ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 04/07/2017

התכנית הרב שנתית- מנקודת מבט סטודנטיאלית - לציון ציון הסטודנט

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 440

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י' בתמוז התשע"ז (04 ביולי 2017), שעה 10:00
סדר היום
התכנית הרב שנתית- מנקודת מבט סטודנטיאלית - לציון ציון הסטודנט
נכחו
חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

חנין זועבי
חברי הכנסת
עליזה לביא
מוזמנים
אגף תקציבים, משרד האוצר
תקצוב, מל"ג




מיכל גלברט
יותם בן שטרית

תקצוב, מל"ג - אורנן פודם

מרכזת תחום אוניברסיטאות, השכלה גבוהה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות
סגנית דיקנית הסטודנטים
יו"ר, התאחדות הסטודנטים






אולגה ליטינצקי
דבורה מרגוליס
גלית צבי
רם שפע

ראש מחלקת מנהל ורווחה, התאחדות הסטודנטים - דניאל אוריין

ראש מח' מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים - עדי משניות

ארגוני סטודנטים - מאירה ארגמן

סטודנט - אלון איזנמן

סטודנטית
מנהל C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית




עליזה ליזי המאירי
סמי קדוש

יו"ר פורום ציבורי למען שוויון הזדמנויות - אורה חכם

אורח/ת - תום ניסני

אורח/ת - אלמוג קשתי

אורח/ת - ירדן צור

אורח/ת
אורח/ת
אורח/ת





גל ג'ינה לוי
עאטף מועדי
ואחיד אלסנע

אורח/ת - עדן מרין

אורח/ת - טל שיינברום

אורח/ת - חן גולן

אורח/ת - רוני לידור

אורח/ת - ענבר הוכברג

אורח/ת
פעיל, המשמר החברתי




יוחאי זימן
אמנון מרגלית
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהל/ת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
חבר המתרגמים;

מוריה אביגד

התכנית הרב שנתית- מנקודת מבט סטודנטיאלית - לציון ציון הסטודנט
היו"ר מירב בן ארי
בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני אחליף את חבר הכנסת מרגי בניהול הוועדה. היום ה-4 ביולי 2017, י' בתמוז תשע"ז, נושא הוועדה הוא התכנית הרב-שנתית מנקודת מבט סטודנטיאלית, לציון ציון הסטודנט.

אני אפתח בכמה מילות פתיחה. קודם כל, אני שמחה להוביל את יום הסטודנט בכנסת יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא, שתצטרף אלי. אני גם מברכת את חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שהוא חבר אמת בנושא הסטודנטיאלי בכנסת, מוביל את זה גם מהמקום שלו, אני שמחה שאתה כאן. אני מובילה את השדולה כבר קרוב לשנתיים וחצי. בעיני זו אחת השדולות הכי חשובות בכנסת. אני מברכת גם את רם, יושב-ראש התאחדות, ואביב, נשיא ההתאחדות, וכמובן את כל מי שנמצא כאן.

הנושא של הסטודנטים הוא נושא שתמיד נמצא על סדר-היום של מדינת ישראל, לאו דווקא ביום הסטודנט, במשך כל השנה, בנושאים שונים ומגוונים בהם אנחנו עוסקים כמעט כל יום. לשמחתי, אתמול היה לי ראיון קצר, דיברתי על יום הסטודנט ואמרו לי: מה עשיתם? אז אמרתי לו: תשמע, לא צריך יום סטודנט בשביל להתעסק עם סטודנטים, שבוע שעבר דיברנו על המילואימניקים אז התעסקנו בסטודנטים, לפני שבועיים-שלושה התעסקנו במקצועות הבריאות בוועדת הבריאות, זאת אומרת, כל הזמן יש נושאים שקשורים לסטודנטים.

השבוע גם ראינו את הסקר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" של ההתאחדות – רם גם ידבר על זה, על נושא הפערים – מבחינתנו, כור ההיתוך האמיתי של מדינת ישראל, האמיתי, הוא באמת המרחב הסטודנטיאלי, האקדמי. לנו, כחברי כנסת מכול הסיעות, הנושא הזה חוצה מפלגות והוא חשוב לנו ברמה לאומית, כי מבחינתו הנגשה של השכלה גבוהה לכל המגזרים – חרדים, ערבים, פריפריה גיאוגרפית וחברתית, מרכז המדינה – הנושא הוא בנפשנו. אני יכולה לומר באופן אישי שבזכות ההשכלה הגבוהה, בגלל האקדמיה, נפתחה לי הדרך לאן שאני נמצאת היום. יושבת כאן גלית, שנתנה לי את המלגה הראשונה שלי. חשוב לומר שבזכות כך שקיבלתי את המלגה אני בטוחה שהגעתי לכאן, למקום שאני נמצאת בו היום. לכן אני בעצמי דוגמה חיה לצמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית. נכון, גלית? את יכולה להעיד.

אני מודה לכל מי שהגיע לכאן היום, גם לאורחים שיושבים מאחור, גם ליושבים סביב השולחן. יש לנו סדר דוברים. אני אפתח, ברשותכם, עם חברי הכנסת. אני אפתח עם עליזה כי מכיוון שהיא אתי בשדולה היא רצה בין ועדות, אם זה בסדר מבחינתכם.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
בטח.
היו"ר מירב בן ארי
את לא מחויבת להישאר עד הסוף, אני יודעת שיש לנו עוד הרבה ועדות במקביל, אז את תוכלי לצאת בזמן שאני כאן. אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת ולאחר מכן כמובן נעסוק בנושא של התוכנית הרב-שנתית של המל"ג. בבקשה, גברתי.
עליזה לביא (יש עתיד)
תודה. חברתי, שותפתי, חברת הכנסת מירב בן ארי, אין ספק שהנושא של הסטודנטים אצלנו בראש סדר העדיפויות – פניות ציבור, מצוקות, עוולות והנתונים שכולנו נחשפנו בדוח הזה – אבל אני חושבת שכל מי שמכיר את המטריה, גם כחבר כנסת אבל גם כסטודנט והיום אני גם אימא לסטודנטיות, מכיר, חי, נושם - - -
היו"ר מירב בן ארי
מגיע לך מזל טוב, לא?
עליזה לביא (יש עתיד)
כן, ביום חמישי האחרון הבת שלי סיימה את לימודי ההנדסה בטכניון, מרגש מאוד. פגשנו שם את כל עם ישראל. אגב, במגזר יש עליה מרשימה של נשים בטכניון, שזה ראוי באמת – נדבר על זה גם אחר כך – אבל אין מספיק נשים בטכניון בכלל.

זה המקום גם לברך את הטכניון על כך שבטכניון יש שנה חמישית חינם לנשים שילדו במהלך התואר. אני יכולה להגיד מהניסיון של הבת שלי שזה מאוד מאוד סייע ועזר. היא הגיעה בהריון לתואר, לא פשוט, מורכב. הסטודנטים בישראל מגיעים יותר מבוגרים, אם אנחנו משווים אותם לעמיתיהם בעולם, אחרי מילוי המחויבות, אם זה שירות לאומי, אם זה כמובן הצבא, לרוב מכינה או שנה בישיבה ועוד ועוד יוזמות חברתיות שהחבר'ה הנפלאים והנהדרים מצויים בהן, וזה משליך כמובן גם על מציאות החיים בלימודים, ברכישת ההשכלה, כן עבודה, לא עבודה. דיברנו על זה גם בכנסים הקודמים, שפותח דיקן ואומר: מי שחשוב שהוא יוכל לעבוד במהלך התואר – אין לו מה לחפש כאן. אנחנו מכירים את המצוקה.

