הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 180

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום ראשון, ט"ו בתמוז התשע"ז (09 ביולי 2017), שעה 10:00

ביקור הוועדה במחלקות הרווחה בעיריות רמלה ולוד מפגש עם מפקדי תחנות המשטרה בעיר רמלה ולוד

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

מוזמנים: ציפי נחשון גליק - משרד הרווחה

חגי מויאל - משרד הרווחה

סאעד לאלי - מפקח

מיכאל וידל - ראש עיריית רמלה

אייל קהלני - ראש מחלקת רווחה רמלה

שרון חדד - ראש צוות אזורי פרט ומשפחה, מחלקת רווחה רמלה

אפרת אברהם - יועצת ראש העיר למעמד האישה, עיריית לוד

אורלי דהן - מנהלת המחלקה, מחלקת רווחה לוד

ריקי בן ישי - ראש צוות נוער בנוצ"ץ

חני מוצפי - מנהלת המרכז למשפחות, מחלקת רווחה לוד

נטלי מונימר - עובדת רווחה, מחלקת רווחה לוד

יפעת מאירי - מנהלת נוצ"ץ, מחלקת רווחה לוד

איתן לוי - מחלקת רווחה לוד

מאיר אסולין - סגן ראש העיר לוד

יגאל עזרא - מפקד תחנת המשטרה

דודי מירון - מפקד תחנת רמלה

עידית פאנוסי - חוקרת, משטרת לוד

האם זבאקה - אחותה של נרצחת

סמאח סאלימה - מנכ"ל נעם, עו"ס

שחר גואלמן - על"ם

סאלם אבו גאנה - כתב טלוויזיה

סופי ויטלם - מוזמן/ת

ז'אנה אביב - מוזמן/ת

יהודית אילני - מוזמן/ת

ציפי אשבל - מוזמן/ת

נפתלי יעדץ - מוזמן/ת

סיגל מאור גוטמן - מוזמן/ת

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

ביקור הוועדה במחלקות הרווחה בעיריות רמלה ולוד מפגש עם מפקדי תחנות המשטרה בעיר רמלה ולוד

בוקר טוב לכולם, אני מאוד מודה למחלקת הרווחה וכמובן למנהל אבל גם לראש העיר שקיבל אותנו. אנחנו כבר הרבה זמן בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עובדים על הסיור הזה. זה סיור שהתחיל פה ברמלה ואחר כך נמשיך ללוד, איפה שגם נקיים פגישה עם הרווחה ועם המשטרה. המטרה העיקרית או הדחף הבסיסי של למה עשינו את הסיור הזה זה היה כל מקרה האלימות והרצח, במיוחד באוכלוסייה הערבית בעיר. מקרי רצח נשים מאוד מזעזעים. מקרי רצח נשים שמעלים שאלות מאוד נוקבות ומאוד קשות. למרות שזה לא המקום אני אעלה אותו, מה שאני הולכת להגיד עכשיו אני אעלה גם עם הנציגים של הציבור שאנחנו ניפגש איתם. שאלות גם על האוכלוסייה ואיך בדיוק מתמודדים עם תופעת האלימות ורצח נשים אבל גם אי אפשר לפטור את הרשויות מהשאלות המאוד קשות בנושא של טיפול באלימות ומניעת רציחות.

בשנים האחרונות או בשני העשורים האחרונים היו מעל 20 מקרי רצח נשים בין רמלה ולוד, שתי הערים. ואני חייבת להגיד שזה חלק מהשאלות הקשות אנחנו נפנה למשטרה במיוחד שאחוז הפענוח של מקרי הרצח מאוד, אי אפשר אפילו להגיד נמוך, שואף לאפס כמעט. זאת אומרת שהרוצחים עדיין מסתובבים חופשי בשתי הערים ומהלכים אימים על הנשים עצמן ומהלכים עימים על העדים ועדות שיכולים באמת לחשוף את הבעיה. לכן אנחנו גם בדיון שהתקיים בוועדה וחברת הכנסת מירב בן ארי שהצטרפה לסיור כחברת ועדה היתה גם בדיון שקיימנו. כבר קיימנו שני דיונים בענייני רצח נשים אבל היה אחד בנושא של רמלה לוד במיוחד - - -

האם המשטרה אמרה משהו אחר על הפענוח ?

היא דיברה על רצח נשים באופן כללי אבל ברמלה לוד יש לנו, אני עוקבת אחרי הנושא הזה מאז שהיינו - - -

כן, גם בכתבה שהייתה אמרו על הפענוח.

כן, לפני שנעשיתי חברת כנסת מאז 1992 אנחנו עובדים אחרי הנושא הזה. ואני עדיין זוכרת סיור של הוועדה לקידום מעמד האישה שהשתתפתי בו כמנכ"לית ארגון נשים וכשהעלינו פה ברמלה, לפני יותר מ-15 שנים, כשעוד תמר גוז'נסקי כיהנה בכנסת והעלנו שיש רשימה שחורה של נשים. כלומר, נשים שחייהן מאויימים ואז נציג המשטרה אמר אם יש לכם את הרשימה תנו לנו. וכאילו יש רשימה כתובה באיזשהו מקום. בדיון שיתקיים על לוד אנחנו נעלה את זה. במחלקת הרווחה דיברו על המצב.

היום אנחנו פה לשמוע באמת מה המענים שמקבלים/מקבלות הנשים. מה התכניות הקיימות כדי למנוע. אני לא מדברת רק על שירותים של אישה שכבר פרצה את כל המחסומים והגיעה ללשכת הרווחה ודיברה על האלימות. אני מדברת על אלה שנמצאות בפחד אימים בבתים שלהן. ועל איך אפשר באמת לשנות את - - - החברה. האם יש לכם את כל הכלים לעשות את זה, האם חסר לכם כלים.

קודם כל תודה רבה, ברוכות הבאות - - -

וגם אני רוצה לשאול האם המדינה, אנחנו נציגות המדינה, האם המדינה נותנת לכם כלים ייחודיים בגלל מספר הרציחות של נשים ברמלה.

ואני חייבת להגיד. כשהתחלנו לתכנן את הסיור הזה התחלנו לתכנן אותו על סמך מקרים קודמים. ובינתיים קרה המקרה המזעזע שהשאיר את כולנו בהרגשה מאוד קשה של הרצח של הנרייט קרא. נערה בת 17.5 שהמסיבת סיום תיכון הייתה יום לפני הרצח שלה וכנראה הסימנים מעידים שזה רצח, לפחות, מי שבינתיים עצורים ונמצאים בחקירה זה האבא והדוד. הדוד כבר לא עצור איך שאני הבנתי, יצא ממעצר, אבל זה הכיוון. והרקע אני לא רוצה להכנס לרקע כי ממש לא מעניין אותי להגיד לכם, את האמת, ממש לא מעניין אותי הרקע אבל מה שמעניין אותי שהיו דיבורים ופרסומים על זה שהיועצת בבית הספר ידעה על האלימות שהיא עוברת, היא העבירה אותה ללשכה אליכם והתלוננה במשטרה. וזה מה שמשאיר הרגשה של כאב אמיתי וכעס, להגיד את האמת. יכול להיות שזו הרגשת כעס ותסכול שצעירה כמוה חיפשה איזשהי תמיכה ובסוף סיימה ברצח.

אני אתן התייחסות כללית שהתשובות יהיו גם למקרה הזה. אני לא יכול לפרט, כמובן, בגלל שהנושא הזה בחקירה, אבל התשובות יהיו בעצם לתוך המצגת. איך ההתייחסות שלנו, איזה מענים יש לנו וגם מה בעצם חסר.

למה התחלתם - - -

אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם שיש לנו פרוטוקול מהכנסת כי זה סיור של הוועדה, ולכן הוא רושם ושכל אחד שמתחיל לדבר נא להגיד את השם כדי שאוכל - - -

אני - - - נותן אישור, דברי, דברי איתי, אני אנחה אותך, הכל יהיה בסדר, אני בא לעזור בכל הכוח אבל דברו איתי, אני לא מבין, בסדר?

אתה רוצה לפתוח אולי?

לא, לא תתחיל עכשיו.

סיכום מיון תיקים של 2016 מראה ש-15% בעצם מהאוכלוסייה הערבית - - - תיקים שמוכרים - - - לסוף שנה. בעצם זה הפילוח של האוכלוסייה לפי גילאים באוכלוסייה הערבית. במצבים של משפחות שנמצאות בסכנה שיטת העבודה היא כזאת: נשים שמוכרות במחלקה ההתערבות על ידי עו"ס המשפחה שמכירות את הנשים האלה, מכירות את הבעיה של המשפחה. נשים שאינן מוכרות יש התערבות של עו"ס המרכז לטיפול ומניעת במשפחה. טיפול בנערות שהוא טיפול ייחודי יש עו"ס ש- - - לנערות במצוקה.

אחרי שעות העבודה אנחנו עובדים, וזה חשוב לי להגיד, המענה שאנחנו נותנים 24/7. מסביב לשעון, הקריאות מגיעות על פי רוב מהמשטרה, הן יכולות להגיע מהמוקד. במידת הצורך יוצאת עובדת סוציאלית גם באמצע הלילה, מראיינים, שואלים, עושים כל מה שצריך את הפעולות ובמידה שיש הסכמה גם כן מוציאים למקלט. איך זה מתבצע אני אסביר את זה גם כן.

לתחנה לאלימות במשפחה התקבלו ב-2016 סך הכל 580 פניות. אם אני מסתכל, זה בעצם הפילוח. פחות או יותר למה שקרוב לאחוזים באוכלוסייה פלוס מינוס.

מה האחוז של האוכלוסייה הערבית בעיר?

24% בערך.

וה-24% לא הספקתי לעשות חישוב אבל 121 על 500?

זה בערך ככה. פחות או יותר אותו אחוז באוכלוסייה. בכל מקרה אני עושה הפרדה בין נשים ונערות וכרגע נדבר על נשים. כל מקרה של אישה שפונה שהיא תחת איום יש לנו קודם כל שיתוף פעולה גם עם המשטרה, גם עם הפיקוח של כאן וגם בתוך המחלקה - - -

אם המשטרה מקבלת את התלונה ראשונה הם - - -

תמיד כן. וכנ"ל כשמגיעה אלינו אישה, הדבר הראשון שאומרים לה, בואי תפתחי תלונה במשטרה. אנחנו ממשיכים לטפל ומציעים גם מקלט ומוציאים גם למקלט אבל היא חייבת.

- - - המשטרה - - -

אם היא לא מסכימה אני לא מחוייב. עוד פעם, לנשים, לא נערות. נערות זה סיפור אחר.

תרשום רגע, יש לי פגישה עם מפקד התחנה השבוע, לבדוק אם הם לא אמורים לדווח - - - לא חושבת?

יש מקרים שאתה יכול אבל בהסכמתה.

חגי ממשרד הרווחה. אם האישה לא מעוניינת היא לא נחשבת חסרת ישע מבחינת החוק, ולכן - - - אם אנחנו חוששים לחייה יש לנו לפחות בחוק העובדים הסוציאליים את האופציה לבצע - - - גם ללא רצונה. זה קורה במקרים קיצוניים. רק במקרים קיצוניים כשאין לנו ברירה וכשהבטן שלנו אומרת לנו סכנה. אבל החוק לא מאפשר לנו לדווח.

לעתים החשש מדיווח הוא חשש יותר גדול ועל כן אגב יש את הדיווח - - - לסכן- -

הדיווח עצמו יכול לסכן את החיים שלה.

- -בדיוק. ויש את כבוד האדם וחירותו ש- - -

איך אנחנו מיידעים את המשטרה במידה ובאמת יש הסכמה שלה, מעודדים אותה להגיש תלונה במשטרה. אנחנו מציעים לה מקלט, מזכירים לה את המשמעות של יציאה למקלט. מי שלא רוצה לצאת, מסרבת לצאת למקלט, אנחנו מחתימים אותה על טופס, יש לנו טפסים שאנחנו ממלאים על כל אישה, הערכת מסוכנות שאנחנו עושים איתה.

השאלה כמה מהר מחתימים אותה על מסמך כזה. אני יודעת שלשכנע את האישה להתלונן זו עבודה מאוד קשה, אני מכירה את זה. השאלה כמה נותנים לזה ממש את האופציה המלאה של לנסות ולנסות ולנסות כי הרבה פעמים קל יותר להחתים אותה שלא רצתה ולסיים את הסיפור.

אני יכול להגיד ככה שעובדות המחלקה יושבות איתה ומסבירות לה את כל המשמעויות, לטוב ולרע, את המשמעות של יציאה בעצם למקלט עם כל המשמעויות שכרוכות בזה. לא כל כך מהר. לפעמים זה שעות על שעות שהן נמצאות במשטרה ועובדת סוציאלית נמצאת שם איתן שבסוף היא חותמת או לא חותמת. בכל מקרה, אנחנו לא יכולים לכפות עליה תכנית התערבות. מה ההשלכות וזה נורא חשוב לבוא ולהגיד. עכשיו אני אתייחס קצת לאוכלוסייה הערבית- - -

עצור שנייה - - - תכנית או משהו שילוו אותה או משהו כזה, אני אומר אנחנו בטוחים - - - היא לא רוצה אבל - - - לחשוב על זה מעל המטה. למעלה בכנסת, אני אומר ברצינות, ישבו איתה איזה צוות, ועדה של נשים, שיהיה לה יותר קל לדבר, אולי במגזר הערבי דווקא. אם היא לא מסכימה נגמר הסיפור - - - חבל.

אני אתייחס לזה תיכף.

צריך לזכור שלטענת נשים חלק מהמקרים תלונה במשטרה מגבירה סיכון אצלם לטענתן. כמו כן, יש לנו מקרים גם של העדת קטינות. ברגע שיש קטינות והן נחקרות במשטרה זה גם כן מסכן את החיים שלהן. זאת אומרת, זה שהן יצאו למשטרה וזה שהן העידו זה יכול להוות סכנה לחיים שלהן ויש לנו גם מקרים כאלה, לצערי.

מקלט לנשים ומקלט לנערות זאת שאלה כמה זה מסייע או מסכן. אני יכול להגיד שבטווח המיידי זה נותן הגנה מלאה. הן פשוט יוצאות למקלט והחשש לחיים בעצם הוסר. מאידך, הן מעידות שלטווח הארוך לפעמים זה כיוון אחד. אחרי היציאה מהמקלט הן נמצאות בסכנה.

את האמת בגלל הלחץ בזמן אני לא יודעת כמה אתה יודע עד כמה אני יודעת וגם מירב על הפרוצדורות, בוא נגיד, איך שהן לפי הספר. אנחנו מכירות את זה. אז בואו - - - זה הזמן להגיד זה הנהלים שצריך ללכת עליהם בואו נתמקד בדילמות העיקריות. בואו נתמקד למה אתם בהרבה מקרים נגיד. עניין האמון של הנשים, אני מכירה את זה, ובמיוחד הנשים הערביות מאוד נפגם, בוא נגיד, בלשכות הרווחה וגם במשטרה. איך אפשר לשפר את זה, מה הדילמות העיקריות, מה הקשיים העיקריים. האם אתם באמת- - - כמה נשים מרמלה בשנה שעברה הגיעו למקלטים.

דרך אגב עם השנים יש ירידה - - -

יש מצב שנשים באות ומקבלות יחס לא כל כך טוב - - - זה לא בחדר סגור, יש להן פרטיות.

חד משמעית לא. קודם כל יש ירידה עם השנים ליציאה למקלטים, הן גוברות, וזה דבר ש- - - בעצמו, הן גוברות כבר לא ללכת למקלטים, פחות ופחות. בשנים האחרונות משהו כמו 7 או 8 נשים יוצאות למקלט.

יכול להיות אולי שהם גם לא פונות כי הן יודעות שהמענה הוא לצאת למקלט.

זה המספרים של השנים האחרונות, רואים את הירידה. עכשיו אני אגיד לך בעצם את הדילמות - - -

ירידה משמעותית ביותר. גם אצל נשים יהודיות.

הסוגייה הראשונה- - -

אם תשימי לב לא בטוח שיש ירידה באחוזים. 50% שהו במקלט, זה ששוהים רק 7 במקום 23 אז זה הירידה. ששוהים במקלט בכלל. כי תמיד הנשים - - - איפה שיש. מסך כל השהות במקלטים אין ירידה.

למה אין ירידה? 13, 13, 12. 8 בשנת 2016, 4 ב-2017 - - -

ביחס אין ירידה. כולם ירדו אז אולי - - - סך הכל נשים במקלט היה 23 אז נשים ערביות הן 55% אבל כשאומרים 7 זה עדיין 55%.

מ-2016 אין ירידה, מ-2015 אין ירידה. אבל מ-2012 כמובן שיש. עכשיו אני יכולה להבין, נפתחו מרכזי מניעת אלימות, יש טיפול יותר בקהילה מאשר פעם הפתרון היחידי זה לשלוח למקלט כי לא היה גם אפילו עוז להיות מספיק שיטפלו, אבל אוקיי.

לשאלתך, סוגייה ראשונה א': אין לנו להציע מענים מותאמי תרבות. זאת אומרת לחברה - - - יש מקלטים של נשים ערביות אבל היציאה למקלט, לטענתן, הרבה פעמים מסכנת אותן בגלל זה הן בוחרות לא לצאת ואז הן בעצם נשארות בקהילה ונשארות בסכנה. צריך לחשוב על מענים, אולי בתוך הקהילה, מותאמים לתרבות, שיגנו עליהן ויורידו את הסכנה שלהן.

טוב, אני אומרת לך, כמי שניהלה מקלט מעל ל-20 שנה והייתי מעורבת במקרים כשהייתה מגיעה אישה מרמלה או מלוד למקלט היינו מחזיקות את השערות, לא יודעות מה לעשות. כי בסופו של דבר היינו יודעות שהאיום עליה ממשיך להתקיים והיא נתקעת אצלנו במקלט. והיו הרבה מקרים של נשים שנתקעו שנה, שנה וחודשיים ולא ידענו והיה מקרה, לצערי הרב, לפני הרבה שנים, סיהם, שהייתה במקלט אצלנו שנה וחודשיים ואחרי יציאתה, אחרי שהתעייפה כבר מלחכות ובלי המלצה של הלשכה ובלי המלצה שלנו יצאה ונרצחה בפתח ביתה. זה המקרה. אני עדיין זוכרת אותה, הפנים שלה. השאלה אבל, זאת דילמה שכבר קיימת הרבה שנים. בלי עבודה בשטח, הכנת השטח לקבלת האישה בחזרה זה לא יפתר אף פעם ומבלי להכניס את אלה שבאים עם ה- - -

חשוב לי להגיד משהו שבחברה הערבית, קודם כל זה לא כל החברה הערבית, זה רק משפחות או חמולות מסויימות ששם יש את הרציחות, לא צריך לבוא ולהכפיש את כל החברה. ב' - כשמדברים על איום במשפחה הרבה פעמים לא יודעים מי זה. יש הרבה מאוד פוטנציאלים, זה המשטרה אולי יודעת, שיכולים בעצם לבוא ולפגוע בה. זה יכול להיות אחים והורים ובני דודים וכן הלאה. ההכנה בשטח עם הגורמים המאיימים אנחנו לא יודעים לבוא ולעשות. אנחנו לא יכולים לכפות את עצמנו על אותה אוכלוסייה אם היא לא פונה אלינו, לפי חוק.

אני חושבת שאתה לא צריך לעשות את זה. יש לי המון מה להגיד גם על התערבות המשטרה. אני לא חושבת שצריך לכפות את עצמך אבל אתה צריך לפתח תכניות קהילתיות שיעשו את העבודה מבפנים. אתה צריך לעשות את הקשר עם אנשים וקדקודים בתוך החברה. אחרת אתם תשארו במשרדים ולא תגיעו בסופו של דבר לשינוי המיוחל.

קודם כל אנחנו לא נשארים במשרדים. אני מכיר את כל המכובדים גם בג'ואריש, גם בחברה הערבית באופן אישי, גם את אנשי הסכסוכים ברמה הארצית. אגב, חלקם גם לא עושים - - - חוק כלפי חמולות מסויימות. לצערי כשאנחנו מדברים על המשפחות האלה זה גורמים עברייניים שגם הם לא קשובים למכובדים שלהם אבל זה איזשהי סוגייה קהילתית נפרדת. אני אשמח לעזרה לבוא ולתת כלים להתייחסות כמו שאת אומרת למשפחות האלה.

סוגייה שנייה, דרך אגב, אחד הקשיים שיש לי פה שקף שאומר כמה עובדות סוציאליות מהחברה הערבית מועסקות במחלקה. אנחנו כל הזמן - - -

כמה- - -

נכון להיום שש, יש שבעים במחלקה ומתוכן שש מהחברה הערבית. כשהן עובדות בכמה תפקידים ולאו דווקא, חלקן אצל החברה הערבית ספציפית וחלקן זה בעצם עובדות סוציאליות בתפקיד - - - תעביר בבקשה לשקף האחרון.

מה החלוקה? והאם השש עובדות במשרה מלאה גם.

- - - משרה מלאה. חלקן משרה מלאה וחלקן חלקית.

מתוך 70 או מתוך ה-6?

מתוך השש.

- - - עכשיו.

לא, לא, לא, יש למעלה מ-62 או 63 תקנים ויש למעלה מ-70 עובדות מועסקות.

כמה תקנים?

63.

תגיד, יש לי שאלה אליך. הרי יש לך שש עובדות מתוך 70, זה אומר 8%. למרות שיחס האוכלוסייה הערבית ברמלה היא 24%. זאת אומרת פי שלושה. אז אני רק שואלת - - -

לוקחים את ה-120 ועושים מתוך 510 - - -

אם מבחינת יחס האוכלוסייה זה בערך פי שלוש יש לך אוכלוסייה ערבית לעומת יהודית. האם יש איזשהי העדפה נגיד לעובדת ערבייה שמגיעה לפה? אני שואלת כי נגיד מגיעה יהודייה וערבייה, אותו דבר, אני לא אומרת אפילו העדפה מתקנת, אם הן אותו דבר - - -

לא רוצה - - -

אבל נראה לי הוא כמה שנים פה כבר לא? כמה שנים אתה מנהל?

אני מנהל חדש אבל במחלקה אני משנת 2000.

אז אתה לא נותן עדיפות לעובדות ערביות?

אדוני ראש העיר רוצה להתייחס - - -

כוח אדם מוציאים מכרז - - - אני אומר לך עכשיו, אני מרים את הכפפה, אני אתן הנחייה לכוח אדם שיתנו עדיפות בקליטות הבאות לעובדות סוציאליות ערביות. זהו.

הנה- - -

אני כן אתייחס - - -

אני רוצה להגיד משהו. ריקי בן ישי, ראש צוות ילד ונוער בנוצ"ץ. לאורך השנים ההעדפה שלנו היא דווקא לקבל עובדות סוציאליות ערביות. אני יכולה להגיד שיש לנו תקנים לא מאויישים, לצערי הרב, לפעמים חצי שנה, לפעמים שנה כך שהקושי הוא מטורף. אנחנו ניסינו גם לפנות אפילו לחברות כנסת לסייע בעניין ולצערי הרב זה לא כל כך צלח. אפילו לעיתונים של החברה הערבית - - -

אליי לא פניתם.

לחברות כנסת באתר, דרך נעמ"ת, דרך כל דרך אפשרית שניסינו ולא צלח - - -

אתן לא מוצאות עובדות סוציאליות?

לא מצליחות להשיג- - -

לא מצליחות לגייס - - -

אני יודעת. יש קושי כללי, יש מחסור. אני מכירה את זה גם מהנגב וממקומות אחרים. יש קושי, יש מחסור, אני כבר מדברת מול, אפרופו תעסוקת נשים ערביות, יש נשים ערביות אקדמאיות שלא מוצאות עבודה. אפשר כמו שפעם עשו בלשכות שפירקו אותן מקובצות, עשו מסלול מהיר של שנה הכשרה והעובדות סוציאליות. אבל אצלכם ברמלה ולוד יש עוד קושי נוסף שהוא הפחד. פחד - - - במיוחד בנושאים שקשורים באלימות. אני מכירה עובדות סוציאליות שמפחדות להתקבל למסגרת הזו כי אף אחד לא אכפת לו מבטחונן. אני לא מדברת פה על לשכת הרווחה, אני מדברת על המשטרה.

קודם כל את צודקת, זה גם בלשכה וזה קורה גם שהפסיקו את עבודתן מחשש - - -

כן, אני מכירה באופן אישי.

יש אחריות מאוד גדולה ל - - -

הייתה לכם נטלי פה לא?

לא פעם אנחנו מכירים עד הוראת שעה. הוראת שעה בכל תחום, כמו שמחליטים, לאחרונה אנחנו נתקלנו בזה דווקא מכולנו בנושא של דיור. אבל לענייננו, יכול מאוד להיות שדווקא הנושא הזה של העסקת עו"סיות מהמגזר יכול להיות שתהיה איזה הוראת שעה לתת לזה איזשהי, איך אני אסביר את זה, דחף, תמריץ שבאמת יכול. וכאן באמת אני מחזירה את זה לפתחחם כי אני בטוחה שחשוב לכם הנושא וזה בהחלט יכול לסייע כמו ש- - -

אני בזמנו הצעתי את זה בעניין עו"סיות בנגב ואמרתי, יש להם אותו מחסור, אני דיברתי שם על שני דברים. דיברתי על נקודות של תמריצים מיוחדים, במיוחד שזה לרוב עו"סיות מהצפון שצריכות לרדת דרומה. הדבר השני זה תכניות שעכשיו התחלתם אותם של מגשרות ואולי כדאי באמת לאמץ את הרעיון אצלכם ברמלה. לאוכלוסייה יוצאי אתיופיה התחילו משהו כמו מגשרים ומגשרות. ואפשר, לא תמיד צריך עובדת, במיוחד אם יש מחסור אפשר ללכת על תכנית של פעילות קהילתית, עובדים קהילתיים שהם לא בהכשרת עובד סוציאלי באים לתוך האוכלוסייה ועובדים.

עשו את זה בעיר?

עכשיו מתחילים את זה בנגב אבל עשו את זה - - -

זה עובד בכל הארץ.

בחברה הערבית עשו את זה?

לא, עכשיו מתחילים בנגב לאחר שדיברנו על זה.

החשש אצלנו זה שגם הן יהיו בעצם מאויימות ואפשר - - -

יש עמותה של נשים נהדרות שהן עומדות ממש כחוד החנית בפרונט בנושא של מאבק באלימות. אני בחברה הערבית השתתפתי בהפגנה לפני שבועיים פה ועמדו בה גברים מעיר רמלה, ערבים, שיצאו נגד הרצח. השאלה למי אתה מתחבר באוכלוסייה ואת מי אתה מחזק באוכלוסייה. אם נמשיך להתחבר למכובדים שבעצם הם שומרים על הסטטוס קוו ולא מוכנים לצאת נגד התופעות האלה ומזניחים את הכוחות של שינוי אמיתי זה מה שיקרה. אבל יש נשים שכבר פועלות בנושא ואני בקשר אישי איתן. ועכשיו אנחנו רוצים כדי להיות איתן לפגוש אותן. חייבות.

אנחנו נשקול את זה לחיוב, אני אומר לך, את אומרת שזה כבר נעשה אצל האתיופים ועכשיו הם בודקים את זה - - - את אומרת שעושים את זה בדרום - - -

התהליך של הגישור של החברה האתיופית שתדע שזה דרך משרד החינוך. המגשרים האתיופים הם - - -

אבל עכשיו - - -

גם כאן יש מרכז גישור מאוד פעיל שיש בו גם נציגים מכל התרבויות, גם מהחברה הערבית. ההתייחסות שם היא נותנת או גישור כמו שמכירים אותו בבית המשפט או אישור סכסוכים מסורתי. האנשים האלה פועלים גם מול אנשי הדת כדי לבוא ולהוריד את האלימות, יש להם פרסומים שהם הוציאו, האמירה שלהם היא מאוד נגד האלימות וגם זה נסייע. גם עמותה שעושה הרבה אבל מסתייעים גם במרכז רישום.

תבדוק את הנושא של האתיופים, את הנושא של הדרום - - - תעדכן אחרי הבדיקה מה - - -

בסדר גמור. אני רוצה לתת ברשותכם דוגמה מאפיינת שהייתה יומיים אחרי הדיון שקיימת בכנסת. יש לי אישור אחרי זה לתת רק לך את מספר הטלפון שלה, אני לא נותן פה פרטים, אבל בחורה, תושבת העיר, גרושה ואם לשניים, בסכנת איום מאוד מאוד גבוהה לחיים שלה, הייתה צריכה לבוא ולעזוב את העיר אחרת החיים שלה באמת בסכנה גדולה. היא חתמה על סירוב למקלט. למה? היא סטודנטית לסיעוד, לומדת, אגב, יומיים אחרי זה, איך שזה נודע, למחרת, ציפי המפקחת הפסיקה את כל הפעילות שלה, ככה עושים במקרה כזה, והגיעה לכאן עם כל הרלוונטיים, ישבנו עם הגברת. היא אומרת, יש לי פה שני ילדים, הם נמצאים אצל הגרוש שלי, אני רואה אותם לפעמים. יש לי לימודים שאני צריכה לסיים אותם באפריל, סיעוד. אני רוצה לעבוד, אני רוצה לנהל חיים. אני עוזבת את העיר, הולכת למקלט, אני מפסיקה את כל החיים. לא רואה את הילדים, מפסיקה את הלימודים שלי, אני בעצם נפגעת. בתחושה שלה בעצם היא נענשת, זה מה שהיא אומרת, לדבריה, היא נענשת שבעצם הגורם המאיים נמצא בקהילה. בשיתוף צמוד כל התקופה הזאת, גם עם המפקחת, מנסים לבוא ולעזור לה בדיור, בחלופות, מנסים לעזור לה בכל דרך שאנחנו יכולים לבוא ולעזור לה אבל האיום על החיים שלה בצורה מאוד מוחשית ואני מפחד על העתיד שלה. גם היא חוששת.

