פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 90

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 11:30
סדר היום
בחינת תקציבי האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה 2017
נכחו
חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אחמד טיבי – מ"מ יו"ר
חברי הכנסת
עבדאללה אבו מערוף

ג'מעה אזברגה

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

אוסאמה סעדי

עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
שפיע אלג'מאל - מפקח באגף חינוך מגזר ערבי, משרד החינוך

כמאל חואלד - מפקח מוסדות להכשרת עו"ה, משרד החינוך

עלי הייכל - ממונה חינוך חברתי קהילתי חברה ערבית, משרד החינוך

רימון סאבא - מנהל תחום תכנון וניהול תקציב הפיתוח, משרד החינוך

ביין ותד - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מריה ג'יריס - אגף תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

מועאוויה כבהה - מרכז בכיר, משרד הבריאות

גלית והבה שאשו - ראש מנהל התרבות, משרד התרבות והספורט

לובנא זועבי - מנהלת תחום תרבות ערבית, מינהל הספורט

נאזי נוג'דאת - מפקח ספורט, מינהל הספורט

ג'מאל מדלג - מנהל תחום מגזר המיעוטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

איריס פרנקל כהן - הרשות לפיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

איימן סייף - מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי

הדר וינטר גולן - מרכז בכיר ארגון ופיתוח, משרד הכלכלה

אסף יצחקי - סגן חשב, משרד הבינוי והשיכון

יוסף חדד - מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

נעה אבירם - מנהלת אגף הפעלה ורישוי תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חגי ראובן פורבס - מנהל תחום מטה באגף למעונות יום, משרד הכלכלה

דבורה לילך בן ישעיהו - ממונה בכירה מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

הלל פרימן - מנהל אגף בכיר מעקב ובקרה, רשות מקרקעי ישראל

ארן זינר - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

ראג'י מנסור - חבר בוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

עאטף מועדי - מנהל ועדת המעקב לחינוך הערבי

אמיר בשאראת - פיתוח כלכלי, עיריית רהט

אדגאר דכואר - ראש מועצה מקומית פסוטה

פואד עווד - ראש מועצה מקומית מזרעה

ג'עפר פרח - מנכ"ל מוסאוא

אסמרחאן ג'באלי - מורה, מרכז מוסאוא

ראאד אבואלקיען - ועד הכפר אבו אל חיראן

יהודית סטלמך - קרן פרידריך אברט

נחמה הילמן - חברה, נשים עושות שלום

רן כרמון - פעיל, המשמר החברתי

שאדי חליליה



מוזמן/ת

ערין עאבדי-זועבי



מוזמן/ת
מנהל/ת הוועדה
אריאלה אהרון
רישום פרלמנטרי
אלירן עמרם, חבר תרגומים

בחינת תקציבי האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה 2017
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שלפנינו היום: בחינת תקציבי האוכלוסייה הערבית ותקציב המדינה 2017. מדינת ישראל היא מדינה שחיים בה יהודים וערבים בעלי זכויות שוות. כפי שאנחנו מצפים מכל ערביי ישראל, לשמור על מדינת ישראל ולכבד את חוקיה וערכיה, כך אנחנו מחויבים לתת להם את היכולת לחיות פה בשלום, בשגשוג ובפריחה כלכלית.

אנחנו לא רואים את העניין הזה כמשהו פשוט. יש מורכבות לא פשוטה ואנחנו גם עדים להרבה מקומות שקיים קיפוח. מנגד, באותה נשימה אנחנו גם אומרים, כדי לייצב את החברה הערבית ולאפשר לה לשגשג ולפרוח במדינה צריכים לשמור על דו-קיום, שמתבטא באמת בכבוד הדדי בין האוכלוסיות, משהו שנשמר שנים ארוכות במדינת ישראל, אני חייב לציין, עוד מקום המדינה. אחרי שאנחנו הגענו חזרה פה לארצנו, הערבים במדינת ישראל ידעו לכבד אותנו ואנחנו ידענו לכבד אותם וחיינו בשלום ובנחת שנים רבות, כפי שגם קורה היום. יש עימותים, יש ויכוחים, יש חילוקי דעות, ובדמוקרטיה אפשר לפתור חילוקי דעות בשיח, בהעברת מסרים ובדיאלוג, ובטח לא במאבקים, גם לא אלימים, בטוח שלא, וגם לא פוליטיים, לא שם אנחנו לא צריכים למצוא את עצמנו, ולכן היה חשוב לי לקיים את הדיון הזה, לבקשתו של חברי, ח"כ אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי פעיל רבות כמובן למען האוכלוסייה הערבית, אנחנו יודעים את זה, יחד עם חברי הכנסת הנוספים של הרשימה המשותפת.

אנחנו כל הזמן בעימותים לא נגמרים. גם אני מתעמת הרבה עם חברי הרשימה המשותפת, אבל ברמה האידיאולוגית, ברמה העקרונית, שאני כל הזמן מבקש מכל הרשימה לעסוק בענייני ערביי ישראל ולא לעסוק בסוגיות הפלסטיניות. אז יש לנו ויכוחים על זה לפעמים, לפעמים מוצדקים ולפעמים לא, אני כרגע לא רוצה לשפוט אף אחד, אבל אני חושב שככל שהרשימה המשותפת תעסוק בסוגיות של ערביי ישראל כפי שאנחנו דנים בהן היום, כך דו-הקיום יתפתח, כך יהיה שלום, כך יהיה שגשוג, כך תהיה פריחה, גם לחברה הערבית וכמובן לחברה היהודית, אחד לצד השני. אנחנו מבינים את העניינים הללו. אני מסתכל על זה בראייה הזו. עמדותיי אף פעם לא הוסתרו, הן ברורות. אני חושב שאנחנו צריכים לחיות פה בדו-קיום במדינה אחת, ללא הקמה של מדינה פלסטינית. אני סבור שהקמה של מדינה פלסטינית תפגע גם באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל ותפגע גם באוכלוסייה הפלסטינית, שתסבול אחר כך מדיכוי ומעוני על ידי כל משטר שיתרומם שם. אלו עמדותיי ואני חושב שכדי להגשים את העמדות האלו שאני מדבר עליהן, מחובתי לאפשר, יחד עם חבריי, חברי הכנסת - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
זה סעיף תקציבי ב-922?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
לא, לא.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
לא סעיף תקציבי?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אז אסור לי לדבר?
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
לא. מותר לך. סליחה על הערת הביניים, כבוד היושב ראש.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני יושב ראש ועדה, הגעתי למעמד הרם הזה.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
הדיון לא במסגרת מה שאתה אומר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן, אבל אם אני לא אוכל להגיד את דבריי במסגרת הדיון הזה - - -
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
זה לא מתאים לדיון הזה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
כן, אבל חברת הכנסת זועבי, אני לא מסכים כמעט עם שום דבר עם מה שאת חושבת, ואת כמעט לא מסכימה עם שום דבר ממה שאני חושב, אבל זו מהותה של דמוקרטיה, שכל אחד יאמר מה שהוא חושב וכאן השני יצטרך לסבול בשקט ולשמוע. תאמיני לי שאת אומרת דברים לפעמים שקשה לי לשמוע, אבל אני סובל בשקט.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
סליחה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אז תנסי לסבול בשקט. אז אני אומר שהעניין הוא מאוד מאוד פשוט. כדי לאפשר את דו-הקיום במדינת ישראל, את המדינה הזו שאנחנו חושבים שהיא צריכה לקרות, אנחנו צריכים לאפשר לאוכלוסייה הערבית לקבל את ההזדמנות השווה כמו כל ילד במדינת ישראל, וזה דברים שהוועדה הוכיחה, לא בדיבורים, אלא במעשים, שאנחנו פועלים בעניין הזה, לאפשר הזדמנות שווה לכל אזרח במדינת ישראל ולא משנה מאיפה הוא הגיע. הבקשה שלנו היא פשוטה, חיים משותפים בשלום ובשלווה, לא שום דבר אחר מעבר לזה. ועל כן אני רוצה ומתכבד כמובן לפתוח את הדיון, כמובן שאת הדיון הזה ימשיך לנהל אחריי חבר הכנסת אחמד טיבי, מאחר והוא רצה ליזום אותו.

אני רק אתחיל את הדיון בקצרה. אני אאפשר לחלק, איך אתה רוצה שהדיון יתחיל, חברי כנסת או אתה רוצה לשמוע קודם כל משרדי ממשלה?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
כשאתה מעביר את השלטון אליי, אני אקבע.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
השלטון לא יעבור אליך, אבל ניהול הדיון כן.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
ביום הקרוב לפחות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
לא, בכלל לא, אבל הניהול של הוועדה כן יעבור. אז אני אומר, האם אתם רוצים להתחיל ממשרדי ממשלה או שמא - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני אתחיל ואחר כך אני אעביר לחברי, שותפי ליום הזה, חבר הכנסת זחאלקה. לאחר מכן ג'עפר פרח, מנכ"ל מוסאוא, השותף התמידי השנתי בכינוס הזה - - -
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אז אני שם ידי על מנהלת הוועדה, שתעמוד לצדכם - - -
ח"כ אחמד טיבי
תודה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
שעשתה עבודה נפלאה כדי לקיים היום יחד איתכם את היום הזה, אני משבח אותך על זה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
היא עשתה עבודה מצוינת.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
ואני סומך עליכם שבסופו של דבר בדיון הזה אתם תמצאו את הפתרונות כדי לעזור לחברה הערבית במדינת ישראל לשגשג. בהצלחה.

(היו"ר אחמד טיבי)
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה, ח"כ מיקי זוהר. סלאם עליכום, ג'מעה. שלום לכולם. זה הדיון השנתי שמתקיים כל שנה ביוזמת מרכז מוסאוא עם חברי הכנסת שהם חברים בוועדת הכספים. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ואני חברים בוועדת הכספים ואני רוצה להודות לחבר הכנסת מיקי זוהר ולצוות הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי שנתנו לנו את הפלטפורמה והבמה כדי לקיים את הכנס השנתי הזה בנושא של חלקה של האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה לשנים 2017-2018 בהקשר של החלטת הממשלה מס' 922.

אני רוצה להודות גם לראשי המועצות, לנציגי משרדי הממשלה, העמותות האזרחיות, לאורחים, לאנשי המקצוע ולכל המתעניינים, ובעיקר להודות לצוות הוועדה, שעשו עבודה מצוינת ושקדנית כדי להביא את האורחים לקיים את הכנס הזה. אני רוצה להודות לחברי, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, על ההשתתפות בעבודה להכנת הכנס הזה. אני רוצה להודות גם לצוות העוזרים הפרלמנטריים, בעיקר לעורך דין אחמד דראושה, ולאמיר ממוסאוא ולצוות מוסאוא. לעלי, סימן שהוא עדיין עובד, כמו שהוא עשה בכל השבועיים האחרונים.

רבותיי, מוסאוא כדרכה גם הכינה מסמך שחובר ע"י ג'עפר פרח ואמיר טועמה. הנהגת הציבור הערבי, יחד עם מוסאוא והוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות והרשימה המשותפת, חברי הכנסת, הציגו לפני כשנתיים תכנית עבודה שדרשה הקצאה שנתית של 6.4 מיליארד שקל ליישובים הערביים, כלומר 32 מיליארד שקל ל-5 שנים או 64 מיליארד שקל ל-10 שנים. הממשלה דחתה את ההצעה, אפילו היא לא דנה בה בצורה רצינית, ואישרה תכנית רב שנתית, תכנית ממשלתית, בסכום כולל שנע בין 9 ל-15, לפי הודעות שונות לתקשורת, של הממשלה ודוברי הממשלה, ל-5 שנים, כלומר בין 1.8 ל-3 מיליארד ₪ בשנה. בהמשך הדיון נדע למה יש פער כזה במספרים.

התקציב, תקציב המדינה ל-18'-17', מכיל תוספות מסוימות למשרדים חברתיים, אבל הוא לא עורך שינויים מהותיים לסגירת הפערים בשירותי משרדי הממשלה, לרבות לאזרחים הערביים. התוכנית הכלכלית הצהירה שהיא מגדילה את התקציבים החברתיים במסגרת משרד החינוך, בריאות, רווחה, מדע, תרבות וספורט, כך שההוצאה החברתית אמורה לגדול ב-27.7 מיליארד שקל עד 2019. התקציב ב-2017 עומד על סכום של 491 מיליארד שקל, תקציב המדינה, ובשנת 2018 צפוי לעמוד על סכום של 463 מיליארד שקל.

