ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/07/2017

ביקור בפעילות ארגוני הילדים והנוער במסגרת סמינר חיים משותפים בנס הרים

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 461

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 9:00
סדר היום
ביקור בפעילות ארגוני הילדים והנוער במסגרת סמינר חיים משותפים בנס הרים
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי
חברי הכנסת
מוטי יוגב
מוזמנים
דני רוזנר - מנהל מנהל חברה ונוער, משרד החינוך

עירית ברוק - משרד החינוך

אורן פינאלדי - משרד החינוך

טל מדר - מנהלת שותפויות

שלומי אוליאל - מנהל אגף לחינוך ונוער, קק"ל

דני פדידה - ממונה תחום חינוך מחוז צפון, קק"ל

חגית אוחנה - ממונת תחום חינוך מחוז דרום, קק"ל

עפרה הרלר - ממונת תחום חינוך מחוז מרכז, קק"ל

ירמי דוד - קק"ל

שלומי קסטרו - מוזמן/ת

יונתן יפה - מוזמן/ת

עלי עיון - מוזמן/ת

דודו אשכנזי - מוזמן/ת
מנהל/ת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
הדס לוי, חבר תרגומים

ביקור בפעילות ארגוני הילדים והנוער במסגרת סמינר חיים משותפים בנס הרים
שלומי קסטרו
ברוכים הבאים, חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הכנסת מרגי - - - ראשית כבוד גדול לנו - - - עירית ברוק שמלווה אותנו ממנהל חברה ונוער היא מלווה אותנו לאורך כל הדרך. היא השותפים שלנו מקק"ל - - - גם אורן נמצא איתנו שמלווה מהמחלקה, גם המחלקה המקצועית שמלווה אותנו. השותפים מקרן קיימת לישראל, מחלקת ישראל שבעצם נכנסנו לשותפות מאוד משמעותית איתם, נתנו לנו "בוסט" מאוד גדול. נדבר על זה קצת בהמשך. כאן בעצם החבר'ה של קק"ל - - -, עלי עיון יושב ראש - - - צופים במגזר הערבי, צופי השלום, יש להם נציגות נכבדת מאוד. מתרחשים פה הרבה דברים - - - יונתן שהוא המתמחה שלנו בכנסת גם מהמועצה היינו ביחד גם אצלך בפגישה.

בעצם נכנסנו למרכז נסרים שירמי תיכף יפרט לנו על המקום הזה - - - הגענו למרכז נסרים גם לחגוג ולראות אירוע מאוד מיוחד שהוא בעצם סמינר חיים משותפים על רקע הימים האלו. זה איזשהו סמינר רב תרבותי שאנחנו עושים של מפגש בין תרבויות ואוכלוסיות בני נוער. אבל שווה רגע לפני שנצלול לסמינר ולשותפות שלנו עם קק"ל אני רוצה רגע לנסות ולפתוח את הצ'אקרות במקום המקסים הזה. ביקשנו מהשותפים שלנו מקק"ל לקחת אותנו לאיזה סיור קטן להכיר. יש פה גם המון פעילויות שקורות במקביל.
ירמי דוד
ברוכים הבאים. אני ממש שמח שאתם כאן איתנו במקום שלו ורגוע. זאת המטרה שלנו כאן שבני נוער מגיעים מכל הארגונים, מכל התנועות שאתם מכירים לכאן למעשה לעבור, מה שנקרא, חוויה ערכית, חוויה בטבע. זו המטרה שלנו, אין לנו מטרה כאן לעשות כל מיני פאנים למיניהם או אטרקציות. אנחנו מביאים אותם גם לחבר אותם לשורשים, לזהות, לחיבור לטבע. המרכז כולו על שטח של 140 דונם. יש לנו 48 בקתות שבכל בקתה יש לנו 6 מיטות לינה, יש לנו מקרר, כמובן מיזוג, כל הדברים שמצריכים לארח אנשים בבקתות. יש לנו גם שטחי גיחה ששם עושים פעילות של שדאות. זה מה שארגוני הנוער בעיקר עושים במסגרת הפעילות שלהם.

מהלך הפעילות שלנו מתחיל בשיתוף פעולה באמת כמו שאמר ידידי זה בקשר שלנו עם הקבוצות והארגונים. אנחנו מראש יודעים מה החבר'ה מגיעים לכאן לעשות. אנחנו בדרך כלל עושים תיאום ציפיות עם כל החבר'ה שלנו שיושבים בכל הארץ במרכזי השיווק שלנו, מרכזי התוכן. ובעצם קבוצה שמגיעה לכאן מגיעה ויודעת למה היא מגיעה ואיך היא יוצאת מכאן. עם איזה ערכים נוספים במקום הזה.

ככל שהזמן מתיר אני הבנתי שהזמן מאוד מוגבל אז אני צמצמתי גם את הסיור הקצר - - -
היו"ר יעקב מרגי
המקום מנוהל על ידי?
ירמי דוד
על ידי קרן קיימת לישראל. הכל מלבד כמובן - - -
היו"ר יעקב מרגי
בדרך כלל אומרים שותפות, אתה חושב ש- - -
ירמי דוד
יש לנו חמשה מרכזים כאשר ארבעה פעילים. יש לנו את נסרים, לביא שיוצא בצומת גולני, ציפורי שיושב ליד הכפר העתיק ההיסטורי ציפורי, יש לנו את יתיר שפתחנו אותו לפני שנה. ובעזרת השם אנחנו הולכים לפתוח את שוני, פארק שוני שיושב בפארק ז'בוטינסקי, בנימינה.
היו"ר יעקב מרגי
- - - בדרום, יתיר אחד ככה - - -
קריאה
היו בעבר רצינו לפתוח בבאר אורה - - -
ירמי דוד
היו בעבר - - - לפתוח בבית אשל , באר אורה, אבל שוב, אתם יודעים כמה זמן לוקח לפתוח מקום כזה - - -
קריאה
צריכים רק לרצות.
ירמי דוד
קק"ל רוצה. אז בוא נגיד שקק"ל רוצה.
קריאה
אני אבדוק את זה עם דני.
ירמי דוד
מעולה. ככל שאפשר אנחנו נשמח מאוד כי בסך הכל - - -
היו"ר יעקב מרגי
- - - אז למה לכם, תשקיעו.
ירמי דוד
ידידי, ככל שתעזרו לנו לפתוח מרכזים אנחנו הרי לא נגיד לא, אנחנו נפתח. כי אנחנו יודעים לעשות - - -
קריאה
תדבר עם יושב ראש ועדת החינוך שלנו.
ירמי דוד
אנחנו יודעים לעשות חינוך ערכי וזאת המטרה שלנו. בכל מקום שתזרקו אותנו, אנשי קק"ל, בכל צורה אנחנו נדע לעשות את העבודה הזאת. לקרב כמה שיותר את האוכלוסיות, לקרב בין העמים, לקרב בין הילדים וללמד אותם ערכים. ערכים שהם מתאימים לכולנו. אם זה אוויר, אם זה מים, אם זה כל הדברים האקולוגיים. בואו נעשה סיור קצר ברשותכם כי אני מבין שיש לחץ של זמנים.

כל הכניסות מופנות כלפי היציאה לשטח. גם כשתכנסו תיכף תראו, יהיו פה אלמנטים של עץ. הרעיון שלנו הוא כמה שיותר לחבר את הילדים לטבע. זו המטרה. שטח גיחה אחד שלנו זה - - - אתה רואה, הילדים עושים כל מיני - - - זה אחר כך אני מניח שהוא מוביל אתכם לתאר לכם - - - שיתוף פעולה הזה - - -
היו"ר יעקב מרגי
המקום הוא - - - רווח?
ירמי דוד
אנחנו מלכ"ר, אין לנו שום כוונות רווח.
היו"ר יעקב מרגי
גם מלכ"ר מרוויחים.
ירמי דוד
אז אנחנו לא מרוויחים, באמת שאנחנו לא מרוויחים.
היו"ר יעקב מרגי
השאלה אם זה מחיר מסובסד, למה שהוא יבוא אליך?
ירמי דוד
הוא יבוא אליי כי אני עומד תחת פיקוח של כל הגופים המוסדיים בעניין של אבטחה, בעניין של בריאות, בעניין של שמירה על נפגעים וכל מיני כאלה דברים, דבר שלא עושים את זה במקומות אחרים. ועוד דבר, המחירים שלנו, סך הכל המחיר שהם משלמים לעומת מה שאנחנו נותנים להם ומציעים להם הוא באמת ביחס מאוד מאוד סביר ואפילו הרבה יותר.

- - - אז לגבי השאלה שלך, למעט זה שאנחנו יותר ממוסדים, מסודרים בגדר היקפית ועובדים תחת כללים מחמירים בעניין הזה, שאר הדברים הם בעצם אותם ערכים ואותן פעילויות - - - למעט זה שאתה מפתח תמיד מערכים חדשים עם יותר איך להיות נגיש לגבי הנוהל - - - לא אין לי, הגיחות הן עם הצבא, אנחנו מנותקים.

