשלה.

את רוצה להוסיף משהו?
דליה ינקו
כן. חבר הכנסת יוגב הזכיר לי. הדבר הנוסף שגם הוא פרי שיתוף פעולה והוא מאוד משמעותי הוא הגדלת מספר המשתתפים במכינות קדם צבאיות ויציאה לשנת שירות. אנחנו רואים במדדים שאנחנו בודקים עכשיו עלייה משמעותית בתחום הזה.
קריאה
יש לך נתונים?
דליה ינקו
יש לי במספרים מוחלטים ובאחוזים. אני אציג לכם מיד. אני אומרת שבמובן הזה הערוץ הזה הוא ערוץ מאוד מאוד משמעותי בתהליכי ההכנה.
היו"ר אמיר אוחנה
מצוין. אם כן, יש לנו נציגים מצה"ל, יש לנו נציגים ממשרדי הממשלה, יש לנו חברי כנסת ויש לנו אגודת יהודי אתיופיה. ידבר כנסת ואחד הדוברים האחרים. נתחיל מיושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת אברהם נגוסה. אני רק מבקש, כדי שנוכל לשמוע את כולם, אנא מכם, התחשבו בזולתכם ותתכנסו למסגרת זמנים של שתיים וחצי דקות. תודה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני מאוד מברך על היום הזה שמציינים את יוצאי אתיופיה. בו זמנית מתקיימות ועדות שונות בנושאים שונים הקשורים ליוצאי אתיופיה. אם אני עוזב קודם לסיום הדיון, אני מתנצל על כך.

אני מאוד מברך את אדוני היושב ראש על שאתה מקיים את הדיון הזה וגם את צה"ל . ראינו את הנתונים והם מאוד מעודדים.

אני אתמקד בנושא אחד והוא החלטת הממשלה, יותר נכון החלטת ועדת השרים בראשות ראש הממשלה. לפני כשנה היא קיבלה החלטה לשלב את יוצאי אתיופיה בכל המובנים - אבל אני מתמקד בצה"ל – ולבטל את כל התכניות המבדלות. לא כל כך ברור לי התיאום של שיתוף הפעולה עם המשרדים הרלוונטיים. בהחלטה כתוב מי צריך להיות שותף. אני שואל האם מיישמים את ההחלטה כלשונה והאם נשארו תכניות שלא סגרתם אותן כדוגמת תכנית אמיר. הדבר השני שאני שואל הוא מה האתגר שראיתם במהלך העשייה של סגירת תכניות ושילובם של יוצאי אתיופיה בתוך התכניות הרגילות. האם מצאתם שינויים מאז שילבתם והלכתם לכיוון של תכניות משלבות.

מה קורה לגבי המדיניות של הסללה? אני רוצה לשמוע האם בוטלה מדיניות ההסללה כוללת לילידי הארץ. אלה דברים שאני מבקש מכם לשתף אותנו בהם.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה. בדיוק שתיים וחצי דקות. כל הכבוד.

סגן אלוף אבי יצחק, בבקשה.
אבי יצחק
ראשית, אני רוצה להודות לך על שהזמנת אותי לפורום המכובד הזה. זה לא מובן מאליו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לגמרי מובן מאליו.
אבי יצחק
לא מובן מאליו בכובע שלי, אבל זה לא לדיון כאן.

מספר דברים שברצוני להתייחס אליהם. אני בא בכובע האזרחי שלי מבית חולים. אני רופא. בדרך כלל ברפואה צריך לאבחן מצב, לאבחן מחלה ואז לתת טיפול. כך לימדו אותי לנתח דברים, באופן בסיסי לנסות לראות איפה הבעיות לפני שרצים לפתרון.

אני רוצה לומר שבריאות היא לא רק מערכת בריאות, זאת לא רק הרפואה אלא זה חינוך, זאת תזונה, זאת רווחה, זה דיור, אלה הרבה מאוד דברים. אותם הקשרים בעיני הולכים גם בהיבט יוצאי אתיופיה ושילובם בצבא ובמערכת האזרחית. אנחנו כאן מתכנסים כנושא דיון לראות מה צריך לעשות כדי לשלב את יוצאי אתיופיה יותר טוב בצה"ל. אני חושב שהשאלה צריכה להיות מה צריך לעשות מגיל אפס כדי שהאזרחים האתיופים ישתלבו יותר טוב במערכת ואני חושב שזה נוגע בהרבה מאוד תחומים. תרשו לי לומר שהנושא הכי מרכזי בעיני זה חינוך. חינוך מהבית, חינוך בבית ספר, הקפדה, עידוד עתודה, שיח עם מלש"בים ולדעתי עיקר הכסף נמצא שם. כמובן שאני כמפקד בכיר בצה"ל יכול להגיד שהצבא עושה מעל ומעבר, כל מה שהוא יכול – כך הוא בנוי ומי ששירת בצבא, יודע זאת כאשר על כל תקלה עושים תחקיר, לומדים את הלקחים, מפיצים למפקדים, כל מפקד נדרש ליישם את הלקחים, אחר כך בודקים אותו בפיקוח ובקרות. אני חושב שהצבא עושה מעל ומעבר כדי לשלב את יוצאי אתיופיה בתוכו, לומד מחדש כל פעם מטעויות ומתקן אותן. בעניין הזה אני חושב ששירות מוצלח, בסוף כולנו מבינים שזה לא וין-וין אלא זה וין-וין-וין למשרת, לצה"ל ולמדינה ולחברה.

בעניין הזה אני מאוד רוצה לברך את רח"ט תומכ"א שהציג מאוד יפה את סוגיית תר"ש המיון כי אני חושב שאם לא נדגיש את החינוך, כי יש לנו אי אילו פערים, נדגיש את המיון. חשוב לציין כאן שזה לא לייצר מצב של הפחתת רמתו של צה"ל כי לכאורה אפשר להגיד שהמיונים האלה, יש סיבה למה הם נועדו כך שאתה עכשיו מקבל את כולם ולא יהיו לוחמים רציניים ולא יהיו תומכי לחימה. לא כך הדבר כי כולנו מבינים את מדע המיון, וכולנו מבינים שמאחורי זה מסתתרים הרבה מאוד דברים שהם ייעודיים לחברה וייעודיים לעוד הרבה נושאים.

שתי אמירות אחרונות שאני רוצה לומר. כשבאו ואמרו לי שמבטלים את קורס אמיר, מאוד לא אהבתי את זה. אבל עכשיו אני שומע שזה לא שמבטלים אותו אלא יש חלופה לזה. כשאתה מבטל משהו, זה לא שיצרת איזה שהם פיגומים שמחזקים. זה כאילו מתכחש לכך שיש פער. יש פער וחייבים לדעת לצמצם אותו בתכנית סדורה רב שנתית.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא שאין פתרון אינסטנט. חינוך, כמו בריאות, כמו כל דבר, זה לא שאנחנו נראה את התוצאות מחר. הגרפים האלה לא יתהפכו בעוד שבוע ובעוד שנה.
קריאה
אבל הם משתפרים.
אבי יצחק
הם משתפרים אבל ייקח להם זמן. צריכים להיות סבלנים ולהבין שזאת מגמה נכונה וחייבת להתבצע. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה לך. חבר הכנסת נחמן שי.
נחמן שי (המחנה הציוני)
תודה רבה. יחד עם ידידי אברהם נגוסה ואחרים, במשך שנים ארוכות אני עוקב אחרי הנושא של העלייה מאתיופיה והקליטה בארץ. שילבנו כמה פעמים ידיים כדי לעזור, גם בין היתר באיסוף כספים שהוא לא עניין שולי כי כסף לפעמים יודע לעשות את העבודה וכדי להקל בתהליך עליו אתה מדבר, התהליך הכולל, ההוליסטי, לא רק ההיבט הצבאי. אבל כאן אנחנו מתכנסים כדי לדבר על הנושא הזה.

