ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 16/05/2017

טיפוח מצויינות וסגירת פערים לימודיים - לציון יום השוויון למען קהילת יוצאי אתיופיה - ביוזמת ח"כ דב חנין

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 405

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 11:00
סדר היום
טיפוח מצויינות וסגירת פערים לימודיים - לציון יום השוויון למען קהילת יוצאי אתיופיה - ביוזמת ח"כ דב חנין
נכחו
חברי הוועדה: מנואל טרכטנברג– מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

חיים ילין

עודד פורר
חברי הכנסת
דב חנין
מוזמנים
שלומית בוכניק - מדריכה מרכזת, הדרך החדשה, משרד החינוך

דנה גילי - מפקחת ארצית, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך

מנחם נדלר - מנהל אגף מחוננים ומצטיינים, משרד החינוך

רותי שמואל - מדריכה ארצית לקידום התכנית "הדרך החדשה", משרד החינוך

סיון גולדשטיין-הבר

משרד ראש הממשלה

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, משרד העלייה והקליטה

אשר ברקולוניה - מנכ"ל "אתיופיה הקטנה", ארגוני עולים

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, ארגוני עולים

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, ארגוני עולים

שרה מאיר - יועצת האגודה, ארגוני עולים

שושנה בן-דור - מנכ"לית ארגון צפון אמריקה ואתיופיה, ארגוני עולים

דוד מהרט - מנהל מרכז האיגוד, ארגוני עולים

מיכל אברה-סמואל - מנכ"לית "פידל"

עמית נהרי - מכינאי

שירה פלג - מכינאית

תמר דרדיק - מכינאית

גל כהן - מכינאי

גלי פריזר - מכינאי

יעל סלע - מנכ"לית עמותת גדעון

אלי לנדאו - ראש תחום מכינות אופק

דן פוטרמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך

עידית קאופמן

מנהלת המרכז הטיפולי, הכפר הירוק

טל שמעון

מנהל בית ספר

לילא ברינר סולימה - מוזמן/ת

דנה חג'בי רטנר - אחראית שותפויות אסטרטגיות

מני יאסו - מוזמן/ת

מוטי אדואן - רשתות חינוך

אשרת גולן - מוזמן/ת

דוד אלבאום - מוזמן/ת

יצחק איתן - מוזמן/ת

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות, חינוך לפסגות (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: עת הדעת דיגיטל בשרות החינוך, קדימה מדע)
מנהל/ת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
חבר המתרגמים

טיפוח מצויינות וסגירת פערים לימודיים - לציון יום השוויון למען קהילת יוצאי אתיופיה - ביוזמת ח"כ דב חנין
היו"ר מנואל טרכטנברג
בוקר טוב לכולכם, אני שמח לפתוח את ישיבת וועדת החינוך, התרבות והספורט. היום כ' באייר תשע"ז, 16.5.2017, השעה 11:10. על סדר-היום: טיפוח מצוינות וסגירת פערים לימודיים לציון יום השוויון למען קהילת יוצאי אתיופיה.

הדיון בא לציין את יום המאבק לשוויון יוצאי אתיופיה, וזו הזדמנות נאותה לעשות גם חשבון נפש, גם לראות מה קרה ולא קרה מאז המחאה הגדולה שפרצה לפני כשנתיים, מחאה קשה. לא היינו צריכים להגיע לשם, אבל זה קרה וזה הביא לתודעה של כולנו את חומרת המצב, את הבעייתיות ואת הצורך לעשות מעשה. גם אם אני באופוזיציה אני חייב לציין שהממשלה הייתה קשובה ובאמת נעשו ניסיונות כנים לפתוח דף חדש, אם אפשר להגיד, ולקדם את המהלכים שיובילו לאינטגרציה מלאה של יוצאי אתיופיה בישראל, בחברה הישראלית על כל רבדיה.

אין ספק שהתהליכים האלה לוקחים זמן, ואני חושב שעולי אתיופיה הראו אורך רוח, אבל אורך הרוח מותנה בכך שנדע שיש התקדמות, שנעשים מאמצים כנים בכל ההקשרים בפן החינוכי והתעסוקתי, הדיור ויתר האספקטים של החיים, שנעשים מאמצים כדי לקדם את העניין.

על הדברים הללו אנו נדון היום.

עוד הערה מקדימה. כשמנסים בכנות לסגור פערים שנותרו לא מהיום, ולא מאתמול, יש תמיד סכנה של הסללה, התבדלות, טיפול נקודתי מחוץ למסגרת וכדומה. צריך להישמר מכל משמר מכך. ההתבדלות זו לא הדרך, אנו צריכים למצוא כלים כדי לעשות את המעשה הנכון בתוך המסגרות הקיימות, בתוך כלל החברה הישראלית ולא בנפרד. ההפרדות הן לא בריאות, גם אם הן שיקפו בזמנו כוונות טובות. לא כך עושים כיוון שיש סכנה של הסללה וכדומה.

הערה אחרונה זה עניין המצוינות. אנחנו צריכים לשאוף לכך שהפוטנציאל העצום שטמון באוכלוסייה הזו, בציבור הזה, אכן יתממש, ולא רק לנסות ולהיטיב קצת את הממוצע. זה בסדר, אבל יש כוחות עצומים בציבור הזה. צריך לפתוח שערים כדי שאותה מצוינות תבוא לידי ביטוי. אנו יודעים שברגע שזה קורה בכל תחום ותחום, הם מהווים מודלים לחיקוי.

אנחנו התבשרנו על שופטת ראשונה יוצאת העדה האתיופית, יש קצינים בצבא, מתחילים להיות גם באוניברסיטאות וכדומה. זה נהדר, זה לא המענה היחיד, אבל הדוגמה האישית מהווה השראה לצעירים, שידעו שלא נחסמת בפניהם הדרך, אלא בעזרת מאמץ וסיוע הם יוכלו להגיע לכל הישג בחברה- בכלכלה, בפוליטיקה, בצבא וכדומה.

יש לנו שורה ארוכה של מוזמנים ואלה שביקשו להתייחס, אני מבקש לפתוח עם התייחסות של משרד החינוך שהוא כמובן שחקן מרכזי בזירה הזו. כולנו מאמינים בכוחו של החינוך לחולל שינוי.

נמצא כאן מנחם נדלר, מנהל אגף מחוננים ומצטיינים אז אנחנו נשמח לקבל התייחסות מה קרה? מה השתנה בשנתיים האחרונות?

אנחנו תמיד נבקש מכל הדוברים לעשות את זה בקיצור ולעניין.

מנחם, בבקשה.
מנחם נדלר
שלום לכולם. אני אדבר באמת על הצד של טיפוח מצוינות, מצטיינים ומחוננים זה המנדט מבחינת משרד החינוך. אנחנו עובדים עם החמישון העליון (20% עליונים) של המערכת בחתכים שונים. מחוננים זה החתך הגבוה ביותר בסדר גודל של 2% העליונים של שכבת הגיל, מצטיינים שאנחנו מאתרים דרך מבחני האיתור שזה 5% נוספים והחמישון נסגר במצטיינים שהם בית ספריים.

בשלוש השנים האחרונות שאני בתפקיד אנחנו עובדים במרץ רב כדי לגלות עוד ילדים ולעודד עוד מיצוי פוטנציאל של ילדים בני הקהילה האתיופית במגוון של תכניות האגף. המספרים במסגרות המחוננים קטנים מאוד, בסדר גודל של בודדים. בכיתות המחוננים יש נכון להיום שני תלמידים בני העדה. יש לנו כמעט 40 בתי ספר שיש בהם כיתות של מחוננים. במרכזי העשרה למחוננים, שהם המרכזים אליהם יוצאים הילדים יום בשבוע, יש 36 תלמידים. זה גידול לעומת השנים הקודמות. בתשע"ה היו 24.

אחד הדברים ששמנו עליהם את האצבע וזיהינו כמכשול זה המודעות הנמוכה בקרב ההורים לשלוח את ילדיהם למבחני האיתור. שלב א' נעשה בכל בתי הספר ומשם אנחנו לוקחים את 15% הגבוהים ביותר לשלב ב'. זיהינו שלמרות שעברו שלב א' ודווחו כזכאים להיבחן בשלב ב' של האיתור, הם לא מגיעים לשלב הזה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תרשה לי לשאול מנחם. יש הבדלים תרבותיים ואחרים, ואני מכיר את הנושא גם מהצד של הפסיכומטרי בהשכלה גבוהה מול עולים מצרפת וערבים וכדומה, שהכלים הם לא רגישים להבדלים האלה ויכול להיות שאנחנו מפספסים בגללי הבדלי תרבות.
מנחם נדלר
נכון, אנחנו עובדים עם הרמ"א, עם צוות של פסיכומטריקאים כדי לנסות לראות עד כמה ניתן להתאים את מבחני האיתור מבחינה תרבותית, והאם זה נכון לעשות עבור כל אוכלוסייה. אנחנו כן יודעים שלמשל, מבחני איתור של החרדים צריכים לעבור התאמה מסוימת אפילו בלשון ובתחביר.

עוד לא הגענו למסקנות חותכות, אין מחקר שאומר חד משמעית, או לפחות אני לא מכיר מחקר כזה, שצריך לשנות את המבחן עבור אוכלוסייה זו בגלל שהוא בוחן כישורים קוגניטיביים כלליים, שפתיים, מתמטיים וצורניים. בכל זאת, לנו יש ספי קבלה של המחוננים ברחבי הארץ עם ספים ארציים והדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות בשלב הזה הוא לעבוד לפי ספים שתלויים במדד הטיפוח הבית ספרי. ככל שמדד הטיפוח הבית ספרי גבוה יותר, כך סף הקבלה יורד ולאוכלוסייה הזו אנחנו נותנים סף מקל בתוך טווח המחוננות. שלא נחשוב שאנחנו נותנים איזשהו סף ולא מזהים מחוננים מקרבם.

אני כן רוצה להגיד שהנושא של עבודה עם מגשרים בקהילה, מיד אחרי האיתור בשלב א' והעבודה עם המרכזים שקוראים להורים ומעלים את המודעות, הגביר בצורה משמעותית את המספרים שהם אומנם קטנים אבל בעלייה כל הזמן של איתור המחוננים.

מה שעוד אנחנו עושים זה בתכניות המצטיינים ושם העלייה היא דרמטית. אנחנו פותחים מרכזים וב- 3 השנים האחרונות יש לנו כבר 7 מרכזים שעובדים לפי עקרונות "הדרך החדשה" ובהם אנחנו מלמדים תלמידים שהינם מומלצים ע"י בתי הספר. אנחנו עושים זאת בעיקר באוכלוסיות שהן בערים או יישובים בהם יש הרבה ילדים בני הקהילה, שם קפצנו קפיצה משמעותית מאוד מ250 ילדים בתשע"ה ל-315 השנה, כאשר השנה פתחתו שני מרכזים ברמלה ובקרית מלאכי.

בתוכנית "אמירים" שהינה תוכנית מצטיינים בתוך בתי הספר, ההתרחבות שלנו היא כבר היום ב700 בתי הספר. ההתרחבות הולכת לבתי הספר בהם יש יותר בני הקהילה וגם שם הקפיצה היא משמעותית מאוד מ315 תלמידים יוצאי הקהילה בתוכנית אמירים ל503 השנה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אני רוצה שנבין את המספרים. אתה יכול לתת לנו מספרי רקע? כמה תלמידים יוצאי אתיופיה יש במערכת החינוך, או בגילאים הרלוונטיים לתוכניות האלו? מה השיעור של אותם מצטיינים מתוך - - -
מנחם נדלר
אין לי את הנתון המדויק, אולי יש פה לחברים שלי ממשרד החינוך. לדעתי זה סדר גודל של כ20,000.
שלומית בוכניק
בעל-יסודי יש 8500.
מנחם נדלר
אז לדעתי זה סדר גודל של 20,000 תלמידים בכלל המערכת.
היו"ר מנואל טרכטנברג
עוד פעם, את יכולה להגיד מה שמך בבקשה?
שלומית בוכניק
שלומית בוכניק.