הצעת תקציב המדינה ל-18'-17' אושרה בישיבת הממשלה מיום 11.8 והתקבלו מספר החלטות ממשלה העוסקות באוכלוסייה הערבית, כגון החלטה מספר 1838, רכבת קלה מחיפה לנצרת, החלטה מספר 1941, קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות, ויש כאן ראשי רשויות שיתייחסו לזה, והחלטה מספר 1844, צמצום פערים בחינוך, החלטה מספר 1849- גיבוש תוכנית לפיתוח הצפון, והחלטה מספר 1877- תוכנית לפיתוח חברתי וכלכלי לחברה הבדואית, אך כמובן שגם החלטות אלה אינן מספקות את הצרכים של החברה הערבית לפי שיעורה היחסי באוכלוסייה, גם אם הן נוספו להחלטה דנן, החלטה 922. הבעיה העיקרית היא העיכוב בהעברת התקציבים במסגרת לוח הזמנים שנקבע מהתחלה ולכן באה האפליה עצמה. התקציבים החברתיים לפי התרשים עומדים, והוא יוצג, על 35% מהתקציב.

אין ספק שרבים חגגו את יציאת התכנית לגבי האוכלוסייה הערבית, אבל ניתוח התקציב של מרכז מוסאוא מראה בעיקר שהתוכנית, למשל, לא תצמצם רבות את הפערים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית, בעיקר בגלל שסכום התכנית לא מגיע אפילו ל-2% מתקציב המדינה. 2% בלבד.

אמרנו שהתכנית 922 היא צעד בכיוון הנכון, זאת הייתה ההודעה הרשמית של הרשימה המשותפת, אבל כדי ליישם אותה צריך לוח זמנים, לעמוד בלוח הזמנים ולטפל בדברים שלא טופלו, וגם זה מקרטע ולא רץ. חלק קטן מהתקציבים הועברו לביצוע ב-2017, אבל קיים קושי לאתר את התקנות התקציביות הרלוונטיות. נמצאים כאן נציגי משרד האוצר והרפרנטים שיסבירו את זה.

מי שבוחן את הסכום מנסה להבין את הפער בין 9.7 מיליארד שקל לבין 15 מיליארד שקל. כיצד ממשלה מקבלת החלטה שהעלות שלה היא לא בדיוק ברורה? בדיקה מעמיקה העלתה שמשרד החינוך מסרב לבצע את החלטת הממשלה בנושא שינוי שיטת תקצוב התלמידים הערביים. תלמיד יהודי מקבל בכל סוגי בתי הספר סכומים גבוהים יותר מתלמיד ערבי, ומשרד החינוך, שאמור היה כחלק מהחלטת הממשלה, להסיט את התקציבים באופן דיפרנציאלי, מסרב לעשות זאת. הסכום השנתי עומד על 1.4 מיליארד שקל ומכאן נובע הפער.

נדבר בהמשך על תקציב המדינה ונשים ערביות, שהן מופלות ולא מקבלות את חלקן, והתוצאה בולטת בשיעור תעסוקה נמוך בקרב הנשים הערביות בהשוואה לנשים יהודיות.

זאת ההקדמה ואני רוצה להעביר את זכות הדיבור לחברי לכנס, חבר הכנסת ד"ר ג'מאל זחאלקה. בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
תודה, אהלן. תקציב מדינה הוא חזות הכול, כלומר זה סיכום של כל המדיניות של הממשלה, ומספיק לקרוא תקציב של ממשלה, תקציב של מדינה, כדי לדעת בדיוק מה המדיניות האמיתית. הבעיה הראשונה שנתקלנו בה, שהממשלה לא נותנת לנו לקרוא את כל התקציב. אני ביקשתי בוועדת הכספים פירוט של תכנית 922 ב-8 ספרות. מה זה 8 ספרות? זה לא התקציב הכולל של אגף זה או אחר, שזה ב-6 ספרות, אלא תקציב ב-8 זה להגיד הקצאה ספציפית בסכום מסוים ליישוב מסוים להקצאה, איך אומרים? כסף צבוע ברור. אנחנו רצינו ודרשנו שקיפות ביישום תכנית 922 וביישום בכלל במדינית של הממשלה, כי יש דברים שלא כלולים שם, ועדיין אנחנו לא קיבלנו את זה. כלומר אין שקיפות ביישום התכנית, וזה מעלה חשד כבד שלא מתכוונים ליישם אפילו מה שהבטיחו, אני תיכף אגיד מה זה, ליישם אותו בפועל. כל עוד אנחנו לא מקבלים פירוט, מה הוקצה לכל תחום ותחום בתוכנית 922, מבחינתנו זה כאילו לא הוקצה. זה הבטחות באוויר ויש סיבה כנראה למשרד האוצר למה הוא לא מביא את זה, למרות שניתנה להם ארכה של שלושה חודשים להביא את הפירוט בישיבה שאני יזמתי בוועדת הכספים.

כפי שאמר אחמד, אנחנו הוצאנו הודעה על 922 וכתבנו משפט בשני חלקים. החלק הראשון של המשפט, אנחנו אמרנו שזה צעד בכיוון הנכון, אבל לא מספיק. זה משפט, השאלה מה יותר כבד, החלק הראשון של המשפט, הצעד בכיוון הנכון או לא מספיק? עד היום, ולפי כל הבחינות שעשינו, זה בכלל לא מספיק. אם אתה משווה מצב שהיה לך, מצב עגום ויש שיפור מסוים אז זה צעד בכיוון הנכון, אבל אם אני מסתכל מה מגיע ומהו השוויון האמיתי, מאוד מאוד מאוד רחוק. יש דברים אפילו שהפער גדל, כי יש באותו זמן גם שיפור בציבור היהודי, כלומר ברמת החיים בציבור היהודי, אז לכן הפער גדל ולא קטן, למרות שכאילו יש הקצאה תקציבית גדולה יותר לעומת מה שהיה.

אז אנחנו מדגישים כאן שזכותנו לשוויון מלא. אנחנו נבחן את התוכנית מנקודת מבט, לא המצב הקיים ואיזה שיפור, אלא ובעיקר מבחינת הדרישות והדברים שצריך לעשות בשביל להגיע לשוויון אמיתי. יגידו שצריך ללכת באופן הדרגתי, מה זה הדרגתי? מה יהיה בסוף 5 השנים האלה, שבהן יוקצו כל כך הרבה תקציבים, לטענת האוצר ולטענת הממשלה? האם יש שינוי משמעותי ואמיתי? כפי שנראים הדברים היום, זה לא יהיה. גם המעט שהוקצה, אנחנו לא רואים אותו בפרטים, וגם אם נראה אותו בפרטים, היישום בפועל יעמוד, כפי שהדברים התנהלו עד היום, על רמה מאוד נמוכה. כלומר זה לא יגיע, אם הקצו 10 מיליון, באמת זה ייושם, אלא היישום יהיה 7 מיליון, 6 מיליון, היישום יהיה הרבה פחות ממה שצריך.

אני בא עם הצעה קטנה למשרד האוצר ולכל המשרדים הנוגעים בעניין והיא בואו נעשה שוויון בנושא אחד. אחד, רק אחד. בוא נבחר נושא אחד שנגיד בעוד 5 שנים יהיה שוויון בנושא הזה. בוא נגיד, בתי הספר היסודיים ביישובים הערביים יהיו מבחינת הרמה שלהם ומבחינת ההקצאה התקציבית ומכל הבחינות שווים לבתי ספר יהודיים. נקודה אחת ספציפית, בנוסף לכל, לכל מה שיש, לא במקום. בוא נגיד, נעשה פריצת דרך, תהיה פריצת דרך בנושא אחד. בוא נגיד שתהיה פריצת דרך בחינוך, כי אני חושב שהחינוך הוא מאוד חשוב, הוא מפתח להרבה דברים, בנושא שוויון בין בנים לבנות בבתי הספר, כלומר בנים יגיעו לאותה רמה של הבנות הערביות אפילו. דבר זה יקטין את העבריינות בצורה דרסטית, יעלה את רמת החיים. אבל כל הזמן כל מה שעושים כאן זה לא מדביק. יש פיתוח כלכלי וצמיחה כלכלית בארץ בעשור האחרון והצמיחה היא דיפרנציאלית, כלומר הצמיחה היא אצל היהודים, רמת החיים עולה, עולה, עולה שמה, ואנחנו, איך אומרים? הם רצים כמו הארנב ואנחנו רצים כמו הצב. מתקדמים קצת, אבל הפער גדל, וזה אנחנו רואים בכל התחומים.

לכן אני חושב שהגיע הזמן קודם כל שתהיה שקיפות, שתיים, שהממשלה תבוא אלינו ותגיד מה היא תעשה עם הפער הנשאר, עם הדברים שלא נעשו, איך להגיע לשוויון אמיתי. ודרישה צנועה, אחרונה, שתבוא הממשלה ותגיד בנושא הזה אנחנו רוצים להגיע לשוויון. בתי ספר יסודיים, למשל. אתם יודעים מה זה יעשה, תארו לעצמכם שיהיה שוויון בבתי ספר יסודיים, מה זה יעשה לחטיבת הביניים, מה זה יעשה לתיכון ולאוניברסיטאות ומה זה יעשה לרמת החיים. זה יעשה פלאים. כל זמן שאנחנו תקועים במקום הזה, אחוז העוני אצלנו הוא מעל 50%, בושה וחרפה, אנחנו לא רואים מלחמה אמיתית בעוני, שלא יסבנו אותנו במילים. אתם יודעים מה? כל התוכנית הזאת, איך אומרים, שים אותה, תסתכל עליה, כאשר רמת העוני היא 55%. זה, איך אומרים, טיפה ביום. תודה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה לח"כ ג'מאל זחאלקה. אני כמובן רוצה להודות לקרן פרידריך אברט וליהודית, הנציגה שלהם כאן, היא תדבר בהמשך, יהודית, מרחבָּה. ג'עפר פרח עכשיו, מנכ"ל מוסאוא, תפדTל.
ג'עפר פרח
אני כבר שכנעתי אותה שתדבר לפניי. קודם כל אני רוצה להודות לכם, לוועדה ולחברי הכנסת, ד"ר אחמד טיבי וד"ר ג'מאל זחאלקה, על העבודה לארגן את המפגש הזה. אני רוצה להודות כמובן לצוות של מוסאוא ושל ועד ראשי הרשויות הערביות. אני חושב שגם ראשי הרשויות שנמצאים פה מייצגים עבודה סיזיפית שנעשתה מול משרדי ממשלה כדי להגיע למצב שבאמת יהיה שיפור מסוים בחברה הערבית.

אנחנו ביחד עם קרן פרידריך אברט מנסים כבר מספיק שנים לעבוד ביחד ולבצע ביקורת ציבורית אזרחית גם על תקציב המדינה, גם על מה שלא מגיע ומה שכן מגיע לחברה הערבית, וביחד אנחנו עושים את הפגישות האלה כמעט כל שנה, ד"ר אחמד טיבי עם ועדת הכספים, עם ועדות שאתם נמצאים בה, כי אנחנו חושבים שיש חשיבות שתהיה ביקורת פרלמנטרית על ניהול תקציב המדינה מבחינת האוכלוסייה הערבית לפחות, אבל בכלל גם מבחינת כל האוכלוסיות האחרות. אני רוצה להיכנס כמה שיותר מהר כדי לאפשר גם למשרדי ממשלה להתייחס לדברים.

המסגרת הכללית של תקציב המדינה, ובמיוחד התקציבים החברתיים, הם הרבה יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה. אז בוא נסכים, אם יש מישהו פה מהאוצר, שאנחנו מדברים על אם במקרה הטוב מוקצה לאוכלוסייה הערבית בשנת 2017 2 מיליארד שקל, לאוכלוסייה הערבית מגיע הרבה יותר מ -2 מיליארד שקל בשביל להדביק חלק מהשוויון ולא לסגור פערים, וזה לא קורה. אני מברך על זה שיש החלטת ממשלה, אבל אני חושב שצריך להמשיך בפעילות אינטנסיבית בשביל שזה כן יקרה, לפחות תחום אחד, איימן, ואני מניח שיש פה גם מישהו ממשרד הכלכלה, לפחות בנושא של אזורי תעשייה, כי ראשי הרשויות שחיים על מענקי איזון לא יכולים להמשיך לחיות כל הזמן רק על מענקי האיזון ובלי מקורות הכנסה עצמיים אנחנו לא נראה פיתוח כלכלי רציני בתוך החברה הערבית.