אבל, אם אני יכולה לבוא ולומר משהו שבאמת מפריע לנו כבר כמה שנים וזה חוסר התכנון. במדינת ישראל אין תכנון. בשונה ממדינות רבות בעולם שבהן כל הנושא הזה של רכישת השכלה, התכתבות עם עולם המחר, שינוי בתוך האקדמיה וסיוע בהחלט ברגש הזה ובהבנה הזאת של מה זה סטודנט ישראלי על מנעד ההבדלים בינו לבין סטודנט שהוא לא ישראלי – אין לנו מספיק. אנחנו נרחיב על כך גם כמובן בכנס שלנו וגם בדיון המיוחד שנקיים גם במליאת הכנסת.

אני מברכת את כל הסטודנטים שהגיעו. אנחנו פה בשבילכם ונמשיך. תודה לחברי הכנסת שהצטרפו אלינו, ועוד יצטרפו אלינו, במהלך הוועדות. יש לנו דיונים בחוץ וביטחון, שבע ועדות שונות לפני הכנס, ב-12:00 הכנס וב-14:00 יש עוד כמה ועדות. באנו לשמוע ולהשמיע. אנחנו אתכם.
היו"ר מירב בן ארי
תודה רבה, חברת הכנסת לביא. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אני מצטרף לברכות, גם לשני יושבות-הראש, על העבודה החשובה עם הסטודנטים. אני בהחלט מרגיש שהנוכחות של השיח של הסטודנטים והצעירים, אולי גם בזכותכן, באמת קיימת, אבל אף פעם לא מסתפקים במה שקיים ורוצים לשפר. היתה לנו אתמול פגישה ברשימה המשותפת עם נציגי התאחדות הסטודנטים ואמרנו פשוט שזה שיח מאוד חשוב, גם עם כלל המפלגות וגם עם כלל קבוצות האוכלוסייה בישראל. עדיין יש הרבה מה לשפר בתחומים רבים ואני רוצה לקוות שבאמת זו תהיה פתיחה של שיח יותר מעמיק בנושאים שהעלינו אתמול בדיון.

אני רוצה להגיד לכם, התחושה שלי היא שיש לכם הרבה ידידים במשכן הזה וזה מאוד מיוחד. אין הרבה קבוצות אוכלוסייה שנהנות מהתמיכה הרחבה הזאת אז צריך לנצל את זה במובן החיובי, אבל צריך גם עכשיו יותר עומק. אני חושב שעברנו את השלב החגיגי של: הנה, אנחנו עושים, אנחנו באים ואנחנו מדברים, וצריך אולי עכשיו לעבור פאזה ולהיכנס לעומק בנושאים שאנחנו מעלים, לרבות בנושאים שהעלינו בדיון אתמול – מעמדם של הסטודנטים הערביים, איך אפשר לשלב אותם יותר בעשייה של ההתאחדות, להנכיח את השפה הערבית בפעילות שלכם. בשבוע הבא יש לנו את יום השפה הערבית אז הדברים גם יכולים להתקשר. תמשיכו בהצלחה הזו ורק תזכרו שאנחנו קוראים לכם יותר לשיתופי פעולה ולדיונים יותר מעמיקים בנושאים שהעלינו. תודה.
היו"ר מירב בן ארי
תודה. מי מציג את המצגת? רם, בבקשה.
רם שפע
קודם כל, כיף להתחיל כך את היום. כפי שמירב ועליזה ציינו, בסופו של דבר יש לנו פה שותפות מאוד מאוד לא מובנית מאליה באמת בעזרת העבודה היומיומית עם שתיכן. כפי שמירב אמרה, רק בחודש האחרון – ציינת רק שניים מהדברים, יש עוד, אני לא אתחיל למנות – אבל אני חושב שזה בסופו של דבר מאפשר לנו לייצר פה השפעות על דברים. מצד שני, אני מסכים עם חבר הכנסת ג'בארין שאנחנו צריכים כל הזמן לשאוף לעוד ולייצר יותר תהליכי עומק, בלי קשר עם מי אנחנו עובדים אלא מה אנחנו בסופו של דבר מצליחים להשיג. אני יכול לתת דוגמה ממש רלוונטית לרגע זה מוועדת חוקה – היינו שותפים נהדרים לדיונים שקשורים לכל נושא עורכי הדין, אבל בסופו של דבר יש עוד כל מיני אלמנטים מאוד משמעותיים במדינה ולכן בסוף קולם של הסטודנטים לאו דווקא זה שמנצח את הדיון. אני אומר את זה לכולנו בסיפה של הדברים.

מבחינת מה שהולך להיות כאן, עדי תכף תציג את עצמה ואת הדברים יותר לעומק. אני רק אגיד שאנחנו בעצם תופסים את עצמנו כשותפים מלאים גם לאופן שבו מערכת ההשכלה הגבוהה תופסת את עצמה, וכשאני אומר "אותנו" זה גם הסטודנטים. לא תמיד – אנחנו צריכים להשתפר בזה – אנחנו מצליחים לגרום לזה שכל סטודנט בקצה יידע להעביר לנו את מה שהוא רוצה, זה סך הכול מורכב. אנחנו מייצגים 350,000, ועדיין אנחנו מנסים שבאמצעות האגודות נדע לשקף קול רחב, בטח בהיבטים הסטודנטיאליים סביב המערכת ותכף ניכנס לזה לעומק. אני אתחיל בשקפים ראשונים ועדי תמשיך אותי.

אז מה לנו ולזה כסטודנטים? התוכנית הרב-שנתית אמנם נבנית בעיקרה בצוות המקצועי של המל"ג, אני ועדי אמנם חברי המל"ג, נציגי הסטודנטים, אבל הצוות המקצועי הוא זה שעמל בעיקרו על התוכנית הרב-שנתית. גם פה יש מקום לשיפור, אבל מבחינתנו כסטודנטים תפקידנו לאורך כל הדרך הוא להיות כל הזמן בקונטרה לכל מה שקורה. זה בסדר, יש תוכנית חומש מצוינת, אנחנו כל הזמן צריכים להיות בקונטרה: א', שמה שנכתב שם משקף את מה שאמור לקרות במערכת, וב', שמצליחים ליישם את מה שקורה. אני חושב שזה תפקידנו ואני מקווה שאנחנו עושים אותו טוב.

קצת דברים פרקטיים שקרו במהלך הדרך, תוצרים של דברים שקורים: הפעילות שלנו, של קהילות הסטודנטים בכל רחבי הארץ, ומה שדיברת על מקצועות הבריאות, מירב – שצריך להגיד, למרות שיצאו בבשורה שהעיצומים הסתיימו, עדיין משרד האוצר ומשרד הבריאות לא חתמו על הסכם שקט תעשייתי של הרבה שנים, אנחנו שם. עוד פוש אחרון וזה קורה. אבל זו סיטואציה מורכבת של הרבה מאוד שנים וגם עכשיו, אנחנו אולי מנצחים בקרב הזה אבל המערכה של נושא ההתמחויות – שתכף נגיע אליו מזווית אחרת – עדיין לא הושלמה בכלל. ועידת הדיור והנדל"ן שלנו ממש מלפני שבוע; זה "מרצה מעורר השראה", תכף נגיע לזה תכף בהקשרים אחרים, אני חושב שזה אחד הפרויקטים שלנו שמלמדים על הניסיון שלנו באמת להעמיק את הדברים החשובים במערכת.