בעל-יסודי יש 8500 תלמידים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
וביסודי?
שלומית בוכניק
הנתון שלי הוא רק לגבי 25 הערים שנבחרו ל"דרך החדשה".
היו"ר מנואל טרכטנברג
מי שמדבר שיגיד מי הוא, שנוכל לרשום.
דוד מהרט
קוראים לי דוד מהרט מהאגודה לקידום החינוך, מנהל מרכז האיגוד.

מספר התלמידים יוצאי אתיופיה, כולל ילידי הארץ וילידי אתיופיה הוא כ38,000, ככה שכמחצית מזה פחות או יותר בחינוך העל-יסודי ומחצית ביסודי, פחות או יותר.
מנחם נדלר
אתה כולל גם את גילאי הגן.
דוד מהרט
לא, אני מדבר על בתי הספר ללא הגנים, רק יסודי ועל-יסודי.
מנואל טרכטנברג- יו"ר
אוקי, אז יסודי ועל-יסודי אתה מדבר על 38,000, אבל זה לא מסתדר עם המספר של 8500 בעל-יסודי.
דוד מהרט
לכן רציתי לתקן אותה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אוקי, אז קודם כל אני רוצה להגיד שלדיון כזה היינו צריכים שיבוא גורם מוסמך ויגיד לנו את המספרים כי אם לא, קשה מאוד להעריך מה המשמעות של 500, בלי לזלזל באף אחד כמובן.

אז בואו נצא מנקודת הנחה שהמספר שניתן כאן של מעל ל30,000 הוא המספר הנכון, בתוך זה העל-יסודי. אתה אומר כמחצית אבל אני תוהה לאור המספר שנאמר קודם- אבל הוא ב25 ערים בלבד. אז זה קרוב ל18,000.
מנחם נדלר
ניקח סה"כ את התוכניות ולא אפרוט אותן. סך הכול כ1200 תלמידים מתוכם נמצאים בתוכניות מצטיינים שונות, גם בגילאי היסודי וגם בעל-יסודי, ובחלקם הקטן גם בכניסה לאקדמיה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
איך זה משתווה? מה ההשוואה לאוכלוסייה הכללית מבחינת מספר המצטיינים?
מנחם נדלר
זה עדיין מספר נמוך מאוד.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אז עוד פעם, אנחנו רוצים לדעת מה היחס? מה השיעור? כדי שנוכל להבין מה הפער. אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה או הריקה.
מנחם נדלר
כשאנחנו אומרים חמישון עליון מתוך שני מיליון תלמידים, אז היינו אמורים להיות במצב של 400,000 תלמידים מצטיינים שהם בתוכניות, אבל זה לא המצב היום כי אנחנו גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת פריסת התוכניות אנחנו בסדר גודל של 60,000 תלמידים מצטיינים בתוכניות, מתוכם כ1200 בני הקהילה האתיופית.
דוד מהרט
ובמחוננים?
מנחם נדלר
במחוננים יש לנו 15,000 תלמידים מחוננים מכיתות ג'-י"ב ורק 38 מתוכם בני הקהילה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אפשר עוד פעם את המספרים האחרונים שאמרת?
מנחם נדלר
60,000 תלמידים מצטיינים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מתוכם 1200 בני הקהילה. ומה המספר השני שאמרת? מחוננים?
מנחם נדלר
15,000 מחוננים במדינת ישראל בתכניות הטיפוח השונות, מרכזים, כיתות וכדומה, מתוכם 38 בני הקהילה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
עוד שאלה. דיברנו קודם על טיפוח המצוינות וחשוב ביותר לטפח. אחת השאלה היא, איך זה משליך על הכלל? כלומר, באיזו מידה העובדה שאתה לוקח את החמישון העליון או את המחוננים ושם אותם בתכניות שמתאימות להם, באיזו מידה יש השפעה סביבתית גם על אחים אחרים, גם על אותו בית ספר, על המשפחה וכדומה? כי עוד פעם, אנחנו רוצים את החלוצים שמושכים את המחנה כולו.
מנחם נדלר
אנחנו מבצעים מחקרי הערכה יחד עם הרמ"א על כל התכניות שלנו. מחקר הערכה אחרון שבוצע, למשל על תוכנית אמירים שהזכרתי אותם קודם ונמצאת ב700 בתי ספר, מעיד חד משמעית שבבתי ספר שמחילים את התוכניות יש השפעה על כלל בית הספר. התוכנית משפיעה על המורים, על איך הם מלמדים בכיתה הרגילה, על הציונים במיצ"ב. אני מניח, לא ראיתי במחקר, שזה משפיע גם בבית, כי תמיד כשיש תכנית שמקדמת מצוינות והצטיינות אז האחים שלו רואים אותו והוא משמש כמודל. אנחנו בהחלט חושבים שזה משפיע גם משפחתית ותרבותית. בדקנו את זה גם בחינוך לפסגות וגם בתכנית "אמירים". יש לתכניות האלה השפעה חד משמעית על מה שקורה לילד בבית הספר ועל החברים שלו.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

אוקי, אני אתן את זכות הדיבור לחבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
תודה אדוני, ראשית אני רוצה להודות לחבר הכנסת דב חנין על היוזמה של היום הזה. אני חושב שזה מאוד חשוב בטח בהקשר של קהילת יוצאי אתיופיה על כל מה שהיא מייצגת. אני חושב שהרבה מהציבור הישראלי לא מכירים את העומק התרבותי ואת העומק ההיסטורי אותם התחלנו לציין בשנים האחרונות - יום לציון הנספים בדרך מסודן. לצערי הנרטיב הזה עדיין לא חלחל לכל החברה הישראלית.

"הדרך החדשה" שהוזכרה פה, זה אחד הדברים שאני מרשה לעצמי להתגאות שהובלתי כמנכ"ל משרד הקליטה, זו פעם ראשונה שגובשה תכנית בשיתוף עם הקהילה. אני התעקשתי. אני לא יודע עד כמה יש היום בתוך וועדת ההיגוי או הפיקוח, נציגים גם בתוך - בממשלה הייתה התנגדות מאוד גדולה כי אומרים: מה פתאום יישב מישהו?

הרצון היה לבנות קודם כל מחדש את האמון בין הציבור לבין הממסד, את האמון הזה אפשר לבנות בשתי דרכים, וזה צריך לבוא ביחד גם מלמעלה וגם מלמטה. מלמעלה, זה אומר לקחת את המצטיינים והטובים באמת ולשים אותם איפה שהם ראויים. אני שמח שכשהשר ליברמן היה שר החוץ הוא מינה לראשונה שגרירה מקרב יוצאי אתיופיה ויכולים למנות עוד, אני מאמין.

אני שמח שסוף סוף מונו שתי שופטות מקרב הקהילה ואני חושב שצריכות להיות עוד שופטות מקרב הקהילה. העובדה שכשבן לקהילה מסוימת רואה את חברו או חברתו נמצאים בעמדות בכירות זה מושך קדימה ונותן את האמונה שאפשר לחלום. תמיד היית שואל חבר'ה צעירים: מה החלום שלהם? וכשאתה רואה שיש ילדים שלא חולמים להגיע רחוק, פה מתחילה הבעיה. בשביל שמישהי תחלום שהיא תהיה שופטת, היא צריכה לראות גם מודל כזה. זאת אומרת, שאפשר להגיע לשם. אני חושב שזה יעד מרכזי שבו היום הממשלה צריכה להתרכז.

לגבי המספרים שאמרת. מתוך 60,000 בתכניות מצטיינים, 1200 זה דיי עומד בקורלציה עם האחוז באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, שזה כמעט 2%. אבל, 38 תלמידים מחוננים מתוך 15,000, אתם לא יכולים להשלים עם העניין הזה. משרד החינוך צריך לבדוק את עצמו, איך יכול להיות שרק 38 נמצאים בתוך תכניות המחוננים? כי גם פה בסוף, סטטיסטית המספרים חייבים להיות יותר גבוהים.

הדבר השני שצריך לעשות הוא מלמטה וזה הנושא של שילוב מול בידול. אחת מאבני היסוד של "הדרך החדשה" היא, להפסיק את התהליכים המבדלים, את העובדה שהיו תכניות מבדלות באופן אוטומטי, בלי קשר לצורך. זאת אומרת יש מצבים בהם יש חסם שפתי או חסמים אחרים שמחייבים תכנית מבדלת. אבל ילד שנולד בישראל, מה הוא צריך למצוא את עצמו בתכנית מבדלת מהחברים שלו בגן או בבתי הספר היסודיים או אחרים? לשמחתי, פה נעשה שינוי. הוציאו את התלמידים האלה מהאגף. הם היו באגף עולים בתוך משרד החינוך ויצאו משם.

יש עוד תהליכים שמתבצעים במשרדי ממשלה אחרים והם מבורכים. אנחנו עדיין בתחילת הדרך, את התוצאות של הדרך הזו, להערכתי, נראה בעוד כמה שנים. הנקודה שאותי מטרידה היא המספר של תלמידים מחוננים לעומת היחס של כמה תלמידים מחוננים יש בתוך המערכת, זה משהו שאי אפשר להשלים איתו.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר, היוזם של הדיון.

חבר הכנסת דב חנין בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
תודה לך אדוני היו"ר. אכן יזמתי את היום הזה במלאת שנתיים למחאה ההמונית של צעירים יוצאי אתיופיה. זאת היתה מחאה מרגשת ומרשימה שהייתה ברחובות הערים, למשל ברחובות תל אביב. המחאה מוצדקת, היא באה אמנם בעיקר בנוגע להתנהלות של משטרה מול יוצאי אתיופיה, אבל היא נגעה להמון נושאים של תחושת אפליה ומציאות של אפליה.

הכנסת מציינת את היום הזה ב11 דיונים שנערכים בכל הוועדות של הכנסת, וגם בכנס מיוחד שאנחנו נקיים בשעה 14:00 באולם שפרינצק ובישיבת מליאה מיוחדת שנקיים לאחר מכן במליאת הכנסת.

אני רוצה להביע הערכה לכל הארגונים של יוצאי אתיופיה: לפעילים, לאגודת יהודי אתיופיה, לאגודת אתיופיה הקטנה, לאגודת הבק"ע, לכל הארגונים שפעילים בעניין ולפעילים שעושים בנושא. כל הכבוד לכם והרבה הערכה.

כשאנחנו באים לדבר על מערכת החינוך והיחס שלה ליוצאי אתיופיה, אנחנו מדברים על אחת הסוגיות החשובות ביותר. אנחנו מדברים על השאלה: האם החברה הישראלית נותנת לצעירים יוצאי אתיופיה את ההזדמנות השווה להצליח, להתקדם, להתפתח בחברה שלנו? התשובה שאני עונה בהרבה צער וכאב היא שלא. אנחנו לא נותנים. אנחנו לא נותנים גם מכיוון שבמקרים רבים אנשים מרוכזים בשכונות מוחלשות ומקופחות, וגם מכיוון שלפעמים בתוך מערכת החינוך יש תהליכים של סגרגציה כזו או אחרת, שבהם יש בתי ספר במדינת ישראל בהם יש אחוז מאוד גבוה של ילדים יוצאי אתיופיה, ויש בתי ספר שבהם בכלל אין יוצאי אתיופיה. זו המציאות שבה אנחנו נמצאים.

אני רוצה מבחינה זו להמשיך את דבריו חבר הכנסת פורר שדיבר על המנגנונים המבדלים, ולומר לכם, שמנגנונים מבדלים הם 'רעת הרעות' הנוראה ביותר. בית המשפט העליון האמריקאי עוד בשנת 1954 קבע ש-'separate but equal is not equal' (נפרד אבל שווה זה לא שווה). זאת אומרת, אל תבואו ותלמדו אותנו ותספרו לנו שאנחנו בונים לכם מסגרת נפרדת, אבל היא תהיה בדיוק אותו דבר. זה אף פעם לא אותו דבר.