מה עושה המשטרה?

בדיוק היה דיון בוועדה ב- - - והם הציעו - - -

לבחורה הזאת באופן ספציפי הייתה מדווחת גם למשטרה בדיור. היא מאוד מוכרת למשטרה. היא מצויידת בלחצן מצוקה, האישה הזאת, בתיק. יש לה לחצן אצלה. אפילו כשהיינו בדיון, היא באה מהעבודה אז השוטר אמר לה, איפה הלחצן שלך? היא אמרה בתיק. הוא אמר לה, את צריכה שהוא יהיה בכיס. המשטרה מאוד מאוד מודעת ובתמונה עם האישה הזו.

אפשר להבין אותה. גם היא צריכה להענש ללכת למקלט, לא לראות את הילדים, לא לעשות את הלימודים שלה וגם הוא מסתובב חופשי והיא - - -

אני יכול להגיד שאנחנו עובדים מול עוד ערוצים. גם מול המחלקה בלוד ששם הוא מתגורר, אנחנו גם עושים מולו פעולות. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים לעשות בכלים שלנו, אבל עדיין יש לה איום על החיים שלה.

ברור שיש מקרים שקשה להתמודד איתם במיוחד אם המשטרה לא עושה את כל הדברים. אני זוכרת, ואני מסבה את תשומת לבו של ראש העיר לנושא, לפני שש שנים נכנס לתחנת המשטרה ברמלה מפקד חדש. והמפקד הזה עשה תכנית פיילוט שהיא להצר את צעדיהם של משפחות הפשע. עשה לנו את המוות, ממש. היו יוצאים מפתח הבית, עוברים איזה שלושה מחסומים, חיפוש כלי נשק, עבירות תחבורה וכו' וכו'. ובאותה שנה לא נרצחה אף אישה. אז - - - באופן מפתיע מרמלה והתכנית הזו הופסקה ומאז התחלפו שניים.

אני אומרת לך, ראש העיר, אם המשטרה לא תקח את הדברים לידיים אני בעצמי אויימתי ברמלה פעמיים בגלל ההתערבות שלי בנושא רצח נשים. אז אני אומרת לך, אי אפשר לשאול את הנשים למה לא יוצאות למקלטים כאשר הן יודעות שאפילו הם יכולים להגיע אליהן איפה שהן נמצאות במקלטים. יש משפחות שהן קשורות לפשע באופן מאוד הדוק - - - למשטרה איכשהו. ואם לא תהיה פעילות אחרת של המשטרה הן לא יוכלו לעשות את זה.

אני מבטיח רק דבר אחד. יש לי פגישה גדולה עם מפקד התחנה שהוא יציג דברים ארציים על כל מה שקורה פה וכל זה. נראה גם מה הדרישות שלי ושלו ואני אבקש ממנו פעם - - - משטרה בג'ואריש, במקומות האלה. נוסיף איזה נקודה, אני לא יודע אם זה יהיה בדיוק כמו התכנית של המפקד ההוא שעשה את זה. אבל אני אציג את ה- - -

זאת אומרת שחלק מהדגש שלך בשיחה עם מפקד המשטרה זה נושא של רצח נשים?

כן למה לא - - - היום - - - אני אעלה את זה שיהיה נושא מרכזי בדיון.

רק חבל שאין אף אחת מהעובדות הסוציאליות הערביות.

כן, היא מגיעה.

אני חושבת ש- - -

היא חדשה.

מה עם הוותיקות?

לצערי הרב עוד נערה עזבה - - -

כן, אבל נערה, מה עם הנשים, מה עם שאר - - - אלה העיניים שלכם בקהילה. העובדות הסוציאליות הערביות הן העיניים שלכם בקהילה.

נראה לי שגם הוא יודע. אני מניחה לפי הדרישה לפחות שאותן נשים זה לא נשאר ברמה של עובדת סוציאלית, זה נשאר ברמה יותר גבוהה מזה. היא בטח - - -

לא רק ברמה שלי ברמה של - - -

מאוד חשוב לי להדגיש את הדברים שראש העיר שואל כי הוא רוצה לעשות. אני חושבת שכל הנושא הזה של אלימות נגד נשים הוא תוצר הזה. הפשע שמתחולל, אני אומרת לך, אם לא יפסיקו להסתכל על רצח נשים ועל אלימות נגד נשים באוכלוסייה הערבית כמשהו תרבותי, וצריך להבין, שעומדים מאחוריו ארגוני פשע ומשפחות שמעורבות בפשע, אתם לא תצליחו למגר את התופעה. אני מקווה שהיום אנחנו נקבל הבטחה, כפי שאמרת, שהנושא בסדר עדיפות מאוד גבוה. אני חושבת שהעניין שאמרת שאתה תעשה איזשהי העדפה מתקנת לקבלת עו"סיות ואנחנו נמשיך להיות בקשר בעניין תכניות מיוחדות בנושא - - -

אני לא מסופקת ממה שקרה, בוא נגיד ככה, במילים עדינות.

אני מסכים איתך. אנחנו נפנה, אני קצת מבין במשאבי אנוש, אני הייתי חמש שנים אחרונות סמנכ"ל משאבי אנוש ב- - - אני העלתי את הנושא של להכניס - - - בערבית למקומות שהם נמצאים בהם כי אולי אם המודעה היא - - - רמלה ולוד וארצית אז זה פחות. נשים את המודעות האלה - -

לא חסר מקומות כאלה, שמענו על כאלה שנוסעים מהצפון לבדואים.

- - במקומות שהם גרים - - - ושם נשים את המודעות, בוא ננסה - - - אז אני אעשה את זה וכמובן בשיחות עם מפקד המשטרה אני אעלה את הנושא הזה ביתר שאת ואני אקבל תשובות ואחר כך - - -

יופי. אנחנו נשמור על קשר ונראה איך זה מתקדם.

תודה רבה לכם. סיכום חשוב שיגיע אליי.

ושיהיה פתיחה של עידן חדש הבחירות שלך.

שלא יהיה לך ספק.

אני מקווה. נעקוב מקרוב.

שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה לכולם.

- - - בלוד וברמלה כי אני - - - יש עניין שאנחנו נתקלים בו רבות שיושבים עם המשטרה ביחד ותמיד המשטרה נוכחת בדיונים הללו, שהמשטרה מבקשת בשפתה היא ולשיטתה ראיות.

מה זאת אומרת ראיות?

זאת אומרת - - -

לא רק עילה - - -

לא יש הבדל בין עילה לבין ראיות. הראיות זה התפקיד שלהם לא שלה. היא לא צריכה לספק ראיות.

מה שאני מנסה להסביר שדיונים רבים שאנחנו, גם הנשים היו נוכחות והן אמרו בפירוש אנחנו בסכנה, אנחנו חשות מאויימות, קשה לי להגיע, קשה לי לצאת ואז קציני ה- - - או מי שהיה נוכח בדיון אמר לה, אני צריך ראייה.

מה זאת אומרת צריך. הוא צריך לפתוח בחקירה זה מה שהוא צריך, הוא לא צריך ראייה. זאת העבודה שלו לחפש ראיות.

לכן אני אומרת, זה דבר שאנחנו מאוד צריכים להיות ערים אליו, איך אוסרים ומתי נעצר מישהו ועל סמך מה. כי ברגע שהמשטרה אומרת את זה, אין לי עילה או אין לי זה, אנחנו נשארים באותו מקום - - -

טוב זה אנחנו צריכים לבדוק עם המשטרה.

לא, אני רק אומרת זה מאוד מאוד חשוב.

זה קריטי ברור - - -

הנשים האלה מאוד מאוד פוחדות וזו הנקודה שאנחנו צריכים להתייחס לזה באיזשהי התבוננות שונה.

אני רוצה לתת דגש. כשאישה כזאת מגיעה הערכת המסוכנות היא לפי דבריה. מה יש במשפחה ומי המאיימים אני לא יודע לבוא ולהגיד. המשטרה יודעת אולי לבוא ולבדוק. לפי הדברים שלה אני יכול להעריך את המסוכנות כמו שהיא חשה. לא תמיד זה בהכרח בדיוק מה שקורה במציאות בשטח. לגבי נערות גם כן. היה והן באות והן אומרות שהן בסכנה הנערה הזאת לא חוזרת הבייתה כי שם אני יכול גם להפעיל את חוק הנוער במידה והיא בסכנה.

כן, חוק הנוער לנערות אין בעיה.

אין עם זה בעיה.

הן לא משתפות פעולה והן בורחות.

דיברנו על הצוות, דילגנו על הצוות ככה מהר ואני רוצה להתעכב שם. אתה אמרת לי שיש שש עובדות ערביות.

שתיים עכשיו נמצאות כאן.

אהלן וסהלן. השאלה שלי, אמרתם שזה לא תקנים מלאים. כמה תקנים יש?

מתוך השש?

כן.

משהו כמו 4.5. אחד לא מאוייש - - -

אחד לא מאוייש של נערות- - -

כבר תקופה.

פרסמתם - - -

הכל, הכל.

אני חייבת להגיד, כל עובדת שיש כאן, לקח לנו שנה לאייש את המשרה הזו. כל עובדת שיש כאן היא - - - עו"ס מעון רב תכליתי לקח לנו שנה ובסוף היא הגיעה מואדי ערה, אחת הגיעה מכפר קאסם. ממקומות שהם בכלל לא מפה וחיכינו חצי שנה - - -

איפה אתם מחפשים?

קבוצות פייסבוק

שתיל, איגוד עובדים סוציאליים

באוניברסיטאות, כל - - -

- - - משפחה זה כוללני?

כן, מאוד כוללני.

יש לך אחת לנערה?

חצי משרה.

חצי משרה לעו"ס נערות וצעירות. אני לא רואה התמחות באלימות אני רואה - - - אני לא רואה קהילתי. אין לכם קהילתי?

יש לנו עבודה קהילתית ואין עובדות סוציאליות ערביות ש- - -

אני לא מבינה, יש כל כך הרבה שלומדות אז לאן הן הולכות?

יש ירידה.

לא מדוייק. ביום רביעי הייתי בסיור אצל הבדואים, יש טרנד חדש שלומדים באוניברסיטה בירדן ומנהלי המחלקות במגזר הבדואי אומרים שהם לא מקבלים אותם כי רמת הידיעות שלהם.

טוב. יש אותו דיון על הפסיכולוגים. ומה שעשו משרד הבריאות שיזמו, ואני זורקת את זה לכולכם, שיזמו איזשהי השלמה מסויימת, הכשרה, ואז אפשר לקבל אותם. בואו נעשה את אותו דבר.

צריך לציין שרמלה לוד הם במרכז הארץ. גם העובדות חלקן באות בעצם מהצפון. יש כאלה ש- - - עבודה בעצם באזור שלהן. הכי קרוב זה אזור המשולש וגם משם הייתה לנו עובדת שבאה ובגלל הנסיעות היא הפסיקה את העבודה. אם תראי את הפוטנציאל הוא לא כל כך גבוה וגם אז הן לא תמיד רוצות - - -

אני בכל זאת מתעקשת לחזור לשאלה המקורית. במקום שאני אתחיל לחפש עכשיו עו"סיות, אני מבינה, אמרנו שצריך לתת איזשהו תמריץ לעובדות סוציאליות ערביות כדי שיגיעו לרמלה. למשל, במקלטים אנחנו נותנים תוספת סיכון. אולי צריך לשקול תוספת סיכון לעובדות סוציאליות שעובדות בשטח פה. מי ישלם? זה התפקיד שלנו - - - עכשיו השאלה המהותית, איזה תכניות קהילתיות יש. אנחנו מתחילים - - -

השאלה אם תשימי יותר כסף הן יבואו?

צריך לנסות.

צריך לנסות. אבל בינתיים מה אתם עושים בקהילה?

קודם כל מרכז גישור, יישוב סכסוכים בקהילה, עובד, יש קבוצה מהחברה הערבית שהם מכל העיר.

והיא, איך בחרתם אותה?

עשינו ראיונות. בחרנו אנשים שמשפיעים בקהילה שלהם. עשינו רשימה מאוד גדולה והלכנו לראיין כל אחד מהם כמה הם מוכנים לבוא לדיאלוג קהילתי רב תרבותי. חלקם מוכרים בקהילה בתפקידים שהם עושים בקהילה. יש שם חבר מועצה, יש מיישבי סכסוכים. אנשים ששמו קריטריונים ובעצם מכירים אותם - - -

כמה נשים יש ב- - - הזה.

פעילות, לצערי, לא הרבה. בחברה הערבית יש שם נציגים של גברים.

לא. בחברה הערבית יש נציגות נהדרות.

לא, במרכז גישור התכוונתי.

אני אומרת לך, יש נציגות שצריך לבחור אותן לשבת שם. חד וחלק.

יש במתחמים אחרים למשל בתחום הנכויות אז אנחנו רואים פעילות שהן באמת משמשות כמתווכות ומנסות לגייס את הנשים לבוא אלינו ואנחנו גם דיברנו - - -

בסדר. אבל אני חושבת בנושא האלימות דווקא כדי להביא את הקול האמיתי, האותנטי, עם הדילמות האמיתיות צריך להכניס נשים.

יש לנו קבוצה של נשים בג'ואריש שעובדת בו עובדת קהילתית. יש בנושא של נכויות גם כן פעילות בתחום. צריך גם להבין, גם כשעובדים איתן הכותרת היא לא תהיה רצח נשים זה שם אותן בבעיה ועובדים איתן סביב סוגיות ש - - -

לנערות וצעירות הוקמה בשכונת ג'ואריש מסגרת שנקראת מרכז לנערות שפועלת בעצם על מנת לאפשר לנערות ולצעירות מסגרת של הכלה ושל שיח ושל העשרה. כמו שאמרתי קודם, בתוך המתנ"ס בכוונה, בתוך השכונה בכוונה - - -

כן, כדי לא לתת לזה תיעוד.

- - - אנחנו כרגע מתקשים לאייש את משרת העובדת הסוציאלית שלה ואנחנו מחפשים - - -

אז מי מלווה את הנערות?

כרגע יש שם שתי אמהות בית שנמצאות ואני שמגיעה להדריך את אמהות הבית. זה לא מספיק. הן סוג של מדריכות. כרגע נוצרת שם מסגרת, אנחנו ממשיכים לנסות למצוא כל הזמן עובדת סוציאלית, אבל כרגע זה סוג של יותר מועדון חברתי. ברגע שהעובדת הסוציאלית נמצאת אז היא יכולה לתת מעטפת טיפולית - - -

הבעיה שמלחיצים אותי שהחלק הבא של התכנית כבר באיחור רב.

אני יכולה להגיד משהו? אני עובדת של פרט ומשפחה, שמי שרון חדד, אני ראש צוות אזורי. צוות פרט ומשפחה שלי אחראי על אזור ג'ואריש בין היתר. אני חושבת שצריך גם לתת משקל רב, ואני חושבת שזה מה שגם עוזר לנו לעשות עבודה, זה השיטור הקהילתי. השיטור הקהילתי עושה עבודה משותפת איתנו. לבוא ולהכנס מה נעשה שם בתוך המשטרה אני לא יודעת עד הסוף אבל היו מקרים שעשינו ישיבות יחד עם המשטרה ויחד עם המשפחות ובמקרים האלה, בינתיים, נסגרו עניינים. אני לא יודעת להגיד לך לטווח ארוך אם הנשים האלה עוד בסכנה ומה יקרה איתן אבל כאשר היה שיטור קהילתי או מידע משיטור קהילתי והעבודה היא הרבה פעמים לא פורמלית. יש לה ערך.

חשוב להגיד שיש שיטור קהילתי בג'ואריש, יש שוטר שעובדים איתו בצורה צמודה - - -

אני גם מכירה יש לנו שיטור משולב. אנחנו בתכנית ייחודית של המשרד לביטחון פנים כאשר חלק מהתכנית עבודה היא כוללת מתן סיוע ולמיטב ידיעתי, כיועצת למעמד האישה אני עוקבת אחרי זה ואני יודעת שהם נכונים ותמיד נותנים סיוע והם באמת נמצאים אד הוק לכל מקרה שיש. ואם יש צורך - - -

אז מה קרה במקרה של הנרצחת?

את מבקשת לחשוף פרטים שאני לא יכול אבל אני אגיד בהתאם למה שכתוב כאן. נעשה בדיוק כל הפעולות שברגע שיש פנייה, אני לא יכול לפרט, אני יכול להגיד - - -

את יודעת מה, צנעת הפרט כבר אף אחד לא שם לב אליו אחרי שהיא נרצחת. היא נרצחה, דיברו עליה, השמיצו אותה, השאירו אותה למות. אז אני לא רוצה שתגידו לי צנעת הפרט ואל תגידו לי שאי אפשר לחשוף דברים. האם היא הגיעה ללשכה או לא הגיעה ללשכה? דובר שהגיעה - - -

זה לא קשור לחקירה. היא הגיעה? הייתה בטיפול שלכם?

היא לא הייתה בטיפול שלנו, היא לא הייתה מוכרת, יומיים לפני הרצח הגיעה למשטרה וגם הייתה עובדת סוציאלית גם במקום זה מה שאני יכול להגיד. אני יכול להגיד - - -

לא הכרתם אותה לפני שהיא הגיעה בעצם למשטרה.

לא. לא הייתה פנייה בכלל. אבל לפי מה שכתוב במצגת ברגע שיש הערכת מסוכנות אנחנו פועלים וגם חוק נוער בנושא הזה - - -

אני חייבת להגיד שהמקרה שלה - - - כשמדברים על נשים אפשר להגיד היא לא פנתה, היא לא זה, היא לא זה. הנרייט הייתה בבית ספר שהיתה בו יועצת. הנרייט הייתה קטינה. כלומר, היה אפשר להתערב בלי שהיא תגיע, בלי שהיא תתלונן - - -

הייתה התערבות.

אבל אם היועצת לא מפנה איך העובדת הסוציאלית אמורה לדעת? היא חייבת לקבל פנייה מהיועצת.

זאת הבעיה כי אין לנו עיניים בתוך הקהילה.

אבל יש בבית הספר.

כשאנחנו נודע לנו מזה ניסינו לאתר אותה, היא לא הייתה בכלל בעיר, זה אני יכול לבוא ולהגיד. זאת אומרת ברגע שהיא הגיעה לעיר הייתה שיחה איתה. אני יכול גם להגיד גברתי שאת שמת בכנסת תמונה שהיא לא העובדות שקיימות במציאות. במציאות היו עובדות אחרות. יכול להיות שהתקשורת, אני יודע, שהזינו עובדות לא נכונות וכל מיני מסביב. בפועל העובדות היו - - -

מה אני הצגתי שלא היה נכון?

אם יורשה לי כן?

כן בטח, אני ארצה לדעת.

א' - כשקיבלנו אותה נתנו התייחסות, מצאנו מענה שלא להחזיר אותה הבייתה בהסכמה, ביידוע המשטרה והתמונה שהוצגה שם הייתה שונה.

מה זאת אומרת? היא חזרה לבית. אני לא - - - בסדר אני לא - - - היא בכל זאת לא 18, היה אפשר להוציא צו? היה אפשר. היה אפשר להכניס אותה למעון נעול? היה אפשר. סליחה - - -

כמו שאמרתי, צו, זה ברגע שיש רמת מסוכנות גבוהה. שם לא המשטרה ולא - - -

אל תזכיר את רמת המסוכנות עכשיו אחרי שהיא נרצחה. אחרי שהיא נרצחה אומרים לי אם הייתה רמת מסוכנות, בטח שהייתה רמת מסוכנות. היא נרצחה. אל תגידו לי רמת מסוכנות אחרי שנרצחה. אי אפשר, מה שאני אומרת, תשמע, אנחנו יכולים שאני אוציא את כל הכעס שלי על רצח הנשים עכשיו בנקודה אחת, ותאמין לי יש לי כעס גדול, אבל אני באה כדי להגיד במצב כזה אי אפשר לפעול רק לפי הנהלים. במצב כזה צריך לבנות תכניות שונות לגמרי. אנחנו סקרנו, המצב בתוך האוכלוסייה הוא שונה. הוא שונה לא בגלל שאנחנו תרבותית שונים. כי הזניחו את זה שנים רבות, כי העצימו את כל הפליליסטים. כי - - - אני לא אפתח את הפה עכשיו על כל זה אבל זה מחייב תכנית אחרת.

הנשים משותקות מפחד. אני מכירה את זה, משותקות, הן לא יכולות לפתוח את הפה. אני בעצמי אמרתי לך, אויימתי פעמיים בעיר הזו. והנשים יודעות שאין מי שיגן עליהן. סליחה, לא רווחה ולא משטרה. ואני יודעת שהתפקיד שלכם זה לא פרופר הגנה. התפקיד הוא יותר של המשטרה ויש לי מה להגיד להם עכשיו שאגיע אליהם. אבל אתם יכולים לבנות - - - אתם צריכים להיות יותר יצירתיים. תתחברו למוקדים.

אני אגיד משהו ואין לי בעיה שיירשם ויאמר, אל תתחברו למכובדים, כאילו, ששנים רבות שתקו על מה שקורה. תתחברו לאלה שרוצים לשנות את המצב. אל תתחברו לאיזה מוכתרים פה ושם. זה ראשי משפחות שכולם יודעים מה הסיפורים שלהם. תתחברו לאנשים שרוצים לשנות, תתחברו לאנשים שמוכנים להגן על הנשים. אלה צריך להתחבר אליהם ועל זה בונים תכנית. אני ביקשתי ואני עוד דורשת, צריך להקים צוות בעיר הזו שהוא של הרווחה, משטרה, חינוך, נציגית ציבור ויישבו פה אנשים- - -

יש לנו בלוד.

צוות נוער יש?

יש לנו בלוד שולחן עגול.

אחרי הדרישה שעשיתי לפני שנה ואני מאוד שמחה. אני מבקשת, עכשיו אני אפנה באופן מיוחד לראש העיר. תקימו צוות, צוות מיוחד שיושב וחושב על דרכים אחרות להתערבות בתוך הקהילה. להתחבר לגורמים, מה שאתם מגדירים אותם גורמים חיוביים בתוך הקהילה. ולא ללכת - - - ואני מכירה, אני מכירה את הקשיים שלכם אבל אני גם אומרת שאי אפשר לשנות אם אנחנו מתחברים לסטטוס קוו הקיים. לא תשנו כלום, לא תגנו על הנשים, אני אומרת לכם. היו נשים שיצאו בעיר הזו מהמשפחה הכי מפורסמת והעידו במשטרה. נכון או לא?

היה.

והעידו. ואיפה הן נמצאות היום, אלה שנתנו עדות? אני מטפלת בהן.

אבל עאידה, את דווקא, אני יודעת שאת עושה סיורים ואת נפגשת עם אנשים מכובדים ובכירים. אם יש לך הצעות קונקרטיות של אנשים שישבו בצוותים האלה, לא רק להסתמך על הידע שלהם ועל מה שהם מכירים בעיר. אם את מכירה אנשים- - -

אל מי נכון לפנות.

בדיוק. תציעי להם שישתתפו בצוותים האלה - - - רק אז תתחולל המהפכה, לפני כן לא תתחולל.

אני אומרת לכם, חוצמזה, אני רוצה להשאר בקשר גם עם העירייה וגם איתכם, לשכת הרווחה, בסיורים כאלה אי אפשר לרדת ממש לפרטי פרטים. אני רוצה להשאר בקשר, אני רוצה לעקוב. אני אומרת לכם, מה שקרה עם הנרייט צריך לקומם את כולם ודבר- - -

היה שם תקדים מסוכן שלא היה לפני כן. לפני כן באמת זאת פעם ראשונה שזו נערה שהיא נוצרית - - -

רצח נשים זה רצח נשים וזה לא שייך לא לדת ולא לכלום. תאמין לי, תאמין לי שזה לא שייך. ואם לא תתחילו להסתכל על זה מהנקודה הזו ותעשו את הקשר בין רצח נשים ובין משפחות הפשע בחברה פה ברמלה אתם לא תצאו מזה.

נעשה את זה, נגיד לראש העיר שתהיה ועדה בראשותו.

תודה.

את רוצה שאנחנו נצטרף אלייך נציגים מרמלה? את מעוניינת שנצטרף ללוד או שאין צורך?

איך שרוצים אני לא יודעת. אני עכשיו הולכת לבדוק חלק מה- - -

רק אם יש צורך בנו אנחנו נצטרף.

אני חושבת שכדאי תהיי עם המשטרה ברמלה - - -

אני מודה לאלה שהגיעו. הפגישה היא חלק מהסיור שלנו בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעיר רמלה ולוד. אנחנו היינו עכשיו ברמלה נפגשנו עם הרווחה. נמשיך מפה להפגש גם עם המשטרה בשתי התחנות וגם עם הרווחה. לאחר קיום הדיונים. אני התעקשתי שניפגש פה בארגון וביקשנו מסמאח להיכנס כמה שאפשר לשמוע על עיקר התלונות וניתוח המצב מראיית עינם של האוכלוסייה עצמה ולא רק של ה- - - אני חשבתי שזה יהיה חשוב כדי שנמשיך אחר כך לדבר עם המשטרה והרווחה. תודה סמאח. אני יודעת שאת תמיד מגוייסת לעזור במקרה הזה לנו וגם באופן כללי.

שוב גם את ההערות גם של הפעילים בשטח ולא רק עדויות שאני באופן אישי מכירה את העדויות אבל לא יודעת מה התפתח בשני התיקים בחודש האחרון.

אני אדבר בעברית גם כדי לקצר את הזמן וגם כדי שכולם יבינו. תודה לכל מי שבא ותודה לכם. בדרך כלל אני נוסעת לירושלים ורק הפעם הוועדה לא ביקרה. רוב הוועדות בכנסת באות לסיור בלוד וברמלה, זה מקום אטרקטיבי לוועדות בכנסת אבל פוסחות תמיד על הארגון היחיד שעובד בצורה וולנטרית עם נשים וצעירות, זה ארגון נעם. אין ארגון נשים אחר ברמלה ולוד וזה מאוד חשוב לציין את זה.

אנחנו ארגון מבוסס על מתנדבים בעיקר, יש לנו שתי חברות צוות. אנחנו - - - מרכז זכויות לנשים אנחנו קוראות לזה כבר שלוש שנים. עיקר העבודה שלנו עם נשים בוגרות בגיל 35 פלוס זה הפרויקט של הנשים. ויש פרויקט של הצעירות שאיהם, אחת מהן, התחילה פה בגיל 15 והיא היום מסיימת תואר ראשון. שתיים מהבוגרות שלנו מסיימות עבודה סוציאלית ואחת מהן כבר בעבודה. והעבודה סיזיפית ארוכת טווח עם הצעירות ויש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה.

לאחרונה בשנתיים האחרונות פיתחנו מודל עם על"ם גם בגלל משאבים וגם זה, שחר מייצגת פה את על"ם והיא מהארגונים שדפק בדלת ונכנס ואמר בואו נתחיל לחשוב מה עושים. אתם עובדים עם נערות, אנחנו עובדים עם נערות ובואו נשתף פעולה. וזה היה מאוד קל יחסית השיתוף פעולה והיום שנה שלישית יש לנו קבוצה שיש בה כמעט 40 צעירות - - -

בלוד?

פה, מתקיים פה בימי שלישי בשעות אחרי הצהריים.

רמלה לא חלק מה - - -

חלק מהבנות באות מרמלה אבל בעיקר בגלל נגישות בגלל שאנחנו ממוקמות בלוד אז יותר - - - עובדות גם כמה שאפשר עם בתי ספר. לפני שלושה חודשים התחלנו פרויקט שגם סטודנטית שלי התחילה ואני ממשיכה לעבוד עם נערים באורט רמלה בנושא של נשים וזכויות נשים וגם בית הספר התיכון פתח דלתות ופשוט הצורך הוא כל כך עצום בעינינו. גם כוח אדם וגם כסף. וזה פרויקט שאני לא יודעת איך אני אמשיך אותו אבל ברור לי שעם קבוצת הנערים האלה מישהו חייב להמשיך לעבוד.

זה מקום שהוא כמו חממה לכל מי שרוצה, יוזם ורוצה לעשות משהו שקשור לנשים. רוב הנשים שמגיעות לכאן למרכז הזכויות. אגב, התחילו שנה שעברה להגיע גם נשים אתיופיות ורוסיות. זה ההיקף של השכונה ואנחנו פותחים את המרכז פעמיים בשבוע. רוב הנושאים קשורים לנושא של אלימות, מיצוי זכויות, מדריך - - - מוגבלות. פתחנו גם קבוצה של נפגעות, נשים סוכרתיות, שזה גם פרויקט של מתנדת שלנו והשמיים הם הגבול. שנה שעברה היה לנו גם קבוצה של נשים ממוקדות במוגבלות. זה גם נושא מול העירייה מאוד ככה טעון כי הנושא הזה לא מגיע לנשים הערביות.

אני רוצה לשאול, איפה הרווחה - - - בשבילכם? אתם משתפים פעולה, מקבלים תמיכה?

אנחנו לא מקבלים תמיכה מהרווחה. כשיש לנו מקרים קשה אז זה מגיע למשטרה ומגיע ל - - - אז ברור שמשתפים פעולה. ניסיתי בתחילת הדרך, אני חייבת להגיד, גם לפנות ליפעת ולאורלי ולהגיד שבואו, זה קיים, בואו ננסה - - - אז עשינו גם קמפיין כדי לפתוח את המתנ"ס וזה נפתח וממש ביקשנו פתח ביתך ואחרי כמה שנים זה כן נפתח. ניסינו - - -

יש בית חם.