הרושם שלי – ואני מודה שזה רושם – קצת מעוגן במה שראיתי ואני חושב שהצבא מקיים כאן תפקיד חברתי ממדרגה ראשונה למרות שהרמטכ"ל, בניגוד להוראות הרמטכ"ל ופקודותיו, אמר שהוא לא רוצה שהצבא ימלא תפקידים חברתיים, פחות או יותר, ואמר שלצה"ל יש תפקידים מבצעיים – אני לא אומר את זה לגנותו של הרמטכ"ל – והוא כיוון איכשהו את הפעילות שלו לשם והשמיט מטלות, בעניין הזה אין לי שום ספק שאתם עושים תפקיד חברתי. במירכאות יכולתם אולי לוותר על אוכלוסייה שהיא באופן טבעי קשה יותר. טוב שאתם מתעקשים ועובדה שהגרפים משתפרים. כמו שאתה אומר, הזמן עושה את שלו. למרות שעברתם על הנחיות הרמטכ"ל – אני אומר את זה במירכאות – זה דבר שמדינת ישראל צריכה להודות לכם. כי בסופו של דבר הבחורים והבחורים האלה שמשתחררים מהצבא, אפילו אלה שנשרו, גם עליהם אני לא מוותר לחלוטין, הם משתלבים אחר כך בחברה הישראלית במקום שונה לחלוטין. כשהם יתראיינו למקומות עבודה, כשהם ילכו לאוניברסיטה, כשהם ילכו לכל מקום שהם ילכו ויש להם את הפרק הצבאי בחייהם, במיוחד בחברה הישראלית, זאת המתנה הכי טובה שאפשר לתת להם. הם עוד לא יודעים את זה ואולי מוותרים בקלות יתרה, אבל בסוף עדיין בשנת 2017 זאת המלצה הכי טובה שיכולה להיות.

לכן מבחינה זאת – אנחנו לא תמיד משבחים את צה"ל ולפעמים נופלות תקלות ויש פגמים – במקרה הזה לדעתי, יש לזה חשיבות עליונה.

אני מבין שיש ויכוח בצה"ל האם צריך "לבודד" את האוכלוסייה ולתת לה דברים משלה או להטמיע אותה לתוך האוכלוסייה הכללית, וזה ויכוח ישן נושן. הוא כבר עשרות שנים בסביבה שלנו. אני חושב שצריכה להימצא דרך ביניים כי עדיין יוצאי אתיופיה צריכים לדעתי לקבל עזרה. אני לא יודע אם עדיפות, אבל עזרה. לתת להם כלים. כך אני חושב. זה מוכיח את עצמו. מקבלים כלים, מקבלים עוד שעות בלימוד, אתה אומר ששיפרתם קב"אות, אז איך זה קורה? זאת אומרת שאם נותנים ומתמקדים, יש תוצאות. זאת ההשקעה הכי טובה שיכולה להיות.

אני יודע שלא רוצים להיות בקבוצה נפרדת כי זה נותן הרגשה שמבודדים, אז כן לשלב אבל לתת אמצעים, ככל שישנם בידי צה"ל – שוב, מדברים רק על צה"ל ולא על כלל החברה הישראלית שגם לדעתי לא עושה מספיק – וזה אחר כך יחזיר את עצמו בגדול, אולי לא לתוך צה"ל אבל לחברה בכלל. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה
סגן משנה דמאס פיקדה, מזל טוב על הדרגות. נשמח לשמוע גם את דבריך.
דמאס פיקדה
תודה לכולם. אני בן 23, גר בחולון, משרת באכ"א כקצין מיון במדור שחרורים. אני אומר כמה דברים. אם אנחנו מדברים על צה"ל, אני חושב שמבחינת החברה ובכלל, הצבא הוא הדבר הטוב שיש מבחינת יוצאי אתיופיה או בכלל באוכלוסייה. אין אפליה או גזענות. יש דברים שצריך לשפר וכמובן להתמיד בהם, ואז יהיה שינוי בהמשך.

אני יכול לומר שהדבר הכי שוויוני שיכול להיות בחברה הישראלית זה הצבא. כולם לובשים אותם מדים, כולם עושים את אותה משימה למען שמירה על ביטחון מדינת ישראל ועם ישראל. רק לשפר את הדברים, אז נראה את התוצאות כי הזמן עושה את שלו. כמובן עם הזמן, עם הכלים ועם הכוונה נכונה, גם החיילים וגם הקצינים או המפקדים שיהיו בהמשך יצאו עם כלים להמשך החיים. אני חושב שמבחינת העדה יש חוסר מודעות לצבא. אם נותנים למישהו ריתוק, הוא אומר שהוא מקבל עוד ריתוק ועוד ריתוק ועוד כלא, אז הוא יצא מהצבא אבל זה צריך להיות הפתרון האחרון, אבל לא עם יד קשה כמו שאמר הרח"ט. גם עם עונש אפשר לתת את הדרכים כדי שנצא יותר טובים גם בצבא וגם בחברה.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה רבה. חבר הכנסת מוטי יוגב.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
תודה לך אדוני היושב ראש. זו ישיבת מעקב ואני שמח שיש רציפות. תודה לך תת-אלוף ערן ולכל מי שעוסק במלאכה בגף הביטחוני החברתי, משרד החינוך ואחרים בצבא. זו משימה מאוד חשובה והיא כנראה תאריך יותר מדור ויותר משני דורות ואסור לזלזל בה.

אני כן רוצה לשבח וגם לשאול. אני רוצה לשבח על שינוי נתוני האיכות כי לא תמיד ידענו לקרוא נכון והבנו שיש יותר פוטנציאל גם אם הוא מוריד עיניים. אני רוצה לשאול, כאתגר לחברתי דליה ולאגף הביטחוני חברתי. אני סברתי שכלל העולים החדשים, לא רק עולי אתיופיה, היה צריך לתת להם את הוואוצ'ר של מכינה לפחות חצי שנתית כדי לגשר ולתת להם יותר אוריינטציה. אני יודע על מכינות חצי שנתיות שנפתחו בסוכנות, במשרד החינוך והשותפות בנושא הזה. אני סברתי שצריך לאפשר להם את זה ואז לפי דעתי הפוטנציאל שלהם בצבא ואחר כך בכלל בחברה הישראלית היה עולה. לראות אפילו כחובה להציע את זה. לא חובה לקבל אבל חובה להציע ולייצר את ההצעה הזאת אצל קצינות המיון וחיילות המיון כשהיא מוצעת לגברים ונשים כאחד.

הדבר השני אליו אני רוצה להתייחס הוא מסגרות מבדלות. יצא מכאן חברי חבר הכנסת אברהם נגוסה. זו הייתה תביעה שהעלו כאן אנשים מהעדה. אני סתרתי את תביעתם לחלוטין. אתה יודע ויודעים גם אחרים שהיה הקורס האחרון בבה"ד 7. הקורס הזה הביא לחיל הקשר יותר חיילים אתיופיים שאני לא יודע אם הם היו באים אם לא היו במסגרת שאיננה מבדלת. אני השוויתי את זה - כי בימי חיי הייתי גם גנן בתקופות מסוימות - לשתיל במשתלה. עד תקופה מסוימת הוא צריך להיות במשתלה שם הוא מתפתח ואז אתה מוציא אותו לשדה.

