כנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 428

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ז (19 ביוני 2017), שעה 10:00

הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9) (מתן דרכון לעולה), התשע"ז-2017 (פ3830/20) (כ/709), של חה"כ עודד פורר, יוליה מלינובסקי.

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עודד פורר

ממונה בכירה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אביטל שטרנברג

רח"ט לעניינים קונסולריים, משרד החוץ - אייל סיסו

אגף היועמ"ש, משרד החוץ - דוד גולדפרב

אגף משפט, משרד החוץ - בן רביד

יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה - אלונה שמיר

מנהל תחום מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - אלי לוי

לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - דסי צנגן

הסוכנות היהודית - עמוס ארבל

מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית - יהודה שרף

קרן אברהם - עדי שטין

קרן אברהם - רסול סעדה

גלעד קרן

לאה קריכלי

טלי רם

הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9) (מתן דרכון לעולה), התשע"ז-2017 (פ/3830/20) (כ/709), של חה"כ עודד פורר, יוליה מלינובסקי

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9) (מתן דרכון לעולה), התשע"ז–2017 (פ/3830/20) (כ/709), של חבר הכנסת עודד פורר וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. איך אתה רוצה שנתקדם?

בוקר טוב. בימים האחרונים בעקבות שיחות שערכנו עם נציגי הממשלה – משרד המשפטים, משרד הפנים – אנחנו מציעים בנוסח שמופיע לכם בטבלטים שני שינויים לנוסח שעבר בקריאה הראשונה.

התיקון הראשון, במסגרת התיקון של סעיף 6, בא להבהיר שהמהות שעולה חדש מקבל דרכון בלי בדיקה של עניין ההשתקעות, זה יחול לגבי הדרכון הראשון שהוא מקבל, זאת אומרת את הדרכון הראשון הוא יקבל בלי שבודקים בכלל את נושא ההשתקעות. אפשר לבדוק כמובן כל נושא אחר אבל לא את נושא ההשתקעות, וכשהוא יבוא לחדש את הדרכון, לקבל דרכון שני ושלישי, הוא נכנס למסלול שחל לגבי כל אזרח אחר, בדיוק אותה בדיקה שתחול לגבי כל אזרח אחר תחול כבר גם לגביו.

התיקון השני שמוצע פה זה בעצם הוראת מעבר בעקבות בקשת יושב-ראש הוועדה, שביקש שהוראות הסעיף כפי שהן מוצעות כרגע יחולו גם על עולים חדשים שהגיעו - - -

גם לפני חמש שנים.

לא. כרגע לא כתבנו תקופה, אתם תצטרכו להכריע האם זה תקופה של שנה או תקופה אחרת, אתם תצטרכו להכריע מה התקופה ההגיונית. כמובן שאי אפשר להגיד כל מי שהגיע 20 שנה אחורה.

זה נראה לי – מי שחי פה, מי שאזרח פה, בא לבקש דרכון – כל הרצון של החקיקה ואני מקבל גם את מה שדיברנו קודם לגבי העניין הזה, הוא להשוות בין עולה לבין אזרח ותיק שנולד בארץ, להשוות את כל התנאים.

הוא יבוא עכשיו למשרד הפנים, יתחיל משרד הפנים לבדוק – רגע, מתי אתה עלית? אתה עלית לפני שנה? עלית לפני שנה וחצי? לפני שנתיים? אני עליתי, מה זה משנה מתי עליתי. אני בא לבקש דרכון, תבדקו את הבקשה שלי לדרכון כמו שאתם בודקים את הבקשה של כל אחד אחר.

מה שאומר עודד זה דבר מאוד פשוט, בוא נתחיל קודם כול ברעיון - לא יכול להיות שיש בן אדם שעלה לארץ לפני שנתיים, מצבו יותר גרוע מאשר בן אדם שעלה רק אתמול. זה אבסורד.

זה שעלה אתמול בבוקר, אנחנו אומרים, ניתן לו דרכון כמו כל ישראלי. הוא לא חשוד. זה יהודי שעולה לישראל, וצריך להבין על מה מדובר. אנחנו צריכים לקבל אותו קודם כול בדגלים ושוקולד בשדה התעופה, להגיד לו Welcome to Israel, טוב שהצטרפת אל אחיך במדינת ישראל, לחבק אותו ולהגיד לו – הנה קח תעודת זהות וקח דרכון. זו בעצם בררת המחדל.

אם יש בעיה ספציפית עם מישהו ספציפי שאנחנו יודעים, אז אנחנו אומרים, יש סמכות לשר להגיד: יש לנו בעיה אתך, עמוד בצד, אנחנו רוצים לבדוק כמה דברים. זה בסדר, לגיטימי, אבל כל עוד זה לא כך, אז דווקא להיפך, זה חלק מקבלת הפנים שאנחנו רוצים אותו בארץ.

רוצים לעודד אותו.

בוודאי, ולשמור על כבודו. הוא לא אזרח על תנאי בינתיים – תבוא, תהיה פה כמה זמן, נבדוק אותך – זה לא ככה.

שאלנו את עצמנו מה קורה עם בן אדם שכבר עלה לארץ לפני שנה או שנתיים והוא עדיין בחמש שנים של הבדיקה.

צריך לשמוע את משרד הפנים. לדעתי אחרי שנה אם הוא בארץ הוא מקבל דרכון בכל מקרה.

נניח הוא עלה לארץ, ו-50% מהזמן שלו, כל שבוע הוא טס וחוזר, טס וחוזר.

הוא עובד בחו"ל. עובד בצרפת.

עובד בחו"ל, עובד בצרפת. לא משנה איפה, לא רק בצרפת. מה אומרים לו? אתה לא עומד בקריטריונים, תבוא עוד חמש שנים, נראה ועוד חמש שנים נבדוק.

אני לא מצליח להבין את הרעיון בכלל. בעולם של היום – כמו שאמרנו בישיבה הקודמת – זה חלק מהחיים.

אפשר להתייחס למה שאמרת? זה לא מדויק.

בבקשה, אז תגיד לי מה לא מדויק.

שמי אלי לוי, אני עובד ברשות האוכלוסין, מנהל תחום מרשם ודרכונים. במצב כיום, עולה חדש בשנה הראשונה לא יכול לקבל דרכון, זה על-פי החלטת ממשלה משנת 64'.

אחרי שנה אם הוא מגיע לבקש דרכון אנחנו בודקים אם הוא השתקע בשנה הזאת בארץ, ההשתקעות נמדדת בשני אופנים. אחד, אם הוא היה 75% מהזמן בארץ. במצב שתיארת הוא לא היה, כביכול הוא לא זכאי לדרכון, אבל יש בדיקה שנייה שאם הוא יוצא בשביל לעבוד אבל בני המשפחה שלו כן גרים בארץ ומשתקעים אז הוא כן מקבל דרכון. אלה שני הדברים.