לא ניכנס לכולם, גם על סמ"ן עוד נדבר היום. אני רק רוצה להגיד מילה על הדוח. הדוח הזה – ובמידה ותאפשרי לנו - - -
היו"ר מירב בן ארי
זה הגיע קצת מאוחר אבל בסוף הדיון אין בעיה, פשוט צריך לאשר כאן חומרים.
רם שפע
הדוח הזה, כפי שגם עליזה אמרה, עשינו אותו לראשונה כי הבנו שאין היום אף גוף במדינת ישראל שהחליט לקחת אחריות ולהגיד: אלה הסוגיות הבוערות לעולם הצעירים. כשאני אומר "צעירים" זה לא רק הסטודנטים, בסופו של דבר אנחנו רואים את התפקיד שלנו גם כמי שאמורים לייצר כמה שאפשר השפעה על מי מגיע למערכת. ולכן אותם צעירים וצעירות שלא מגיעים למערכת – אנחנו רואים את עצמנו כמי שצריך לנסות לדאוג גם להם. אגדנו פה הרבה נושאים וזאת רק ההתחלה. התפקיד של הדוח הזה הוא לא השנה, התפקיד שלו הוא שלקראת השנה הבאה יבינו שאנחנו במעקב, כל מקבלי ההחלטות, כדי לוודא שהדברים משתפרים. זו בעיני המהות של מה שעשינו פה. מי שרוצה, יש לנו פה המון עותקים וכמובן שזה גם נמצא בעותקים דיגיטליים ופורסם תקשורתית.
היו"ר מירב בן ארי
גם בשדולה נחלק.
רם שפע
נחלק גם בשדולה כמובן, יש לנו פה מאות עותקים אז אין שום בעיה. בהצלחה לכולם.
היו"ר מירב בן ארי
תודה רבה, רם. עדי, בבקשה.
עדי משניות
הסיבה שאנחנו מביאים את זה לכאן היא שמאוד חשוב לנו להגיד שמבחינתנו, תוכנית החומש – וזה קודם כל – היא לא עניין פנימי של המערכת. אנחנו חושבים שמערכת ההשכלה הגבוהה כבר היום – והיא צריכה להיות עוד יותר מזה – מנגנון צמיחה מאוד מאוד מרכזי של החברה הישראלית. אנחנו מאוד שמחים לראות פה שותפים, גם ממוסדות ומעוד גורמים חשובים, וגם אתם, חברי הכנסת הנכבדים. לכן, מבחינתנו רצינו לשים זרקור על כמה נקודות ספציפיות שהן יעד משמעותי בעינינו כסטודנטים לחומש הקרוב, ואנחנו חושבים שיש דברים שאנחנו יכולים להיות שותפים מצוינים אליהם להרבה גורמים במערכת, כי לפעמים יש לנו את הפריבילגיה לזוז יותר מהר או להגיד דברים קצת אחרת מהמוסדות עצמם או ממי שהוא ממש חלק מגלגלי השיניים של המערכת עצמה. מבחינתנו, זו קריאה בעצם לכל השותפים לעבוד אתנו לקדם את הדברים האלה.
אז ניכנס ישר לעניינים
שוויון הזדמנויות במערכת ההשכלה הגבוהה – זה בעצם הנושא שעלה אולי הכי הרבה בדיונים לקראת החומש הזה ולמרות זאת יש עוד הרבה מה להגיד עליו. אני רק אציין בסוגריים שלפני כשנה וחצי כינסנו איזושהי ועדה ציבורית כדי לדון במה לדעתנו האתגרים העתידיים הכי משמעותיים של מערכת ההשכלה הגבוהה. היו בה 12 חברים, בעיקר אנשי אקדמיה, הבאנו גם אנשי ציבור כי היה לנו חשוב שזה לא יהיה רק שיח אקדמי, ובאמת שוויון הזדמנויות כיעד אסטרטגי של המערכת עלה שם כאחד מנושאי הליבה.

אנחנו רוצים לציין כאן שמל"ג-ות"ת עשו צעדים מאוד מאוד משמעותיים בתוכנית החומש הזאת כדי להנגיש את המערכת לאוכלוסיות עם ייצוג חסר באקדמיה. אני רוצה להגיד כאן שגם אנחנו לקחנו על עצמנו פה לעלות איזושהי מדרגה באופן שאנחנו מטפלים בזה ובאמת גם פתחנו תקן לקידום הסטודנטים החרדיים באקדמיה וממשיכים את העבודה שכבר קיימת במדור לקידום סטודנטים ערביים. לשמחתנו הגדולה, שני הנציגים שלנו שותפים בוועדות ההיגוי של ות"ת. אני חושבת שזה דבר מאוד משמעותי כי הם בעצם יוצרים קשר עם הסטודנטים בשטח, בין אם בקשר עם הרכזים הערביים, שיש לנו בהרבה מאוד אגודות סטודנטים, ובין אם יצירת קשר ממש במח"רים עצמם, במסגרות החרדיות שנמצאות צמודות לקמפוס. אני אומרת את זה כי זה יעד שלנו לעצמנו לחומש הזה, לשפר גם את האופן שבו אנחנו פועלים בייצוג של האוכלוסיות האלה.
היו"ר מירב בן ארי
כל שקף במצגת – דקה. היא ארוכה ואנחנו לא נספיק.
עליזה לביא (יש עתיד)
תני לנו את האינפוטים היותר - - -
עדי משניות
בסדר גמור.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
שני הנציגים לא נמצאים פה, גם לא של החרדים וגם לא של הערבים?
עדי משניות
הם מגיעים לשדולה.
היו"ר מירב בן ארי
הם מגיעים לשדולה אבל, לא משנה, אנחנו לא יכולים לשמוע – אנחנו רוצים לשמוע, גם אותם, גם את חברי הכנסת, גם מל"ג-ות"ת.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
היה חשוב שהם יהיו אתנו גם.
עדי משניות
הם מגיעים. בקיצור, נעבור מאוד מהר. שני הדברים הכי משמעותיים מבחינתנו שהיינו רוצים לראות: בחלק הראשון יש כמובן עוד הרבה מה לעשות בהקשר גם של מה שאמרתם, למרות שיש תוכניות קיימות יש מקום לבקרה, לטיוב ולשיפור מתמיד שלהן. דבר שאנחנו כן רוצים לשים עליו זרקור, וידברו עליו היום גם בוועדות נוספות, זו הסוגיה של הפריפריה הגיאו-חברתית בישראל. אתם יכולים לקרוא בדוח נתונים מאוד משמעותיים שמדברים על הפערים האדירים שעדיין קיימים ביישובים שנמצאים גם לפי הדירוג הסוציו-אקונומי, וגם אם מסתכלים לפי מדד הטיפוח של משרד החינוך אפשר לראות את זה ממש על בתי הספר עצמם. אנחנו חושבים שהגיע הזמן לעשות תוכנית משמעותית, רב-שנתית, לפרפריה בישראל ובעצם להשלים עם זה איזשהו מהלך שצריך בשביל לאזן את הייצוג במערכת ההשכלה הגבוהה. אנחנו עוד רחוקים משם.