שנייה בבקשה תעמדו כאן. זה מבנה חדש מבנה חדר האוכל שלנו. נכון להיום אנחנו משתמשים בחדר אוכל - - -
קריאה
נגמרו הרעשים מהאוהל?
ירמי דוד
לא, עוד לא נגמרו. הוא גר כאן, ידידינו היקר - - -
קריאה
אני המגשר.
ירמי דוד
הוא המגשר. הוא באמת המגשר - - -
קריאה
תבדוק לעומק יכול להיות שהוא ה - - -
ירמי דוד
אמרתם בני נוער, אז בני נוער מטבעם מרעישים, אוהבים מוזיקה - - -

בכל אופן החדר אוכל הזה סיימנו אותו ממש לפני כמה חודשים. למעט ציוד שאנחנו הולכים להכניס הכל מוכן. הקבוצות הבאות, בעזרת השם, כמו שאומרים, שיגיעו יאכלו ויהנו מהמקום הזה - - -
טל מדר
אנחנו בינתיים נהנים מהיכולת להעביר בו פעילות.
ירמי דוד
בדיוק. כרגע הם מעבירים פעילות - - -
טל מדר
שתי קבוצות - - - אל תמהר בכלל - - -
ירמי דוד
אז אנחנו עכשיו יושבים בלב ליבו של המרכז כאשר אזור א' של הבקתות אמרתי 12, 12, 12 ו-12 זה 48. אנחנו ניכנס לראות בקתה. זה המודל שהתחלנו איתו.
שלומי קסטרו
בוא נראה את אזור הגיחה.
ירמי דוד
בכל אופן אני רוצה לספר לכם שילדים מגיעים, מתי הם מבינים שיש פה עוד קבוצות, כשהם מגיעים לחדר אוכל. למה? הבקתות מפוזרות בתוך היער ופשוט הם לא מרגישים, לא יודעים בכלל שיש עוד קבוצות אחרות ובאמת שם הם מבינים אם חברה מחו"ל מגיעים אז הם לבד, חבר'ה מכל מיני קבוצות אחרות - - - תראה, תלוי מה הרעיון- - -
קריאה
לא, יזומה - - -
ירמי דוד
אם יזומה כן כן. אנחנו עושים הרבה הרבה פעילויות שהן באמת יזומות, שהן מחברות בין - - - באות לחבר בין הקבוצות.

זאת מערכת ביו גז. זאת פעילות שהילדים עושים, אתה מכניס לכאן את השאריות מזון, פסולת אורגנית ואתה בעצם מקבל גז. הם מבשלים ועושים את הפעילות שלהם על הגז הטבעי שלנו עד שזה מסתיים ואז משתמשים בגז הרגיל. זה עוד ערך שאנחנו רוצים להראות להם איך אפשר לנצל את משאבי הטבע שלנו.
שלומי קסטרו
ראשית, איזה כיף זה לא לשבת באיזה כיתה או כאלה - - -
קריאה
יש מי שחולק עליך.
שלומי קסטרו
כמו שאמרת, כנראה תזכור.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
תגיד לי התנאים ישבו בכיתות? ישבו ככה.
היו"ר יעקב מרגי
אני לא יודע אני יודע שתמיד יש כאלה שסומכים על הזיכרון הקצר של הישראלים.
שלומי קסטרו
יש לנו לא הרבה זמן אבל זו הזדמנות טובה לחשוף אותך עוד יותר לפעילות של ארגוני הנוער, לשותפות עם משרד החינוך ולשותפים האסטרטגים שלנו בשנה האחרונה שנכנסו וגם נתנו בוסט לחינוך הערכי הבלתי פורמלי, קרן קיימת לישראל.

אני רגע אשמח לכבד את דני או עירית להגיד איזה מילה על הארגונים על המפעל שלנו ואחרי זה טל תמשיך- - -
היו"ר יעקב מרגי
כל מי שמדבר שיציג את עצמו לטובת הפרוטוקול.
דני רוזנר
דני רוזנר, מנהל מנהל חברה ונוער. התקופה הזאת, חודש יולי וגם חודש אוגוסט בכל החינוך הבלתי פורמלי הם חודשים עמוסים מאוד. אנחנו יודעים להגיד על למעלה ממיליון חבר'ה בקייטנות, על למעלה ממאה אלף במפעלי הקיץ של תנועות הנוער, של ארגוני הנוער. ובחודש אוגוסט כבר מתחילות ההערכויות לשנה הבאה, הכשרות מדריכים, סמינרים, כל הדברים האלה. מבחינתנו תקופת שיא טובה. אנחנו יודעים - - - אמנם עושים עכשיו הרבה מאוד פעולות לקיצור החופשות אבל בסוף ילד צריך גם חופשה - - -
היו"ר יעקב מרגי
בינתיים רק מדברים.
דני רוזנר
בינתיים רק מדברים. לא יודע מה יקרה.
היו"ר יעקב מרגי
יש כאלה שנבהלים מהדיבורים.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
בינתיים שר החינוך אומר שיש חברי כנסת לא אחראיים ש- - -
היו"ר יעקב מרגי
הוא התכוון ליו"ר ועדת המשנה, אני מגבה את יו"ר ועדת המשנה - - -
מירב בן ארי (כולנו)
שלום לכולם. רק הוא מסוגל לגרור אותי לפה ועוד יש לי תקנות התמרוקים, כולם בלחץ. אתם לא יודעים איזה לחץ יש.
היו"ר יעקב מרגי
רבותיי, טוב, מירב הגיעה, קיבלנו אותה, עכשיו ממשיכים. דני.
דני רוזנר
מה שחשוב שבבוקר הזה נתעסק בדברים חשובים. או תמרוקים או - - -
מירב בן ארי (כולנו)
סליחה, אתה לא יודע מה קורה - - -
דני רוזנר
אני רק אומר שהסמינר הזה הוא גם חלק מתפיסה שפיתחנו שהיום הגורם המפעיל שלה הוא החברה למתנ"סים. בעצם פורום ארגוני חינוך שזה 21 ארגוני הרשת הארציים שעוסקים בחינוך: מועצת ארגוני הנוער, מועצת תנועות הנוער, מועצת המכינות, מועצת תלמידים ועוד ועוד, בסך הכל 21 גופי רשת התכנסו סביב תפיסה שקוראים לה עתיד ישראלי. עתי"ד, ראשי תיבות של עושר תרבותי ישראליות ודמוקרטיה שמנסה להגיד שבשונות בחברה הישראלית אפשר לראות גם עושר תרבותי והזדמנות גדולה למפגש ולא רק איום והאחר והשונה והפחדים הקמאיים שכל אחד הולך איתם. כל אחד יביא את נכסיו התרבותיים פנימה למפגש הזה בחברה הישראלית והסמינר הזה הוא חלק מאותה תפיסה.
היו"ר יעקב מרגי
דני, בדיון שהיה בוועדה לפני הרבה זמן שם העלינו צורך - - - הכרנו בערך החשיבות. אם נעשה סבב, זה לא קלישאות, כל אחד יאמר מה החשיבות, את החשיבות הכרנו, זה אנחנו אחרי. ואז דיברנו על הכאב לב הזה של אלה שלא זוכים ל - - - ואז אמרנו שאם תבחנו- - - חבר מביא חבר, לתמרץ ארגונים שמצרפים עוד אוכלוסיות שהן לא שותפות למפעל הזה של ארגוני הנוער. התייחסתם לזה, אתם חושבים על זה?
דני רוזנר
כן - - -
היו"ר יעקב מרגי
הערך מוסף הוא ברור וידוע. יש אוכלוסיות, זה קיים מהרבה סיבות, פריפריאליות, חברתיות, גיאוגרפיות, מנטליות, מה שאתה רוצה, לא חווים את החוויה הזאת מארגוני הנוער.
דני רוזנר
אני אגיד ככה, קודם כל אנחנו מנסים להסתכל על זה ברמת מאקרו. פחות אכפת לי אם הוא בתנועה או בארגון או בחוג פעיל או בכל מקום שנותן לו משמעות וערך. גם בתנועות הנוער, גם בארגוני הנוער שתי התקנות האלה הן מתוקנות השנה, בשנת 2017, תנועות הנוער כבר הסתיים, ארגוני הנוער בהערות הציבור ושניהם יסתיימו ב-2017. הוספנו שם כספים גם לשילוב חברה ערבית - - -
היו"ר יעקב מרגי
כמה עומדת היום התקנה?
דני רוזנר
היום 45 - - -
היו"ר יעקב מרגי
יחד?
דני רוזנר
שתיהן יחד?
עירית ברוק
110 יהיה בתנועות הנוער עם הכניסה של אתגרים 110 ופה יהיה 52 בעזרת השם. 112, 52.
שלומי קסטרו
כשהתחלנו היה 24. אבל צריך להגיד, לצד זה קרה משהו ואנחנו בדיאלוג עם משרד החינוך מדברים על זה קורה. יש גדילה פנומנלית במספרים. זאת אומרת, 21% שיעורי צמיחה במספרים זה גם מהצטרפות של ארגונים חדשים וגם מגדילה טבעית. ועבודה מאוד מאוד משמעותית של הארגונים בשטח. כן, אתה מכיר את הדיאלוג שלנו - - -
עירית ברוק
דני לא סיים לומר- - -
היו"ר יעקב מרגי
הרי אנחנו מודדים תלמידים וזה אפילו חלק מהציון שלהם ההתנדבות ומעורבות אישית. חברות בארגוני נוער או תנועות נוער נחשבת?
קריאה
כן.
טל מדר
אם זה להדרכה ומד"צים. ולצורך העניין חשוב למשל להכיר, כדי שגם משרד החינוך יכיר במד"צים שלנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני חושב שצריך להרחיב את זה למעבר להדרכה.
טל מדר
גם מדריכים וגם פעילים אבל כדי שזה יקרה אז גם כאן נעשה השנה מהלך מאוד משמעותי עם מנהל חברה ונוער דרך התמיכה וההכרה במד"צים של ארגוני הנוער. ויש כאן עכשיו קורס מד"צים של חוגי סיור שלושה שבועות שהם נמצאים פה. הדברים כן מתקדמים בתוך הציר הזה.
דני רוזנר
תלמידי י'-יב' שבמעורבות החברתית פעילים בתנועה או בארגון מוכרים למעורבות החברתית. שתי אוכלוסיות שעל פי החלטות הממשלה הוספנו כספים ייעודיים לשילוב שלהן בגלל שהן חסרות בהשתתפות זה ישראלים יוצאי אתיופיה, גם בתנועות הנוער הוספנו שני מיליון, בארגוני הנוער הוספנו מיליון וגם האוכלוסייה הערבית, שבעה מיליון בארגוני הנוער, 10 מיליון בתנועות הנוער - - -
עירית ברוק
רגע, אבל אני רוצה להוסיף לזה לעוד אוכלוסייה במיקוד. יש לנו תכנית משותפת יחד עם מועצת ארגוני הנוער של כניסה, ניסיון להסדיר את הפתיחה של הסניפים החדשים ביישובי פריפריה שאין בהם לא את הארגונים וזה בדיוק - - - זה דבר חדשני שאנחנו מנסים לעשות ונקווה שנצליח בו.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
זה דבר אחד, זה דבר שיכול להיות שעירית שמעה אותי לפני 17 שנה פעם אצל אהוד ברק בבית שאמרתי לו תממן את תנועות הנוער על בסיס שמביאים נוער שלא בא בעצמו. זה דבר אחד. אבל אני חושב שאתם חייבים להכנס לאוכלוסיית מיקוד. האוכלוסייה הערבית זה מצויין והאוכלוסייה הדרוזית, כל האוכלוסיות של העולים החדשים. אנחנו בארבע שנים מבורכות מאוד, 3.5 שנים של 25 אלף עולים. הם לא מצליחים. וזה לא משנה אם הם אתיופים, אם הם צרפתים, אוקראינים, דרום אמריקאים או אם בני מנשה. צריכה להיות ראייה יותר כוללת של עולים במיקוד. כולם במיקוד. אז יכול להיות שיש כאלה שיתערו, הם בסדר, אבל רבים מהם לא מסתדרים ונופלים.