לכן אנחנו צריכים לעמוד על מערכות שהן אינטגרטיביות, משלבות, כמובן עם כל המנגנונים התומכים שצריכים להתקיים כדי לאפשר לדבר הזה לעבוד בפועל במציאות. זה לדעתי חוליה מאוד מרכזית אם אנחנו מדברים על סגירת פערים לימודיים. אנחנו מדברים על שילוב וביטול והריסת החומות הווירטואליות, ולפעמים הלא ווירטואליות שעומדות בפני כניסה של נערים ונערות יוצאי אתיופיה למוסדות ומערכות חינוך.

אני רוצה לומר משפט על הנושא של מצוינות וטיפוח מחוננים בקרב יוצאי אתיופיה. אני אומר את זה ממקום של גילוי נאות. שני הבנים הבכורים שלי עשו שנת שירות, אחד בירושלים ואחד בלוד, ועבדו עם נערים יוצאי אתיופיה. אני זוכר את מה שהם סיפרו לי על נערים מדהימים, סופר-מוכשרים, אינטליגנטים, יצירתיים. שאלתי אותם מה קורה עם הנערים האלה ולאן הם הולכים? אני לא רוצה לתת לכם את התשובות הפרטניות, אבל התשובות הפרטניות הן תשובות עצובות. הנערים המדהימים והמבריקים האלה לא נמצאים היום באוניברסיטה ובתכניות מצטיינים. איך הם, נערים ונערות מפוספסים על ידי המדינה, על ידי המערכת. אני לא רציתי להביא שורה של דוגמאות עם שמות, אבל מבחינתי כל סיפור כזה הוא סיפור של החמצה, והוא סיפור של נער או נערה מבריק או מבריקה שהיו יכולים לעשות המון ולתרום המון לחברה הישראלית, אם לא היינו מפספסים אותם. אני חושב שזה נושא שצריך להטריד אותנו מאוד וצריך להיות במרכז העבודה שלנו בוועדה הזו.

אני מתנצל מראש, אני חייב לזוז לדיונים אחרים שמתנהלים במקביל, אבל אני מאחל לדיון הזה הרבה הצלחה, הוא דיון מאוד חשוב. תודה לך אדוני היו"ר.
מנואל טרכטנברג- יו"ר
תודה לך חבר הכנסת דב חנין, יוזם הדיון.

אני רוצה להגיד שחשוב ביותר שאנחנו מציינים את היום הזה, מקיימים את הדיונים האלה, לא מכיוון שיש משבר, לא מכיוון שיש חלילה הפגנה אלימה אלא בתוך תהליך מושכל שצריך לנהל אותו כל השנה ומעת לעת לעצור ולהבין איפה אנחנו עומדים.

עוד מעט אני אתן לחבר הכנסת יוסף ג'בארין לדבר, אבל אני רוצה לשמוע מדוד מהרט, בבקשה, תציג את עצמך.
דוד מהרט
תודה. קוראים לי דוד מהרט, אני ניהלתי את מרכז האיגוד ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך, גוף שהוקם על ידי משרד החינוך לשילוב בני הקהילה במשך כ22 שנים. הגוף הזה כבר לא קיים, כיום אני עובד באגודה לקידום החינוך בירושלים.

ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת דב חנין על קיום הוועדה ועל היוזמה לקיום הוועדה וכן לאגודה הישראלית ליוצאי אתיופיה.

אני אפתח בתיקון קטן או השלמה למה שאמר האדון האחראי על חינוך מחוננים ומצטיינים. ב2005 הייתה כתבה ב-ynet שדיברה על כך שבמדינת ישראל על כל 40 ילדים, ילד אחד הוא ממוצא אתיופי, אבל במחוננים על כל 1917 תלמידים ילד אחד ממוצא אתיופי. כלומר, בעצם המסגרת הזו של מחוננים, שלאחר מכן הרחיבו אותה למצטיינים וכדומה, היא חסומה בפני ילדים יוצאי אתיופיה, בגלל שהמנגנון הממיין הוא מנגנון חוסם.

אני מרגיש כמו הרבה מבחנים, שהמנגנון מחזק את מעמדם של החזקים ומשמר את מעמדם של החלשים. אני עבדתי עם הגברת רחמלי הרבה שנים, ניסינו לפרוץ את המנגנון הזה בזה שהלכנו לא על מכון מאתר, אלא מכון קרני. אלה גופים אלטרנטיביים שבאמת אפשרו שילוב של ילדים במרכזי ההעשרה האלה. אגב, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. מי שאז היה מנכ"ל משרד החינוך הוא המנכ"ל כיום. באנו בפניו ואמרנו לו שיפתחו בפני בני הקהילה את כל מרכזי ההעשרה למחוננים, בלי מבחנים ממיינים. תנסו אותם שנה אחת ואחרי שנה בואו נראה אם הם מצליחים להשתלב בין הילדים האלה. אני רוצה להגיד לך שאחרי שנה, בהרבה מהמרכזים הילדים השתלבו באופן מלא. אני עוד זוכר שהילדה מרחובות, שקיבלה את הציון הכי גבוה במתמטיקה הייתה ילדה שנכנסה בלי המבחן של המכון. אני באופן אישי נתקלתי עכשיו בעניין של המחוננים וראיתי דבר מדהים. אחרי שילד אותר בשלב הראשון, כשהוא עובר לשלב השני המשרד אומר: אל תעשה כלום, תבוא עם מה שאתה יודע. אבל אותו מכון שממיין את הילדים מציע לילדים שרוצים להכין את עצמם לשלם 200 ומשהו שקלים כדי להכין את עצמם כדי להגיע למכון. לאחר מכן הם יאותרו כמחוננים. כלומר, לא שחסרה מודעות של ההורים לחשיבות של המחוננים, אלא לא מכירים את המנגנון שפורץ את המחסום הזה.

עוד נקודה ברשותך. אני גם הגשתי מסמך, אני מאוד מסכים עם מה שאמרו חברי הכנסת שדיברו, אבל אני רוצה להגיד שמחוננים הוא מנגנון אחד. במדינת ישראל כיום היכולת שלך לקבל שני דברים חיוניים, בריאות טובה וחינוך טוב, זו פונקציה של כסף. יש לך כסף, תוכל לחיות יותר שנים מהממוצע, תוכל לספק לילדים שלך חינוך טוב.

אני מציע, בקצרה, מודל שיאפשר לילדים יוצאי אתיופיה לצאת משכונות המוחלשות שבהן הם חיים ולהשתלב בבתי ספר איכותיים, שכדי להגיע אליהם צריך הכנה בבית ספר יסודי, אבל אחרי שהם מגיעים לבתי הספר היוקרתיים. אני מלווה כמה בתי ספר כאלה. אתה צריך לסייע להם במימון שכר לימוד, בהסעה, בצד הכלכלי. אם תעשה את שלושת הדברים האלה זה יתבטא בדברים החברתיים.

דיברו על העניין של המורשת, על הדמות לחיקוי ולהיות מורים. אם נטפל בכל המנגנונים האלה נוכל לאפשר לילדים יוצאי אתיופיה להגיע לבתי הספר היוקרתיים שהיום אם הם יקבלו שם הזדמנות שווה, אולי נוכל לצמצם את הפערים שנראה אותם עוד 30-40 שנים.

אדוני, דיברת על העניין של הזמן. אני רוצה להגיד לך שזמן בחינוך הוא דבר מאוד מזיק. אנחנו רואים הורים שלא השתלבו טוב ולא נקלטו טוב, ואנחנו רואים את הדור השני והשלישי שלהם וצריך לצאת משיטת העבודה, לאסוף ילדים יוצאי אתיופיה ולעשות להם פעילויות שיחזקו אותם. צריך לאפשר להם להשתלב בחברה הישראלית.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה דוד, אני רוצה להדגיש נקודה אחת שהעלית. לעיתים קרובות מה שנראה כחוסר מודעות זה בעצם חוסר יכולת כלכלית, זה לאו דווקא בכסף. לפעמים לאנשים שעובדים קשה אין את הפנאי לעסוק בדברים האלה ולכן בעניין של האיתור, יש לו כמה שלבים, הסינון וכדומה. צריך גישה יותר פרואקטיבית כלפי המשפחות וההורים, לאתר מה הם החסמים, מה מונע את זה וכדומה ולא גישה פאסיבית שאומרת: הנה איתרנו, לילד הזה יש פוטנציאל. אם הוא ירצה הוא יבוא ואם הוא לא ירצה לא יבוא. אני לא חושב שאתם חושבים ככה, אבל לעיתים מאוד חשוב לשמוע את הדברים האלה כדי לפרק את אותה כותרת של מודעות לסיבות רקע שמונעות מאותם ילדים להגיע למסגרות של מחוננים ומצטיינים.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
תודה לכבוד היו"ר.

האמת שאני חוקר בכובע 'לפני הכנסת' שלי את החינוך הערבי וגם חקרתי את החינוך בקרב המיעוט האפרו-אמריקאי בארצות הברית. אני רוצה לשתף אתכם בשלוש מחשבות עיקריות. אני מניח שהן מאוד רלוונטיות וחשובות לדיון הזה.

ההערה הראשונה נוגעת לסוגיה, עד כמה באמת תלמידים מקבוצת המיעוט משתלבים במערכת במובן הפיזי, או שעדיין ניכרים סימנים של סגרגציה? המבחן צריך להיות בדרך כלל כשאסור לקבל מצב שבו קבוצת מיעוט או תלמידים מקבוצת מיעוט הם הרוב בתוך בית הספר, זה סימן של סגרגציה. זה המבחן שארצות הברית אימצה לעניין הזה, ואני חושב שהוא מאוד רלוונטי לדיון הזה.

אם אני לא טועה ותתקנו אותי, אני חושב שיש בתי ספר באזורים מסוימים שיש בהם רוב של תלמידים מהמיעוט. זה נושא שחברי דב חנין התייחס אליו והוא מצריך תשומת לב בעניין הזה.

ההערה השנייה נוגעת לשאלת תכני הלימוד, זאת אומרת עד כמה האינטגרציה מתקיימת ברמה של התכנים, במובן הזה של עד כמה התלמידים מהעדה האתיופית זוכים לאיזשהו ייחוד ברמת התכנים, ייחוד ברמה הפדגוגית שמתייחס אולי להיסטוריה שלהם, לתרבות שלהם, למורשת שלהם? זו שאלה שמחייבת תשומת לב והתייחסות מצד האנשים שעוסקים בנושא. ניכור בין התלמידים לבין הזהות הייחודית שלהם הוא ניכור שישליך לרעה על ההישגים הלימודיים שלהם.

ההערה השלישית והאחרונה נוגעת לרמת השותפות של מחנכים, חוקרים, אנשי חינוך מהעדה במישור של קבלת ההחלטות. דיברתם יפה על שופטות, אבל אנחנו במערכת החינוך ועולה השאלה באיזו מידה אנשי ונשות חינוך מהעדה זוכים באמת להיות בעמדות של השפעה ברמת קבלת ההחלטות בסוגיות שנוגעות למערכת החינוך בקרב העדה? אלו הן שאלות שאני פחות בקיא בהן אישית, אבל אני חושב שהן מאוד חשובות לצורך קבלת התמונה המלאה למצב החינוך בקרב העדה האתיופית.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

יש כאן כמה נציגים של משרד החינוך מהאגף היסודי, בואי תציגי את עצמך.
רותי שמואל
שמי רותי שמואל, אני מדריכה ארצית באגף היסודי.

