הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 182

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 10:00

חינוך רגיש מגדר בספרי לימוד השפה הערבית בבתי הספר

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

איימן עודה

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

מפמ"ר לספרות בחינוך ערבי, משרד החינוך - מוחמד זידאן

ממונה על שיויון בין המינים, משרד החינוך - אושרה לרר

מדריך ארצי באגף חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך - אליס נג'אר

מנהל אגף חברתי, משרד לשוויון חברתי - רועי אסף

המחלקה ללשון העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים - רוני הנקין רויטפרב

עו"ד בנציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת - נועה נאמן

מכון ון-ליר - יעל מעיין

עמותת סיכוי - גילי רעי

יו"ר המועצה הפדגוגית הערבית - דיאנא דעבול

חבר מייסד ליוזמת הערבית שפתנו - חסן אחמד ג'בארין

מוזמן/ת - חנה ספרן

מוזמן/ת - מוחמד יוסף רושדי

מוזמן/ת - ופא אבן ברי

מוזמן/ת - ענת סרגוסטי

מוזמן/ת - מזל גולדשטיין

מוזמן/ת - ישראל דורון

מוזמן/ת - אפרת מורג

מוזמן/ת - יעל פרואקטור

מוזמן/ת - רינה כהן

מוזמן/ת - דורית רובינשטיין

מוזמן/ת - סוהילה כרכבי

שדלן/ית - יובל יפת

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס צנוירט

חינוך רגיש מגדר בספרי לימוד השפה הערבית בבתי הספר

בוקר טוב לכולם.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם. אנו מתחילים את הישיבה של היום של הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי.

(ממשיכה בשפה העברית)

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה או לשוויון מגדרי, ולא במקרה פתחתי בערבית ודיברתי בערבית. ייכנס היום לדיבורים שלנו גם כן קצת ערבית, כי היום הכנסת מציינת את היום המיוחד לשפה הערבית ביוזמת חברי, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, כבר השנה השנייה.

אני חושבת שלא מובן מאליו – קודם כל ציון היום עצמו. אני מברכת על היוזמה. בירכנו בשנה שעברה, והשנה מברכים ומברכות על התמדה, כי בהתמדה, לציין את היום הזה ובתכנים שמביאים לתוך הכנסת, יש אמירה מאוד חזקה – קודם כל של מתן כבוד לשפה, שהיא שפתם – אני לא אגיד של כמעט 18% מאזרחי מדינת ישראל, אלא היא גם כן הרבה פעמים שפת אם של אזרחים יהודים שחיים בתוך מדינת ישראל, כמחצית מהאזרחים היהודים. זו שפה שהיא רסמית במדינת ישראל, וציון יום מיוחד לשפה הערבית דווקא בשבוע הזה, דווקא בשבוע שמנסים לקדם את חוק הלאום, שבו יש פגיעה מאוד קשה במעמדה של השפה הערבית – שם מנסים להוריד את השפה הערבית ממעמד של שפה רסמית במדינה למעמד של שפה עם מעמד מיוחד, שאף אחד לא יודע להסביר מה זה המעמד המיוחד, אני חושבת, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שנפל היום הזה בשבוע הזה, זה כשלעצמו לא רק ציון כבוד ליום וציון כבוד לשפה אלא זה גם אחת הדרכים המאוד טובות להיאבק בניסיון הזה, בהפחתת מעמדה של השפה הערבית.

אנחנו היום, הנושא שלנו הוא חינוך רגיש מגדר בספרי לימוד השפה הערבית בבתי הספר. אני אתן לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, היוזם של היום המיוחד, שאני מבינה ששש ועדות בכנסת יקיימו דיונים בתכני היום הזה, וגם יהיה כנס אחר הצהריים. כל הכבוד על היוזמה. בבקשה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב, ברוכים הבאים וברכות הבאות. אני חושב שרוב הנוכחים כאן יודעים ערבית.. אך למרות שהרוב יודעים ערבית, אתם יודעים שעיקר הדיבור פה יהיה בעברית, קודם כל מסיבה טכנית, והיא שמי שכותבים את הפרוטוקול לא יודעים ערבית. הסיבה השניה העקרונית יותר, היא שבפרלמנט שבו השפה הערבית היא שפה רשמית, היה מן הראוי באופן מתמיד במהלך עבודת הפרלמנט שיהיה תרגום סימולטני. אתן לכם דוגמא, אני הייתי בקנדה, השפה הצרפתית שם היא שפתם של 20 – 25 אחוז מהאזרחים, וכמובן שכל ישיבה בפרלמנט מתנהלת בשתי השפות, האנגלית והצרפתית, וכל אחד בוחר באיזה שפה הוא רוצה לדבר וכל אחד בוחר מה הוא רוצה לשמוע. לצערי, למרות היותה של השפה הערבית שפה רשמית, הדבר הזה לא מתקיים בפרלמנט פה, אלא זה יהיה למשך שעה אחת או שתיים. שעה או שעה וחצי במהלך הכנס שיתקיים בשעה 14:00, ועוד שעה במהלך הישיבה של המליאה. אבל עצם זה שאנחנו מקיימים את הדבר הזה, מראה שהדבר הינו אפשרי, ושאם יהיו כוונות פוליטיות כנות בנושא הזה, היה אפשר לקיים את הישיבות כאן בשתי השפות, ללא כל בעיה, וזה דבר מקובל בכל מדינות העולם. ברשותכם, אני אעבור לדבר בעברית, בשביל חלק מהנוכחים והאורחים המועטים שלא יודעים את השפה הערבית.

(ממשיך בשפה העברית)

אני שמח לפתוח יחד עם חברתי, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, את הדיון הראשון היום ביום השפה הערבית. האמת, זה סמלי שהדיון הראשון הוא בוועדה הזאת, עם יו"רית שהיא לא רק דוברת שלוש או ארבע שפות, אלא גם מובילה תהליכים מאוד חשובים – גם בקרב החברה הערבית וגם בקרב החברה בישראל בכלל, וזו אמרה מאוד חשובה.

בהתחלה אמרה חברתי בצדק, שיש הרבה סמליות בכך שאנחנו דנים בנושאים הללו דווקא בתקופה שאנחנו דנים בחוק הלאום, שלפי חוק הלאום, זו פגיעה במעמדה של השפה הערבית, בין אם זה ביטול של מעמדה הרשמי, בין אם זה יצירת היררכיה בינה לבין השפה העברית, ואני תוהה, אם כאשר היתה שפה רשמית, ועודנה שפה רשמית, היה לנו קשה להגן על מעמדה, אז על אחת כמה וכמה יהיה לנו קשה יותר כשמדובר במעמד שהוא נחות מהשפה העברית. לכן אחד האתגרים שלנו הוא לצאת בקריאה ברורה נגד פגיעה במעמד השפה.

יהיה לנו כנס ב-14:00 – שם נרחיב עם כל השותפים והאורחים. נשאיר את הדיון כאן לדיון הספציפי של תוכניות הלימודים, במיוחד בספרות הערבית.

לא אאריך אך אומר שלדעתי, זה דיון מאוד חשוב, כי זה הדיון שאמור להעמיק בסוגיית התכנים עליהם מתחנכים הילדים שלנו, הדור הצעיר. האם הוא מתחנך לכבד את מעמדה השוויוני של האשה, האם הספרות שבפניהם חושפת אותם לאותה רגישות מגדרית, שהיא חשובה ומאוד קריטית, או אנחנו נתקלים עדיין בהרבה סטריאוטיפים ודעות קדומות ותדמית שלילית של האשה בשיח הזה. לכן אנחנו לא מדברים רק על שפה ערבית ביום הזה אלא גם על תכנים מתקדמים, תכנים נאורים ותכנים דמוקרטיים ותכנים שוויוניים של הספרות הערבית. לכן זה שיח לא רק על השפה אלא גם על תכניה ועל מהותה.

אני מודה ליושבת-הראש, חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, על היוזמה החשובה הזאת. אני גם מודה לכל האורחים שנענו להזמנה. אנחנו אתכם כל היום. לגבי אורחים שאני רואה – נשאיר את הברכות היותר פורמליות לכנס שיהיה ב-14:00.

אהלן וסהלן ותודה שהגעתם.

תודה, חבר הכנסת יוסף. יש מצגת.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אתה רוצה לפני או אחרי?