רלוונטיות לעולם התעסוקה העתידי – אנחנו חושבים, גם באוניברסיטאות וגם במכללות יסכימו אתנו, שב-2017 אי אפשר כבר לדבר על השכלה גבוהה בלי לדבר על המשמעות הבאמת מאוד עמוקה שיש לזה גם עבור הפרט לכל עתידו המקצועי, ומירב הזכירה את זה בעצמה ממש בפתח הדברים, ובטח גם למשק. אנחנו רואים שמצד אחד כמעט בכל מוסד היום יש מרכז לפיתוח קריירה, מנסים לעשות איזשהו צעד בכיוון, אבל אנחנו חושבים שעדיין המערכת כמערכת לא אימצה את התפקיד הזה שלה. הכישורים והיכולות, ואפילו איזושהי ניסיון, איזושהי התנסות, שסטודנט יוצא אתם החוצה, זה לא משהו שהמערכת עוד לקחה על עצמה, ואנחנו גם לא רואים מספיק שיתופי פעולה עם מעסיקים, עם עמותות, עם המגזר הציבורי. זה מבחינתנו בהחלט יעד לחומש הקרוב ובהחלט דבר שאנחנו חושבים שמערכת ההשכלה הגבוהה - - -
היו"ר מירב בן ארי
עדי, יש בכל מוסד אקדמי יחידה להכוון תעסוקתי?
עדי משניות
אני לא יודעת להגיד לך אם יש בכל 63, אבל בוא נגיד - - -
היו"ר מירב בן ארי
יש יותר, יש גם את הלא מתוקצבים.
קריאה
אין בכולם.
עדי משניות
זה לא כרגע דבר שהוא מלמעלה. אבל גם בתוך זה, אם אני אתייחס מאוד מאוד קצרה לנקודות, אז מבחינתנו אחד הדברים הכי משמעותיים קשור לעניין של התנסות במהלך הלימודים ושל רכישת כישורים. לכן, מצד אחד, בכל המקצועות הפרופסיונליים – ובדיוק הזכרנו את מקצועות הבריאות – אנחנו חושבים שצריך לשפר מאוד את הממשקים, לראות איך יוצרים הסדרה במקום הזה, להפריד בין הסטאז' להתמחות, איזה תנאים אמורים לקבל, איך לא לנצל תנאים של עובדים קיימים בזמן שהמתמחים שם. זה עולם ומלואו וחשוב מאוד להידרש לזה, בייחוד כי זה לא נוגע רק למערכת ההשכלה הגבוהה אלא זה דורש פה את המשרדים האחרים שרלוונטיים.

הדבר השני – טיפוח התמחויות לימודיות בתחומים הלא פרופסיונליים, דבר חשוב לא פחות. יש היום המון תחומי תואר ראשון שאדם יוצא מהם בלי שיש לו ממש נגיעה אפילו ראשונה לעולם התעסוקה, איך להתנהל בתוך העולם הזה.

הדבר האחרון שהוא רלוונטי והוא משלים בעצם, זה איזושהי מחויבות לשקיפות והנגשת המידע המלא למתעניינים ללימודים. אנחנו חושבים שזה בדיוק הצד השני של אותו עניין. היום, בן אדם שבא ללמוד תואר ראשון, הרבה פעמים מסתמך על מה שהוא רואה בסביבה הקרובה שלו, אנחנו רוצים לפתוח לכל הצעירים לראות מהן אפשרויות ההשכלה המלאות שעומדות בפניו. וכמובן שזה נוגע לא רק להשכלה הגבוהה, זה דבר שהוא אפילו רחב יותר מזה, בכלל אפשרויות תעסוקתיות. זה דבר שבעינינו הוא בהחלט יעד מאוד משמעותי.

יש נתון מאוד מעניין בדוח שלנו – ומאוד עצוב אני חייבת להגיד – לגבי מידת האמון שצעירים היום בישראל מרגישים כלפי מערכות השלטון - - -
ענבר הוכברג
73% הצהירו שהם לא מביעים אמון במפלגות השונות, 85% הצהירו שהם לא מרגישים שהם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה ועוד 63% - - -
היו"ר מירב בן ארי
איפה החוברת הזאת?
ענבר הוכברג
זה פה בדוח, בעמוד 39.
עדי משניות
אלה הנתונים שגילנו כשעשינו את העבודה על הדוח. בעינינו אלה נתונים מאוד מאוד מדאיגים.
יהודית גידלי
במה זה שונה ממבוגרים?
היו"ר מירב בן ארי
שמבוגרים עוד מילא, נגיד התייאשו, אבל הם לא אמורים - - -
עדי משניות
יש השוואה בדוח בין חתכים של הגילאים.
היו"ר מירב בן ארי
ברור, אבל אתם אלה שאמורים לשבת כאן עוד כמה שנים, אז אם הייאוש נמצא אצלכם - - -
עדי משניות
מבחינתנו, אנחנו רואים את מערכת ההשכלה הגבוהה כהזדמנות בשביל לבנות מחדש את יחסי האמון האלה. אנחנו חושבים שעבור הרבה מאוד צעירים מערכת ההשכלה הגבוהה היא המוסד האזרחי הראשון שהם לוקחים בו חלק או אחרי לימודים תיכוניים, או במקרים אחרים אחרי שירות צבאי או לאומי. אנחנו חושבים שיש כאן הזדמנות מאוד מאוד גדולה כדי לבנות יחסי אמון של איך בן אדם כסטודנט הוא שותף במוסד שלו, הוא מרגיש שיש לו קול בקבלת ההחלטות, הוא מרגיש שאפשר לקיים דיון עם ההנהלה של המוסד, ומבחינתנו זה משהו שלא בהכרח צריך לבוא מלמעלה, מהמל"ג, זה משהו שקשור לשיתוף הפעולה שלנו עם המוסדות.

יזמנו איזשהו פרויקט שנקרא "אקדמיה מתחדשת". זה התחיל בכינוס שהזמנו אליו נשיאים, רקטורים וראשי האגודות המקומיות, אתם יכולים לראות כאן. מבחינתנו, צריך ליצור את כל החיבורים בין הסטודנטים בקצה לבין האגודות שבהן הם צריכים לבחור ומייצגות אותם בקרב המוסדות, וגם בינינו, כמי שנמצאים גם במועצה להשכלה גבוהה וכמי שבעצם גם יכולים לסייע באגודות בקשר הזה. אנחנו חושבים שיש פה הרבה מאוד מקום להשתפרות, גם בשיתוף של סטודנטים בכל הנושאים האקדמיים אבל גם בשיתוף של סטודנטים ובשקיפות כלפי סטודנטים בהתנהלות המוסדות, באופן קבלת ההחלטות וכו'.