אבל אני רוצה לעבור משרד משרד וכמה שיותר מהר כדי לאפשר - - -
היו"ר אחמד טיבי
אני מפסיק אותך, ג'עפר. אמרו לי שצריך לסיים עד 13:00. זאת הפתעה לא טובה כי יש עוד כינוס, ולכן אני אקצר בדיבור של הדוברים.
ג'עפר פרח
אוקיי. לגבי משרד החינוך, חשוב לנו לראות התייחסות עניינית של מי שמטפל בנושא של התקצוב הדיפרנציאלי, שם יש 4.2 מיליארד שקל. זה הפער בין ה-9.5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד. חשוב לנו לשמוע ממי שנמצא מטעם משרד החינוך ומשרד האוצר פה מה קורה עם התקציב כדי לסגור את הפער הקיים בנושא של החינוך הדיפרנציאלי. יש החלטת ממשלה נוספת בנושא בינוי כיתות לימוד. אנחנו הוצאנו בקשה לפי חוק חופש המידע, אנחנו מבקשים לדעת לפי הצרכים של האוכלוסייה הערבית, יש החלטה לבנות 17,000 כיתות לימוד ב-5 השנים הבאות, אנחנו מבקשים לדעת מה הפרוגרמה, מה סה"כ התקציבים בשביל לסגור את הפער בבינוי כיתות לימוד במגזר הערבי.

הנושא הנוסף, יש בשורה, סוף סוף יש חינוך לא פורמלי, תקציב לחינוך הלא פורמלי לחברה הערבית. חבר'ה, מה שקורה שם, ואני חושב שראשי הרשויות יכולים להוסיף הרבה פרטים על זה, לא מספק ומצריך טיפול. גם התקציב של שנת 2017, חבר הכנסת טיבי, שאמור להתחיל כבר בספטמבר, גם התקציב הזה עוד לא עבר, לא את האוצר ולא בוועדת הכספים.

הנושא של הנגשת ההשכלה הגבוהה. אנחנו נפגשו עם המועצה להשכלה הגבוהה. אני מציע שערן ??? תציע איפה בעצם, לקראת פתיחת שנת הלימודים, איפה התקציב שלכם לקראת השנה הבאה.

בנושא של ההכשרות המקצועיות, אחד הדברים שלא קיימים בהחלטת הממשלה בצורה רצינית זה הכשרות מקצועיות. יש כלים ישנים, שחלקם מתאימים, אבל לא מספקים בשביל לשלב במיוחד נשים וצעירים בתוך שוק התעסוקה.

הנושא הנוסף שאנחנו מתייחסים אליו בנושא משרד הכלכלה זה הנושא של אזורי תעשייה. חשוב לנו לראות מיליארד שקל מסומנים. לא להגיד לנו שיש מספיק אזורי תעשייה אצל היהודים, אנחנו יודעים שיש אקסטרה אזורי תעשייה בציפורית. ההכנסה מאזורי התעשייה בציפורית הולכים לנצרת עלית. יש בנצרת עלית כמה וכמה אזורי תעשייה. זה לא מאפשר למשהד ולראמה ולכפר כנא לייצר הכנסות עצמיות.

בנושא של משרד השיכון. אני יודע שיוסי הציג תכנית כמעט מושלמת גם לראשי הרשויות. אני חושב שחשוב לראות את התכנית הזאת, לדון בה לעומק, אבל יש תחושה שהכסף עדיין לא יוצא. אנחנו נשמח היום לשמוע איפה זה עומד גם בבניית מוסדות לימוד, גם בפיתוח שכונות חדשות וסבסוד קרקעות, גם את ההשקעה בחיזוק הוועדות המקומיות, אני יודע שזה לא התחום שלך, אבל מינהל מקרקעי ישראל עם חוק קמיניץ, הייתה התחייבות שישקיעו בכל הנושא של התכנון כדי לסיים את הבעיה, לא את האכיפה, ליצור מלאי מספיק מתוכנן של שכונות חדשות. וגם הנושא של שיקום ופיתוח שכונות ותיקות, שהוא צוואר בקבוק בעצם שלצערנו לא קיבל - - - אתה עושה ככה כי אתה יודע שאין שם מספיק כסף, ואני לא יודע אם יש מישהו שמגיע משיקום שכונות למפגש הזה, אבל זה אחד הנושאים שאנחנו יודעים שזקוקים לטיפול בתוך החברה הערבית.

גם בנושא של הקרן לשטחים פתוחים. היה מכרז, לא ברור כמה כסף באמת יצא. הנושא של תכנון מתארי וכל הנושא של החברות המנהלות. הרושם שלנו, שאנחנו עובדים להשיג כסף, חברי הכנסת, אבל בסופו של דבר רוב המנהלים של הפרויקטים בתוך החברה הערבית הם גופים יהודיים שמנהלים טוב יותר כנראה או מישהו חושב שהם מנהלים יותר טוב את החברה הערבית.

הנושא של משרד הפנים ומענקי האיזון. היה שינוי מסוים שלא מספק את הצרכים, את הדרישות של הרשויות המקומיות הערביות, בנושא של התרבות הערבית. היה לנו עתירה שם, חבר'ה, הכסף במשרד התרבות עלה לכמעט מיליארד שקל. הכסף המיועד לאוכלוסייה הערבית בתקנה, אני רואה שלובנא נמצאת פה, תקנה המיועדת לאוכלוסייה הערבית, הוא יעמוד על 29 מיליון שקל, עם הרשויות, תקנת סל"ע וכו', זה לא יגיע ליותר מ-50 מיליון שקל. זה לא ייצוג הולם של התרבות הערבית בתקציב של משרד התרבות. יש החלטה גם בבית המשפט, היה סיכום שתהיה בחינה מערכתית של תקציבי התמיכה במוסדות תרבות ערביים.

במינהל הספורט, נושא שזועק, אין כמעט יישוב, חברות שלא מבקשים תוספת רצינית גם להקמת מתקני ספורט וגם למימון פעילות של קבוצות ספורט.

בנושא של תחבורה ציבורית. אני מבין, אנחנו נפגשנו בחוץ גם בנושא של תחבורה ציבורית, יש פער - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
מה הדרישה בנושא הספורט?
ג'עפר פרח
גם מבחינת מתקנים, המתקנים הקיימים - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
מה הדרישה מבחינה תקציבית?
ג'עפר פרח
הדרישה התקציבית, אנחנו דיברנו על 50 מיליון שקל מימון של קבוצות ספורט בחברה הערבית, ובנוסף לזה תקצוב הולם בנושא של תקצוב של מתקני ספורט- - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
מישהו יכול לענות על השאלה של הספורט?
קריאה
יש, יש.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
אוקיי. בסדר.
ג'עפר פרח
בנושא של התחבורה הציבורית, הייתה התחייבות שזה יעלה מ-100 מיליון ₪ בשנת 2016 עד שיגיע למיליארד וחצי, מיליארד ₪ סבסוד. הסבסוד היום לתחבורה ציבורית זה 5.2 מיליארד ₪ בשנה סובסידיה, אנחנו מקבלים מזה 8% רק. כדי להגיע לסגירה של הפערים צריך גם לחבר 30 יישובים נוספים. חשוב לשמוע, החיבור של היישובים הנוספים לתחבורה ציבורית והתגבור של התחבורה הציבורית, איך הוא מתקדם.

גם בנושא של התשתית, כבישים בין עירוניים. הרושם שלנו הוא שהתקציב, 220 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע, לא רואה את רשרש פה, מישהו ממשרד התחבורה שעוסק בזה, אבל זה משהו חשוב שהתחושה שלנו שהוא לא מתקדם מסיבות שונות. הנושא של בטיחות בדרכים, כמובן נושא שאנחנו משלמים מחיר יקר בנושא של בטיחות בדרכים.

נושא נוסף שאין לנו תחושה שזז זה הנושא של משרד המשפטים, רישום, פרצלציה וכל הנושא של רישום קרקעות, במיוחד מינוי של צוותים ערביים שיודעים את המצב הייחודי בתוך היישובים הערביים.

אנחנו בנושא של משרד התיירות, אין שם בשורה בעצם. אני לא יודע אם מישהו פה מגיע ממשרד התיירות, אבל חשוב שיהיה פה - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
זה כלול בתכנית?
ג'עפר פרח
זהו, כשאנחנו מדברים על החלטה 922, אז לפעמים כשיש כסף במקום מסוים, כמו בתרבות למשל, אז מנסים לבוא ולהגיד זה חלק, אבל בחינוך דיפרנציאלי פתאום אומרים זה לא חלק. יש ב-922 התייחסות לנושא של ההישגים בסגירת ההסכם. יש החלטה נוספת, שעוסקת בנושא של ההישגים החינוכיים, שזה שעות הוראה תוספתיות, בנוסף לכיתות לימוד, אז מוציאים את זה, ולכן, ד"ר זחאלקה, זה הפער בין ה-9.5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל.

צריך להתייחס גם למשרדים החברתיים, במשרד הרווחה. תשמעו, כשאני מתבשר שסוגרים טיפת חלב בכפר ח'ואלד, אתם רואים, תמותת תינוקות עולה, אתם רואים מצב חמור, משרד הבריאות, שיש נגדו עתירה שאנחנו מנהלים נגדו, עתירה עכשיו - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
חשוב לציין שהבריאות היא לא חלק מ-922.
ג'עפר פרח
אז דברים חברתיים מסוימים, כמו אזורי תעשייה, כמו בריאות, כמו רווחה וטיפול בעוני, לצערנו לא הוכנסו לתוך החלטת הממשלה, ואתה יודע מה? לא בטוח שהיה צריך להכניס אותם, אבל לפחות אנחנו צריכים לעקוב אחריהם. אנחנו לא עוקבים רק אחרי 922, אנחנו עוקבים גם אחרי מה שקורה בנגב והחלטת הממשלה בנגב. המשכורות לניהול הבדואים בנגב והשליטה בבדואים בנגב, אני חושב שהיא ראויה גם לביקורת פרלמנטרית שלכם כדי להסתכל גם על החלטת הממשלה לגבי הנגב וגם לגבי היישובים הערבים הדרוזים בצפון. אני חושב שאתם כחברי ועדת הכספים וגם הוועדה פה צריכים לראות את התמונה הכוללת ואיך היא מתחלקת ובאמת איך מגיעים לתקציב הולם לאוכלוסייה הערבית.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה, ג'עפר. אני רוצה לבקש מיהודית לומר את דבריה. נא לקצר. אני עכשיו אתחיל להגביל בזמן. יהודית, בבקשה.
יהודית סטלמך
אני לא טובה בזה, בלקצר.
היו"ר אחמד טיבי
תשתדלי.
יהודית סטלמך
טוב. שלום לכולם. אני נציגה של קרן פרידריך אברט ישראל, שותפה של ג'עפר והצוות המאוד מאוד חרוץ ונאמן שלו מזה הרבה שנים. אנחנו מגיעים גם לכנס הזה כל שנה, כמו שג'עפר אמר, ולמרות שיש פה ושם איזשהן בשורות משמחות או סמי משמחות, המסר הכללי בעיניי לא נורא נורא משתנה, וזה מצער. נאמר פה מקודם על ידי חבר הכנסת זוהר, שפרש מהר, שאנחנו לא רוצים להתעמת ואנחנו לא רוצים להגיע פה למצבים של חילוקי דעות סוערים ולמאבקים, אבל מצד שני לא כל כך ברור איך אפשר לשפר דברים אם לא נאבקים עליהם כי הם לא קורים לבד.

המטרה של התצוגה הזאת כאן היא לא למחות והיא לא להיות לעומתיים והיא לא להיות נודניקים, אלא היא פשוט להשיג את אותו צדק שחייב להיעשות מבחינת התקצוב של החברה הערבית, מבחינת תקצוב של כל פלגי האוכלוסייה באופן שוויוני. זאת המטרה. למען המטרה הזאת אנחנו זקוקים לעזרתכם, חברי הכנסת, לעזרתם של הפקידים למיניהם במשרדי הממשלה השונים, שיעזרו לנו ליצור שקיפות, שיעזרו לנו ליצור מצב שבו אפשר בכלל לעקוב אחר הדברים ולראות איך הם מתנהלים והאם הם מתנהלים לכיוון הנכון, ואני מאוד מודה לכל מי שכן הגיע וכן משתף פעולה עם המיזם הזה, עם הניסיון הזה לקדם דברים, כי הדברים הם חשובים.