היה לי גם ניסיון בעניין – אני לא יודע אם חלקתי אותו אתך אבל חלקתי אותו כאן בכל הישיבות הקודמות – בעת שהייתי מזכ"ל בני עקיבא, מתי לבדל סניף בני עקיבא מהיותו רק של העדה ולהפוך אותו למעורב. סברתי שצריך שניים או שלושה דורות, שלוש שנים, של מדריכים שיוצאים כי בתוך הסניף הפרנג'י, אף מדריך אתיופי לא צמח. אז הם אמרו שרק הפרנג'ים יכולים להיות מדריכים. כשעשית להם סניף בפני עצמו, צמחה כל ההנהגה ובאו יותר אנשים לסניף.

אני רוצה לומר, זאת לא פגיעה. הייתה כאן מישהו שהשתוללה בעניין והיא קיבלה וזכתה והיא רוצה למנוע זאת מהדורות הבאים. אם כן, זה לא צריך לבוא בכפייה, אבל מי שחפץ בכך, זאת משתלה ממנה הוא יצמח. זה היה באגף התקשוב וזה היה במקומות אחרים וזה יכול להיות במקום רפואי. זה מצמיח. מי שרוצה, אתה נותן לו את זה וזה תמריץ. זאת לא גזענות אלא זה בא ממקום טוב של להמריץ. ערן, זה נבע משיקול דעת לא נכון, מציאותית.
חנה אלעזר לגסה
זה בא כמקום שוויוני.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
שוויון הוא לא ערך עליון. ערך עליון הוא שיותר חבר'ה מהקהילה האתיופית יצליחו. שוויון הוא ערך מטומטם.
חנה אלעזר לגסה
יש ילידי הארץ שנולדו כאן.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אם הוא רוצה וזה יעזור לו, זה יעזור לו.
היו"ר אמיר אוחנה
גברתי, את ברשימת הדוברים.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אתם גורמים לחלק מהם שלא יצליחו. אם קורס של חודש או חודשיים או שלושה בבה"ד 7 יעיף אותו למעלה והוא יצא לקצונה בקשר, אדרבה, לעזור, להאיץ. גם לעולים מצרפת וגם לעולים מאוקראינה. גם לדור שני וגם לבני המנשה.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה רבה. משרד הביטחון, דליה, את דיברת בשם כולם?
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
בשעתו עת עמר בר-לב היה יושב ראש הוועדה, הייתה בקשה בה ראינו ערך, בקשה של עמר שאני הצטרפתי אליו, ששיפוטם של חיילים יוצאי העדה יהיה רק על ידי סגני אלופים ומעלה או אפילו אלופי משנה. אז הם יונחו לאותן רגישויות שלא תמיד הדרג הנמוך יותר רגיש להן. זה טבעי שמ"כ או סמל יכול לעשות טעויות יותר גדולות, אפילו סרן ורב-סרן. בשעתו הייתה בקשה כזאת של עמר בר-לב ונאמר שהיא תיבחן. אני לא יודע אם יש לה ערך אבל אני חושב שכן כדאי לשים אותה לשיקול דעת. זה אמור בכלל על שיפוטם של עולים חדשים.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה. ג'וני ברהנו, משרד הביטחון. אתה רוצה להוסיף משהו?
ג'וני ברהנו
רק להצטרף לדברים שנאמרו. אני בהחלט מסכים אתו. כל תכנית שהיא מבודלת, בסוף היא משלבת. צריך לנסות לראות איך עושים אותה. אני אחד שבוגר תכנית כזאת, למדתי במכינה קדם אקדמאית מבודלת ואולי בזכות התכנית הזאת אני כן אעשה תואר ראשון ותואר שני.
חנה אלעזר לגסה
כמה חיילים כמוך יש?
ג'וני ברהנו
הרבה. כל אלה שהיו אתי במחזור עובדים בעבודה מסודרת והשתלבו. אני לא אומר שצריך ללכת רק לתכניות מבדלות אבל אני אומר שכל תכנית שמצליחה ומשלבת, אדרבה. אנחנו באגף היינו עושים לפני התכנית הזאת קורסים מבדלים כמו קורס מטפלות או מזכירות רפואיות, אבל היינו דואגים שבסוף יהיה השמה. אם אני יודע להכשיר עשרים יוצאי אתיופיה ובסוף אני משלב אותם בקופת חולים כללית בעבודה סדירה, אני חושב שזה מצליח.
חנה אלעזר לגסה
השאלה אם אתה מצליח לשלב אותם.
ג'וני ברהנו
כן. כרגע אנחנו לא עושים את זה כי יש החלטה אבל בעבר, עת עשינו קורסים כאלה וידענו לשלב אותם בהשמה, זה מוכיח את עצמו. זה רווח נקי. בלי זה הם לא היו מגיעים לשם.

אני רוצה לומר שהאגף עושה עבודה טובה בהיבט הזה של חיילים משוחררים, לאחר שהם משתחררים. אין חייל שיבוא לבקש את השירות שלנו ולא יקבל אותו באופן הכי פרטני. אנחנו נמשיך לעשות את העבודה.
היו"ר אמיר אוחנה
יפה מאוד. חברת הכנסת ענת ברקו.
ענת ברקו (הליכוד)
תודה אדוני היושב ראש. קודם כל, אני רוצה להודות לרח"ט תומכ"א על השוני שאנחנו רואים בין מה שהיה לבין מה שיש. רואים את זה בנתונים, רואים את השיפור ואני רוצה לומר שיש כאן את אפקט ההילה. ברגע שרואים שמישהו מצליח, אני יכולה להגיד כמי שהוציאה את יוצאת אתיופיה הראשונה לקורס קצינות יח"ש לפני הרבה מאוד שנים, ולאחר מכן היא התקדמה. היא הייתה קצינה מצוינת. מעבר לזה שהיא חזרה לצבא עם הדרגות, זה הוביל לעוד בנות ועוד בנות שהגיעו לקורסי הקצינות. היו גם מקרים שמגיוס מיוחד לקחנו והוצאנו לקצונה ישר מהמסלול של גיוס מיוחד שבאמת מי שמבין את התהליך, זה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי. לא תמיד זה הצליח אבל ניסינו והצבא לקח את הריזיקה. זה מראה שאין גוף אחר שיכול להרים את הכפפה. אם החבר'ה יצאו מהצבא בתחושה שהם הצליחו ותרמו למדינה ותרמו לעצמם באופן אישי, הם ירוצו קדימה. לכן צריך להוציא אותם באופן כזה שקודם כל הם יצאו גם עם מקצוע. זה מחזיר אותי לתעודת מקצוע כאשר ברגע שזה ייושם, הם יצאו עם תעודת מקצוע גם לאזרחות.

לגבי התכניות. לפעמים הקבוצה שהיא מובדלת, יש בה משהו מעצים כי היא קבוצת ההתייחסות. הם משווים את עצמם אחד לשני. כך זה עובד. זה כמו שמישהו גדל באזור מסוים והוא משווה לחבר'ה שלו מהכיתה ומבית הספר. כך זה עובד.

לכן לדעתי צריך להשאיר את שתי האפשרויות ולתת להם לבחור. ברגע שאתם מציעים את זה ופותחים את זה, אם יש למישהו את זכות הבחירה, למה לא לפחות לעוד תקופה מסוימת עד שהדברים ממש יתמסדו?