ואם הוא רווק?

ואם הוא בחור רווק?

אם יש בחור רווק או שהמשפחה שלו לא עלתה לארץ, במצב כזה הוא לא יקבל דרכון, אלא באישור שר. הוא יכול לקבל דרכון רק על-פי החלטת ממשלה 2422 משנת 2004, שזה באישור שר הפנים בלבד.

שרק יוצרת עוד בעיות. אני אגיד לך יותר מזה. ישנם אנשים, ולא מעט כאלה, שאחרי הסיטואציה הזו עשו עלייה, התחילו את התהליך הזה, הסתובבו קצת עם ה-Laissez-Passer, וחלק מהביזנס שלהם בחו"ל, בסוף הרימו ידיים, אמרו – אני צרפתי, אז אני אהיה בצרפת; אם אני לא ישראלי בשביל לקבל דרכון ישראלי אני אהיה בצרפת, אני אהיה עם הדרכון הצרפתי שלי, אני אצא מצרפת, אחזור לצרפת, תעזבו אותי. יש כאלה, אני לא מספר סתם סיפורים.

זה לא סיבה מיוחדת בפני עצמה שבגללה אדם יחליט להישאר כאן או לא.

אז תתפלא. תתפלא. אם אתה בשביל מקום העבודה שלך במדינת ישראל – כשהיית הולך עם החבר שלך בשדה התעופה, אתה היית הולך במסלול אחד והוא היה הולך במסלול שני, ואתה היית צריך לחכות וכשהיית צריך לצאת כל פעם מהארץ היית צריך לעבור איזושהי סיטואציה וכשהיית נכנס לחו"ל והיו רואים שאתה עם תעודת מעבר, היו אומרים לך: אדוני, תחכה בצד כי תעודת המעבר, יש פה כנראה איזושהי בעיה, אתה אזרח בעייתי, בוא נראה מה הסיפור שלך, אז אנשים אומרים, אתה יודע מה. זה לא המצאה.

זה נכון.

זה לא המצאה. הנה, יושב פה נציג של הסוכנות היהודית, יגיד לך.

תמיד כשלמישהו יש תעודת מעבר בעולם זה יותר בעייתי.

אז אני אומר דבר פשוט. המטרה של החקיקה, אדוני היושב-ראש, היא ליישר קו.

ודאי.

אנחנו מיישרים קו, אומרים – חברים, מעכשיו כל מי שעלה לישראל, אני רואה בו כפי שאני רואה בי שנולדתי פה, בך – אני מניח שנולדת פה.

נולדתי. להוריד את המילה "השתקעות" מכללי הבדיקה?

הבדיקה בדרכון הראשון, אני אומר. אני מדבר על מישהו שהוא עולה חדש, אני לא נכנס אתו לענייני ההשתקעות והסיפורים האלה.

זה ביום העלייה.

לא ביום העלייה. ואם אני עליתי לפני שלוש שנים?

שאלה.

אני רוצה שתבוא לארץ.

אני אסביר שוב. כפי שאמרתי קודם, אני חוזר על עצמי, אני גם חוזר על עצמי מהדיון הקודם.

זה כאילו הולך לדפוק את מי שעלה לפני שלוש שנים.

בסופו של דבר, אנחנו רוצים שכל יהודי שעולה לישראל, נקבל אותו לא על תנאי. יש בזה משהו ערכי, אמירה של המדינה. אני מניח שההורים שלי הגיעו לארץ, לא קיבלו אותם על תנאי. אז הם לא נסעו לחוץ-לארץ מהעבודה, לא ביקשו דרכון אבל חיבקו אותם.

להיפך, אני יותר כועס על ישראלים שהם עם דרכון ישראלי, לא נמצאים פה בארץ ומבקשים לחדש אותו בלי לבוא לפה בכלל, רק באים לקונסוליה, זה יותר גרוע. זה נראה לי הרבה יותר גרוע, ודאי אם יש להם אזרחות אחרת, אבל אני לא נכנס גם לזה.

אני אומר, בגדול, יש לנו עניין שעולה חדש שמגיע לישראל אנחנו נקבל אותו באמת לא על תנאי וניתן לו את כל הכבוד הראוי לו. ולכן אני חושב שבסופו של דבר הוא צריך לקבל גם תעודת זהות – גם תעודת זהות אנחנו לא נותנים לו על תנאי. רק דרכון. נכון?

נותנים לו לשלושה חודשים, בגלל הביומטרי.

לא, אני מדבר באופן עקרוני.

תעודת זהות הוא מקבל.

גם זה הייתם נותנים לו על תנאי. גם סל קליטה על תנאי.

סל הקליטה הוא על תנאי. אומרים לך – באת, עזבת, לא ממשיך לקבל סל קליטה, וזה לגיטימי.

בגדול, אני חושב שזו כל המטרה של הצעת החוק, שאנחנו ניתן את הדרכון כשהעולה מגיע – אנחנו אז הוספנו את ה-30 יום כפי שאמרתי. בכל אופן, אנחנו צריכים לתת זמן למערכות גם להתארגן במובן זה שאם יש להם מידע על מישהו שזה באמת בעייתי מבחינת מדינת ישראל שייכנס לארץ מסיבות אחרות, בעיקר פליליות, אז אנחנו גם צריכים להגן על עצמנו במובנים האלה. אז ביקשנו 30 יום שהמערכת תבדוק את עצמה ותגיב לעניין.

אבל מעבר לזה, בן-אדם מקבל דרכון כפי שדיברנו קודם בזמן הרגיל, כמו כל אזרח. אם למשל יש לחץ בקופות ואומרים לו תבוא עוד חודשיים, אז עוד חודשיים, כמו כל אזרח ישראלי. הוא לא צריך להיות יותר טוב מאשר ישראלי. אני אגיד לישראלי – שב בצד, יש לנו עולה חדש, אתה תבוא עוד שלושה חודשים. הוא, כתוב בחוק עוד 30 יום, אין לנו זמן בשבילך. הוא כמו כולנו.

זה המשמעות.

זה המשמעות. עלתה השאלה מה קורה עם מישהו שכבר נמצא בתהליך, אזרח ישראלי שנמצא בארץ כבר שנתיים-שלוש, וחלק מהזמן שלו הוא לא מופיע בארץ. אם הוא נכנס תחת ההגדרה שתוך שנה נותנים לו – בסדר; אם הוא לא נכנס לשם אז מצבו יותר גרוע מזה שבא רק אתמול. דרך אגב, אתמול יכול להיות בסטטוס שלו. בן-אדם שעובד בחוץ-לארץ, גם רווק. דוגמה.