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

לא, אז אני אתן הקדמה שתי דקות, ואז לאחר מכן... טוב, בוקר טוב לכולם. אני מברך ומודה לעמיתי ויקירי יוסף על היוזמה, זו השנה השנייה ברציפות, ליום השפה הערבית בכנסת, שהינו עניין חשוב ביותר. מטבע הדברים שאין ביכולתנו לנתק בין השפה לבין בעליה, הרי מי שמכבד שפה של עם מסויים, מכבד גם את העם הזה. ומי שמקנה מעמד חשוב לשפה הזו, הרי שזה מסמל שבעליה של שפה זו זכאים להכרה בהם ולקבל מעמד מכובד.

המאבק שלנו בתוך מדינת ישראל הוא להפוך את השפה הערבית, או בואו נגיד, להבהיר לאחר שזו איננה שפת האויב. וכי הם לא צריכים ללמוד אותה מנקודת המבט של "הכר את אויבך"!, עליהם ללמוד את שפתנו כדי שיכירו אותנו כמי שמשתייכים לעולם האנושות וכמי שמגיע להם לקבל הכרה בהם ובקיומם. השפה הערבית הינה שפה עשירה, רק אתמול היה שם דיון בנוכחותו של השר למדעים וטכנולוגיה, שם דיברנו על השפה ועלה המדעים והטכנולוגיה, כי בעידן הנוכחי – לצערי – ובגלל כל מה שמתרחש בעולם הערבי, נראית הערבית כאילו הייתה שפה מפחידה, שפה מאיימת. אבל השפה הערבית, ובזמן שאירופה הייתה במהלך ימי הביניים החשוכים, השפה הערבית הייתה שפת התרבות, ולא ניתן להחשיב כמשכיל את מי שלא ידע את השפה הערבית. האוניברסטאות הערביות בזמן ההוא, באנדלוסיה, בקורדובה, בסיביליה, בטולידו, בבגדד.. כל העולם האירופי היה בא בזמנים ההם כדי ללמוד מהערבים את השפה שלהם. עד עכשיו, ישנם מונחים, הן מדעיים והן או כלים שעדיין משתמשים בהם בשפה הערבית. באנגלית, בצרפתית או בלטינית, המקור שלהם הוא מקור ערבי.

העיקר, שבעיתוי סמלי מאוד, בו הממשלה מתכננת להצביע על מה שנקרא חוק מדינת ישראל כמדינה של הלאום היהודי, שבגללו לא תהיה השפה הערבית שפה רשמית, אלא שפה בעלת מעמד מיוחד כפי שהם מגדירים אותה, לדעתי חשוב מאוד שנדגיש ביום הזה את חשיבותה של השפה הערבית, החשיבות של מעמדה. ועל כן, אני מסיים בשביל האורחים דוברי השפה העברית, כפי שאמר המשורר: "שפה שאם תיפול על אוזנינו, תהי היא לנו קור לרוח, תישאר הקשר שמקשר ביננו, והיא תקוותו של כל דובר ערבית".

(ממשיך בשפה העברית)

בקיצור, אמרתי שהשפה הערבית היא שפה ידידותית. היא לא שפת האויב, ועל הציבור היהודי להכיר אותה. היא שפת תרבות, והיא שפה, כפי שאמרתי, הומנית ולא שפת אויב. תודה רבה. שוקרן.

תודה רבה. שוקרן. האמת? אנחנו היום הקדשנו את הדיון לחינוך רגיש מגדר בספרי לימוד השפה הערבית בבתי הספר, ואני לתומי, לפני כ-28 שנים, כשנולדה בתי הראשונה, ואז בתי השנייה, חשבתי שמספיק שאשנה את הסיום של חלק מהסיפורים שאני מספרת להן כדי לשנות את ההסללה המגדרית שנעשית. בזמנו הייתי מקריאה להן את הסיפור היפהפייה הנרדמת, ובסוף הסיפור, כשמגיע הנסיך ומנשק אותה והיא מתעוררת, הייתי אומרת שהוא מבקש את ידה, ואז היא היתה עונה לו: אבל אני עדיין מאוד צעירה – אני צריכה להשלים את הלימודים, ורק אחר כך אחשוב... מאז. רואה, חבר הכנסת מסעוד גנאים? אני חשבתי ששינוי סוף הסיפור ייטע בהם ערכים אחרים וראייה אחרת לתפקידים המגדריים שלהן, אבל הבנתי מהר מאוד, כשנכנסו לבתי הספר, שאני נאבקת עם מערכת גדולה ממני; שאני נאבקת עם מערכת שלמה, שמסלילה ומובילה חינוך מגדרי מסוים, ומה עוד כשמדברים על השפה.

אתנו היום הד"ר דיאנה דעבול, המועצה הפדגוגית הערבית, שתציג לנו מצגת מעניינת על הנושא, אך אני חייבת לומר שתמיד שאלתי את עצמי – אני מבינה שהשפה היא כלי שמשקף את התרבות, שמשקף את צורכי בני האדם, ותמיד שאלתי את עצמי, למה יש מילים בשפה הערבית, שכשמשתמשים בהן בשפת זכר, המובן שלהן הוא טוב, וכשמוסיפים להם את הה"א, שהופכת אותן לנקבה, הופכות לקטסטרופה. מוסיב – מוסיבה. קאדי – קאדיה. שתדעו לכם – מילה, חבר פרלמנט בערבית זה נאיב. חברת פרלמנט זה נאיבה, שאם אנחנו רוצים לעשות אותה נקבה, זה נאיבה – קטסטרופה. אני משתמשת בנאיבה, כי אני חושבת שהגיע הזמן להתמרד באיך השתמשו בשפה ככלי להשריש יותר את החלוקה המגדרית הזו. אני מבקשת מד"ר דיאנה להציג לנו את המצגת שהכינה. בבקשה, גברתי.

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. התבקשתי לדבר בעברית בשביל הפרוטוקול.

המועצה הפדגוגית הערבית היא מועצה שהוקמה על-ידי ועדת המעקב לענייני חינוך. אני מייצגת היום את המועצה הפדגוגית הערבית. אגב, אין לי תשובות לשאלות שלך לגבי השפה הערבית, למה זה הופך למשהו מאוד שלילי.

לי יש תשובות, אבל לא חשוב...

אנסה לענות על הנושא של החינוך רגיש מגדר, ונתמקד היום בספרי הלימוד ותוכנית הלימודים של הוראת השפה הערבית בבתי ספר ערבים. כאשת חינוך ומרצה תרשו לי להתחיל במהו חינוך רגיש מגדר ומה חשיבות חינוך כזה, ואז נעבור להגדיר את המצב הקיים בתחום הזה בתוכנית הלימודים ובספרי הלימוד של השפה הערבית, והמלצות ובקשות שלנו.

קודם כל, ברצוני לציין שאנחנו במועצה הפדגוגית הערבית, אנחנו אנשי החינוך במערכת החינוך הערבית עדיין מאמינים ביכולתה של מערכת החינוך בהובלת שינוי אישי וחברתי. לכן אנו מתעקשים על שינוי מהותי בתוכניות הלימוד ובכל התכנים שנמצאים בתוכם, בדרכי ההוראה וכו'. אז למי שאיבד את האמונה שלו במערכת החינוך – אנחנו עדיין מאמינים, ומאמינים בצורה מאוד עמוקה במערכת הזאת.

הנושא המגדרי, בלי להשתמש במילה, במרחבים שונים בבתי הספר, בתוך ספרי הלימוד, בסדר הארגוני של המוסד, של בית הספר, ובהחלט בהתנהגויות ובדרכי ההוראה של המורים ובסביבה החינוכית של בית הספר.

בחברה הערבית פלסטינית בישראל הקושי והצורך זועקים לשינוי כזה, זועקים לחינוך רגיש מגדר, ולא ארחיב כאן בסיבות. בקצרה, זה המצב הסוציו אקונומי, החברתי, הפוליטי הקשה ועוד. זה חוסר התאמת תוכניות הלימודים בספרי הלימודים לרגישות המגדרית ולשוויון המגדרי. זה אחוזי הנשירה הגבוהים, האלימות, ההישגים הנמוכים במיצ"ב ובעוד בחינות, האלימות במשפחה ומחוץ למשפחה, חוסר החוסן וחוסר היכולת להתמודדות עם האלימות גם במרחב הפרטי האישי וגם במרחב הכללי.

חינוך רגיש מגדר הוא תחום מאוד רחב. בקצרה, הוא משפיע ישירות באופן חיובי על תדמית רגשית דרך הכרת האני של התלמיד או התלמידה, ובאופן ישיר משפיע על ההישגים ועל הלמידה – הוא מעלה את ההישגים ואת היכולת הלימודית של כל תלמיד ותלמידה בבית הספר.