אני רק אגיד בסוגריים באמת בקצרה, אתמול הייתי במפגש של פורום אזרחים אזורי באזור השרון והמשולש הדרומי, שמנסה לקדם שוויון אזרחי ולהיאבק בתופעות של גזענות. היו לנו שם שתי הרצאות מאירות עיניים על נושא האלימות בחברה הערבית וכיצד הדבר הזה צריך להתפרש, האם מדובר באיזושהי בעיה פנימית של החברה הערבית או שיש פה אחריות משותפת ליהודים וערבים במדינה, והדברים קשורים, הכול קשור. יש אלימות בחברה הערבית, לא סתם. יש תסכול מאוד גדול, יש חוסר שליטה שהם לא קורים ככה באיזושהי בועה. הדברים מתחברים, ובעיניי גם מה שאנחנו שומעים כאן מתחבר לנושא הזה, שהוא נושא בוער, הוא נושא קשה, הוא נושא שאמור להטריד לא רק את החברה הערבית, אלא את החברה הישראלית כולה, ואני מקווה שאנחנו נתקדם ומודה לכל מי שהיה והגיע. תודה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. אני אתחיל עם משרדי הממשלה ואחר כך האורחים. איימן סייף, בבקשה, המשרד לשוויון חברתי.
איימן סייף
צהריים טובים לכולם. אז אני ברשותכם אתן איזושהי תמונה כללית איפה אנחנו עומדים ביישום של 922 ואנסה לתת איזשהו סטטוס. כמובן אני מאוד מברך על הוועדה וגם על השם של הוועדה, צדק חלוקתי ושוויון חברתי. לדעתי, זו גם המטרה שלנו ב-922, זה באמת להגיע לשוויון חלוקתי בתוך משרדי הממשלה, זה לשנות מנגנוני הקצאה בתוך משרדי הממשלה, כך שהחברה הערבית תקבל את חלקה, לפחות היחסי, בתוך התקציבים האלה, וזה מבחינתי המטרה העליונה של כל ההחלטה הזאת. זה לא עוד מיליארד שקל פה, מיליארד שקל שם, אלא שהכסף, התקציבים שהמגזר הערבי יקבל בתוך משרדי הממשלה הוא יהיה מוטמע ב-DNA של משרדי הממשלה.

אנחנו כאחראים בעצם על היישום של החלטת הממשלה מטעם הממשלה, הרשות לפיתוח כלכלי כמובן בהובלה של השרה שלנו, גילה גמליאל, אנחנו עוקבים אחר יישום החלטת הממשלה גם מול משרדי הממשלה וגם מול כמובן הרשויות המקומיות, ואני אגיד את הצעדים שאנחנו בעצם עושים על מנת ליישם את זה. יש לנו ועדות היגוי, בראשותנו, שאחראית על היישום של החלטת הממשלה. ביום ראשון הקרוב מתכנסת ועדת היגוי מספר ארבע, שאנחנו מזמנים אליה בעצם את כל משרדי הממשלה והם מדווחים לנו על יישום התוכניות, שאישרנו בעצם בוועדות ההיגוי, ואנחנו דנים גם בחסמים שעומדים בפני יישום החלטת הממשלה. ראשי הרשויות, נציגות של ראשי הרשויות וועד ראשי הרשויות השותפים לוועדה הזאת. אנחנו, כפי שציינתי, אנחנו עובדים גם עם כל משרדי הממשלה, ואני חייב גם לציין שכל משרדי הממשלה, הפקידות המקצועית של משרדי הממשלה מגויסים ורתומים בעצם להחלטה הזאת והם שותפים ביישום.

יש לנו גם מכרז שאנחנו אוטוטו סוגרים אותו, חברת בקרה ומעקב אחר יישום החלטת הממשלה, שתתחיל לעבוד בחודש הקרוב. ויש עוד פרויקט אחד, שאנחנו עובדים מול משרד הפנים, אנחנו הולכים להעסיק רכזים לפיתוח כלכלי ולתכלול 922 ברשויות המקומיות, קיבלנו על זה כסף ממשרד האוצר, ואני מאוד מקווה שבחודשים הקרובים, כמובן בתיאום עם ועד ראשי הרשויות, נתחיל להפעיל את זה.

לגבי בעצם היישום עד כה. בשנת 2016 העברנו כמעט 3 מיליארד שקלים למשרדי הממשלה ליישום החלטת הממשלה, מתוך זה יש הרשאות בעצם ברשויות המקומיות, כמעט בגובה של מיליארד שקל. אם אני אתחיל עם משרד הפנים, אז משרד הפנים, 200 מיליון ₪ עברו בשנת 2016, מענקי פיתוח בגובה של 650 מיליון שקל, הרשאות לרשויות המקומיות, ואני מניח שמריה שנמצאת כאן תדווח על היישום של הדברים האלה, ויש עוד תקציבים שעברו בעצם לרשויות המקומיות. כרגע תקציבי הפיתוח האלה נמצאים ברשויות המקומיות, הרשויות המקומיות מגבשות תכניות ופרויקטים כלכליים, הם מגישים את זה למשרד הפנים ואז הם מתחילים בעצם לבצע את הדברים האלה. בשנת 2017 150 מיליון שקלים נוספים אמורים לעבור כתקציבי פיתוח לרשויות המקומיות.

משרד התחבורה, בגדול אני אגיד, חצי מיליארד שקל עבר ב-2016 ועוד חצי מיליארד שקל אמור לעבור עכשיו בשנת 2017. משרד התחבורה עובד עם חברות מנהלות. יש להן את ההרשאות לעשות את העבודה בשטח ואני חושב שפה אנחנו גם מנסים לעשות מעקב אחר חברות מנהלות אלה, לראות את היישום הזה בשטח.

משרד השיכון נמצא כאן, אז אני מניח שגם יוסי ידבר על הדברים האלה. בגדול, כ-360 מיליון שקל עברו בשנת 2016, בעיקר לנושא של מוסדות ציבור. אותו סכום אמור לעבור גם כן בשנת 2017, ויוסי ידבר, אני מניח, ידווח לנו. שאלתם לגבי הסוגיה של היישום, אז אני מניח שיוסי ידבר על היישום של הדברים האלה.

בנושא של החינוך, גם כספים לנושא של שיפור איכות ההוראה, 55 מיליון שקל עברו ב-2016 ועוד 55 מיליון שקל ב-2017, וגם החלטה, אני חייב לציין, כי דיברתם גם על יעדים לחינוך, אז יש, הממשלה קבעה יעדים לשיפור רמת החינוך במגזר הערבי. יש יעדים לזכאות לבגרות, לנושא של הנשירה, ואנחנו מיישמים את הדברים האלה.

הסוגיה של מעונות יום, אני רק אציין בשני משפטים, ברשותך, ד"ר, זה מאוד מאוד חשוב, הקצינו כ-22 מיליון שקל ב-2016 למעונות יום. ב-2017 92 מיליון שקל חולקו, אושרו, למעונות יום במגזר הערבי, לרשויות המקומיות.

אני אגיד רק משפט אחד בסוגיה של אזורי התעשייה שעלתה כאן, ג'עפר, אני מאוד מסכים איתך, ב-922 לא היה כסף חדש לנושא של אזורי התעשייה. בהנחיה של אמיר לוי יחד בעצם איתנו, אנחנו עושים עכשיו עבודה בתיאום עם ועד ראשי הרשויות על תכנית חדשה להשקעה באזורי תעשייה במגזר הערבי. אנחנו מעריכים את זה כמיליארד שקל. כסף חדש נוסף - - -
ג'עפר פרח
איימן, זה שמענו לפני שלושה חודשים. איפה זה תקוע? אם אתה יכול להגיד איפה זה תקוע.
איימן סייף
זה לא תקוע. ג'עפר, קיימנו עכשיו ארבע ישיבות מקצועיות יחד עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר. בשבועיים הקרובים אנחנו מסיימים את התוכנית הזאת ונניח אותה בעצם על השולחן של גם משרד האוצר והשרה שלנו, ואז בעצם נדאג לתקציבים לפיתוח הדברים האלה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
איימן סייף
אני רק אסכם במשפט אחד. חברים, הכסף היום נמצא בתוך משרדי הממשלה. מבחינתי שני אתגרים, אתגר אחד, שמשרדי הממשלה יישמו את התוכניות האלה בעצם בשטח, ישפרו את שיטות העבודה שלהם עם החברות המנהלות או עם הרשויות המקומיות, זה אחת, ויש פה גם תפקיד לראשי הרשויות ביישום החלטת הממשלה. ראשי הרשויות צריכים להיות מגויסים עם הצוותים המקצועיים שלהם ליישום כל שקל שהחלטנו עליו בתוך היישובים האלה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. אפרופו ראשי רשויות, נמצאים כאן גם פואד וגם אדגאר. אחד מכם, בבקשה. אתגר.
אדגאר דכואר
אני רוצה לדבר באופן כללי וקצר על שיתוף הפעולה שהיה בין ראשי הרשויות, הרשימה המשותפת וארגונים מהחברה האזרחית. זה שיתוף פעולה מאוד חשוב, חשוב שיימשך, ואני חושב שאחד הדברים שעוזר להזיז את הדברים קדימה זה שיתוף הפעולה הזה והמשך המעקב אחרי ביצוע התוכנית. התוכנית הזאת אינה חזות הכול. היא לא באה לפתור את כל הבעיות, היא לא באה לתקן את האפליה העמוקה שאנחנו הערכנו אותה, כשפנינו לממשלה, ביותר מ-65 מיליארד שקל. היינו מוכנים להסתפק ב-32 מיליארד. קיבלנו מזה החלטת ממשלה שמדברת על 9 וכמה מאות אלפי שקלים, 9 מיליארד שקל.

חשוב לי לציין שתקציב החינוך הפורמלי לא היה חלק מהתוכנית, בטעות הוא שורבב לשם. התוכנית מההתחלה הייתה 9.5 מיליארד שקל בערך. לא היה 13 ולא היה 15, וזה דבר חשוב מאוד לציין.

אני רוצה להוסיף שחלק מהתחומים לא זכו לכל טיפול במסגרת התכנית הזאת. תיירות לא זכה, בריאות לא זכה, עוני לא זכה, תרבות לא זכה, חקלאות לא זכה לכל טיפול. תיירות אולי זכה בחלק קטן לעיר נצרת ולא פתר שום בעיה. חשוב מאוד לציין שהתחומים האלה הם תחומים חשובים מאוד, לא זכו לכל טיפול, ולכן אני חושב שלא צריכים להסתפק בהחלטת הממשלה 922. צריכים להתחיל לחשוב כבר עכשיו על החלטת הממשלה הבאה. צריך לחשוב תמיד איך לשפר את הדברים ולא להסתפק בלהיות עסוקים ביישום ההחלטה. הדבר הזה של היישום הוא דבר חשוב והמעקב הוא חשוב. אנחנו כוועד ראשי הרשויות עוקבים, אנחנו נוכחים ועכשיו נהיה נוכחים בשבוע הבא בוועדת ההיגוי מספר ארבע, שבה אנחנו נשמע סקירה מפורטת על כל מה שבוצע.

חשוב לציין שבמספר תחומים יש התקדמות משמעותית, במשרד השיכון, תחבורה יש, למעט ב-2017, עדיין לא ראינו, אני מאמין שבחודשיים הקרובים תהיה התקדמות, בפנים יש התקדמות מסוימת, למרות שתקציבי הפיתוח עוברים עדיין תהליך ולא הועברו הלכה למעשה. אנחנו ראינו את המספרים. יש תכניות שצריכים להגיש, הדבר לא פשוט, הרשויות שוקדות על זה. זאת אומרת, הדברים במספר תחומים זזים לאט, במספר תחומים, כמו פיתוח הגליל והנגב, למשל, אזורי תעשייה, אנחנו לא רואים שום התקדמות.

בחינוך הלא פורמלי עכשיו היינו עם ג'עפר ופואד בעניין הזה, ישבנו, יש שם קשיים מאוד משמעותיים ביישום של ההחלטה. זאת אומרת אנחנו מדברים לפעמים על החלטה של כסף, 130 מיליון, והשאלה איך מבצעים את ההחלטה הזאת, מה התכנים, מה ההקצאה, איך מחלקים את התקציבים. אלה שאלות מאוד סבוכות, מחייבות התערבות מטעמנו, מחייבות מעקב. אני רוצה לציין שאם אנחנו לא נמשיך לעקוב אחרי כל משרד ומשרד ואחרי כל סעיף וסעיף, לפעמים הדברים לא מיושמים. החלטות ממשלה שהיו בעבר לא יושמו. אני חושב שיש שוני בעניין הזה של החלטה 922, וזה הודות למעקב שאנחנו עושים, לשיתוף הפעולה, וזה הזמן שאני אודה באמת לרשימה המשותפת, לחברים מהעמותות והארגונים של החברה האזרחית ולכל ראשי הרשויות ואני מצפה כבר שאנחנו נתחיל לחשוב על החלטת ממשלה חדשה, שתיתן מענה נוסף ותכסה חלק נוסף מהפער העצום שמי יודע מתי ייסגר.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
טוב, אני מצטרף לברכות לחברי הכנסת טיבי וזחאלקה על היוזמה, ברכה מיוחדת לארגון מוסאוא, שכמעט שני עשורים מלווה את הנושא הזה של קידום הקצאת תקציבים ליישובים הערביים עם הצלחה חלקית, כמובן שלא באשמתו, אלא באשמת משרדי הממשלה.