זה לא נשמע לי הגיוני, מה עוד שלפי תפיסת עולמי אז יסתובבו עוד 100 ישראלים בחוץ-לארץ – יהודים, באו, עשו עלייה, נסעו, השתקעו בחוץ-לארץ, באו 20% מהזמן. מה הנזק למדינה? מה קרה?

אני רוצה לשמוע את עמדתם בעניין.

אני יכול לספר את ההיסטוריה, ממה זה נובע, הרי למה לא נתנו דרכון - - -

סליחה שאני קוטע אותך. ההיסטוריה פחות חשובה.

הוא שאל אותי מה קרה.

לא, אותי מעניין העתיד. אני שואל עכשיו מה החשש שלנו היום. מה היה ב-1964, מציאות שונה לגמרי.

ב-2004 גם הייתה החלטת ממשלה.

תן לנו לשמוע את ההיסטוריה. אני אוהב היסטוריה, תספר לנו מה היה בהיסטוריה, מה הרציונל בעניין.

אבל גם תסביר לנו מה החשש מזה שלמישהו יהיה דרכון והוא לא גר בארץ.

תגיד לנו מה הרציונל בעניין מעבר למאיר לנסקי שבא לפה, רצה לבוא.

בסוף הוא לא הגיע. טרם זמני. דווקא לא חושש ממאיר לנסקי. היו שני עניינים. אחד, מטרת חוק השבות זה בכלל שהעולה יגיע - - -

דרך אגב, בסוף האמריקנים בעצמם לא הרשיעו אותו בכלום, אבל בואו נתקדם.

הוא מת בשיבה טובה. חזר למוטב בסוף. כל מטרת העלייה היא בעצם שהעולה יבוא וישתקע בארץ, לא על מנת לבוא, לקבל דרכון ולהסתובב אתו בעולם. זה מה שאנחנו אומרים כל הזמן, זו עמדת המדינה, לא עמדתנו הפרטית.

יש דבר נוסף שהתחיל בסוף שנות התשעים, שקיבלנו הרבה פניות ממדינות אירופה שבאו ואמרו: יש פה אנשים שקיבלו דרכונים, שבעצם היו אצלכם יום, יומיים, וייתכן מאוד שהמצב הזה שהם מקבלים דרכונים בלי שאתם בודקים את המעמד שלהם ואת האזרחות שלהם, ישפיע על הסכמי פטור מוויזות בין ישראל לאותן מדינות, כי הם היו כנראה אנשים פחות ישרים.

טוב.

בעקבות המקרים הללו שהיו בסוף שנות התשעים, ובשנת 2004 הייתה החלטת ממשלה נוספת. השר פורז היה בדיוק שר הפנים, תוקן חוק הדרכונים בשנת 2002, ובשנת 2004 הייתה החלטת ממשלה נוספת שקבעו קריטריונים למי שלא משתקע בארץ, שהוא יכול לקבל דרכון וזה בהמלצת שר בדרך כלל, ושר הפנים רק יכול לאשר, כלומר כתבו את המדרג בדיוק למי אפשר לתת.

מה יקרה, אני לא יודע. יכול להיות שמחר בעצם יקבלו אזרחים ישראלים דרכונים – שהם לא ישראלים ותיקים, שאני לא יודע מה ההיסטוריה שלהם – והם יגיעו לאירופה ואני לא יודע מה המשמעויות.

למה אתה לא יודע מה ההיסטוריה שלהם?

אני לא יודע, אני לא בודק את ההיסטוריה לעולים חדשים.

סליחה?

אזרח ישראלי שבא לבקש דרכון בלשכה, אתה לא בודק את ההיסטוריה הפלילית שלו.

אזרח ישראלי שמבקש דרכון, אני לא בודק לו עבר פלילי.

אזרח ישראלי כן אבל אתה אומר שאתה לא בודק לעולים חדשים. אולי יפרט לנו נציג הסוכנות היהודית מה הבדיקה שעושים לעולה חדש לפני שהוא מקבל אשרת עלייה.

אנחנו מכירים את הבדיקה שהסוכנות עושה.

צריך להביא תעודת יושר?

נכון. אם יש רקע פלילי הוא יכול לא לקבל גם מעמד עולה. סייג חוק השבות לא נותן לו אפילו מעמד עולה, עוד לפני הדרכון בכלל.

אחד התנאים, שהוא צריך להביא תעודת יושר מארץ המוצא שלו.

מה שאומר עודד, שהסינון הזה מתבצע עוד בשלב הפרלימינרי. אבל מה החשש, אלי? מה החשש שלך?

מה שאמרתי קודם, הסברתי את ההיסטוריה. אני לא יודע באמת מה המשמעות אם נאשר את זה, מה יהיה עוד שנה, שנתיים. אני באמת לא יודע, יכול להיות שלא יקרה כלום, יכול להיות שבאמת תבוא מחר מדינה מסוימת ותגיד, אני רוצה לבחון מחדש את הסכמי הפטור מוויזה שלנו מולכם.

אני אתקדם אתך. אני מניח שהאירופאים שאתה מדבר עליהם שהלינו בזמנו על הבן-אדם, הם הלינו על האישיות שלו. הם אמרו, כנראה שמדובר באיזה גורם פלילי.

ממה נפשך. נניח הוא יבוא לכאן לארץ, יהיה כאן תשעה חודשים, בשנה הראשונה יקבל דרכון וימשיך להסתובב בעולם. זו בעיה שהיא לא קשורה רק לסיפור הזה שהוא בא לשנה או פחות אלא זה לאישיות של הבן-אדם.

נכון, אבל אז אמרנו – הוא לא בא, נחת, קיבל דרכון והלך. הוא לא עצר פה כתחנת ביניים, קיבל דרכון.

אותם זה לא מעניין.

לא. זה מעניין. ברגע שאמרנו, הוא השתקע בארץ, היה פה תקופה מסוימת שאנחנו מחייבים ואז הוא קיבל, מבחינתם זה בסדר.

וכמה זמן מבחינתם זה תקופה?

אבל מי זה מבחינתם?

לגבי ההשתקעות בארץ זה קביעה שלנו, כלומר של הרשות. אני דווקא מסכים שאולי לגבי ההשתקעות בארץ אפשר להוריד את זה מ-75% ולא לעמוד על הנושא הזה. בזמנו, כשהייתה סגנית השרה פאינה, בדיוק היינו אתה באיזשהו תיקון לנוהל להוריד את ההשתקעות בארץ ל-51% ולא 75%. אנחנו היינו בעד ואז בגלל שהיא עזבה זה לא התקדם, אבל כן חשבנו לשנות את זה ואנחנו כן בעד לשנות את הנושא הזה של ההשתקעות.

אלי, יש לי שאלה אחרת ואני מפנה את זה גם לחבר הכנסת פורר. אני מבין מה שאתה אומר. אתה אומר, ישנם גורמים פליליים שעלולים לבוא ולנצל את המצב. אם נפתור את זה ככה – בררת המחדל תהיה שכולם מקבלים כי רובם לא גורמים פליליים, הם עולים חדשים שבאים באמת לארץ, אתה רוצה לכבד אותם.