החינוך רגיש המגדר פשוט משנה את דפוסי ההתנהגויות של התלמידים והתלמידות, ובאופן ישיר משפיע באופן חיובי על התקשורת הבין-אישית בינם לבין עצמם, בינם לבין המגדר השני ובחברה כולה.

חינוך רגיש מגדר משפיע על סטריאוטיפים מגדריים, ובהחלט הוא יכול להשפיע על המרחב של הבחירה הלימודית והמגדרית של התלמידים והתלמידות הבוגרים והבוגרות של מערכת החינוך.

והכי חשוב – הוא משפיע על הגדרת הגבול המגדרי, הגופני והאישי, גם של הבנים וגם של הבנות. אמנם אנחנו נמצאים פה בוועדה לקידום מעמד האשה.

ולשוויון מגדרי.

בדיוק. הוא פשוט מופנה לשניהם, לבנים ולבנות, לתלמידים ותלמידות. הגדרת הגבול המגדרי יכול להשפיע ולהוריד באחוזי ההטרדה המינית, באלימות הגופנית והמינית לתלמידים ולתלמידות האלה.

אנחנו במועצה הפדגוגית הערבית בצוות שבראשותי מפתחים מזה שנה וחצי תוכנית על חינוך רגיש מגדר. התוכנית הזאת, אמנם תגידו אולי שהיא דומה לאלה שהיו בתחום. התוכנית שאנחנו מנסים לפתח היא תוכנית הוליסטית, בשונה מתוכניות אחרות ומהצעות מבורכות של היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך ולכל מיני ארגונים לשוויון מגדרי. התוכנית שלנו תהיה תוכנית הוליסטית, שמתחילה מהתלמיד, יוצאת לצוות, למשפחה, להורים, ומגיעה עד השכונה, וחזרה מהשכונה לחברה. בית ספר שיקבל את התוכנית הזאת, יטמיע אותה ויפנים אותה בתוך המערך שלו, פשוט יעבוד על כל הצירים האלה, מבפנים החוצה, ומהחוץ לבפנים, כי אנחנו מאמינים שכל תוכנית חינוכית שאמורה להשפיע, אמורה להיות תוכנית הוליסטית ולא ממוקדת בתכנים מסוימים.

אמנם אני חוזרת ואומרת שכל יוזמה, אפילו ממוקדת – רק לתלמיד, רק לחברה, היא מבורכת והיא עוזרת, ואנחנו רוצים שהיא תישאר.

לא ארחיב על תחומי והישגי הפעולה. החומר הוגש לוועדה, וגם יפורסם במחקר אקדמי דרך המועצה הפדגוגית בקרוב. אני חושבת שנפרסם אותו בשתי השפות. מאוד חשוב לנו שזה יגיע גם לדוברי העברית, שלא דוברים ערבית.

כאן אני רוצה להתמקד בשני תחומים שיציגו את המצב הקיים בוועדה הזאת, שזה הכשרת המורים ותוכנית בספרי הלימוד של השפה הערבית בבתי הספר הערבים. ברור לכולם שתוכנית הלימודים, כפי שאמרה ד"ר עאידה בתחילת הישיבה- - -

אני לא דוקטור.

יושבת-ראש הוועדה פתחה ואמרה שתוכנית הלימודים בספרי הלימודים אמורים לשקף את ערכי התרבות, ערכי הלאום, הקודים החברתיים של החברה ממנה מגיעים התלמידים, ובהחלט באופן רחב הם אמורים להכיל את ערכי האדם הראוי והטוב לחברה בו הוא חי. מכאן אנחנו מתחילים. אם זה ככה בכל תוכנית לימודים, המצב הזה יותר חשוב ויותר רגיש, אם מדובר בתוכנית לימודים של שפת האם. השפה הערבית בתוכנית לימודים בתוך מערכת החינוך הערבית בישראל – ספרים אלה אמורים לשקף באופן מאוד ישיר ומדויק את ערכי החברה, כי המסרים המועברים דרך ספרי הלימוד, עליהם להיות רגישי מגדר, וזאת על-מנת להשפיע על עיצוב התלמיד והתלמידה, אישיותם, ובהחלט ישפיע על החברה בעתיד.

הדמויות הנשיות והגבריות שמופיעות בספרי הלימוד, הטקסטים, השירים, הדמויות של הסופרים והמשוררים, שבוחרים להכניס את יצירותיהם לתוך ספרי הלימוד ולתוך תוכניות הלימוד של השפה הערבית, הם אלה שעלולים להשפיע על דמות התלמיד, על מחשבתו, על הפנמתו למסרים שמועברים דרך הספרים האלה.

ביצענו מחקר מאוד רחב על תוכניות לימודים וספרי לימוד בשמונה מקצועות במערכת החינוך הערבית, אבל אני אתמקד כאן במחקר שבוצע דרך המועצה הפדגוגית הערבית על תוכנית הלימודים בספרי הלימוד של השפה הערבית במערכת. מתוך המחקר הזה התברר לנו- - -

ספרי הלימוד החדשים? כי יש התוכנית החדשה- - -

זה הסתיים בשנת 2015-2014. אני אתייחס לכולם – יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, ואתייחס למחקרון קטן שעשינו לקראת הישיבה הזאת לספרי הלימוד החדשים, שאמנם הם לא נמצאים בתוך כל בתי הספר.

התברר לנו, שמטרות התוכנית מתמקדות בידע שפתי נטו, אינן מתייחסות לידע ומיומנויות רגשיות וחברתיות, ומן הסתם לא מתייחסות לחינוך רגיש מגדר, לא מיומנויות רגשיות מגדריות ולא חשיבה מגדרית. בתוכנית של היסודי לא היה ציר מרכזי שמתמקד בסופרים פלסטינים. דבר אשר היה יכול לעזור לתלמיד להכיר את הדמויות הספרותיות.

למרות שלערבית יש מפמארק?

כן, למרות.

כדאי לציין שד"ר קאופר ג'בל עשתה את המחקר הזה בשבילנו, והיא היתה מפמ"רית.

נכון. היא גם הסיקה את המסקנות האלה. אין ציר מרכזי שמתמקד בסופרים פלסטינים, דבר אשר היה יכול לעזור לתלמיד להכיר את הדמויות הספרותיות.

סופרות יש?

מייד אגיע לזה. הוא לא נותן לתלמיד להכיר את הדמויות הספרותיות של החברה בה הוא חי, ואם אין נוכחות לסופרים, כנראה שגם אין נוכחות לסופרות הפלסטיניות הערביות המובילות, ואין גם נוכחות לסופרים פלסטינים ערבים, שמעבירים מר של כבוד ושוויון מגדרי. זה לא נמצא ולא קיים בתוך ספרי הלימוד.

רוב האסטרטגיות שמנחות את תוכנית הלימודים - אני עדיין מדברת על תוכנית הלימודים ולא על ספרי הלימוד – בחלק הקודם דיברתי על היסודי, ועכשיו אני חוזרת לכללי. רוב האסטרטגיות המנחות הן אסטרטגיות של לימוד השפה הערבית דרך האוריינות, דרך ניתוח טקסט שפתי, דקדוקי ממוקד. אין מרחב לחשיבה ביקורתית, אין מרחב לחשיבה מגדרית, אין מרחב לחשיבה רגישת מגדר.

אין מרחב לחשיבה, נקודה.

חשיבה ממוקדת שפה וניתוח דקדוקי, וזה בהחלט מצמצם את המרחב לדיון במסרים מגדריים בתוך הכיתה, עם המורים שנמצאים בתוך הכיתה ומעבירים את תוכנית הלימודים.

תוכנית הלימוד של הוראת השפה הערבית בחטיבת הביניים נוסחה בשנות ה-80', ולא עברה שינויים, לא חודשה, וזאת למרות וביחד השינוי הרחב והאדיר שעברה החברה הערבית הפלסטינית בישראל וההתקדמות בתחום השוויון המגדרי. זה פשוט לא נוכח שם – מה שגורם לתלמיד להישאר בעידן תרבותי מגדרי שהיה נוכח כאן בחברה לפני כשלושים שנה. זה גם אומר משהו.

מחליפים אותה.

אני מדברת על מה שיש עכשיו, ואשמח לשמוע שהיא תוחלף, ושנהיה גם חלק מהאנשים שיביעו דעה בנושא הזה, כמועצה פדגוגית ערבית ו-וועדת מעקב לענייני חינוך.