אני מתחברת לחלק מהדברים שנאמרו פה וחושבת שהעשייה שלנו ממוקדת היום בעיקר באמת במענה מותאם לפרט, בצמצום ההפניות לחינוך המיוחד שזה משהו מאוד משמעותי. אנחנו מבצעים עבודה מאוד משמעותית על עמדות המורים והציפיות של המורים, כי אנחנו יודעים שיש לכך השפעה והשלכה. אנחנו נכנסים בתכניות לבתי הספר, בעיקר, כמובן, בערים שיש שם הרבה יוצאי אתיופיה והם מרוכזים במספר בתי ספר. אנחנו עובדים מאוד משמעותי כדי לתת מקום וביטוי יותר להורים בשותפות בתוך בתי הספר ולקם אותם בתוך הנהגות הורים. יש פעילויות רבות בבתי הספר בארץ והם מאוד משמעותיים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
את יכולה להצביע על הישגים, התקדמות, שינוי בעקבות תכניות ההתערבות הללו?
רותי שמואל
אני יכולה לומר שמספר בתי הספר שיש מעל 50% הצטמצם וכיום אנחנו מדברים על שלושה בתי ספר בארץ ביסודיים שיש מעל 30%- - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
היכן?
רותי שמואל
תיקון, מעל 50%, יש לי כאן את הנתונים. אנחנו מדברים על נתניה, שם נעשית עבודה עם הרשות ועם הועדה הארצית כדי לעשות עוד יותר פיזור, נעשית שם כל הזמן עבודה. באשדוד מעט, שם זה העיקר. מעבר לזה אנחנו עובדים באופן אינטנסיבי בבתי ספר שיש מעל 20% יוצאי העדה, שאנחנו מדברים על כ14 - - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
את יכולה להיות יותר ספציפית? אני מאמין שאתם עושים הרבה, אבל צריך יותר תוכן לעניין הזה.
רותי שמואל
יש תכניות שנכנסות לבתי הספר להעצמה, התאמה ותגבור לימודי. חלק מהתכניות הן בשיתוף קרנות ואני רואה פה מנכ"לים ששותפים לתכניות האלה כמו המרכז לחדשנות ישראלית, כמו הקרן של צפון יהדות אמריקה, קרן אלי ויזל. יש תכניות של משרד החינוך כמו תכנית מרום, שנכנסת לבתי הספר האלה, הם מקבלים שעות ייעודיות והדרכה כדי לקדם ולצמצם את הפערים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אני מברך קודם כל על העשייה, אני חושב שכולנו שותפים להערכה הזאת. השאלה היא עוד פעם, אני מתקשה לקבל תמונה של מה זה אומר? יכול להיות שיש שינוי משמעותי, התקדמות וכדומה, יכול להיות שזה מה שנקרה באנגלית 'too little too late', כלומר מעט מידיי ומאוחר מידיי, אני לא יודע להעריך את הדברים שאת אומרת.

מי אדוני?
דן פוטרמן
אני דן פוטרמן, המנכ"ל של המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אוקי, אני תכף אתן לך את זכות הדיבור, אבל קודם כל אם את יכולה לתת לנו המחשה או נתונים, כי אם לא זה בגדר אמירות כלליות? אני לא מטיל ספק לרגע במה שאת אומרת, פשוט לא מצליח להבין או לקבל תמונה מהימנה של מה שקורה. ציינת אפיקי עשייה רבים ואני מנסה להבין מה זה עושה, איך בסופו של דבר זה בא לידי ביטוי? מה ההיקף של זה? יש 18,000 תלמידים ביסודי יוצאי אתיופיה, מה קורה להם?
רותי שמואל
אנחנו עובדים באופן אינטנסיבי עם כ4000 ילדים יוצאי הקהילה, גם יוצאי אתיופיה- - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
נתון, זה כבר חשוב.
רותי שמואל
אנחנו עובדים באופן מאוד אינטנסיבי עם 12 בתי ספר שיש שם למעלה 30% יוצאי הקהילה. סך הכול כ-42 בתי ספר שיש שם מעל 20% יוצאי הקהילה. הם הממוקדים שלנו, בכל בית ספר יש איזושהי תכנית שהיא נכנסת כדי באמת לתת שם מענה מותאם לפרט. יש שם מיפויים ואנחנו עוברים עם בתי הספר על קידום ההישגים של הלומדים. זה הליווי המקצועי שלנו, ויש כאן נציגים כמו החוגים שנכנסים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה.

חבר הכנסת חיים ילין בבקשה.
חיים ילין (יש עתיד)
תודה כבוד היו"ר.

אני רוצה להיות קצת יותר פרקטי, בסדר? כי אני כל שנה כמעט בדיונים האלה. פעם בשנה בימי שלישי זה כבר שנתיים. אנחנו חדשים בכנסת אבל הבנו את הפרינציפ. יש דיון על הקהילה האתיופית ואיך היא משתלבת במדינת ישראל, ואיך אנחנו לא נותנים לה להשתלב במדינת ישראל.

תמיד יש לי הרגשה, כבר בפעם השנייה. אני בא כראש רשות לשעבר אז אם כך פני הדברים אחרי שנתיים והיינו עומדים באותו מקום, כבר מזמן היו מפטרים אותי ומחליפים את ראש הרשות, אבל פה לא מחליפים אף אחד, גם לא אותנו, דרך אגב.

למה אני אומר את הדברים האלה? כי אני בא מדוקטרינה שאומרת שחינוך הוא הכלי העיקרי שיש, ואני לא מכיר כלים אחרים, שמצמצמים פערים. אין שום כלי שמתקרב לנושא החינוך. רווחה וכל מה שאתם רוצים זה מה שנקרא מעגלים תומכים מסביב, אבל זה המהות.

הדבר השני שאני רוצה לומר. אני לא אוהב את המילה 'אינטגרציה' שנאמרה פה. אינטגרציה זה אומר שיש מישהו למעלה ומישהו למטה, ובסוף הם צריכים להגיע לאיזשהו אמצע. אני לא אוהב את זה. אומנם זה משהו שהשתמשנו פה לפני 20-30 שנים, אבל מבחינתי, תסלחו לי, זו מילה שיש לה קונוטציה גזענית. הנושא השלישי - - -
דוד מהרט
סגרגציה זה מעשה גזעני.
חיים ילין (יש עתיד)
רגע שנייה, אני אמרתי אינטגרציה לא אמרתי סגרגציה. אני מבקש לדייק על כל מילה שאני אומר, תאמין לי שאני יודע מה שאני אומר.

דבר שלישי לגבי מחוננים. אני השתמשתי ואני משתמש במילה מיצוי, לא מחוננים ולא מצוינות, אלא מיצוי. למה? כי ילד שאתה מכניס אותו, וההורים דחפו אותו להיות מצוין והוא נכשל - תאספו אותו בשקית את הילד הזה, אין מה לעשות איתו יותר.

לכן המילה המתאימה היא מיצוי, שכל ילד יוכל למצות את הפוטנציאל שלו, וברגע שהוא ממצה את הפוטנציאל שלו אין אכזבות, אף אחד לא מתאכזב. אם הוא הגיע ל-4 יחידות זה מה שהוא יכול, ואם הוא הגיע ל-5 יחידות זה מה שהוא יכול. זה מה שהם יכולים, גם הילדים שלי, מה לעשות. נכון שהילדים שלי הם גאונים, אבל הם לא יכולים לעשות 5 יחידות, מה לעשות. בנט מאוכזב מהילדים שלי.
קריאה
אני יכול להוסיף רק - - -
חיים ילין (יש עתיד)
לא רגע, תשמע, אני לא היו"ר אבל יש זכות דיבור לחבר כנסת והיחידים שיכולים להתפרץ זה חברי כנסת. עלה לנו בדמים להגיע לפה. אני אתכם, אני אומר את הדברים בשביל לשים אותם פרקטית על השולחן, בגלל שאני חושב שיש מנגנון שהוא הרבה יותר אפקטיבי מכנסת ישראל וזה השלטון המקומי. מי שצריך לעשות את המהפכה אתכם ועם כל האוכלוסיות זה השלטון המקומי. הכנסת יכולה ללחוץ על משרד החינוך לתת עוד תקציבים, אבל בסוף ראש העיר, ראש המועצה הם אלה שיכולים לנווט יחד עם המליאות את התקציבים למטרות שהוא קבע במליאה.

אני אומר לכם את זה מתוך ניסיון, אני קלטתי לא מעט קבוצות צעירות בחטיבת הביניים וגם במסגרת של פנימייה. אני מודיע לכם שהלחץ שהיה הוא היה מאוד גדול לקבל את התקציב. איפה שיש עמותות זה סימן שהממשלה נכשלה, חד משמעית היום וגם לפני חמישים שנים, זה לא משנה.

אני לא בא בצורה פוליטית לתקוף מישהו, אבל עמותות נכנסות למקומות של וואקום, זאת אומרת שמרגישים שהם יכולים לעזור ולעשות משהו שהממשלה לא עושה. ביום שלא יהיו עמותות זה סימן שהממשלה והאוריינטציה שאתם מביאים פה כרגע ניצחה ואנחנו נמצאים שם במקום.

אני מציע לכם פרקטית ללכת לשלטון המקומי, יש וועדות חינוך בשלטון המקומי, ולהשתמש בנו ללחוץ על החינוך ועל הרווחה לקבל את התקציבים כדי שאותן תכניות שאתם מבקשים ימומשו על ידי אותו שלטון מקומי.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה חבר הכנסת חיים ילין. מנכ"ל אתיופיה הקטנה אשר ברקולוניה.
אשר ברקולוניה
כן, זה אני.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אני מבקש בקצרה בגלל שיש הרבה דוברים ואנחנו רוצים לכבד את כולם.
אשר ברקולוניה
אין בעיה, השם שלי הוא אשר ברקולוניה, אני מנהל דף אתיופיה הקטנה בפייסבוק ומנכ"ל אתיופיה הקטנה.

העניין הוא שמבחינתי, כשאתה אמרת שהילדים שלך לא מגיעים לכל מיני תוצאות זה בגלל שאין להם כלים. אם הילדים שלך הם ב-4 יחידות הגיעו ולא הצליחו, כי הייתה לך את האופציה לתת להם כלים. להורים שלנו, להורים של ילדי יוצאי אתיופיה, אין את הכלים האלה בבית, הם לא עוזרים להם בשיעורי בית בגלל קושי בשפה ובכל מיני דברים שבעצם אין כלים לתת להם. דרך אגב לדף שלנו, אם יש איזשהו פרויקט של מצוינות אנחנו נשמח להנגיש את זה בדף שלנו בפייסבוק.
היו"ר מנואל טרכטנברג
בוא תספר מה אתם עושים בדיוק.
אשר ברקולוניה
דף הפייסבוק שלנו הוא דף שנקרא 'אתיופיה הקטנה', הוא ליוצאי אתיופיה בישראל. יש פה כרגע 68,000 עוקבים. הדף הזה מתעסק בנושאים של יוצאי אתיופיה כמו רווחה, חינוך, תקשורת וכמעט בכל נושא שקשור לעדה. המחאה ב2005 התחילה דרך הדף שלנו. אנחנו רוצים דרך הדף להעלות את המודעות לכל מיני פרויקטים שיש ליוצאי העדה, אם זה פרויקטים של מצוינות, בחינוך. למשל, בדיור יש את העניין של פרויקט תמ"א 38 ושיכון ובינוי. זה משהו שאנחנו רוצים להנגיש אותו כדי שהעולים החדשים שנמצאים בשכונות האלה ויש להם קשיי שפה, שתהיה להם דרך להבין את כל מה שנעשה מסביבם. זה כמובן גם בחינוך, זאת אומרת אם יש ילד ביסודי ולהורים שלו אין כלים לתת עזרה בשיעורי בית אחר הצהריים, שזה עולה היום כמעט 120 שקלים לשעה אחת.
היו"ר מנואל טרכטנברג
האם אתם משתפים פעולה עם עוד ארגונים ומוסדות?
אשר ברקולוניה
כמובן, אנחנו עושים כל מיני שיתופי פעולה עם ארגונים. השבוע עלינו לדף 'וואלה', אתר האינטרנט של 'וואלה' כאחד מ30 הדפים החזקים ברשת. עשינו כל מיני תחרויות ופרסים ובעצם כל מיני עשיות למען הקהילה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה אשר, אני מברך על הפעילות.