לגבי דרכון ראשון אנחנו סיכמנו, מבחינתי זה בסדר. זו גם הייתה עמדתי קודם, עמדת השר.

אתה מדבר איתי על הדרכון הראשון.

אני מדבר על הדרכון הראשון - מה שדיברנו בפגישה הקודמת – זה מקובל, זה מקובל גם על השר. עולה חדש יוכל לקבל דרכון ראשון. אנחנו לא מתווכחים על זה.

התקדמנו כבר בסוגיה.

אז על מה הטענה שלך עכשיו?

על דרכון אחר. קיבל דרכון, אחרי חמש שנים - - -

שני?

כן. הוא מגיע לארץ.

שני, כמו שאתה בודק כל אזרח ישראלי.

מה שאתם אומרים זה שני דברים שונים. שני זה לא כמו שאני בודק כל אזרח ישראלי, כי אם זה שני – מגיע אלי אזרח ישראלי שנולד בארץ, הוא מקבל דרכון, אני לא בודק אותו. מגיע אלי היום עולה שקיבל דרכון לחמש שנים, אחרי חמש שנים אני בודק אותו – אם הוא השתקע, כן או לא.

למה?

עודד, חמש שנים הוא גמר את הזכויות שלו, ואם הוא עוזב בשנה השישית?

- - -

לא הבנתי.

אני יכול להסביר מה אנחנו עושים היום.

אלי, אני בא לעניין העקרוני שדיברת קודם. אמרת, שלא יהיה מצב שיהיה לנו פה איזשהו עולה שנוחת כאן בארץ, עובר דרך משרד הפנים, לוקח את הדרכון ובמטוס אחרי צהרים כבר חוזר חזרה ליעד אחר. ואתה אמרת שהאירופאים פנו אליכם בזמנו. אז אתה אומר, המצב היום יהיה אותו דבר, אנחנו ניתן לו דרכון.

נצטרך להתמודד עם זה, נכון.

זו הבעיה הבסיסית. אתה אומר לו, אדוני, יש לנו חוק השבות שאין אותו באף מקום בעולם – אתה מדבר על אזרחות – אתה נותן לו אזרחות בלי קשר לדרכון.

זה הרבה יותר משמעותי, אגב.

זה המהות. הדרכון זה דבר שהוא נספח לעניין. ברגע שהוא אזרח שלך יבוא האירופאי ויגיד, איך יכול להיות שאתה נותן לו אזרחות אחרי עשר דקות שהוא מופיע אצלך. אתה אומר לו: אדוני, אנחנו יהודים, יש לנו חוק השבות, מה לעשות, תתמודד עם זה. אתה, כשהוא בא אליך אל תיתן לו להיכנס, מה הבעיה. הוא הגיע אליך, גם לך יש אופציה לא להכניס כל מיני גורמים, כמו שגם אנחנו. בארץ, יש לנו סמכויות לא להכניס גורמים שאנחנו לא רוצים להכניס אותם לארץ.

ההחלטה תהיה קולקטיבית על כולנו, על כל הישראלים.

לכן אני מסביר. אני לא רואה את זה ככה.

ממש לא. אני גם רוצה להוסיף עוד משהו.

ואחרי שנה שהוא עושה את זה, אז פתאום אנחנו נראים יותר טוב? לכן אני אומר, בגדול, אני לא רואה בזה בעיה. אני טוען – ניתן לו דרכון כמו כל ישראלי, ומהיום הראשון הוא ישראלי כמוני, כמוך.

אני רוצה לומר עוד משהו, אדוני.

אם יסתבר – אמרתי – שבחודש הראשון תרצו יותר, אין בעיה. אנחנו צריכים לבדוק שגורמים פליליים לא נכנסים אלינו לארץ, ואנחנו לא רוצים, אז כבר אמר עודד – כבר בשלב הפרלימינרי אנחנו עושים את הבדיקה לגבי הנושא הפלילי, יכול להיות שלא נעלה אותו בכלל לארץ.

גם אמרנו שאם יש לשר ידיעות שהולכים לנצל לרעה מסיבות אחרות.

בדיוק. אני רוצה גם להכניס כאן סעיף כללי שאם שר הפנים, הובא לידיעתו שניצלו את הדרכון לנסיבות שלא לשמן ניתן דרכון - - -

זה קיים.

זה קיים.

אז הוא יכול לשלול. אז מה הבעיה? נניח עכשיו בא מישהו כזה, קיבלנו פנייה עכשיו מהאינטרפול – יש מישהו, פלוני אלמוני, עשה עלינו סיבוב, לקח דרכון והלך. אז שר הפנים יכול להגיד: רבותי, מהיום אני שולל לו את הדרכון.

זה כבר קרה יותר מפעם אחת.

עם כל מה שאמרת אני מסכים. שוב, לגבי הדרכון הראשון אני מסכים, זו עמדת השר – עולה חדש יקבל דרכון ראשון לחמש שנים. בכוונה אמרנו תקופה של חמש שנים.

לא כתוב חמש שנים. בשום מקום לא כתוב חמש שנים.

דיברנו על זה בדיון הקודם שהוא יקבל לחמש שנים.

עלתה הצעה כזו.

בסדר, זה מה שהסכמנו.

לא, זה לא מה שהסכמנו.

אני בא ושואל מה קורה בדרכון אחרי.

זה מסודר. ההצעה מתייחסת רק - - -

אני רוצה להתייחס.

למי יש בעיה שם?

אני מתנצל, אני צריך לצאת רגע.

אתם צריכים התייעצות. בבקשה.

חבל שהם יצאו.

לא חשוב. דבר. יש לנו פה את עמוס.

שני דברים שחשוב להבהיר, אדוני. בואו נתחבר למציאות קצת. כשהתחיל הבלגאן הזה בשנות התשעים – אולי יהודה זוכר יותר טוב ממני – כמה עולים בשנה הגיעו בשנות התשעים?

190,000.

מעל 100,000 עולים כל שנה.

150–160 אלף עולים בשנה.

הרוב ממדינות חבר העמים כמובן.

בשנות התשעים כשהתחיל כל העניין הזה – כפי שאתה תיארת אותו והפניות – הגיעו לכאן 150–160 אלף עולים בשנה ממדינות חבר העמים. אנחנו היום מגיעים למצב שמגיעים בין 20,000 ל-30,000, זה רק בשנתיים האחרונות אחרי עבודה מאוד מאומצת של הממשלה.

מכל העולם.

כן. בעשור הקודם עמדנו על 18,000 עולים בממוצע.

בחודש.