אני אעבור כדי שנסיים בזמן. הנושא האחרון, שגם במהלך הזה אנחנו רואים במל"ג שותפים גדולים סך הכול, היא ההבטחה בחומש הזה שהמועצה להשכלה גבוהה הכניסה את החדשנות בהוראה כאחד מעמודי התווך של החומש. מבחינתנו זו ההבטחה ואנחנו רוצים עכשיו לראות אותה מתקיימת. אנחנו חושבים גם כאן שכמה שיותר יידעו לערב סטודנטים, לא רק אותנו, גם את האגודות המקומיות, גם את הסטודנטים בקצה. אפשר לעשות שינויים מאוד משמעותיים באיך שהאקדמיה נראית היום. אני לא רוצה להכביר מילים אבל אפשר לדבר גם על המצב היום של איך נראית ההוראה, איך נראות שיטות הערכה, כמה אנשים נמצאים או לא נמצאים בהרצאות מליאה ומה רמת הקשב בהרצאות פרונטליות, בינתיים אני אתן לדמיון שלכם, אפשר לדבר על זה אחר כך.

אני רק אגע ממש בקצרה בכמה נקודות שמבחינתנו הן משמעותיות: קודם כל, אנחנו קוראים באמת לראות איך משתפים פעולה סביב שיפור סקרי איכות ההוראה, סביב ההפיכה שלהם למוצר יותר משמעותי. גם להגדיל את מילוי הסקרים וגם את האמון של מרצים ושל סטודנטים בסקרים כאיזשהו כלי שהוא באמת מגיע לסייע ולא כדי לנדוד ולהוציא תסכולים של המערכת. חיזוק הקשר בין מרכזי איכות הוראה לגופי הסטודנטים זה דבר שהתחלנו כבר לעשות אותו עם מרכזי איכות ההוראה. ה"מרצה מעורר השראה" זו דוגמה לפרויקט שבו אנחנו באים להוקיר דווקא מרצים על עשייה חיובית ואנחנו חושבים שצריך להמשיך ולחזק את זה, גם מול האגודות בקשר שלהן עם המרכזים.

תחום ההוראה כמרכיב דומיננטי בתפיסתו ופעילותו של המוסד – יש פה דברים שהם מאוד כבדי משקל, שהרבה מוסדות להשכלה גבוהה עוד לא השכילו באמת לאמץ את התפקיד שלהם כמחנכים לא פחות מכך שהם אמונים על המחקר ועל פיתוח ההמצאות של העתיד. ההמצאות של העתיד זה גם החוקרים של העתיד מבחינתנו ובשביל זה צריך לשפר מאוד את האופן שבו מסתכלים על איכות ההוראה, גם מבחינת תגמול למרצים מצטיינים וכדו'. חיזוק תוכניות הקליטה, ההכשרה והליווי של מרצים חדשים וותיקים – זה נראה לי מובן.
היו"ר מירב בן ארי
איפה ההתייחסות שלך לתוכנית החומש? אני לא מבינה.
עדי משניות
אנחנו לקחנו אלמנטים מתוכנית החומש. למשל, הגברת שוויון ההזדמנויות הוא אחד מאבני הדרך של תוכנית החומש, למשל, קידום איכות ההוראה זה אחד מהאלמנטים - - -
היו"ר מירב בן ארי
אני מכירה את תוכנית החומש, יש לה כמה יעדים ספציפיים, רציתי לראות התייחסות שלכם. נגיד, תוכנית החומש מדברת הרבה על ערבים וחרדים – איפה ההתייחסות הספציפית של ההתאחדות בעניין הזה? תוכנית החומש מדברת על סטודנטים מחו"ל – איפה ההתייחסות? מי מהמל"ג כאן? אוקיי, אז אחר כך תציגו. רציתי לראות את ו' החיבור. מה בעצם הצגת פה, עדי, מה זה?
עדי משניות
אני לקחתי יעדים של תוכנית החומש שמל"ג מתייחסת אליהם. גם למשל הסיפור של מעורבות סטודנטים בקבלת החלטות, זה לא דבר שקיבל התייחסות בתוכנית החומש שאנחנו סוברים - - -
היו"ר מירב בן ארי
כן אבל תוכנית החומש כבר יצאה לדרך, היא תתחיל בשנת הלימודים תשע"ח.
עדי משניות
ברור. אני אתן לך דוגמה - - -
היו"ר מירב בן ארי
אני רוצה רגע להבהיר את מה שקורה כאן. מי מהמל"ג? אני חשבתי שאנחנו נתעסק בחיבור. מה זה?
אורנן פודם
הם העלו נקודות, אנחנו גם נעלה נקודות של התייחסויות בתוכנית הרב-שנתית לנושאים שהם מאוד רלוונטיים לסטודנטים.
היו"ר מירב בן ארי
בדיוק, זה מה שרציתי. את הולכת ונהיית לי מרצה. זה מטריד אותי, עדי. נתת לנו כאן הרצאה. אני רוצה לדעת תכלס את החיבור של הסטודנטים לתוכנית. את מחוברת לכל מה שהתוכנית הרב-שנתית מדברת? זה מתחבר אליכם, לדנ"א של ההתאחדות?
עדי משניות
מה הכוונה? האם אנחנו מסכימים עם כל - - -
היו"ר מירב בן ארי
עם תוכנית החומש.
עדי משניות
תראי, כל אחת מהתוכניות האלה היא עולם ומלואו. זאת אומרת, בתוך הוועדה, כשהם מדברים על שילוב חרדים, יש לנו הרבה מאוד דיונים, על חלק מהדברים אנחנו מסכימים ועל חלק מהדברים אנחנו לא. מה שאנחנו לא מסכימים אנחנו מתקשרים אתם. למשל, אם אני נוגעת בתוכנית החומש לחרדים, יש עקרונות כלליים, יש הרבה מאוד נושאים מאוד כבדים שעוד לא עלו שהם רק במהלך - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
כן אבל בדוח שלכם – למשל נגעת בחרדים – יש יותר סטודנטים חרדים אבל אחוזי הנשירה מגיעים ל-50%. אז השאלה אם בתוכנית החומש לדוגמה יש בכלל התכתבות עם הנתון הקשה ביותר הזה שמתכתב עם מה שאמרתי בראשית דברי – מי זה הסטודנט החרדי? מה הפרופיל שלו? האם יש מענה מצד אחד כן להיכנס לעולם התעסוקה ומצד שני איך רוכשים השכלה? 50% נשירה וזה עוד אחרי דרך חתחתים. אני מטפלת כל הזמן בסטודנטיות ובסטודנטים שלא מצליחים בכלל להתקבל למערכת – אז 50% כבר מאלה שכן התקבלו? אז יש מענה בתוכנית החומש?
היו"ר מירב בן ארי
עליזה, מחר יש דיון על סטודנטים חרדים בוועדת החינוך. ממש משפט סיכום ואנחנו עוברים למל"ג.
עדי משניות
אתם באים מחר?
היו"ר מירב בן ארי
כן, יש דיון מיוחד לזה. משפט סיכום שלך, עדי.
עדי משניות
אני רק אגיד, בקטע של לרדת לפרטי התוכנית, אז לכל נושא כמובן שיש לנו התייחסות שהיא ספציפית והיא גם מול מל"ג או מול המוסדות. מבחינתנו, מה שרצינו להביא כאן, אלה דברים בתוכנית החומש שהם אולי קיימים אבל שצריך להרחיב אותם, או שהם לא קיבלו התייחסות מספקת. למשל, כמו שהזכרתי עכשיו, נושא ההתמחויות שבעצם עוד לא נכלל. דרך אגב, אין שום מניעה לפתח את זה במהלך החומש הקרוב. יש הרבה דברים שגם אם הם לא קיבלו את הבמה בהכרזה של תוכנית החומש, עדיין יש את ההזדמנות לעשות אותם. מבחינתנו זו היתה הקריאה המשמעותית כאן, לראות איך מכניסים את התעסוקה, איך מכניסים מעורבות סטודנטים בקבלת החלטות ואיך עושים את הצעדים בחדשנות בהוראה שאמורים לעשות.
היו"ר מירב בן ארי
תודה רבה. אורנן מהמל"ג, התייחסות שלכם לתוכנית החומש.
אורנן פודם
קודם כל, אני רוצה לברך את כל הסטודנטים ביום חגם, לכבוד יום הסטודנט. אני רוצה להגיד תודה להתאחדות – רם וטל כבר יצאו, ערן, עדי, ענבר – אני חושב שהסטודנטים בהחלט יכולים לישון בשקט שההתאחדות מאוד מאוד דואגת להם, מאוד מעורבת בעשייה שלנו בות"ת. אני חושב שהעבודה עם ההתאחדות מאוד מאוד השתפרה בשנים האחרונות, עדיין כמובן יש מה להתקדם, אבל אם זו מעורבות בוועדות השונות, אם זו תוכניות משותפות שלראשונה קורות, תוכניות שממש ות"ת וההתאחדות ביחד, כמו תוכנית "קהילות סטודנטים". אני חושב שזה מאוד מבורך ומאוד טוב.