שתי הערות על כך. ראשית, אכן העולם הדיגיטלי זו זירה מרכזית כיום בכל הקשר, וודאי גם בהקשר הזה, אם כי אני מניח שהדף שלך פונה לאוכלוסייה צעירה מבחינת הנגישות, התמצאות במדיה הדיגיטלית אבל זה בסדר גמור.

הערה שנייה שהיא כללית יותר. יש הרבה מאוד רצון טוב בחברה הישראלית בנושא הזה, קשה לחשוב על עוד נושא שמתעל לתוכו כל כך הרבה רצון טוב ואמיתי של אנשים שרוצים לעשות ולהתגייס. אלא מה? יש גם, מה לעשות, באיזשהו מקום, יותר מידיי פיזור של מאמץ. על כן, אפשר היה להשיג, לדעתי, תוצאות יותר טובות אם היה יותר שיתוף פעולה. זו לא ביקורת אלא עובדת חיים. אני רוצה לעודד את כולכם וגם את כל מי שלא נמצא כאן בחדר, לשתף יותר פעולה. לשאול את השאלה: איך על ידי חבירה של כוחות אנחנו יכולים לחולל את השינוי שכולנו רוצים אותו?

תודה אשר.

יש בחינוך גם את החינוך העל-יסודי, נכון? תציגי את עצמך בבקשה.

שלומית בוכניק, בבקשה.
שלומית בוכניק
אני מדריכה מרכזת בעל-יסודי במשרד החינוך. אני מדריכה יחידה בכל הארץ. משרד החינוך הכין תכנית שעכשיו אנחנו באמת אחרי שנת למידה יותר מעמיקה, אנחנו מכינים את התכנית מחדש. יש לי בכל זאת דברים לענות למה שנאמר כאן ואני מצטערת שהבחור שדיבר פה הלך, חבר הכנסת יוסף ג'אברין.

אז קודם כל צריך לדעת שמשרד החינוך הכין הרבה תכניות מעניינות במקצועות הלימוד השונים, שאמורים ללמד בהיסטוריה, אזרחות ותנ"ך שהם רלוונטיים לנושא של יוצאי אתיופיה וחיבור למסורת לכלל התלמידים.
קריאה
אתם יכולים לזרוק אותם לפח.
היו"ר מנואל טרכטנברג
סליחה, הערות אחר כך.
שלומית בוכניק
למיטב ידיעתי, זה נעשה גם בשיתוף פעולה. פשוט הייתה לנו רק לפני שבועיים וועדה. זה נעשה בשיתוף פעולה עם נציגי העדה וממש תכניות אינטראקטיביות מאוד מעניינות- - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
מי שרוצה להעיר ניתן לו זכות דיבור אבל כרגע- - -
חיים ילין (יש עתיד)
התכנית היא לכלל התלמידים. זאת אומרת, דרך המודעות של הקהילה האתיופית את מלמדת את כולם מה זו הקהילה האתיופית?
שלומית בוכניק
כן, כל תלמיד במדינת ישראל יצטרך ללמוד יחידות לימוד כאלה.
חיים ילין (יש עתיד)
זה עדיין לא מקדם את האוכלוסייה שלהם.
שלומית בוכניק
אנשים צריכים להתחבר ושיהיו לימודים שקשורים למסורת האתיופית.
קריאה
מה זה על המסורת היהודית?
היו"ר מנואל טרכטנברג
סליחה, רבותיי אני אתן זכות דיבור, אל תעירו.
קריאה
אנחנו חלק מההיסטוריה של עם ישראל, מה אתם עושים טובה שאתם מלמדים את הנכדים של האתיופים?
זיוה מקונן
מילא היו מלמדים מדויק- - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
רבותיי אני מבקש, אני אתן זכות דיבור. בואו ניתן לנציגת משרד החינוך.
שלומית בוכניק
גם האגף של עובדי הוראה עובד על מנת להכשיר עובדי הוראה יוצאי העדה. יש ממש תכניות ייעודיות אבל לא מבדלות. ההוראה היא שכל התכניות יהיו לא מבדלות. אני באופן אישי - זו פשוט תשובה למה שנאמר פה מקודם - אני מטפלת בעל-יסודי. יש לנו 25 ערים שסומנו על ידי משרד ראש הממשלה, מתוכן לקחנו את כל בתי הספר העל-יסודיים, כשיותר אנחנו מתמקדים בבתי ספר שיש להם מעל עשרים תלמידים ומעלה. לא באחוזים, אלא החלטנו ללכת על מספר מוחלט של מעל עשרים תלמידים כדי שנצליח להגיע.
חיים ילין (יש עתיד)
עשרים תלמידים בבית ספר של 500-600 תלמידים?
שלומית בוכניק
נכון, וגם 1000. יש בתי ספר שיש גם 1000. בעל-יסודי זה לא נראה כמו ביסודי, יש מעט מאוד בתי ספר בארץ שיש ריבוי של תלמידים בגלל שלשמחתי הם מתפזרים, הם בוחרים בתי ספר.
היו"ר מנואל טרכטנברג
או שבתי הספר יותר גדולים ולכן- - -
שלומית בוכניק
לא, הם לא נמצאים כבר בשכונה. בית הספר היסודי נמצא בתוך השכונה, ואז ילד קם בבוקר והולך, ואם השכונה היא שכונה מרובה באוכלוסייה של יוצאי העדה, אז בבתי הספר יש יותר תלמידים יוצאי העדה. בעל-יסודי הם יותר יכולים ללכת ברחבי העיר ולהגיע למקומות אחרים, אז כל התוכניות הן לא מבדלות. ישנן תכניות לקידום אוכלוסייה, אבל בכל התכניות חייב להיות ערבוב מלכתחילה. יש תכניות עם יותר אחוזים, פחות אחוזים, אבל לא פחות מאשר 20% שיהיו יוצאי העד. יש תכניות של 50% לפחות. זה תלוי מי מביא את התכנית.
היו"ר מנואל טרכטנברג
את יכולה עוד פעם, לגבי מה ששאלתי קודם לגבי היסודי? האם יש נתונים שיכולים להמחיש את האפקט, את האימפקט של התכניות?
שלומית בוכניק
המדידה שלנו היא באמצעות מבחן מיצ"ב ובאמצעות בחינות בגרות. יש תוצאות של המיצ"ב ולצערי לא התארגנתי ולא הבאתי את זה לכאן. ישנן תוצאות של מבחני מיצ"ב שמראות שיש התקדמות יפה של יוצאי העדה בתוך מבחן המיצ"ב.
היו"ר מנואל טרכטנברג
מה זה התקדמות יפה?
שלומית בוכניק
אז אמרתי שלא הבאתי את זה, מצטערת. אני לא הבאתי את זה.

לגבי בחינות בגרות, יש לנו שלושה יעדים. קודם כל זכאות לבגרות. עכשיו, למשל, אנחנו עובדים. יש הרבה מאוד דברים שהם נכונים למדינת ישראל בכלל. יש הרבה מאוד תלמידים שחסרה להם יחידה אחת בבגרות בשביל שיהיו זכאים, אז אנחנו עובדים על התלמידים האלה.

מעבר לעניין של זכאות לבגרות, יש את העניין של זכאות לבגרות שנותנת קריטריון לעמידה בתנאי קבלה של אוניברסיטה. לדוגמה, 4 יחידות באנגלית. אני גם אגיד תכף מה אנחנו עושים עם זה.

הדבר הנוסף זה בגרות איכותית, שכוללת בתוכה גם כל מה שקשור בעניין החברתי. ציון מעל 90 בתרומה החברתית שזה גם ציון היום בבגרות, וגם אנגלית ומתמטיקה. מה שאנחנו עושים, זה כשאנחנו מגיעים לתוך מוסדות אנחנו עושים טופס מעקב. אני עושה את זה באופן אישי. כשאני רואה, למשל, תלמיד שיש לו ציונים מאוד גבוהים באנגלית ב-3 יחידות – היום, אגב, יש מגמה של הרבה בתי ספר בכלל לסגור את המסגרת של 3 יחידות. אבל אם יש כזה תלמיד, אני ממש באופן אישי אומרת למנהל בית הספר על התלמיד שאני מבקשת להעלות אותו.
היו"ר מנואל טרכטנברג
יש מנגנונים של בית הספר או של המנהלים להגיע ליעדים, או שזה רק עניין של שכנוע?
שלומית בוכניק
קודם כל, המנהלים נכנסים לזה יותר ויותר. אנחנו באמת לשנה הבאה מכינים יותר תכנית של קשר לשטח- - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
בסוף זאת צריכה להיות משימה שיורדת לבית הספר ושהמנהל יראה בזה משימה בית ספרית, יעד בית ספרי ואז מסתערים על זה.
שלומית בוכניק
בסוף זה אצל מנהל בית הספר. אני רוצה לומר שכלל מנהלי בתי הספר, ואני אומרת שוב, אנשים שפגשתי באופן אישי אומרים- ''אצלנו אין הבדל, כולם אותו דבר בשבילי" וזה באמת אמיתי וכולם אותו דבר, אבל כשמורידים את זה לנתונים לפעמים יש פערים ועל הפערים האלה אנחנו עובדים.

לגבי החינוך המיוחד רותי כבר הסבירה שיש הוראה מפורשת לא להביא למצב שילדים לא מגיעים באמת כשיש להם את כל הנתונים האמתיים לחינוך מיוחד, אלא ממש להוריד את האחוזים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה שלומית. יש לי עוד הערה כללית. כשמגיעים לדיון בוועדה בכנסת כדאי להביא נתונים, כלומר זה מאוד חשוב. תצאו מתוך הנחה שפה אנחנו מקשים ובצדק. אני חושב שצריך את השקיפות המינימלית הזאת, אבל תודה.

בבקשה זיוה, תציגי את עצמך.
זיוה מקונן
תודה רבה אדוני היו"ר. קודם כל תודה לחבר הכנסת דב חנין על קידום היום הזה. שנתיים למחאה ובכלל דיונים מרוכזים בכל הוועדות. לצערנו הרב גם בכנסת ישראל יש הסללה. רוב הוועדות מתקיימות בוועדת העלייה והקליטה. בוועדות החינוך זה הדיון השלישי בקדנציה הזו שקיימת, אז על זה אני בהחלט מודה ומעריכה, כי יש וועדות שאוטומטית מפנות אותנו לוועדת העלייה והקליטה.

אני אשמח להתייחס להערות שלכם, אבל אני רוצה להתייחס קודם כל ברמת המדיניות. לפני שנה וחצי התקבלה החלטה בעקבות התהליך שנעשה על ידי משרד הקליטה ומשרד ראש הממשלה, שסוגרים את כל התכניות המבדלות ואת התכניות המיוחדות עבור יוצאי אתיופיה. משרד החינוך לא סגר אף תוכנית והוא ממשיך לממן את התכניות המבדלות, ועל מנת שייראה טוב מכניס 20% לבנים, בשביל הערבוב. זה לא הסיפור, אנחנו רוצים שתלמידים יוצאי אתיופיה ישתלבו בכל התכניות שקיימות במשרד, ויש אלפי תכניות שהמשרד מפעיל. שישתלבו שם, לפי היכולות שלהם אם זה במחוננים, במצטיינים וגם המתקשים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
זיוה, אני רוצה להקשות מכיוון שזה מעבר לכל סוגיה קשה אמיתית. אנחנו צריכים להתייחס לזה באמת באומץ. אם אני אומר שישתלבו, אז עלול להיות מצב, כמו שהקשתי מקודם כשמנחם דיבר, אם אתה אומר שישתלבו אז הם יכולים ליפול בין הכיסאות. לכן הם צריכים תשומת לב מיוחדת, ויחס עם זאת למצוא את דרך המלך כדי לא לגרום לבידול.
זיוה מקונן
אני אתייחס לזה. הבאתי את נתוני המיצ"ב האחרונים, ואנחנו כארגון שפועל לשינוי מדיניות מבקשים מרמ"א שיפענחו את הנתונים ונפגשנו איתם לפני שלושה שבועות, והם אכן פרסמו את נתוני המיצ"ב. נתוני המיצ"ב מראים את הפערים בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה, גם בינם לבין כלל האוכלוסייה היהודית וגם בינם לבין האוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך. זאת אומרת, שהפערים בקרב יוצאי אתיופיה הם הכי נמוכים.