בשנה. מתוכם, בערך מחצית – 9,000, 10,000 עולים – ירדנו לעשירית ממספר העולים שהיו. זאת אומרת, אנחנו חיים במציאות שונה לגמרי מהמציאות שבגינה התחיל המצב הזה. זה דבר אחד שצריך לשים במקום.

הדבר השני, אתם מדברים על גורמים פליליים שמשתמשים בדרכונים הישראלים ואחר כך כולנו, כל הישראלים, נסבול. אני רוצה לשאול אתכם – אני לא רואה פה נציגים של המשטרה, אבל אולי נציגים של משרד המשפטים ידעו להגיד לי.

אנחנו שחררנו אותם. הם טענו שהם לא רלוונטיים לדיון.

אז ידעו להגיד לי אולי נציגים של משרד המשפטים.

באמת, אני רציני. אנחנו שחררנו את המשטרה כי להם say בעניין והם לא רלוונטיים לדיון - ככה הם אמרו – אז אישרתי להם לא לבוא. פשוט חבל על הנסיעות, בשעתיים האלה שיעשו עוד משהו מועיל אולי.

אדוני היושב-ראש, בוא נשמע, אולי משרד המשפטים, האם אין ישראלים – כשאני אומר ישראלים, ילידי הארץ – שאינם עולים חדשים, שהורשעו ונרדפו על-ידי רשויות בחוק במדינות זרות, חלקם אפילו יושבים שם בבתי סוהר?

על אותו משקל אני בא ואומר, חברים, אל תעשו את האפליה הזאת בין עולים חדשים לבין עולים, או שתביאו לי את המספרים כמה עולים חדשים הם אלה שבסוף הורשעו. דווקא משפחות הפשע והפשע המאורגן, צמח לא רע בקרב ילידי הארץ.

פשיעה ישראלית גורמת לנזק לכולנו.

נכון.

הייתי במשאים ומתנים על ה-Visa Waiver מול ארצות הברית ואחד הדברים שעלו זה באמת ישראלים עבריינים.

כמה מהם היו עולים?

אני לא יודעת.

לא. תגידי. כי את מונעת עכשיו משהו מעולים בגלל ישראלים. תגידי כמה ישראלים היו עולים.

חבר הכנסת פורר, ההצעה שלנו היא להשוות את העולים לישראלים על-ידי זה שב-6(ב) יינתן דרכון ראשון בדיוק כמו לכל אחד אחר.

לעשר שנים.

בהמשך, 4(א) יחול על עולים בדיוק כמו שהוא חל עלי כמי שנולדה פה.

בדיוק.

על זה אין מחלוקת.

על זה אין מחלוקת. דרך אגב, בוודאי.

כפי שהחוק חל לגבי, לגבייך, לגבי כולם.

אביטל, אנחנו לא מתכוונים שהעולה, יהיה לו מעמד אקסטרה מעלינו, בוודאי שלא.

פה לא יהיה.

בוודאי. אנחנו מנסים להביא אותו למעמד שלנו.

בהחלט.

אז גם בנושא של ה-30 יום הוא לא צריך לקבל לפנינו, זאת לא הכוונה.

נכון.

גם אם יש בעיה בנושא אחר בגלל שהוא השתמש בדרכון לא נכון, לא יודע מה - - -

עבריין.

בוודאי, איזו שאלה. אנחנו לא צריכים לעשות אותו שמורה מוגנת.

אייל סיסו, משרד החוץ. בנושא של הפלילים - יש לנו היום בעולם כ-500 אסירים ישראלים.

כמה יש?

כ-500 אזרחים ישראלים אסירים בבתי הכלא, אנחנו מטפלים במשרד החוץ. רובם זה לא עולים חדשים. יש מספר מצומצם של עולים חדשים שהם חלק מהפשע.

אני חושב שאנחנו סוטים פה מהדיון – פלילי, לא פלילי. חוק השבות, יש לו שתי מטרות. אחת, שיעלו; השנייה, שישתקעו. במבחן צריך לבדוק לפי החוק האם הם השתקעו או לא השתקעו.

הגיעו לארץ, קיבלו דרכון, הכול בסדר תקופה מסוימת. כעבור כמה שנים באו לחדש, בוחנים האם הוא השתקע, האם הוא לא השתקע. זה צריך להיות המבחן אני חושב.

לא הבנתי. מר סיסו, אתה יודע שאנחנו פה עכשיו בכנסת, אנחנו לא בדיון במשרד החוץ. אנחנו משנים את החוק.

אני יודע.

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות. אתה עכשיו לוקח אותנו מה החוק הקודם. אנחנו יודעים.

לא, לא.

הוא אומר – אל תתייחסו לעניין הפליליות. אני אסביר לך מה הבעיה. הבעיה היא שמהסוגיה הפלילית – ופה אני נכנס לסוגיה אחרת שאולי צריך לעשות תיקון לחוק הזה – על החשש שאומרים, מישהו מחזיק דרכון ישראלי, אוי ואבוי מה יקרה. גם אם הוא ישראלי שנמצא עכשיו חמש שנים.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שבסך הכול יש לנו הסכמה, לפחות לפי מה שאני מבין - - -

עודד, אנחנו הבנו את העניין. אנחנו מתקדמים בבסיס הזה כפי שאמרנו. עולה חדש מגיע לישראל, אנחנו מקבלים אותו בכל הכבוד וההדר שאנחנו יכולים, הוא מבחינתנו כמוני, כמוך מהרגע שהוא נחת בנתב"ג וזה בעצם המסר שאנחנו מעבירים ליהודים בעולם. אנחנו מדברים על יהודים שבאים לכאן מתוקף חוק השבות.

יעלה על מונית, יגיע ללשכה, יגיש בקשה.

בוודאי. יגיש כמו כולם.

תוך 30 או תוך 20 יום.

בטח לא עכשיו. עכשיו יש ישראלים שלא מצליחים תוך 30 יום.

- - -

אמרתי, ה-30 יום - אם אתם מבקשים להוריד את זה אז אין בעיה. אתם מבקשים להוריד את זה אז יהיה כמו כל אזרח. יבוא ללשכה, יגיש בקשה, ייקח לו חודשיים – חודשיים. ייקח לו חצי שנה – חצי שנה. ייקח לו שבוע – שבוע. אין בעיה.

אני רוצה שגם לא יחליטו שנותנים לעולה חדש לפחות שנים או ליותר שנים. כמו ישראלי.

כמו ישראלי, כן.

אני מקבל דרכון לעשר שנים, הוא מקבל דרכון לעשר שנים.

ההמשך, כמו כולם.

גם היום בדרכונים יש לנו את טביעת האצבע. זה בתעודת הזהות טביעת האצבע או גם בדרכון?

גם בדרכון.

אז אמרנו, מי שלא שם טביעת אצבע – חמש שנים, גם הוא אותו דבר. ירצה לשים טביעת אצבע, ניתן לו עשר שנים; אם לא – יהיה לו חמש שנים.