לספרי הלימוד. ברוב ספרי הלימוד של השפה הערבית אין כמעט טקסטים לנשים ערביות פלסטיניות מובילות. אין מספיק ייצוג לגיוון בדמויות הנשים בתמונות. אני מדברת על הספרים של אלתקווין ואל מוכתר. חשוב לציין שבספרים החדשים של מטח, הערבית שפתנו, ניתן לראות את הגיוון הזה, ניתן לראות את הדמויות הערביות המובילות. יש תכנים מאתגרים מאוד בנושא הזה – אמנם לא משתמשים בספר הזה בהרבה בתי ספר, ואין גיוון בתמונות ובתכנים על נשים ערביות מובילות. למשל, לא ראינו דמות של אשה מובילה עם כיסוי ראש, וזה די חשוב, כי זה אומר מסר על אשה עם כיסוי ראש – האם היא לא יכולה להיות גם עם כיסוי ראש וגם מובילה? אשה עם כיסוי ראש מופיעה בספרים האלה. אמנם אנחנו בעידן שהתקדם, ומודרניזציה וכו', אבל אנחנו עדיין נמצאים בתוך חברה מסורתית, שיש בה נשים מובילות נפלאות שהולכות עם כיסוי ראש, ועושות שינויים אדירים בתוך החברה שלנו. גם זה לא מופיע שם. אז אני בעד איזון – לא לכיוון הזה ולא לכיוון הזה אלא איזון ושוויון מגדרי לכל הצדדים.

איך הם מציגים את האשה – לא משנה עכשיו אם הכותבת הוא סופר או סופרת. הטקסט בספר הלימוד, התוכן, איך מציג?

אמרתי שניתן לראות קפיצה אדירה, שוני, מגוון, גישה מאוד-מאוד מאתגרת מגדרית, ומציגים אותה בצורה די טובה.

את מעודדת אותי לחזור לקרוא את ספרי הלימוד עכשיו.

יש התקדמות, וחייבים לציין את זה.

מוחמד זידאן, מפמ"ר לספרות בחינוך ערבי. להתמקד בספר אחד, זה לא הוגן כלפי הספרים האחרים, שיש בהם התכנים האלה.

דווקא דיברתי על שאר הספרים.

"אל-ערבייה" הוא אחד הספרים – ביסודו מיועד להבנת הבנה ולשון והבעה. יש עוד כמה

ספרים שנלמדים בבתי הספר. להתמקד בספר אחד- - -

אני דיברתי על כל הספרים קודם, הזכרתי את שמותיהם. גם ציינתי שלא נעשה מחקר על זה – רק הכנו את זה לצורך הוועדה, אבל דיברתי על שאר הספרים שאין בהם, הספרים הראשונים שהתמקדתי בהם. אין בהם ייצוג נאות לאשה הערבייה ואין בהם ייצוג נאות לשוויון המגדרי ולחינוך הרגיש מגדר, וציינתי דווקא לחיוב את הספר הזה של "אל-ערבייה".

לא הבנתי את ההערה, כי אמרתי שדווקא היא מעודדת אותי לחזור לקרוא את ספרי הלימוד, שמזמן זרקתי, כי כנראה חל איזשהו שינוי, לפי דבריה.

אבל בואו ננסה להתקדם קצת יותר מהר, כי אני רוצה להשאיר זמן לדיון.

חל שינוי לטובה, אבל אנחנו עדיין חושבים שזה לא מספיק, ונשמח לשתף פעולה עם כולם כדי להגיע למצב הנכון.

אני עוברת במהירות למצב בתחום הכשרת המורים הערבים. אין כמעט תוכניות שמכשירות את המורים והמורות להוראה דרך הפדגוגיה הפמיניסטית, למשל. אין הרבה קורסים על שוויון מגדרי, על הוראה לשוויון מגדרי וחשיבה מגדרית. אמנם יש היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, שבית הספר בוחר אם לקבל את התכנים שלה וההשתלמויות שלה או לא, אבל זה לא נמצא בתוך מערכת הכשרת המורים, בתוך מכללות אקדמיות להכשרת המורים.

לכן אנחנו מבקשים דרככם עזרה, תמיכה בשלושת הצירים האלה – בדיקה מחודשת של תוכנית הלימודים, במיוחד בחטיבת הביניים, ואני שמחה ששמעתי שהיא משתנה כנראה בשנה הבאה – נשמח להיות גם חלק שיביע דעה על זה, התאמתה לחינוך רגיש מגדר ולמודעות המגדרית, בדיקה מחודשת של ספרי הלימוד – הטקסים והתכנים המופיעים בהם והתאמתם מבחינה מגדרית. בחינת תחום זה בתוכניות הכשרת המורים הערביים דרך המכללות האקדמיות לחינוך דקה לפני שהם עוברים לות"ת – אני מקווה שנצליח לעשות שינוי כזה לפני או אחרי. זה יכול לפתור, במיוחד המורים המוכשרים להוראת השפה הערבית. אמנם הם משתתפים בהשתלמויות דרך היחידה לשוויון בין המינים, אך זה לא מספיק. נשמח לשיתוף פעולה, ותודה רבה לכם בשם המועצה הפדגוגית לערבית.

תודה. אני חושבת שהצלחת באמת להתמקד בשני הנושאים האלה. הנושא של הכשרת מורים וכל הנושא של משקפיים מגדריות, שאפשר להעניק במיוחד למורים שמובילים בחינוך דורות שלמים בחברה שלנו, אנחנו דיברנו על זה כבר כמה פעמים בוועדה, וכבר היו לי פניות לשר החינוך על הצורך בהכללת נושא המגדר ולימודי מגדר בכלל המכללות שמכינות או לפחות להוראה. באוניברסיטה – המטרה שלי בסופו של דבר, שזה יגיע לכלל המקצועות; לא רק למורים אלא גם לרופאים, לעורכי דין ולכולם, אבל לפחות המורים – כבר העלינו את זה כמה פעמים, אבל גם מניסיוני בעבר אני אומרת שהצורך הוא מאוד אקוטי, במיוחד עם מורים ומורות. אני לא מאלה שחושבים שרק בהיותי אשה, יש לי ההבנה המגדרית הנכונה. אנחנו כנשים מחונכות לפי תרבות מגדרית מסוימת, ואנחנו הרבה פעמים מפנימות את זה וממשיכות לחיות עם זה. מניסיוני בעבר, הכשרתי והדרכתי מורים בנושא מגדר, ותאמינו לי – ואני מנסה לא לפגוע באף אחד – אלה היו חלק מההכשרות הכי קשות שאני העברתי, כי בכל זאת מורים מרגישים שהידע הוא אצלם ולא אצל אף אחד שבא לעבוד אתם, אבל אנחנו חייבים שינוי מהותי.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לרימה פשראת, בית ספר עפולה. נמצאת? לא. יש כאלה שרשומים מההתחלה, מלפני הדיון הזה. לפחות אפשר לשמוע משרד החינוך, מה יש להם לומר? אני מבינה שמר מוחמד זידאן, מפמ"ר לספרות בחינוך הערבי, בבקשה.

תרשו לי לומר כמה מילים בערבית.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם. ראשית כל חשוב לי להודות לידידינו ויקירינו חברי הכנסת הערבים, אשר מייצגים את החברה שלהם, על היוזמה המבורכת הזו, שבאה בדיוק במקום הנכון: יום השפה הערבית. לשפתנו הערבית מגיע היום הזה בזכות, מגיע לה כל יום, עלינו להקדיש את כל הימים לשפה הערבית, במיוחד בצל הנסיבות בפניהן עומדת שפתנו. השפה שלנו נמצאת במשבר, היא עומדת בפני אתגרים גדולים מאוד, השפה שלנו צריכה אותנו, צריכה אותכם אתם המנהיגים העומדים בראש חברתנו הערבית ודואגים לענייניה, להרבות ביוזמות האלה, כי אלה הן יוזמות מבורכות. אנחנו תמיד נושיט לכם את ידינו, אנחנו ואתם באותה סירה, לשירות החברה שלנו. ברצוני להדגיש בפניכם שאני מושיט לכם את היד בשם מחלקת לימודי הערבית במשרד החינוך, למען שיתוף פעולה פורה לטובת קידום מעמדה של השפה הערבית והעלאת ערכה עד למעמד לו היא זכאית.

(ממשיך בשפה העברית)

בוקר טוב לכולם. אני הוזמנתי כדי להגיש את עמדתנו בנושא. גם כאן אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו את הצעת הדיון בנושא הזה. זה נושא מאוד חשוב. זה נושא שצריך לקבל מאתנו חשיבות רבה.

יש לנו רציונל, שנוגע דווקא לעניין הזה, והוא נגזר מהמטרות של הוראת השפה הערבית, במיוחד הספרות, ונגזר גם מחוזר המנכ"ל, אשר מורה על השמת דגש על העניין המגדרי בספרי הלימוד.