לגבי הסיפור של העריקות. אני מבינה שהגישה היא מקלה ויש מחשבה לא להכתים עם אישומים פליליים שמחבלים בעתיד. יכול להיות שצריך לקבוע שההחלטה לגבי שיפוט, בכלל להיכנס למעגל הזה של שיפוט בדין משמעתי או עבירות משמעת, להעביר את זה לקציני שיפוט יותר בכירים בשלב מוקדם יותר מכפי שנהוג לעשות לגבי חיילים אחרים. זה ייתן איזה סוג של הגנה. להתחשב במאפיינים התרבותיים בתהליך המיון, אני רואה שזה מה שקורה ואני חושבת שזה מאוד חשוב.

רציתי לשאול האם יש יוצאי אתיופיה בפנימיות הצבאיות. אפרופו, זה מחזיר אותנו לדיון שקיימנו אתמול. האם יש כאלה, האם אתם יודעים שיש יוצאי אתיופיה בפנימיות צבאיות, באור עציון או בחיפה.
ערן שני
אני לא יודע.
ענת ברקו (הליכוד)
כדאי שיהיו.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
באור עציון יש מכינה מיוחדת.
ענת ברקו (הליכוד)
כדאי שיהיו. אם אין, זה חבל.

אני רואה שנפתלי לא כאן, אבל היה כאן בחור שישבתי אתו על הנושא של שילוב בהיי-טק. הוא אדם שעושה השמות ואני בטוחה שאתם מכירים אותו. בכל מקרה, הוא עושה עבודה מבורכת. גם חבר הכנסת נגוסה מוביל תהליכים.

השאלה האחרונה שלי שאני לא יודעת אם תדעו לענות לי עליה. מה קורה עם המגשרים בבתי הספר? כאן נכנסת ההטיה התרבותית ועבודת בתי הספר, בעיקר מה שצוין כאן שהמגשרים הללו בתוך בתי הספר הם באמת עוזרים לתהליך החינוכי בגיל מאוד צעיר להתקיים ומשלב את המשפחה. אני יודעת שמשרד החינוך ניסה לקלוט אותם אבל עד היום אני לא יודעת אם זה עבד.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה. במעבר ישיר למשרד החינוך, גברת דורית בר-חי.
דורית בר-חי
תודה. אני יכולה להציג את תכנית ההכנה לצה"ל שהיא בעצם המנדט של משרד החינוך. אני לא יודעת לגבי המגשרים כי זה בגיל הרך ואני מתמקדת בגיל התיכון.
ענת ברקו (הליכוד)
את יודעת כמה משמעותי הוא הגיל הרך גם לאינטליגנציה.
דורית בר-חי
אני חושבת שהכנה לשירות משמעותי מתחילה בגיל אפס. זה נכון.

אני רוצה לומר שמשרד החינוך ממוקד מאוד בנושא הדרך החדשה והכנת בני הנוער לשירות משמעותי וזה בעיקר בבית הספר גם אחר הצהרים ובמכינות קדם צבאיות, ובעיקר מכינות אופק. אנחנו הגדלנו ומיקדנו את מספר בתי הספר עתירי עולים משישים, מספר שהיה בשנים קודמות, ל-147 בתי ספר בהם אנחנו ממקדים תכניות של הכנה לשירות משמעותי. הרחבנו פעילות אחר הצהרים לחמישים שכונות עתירות יוצאי אתיופיה ב-25 רשויות ממוקדות עתירות יוצאי אתיופיה.

מספר המשתתפים בתנועות הנוער ותכניות חינוכיות של מנהיגות גדל ל-7,150. מספר המשתתפים במכינות אופק גדל ל-45. זה לא מספיק ובשנה הבאה המספר יגדל יותר. מספר המשתתפים יוצאי אתיופיה במכינות קדם צבאיות גדל ל-186 משתתפים ומתנדבים לשין-שין, 89.

אני רוצה לומר שכל בית ספר ממוקד מקבל אחת מהתכניות ואם אני אפרוט אותן ברגע, יש תכנית להעצמת בנות, יש תכנית "אחרי" בפנימיות, יש תכנית "ידידים" של בתי ספר דתיים, של קבוצות הכנה לצה"ל, תכנית עוצמה שהיא ערכים, ציונות, מנהיגות והגשמה. תכנית צהלה. לכל רשות ממוקדת הקצבנו תקציב ייחודי ייעודי ליוזמות רשותיות. בכל רשות כזאת הגישו תכנית והיוזמה הרשותית בהכנה לצה"ל, ממוקד הכנה לצה"ל, ממוקד מנהיגות לבני נוער.

בנוסף יש מלגות גם לחניכי תנועות נוער, גם לחניכי מכינות קדם צבאיות ומכינות אופק.

אנחנו בעשייה שלנו בהכנה לצה"ל ממוקדים בדרך החדשה.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. דפני.
קריאה
היא הלכה לוועדת שקיפות.
היו"ר אמיר אוחנה
משרד העלייה והקליטה, איציק אוחנה.
איציק אוחנה
אני מכיר והיינו שותפים גם בשולחנות העגולים ובאמת היוזמה היא מבורכת. עם זאת אני חייב להגיד את דעתי האישית לגבי שתי תכניות. תכנית אחת, קורס אמיר, לטעמי, גם אם זה לא ישנה את ההחלטה, לקחנו קורס טוב שבתקופה האמונה כמובן רח"ט תומכ"א פועל בהיבטים של תיקוף הכלים למיון של תחילת שירות ולמקם אותם נכון וגם למצות אותם נכון, אבל זה קורס שלוקח את בני העדה, נותן להם כלים ותכנים ויותר חשוב, בגלל הפער של המיון, הוא יודע לתת תיקום ולא משנה של כמה קב"אות כרגע, כדי שנוכל למצות אותם בפיקוד וביתר מערכים חשובים. בהיעדר מתן מענה על הפער הראשוני, ויתרנו בשם הבידול והפחד שאוטובוסים של יוצאי אתיופיה עולים למחווה אלון. דרך אגב, אפשר לפנות באותו יום גם את הקורס של העולים הרגילים ולא של יוצאי אתיופיה, אלא יחד עם יוצאי אתיופיה, אבל הנה, יש לנו אוטובוסים לא רק של יוצאי אתיופיה כדי שלא יהיה אוטובוס צבוע ליוצאי אתיופיה. אני אומר את זה מכיוון שלטעמי אם הדבר הזה לא יתוקן, אנחנו נפספס איכות של אנשים טובים שמיצינו אותם לפיקוד. גם למכ"יות. אתם צריכים לשמוע בכל טקס סיום, מה יוצא משם. אני אומר בנימה אישית, אני לא יוצא אתיופיה. רבותינו, אם נותנים לבן שלי בגיוס לצה"ל ללכת לקורס הכנה של חודש-חודש וחצי וזה יתקן לו את הפרמטרים של צו ראשון ויעצים אותו, עכשיו אני שולח את הבן שלי לשם.

היה לנו קורס הכנה לשחרור ליוצאי אתיופיה במדרשת רובין. סדנת הכנה לשחרור. אני הבאתי לשם גם את רח"ט תומכ"א כדי לשמוע את החבר'ה. כשאני בחור יוצא אתיופיה יושב עם קבוצה נפלאה של עוד ארבעים-חמישים אנשים ואני עושה לה הכנה ייעודית, ואנחנו שואלים מה נתן לנו הבידול, אני אומר מה נתן לנו הבידול. אני אומר מה הם אמרו ולא אני. הבידול נתן שאני יכול לדבר בחופשיות, הם מבינים מאיפה באתי, מאיזה שכונות והם מכירים את המצוקות ואת הקשיים ואת כל מה שמסביב. אם אני אשב בכיתה משותפת, אני אתבייש להרים את היד ולהעלות את הבעיות שלי ובכלל ללבן אותן כדי לקבל העצמה אמיתית, כדי להגיע למוסדות הלימוד והאקדמיה שמשרד העלייה והקליטה ממנים גם בדמי קיום.