יש בית חם. לדעתי הוא מאוד מאתגר, לא רוצה להגיד בעייתי. הוא פתוח בלב שכונה שהיא מיועדת לעלייה הרוסית, שכונת גני אביב, והוא מרחב משותף לנשים ולנערות רוסיות ונערות ערביות. הלוואי שהן ביחד, שלא תבינו לא נכון, שלושה ימים לאלה ויומיים לאלה. הפרדה מוחלטת והן מגיעות אליו נערות בהסעה. היה גם בסכנת סגירה כי התורם שתרם את ההסעה לא רצה להסיע בנות ערביות לשכונה - - - . אני חושבת שאחד מהמודלים שאני מאמינה בהם זה לפתוח בתוך הקהילה מסגרות כמה שיותר קרובות. עובדה, כשפתחנו אין פרוייקט פה שהוא לא מלא. הקבוצה של שחר יש רשימת המתנה, של על"ם. ויש לנו שתי מתנדבות, ארבע סטודנטיות ויש צורך עצום לעבוד עם יותר. המקום לא מקבל יותר. אותו דבר עם נשים. ניסינו לשתף פעולה, לא כל כך הלך, אבל כל מה שפותחים בלוד אנחנו מברכים. הצורך - - -

- - - מאיזה - - - הרווחה - - - מאיפה הכסף אז?

זה המודל של הבתים החמים - - -

ארגון נעם נתמך בידי תרומות. קרן דפנה היא קרן פמניסטית שתומכת בארגוני נשים. עשינו פרוייקט משותף עם נשים רוסיות בעיר אז זה נתמך על ידי הקרן החדשה. קיבלנו מה-urgent fund של נשים - - - זה תרומות וכמו שאמרתי יש לנו 40 מתנדבים אז כוח העבודה הוא בעיקר מתנדבות ויש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה עם קהילת הסטודנטים פה. הבוגרת שלנו היא עכשיו סיימה תואר בעבודה סוציאלית והיא מרכזת את זה. אז אנחנו יכולים - - - יש לנו שיתוף פעולה עם אנשי ציבור, אנשי דת, אז כל פרוייקט שנפתח כאן הוא על בסיס וולנטרי. אנחנו תמיד, כשמגיעים לפרויקט מה עושים עם הלידה עם הזה, נתקעים עם הכסף. זה אחד מהנושאים המאוד מאוד קשים.

חשוב לי לציין, אפילו כמה פעמים פנינו לעיריית לוד להקצות מקום למשל. ויש פה בית ספר שהיה נטוש, ויצמן, שהתרוקן, וביקשנו חדר לנערות. אמרו לנו מאוחר מדיי, הוא הושכר. היה מכרז שזכה בו הגרעין התורני, בדקתי את החוזה של השכירות שלהם זה היה לשלוש שנים בשקל לשנה. אנחנו משלמים פה 4000 ₪ לדבר הזה, זה מקום שהוא מסחרי ויש לנו, כמובן, נקלענו למצוקה כלכלית, ויש לנו היום שותפות עם עמותה אחרת שמשכירה פה חדרים, עמותת ג'ין בס, ופשוט הנטל של השכירות הוא מאוד מאוד קשה.

אנחנו ארגון א-פוליטי, הציעו לנו ממפלגות להיות באכסניה שלהם ואני מאוד מאוד מקפידה שהמקום הזה יהיה לנשים ולנשים בלבד ולא מקום פוליטי. אבל אנחנו יודעים שכל מה שקשור למשטרה, כל מה שקשור למדיניות הרווחה הוא מאוד מאוד קשור למדיניות של אפליה ושל היחס שהנשים הערביות מקבלות כאן. ואם נעזוב קצת את האלימות, ביקשנו למשל שעובד השיקום הוא עובד שאמור לעבוד עם נשים עם מוגבלות והזמנתי את העובדת לכאן, היא פגשה את הקבוצה ואמרה שתממן סדנה וזה לא קרה, פשוט לא קרה.

אגף השיקום בלוד - - -

כן, עובדת העירייה, הלכתי עם אנשים לשם זימנתי אותם לכאן לא יצא מזה הרבה. יש לנו גם בארגון נשים גם פרויקטים שקשורים לכלכלה. יש לנו פרוייקט מאוד מאוד יפה של חממה תעסוקתית. אני פשוט מסתובבת בעסקים, יש לנו מאגר של עסקים שאני שולחת לשם - - -

סמאח, יש לנו קצר בזמן, אני מצטערת. אני חשוב לי גם שנדע אם הרווחה משתפת פעולה עם מה שקיים בתוך הקהילה. אני דיברתי עכשיו ברמלה על הנושא הזה וזה חשוב שנשמע שאת לא מצליחה לקיים שום קשר או לקבל שום תמיכה על הפעילות שאת עושה.

יש לנו רצון. אין שום מניעה - - -

זה ברור. אני רק רוצה לשאול איפה השילוב, אם קיים, בפרוייקטים קיימים של המשרד. תעסוקה, נושמים לרווחה, מרכז עוצמה.

של איזה או למה קיים?

שקיים - - -

לא מגיע לכאן. אני שמעתי על פרוייקט עוצמה, ואני אומרת לכם בשיא הכנות כי אחותי מרכזת את זה והיא התחילה להיות עובדת סוציאלית, היא הייתה 11 שנים עובדת בטייבה והיא עברה לגור כאן וככה שמעתי על זה, בלשון המעטה, הפרויקט של תעסוקה אפשר אחרת, עסק משלך, מגיעים לתל אביב, לכאן ויש לנו פרויקטים כאן אבל לא הם דברים מקומיים וזה אחד מה - - - אני לא יודעת איפה החסם כי כל פגישה שמזמנים אותי אני הולכת - - -

אנחנו נעלה את זה עכשיו בישיבה שנקיים עם מחלקת הרווחה ונשאר מה הבעיה - - - אני מזכירה לכולם זה מאוד חשוב מה שאיהאם - - - שאני האחרונה שיערער על זה אבל אני רוצה גם כן לשמוע על מה הטענות העיקריות, הבסיסיות של הציבור בעניין תפקוד המשטרה והרווחה לפני שאנחנו יוצאים מהפגישה ואפשר אחר כך להמשיך.

בדיוק, כי גם הם בלחץ. אז נציג בקצרה. איהאם היא אחותה של סיהאם המנוחה ופה נמצאת גם אמא שלה. משפחה קשת יום, מוכרת ברווחה, האמא מטפלת גם בילד נכה. היא הייתה היום במקרה ברווחה. גם אחרי המקרה האיום והנורא של הרצח ביקשנו בפנייה טיפול פסיכולוגי לאמא, ביקשנו סיוע משפטי, סנה, שנדחה, נדחה. הבקשה שלנו נדחתה. ערערנו על זה והבקשה נדחתה.

למה היא נדחתה?

היא נדחתה כי החשש שהפוגע, רוצח הוא מהמשפחה אז מבחינת המשטרה יושב בוועדה שם שוטר והוא אמר שיפול עוד יש ענף אחד גדול סביב האמא והילדים וכולם. אז אף אחד לא מקבל לא ייעוץ משפטי ולא פסיכולוגי. היום, סליחה שאני אומרת את את זה, איהאם הסיוע שהיא מקבלת, פעמיים בשבוע, גם אומר שזה פסיכולוגית מתנדבת. לא מצאנו פסיכולוגית ערבייה ויש לנו פסיכולוגית מתנדבת שהיא תורמת כבר כמה שבועות אינטנסיביים ממש טיפול למשפחה כי הבקשה שלנו סורבה. שלחנו אותה עם ה- - -

מה זאת אומרת סורבה - - - ממי ביקשתם?

מסנה, מהדס מ- - - -

חוץ מסנה, לטיפול פסיכולוגי אפשר לפנות דרך קופת חולים לבקש - - -

יפה. פנינו דרך קופת חולים והאמא הייתה ברווחה. אמרו לה תפתחי תיק, היא פתחה תיק, הגיעו לכאן לביקור בית והכל בסדר ואמרו לה שבאמת המצב שלכם מאוד מאוד קשה, אנחנו רוצים לעזור, להביא מקרר, להביא - - - עד היום אין כלום - - -

אבל למה סנה לא עזרו. לא הבנתי. סנה זה המשרד.

סנה זה הייעוץ המשפטי לקורבנות - - -

נכון אבל יש תכנית - - - יש תכנית - - -

כי הם - - - היא אמרה - - -

אני אגיד לך. יש ועדה שיושב בה שוטר שהיא אמורה לאשר את הסיוע המשפטי והפסיכולוגי והשוטר - - -

והם עדיין חושדים שהרוצח מהמשפחה, בגלל זה.

רוצחים נשים ערביות, שיהיה ברור, בדרך כלל מהמשפחה אז זה אומר שכל הנשים לא יקבלו סיוע.

סעאד לאלי, מפקח ארצי משפחה רווחה, קודם כל באמת יש למשק - - - בעיקרון, שני דברים, קודם כל אני יודע בעצם אישי וגם איהאם ידעה שכן יש טיפול במשפחה והוא טיפול כן למרות ה- - -

מחוץ לזה.

לא, לא, זה לא מחוץ.

מתקציב אחר.

לא,לא, סמאח, אני פה יודע מה שנקרא עובדות. יש כרגע טיפול. אני לא אומר שזה מספיק אבל כן יש טיפול - - - שהוא כן דרך המשרד. כלומר, במקרה, אני לא אמציא פה דברים אבל זה כן במקרה לא בהתנדבות, דרך המשרד. עדיין, למרות זאת ישנה בעיה וזו לא הבעיה שבטח לא - - - שהיא כאשר בן המשפחה נרצח בחשד על ידי בן משפחה אחר אז הקריטריונים אומרים שלא נותנים סיוע כזה או אחר לבני המשפחה. אני לא אומר שזה בסדר, ויש מאבק גדול, אני יודע ממי שמרכז את זה במקרה, שהוא אילן - - - המפקח שהוא נלחם על מנת לשנות את זה - - -

שבוע הבא יש לי ישיבה עם משרד המשפטים בנושא של זכויות נפגעי עבירה כי אני יש לי הצעת חוק בנושא הזה שמעבירה את הזכויות במקרים מסוימים, במיוחד רצח נשים ערביות, מחוץ למשפחה לידי ארגון שיוכל לייצג. אולי אני אעלה גם כן את הסוגייה הזו ואפשר לבדוק מה לעשות - - -

- - - בין מה שרצו - - -

סמאח, חכי, תסלחו לי, תנו לי שנייה. אני לא אפתח עכשיו בדיונים תיאורטיים, אני מאוד מצטערת או מקצועיים. אני רשמתי בפניי, אני אעלה. אנחנו באנו כדי לשמוע מה יש לאנשים, לציבור, לנשים להגיד לנו לפני שאנחנו נפגשים עם הרשויות וזה חשוב לי. אז אני רוצה לשמוע. סעאד אמר שאתן מקבלות טיפול, הוא לא הכי טוב, לא מספק, לא מענה מלא, אבל אתם מקבלים. יש לך מה להגיד לנו?

לפני שלושה חודשים אמא שלי גם הלכה ופתחה תיק. לפני כמה שנים היא גם פתחה תיק - - - מאוד חשוב לי לדבר על המשטרה. הדבר הכי הכי בסיסי - - -

טיפול פסיכולוגי אתם מקבלים?

טיפול כן אבל כמו שאומרת סמאח - - -

זה בהתנדבות.

כן בהתנדבות.

ניגשתם לקופת חולים, ביקשתם?

כן, חכו.

זה התורים לטיפול - - -

יש פה תור הן חייבות - - -

בקשר למשטרה אני רוצה - - -

- - - פסיכולוגי דרך התכנית למקרי רצח. מה שקורה כרגע שזו הפנייה בעצם אלייך כי כרגע זה מקרה רצח שלא בתוך המשפחה. אז בכל מקרה כאן ניתן באופן חריג. אני חושבת שאת צריכה - - -

לא, לא, לא, זה לא ניתן באופן חריג.

במקרה אשתי מטפלת בכסף, אני חושב ש- - - יש פה הרבה בעיות , אנחנו לא אומרים שהמצב טוב אבל אני אומר בדבר הזה הקטן, אני חושב שהיא גם לא יודעת את זה מה מחלקת הרווחה ומה משרד הרווחה - - - זה המחלקה, זה המשרד. למשל אח שלך מטופל על ידי אשתי לא בהתנדבות על ידי כן מקבלת - - - אבל זה חריג בגלל המצב אבל זה לא מספיק אבל זה אותה. אם היא מקבלת כסף היא סנה.

איהאם ואמא שלה הבקשה שלהם סורבה. הדס, מנהלת סנה, אמרה להם בואו נערער וביקשתי ממנה תגידי לי למי אפשר לערער. לאישה הזאת שהיא מולכם נפתח תיק פלילי כי היא גם חשודה. גם לאמא שלה אני לא יכולה לשלוח אותה לעבודה. גם אח שלה, הנער, שהוא מטופל גם הוא לא יכול לעבוד בעבודה כי יש לו תיק פלילי. הוא נרשם לעבוד בארומה ואמרו לו יש לך תיק אתה לא יכול. אז בואו נשים את העובדות. אני יודעת שאחד מששת בני המשפחה מטופל וגם זה היה הליך לא פשוט והטיפול של איהאם לא אושר, הטיפול של האמא לא אושר, זה העבודות, נקודה.

הבנתי. תודה.

אבל תגידי על המשטרה.

אני רוצה להגיד הדבר הכי בסיסי, תעודת זהות, אח שלי פרפרו אותו. כמה פעמים הלך לשם - - - תעודת זהות. אין לנו איך לעשות תעודת זהות אחרת. אח שלי היה לו - - -

מה זאת אומרת?

כן - - -

המשטרה לקחת את תעודת הזהות ולא מחזירה?

אח שלי באותו יום גם היו לו בכיס 5000 ₪ הוא גם עכשיו צריך ללכת לשם לשים עורך דין, אין לנו זה, ביום הזה חתם את זה, אז כאילו אני מרגישה - - -

הטלפון שלה לא יכולנו לחזור.

עוד לא חזר?

לא, אספנו תרומה וקנינו לה טלפון. הטלפון שלה, וזה אישית אני נסעתי לרחובות לאותו חוקר כדי לשחרר את הטלפון שלה.

אני עירבתי את זוכרת אני עירבתי - - -

נכון. את מבינה, הטלפון עדיין נמצא במשטרת רחובות.

- - - חקירה ברמאדן בשעה 15:00 באמצע הצום, לקחו את אח שלי בצום שהוא עייף ועשו את החקירה. והוא - - - חיכה חמש שעות ממתינה ואחרי זה לקחו אותו לחמש דקות חקירה ושחררו אותו. אני מדברת על הדבר הכי בסיסי. אני לא יודעת. אני מדברת בדבר הכי בסיסי, תעודת זהות. את ההתנהגות ההתעללות אני לא. הדבר הכי בסיסי לדעת באמת אין לי מילים.

לא, הובטח לי שהטלפון אמור לחזור.

כמה זמן?

לפני שלושה חודשים אני התערבתי בנושא הזה.

יפה, אז אני הפסקתי לרדוף אחרי הטלפון ומישהי תרמה לה טלפון.

עכשיו יש לך תעודת זהות - - - יש לך כסף ואת לא יכולה - - -

לא ועכשיו אם הוא הולך להוציא תעודת זהות הוא צריך אישור שתעודת הזהות שלו הלכה לאיבוד.

נגנבה.

או נגנבה. אז שיכתוב גנבה המשטרה.

הוא עשה את זה כבר כאילו אבל - - -

רגע, אבל אתם מקיימים שם דיון עם המפקד בתחנת משטרה?

הוא אמר לי שהחקירה לא בלוד היא ברחובות, תסעי לרחובות ונתן לי את המספר של החוקר. אבל יש לנו גם מגבלות של זמן ומשאבים - - -

למה צריך לטרטר אותך לרחובות ? שיביאו את זה לפה.

לא החקירה בתיק הזה משום מה החליטו במשטרה שזה יהיה ברחובות כי פה בעצם מפחדים - - - תגרות אז אמרו שזה יהיה ברחובות. אבל תחשבי, כל פעם שאני צריכה לקחת אותה לחקירה צריך לארגן מישהו ושיקח אותה ו- - -

לקחת חופש מהעבודה שלי - - -

לקחת חופש מהעבודה, היא עובדת במקדונלדס, היא מפרנסת את עצמה ואת המשפחה והאח שרוצה לעבוד עכשיו הוא לא התקבל לא לתחנת דלק ולא לארומה בגלל התיק הפלילי - - -

אבל למה העבירו את התיק לרחובות?

אני לא יודעת זה החלטה של המשטרה.

אני חושבת ש- - -

לא, אבל שתדעי, תיק פלילי לכולם, לאמא, לאבא, לי, לכל האחים שלי יש הודעה פלילית.

גם האמא.

תראו, המשטרה מבחינתה, יכול להיות שזה מוטעה ומעוות, היא מבחינתה יש - - - מהמשפחה ואם - - - אני לא אומר שזה נכון אבל זו הטענה - - -

יפה, החשוד העיקרי הורחק עכשיו חודש והוא חזר. עכשיו מי שסובל היום כל הלא חשודים.

אני הושבתי אותה עם אדן באופן אישי, אדן קיבלה תשובה?

לא. ואני אומרת לכם החשוד הורחק. כאילו - - - יעני חושדים פה והחשוד הורחק. אנחנו מדברים פה על משפחה שמעידים, שמגיעים לחקירות, שלא אומרים להם - - - והחשוד הוחזר הבייתה ואתם יכולים לתאר לעצמכם איזה יחס היא מקבלת עכשיו.

החשוב הוא היה עצור חודש?

הוא הורחק לבירור. הוא חזר.

חזר בלי דיון.

לא.

טוב.

הסיפור שלי התחיל מ-2015 אחרי כמה שנים של נישואין ושני ילדים, ברחתי מהבית. הסיפור כל כך ארוך אני אנסה לצמצם. הייתי נשואה לבנאדם מקושר במשטרה, יש לו קשרים טובים איתם, זה במידה של חברויות, ביקורי בית עם מפקדי משטרה שבאים ונכנסים אליי הביתה ואני מכינה להם קפה. שהיו בחתונה שלי, עכשיו אני מוכנה לתת לכם את הפלאפון להראות לכם תמונות של מפקד התחנה שהיה נוכח בחתונה שלי שהצטלם איתי מחובק. איתי, עם הגרוש לשעבר, הבעל לשעבר. אני פחדתי ללכת יום אחרי הבריחה שלי מהבית, לקחתי רק את הילדים וברחתי. פחדתי להגיש תלונה אצל השוטרים שהם בעצם החברים שלו. הלכתי יום למחרת בדיוק, אני לא רוצה להזכיר תאריכים, לתחנת הרווחה. לא הסכימו לפתוח לי תיק בכלל פשוט כי בתעודת זהות אני רשומה רמלה ואני באתי ללוד, ברחתי למשפחה בלוד, אז לפחות ביקשתי ממנו אישור שלפחות הייתי נוכחת אצלך, באתי ורציתי לפתוח תיק אבל בגלל הכתובת לא הסכמת.

הלכתי באותו יום, החלפתי כתובת בתעודת זהות וחזרתי אליו. היה מאוד קשה לפתוח תיק. זה כולה רציתי לדווח שאני קראתי 1,2,3. מתקשרת אליי אחרי כמה ימים מישהי מהרווחה בשם רותי רביד, בואי אליי עכשיו, עכשיו בואי אליי. למה, מה קרה? מה בואי אליי עכשיו, לפני כמה ימים רציתי לבוא לפתוח תיק, לא הסכמתם. מתברר שאיכשהו הגיעה אליי פרוטקציה ברווחה, עכשיו תבואי עם הילדים, חייבים לעשות מפגש. למה? על סמך מה? כאילו תיק בבית משפט עוד לא נפתח.

הלכתי בלי הילדים, הילדים שלי היו קטנים, בן חודשיים ובת שנה וקצת. הלכתי אליה, תביאי את הילדים, חייבים לעשות מפגש, זה הוראות מלמעלה. איזה הוראות, מה מלמעלה, מי ממלמעלה. הגעתי למצב שכל שיחה איתה אני מקליטה אותה כי היא מבחינתי את בצד שלו, אני אומרת לך, הולך לקרות אסון. ובאמת אחרי חודשיים מפתיחת התיק, מהבריחה שלי בעצם מהבית שלו, צרור יריות על הדלת. זה קרה יום אחרי החלטה של המלצה של משמורת בעצם שזו המלצה שלה, שהיה לי מאוד קשה איתה, מאוד קשה, היא ביקשה לראות איך אני מיניקה את הילד שלי, והנקתי אותו מולה. באה אליי לביקור בית, חיפשה, חיטטה בכל דבר, שאלה הרבה שאלות שהן לא אמורות להשאל. היא לא יועצת הנקה, היא לא - - - את באה לעשות ביקור בית. היא המליצה לי ללכת למסוגלות הורית, משהו כזה, שהוא אמר לה שאני לא נורמלית, משהו כזה. נפתח תיק פלילי נגדי, נגדי!

על מה?

על איומים. עד היום, יש לי פגישה השבוע עם העורך דין שאני הולכת לשלם לו כסף בשביל לסגור לי את התיק הזה שכבר שנתיים לא נסגר. מפקד התחנה אחרי שהייתי ב- - -

ואחר כך אומרים למה אין שיתוף פעולה מהציבור.

הופעתי בתכנית טלוויזיה שהייתי מוצללת עם קול מעוות, יום למחרת, זה היה יום שבת, יום ראשון מתקשרים אליי מהמשטרה בלוד, מזדהה שהוא קצין החקירות, בואי אלינו. מה קרה? עוד פעם הגיש עליי תלונה, מה עשיתי הפעם? לא, בואי תשתי כוס קפה איתנו. במילים האלה. הלכתי לשתות כוס קפה. מכניס אותי לחדר מפקד התחנה, אומרים לי את חוזרת להיות ברשימת הנשים המאויימות. כאילו אתם עושים לי טובה אחרי התכנית שהופעתי בה? אתם מחזירים אותי עכשיו? כי לפני שמפקד התחנה שנמצא עכשיו היה מפקד תחנה הוא היה אחראי לענייני ערבים ברמלה שהוא היה החבר הכי מקורב עד היום הוא הכי מקורב אליו. הוא חבר, חבר משפחה, הוא לא מופיע בחתונה של אזרחים לצורך עבודה. הגעת לחתונה שלי לא במסגרת החתונה שלך.

היום המצב אותו מצב, כל פעם שאני מתקשרת - - -

לאן ברחת?

ברחתי ממנו. ברחתי להורים שלי. אחרי היריות לקחו אותי מבלי לשאול אותי ואת הילדים למקלט. והוא עלה גם על המיקום של המקלט. אז התברר שבטלפון שלי היה איזה משהו שהוא עשה שכל מקום שאני נמצאת הוא מגלה. עכשיו הבעיה היותר חמורה שרותי רביד, כל פעם הוא עולה על המספרים שלי, הוא אומר לה, היא שינתה מספר. היא שואלת אותו, מאיפה אתה יודע, הוא אומר לה, כל בנאדם שרוצה דבר משיג אותו. את יודעת דבר כזה חמור את לא מדווחת? הוא בעצמו אומר לך, הוא לא מפחד אפילו ממך כי יש לו גב טוב. הגב שלו זה המשטרה. כולם עומדים שיירה אחריו, כמו חיילים.

- - - משטרה שהסדרי הראייה יהיו במשטרה והחלפת הילדים כל שבוע תהיה בחצר של המשטרה עם מצלמה כדי לשמור על זה והוא איים עליה, היה אחד מימי השישי שהוא צעק שם והוא אמר - - - תחנה, אני אראה לך פה מול המצלמות של משטרת ישראל - - -

אנחנו הגשנו על זה תלונה לשר והיא בעצמה ישבה גם כן עם השר ועד עצם היום הזה לא קיבלנו שום תשובה בעניין.

השר את מדברת רווחה או משטרה?

ביטחון פנים.

הבנאדם עכשיו מתחיל לקחת את הילדים שלו, להפחיד את הגננת או את הסייעת או את האמא או את הילדים, מלווה בשני שוטרים, מימין ומשמאל, ולוקח את הבת שלו מהגן, שזה גן שנמצא כאן ממש, חוצים את הכביש - - -

למה הוא מגיע לקחת את הילדים שלו?

אי אפשר להבין. פתחתי תלונה בפניות הציבור. הלכתי פגשתי, יום אחרי שהוא אסף את הילדים בליווי שוטרים, אני לא יודעת מה נכנסים שוטרים עם מדים ונשק לגן ילדים שהם בני שלוש וארבע, אפילו לא ארבע הבת שלי, נכנס להביא את הילדה שלו מתוך גן בליווי של שוטרים עם נשק. הרווחה מודעת, כולם מודעים ויושבים משולבי ידיים. סליחה, אבל זה בושה. אין פה מה להגיד. יריות והתראה לפני היריות שזה בנאדם מסוכן. הוא אומר לכם, אני משיג את המספר שלה, מה קל להשיג מספר של בנאדם. פורץ למיילים, פורץ לכל דבר שיש לי. פשוט משבש לי את החיים. זה מגביל בכל מקום עבודה שאני רוצה לעבוד. בגלל הרישום הפלילי, בגלל התיק שנשאר פתוח עד היום אני לא יכולה לעבוד מול אנשים כי אני מפחדת שהוא ייכנס, כאילו יבוא בתור לקוח או לא יודעת מה. אני חייבת לשבת במשרד שהוא סגור והמנהלים פשוט גם מסרבים להעסיק כי היא נקראת אישה מאויימת. עכשיו מה יבואו יירו לנו במשרד?

כן, זה תפוח אדמה לוהט.

זה מפחיד. כאילו אני כמו פצצה, אנשים מפחדים ממני, מתרחקים ממני. ופשוט לא קורה כלום כי לבנאדם יש לו גב טוב, אפילו לגן הם מלווים אותו השוטרים. אבל מה הצורך? אחרי שליוו אותו שוטרים לתוך הגן והבנתי וראיתי וצילמתי הלכתי לבקש תשובות. אמרו לי, את לא טעית בחיים? גם אנחנו טועים. מה זה טעיתם? מה טעיתם? הכנסתם שוטרים לגן, למה? ואל תקליטי אותנו, וצעקו עליי, אל תקליטי אותנו, אם את מקליטה אותנו זה יעלה לך ביוקר. אתם טעיתם ואתם אומרים לי לא להקליט אתכם. אני כל דבר מקליטה, כל דבר מקליטה, זה חוקי. אני לא נחקרת, אני לא נאשמת, לא עשיתי שום דבר רע, לא יריתי, לא איימתי, לא עשיתי כלום.

זה הדרך שלה - - - זה החיים של מאוימות ובלוד יש עשרות.

אני יודעת. הרווחה אמרה שיש 60 נשים ברשימת מאויימות. 40 מתוכן ערביות.

באותה תכנית הופיע מפקד התחנה כשאורלי אמרה יש לה משהו כמו מעל 50 באותה תכנית הופיע יגאל עזרא ואמר אפס. אבל היא אמרה שזה מתואם עם המשטרה ואף אחד לא עושה עם זה כלום.

אז איך היא אומרת שזה 50 ומפקד התחנה אומר אין לנו - - -

לא, לא, לא, תיקנה אותי דלית, לא זכרתי את המספר טוב. 80 נשים ומתוכן 60 ערביות. זה מה שהיא דיווחה, מנהלת הרווחה דיווחה אצלי בוועדה באוקטובר שנה שעברה.

- - - 50% - - -

ויש להם כמה, שלושה תקנים?

פחות.

פחות אפילו. אני מכירה את הסיפור, אני מכירה את התסכול, אני מכירה את הפחד שחיים איתו ובגלל זה דאגתי שתשבי עם השר באופן אישי, כדי להעביר אליו את כל התלונות. לצערי הרב, עד עצם היום הזה אני דורשת תשובות מהשר איך הוא טיפל ומה עשה ועוד, - - - תתקני אותי, לא קיבלנו שום תשובה. שום תשובה. אנחנו ישבנו - - - בחודש - - - כמעט שנה - - - ועוד אין תשובה והבנאדם עדיין - - - במקומו ועדיין - - -

ותחשבו על ארגון - - - עובדת סוציאלית כמוני, שאני יודעת מה החוק ואני יודעת - - - גם עובדת ברווחה, עובדת סוציאלית שרוצה לעזור, אז מה אני יכולה לעשות. אני באמת מרגישה שאנשים מאוד מחוייבים, אנשי מקצוע מדהימים, גם מטפלים וגם מקבלים וגם הלא מטפלים, גם ארגוני חברה אזרחית וגם מהרווחה. התחושה של חוסר האונים היא פשוט - - - הגענו למקום שכשמתקשרת מישהי שאומרת אבא שלי עושה ככה ואח שלי מאיים אני לא יודעת מה להגיד לה.

גם אם אני מלווה אותה למשטרה ואני יודעת שכשמישהי מלווה, זה מה שלמדתי, אם יש מתנדבת או מישהי שמלווה אישה, נפגעת אלימות או מאויימת וזה אז היא מקבלת יחס אחר. ואז בישיבה אחרי זה אומרים לה תבואי את אבל בלי המתנדבת, בלי מישהו, אנחנו מכאן נסתדר. וזה כאילו מסרת תעודה ונסתדר. ואם תגיעי אחרי כמה שבועות שלא עשו כלום. עם משפחת איהאם אמרו, תפתחו תיק ונעזור לה עם תל אביב והיה ביקור בית. באמת אני סמכתי על אנשים כי אני מאמינה לקולגות שאומרים שהמצב על הפנים וצריך לעזור. אבל אם עוברים חודשים על גבי חודשים ושום דבר לא זז. האישה היום בבוקר הייתה ב- - - היום בבוקר, ואמרו לה שום דבר לא התחדש בתיק, אנחנו לא יכולים לעזור לך בינתיים.