הסוגיה היחידה שפתוחה למעשה זה לגבי אחורה.

אין אחורה. גם אחורה, כל אזרח – אמרתי – בן-אדם שהגיע לארץ - -

דרכון ראשון.

- - הדרכון הראשון שלו הוא שם. אלי, כפי שאמרה אביטל – אביטל, על איזה סעיף דיברת?

4(א).

4(א). אם הוא בסוף השתמש לא לפי זה, יש את סעיף 4(א), אין בעיה, מטפלים בו כמו בכולם.

המשמעות, שאם אדם מקבל והוא יצא וחזר אחרי עשר שנים, נוכל להשתמש בסעיף הזה שהוא לא יקבל דרכון עוד פעם.

אני מסכים אתך.

נכון לעכשיו כן. זה החוק.

אני טוען שאם יש סעיף 4(א) שבא להגן במובן זה שאנחנו מביאים את הדרכון לאיזושהי תכלית מסוימת – בכלל, לעלייה גם – אבל מדינת ישראל, אם היא סייגה את זה כבר בסעיף אחר, אנחנו לא באים לתקן את הסעיף.

אם היינו רוצים לתקן אותו, זה חוק אחר.

שאלה אם חמש שנים זה לא מספיק לדרכון הראשון. זאת אומרת, אנחנו רוצים לעשות מחווה של שוויון.

לא מחווה. לא, לא, לא. לא מחווה.

שוויון אמיתי. סליחה, חוזרת מדברי.

אתם, משרד המשפטים, נלחם על השוויון כל הזמן.

אבל השאלה היא באמת, זה בכל זאת בן-אדם שאנחנו לא מכירים אותו. אולי בכל זאת לחמש שנים את הדרכון הראשון?

אם הוא ייתן טביעת אצבע?

גם עכשיו עשינו דיפרנציאציה בין טביעת האצבע - - -

זה חל על כולנו. כל מי שלא נותן טביעת אצבע - - -

נגיד עכשיו הוא לא ירצה לתת את טביעת האצבע, אז ניתן לו שנתיים וחצי?

לא. חמש.

אז כאילו הוא יהיה חמש עם טביעת אצבע, בלי טביעת אצבע. לא נראה לי סביר בכלל. לא רק בגלל זה. רוב הסיפור כאן הוא סיפור של כבוד. אני מאמין שרוב העולים שבאים לארץ רוצים לבוא לחיות פה בארץ. חלק גדול מהם בכלל באים ממדינות חזקות מאוד ואיתנות כלכלית, הם באים מתוך קטע ציוני. הוא בא ללשכה – הוא עולה חדש, הוא לא מכיר, במשפחה מספרים לו – בוא נלך, נוציא דרכון. הוא בא ללשכה, בא אתו מישהו ומתרגם לו. אומרים לו, אתה שנה – דרך אגב, עד לקיום הדיון הזה כאן לא ידעתי שזה ככה. אז הייתי שואל, למה? אומרים, עולה חדש. הייתי אומר, אז מה אם הוא עולה חדש? חוזרים הביתה, אני מסביר לו בדרך – שמע, אתה חשוד, המדינה מתייחסת אליך לא בסדר. אני חושב שאם הייתי עולה, הייתי נעלב. באתי, עשיתי עלייה, אני יהודי כמו כולם פה, לא הבנתי למה הם לא נותנים לי.

זה בא מההיבט הזה לדעתי. הרי רובם המוחלט הם אנשים טובים, אין בעיה. הם נשארים בארץ, חיים פה, מקימים פה את המשפחות, כמו שההורים שלי עשו. לכן, אנחנו באים מההיבט הזה, יותר התחושה של החיבוק והכבוד. מצד שני, אני לא רואה את הנזקים הדרמטיים.

אולי כדי להרגיע את עצמנו אנחנו יכולים נניח בעוד שנה לקיים כאן ישיבה ולברר אם נניח הייתה עלייה דרמטית בבקשה של דרכונים ישראלים.

זה תמיד אנחנו יכולים.

מתי שתבקשו ישיבה מיושב-ראש הוועדה, לדעתי לא משנה - - -

ודאי. דרך אגב, אם צריך שינוי חקיקה – נעשה. עד היום עשיתי עשרות שינויי חקיקה, אני עושה אותם על בסיס שבועי, זו העבודה שלנו. כל הזמן אנחנו מתקנים. קרה משהו, מחזירים. כל הזמן זה ככה, זה עובד כל הזמן בניסוי וטעיה. לפעמים אתה מתחיל, אתה מבין שטעית, אתה הולך קצת אחורה.

אני אתן דוגמה. בחוק השקיות אפילו התווכחנו על התעריף, אז אמרנו, נתחיל עם 10 אגורות. אם לא ילך, נעלה את זה, נקיים עוד ישיבה.

מדינת ישראל הלכה על חקיקה של בחירה ישירה לראשות ממשלה, ועשתה רוורס, החזירה חזרה.

אין בעיה, אני כל הזמן עושה את זה פה. זה בסדר, אנחנו לא מפחדים. להיפך. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא ערכי. אני לא עולה חדש אבל אני חושב שאנחנו צריכים לחבק אותם, לתת להם תחושה שזה הבית שלכם. ככה אני מאמין. כשאני נוסע ופוגש יהודים בחוץ-לארץ, אני לא מבין מה הם עושים שם, אני אומר להם הבית שלכם זה ארץ ישראל, תבואו לפה, מה אתם עושים שם.

רוב העלייה – כפי שאמרתי, אני מסכים עם עודד, עקבתי אחרי זה בנתונים בגלל סיבות אחרות – רוב העלייה היום במדינת ישראל היא דווקא ממדינות חזקות.

עלייה out of choice.

זה לא בדיוק מברית המועצות וממדינות כאלה. הם באים ממניעים ציוניים, באמת, ואתה רוצה לחבק אותם, להגיד להם – חבר'ה, בואו אתנו. יש לזה באמת מסר חם, יותר מחבק, אוהב. אנחנו כולנו אותו דבר. לכן אני חושב שמכאן זה בא, לדעתי זה גם הסיפור של עודד כאן.

חד-משמעית. אני אגיד לך גם. סעיף 4 – אני אומר את זה גם לרשות האוכלוסין – נשאיר את הסמכות אצל שר הפנים. הרי אתם לא מפעילים את הסעיף הזה כל הזמן.

תמיד יש.

מבחן ההשתקעות, סעיף 4. שר הפנים - - -

שר הפנים, תמיד יש לו סמכות. במידה והוא מחליט שיש משהו שלא - - -

זה לא שהוא חייב לבדוק את ההשתקעות בסעיף 4.

טוב. אז סיכמנו?

בעצם בהוראת המעבר אנחנו לא אומרים תקופה.