אני רוצה להתחיל ברציונל שלנו.

אבל אבקש גם לעשות את זה ממוקד, כדי שנוכל להתקדם.

אעבור מייד לכללים שלנו לבדיקת ספרי לימוד. אנחנו כולנו יודעים שספרי לימוד קשורים לאגף לספרי לימוד במשרד החינוך, אשר מקפיד על כללים לאישור ספרי לימוד, שעוברים גם למפמ"ר, שנותן את דעתו, והוא המחליט האחרון בעניין אישור ספר זה או אחר.

בבדיקת ספרי לימוד אנחנו מדגישים שלוש נקודות; שלושה צירים חשובים בבדיקה שלנו: הממד הראשון הוא התכנים של ספרי הלימוד, שקשורים במיוחד למעמד האשה ולעיקרון השוויוניות והמגדר בספרי הלימוד. הממד השני הוא הממד של היוצרים והיוצרות, המאזן שאנחנו צריכים לראות בספרי הלימוד, של נשים מול גברים. הממד השלישי הוא הממד הגרפי בספרי הלימוד, האיורים בספרי הלימוד – האם יש מאזן, האם יש תפישה חיובית לתדמיתה של האשה בספרי הלימוד, האם אנחנו שינינו את עמדתנו כלפי האשה, האם עדיין שולטת האשה הסטריאוטיפית, שהיא משחקת רק את התפקיד של אמא, של עקרת בית ושל אשה, או אנחנו רוצים שהאשה תיראה גם בדמות המנהיגה, למשל, בדמות האקדמאית, בדמות החוקרת, בדמות היוזמת, בדמות השותפה – בכל הדברים האלה.

אנחנו מקפידים על כך שיהיו שני בודקים לכל ספר לימוד שמגיע אלינו – האחד, לשוני, והשני, מדעי.

במיוחד כאשר אנחנו מדברים על בדיקה מגדרית, מה הקריטריון של האם אותו אדם או אשה, שבודק מבחינה מדעית, הוא אותו אדם שבודק מבחינה מגדרית?

לא. זה אדם שצריך להיות מומחה – או בפסיכולוגיה או בסוציולוגיה או במדעי החברה.

זהו? אלה התנאים?

כן.

בעיניי זה לא מספיק כדי לעשות בדיקה מגדרית. הרבה מהסוציולוגים בכלל לא מבינים בשוויון מגדרי ולא מאמינים בו.

הבעיה שאצלנו, אם מישהו מומחה, רק לעניין הזה, המגדרי- - -

אני לא חושבת.

תביאי לי- - -

אני מוכנה להביא לך, אבל זה לא תפקידי. אחר כך יגידו שהבאתי אותם – זה משרד החינוך. אם אתם לא יודעים מי המומחים בנושא המגדרי, משם בואו נתחיל.

אנחנו לא זורקים את הספרים ככה סתם.

אני לא טענתי שאתם זורקים. בואו נדייק. שאלתי שאלה מאוד ברורה: כדי לבדוק מבחינה מדעית, נותנים למישהו מומחה את ספרי הלימוד בשפה הערבית, נותנים למישהו מומחה בשפה הערבית. כי כשנותנים לבדיקה בעניין שוויון מגדרי, הציפייה שלי, שייתנו את זה למומחה, מומחית בשוויון מגדרי, ויש.

יש. יש חוקרות ערביות, יש דוקטורנטיות.

ברור. גם שלמדו מגדר, והן יכולות לעשות את העבודה הזאת. לא אוכל לספק שמות.

תהיי בטוחה שאנחנו משתמשים בשירותיהם של אנשים מומחים.

אני הסתמכתי על התשובות שלך, אדוני; לא הבאתי משהו מהבית. שאלתי, וקיבלתי תשובה שאין, ואפילו ביקשת ממני לספק שמות. אז אני מבקשת.

זה תלוי בקריטריונים שאת מציבה.

יש מומחיות, בטח.

לא צריך מומחיות, לדעתי.

יש מומחיות, ומלמדים חוגי מגדר באוניברסיטאות, ויש מומחיות למגדר, שסיימו תואר שני, והן לא יבדקו את השפה, אלא יבדקו בעין ומשקפיים מגדריות, וינתחו את הספר מבחינה זו. זה מה שאני אומרת. ואני אומרת לכם שיש ולא חסר.

אני מבטיח לך כאן שהבודקים יהיו מומחים לפי הקריטריונים הדרושים.

אז צריך להכניס קריטריון של מומחיות מגדר. אנחנו נמליץ על זה בסיכום.

גם גברים.

מגדר הוא לא נשים. נחזור לאל"ף-בי"ת.

- -

השאלה, האם יש ייצוג לסוגיית המגדר בספרי הלימוד – אני אומר שכן.

אנחנו עוד רוצים אפילו דברים יותר בסיסיים – שיהיו יותר חדשים, שיכניסו תכנים חדשים לתלמידים הערבים פלסטינים. זה גם חשוב, מגדר, אני לא אומר שלא חשוב.

אני רוצה ספרים חדשים, תכנים חדשים רגישי תרבות. שנעשה את העבודה כולה מהיסוד. למה צריך להוסיף טלאי על טלאי?

הם ישנו למשל – כל אחד יבין מהסיפור מה שהוא רוצה, אבל זה תלוי במורה, תלוי איך מכוונים.

בדיוק.

אני לא יכולה לתלות את זה במורה, שלא קיבל הכשרה מגדרית.

אני מסכים.

אבל השיחה חשובה, האם יש משוררות, האם יש סופרות. הרי לא חסר בעולם.

נכון.

תאמיני לי – הוא הצד הקריטי בצד הזה. מורה טוב, מורה מוכשר, יש לו היכולת להוביל את התלמידים למטרות שאנחנו- - -

בטוח שכל מורה הוא כך?

כן.

אני מקווה.

ספר הלימוד הוא כלי. יכול להשתנות, אבל התפישות של המורים והסטריאוטיפים של המורים, שאנחנו נפעל להחלפתם דרך הכשרות המורים ודרך ההשתלמויות שלנו, זה מה שישנה את העניין.

האם יש ייצוג לסוגיית המגדר בספרי הלימוד? אני אומר שכן. הדבר יחסי. נכון, ביסודי זה לא מורגש, כי בחינוך היסודי הדגש הוא על חינוך לשוני ולא על ספרות. החלק של הספרות – כאשר הגעתי ב-2014 למערכת, מצאתי שיש תוכנית שכן חסר בה העניין הזה של היצירות הספרותיות ושל הספרות המקומית באופן מיוחד.

אני מבטיח- - -

אבל אפילו ביסודי, אם הם מדגישים את עניין הלשון, בסוף גם הטקסטים שהם מביאים, יש בהם תוכן ויש בהם מסר, אפילו אם מלמדים לשון, וזה חשוב. אנחנו מדברים על הגיל שבו מתעצבת אישיות הילד.

אני מסכים עם ד"ר גנאים, שבשלב היסודי יש לנו חיסרון בצד הזה. אני מבטיח בשמי ובשם עמיתיי, שאנחנו, כאשר אנחנו בודקים את תוכנית הלימודים – כי אנחנו יכולים לפתוח את התוכנית כל חמש שנים. השנה אנחנו נוכל לפתוח את התוכנית, ונוכל להעשיר אותה, ונוכל לשדרג אותה ולהכניס עוד יותר את העניין הספרותי, וגם את העניין המגדרי נשים.

בחטיבת הביניים אני עכשיו עמל כמפמ"ר לספרות על הכנת תוכנית חדשה. אני מפה מבטיח לכם, שהתוכנית תהיה תוכנית למופת, כי למדנו גם – אנחנו צריכים ללמוד לקח. אין דבר מושלם בעולם. יש מקום לשיפורים, יש מקום לשינויים. אני רואה בתוכנית הזאת את האתגר האישי שלי.

אני יוצא מהישיבה הזאת עם הבנות, שמאוד יעזרו לי לשפר את המצב, ולתת ייצוג הולם לעניין המגדרי ולייצוג הנשי בתוך ספרי הלימוד – הן מבחינת התכנים והן מבחינת מספר היוצרות. במיוחד אני שם דגש – והאנשים שלי שיושבים פה, יודעים את עמדתי, להכניס כמה שיותר יוצרות ויוצרים מקומיים, פלסטינים שחיים פה בתוך מדינת ישראל. יש לנו יוצרים, יש לנו סופרים, יש לנו משוררים, משוררות שהם נפלאים. למה לא להכניס אותם לתוכנית הלימוד? אני הולך לעשות את זה.