באיזה נושא - - -

בנושא של סיוע כלכלי, בסיוע שהבטיחו לי מיטה ומקרר. לא לדבר על טיפול פסיכולוגי.

לא ושתביני, משפחה שיש לה גם ילד, כמעט גבר, עם צרכים מיוחדים, עם פיגור מאוד קשה - - -

היא יכולה - - - היא המשיכה לחזור לעבודה - - - נשים כמו - - - לא חסר שתבינו, הן נשים לוחמניות וכן, כולם מדברים על נשות המשפחה אבו ראניאן הן פשוט דורשות ומבקשות. ואיתן המשטרה לא יודעת מה לעשות כי כשמבקרות ואם את מפחדת ומסתדרת לבד אז - - - משטרה ומתלוננת ומח"ל וזה היא מקבלת על הראש. הן רוצים אותנו - - - ועלובה ושתתחנן, והיא לא כזאת. שוטר שליווה אותה לעשות את ה- - - ואמר לה גם אני - - - וזה שוטר שעמד בבית שלה והוא אמר לה את זה.

שמעת את השוטר - - - ליווה אותה שוטר לאסוף את הבגדים טרם שהיא יצאה למקלט אז הוא אמר לה אני כורדי ואם אשתי הייתה עושה מה שאנחנו עושים גם הייתי עושה לה - - -

זה משהו שאנחנו יודעים שכאילו נורמה בתחנות המשטרה - - - אני חייבת להגיד לך שזה קורה בהרבה מקומות, השוטרים ש- - -

חברים, אני רוצה שתבינו - - -

יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות. אני חושבת שרק אם פותחים את הראש ולא תמיד הנהלים, אני מבינה את הנהלים, אבל כשפותחים את הראש אפשר לעשות אחלה שיתופי פעולה. כשפותחים את ה- - - אני גם לא ידעתי על הנושא הזה של סנה ועל שוטר שיושב בוועדה עד שהתנסיתי ואז ביקשתי אישור לוועדה בלי השוטר ו- - - לומדים מהניסיונות, לומדים מהמקרים האלה ותמיד אפשר להחריג כל דבר. זה גם משהו שלמדתי. למשל, משרד הרווחה, אתם בדרך לשם עאידה, כששמים תקן שהוא לדובר ערבית, א' צריך להגיד שהוא ערבי, לא דוברת ערבית, שזה שנבין. ב' - לא להעביר את התקציב עד שהדבר הזה יאוייש. כי אומרים לך, פרסמנו, לא היה מועמדים - - -

מכניסים מישהו אחר מהאוכלוסייה היהודית שלא מטפל.

אז זו בעיה למשל לא של המשרד. המשרד הקצה תקנים אבל הרשות המקומית משחקת בתקנים וזה הכוח של אורלי ושל מי שמנהל את ה- - - אני מבינה את זה, שמשחק בתקנים ושעות, זה המשאב שלה. אבל כזה מיועד לחברה הערבית או לדוברי ערבית צריך לדאוג באיזו דרך ליישם את זה. וזה ישים, זה משהו שהוא ישים.

הדבר השני שאפשר ברווחה וזה לא רק התקנים. כל הפרויקטים שבאים לעיר לוד, ולא חסר, פרוייקטים גם של תעסוקה וגם של נכים וגם של יזמות עסקית. כל הרווחה יש לה יד בהרבה דברים. לבקש, יש פה 30% חברה ערבית, 30% לא 20%. המשאבים האלה פשוט לבקש שהחלק שמיועד לחברה הערבית שיגיע לחברה הערבית. לא לפחד מארגוני חברה אזרחית, לא לפחד.

סמאח, אני רוצה להבין דבר אחד. בכל מקום שאני הולכת אליו ומדברת על - - - על ידי עובדות סוציאליות ערביות ואני כן מאמינה שצריך עובדות סוציאליות ערביות ולא דוברי ערבית ואפילו עדיף שיהיו מהעיר. לפעמים זה יותר קשה. אבל הטענה כל הזמן שלא ניגשות ואין עו"סיות ערביות. עד כמה זה- - -

א' - כשהיה מאיר ניצן הקצו ארבעה תקנים. הוא באמת נתן את זה בכובד ראש. מה שקורה, עאידה, עובדת סוציאלית גם ככה עובדת קשה ומרוויחה מעט. ואם מישהי, הכנסנו - - - אני בעצמי הבאתי קורות חיים, יש בחורה שקוראים לה מונה ג'נאת, תבקשו לפגוש אותה. והיא זאת שנכנסה בשריון הזה של ה- - - לחצי משרה, היא הגישה שלוש פעמים קורות חיים, הקורות חיים נעלמו. ואז דיברתי עם ראש העיר הוא אומר לי שלחת אותי לריב, איפה המועמדים. אמרתי לו, שלחתי לך שלוש מועמדים, אחת מג'לג'וליה אחת מ- - - 70% מכוח העבודה בלוד, התברואה הוא מהמשולש הדרומי אז ככה שמגיעים - - - אז יש מועמדים. אני מדריכת סטודנטים פה, הדרכתי שש סטודנטיות לעבודה סוציאלית. אחרי שנה שנתיים הם נהיו עובדים סוציאליים. אז עובדים סוציאליים מגיעים ללוד. שלוש בנות מנעם נהיו עובדות סוציאליות, לא חסר. אבל - - -

השאלה הוא אם הקושי הוא - - -

הייתי מבינה את ההערה הזאת אם הייתה להן עזרה - - -

אבל רגע, אני אתן לך דוגמה, אני סיפרתי את זה לסעאד. כש - - - והיא חצי משרה וחצי משרה של עובד סוציאלי מתחיל זה עלוב והיא ביקשה והיא הייתה על תקן של התקציבים המיוחדים של - - - אמרו לה - - - שנה שעברה נגמר התקציב לא מחדשים לך, תמצאי לך עבודה אחרת. ואז בהתערבות שלנו אמרו לה, בסדר מחדשים, וראש העיר ביקש משר הרווחה והוא נתן לנו הארכה לדבר הזה. למה עובד סוציאלי ערבי צריך להיות כל הזמן בהיכון או על זמני. עובד סוציאלי, וזה תפקיד של אורלי להחזיק עובד סוציאלי, להציע לו - - - היא ביקשה להיות פקידת סעד, לא נתנו לה, היא ביקשה לגשת לרבע משרה לאלימות במשפחה, אמרו לה התפקיד כבר אוייש. ואמרה, המכרז כתוב דובר ערבית, כן זה למשרד אנחנו שמים את זה דובר ערבית אבל זה לא באמת דובר ערבית. - - - אני יודעת שבמכרז הזה - - - כתוב דובר ערבית אבל יש לך מישהי מתוך המערכת שמבקשת להשאר. - - - אמרו לה - - - עובד סוציאלי, קוראים לו ניאז, תשאלי את אורלי, הוא עבד פה ארבע שנים, ביקש להשתדרג כמו כל עובד סוציאלי אחר שאפתני והוא רצה, הוא רצה אלימות במשפחה והוא רצה להיות פקיד סעד והיא אמרה לו אין, אין, אין. הוא לא - - - עם 3-4 אלף ₪. והיום הוא פקיד סעד בג'לג'וליה. למה שם מציעים לו תפקיד ופה לא? כי עובד סוציאלי ערבי - - -

תני לי מספר טלפון שלו לעוד מקרה שאני עוקבת.

אבל תשמעי עאידה, כשיש לך עובד טוב ערבי צריך להשקיע בכדי שהוא יישאר ואז התפקיד שלנו לדחוף מישהי כמו - - - שהיא עכשיו סיימה. היא לא תישאר אם לא מכירים בה מבחינת כוח אדם, מבחינת השתלמות, מבחינת להציע לה אופק תעסוקתי. וזה מה שקורה ברשות, זה לא קשור לסעד- - -

הבעיות של עו"סים אנחנו כבר יכולנו לדבר על זה ורק על זה - - -

איך קוראים לבחור, סמאח?

ניאז. הוא עכשיו במשרה מלאה הוא לא יחזור לפה.

האם יש תכניות לנשים, תכניות שהרווחה עושה לנשים בעיר לוד?

את שמעת את ראש העיר פה בהפגנה, הוא אמר שהוא עושה להם בישול. שמעת את זה? מוציאים אותן מהבית כדי לבשל ביחד. אמרתי לו, איזה נאום זה? הן מבשלות במקום לבשל בבית לבשל במתנ"ס? זה התכנית העצמה? הוא נאם את זה והוא אמר את זה.

מי ה- - -

אנחנו בעל"ם, אני מנהלת של - - - , בכל מקרה יש לנו שיתוף פעולה עם סמאח ואנחנו יש לנו פה קבוצה ייחודית שאין אותה בארץ של רק נערות ערביות. זה משהו שתוך כדי תנועה עשינו את זה שיהיה מותאם לחברה ונגיש תרבותית. אני לא נכנסת לחוויה שלך. אני החוויה שלי שהרווחה מאוד עוטפת אותי. אני מקבלת הדרכה פעם בשבועיים - - -

מהרווחה?

בנוסף להדרכות שלי בתוך העמותה. אני לא רוצה להגיד בניגוד. אני אישית החוויה שלי מאוד טובה דווקא. ואני אגיד שפה ספציפית בקבוצת נערות ערביות פעמיים הרווחה נתנו לנו קבוצת אפייה טיפולית שעשינו אמהות בנות שהייתה הצלחה מאוד מאוד טובה. ספציפית פה- - -

דרך על"ם לא דרך נעם.

דרך על"ם כן. תקציב של הרווחה.

- - - אפייה- - -

לא, אבל זה אפייה טיפולית.

אני לא נגד אפייה.

היה מוצלח ועתיר קלוריות.

זה היה מאוד מאוד מותאם לצרכים שעלו מדועה שהיא הרכזת - - - בנעם, גם אצלנו. אז דועה העלתה את הצורך הזה של לעשות משהו של אמהות ובנות ודועה העלתה את הצורך באפייה. זאת אומרת זה היה משהו - - - וגם השנה אנחנו מקבלות עוד קבוצה. היה ניסיון שהוא נפל לא בגלל - - - בגלל דווקא עמותה ש - - - לעשות איזשהו קולנוע, סרט, זה נפל על דברים אחרים, על שפה. בעיני זה - - - שלא היו יכולים לעשות את זה בערבית - - -

מי לא היה יכול?

זה משהו שיש עכשיו קבוצת סרטים של נערים שיוצרים סרט לכבוד- - - אז הם לא היו מוכנים - - -

והם לא היו מוכנים לעשות משהו בערבית.

בערבית כי אמרו שזה יהיה - - - לא הצלחתי להבין למה, אמרנו שיש לנו מתרגמת באמת מעבר - - -

טוב, הם מצלמים והם לא מבינים מה קורה והם לא יכולים לערוך את זה.

אני אגיד אבל כן שיש פה איזה מצוקה שהיא מעבר. אני עובדת עם נערות יהודיות ועם נערות ערביות. מול היהודית יש מסלול דיי מובן של הפניות, של טיפולים, של מענים שהם כן מותאמים לנערה יהודייה שזה לא תואם לנערה ערבייה. זאת אומרת נערה ערבייה שבאה ומספרת על אלימות בתוך המשפחה זה כאילו ידינו כבולות. אז אנחנו פונות לרווחה, לרווחה אין כלים. אנחנו פונות לסמאח, סמאח היא בעצם - - -

מה היו עושים עם היהודיות?

יהודייה, קודם כל נכנסת פקידת סעד, מועבר דיווח למשטרה. יש איזשהם - - -

זה - - - הרווחה גישה תרבותית - - -

וערבייה לא?

מוציאים את הילדה כנראה מהבית, יכול להיות שתגיע לצופיה, אם המצב שלה יותר טוב אז לפנימייה אחרת. יהיה איזשהו תהליך, יהיה משהו יותר מותאם. לנערה ערבייה שאת מוציאה מהבית את גוזרת עליה חיים - - -

מי אמר את זה? אתן משננות את זה אחרי העו"סים החדשים. אני פתחתי מקלט לנערות לפני 25 שנים ומקלט לנשים לפני 25 שנים. טיפלנו בעשרות נשים ערביות מלוד ורמלה. יצאו מהמקלטים חזרו לקהילה אבל אז מישהו עבד עם הקהילה, אז מישהו הבין. עכשיו כולם משננים רגישות תרבותית. תמותו ותשמעו על התרבות.

את הידע שלי זה מה שאני לומדת מהנשים החכמות - - - אני לא מזלזלת - - -המענים שיש יש עליהם סטיגמה מאוד מאוד קשה. יש הרבה יותר מענים לנערות יהודיות, וזאת עובדה. זאת אומרת יש פנימיות - - -

מי שנמצאת בסכנה אין פתרון - - -

יש פה בעיה שהיא יותר שורשית. אני יכולה להגיד שסמאח יחד איתנו נפגשנו לפורום ראשוני, להתחיל לדבר ברמה של אפילו חזון אם היו לנו עכשיו את כל התקציבים איך היה נראה מענה שהוא באמת יכול לסייע לנערה שמעוניינת. זאת אומרת מה אנחנו עושים עם זה. יש מענים שכרגע יש בעיה ואנחנו מחפשים מי - - - אז כולם מפשלים בדרך אבל גם יש משהו גדול יותר מזה שיש פשוט משהו שהוא לא מותאם, אגב, לנשים בכלל בכל מה שקשור לקורבנות אלימות בתוך המשפחה, יש משהו שהוא הרבה יותר נגיש, הרבה יותר קל לפגוע לאישה מאשר לקבל עזרה בתוך כרגע המענים שקיימים ועוד יותר לחברה הערבית שגם ככה סובלת מגזענות ואפלייה וכל זה. זה מה שאני אומרת אז אני לא מזלזלת בקיים, אני אומרת שצריך לפתח עוד.

אני מבינה. יש בית חם - - -

בשכונת נווה אביב.

וזהו מבחינת תכניות?

יש תכניות גם לסדנאות פה ושם גם במתנ"ס אבל אין משהו, מקום - - -

אני מציעה שתשבו עם העובדת של הנערות ותגישו תכנית.

אנחנו נעשה את זה עוד פעם, אין בעיה.

בסדר, ביחד עם המחלקה.

עשיתן?

היא אומרת ש- - -

כן, ככה פתחנו את הבית חם. יש לנו תכנית, אנחנו רוצים לעבוד עם נערות - - -

בואו נסכם משהו. קודם כל את ההתנהלות הלא מובנת לפחות לי בעניין טיפול במשפחות שקיים בהן מקרה רצח במיוחד של נשים שמתלוננות על איומים ונפתח להן תיק פלילי שלא נעשה איתו כלום והן סוחבות את התיקים האלה וזה מעכב את כניסתן למקומות העבודה. זה בלתי מתקבל על הדעת, אנחנו נמשיך עכשיו למשטרה ונדבר על זה. כמובן גם הפרטים על המקרים, שני המקרים, אני במעקב אבל אני חייבת להגיד, לא בהצלחה, לא בגלל חוסר מעקב מצדי אלא בגלל חוסר מענים מהמשרדים.

בעניין התכנית, שרה עכשיו - - - אנחנו, אני אמרתי, אני אעלה את זה בישיבה הבאה - - -

הדס יודעת בדיוק אותה ועדה וגם איתה - - -

בעניין שיתוף הפעולה, אני חושבת סמאח שצריך תמיד להמשיך לאתגר ולא להרים ידיים את הרווחה בתכניות האלה. ואין שום סיבה שהם לא ישתפו פעולה ולא יתמכו בתכניות שקיימות ומשגשגות בתוך העיר. אנחנו גם נעלה את זה.

את הוזמנת לשולחן העגול ש - - -

אני ראיתי אותה - - -

מי הנציגים מהאוכלוסייה שם, את יודעת?

לא, לא יודעת.

יש משרד החינוך במסגרת הזו - - -

לא, מהקהילה - - -

אבל אני רוצה - - - כבר - - - הרבה דברים.

יש לי בקשה, עאידה, אם את כבר בנושא של נפגעות בגלל שאנחנו יש לנו, לא דיברתי על זה, אבל יש לנו קבוצה של משפחות ה - - - הנושא של הזכויות של הסבתות והדודות כשנרצחת אישה, ואת יודעת על משפחת אבו שארך, הבעל או האקס לקח את הילדים, נעלם, אסור להם להתקרב. זה ילד שגדל אצל סבתא שלו ואחרי שאמא שלו נרצחה - - -

אני מכירה את זה מנצרת. ראש העיר עשה אותו דבר.

אבל אם לפי החוק - - - אני יודעת שזה כואב לך כי את מכירה מקרים דומים - - - בחוק - - - של קרובי משפחה, בחוק, ואז גם להם תהיה זכות לראות את הנכדים.

לא, יש זכויות של - - - הם מיישמים את כאילו חזקת הגיל, הם לא עושים את זה כולם - - -

(קובץ 3 - מחלקת הרווחה לוד)

כדי לשים את כולם בתמונה, אנחנו התחלנו את הסיור הזה, סיור של הוועדה לקידום מעמד נשים ושוויון מגדרי בכנסת, התחלנו את הסיור הזה בעיר רמלה, זה סיור משולב של רמלה לוד וגם משולב של רווחה ומשטרה. אנחנו עוד לא הגענו לחלק של המפגש עם המשטרה. חברת הכנסת מירב בן ארי שהיא חברת ועדה הצטרפה לחלק מהסיור אבל בגלל שהיא עדיין בחופשת לידה אז היא הייתה צריכה לחזור לטפל בתינוקת.

אנחנו החלטנו על הסיור הזה באחת הישיבות שדנו בנושא של אלימות נגד נשים ורצח נשים במיוחד בעיר רמלה לוד. ואז מנהלת הרווחה הגיעה לדיון שהתקיים, זה היה לאחר הרצח של דועה אבו שארך, ומאז התקיימו עוד דיונים בוועדה. זה נושא שהוא, כל הנושא של אלימות נגד נשים הוא נושא שהוא בראש מעייני לפחות בפעילות הקהילתית שלי והציבורית לפני שנכנסתי לכנסת וכמובן כיום כשאני יושבת ראש הוועדה.

הנושא של רצח נשים ערביות בערים רמלה לוד אנחנו כבר עוקבים אחר הנושא ומנסים לטפל בו כמה שנים. לאחרונה מתחיל להתבהר אפילו לגורמים חוץ מהפמניסטיות המשוגעות לעניין, לגורמים אחרים, כמה הנושא חמור וכמה הוא מחייב טיפול לא שגרתי בנושא הזה. עכשיו היינו ברמלה ואמרתי שם ואני חוזרת ואומרת פה: במקרים לא שגרתיים צריך טיפול לא שגרתי. ככה אני רואה את זה. ובמקרים חירומיים אני חושבת שצריך להכריז על מצב חירום ולהתכונן למצב חירום ולשים תכנית חירומית.

בשאילתא שהגשתי לשר לביטחון פנים על מקרי הרצח ברמלה ולוד, לצערי הרב, אחד מהדברים, שאני ידעתי והכרתי מהפעילות שלי, אחת הבעיות העיקריות זה אי פענוח מקרי הרצח. שזה משאיר קודם כל את הציבור בהרגשת חוסר אונים ופחד אימים אבל מצד שני אני אתמקד בנושאים של המשטרה כשאשב עם המשטרה. אבל בנושאים של הרווחה, ואז בדיון ההוא עלו כמה נקודות שאותי לפחות קוממו. גם מספר התקנים לעובדים/עובדות סוציאליות ערבים ברווחה. גם המספר המפחיד שאז דיברת עליו, ארצה באמת לקבל עדכון. המזכר המפחיד של 80 נשים מאויימות בדרגת מסוכנות גבוהה כולל 60 ערביות בתוכן. מה קורה היום? איפה עומדים מבחינת התקנים.

אני בזמנו ביקשתי הקמת צוות רב מקצועי, רב גורמי, בתוך העיר כדי לבנות תכנית חירומית שתטפל בנושא של הגנה על נשים ופתרון עניין הרצח. אנחנו פה כדי לשמוע, אנחנו פה כדי לקבל עדכון אבל אני חייבת להגיד, אני מגיעה עכשיו ממפגש, הוא לא חדש בשבילי, מפגש עם משפחות של נשים שנרצחו בעיר והרבה מהטענות הופנו כלפי המשטרה, ואני חייבת להגיד את זה, אבל היו גם טענות מאוד קשות כלפי הרווחה. תוך כדי אני אתייחס לזה אבל אני אומרת לכם אנחנו מגיעות ומגיעים עם הרבה מטען רגשי מהמפגש ההוא. זאת לא פעם ראשונה שאני פוגשת אותם. אני מטפלת באופן אישי במקרים שלהם אבל זה עדיין, כל פעם לשמוע מחדש שאנחנו מדשדשים במקום זה מאוד מקומם.

שמי אורלי, אני מנהלת אגף לשילוב חברתי פה בעיריית לוד. בראשית דבריי אני רוצה להגיד שאם אנחנו נפגשות פעם שנייה בפרק זמן של חצי שנה או כמעט חצי שנה זה אומר שהנושא הוא בראש סדר העדיפויות של הוועדה. אחד הנושאים - - - של הוועדה ואני מאוד מודה לך שאתם בחרתם לבוא לסיור היום גם לרמלה ולוד ולמפקדי תחנת משטרה. אני חושבת שזה רק ממפגש למפגש אנחנו למדים יותר עד כמה אנחנו צריכים לעשות עוד יותר, זו התפיסה שלי איך שאני רואה את זה.

אני אתחיל, הכנתי איזה משהו קצר, אני רוצה לא להתבייש להגיד לי זה מעניין, זה פחות ולעבור הלאה מכוון שאנחנו רוצים להגיע לעיקר. אני לא רציתי בכוונה כדי להראות יותר מדיי דברים מסויימים אבל תמונת מצב, ניסיתי לחתוך בעניין גם בהיבט של המגזר הערבי ולראות פחות או יותר מה קורה. כל הדברים, ויכוחים - - - תושבים, לא המצאנו שום דבר. בין אם זה נרשם ב- - - התושבים הוא נכון או לא נכון אבל זה מה שיש לנו כרגע.

אתם רואים פחות או יותר יש לנו מעמד סוציואקונומי 4, מספר הנפשות, בני החברה הערבית 27.5% כשאנחנו רואים אותו אחוז מהם גם מטופלים ברווחה ואותו אחוז מהם מטופלים במרכז ל- - - זה מדהים, כמעט. אני מדברת פחות או יותר בוואריאציות של אחוז לכאן או לכאן. אבל אנחנו רואים אותו דבר כמעט בכל התחומים. אם אין שאלות אני עוברת מהר כדי להגיע לדברים העיקריים ברשותכם.

אנחנו פה, תשימו לב, מאוד חשוב לי, שמתי את המבנה הארגוני, לא חשבתי שאתם הולכים היום לבדוק מה המבנה הארגוני אבל המבנה הארגוני מבטא תפיסה שכולם משולבים בכל. מקבלים את הבנאדם לא לפי המוצא שלו ולא לפי איך שהוא נראה או מה הוא מרוויח, לפי איזור המגורים שלו. ככה אנחנו מנוהלים, כל העיר, דרום העיר, מרכז העיר, צפון העיר ומחלקה לאזרח הוותיק. זה בעצם השורה למטה מתאפיינת בעצם שם אנחנו מטפלים בכל האנשים לא משנה מאיפה הם הגיעו.

אולי צריך לדבר על זה כי זה בסופו של דבר אומר שיכול להיות ש- - - במיוחד במספר קטן של מטפלים שהם נגיד ערבים או ערביות כאשר זה הולך לפי - - - האם האוכלוסייה הערבית נמצאת באופן מסויים, מרוכזת יותר בחלקים מהעיר מאשר בחלקים אחרים?

לא. יש לנו בכל כמעט, יש לנו הרבה שכונות, אנחנו מוקפים, בעצם השכונות הערביות כמעט מקיפות את כל הארץ. איפה שלא תמצאי, לכן את השכונות הערביות חילקנו אותן פרופורציונלית. כל אזור, כל צוות למשל, מרכז העיר קיבל שתי שכונות, דרום העיר קיבל שתי שכונות. את מבינה, אין מצב, זה לא תגידי שזה כמו שיש ריכוז של המגזר הערבי שנמצא באיזשהי שכונה, קשה לראות את זה, אנחנו פשוט - - - אבל זה נושאים שאולי אפשר לחשוב עליהם ולדבר עליהם, אני אתן לך פשוט תמונת מצב כרגע.

אנחנו מגיעים למרכז למניעת אלימות במשפחה, זה מה שיש לנו כרגע, נכון לעכשיו, במרכז למניעת אלימות במשפחה, 3.65 תקנים. עכשיו אני רוצה לסייג ולומר ה-3.65 מטפלים אך ורק באלימות אבל רוב העובדים בצוותים גם נוגעים באלימות ברמה כזאת או אחרת.

זה לא באותה רמה ולא באותה התמחות ולא אותו - - -

ברור, ברור, ברור. אבל חשוב לי להגיד את הדברים. אז זה פחות או יותר. תשימו לב, אחד הדברים, אולי אני אגיע לאמצע, שימו לב לשורה עו"ס - - - וקליטה. תראו, זו מהפכה. פעם ראשונה פורסם כבר עובד סוציאלי קהילתי שיהיה במרכז למניעת אלימות במשפחה והתפקיד שלו, והוא מרחיב את זה לאחר מכן, התפקיד שלו זה בדיוק, בדיוק מה שאני חשבתי כל הזמן.

משרד הרווחה עד לפני חצי שנה שהיינו בוועדה אצלכם בכנסת, משרד הרווחה בעצם נתן לנו כלים או כוח אדם כדי - - - אנחנו בכלל לא יצאנו החוצה כדי לראות איך מונעים ואיך - - - איך בכלל מסבירים. איך כל הידע שיש לנו פה איך אנחנו הולכים ומפיצים אותו הלאה כדי לנסות להגיע למניעה ולא להשאר רק בקליניקה. כרגע זה מה שאנחנו עושים ותעודות, ברוך השם, זה מעט מידע - - - במשרד, זה מעט מידע, אני כבר אומרת אבל תיכף נדבר על זה.

15% משרה תקן לנשים ערביות?

לא לנשים ערביות. זה לא מנוסח טוב זה עובדת מהמגזר הערבי שהצלחנו לקלוט. ה-15% מטפלת בכלל בכל העובדים אבל היא ערבייה, היא ממגזר ערבי - - -

למה - - -

לא מצליחים לקלוט עובדים - - -

לא אבל למה - - -

היא עובדת באיזה תחומים?

היא עובדת 50% משרה אצלנו ו-15% במרכז למניעת אלימות במשפחה אבל - - -

מתוך החצי משרה או מעל החצי משרה?

מה פתאום, מתוך החצי משרה.

היא עובדת בסך הכל חצי משרה ו-15% לטובת אלימות במשפחה.

זה לאו דווקא שהיא מטפלת במגזר הערבי אבל אנחנו הולכים לעבות את זה. אנחנו מחפשים עובדות ערביות, אנחנו מחפשים עובדות מהמגזר - - -

אבל השאלה אם מחפשים עובדות וחסר עובדות ערביות למה נותנים להן לטפל, וחסר מי שיטפל באוכלוסייה הערבית למה נותנים להן לטפל באופן כללי ולאו דווקא - - -

רוב הנשים רוצות עובדת דווקא - - -

שמי חני מוצפי אני מנהלת את המרכז לאלימות במשפחה בלוד לא הרבה זמן. אנחנו נותנים לאותה עובדת שמקבלת נשים דוברות ערבית, נשים ערביות לטיפול וגם גברים שהם ממוצא מוסלמי.

אין מוצא מוסלמי יש ערבים בעיר.

אז ערבים. היא מקבלת אותם לטיפול. אני חייבת לציין שלא כל האוכלוסייה שמגיעה, האוכלוסייה הערבית, מעוניינת לקבל טיפול, לא בהכרח אצל עובדת שהיא ערבייה. לפעמים אפילו מעדיפים עובדת מהחברה היהודית.

כל הזמן שיתנו לנו להם את האקזיט הזה הם יקבלו אותו. זה האקזיט שהם דורשים אותו. השאלה היא איזה, מבחינה מקצועית, איזה טיפול הוא יותר טוב? הטיפול שמבין את השפה ומבטא את השפה נכון או טיפול שנעשה בשפה שהיא לא שפת האם בלי ידע על הרקע החברתי. אני תמיד אומרת את זה, לפעמים מילה אחת שאת אומרת אותה בערבית מבטאת עולם ומלואו ששום תרגום לעברית לא יעזור להביא בדיוק את הכוונה שהייתה שם. בגלל זה אני אומרת. ו-15% זה - - - כמה זה מבחינת שעות?

15% זה חמש שעות שבועיות.

חמש שעות שבועיות שזה, כאשר אנחנו לוקחים בחשבון שכל טיפול הוא שעה - - -

חמשה טיפולים.

זה פחות כי היא צריכה לסכם את הטיפולים ולעדכן את התיקים. אני מכירה את זה, זה פחות מחמשה טיפולים.

ברשותך, אני רוצה, אני חושבת שהסוגייה שאת העלית זו סוגייה קרדינלית באגף לאו דווקא רק לגבי הנושא של אלימות במשפחה. האם מה יותר אפקטיבי מבחינת אלימות במשפחה ו- - - העוסקים באלימות האם עובדת דוברת ערבית שיודעת להגיד את המילים הנכונות בניואנסים הנכונים בתרבות או לחלופין משהו אחר. אני מאוד רוצה לשמוע. נטלי, יש לך משהו למשל, היא הרבה בכוננות רווחה אצלנו בלוד, רוב הכונניות רווחה, תיכף נדבר על כונניות רווחה שזה, אגב, היחידי בארץ שעיריית לוד מעמידה מתקציבה היא כוננים משעה 16:00 בצהריים עד 8:00 בבוקר.