אין תקופה. כל אחד שיבוא – אותו דבר.

אין תקופה, וגם מתן הדרכון – יינתן לכולם, כפי שהוא ניתן בחוק הביומטרי.

החוק יחול מכאן ולהבא.

גם על מי שנמצא בארץ.

אלה שבאו קודם, או מהיום קדימה.

לא, יכול להיות מישהו שהגיע ב-48' – סליחה, סתם בשביל הדוגמה.

אם תביאי אותו לפה - - -

לא נתתם לו דרכון.

מה שקורה, אנחנו חשבנו על תקופת מעבר של שנה, גג שנתיים. ככל שאנחנו הולכים יותר אחורה, ולאדם עדיין אין דרכון ישראלי, סימן שהוא באמת לא השתקע, אז בוא נקבע תקופה שהיא באמת תקופה של התלבטות.

למה סימן שהוא לא השתקע?

או שהוא לא ביקש.

הוא לא ביקש או שהוא לא השתקע.

ואם הוא לא השתקע ועכשיו הוא רוצה לחזור. הוא אומר, עכשיו אני חוזר.

כאן ישנו שיקול דעת לשר. לא מקובל – ואני גם מפנה את השאלה לגלעד – ככלל, חקיקה היא צופה פני עתיד. אנחנו לא עושים כמעט חקיקה רטרואקטיבית, אלא אם כן זה כורח. גם כשאנחנו עושים את זה, אנחנו עושים את זה בטוב טעם, אנחנו לא עושים את זה מיליון שנה אחורה.

לא, אביטל. החקיקה הרטרואקטיבית היא לא במובן זה שעכשיו נקרא לו לטקס, נגיד לו – סליחה, לפני שנתיים היינו צריכים לתת לך ובוא נעשה אתך טקס מיוחד, גם פיצויים. החוק נכנס היום לכולם, כולל אלה שבאו לפני שנתיים.

ואלה שבאו לפני שש ולא השתקעו?

מרגע שאנחנו גומרים את החקיקה יבוא בן-אדם למשרד הפנים ויגיד, רבותי אני רוצה דרכון, יגידו לו – הדרכון הראשון שלך הוא בתנאים האלה. באת אתמול או באת לפני שלוש שנים, זה לא מעניין אותנו.

צריך לשאול את משרד הפנים כמה עולים חדשים כאלה שיש להם תעודת מעבר מעל שנה, שנתיים, והם לא קיבלו דרכון. כמה כאלה יש? מה המספרים?

זאת לא השאלה, המספרים.

מדובר באלפי אנשים או מדובר בכמה עשרות?

מאות בוודאות.

אנחנו מתכוונים בוודאי לא לייצר אבסורד במובן כפי שאמרתי קודם, שעולה שמגיע היום לארץ, אנחנו נותנים לו דרכון מידית. עולה שעלה לפני שלוש שנים או שנתיים, אנחנו אומרים לו – אתה היית רק 50% מהזמן פה, אז לא תקבל.

כללים תמיד משתנים. משהו שחל עלינו נניח לפני 20 שנה, זה לא מה שחל היום. זאת המהות של שינויי חקיקה. אתה דיברת קודם על התהליך הזה של ההלוך-חזור, של תנועת המטוטלת.

אבל מצד שני, אם בן אדם עלה ארצה לפני שש, שבע שנים ויותר, ועדיין הוא עם תעודת מעבר ולא עם דרכון, אולי יש לזה סיבה טובה.

אני אסביר מה הסיבה.

שהוא לא השתקע. שהוא לא כאן.

בסופו של דבר אנחנו רוצים להביא את הכל לאיזשהו מצב אפס, להגיד – רבותי, אנחנו פותחים כללים חדשים היום לכל העולים. דרכון ראשון שלך תקבל, ואנחנו ניתן לך אותו כמו כולם, ואם אחרי תקופה מסוימת, אחרי שתרצה לחדש יסתבר שלא נהגת לפי הכללים, לשר הפנים יש את הסמכות שלו. אותו דבר גם לאלה שהיו כבר פה.

אני אשאל אותך שאלה.

עודד, אתה עכשיו לומד גמרא. חבל, אנחנו כבר לא שם. בגדול, אזרח שהגיע לארץ לפני שלוש שנים והוא עובד בחוץ-לארץ והוא רווק, לטובת העניין, או שגם אשתו נוסעת אתו, אז באופן מעשי הוא לא מקבל.

אני מכיר ישראלים שנוסעים ככה, יש לי חבר כזה שלדעתי הוא פחות מ-70% או 60% מהזמן כאן. נוסע, חוזר, נוסע. הוא ישראלי, הוא נולד פה אז נותנים לו אבל זה העיסוק שלו. הוא רוצה לבוא לפה אבל זאת העבודה. הוא מקפיד להגיע לשישי-שבת ארצה.

אנחנו רוצים לייצר קו ישר, להגיד – רבותי, כל העולים, אלה שהיו פה ואלה שלא קיבלו ואלה שיקבלו, כולם אותו דבר. אתה תקבל את הדרכון הראשון שלך לעשר שנים. במידה ואתה לא מתנהג לפי הכללים, שר הפנים יהיה רשאי לשלול לך את הדרכון. הכללים, לשר הפנים יש את שיקול הדעת שלו, הוא יחליט האם 30% זה בסדר, 10%, ואולי בגלל שלא שמת כובע טמבל. לא יודע, לא נכנס לזה.

אנחנו משאירים את שיקול הדעת לשר בסופו של דבר גם היום, לפי מה שאמרתי באותו סעיף. בוא נשאיר את זה ככה, נשמע לי מאוד סביר. לא יכול להיות שאחד שמגיע מחר בבוקר ניתן לו, ואחד ששנתיים פה ואנחנו מתווכחים אתו האם הוא 50% או 60% או 30%, נגיד לו אתה לא. למה? בדקנו אותך. נשמע לי לא סביר.

אם היית אומרת לי, מדובר במשהו פלילי, אז אני אומר, ממילא יש לשר גם היום את הסמכות לשלול לו. אני מניח שרוב השרים יפעילו את הסמכות ברגע שזה במישור הזה. אני מניח שאתם תבואו ותגידו, יש פלוני אלמוני שעושה נזק למדינת ישראל, כל היום גונב בחוץ-לארץ, עושה לנו רק בושות, אני מניח שהשר יעשה משהו בעניין.

אני שואלת את עצמי אבל אם לא כדאי בכל זאת לראות את הנתונים של אנשים שעלו לפני עשר, שבע, שמונה שנים.

מה החשש שלך?

החשש שלי שזה יהיה נייר בלבד, זאת אומרת אנשים שלא גרים פה וירצו את הדרכון הישראלי.

נניח שיש מתוך - - -

27,000 עולים שעלו.