בקשר לתוכנית הלימודים בתיכון, אני חושב – אני חולק קצת על ד"ר דיאנא, ואומר שיש ייצוג. תמיד זה לא מספיק, אבל יש ייצוג. מספיק שאני אציג לכם – למשל, יש לנו יחידה שלמה, תוכנית לימודים לבגרות, שהיא יחידה העוסקת רק במגדר. הרחבה – היא יחידה חמישית. אתן לך נתון, שיכול להיות שידהים אותך: יחידת ההרחבה הזאת היא יחידה חמישית, שהילדים יכולים לקחת אותה כדי להרחיב את המקצוע ל-5 יחידות לימוד. אחת האפשריות שבפני התלמידים היא יחידה חמישית בספרות בתחום המגדר, עם יצירות שהן עוסקות בסוגיות נשיות, עם יוצרות שהן נשים, ויש לנו ממצאים. אני אתמול אמרתי שאני רוצה לעיין ביחידה הזאת, ולראות מה המצב. בשנת 2015 ניגשו ליחידה הזאת 1,400 תלמידים. 1,170 מהם – תלמידות. 80% מהתלמידות בחרו בנושאים מגדריים לדיון ולמחקר. זו יחידת מחקר.

היא יחידת מגדר. הם חייבים לבחור בנושאים מגדריים.

התלמידים הזכרים יכלו לבחור אפשרויות אחרות, אבל הבחירה העיקרית היתה של הבנות, היחידה החמישית, ובתוכה 80% מהם היו בנות.

אבל בואו נזכור – אלף ומשהו מכלל מספר התלמידים שניגשים באותה שנה, כדאי לראות מה האחוז, כלומר אלף ומשהו נשמע טוב, אבל צריך לבדוק את כלל מספר התלמידים שניגשים לבגרויות באותה שנה כדי לדעת באילו אחוזים אנחנו מדברים. דבר שני הוא העובדה ש-80% או יותר הם צעירות ולא צעירים שניגשים לנושא.

דבר שלישי, שאני מוסיפה – אני הייתי רוצה לראות את החומר של היחידה הזו שזור בתוך החומר של ההכנה בכלל לבגרויות – לא כמותרות, לא כדבר נוסף, לא כמשהו שרק הבנות לוקחות אותו כדי להוסיף ללימודים שלהן, אלא לחייב כל תלמיד וכן תלמידה כן להכיר דמויות נשים וכן להכיר ספרות ודוגמאות וטקסטים.

אמרתי את זה בגלל- - -

לא, זה ברור, אבל אני אומרת – אחד הצעדים שצריכים להיות זה להכניס את היחידה הזו, שהטקסטים שלה והחומר שלה יהיו שזורים בתוך הבגרויות, וכך כולם יצטרכו לעבור דרך הטקסטים האלה.

אני מבקש לסכם. תוכנית החובה, יש לנו ייצוג טוב – לא טוב מאוד – ייצוג טוב, שאפשר לשפר אותו. יש לנו דוגמאות לכך.

אבל בסיכום לא נכנסים לדוגמאות... כי אני רוצה לתת לאחרים לדבר.

לסיכום, רציתי להודות לכם שוב על היוזמה הזאת. אני מבטיח שאני לוקח את הרעיונות שהעלו פה ברצינות רבה. אני מבטיח שאשתף פעולה עם כל הגורמים.

אני מציעה, עם המועצה הפדגוגית, להיות בקשר.

זה יהיה כבוד בשבילי. אני יודע מה הם עושים. אני אשמח לשתף פעולה עם המועצה הפדגוגית, ובהצלחה. אני רוצה שתרבו בימים כמו היום הזה.

זה היה הישג לקבוע יום אחד. לצערי הרב, זה בידי נשיאות הכנסת, אבל אני מודה על ההבנה של חשיבות יום כזה.

פרופ' רוני הנקין, בבקשה.

אני יכולה לומר דבר אחד על הנגב. כל מה שאתם אומרים פה, בנגב זה הרבה יותר קריטי ואקוטי וחמור. מורים צריכים להתמודד עם דעות של תלמידים – אם יש תלמידים שאמא שלהם יוצאת לעבוד, מבחינתנו זה יופי – שאר התלמידים יורדים עליהם, כי זה סימן שהמצב הכלכלי בבית הוא כל כך חמור, שהאמא אפילו צריכה לצאת לעבוד. מדובר בעבודה באריזה או דברים כאלה, כלומר כל המסרים בנגב צריכים להיות הרבה יותר חזקים מאשר בשאר חלקי הארץ.

תודה רבה. אני עדיין זוכרת איך בדיון הזה גיליתי איך זוגיות שוויונית הפכה להכנה לחיי נישואין במשפחה. הכנה לחיי משפחה אוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, ואני חייבת לומר שזה לא היה רק שם ששינוי אותו כדי לתת מעטה יותר מקובל לתוכנית, אלא גם התכנים היו שונים. כמובן, צריך שינוי, אבל עד כמה שידוע לי, התכנים מבחינת לימודי השפה הערבית הם אותם ספרים והם אותם דברים. מה שאמרנו עד עכשיו, חל גם כן.

הגב' יעל מעיין, מכון ון-ליר.

אני רוצה להודות קודם כל לחברת הכנסת עאידה תומא ולד"ר דעבול על ההרצאה שלה. אני מגיעה מכיוון אתני לאומי, באותן סוגיות ממש – הרבה מאוד בהקשר של אקדמיה. אני רוצה להזכיר שהמל"ג ביד אחת מקדמת תוכניות להנגשה לסטודנטים ערבים, ומצד שני, באמת תוכניות החינוך, כפי שהן נראות כיום, מקשות על תלמידים ערבים להצליח באוניברסיטה, ולמרצים יש הרבה מאוד קושי להביא אותם להישגים שהם היו רוצים להביא אותם, וזה קשור קשר ישיר למה שד"ר דעבול הציגה – גם בהקשר של מגדר וגם אתניות.

אני מאוד ממליצה, שכל מה שאת מדברת בנושאי מגדר, אני חושבת שחייבים להתייחס אליהם בהקשרים, כפי שהזכרת – לאומיים, ואני חושבת שמשרד החינוך חייב להבין בהקשר הזה, שאם הוא רוצה סטודנטים מצליחים, הוא חייב להשקיע במקום הזה. אין ספק שזה מאבק פוליטי לא פשוט ומורכב, אבל הוא הכרחי, ואנחנו רוצים להגיע לתוצאות והישגים, כי אותו דבר כמו במגדר כך באתני ובלאומיות. יש אותו אפקט רגשי, אותו אפקט לימודי, אותו אפקט של הישגים. לכן מהפרספקטיבה הזו אני רוצה להדגיש את הדחיפות לטפל בנושאים האלה ובדחיפות לאפשר חינוך מצליח ומוצלח יותר מהבחינה הזהותית והמגדרית. תודה.

תודה רבה. הגב' גילי מעמותת סיכוי.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, שלום לכולם. בהמשך למה שאמרה יעל מעיין, אנחנו בעמותת סיכוי פועלים לקידום שוויון בחברה משותפת בין האזרחים היהודים והערבים בישראל, ולצד הסוגיות המאוד משמעותיות שעלו פה בנושא ייצוג מגדרי, אנחנו רוצים להסב את תשומת לב הוועדה, של כל המומחים שנמצאים פה, לצורך להסתכל בספרי הלימוד – גם בספרי הלימוד שמשמשים את מגזרי החינוך היהודים, הממלכתי-דתי במיוחד, ולהסתכל על האחר הערבי והאחרת הערבייה, והאם הם מיוצגים שם בצורה ראויה, בצורה מתאימה.

רק מתוך סקרנות – אני יודעת שבעבר הכאפייה היתה סמל מאוד מובהק לערבים אצל היהודים. היום יש רגישות מלהראות את הכאפייה. הם עדיין מראים את הכאפייה בספרי הלימודים האלה?

אין לי סקירה מלאה; ראיתי פעם אחת כאפייה, פעם אחת ראיתי גמל שמציג את הבדואיות, כלומר אנחנו עדיין רואים – או הדרה, כלומר אין נוכחות של האזרחים הערבים והאזרחיות הערביות בתוך ספרי הלימוד שמשמשים את המגזרים היהודיים. אנחנו רואים הצגה שהיא מצמצמת, שעושה רדוקציה לפי סטריאוטיפים, או לעתים אף שלילית.

זה מסביר את המשפט הידוע: דווקא את לא נראית ערבייה. עכשיו אני מבינה מאיפה זה בא.