אני מודעת למצב, אבל המשרד לא יכול לבוא ולהגיד: אני נותן לכל האתיופים תכנית מסוימת. עשרים שנים היינו בדבר הזה, זה לא עבד, זה לא הצליח. צריך לעשות משהו אחר. כשאני רואה את נתוני המיצ"ב בכיתה ח', אדוני, והפערים מגיעים עד פער של 119 נקודות במתמטיקה בכיתה ח' זה צריך להדאיג אותנו. אנחנו יודעים שיש קורלציה בין הפער בחטיבת ביניים לבין הישגים בבגרות. הנתונים, ואני אגיד לך אותם, גברתי, הפערים בבגרות בין יוצאי אתיופיה לבין כלל האוכלוסייה היהודית הם פערים של 50% בבגרות איכותית. אם המשרד עד עכשיו עסק בלתת מענה ייחודי ולא הצליח, סימן שמשהו פה לא עובד.

אני רוצה לתת דוגמה על דברים שאנחנו עושים במעקב וגם על הדברים שראינו שאפשר לעשות אחרת. לפני שלוש שנים בדקנו מה המצב של התלמידים המחוננים יוצאי אתיופיה, ומצאנו רק 24 בכל הארץ. אמרנו שזה לא הגיוני, 4000 תלמידים מחוננים יש, אפילו יותר- 15,000, סליחה, 24 יוצאי אתיופיה.

אנחנו יודעים מבחינה גנטית שאין בעיה מולדת. הסיפור הוא האם באמת מנגישים, האם התלמידים האלה חשופים והאם באמת ניתנת להם ההזדמנות. עשינו פה פיילוט בירושלים, מתוך 7 תלמידים שנבחנו 2 אותרו כמחוננים. באנו למר נדלר, אמרנו לו שזה לא הגיוני מה שקורה פה. נדלר לקח את הנושא ואמר שהוא רוצה לראות איפה התלמידים יוצאי אתיופיה שעוברים את המבחן של השלב הראשון. נמצא שקרוב ל-170 תלמידים יוצאי אתיופיה עברו את השלב הראשון של המבחן בכיתה ב'. המשרד היה רק צריך לעשות פעולה פשוטה. הורים צריכים להביא למרכז למבחן במועד ב', צריך לתת להם את המידע ואת הזכויות שלהם. בשנה אחת אותרו 10 תלמידים, בשנה אחת. מר נדלר נמצא פה, זה דברים שאפשר לעשות, אבל כשמשרד החינוך עושה תכניות בשביל הכשרת מורים יוצאי אתיופיה, בשביל תגבור לימודי ליוצאי אתיופיה, מה לעשות, מה שמבדל הוא לא שווה, והוא לא מציג אותם כשווים. כדי לסגור את הפערים האלה של המשרד, הוא צריך לראות בראייה אינדיבידואלית, ילד אתיופי לא בהכרח דומה לאח שלו. יש לי חמישה ילדים אדוני, הגדולה כיום בשנת שירות והקטן בן 5. כל אחד מהם שונה זה מזה והצרכים שלהם שונים. לא יכול להיות שמשרד החינוך יבוא וייתן תכניות מיוחדות לאתיופים כי כולם אותו דבר.
היו"ר מנואל טרכטנברג
זיוה תודה רבה לך. אני רוצה לשמוע גם משושנה בן דור.
דנה גילי
אני גילי דנה, אני רשומה ברשימת הדוברים, משרד החינוך.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אוקי, תכף אתן לך זכות דיבור. וממשרד ראש הממשלה, מה השם?
סיוון גולדשטיין הבר
סיוון גולדשטיין הבר, אני ממטה היישום של התכנית הממשלתית.
היו"ר מנואל טרכטנברג
מאה אחוז, אני ברצון אתן אבל שושנה בן דור מארגון צפון אמריקה ואתיופיה, בבקשה.
שושנה בן דור
תראו, קודם כל מה שהכנתי להגיד, חשבתי שהדיון יהיה קצת יותר מרוכז על איך סוגרים פערים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
זאת הכוונה.
שושנה בן דור
הפערים קיימים, יהיו הצרכים אשר יהיו. דבר ראשון שאני רוצה לציין כמו בכל אוכלוסיית הגירה או רוב אוכלוסיות ההגירה, אנחנו רואים צרכים מתמשכים גם בדור השני ואסור להתעלם מהם. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, אחרי יותר מ-20 שנים, 24 שנים עם עבודה עם תלמידים יסודיים כמה דברים שאנחנו למדנו. הדבר הראשון, החשיבות של שפה ולדאוג שילדים שעולים לכיתה א' כבר תהיה להם שפה עשירה. כפי שזיוה אמרה, זה לא עניין של יכולת אלא עניין של הנגשה.

הדבר השני הוא החשיבות של ההתערבות בגיל צעיר. כדי שילד יעלה עם כולם באותם ההישגים, לא יתפסו אותו בכיתה מתקדמת יותר ויגידו שעכשיו יש פער. אז לא רק כשיש פער לימודי, אלא יש גם את הפער של הדימוי העצמי. ילד שמצליח מההתחלה מרגיש טוב עם עצמו. ילד שפתאום בכיתה יותר מאוחרת מגלים או מתחילים לטפל בנושא, הוא איננו מרגיש מסוגל גם אם הפוטנציאל קיים. המעורבות של ההורים בכל שלב ושלב - דיברתי גם עם ההורים שילדיהם נבחנו למצוינות. כפי שכבר נאמר, צריך להסתכל על הצרכים של כל אחד ואחד ולא להגיד שמי שהוא יוצא אתיופיה מקבל את התכנית הזאת ומי שלא אז לא. יש צורך גם בניידות בתוך התכניות. יכול להיות שיש ילד שהוא צריך תגבור בתחום מסוים לזמן קצוב, אבל לאחר מכן הוא יכול להשתחרר.

הכנתי עוד הרבה דברים להגיד, אבל ביקשו מאתנו לקצר, אז אני רק רוצה לבדוק את הנושא של מוטיבציה. הנתונים האחרונים מראים הבדל גדול מאוד בין בנים ובנות, וצריך להתייחס לזה כי הם לומדים באותם המוסדות. הבנים מתקשים יותר מהבנות, הרבה פעמים זה נושא של דימוי עצמי- שאיפות, מוטיבציה- - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
האם זה שונה מאשר האוכלוסייה הכללית? כי הבנות כיום כמעט בכל מסגרת חינוכית, אפילו באוניברסיטה בשלבים הראשונים מצטיינות יותר מאשר הבנים.
שושנה בן דור
צריך לבדוק ולהשוות. אני חושבת שזה העיקר.

גברת בוכנית, אני לא יכולה שלא להתייחס לנושא של תכנית המורשת, כי לאחר שנכתבו חומרים בתוך המשרד, אז הקימו איזו וועדת בקרה, אחרי שכמה מאיתנו חקרו את הקהילה הרבה שנים. אני בדיוק באה מדיון בנושא של הקייסים בוועדת הפנים. בדקנו את החומרים. רצו לעשות דבר נכון, אבל התוצאות לא כל כך טובות. זה כולל חומרים ייחודיים עם ביטויים מאוד מאוד שיפוטיים על הקהילה. רוצים ללמד את הייחוד של הקהילה וגם שופטים אותה מהצד השני. ניסינו, נכשלנו בשלב הזה. החומרים שראינו צריכים לתקן אותם באופן רציני. צריכים לערב אנשי מקצוע. בוועדת הבקרה שמינו לאחר שכבר כתבו, לא כללו שם אף קייס. אני חושבת שגם מבחינת הדברים של סגירת פערים, גם מבחינת המורשת, יש התקדמות ואנחנו גם רואים אותה, אבל יש גם עוד הרבה מה לעשות.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה שושנה.

אני רוצה להעיר לגבי הדבר האחרון שציינת לגבי תכניות המורשת. תראו, לפני שנה או משהו כזה היה דו"ח ביטון בנושא שנוגע לחלק נכבד מהחברה הישראלית. הדו"ח הוצג בפנינו בשנת 2016, 50-60 שנים לאחר העלייה הגדולה של יהודים מארצות המזרח. ועדיין, אנחנו מתקשים. למה אני מציין את זה? כי זה לא פשוט. הרגישות שצריך להראות היא גדולה מאוד, ולא חשוב מה הכוונות הטובות של מי מבין העובדים המסורים של משרד החינוך. צריך, כמו ששושנה אמרה, הרבה עיניים נוספות שיבחנו את התכנים מכל גווני הקשת, כי גם כשאנחנו רוצים לעשות טוב ומתכוונים לטוב, מה לעשות, אף אחד מאיתנו לא יכול לחשוב על כל הרגישויות וכל מגוון הצרכים שיש כאן בעשיית צדק כלפי מגזר מסוים. זו הערה כללית.
שלומית בוכניק
אני יכולה להגיד על זה משהו?
היו"ר מנואל טרכטנברג
כן, אבל בקצרה.
שלומית בוכניק
כמו שאמרה זיוה, יש לה חמישה ילדים. אז מיוצאי העדה יש אנשים שונים וגם הם לא בהכרח מסכימים ביניהם, שזה טבעי ובסדר.
זיוה מקונן
תקימו וועדה מקצועית.
שלומית בוכניק
זה לא התחום שלי אבל ישבתי בוועדה שבה הציגו, וישבו שם נציגים יוצאי העדה שהיו מרוצים ושמחים ואמרו שהם היו - - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
שלומית, לכן אמרתי.

רבותיי, ציינתי שגם כשמתכוונים לטוב וגם כשיש רגישות צריך עוד עיניים, כי הנושאים האלה הם מסובכים ולא פשוטים.

אני רוצה לתת זכות דיבור לנציגת משרד ראש הממשלה, תציגי את עצמך.
סיוון גולדשטיין הבר
שלום, אני סיוון גולדשטיין הבר ואני במטה היישום של התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. קודם כל, הייתה מצגת שלצערי לא הגיעה לוועדה ואני אשלח אותה בסוף היום. המצגת מפרטת את כלל התכניות והתקציבים של כלל המשרדים ואת היקף הביצוע. עוד אין לנו נתונים באשר להצלחות, כלומר להשלכות בשינוי המדדים בשטח, אבל יש את היקפי הביצוע וזה מה שאפשר לאסוף כרגע, כשהתכנית יחסית חדשה.

אני עוד רוצה להגיד בעניין של התכניות. באמת התכנית הממשלתית היא איזשהו חלק משינוי מדיניות של ממשלת ישראל ביחס לטיפול ביוצאי אתיופיה. ישנה העברת אחריות ממשרד הקליטה למשרדים השונים, כשרוב התכניות הן תקציבים תוספתיים לתכניות קיימות כדי לקדם שילוב ואחריות של המשרדים והרשויות על יוצאי אתיופיה ככלל האזרחים, עם התייחסות מותאמת כשיש צורך.

בהקשר של מה שנאמר כאן קודם על הרשויות המקומיות. כן חשוב לי לומר שחלק ממה שקורה במטה היישום זה בניית נהלים לרשויות המקומיות. יש צורך שהם יעבדו בשיתוף פעולה עם כלל התקציבים שהם מקבלים מכלל המשרדים, ועם תקציבים שהם אינם תקציבים ייעודיים ליוצאי אתיופיה אלא תקציבים קיימים ברשות, כדי לספק מענה מותאם ע"פ צורך.