אני לא רוצה לדבר על המשרד אלא על המהות. חוששני שבהיעדר מענים אחרים, העניין הזה ייפגע. אתם רוצים לגשר על זה בדרכים אחרות.
ענת ברקו (הליכוד)
אי אפשר להתעלם מהדברים האלה. זה דבר מאוד חשוב מה שאתה אומר.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה על הדברים. לפני שנעבור לאגודת יהודי אתיופיה, נשמע את גיא קונפורטי מעמותת נדן, ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר.
גיא קונפורטי
תודה רבה. קודם כל, תודה לוועדה על שהזמינה אותנו. אני אהיה קצר כי אני יודע שהזמן דוחק. אני אספר קצת על העמותה. העמותה הוקמה על ידי בוגרי הפרקליטות הצבאית שהיו בצבא. אני למשל הייתי תובע צבאי וחלק מהתפקיד שלי היה גם להעמיד לדין עריקים מכל המגזרים ומכל העדות. מה שקורה זה שאנחנו, כמו שדיברו כאן, רצינו לנסות למצוא את הפתרון למחלה ולא רק לטפל בסימפטומים. חלק מהמחלה, חלק מהבעיה אלה בעיות משפטיות סוציו אקונומיות שנתקלים בהן כל חיילי שירות החובה וחיילי צה"ל. למשל, חובות - חובות לבנקים, חובות לחברות סלולר, אשראי, דינו עבודה כאשר מעסיקים לא משלמים להם משכורות ואז הם נכנסים לחובות בעצמם במקומות אחרים, חוב אחד מהר מאוד צומח לשלושה-ארבעה וחמישה ובסופו של דבר לצבא עם חוב של ארבעים אלף שקלים שיש לחייל או לחיילת, זה משהו שקשה לו להתמודד עם הכלים היום יומיים שיש לו.

לפיכך אנחנו קבוצה של בוגרי הפרקליטות הצבאית. אנחנו כבר שנתיים פועלים בהתנדבות ואנחנו מסייעים לחיילים עם בעיות משפטיות באזרחות. כלומר, לפתור את הבעיות האלה עם החובות, עם תיקי ההוצאה לפועל, תביעות מול מעסיקים, כל מה שהם צריכים כדי שיהיה להם את השקט. אנחנו עושים את זה בהתנדבות מוחלטת. יש לנו המון שיתופי פעולה חשובים גם עם הצבא קודם כל ומערך הת"ש מכיר אותנו ומפנה אלינו חיילים, ויש לנו שיתוף פעולה חשוב עם משרד המשפטים שגם מכיר אותנו ומתייעץ אתנו ואנחנו מקווים להגיע לכל חייל וחיילת שצריכים אותנו כי אנחנו כתובעים צבאיים לשעבר יודעים מה קורה לחייל שמרגיש מצוקה - ושוב, אני מדבר על כל החיילים – ואחר כך חושב שעריקות זה הפתרון.

חלק ממה שאנחנו עושים זה גם חיילים שבאים אתנו במגע, לחנך אותם, להסביר להם למשל שעריקות היא לאו דווקא הפתרון, מה ההשלכות של זה, כולל כניסה לכלא, כולל היעדר משכורות, כולל אובדן יחס טוב וחיובי מול המערכת הצבאית, שזה יכול לשלול הטבות ולהסביר כמה זה חשוב לפתור את הדברים בצורה נכונה.

אנחנו הוכחנו כבר בכמה מאות התיקים שטיפלנו בהם בעקבות פניות חיילים אלינו, שעם טיפול נכון אפשר לפתור בעיות וגם למנוע מאנשים להיות עריקים ואפילו לבצע עבירות חמורות יותר.

תודה רבה ואני מזמין אם יש חיילים שצריכים, הם מוזמנים לדבר אתנו ובשמחה אנחנו נסייע לכולם.
היו"ר אמיר אוחנה
בשם אזרחי ישראל תודה על המעורבות, על רוח ההתנדבות. גברת חנה אלעזר לגסה.
חנה אלעזר לגסה
תודה רבה. קודם כל, אנחנו מברכים על סגירת התכניות המבדלות.
היו"ר אמיר אוחנה
איזה אומץ לומר את הדברים.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
כשאת היית עולה, היו לך תכניות מבדלות?
חנה אלעזר לגסה
לא.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אבל יש כאלה שזקוקים להן.
חנה אלעזר לגסה
אנחנו יודעים שיש גיוס מאוד גבוה בקרב יוצאי אתיופיה. שבעים אחוזים מהמגויסים עברו את התכניות הללו ואנחנו רואים לפי הנתונים שבאמת רוב המגויסים הלכו להיות נהגים ולמקצועות טכניים ולא הגיעו לקצונה. אני חושבת שבעקבות המאבק שלנו, של אגודת יהודי אתיופיה, בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים שיפור בנתונים בעקבות זה שדרשנו לסגור את התכניות.

בנוסף לזה, אתה נתת דוגמאות של חיילים. אני מכירה חיילים שרצו להתגייס באופן עצמאי לגמרי והכריחו אותם לעבור דרך קורס אמיר ובסופו של דבר הם ש.ג. לכן תלוי מאיזה נקודה ומאיזה מבט אתה מסתכל.