אבל בעיקר אנחנו רואים חוסר הצגה.

חשוב לי לציין שכשאנחנו מדברים על ייצוג, אנחנו לא מדברים רק על זה שבפרק שבו עוסקים באזרחים הערביים בישראל, מי מיוצג, אלא גם האם אנחנו יכולים לדמיין שאלה במתמטיקה, שמספרת על איך אחמד ועאידה הלכו למכולת וקנו חלב, ובקבוק חלק עולה שני שקל, והם קנו ששה בקבוקים וכמה זה עלה להם. כלומר האם גם הדוגמאות כוללות את האזרחים והאזרחיות הערבים בישראל, את היחידים, את אורח החיים וכדומה.

לצערנו כרגע, ספרי הלימוד לא עוברים בכלל את הסקירה הזאת, ואנחנו נפנה למשרד החינוך עם מסמך מקיף, שגם יעל סייעה בהכנתו, כדי להמליץ על הטמעה של היבטי הייצוג האלה. אני חושבת שזה יחזק רבות גם את היבטי הייצוג המגדריים, כלומר ככל שנסתכל על שאלת הייצוג, בכמה נקודות מבט, כך נוכל להגדיל את האכיפה ואת הטמעת הדברים.

תודה רבה. אני חושבת שהוספת זווית מאוד מעניינת בלימודי השפה הערבית, אבל בבתי ספר יהודיים. בואו נתחיל מזה שלצערי הרב, למרות שפתחתי ואמרתי שהשפה הערבית היא שפה רסמית במדינה הזו, לא חובה ללמד אותה בבתי הספר. היתה הצעת חוק שעברה קריאה טרומית ונתקעה, וכנראה בינתיים – אבל אפילו כשמלמדים את השפה, צריך ללמד אותה לא כשפה ערבית מדוברת אלא שפה ערבית שיש לה היופי שלה והכבוד שלה.

גם למדוברת יש היופי שלה.

כן, אבל מדוברת זה לא השפה.

היא שפת תקשורת.

אני חושבת שצריך ללמוד את השפה הערבית, ומשם אפשר להבין את המדוברת, כי כשלומדים את המדוברת, לא לומדים שפה – כך בעיניי, ואף אחד לא ישכנע אותי, כי אני חושבת שהמקור של השפה – עובדה, יש מדוברת מצרית ויש מדוברת טוניסאית ויש מדוברת פלסטינית ויש מדוברת לבנונית, אבל כולם חוזרים לשפה הערבית. זאת דעתי. מותר גם ליושב-ראש להיות עם דעה – לא רק לסכם דיונים. זו דעתי, כאשה שלמדה שפה וספרות ערבית באוניברסיטה, שאוהבת מאוד את השפה שלה, ושאני יודעת שהשפה היא חלק מהזהות שלי ומההוויה שלי ומהעמדה שלי כלפי העם שלי ועמים אחרים, אני חושבת שמי שרוצה ללמוד את השפה, צריך ללמוד את השפה הספרותית, ומשם אין גבול – יכול ללמוד את כל השפות המדוברות באזור. כך אני חושבת.

מאחר שלא נרשמו אצלי עוד דוברים, תרצי, ד"ר חנה, להוסיף משהו? בבקשה.

אני רוצה לקחת את מדינת ישראל לבית משפט, שלא לימדה אותי ערבית, כי עכשיו- - -

רק על זה?

עוד הרבה, אבל פה בישיבה הזאת. שעכשיו בבית הספר, שעכשיו אני כבר לא צעירה, וקשה לי ללמוד, וצריכה לשלם הרבה כסף לשפה. השפה הערבית היא שפה תאומה לעברית.

מאותו מקור.

ואנחנו מעשירות את העברית שלנו, ואני שומעת את החברות והחברים הערבים, העברית שלהם, כמה היא עשירה ומדהימה, כי השפות האלה הן תאומות, והן חייבות להילמד יחד, ומדינת ישראל עושה פשע נגד עצמה, שהיא לא טורחת ללמד את הערבית, ובזה עאידה, אני מסכימה אתך, על העושר שלה, על הכתיבה שלה, על ההיסטוריה, הספרות, שאת זה אי-אפשר במדוברת, כי שפה היא לא רק שפה; היא גם תרבות וכל מה שקשור לזה.

לא כדאי ללכת לבתי משפט – זה לא יעזור. הולכים לבתי משפט על דברים כואבים רבים, וזה לא עוזר, אבל רציתי גם לומר – יש פה שלושה אספקטים: ספרי לימוד לערבים וערביות, ללמוד את העברית, שזה גם מה שעושים בבתי ספר, זה גם ספרים שצריך להסתכל עליהם, ספרים בערבית ליהודים, ללמוד את הערבית, וכמובן הספרים שערבים לומדים הכול – מתמטיקה, כפי שנתת דוגמה, אנגלית, כל דבר. יש פה יותר מסוג אחד של ספרות, ועל כל הספרות הזאת צריך להסתכל. אני הייתי שותפה עם מר חאדר ו- - - בכתיבה של ספר ללימוד השפה העברית לבתי הספר הערביים, והם היו צריכים יועצת מגדרית – ככה נדחפתי לשם. היה צריך לעבור על הספר ולהסתכל אם אין שום תכנים שפוגעים בהקשר המגדרי – גם בגברים, גם בנשים. מגדר זה לא זכויות נשים. זכויות נשים זה חשוב מאוד, אבל זה לא מגדר. מגדר זה ההבדלים בין הגברים לנשים, שגורמים לנו להיות במקום שהוא סוגר אותם בבית סוהר של המגדר, שבו אנחנו חייבים להתנהג גבר-גבר, אשה-אשה, ואז אנחנו הרבה פעמים, בגלל המסורת שבה אנחנו חיים, פוגעים בדרך כלל בנשים, אבל גם בגברים בהקשר הזה. לכן הדברים הללו חשובים, והם חשובים בכל הרמות. הם לא מסתכמים בזה שנכתוב בלשון נקבה, ופה גם העברית והערבית הן תאומות. נכון שיש להן שפות סקסיסטיות, או כמו שאמרה יונה וולך – סקס מניאקיות, כי אי-אפשר לדבר לא בעברית ולא בערבית בלי הזכר ובלי הנקבה. מה זה שולחן? הוא זכר? הוא נקבה? אני חייבת לדעת אם הוא זכר או נקבה, אבל הוא שולחן. אז במובן הזה אני חושבת שחשוב להסתכל על כל הרמות, על כל האספקטים האלה, ללמד את הספרות העברית בבתי ספר עבריים שיש בהם הסופרות הערביות המדהימות, המשוררות, כולן. זה נכון לכולנו, וזו מטרה משותפת של כולנו.

תודה רבה, ד"ר חנה. אני מסכימה אתך, ועכשיו גם הוספת. אני עדיין זוכרת את ההבדל בין המפגש הזה של תלמידת בית ספר, שקוראת טקסטים בערבית, שבונים תדמית מסוימת של גברים ונשים, ואחר כך להתחיל ללמוד אנגלית, ולראות שם דמויות אחרות, וזה דווקא מקבע, שזה לא יכול להיות אצלנו; זה קורה שם, לדוברי האנגלית, לתרבויות אחרות, אבל לא אצלנו, ויוצר את הפער הזה. אני חושבת שמאוד חשוב לשים לב לפער הקיים בין התמונה המצטיירת מטקסטים שלומדים אותם בשפה אחרת – עברית או אנגלית, וטקסטים בערבית. אם אין חוט שמקשר את הגישה כולה, בכל ספרי הלימוד, כולל היסטוריה – אמרתי את זה פעם – כולל היסטוריה, שהיא בעצם תרגום ממשי של המילה his story – הסיפור שלו, אין שם הסיפור שלה, בתוך ההיסטוריה.

מר חסן ג'בארין, יוזמת הערבית שפתנו, מאום אל-פאחם. בבקשה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אני מאוד מודה לכולם על היום הנפלא הזה.

אני אתרגם בסוף.

משפט אחד בעברית בכל זאת. יום השפה הערבית בכנסת מתקיים בעברית. גם זה מתקיים בעברית. יום השפה הערבית בכנסת. אני שואל, להגיע ליום, שהאוכלוסייה היהודית הישראלית תואיל בטובה, ותלמד קצת ערבית – לא רק אנשי השב"כ והביטחון והחוקרים וכל זה.

אלה היו הקולגות שלי באניברסיטה בלימודי הערבית.