אני רוצה להדגיש שהעיקרון הבסיסי שצריך להנחות את משרדי הממשלה, עיקרון שקיבל גם תוקף בפסיקה של בית המשפט העליון, שכעיקרון 20% מהתקציבים של המשרד הממשלתי, של תקציב הפעולה, של תקציב הפיתוח, כמובן גם של כלל המשאבים המחולקים ליישובים השונים, 20% צריך להקצות לחברה הערבית. זה הכלל שאמור להנחות את משרדי הממשלה. עכשיו, אם נבין לעומק שהצרכים הסוציו אקונומיים בקרב היישובים הערביים הם הרבה יותר גבוהים באופן יחסי מ-20%, אנחנו יכולים להגיע ל-30% ל-40%, ובהקשרים מסוימים אפילו 50%, נבין שגם אם נגיע למצב ה-20% זה כשלעצמו לא יהיה שוויוני במובן המהותי של המילה.

לצערי תמונת המצב כיום, שכל הנתונים שיש לנו ממשרדי הממשלה, אנחנו בקושי מגיעים ל- 10% או 15% במקרה הטוב, וככלל אולי ההקצאה היא סביב 4%, 5%, 6%. לכן אנחנו עדיין רחוקים מעיקרון השוויון, גם אם משרדי הממשלה יישמו את התכניות שיש להם.

בתקצוב הדיפרנציאלי בתחום החינוך, למשל, אחד הנושאים שאני מלווה מאז אולי שנכנסתי לכנסת, אני כבר מתחילת התכנית, אני מנסה להבין, אוקיי, מה בדיוק התקציבים, מה החלוקה ומה תהיה תמונת המצב אחרי 5 שנים, אחרי שיסתיימו 5 השנים. רק אתמול אני קיבלתי את המסמך לראשונה מזה שנה, שמצביע מה תהיה תמונת המצב אחרי 5 שנים, ואז אני רואה שגם אחרי 5 שנים בחטיבת הביניים הפער בין יהודים וערבים נשמר. אמנם הוא יצטמצם קצת, אבל הוא יישמר. זאת אומרת שגם לפני התכניות שמוגשות היום ע"י משרד החינוך, שלפיהן אומרים אנחנו נקדם את החינוך הערבי, גם אם ייושמו במלואן, לא נגיע לשוויון המהותי עליו אני מצביע, וזה כשלעצמו כמובן נושא מרכזי.

שימו לב גם לפעמים לתחומים מסוימים שהם אולי, בקשר ליישובים הערביים, עיקר הבעיה. קחו דוגמה של מענקי איזון. לפי הנתונים המקצועיים שיש לנו, היישובים הערביים מפסידים כל שנה כחצי מיליארד שקל, מפסידים חצי מיליארד שקל בגלל העיוות שיש בנוסחת האיזון, עיוות שמשרד הפנים מודה בזה. לכן כשאנחנו מדברים על 100 מיליון כאן ו-50 מיליון, אם יגיעו, אבל נניח שיגיעו, אנחנו בקושי מפצים את היישובים הללו על האפליה ההיסטורית שהייתה לכל אורך השנים. ולכן מה שאני רוצה להגיד, אנחנו לא ממעיטים במספרים שמשרדי הממשלה עכשיו מציגים לנו, אנחנו רק אומרים שזה עדיין רחוק, לא רק רחוק מלהגיע לשוויון ולפצות על אפליה של העבר, זה בעיקר עדיין רחוק מלחולל את השינוי, ולכן היום אנחנו אחרי כמעט שנתיים ומשהו מתכנית הממשלה, תכנית החומש, מ-922, תשאלו את הרשויות המקומיות, התחושה היא שהדברים קצת זזו, אבל זה רחוק מאוד מאותה פרופגנדה שהייתה סביב ה-15 מיליארד ₪.
היו"ר אחמד טיבי
תודה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
ולכן, עם כל הכבוד, צריך לראות את התמונה במלואה וצריך לפעול שנראה באמת תוצאות גם ברמה של יישום, אבל גם ברמה של יעדים.
היו"ר אחמד טיבי
תודה, ח"כ ג'בארין. ביין ותד, רפרנטית משרד האוצר.
ביין ותד
שלום. אנחנו מברכים על הכנס הזה וחשוב לציין שהחלטה 922 בסדרי העדיפויות שלנו כאגף תקציבים במשרד האוצר.

כפי שציין איימן, לגבי התקציבים שהוקצו, בשנת 2016 אנחנו מדברים על הקצאות של 2.9 מיליארד שקל, שחלק מזה מזומן או חלק הרשאות להתחייב, שזה הרשאות שניתנות למשרדים והם יכולים לבצע את זה על פני מספר שנים. יש סכומים שאתם אומרים שלא מגיעים. למשל בתחבורה לא מגיעים לסכום הנדרש. אז חשוב לציין, בטבלה ששלחתי לחברי הוועדה, לגבי החלטתה 922 ב-2016, אנחנו מדברים למשל בסובסידיה של 100 מיליון שקל שניתן למשרד התחבורה. חשוב לציין שגם אם אנחנו נותנים ב-2017 עוד 100 מיליון שקל, אז במצטבר זה 200 מיליון שקל. אז זה נכון להסתכל על הדברים. חלק מסעיפי ההחלטה זה מה שבמצטבר וזה לא משהו שהוא חד-פעמי שניתן, אלא כן נכנס לבסיס התקציב של המשרדים, וזה כמובן מהבנה שצריך לשנות את מנגנוני ההקצאה במשרדי ממשלה וכשיהיה תוספת תקציבית לאוכלוסייה הכללית, אז האוכלוסייה הערבית תיהנה בהתאם לחלקה היחסי באותה תקנה ובאותו תחום. זה בגדול.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. ראש מנהל הספורט במשרד התרבות, הגברת גלית שאשו.
גלית והבה שאשו
אמנם אני מאוד ספורטיבית, אבל אני ראשת מינהל התרבות ולא הספורט. יש פה את נאזי, שהוא אחראי על הנושא של ספורט. אמנם הוא לא ראש מינהל ספורט, אבל הוא ידבר על הספורט.

צהריים טובים לכולנו. אני רוצה לציין שאנחנו עשינו קפיצה אדירה בתחומי התרבות, בתמיכה שלנו, גם במוסדות התרבות הערביים וגם ברשויות הערביות. השרה רגב השיקה לפני שנה לראשונה תקנה שקוראים לה סל תרבות עירוני, שהתקנה מוטה באופן מאוד משמעותי לתקצב את הרשויות הערביות. 35% מהתקנה הוקצו לרשויות הערביות. ואם נסבר את אוזנינו, מתוך 50 מיליון שקלים, למעלה מ-16 מיליון שקלים ניתנו לרשויות הערביות. לראשונה הרשויות הערביות זכו לפסטיבלים, לראשונה הם זכו ביוזמות תרבות, ואני רוצה להקריא חלק מיוזמות התרבות שמומנו בעקבות סל"ע, וזה לכבוד הוא לנו. דרך אגב, אנחנו תרגמנו והנגשנו את הקול הקורא לשפה הערבית. אנחנו באופן אישי, גם לובנא וגם הצוות שלנו, שוחחנו עם ראשי הרשויות וסייענו להם על מנת שהם יוכלו למצות את הכספים. הגישה שלנו היא גישה פרואקטיבית שירותית על מנת להנגיש לרשויות הערביות את הזכות לצרוך תרבות.

אני רוצה לתת דוגמאות. טובא זנגריה קיבלו דבקה, קיבלו תערוכת פיסול, קיבלו תערוכת ציור, קיבלו להקת מחול. כעביה קיבלו להקת דבקה, גלריה לתערוכת אמנים, הקמת תיאטרון לילדים, מקהלה בדואית לשמירת המורשת ועוד ועוד.

עכשיו, מעבר לכך, אם אנחנו מסתכלים על התקצוב של התקנה של התרבות - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אגב, עדיין מחכים לבריכת השחייה בנגב.
גלית והבה שאשו
תיכף נאזי - - -
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
יש מי שמחכה למים בכלל בנגב.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
וחלק מהיישובים מחכים למים.
גלית והבה שאשו
אני אמנם בתרבות, אבל אם נוכל אני אתייחס לבריכות השחייה. בכל מקום הגדלנו את התקנה בתרבות הערבית מ-2014, היא עמדה על 11 מיליון שקלים, ב-2018 היא תעמוד על 34 מיליון שקלים, זה פי שלושה.

במבחני התמיכה, בקריטריונים שלנו, אנחנו תעדפנו את הייחוד התרבותי. הייחוד התרבותי אומר באופן מפורש לתעדף מוסדות תרבות ערביים, שמדברים בערבית, שמרבית השחקנים שלהם מציגים בשפה הערבית. מעבר לכך, בייחוד המוסיקלי, אנחנו קבענו את הייחוד המוסיקלי, אתם תקראו את ההגדרה, ההגדרה היא תעדוף לתזמורות שמנגנות בכלים ערביים, וזה תיקון שהוא תיקון מאוד מאוד חשוב ומשמעותי.

מעבר לכך, מוסדות תרבות ערבית מקבלים, כמובן בתקנות המקצועיות, שעומדים בקריטריונים המקצועיים ובתבחינים המקצועיים. אנחנו השקנו לפני חצי שנה את מפת התרבות של מדינת ישראל, מפת התרבות שעל פיה אנחנו עושים את התכנון האסטרטגי ואת התעדוף של אותן אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית. אין ספק, והשרה רגב חוזרת ואומרת, שהציבור הערבי על גווניו השונים, הוא ציבור שהודר מתקציבים, ואנחנו בדרך הנכונה. יש נכונות, כמובן של השרה רגב, אבל יותר מנכונות ועשייה בפועל שלנו, אני אישית גם נעניתי לפניות האישיות של אחמד טיבי בכל מיני נושאים על מנת לסייע לאותם מוסדות תרבות ערביים שזכאים לזכות לתרבות.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי.
ג'עפר פרח
יש לך מושג מהמיליארד שקל בסך הכל, תרבות זה בשפה, בדרך כלל גם יש פה מרכיב של שפה וזה, מהמיליארד שקל את יכולה לשים מספר מה המספר האמיתי שמגיע ליישובים הערביים? מספר.
גלית והבה שאשו
אז אני יכולה להגיד לך באופן חד-משמעי שהייתה קפיצה של פי שלושה מ-2014. את המספר הנקוב, אני אחשב ואני אעביר לך אותו.
ג'עפר פרח
אם זה 11 ועכשיו 33, ותקציב המשרד הוא מיליארד - - -
גלית והבה שאשו
לא, לא. זה לא רק 33.
ג'עפר פרח
זה לא סוגר את הפער.
גלית והבה שאשו
יקירי, אנחנו אמרנו שאנחנו במהלך. אתה רואה שאנחנו מתקדמים. אתה רואה שמשנה לשנה התקציב גדל, גם ברכש. דרך אגב, אני עצרתי, לצערי, הרבה מאוד מיזמים ברכש, אבל המקום הראשון שאותו אישרנו בעקבות הנחייתה המפורשת של השרה רגב, ותעיד פה לובנא, זה הנושא של רכש לתרבות הערבית.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
גלית והבה שאשו
יש דרך ואנחנו עושים אותה.
היו"ר אחמד טיבי
חברת הכנסת זועבי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
תודה רבה קודם כל על היוזמה לכנס הזה ועל הנושא החשוב. בוועדת החינוך היינו לפעמים דנים בכל מיני תכניות לדמוקרטיה ודו-קיום בתוך בתי הספר, והיה תמיד חשש לחברי הכנסת הערביים שאנחנו מתייחסים למושג של חינוך לדמוקרטיה רק על ידי תכניות בצד, תכניות שהן לא פורמליות, ואנחנו משאירים את החינוך היסודי של אזרחות, של היסטוריה, רחוק מאוד מהערכים של שוויון ושל דמוקרטיה ושל צדק. את הזרם האלטרנטיבי בחינוך אנחנו משאירים ואנחנו משקיעים המון זמן והמון מאמץ לדון בתכניות, שגם אם הן 100% פועלות, הן לא יכולות להקטין את הנזק שהזרם הפורמלי בחינוך עושה. ולפעמים זו התחושה שלי, גם כאשר אנחנו דנים בתוכניות כלכליות כמו 922, שאנחנו מעלים את הציפיות שלנו מהתכניות האלה המיוחדות, כאילו תכניות חירום, ואנחנו מקטינים את תשומת הלב שלנו לדון בסוגיה ובשאלה המרכזית מה אנחנו עושים עם ה-20%, שהוא החלק שלנו בלי אפליה מתקנת, בלי לקחת חשבון של הצורך של החברה ושל פערים של החברה, אנחנו מקטינים את תשומת הלב שלנו ואת ההשקעה שלנו בדרישה הכי בסיסית הזו של 20%, וכאילו יש מסר מהמדינה, גם בהיגיון הזה, שתניחו לנו, אנחנו לא נותנים לכם את ה-20%, אנחנו נשארים בתחום ה-20%, מקצים לכם בין 3%-2%, כמו בתקציב התרבות, לבין 7% או 8% במקרים הטובים, תניחו לנו, אנחנו לא ניתן לכם את השוויון הבסיסי הזה, אבל אולי אנחנו נפתח תכניות בצד, כמו התוכנית הכלכלית של 922.