אני רוצה לשאול כמה שאלות. אמרתם שיש הכנה ייעודית ואני שואלת למה הכוונה כשאתה אומר הכנה ייעודית. כמה אחוזים מיוצאי אתיופיה בקורס? אתם נותנים אחוזים ואני רוצה לדעת כמה אחוזים מיוצאי אתיופיה. האם בעקבות סגירת התכניות נסגר גם מדור סי בצבא. אתם עושים את קורסי ההכנה לקצינים בנוגע לכשירות תרבותית על יוצאי אתיופיה ואנחנו ראינו שבקורס הזה אתם מלמדים שמבצע משה הוא מבצע הצלה מרעב וממחלות. אנחנו שלחנו מכתב לקצין חינוך ראשי לגבי זה שצריך לתקן את הנרטיב הזה שהוא לא נכון. יוצאי אתיופיה באו דרך מבצע משה מציונות, מאידיאולוגיה ולא בגלל רעב ומחלות. גם כשאתם בונים תכנית כזאת, כשאתם באים ללמד כשירות תרבותית, כדאי לשים לב גם לזה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
מבצע של העלאת יהודים לישראל.
חנה אלעזר לגסה
כן.
נחמן שי (המחנה הציוני)
כמו שהיו מבצעים של המוסד בעירק ובמרוקו ובכל מקום.
חנה אלעזר לגסה
הם לא באו במבצע משה בגלל שהם היו רעבים וחולים.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה. הנקודה בהחלט נלקחה בחשבון. מר יצחק איתן.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
זה חלק מעיוותים של קצין חינוך ראשי ורצון שלו לעשות גלובליזציה בסיפור הישראלי, יהודי, ציוני. הערה לתשומת לב.
היו"ר אמיר אוחנה
זה נושא שיכול להיות שצריך לייחד לו דיון.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
חד משמעית.
חנה אלעזר לגסה
כאן דיברו על החשיבות של התכניות הנבדלות כי באים מרקעים דומים וכולי. אני עליתי בגיל תשע ולא הייתי בשום תכנית נבדלת. הילדים שלי שנולדו כאן, שמו אותם בתכניות נבדלות. אני שואלת אותך למה. למה? הבן שלי נולד כאן, הוא התחנך כאן במערכת חינוך ישראלית, למה הוא צריך לעבור בקורס ייחודי רק ליוצאי אתיופיה? אני לא מבינה את זה. אני לא מבינה מה התרומה של הדבר הזה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אמרתי בשום פנים ואופן לא בכפייה, רק אם זה רצונו. אם הוא חושב שזה יועיל לו, לאפשר זאת.
חנה אלעזר לגסה
מתגייסים עם מוטיבציה כל כך גבוהה אבל שמים את כולם בקורסים נבדלים ומייעדים אותם.
איציק אוחנה
תלוי איזה נתונים יש לו. יש לו נתונים גבוהים?
חנה אלעזר לגסה
נתונים גבוהים.
איציק אוחנה
זה רק בגלל שהוא אתיופי.
חנה אלעזר לגסה
זה רק בגלל שהוא אתיופי. אני יכולה להביא המון סיפורים כאלה של ילדים עם נתונים גבוהים. את התכניות המבדלות מגיל צעיר בבתי ספר, אני חושבת ששם מתחילה הבעיה כאשר בבתי הספר שמים ילדים אתיופים בתכניות מיועדות. שם זה מתחיל כשאתה כל הזמן חי רק עם הקבוצה שלך, בשכונה אתיופית, בבית ספר אתיופי, בתיכון רק אתיופים וגם בצבא אתה רוצה להיות רק עם אתיופים. בטח שהם יעדיפו להיות רק עם אתיופים. מתי נשתלב? אם אנחנו באמת שואפים להשתלב ולהגיע לתפקידים גבוהים, תבדקו את עצמכם ולא את יוצאי אתיופיה. כל המערכות צריכות לבדוק את עצמן.
יצחק איתן
הערה קצרה בעניין העולים שהולכים לקורסים נפרדים. אני בעצמי עולה חדש. הגעתי ללשכת גיוס עת הייתי ארבעה ימים בארץ. כשהתגייסתי לצבא, העברית שלי לא הייתה טובה, לא הבנתי מה זה צבא ואיך עושים ומה עושים ולא קיבלתי שום קורס ולא הציעו לי שום קורס. הכול בסדר. יצאתי לקצונה, הייתי בקבע. אני חושב שלא הפסדתי מזה שלא היה לי קורס נפרד ואולי להפך. כנראה שבקורס נפרד הייתי רק מידרדר לדברים אחרים.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אשריך וטוב לך.
אבי יצחק
אני חושב שזה הסטת הנושא העיקרי. אין כאן שום מדע סטטיסטי שעל פיו קובעים דברים. אני יכול להגיד שאני לא הייתי בשום קורס, הבן שלי כשהוא הלך לגולני לא נשלח דרך קורס הכנה, אבל מזה אני לא מסיק שכל יוצאי אתיופיה לא צריכים קורס. זה ממש לא נכון. אני כמפקד בכיר בצה"ל, אני יכול להגיד לכם שאני מתמודד עם הפערים האלה כמפקד ואי אפשר להתכחש להם. צריך להתחיל לצמצם. אי אפשר לשפוך את המים עם התינוק. צריך לטייב את הקורס, צריך לטייב את קורס אמיר או כל קורס אחר.
חנה אלעזר לגסה
פערים לא קיימים רק בקרב יוצאי אתיופיה. יש עוד אוכלוסיות שגם הן מוחלשות.
אבי יצחק
ויש להן תכניות מבדלות. זה לטובת השילוב.
יצחק איתן
שתי שאלות לרח"ט תומכ"א בקצרה. שאלה ראשונה. היעד של התכנית הממשלתית, של החלטת הממשלה לשילוב יוצאי אתיופיה היה סגירת הפערים והגעה למצב של כל אזרח ישראלי אחר. בפועל אנחנו רואים ביעדים שקבעתם - ואני רוצה לשאול איך בדיוק נקבעו היעדים – שאנחנו מאוד רחוקים מזה. אם לקחת כדוגמה את הקב"א, קבעתם יעד תוך ארבע שנים חמישה אחוזים צמצום פערים. בפועל הנפער, לפיט הנתונים הכי עדכניים שיש לנו ממשרד הביטחון, הם של אחוז וחצי של קב"א גבוהה בקרב הבנים ובין חצי אחוז לאחוז בקרב הבנות, לעומת 19 ו-25 אחוזים בקרב האוכלוסייה הכללית. כלומר, יותר מעשרים אחוזים פער. היעד בסוף ארבע שנים, ובהשקעה רב תקציבית, הוא צמצום של חמישה אחוזים. האם זה מה שאנחנו רוצים לראות בסופו של דבר? עדיין פערים עצומים אלא מעט פחות, כדי להגיד שעמדנו ביעד.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
מה זה 19 אחוזים בקרב האוכלוסייה הכללית. לא הבנתי.
יצחק איתן
19 אחוזים שיש להם קב"א ביין 54 ל-56 בקרב הבנים. בקרב הבנות, 25 אחוזים. אלה נתוני משרד הביטחון כפי שנמסרו.

שאלה שנייה. אחת הדרכים שאתם מביאים לאותו צמצום פערי, כפי שהוצג, היא הגמשה. האם הגמשה לא אומר לעשות הנחות רק ליוצאי אתיופיה בגלל שהוא יוצא אתיופיה ובעצם להגיע לרמה פחות טובה שרק תפגע בו בכך שהנה, האתיופי מגיע לכאן עם הנחות והוא פחות טוב. האם זה המצב בו אנחנו רוצים? במקום להגיע למצב של שילוב טבעי, של אנשים עם כישורים שיגיעו לעמדות הנכונות ויסתכלו עליהם בעיניים שוויוניות.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ראש אכ"א לשעבר.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
תודה. ראשית, אני שמח. אני ער לדיון הזה. הייתי עכשיו בדיון עם הקייסים על נושא של אי הכרה בחתונות שלהם, מה שמקפיץ אותי לשמים.

אנחנו הרבה שנים עם האתגר הזה. המחלוקת היא לשם שמים. זה ברור. אני אומר בקצרה איך אני באתי לזה או לפני כן אני אומר ככותרת. אין לי ספק שבקרב עולי אתיופיה יש כישורים כמו בעדה שלנו, שאף אחד לא שמע עליה, יוצאי צ'כוסלובקיה. מה היתרון הגדול שלנו? את מבחני הקב"א קובעים יוצאי העדה, או מצ'כוסלובקיה או ליד. אז מה קורה? את הכישורים האמיתיים שטמונים בקרב יוצאי העדה או חברי העדה האתיופית, המבחנים שלנו לא חושפים אותם וחריגים שיוצאים משם, שמצליחים להתגבר על זה, פתאום מגלים לנו שאפשר להיות רופא בכיר למרות מי שחיבר את המבחנים האלה.