יש כוננים בהרבה - - -

אין באלימות במשפחה.

אין כוננים מומחים בתחום.

יש כוננים לחוק הנוער ולסדרי דין.

יש כונן רווחה, ברור.

בעיריית לוד יש 365 יום בשנה יש כונן רווחה. נטלי היא אחת מהם והיא נתקלת בקשיים הכל כך - - - אולי נטלי תספרי לנו.

אני יכולה לספר על החלק שלי שהוא קשור בכונניות לילה - - -

ספציפית גם בדילמה הזאת גם אם את יכולה.

אני יכולה לספר שאנחנו נותנים מענה באמת כל לילה ויש לנו פינות רבות שתיכף גם נציג את המספרים של נשים שמגיעות בלילה שהן מתלוננות, המספרים מגיעים למאות. אני אישית פגשתי - - - שנה קודמת היינו שתי כונניות עכשיו אנחנו שלושה, מגיעים למאות שאנחנו מגיעים אליהן כל שעה ומציעות להן עזרה, הן מגיעות למשטרה. הן מגיעות בכל מיני דרכים, גם פנייה עצמית גם פנייה שהמשטרה שולפת אישה מתוך הבית בגלל כל מיני סיבות שהמשטרה חושבת שיש עליה איזשהו סיכון או שמעו משהו - - -

כמו המקרה של - - -

כמו מקרים שלא מגיעים לתקשורת, האמת, המקרים האלה ממש ממש מורכבים גם אנחנו נזהרים בחיסיון שלנו כי באמת יש כל מיני סיפורים ממש ממש מורכבים ורחבים וגם לפעמים שכנים מזעיקים או כל מיני גורמי חוץ. נשים מגיעות אחרי ירי, אחרי ראש פתוח, בית חולים, אחרי תפרים. אנחנו פוגשות אותן, אני מדברת איתן בערבית, אני יוצאת איתן - - - אנחנו גם מאתרים ומציעים את כל השירותים שיש לנו, לא רק בנושא של האלימות, אנחנו מציעים גם פתרונות לילדים, מציעים הרבה דברים ויש המון המון נשים. רק אני בשנה הקודמת פגשתי 63 נשים - -

רק היא לבד. סמאר גם כן - - -

- - 60% מהן מהחברה הערבית, 40% מהחברה היהודית. החברה היהודית מתחלקת לאתיופים, לחברה הוותיקה ולרוסים, כאשר החברה הוותיקה הכי הרבה. כלומר, 60% ערביות לעומת 40% יהודיות מהן לכולן אנחנו מציעים את כל העזרות שאנחנו יכולים לתת במהלך הלילה שזה גם הפניה למחרת למרכז. העזרות הן מצומצמות יחסית כי רובן לא רוצות לעזוב את הבית, ואני מבינה. רוב הנשים, אנחנו הצלחנו להוציא בסך הכל שלוש מהחברה הערבית. אני ויש גם את הכוננית השנייה זאת אומרת זה חצי - - -

כלומר ב-2016

שלוש אני הוצאתי - - -

שלוש נשים יצאו למקלט.

לא, יותר לדעתי יותר, רק היא הוציאה שלוש.

בכוננויות לילה שלוש מהחברה הערבית, אחת מהאתיופית, שתיים מהיהודיות. אל תשכחו שיש מקבילה אליי, עוד כוננית, זאת אומרת יש עוד יותר. זה המענה שאנחנו יכולים לתת אבל זה לא מענה מספיק. אני יכולה לדבר על שעות הלילה לא על שעות היום.

אני רוצה להגיד לכם שגם עשינו משהו, תרגמנו את הטופס של ויתור למקלט בערבית. אנחנו חשבנו שזה טוב שאישה כשהיא מגיעה למשטרה גם אם היא לא יודעת לקרוא בעצם זה שהיא רואה את השפה שלה זה מאוד משמעותי וזה משהו שהוא נותן לה ככה ביטחון שלא סתם מחתימים אותה על משהו. זה נורא משמעותי שגם עובדת סוציאלית היא זו שפוגשת אותה ולא השוטר פוגש אותה. זה גם עוד משהו שאנחנו עושים.

אני גם יכולה להוסיף עוד משפט שחלק מהתסכול שלי שאנחנו רואים מקרים חוזרים ואנחנו עושים את כל המאמצים איך לפתור את העניין ולהציע ונשים אומרות לנו - - -

אין מה לעשות, היא צריכה להגיע לאיזשהו שלב. מקלט מגיעים אליו אחרי שכבר ניסתה כמה פעמים. זה מול אלה שפעמים על תלונות שווא. אישה עד שהיא רואה את המוות בעיניים אולי היא תגיע למקלט.

ויש כאלה שכן - - - אותנו בסוף אנחנו - - -

נכון גם בדיונים כאלה היינו, נכון מאוד.

אני יודעת, אני יודעת.

יש לך פה נתונים, בדיוק מה שהיא דיברה כרגע, עם כמה נשים מטופלות במרכז, 314 ו-118 בחברה הערבית. כוננות לילה תראו את הלילה. משטרה. נערות שזה סיפור נערות מהחברה הערבית זה משהו, אנחנו כבר באמת, זה משהו שעולה ומתרבה ואנחנו לא כל כך אין לנו מספיק את הידע, באמת זה משהו דיי חדש מבחינתנו הנערות הערביות, איך להתייחס. עד עכשיו רק נשים כנשים נשואות עכשיו זה משהו אחר.

בכוונה עשינו את הפילוח, אמרתי שאני רוצה להתאים לכמה שיותר מה שאת רוצה לשמוע.

כאשר את אומרת נערות מטופלות באגף זה פניות חדשות לאורך 2016 או בכלל, כולל - - -, כולל הרדומים?

יפעת מאירי, אני מנהלת את נוצ"ץ, אני סיימתי את העבודה שלי מול המרכז לאלימות כשעשיתי את שני התפקידים במקביל, לפני חודש בערך. שני תפקידים קשים, מאתגרים, הרבה - - - הרבה מקרי קצה. מספר נערות מתייחס לנערות שמטופלות ב-2016. זה אומר גם פניות חדשות וגם מתמשכות - - -

כאשר את מגדירה מטופלות זה כולל מסגרות חוץ ביתיות, לא רק - - - כלומר, 77 כולל הבית החם.

כולל בית חם, כולל נערות שנמצאות במקלט, כולל נערה שנמצאת בג'וליס. כל המערך הזה הוא מערך של נערות שמקבלות מענה טיפולי דרכנו. נערה שנמצאת בבית חם יכולה לקבל גם טיפול פרטני.

כמה יש לך בבית חם?

15. בית חם מלא. הבית החם של הנערות הערביות שלנו כשפתחנו אותו לפני כמה שנים היינו בספק מאוד גדול אם נצליח למלא מתוך החשש שיהיה קשה לתושבים גם לשתף פעולה עם הוצאה למסגרת כזאת. ואנחנו הופתענו מאוד מאוד לטובה. עשינו עבודה קהילתית, עבודת שטח מאוד רצינית. הבית החם היום, מהרגע שהוא הוקם בעצם הוא מלא, יש שיתוף פעולה מלא עם ההורים, אנחנו עובדים בצורה מאוד יפה - - -

הבנתי שהוא פועל יומיים בשבוע.

הוא במסגרת של פעמיים בשבוע. יש לנו הסעות שאנחנו מפעילים לטובת הפרוייקט הזה כי הבנו שאם לא יהיו הסעות הורים לא יסכימו שהבנות יגיעו. יש לנו תקציב לזה, הן מגיעות בהסעה ומחזירים אותן הביתה.

כשעיריית לוד נתנה מתקציב באמת בגלל שראתה, הוכחנו לה שאנחנו צריכים את המסגרת הזאת ובלי זה - - - ההורים סומכים עלינו, בלי הסעות לא יהיה בית חם.

הצוות שנמצא שם הוא צוות של עובדת סוציאלית דוברת ערבית, אם בית ערבייה, מדריכה ערבייה. יש לנו נערה שעשתה תהליך של מנטורינג שהיום היא מדריכה בתוך הבית החם.

יש עובדת סוציאלית בתקן מלא?

לא, זה לא תקן מלא, זה 50% משרה. מה שעשינו זה שהיה לנו חשוב לאפשר עוד אחוזי משרה ודרך תרומה העמותה לתפנית בחינוך מאפשרת גם עבודה פרטנית של הנערות בבית החם, היא מינתה רכזת בית חם.

וזה ביחד עם סמאח ש- - -

לא, זה משהו אחר, זה מרכז אחר. אצל סמאח יש קבוצה של על"ם נערות.

זה קבוצה של על"ם שאנחנו מפעילים אותה גם כן, אנחנו עכשיו מתקצבים להם חלק מהפעילות, יש להם סדנת אפייה שאנחנו עושים להם.

זה מה שהם סיפרו.

עכשיו מתחילה עוד אחת.

אחת כבר מפסיקה ואחת תעשה.

מתחילים עכשיו - - -

נכון. ואתם מספקים הדרכה לבחורה מעל"ם.

מי שמנהלת את הפרויקט זו עו"ס ניידת על"ם.

- - - וזה יפה השותפות שלכם אני חושבת - - -

אנחנו רוצים להרחיב אותה, בגלל זה אני מדברת. אני מדברת כי אני רוצה שהיא תורחב.

אני מציעה שנוותר על זה מכוון שזה התרשים זרימה.

לא, אנחנו מכירים, סע לשלום, הלאה.

אחד ההישגים הגדולים, אם תשאלי אותי, חברת הכנסת, מה היה מפעם שעבר שהיינו בכנסת להיום מה קורה, ההישג הכי גדול שלנו בלוד שהצלחנו בעצם לשים את הנושא של האלימות נשים במגזר ובחברה הערבית לא כנישה ברווחה אלא של העיר כולה. אנחנו מדברים ואז שמנו את הכל אצל מנכ"ל העירייה ואז פעם ראשונה באתי אליו ואמרתי לו, עד כאן, זה לא יכול להיות שרק הרווחה תגדל ואז באנו אליו ועשינו את הוועדה אצלו - - -

זה היה אחרי שהצעתי לכם.

מה שזכויות יוצרים זכויות יוצרים, תיכף אני עמדתי להגיד אבל - - - לא רק שאני אומרת שזו הייתה חשיבה נכונה, זה אני אומרת כך צריך להיות בכל עיר ואני מקווה לתת את הידע הזה מה שיש לי, מה שרכשתי וייאמר לזכותו של ראש העיר והמנכ"ל מיידי אמרו אין שום בעיה, גייסנו את כל האנשים - - -

התחיל כבר הכל - - -

התחיל, התחיל. הקמנו ארבע ועדות, הבאתי את ארבעת ראשי הוועדות הן פה. מירב ועדה אחת, ראש תחומי ערים, חני, מנהלת מרכז מניעת אלימות עוד ועדת בריאות, ועדת אכיפה, עיר ללא אלימות, הבחור הזה וועדת חינוך ורווחה בהובלת עו"ס נטלי - - - זאת אומרת, כל הוועדה ומרכז כל התחום הזה למרות שהיא כבר לא במרכז נגד אלימות במשפחה, יפעת.

אתם במיוחד מדברים על אלימות נגד נשים ונערות בחברה הערבית או ב- - -

זו ועדה שהוקמה לצורך העניין הספציפי - - -

מי שותף לכם חוץ מהרווחה?

בבקשה, את רואה, הרכבי הוועדות. שימי לב, כל יושבות ראש הוועדה וכל האנשים שנמצאים, בבריאות מלא אנשים בבריאות, באכיפה משטרה, בנוער תראו כל האנשים - - - אתם רואים את כל האנשים שנמצאים פה, כל האלה.

חוץ מהמשרד כולם - - - אורלי.

בסדר, אל תפילי אותי עכשיו.

המשטרה גם, יש משטרה הנה.

תענוג ממש אני אומרת ויש פה ארבע ראשי ועדות שנמצאות פה.

מה עם נציגי האוכלוסייה?

אני מרוכזת לסופרת ערבים.

קודם כל חשוב להגיד שמי שרשום כאן זה אלה שהגיעו. אנחנו עשינו תהליך שבו פנינו להרבה מאוד פעילים והרבה מאוד תושבים, לא כולם הגיעו לוועדות - - -

מה שלא הזמנו זה פוליטיקאים. לא הזמנו שום פוליטיקאי. הזמנו רק נציגי תושבים ולצערנו הרבה נציגי תושבים לא הגיעו. אישרו ולא הגיעו. כמעט בכל יושב ראש ועדה אישרו, כולל אצל המנכ"ל, שלא הגיעו גם. כולל אצלנו בישיבה אצל המנכ"ל. אבל עשינו אכיפה - - -

אף אחד מהאוכלוסייה ב- - -

בחיפה זומנו כמה ולא הגיעו.

ברור.

בכל מקרה תראו כמה אנשים ובאמת עשו עבודה והקצבנו זמן לכל יושב ראש ועדה ואמרנו שחייב להיות זמן נתון ויש פה תוצרים, אנחנו נרצה תכנית ארוכת טווח ונציג לך פה תכנית. אפשר לעבור בבקשה. מתווה פעילות של כל תחום ותחום. הנה למשל נטלי ריכזה את תחום חינוך רווחה, פעילות חינוך רווחה, תראו מה שקורה פה. מה שצריך משאבים, מה לא צריך באחריות מי, אנחנו ברור לנו כל התכנית, שתראו, זה לא משהו של עכשיו שנעשה עכשיו וגמרנו. זו תכנית רב שנתית שאנחנו נצטרך לראות או אפילו לכמה שנים כדי להתחיל לראות את הדברים בצורה אחרת. אבל יש דברים ממש ברורים.

אני אומרת את זה למשל, אם סתם דוגמה, ברווחה, תסתכלו בשורה פה, תגבור כוח אדם, אני קיבלתי שני תקנים למשל בנושא יתד של הצעירים, שני 75%, 75% אחד אני הקציתי ספציפית לחברה הערבית. כי מה למדתי מכל התהליך של הלימוד הבנתי שהנשים מתקדמות, הגברים לא ממשיכים ללמוד, נוצר איזה פער ביניהם, אני חייבת להתחיל להסתכל על הצעירים בחברה הערבית, אין אף אחד שיסתכל עליהם. ואז אני אומרת שמתוך שניים, קיבלתי שניים 75, 75 אחד אני - - - עכשיו תאחלי לי בהצלחה שאני - - - מהחברה הערבית מישהו.

אני מאחלת לך בהצלחה אבל אני מחייכת כי אני שואלת את עצמי, לפני ה-75% האלה החדשים, השניים האלה, כמה היה לאוכלוסייה הערבית?

אין לאף אחד בתחום הזה גם ליהודי אין.

כמה היה ליהודי?

אין.

אין לנעם.

זה צעירים.

לא היה.

לא היה. אז מתוך, תשימי לב, מתוך שניים - - -

מה שטוב אני אומרת טוב.

ונחשפתי לזה רק בעקבות העבודה שעשינו פה פתאום. ראינו, היה לנו שיח עם מנהלי בתי ספר, מה אמרו לנו, הצעירים בחברה הערבית נשארו מאחורה. אתם משקיעים יותר מדיי בנשים, העצמת נשים והגברים נשארים.

אני גם מבקשת ממך לא לקנות מיידית את מה שנאמר. דווקא בעיר לוד מצב הנשים הערביות הוא לא מה שאמרו לך, משקיעים יותר מדיי בנשים. מי משקיע יותר מדיי בנשים? כמה אחוז נשים ערביות עובדות בעיר לוד, כמה נשים ערביות נרצחות בעיר לוד, כמה נשים ערביות סובלות מאלימות בלוד. אז שלא יגידו לי עכשיו שרוצים לסגור פערים, הנשים האלה רצות קדימה - - -

אנחנו רואים את המגמה של מנהלי בתי ספר - - -

הייתה מנהלת בית ספר ששיתפה בקושי לראות שהגברים או הבנים הם לא מקבלים את הטיפול הראוי כמו שצריך - - -

המחסור הוא אדיר לשני המינים, זה מה שאני מנסה להגיד. מה שאפשר לדבר עליו כאילו הפער הזה שאני שומעת אותו לא בגלל שאת אומרת פה. אני שומעת אותו גם בכנסת עכשיו ושומעת אותו בתקשורת ושומעת אותו בכל מקום. זה לא נכון. יש מקומות שנכון, הנשים הצליחו להתקדם יותר. אבל אם אנחנו מדברים על הנגב, אם אנחנו מדברים פה, אם אנחנו מדברים, זה לא המצב. גם בלוד וגם ברמלה זה לא המצב. אני חושבת שהמחסור הוא אדיר לשני המינים ולא צריך עכשיו להתחיל לחשוב כאילו עושים העדפה מתקנת לצעירים. אני חושבת שצריך השקעה נכונה - - -

צודקת, אני אקח את זה בחשבון. עשינו למשל בשנה האחרונה - - -

אני לא יודעת אם זה העדפה מתקנת כמו לבוא ולהגיד שיש עוד אוכלוסייה של נוער שלא הייתה מספיק התייחסות אליה. אבל ככל שהם יקבלו יותר שיח שיהיה סביב מה זה קשר בריא, מה זה קשר שיש בו אלימות, מה זה - - -

בסדר, אבל כל האוכלוסייה כולה לא קיבלה אותו כמו שצריך.

נכון אבל אני אומרת שאנחנו עד עכשיו - - -

לא שעכשיו צריך שהגברים ידביקו את הנשים.

לא, הם צריכים כי הם צריכים. אני חושבת על שאנחנו עד עכשיו, כל הנושא של נוער בנים לא קיבל פה מענה. ומה שקרה זה שהתקציבים שהיו לנו לטובת עבודה עם נערות אז היה אפשר להחזיק את התחום הזה ולפתח אותו ואמרנו, אוקיי, צריך, ברור שזה צריך להיות לצד זה כדי שבסופו של דבר הם יוכלו לבנות באמת זוגיות בריאה.

אגב אנחנו מקימים עכשיו במשרד הרווחה בפרויקט של יותר ממיליון ₪, כן תתחילי, ציפי, גם את יש לך מה לשים, מרכז תעסוקה עירוני. כאשר הג'וינט גם נותן לחברה הערבית. הולך להיות פה מרכז תעסוקה סופר רציני שאנחנו נאגד בתוכו את כל המשאבים ונביא את כל הצעירים מ - - - זה כל הרעיון זה ככה אחד בתוך השני ונעשה את זה.

תקשיבו, זה נושא של חינוך רווחה. נטלי, את רוצה להוסיף, את היית יושבת ראש הוועדה, את רוצה להוסיף עוד משהו על התכנית?

לא אני לא אוסיף עוד משהו. דיברנו הרבה על השיתוף פעולה עם בתי ספר. אמרנו שבית ספר היא קרקע טובה ונוחה לעבוד שם ועל השיתוף פעולה שכבר יש לנו צוותים שם של יועצות ויש מפקחת שהגיעה ואמרה שהם יודעים מה זה תכניות חוסן וזה משהו שאפשר לעשות אותו. דיברנו הרבה על העלאת מודעות, דיברנו על הוספת תקנים. ברווחה, מבחינת עובד קהילתי ותקנים בטיפול ישיר בתחום של אלימות. אני חושבת שזה לא משהו שהוא תורה מסיני, זה משהו שנתון לשינוי, עוד לא התחלנו להפעיל את זה. צריך להתחיל לחשוב איך מפעילים את זה. אם יש משהו, מישהו שרוצה להצטרף לוועדה הזאת. אני זימנתי תושבים, זימנתי הרבה אנשים יש לי פרוטוקולים לשתי ישיבות שקיימנו. אנחנו מוכנים לכל דבר. אם אני אמשיך בוועדה הזאת - - -

את ממשיכה, אין שחרור. אני רק רוצה להגיד גם שמבחינתנו זה חזון שמתגשם בזה שיהיה לנו חצי תקן עובד קהילתי. אני אומרת את זה זה משהו מבחינתי, באמת - - -

אין - - - עובדים הקהילתיים בכלל?

יש אבל כל אחד עסוק בדברים האלה. קהילה נגישה, צרכים מיוחדים - - -

לא, בנושא של אלימות נגד נשים?

לא.

אין. יש - - -

אני רוצה להציג, פה יש את אפרת שהיא יועצת ראש העיר למעמד האישה וגם היא מפעילה מרכז נשים. אבל היא מדברת נשים באופן כללי אבל אם תשאלי אותי באלימות כלפי נשים שאנחנו נלך לעשות את ה-reaching out הזה שהם צריכים - - -

אני דווקא כן רוצה לספר בנגיעה קטנה, לא התכוונתי, אבל אני כן אספר. השנה היו לנו שתי תכניות מאוד מאוד מיוחדות. יש לנו את הפורום נשים הכללי כאן בעיר ובמשך השנים היו שם תמיד כמה נשים ערביות ולצערי תמיד פרשו. והשנה הזאת אמרנו, חייבים לפצח את זה. אני רוצה שיהיה לנו פורום נשים משותף של יהודיות וערביות. עשינו איזשהו פרויקט משותף עם מתנ"ס רמת אשכול, יש שם קבוצת מנהיגות נשים, אנחנו גם תומכים בה, וחיברנו את שתי הקבוצות ביחד למפגשים משותפים, כל פעם סביב נושא אחר. פעם זה היה סביב הכרת החגים, חגים שלנו, חגים של המגזר הערבי. וכל אחת סיפרה והביאה את המקום האישי שלה. הייתה גם מתורגמנית בתוך הקבוצה הזאת מאחר והיו כמה נשים שלא דברו את השפה העברית.

הייתה קבוצה לאורך שנה שלמה שהייתה מרתקת, מדהימה, ממש אין בכלל אפשרות לתאר את זה. והשיא של אותם מפגשים לאורך השנה, יצאנו ביחד לסרט משותף בקניון דיזינגוף לראות את סופת חול והמפגש העוצמתי של שתי הקבוצות של ה- - - זה פשוט היה מדהים. נוצרו שם חברויות, נוצרו שם קשרים שעד היום הם קיימים ואנחנו עדיין מקיימות אחת לחודש מפגש משותף והמפגשים הם בכלל מדברים על לא יהודים וערבים אלא מה אנחנו כאמהות, אנחנו כנשים, החוזק שלנו, מפגשים רכים. קבוצה נוספת - - -

כן אבל את יודעת זה מחזק את החזקים.

לא. אז אני רוצה לומר לך ש- - -

כי מי שמגיעות למפגשים כאלה בדרך כלל זה נשים שפנויות למפגשים כאלה. זה חשוב, זה מצויין אבל - - -

יש שם כמה נשים ששיתפו אותנו במצבים מאוד לא פשוטים שהן נמצאות בהן, הן נפתחו במהלך הקבוצה ושיתפו אותנו ואנחנו העברנו את זה לגורמי הטיפול הרצויים וזה לאו דווקא אותן נשים חזקות. אני רוצה להסביר משהו, כי הפעילות במתנ"ס רמת אשכול מאוד נוחה להן, היא קרובה לבית, הבעלים יודעים שהן הולכות למתנ"ס. אנחנו התעקשנו שיהיה מפגש אחד במתנ"ס ומפגש אחד במרכז נשים. הוא לא רחוק, זה במכללה במקום שהוא ליד. והרבה פעמים הן באו עם הילדים ומצאנו איזשהי פעילות לילדים, באמת הקפדנו על זה, באמת לא היו אותן נשים חזקות שאנחנו רואות בכל המפגשים האחרים שאנחנו עושות ליהודיות ערביות.

אני יכולה להגיד על קבוצה אחרת שיש לנו שאנחנו עושים עם עמותת אפשר אחרת שנקראת נשים מובילות שינוי שזו קבוצה של נשים מאוד חזקות במגזר הערבי עם נשים מאוד חזקות במגזר היהודי ויצרנו פה איזשהו שיח משותף, היינו גם בנווה שלום שבוע שעבר. קבוצה שהכיוון הוא קצת אחר. אנחנו מתכננים עכשיו לעשות איזשהו אירוע של TED ארצי. זה משהו שונה לגמרי, להקים איזשהו פרוייקט עירוני מאוד גדול.

אבל דווקא הקבוצה שדיברתי עם הפורום נשים זה קבוצה שנולדה ונוצרו ממנה דברים מדהימים. אני אגיד שניים שלושה דברים שאנחנו עשינו השנה שבאמת היו מחוללי שינוי. אני רוצה לומר שאנחנו מסייעים המון המון בקהילה בתוך הבית דווקא לעשות כל מיני אירועי נשים, אם זה יום האם הערבייה ואם זה יום המאבק באלימות ומביאים מרצים מתוך החברה הערבית כדי שזה ידבר אליהם. הנושא מאוד מאוד מדובר. עשינו כמה פעמים הקרנות של סרט בתוך המתנ"ס. ואני לא אגיד שהגיעו 20, הגיעו מעל 100. נשים צורכות את השירותים האלה, גם החלשות יותר.

כי אין. ברגע שזה מונגש אליהן. השאלה היא - - - אני רוצה רק מבחינת זמן - - -

תראו, יש מתווה פעילות נוער, מירב - - - יושב ראש הוועדה, את רואה כל אחד עם התפקיד שלו. אכיפה, כמובן ועוד - - -

קיבלתם עו"ס משטרה?

כן יש.

עו"ס שכבר קיימת - - -

זה עו"ס כללית המשטרה אישרה תקן - - -

תקן למגזר הערבי.

היה תקן, אני מבינה את זה, אישרו לפני חודש עשרה תקנים חדשים כאשר הפיילוט הקודם של שתי עו"סיות ערביות הצליח אישרו עוד עשרה תקנים. שאלתי אם לא - - -

עוד לא, לא קיבלנו עדיין.

כן, אבל הם נכללו ב- - - אני לא זוכרת אם לוד - - -

העו"ס צריכה להיות יושבת במשטרה ועו"ס מהחברה הערבית צריכה להיות במשטרה. אוקיי, זה מה שאני יודעת. הלאה.

לא התקבלה.

זאת העו"ס ממשטרה עוד לא- - -

יש עוד משהו, בריאות גם- - -

אורלי אולי כדאי להגיד שכמעט בכל אחת מהתכניות הבאנו פעילים ומה שראינו זה שאנחנו יכולים להצליח לגייס קבוצות של פעילים, להעביר אותם איזשהי הכשרה, איזשהי סדנא, שתהיה קבוצה שאנחנו נלווה והם אחר כך יהיו פעילים בתוך הקהילה עצמה שזה - - -

השאלה שלי היא אם יש ארגון שיש לו את הידע ויש לו את הפעילות והוכיח את עצמו למה אתם לא בונים - - -

עם נעם?

כן.

אנחנו נשמח. אנחנו רצינו שותפות.

- - - הדיונים - - -

אני יודעת ש - - - אבל לא הופיעה? אתם לא נפגשתם בדיון, זה מה שאמרתם לי, את וסמאח - - -

היא הייתה בשולחן העגול של סגן ראש העיר, ראיתי אותה - - -

אנחנו מאוד רוצים שיתוף פעולה.

אוקיי. אבל יש לה בתוך העמותה יש את הקבוצה של - - - אבל היא אמרה - - -

היא מתקוצבת היא אמרה, תקציב פרמיה - - -

היא לא מתוקצבת. הקבוצה הם על"ם קיבלו על הסדנא וקיבלו דרך על"ם ולא דרך נעם. ויש ארגון נשים אחד בכל האזור הזה של לוד ורמלה שאני הייתי מצפה שהעירייה תשתף פעולה איתו גם כן בפעילות השוטפת. היא פנתה והיא דיברה גם על המקום. היא משלמת, ואני ראיתי את המצב, אני פעם ביקרתי שם היה כל המקום לרשותה עכשיו הצטרכה להשכיר חצי מהמקום כדי שתוכל להמשיך לשלם.

היא דיברה על זה אורלי שהיא צריכה לשלם - - -

יש לי הצעה פרודוקטיבית. אני מוכנה לשבת עם סמאח ביחד עם המפקחת ולראות מה הפערים - - - אין בעיה, מחר - - -

את המתנ"ס ממול למה לא לתת לה אורלי?

סליחה, את הפתרונות תעשו עם סמאח. אני שמחה ומאושרת - - -

- - - שתדעי שהיא שישבה כנראה בפגישה עם ראש העיר ולוועדות היא לא מגיעה.

כן, כן, שמעתי את זה ומה שאני צריכה להגיד לסמאח אני אגיד לסמאח. אבל בינתיים אני יושבת - - - ואני אגיד לכם.

אני רוצה להגיד שגם שאר הפעילות שנמצאות ויש לנו את איה ויש את דועה - - -

איה?

כן.

איה זה נתי נכון? איה אבוקינשייק, אוקיי.

שאנחנו בקשר איתה ועם הסטודנטים שפעילים ואנחנו עשינו כל מיני דברים משותפים.

בוא נקבע פגישה - - -

אני מאוד שמחה קודם כל לראות שהרמתם את הכפפה לאחר הדיון שהיה בוועדה וההצעה להקים ועדה באמת. אבל אני חסר לי בחלק הזה ולא רוצה למהר ולהגיד את זה לפני שאני קוראת את התכנית יותר לעומק. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת באמת לא לחפף. הפער החירומי שאת בעצמך באת ואמרת בוועדה שיש לך נשים שהן בסכנה מאוד גבוהה ואת לא יודעת מה לעשות עם זה, הפער החירומי זה מאוד טוב להסתכל ולתכנן ל-10 ול-5 שנים קדימה אבל הפער החירומי הייתי מצפה, ובגלל זה אני ביקשתי את הוועדה, שתשב ותדון, הנשים האלה שבסכנת חיים, מה דרוש לעשות כדי להציל את החיים שלהן.