מתוך אלה שעלו יש 50 כאלה. נניח.

דרך אגב, יש אלפי ישראלים כאלה. כל שנה עוזבים ולא באים.

מה ניזוקה מדינת ישראל?

שיהיה לו עשר שנים דרכון ישראלי ולמעשה הוא - - -

ומה קרה? מה מצבנו? מה נגרם למדינת ישראל?

אני אספר לך שיש אלפי ישראלים - - -

את הולכת עכשיו להרוג את כל האחרים בשביל - - -

אני הייתי בארצות הברית עכשיו, נפגשתי שם עם ישראלים. זה הדהים אותי – ישראלים. יש להם כבר קהילה, הילדים שלהם שם, הם לא רוצים לבוא לארץ. אני בשוק, ואתה הולכים לבקש שם דרכון, לא באים לפה בכלל. שם. אז מה? בסדר, אז אולי הדרכון הזה יום אחד יביא אתכם לארץ.

מהצד השני, אגב, פגשת אמריקני, הוא אומר לך – אני מגיע לארץ חצי מהזמן, אני תורם למדינת ישראל, בשבילי זה גאווה להיות עם דרכון ישראלי.

טוב. אנחנו התקדמנו, הבנו, מיצינו. גלעד, בבקשה.

אני אקריא את הנוסח עם השינויים שדיברנו עליהם עכשיו.

"הצעת חוק הדרכונים" – מספר תיקון יינתן – "התשע"ז–2017

"תיקון סעיף 4

1.

בחוק הדרכונים, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4(א), אחרי "תעודת מעבר" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 6(ב)".

תיקון סעיף 6

2.

בסעיף 6 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסרב השר ליתן דרכון ראשון, סמוך לאחר קבלת האזרחות, למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952‏ (בסעיף זה – עולה), בשל כך בלבד שטרם השתקע בישראל; דרכון כאמור יינתן לעולה בתוך 30 ימים מיום שהוקנתה לו אזרחות ישראלית."

לא יסרב השר לתת דרכון ראשון. סמוך לאחר קבלת האזרחות - - -

הוא מגיע לקבל את האזרחות והוא מבקש - - -

אבל זה לא רק סמוך לאחר קבלת האזרחות. אני חוזר לדיון שלנו פה לפני דקה.

יש את הוראת המעבר.

אוקיי.

לגבי עולה חדש שמגיע מהיום והלאה, הוא צריך לבקש - - -

תמשיך. תן לו לסיים.

"למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952‏ (בסעיף זה – עולה), בשל כך בלבד שטרם השתקע בישראל;" הסיפה של הסעיף הזה נמחקת.

"הוראת מעבר

3.

הוראות סעיף 6(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, לפני יום פרסומו של חוק זה."

בסדר.

אני רק הייתי מבקש להוסיף: ליתן דרכון ראשון גם סמוך לאחר קבלת אזרחות, כדי למנוע עניינים של פרשנות שעכשיו יגידו לו אם ביקשת את הדרכון בתקופה שרק עכשיו עלית. עכשיו הוא עלה ואחרי חצי שנה הוא קיבל.

זה עדיין סמוך. בגלל זה השתמשנו במלים האלה.

ואם הוא עלה לישראל ואחרי שנתיים - - -

עודד, אני מקבל את מה שאמר גלעד, זה הניסוח שנשמע לי סביר והגיוני.

לא, זה יצמיד אותך עכשיו – אם הוא ביקש את הדרכון – רק עכשיו כשהוא - - -

למה? הוא מקריא לך. אתה מדבר על סעיף 2?

מדבר על עולים חדשים שבאים מהיום והלאה.

כשאתה אומר סמוך, זה אומר – אני עליתי, עכשיו אני מבקש. אז תוסיף את המילה "גם". ראשון, גם סמוך.

תראה, זה כבר עניין של דקדוק. אני לא רואה בזה בעיה. הרי לא הגיוני, נניח עולה חדש מגיע לארץ, הכול בסדר אתו והוא מבקש דרכון.

אני לא עושה דרכון כל עוד אני לא רוצה לנסוע – בפעם הראשונה. הוא יושב בארץ, הכול טוב לו. אחרי חמש שנים הוא מחליט שהוא רוצה לנסוע, אז הוא הולך ועושה דרכון, יגידו לו למה לא באת סמוך?

זה מה שהחוק אומר.

להיפך. אז יראו שהוא חי כאן.

עזבי חי. הוא שואל לגבי הסמוך. מה הסיפור של הסמוך?

כל התיקון נועד להתגבר על הסיטואציה שיגידו לו לא השתקעת, אבל אם הוא בא אחרי חמש שנים, זה בכלל לא קיים אולי.

את לא איתי, אביטל. עכשיו שימי את העניין הזה בצד שנייה. את היועצת המשפטית, מקריאה את הסעיף, כתוב: על אף האמור בסעיף (א) לא יסרב השר ליתן דרכון ראשון סמוך לאחר קבלת האזרחות.

בשל אי ההשתקעות.

אז הוא יגיד, מה זה הסמוך הזה? למה זה חייב להיות סמוך?

עד היום נהגנו שעד השנה הראשונה אתה לא מקבל דרכון. אנחנו מדברים שגם בשנה הראשונה כשאדם יבוא, אדם שעלה ארצה, אף אחד לא יתחשבן אתו שהוא פה בארץ רק יומיים או רק חודש או רק חודשיים.

אבל למה סמוך?

כי רק לסמוך זה רלוונטי. אחר כך הוא ישתקע ממילא.

אבל הוא לא יוכל לצאת מהארץ. הוא יבוא לבקש דרכון.

ואם הוא יבקש את זה אחרי חצי שנה, שנה?

זה עדיין בסמוך.

אחרי שנתיים? מתי זה מפסיק להיות סמוך?

יש שתי סוגיות עקרוניות.

אני הבנתי הכול, אני לא פותח את הדיון. אני שואל למה זה חשוב הסמוך.

אני בא להגיד שהחקיקה צריכה להיות מאוד נהירה לנו, בסוף שאנחנו לא נבוא לפה עוד חודש - - -

בוודאי. לכן אני אומר, תוריד את המילה "סמוך". אני לא מבין מה הסיפור הזה של הסמוך. "לא יסרב השר ליתן דרכון למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2".

דרכון ראשון.

דרכון ראשון. ומי שקיבל את אזרחותו. מה זה הסמוך הזה?

את הדרכון השני הוא יקבל כמוני, כמוך, כמו כולנו.

כן. רבותי, מי בעד החוק כפי שהקראנו, כולל התיקונים, שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' ...), התשע"ז–2017, כולל השינויים, נתקבלה.

אני קובע שהחוק עבר והוכן לקריאה שנייה ושלישית.

יישר כוח.

אנחנו נעלה אותו בטח בשבוע הבא במליאה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.