אני באתי לעניין הזה פעם ראשונה כשזה קפץ לי לתוך הפרצוף, עת הייתי מפקד בה"ד 1. הביאו לי להרחיק צוער אתיופי. שאלתי למה. אמרו לי שאין לו ביטחון עצמי. שאלתי איך הם יודעים. אמרו לי המפקדים שלי שהוא ארבעה חודשים כאן ועוד לא הסתכל להם בעיניים פעם אחת. קראתי לצוער. אמרתי לו שאין לו ביטחון עצמו. שאל אותי איך אני יודע. אמרתי לו שהוא לא הסתכל בעיניים של המפקד שלו אפילו פעם אחת ואצלנו להסתכל בעיניים, זאת עדות לביטחון. הוא אמר לי שאצלם להסתכל בעיניים זאת עדות לחוצפה. לאבא שלו הוא לא הסתכל בעיניים מאז הוא נולד.

אני אתן עוד דוגמה אחת. כשהייתי בצה"ל, ערן זוכר, אני חשבתי שהטירונות בצה"ל בכל המקצועות זה דבר מיותר וצריך ישר לשלוח אנשים לטירונות בסמכות. עשינו יום עיון מקצועי ביהוד. אז ריכזו את כל המאבחנות. אני הלכתי להסתכל. הביאו מקורס טיס, מחיל הים, את כל מי שעושה מיון בצבא. המנהלת באה עם המפקדות ואני אומר למפקדת אחת שתגיד לי מי המאבחנת הכי טובה שלה. היא מראה לי על מאבחנת שראיתי שהיא באה מאתיופיה ואומרת לי שהיא מאבחנת בקורס טיס. הלכתי להסתכל עליה. שאלתי מה שלומה והיא אמרה שלא כל כך בסדר, כי היא לא מספיק טובה. אמרתי לה שהמפקדת אמרה שהיא הכי טובה כאן. היא אמרה שהיא אומרת לי שהיא לא מספיק טובה.

מה זה אומר? שגם את הכישורים אנחנו כאילו מכסים. קורס אמיר הוא קורס טרנספורמציה, בין המבחנים של האשכנזים – בכוונה אני אומר את זה כך – לבין היכולות האמיתיות שצריכות תרגום. דרך אגב, את הגדוד הדרוזי אנחנו סוגרים עכשיו אחרי חמישים שנים. היה אפשר לסגור אותו כבר לפני עשרים שנים אבל היו חייבים להקים אותו. למה היו חייבים להקים אותו? בהתחלה, כשאתה מתחיל תהליכים, אתה צריך לא את כולם אבל לא בשביל לכסות על כישורים.

לכן אני חושב שבוויכוח הזה – ותסלחו לי שבאתי מאוחר – אין אף קורס מושלם בצה"ל אבל אם אתם שואלים אותי מה צריך לעשות, כן, יש חלקים גדולים מבני העדה שצריכים את הטרנספורמציה הזאת מכל מיני סיבות, מסיבות של הידע המדויק, מסיבות של התרבות, של הביטחון העצמי, של מה שאתם רוצים. הטרנספורמציה הזאת עוזרת. אני הכי בעד אינטגרציה, לאורך כל החיים. מי שמכיר אותי יודע. לא צריך את ישיבות ההסדר ואז ישאלו אותי למה אני בעד. כן, לפזר את ישיבות ההסדר ואמרתי שכל דבר בזמנו וכל דבר במתכונת הנכונה. בעזרת השם, יכול להיות בעוד עשר שנים, אפשר לסגור את קורס אמיר אבל צריך את הקורס הזה לחלק מהחיילים שלנו שתשאלו אותם מה זה עשה להם. אסור שתחת הכותרת – אני לא רוצה לומר סיסמה במונח הרע של המילה אלא במונח הטוב של אינטגרציה עד הקצה, אנחנו בסוף גם נאבד את מי שצריך את הזמן שלו בשביל האינטגרציה המלאה. תודה.

אני מתנצל. ב-11:30 מתחיל דיון בוועדה אחרת.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה. רח"ט תומכ"א ולאחר מכן נסכם.
ערן שני
קודם כל, צריך להגיד לגבי התכניות המבדלות. צריך להגיד שהייתה כאן החלטת ממשלה וצה"ל קיבל הנחיה לבטל את התכניות המבדלות. זה בכלל לא היה נתון לשיקול דעתו של הצבא. אנחנו כמובן הצגנו את היתרונות, את החסרונות, כמו שיש בכל דבר. הייתה כאן החלטת ממשלה, יצא כתוב שחור על גבי לבן והממשלה הנחתה את הצבא לבטל את קורס אמיר ולכן קורס אמיר בוטל. אנחנו רצינו לחשוב איך אנחנו יוצרים פלטפורמה וקורסים והכשרות שיגשרו על הפער שנוצר כתוצאה מביטול קורס אמיר. אמרנו שניצור קורס שיכין את האנשים יותר טוב לשירות הצבאי, לא לפי מאפיינים של עדה אלא לפי מאפיינים אחרים. אמרתי קודם בסקירה שלי, אנשים שאנחנו סבורים שהסיכוי שלהם לליקויי שירות הוא גבוה, נשענים על המון פרמטרים שיש לנו, צריך להגיד בעניין הזה – זה נאמר פה אבל חבל שהנוכחת לא נמצאת כרגע, אבל אני אענה בכל מקרה גם לפרוטוקול – קורס אמיר מעולם לא הסליל אנשים לתפקידי ש.ג. זה פשוט לא נכון. קורס אמיר בנה את האנשים לשירות הצבאי, נתן להם כלים, חיזק אותם ועשה בדיוק הפוך, בעיקר בקרב הבנות.

אפילו הייתה תרעומת בקרב אנשים שהם אינם יוצאי אתיופיה למה יוצאות קורס אמיר מקבלות תעדוף על פני בנות אחרות בשיבוץ. מי שמכיר את הליך השיבוץ בצה"ל יודע שהבנות שובצו למקצועות בצה"ל לאחר קורס אמיר ולא בתחילת השירות. השיבוץ נעשה בהתאם למה שקרה בקורס אמיר ותוך התחשבות משמעותית מאוד מאוד ברצון של אותן בנות להגיע לתפקידים בצה"ל.

זה כבר מאחורינו כי כמו שאמרתי, הייתה כאן החלטת ממשלה בעניין ועכשיו הצבא עושה פעולות כדי לראות במסגרת הפעילות המשלבת ולא המבדלת איך אנחנו משלבים יותר נכון את האוכלוסייה הזאת בתוך השירות הצבאי.

צריך להגיד שביטלנו את הקורסים ואת המסגרות המבדלות כמו קורס אמיר אבל לא ביטלנו לחלוטין את הפקטור באותם מקרים בהם אנחנו חושבים שהאוכלוסייה הזאת צריכה דחיפה, כמו למשל בהגמשת קריטריונים לקורס קצינים או כמו הגמשת קריטריונים בקבלה למסלול עתודה.

דיברו כאן על הנחות, האם הגמשה היא הנחות. יש הבדל בין הנחה שהיא פוגעת בצבא רק משיקולים של הנחה כהנחה לבין הגמשה או התגמשות כתוצאה מזה שאנחנו מבינים שחלק מהכלים שלנו היום הם חסרים ויכול להיות שאנחנו מפספסים אנשים בתהליך. לא דומה התהליך שעושים בלשכת הגיוס שקובע את הקב"א והדפ"ר לחצי שנה קורס קצינים, בו הבן אדם עושה תהליך של הכשרה, חשוף למפקדים שכותבים עליו חוות דעת ואומרים האם הבן אדם מסוגל להיות קצין או לא מסוגל להיות קצין. בסוף יש מגבלה מסוימת לכלי המיון. כלי המיון הם כלים שבסך הכול הם בסדר, התוקף והמהימנות שלהם הם יחסית טובים אבל זה לא בא להחליף שום קורס, שום הכשרה, שום מפקד שראה את החייל בעיניים. לכן אנחנו כן עושים תהליכים של הגמשה, ואם לא נעשה את זה, צריך להגיד את האמת, אם אנחנו נתייחס ליוצאי אתיופיה בדיוק כמו לכולם בכל תהליך ובכל שלב ושלב, לטעמי אנחנו נראה פחות קצינים יוצאי אתיופיה, פחות עתודאים יוצאי אתיופיה, פחות מפקדים יוצאי אתיופיה , פחות מאותרים, אנחנו נראה יותר נשר, נראה אותם יותר בכלא כי התייחסנו אליהם בדיוק כמו לכולם.