תשמעו, אני ישבתי והקשבתי לנשים שבאו לדיון וחלק מהן אני עוקבת מקרוב מאוד על המקרים שלהן. אותו מקרה שהופיע בלי שמות עכשיו, אנחנו לא נגיד שמות, שהופיעה אצלי בוועדה והיא הייתה בסכנה גבוהה והיא עדיין, למשל, עדיין ועל זה אני אדבר עם המשטרה, עדיין יש תיק פלילי פתוח נגדה והיא מתקשה מאוד לצאת לעבודה ולהתקבל למקומות עבודה בגלל התיק הפתוח, למרות שהיא הקורבן. למרות שהיא זאת שהתעללו בה, למרות שהיא הייתה בסכנת חיים ועדיין זה עומד ותלוי. עיקר הטענות שלה היו כלפי המשטרה ואני חייבת להגיד, אבל אני יודעת גם שבעניין של משמורת ילדים היא פנתה אליכם כמה פעמים והיה לה בעיה. אני לא יודעת אם זז משהו מבחינת תקנים לאוכלוסייה כי 3.5 תקנים זה היה - - -

זה היה פחות. אני אומרת לכן, 3.5 תקנים כאשר זה אחרי שמשרד הרווחה הוסיף לנו כסף, הוסיף לנו, ואני אומרת לכן אני אומרת את זה בצורה מאוד ברורה, זה לא מספיק.

זה לא מספיק אבל כפי שעשית בעניין של 75% של הצעירים, כלומר יש לכם מעל ל-60 תקנים בעיריית לוד. לא יתכן ש-3.5 תקנים של עו"סיות ערביות, זה לא מתקבל על הדעת.

סליחה שאני מתקנת, אני התראיינתי ברדיו שמס, אני אמרתי להם, תקשיבו טוב, אני פותחת את זה ומי שמנחה אמר אני מקליט אותך, אמרתי לו, תקשיב טוב, כל עובדת מהחברה הערבית שתביא לי שרוצה לעבוד בלוד אני קולטת אותה. אני רוצה להגדיל את האחוז של העובדות דוברות ערבית פה, לא משנה לאיזה תפקיד. אין מצב שאנחנו נהייה - - - את צודקת. אבל הבעיה שלי אמיתית, אני במצוקה מאוד קשה, עובדים לא באים.

רואים את זה גם במקומות אחרים, בתפקידים אחרים בעיר.

לא רק ברווחה, בכל תפקיד - - -

אנחנו מוציאים מכרזים ולא מגישים - - - דוברי ערבית - - -

בחינוך למשל בואו תראו בחינוך מה שהולך יש שם מצוקה מאוד קשה ואני אומרת, אני מוכנה היום, אני לא רוצה להסתפק מגזרית, אני לא רוצה. אני רוצה שכל עובד יבוא ואני אוכל לקלוט אותו ויש לי אינטרס להגדיל פה את האחוז של העובדים דוברי ערבית - - -

אני הבנתי שהיו פניות של עובדים ערבים שכמה פעמים פנו עד שהתקבלו אבל היו כאלה גם שנתקעו איזה ארבע שנים באותה משרה ורצו להתקדם ועובדה הם מקודמים ונמצאים במשרות. הצטרכו לפרוש כי לא ראו עתיד להתקדמות שלהם, לא ראו אפשרות להוסיף להם - - -

עזבו פה את הרשות - - -

כן אבל זה צריך לבדוק לגופו - - -

אני לא רוצה סתם, זה כמו שיש לי את אותו דבר בחברה האתיופית ויש לי אותו דבר גם בחברה הרוסית. הבעיה העיקרית שלי, אגב, הדוברי רוסית אין לי אף אחד שידבר רוסית באגף - - -

למשל אם אני שואלת ככה, בשלושת השנים האחרונות לא הייתה תזוזה מבחינת מספר העו"סים.

היו.

היו. כלומר כמה למשל היה בשלושת השנים האחרונות עזבו וכמה נכנסו.

לפי דעתי עזבו שתיים. אחת עזבה בגלל מקום מגורים, היא בכתה לא רצתה בכלל לעזוב, זה אני יודעת. ועוד בחור אחד שהוא רצה להיות פקיד סעד והמפקחת אמרה שהוא לא מתאים, לא מתאים. המפקחת בעצמה שאנחנו לא יכולים - - -

אז למה הוא מתאים להיות פקיד סעד במקום אחר?

זה אין לי מושג. זה אני אומרת לך את זה בוודאות.

אמרו שהוא פקיד סעד - - -

אני אומרת לך בצורה ברורה אנחנו לא יכולים - - -

המפקחת אמרה שהוא לא מתאים ?

לא מתאים. נקלטו, סמאר נקלטה, מי עוד נקלט אצלנו?

איך קוראים לבחורה בנושמים?

אה נושמים גם. ומונה, מונה פה. אבל יש דברים למשל שאני לא יכולה להגיד בפורום הזה. כשאני אוריד אותך למטה אני אגיד לך משהו באיזה בעייתיות אנחנו עומדים פה אבל יחד עם זאת אני אומרת לך כל מישהו, כל עובד שתביאי לי מהחברה הערבית אני אומרת לך - - -

יש לך תקנים פנימיים?

יש לי מלא. כל הזמן יש תחלופה. את יודעת בספטמבר אוקטובר יש לי 12 עובדות שיוצאות לחופשת לידה. 12 עובדות. תגידי לי עכשיו איך אני אמלא - - - זאת חוזרת בעוד חצי שנה, זאת חוזרת בעוד שנה, זאת בכלל לא חוזרת. 12 - - - תביאי לי, או חובת ההוכחה עליי, עליי? אני מוכנה, חובת ההוכחה עליי.

אני לא עובדת כחברת כוח אדם - - -

לא, אם את מכירה - - - ההוכחה לקלוט אני מנסה להגיד אבל אני לא מצליחה לאתר, לא מצליחה לאתר, זה לא יעזור. עובדים לא באים.

אני חושבת ככה - - -

חסר לי רק לתת לך לגבי הנשים המאויימות. קודם כל רק שתדעי עם המשטרה אנחנו יושבים בקשר רציף. כל חודש אנחנו עושים עוד פעם את ה- - - עוברים על כל הנשים. נכון להיום, זה היה שבוע שעבר, נוהל אחרון כמה נשים?

56.

56 נשים שמבחינתנו מאויימות ברמה - - - קוראים לזה נשים מאויימות. מבחינת המשטרה מי שקובע את הסיכון - - -

בעיר באופן כללי?

באופן כללי.

ועל פי הערכות הסיכון שלהם.

של המשטרה לא שלנו.

ולפי שלכם?

הדיונים הם דיונים משותפים - - -

לא, היא שואלת אם זה המשטרה.

אני יודעת שהערכת המסוכנות של הרווחה היא לא כמו של המשטרה- -

לא, היא לא. נכון.

- - אני מכירה את זה טוב מאוד. הערכת המסוכנות של המשטרה אומרת 56. הערכת המסוכנות שלכם אומרת כמה בעיר הזו יש לכם נשים בסיכון גבוה?

כמה הוספתם למשל, אתם הרי כל חודש נפגשים - - -

אני צריכה לבדוק את הנתון הזה - - -

אתם מבינים ? צריך להתווכח עם המשטרה לעשות מיקוח כדי שיכללו מישהי ברשימה.

בואי נתחיל עם ה-56.

אנחנו עושים את זה בשגרה - - - מעבירים נתונים למשטרה כשיש הערכת סיכון גבוהה לכל אישה ואישה ויש דיונים משותפים, יש עבודה.

אני רוצה להסביר. זה עובד בצורה כזאת: אנחנו לא מתבססים רק על מה שהם מעבירים לנו. אנחנו כל חודש או כל יום כשאנחנו מקבלים מקרה ו- - -

למה אתן לא עונות לי? בלשכה אצלך, ה-80 שדיברת עליהן בחודש אוקטובר, עדיין?

לא.

אז יש רק 56?

כן.

נכון לשבוע שעבר יש 56 - - -

אני יודעת אבל אני רוצה לעמוד - - -

היא מחדדת משהו סעאד- - -

אני רוצה להבין - - - מחודש אוקטובר - - -

אני רוצה לשאול אם אתם - - - בעוד פתרונות מעבר למקלטים, מעבר למה שקיים ואם צריך לייצר על המדף עוד פתרונות שגם נוגעים, לא בסכנת חיים כי זה אין מנעול - - -

בוודאי שכן, אנחנו כל הזמן דנים בזה.

אז מה הפתרונות? מה ההצעות שלכם?

תשמעי, בשבילי זה מאוד נשמע וסליחה, אתן לא מכירות אותי, אבל כולם מכירים כמה עסקתי בנושא אלימות נגד נשים. זה לא נתפס לי ש-30 נשים או 25 נשים תוך חמשה חודשים הפסיקו להיות בסכנה מאוד גבוהה ככה פתאום.

היא שואלת איך זה ירד, מה קרה.

זאת החלטת משטרה- - -

לא שאני לא שמחה על ה- - -

לא משנה, זה נתון שצריך לבחון אותו.

מספיק שהמשטרה - - - תראי, את אומרת איך יכול להיות שיש פערים אם אתם כרווחה והמשטרה יושבים ומסונכרנים עם הרשימות. אני רוצה להגיד לך שכשאני הולכת עם מקרה של נערה לבית משפט ואני אגיד לשופט שאנחנו מעריכים שהנערה נמצאת בסיכון או בסכנה מה שהוא יבקש זה הערכת מסוכנות של המשטרה בסופו של דבר. הערכת מסוכנות של המשטרה יכולה להיות משפט אחד, נערה נמצאת בסכנת חיים נקודה, ועם זה אני צריכה עכשיו למצוא פתרון. אני צריכה להחליט איפה לשים את הנערה הזאת.

השופט לא יקבל את זה גם בצורה כזאת.

הוא יבקש תסקיר יותר מקיף - - - ברור.

סיהאם, אחותה של איהאם - - -

סיהאם אסברגה, סיהאם שנרצחה לפני כמה חודשים.

הייתה מוכרת לכם. הערכה שלכם הייתה שהיא בסכנה?

האישה הזאת לא גרה כאן כמה שנים. עוד פעם אמרנו לא נתחיל להכנס עכשיו למקרים - - -

היא לא הייתה גרה פה בכלל.

היא יצאה מפה למקלט.

היא לא הייתה פה. כשהיא הייתה מטופלת פה היא הייתה - - - במקלט- - - את מדברת על איך הערכת המסוכנות משתנה, מתי הערכת מסוכנות יורדת. אז כשהמשטרה עושה את ההערכה באמת יכול להיות שאותו בנאדם שאיים ספציפי הוא עצור - - -

נעצר, הוגש נגדו כתב אישום והוא במאסר.

אותה נערה יצאה - - - היה לנו עכשיו סיפור של נערה שיצאה עם נערים והייתה שולחת תמונות שלה בפלאפון והייתה נמצאת במעגלים מאוד מסוכנים. ברגע שההתנהגות הזאת פחתה הסיכון שהיא נמצאת בו הוא פחת. אם היא מגיעה לבית ספר, מתפקדת בצורה יותר מסודרת, פחות מתרועעת, המשפחה פחות מסתכלת עליה בעיניים שמחפשים אותה. המסוכנות יורדת.

זה מאוד דינאמי.

לצערי זאת לא הערכה ממש נכונה.

אני אומרת לך את השטח.

אני בדיוק מכירה את השטח. אני מכירה את השטח יותר מדיי אפילו. הרבה פעמים דווקא השטח מרדים את העניין לתקופה מסויימת ואחר כך פועל. ורק מי שבתוך השטח יכול להבין את זה.

רוב הנשים האלה לא בקשר עם הרווחה. רוב הנשים האלה ש - - -

אין לנו אפשרות הרתעה בכלל.

אני לא מדברת על עניין של הרתעה- -

הרתעה זה לא שלנו - - -

- - אני לא שואלת. אני מנסה להבין איך מגיעים לסיכום שאישה מסויימת בסכנה ומה עושים מהרגע שיודעים שהיא מסכנה. סיהאם נרצחה עשרה מטר מתחנת המשטרה, עשרה מטר, אני הלכתי ברגל. - - - בין תחנת המשטרה הלכתי ברגל עשרה מטר לבית שלה איפה שהיא נרצחה. זה לא מתקבל על הדעת. זה לא מתקבל על הדעת בכלל. את יודעת מה אפילו אם המאיים נמצא בבית סוהר ואני אגיד את זה עכשיו למשטרה, לא מורידים את רמת הסיכון. כי אני יכולה לתת שתיים-שלוש דוגמאות שהמאיים מתוך בית הסוהר שכר מישהו - - -

אם זה ככה יהיו לנו 150 נשים פה מאויימות.

ריססו לה את הבית והיא הייתה בסכנת חיים, מה נעשה?

אבל זה באמת דיון שאנחנו כל הזמן עושים אותו עם המשטרה באופן מאוד מאוד הדוק שגם כשיש נשים מאויימות ויש רבות מאוד ובדרגות סיכון גבוהות השאלות האלה, אוקיי מה עושים, הן לא נענו.

אי אפשר לדבר על מניעה בלי לדבר על אכיפה. אי אפשר לדבר על עיר שיש בה נשים בסכנת חיים ונרצחות ולא מפענחים תיקים. סליחה. זה אומר שהרוצחים מסתובבים חופשי. זה אומר שכל אחד יפתח את הפה וימצא את הרוצח מול הבית.

זה שיחה חשובה מאוד עם המשטרה.

בוודאי יודעים שהיא לא הולכת למשטרה - - -

אני לא רוצה להוציא את הזעם שלי פה, אני רוצה להוציא אותו שם - - -

- - - שירדו מ-80 ל-56 כיצד זה קרה כי מי שמעריך את המסוכנות זה דווקא המשטרה, לא הרווחה. אז נשאלת השאלה - - -

יש הרבה שאלות למשטרה בסדר גמור, היא יודעת את זה - - -

- - - הירידה הדרסטית הזאת - - - אני מסכים איתך - - - השאלה הזאת - - -

אני רק רוצה לשאול שאלה. אני רוצה, לפחות בתיק של האלמונית, אני רוצה לדבר איתך באופן אישי יש דברים ספציפיים שקשורים לתפקוד הרווחה בנושא. אני לא עושה את זה בפורום הזה. אני רק רוצה להגיד שחסר לי בתכנית, אני אקרא אותה בעיון. אני חושבת שאם אנחנו מסכמים אני רוצה לקבל את התכנית. חסר לי בינתיים, לא ראיתי את הפן החירומי בתכנית הזו.

באיזה מובן?

במובן של הנוהל מאויימות - -

נוהל מאויימות זה לא מספיק שמדברים עם המשטרה.

- - ופעילות חירומית גם מבחינה קהילתית. הפן הקהילתי מאוד חסר לי.

אבל חני את חייבת להבין שחברת הכנסת מדברת על משהו אחר. לא על משהו שקיים.

אני פתחתי בזה ואמרתי, במקרים חירומיים צריך תכניות חירומיות ובמצבים לא שגרתיים צריך פעילות לא שגרתית. לצאת מה-more of the same, לצאת מהמוכר, לצאת מאזור הנוחות שלנו - - - ושל מה כן ומה שלא ולפעול בדרך כזו שתנער את מה שקיים. ואני חושבת שלהתחבר למוקדים בתוך החברה זה חייב להיות אבל המוקדים הנכונים, המוקדים שרוצים את השינוי הזה.

אמרנו, נקבע פגישה יחד עם סמאח.

ולא רק סמאח, אפשר לדבר על עוד. אבל גם, הדבר האחרון שאני רוצה לדבר, אני מאוד מודאגת ממצב התקנון והאיוש של העו"סים הערבים. אתם לא תוכלו - - - אני אומרת באמת, עם כל הכבוד למקצועיות של כולם, אני לא באה לטעון, כמו שאני לא אדע להסתובב חופשי בתוך חברה מסויימת אם אני לא מכירה את השפה והניואנסים הקטנים אף אחד לא יידע. אז אני חושבת שחייבים לאייש ולהקצות. זה שלא מקצים תקן רק לאוכלוסייה זה בעיני מאוד לא נכון. כלומר, 15% או כל תקן צריך להיות מוקצה וברור, marked, כדי שיוכלו לעבוד. אחרת זה תמיד כזה מפוזר ולא מכירים. זאת דעתי אני אשלח לכם משהו. אני מאוד שמחה שלקחתם ברצינות את הנושא אבל עדיין הדרך היא מאוד ארוכה.

(קובץ 4 - משטרת לוד)

עידית פאנוסי, חוקרת חדשה אצלנו בתחנה, היא הגיעה מתחנת קדמה, כל קשור לגזרה של טייבה, כפר קאסם, היא נמצאת אצלנו פה. יש את החוקרת עלמה בוסנת היא מצטנעת מאחור. ככה שאנחנו - - -

עידית את גם חוקרת על - - -

לא.

היא חדשה אצלנו בתחנה. הייעוד שהיא תכנס למערך - - - אבל היא חוקרת וברגע שצריך מישהי שלא מבינה ערבית או מעדיפה שיהיה מישהו שדובר ערבית איתה אז יש לנו את עידית שהיא מצטרפת.

כן, בחקירות הטרדה מינית או פגיעה מינית זה מחייב חוקרת ערבייה.

קבוע תקבל. יש לנו גם חוקר שהוא ערבי פה - - - יש לנו מענה - - -בסדר אנחנו רוצים לגייס עוד אחת שתתן לנו גם גיבוי.

עו"ס משטרה גם - - -

עו"ס אמור להכנס אלינו, אנחנו לא נכנסנו לפיילוט, אנחנו אמורים להכנס לפיילוט בהמשך. זהו, כפי שראית התחנה היא מאוד צנומה, מאוד קטנה, אנחנו בסך הכל 154 תקנים בתחנה, 121 התקינה הפעילה שלנו. עיקר העיסוק שלנו בפשיעה החמורה, אלימות במשפחה וכל הדברים האחרים זה עיקר העשייה שלנו פחות סדר ציבורי מהדברים האחרים. יש לנו 21 חוקרים בתחנה, כל מערך האח"מ הוא 56 שוטרים, יש מודיעין ובילוש מאוד חזק וגדול. אנחנו נציג לכם את הפרויקט שלנו, מה אנחנו מתעסקים באלימות במשפחה.

אני כעיקרון, אומר בקצרה, אני 24 שנה במערכת עוד מעט. רוב העיסוק שלי זה במגזר הערבי, בקרב הציבור הערבי. קצין מיעוטים במרחב שפלה, יועץ לענייני ערבים של מפקד המחוז, הייתי כמעט שבע שנים, המודל של נשים מאויימות אנחנו פיתחנו אותו בזמנו ברמלה כשהייתי קצין החקירות במודיעין בתחנת רמלה. אנחנו נציג את העקרונות שלו, נראה איך אנחנו פועלים, מה רמת השת"פ שלנו עם גורמי רווחה, עם האוכלוסייה, עם ה- - - איפה אנחנו שמים לב לרגישות.

אני הייתי שותף גם עכשיו לוועדה של השרים למניעת אלימות לפני שבועיים במשרד רה"מ, הציגו שם את המודל. יש כאן - - - שאנחנו נציג אותם גם במצגת, לטעמי, בנושא המקלטים כמו נושא המרווח זמן מרגע קבלת התלונה או האירוע, שנה וחצי שיש ניתוק קשר רווחה משטרה ופתאום אנחנו מגיעים לאירוע איך אנחנו מחזקים את הקשר של השנה או שנה וחצי או אפילו חודשיים. פער מאוד משמעותי. אתם תראו את זה, תראו, תרצו לשאול שאלות אנחנו נענה. אני רק רוצה להגיד שזה תקופה ארוכה הוא הראשון במעלה על סדר העדיפות שלנו, הטיפול בנושא של הנשים מאויימות. נכון שיש אירוע רצח והוא מעיב על כל הטיפול האחר אבל זה עיקר העיסוק שלנו היום בתחום החקירות.

אנחנו כמובן לא נתחיל את הדיון פה כי הבנתי שאתם רוצים שנתיישב ונתמקם אבל אני גם חושבת שאחד מהדברים שאני חייבת לפתוח בהם שהמטרה הייתה מהסיור הזה זה להתמקד בנושא של רצח נשים ערביות. לא שנושא אלימות באופן כללי נגד נשים הוא לא בעל חשיבות אלא להיפך, מי שמכיר את העשייה של הוועדה לקידום מעמד האישה רואה כמה משקל אנחנו, ואני במיוחד, נותנת לכלל סוגי האלימות. אבל רצח נשים ערביות ורצח נשים ערביות בשתי הערים, לוד ורמלה, הוא נושא שאני חושבת שחייב תשומת לב מאוד מיוחדת.

לצערי הרב, אני עוקבת אחרי הנושא הזה מ-92 כשהייתי עוד פעילה חברתית. אחת מהבעיות העיקריות היא לא רק הנשים המאויימות אלא מקרי הרצח הלא מפוענחים. וגם איך אפשר להגן על הנשים שכן מאויימות ומה בדיוק נעשה כדי להגן על הנשים האלה. אלה השאלות העיקריות שאני הייתי ברווחה, העלינו נושאים עם הרווחה, אבל מאוד חשוב גם שנשמע איך המשטרה מתכוננת כאשר אני טוענת במקרים חריגים מחייבים צעדים חריגים ובמקרה חירום מחייב תכנית חירום. זה מה שמוביל אותי.

אני חושבת, ואני אמרתי בשבועיים האחרונים כאשר נרצחו ארבעה נשים במדינת ישראל תוך שבוע אחד, באתי ואמרתי, אם אני הייתי השר לביטחון פנים, אם אני הייתי השר לרווחה, דבר שלא יקרה בקרוב מאוד, הייתי מכנסת ישיבת חירום של כלל השרים המעורבים בעניין ומודיעה על תכניות חירום ועל צעדים חריגים ביותר, כי אי אפשר לעבור. בלוד וברמלה נרצחו מעל ל-20 נשים בשני העשורים האחרונים, אפילו יותר, 24 אם אני לא טועה. פענוח - כמעט אין. אני יכולה לספור ארבעה מקרים אולי שהיה בהם פענוח של מקרי רצח. זה אומר שזה, אתה יודע מה, יש כאלה אומרים כשלון של המשטרה.

מה שכן אכפת לי, זה אומר שיש עוד כ-20 רוצחים אם לא יותר אנשים מעורבים ברצח שעדיין חיים את חייהם בשלווה. זה אומר שאנשי העיר יודעים שבעצם יש פחד אמון לפתוח את הפה. זה מה שמדאיג אותי. זה מה שמדאיג אותי ואני חושבת שזה משדר לנשים שאוקיי, הולכות, מתלוננות, מה קורה אחר כך. בואו נדבר על זה. נדבר על זה מהמקום של איך משנים את המצב הזה. אפשר שתהיה מלחמת עולם בתוך החדר אבל בסופו של דבר זה לא מה שמעניין אותי. לא לעשות את - - - מעניין אותי לצאת יותר חכמים איך לטפל בעניין הזה. ואני חייבת להגיד, אני נפגשת עם הנציגים מהמשפחות ויש תלונות והאשמות מאוד קשות. אנחנו נעלה אותם, נדבר ונשמע תגובות.

קודם כל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאינטרס של כולנו משותף. זה כבר טוב. אחר כך אנחנו נשמע ואיפה שאנחנו יכולים אנחנו נגיב, איפה שלא יש - - - אחרים שמתעסקים בנושא הזה. אני אתן את המענה של רמלה ולוד ביחד נראה את הדרך טיפול שלהם.

בכל זאת אם אפשר בבקשה למצלמה מה קורה לגבי מה שקורה בעיר כאן, לגבי - - -, לגבי מה שקורה, לגבי האלימות במגזר הערבי במיוחד רצח נשים. לאחרונה היה רצח. מה עשיתם בנושא?

תראו, לכל אירוע רצח ולא משנה עכשיו אם אנחנו רוצים לדבר על רצח נשים כרצח נשים, אני כבר אומר לכם שכל אירוע כזה לא מטופל בתחנה. כל אירוע כזה עולה שני מדרגים למעלה. הוא גם לא מטופל לא ברמת מרחב, הוא מטופל ברמת מחוז ביחידה המרכזית שלנו שם רוב הכלים, רוב האמצעים, מיטב החוקרים נמצאים. כל אירוע כזה מקבל צוות חקירה מיוחד. כמו המקרה האחרון וכמו המקרה שלפניו. אנחנו מתייחסים לזה בחומרה. עיקר העיסוק שלנו היום כנגד האלימות במשפחה וכנגד האלימות במגזר הערבי בכלל שזה נושא נפרד, זה שני דברים שונים. אנחנו נציג את הדברים שלנו. אם יהיו שאלות אנחנו ניתן מענה למה שצריך. אני לא רוצה לדבר על מקרה פרטני כזה או אחר במיוחד תיקים שנמצאים כרגע בחקירה.

אוקיי. אנחנו ננצל את הישיבה ל - - -

תראו אנחנו נציג כעיקרון את המודל, נציג פערים במודל שיש לנו ובסופו של דבר נשאיר זמן גם לשאלות וגם להתייעצויות. חשוב שנצא מפה עם תובנות, איפה אנחנו חושבים שביחד או כל אחד לחוד נוכל לקדם את הנושא הזה למצב שיהיו כמובן אפס נשים ולא אחת ולא שתיים בשנה. כפי שציינתי אני כבר קרוב ל-20 שנה מתעסק בנושא הזה בתפקידי השונים גם כן כמודיעין בילוש וגם כקצין חקירות ומודיעין וגם כיועץ לענייני ערבים של מפקד המחוז וקצין מיעוטים במרחב שפלה.

אנחנו ניגע בעיקרי המודל, נסביר לכם איך אנחנו עושים את זה, איך כל העסק הזה מתנהל. אנחנו מדברים על רצח נשים, זה עיקר העיסוק שלנו פה. אבל רצח נשים זה תוצאה. אני רוצה לדבר גם על הדרך. איפה אנחנו היינו שותפים במהלך הדרך, איפה אנחנו פיתחנו שותפויות חדשות במעלה הדרך ואיך אנחנו, בסופו של דבר, כמובן הגענו לתוצאה של שתי נשים או שלוש נשים שנרצחו במהלך השנתיים האחרונות, איפה אנחנו יכולים לשפר את עצמנו בדרך הזאת.

אנחנו מדברים על 19 נשים שנרצחו ברמלה ובלוד בעשור האחרון, לא מדבר על זה, מדבר גם על ערביות וגם יהודיות. 5 יהודיות ו-14 ערביות.

שתיים בשנה.

בעשור האחרון אני מדבר. כאשר אם אנחנו ניכנס לפני שנת 2000 אנחנו נדבר על הרבה יותר. אנחנו נדבר על 5, 6, 4 שנרצחו בשנה. מי שמכיר את כל הסיפורים של אבו גאנם, בזמנו, אבו חדרה, עם שלוש בנות שנרצחו לו, האחרונה מהם גם בעשור הזה, אשתו ואחרות. ואנחנו מזהים במעלה הדרך גם קשר ישיר בין הפשיעה החמורה לבין רצח הנשים. אנחנו רואים שאיפה שיש משפחות שיש פשע בתוך המשפחות גם יש עלייה ברצח הנשים.

כמובן הקשב הארגוני שאנחנו נותנים לעסק הזה. יש פה את ערן שהוא קצין נוער אבל הוא רפרנט לנושא נשים מאויימות ואנחנו תיכף נראה מה הקשר שלנו גם עם גורמי פנים וגם עם גורמי חוץ. הוא ה- - - התחנתי. ואני רוצה לציין שבמהלך השנים טיפלנו במאות נשים. אני רוצה להגיד לך, גברתי, שאני הלנתי נשים אצלי בבית בתפקידיי הקודמים. כאשר הבנו שיציאה של אותן נשים למקלט יכולה לגזור את גורלן, למעשה, והייתה דיי התלבטות מה לעשות עם אותה אישה גם מצד הרווחה וגם מצד המשטרה ואני רוצה להגיד שלטעמי, מקלט הוא לא פתרון. מקלט הוא פתרון לחודשיים-שלושה, לשנה אבל זה בית סוהר בסופו של דבר. ויוצא שאותו גורם מאיים מסתובב - - -

בוא לא נעשה את ההשוואה הזו. אני הייתי גם בבתי הסוהר.

אני אומר, בסופו של דבר מה זה בית סוהר, אותה אישה אסור לה לצאת מהמעון, אסור לה לצאת מהמקלט. זה ההשוואה שלי לבית סוהר. העבריין מסתובב חופשי והיא נמצאת בהסגר. אני מברך את המקלטים האלה, אני מסייע למקלטים האלה, אני בקשר עם כל המקלטים בארץ. אבל בשורה התחתונה מה עושה אותה אישה אחרי המקלט?

לא נצטרך מקלטים כאשר תתפסו את כל הפושעים. מה לעשות.

הלוואי. גם לא נצטרך - - -

כל עוד אתם לא תופסים אותם נצטרך מקלטים.

זה לא המענה. שלא נדבר גם על נערות שנמצאות במעונות סגורים עם צווים של בתי משפט ומה קורה אחר כך אם הן רוצות להכנס למעגל החיים ולהתחתן זה סיפור אחר בפני עצמו.

השאלה מה אתה מציע.