יש היגיון ב-922 להקטין את הפערים רק בתנאי אחד, שיש לנו ואנחנו מבטיחים את ה-20% בכל התקציבים. רק כאשר אנחנו מבטיחים 20% יש תועלת ב-922, רק כאשר אנחנו מבטיחים את ה-20% שלנו בתקציב הפורמלי, בתקציב השגרתי, בתקציב של המדינה, רק אז יש ערך מוסף ל-922, אחרת לא 922 ולא עוד תכניות כמו 922 לא יקטינו את הפערים. הם יודעים מה הם יקטינו, הם יקטינו את הגידול בפערים. זה הגיוני מתמטית. אני לוקחת 2%, 4% בכל התקציבים, ואחר כך יש לי את ה-9 מיליארד או את ה-8 מיליארד או אני לא יודעת כמה, זה יקטין את הגדילה בפערים.

לכן הדרישה הכי חשובה, שתשומת הלב שלנו, שאנחנו נבטיח 20% בכל התחומים, בכל התקציבים, בכל הנושאים, בכל סעיפי התקציב. אנחנו צריכים את ה-20% האלה ולא 922 ולא תכניות אחרות צריכות להקטין את ההשקעה שלנו בדרישה הזאת, ויש לי חשש שכן., זו הדינמיקה שנוצרת, אנחנו מתעסקים ב-922 על חשבון ההתעסקות הבסיסית של איפה ה-20% שלנו בכל התקציבים. לכן אני חושבת שאם אנחנו צריכים להרחיב, בו בזמן ובצורה מאוזנת, גם לדון ב-922, איפה ההקצאות, איפה הניצול, כמה הניצול, אבל גם את ה-20%.

בשביל להגיע לאסטרטגיה אולי יותר אפקטיבית בשאלה איפה ה-20% שלנו, יש לתקוף את השאלה של שקיפות. כמעט בכל הדיונים על התקציב בוועדת החינוך, ואני חברה בוועדת החינוך, אין לנו שקיפות בעניין, כמו השאלה של ג'עפר עכשיו, כמה בצורה פרקטית מקצים לנו בכל סעיפי התקצוב. לפעמים משתמשים במשוואות וקריטריונים שאנחנו לא יכולים גם להחשיב, קריטריונים ומשוואות לבניית כיתות, קריטריונים ומשוואות לחינוך הדיפרנציאלי - - -
היו"ר אחמד טיבי
נא לסיים, חברת הכנסת זועבי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
לכן אני חושבת שהדרישה הראשונה בעניין ה-20% היא דרישה של שקיפות, ולתקוף את זה מכל הבחינות, גם בלגשת לבית המשפט העליון. אנחנו צריכים קודם כל שקיפות.

ומשפט סיום, לא להתנות את הניצול בכל מיני התניות אידיאולוגיות פוליטיות כמו התקציב של משרד התרבות. אנחנו לא רוצים פולקלור ממשרד התרבות ולא ימי רמדאן ולא עץ של חג המולד, אנחנו לא מחשיבים, גם אם ה-2% של משרד התרבות עכשיו נעשה ל-20%, את ה-20% הזה אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים תוכן שאנחנו גם נשלוט עליו.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. יוסי חדד, משרד השיכון.
יוסף חדד
בהמשך לשקיפות - - -
היו"ר אחמד טיבי
שב. בבקשה.
יוסף חדד
לא, אני חייב להגיע אליך, ד"ר טיבי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
הוא רוצה להיות שקוף.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. תתחיל. נא לקצר, חבר'ה, אני רוצה לתת לאחרים גם לדבר.
יוסף חדד
צהריים טובים לכולם. משרד הבינוי והשיכון בשנה וחצי האחרונות הקים אגף שמתכלל את כל הנושאים הקשורים בחברה הערבית, ואני חושב שעצם זה שיש אגף, יש התקדמות מסיבית, התקדמות טובה, בכל הקשור ליישום החלטת הממשלה 922.

בסעיף הדיור של החלטה 922 עיקר המטרה של ההחלטה הקשורה למשרד הבינוי והשיכון זה מתן מענה הולם למצוקת הדיור במגזר הערבי. אנחנו, בשיתוף מלא עם הרשויות, חברי הכנסת, כמובן עם כלל משרדי הממשלה השונים, דואגים שהחלטת הממשלה הקשורה למשרד הבינוי והשיכון תמומש, כלומר בשנת העבודה 2016 מימשנו את כלל התקציב שעמד מתוך ההחלטה, כלומר 262 מיליון שקל עברו לרשויות, רובם ככולם לרשויות וחלקם לחברות מנהלות שפועלות אל מול הרשויות, אם זה בתכנון בקרקע פרטית, קרקע מדינה, ראש שטח ומוסדות ציבור. סך הכול מבחינתי אני יכול להגיד, תכנון וביצוע בשנת העבודה 2016, כלל התקציב עבר על פי החלטת הממשלה.

אני יכול להגיד שבמשרד הבינוי והשיכון יש ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שפועל ומבצע מעקב ובקרה על התכנית הסדורה שקיימת ושקופה. התכנית קיימת, אם זה אצל ראשי הרשויות, אם זה באתר של משרד הבינוי והשיכון, כמו שאתם קיבלתם עכשיו, כלומר מבחינתנו יש שקיפות מלאה, סטטוס, אחת לחודש, אחת לחצי שנה אנחנו מבצעים על מנת לראות איך התקדמנו מבחינת התכנית. כשהתכנית הזאת היא תכנית ל-5 שנים, כל ראש רשות יודע בדיוק עד השקל האחרון כמה הוא אמור לקבל על פי ההתקדמות שלו בנושא.

בשנת העבודה 2016 הרשויות הקצו 262 מיליון שקל. נכון להיום, אנחנו ב-2017, מתוך תקציב שעומד לרשותנו, 268 מיליון שקל, העברנו חלק גדול מהתקציב לרשויות בתחום מוסדות ציבור העברנו 85 מיליון שקל, רובם לרשויות וחלקם דרך חברות מנהלות, לתכנון בקרקע פרטית, קרקע מדינה וראש שטח העברנו כבר 30 מיליון שקל. כלומר אנחנו בקצב של התקדמות על פי תכנית עבודה שאנחנו מקבלים מהרשויות.

אני רוצה לציין שחלק מהתקציב שעומד לרשות שנת העבודה 2017 ובכלל, בעיקר בתחום מוסדות ציבור, ואנחנו בעד שקיפות, אני אומר שוב, אנחנו רוצים לראות שהתקציב אכן מגיע לרשויות בהתאם, כלומר מוסדות ציבור זה חלק בלתי נפרד מהתקציב של משרד הבינוי והשיכון. אנחנו עומדים על 720 מיליון ₪, שזה מתחלק 40%-60%, 60% למרקם ותיק, 40% למרקם ישן. אנחנו במשרד הבינוי והשיכון לא מתכוונים שהתקציב הזה בצורה כזו או אחרת יחזור לאוצר, אלא להשקיע בו. אם זה לא יילך למרקם חדש, יילך למרקם ותיק.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
יוסף חדד
עוד שנייה, ברשותך.
היו"ר אחמד טיבי
משפט סיום, משפט.
יוסף חדד
משפט סיום. אני רוצה לבשר שבשנת העבודה 2017 אנחנו הולכים לשווק יחד עם רמ"י למעלה מ-5,000 יחידות דיור, בין 4,300 ל-5,000 יחידות דיור, אני מקווה מאוד, אם לא יהיו חסמים, בחברה הערבית.

אני רוצה לציין בנוסף, אנחנו הולכים מעבר לבנייה הרוויה גם למחיר למשתכן. אנחנו כרגע בשיווק די מסיבי לשכונת הגליל בנצרת. כמו שנאמר פה, שקיפות קיימת, אני מאמין ששיתוף הפעולה בין כלל המשרדים עם ראשי הרשויות יביא להצלחה ולמתן מענה לחברה הערבית בנושא מצוקת הדיור. תודה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה, יוסי. מריה ג'יריס, אגף תקצוב בקרה, משרד הפנים.
מריה ג'יריס
אגף פיתוח כלכלי, משרד הפנים. שלום. אני ברשותכם אתייחס רק לשני הנושאים שעלו בוועדה- תקציבי פיתוח ותקציבי איזון. שאר הנושאים - - -
היו"ר אחמד טיבי
בבקשה.
מריה ג'יריס
מריה ג'יריס, 3 שנים במשרד הפנים, מטפלת גם בנושאים שהם לא קשורים לרשויות הערביות, ובין היתר גם מרכזת את הפעילות של 922. אני אתייחס לשני הנושאים שעלו בוועדה. לגבי שאר הסעיפים של החלטת הממשלה, שלחנו סטטוס עדכני, גם לוועדה. אנחנו נציג אותו בהרחבה בוועדת ההיגוי ביום ראשון.

הנושא של מענק איזון. יש פה צעירים שהם לא מכירים, אני מניחה, את העשייה של הרשויות המקומיות. חשוב להדגיש שהמטרה של מודל איזון או מענקי איזון, תקציבים שמשרד הפנים מקצה לרשויות המקומיות, זה לגשר על הפער בין ההוצאות להכנסות של הרשויות המקומיות. התקציב הזה בהגדרה שלו מיועד מלכתחילה ללא החלטות ממשלה לרשויות חלשות. מין הסתם גם לרשויות הערביות יש נתח מאוד משמעותי בתקציב השוטף השנתי של מענקי האיזון.

אנחנו מכירים בעיוותים בנוסחה של מענקי האיזון. במשך שנים משרד הפנים ביקש להגדיל את התקציבים של מענקי האיזון. הדבר הזה לא התאפשר. בהחלטת הממשלה 922 ניתן תקציב חד-פעמי לרשויות הערביות של 200 מיליון שקל, שחולק ב-2016 כולו לרשויות הערביות. במקביל ניהלנו צוות מקצועי שפגש גם רשויות ערביות, אבל גם רשויות שהן מהמגזר הכללי, רשויות יהודיות, כי העיוותים בנוסחה חלים גם על רשויות נוספות. הצוות הגיש את ההמלצות שלו. ההמלצות היו תוספת של 400 מיליון שקל שנתי לנוסחת מענק האיזון של משרד הפנים. ההמלצות התקבלו על ידי אגף התקציבים, תוקצבו במסגרת 2017, ומתוך התקציב הזה בערך חצי ממנו הגיע לרשויות הערביות, וזה הישג, כי תיקון חד-פעמי שנכנס בהחלטת הממשלה לרשויות הערביות נכנס באופן שוטף ושנתי לנוסחת התקצוב הקבועה של משרד הפנים. משרד הפנים עדיין ממשיך בעבודה של הצוות וייתכן באמת שיוגשו עוד המלצות לתיקונים נוספים בנוסחה. זה בקשר למענק האיזון.

תקציבי הפיתוח. החלטת הממשלה קבעה 800 מיליון שקל תוספת לתקציבי הפיתוח. זה בנוסף למה שהרשויות הערביות מקבלות בתקציבי הפיתוח השנתיים שמשרד הפנים מקצה לרשויות המקומיות. בהחלטה ובתכנית משותפת שהובלנו, יחד עם המשרד לשוויון חברתי, אגף התקציבים וועד ראשי הרשויות הערביות, החלטנו שאנחנו משנים את אופן ההקצאה או הפריסה של התקציב. מה שמופיע היום בהחלטת הממשלה, הרשויות היו אמורות לקבל את התקציב בפעימות, כל שנה יקבלו חלק. החלטנו ושינינו ופעלנו לפי זה. אנחנו הקדמנו, כמעט מרבית תקציב הפיתוח, 800 מיליון שקל לשנת 2016, מתוך 800 מיליון שקל 650 מיליון שקל הוקצו לרשויות הערביות ושאר התקציב יחולק באמת גם השנה וגם בשנה הבאה. המטרה שלנו הייתה באמת שהרשויות המקומיות באמת יקבלו את התקציב ויוכלו לתכנן את הצעדים שלהן.