הנוער בסיכון בכמות העולים הוא גבוה יותר, הנוער שנכנס לכלא הוא גבוה יותר. צריך לפתוח את זה. כבר הצלחנו משרד העלייה והקליטה להבין שזו לא רק הדיפלומות של רופאי השיניים מצרפת. זה גם רופאי העיניים מצרפת וגם רופאי השיניים מאוקראינה. קחו את החתך מהסוכנות או ממשרד העלייה והקליטה וצריך את אתיופיה וכלל העולים.
טל מדר
אז על זה, אם יורשה לי, אני חושבת שגם עכשיו בתוך השינוי הזה בתקנה כי גם אנחנו מכירים בכל המאמצים שעושה משרד החינוך אבל יש תחומים כדי להביא אוכלוסיות חדשות שמשרדי ממשלה אחרים יותר נוגעים להם או יותר יודעים גם אפילו לתת את המשאב המקצועי לטובתם. אחד הדברים שתוקננו עכשיו בתקנה החדשה ל-2017 זו אפשרות לתת כספים ממשרדי ממשלה נוספים לטובת פרויקטים ייעודיים כגון: קליטת עלייה, מהמשרד לשוויון חברתי שיכול לתת תקציבים, גם שם הם מטפלים באוכלוסיות מיוחדות גם מהמגזר החרדי וגם מהמגזר הערבי. אני חושבת שמה שדרוש לנו כרגע זה איזשהי גם קריאת כיוון שלכם כחברי כנסת לטובת אותם משרדי ממשלה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אני אגיד ואני אמרתי את זה לנפתלי, לשר החינוך. המשרד שיש לו ממוחשב, או צריך להיות לו, את הנתונים הכי מדוייקים כי בסוף מי שעולה בלוד אז נרשם. ילד בכיתה ב', ילדה בכיתה ו', ילד בגן חובה או ילדה ב-י"ב. ואתם יודעים, עולה ילד בכיתה י"א, הוא נכשל בחלק מהבגרויות שלו, הוא מצליח בצבא להשיג פחות כי זה שנות הנגשה, זה שנות אולפן אינטרנטיות. עוד לא נרתמו ביחד המשרדים או נלחמים ביניהם פוליטית. לצערי שזה היה דבר מדהים אולפן אינטרנטי, התחילו באנגלית, עברו לצרפתית, רוסית, ספרדית וערבית.

בשורה התחתונה אני חושב שמשרד החינוך צריך להיות המוביל כי הוא יודע הכי טוב שבנתניה יש 1000 בני נוער עולי צרפת. הוא הכי יודע גם למקד, לתת זום אין לרכז הנוער במקום, להגיד לו, שלח שם קול קורא. ודרך החינוך הפורמלי כי בפורמלי כולם נמצאים ב-99%.
עירית ברוק
גם אני חושבת שכאן דיברה יש תכנית אתגרים מגובה כספית, תקציבית. תכנית הדרך החדשה לשילוב האתיופים מגובה תקציבית. עולים חדשים לא מגובים בעצם תקציבית.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אבל זה עניין גם של משרד החינוך.
עירית ברוק
ודאי. אנחנו - - -
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
באמת אני אמרתי לשר כמו שאני אומר לך, אני לא יודע מה זה - - - אתה פשוט מלמטה האיש שעושה את העניין בפועל. לדרוש את זה עבור כל העולים. ותראה 25 אלף עולים בשנה - - -
עירית ברוק
יש לנו אחוז בתקנה לטובת עולים חדשים אבל צריך - - - כספים.
היו"ר יעקב מרגי
הבעיה עם העולים, כשהיה גל עלייה גדול ידענו לקטלג, לתת מענים, הממשלה קיבלה החלטות ממוקדות שזה קבוצות קטנות. משבר הקליטה שלהם אנחנו מתמודדים עם שאלות קשות, אוכלוסיות שנבלעו. לדוגמה, אמנם יש ארגון נוער של יוצאי קווקז - - -
עירית ברוק
דור לדור.
היו"ר יעקב מרגי
בצבא הם לא מצליחים. יש להם משבר חברתי קשה. הם נבלעו בסטטיסטיקה של יוצאי מדינות חבר העמים. האתיופים קיבלו הגדרה נפרדת, היו החלטות ממשלה ספציפיות, דחפו אותם. אני שמח. הסיפור של הקהילה האתיופית, לא ירחק היום שיהיה אפשר לומר כבר סיפור הצלחה. מתחילים לראות את ה- - - כנ"ל גם כשאומר לך, היום יש גלי עלייה כאלה מצרפת, מדינות דרום אמריקה, עליות קטנות. והם לא מצליחים להשתלב בצורה מיטבית.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
לפני כשנה וחצי הסתבר פתאום בסטטיסטיקה של לפני שנה וחצי שהדרום אמריקאים הם בכשל יותר גדול מכל העליות. ברזיל, ארגנטינה אם בעריקות צבא, אם ב- - - אני כבר לא זוכר. יכול להיות שהוועדת כוח אדם משנה של עומר ברלב בסוף הקדנציה הקודמת - - -
היו"ר יעקב מרגי
בבקשה, אז בוא נקשיב לו.
שלומי קסטרו
אני רוצה רגע להגיד מילה על מה קרה מאז הפגישה האחרונה שלנו. כי היינו בוועדת חינוך ודיברנו. קרו שני דברים, אמרת אותם. תחת התקציב, הייתה גדילה משמעותית בתקציב, מ-25 מיליון אנחנו מגיעים לכמעט 52 מיליון. עדכון של התקנה - - - אבל קרו הרבה דברים, עודכנה התקנה והחבר'ה שלנו יצאו לעבודה מאוד מאוד משמעותית בשטח.

המספרים - היום בארגוני הנוער יש 176 אלף חניכים, 64% בפריפריה, שכונות מוחלשות בפריפריה, שזה נתון מדהים למפעל הזה. וכיום אנחנו מדברים על 21 ארגונים שהולכים להיות בשנת 2017 והמועצה מאגדת את רובם, כמעט את כולם שנמצאים שם.