חוץ מזה יש וועדה בין משרדית שעוסקת בכלל הנושאים, גם נושאים שהם ספציפיים למשרד החינוך, אבל באמת יש מענים נוספים שיכולים להינתן משאר המשרדים.

דבר האחרון. לכל משרד, גם למשרד החינוך יש וועדת מעקב שמורכבת מ-50% נציגי ציבור, ושם דנים בנושאים של האם תכנית מסוימת היא כן מבדלת או לא, האם התכנית שהוצגה היא נכונה או לא. זה נכון שיש תיקונים והמשך עבודה לעשות.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה, אני מקווה שאת רשמת לפנייך את ההערות שנשמעו כאן, מכיוון שאתם גורם מתכלל ולא מתפעל אז דווקא לכם יש תפקיד אפילו יותר מרכזי בהטמעת התובנות שנוצרות כאן, כי אתם מסתכלים על זה מנקודת ראות של הגורם מעל המתכלל. תודה.

נציגת משרד החינוך, בבקשה.
דנה גילי
תודה כבוד היו"ר. אני מנהלת חברה ונוער, אנחנו אחראים על החינוך הלא פורמלי.

ראשית, יחד עם סיוון, אני מתנצלת שלא הגיעה אלייך מצגת, היא ברזולוציה מאוד עמוקה של כל העשייה במשרד החינוך. המצגת פה ורצנו איתה בוועדות מקבילות- - -
היו"ר מנואל טרכטנברג
מאה אחוז, בסדר גמור. מי שרוצה להתבטא שיבקש זכות דיבר ואני אנסה לתת.
דנה גילי
אני רוצה לציין ארבעה עוגנים שזיהינו אותם בחינוך הלא פורמלי כנקודות משמעותיות בהתפתחותו של ילד ובני נוער למוביליות בחברה הישראלית, ושם השקענו בחינוך הלא פורמלי את עיקר המשאבים. ראשית, בגיל היסודי בחוגי איכות אחר הצהריים. מי שחברה אלינו זו חברת המתנ"סים, שנמצא פה נציג שלה מני יאסו, שהוא גם מנהל תכנית מפתחות של חברת המתנ"סים כזרוע ביצוע של משרד החינוך.

התכנית היא תכנית רשותית של חוגים לכלל בני הנוער בשכונה, בקהילה. כל אחד יכול ללכת לאיזה חוג שהוא רוצה, איכותי. חברינו יוצאי העדה בשיתוף עם ההורים ובית הספר יקבלו גם ואוצ'ר בצורה דיסקרטית על מנת שיוכלו להיכנס לכל חוג שירצו בו. הדברים האלה, יחד עם נציגי העדה, יתחילו בתשע"ח. רצינו להתחיל בתשע"ז ולא הסתייע.
קריאה
איך הם יגיעו לחוג הזה?
דנה גילי
במתנ"ס בשכונה שלו ושלה, עם פרסום. נשמע גם את המתנ"סים, איך הילדים יגיעו לזה ואיך זה ישווק. אנחנו כבר עובדים עם בתי הספר והרשויות המקומיות וממפים את התלמידים א'-ד'.

בגיל היסודי ומעלה, כל תנועות הנוער וארגוני הנוער- - -
דוד מהרט
נוער שוחר מדע.
דנה גילי
שוחר מדע זה לא אצלנו, זה בחינוך הפורמלי, אבל זה מופיע פה במצגת. אני מונה את ארבעת העוגנים- - -
דוד מהרט
שוחר מדע זה בלתי פורמלי, יש להם מסגרות אחרי הצהריים.
דנה גילי
תנועות הנוער וארגוני הנוער יסבסדו בתקנה מיוחדת את הרישום לתנועות וגם את כל הפעילות של מחנות וסמינרים ליוצאי העדה. אמנם זה בצורה לא שוויונית כי אחרים לא מסובסדים, אבל ראינו שזה בלם כלכלי.

עוד בלם כלכלי ומוביליות עצומה שקיימת וכולם יסכימו איתי, זה שנת י"ג. הצעירים שעושים שנת שירות, המכינות הקדם צבאיות. נפל דבר בישראל והחל מהשנה מספטמבר, מלגות בסך 8000 שקלים למי שיתקבל לשנת שירות או מכינה קדם צבאית. אני מבקשת מכל הפורום פה להפיץ את הבשורה כדי להרבות את הפונים, שנוכל לתת להם מלגות.
היו"ר מנואל טרכטנברג
יש כבר רישום?
דנה גילי
יש רישום, 320 מלגות חולקו השנה ואנחנו יכולים יותר רק צריך להגיע ולפנות.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה.

אני רוצה לציין את הנקודה האחרונה הזו, הקריטית, מכיוון ששמענו דבר נכון, ככל שההתערבות היא בשלבים יותר מוקדמים, אבל בהינתן שהגעת לגיל 18, מה קורה באותה נקודה? האם זו עוד פעם נקודה סינגולרית? נקודה קריטית, או התפתחות? השתלבות במסגרות האלו יכולה לעשות פלאים. זה הזדמנות שנייה, אז אני מברך על היוזמה הזו וקורא לכולכם להפיץ אותה ולנסות להגדיל את המספרים בצורה מאוד משמעותית.

אני רוצה לתת לך, תגיד מי אתה ממש בקצרה.
מני יאסו
אני רק רוצה להוסיף, אני מנהל תכנית "מפתחות". הגעתי לכאן באופן עצמאי לדיון ואני רוצה להוסיף כמה דברים למה שנאמר כאן מפי גילי דנה. אני הייתי מציע וממליץ לכל אותם אנשים שרוצים לדעת איך תכניות שילוב הולכות להתבצע בצורה טובה, או הולכות להתבצע בצורה הכי מיטבית, זה בעצם מנהל חברה ונוער שאיתם אני עובד כבר כחצי שנה. זו הדרך הנכונה, החוגים או החינוך הבלתי פורמלי זו הדרך להשתלבות הנכונה והמתאימה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה. אני רוצה ברשותכם, מי נמצא כאן מעמותת "חינוך לפסגות"? בקצרה, תציגי את עצמך.
דנה חג'בי
אני אשתדל לקצר. שמי דנה חג'בי, אני מעמותת "חינוך לפסגות".

תודה רבה שהזמנתם אותנו. עמותת "חינוך לפסגות" פועלת לחינוך למצוינות ככלי לצמצום פערים, יצירת שוויון הזדמנויות, מוביליות חברתית- - -
שושנה בן דור
צמצום או סגירה?
דנה חג'בי
צמצום פערים והשאיפה היא, כמובן, ביום מן הימים לסגור אותם.

בפריפריה חברתית-גאוגרפית השיח על מצוינות נתפס לרוב כפריבילגיה. אנחנו בעצם מפעילים תכנית חינוכית אינטנסיבית וארוכת טווח שבה אנחנו מאתרים ילדים מצוינים, 30-40% העליונים בשכבת גילם ביחס לסביבה בה הם חיים, בבתי הספר שלהם.

אנחנו פועלים גם בשיתוף עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות, בתי הספר, קרנות ופילנתרופיה רחבה מאוד. התכנית החינוכית שלנו מלווה את החניכים במשך 10 שנים, 12-16 שעות בשבוע. מדובר באינטנסיביות מאוד גדולה, באמת במטרה לקדם את הילד בכל התחומים בחייו. אנחנו עובדים עם החניך, עם משפחתו, עם הוריו שהם חלק מהתכנית. דרכם אנחנו מעצימים את בתי הספר כשהשאיפה היא להעצים את הקהילה כולה, להעצים את הילד בתוך הסביבה שבה הוא חי, לא להוציא אותו בהכרח למקומות חזקים, אלא באמת לחזק את הקהילה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
כמה ילדים יוצאי העדה השתתפו ב-10 השנים האחרונות?
דנה חג'בי
אנחנו מלווים כיום בפריסה ארצית 2400 חניכים, כ-300 יוצאי העדה האתיופית ברחבי הארץ. ישנם מרכזים, בדגש על העיר נתניה שבה הם מהווים למעלה מ-50% מהחניכים המשתתפים.
היו"ר מנואל טרכטנברג
אבל האם יש כבר בוגרים?
דנה חג'בי
יש לנו כבר בוגרים בתכנית. בעצם השנה אנחנו נעלה מעל ל-300 בוגרים בתכנית כאשר בקרב העדה האתיופית יש פחות מ-10%. התכנית שלנו היא תכנית שמתרחבת וגדלה עם השנים. הבוגרים המבוגרים שלנו הם היום בני 29, ברובם ממרכזי המצוינות הראשונים שהחלה להפעיל העמותה. יש לנו כבר בוגרים גם מהעיר נתניה, רובם נמצאים בשלב של צבא, מקדמים אותם.

ברשותכם, בדקה וחצי אני רוצה להראות סרטון קצר שבהחלט משקף את העשייה המדהימה, ובהזדמנות זו אני אשמח גם להזמין את הוועדה לביקור.

למה זה לא עובד?
היו"ר מנואל טרכטנברג
זה לא עובד אז אנחנו נוותר, תודה לך. דן פוטרמן בבקשה.
דן פוטרמן
אני דן פוטרמן, אני המנכ"ל של המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך וגם מנהל התכנית של "קרן מוריה" שתומכת במוסדות מתוך הקהילה כבר 20 שנים.

אני מודה ליושב ראש, לזיוה ולאגודה, לחבר הכנסת דב חנין על היוזמה.

הבשורה הטובה היא שיש כבר מענה בשטח שפועל, עובד ומצליח ולהביא הישגים. אנחנו אחראים על התכנית המקיפה ביותר בבתי הספר היסודיים לקידום תלמידים בני העדה. התכנית היא תכנית משולבת ותמיד הייתה משולבת ואף פעם לא בידלה ולא מבדלת.

התכנית שאנחנו מנהלים הינה בשותפות מלאה עם משרד החינוך ועם עמותת "פידל". היום התכנית רצה ב-24 בתי ספר ל-17,000 תלמידים שמשתתפים, 2000 מתוכם בני העדה. היא לא תכנית תגבור ולא העשרה, אלא תכנית שמטרתה לשנות את סדר היום של בתי הספר היסודיים. אנחנו שמים דגש מאוד חזק, כפי ששושנה ציינה, על אוריינות, על פיתוח כישורי השפה כבסיס הלמידה לכל מקצוע וגם פיצוי על הקשיים של תלמידים. עד היום יש לנו לא מעט תלמידים שבאים מבתים בהם האוריינות לא טובה.

כמובן שהקהילה מאוד מגוונת, יש לנו גם הורים עם תואר שני כך שיש מכל המנעד. אנחנו רואים פוטנציאל רב. אנחנו דואגים לחזק גם את ניהול בית הספר, לשדרג את רמת ההוראה ולעקוב אחרי התלמידים. יש מעקב צמוד והמון נתונים.

בנוסף, אנחנו רוצים להעצים את ההורים, לגייס את ההורים בני הקהילה להיות שותפים לתהליך הלמידה של ילדיהם. אוריינות ושפה זו משימת-על של בית ספר יסודי לכל תלמיד, ועוד יותר לתלמידים בני העדה. אנחנו למדנו שזה אפשרי. אפשר לסגור פערים, אפשר לצמצם פערים עם התערבות מקיפה, נכונה ומכוונת אפילו בבתי ספר הכי מאותגרים.