עלתה פה הערה מראש הרשות, שהתקציבים של ה-550 מיליון שקל, אמנם הם הוקצו ופורסמו וכל רשות מקומית יודעת את החלק שלה, אבל עדיין לא אושרו תכניות, אכן. מכיוון שהתקציב מוגדל והוא רב- שנתי, אנחנו נכנסנו לתהליך של תכנון. הרשויות המקומיות נדרשו בכוחות עצמן ובלי חברות ייעוץ להגיש תכניות לפי הצרכים שלהן. התוכניות האלו הוגשו. לפני שבוע היה המועד האחרון, נתנו כמה הארכות לבקשת הרשויות ובתיאום עם ועד ראשי הרשויות. הבקשות יידונו במסגרת צוות בין משרדי, שגם הרשות לפיתוח כלכלי ואגף התקציבים שותפים לו.
היו"ר אחמד טיבי
תודה.
מריה ג'יריס
אנחנו צופים שבספטמבר-אוקטובר יהיו החלטות וכל רשות מקומית תדע במסגרת ההקצאה שלה איזה פרויקטים - - -
היו"ר אחמד טיבי
תודה, מריה, על ההצגה. אמרתי בערבית, שמי שרואה את הדוברים חושב שכבשנו את הפונקציות החשובות במדינה. זה מחזה מטעה כי אנחנו רק 10% מהמועסקים בשירות הציבורי ובשלושת הדרגים הבכירים אנחנו לא שם, אפילו פחות.

חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, אחר כך נחזור לנציגי הממשלה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
טוב. אני מברך על העבודה של החברים שלי שמחפשים את היישום או עוקבים אחרי, וזה דבר טוב וחשוב. מה שרציתי להגיד, אני רוצה אולי להוביל את הדיון למקום אחר, מתוך ה-922 הבנתי שנגזרו, גזרו את המגזר. כמה שאני לא אוהב שגוזרים אותי, אבל גוזרים עוד פעם, גזרו 3 מיליארד שקל למגזר, מה שנקרא המגזר הבדואי, המגזר הערבי בדרום, ואנחנו רוצים לדעת, החלק הזה של התקציב עובר, נגיד, ישר למועצות או שצריך לעבור דרך רשות התיישבות, או ההתיישבות הבדואית? שאני חושב כשלעצמו זה דבר פגום וזה דבר שהוא אסון ולא הוגן.

השאלה שלי היא מה הקריטריונים. יש חלק גדול, אני קראתי את כל התוכנית של המגזר של ה-3 מיליארד. הרוב המכריע של המסה הולך לעניין של החינוך, כאילו רוצים לחנך את האנשים או הילדים להיות משהו אחר, ואני רציתי לדעת, יש נגיד גופים שאתם בוחרים, בוחרים על מנת שיעבירו את התכנים של הלימודים. איך אתם בוחרים אותם ומי בוחר אותם ומי קובע?

אני יודע, העניין של הדוברים של משרדי הממשלה למיניהם מטעים פה, מטעים, אני רוצה לדעת איפה, האם יש ועדת היגוי שיחליטו לבחור את נגיד הגוף הזה או העמותה הזו, שהיא הולכת להעביר את התכנים לחינוך או ללימודי המשך על מנת לפתח את האנשים, והאם נגיד המעבר של הכספים ממשרד השיכון ישר לעירייה או למועצה או שזה צריך לעבור דרך משרד החקלאות ואחר כך משרד החקלאות מעביר את הכסף בתנאים שלו שהוא צריך. ודבר שני, האם זה כולל תקציבים שהולכים לאזור, אזור הנגב, בתוך התקציב הזה, והאם המשטרה, כי יש הרבה שהולך כנראה, לא רק כסף, למשטרה ולכוחות הביטחון, על מנת לחנך כאילו את האנשים, ומעבירים את כל התקציבים דרך גוף אחד והגוף הזה מחלק כאילו לרשויות, קבלן משנה של הרשויות.

אני מבקש גם שקיפות בכל העניין. גם אם יש ועדות היגוי, שבוחרים את הגופים למיניהם והעמותות למיניהן, מה התנאים של זה, כי אני חושב שהתנאים הם, זאת אומרת המחיר כבד מאוד שאנחנו משלמים.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה, ג'מעה. משרד החינוך. מי ידבר במשרד החינוך?
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
יש משלחת של משרד החינוך, אני רואה.
שפיע אלג'מאל
צהריים טובים. שמי שפיע אלג'מאל, אני מפקח מדעים באגף בכיר, חינוך לערבים, ברשותכם. אנחנו מודים לכם. יש לנו תכנית לקידום מערכת החינוך בחברה הערבית, קוראים לה אתגרים.
היו"ר אחמד טיבי
יש לך 3 דקות בלבד.
שפיע אלג'מאל
אוקיי. בסדר גמור. יש את הפריסה הזו, אני מדבר על השנה הקרובה, פריסה זה לא כל כך חשוב, המטרות האסטרטגיות של התכנית, צמצום פערים ויצירת שוויון הזדמנויות במערכת החינוך, חיזוק הזהות האישית והזהות האזרחית, הגדלת מספר האקדמאים הערבים באקדמיה הישראלית, הגברת השתלבותם של הבוגרים בשוק העבודה הישראלי.

הנתונים האלה שאני מציג מנכ"ל משרד החינוך הציג בפני פורום ראשי הרשויות הערביות. החלטות ממשלה מתוקצבות לחברה הערבית, החלטה שאנחנו בנדון בוועדה הזו, החלטה 922, תקציב ייעודי- 184 מיליון שקל תקנת חומש 10 מיליון שקל, תקצוב דיפרנציאלי, שתיכף אני אסביר, 350 מיליון שקל, ויש את התקצוב למוחזקות, ביצוע, בית ספר לביצוע עד תשע"ז, שזה 52 מיליון שקל.

ד"ר ג'מאל זחאלקה ציין את בתי הספר היסודיים ואני רוצה להתייחס למדדי התוצאה בכל הנושא של ההישגים הלימודיים. אם תיקחו את שפת האם של כיתה ה' מתשע"ה לתשע"ט 2019 ועד 2020, יש לנו צפי בדיוק בתוצאות המיצ"ב בסולם ה-500, יש לנו בדיוק התכנית בכל השעות של התקצוב הדיפרנציאלי שהמשרד מקצה, הן ליסודי והן לחטיבות הביניים, ולאן אנחנו מתקדמים משנה לשנה, מה גם שבאותה שפת אם בכיתה ה', אם תסתכלו גם בכיתה ח', אני אציין גם את הפער, צמצום פער, למשל אם תיקחו מתמטיקה, צמצום הפער במתמטיקה בכיתה ה', אם היה פער, בתשע"ה היה 48, אז בתשע"ט, 2019, הצפי שלנו שהפער יהיה 34, וב-2020 הפער יהיה 20.
קריאה
אתה מתחייב?
שפיע אלג'מאל
כן. בוודאי. זו תכנית שאני אציין גם פה כמה דברים של - - -
היו"ר אחמד טיבי
נא לסיים.
שפיע אלג'מאל
מדדי התוצאה של הישגים לימודיים של עלייה של 14% בשיעור הזכאים לתעודת הבגרות והלומדים בי"ב. בתשע"ד היה לנו 59%, ב-2019, תשע"ט, עלייה של 6.5%, שזה יגיע ל-65.5%, וב-2020, בסוף התוכנית, אנחנו נגיע ל-73%.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. בבקשה, כמאל, אבל נא לקצר. משרד החינוך, גם לא השתתפתם ב-922 וגם יש לכם שני דוברים פה.
כמאל חואלד
שלום לכולם. אני רוצה להגיד שבתחום הכשרת המורים תכנית מיושמת במלואה, הן במכללות הערביות והן במסגרות היהודיות להכשרת מורים ערבים במכללות הממלכתיות. מטרת העל של התכנית היא שיפור הכשרת המורים, שיפור איכות ההוראה, תוך התייחסות לשלושה שלבים, שלב ההכשרה הטרום תפקידי, לפני הכניסה למקצוע, שלב הכניסה למקצוע ושלב הפיתוח המקצועי. התקציב של התכנית לשנת 2017 נמצא בבסיס התקציב. בשלב ההכשרה להוראה אנחנו השנה תגברנו את לימודי האוריינות האקדמית בקרב הסטודנטים. אנחנו תגברנו את לימודי היסוד בלשון ערבית. ההתנסות המעשית נעשית היום בדגמים חלופיים יותר מתקדמים. הקמנו יחידות למעורבות חברתית בקהילה. הסטודנטים פעילים ביחידות האלה. אנחנו חילקנו 580 מלגות לסטודנטים. גובה כל מלגה עומד על 5,500 שקל.

בשלב ההתמחות והכניסה להוראה אנחנו הקמנו מרכז לסימולציה לחינוך בשפה הערבית. לראשונה זה נעשה. הקמנו ארבעה מרכזים שפועלים בשפה הערבית. בנושא קליטת מורים חדשים כמורה שני בכיתה, ארבע מכללות מלוות את המורים החדשים. אנחנו גם הקמנו שש חממות יישוביות וחמישה בתי ספר זכו בפרס קליטה מיטבי.

בנושא הפיתוח המקצועי, התכנית מתמקדת בהעצמת מנהלי בתי הספר כמובילים את העשייה החינוכית, פיתוח אחריות מקצועית בקרב בעלי התפקידים, קידום אקלים חינוכי ופיתוח מרכזי פסגה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה, כמאל.
כמאל חואלד
התכנית הופעלה השנה במלואה ב-102 בתי ספר.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
עלי הייכל
עלי הייכל, המפקח הארצי קהילתי, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך. אני רוצה להגיד בנושא של תכנית אתגרים בחינוך הבלתי פורמלי. אחרי חבלי לידה מאוד קשים התחילה התכנית. ראשי הרשויות נמצאים פה. יש לנו הרבה קשיים, כמו שראשי הרשויות אמרו, אבל באיזשהו מקום אנחנו התחלנו ואני מאמין שכבר התשתית לשנה הבאה של חינוך בלתי פורמלי היא מאוד איתנה וחזקה ואפשר להתחיל.

ודרך אגב, היה קול קורא של 70 מיליון לרשות הרשויות בחינוך הבלתי פורמלי, ורוב הרשויות, 73, הגישו, וחלק גדול, מעל 90% מהרשויות כבר הן בשלבי ביצוע. חוץ מזה יש לנו כמה נושאים, כמו פתיחת מתנ"סים, כבר נפתחו 5 מתנ"סים וכל מיני דברים חדשים. אני מאמין שבשנה הבאה, 2018, 2017, יהיה לנו ממש - - -
היו"ר אחמד טיבי
שוקראן. ראג'י מנסור, מוועדת מעקב החינוך הערבי.
ראג'י מנסור
שלום לכולם. תודה. אני רוצה לנצל את הזמן בקצרה. גם אני אהיה שמח, אחד הראשונים שאשמח לראות את ספר התקציבים, דו"ח התקציבים שמוציא משרד החינוך בסוף כל שנה, כפי שבתשע"ו לא מראה לי עוד פעם שילד חלש במגזר הערבי מקבל 50%, פר תלמיד, לפי פר תלמיד, מילד חלש במגזר היהודי. עד שנגיע לשמה נגיד שאולי סגרנו על חלק מהפערים.

אין ספק שיש תכניות טובות, אין ספק שגם יש שיפור, אבל השיפור הזה והתכניות הלו לא סוגרות פערים, לא ב-5 שנים ולא ב-10 שנים, זה מהניסיון שלנו, על כל התוכניות שעברו. ראיתם, עכשיו הציגו תכנית חומש, הייתה פעם 50 מיליון שקל, היום היא ירדה ל-10 מיליון שקל, איפה ה-40 מיליון שקל שאנחנו סיכמנו שזה בסיס, ייכנס לבסיס התקציב של משרד החינוך לעניין המגזר הערבי?
קריאה
בשנה, 10 מיליון בשנה.
ראג'י מנסור
בוודאי, בשנה. זה 50 היה בשנה.
היו"ר אחמד טיבי
חבר'ה, נא לתת לראג'י לסיים.
ראג'י מנסור
אני רואה לנכון, מה שנאמר כאן גם על ידי חברי הכנסת, נסתכל גם על התקציב הבסיסי, למה להסתכל רק על התוספתי? אפילו בתקציב הבסיסי של משרד החינוך הכולל, אז יש פער עצום לא בתקן שמעבירים לבתי הספר בעניין הבסיסי, התקן הבסיסי, אלא גם עוד פעם התוספתי, כך שאנחנו רואים, 70% פחות מקבלים בתקן התוספתי בתיכון, 50% בחטיבות הביניים, 35% ביסודי, וזה מדאיג.