עוד דבר אחד ששלחתם אותנו לעבוד. גם מצנע שלח אותנו וגם אתה, כבוד היושב ראש, לכו תחפשו עוד מקורות להביא אותם. אז אחד זה משרדי ממשלה נוספים שאנחנו גם נפגשנו עם חבר הכנסת יוגב על הנושא וגם טל העלתה את הנושא. דבר שני - - -
היו"ר יעקב מרגי
אתם תצליחו להתמודד עם הכפל תמיכות?
שלומי קסטרו
יש פתרון - - - אני רוצה לתת מילה על שותפות שהיא עדיין ישנה מבחינתנו והיא חדשה אבל העתיד טמון בה. ונמצא כאן שלומי, מנהל מחלקת ישראל שיתן כמה מילים על שותפות עם ארגוני הנוער.
שלומי אוליאל
אני מנהל הקרן הקיימת באגף לחינוך ונוער של קק"ל. בעצם בעקבות המדיניות החדשה של דני עטר, יושב ראש קק"ל החליט לעשות שינוי בתחום החינוכי שהוא בעצם החליט לפקס אותנו יותר לחינוך הבלתי פורמלי ופחות לחינוך הפורמלי. והאמת שמבחינתנו זה משהו שהוא לא חדשני אבל העצמה של הפעילות עם החינוך הבלתי פורמלי זה משהו שהוא חדשני. אז בעצם עשינו שותפויות עם המכינות הקדם צבאיות, עם תנועות הנוער וארגוני הנוער. ואני רוצה להגיד לך לגבי ארגוני הנוער - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני איתך, זורם איתך, כבר הבנתי, הראש שלי כבר עבר למושב הבא, אנחנו במושב הבא, חוזרים לפגרה. אתה מכין איזה נייר עבודה, תכנית עבודה, אני עושה דיון מיוחד, קק"ל וחינוך והקהילה, גם תציגו לנו מה עשיתם וגם נפיל עליכם עוד תיקים. מקובל?
שלומי אוליאל
מקובל מאוד. אני רציתי להגיד - - -
היו"ר יעקב מרגי
תכינו נייר עבודה, אתם אל תכנסו - - -
שלומי אוליאל
אין בעיה, לא ניכנס בין ה- - -
היו"ר יעקב מרגי
אל תעצבנו אותם. אנחנו רוצים לפרוט על מיתרי האגו של ה- - -
שלומי אוליאל
מבחינתי באמת, כמי שגדל בפריפריה ויודע מה ילדים בפריפריה צריכים, גבעת המורה. אתה יודע מה זה גבעת המורה? זה חלב ליד עפולה. בקיצור, אני אומר כמי שגדל בפריפריה ורוצה מאוד מאוד לתמוך ולעזור לילדים בפריפריה לנפץ את תקרות הזכוכית הקיימות אני פה עם תנועות הנוער, עם ארגוני הנוער בגדול בגדול כי הם בפריפריה. ולכן, אני אשמח, אם מה שאמרת, אנחנו נכין דף עבודה ואתה תדאג למה שצריך כדי שאנחנו נדאג לילדים למטה.
היו"ר יעקב מרגי
קדימה, גברת יהודית זאת נקודת סיכום ראשונה כי אני בלי עט, בלי נייר - - -
שלומי אוליאל
אני רק רוצה שתכיר את האנשים פה, השותפים, יש פה את חגית אוחנה - - -
היו"ר יעקב מרגי
תן לה, היא תציג.
חגית אוחנה
לי קוראים חגית אוחנה, אני ממונה על תחום חינוך של קק"ל במרחב דרום, עובדת במחלקת ישראל. על כל מה ששלומי דיבר רק עם אנשי הדרום - - -
היו"ר יעקב מרגי
איפה יושב מרחב דרום של קק"ל.
חגית אוחנה
בגילת. שם אני נוסעת כמעט כל יום.
היו"ר יעקב מרגי
מאיפה?
חגית אוחנה
מגן יבנה. אבל אני בת מושב נועם. אני אף פעם לא שוכחת איפה נולדתי. אז זה האזור שלי מאשדוד ועד - - - זהו, בכל אופן בדרום יש הרבה עבודה ואנחנו שמחים לעזור ולקדם ונשמח לעשות עוד דברים.
דני פדידה
קופצים צפונה, מה שחגית עושה בדרום. אם אתה שואל איפה אנחנו יושבים אז אנחנו יושבים בקריית ביאליק. זה משרדי ה - - -
היו"ר יעקב מרגי
בשביל קק"ל זה קצת בורגני.
דני פדידה
נכון, יש עיניים ויש עיניים - - - על זה. יש תכניות כבר של חמש שנים לעבור לצומת גולני למשרדים של האזור. מה שחגית אמרה, אנחנו עושים גם כן בסך הכל בצפון. אבל האזכור של עולים, באמת שיתוף פעולה של כל הגופים כולל משרד הקליטה, היו לנו שלוש ארבע שנים של שיתוף פעולה עם מרכזי הקליטה בעיקר בצפון כי הם מרוכזים שם, עם עבודה מאוד יפה מול העולים שממלאים. לפחות בשנים האחרונות זה היה עולי אתיופיה. ודווקא במקומות שמתחלפת האוכלוסיה אז יש פחות צריכה בעיקר מהארצות האנגלוסכסיות בצורך הזה לתגבר ולהעשיר. בעיקר פעילויות שהן העשרה, טיולים, להוציא אותם להכיר את הארץ. זה דברים שגם קק"ל לקחה על עצמה.
עפרה הרלר
ואני הצלע האחרונה במרכז. המשרדים שלנו יושבים באשתאול. אני על אזור המרכז.
אורן פינאלדי
אני עובד עם עירית ברוק במחלקה, עם הארגונים, משרד החינוך. זהו.
היו"ר יעקב מרגי
מבחינתך זה זהו אבל זה לא זהו.
מירב בן ארי (כולנו)
אני רוצה להגיד משהו לפני שנלך. אני שנתיים וחצי מלווה את ארגוני הנוער ביחד עם דני ועירית וחשוב לומר, אמרת הרבה על הפריפריה - - - אני רוצה רק להגיד משהו על העניין הזה של הארגוני נוער כי אנחנו הרבה פעמים מדברים על תנועות הנוער ואת ארגוני הנוער לא מספיק מכירים. תמיד שהשר נפתלי בנט אומר במליאה תנועות נוער אני תמיד אומרת לו ארגוני נוער, זה לא סמנטיקה, זה באמת באמת חשוב להגיד כי יש הבדל בעיניי וההבדל המשמעותי הוא באמת ב-reaching out שדיברת עליו. בזה שבאמת חבר'ה שלא הלכו לתנועה ומה שנקרא מצאו את דרכם במקומות אחרים והם מוצאים אותם בצורה טובה יותר. אבל עם השנים זה מתחיל אפילו לעלות. זאת אומרת עם השנים הרבה יותר חבר'ה מעדיפים מראש ללכת לארגון הנוער מאשר לתנועות הנוער.

ואני עושה איזשהי הקבלה בין זה לבין עולם אחר שאנחנו מתעסקים בו המון בחינוך, זה בנושא של האקדמיה. שהאוניברסיטה - - - קמו המכללות ובהתחלה זה היה כאילו טוב נו, אלה שלא הצליחו. והיום אתה מוצא יותר ויותר מקומות שאנשים מראש מעדיפים ללכת למכללה. אז אני מוצאת בזה משהו מאוד מקביל. אבל מה בעיניי שני הדברים הדומים - ששניהם נכנסו לפריפריה. ששניהם באו ואמרו, מספיר בדרום לתל חי, לאותו ארגון נוער שנמצא בעג'יק בפזורה הבדואית ועד הדרוזים בצפון או אפילו אחרי בנתניה שהלכתי לראות אותם. אני חושבת שהם נוגעים באותם חבר'ה שאנחנו, תנועות הנוער, פחות מגיעים - - -
היו"ר יעקב מרגי
בגלל זה אנחנו משקיעים בהם. אני חושב שלא עשינו דיון, עשינו דיון אחד או שניים על תנועות הנוער אבל ארגוני הנוער אנחנו - - -
מירב בן ארי (כולנו)
עשינו, נכון, אנחנו בכלל גם כוועדה, גם השר, חשוב לומר הוא מאוד מאוד - - - אני רואה אותו הרבה פעמים מעלה פוסטים בזה של אחריי מאשר שאתה רואה אותו הולך לצופים. שאני, אין לי בעיה, אין לי תחרות, אני רק אומרת שאתם כן צריכים לתת את המעמד שאין להם.

עוד מילה אחרונה, אני חייבת לומר, זה לא רק לבוא לדבר, זה גם לתת כסף והדרך של שלומי קסטרו וכל הארגונים להתכנס בהם זה באמצעות תקציבים. אין מה לעשות. יש כסף, יש עוד סניף, יש כסף, יש עוד מדריך, יש כסף, יש את אותם ארגונים שבאים ומתרחבים. לכן, באמת, גם אני מודה שזה אחד הדברים שהכי נלחמנו עליהם, יחד עם דני. להביא את הכסף לאותם ארגוני נוער ולהגדיל עוד ועוד את התקציב ובסיס התקציב כמו שעשינו. אבל אנחנו צריכים להמשיך.

ומילה אחרונה, הוא אומר כל הזמן יש פה עוד משרדים שצריכים להרים את הכפפה. המשרד לשוויון חברתי, תסלחו לי, לא לפרוטוקול, מדבר מדבר, תביאו כסף. אתם רוצים שוויון חברתי, תביאו כסף. אתה רוצה לעשות ועדה, בכיף - - -
היו"ר יעקב מרגי
גליל נגב - - -
קריאה
גם ישבנו איתם - - -
קריאה
משרד הקליטה מתבקש.
קריאה
משרד הקליטה לגמרי.
מירב בן ארי (כולנו)
שיבוא משרד הספורט שעושה את זה, שיבוא משרד הביטחון שמכניס חבר'ה טובים יותר לצבא עכשיו בזכות - - -
קריאה
אפילו משרד הבריאות.
היו"ר יעקב מרגי
ברוך אומר ועושה. אנחנו הטלנו עליך משימה? נשמח שיאמר לנו מה האופציות, מה האפשרויות, משהו בהסתברות סבירה ונתחיל לעבוד. נביא אותם לדיון - - -
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אני רוצה להמשיך עוד קומה, מירב, על מה שאמרת מ-reaching out. כשאמרתי לנפתלי, כשהוא עוד התלבט אם להיות שר חינוך ואמרתי לו כמה שיהיה כדאי לו. ואמרתי לו, קח את החינוך הלא פורמלי ושים שם הרבה יותר כסף עם ואוצ'ר לכל ילד. אמרתי לו, אין לך מספיק כסף אז לך לפריפריה או לעולים, תן ואוצ'ר לכל עולה בלוד או לפריפריה החברתית או הדתית ושיהיה ואוצ'ר על גבי תנועות הנוער, על גבי ארגוני הנוער, reaching out. מציבים קבוצת כדורגל אם היא גם עושה משהו ערכי פעם בחודש.

הראש שלי היה לדוגמה הירושלמית, יש מגרש שמשחקים בו בני נוער כמעט כל יום מתחת לשערי צדק. אמרתי, ישחקו ישחקו ישחקו, פעם בחודש יעלו למחלקות של שערי צדק, יעשו חיוך לפצועים, ירדו חזרה לשחק. אז זה תן לו ואוצ'ר בשביל הכדורגל. למה? כדי שיעשה משהו חיובי, יוציא את האנרגיות שלו במגרש הכדורגל ולא בגניבה, בשוד, בסמים ואלכוהול. פעם אחת זו מדרגת תנועות הנוער, פעם שנייה זו מדרגת ארגוני הנוער. הייתי הולך גם למדרגה השלישית של כל ארגון שמעסיק את בני הנוער בעשייה שהאנרגיות יוצאות לא לשלילה, של הסור מרע. ואמרתי, עושים שם יותר - - -

במצ'ינג, אם למשל משרד העלייה והקליטה, שיש שם מנכ"ל טוב, צריך לנער קצת, אבל יש מנכ"ל טוב. אלכס קוצ'נר או מנכ"ל טוב. צריך לחשוף אותו, צריך להיפגש איתו, צריך לנער אותו וצריך אולי לקבל מהם למשל מצ'ינג לנוער עולה. יכול להיות שאתם צריכים להתרכז בגיל של חטיבת ביניים-תיכון. אבל יש בזה. כנ"ל עם המשרדים האחרים לגבי כל ה- - -
שלומי קסטרו
נמצא כאן אחרון חביב וילווה אותנו לחלק האחרון חאג' אבוניזר, עלי עיון, רק תציג את עצמך גם לפרוטוקול ומכאן נמשיך לסמינר ושם תפרט על הסמינר.
עלי עיון
אני עלי עיון, יושב ראש ארגון צופי השלום ויושב ראש ועדת שיתופי הפעולה במועצת ארגוני הנוער. אנחנו כולם מדברים על השותפות ועל הקיום ביחד ואנחנו אמרנו, מספיק דיבורים אנחנו הולכים לשלב המעשה. וזה שלב המעשה הראשוני, סימן נוער שיתוף פעולה בין הארגונים. יש לנו פה שבעה ארגונים שמשתתפים, חניכים של הארגונים. זה הפיילוט הראשון, עד כאן אנחנו רואים כמה זה חשוב וזה מצליח. אנחנו הולכים לפתח את זה בשנה הבאה לעוד יותר ימים כי זה לא מספיק רק יומיים לחניכים ולעשות יותר סמינרים זה תלוי בתקציבים. זה תלוי בכם.
שלומי קסטרו
אנחנו הולכים לכיוון הכיתה ומשם ממשיכים.
טל מדר
אנחנו התחלנו את היום השני שלנו פה בסמינר. מה שעלי אמר קודם, חשוב לי להדגיש, נמצאים פה באמת - - - נוצרים, דרוזים, מוסלמים, יהודים, יהודים חילוניים, יהודים דתיים. אנחנו נדהמנו, הופתענו.

אני חייבת גם לשתף אתכם ברמה הכי אישית ו- - - כל מיני דברים שאתה צריך לקחת בחשבון במעטפת הלוגיסטיקה של להביא כל כך הרבה מגזרים שונים ומגוונים יחד. בנורמות, דברים שמקובלים בארגון אחד שאתה לא יכול לעשות אותם בארגון אחר. רק השיחה המשותפת הזאת בכלל הראשונית שהייתה לנו המדריכים, זה היה מעבר למעשיר, זה גם באמת לבחון את הגבולות שלך, עד כמה אתה אומר, אוקיי, על זה אני מוכן לוותר לעומת משהו אחר שאני לא מוכן לוותר עליו. ברמת המזון, כשרות כזאת, כשרות אחרת, אנחנו בין המצרים, אי אפשר לאכול בשר אז מה עושים. כל מיני דברים. אז היינו - - - לכל הערבים, גם כן הם לא אוכלים בשר, אולי הם מזדהים. איך אנחנו מגשרים את כל הדבר הזה פנימה.

אני חושבת שבחוויה של הארגונים, שלנו ושל המדריכים שמדריכי הארגונים בסופו של דבר ההתעסקות סביב הדבר הזה היא הנצחון הכי גדול והרווח המשמעותי וזה פשוט גם כל הזמן חוזר לחשיבות והעוצמה של המועצה כמועצה קודם כל. הישיבה המשותפת הזאת סביב משהו משותף, סביב הטוב, המשמעותי לילדים ונוער.

עכשיו אנחנו נמצאים ביחידה שנקראת חברה ישראלית לאן, אחרי שאתמול הם קצת ביררו למה אכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים, בלי קשר מאיזה דת אני ומאיפה אני, קודם כל למה אני בכלל בוחר להזדהות עם הדברים שקשורים אליי. ביחידה הזאת הם מתמודדים עם גרפיטים מאוד לא פשוטים מכל הארץ על סטיגמות, סטראוטיפים, אמירות קשות נגד המגזרים והם חוו דעתם בתוך זה. אתם מוזמנים - - -
קריאה
מה הציפיות שלך ו- - -
טל מדר
אני אשאל אותם אם יש מישהו שרוצה לשאול אתכם דברים ואני אשמח אם אתם תתייחסו אחר כך לאמירות שלהם.

הבנתי שבדיוק עכשיו סיימתם לדבר על השיר Imagine של ג'ון לנון אז אני חושבת שזה הזמן לעשות - - - חברי הכנסת באו לבקר אתכם ולראות אתכם כאן היום.

אני רק אציג שתדעו מי נמצא פה כרגע כי זה לא פייר שאתם לא יודעים אולי לא מזהים. נמצא חבר הכנסת יעקב מרגי, יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת מוטי יוגב גם מוועדת החינוך של הכנסת, חברת הכנסת מירב בן ארי, יושבת ראש השדולה לחינוך בלתי פורמלי בכנסת ואנשי קק"ל, משרד החינוך, מנהל חברה ונוער דני רוזנר ממשרד החינוך, עירית ברוק, מנהלת המחלקה, עוזרים נכבדים, סלחו לי שאני לא - - - אבל בתכלס בעיניי אתם הכי חשובים פה.
היו"ר יעקב מרגי
אני לא נפגע.
טל מדר
כן, הם לא יכעסו עליי.
עלי עיון
אני אספר משהו. אתמול התחלנו פעילות. יש לנו קבוצה מאוד מאוד רצינית מכל ארגוני הנוער כמעט ואתמול עשינו את הסשן האחרון, פעילות שבה התחלנו לדבר חזק על דברים קשים קצת. על הר הבית, צבא, מי עושה צבא, מי בעד, מי נגד. דברים שהם חמים, לוהטים. הרוחות התלהטו קצת פה. אבל דיברו בצורה מאוד מאוד מנומסת, מאוד אדיבה, לצערי גם לא כמו בכנסת.
היו"ר יעקב מרגי
לא תמיד כמו בכנסת.
עלי עיון
לא תמיד כמו בכנסת.
היו"ר יעקב מרגי
כי לא כל מה שאתם רואים זה כל מה שקורה.
עלי עיון
נכון, צודק מאה אחוז. אז עשינו עכשיו את הקישור - - - ממה שדיברנו אתמול, גם דיברנו על זה - - -

(השמעת השיר Imagine)

מה שדיברתי אתמול ו- - - השיר מאוד יפה וזה המציאות, זו לא המציאות, זה מה שאנחנו רוצים אבל התכל'ס, מוכנה לוותר על - - - לוותר על מדינות, לוותר על הגבולות, שכולנו נחיה בשלום, אז שאלה קשה.
טל מדר
אביה מה ענית? - - -

חבר'ה יש למישהו משהו שהוא היה רוצה בהזדמנות באמת חגיגית ולא מובנת מאליה כזאת לשאול או לומר למי מחברי הכנסת? תרגישו ממש - - -
עלי עיון
מניסיון הבעייתי זה השואל הראשון, אחר כך - - -
אביה
יש המשך לפרויקט הזה, כאילו - - -
טל מדר
זה נגיד יותר שאלה לנו אבל - - -
היו"ר יעקב מרגי
כן, אבל אני אקשר אותה. אנחנו פה כדי לראות כמה ניתן לסייע לארגוני הנוער כדי שיוזמות ברוכות כאלה - - -
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
להפוך יומיים לשלושה או ל- - -
טל מדר
משהו שאתם רוצים, כל דבר מכל תחום.
שירה
קוראים לי שירה מ- - -. רציתי לשאול מתי מקבלים ציונים של הבגרויות.
היו"ר יעקב מרגי
אלף אני לא יודע. אבל אני לא מבין למה במדינת ישראל שאנחנו הצלחנו להגיע עם לווינים לחלל, לעשות, לפתח, להיות מובילים, לנובלים מסוימים אנחנו עדיין צריכים לחכות עם הבחינה. אני מקווה שאם לא את אז לפחות אלה שיבואו אחרייך יזכו - - - בסמינרים להוראה - - - גם התלמידים, אתם כבר לא אבל - - -
טל מדר
עוד מישהו?
רביד
רביד מחדרה, ארגון - - - רציתי לשאול מה אתה חושב על בחירות ומה צריך לעשות.
היו"ר יעקב מרגי
מה צריך לעשות? צריך קודם כל ל- - -. איך עושים את זה? - - - מבטלים מחיצות, אני לא רוצה לשנות אותך, את לא תשני אותו, לא רוצה לשנות אותו, הוא לא רוצה לשנות אותי. צריך אדם להכיר בערך המחשבה והתפיסה של האחר, להשאיר לו את מרחב הקיום, לכבד את זה. הקנאות לדעות, בכלל קנאות זו תכונה פסולה. צריך להכיר בזה שיש אנשים שחושבים אחרת ממני. ולכבד, לא להכיר. להכיר, יש לנו את המידע אנחנו יודעים. להכיר, לכבד ולהעריך, לנסות ו- - - ובשלב הבא גם לנסות להבין את אותו אחד שאומר לך יציאה שקרעה לך את הבטן והתכווצת איתה, באותו רגע תגידי בתוך תוכך, תנסי לבוא לפה, להביא את זה קדימה, למה הוא חושב ככה, מאיפה זה בא לו. אם כולנו נחשוב גם על האחר, נדבר על שיח של זכויות, של דו קיום, יהיה לנו יותר. ואומר לך את זה אחד ששאלה אותו - - - של שחור לבן. וכמה שתבואי - - -
מירב בן ארי (כולנו)
אני אגיד לך עוד משהו. יש מן עניין שפעם אמרו כאילו האחר הוא אני ו- - - אנחנו אותו דבר. ובעיני זה לא נכון. כי האחר הוא אחר ואני זה אני וזה בסדר ואני אמשיך את הדברים של חבר הכנסת מרגי. בסוף, אם נדע להסתכל על האחר ולקבל אותו כמו שהוא בלי לחשוב שהוא יהיה בדיוק כמונו אנחנו נסתדר. ברגע שאנחנו חושבים שכולם צריכים להיות אותו דבר לדעתי זאת טעות.

כי בסופו של דבר את מסתכלת ימינה ושמאלה על מי שיושב לצידך, אנחנו חיים באותה מדינה, יש לנו הרגלים אחרים, יש לנו תרבות שונה. והדרך הכי טובה בעיניי זה פשוט לדעת לקבל אותה כמו שהיא. בלי רצון להפוך אותה להיות בדיוק כמוני. לא. אני מכבדת אותם, אני מבינה אותם, אני מבינה את המסורת, את ההתנהגות, את התרבות ואני מאוד מאוד רוצה לחיות איתם ביחד איך שהם. ואני לא מנסה להפוך אותם למשהו אחר.
יסמין
יסמין מאחריי, קריית ים. מה אתה חושב שהיה קורה אם עכשיו היו - - - במערכת החינוך, אם עכשיו נגיד בבית ספר היו מלמדים אותנו על בני מיעוטים. כי נגיד אצלי אישית הרבה בבית ספר לא יודעים מה זה ערבי ישראלי, מה זה פלשתינאי, מה זה בדואי, מה זה דרוזי, מה זה צ'רקסי. לא יודעים מה זה. בשבילם כולם אותו דבר. אז אני חושבת שאם באמת היו עכשיו מכניסים למערכת החינוך את הלימודים על בני מיעוטים אז באמת שזה היה עוזר. ואני אומרת את זה כמישהי שעשתה כמה פעמים עבודות על בדואים ובני מיעוטים ואחר כך אנשים באו אליי ואמרו לי, וואלה חידשת לי דברים שלא ידעתי ובאמת ששיניתי את הגישה.
היו"ר יעקב מרגי
זו לא שאלה, את אומרת דעה בנושא.
יסמין
אז למה לא עושים את זה?
טל מדר
אז למה זה לא קורה, זאת השאלה.
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו בוועדת חינוך עוקבים מקרוב על עבודתו של משרד החינוך. לפעמים גם נותנים לו דחיפה ימינה, שמאלה, מבקרים אותו, מייעצים, דוחפים. אין ספק שמשרד החינוך לאורך כל הדרך מעודד את הצביון של להכיר את האחר, את החלקים האחרים של החברה הישראלית. מטבע הדברים בוא לא נתרכז מה מתחת לשולחן. יש בתוך החברה הישראלית הרב תרבותית גם חברות מסורתיות שהן יותר סגורות. יש יותר פתוחות, יותר סגורות, צריך לעשות את זה בחכמה, בהדרגתיות, כדי שזה לא יתפס כמשהו מאיים, משהו שיכול להכניס, דיברנו קודם, שאנשים חוששים. טל אמרה שיכול להיות שחלק מההורים של הילדים שמשתתפים פה חששו קצת לשלוח את הילדים למפגש כזה. לך תדע עם מה הם יחזרו לי הביתה.

יש לנו בחברה שלנו שהיא חברה באמת רב תרבותית על כל המשתמע מכך קהילות סגורות שקשה להן לפתוח - - - לכן, משרד החינוך צריך להוביל, ואני אומר זאת לכלל מערכות החינוך המגוונות בישראל, מהערבי ועד החרדי ביותר, צריך לעשות את זה בהדרגתיות, בצורה ידידותית לא מאיימת. אני חושב שזה אחד הכלים לעומת מה שאמרתי קודם כדי שאני אכיר אותך ואת תכירי את התפיסות עולם שלי ונכיר לפחות, לא נסכים, אבל לפחות נכיר, נכבד. אנחנו צריכים להכיר קודם, אנחנו לא מכירים. את אומרת לי בין ערבי ובדואי, יש בתוך החברה היהודית חלקים של החברה שאחד לא מכיר את השני. וזה נכון לגבי כלל הרבדים שיש לנו כאן.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אני מבקש להוסיף עוד - - - קטנה לגבי מה שאמרו גם טל, גם חבר הכנסת מרגי, גם חברת הכנסת מירב. אולי לא צריך לפחד ואת ביקשת להפיג חששות. אם יש במפגש הזה גם כל אחד לוקח לעצמו, חוזר הביתה, ואולי גם בהתמודדות הזאת גם מעמיק את הזהות האישית שלו. כל אחד והזהות האישית שלו. אבל מתוך מה שאמר חבר הכנסת מרגי זו הפלת מחיצות והיכולת להדבר גם עם השני. אני דרך אגב חוויתי חוויה דומה לשלכם בגיל קצת יותר בוגר. מה שנקרא הכפר הירוק של ציפורה כצנלסון ב- - - מכפר קרע. זה היה בגיל יותר מבוגר מכם, אבל זה היה פתח לקשרים בהרבה שנים.
זאב
זאב מקדימה. אמא שלי מורה בבית ספר, יש לה 600 תלמידים. היא לא יודעת את השמות הפרטיים שלהם בגלל שנתנו לה 600 תלמידים. אני יודע שיש פה - - - צריך להיות בבית כנסת. איך אתם חושבים שמורה בישראל שיש לה 600 תלמידים יכולה לקחת אחריות אישית על החיים, על הביטחון - - -
היו"ר יעקב מרגי
לאיזה מקצוע היא מורה?
זאב
היא מורה לעברית. איך בדיוק לדעתכם מורה כזאת שבאה עם כל כך הרבה טוב וכל כך הרבה אהבה, איך מורה יכולה להיות אחראית על הביטחון ועל החיים של התלמידים שלה.
היו"ר יעקב מרגי
העמסת על אמא שלך מה זה אחריות. היא לא רובצת עליה כפי שאתה מתאר.
זאב
הלב שלה נשבר על התלמידים האלה כי אף אחד לא שם עליהם בבתי ספר - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני הבנתי שזה בא לך ממקום אחר. הצגת את השאלה בהתחלה. קודם כל, אם זה רובץ עליה זה מראה על האישיות שלה וטוב שכך. אין ספק שאנחנו מתמודדים, אתה שואל אותי שאלה אם יש במערכת החינוך תלמידים כאלה, בוא נקרא להם שקופים או שלא שמים עליהם, לצערי הרב, לא בכל בתי הספר. אני יכול לומר לך שאני מכיר בתי ספר - - -
זאב
בכל בית ספר בישראל יש ילדים - - -
היו"ר יעקב מרגי
אני מסכים איתך ואנחנו מלינים על כך וכואב לנו על כך שיש בתי ספר שהרבה תלמידים, ואני לא צריך לפרט לך דוגמאות שאני מכיר שהיו שקופים עד גיל מסוים. אבל לעומת זאת יש מנהלות בתי ספר, יועצות ומורים שלא מוכנים ולא מוכנות לוותר על תלמיד אחד. ואתה מכיר כאלה. לא כולם כאלה אבל השאיפה היא, אתה צודק, השאיפה שלא יהיה מצב שתלמיד יהיה נוכח נעדר בבית ספר.
זאב
הטענה שלי היא שבאופן מובנה שבו אנחנו לוקחים מורה מקצועית ואנחנו מסמיכים אותה כמורה מקצועית ונותנים לה 600 תלמידים, מורה כזאת לא יכולה לעשות את התפקיד שלה. וזה באופן יסודי בתוך האופן שבו המערכת מנוהלת. והייתי אומר שיש מתחת לזה אמרה מאוד פשוטה: המורות בישראל לא אחראיות על המצב הרגשי, החברתי, המוסרי של התלמידים שלהן ואני חושב ש- - - מערכת החינוך בישראל, האופן שבו היא בנויה והאופן שבו היא בנויה לייצג.
היו"ר יעקב מרגי
אני אשמח לקבל מייל מאמא שלך שתפרט לי את הבעיה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
זאב, אני רוצה כן להתייחס לנקודה שלך בקצרה. זכיתי להיות מזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא לפני הרבה שנים והתלבטתי אז מאוד בבעיה. ולפעמים בדיונים ראיתי שאנשים זורקים אחד על השני מי אחראי על הילד. ואמרתי, אצלנו, לקומונרים, למדריכות, למדריכים, בואו נחליט שאנחנו אחראים מאה אחוז על הילד וההורים יחושו שהם אחראים מאה אחוז על הילד והמורים יחושו שהם אחראים מאה אחוז על הילד, טבעי שיהיה על הילד 300% אחריות.