מה חסר? זו הבשורה הפחות טובה. אנחנו זקוקים למנהלים יותר חזקים, אנחנו זקוקים למורים ברמה יותר גבוהה. אנחנו ב-13 ערים וברוב המקרים כשמדובר בתלמידים בני העדה מביאים צוות לא חזק לשם, זה לא מושך אנשים. לפעמים יש מכרזים ואף אחד לא מתקרב למכרז ולא רוצה להיות מנהל של אותם בתי ספר. מה מונע מאתנו להיות בבתי ספר רבים נוספים? אנחנו רואים היום 60% מתקציב התכנית שלנו מגיע מתורמים פרטיים. המשרד מכסה 24% והרשויות בקושי 15%. אין מימון יציב, בניתוח של המצגת שלצערי לא ניתן לראות כאן וראינו בוועדות אחרות רואים את זה.

ביסודי ילדים נמצאים 6 שנים ברצף. זו הפעם היחידה שיש ריכוז של שנים בהן אפשר למנוע פתיחה של פערים. הם נפתחים ביסודי לכן חשוב להשקיע ביסודי.

לאן הכסף הולך? לפי הניתוח שלנו היחס בין הכסף שמושקע היום בתקציבים הנוספים שניתנו לקידום הקהילה, היחס הוא 7-1 לטובת על-יסודי. לא משקיעים ביסודי מלבד התכנית שלנו והתכנית של שושנה. אין תכניות שמקדמות ילדים.

בחינוך פורמלי ילדים נמצאים 30 שעות בשבוע. זאת ההזדמנות למנוע פערים, זאת ההזדמנות לקדם תלמידים. אנחנו מבקשים ומתחננים להתגייס ללקיחת משהו שעובד ולהרחיב אותו לבתי ספר נוספים - עכשיו, לא לחכות. צריך להקדיש יותר תקציבים, הממשלה צריכה לתת היקף יותר גדול כדי לשפר את ההצלחה. יש הזדמנות ואנחנו יודעים שהזמן מאוד קריטי.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה, אני חייב לסגור את הישיבה תוך דקה כי יש ישיבה אחרת, אני פשוט רוצה לדעת מי הדוברים שרוצים לדבר ולא זכו בכך.
אושרת גולן
אני אושרת גולן, מייצגת את כפרי הנוער.
היו"ר מנואל טרכטנברג
כפרי הנוער?

מי עוד?
מיכל אברה סמואל
מיכל אברה סמואל, מנכ"לית עמותת "פידל".
היו"ר מנואל טרכטנברג
אז תרשו לי- - -
שרי פייר
סליחה, אני גם ביקשתי את רשות הדיבור. שמי ד"ר שרי פייר, נציגת משרד הקליטה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
צודקת. משרד הקליטה חייב להישמע כאן, אז אני מתנצל, בבקשה.

אני אגיד מה הסדר ואני מתנצל בפני כל אלה שאני לא יכול לתת להם רשות דיבור. אני אתן שתי דקות למשרד הקליטה, לפידל ולגדעון ובזה נסגור, אני צריך לסכם ומאוד מתנצל, מה לעשות?

בבקשה.
שרי פייר
אני אעשה את זה בקצרה. אני מתחברת לכל מה שנאמר פה. מצוינות באה מהמילה מיצוי. זה, אגב, בניגוד להצטיינות שזה באמת החמישון העליון. הכוונה היא, למצות את הפוטנציאל של כל אחד. זה חשוב מאוד, בפרט בקרב בני הקהילה.

לפי "הדרך החדשה" אנחנו פועלים עם עולים שנמצאים עד 15 שנים בארץ בכלל ובקרב יוצאי אתיופיה בפרט. אנחנו מדברים על תמיכות לפי סעיף 3א' בו עשינו נוהל חדש בימים אלה. אחד התחומים הוא מצוינות בקרב ילדים ובני נוער ללא הבדל מאיזו קהילה הם הגיעו. אנחנו מקדישים לזה סכום נכבד מאוד.

בנוסף לכך, דובר כאן על צורך בחוגים. אגב, בתכניות של הצטיינות אנחנו לא מדברים על הצטיינות בתחומי הליבה, שעל זה אחראי הקולגה שלנו ממשרד החינוך, אלא על הצטיינות בכל מיני תחומים אחרים שאינם תחומי ליבה, אבל הם גם תחומי דעת. גם אם אתה מצטיין בספורט, גם אם אתה מצטיין בשחמט, זה מושך אותך למעלה ואת כולם למעלה ונותן לך מאפיינים של אליטה שמאוד חשובה.

דיברו כאן חברי כנסת על האחריות של הרשויות לבני הקהילה שלהם, ולכן אנחנו נותנים את החוגים לא בצורה מבדלת, לא בצורה נפרדת דרך הרשויות.

לגבי בית הספר היסודי, אנחנו נמצאים כרגע בשלב של חשיבה וטרום-הפעלה של תכניות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי לבית הספר היסודי, יד ביד עם משרד החינוך, לא תכניות מבדלות.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה שרי, בבקשה מיכל מ"פידל".
מיכל אברה סמואל
עמותת "פידל" עוסקת בחינוך דרך מגשרים חינוכיים חברתיים בבתי הספר וגם בחינוך הבלתי פורמלי. אני רוצה רק להתייחס לסיפור של המצוינות. יש הלימה מאוד גדולה בין המצוינות החברתית לבין המצוינות הלימודית. אנחנו ראינו שאם אין חיזוק של הזהות, אם אין את הנרטיב החיובי של המקום שהילדים האלה הגיעו ממנו ותחושת המסוגלות שלהם, אנחנו מבקשים מהם שיצליחו בלימודים. אנחנו ב"פידל" עשינו מיפוי של תכניות מצוינות ברמה הארצית וגילינו שאין ילדים יוצאי אתיופיה, אם זה בתכניות "ליד" או בתכניות אחרות. גילינו שילדים כן מתקבלים אבל הם לא שורדים, כי אין להם מעטפת. אני חושבת שהמערכת צריכה לקחת את הנושא הזה ולחזק את המעטפת, להגיע לתכנית המצוינות.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה. בבקשה, אחרונה חביבה.
יעל סלע
אני מנכ"לית עמותת "גדעון".

אנחנו מפעילים מרכזי למידה בשכונות החלשות, ואני רוצה להביא את הקול של הילד האתיופי בשכונה שלא מגיע לתכניות מצוינות. מה שעושה את ההבדל זה מה שקורה לאחר שעות בית הספר. מה שילד קטן צריך אחרי שעות בית הספר זאת מעטפת שלמה ולא רק דברים נקודתיים. המעטפת צריכה לכלול מודל אישי חיובי, תגבור לימודי ותכניות העשרה. "הדרך החדשה", כפי שמר פוטרמן ציין, כמעט לא נותנת מענה לחינוך הבלתי פורמלי לגילאי בית ספר יסודי. החוגים זה דבר נהדר ואני מאוד בעד, אבל הם נותנים מענה לשעה אחת בשבוע- - -
מני יאסו
סליחה, מה קרה? עמותות לא מקבלות איזשהו תגמול אז אפשר "לחגוג" על החוגים?
היו"ר מנואל טרכטנברג
אנחנו חייבים לסיים, סליחה.
מני יאסו
מאיפה הנתון הזה? כל חוג הוא מספר פעמים בשבוע.
יעל סלע
זה נפלא. אני בעד ולא נגד, אבל החינוך הבלתי פורמלי לא מסתכם בחוגים. הילד צריך מענה יותר גדול. השורה התחתונה היא, שיש תקציב מאוד גדול והוא לא מגיע לילד הקטן בשכונה האתיופית.
היו"ר מנואל טרכטנברג
תודה רבה. אני חייב לסיים כאן. רבותיי יש הרבה דברים מאוד חשובים אבל אני חייב לסיים.
אושרת גולן
אפשר שני משפטים למען הנערים שבכפרי הנוער?
היו"ר מנואל טרכטנברג
היה פה דיון לפני על כפרי הנוער.
אושרת גולן
לא, זה משהו פרקטי, אפשר להביא פתרון פרקטי לנושא הזה.
היו"ר מנואל טרכטנברג
10 שניות, בסדר?
אושרת גולן
10 שניות.

נער עולה מאתיופיה שאנחנו קולטים אותו בכפר הנוער שלנו, מקבל דמי אחזקה, שהם שווים לילדים שלי שמתחנכים במוסדות של ישיבות בני עקיבא ואולפנות וזאת למרות שהצרכים של נער עולה מאתיופיה גבוהים יותר כי צריך להשקיע בו. לעומת זאת, כפר נוער של חרדים מקבל תקציב טיפולי, כפר נוער של בדואים מקבל תקציב טיפולי, נוער עולה מאתיופיה מקבל כמו כל בחור ישראלי רגיל.
היו"ר מנואל טרכטנברג
המסר ברור, תודה. אני חייב לסיים כאן.

רבותיי תם ולא נשלם, אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל הוועדה מודה לכל המשתתפים, באמת רב העניין. רבים רוצים להשתתף ולא הספקנו את כולם.

הוועדה רושמת בפניה שיש שיפור מסוים שצריך לציין אותו ביחס של משרדי הממשלה לנושא של קידום האזרחים יוצאי אתיופיה. אין דיי בכך, צריך להתמיד ולהשקיע גם משאבים כספיים תקציביים וגם משאבים אנושיים, כדי לקדם את הנושא מעבר לכך.

הוועדה שמעה בדאגה את העובדה, שלגבי תלמידים מחוננים, הפער הוא עדיין גדול מאוד בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה. אנחנו מאוד מקווים לשמוע מכם בקרוב על התקדמות משמעותית מתוך פעילות פרואקטיבית של המשרד, שעושה שני דברים: האחד, בוחנת מחדש את כלי האיתור של המחוננים, ושנית בוחנת את הקשיים של הסביבה, של ההורים, הקשיים הכלכליים שעלולים למנוע מאותם ילדים עם פוטנציאל מחוננות להגיע לתכניות האלה.

הוועדה רשמה לפניה שיופנו לחינוך המיוחד רק תלמידים שזקוקים לכך, ולא כאלה שלא היו צריכים להיות שם.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להציג לוועדה בהזדמנות הקרובה נתונים על כל מה שדובר כאן. לא קיבלנו בדיון נתונים זמינים כדי לוודא התקדמות. כמו כן הוועדה קוראת ליזום תכניות מעקב על שלל תכניות ההתערבות שישנן, שעוד פעם כששאלנו על כך לא קיבלנו מענה מספק.

אנחנו קוראים לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים לבין מרכז השלטון המקומי. שיתוף פעולה זה הוא קריטי להגברת האפקטיביות של התכניות.

הוועדה רשמה לפניה כי החינוך הבלתי פורמלי יכול לקדם ולהוות גורם חיובי מאוד במוביליות של האוכלוסייה הזו.

הוועדה רשמה בפניה בסיפוק כי ניתנות מלגות ליוצאי אתיופיה להשתתף במכינות קדם צבאיות, ואנחנו קוראים להגדיל את מספר המלגות.

בסוף אני רוצה לציין שבכל הדיון כאן לא שמענו על הגיל הרך. הגיל הרך בעיניי הוא השלב הקריטי. דיברנו על התערבויות מוקדמות וזה השלב הקריטי ולא השלב של בית הספר היסודי. בגיל 6 זה כבר כמעט מאוחר מידיי.

כמי שמטפל בגיל הרך כנושא מרכזי, אני אשמח מאוד אם אלה מכם, או אחרים שלא נמצאים כאן ואתם תגיעו אליהם, לקבל אמירות לגבי תכניות, איך נערכים וכדומה, כי בלעדי זה לצערי הרב לא נוכל לסגור פערים.

לבסוף, מה שנאמר כאן על משרד הקליטה, העניין של מצוינות והצטיינות בשלל תחומים ולא רק בתחומים הקלאסיים כמו מתמטיקה ואנגלית. זה לא חזות הכול, יש פוטנציאל אדיר גם בתחומים אחרים וצריך לדעת לתעל את הפוטנציאל הזה גם בתחומים האלה.

רבותיי תם ולא נשלם, אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.

קוד המקור של הנתונים