ילמדו את המורשת הערבית העשירה, המשגעת. זו הנאה גם. אנחנו יודעים את השפה העברית על בוריה – תלמדו ערבית. אתם חיים באזור ערבי, בכל מקרה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אם תרשי לי הערה לגבי ההפיכה לנקבה ולזכר, זכר ונקבה. כמובן שאת התמחית בשפה הערבית, ועל כן לא אוכל להתווכח איתך בעניין, אבל יש את "נאיבה" ו "נאיב", בדרך כלל בשפה הערבית, אומרים למשל אישה הרה (דומה לזכר), לא אומרים את זה בלשון נקבה.. למה? כי ברור לחלוטין שמדובר באישה, ואין צורך להוסיף את ה"ת" של הנקבה, וערבים אוהבים לקצר ואוהבים את היופי של השפה עד אין סוף, לא מתוך נקודת מבט גזענית של גבר מול אישה, לא.. אנחנו נקפח את אבותינו אם נגיד... נאיבה, הריבוי שלה זה "נואיב" ולא "נאיבאת", וכדי שהאישה לא תהיה קטסטרופה, היא תיקרא "נאיב" - - -

בדיוק התווכחנו בנושא שהתחלתי אתו, שאמרתי שהשפה היא גם כן איך שמתהווה, היא ביטוי הרבה פעמים למצב התרבותי הקיים. אני חושבת, שאם אנחנו רוצים כערבים שאוהבים את השפה, לתרום לשפה, אנחנו חייבים לשבור לפעמים את הכלים שנבנו מנקודת מבט של מגדר מסוים, או שנבנו כדי לשרת מבנה מגדרי שקיים כיום. לפחות כך אני רואה חלק מהתפקיד שלי.

למה יש עשר מילים בערבית, שכאשר הופכים אותן לנקבה, הופכים לקטסטרופה? אני חושבת שזה משהו מעניין מאוד שצריך ללמוד אותו, ולמה דווקא מחליטים שבמילים מסוימות, להסיר את סימן הנקבה – אתה אומר, כדי לחסוך בזמן? אני לא יודעת.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

איג'אז.. אישה מניקה זה כבוד גדול לאישה.

אני לא חושבת שזה כבוד גדול. אוקיי, נשים יולדות. להפוך את זה – הן יולדות, זה חלק מהתפקיד הביולוגי שלנו. אני רוצה לסכם.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

לגבי השפה הערבית, כי היום, הפלסטינים בישראל נוטשים את שפתם הערבית מראשית.. ואת זה אני אומר לכולם... נוטשים את שפתם הערבית ישירות אחרי לימודי תיכון, ויכול להיות שלא יפגשות את השפה הערבית לעולם, אני קורא שכל מי שמתמחה בכל תחום, משפטים, או כל תחום, לטרוח עוד מעט וילמד את המילון המקצועי של התחום שלו, אני מרחם על - - -

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יקירי, אנחנו חייבים לסיים את הישיבה. איימן אני צריכה לסכם, תלחץ להם ידיים לאחר הסיכום.

(ממשיכה בשפה העברית)

זה לא יירשם בפרוטוקול, אם המטרה היא הפרוטוקול, כי היא לא תדע לרשום את זה בערבית.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

השפה בהקשר שלנו, היא לא רק עניין מופשט, היא עניין של זהות, הישארות.. ובכל הנסיונות להפריד ולהמציא עדות וקבוצות בין הערבים, שפה היא הדבק שמאחד את כל בני הקבוצה הלאומית הזו, ובמיוחד בצל חוק הלאומיות החותר להמעיט במעמדה של השפה הערבית. היום הזה הוא יום חשוב, ברצוננו לדבר בשפה הערבית, אנחנו בני הארץ המקוריים, השפה הזו היא השפה של איזורים אלו במשל מאות בשנים, כדי שתהיה לה נוכחות רחבה במרחב הכללי כמו שמגיע לה.

תודה רבה עאידה, תודה רבה לכם.

תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. אני יודעת שיש לנו יום מאוד עמוס – יש שלושה ימים מיוחדים היום בכנסת, חוץ מהמחויבויות לדיונים מאוד חשובים שמתקיימים היום. אנחנו מקיימים את היום הזה לקראת סוף המושב, ובסוף המושב עושים מה שנקרא ניקוי שולחן, ואז הכול מצטבר בבת אחת. אני מודה שהצטרפת לדיון.

קודם כל, אני רוצה גם להודות לד"ר דיאנא ולכל אלה שבאו וטרחו והשתתפו בדיון הזה. אני חושבת שפעם נוספת אנחנו מעלות שאלות מאוד מהותיות גם בקשר לשפה. נכון, השפה היא גם זהות, ולכן ההתעקשות שלי על השפה הספרותית ולא על הדיאלקט הזה או השני, כאשר בארץ פה, אפילו בתוך מדינת ישראל, הצפון לא מדבר באותה שפה מדוברת כמו הדרום, ואם נתחיל לפצל את זה, זה ישרת בדיוק את מה שדיבר עליו חבר הכנסת איימן עודה.

אני שוב מברכת על עצם קיום היום הזה, מברכת את חבר הכנסת יוסף ג'בארין על היוזמה. אני חושבת שעצם העובדה שאנחנו מנכיחים ומנכיחות את השפה הערבית בכנסת פעם בשנה, נמשיך עד שזה יחלחל ויתקיים פה בכנסת הזו, תרגום סימולטני יום-יומי מערבית לעברית ולהפך, וכל אחד יבחר להתבטא בשפה. אני בעצמי מרגישה כמה פעמים שאני רוצה לעלות על הדוכן, ולדבר בשפה שלי, כי אני יודעת – כמה שאני מדברת עברית טובה, אני אף פעם לא מייצגת את עצמי ומדברת בשפה העשירה כפי שאני עושה בערבית. לכן אני חושבת שזו זכות שאנחנו מדברים עליה.

- -

איימן אומר שיש חברי כנסת ערבים שמדברים עברית יותר טובה מהערבית...

אני חושבת שהיום עלינו על סקירה מאוד מעניינת. אני מקווה שתמשיכו לסקור את ספרי הלימוד של השפה הערבית החדשים, כדי לדעת, אבל אני פונה למשרד החינוך. אני מבקשת, ורואה בחשיבות רבה, לבנות לעצמכם מאגר של מומחים ומומחיות ערבים וערביות בנושא המגדרי, שישמשו כבודקים של הספרים לשפה הערבית, וספרים אחרים גם כן, מבחינה מגדרית, ולא לסמוך את ידינו על אנשים שעם כל הכבוד, הם מומחים גדולים בשפה, ויכולים להיות מומחים גדולים בסוציולוגיה ופסיכולוגיה, אבל בלי המשקפיים המגדריות שאנחנו מדברות עליהם כל הזמן.

אנחנו לא שמענו, אבל שומעים בהרבה ישיבות אחרות על הכשרת המורים. לא שמענו את התגובה. אני חושבת שהגיע הזמן גם כן, שהכשרת מורים בנושא המגדרי תהפוך להכשרה בילד-אין בכל בתי הספר להוראה, והגיע הזמן גם כן להקדיש תשומת לב מיוחדת בהכשרות מורים שכבר קיימים במערכת הלימודים בנושא מגדר. אני כבר פניתי בנושא הזה, אמשיך ללחוץ בכיוון הזה על משרד החינוך ועל המל"ג.

בנושא של ספרי הלימוד האחרים, אני גם כן חושבת שהגיע הזמן לבדוק מה קורה מבחינת תדמית הערבי והערבייה לא רק בספרים שמלמדים שפה ערבית בבתי ספר יהודיים, או שלומדים בהם יהודים, אלא גם כן באופן כללי, אבל באופן ספציפי, בגלל הדיון החשוב הזה והקשר לנושא המגדרי, לבדוק גם מה קורה בבתי ספר יהודים מבחינת ספרי לימוד השפה הערבית, והנושא המגדרי – איך מופיע שם.

אני חושבת שהסקאלה שנבדקה, שיש בה גם בדיקת טקסטים וגם בדיקת הנראות של הנשים בספרי הלימוד, ואיך הן נראות – התדמית שנבנית שם, וגם מי היוצרים שנכנסים לתוך הספרים, היא דבר מאוד חשוב, ואני מקווה שתמשיכו.

אני יוצאת בקריאה למשרד החינוך ונציגי משרד החינוך, לשתף פעולה באופן בדוק עם המומחים והמומחיות של המועצה הפדגוגית הערבית. אני חושבת שאפשר לצאת עם תובנות ועם מסקנות מאוד חשובות, שיתרמו בסופו של דבר לילדים ולבנות שלנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.