את הגישה הזאת למדנו פעם מסיפור בתלמוד על רבן גמליאל שבא לביתו של רבי יהושע שהיה תלמיד שלו והיה מגדולי התלמידים ואומר לו, בקירות ביתך ניכר עכשיו פחמים, הכל היה שחור, הוא עובד בפחם, אום אל פחם, פחם. אז הוא אומר לו, אוי לא לבוא כשהמורים שלא לא יודעים מה המצב של התלמידים שלהם בבית.

יעני, ביקורת, אני למדתי את זה בגיל מאוחר, כשהייתי מדריך אני לא חושבת שהלכתי מבית לבית מ- - - לא מילאתי מחברת. הדרכתי אצלי את המדריכים/מדריכות, מלאו מחברת, תבקרו בבתים, תראו מי החניך שלכם בלא פורמלי ותראו למי צריך יותר תשומת לב.

כך שמה שאמא שלך - - - מה שהוא אמר במילה אחת, מילה של אכפתיות, תוסיפו אהבה, תוסיפו מה שאתם רוצים, אמונה, אומץ, מה שאתם רוצים על אכפתיות היא באמת - - - תשומת לב. אבל יחד עם זה, ויש עובדים סוציאלים כאלה שיש להם 200 תיקים והם לא הולכים לישון עם זה. יחד עם זה, מכוון שלא להיות אכפת אסור. להיות אכפתי ולא לישון עם זה אי אפשר אחרת לא תוכל מחר בבוקר לעזור.

מחנך, ממנו כן נדרש להכיר, לדעת מה הילד, מה יש לו בבית. מורה מקצועית, אין ברירה, לא כולם יודעים ללמד פיזיקה, לא כולם יודעים מתמטיקה ולא כולם יודעים עברית ולשון כמו שאמא שלך יודעת. ולכן, בדרג המקצועי התלמידים עוברים מכיתה לכיתה. כל הכבוד לאמא שלך שיש לה נשמה של מחנכת. אבל הדרישה היותר גדולה לתשומת לב, היא יכולה להסב את תשומת לב המחנכת.

אני לפני שבוע וחצי הייתי עם קבוצת בני נוער כארבעים - - - לא משנה איפה, ביישוב שנפגע טרור - - - ואמרו לכולם אין בעיה, עכשיו עושים קשרים, עכשיו עושים צופיות, עכשיו עושים מצפה פה בונים. אני מייד הפעלתי את דעתי, מי הוריד ראש, מי לא התאים לו, שם אמיתי, עוז, שם אמיתי, אוריה, מייד הלכתי אליהם. אתם שותפים? לא, זה לא מתאים לנו. אתם מרגישים חזקים? לא, אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים עזרה. ככה.

זאת אומרת, אני חייב לקצר, זה טוב שאמא שלך יש לה את הנשמה הזאת. או שתעשה הסבה מחנכת ויהיה לה את ה-30 או שתמשיך ותסב את תשומת לבן של המחנכות או המנהלת ובזה תעשה את שלה כי לא הכל עליה.
גאיה
אני גאיה, אני גרה בתל מונד, אני לומדת בכפר הירוק, אני רכזת קיימות. בחודשים האחרונים יש הרבה טענות כלפי מערכת החינוך - - -
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
איזה ארגון את?
גאיה
חוגי סיירות. בחודשים האחרונים יש הרבה טענות כלפי מערכת החינוך שתלמידים, בעיקר תלמידים צעירים ביסודי ובגנים עוברים הדתה בתוך המערכת. מה דעתכם על זה?
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
מה זה עוברים הדתה, מה - - -
גאיה
יש לי אח שעולה לכיתה ד'. אני מסתכלת במערכת שיש לו בקייטנה, זה תכנים על מה זה יהדות, מה זה ירושלים. קייטנה שהיא הכי גדולה ביישוב, הכי גדולה באזור שלנו וזה - - - קייטנות אחרות וזה פשוט כאילו מה זה יהדות, מה זה ירושלים, באות עמותות שהן ידועות כעמותות דתיות וזה כל התכנים שיש להם. אין שום דבר אחר מאלה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
כל הקייטנה?
גאיה
כמעט כל הקייטנה חוץ מפעם אחת שהם הלכו לבריכה, זהו.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אז אלף, אני לא שואל בהקנטה אבל באופן מינימלי, עץ צריך שורשים. יש פה ילדים מהעדה הדרוזית למשל, יש פה? מאיזה כפר?
קריאה
עסמיה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
בשורה תחתונה, בוודאי שהם לומדים שורשים. בוודאי שבנבי שועב הולכים לקבר יתרו ולומדים כי הם ינקו מאיזשהו מקום, יש אבא ואמא, יש סבא וסבתא. כך גם בישראל. שומעים, ירושלים, בירתנו, לומדים עליה. אחרת את נשארת באוויר. הנה, זה מה שפה אמרו, הכל אוויר? פה לומדים הרבה אוויר, הרבה אדמה, שייך לכולם. אבל אדם בסוף צריך שורשים. צריך קשר לאבא שלו, לסבא שלו, לסבתא שלו, למסורת שלו. אחרת האדם עץ השדה ללא שורשים ולא משנה אם הוא ערבי, דרוזי, יהודי, עולה מאתיופיה עם הקשר שלו למה שהוא למד שם. לא לנתק. ניתקת השארת אותו באוויר.
גאיה
- - - אבל אין לו ביטוח.
היו"ר יעקב מרגי
הוא נתן לך קצת שיחה מוטיבציה למה זה כן חשוב. אני, מאחר וקיימתי דיון בוועדה, הייתה הצעה של מספר חברי כנסת. היו שני דיונים. דיון שיזמו חברי כנסת דתיים שאמרו שהתכנים בזהות היהודית מובאים בכלל מעולם אחר שזר ליהדות. הביאו חוברות. הרי איך זה עובד הזהות יהודית במשרד החינוך, זה מכרז, קול קורא מה שנקרא. וכל מיני קבוצות, עמותות עולות למכרז. אז זכו קבוצות ועמותות מכל גווני הקשת. נקרא לזה, לא פוליטית, אבל השקפתית נקרא לזה. יש ויכוח. השאלה אם אנחנו רוצים - - - כמו שאני לא נבהלתי ותשתדלי להתעלם מהזקן והכיפה שלי, השתדלתי לא ליפול למלכודת של אלה שאמרו שיש תכנים שזרים ליהדות והבאתי דיון סובייקטיבי ואז אלה שזעקו, ראו, חשבו לקבל ממני סיוע וראו שזה לא כצעקתה. אתה זוכר על הדיון הראשון.