גם התוכניות האלה, חבר הכנסת טיבי, לא מעבירים בזמן, מה שמשפיע גם על התפתחות התכניות שלנו במגזר הערבי, אם זה בבינוי, אם זה גם בתכנית אתגרים, שעד עכשיו הם לא העבירו - - -
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה לראג'י. ח"כ אוסאמה סעדי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כן. אדוני היו"ר, חבריי, אהלן וסהלן. אני אדבר בקיצור, אדוני היו"ר, כי אנחנו עומדים להצביע בעוד 10 דקות - - -
היו"ר אחמד טיבי
מוגבלים בזמן, כן.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אנחנו מצביעים עוד מעט על חוק יסוד ירושלים, שבאמת זה חוק, אחד החוקים בשרשרת ושורת החוקים הגזעניים.

אני חושב שאנחנו, כרשימה המשותפת, הגדרנו את התוכנית כצעד בכיוון הנכון ואמרנו שאנחנו נשים דגש על הביצוע ועל הניצול של כל התוכנית הזאת, ואכן הישיבה הזאת במסגרת הבקרה והביקורת והפיקוח על איך בדיוק מנצלים את העניין הזה. למשל במשרד הכלכלה, על אזורי תעשייה, אני יודע שכל הכסף, אדוני היושב ראש, הוא בקושי, אולי מקימים אזור תעשייה אחד או שניים. אני יודע, איימן, שיש הצעה להוסיף עוד כספים, הרבה כספים, עשרות מיליונים, על מנת באמת לעשות את אזורי התעשייה.

גם בעניין יוסי חדד, הוא נמצא פה, בעניין משרד השיכון, שבאמת יש כספים ויש את ההסכמים, אסטרטגי וכל הדברים האלה, אבל יש בעיה של כל העניין הזה של המחיר למשתכן ובנה ביתך. חשוב מאוד שנפתור את זה, אחרת הכסף הזה ייתקע ויחזור לאוצר. אנחנו רוצים לנצל כמה שיותר מהכסף הזה. זה התפקיד שלנו.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה, ח"כ סעדי. נאזי, משרד הספורט.
נאזי נוג'דאת
שלום לכולם. אני אהיה ממוקד מאוד כי אני מבין שממש - - -
היו"ר אחמד טיבי
בקצרה. אני מתנצל. צריך לתת לכולם.
נאזי נוג'דאת
כן. לאור ההערות שעלו כאן, אני בעצם ממקד את התשובה בנושא של תשתיות כי בלי תשתיות אי אפשר לעשות בעצם ספורט ואי אפשר לפתח את הספורט. בנושא תשתיות פיזיות, יש את התכנית הלאומית של 2027, כאשר היא בעצם מנסה לתת את המענה ולסגור את הפערים בנקודה הזאת. הנושא שעומד כיום על הפרק, אולמות, מגרשים, מגרשי כדורגל, מגרשים סינתטיים, וכמובן גם כן תאורה למגרשים פתוחים, כאשר התקנות האלה כבר פתוחות. הרשויות המקומיות קיבלו, 68 רשויות ערביות כבר קיבלו את ההרשאות. לצערי הרב, אני מציין כאן, ואני רוצה את ההקשבה כאן בנקודה הזאת, לצערי הרב רק 19 רשויות הגישו את הבקשות, ו-9 מהן, כבר התקצוב להן אושר, 10 אמורים להשלים את המסמכים. השאר בעצם בבעיה רצינית.

כשבדקנו מה הסטטוס ומה החסם שקיים בגלל אי הגשת הבקשות, וזו נקודה שחוזרת על עצמה בשאר המתקנים, בעיית קרקעות. אם אנחנו מדברים על 2-3 דונם בשביל מגרש סינתטי, הרשות לא מוצאת לזה קרקע, אז תארו לעצמכם לענייני אולמות ולמגרשי כדורגל, בעיה מאוד רצינית. התקנה לאולמות ולמגרשים פתוחה עד ה-19.9. כיום יש הרבה הרבה מעבר לקיבולת של התקנה הזאת, הגשת בקשות. אני מקווה שלפחות בנקודה הזאת יתקדמו.

בנושא פעילות שהוזכרה כאן. החלק של המגזר הערבי מבחינת סל הספורט, אני הייתי מאוד מאוד רוצה שאותו תקציב שנעשה בתרבות יהיה בספורט, אבל סל הספורט אצלנו הוא בערך 30 מיליון, כשהנתח של המגזר הערבי הוא בערך 8 מיליון שקל. יש את התוכנית הלאומית של פרחי הספורט שמטיבה עם הקבוצות, וזה בעצם בשורה למגזר, כי הטוטו משלם לך כסף אחרי שנתיים. לפרחי הספורט הרשות מקבלת את התקציב משנה ראשונה שבעצם נמצאים שם, לכן כדאי לנצל את זה.

צר לי להגיד את זה, שלא כל הרשויות הערביות מאיישות את התפקיד של מנהל המחלקה לספורט. לא כל המנהלים שיושבים בתוך הרשות המקומית נשאלים על ידי ראש הרשות מה התפוקה שלך בעצם, מה אתה מגייס, מה בעצם אתה מביא, כי בהרבה רשויות בעצם לא מודעים לפוטנציאל שקיים ולא מנצלים את הפוטנציאל שקיים.
היו"ר אחמד טיבי
תודה, נאזי. ג'אמל מדלג, משרד החקלאות.
ג'מאל מדלג
אני אגיד, אם כבר אני פה, אני אגיד, למרות שאנחנו לא בתכנית הגרנדיוזית שאתם מדברים עליה. אני אגיד שמאוד חשוב ש - - -
קריאה
אנחנו כבר אמרנו שמשרד החקלאות בישראל הוא משרד החקלאות ליהודים.
ג'מאל מדלג
אני רוצה להדגיש את מה שאמרת, אם יורשה לי, ואני אגיד שמאוד חשוב שהחקלאות ייכנס. זאת עוד תכנית - - - כי בסך הכול זה תחום שמעניין כמעט כל בית במגזר זה, ואני חושב, גם הרשויות יכולות להסכים איתי, על כך שדבר ראשון הם הפסידו את התמיכה בתשתיות, זה דבר שצריך לשקם את הגישה לדרכים החקלאיות, שזה הפסדנו אותו ובגדול.

אני חושב שגם בנוסף לנושא של תקציבים צריך לשים לב לנושא שהוא לא פחות חשוב, נושא הסטטוטוריקה ונושא הבעלויות, שזה גם לא דורש הרבה תקציבים, אלא צריך לעשות סוויץ', החלפת דיסקט.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. ח"כ מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
תודה. אני מברך את כל הנוכחים, ראשי הרשויות, מוסאוא וכולם. נכון, בקשר לתוכנית 922, התוכנית מתבקשת ונכונה, בכיוון הנכון, אבל מבחנה בשני דברים, לפי דעתי. האחד, בביצוע, ולא רק ביצוע, אלא באיך שאר כל המשרדים עוזרים בלהסיר את המכשולים בפני הביצוע, זה אחת. שתיים, אנחנו תלינו תקוות, תולים תקוות בעניין של שינוי מנגנוני התקצוב, משום שבהם טמון המטרה לטווח ארוך, איך בסוף לסגור את הפערים.

לפי דעתי, אלה שני המבחנים. אני מקווה שהמשרדים והממשלה תעמוד במבחנים האלה ולא רק ישתמש ראש הממשלה בתכנית כדי לשווק את עצמו.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. ראעד אבו אלקיעאן.
ראאד אבואלקיען
צהריים טובים. תודה למוסאוא והשותפים שלה ליוזמה המוערכת. הפתיח של חבר הכנסת שפתח בפתיח מבטיח בדיבור, אבל לא ביישום, שמעתי פה את החברים מדברים על פערים והשלמת הפערים. אני חושב שבמדינת הנגב צריך לדבר על היעדר כי אנחנו חיים במדינה אחרת, לא פערים, ואם אני אצא מפה עם תחושה של פערים, שצריך להשלים את הפערים, אז אני אלך לבנות סוכת חתונה ואני אחגוג עד אינסוף.

אני רוצה לדבר על 45 יישובים שמאכלסים מעל 100,000 נפש, שמחציתם מתחת לגיל 18, שזה חינוך חובה, שאין להם בתי ספר, שברפורמה של משרד החינוך שאומרת מחשב לכל ילד בבית ישראל, אנחנו רוצים ג'ריקן מים לכל ילד בנגב, לערבי בנגב, שיתרחץ. שהיא מדברת על עוד דברים אחרים, שירותים מוניציפליים וכדומה ואין את זה.

התקציבים שמופנים לדרום הם מופנים לרשות להסדרת ההתיישבות, עוד שלטון בתוך שלטון המדינה, שצריך למקד את השלטון שלו ולעצור את התפתחות וכל קדמה במגזר הערבי בנגב, ולא נותן לנו שום קדמה. והתקציבים האחרים, החלק השני של התקציבים מועבר להקמת יחידות משטרה על מנת להחריב את המדינה, שפתח זוהר ורצה לשמור עליה ולשמר אותה - - -
היו"ר אחמד טיבי
ראאד.
ראאד אבואלקיען
תן לי שנייה.
היו"ר אחמד טיבי
תסיים.
ראאד אבואלקיען
אז אנחנו מדברים על, מחריבים את המדינה, הורסים את המדינה ולא בונים. ומה שעושים עוד, שלא רק הורסים, גם רוצחים וגם מכפישים, ואני בא מדוגמה חיה, שהיא היישוב שלי, שאני מייצג אותו, שהולכים להרוס, להחריב, ורצחו כבר, ורוצים לרצוח בימים האחרונים, ואני באתי היום עם יד על הלב לפה, כי יש בלגן שם ביישוב, ומי שאחראי לזה, משרד הפנים, משרד השיכון, מנהל מקרקעי ישראל, קק"ל וכל הגופים הללו- במקום לפתור ולבוא לסוגיות של כאלה, להביא פתרונות - - -
קריאה
הוועדה ננעלת ואתה לא תוכל להמשיך לדבר ולא יהיה סיכום.
ראאד אבואלקיען
אז אולי לחשוב בהיגיון ולהביא משהו לנגב ולתת לנגב מה ש-69 שנה לא קיבל.
היו"ר אחמד טיבי
בהחלט, אתה צודק. אני מתנצל בפני אלה שרציתי לתת להם תשתיות ותחבורה ציבורית. לא אוכל בגלל דוחק הזמן.

אני רוצה לקרוא את המסקנות של הוועדה בעקבות יום הדיון הזה. הוועדה פונה למשרדי הממשלה וקוראת לפעול לשקיפות מלאה בהעברת המידע לגבי סטטוס יישום התוכנית, וכן לפעול לתמרוץ העברת התקציבים לגורמים הרלוונטיים, לרבות הרשויות המקומיות הערביות.

2. הוועדה פונה לשר הכלכלה ולשר האוצר לפעול לאישור ותקצוב התכנית הלאומית לאזורי תעשייה ליישובים הערביים, שהוכנה ברשות לפיתוח כלכלי, בעלות של כ-1 מיליארד שקל.

3. הוועדה קוראת לשר החינוך לפעול באופן מיידי למימוש התקציב המיועד לשעות חינוך דיפרנציאלי, בהתאם למדדי טיפוח שוויוניים, בסכום כולל של 1.2 מיליארד שקל. כמו כן, להציג תכנית לסגירת הפערים בבינוי כיתות ללימוד ושיתוף הרשויות הערביות בתוכנית החינוך הבלתי פורמלי, אתגרים לחינוך.

4. הוועדה פונה לשרת התרבות ומבקשת להבטיח הקצאה של כ-100 מיליון שקל למוסדות התרבות הערביים.

5. הוועדה פונה לשר השיכון לפעול לתקצוב הוגן לטובת טיפול בשיקום שכונות.

6. הוועדה פונה לשר התחבורה בבקשה להציג תכנית לחיבור היישובים הערביים לתחבורה ציבורית ופיתוח התשתיות.

7. הוועדה קוראת לשר הבריאות ושר הרווחה להציג תכנית לטיפול בסוגיית העוני והתחלואה בחברה הערבית.

8. הוועדה קוראת לשר החקלאות להקצות תקציבים ייעודיים לפיתוח החקלאות ביישובים הערביים.

9. הוועדה קוראת לממשלה לשים דגש ותקציבים מיוחדים לצמצום הפערים בנגב, לרבות ביישובים הערביים בנגב.

תודה רבה לכולם. מודה לכם על ההשתתפות, למוסאוא, לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ולכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:19.

קוד המקור של הנתונים