אני אתייחס לתוכנית הרב-שנתית. התוכנית הרב-שנתית שיצאה לדרך בתשע"ז בעצם ממשיכה את התוכנית הרב-שנתית הקודמת מבחינת הגידול בתוספת משאבים לטובת נושאים שנקרא להם "תפקידה השלישי של האקדמיה" – נושאים שהם אחריות חברתית, אם זה הנגשת השכלה גבוהה לאוכלוסיות ייחודיות. גם התוכנית של הערבים וגם התוכנית של החרדים שהתחילו בתוכנית הרב-שנתית הקודמת, לא רק שלא נעצרו אלא גם התווספו להן עוד משאבים והן צוברות תאוצה ונכנסות לנושאים יותר ויותר עמוקים, כמו הכוונה למקצועות לימוד שיש בהם מובילות חברתית, התעסקות עם תתי-קבוצות כמו בדואים, דרוזים.

בתוכנית הרב-שנתית האחרונה של ע"ז נוספה סוף סוף תוכנית הנגשה ליוצאי אתיופיה, התוכנית יוצאת לדרך. נוספה תוכנית "תקווה ישראלית", שזו בעצם תוכנית המשך לתוכניות ההנגשה שלנו, תוכנית בשיתוף בית הנשיא שבעצם מדברת על היום שאחרי מבחינת ההנגשה – שזה כבר פועל עכשיו אבל זה בעצם איך אנחנו מתאימים את הקמפוס למרקם החדש של הקמפוס, שיש בו חרדים, שיש בו ערבים, שיש בו אתיופים. התוכנית יצאה לדרך בע"ז עם 7.5 מיליון שקל, בתשע"ח התווספו לה עוד 3 מיליון שקל.