אני חושבת ש - - - אמרתי את זה עכשיו ברווחה ואני למרות שאני יודעת שרובנו לא פה להתווכח מבחינה אידיאולוגית אבל אני חייבת להגיד את זה. כמי שבנתה את המקלט הראשון לנשים ערביות לא רק במדינת ישראל אלא בעולם. המקלט שאני התחלתי אותו עם המשרד ב-92' זה היה הראשון בעולם כולו לנשים ערביות. אני אומרת לך, אני הייתי רוצה לחיות בעולם שאין בו לא רק מקלטים אלא אין בו אלימות גם כן. אבל כל עוד יש נשים שסובלות מאלימות הן יצטרכו מקום שיש בו הגנה מלאה. לא שאסור להן לצאת, הן בוחרות להיות בתוך המקלט כדי להגן על עצמן כי לצערי הרב, לא המשטרה ולא הרווחה עד היום יכולים לספק את ההגנה המירבית - - -

אבל על החיים אחרי, אני אומרת לך, המקלטים, מקלט הנערות ומקלט הנשים שפתחתי אכלס מאות נשים אם לא אלפים עכשיו. מ-92 עד היום זה אלפים של נשים ערביות שלא הייתה בעיה בלהשתלב אחר כך בחיים שלהן. כי נעשתה עבודה מאוד מדוייקת עם הקהילה. השאלה אם מכינים את הקלף. לצאת מתוך הנחת יסוד שעכשיו אני שומעת אותה בכל מקום שאי אפשר להחזיר אותן לקהילה זה לא נכון. אפשר להחזיר כשעושים עבודה מקצועית נכונה מחזירים אותן.

אז רשמתי פה שבמסגרת הטיפול המשטרתי יחד עם גורמי רווחה יש כאלה שיצאו מהמסגרת של המשפחה שלהן אבל יש הרבה אחרות שחזרו.

כן אפשר לחזור אפילו למסגרת המשפחה. דווקא בעיר לוד רמלה היו שני מקרים של נשים שהגיעו אל המקלטים. אחת סיהאם אסבדי שחזרה ונרצחה בפתח ביתה ונאמר שהיא לא בסכנה כשהיא יצאה מהמקלט אחרי שנה ומשהו. והיה מקרה של נסרין נסרתי שנרצחה בדירת המעבר ב- - - אלה שני המקרים. שאר הנשים שהיו במקלטים המשיכו לחיות.

לא, לא, לא. יש את אמירה אבו גאנם שנרצחה ויש את חמדה אבו גאנם שנרצחה.

חמדה אבו גאנם לא הייתה במקלט.

היא הייתה במעון.

היא הייתה במעון סילה שנתיים לפני שהיא נרצחה והיא נרצחה במיטתה ואחר כך אמא שלה מסרה את כל העדות עם אחות שלה. תאמין לי, אני מכירה את המקרים.

את יודעת מה קרה לאחותה?

אני יודעת בדיוק אני מטפלת גם עד עצם היום הזה.

צעירה, זאת שהייתה בבית סוהר. אנחנו כרגע הסטטוס העדכני שלנו שיש לנו רשימה של 28 נשים מאויימות, מתוכן 4 נשים שנמצאות בסיכון.

כמה?

28 נשים מאויימות - - -

זה לא היה 58?

תיכף אני אראה לכם - - -

אמרו לנו ברווחה 58.

58 אבל עוד 28 שנמצאות כרגע בהורדה. תיכף אני אראה לכם הרשימה נמצאת פה, זה רשימה עדכנית שלנו ושל הרווחה. יש הבדל - - -

מתכוונים למשהו אחר שאומרים - - -

כעיקרון הרשימה היא רשימה משותפת עם ישיבות משותפות שלנו עם הרווחה. הרשימה היא רשימה מעודכנת שלנו ושלהם ביחד. וצריך לעשות את ההבדל בין נשים שנרשמות בטבלה הזאת של נשים מאויימות לבין נשים מסוכנות ונשים שמטופלות. יש נשים שמטופלות שלא מוגדרות כנשים בסיכון וזה חשוב לעשות את ההבדל הזה. תיכף אני גם אראה לכם את הטבלה של מטופלת מה אנחנו עושים עם כל אחת מהן. אבל כעיקרון ככה, האבחנה בין נשים בסיכון לנשים מאויימות דיברנו.

הנושא של תיק שטח. כל אישה מאויימת שנמצאת בבית שלה היא מקבלת אצלנו תיק שטח. מה זה תיק שטח? כל שוטר בתחנה אמור לדעת מה הכתובת שלה, מה הטלפונים שלה. המרד"מ בקשר צריך לדעת את הטלפון שלה ברגע שהיא מתקשרת שאנחנו יודעים שמדובר באותה אישה. אבל זו כאשר רמת הסיכון היא בינונית ומטה. אנחנו מדברים על נשים שנמצאות בסיכון, ארבע הנשים האלה נמצאות במקלט היום. זה טיפול שונה. הפיקוח ובקרה, המעורבות של המודיעין פה והמעורבות של הרווחה והישיבה השבועית, מתקיימת ישיבה שבועית שאותה אישה אנחנו דנים בה, מה קורה איתה, מי נמצא איתה בקשר. זה הפער שדיברתי איתך לפני זה בין זמן הגשת התלונה, האירוע, או תיכף אנחנו נדבר עליו לבין ההמשך טיפול סך הכל עד להגעה למקלט שאותו אנחנו רוצים למנוע.

יש את הנשים מאויימות ויש את הנשים בסיכון יש פה את שתי ההבחנות שלהן, מה זה נשים בסיכון ומה זה אישה מאויימת. זה העץ מבנה של כל מה שקשור לטיפול באישה מאויימת. אישה מאויימת המידע מגיע למשטרה מארבעה גורמים: או שיש אירוע ואנחנו מגיעים כאירוע 100 ואנחנו מטפלים באירוע, או שהרווחה מדווחת לנו ואומרת לנו יש אירוע X, או שאנחנו מקבלים מידע מודיעיני שיש אישה מאויימת והאופציה האופטימלית מבחינתנו זה שאותה אישה מגיעה למשטרה ומגישה תלונה. אני רוצה להגיד לך שבמהלך השנים האחרונות אנחנו נמצאים בעלייה של מאות אחוזים בנשים שמגיעות להתלונן במשטרה.

אחרי שאנחנו מקבלים את המידע הזה מארבעת הגורמים שדיברנו, כאשר אנחנו מקבלים את הסוגייה הזאת של אישה מאויימת אנחנו מייד מתכנסים ואנחנו עושים את מודל האישה המאויימת. אנחנו עושים הערכת מצב: מי האישה הזו, מה סיבת האיום - למה איימו עליה, מי הגורם המאיים עליה, מה מידת שיתוף הפעולה שלה - האם היא משתפת פעולה, לא משתפת פעולה, מוכנה להתפנות למקלט, לא מוכנה להתפנות למקלט, גורם הרווחה שמגיע ומדבר על אופן הטיפול באותה אישה. לאחר מכן אם אנחנו קובעים שאין מסוכנות בכלל מוציאים את זה החוצה, אם היא פונה למקלט אז גם כן הקשר הוא אחר. אנחנו מדברים על אותן נשים שלכאורה אנחנו מדברים על זה שהגישו תלונה במשטרה או שהמשטרה ידעה או שהמשטרה פתחה בחקירה, מה אנחנו עושים.

אני אתן לכם שתי סוגיות שאני נתקלתי בהן בחודש האחרון. זה דילמות שהן מאוד מאוד קשות מבחינתנו ואנחנו צריכים להתנהל בצורה מאוד מאוד חכמה כדי לראות איך אנחנו כן יכולים לשלב אותה חזרה במסגרת החיים. אני לפני כשבועיים הגיעה לפה בחורה צעירה בת 22 נכנסה ליומן התחנה, מבקשת לדבר עם מפקד התחנה, מציגה לי פלאפון עם סרטון שלה בעירום שהיא מקיימת יחסי מין עם חבר. והיא אומרת, תשמע, אני התארסתי לאחרונה, החבר הוא מרמלה, אני גרה פה ואני מבחינתי לא רוצה את הקשר איתו, אבא שלי אירס אותי עם אדם אחר והוא מאיים עליי שאם אני לא אפגש איתו הוא יפיץ את הסרטון. אף אחד במשפחה לא יודע. מה אני עושה. איך אני עכשיו רוצה להגיש תלונה. עכשיו אם אני אלך ואני אעצור אותו מה יהיה ההמשך? הרי צריך להביא אותה, בית משפט, כתב אישום, המשטרה תגיע, כל הדברים האחרים ואז אנחנו מכניסים אותה אוטומטית למעגל הסיכון כאשר כרגע היא לא בסיכון. הסיכון יהיה ברגע שהוא יפיץ את הסרטון.

מקרה דומה היה לנו עם אישה שהגיעה יחד עם דודתה וסיפרו את אותו סיפור. ועוד פעם אותו איום, נפיץ סרטון אם לא. עכשיו איפה אנחנו נכנסים בתור איש משטרה. עכשיו אתה נמצא בדילמה האם אני הולך עוצר את הגורם המאיים, האם אני מפיץ את זה הלאה, האם אני פותח בחקירה, מה הולך להיות. זה דילמה אחת שתיכף אני אגיד לכם מה אנחנו עשינו. דילמה שנייה זה מסוף שבוע אחרון. התקשר אליי בחור ידוע בציבור פה מספר על הבת שלו הנוצרייה, שהיא יש לה חבר מוסלמי והוא ניסה להוציא אותה לגרמניה ללימודים והיא חזרה חזרה ומסתבר שהקשר הזה עדיין קיים. אם אתם מכירים את הסוגייה של עלא דרדאייב, החיפאית שהגיעה לרמלה, בדיוק אותו דבר. היא חזרה חזרה לארץ ואותו בחור מוסלמי ממשיך לרדוף אחריה ומה אנחנו עושים? אז עוד פעם אנחנו נכנסים למודל.

אני בשני המקרים ניתחתי מי הגורם המאיים, מה סיבת האיום, מה הייחוס המשפחתי של אותה נערה. והבנתי שבדרך של פנייה ישירה לאותו גורם מאיים בשלב אחד בלי תיק חקירה, בשלב שני עם פתיחת תיק חקירה יעזור לילדה יותר מאשר לפתוח בתיק חקירה ולהפוך את כל הנושא הזה גלוי - - - משפחתה. אלה הסוגיות, אלה הדילמות של עיר מעורבת, של הערבים - - -

לא זה לא של עיר מעורבת.

לא, אני מדבר דוגמה, של מוסלמים יחד עם נוצרים עם יהודים. יש גם סיפורים אחרים פה, הערבייה והנוצרי כאן בעסק הזה. סיפורים אחרים עם - - - זו בעיה, זו בעיה עם מי שמכיר את ההיסטוריה של רמלה ולוד שמספר התושבים המקומיים שנולדו פה וגדלו פה בעיר הוא אפסי לעומת המשפחות שהגיעו מהדרום, המשפחות הבדואיות. ולצערי המשפחות הבדואיות עם הדברים הטובים שהן הביאו גם הביאו דברים לא טובים שהסוגייה הזאת של האישה וכל הבעיות שמסביב הם השרישו את זה גם לפלאחים וגם לעירונים פה מה שקורה אצלנו פה בעיר. אז הסוגייה הזאת מאוד מאוד עדינה שצריך להתנהג איתה מאוד בשכלתנות יחד עם הרווחה על מנת שאנחנו מצד אחד נטפל באירוע ומצד שני לא נגדיל את הסיכון של אותה נערה.

אנחנו הבנו שבסופו של דבר כדי לעלות כיתה בנושא הזה או כמה כיתות בנושא הזה אנחנו חייבים להעלות את רמת האמון שלנו בקרב האוכלוסייה. בקרב האוכלוסייה המדוברת, הנשים בעיקר, אם זה האמהות ואם זה האחיות ואם זה אותו אובייקט מאויים. אני יודע שבחלק מהמקרים לא הצלחנו. אבל אני יודע שבמקרים רבים אחרים כן הצלחנו. האירוע הזה כדי להגביר את רמת האמון אז אנחנו לא נצטרך להגיע לתוצאה הטראגית. אז זה מה שדיברתי על השותפות שלנו בדרך.

השותפות שלנו בדרך איך אנחנו כן יכולים להשפיע שאותה אישה תגיע ותמסור עדות במשטרה, שאותה אישה תגיע ותמסור עדות במשטרה ולא תפנה לחק אל ערב, למכובדים ולשייחים שיפתרו לה את הבעיה. אותה אישה שתשתף אותנו גם במהלכים אחר כך, אותה משפחה שתשתף אותנו גם במהלכים שקורים בתוך המשפחה לאחר שהוגשה תלונה אחרי שנפתח תיק חקירה ואותם כאלה שבסופו של דבר באמצעות החקירה שלהם אנחנו נצליח להגיע לראיות. כי בסופו של דבר לקחת בנאדם ולהכניס אותו מאחוריי סורג ובריח צריך לתרגם את זה לראיות.

כן אבל אני מבינה את כל הדילמות האלה אבל איך אפשר לחזק את האמון של האוכלוסייה כאשר האוכלוסייה רואה שאין פענוח של מקרי רצח. כאשר האוכלוסייה רואה שמי שרוצח מסתובב חופשי וכמעט כולם יודעים שהוא רצח חוץ מהמשטרה.

לא. גם המשטרה יודעת אבל המשטרה לא יכולה לתרגם את זה לראיות. אני אקח אותך למקרה של יסמין אבו סעלוק. אבו סעלוק, איך הצליח חוקר שם להגיע לכתב אישום את יודעת? בסופו של דבר אחיה ואמא שלה והמשפחה שלה באו ומסרו עדות ואמרו, חבר'ה אנחנו ראינו, אנחנו יודעים, הצביעו על השעה הספציפית שאותו רוצח שהוא גם בעלה וגם הבן דוד שלה הוא בא ורצח אותה. אנחנו המשפחה הזאת שמרנו עליהם 24/7 ניידת משטרה עם שני שוטרים במשך שנתיים וחצי. זה נמצא פה בס"ח וישבנו זקיפות על הבית שלהם. נורו יריות על הבית שלהם, נזרק רימון על הבית שלהם אבל אנחנו עמדנו והצלחנו ופה הרשענו בזכות אותם אנשים ששיתפו פעולה. אנחנו באים לזירות אחרות בזירות האחרות אני יכול להגיד לך שהזירה נשטפת, התרמילים נלקחים מהזירה, אנשים שהיו עדים לאירוע רצח לא משתפים פעולה - - -

יש מקרה למשל ברמלה, בעצם שני מקרים ברמלה בשנתיים האחרונות. יש את המקרה של האמא והבת שנרצחו שהן התלוננו במשטרה ומסרו מסרונים של איומים שהגיעו אליהן וידוע מי הבנאדם. ואני יודעת שהיו עליו אזיקונים אלקטרוניים ואני יודעת שהיה אסור לו לצאת מהבית אבל בסופו של דבר המקרה רצח הזה אנשים באו ונתנו עדות ומסרו את כל המידע שיש ובכל זאת זה לא - - -

אז זהו שלא. אני אשתף פה למרות שהתיק נמצא בחקירה כי - - - פחות ממקרים אחרים. כי מוגרבי אני מכיר את האירוע הזה מתחילתו ועד סופו. אותו גורם מאיים, מה שקרה עם אותה נערה שהיה לה קשר רומנטי עם בחור אחר בכיתה שלה. היא רצתה לסיים את הקשר הרומנטי הזה. הבחורה יצאה ואמרה אני לא רוצה - - -

אנחנו מדברים על אישה נשואה ואמא שלה. אתה מדבר על מקרה אחר לגמרי.

שנייה, לא זה אותו מקרה גברתי. אני אספר לך ואת תביני שזה אותו מקרה. 20 שנה במגזר הערבי ברמלה ובלוד, תאמיני לי שאני מכיר את כולם כולל את התיק שלה. אותה נערה באה ומסרה עדות כאשר אני שכנעתי את אבא שלה לבוא ולמסור עדות במשטרה. הביאו לנו את המסרונים, הביאו לנו גם הפייסבוק, הצלחנו להתחקות אחרי כל העסק הזה. בסופו של דבר אותו בחור ממשפחת אבו גאנם, דרך אגב, אמר, חבר'ה אם היא לא תחזור אליי ולא תתחתן איתי אני אפיץ את התמונות שלה. הם הגיעו לבקש את ידה אצל המשפחה. מה שקרה במפגש הזה, האמא והבת, הבת נשואה והאמא כמובן שנשואה באו ואמרו, על גופתנו, הבת שלנו היא ממעמד מסויים היא לא תתחתן איתו. מה שקרה פה הצלחנו להרשיע את אותו בחור צעיר באיומים. מי שביצע את הרצח זה לא משפחת אבו גאנם, מי שרצח אותה זה משפחת מוגרבי. והם רצחו את אותה אישה ואת הבת שלה, האחות של אותה נערה שכביכול מאויימת - - -

זאת שעברה לירדן אתה מתכוון.

כי הם באו ואמרו חבר'ה אנחנו לא ניתן לחתן אותה עם נרקומן בן משפחת מוגרבי, לא ניתן.

בן משפחת אבו גאנם.

לא. אבו גאנם זה המאהב הראשון.

אה אוקיי.

אז הן בגלל הפדיחות שנגרם מאבו גאנם אמרו אנחנו נחתן אותה עכשיו עם גבר נשוי נרקומן ממשפחת מוגרבי. והאמא והילדה לא הסכימו. ופה לא שיתפו איתנו פעולה, פה לא מסרו לנו את הפרק הקטנצ'יק הזה שהוא המשמעותי והוא גרם לרצח האכזרי שהיה בתוך המתחם של המוגרבי.

אתם הגשתם כתבי אישום על מקרי הרצח האלה?

איזה?

על האמא והבת.

על האמא והבת לא. הגשנו רק על האיום, האיום הראשוני. על הרצח לא הצלחנו להוכיח, לא היו ראיות למה? כשבאנו לשאול את השאלות לא היה מי שישתף פעולה.

נרצחו - - -

לא, אבל הם יכלו לספר לפני כמו שידעו לספר על האיום לפני. אבל את זה הם העדיפו לסגור בתוך המסגרת המשפחתית. אני מכיר את זה מקרוב, גברתי, אני מכיר את זה, את ראית.

טוב והמקרה האחרון.

איזה מקרה אחרון.

של רמלה.

אני מקווה שיהיו בשורות טובות בימים הקרובים, זה הבטחה אישית שלי. מה מטרת המודל? המודל הוא באמת לצמצם את טווח הזמן של פערי המידע שלנו, המודל הוא לגרום באמת לאותן נשים לשתף פעולה ולהאמין במשטרה והמודל לרתום את גורמי הרווחה אלינו ואותנו אל גורמי הרווחה על מנת שניתן על מקרה טיפול מקסימלי לאותה אישה מאויימת או נערה מאויימת. והמודל מוכיח את עצמו בצורה דיי טובה ואנחנו תיכף ניגע בשאר הדברים.

כל אישה מאויימת על פי רמת האיום שלה מקבלת סל אבטחה. מקבלת סל אבטחה שבחלק מהמקרים גם כולל סיור ניידות בבית שלה פעם בשעה. כולל ביקור של ערן בתוך הבתים שלהם שם וליווי כולל קשר שלנו עם גורמי חקירה כאלה ואחרים וסיוע כספי, משטרתי, כדי להוציא אותן ממקומות אחרים כי הן לא רצו להגיע למקלט ולא רצו לקבל טיפול רווחתי הן רצו לצאת לעצמאות ואנחנו סייענו להן במקרה הזה.

יש לנו שאלון מובנה והשאלון הזה אנחנו נראה אותו בהמשך. השאלון הוא - - -

במקרה ואתם, ואני יודעת שבמקרה של סמאח אבו שארך אתם ניגשתם לבית שלה באמצע הלילה וביקשתם ממנה לצאת למקלט כי ידעתי שיש איומים על החיים שלה, במקרה ואתם יודעים על איומים, מידע מודיעיני פרופר בדרך כלל, ואני יודעת על מקרה רצח שאתם עליתם על האיום על הבחורה בגלל מעקב שעשיתם על סחר בסמים ונשק ובמקרה ידעתם על מקרה רצח. כאשר אתם יודעים את מקום האיום מה אתם עושים איתו, כאילו מה - - -

נעצר אוטומטית, אין שיקול דעת אפילו. נעצר בפרק זמן הכי קרוב שיש. הבעיה היא בתרגום מה שאנחנו יודעים לראיות בסופו של דבר. זו הבעיה המרכזית. עכשיו, אם זה ראיות שלנו תוך כדי חקירה כמובן שהבנאדם מכחיש. אם זה האובייקט שהוא מאויים שברוב המקרים הוא מכחיש וגם כשהוא משתף בסופו של דבר קשה לקחת את השיתוף פעולה שלו למרות שגם אנחנו עושים בחלק מהמקרים עימותים לבית משפט או לפקרליטות שיבואו ויגידו, חבר'ה יש פה כתב אישום. אבל אני רוצה להגיד לך שברוב המקרים - - -

במקרה של סמאח פרצו לבית שלה, ירו צרור על הבית של ההורים שלה, איים על אבא שלה, הכל קרה לפני והם באו והתלוננו.

קרה שנה וחצי לפני, ועוד פעם אני לא רוצה לרדת פרטני, אבל גם בקטע הזה האיום על האבא, האבא בא ומסר בכלל שגורמים יהודיים הרביצו לו ולא מסר שבני המשפחה - - - הרביצו לו. זה שהיא באה ומסרה עדות שנה וחצי לפני הרצח שלה, היא גם באה שבוע אחר כך ואמרה, חבר'ה שום דבר לא קרה, סתם אמרתי את זה ואני מסתדרת הכל בסדר, הנה הגענו לשקם ועשינו סולחה בנושא. אבל עזבי זה אני לא רוצה לדבר איתך על מקרה פרטני כי יש פה כל כך הרבה אנשים ואני מבטיח לך שאם השיתוף פעולה היה ממשיך אנחנו לא היינו מגיעים למקרה הטראגי. אבל פער שנה וחצי זה היה פער מבחינתנו. אני לא מכה על חטא על מה שהיה עד לשנה וחצי אלא מה שקרה בין האירוע האחרון לבין הרצח.

אבל הצרור לא היה לפני שנה וחצי.

איזה צרור?

צרור שירו והורידו להם את הזכוכית מהקדמה של הבית. זה לא היה שנה וחצי לפני.

זה היה בדיוק שנה וחצי לפני, שנה וחודש לפני.

אני הייתי אצלם בבית והם לא דיברו על שנה וחצי, הם דיברו על תקופה יותר קצרה.

לא, לא, יש תיקים, אם את רוצה פרטני דברי איתנו פרטני אנחנו נביא כל מקרה לגופו.

אני מעלה פה את הסוגייה של נשים שיודעות מי מאיים עליהם ויודעות טוב מאוד מי מאיים עליהן והרבה פעמים הן מגישות תלונה וגם המשטרה יודעת. ובינתיים יש מן ואקום כזה שאישה, ובגלל זה הרבה נשים, אני שומעת את זה מהן באופן הכי ברור, אנחנו נרצח, נרצח, זה שאלה של זמן. גם נסרין אמרה לי את זה באופן הכי ברור. אמרה לי תשמעי, עאידה, כל יום שאני חיה אותו - - -היא נרצחה בדירת המעבר, היא אמרה לי כל פעם שנפגשתי איתה, תשמעי עאידה, אני יודעת שאני הולכת להרצח. העניין הוא עניין של זמן. אבל שם מי שאיים עליה שלח שכירים, שכירי חרב.

בגלל שהיה שם כתב אישום ואנשים - - -

כן אבל כתב אישום לא מי שהזמין את הרצח. מי שהזמין את הרצח עדיין - - -

גם היא יסמין עצמה אני הייתי בקשר מצויין איתה וגם ליוויתי אותה. ובגלל שיש שם תיק חקירה ויש גם כתב אישום, את יודעת שהיא זו שחידשה את הקשר עם בעלה, זה ששלח את השליחים? הוא פשוט פיתה אותה. הוא פיתה אותה והיא סיפרה לו איפה היא נמצאת ומפה הגיע אירוע הרצח. זה מופיע גם בתיק החקירה אני הייתי שותף שם בתיק החקירה.

הערכת המסוכנות הייתה עם נסרין, אני לא רוצה עכשיו להתחיל להתעמת על כל מקרה, הערכת המסוכנות של המשטרה הייתה במילים האלה: כל עוד הוא נמצא בבית סוהר אין סכנה עליה.

בואי תראי לי את ההערכת מסוכנות הזאת.

בסדר.

את יודעת שמי שלקח אותה לבית משפט להליך הגירושים זה אני הייתי - -

אני יודעת, תאמין לי אני יודעת.

- - היא הגיעה עם גופייה ואני הלכתי וקניתי לה חולצה כדי לכבד את עצמה בבית משפט, עזבי זה לא המקרה. עוד פעם, לא באנו לדבר פרטני בואי נדבר איך אנחנו יוצאים קדימה. אני חלק מהאנשים שעשו את הערכת המסוכנות לגביה ואני לא המלצתי שהיא תצא גם לדירת מעבר אז אפשר לראות את הדברים האלה.

אני יכולה לחזור ולהוציא את התיק שלה מהמקלט ולהוציא את הערכת המסוכנות. לשכת הרווחה אמרה גם אותו דבר באותו זמן ובכל זאת שכנענו אותה להשאר בדירת המעבר כי בכלל היה כיוון להוציא אותה בכלל מדירת המעבר. אני חושבת שזה שאמרת בתחילת המצגת שיש קשר בין פשיעה חמורה לבין רצח נשים אני מאוד שמחה שהגעתם למסקנה הזו כי דיברנו עליה כבר יותר מעשר שנים אני דיברתי על זה ואפילו בהופעה שלי האחרונה בוועדה הבין משרדית אני דיברתי על זה ולא כל כך הבינו על מה אני מדברת.

לא, אפשר להסביר להם, כי אם לוקחים את משפחת אבו גאנם כמשפחת אבו גאנם ורואים ומבינים ברגע שהיא נמצאת על מפת הפשיעה ורואים שגם אוטומטית - - - הרי מה כל העסק, מה כל הנושא הזה של רצח נשים? הרי פעם אם זה היה בתקופה הג'עיליה או טרום תקופת האסלאם זה היה בין שבטים בדואים הם היו רבים על כבוד משפחה - - -

תעזוב, רצח נשים זה רצח נשים. גברים יהודיים גם רוצחים את הנשים שלהם.

רגע, תביני למה אני מתכוון, זה כמובן. אבל ברגע שגורמים עבריינים כביכול נכנסו לעסק הזה והנה שופוני אנס אני רוצה עכשיו שאחותי תתחתן עם העבריין X והיא לא מסכימה והיא נרצחת זה רצח לכל דבר ועניין. אין לזה שום קשר לדבר אחר. בגלל זה אני אומר קשר ישיר בין פשיעה לבין רצח.

כן אבל אם המשפחות האלה היו מכים בהן ביד ברזל יום ולילה על הנשק שנמצא אצלן בבתים ועל הסמים שהן מחלקות ועל העסקים המפוקפקים שלהם. אם הייתם מתלבשים עליהם ויושבים עליהם חזק מאוד הייתם מפרקים אותם מהנשק הזה אבל - - -

קודם כל זה לא אם, אנחנו מטפלים ואנחנו תופסים, אבל זה לא הנושא של הישיבה הזו, אני רוצה להגיד - - -

לא, כי זה הכל קשור. אי אפשר להפריד אין מה לעשות.

אני אני רוצה להגיד לך שמתחילת השנה תפסנו ברמלה ובלוד קרוב ל-50 כלי נשק. שהפעם אנחנו לפחות 30% מהמקרים האלה הגיעו גם לכדי כתב אישום. אנחנו עובדים, וזה עיקר העיסוק שלנו, לראייה כל תחנות הסמים שהיו בלוד ירדו משמעותית. כל תחנות הסמים שהיו ברמלה ירדו משמעותית. הפעילות הזו עדיין מתקיימת. זו הטבלה שאנחנו בסופו של דבר איך אנחנו עושים את המודל, איך אנחנו עושים את הישיבה עם העירייה, מה מדד המסוכנות כולל השאלון שאנחנו עושים שם, מה רמת שיתוף הפעולה שלנו. ממש כל אחת מקבלת סל כזה ומפה אני אגיע לדוגמה של השאלון.

זה דוגמה שאנחנו באנו ואנחנו מנסים לראות דרך השאלון הזה שהרחבנו אותו באמצעות ערן איך אנחנו כן מצליחים להעלות את מעגל הידע שלנו כלפי האובייקט המאויים וכלפי משפחתו, איך אנחנו מעבירים את זה בסופו של דבר לסיירים בשטח שהסיירים האלה כן יידעו וכן יטפלו בכל העת.

אני רוצה להראות לך פה, גברתי, דוגמה לפרוטוקול של ישיבות שאנחנו מקיימים עם העירייה, עם גורמי הרווחה בעירייה. מי האישה, מה ההתייחסות של התחנה, מה הפעולות שבוצעו שם, זה הדיון האחרון שנעשה ב-28.6 כולל ההחלטות של כל אחת מהן, כולל קשר של רווחה שהרווחה צריכה להעביר לנו דו"ח שבועי מה קורה, מה הקשר שלה, מה הבעיות שעלו במהלך הקשר הזה. סך הכל יש פה קרוב ל-24 נשים שירדו מהרשימה. יש כאלה שעברו למקום מגורים אחר, יש כאלה שנמצאו במקלט וזה המודל הפרטני. המודל הזה הפרטני ממש יושב. מתי הוגש כתב אישום, על מה היה האישום, האם הבנאדם נמצא מאחורי סורג ובריח או לא - - -

אתה אמרת שבעשור האחרון היו 19 מקרי רצח, 5 נשים יהודיות ו-14 נשים ערביות. כמה כתבי אישום הוגשו מתוך ה-19 האלה?

נדמה לי ארבעה.

ארבעה מתוך 14?

ארבעה מתוך 14.

ועל החמש?

אני לא יודע- - -

חמשה כתבי אישום.

אני לא יכול להגיד לך- - -

אני אומרת לך. אחוז פענוח מקרי הרצח של נשים יהודיות בכלל מדינת ישראל זה 100%.