והדיון השני שבא ודיבר על ההדתה. באו ציירו תמונה שהילדה הולכת הביתה עם חטא ועונש והפחדות. ביקשנו חומרים. השאלה היא כזו, באמת השאלה היא באמת איפה האמת נמצאת. האם החרדתיות בקצוות היא שתוביל את החברה הזו או שננסה באמת לראות משהו ממוצע. יש חרדים מהצד הזה, חרדים לא מהמובן של חרדים, חרדים מהדתה של המערכת ויש חרדים שחרדים מדעות אפיקורסיות במערכת. מה שנקרא, פוחדים שהרפורמים ישתלטו על המערכת. אני לא שם.

אם את שואלת אותי, דעתי האישית – אני חושב שתלמיד, תלמידה, ועכשיו דיברנו על זה, רק להכיר שנדע, אני חושב שזה תפקידה של המדינה כחברה. לאפשר את הנגיעה, לאפשר את ההצצה. כל אחד מבחירתו הוא. אף אחד לא יכפה על אף אחד כלום. אנחנו לא רוצים שתהיה תחושה של כפייה. עומדת הזכות להורה שחושב שהילד שלו לא צריך להכנס לתוכן כזה, עומדת הזכות. כי גם בכיתה הזו, לדוגמה הכיתה של אחיך יכול להיות שתמצאי כמה דעות.

יש קבוצות חילוניות שכותבות לי מדוע לא מחזקים את הזרם שנקרא טלי. החרדים תגידי להם טלי זה כפירה. זה תגבור לימודי יהדות. וזה טעימות קטנות לילדים כבר בגן. יש דעות כאלה. יכול להיות שגם בכיתה של אחיך תמצאי דעות שונות לאו דווקא הדעה שלך. לכן, עצה אני נותן, עכשיו כפוליקאי אני אגיד לך, וזה נוגע לכל מה שאנחנו, אנחנו רגילים לקרוא כותרות. אנחנו לא יורדים לשורות הקטנות. אתם הדור הצעיר, אתם דור ההמשך. אל תסבלו מה שאנחנו - - - אל תקנו לוקשים. גם כותרת בעיתון זה לא הכי אמת. גם הכותרת היא כותרת, תכנסו לגוף הכתבה, תקראו עד למטה. תראו אם הפרטים באמת זועקים כמו בכותרת. יש מציאות שהיא שונה מההפחדות של הפוליטיקאים.
קריאה
יש עוד שאלות?
היו"ר יעקב מרגי
אני הייתי שמח אם החבר'ה הדרוזים או המוסלמים ישאלו אותנו שאלה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
הנה, שתי שאלות יחד, תשאלו ונתייחס לשתיהן.
קריאה
גו'הרה מיפו מהצופים. היא שואלת בעניין התקציבים. מתי בחיים בארץ ישראל ישוו בין תקציב של תלמיד ערבי עם תלמיד יהודי. זאת השאלה.
היו"ר יעקב מרגי
דיברנו על זרמים בחברת החינוך. יש הגדרות, יש כמה פלטפורמות להפיץ רשתות. המדינה, הברירת מחדל שלה שהיא תעודד אותו שהחינוך הממלכתי יתוקצב הכי הרבה. למה? זה של הממלכה, זה של המדינה. כל מי שרוצה להתחנך בחינוך הממלכתי זוכה למאה אחוז תקצוב. גם בממלכתי יש הבדל, ממלכתי דתי, ממלכתי רגיל, אבל בוא נאמר ממלכתי אחד זה הממלכה, זה משרד החינוך שהוא מוביל ומפקח על הכל.

יש מתחתם רשתות חינוך שזה יותר לחרדים שהם מקבלים פחות מהחינוך הממלכתי. ויש המוכר שאינו רשמי, זה גם החינוך הכנסייתי, חלק גדול מהחינוך החרדי וחלק גדול ממוסדות החינוך החדשים כמו הדמוקרטי והאנתרופוסופי. זה בכלל, המדינה אומרת שהיא מתקצבת 75%, בפועל זה נושק ל-50% בערך. היה דיון בשנה שעברה, אתם זוכרים, של כיתה של 33 אלף תלמידים בחינוך הכנסייתי. הם אמרו, אנחנו סובלים מגרעונות רוצים. אבל הם בפלטפורמה של המוכר שאינו רשמי.

עומדת זכות לכל מי שרוצה לקבל מאה אחוז תקצוב להכנס למערכת החינוך של המדינה. יש פריביליגיה, אני אסביר לך, זה נכון 75% זה הבסיס אבל משרד החינוך ומשרד האוצר התחכמו ואמרו, יש שעות בסיס, עד 75%. בשנים האחרונות מה עשה משרד החינוך – כל התוספות לא נמצאות בשעות הבסיס. נוצר פער שהוא לא 75%, הוא נושק ל-50%. זה עיוות. המדינה צריכה למצוא את הקו המאזן בין הרצון לחזק את הממלכתי לבין לתת אפשרות והזדהות שווה לכל תלמיד.

מסכים איתך. זו שאלה. לא הצלחנו לפתור אותה, לא בחרדי, לא בחינוך המוכר שאינו רשמי שאינו חרדי וגם לא בחינוך הכנסייתי. עצמנו עין, בתי משפט עצמו עין ודחפנו שנה שעברה 50 מיליון ₪ לחינוך הכנסייתי דרך המשרד לשוויון חברתי כדי שבג"ץ לא יתערב לנו.
טל מדר
קודם כל תודה רבה חברי הכנסת - - -
דני רוזנר
אני רוצה רק להגיד ממש משהו קצר. דני רוזנר, ממנהל אגף חברה ונוער שאחראי על כל החינוך החברתי הבלתי פורמלי במשרד החינוך, בין השאר ארגוני הנוער. אנחנו רגילים, כציבור, להיות ציניים כלפי פוליטיקאים. כאילו מה שהם לא יגידו אנחנו לא מאמינים. בגדול. זה ה- - - אנחנו רגילים להיות ציניים. והדבר הזה שאתם עוסקים בו של מרחב חיים משותף במדינת ישראל, איך כל אזרח ישראלי, לא משנה איפה הוא גדל, מה צבע עורו, מה המבטא שלו, מאיפה הוא בא, לא משנה, מרגיש שהוא חלק מהמדינה הזאת, שהמקום הזה הוא שלו.

יש כמה הנחות יסוד שכנראה אי אפשר לשנות אותן. כנראה נמשיך לגור ביישובים או בשכונות שמרביתן נפרדות. זה טבע האדם. הולך לאזורי הנוחות שלו, הוא גדל במקומות שקרובים אליו, בתרבות שלו וכו'. כנראה זה יימשך. כנראה נמשיך ללמוד בזרמי חינוך שונים. רובנו. לכל אחד חשוב שהוא יגדל על המורשת שלו ובית אבא ומאיפה שהוא בא וכו'. כנראה, וגם הפוליטיקאים במובן מסוים מבטאים את זה. ציבורים ייראו בייצוגיות שלהם את עצמם. ולכן, כנראה שימשכו מפלגות דתיות ומפלגות חרדיות ומפלגיות ערביות וכו', כנראה זה ימשך. כי ככה כל אזרח רואה את עצמו משתקף דרך הפוליטקאי שמייצג אותו.

ובעצם מה נשאר בתוך כל הדבר הזה, איך עושים את זה. ככה. פשוט מפגשים. מה שאתם עושים. ובעיניי אם יש היום איום אסטרטגי על מדינת ישראל הוא לא בא מאיראן ולא בא מעזה ולא בא מכל מקום כזה. הוא בא מתוך החברה הישראלית עצמה. אם לא נדע לבנות פה מרקם חיים משותף, אנשים עם אנשים שרואים ביחד איזשהו עתיד ישראלי משותף, אז מצבנו יהיה רע ומר.

וכשפוליטיקאים, ולא משנה, וכל אחד פה, גם מוטי וגם חבר הכנסת מרגי שייכים למפלגה סקטוריאלית, אבל כשהם באים אליכם לשמוע אתכם, לדבר איתכם בגובה העיניים זאת אמירה שהיא מעבר לפוליטיקה. זו אמירה שבאה להגיד לכם, חבר'ה, מה שאתם עושים פה זה הדבר הכי חשוב. אז להגיד לכם תודה על זה שאתם עושים את זה. ולהגיד לכן תודה על זה שבאתם.
עירית ברוק
אני עירית ברוק ממשרד החינוך, דני הוא המנהל שלי. משהו שלא יודעים, אני אמרתי את זה לחבר הכנסת מרגי ואני רוצה להגיד גם לכם. הם חברים נורא טובים. הם לא מראים לנו את זה, לפעמים זה לא עובר בתקשורת, הם חברים מאוד מאוד טובים. ו- - - חבל שזה לא משתקף יותר ב- - - כי זה מודלינג מאוד טוב. גם כשיש להם לכל אחד את הדעות שלו והם נלחמים על הדעות ויודעים להביע אותן מאוד טוב ולייצג את הציבורים. ביניהם הם חברים ממש טובים. ואני מקווה שגם אנחנו בחברותות שלנו נדע להיות חברים טובים.
שלומי קסטרו
אנחנו ממשיכים מכאן. תודה רבה רבה לכם, תודה לדני - - - שמסייע לנו. ועדת חינוך. אנחנו תיכף חוזרים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.

קוד המקור של הנתונים