נושא המכינות – גם תוספת בתוכנית הרב-שנתית. מ-37.5 מיליון בחומש הקודם – 50 מיליון בשנה הבאה. המכינות הן בעצם הזדמנות שניה - - -
יהודית גידלי
כל שנה?
אורנן פודם
כן.
יהודית גידלי
תוספת שנתית?
אורנן פודם
לא תוספת, סך הכול 50 מיליון שקל.
היו"ר מירב בן ארי
50 מיליון שקל כל שנה לטובת המכינות, היינו שותפים לזה גם בוועדת ביקורת.
אורנן פודם
המכינות הן בעצם הגשר, צמצום הפערים ומתן הזדמנויות שנייה לצעירים. נושאים של פריפריה – כמובן שיש עוד הרבה מה להתקדם אבל יש תוספות גם דרך המכללות, שזה בעצם אולי מכשיר ההנגשה הכי גדול שקרה פה ב-10-15 שנים האחרונות. ההשכלה הגבוהה מגיעה לשדרות, מגיעה לקריית שמונה, מגיעה לעכו.
עליזה לביא (יש עתיד)
אבל עדיין הנתונים קשים מאוד. למרות הכול אנחנו לא רואים פה שינוי משמעותי.
אורנן פודם
השינוי הוא מאוד איטי, אני חושב שיש שינוי, אני חושב שיש תוספת. חשוב לציין גם שאנחנו לא פועלים בוואקום. אפשר לראות שהפערים שהם מגיעים אתם ממערכת החינוך בפורמלית, ממשרד החינוך – אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי לצמצם אותם. הם מגיעים עם ציוני בגרות שהם נמוכים מאוד מכלל האוכלוסייה, הם מגיעים עם ציוני פסיכומטרי שהם נמוכים מאוד ואנחנו עושים הכול במערכת ההשכלה הגבוהה לתקן אותם. באמת חשוב לזכור שאנחנו לא פועלים בוואקום, הם מגיעים עם פערים ממשרד החינוך. יש עוד הרבה מה לעשות אבל אני חושב שבתוכנית הרב-שנתית הקודמת והנוכחית יש תוספת - - -
היו"ר מירב בן ארי
התוכנית מתחילה בתשע"ח, נכון?
אורנן פודם
התחילה בתשע"ז.
היו"ר מירב בן ארי
התחילה כבר בתשע"ז?
אורנן פודם
כן, כשבתשע"ז תוכניות התחילו לרקום והפעלה מלאה תהיה בתשע"ח, חלקן אפילו תשע"ט. אני חושב שאנחנו כן בדרך הנכונה, גם מבחינת שיתוף הפעולה עם ההתאחדות, גם מבחינת תוספות לטובת הנושאים האלה, הנושאים החברתיים. מעל חצי מיליארד שקל בשנה הולכים רק לנושאים האלה, לפר"ח, למלגות קרן הסיוע. 100 מיליון שקל לחרדים, 100 מיליון שקל לערבים, מכינות 50 מיליון, "תקווה ישראלית 10 מיליון, מעורבות אקדמית בקהילה – עלינו מ-10 מיליון ל-29 מיליון כמעט, גם הרבה בזכות ההתאחדות ומשרד האוצר שתגברו את הנושא הזה ב-19 מיליון שקל בשנים האחרונות.
היו"ר מירב בן ארי
תודה, אורנן. כן, בבקשה.
סמי קדוש
אני מארגון שמטפל בצעירים וסטודנטים דוברי צרפתית ואני שייך גם למועצת ארגוני עולים, ארגון גג של 30 ארגוני עולים.
היו"ר מירב בן ארי
האמת שזה מעניין, הסטודנטים הצרפתיים, כי זו תופעה חדשה.
סמי קדוש
נכון. אחד מהדברים שראינו דווקא בוועדה של עלייה וקליטה לפני חמישה חודשים הוא שבתוכנית החומש אין התייחסות לעולים בסופו של דבר. יש התייחסות לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסייה החרדית ואנחנו קצת בבעיה.
היו"ר מירב בן ארי
צודק.
סמי קדוש
כאילו לא קיימים אמריקאים, לא קיימים דוברי צרפתית, לא קיימים דרום אמריקאים. אני רוצה לדעת האם תהיה בחמש השנים הקרובות איזושהי התייחסות, כי בסופו של דבר כל שנה מגיעים, והמל"ג צריך לדעת, 30,000 עולים חדשים.
היו"ר מירב בן ארי
הוא שואל שאלות נכונות.
עליזה לביא (יש עתיד)
גם הערכה של המספר וגם תן לנו הבנה מה סטודנט עולה מצרפת צריך.
היו"ר מירב בן ארי
שהמל"ג יענה איזו התייחסות יש בתוכנית החומש לסטודנטים עולים.
עליזה לביא (יש עתיד)
אבל מה הצורך?
אורנן פודם
קודם כל, המנדט של הטיפול בסטודנטים עולים הוא אצל מינהל הסטודנטים, הוא מטפל בכל הסטודנטים העולים. לפי מה שאני יודע, זה מלגות, זה מלגות שכר לימוד, זו מעטפת, זה רכזים. אם יש בעיה בטיפול של מינהל הסטודנטים בסטודנטים עולים נשמח לשמוע.
היו"ר מירב בן ארי
היה לי דיון אחר בנושא של סטודנטים עולים וחשוב לומר שהנושא הזה נמצא עמוק בתוך משרד העלייה והקליטה. היה לנו דיון בנושא של צעירים יוצאי אתיופיה. הצרפתים הם באמת עולים, הם הגיעו בשנים האחרונות אבל בנושא של צעירים יוצאי אתיופיה רובם כבר נולדו כאן אבל הם עדיין מוגדרים במשרד העלייה והקליטה שהם זכאים לאיזושהי חבילה, אני לא יודעת מה, ואז הדיון היה בכלל על מקום אחר, למה זה לא עובר למל"ג-ות"ת.
עליזה לביא (יש עתיד)
מה הצורך של סטודנט דובר צרפתית? תסביר לנו.
סמי קדוש
אני אקח דוגמה שעוד שעה אנחנו נדבר עליה בוועדת הקליטה, למשל מבחן יע"ל, שהעולים צריכים לעבור. זה מבחן לרמה של עברית ויש פה כל מיני בעיות כי פתאום כל מיני אוניברסיטאות העלו את הרף של המבחן בלי שום סיבה. אז כל האוניברסיטאות לפי חוק המל"ג, סעיף 5, לא יכולות - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
מותר להם לכתוב מבחנים בצרפתית?
קריאות
לא.
היו"ר מירב בן ארי
לא, מה פתאום.
עליזה לביא (יש עתיד)
באנגלית מותר.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
גם בערבית אסור.
סמי קדוש
- - -
היו"ר מירב בן ארי
כמה סטודנטים צרפתים לומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה?
עליזה לביא (יש עתיד)
דוברי צרפתית.
סמי קדוש
1,200, 1,200 כל שנה באים. אני גם יכול לדבר על דרום אמריקאים וכו'. יש איזה מחסום שהמל"ג צריך להתייחס אליו. אנחנו בבעיה. גם אם מינהל הסטודנטים עושה את עבודתו נאמנה אנחנו לא מדברים רק על מלגות. יש בעיות. אותה התייחסות של החרדים ושל הערבים – לעולים יש דברים ספציפיים שהמל"ג צריך לתת עליהם את הדעת. אני שוב מתפלא - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
הרמה של היע"ל, שהגביהו את הרף.
סמי קדוש
נכון, ויש עוד דברים.
היו"ר מירב בן ארי
אורנן, אנחנו רוצים תשובה לוועדה. אמרתי כאן גם לחברת הכנסת לביא, התופעה של סטודנטים צרפתיים - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
דוברי צרפתית.
היו"ר מירב בן ארי
לא, אני לא אומרת דוברי צרפתית כי יש גם הרבה חבר'ה ישראליים שהם דוברי צרפתית והם חיים פה כמובן, אבל צרפתים שהגיעו בשנים האחרונות בשל תופעת האנטישמיות.
עליזה לביא (יש עתיד)
הם גם ציונים.
היו"ר מירב בן ארי
ברור, אין ספק, הם יכלו לבחור ללכת לארצות הברית אבל הם הגיעו לפה, הכול מתוך ציונות. נתקלנו בזה בנושא אחר שגם ניהלתי פה בוועדה, בנושא של נוער בסיכון, חבר'ה שהגיעו מצרפת ולא נתנו להם מענה, אז אני רוצה למנוע את זה. הם כבר הגיעו לאקדמיה. אני רוצה שהמל"ג ייתן תשובה לוועדה – ואל תפנו אותי למשרד העלייה והקליטה, אני יודעת מה קורה שם – האם יש התייחסות מסוימת במל"ג לסטודנטים שהגיעו מצרפת? כי יש בשנה-שנתיים האחרונות גל של עליה מצרפת והשאלה היא האם אנחנו ערוכים כדי שלא נפספס אותם? אני לא רוצה שהם יחזרו ללמוד בפריז או במקום אחר כי הם הגיעו לכאן מסיבות של ציונות.
עליזה לביא (יש עתיד)
שלא לדבר שהלימודים בצרפת הם חינם.
היו"ר מירב בן ארי
נכון. עוד מישהו מהסטודנטים רוצה לדבר?
עליזה ליזי המאירי
אני רוצה לדבר על הקוד האתי. עוד כשביקשנו אותו - - -
היו"ר מירב בן ארי
לא, אני מצטערת. אני מאוד מבקשת, זה לא דיון על הקוד האתי. אני יכולה להגיד לך שבאופן אישי ביקשתי דיון מיוחד בוועדת החינוך על כך, יש לנו הרבה מה לומר, רצינו את כל השדולה לעשות על הקוד האתי.
עליזה ליזי המאירי
למה לא?
היו"ר מירב בן ארי
כי יש פה אילוצים וסיבות אחרות, לכן אל תפתחי לי את זה.
עליזה לביא (יש עתיד)
יש פה אילוצים, אם את רוצה אחרי זה אני אספר לך. התוכנית היתה הקוד האתי.
עליזה ליזי המאירי
אפשר להגיד רק מילה אחת? המצב קטסטרופה הרבה יותר ממה שחשבנו כשביקשנו את הקוד האתי וסטודנטים חיים בפחד, בפחד כמו באיראן. זה המצב במדינת ישראל. סטודנטים מפחדים לדבר בפייסבוק הפרטי שלהם, אני לא מדברת על פורומים ובכיתה.
עליזה לביא (יש עתיד)
על מה לדבר?
עליזה ליזי המאירי
להביע תמיכה בקוד האתי גם כשהם רוצים אותו. זאת אומרת שסטודנט שהוא בעד הקוד האתי אפילו מפחד לומר את זה – זה נראה לכם בסדר?
היו"ר מירב בן ארי
אני מבינה אותך, מבינה ללבך ואף מזדהה. אני מתנצלת אבל זה לא דיון על הקוד האתי.
עליזה לביא (יש עתיד)
אנחנו נקיים אותו.
היו"ר מירב בן ארי
אנחנו ביקשנו במיוחד, הגשנו מכתב ליו"ר הוועדה, שתדעי.
עליזה ליזי המאירי
תודה.
היו"ר מירב בן ארי
עוד הערות לגבי יום הסטודנט? אני חייבת לסיים אז, מיכל, מילה אחרונה.
מיכל גלברט
ביחד עם ות"ת-מל"ג ובשיתוף של התאחדות הסטודנטים בנינו את התוכנית הרב-שנתית. חשוב היה רק להתייחס שמבחינתנו התוכנית הרב-שנתית היא כלי להשיג את המטרה החשובה ביותר שהיא צמיחה של המשק והעלאת הפריון. כלומר, בתוכנית הזאת ניתן הדגש לאיך הופכים את המערכת ומקדמים אותה להיות חוליה שמקשרת לשוק התעסוקה בצורה שהיא הרבה יותר טובה, וזה מתחיל בכך שהסטודנט שצריך לבחור מה הוא הולך ללמוד, שהוא יידע מה השכר שמחכה לו בסוף הלימודים. זה מיזם שאנחנו עושים יחד עם משרד המדע בשביל לקדם את הנושא הזה. הרבה מאוד כסף שהוקצה לנושא של פתיחת ההיצע של מדע וטכנולוגיה. היום הרבה מאוד סטודנטים רוצים לבחור במקצועות האלו אבל אי אפשר לקבל אותם בגלל שיש חסמים של היצע, אם זה בינוי, סגל ותקציבים שונים, אז בעצם התרנו את כל החסמים האלו.