צריך להגיד שאת המסגרות המבדלות ביטלנו אבל בכל אותם מקומות שאנחנו חושבים שהאוכלוסייה הזאת צריכה דחיפה וחיזוק, אנחנו עושים את זה. אמנם במסורה, ברגישות רבה מאוד, מכיוון שאנחנו רוצים לראות את האוכלוסייה הזאת מתקדמת בשירות הצבאי.

אנחנו לא מסלילים את האנשים לשום מקום, לא יוצאי אתיופיה ולא אנשים שאינם יוצאי אתיופיה. אין תהליכים של מסלולי הסללה בצה"ל.

לגבי השיפוט והכליאה. כפי שציינה כאן חברת הכנסת ענת ברקו, אני רק אומר שאנחנו בתהליך של רפורמה בנושא הכליאה בצה"ל. זה לא קשור ליוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה הם חלק מהעניין. הנתונים של היקף הכלואים יוצאי אתיופיה, אני מעריך שהם ירדו באופן משמעותי כי חלק מהרפורמה של תהליך הכליאה בצה"ל שהוא תהליך כולל, שאינו נוגע ספציפית לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. בכלל, באופן כללי, אנחנו סבורים שצריך לבצע רפורמה בהליך הכליאה של צה"ל כדי לראות פחות אנשים בכלא.

בתוך כך להסתכל על סמכויות השיפוט של קציני השיפוט, להסתכל על העבירות השונות, על מה מכניסים חיילים לכלא ויש עבודה בצבא, עבודה נרחבת, בעניין הזה. אני מניח שיוצאי אתיופיה יהיו פחות בכלא גם כתוצאה מהעבודה הכללית בעניין של השיפוט והכליאה.

לגבי הפנימיות. עלתה כאן שאלה לגבי הפנימיות. אני לא יודע לגבי היקף החניכים יוצאי אתיופיה בפנימייה בחיפה, אבל אני יכול להגיד שאנחנו יכולים לראות הרבה מאוד חניכים יוצאי אתיופיה שמשולבים במכינות הקדם צבאיות של צה"ל. הרבה מאוד. צריך להגיד גם שאנשים שבחרו ללכת למכינה ומגיעים לשירות הצבאי, הם מגיעים מוכנים יותר, קטן הסיכוי שלהם לנשור מהשירות הצבאי ולצאת לתפקידים משמעותיים, כולל פיקוד וקצונה, הוא גבוה יותר. אנחנו מעודדים כמובן כל חניך וחניך שרוצה ללכת למכינה קדם צבאית, בין אם היא מכינה שנתית, בין אם היא מכינה חצי שנתית.

אין קשר בין סגירת קורס אמיר לבין המגמות שראיתם כאן. קורס אמיר נסגר לפני חודש. אין קשר. מי שחושב שסגירת המסגרות המבדלות הביא לנתונים של ירידת הנשר, הוא טועה. קורס אמיר האחרון נסגר לפני חודש והנתונים שהראיתי לכם על ירידת הנשר, אלה נתונים של השנתיים האחרונות. לכן אין שום קשר בין סגירת קורס אמיר למה שראיתם.

לגבי קורס חוסן וכמה אנשים יוצאי אתיופיה מתוך קורס חוסן. מעט מאוד. צריך לומר שאנחנו בפיילוט. כל קורס חוסן כולו מכיל שלושים חניכים. שלושים חיילים. זה קורס פיילוט. אנחנו רוצים לדעת איך זה מתנהג ואנחנו מתכוונים לפתוח קורס בהיקף רחב יותר בחציון הבא של השנה, אחרי שנפיק את הלקחים מקורס חוסן.

לגבי היעדים והקב"א, זה הדבר האחרון שאני אתייחס אליו. אתה דיברת על זה. אני אחדד את מה שאמרתי קודם. אנחנו מסתכלים ושמנו יעדים אל מול כלי המיון הקיימים. על פי הכלים הקיימים, אגב, הקב"א מורכבת משלושה חלקים, כמעט כמו כל דבר בצה"ל, שהם הדפ"ר, שאלה המבחנים שעושים מול המחשב, שזה הריאיון שעושים מול המאבחנת וזה ציון ההשכלה של בית הספר שנגזר בגדול כמה שנות לימוד יש לבן אדם. אם יש לו 12 שנות לימוד, הוא מקבל את מלוא הציון. מזה נגזרת הקב"א. היא לא נגזרת מארץ מוצא, היא לא נגזרת מכמה חדרים יש בבית, היא לא נגזרת אם ההורים גרושים, היא לא נגזרת משום דבר כזה. תחת הכלים הקיימים, אלה הנתונים. אנשים מגיעים למבחן דפ"ר, עושים ציון, מה שיש, זה מה שיש.

לכן אנחנו חושבים שהכלים שיש לנו היום הם מוגבלים ואנחנו הולכים להרחיב אותם ולשנות אותם. דיברתי על הוספה של כלים רב תרבותיים שאמורים להביא לידי ביטוי את מה שאמר כאן חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדיבר על כך שהכלים שלנו היום הם לא מספיק טובים ומותאמים. בכלים החדשים, מבחן דפ"ר מותאם וחדש, אני חושב שאנחנו נראה נתונים אחרים. אל מול הכלים הקיימים, אני חושב שלשים עלייה של חמישה אחוזים, זה גם כך יעד מאוד מאתגר.

תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה
תודה לך, רח"ט תומכ"א. הודעת סיכום.

ועדת החוץ והביטחון עוסקת כל העת בשילוב ראוי בצה"ל. היום עסקה הוועדה בבחינת שילוב האוכלוסייה האתיופית בצה"ל.

מדובר על דיון מעקב המבוצע מעת לעת.

הוועדה שמחה לשמוע על שיפור דרמטי בשילוב האוכלוסייה האתיופית בצה"ל, שילוב הבא לידי ביטוי בין השאר בצמצום הנשר מצה"ל של אוכלוסייה זו.

הוועדה מבקשת להביע הערכה רבה לצה"ל ומפקדיו הפועלים כדי לאפשר לכל האוכלוסיות בצה"ל השתלבות מלאה תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בכל אדם ואדם.

אנחנו נלמד את החלטת הממשלה על ביטול הקורסים המבדלים בצה"ל שנכונים לא רק ליוצאי אתיופיה אלא לאוכלוסיות נוספות ונשקול לייחד דיון לנושא זה.

אנו קוראים לקצין חינוך ראשי לבחון את הטענה שהנרטיב המוצג לגבי מבצע משה הוא מבצע הצלה מעוני ורעב ולא ציונות ולדווח לוועדה את תוצאות הבדיקה.

הוועדה תמשיך לעקוב אחר השילוב הראוי בצה"ל על מנת שהמגמה הטובה הזו תימשך.

תודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:41.

קוד המקור של הנתונים