אני אגיד לך למה. כי בעיקר כשאת באה לזירה של אישה יהודייה שנרצחת אז רוב הפעמים מי שרצח אותה זה בעלה ורוב הפעמים יש ראיות ישירות כולל סכין, כולל עדים, כולל שכנים, כולל בני משפחה שבאו ואמרו ראינו, עשינו ותפסנו. כשאת באה לזירה של אישה שנרצחת והאח והאחות שהיו עדים לאירוע והם ראו בעין מי רצח ולא מספרים ומפחדים לספר, אני לא מאשם אותם בכל המקרים, או שמעלימים את ה - - -

אתה מתכוון למקרה ה- - -

לא משנה למה אני מתכוון. או שאת ה-dv40 מעלימים וגונבים ומקשים עלינו להגיע או שמדווחים למשטרה - - -

דווקא יש תלונה מטעמם שהמצלמות הקיימות בשכונה, שזה מול התחנה בדיוק, לא נלקחו מהשכנים כמה ימים טובים.

הם יכולים להגיד אבל יש לנו צילומים יפים שם. התיק הזה נמצא בחקירה. הם יכולים להגיד מה שהם רוצים אבל - - -

אני יודעת. אבל השאלה שלי למה האישה שמגיעה להתלונן על אלימות נגד הבן זוג נפתח לה תיק פלילי במקרה מסויים?

אני לא יכול להגיד לך, תגידי לי מקרה פרטני. תגידי לי מקרה פרטני ואני אבדוק את זה. יכול להיות - - -

אני אעביר לך. אבל אם לקחתם דברים לתוך חקירה, תעודת זהות של בנאדם, מכשיר טלפון, במקרה הספציפי הזה אני התערבתי בעניין הטלפון. אני היום מבינה שמכשיר טלפון אפשר תוך חמש דקות להוריד ממנו את כל המידע הדרוש. נכון או לא, תקנו אותי אם אני טועה.

לא. תלוי מה סוג המכשיר, תלוי מה סוג ההצפנה, תלוי מה הפעולות שצריך לבצע. יש בארצות הברית אייפון נתפס כמעט שנה שלמה עד שהצליחו לפרוץ אליו. דוגמה.

כן, אבל אנחנו מדברים על טלפון פשוט לא מדברים על - - -

לא יודע, אין לי מקרה פרטני - - -

טלפון שכבר חודשים נתפס ואני מבינה, אתם חושדים בכמה וכמה כיוונים, אבל תעודת זהות שנלקחה ממישהו, שאפילו הוא חשוד, אי אפשר להחזיר אותה?

אם גברתי תפנה אליי, תגידי לי מי מה מו אני אטפל בזה אישית, זה לא עכשיו - - - אני מוכן כמו שאני מטפל בכל הדברים, תפנו אליי אישית ואני אטפל בכל.

נפנה עם שם, מספר תעודת זהות כי אני היום גם נפגשתי עם חלק מהמשפחות והיו כמה וכמה תלונות ספציפיות גם על כסף וגם על תעודת זהות וטלפון.

אני אשמח לעזור, כל דבר שתפני אליי אני אפנה לצוות החקירה אני אבדוק אני אעזור איפה שאפשר.

אבל לא קיבלתי תשובה כמה כתבי אישום הוגשו מתוך ה-14, כארבעה?

אני אבדוק, אני אגיד לך, אמרתי לך ארבעה - - -

יש את המקרה של הרופא והאחים שלו שהרגו את האחות שלהם, רים אבו גאנם, זה היה כל כך בולט כי הוא השתמש גם ב- - -

בחומר.

היה מרימים מסעוד.

יש את אבו סעלוק. יש יש. הוגשו.

יסמין אבו סעלוק זה היה המקרה השני שניסו להתנקש בה נכון?

כן. ירו בה פעם אחת והיא לא שיתפה פעולה יחד עם גיסתה עסמה, עסמה חזרה חזרה הביתה, היא התחתנה והכל בסדר איתה.

הכל בסדר, התחתנה.

לא, היא חזרה חזרה הביתה, היא הייתה כמעט שנה וחצי במקלט.

אני מכירה את הטענה העיקרית שתמיד משמיעה המשטרה בנושא של רצח נשים או באופן כללי של רצח באוכלוסייה הערבית, שאחוזי הפענוח הם הרבה יותר פחותים מאשר אחוזי פענוח כלליים.

אבל אנחנו נמצאים במגמת שיפור.

אני מאוד מקווה. הטענה הבסיסית היא חוסר שיתוף פעולה ואני כל הזמן טענתי שזה מן מעגל סגור כזה. ככל שפחות יש אמון יהיה פחות שיתוף פעולה. ככל שיש חוסר פענוח גם לא ירצו לדווח כי אף אחד לא מבטיח את שלום מי שמדווח. אבל אני טענתי גם וכולנו טוענים שהמשטרה למשל רצתה להכות בארגוני הפשע בנתניה ובחדרה היא מצאה את הדרך. תוך שנתיים-שלוש היה מאבק מסיבי ביותר חיסלו והגישו כתבי אישום וניקו את השטח. זה שההדף הגיע לכפרים הערבים זה משהו אחר. הפכנו אנחנו החצר האחורית של הפשע במדינה. ומי שהיו כאילו כנראה בשורה השנייה של ארגוני הפשע הפכו לשורה הראשונה והועתק המקום שלהם ככה שזה התפזר לכל האזור.

אבל בכל זאת אני מאמינה שהמודיעין של משטרת ישראל הוא מהמודיעין הכי חזק. אולי באופן כללי. אני מודה, יש מודיעין חזק שהוכיח את עצמו בתחומים אחרים. למה המודיעין הזה לא מצליח בלי שיתוף פעולה להצליח במקרים האלה של רצח נשים.

קודם כל התשובה לשאלה הכוללת שלך זה אם יש מפכ"ל הוא יתן לך מענה לכל הסוגיות של הפשע בכלל- - -

לא, הסוגייה של הפשע יש לנו ביום שלישי דיון עם המפכ"ל, תאמין לי אני אעלה את השאלות.

אני אדבר פרטני על הסוגייה הזו של האלימות כלפי נשים ומודיעין. אני איש מודיעין. אני איש מודיעין במהות שלי, אני מתחילת השירות שלי עסקתי במודיעין ובעודי במגזר הערבי. המודיעין ב-99.9% מכל אירועי הרצח מצביע על הנאשם, אומר X זה החשוד. מפה לתרגם את זה לראיות זה הקושי. אם האירוע קורה עכשיו בתוך הבית, בסלון, בין החדר לחדר שינה למטבח בתוך המסגרת המשפחתית קשה מאוד לדעת את זה לפני. יותר קל לדעת את זה אחרי כאשר שולחים אנשים אחרים בפנים. אבל מפה עד לתרגם את זה לראיות - לבית המשפט הגענו עם תיק שלם, ראיות נסיבתיות מושלמות ואפילו הוגש כתב אישום שם. בית המשפט לא הרשיע אותו. אמר חבר'ה, זה לא מספיק.

אם את הולכת לסיפור של נאיד פיין עוואדי אבו רנא שנרצחה בשנת 2000 שמי שרצח אותה זה מחמוד אבו גאנם. הבנאדם הזה בא והצלחנו להוכיח שהוא בנה לו אליבי, הצלחנו להוכיח שהוא הגיע בשעה X לדירה, אבל לא הצלחנו להוכיח שהוא זה שירה בקורבן. ובית משפט שחרר אותו.

אתה יודע שבית משפט לפני כמה - - - המשטרה הגישה כתב אישום על רצח בלי גופה. והבנאדם נשפט ועד היום לא יודעים איפה הגופה של האישה. זה המקרה של נצרת. של נצרת שלקח אותה לצימר, רצח אותה שם - - -

יש גם מקרים כאלה אצלנו - - -

אין גופה, לא יודעים איך נרצחה - - -

אבל אני אגיד לך על בסיס מה הרשיעו אותו. גם אצלנו היה אירוע כזה. ברגע שבאו ומצאו את זירת הרצח וברגע שזיהו בתוך זירת הרצח כמות של דם כזו של הקורבן שהחוות דעת של הרופא אמרה שבמידה ובנאדם איבד כמות כזו של דם סביר להניח שהוא מת. ומפה גם הייתה הרשעה של רצח. גם בסוף הסיפור של אמירה מוכברג - - -

זה לא המקרה.

אני רק אומר גם המקרה הזה אותו דבר.

הם לא מצאו, הם לא ידעו.

גם אצל אמירה מוכברג לא מצאו.

לא, הייתה תקופה שלא ידעו איפה היא נמצאת ורק לאחר כך ידעו.

זה של הדרום של רהט?

כן. במקרה של רמלה ואני רואה שאתה נותן לו - - -

תראי, הנושא הזה של נשים מאויימות הוא נושא מאוד רגיש. אנחנו מפקדי התחנות עסוקים בזה 24/7. אני עושה הערכות מצב לנשים מאויימות אצלי בתחנה בסביבות שלוש הערכות מצב בשבוע לנשים מאויימות. יש לי כרגע 72 נשים מאויימות בגזרת התחנה, מתוכן שלוש נשים ברמת סיכון גבוהה. אנחנו עושים עליהן הערכות מצב יומיות.

הן נמצאות בבתים שלהן?

לא. הן מורחקות, הן בפיקוח שהן יהיו מורחקות. חרף ההרחקה הן מתקרבות לגזרה ואנחנו משכנעים אותן ממש, בכוח, כי אין לי שום סמכות, שום סמכות בחוק לפעול כנגדן על מנת להרחיק אותן כדי לדאוג להן אז אני מתחנן אליהן. ממש ככה. ברמת מפקד תחנה שאני מביא אותן אליי למשרד אני מתחנן אליהן שלא יתקרבו לשטח, שיתרחקו מהשטח. הסוגייה הזו בוערת בנו. העניין הזה הוא עניין מרכזי. זאת אומרת, עד כדי כך מרכזי שאני כדי להיות מפקד תחנה, זה פחות או יותר התפקיד, פחות או יותר התפקיד הכי קשה שאני חושב בכלל שקיים, בטח במגזר בעייתי כזה מעורב.

אני מנהל את התחנה בערוץ אחד ואני מנהל נשים מאויימות זה ערוץ שני. זה רק השקעה. נשים מאויימות זה פלח מרכזי ושאר התחנה פלח מרכזי שאני מנהל אותו. ואני אומר לך שאנחנו פועלים כנגד אינספור מחסומים על מנת להצליח לטפל בנשים האלה. ואישה מגיעה בלילה להתלונן ואני נותן הנחיה מהבית שאף אחד לא יתן לה ללכת לבד מהתחנה. אני מחזיק אותה מתחנה בכוח, אני פוחד שהיא תצא מהתחנה. היא רוצה להתלונן וללכת. מחזיקים אותה בכוח, מלינים אותה בתחנה. אני מגיע לתחנה בלילה ביחד עם הקצינים שלי ואנחנו עושים הערכת מצב, אנחנו מתקשרים ליגאל כי הוא המומחה מספר אחת לתחום הזה.

אנחנו מערבים אינספור גורמים. מערבים בלילה את הרווחה והם מוצאים לה מקלט והיא מסרבת ללכת למקלט, היא מסרבת. אני לא מצליח לשלוח אותה למקלט. עכשיו יש מורכבות ואנחנו עושים הערכת מצב ואנחנו מבינים שאם היא תלך למקלט גם בזה יש בעיה. יש בעיה כי המשפחה לא מוכנה שהיא תלך למקלט. המשפחה, הצד הלכאורה מאיים - - -

המשפחה אף פעם לא מוכנה - - -

בוודאי - - -

אחת הנשים עצרנו אותה לקחנו אותה לבית משפט, בית משפט גלגל אותנו מהמדרגות.

מה זה גלגל, אני אומר לך מה אני עושה - - -

אמרנו שאנחנו יודעים שהיא הולכת להרצח.

אני הולך לבית משפט למרות ובניגוד. בניגוד להנחיות.

אז למה - - - של - - -

הנושא הזה בחקירה.

אחרי ש- - - אנחנו נגיד לך.

הפעולות של המשטרה נבדקו. אנחנו עשינו את הפעולות שלנו באופן מושלם. אני לא אפרוס את זה כאן. אני מפקד התחנה, אני עשיתי את הפעולות. מושלמות. אם אני הייתי צריך לעשות 100%, עשיתי 250%.

היה אפשר להוציא צו.

אני רוצה להגיד לך משהו קטן. אם יש פער אחד שהיה עוזר לנו, ואני נקלע כל הזמן, בסוף בסוף בסוף אני מגיע לשם, אילו הייתי יכול בחוק להגיד לה, גברת, חרף ההתנגדות שלך את הולכת למקלט, נקודה. להגיע לבית משפט ובבית משפט אני אציג לו את הנסיבות, אני אגיד לו פה יש רמת סיכון גבוהה, אני מבקש, תכניס אותה למקלט. אם הייתה לי אפשרות כזו זה כלי שהיה עוזר לנו מאוד.

בואו נייצר כלי כזה, יש לי הצעה.

לפני שאנחנו קופצים.

בתחנת המשטרה לשים קראוון, אנחנו - - - את הטיפולים, הם ישמרו עליה לכמה לילות. לכמה לילות עד שנשכנע את ה- - - אני מדברת על נערות וצעירות. אנחנו לפעמים עסוקים - - -

אני תמיד עמדתי מול מנהלות המקלטים שלי ואמרתי להן, אין דבר כזה שאישה קמה ואומרת אני עוזבת ואתן מחתימות ככה. תסחבו את זה ארבעה-חמשה ימים, אולי אפילו לשקר לה. רק תסחבו שיעבור לה, שיעבור לה כי זה הרבה פעמים זה החלטה לא רציונלית - - -

אני מפקד תחנת משטרה - - -

המקרה של הצעירה הזאת הייתה - - - זה לא אישה ולא מהילדים, היה אפשר להוציא צו בית משפט במקרה הזה.

תרשו לי בבקשה, במקרה הזה בואו נראה שיהיה כתב אישום ואת תראי שזה לא המקרה שאתם מדברים. אתם ניזונים ממשהו וזה בכלל משהו אחר. בואו לא נדבר על זה פה. כשתבינו את התמונה תביני שהמקרה מאוד מאוד עדין פה. אנחנו נמצאים ממש כפסע לפני הגשת כתב אישום אז בואו נחכה קצת עם זה. אני רוצה - - -

עם כתב אישום, בלי כתב אישום, נערה מתחת לגיל 18 מתלוננת על אלימות בבית ומרגישה סכנה עד כדי כך שתגיע למשטרה מוציאים צו.

סליחה, אבל זה לא המקרה. אחרי שתשמעי את תביני שזה לא המקרה. אני רוצה להגיד לך משהו לגבי מה כן אנחנו עושים. אפשר גם ללכת לנשים, למשפחות אחרות, גם לנשים שהצלנו אותן והכנסנו אותן למעגל החיים - - -

אני בטוחה שיש כאלה שהצלתם, אני לא באה להגיד, אני בטוחה - - -

זה לא שיש כאלה שהצלנו, 98% - - -

אני מדברת על ה-2% אתה יודע מה. כי אני יודעת שזה התפקיד. להציל את מי שאתם - - - כמו שהיה התפקיד שלי כשניהלתי בעמותה, ואני תמיד אמרתי את זה, כולם מדברים על האישה הנרצחת אבל אני רוצה גם להוסיף ולדבר על האלפים שהצלנו אותם. אבל זה לא יכול להיות ואני מדברת, תשמע, אני כשבאה לדבר על הנושאים האלה אני לא הכרתי אותך לפני שהגעתי לפה, נכון? אין לי שום דבר אישי. אני באה לדבר כי כל פעם שיש מקרה של רצח אישה שהיה אפשר למנוע אותו ואפילו שלא ידענו עליו זה מקומם ומצער, זה משהו שאי אפשר לתאר. ועוד לדעת שהייתה תלונה זה פשוט לא מתקבל על הדעת.

אתה יודע מה, היום אני נפגשתי עם נשים ואני אדבר איתך אחרי הישיבה כי זה לא לפרוטוקול וזה לא - - - יש מקרה ספציפי שאני רוצה לדבר איתך - - -

מכיר אותו גם.

מכיר אותו. כשאני יושבת עם אישה ואני יודעת שהיא בסכנה וכשהיא באה להתלונן ולא מקבלים את התלונה או מקבלים את התלונה והיה אפשר להוציא צו ולא מוציאים צו כמו במקרה הזה זה משגע אותי. אני לא יכולה לשבת בשקט על דבר כזה. זה התפקיד שלי לדבר. אתה יודע מה, - - - בתפקיד, לא חשוב לי מה התפקיד, זו החובה המוסרית שלי לדבר. אז במקרה הספציפי אני מאוד מקווה שיהיו כתבי אישום בקרוב מאוד.

וגם את תבדקי את הפעולות ואת תראי שאנחנו - - -

ואני מתעקשת לבדוק את הפעולות כי יש מישהי שהיא קטינה. היה אפשר להוציא צו בית משפט ולשלוח אותה לג'וליס.

אבל בואי אני רוצה להתייחס לזה, כמה מקרים אין מקומות בג'וליס לשלושה לילות.

מה?

את היית מוציאה צו ואז היינו אומרים לך שאין מקום בג'וליס, לחכות יומיים שלושה - - -

את אומרת לי?

לא, ולא יפתחו עכשיו עוד ג'וליס. כי אני אומרת לך אין מקום לעוד ג'וליס. לכן אם אתה אומר שאם היה בידיים שלך לשמור עליה עוד יומיים. אני רוצה - - - לצאת מהכל - - -אני אומרת לך, אני אומרת לך, יש שני מקלטים ולפעמים לוקח יומיים, שני לילות לשכנע אותה לבוא מתוך הסכמה למקלט כדי להגן על החיים שלה. אז אני צריכה את השניים-שלושה לילות האלה כי לפעמים אומרים כשבג'וליס, כמה פעמים שמעת שבג'וליס - -

יותר מדיי.

- - אין מקום בזמן אמת. וזה התפנה אחרי שלושה ארבעה לילות.

הלנו פה נשים אצלנו בתחנה יומיים.

אז זה מה שהיא אומרת, היא מדברת על פתרון ביניים.

את יודעת איפה הן ישנות ב- - - אצלי על הספסל - - -

- - - אני לא רוצה על הספסל ואני יודעת סיפורים כאלה - - -

לא על הספסל, זה מה שאני רוצה להציע - - - נהפוך אותו לבית יפה ובלית ברירה כשאתה אומר, אני מפחד עליהם זה תלוי בי אני רוצה להגן עליה - - -

ישנים אצלו בבית.

לא צריך גם אני לוקחת אליי הביתה, יגאל - - -

אסור לכם לקחת הביתה, אסור לכם, אפילו לשוטר אסור לו לקחת הביתה.

לכן אני אומרת בואו נצא מהקופסא וננסה לייצר פתרון שיהיה לנו קראוון יפה, מכובד עם שני חדרים - - -

הוא יהפוך למקלט.

לא יהפוך למקלט. אני מבטיחה לך לא יותר משבוע ימים. לא יותר. אני מתחייבת לגבי נערות וצעירות שזה לא יהפוך למקלט.

ציפי, אני אומרת לך, קיימתי דיון בנושא של טיפול בנערות במצוקה ערביות לאחר מסמך מאוד רחב של הממ"מ בכנסת. אחד הדברים הבולטים היו שאין מסגרות חוץ ביתיות ושהמשרד החליט לפתוח מסגרות בקהילה לנערות ערביות ואני באתי וטענתי באותו דיון, ואני שלחתי גם כן למשרד שבמקרים של נערות ערביות במצוקה, במיוחד שהן מאותרות רק בקצה של הסיכון ולא מתחילת הדרך בגלל המחסור. תראי, ברמלה, בלוד, מי יאתר נערה במצוקה - - -

מאתרים, זה לא נכון, אבל מאתרים.

אלה שמגיעות אלינו.

אבל גם אלה שמגיעות לא תמיד נמצא להן הפתרון האופטימלי.

ואז מגיעות בקצה הרצף ואז קשה למצוא להן מקום - - -

זו היתה יכולה להיות עוד תכנית על המדף, לא צריכה להתאים לכולן.

טוב, אנחנו נצטרך לדבר על זה. זה יכולה להיות הצעה נדבר על זה משהו בחסות דירת חירום - - -

כן- -

- - משהו כמו דירת חירום.

ללילה, שניים, שלושה לילות.

ואני מעדיפה בדירת חירום לא שתהיה איזשהו קראוון בחצר האחורית של המשטרה אלא דירת חירום, מסתור, אף אחד לא יודע עליה, המשטרה מגיעה, הטיפול שם הוא של העובדים הסוציאליים - - -

שוטר שומר שם לא עובד סוציאלי - - -

ציפי, תיכף נדבר על זה, בסדר.

והייתי פותחת עוד פעם את האופציה למשפחות חסות למקרים כאלה שאנחנו יודעים. איך אתה אומר לפעמים הדרך חזרה - - -

יש, יש, המשפחות האלה קיימות אבל זה במקרים מאוד מאוד עדינים - - -

בסדר, אוקיי, אז גם לפתוח את זה יותר לא רק פה ברמלה לוד אלא באמת בכל הארץ. לחשוב על מאגר כזה של משפחות וגם שימוש בתכנית להגנת עדים.

כל העניין של משפחות חוסות זה חייב להיות מחוץ לזירה, זה לא - - - שיהיו בתוך הקהילה - - -

לכן אני אומרת זה צריך להיות פתרון ארצי.

אבל שלא נהפוך כמו התכנית בנגב שמעבירים את הנשים לשכם ומשלמים - - -

את מכירה את מכללת הגליל בעכו? אני פניתי אליהם אז לפני ארבע או חמש שנים וביקשתי מהם שהם יעזרו לי, שיקלטו נערות צעירות שם שגם ילמדו וגם יהיה להם את המקום לשהות בו. זה פרוייקט שהתחיל - - -

וזה התקבל?

זה יתקבל. אנחנו נמשיך את זה וזה יתקבל. אלה הרעיונות בסופו של דבר.

אוקיי. תרצו שאני אעזור לדחוף את הנושא שם אני גם אעשה את זה. אבל השאלה אם הן יהיו מוגנות שם. כי רודפים אותן עד - - -

יהיו מוגנות. ברגע שנמצאות ומשתפות פעולה ונכנסות לתוך המסגרת ולא מתבלטות כלפי חוץ יש מקומות שאפשר לעזור להן.

כל עוד תכנית שלא תהיה תכנית הגנה מתאימה גם במשטרה, לא רק תכנית עדים ועדות אלא תכנית לנשים מאויימות אנחנו פעם השתמשנו במקלט החברתי בקנדה בנושא הזה.

נכון, עדיין.

וגם עכשיו מנסים. עכשיו אתם המשטרה מטפלת ב- - -

אני לפני זה הכנסתי שתי נשים שם למשפחה שם, כי זה מדינת רווחה.

אבל כל הנושא של חיזוק המודיעין בלפני. אני לא מדברת על אחרי. על אחרי אני מבינה שאתם צריכים ראיות אבל בכל זאת אני חושבת שככל שהמודיעין פועל ושם בסדר העדיפות שלו לאסוף את המידע על המאיימים ועל הכשלים שלהם ולהכות במשפחות הפשע. אני הזכרתי את זה בבוקר, היה מפקד תחנה פה ברמלה שהתחיל פיילוט לשנה אחת שהוא התלבש על משפחות הפשע, התלבש על משפחת אבו גאנם. כנראה לקח להם שנה - - - לפה אבל באותה שנה לא נרצחה אף אישה.

אבו גאנם זה רמלה לא לוד.

סליחה, ברמלה, שכחתי כבר איפה אני יושבת מרוב שהיינו בחדרים. אבל ברמלה היה מפקד תחנה שעשה - - - והפיילוט נכתב עליו וסוקר אפילו בתקשורת.

מי זה - - - שטיין?

לא זוכרת את השם כבר אבל אני זוכרת אז עוד הייתי בנושא של פעילות חברתית. והוא ממש התמקד בהם, הוא ממש התלבש עליהם. כל אדם מהם היה שוקל מאה פעמים לצאת מהבית כי הוא היה עוצר אותם בדרך והוא היה עושה חיפוש על המכוניות שלהם ונותן להם דו"חות וממש, עשה להם סיוט. הם הבינו שהם תחת משקפת ובודקים את הצעדים שלהם. ותוך שנה הצליח לא להיות אף מקרה רצח. המקרים של רמלה ולוד, אני אומרת לכם, מ-95 זה מקרה שהנשים יודעות שהן על הכוונת והן אומרות את זה. במפגשים איתן הן אומרות לי, מרגישות איך פעם היו אומרים ברווזים האלה שמשתמשים בהם כמטרות, הנשים יודעות. וכל אחת יודעת שהיא מאויימת וכל אחת יודעת מה רמת המסוכנות שלה. והן לא מרגישות שהן יכולות לפנות. במיוחד כאשר אני שומעת ממישהי שאתם מגדירים אותה באיום, אתם.

צריך לראות עוד פעם את רמת האיום, מה בדיוק האירוע שקרה שם, זה מקרה פרטני.

אני אספר לך - - - גם כן.

יש עוד דרך לפנות חוץ מלהגיע לתחנה? כי לפעמים להגיע לתחנה - - -

לרווחה.

זה כבר סימון.

לא, גם להגיע לרווחה זה כבר סימון.

אז הן מתקשרות גם לאיש מודיעין, הן מתקשרות 100 ואנחנו יוצרים איתן קשר. יש מקרים כאלה, לא כולן מגיעות. לא לכולן נפתח גם תיק חקירה. יש כאלה שהם אומרות אנחנו מאויימות ולא פותחים תיק חקירה. לא נהיית חקירה או קוראים לרווחה, מזמינים אותך למקלט בלי חקירה, בלי עצורים, בלי חשודים למקלט.

טוב. אנחנו נשמח לקבל את המצגת גם כן לצרף אותה למידע שיש לנו. אבל אני שלחתי לשר הבט"פ ביקשתי ממש עשיתי רשימה של כלל הנשים שנרצחו בשני העשורים האחרונים וביקשתי, דווקא בנושא של רמלה לוד יש לי בדיוק תשובה, זה מנובמבר 2016, היו 21 מקרי רצח מ-2013 נכון?

מ-13 עד 16?

נתוני תיקי עבירות רצח והריגה כלפי נשים לשנת 2013 בפילוח דת לא יהודי בערי לוד ורמלה: סך הכל תיקים בשנת 2013 21 תיקים, תיקים סגורים 12, מהם הוגשו 7 תיקים כתבי אישום. ברמלה 9 מקרים, בלוד 12 מקרים. בחקירה 4, בפרקליטות תביעות 4, בתהליך סגירה 1. כלומר - - -

זה נתונים של ה- - -

זה נתונים של שר הבט"פ.

אין מצב. 2013-2016 21 נשים נרצחו.

גם הריגה - - -

מה פתאום - - -

ערביות?

זה לא הגיוני.

אז השר שלכם לא מעודכן מה אני אגיד.

לא יודע, אני לא יודע מי נתן את הפרטים האלה.

אני אומרת לך זה חתום על ידי השר לביטחון פנים.

אולי זה בכל הארץ.

לוד רמלה 9 מקרים - - - לא, שנייה, החל משנת 86. אבל למטה כתוב בשנת 2013 - - -

רציתי לשים תעודה וללכת הביתה.

באופן ממוחשב את נתוני הרצח הנשים בחלוקה המתבקשת החל משנת 2013 ועל כן נעשתה בדיקה לנתונים שהתבקשו בשאילתא על פי השנה הזו. כלומר על שנת 2013. כי לפני זה לא היה להם פילוחים במחשב.

אין מצב כזה. יש לך פה בעשור מ- - -

אולי בגלל שאני ערבייה אני לא מבינה הבנת הנקרא. תסתכלי ותקראי.

זה בעשר שנים האחרונות.

אז הנה אני אומרת לך, תשמע.

בשלוש שנים לא הייתה כמות כזאת.

מה פתאום, מה קרה לך- - -

זה היה קופץ לך, את היית מזדעקת. הנתון הזה מייד היה קופץ לך לעין בלי לבדוק את זה.

מ-2103 אלה התיקים שניזונו בתוך המערכת הממוחשבת. יכול להיות שהיה מקרה - - - אני עשיתי משהו אחר, בגלל שזה לא הבנתי ספציפית מה קורה אני היום ביקשתי ב-2000 לפחות 15 - - - 16 אני רשמתי את השמות של הנרצחות, לא רק אצלכן, באופן ארצי, וביקשתי שעדיין - - - למידע איפה עומדת החקירה בכל תיק ואם סגרו תיקים - - -

פנית - - -

כן אני מחכה לתשובה. הבנתי שהועבר אליו המידע אך הוא צריך לחתום על המידע הזה.

יכול להיות שבגלל שהוסיפו את המילה הריגה - - -

זה סך הכל תיקים משנת 2013.

אז הבנתי נכון.

רמלה 9 ולוד זה 12.

אז - - -

זה שאילתא - - -

זו תשובה של השר והוא חתם עליה וחיכיתי כי רצו להיות בטוחים בנתונים ו- - - טוב אני חושבת שאחת הבעיות העיקריות שעכשיו לא - - - אני יודעת שהערכת המסוכנות שלכם היא שונה מהערכת המסוכנות של הרווחה.

מי שקובע מסוכנות זה משטרה לא רווחה.

אני התכוונתי למבחן הערכת המסוכנות. אתם יש לכם משהו שהוא שונה מהשאלון שלהם. זה שני דברים שונים. אבל זה בסופו של דבר, כאשר אתם יושבים, אתם עושים השוואה בין השניים? אתם מגיעים לסיכומים?

זה ישיבה משותפת עם רווחה. זה בסופו של דבר כל זה בהסכמה. יש מסמך של רווחה, יש מסמך של משטרה, יש דיון משותף ויש קביעה. אין דבר כזה ש- - -

דיון חודשי מסודר וכל ניירת שנכנסת אוטומטית אנחנו - - -

אוקיי. אני ארצה לדבר איתך על שני דברים אם אפשר. תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.