נושא של הנגשה ושילוב אוכלוסיות – זה חשוב מטעמי שוויון ההזדמנויות בראש ובראשונה, אבל זה לא פחות חשוב מבחינה של צמיחה של המשק. המשק, אם אנחנו נסתכל על המגמות הדמוגרפיות בעוד מספר שנים, המשק שלנו פשוט לא יצמח ללא שילוב של האוכלוסיות האלה באקדמיה כי זה השער אחר כך לשוק התעסוקה.

נושא של הגברת ייצוג של נשים במדע וטכנולוגיה – גם כאן, כשאנחנו מדברים עם חברות במשק, החסם העיקרי לצמיחה של חברות היום, חברות טכנולוגיה, סטארט-אפים, חברות הייטק גדולות וכו', זה הנושא של המחסור במהנדסים, ואם אנחנו לא נפתור את זה באמצעות שילוב של נשים - - -
היו"ר מירב בן ארי
יש לנו דיון, מיכל, בהמשך היום, בוועדת העבודה והרווחה על החינוך הטכנולוגי.
מיכל גלברט
זה יותר מהחינוך הטכנולוגי, זה ממש תואר שלם באוניברסיטאות ובמכללות. זה קצת שונה מהחינוך הטכנולוגי כי היום מה שחסר לחברות זה אותם מהנדסי עלית בתחומי המחקר והפיתוח ופחות בתחומים שנלווים לזה, ואת זה לומדים רק באוניברסיטאות ובמכללות היום. אז הנושא של הגברת הייצוג של נשים הוא קריטי כי המשק לא יוכל להמשיך ולהסתמך אך ורק על גברים שלומדים את המקצועות האלו.
היו"ר מירב בן ארי
תודה רבה, מיכל, ציינת שני נושאים מאוד חשובים, גם הנושא של התעסוקה וגם הנושא של נשים בחינוך הטכנולוגי. אני ויהודית דיברנו כמה אנחנו נתקלים בבתי ספר באותם ילדות שכן לומדות את חמש היחידות אבל לא ממשיכות אחרי הצבא עם זה.
מיכל גלברט
רק שליש מבוגרות חמש יחידות ממשיכות למקצועות האלה.
היו"ר מירב בן ארי
עסקנו בזה גם. אני חייבת לסכם. קודם כל, כל מי שרוצה – יש את השדולה בשעה 12:00, באולם "ירושלים" ואתם מוזמנים כמובן לבוא, זו שדולה חשובה.

אני רוצה לומר שלושה דברים לסיכום הדיון: אחד, כמו שאמרתי למל"ג, אני רוצה התייחסות לסטודנטים צרפתים, יוצאי צרפת, איך שנקרא לזה. אני לא אומרת "דוברי צרפתית" כי יש הרבה דוברי צרפתית שלא הגיעו בשנים האחרונות. כן התייחסות ספציפית במכתב לוועדת החינוך כדי לדעת מה אתם עושים כי בסופו של דבר – הוא נתן כאן הערה מאוד חשובה – זו תופעה חדשה, זו תופעה שאנחנו צריכים לחבק אותה כי אנחנו רוצים שהם יישארו כאן, אנחנו לא רוצים שהם יעזבו, למרות שהם יכולים ללמוד שם, כמו שאמרנו, גם בחינם. זו תופעה אחת שאני רוצה התייחסות.

דבר שני שאני אשמח לדעת גם מהמל"ג הוא הנושא של הכוון תעסוקתי וכמה מוסדות בארץ – נלך רק על המתוקצבים, על הלא-מתוקצבים אני אברר בעצמי – אין להם הכוון תעסוקתי. אמרה כאן עדי בצדק, לא היינו מעורים בפרטים. לכמה מוסדות אקדמיים בארץ אין בכלל הכוון תעסוקתי? אנחנו רוצים לדעת כי הנושא של התעסוקה שמוגדר בתוכנית החומש – וגם לזה עדי התייחסה בתחילת דבריה – הוא נושא שחייב חייב טיפול. ראינו איך הנושא של ההשמה לא מתחבר עם האקדמיה וזה נושא שאנחנו חייבים לקחת ברצינות.

הדבר השלישי שאני רוצה להגיד ואתו לסכם הוא שזהו יום חגיגי, שמתעסק בנושאים של הסטודנטים. לא כל ועדה תגיע לנושאים פרקטיים כמו שנגיד עכשיו לקחנו, אבל כן כל ועדה תעסוק בסטודנטים ובעיני זה יום בעל חשיבות מאוד גבוהה. אמרתי את זה בתחילת דברי, אנחנו עוסקים בסטודנטים כל השנה, ועדת החינוך כל שבוע-שבועיים מנהלת דיונים בנושא של סטודנטים, זה לא נושא של יום אחד, בואו לא נתבלבל, זה נושא שמתעסקים בו כל השנה. לכן, אם דברים לא מסתיימים היום אנחנו נדון, יכול להיות שנצטרך דיון מיוחד בנושא של סטודנטים עולים, יכול להיות שאנחנו נעשה את זה בוועדת החינוך. מה שבטוח, שהוועדה הזו מגויסת – כמו כל שאר ועדות הכנסת אבל זו במיוחד – לנושא של הסטודנטים, גם אני, גם חבר הכנסת מרגי, גם חברי הכנסת שישבו כאן וגם חברי כנסת שעכשיו נמצאים בוועדות אחרות בנושאים של הסטודנטים, אז חשוב שתדעו. אמרו כאן גם רם וגם ג'בארין שיש פה גב חזק לסטודנטים, תנצלו אותו ותשתמשו בו ככל האפשר כדי לקדם נושאים סטודנטיאליים חשובים. אני מודה לכולכם שהגעתם. לכו לוועדות האחרות שעוסקות בסטודנטים היום, חשוב מאוד שתהיו שם בשבילם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים