הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 469

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ב' באב התשע"ז (25 ביולי 2017), שעה 9:34

תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר מירון לפי תכנית מתאר - בבית ג'אן

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

זאב בנימין בגין

יעל גרמן

מנחם סלוצקי - ראש אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

יסמין טלמון - מינהל התכנון, משרד הפנים

גליה כהן - ממונה מיסוי עירוני, משרד הפנים

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים

רעות פרקש - עו"ד, משרד הפנים

ענת יציב - מנהלת אגף תכנון, רשות הטבע והגנים הלאומיים

ביאן קבלאן - ראש המועצה, מועצה מקומית בית ג'אן

קלאודיו מלול - מתכנן תכנית המתאר, מועצה מקומית בית ג'אן

תומר רוזנר

לירון אדלר

לאה קריכלי

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר מירון לפי תכנית מתאר - בבית ג'אן

אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא תיקון הכרזה על חלק משמורת הטבע הר מירון לפי תכנית מתאר בית ג'אן. בבקשה יסמין, תראו לנו את התשריט ותגידו מה אתם רוצים לגרוע ממה ונתקדם. תראי לנו רק את הקטע של הגריעה.

יסמין, תסבירי במה מדובר באופן כללי.

אנחנו מדברים על תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר מירון, שגודלה כ-100,000 דונם לפי תכנית ג/20099 של בית ג'אן שהיא תכנית כוללת של הישוב, שהיעד שלה הוא עד 2040. מדובר פה על גריעה של 1,414 דונם מסך השמורה, כ-1,400 מתוך 100,000 בערך. מדובר על מספר מתחמים שאפשר לראות אותם בתכנית הזאת.

זה מפוזר?

כן. מספר מתחמים שמסביב לישוב.

צמודי דופן לישוב?

צמודי דופן לישוב, שמאפשרים הרחבה שלו, חלקם על שטחים בבעלות מדינה וחלקם על שטחים פרטיים. הכל בתוך השמורה, כי הישוב עצמו בעצם נמצא בלב השמורה.

צריך להגיד שכשהכריזו על השמורה, אז צילמו את המצב באותו זמן. לא נתנו לאפשרויות - - -

ברור.

אני רוצה לשאול שאלות.

בבקשה.

אני רואה שיש פה מגורים א'. מה זה מגורים א', כמה יחידות דיור?

קלאודיו יענה, קלאודיו עורך התכנית.

התכנית היא שתי יחידות דיור לדונם, על פי תכנית המתאר הקיימת שמספרה ג/685. זו תכנית המתאר בחלק הפנימי, אבל יש מגוון של צפיפויות שהוא מגיע ל-4 יחידות דיור לדונם, ועד 6 יחידות דיור לדונם.

מגורים ב' זה 4?

ב' מגיע עד 6 יחידות לדונם.

הכל צמודי קרקע?

חלקם צמודי קרקע, יש גם עד 6.

אז השאלה הראשונה שלי, כאשר לוקחים שטח ציבורי מגן לאומי, האם אנחנו - - -

זה שמורת טבע, לא גן לאומי.

כן, זו ההגדרה הנכונה. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות כל כך לארג'ים ולתת חצי דונם לכל אחד שמתיישב על גן לאומי, האם לא מן הראוי היה לצמצם את השטח שאנחנו מכריזים עליו, ובמקום שתי יחידות דיור לדונם או ארבע, או שש, לעשות שם בניה יותר צפופה?

אני יכול לשאול את אותה שאלה אבל בכיוון הפוך.

זה בדיוק מה שרציתי לשאול. אני אומר, סוגיית הקרקע היא פחות רלבנטית, זאת אומרת ברגע שזה הצרכים של הישוב, זה בסדר. אבל האם ניצולת הקרקע לא צריכה להיות יותר בקטע של הציפוף? גם בסופו של דבר, גם בית ג'אן תיפגש איתם בעוד 40 שנה, 50 שנה, בסוף החבר'ה צריכים לגור שם בבניינים, זה לא יעזור. מדינת ישראל חייבת ללכת לשם, בגלל שהסיפור של הקרקע, זה המשאב היום שנצא הכי הרבה במחסור. למה אתם לא חושבים במסגרת תכנית המתאר לאפשר את זה? רק לאפשר. אחרי זה יעשו את התב"ע וכולי, ויכול להיות שכאן באמת במקרה הזה יתנו - - - צמוד קרקע וכולי, אבל לפחות שתכנית המתאר תאפשר את הטווח, מככה עד ככה, ואחרי זה מוסדות התכנון יחליטו.

ואז להקטין גם את ההכרזה בהתאם.

זה פחות חשוב. אני משאיר את זה להם. זן שמורת טבע, שתזכור תמיד, שהישוב היה לפני שמורת הטבע. בית ג'אן היה לפני שמישהו הכריז שם משהו. ובוודאי שהישוב צריך לגדול, אני מניח שזה המחסנית שהם קבעו אותה, אני לא נכנס לזה. היא גם מפוזרת, בגלל שאני רואה שזה סביב הישוב, אתה צריך בכל מקום לתת טיפה.

תכנית המתאר באמת קובעת אזורים שונים, חלקם בצפיפות יותר גבוהה בחלקים הפנימיים יותר, וחלקם בצפיפות יותר נמוכה בשוליים יותר. כל הסידור הזה הוא סידור שתואם ביחד עם רשות שמורות הטבע שהייתה שותפה.

זאת לא השאלה ששאלתי. אני אגיד לך, שמורות הטבע וכל הירוקים, הרי בסך הכל כשאתה הולך ובונה בהר, אז בוודאי שאתה הולך עם ה -, הקטע המדורג והנמוך מתבקש. הרי אחרת, זה כל מתכנן, במבוא לתכנון אומרים לו את זה. הבעיה היא שכרגע במקומות מהסוג הזה אתה חייב להתחיל לחשוב קדימה. זה כבר לא בגלל שזה יפה לנו בעין. יש פה בעיה אמיתית. עזוב את בית ג'אן עכשיו, עזוב ב-20 שנה הקרובות. הרי נבוא לכאן, יהיו כאן אנשים אחרים בעוד 30 שנה, הישוב כבר יגדל בעוד 50%, 70%. איפה ישימו את האנשים?

אז אני לא אומר שכאן תסמן כל כתם בדיוק, אבל לפחות במסגרת תכנית המתאר, שאחרי זה קשה לשנות אותה, הרי אתה לא יכול לפעול אחרי זה בניגוד ל- - - התכנון, אתה יכול תמיד להקטין. גם אם אתה נותן לו פה 700 אחוזי בינוי, אם בסוף התכנית, ואפשר להביא שם ל-100%, אז הוא יבנה 100%, הוא לא יכול לבנות יותר. פחות תמיד אפשר.

אני מציע לבנות משהו יותר גמיש, כדי שאם הוא יפנה לוועדות התכנון בעתיד, הרי הוא יצטרך לעשות תב"ע, ואחרי זה תכניות מפורטות, אז שם זה נותן להם יותר גמישות במשחק. אז יהיה מקום אחד שהוא יגיד "אתה יודע מה, על ההר למעלה אני לא רוצה לראות בניינים מרחוק, לא יפה. אבל מלמטה אנחנו יכולים להגיד בבירור שזה באמת, בסופו של דבר הילדים ירצו להישאר שם וצריך לתת להם פתרונות, וזה הדבר שהכי מעיק עליהם. זה אני אומר לך.

נשמע את ראש המועצה. בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל תודה על הדיון. בוא נתחיל מזה שקודם כל מדובר בקרקעות פרטיות.

זה לא משנה.

זה חלק מה - - -

זה לא משנה.

זה נראה הרבה, אבל זה עדיין לא פותר את הבעיות לכל התושבים.

אדרבה ואדרבה ההצעה שלו היא רלבנטית.

דבר שני, אנחנו גם מבקשים בניה לגובה. דוגמה, ב-ג/685 מותר לנו שתי קומות, לקומה שלישית אתה צריך תכנית מפורטת. והייתה התנגדות בהתחלה, עכשיו הבנתי שהולכים להסיר את ההתנגדות הזאת, ואז אפשר לפתור את הבעיה ולאפשר לנו גם בניה לגובה.

אתה יודע מה, קח את מהדי. הוא גר בבניין שתי קומות. הילדים שלו התחתנו, אז - - - תבנה עוד קומה למעלה, עכשיו הוא לא יכול. למה? מגבילים אותו בגובה. ומה עושים? עכשיו חייל משוחרר משתחרר, צריך לתת לו חצי דונם. ראינו שם. הרי הבעיה הכי קשה שלכם זה שלחיילים המשוחררים אין איפה לבנות. הם מתחתנים, אין להם איפה ללכת. זה מייצר פתרונות. זה גם יותר זול. אני מסכים איתך, כל הקרקעות שם כמעט, הרוב המוחלט הוא קרקעות פרטיות, אבל זה לא משנה. גם בקרקע פרטית אנשים מסדירים את החיים. גם הם רוצים, גם טוב להם.

נכון, מסדירים את החיים, אבל 20% יש להם קרקע פרטית בתוך המתאר. אנחנו ישוב של 12,000 תושבים, זה לא נותן מענה לכולם. לדוגמה, מ-1994 עד היום לא חולקו חלקות לחיילים משוחררים ולזוגות צעירים.

דיברנו על זה.

דיברנו על זה, אתה מכיר את זה טוב מאוד.

שוחרר פעם מתוך השמורה, לא? היה פעם - - -

לא, לא שוחרר.

- - - מהתכנית הזאת.

על חורפיש. וזה לא אושר בסוף.

שניה, יש כאן שכונה לחיילים משוחררים. על קרקעות מדינה?

כן. עכשיו בתכנית המוצעת יש פתרון חלקי. יש כ-700 חיילים משוחררים שמחכים לפתרון, יש לי שכונה ל-240 בסך הכל, פותרים 40% מהבעיה.

אז תכפיל את הצפיפות, ויש לך לכולם.

אני לא מבין, המתכנן לא יודע מזה?

אין לי בעיה, שיתנו לנו גם לבנות בניה ציבורית, שהמדינה תבנה גם אצלנו בניה ציבורית, ותשקיע כפי שהיא משקיעה בכל הערים והישובים בארץ, תשקיע גם אצלנו והגיע הזמן שיעשו את זה, ולצערי זה לא נעשה.

אני מציע כזה דבר, אנחנו מדברים כרגע על תכנון של המתאר. אחרי זה אני גם אציע, שאם באמת אלה יהיו ההיקפים, נשב עם המדינה לגבי הנושא, יכול להיות שצריך הסכם גג וכולי.

קודם כל התכנית עם כל מה שנשמע כאן, שהיא גדולה, ביחס לגודל, יש לנו בעיה של קרקע פרטית. הבעלות, אנשים לא מוכרים.

זה הבנו.

אתה מבין? אנשים מחפשים פתרון ואנשים רוצים לחיות ולבנות. אז לא יכול להיות שעשר שנים לוקח לאשר תכנית מתאר. אני קדנציה שניה ראש רשות, מטפל בתכנית מתאר כבר תשע שנים, ועדיין אתם רואים באיזה מצב אנחנו נמצאים. זו ממש פגיעה, וזה מביא אותנו לבניה בלתי חוקית ואחר כך להרבה בעיות.

בניה בלתי מוסדרת.

אתה צודק, בלתי מוסדרת.

אני רוצה לשאול את המתכנן, הרי בסופו של דבר אתם שומעים מראש המועצה שבסך הכל יש בישוב כ-700 חיילים משוחררים, אני מניח שעד שנאשר את התכנית יהיו כבר 1,000. השאלה אם אתם מייצרים, אתם מתכננים 250, אני מניח שזה יקל קצת על הבעיה, אבל אתם מבינים שזה לא יפתור את הבעיה. אני שואל את המתכנן.

אני יכול לענות לך. אני כבר ישבתי, שר השיכון היה אצלנו לפני שבועיים, הוא כבר הנחה את המשרד להתחיל לתכנן עוד שכונה במסגרת תכנית המתאר הזאת.

זו תכנית מתאר. תכנית מתאר עושים בערך פעם בשלושים שנה.

לא, במסגרת התכנית הזאת. בשטחים שבמסגרת התכנית הזאת, לתכנן עוד שכונה.

ביאן, כמה יחידות דיור לחבר'ה הצעירים יש כאן בתכנית? עזוב עכשיו של מי הקרקע, בגדול אני שואל.

אנחנו כיום 12,000 תושבים, ב-2040 מיועדת ל-18,000 תושבים.

מתוך זה כמה הקצאה יש לחיילים משוחררים, לצעירים?

270 דונם. בתכנית המוצעת עכשיו.

זאת אומרת 270 דונם? לא 270 יחידות דיור.

270 דונם כולל הכל, כולל שטחי ציבור, תשתיות.

למה ששם לא תהיה בניה רוויה? הרי מה הרעיון? הרעיון שחייל יישאר בתוך הישוב, לא ילך לישוב אחר. הוא רוצה לגור בסביבה שהוא גדל בה. אבל מצד שני לא צריך לתת לו וילה עם בריכות, בגלל שיש עוד חבר'ה, וגם הם צריכים לחיות שם. אין לכולם. אז למה לא לצופף את הדיור, ולעשות למשל בניין בן ארבע קומות, ולאפשר ליותר חבר'ה לגור שם? תראה, אני אגיד לך, לדעתי בטווח הארוך, ביאן, אנחנו לא נצליח לפתור את העסק הזה.

התכנית נמצאת כבר בטיפול בוועדה המחוזית והיא הוחזרה בשביל להוסיף בדיוק מה שאתה מבקש. ככה שאנחנו גם מעוניינים, כי אנחנו רוצים לתת פתרון.

הבנתי. לכן אני רוצה להציע, אתה שומע מה הוא אומר.

אני רוצה להוסיף משהו לגבי הצפיפות או לדייק משהו שבעצם מהשכתוב בהוראות התכנית, שהצפיפות היא בין 2 ל-6 יחידות דיור לדונם. זה לא 2, זה בין 2 ל-6.

בכל אזורי התכנית?

כל אזור שמוגדר כמגורים, כן.

אבל בין 2-6 זה מעט מאוד.

חוץ מזה יש ציון במפורש שזה לא יירד מתחת ל-2.8 יחידות לדונם.

למה לא לאפשר מראש 12.

או 8, 10.

קודם כל היום אדם שבונה לעצמו בית פרטי, הוא בונה אותו על 250 מטר. היום בעיר, בנה ביתך. אז שם את אומרת לי לשניים, חצי דונם. חצי דונם זה בית פלוס בריכה פלוס איזה בוסתן. החבר'ה אומרים "אין לנו מקום לחבר'ה שלנו, הצעירים, מתחתנים ואין לנו איפה לשים ואתם", אז בוא נגיד, נחלק פה עכשיו ל-500 חבר'ה. מה יהיה עם ה-1,000 הבאים? מה נספר להם? ואלה ראו מה אלה קיבלו יגידו "רק שניה, למה אני לא מקבל אותו דבר"?

זה אמור לתת פתרון לשנים הבאות גם לחבר'ה שאין להם - - -

לכן אני מציע כזה דבר, אני מציע שבמסגרת התכנית שהטווח יהיה יותר גדול, של האופציה של הבינוי, ואז בתכנון המפורט בסופו של דבר אני מניח שלאט לאט יבינו שצריך להקים שם בניינים.

כן, ולא לסמן את המגורים א', הרוב פה מגורים א', הרוב צהוב, זה שתי יחידות, זה לא מתקבל על הדעת. תסמנו את הכל ותשאירו גמישות.

חלק מזה פשוט מציג תכניות קיימות.

זאת ההזדמנות לשנות.

אני נתתי דוגמה, הייתי בבית ג'אן כמה פעמים. הרי הבתים שם הם בתים של או קומה אחת או שתיים ברובם, משפחות שיש להם ילדים, אז גם הפתרון, חלק מהפתרונות יהיו שההורים יגידו לילדים "תבנו עוד קומה, תגור מעליי". זה יהיה גם פתרון כלכלי יותר נוח, גם פתרון של דיור, שאתה לא צריך לייצר לו קרקע, וכולם מרוויחים מזה. אני רואה רק רווחים. לכן אני חושב שגם אם אתה מייצר מצב קיים, אתה רוצה במצב קיים, לדעתי תיתן הנחיות קצת יותר, תרווח אותן גם במצב הקיים. מקסימום תיתן הגדרות, נניח אתה לא רוצה את זה בקו רכס, שם את אומר "אני רוצה לשמור שם בעין שלא יבלטו יותר מדי" אבל רוב הישוב הוא במורד, אז אני חושב שכולם ישמחו. ההורים יוכלו לפתור את הבעיות של חלק מהילדים שלהם גם בעלויות יחסית נמוכות, ואני חושב שלשאר האנשים יהיה גם קרקע לעתיד. אתה מייצר אופק מעשי, של החבר'ה, אתה יודע מה, אנשים שעכשיו בכיתה ט'-י', או-טו-טו הוא כבר מתחתן ואין לך בשבילו כלום. בבקשה.

אני דווקא רוצה לשאול מכיוון הפוך. יש 100,000 דונם בשמורה. אופק התכנון 2040, 2035. אני אשתמש בלשון הירוקה של הירוקים. מהם האיומים שאתם רואים עד 2040 מבחינת השמורה, מה עוד צפוי, איזה עוד נגיסות לצרכים טובים, חשובים, חיילים משוחררים. בעצם למה לך, אתה יכול לפתור את הבעיה אם הם לא ישתחררו, נכון? שישרתו בקבע עוד עשר שנים.

כשהוא בקבע הוא גם מתחתן. הוא לא לוקח את האישה לבסיס.

:

רק כדי שנראה את התמונה בכללותה ונשאל גם מהכיוון השני. מנחם.

אני איש המשרד להגנת הסביבה ומשמש גם כיושב ראש מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע. הסוגיה הזאת שכרגע עלתה כאן, ואני מצטרף אליה, עלתה בצורה מאוד עמוקה ורצינית גם בדיון של מועצת גנים וגם קיבלה ביטוי בהחלטה לפניה למוסדות התכנון, להגדיל את הצפיפויות של התכנית. אבל לשאלתך, ותיכף אחזור לזה. שמורת הטבע היא 100,000 דונם אבל יש בה כמה ישובים. היום אנחנו דנים בבית ג'אן, עוד מעט והדבר הזה נמצא בדרך, תגיע התכנית של חורפיש שגם שם יש תכנית מתאר חדשה וגם היא נדונה במועצת גנים וגם שם יש החלטה לביטול הכרזה על למעלה מ-1,000 דונם, 1,100 דונם. אז אם תצרף אחד לעוד אחד, אתה תראה שאנחנו כבר מדברים על שטחים מאוד משמעותיים.

בנוסף לזה, כפי שאנחנו חיים כולנו בעידן המודרני, פעם לא היו דרכים, היו דרכים אבל דרכי עפר שהתאימו להליכה ברגל או לבעלי חיים. היום כולם נוסעים במכוניות ויש גם כבישים שחוצים את השמורה ויש דרך שמקשרת בין בית שאן לחורפיש, שגם לה יש מקום לצרכים של התושבים כדי שהם לא ייסעו מרחק של נסיעה, 10 דקות, שלא ייסעו למעלה מחצי שעה.

בנוסף לזה, השמורה מלכתחילה כללה הרבה מאוד שטחים פרטיים, אבל הם גם חקלאיים. פעם העיבוד היה עיבוד מסורתי, חקלאות מסורתית שבאמת הייתה מאוד מינימליסטית, ובמידה רבה התאימה גם לכל המרחב הטבעי הסובב. היום, כפי שכולנו יודעים, כבר לא מעבדים את הקרקע ולא חורשים אותה עם חמור ומחרשה אלא עם כלים כבדים, וכמובן יש שינוי. יחד עם זה, אם תשימו לב, חלק מתכנית המתאר כוללת גם את השטחים החקלאיים שנמצאים מסביב, ויש כאן מידה רבה של איזון ובאפר בין צרכי הקהילה, הישוב שצריך להתקיים, לבין צרכי השמורה.

יש מגורים חקלאיים - - -

כמובן שיש כאן איזה שהוא מצב שהוא לא מבחינה טהורה של שמורת הטבע שאני מייצג אותה, היא לא אידיאלית. אבל צריך כאן לראות איך חיים כאן בצורה של איזון נכון. יש היום גם - - -

יש לכם תכנית עד 2030? מתווה? ראייה כוללת שאיתה אתם באים לוועדה המחוזית, שתהיה איזו תשומה רצינית שלכם, אחרת זה יינגס ויינגס כי הצרכים הם - - -

אני אענה משפט אחד. גם במקרה של בית ג'אן וגם במקרה של חורפיש, אנחנו הסתכלנו במבט קדימה, ולכן הגריעה הזאת שהיא גריעה מאוד משמעותית, כמו ששמענו את ראש המועצה הוא חושב שזה לא מספיק, אבל זה אמור לתת את הפתרון, במיוחד עם מה שכאן עלה על ידי היושב ראש, הגדלת הצפיפויות, גם לעתיד לבוא. זה נותן את הפתרון.

במגזר היהודי יש כאן OVER של שטח, אבל בגלל משטר הבעלות על הקרקע, שזה הקרקע הפרטית, שזה הרבה יותר קשה לתכנן וזה שונה לגמרי ממה שאנחנו מתכננים פרוגרמות בישובים יהודיים, יצטרכו כאן לשנות את התפיסה ולהגדיל את ה - - -

אבל לא תמיד ירצו הבעלים לבנות ארבע קומות.

אין קשר בין הסיפור של הבעלות לבין הנושא של הפרוגרמה, אין קשר.

מה שאמר כרגע חבר הכנסת - - -

אני אומר, אין קשר בין הדברים, אבל אני רוצה להתקדם. מה שהוא אומר לך בגדול, זה האילוץ, זה החיים. אתה צודק.

הוא אומר שהוא מסכים איתנו, זה מה שהוא אמר.

לגבי הקרקע הפרטית, - - -

גם אני מסכים, גם הם מסכימים.

צריך להגדיל את הצפיפות.

בוודאי.

אני לא בונה בניה ציבורית כמו חריש, אני מרים שש קומות. גם לא כל כך מהר יקרה.

רבותי, אני רוצה להתחיל להקריא את ההחלטה.

יש לי רק עוד הערה אחת. נכנסנו ישר לצפיפויות ולי אין ספק שזו תכנית מאוד בזבזנית. קודם כל אני חייבת לומר לראש המועצה שאין לי ספק שצריך לדאוג לכל החברה הערבית ולדרוזים אולי באמת הראשונים, שמשרתים בצה"ל, ואין לי בכלל ספק. אבל אפשר לדאוג גם לא בבזבזנות כזאת. יש פה דרך אגב שטחים לתיירות, שאני גם לא יודעת למה צריך שטחים כל כך גדולים לתיירות.

צריך להתפרנס.

אותי מטריד משהו אחר, שמענו כאן עכשיו את - - -

מנסים להסיט פה את הדיון לדברים לא ענייניים. אין לנו אזורי תעשיה, אין לנו שום דבר.

אני כרגע מבקש לא ל - - - חברת הכנסת גרמן בבקשה, הערה. תאמרי את ההערה, אנחנו לא דנים לגופה של תכנית.

ההערה היא שבנוסף לצפיפות מה שמדאיג אותי זה עצם הרעיון שאנחנו פה בלית ברירה, אנחנו גורעים משמורת טבע. בעיני זה שטח ציבורי פתוח. הייתי רוצה שבהחלטה תהיה איזו שהיא הצדקה שתבהיר שזה באמת מקרה יוצא דופן, שזה בדלית ברירה, שזה לא ישמש איזה שהוא תקדים לאחר מכן בכל מקום שליד הישוב יש איזה שהוא שטח. יגידו "רגע, בבית ג'אן ובחורפיש עשו, אז למה לא לעשות גם", בסביון, לא יודעת איפה, בכל מיני מקומות. צריכה להיות פה איזו שהיא הצדקה שתבהיר שזה באמת יוצא דופן ולא דבר שביום יום.

בבקשה לירון. בואי נקריא.

הכרזת גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, שמורת טבע הר מירון, תיקון תשע"ז 2017. מתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26.ב לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה תשמ"ח 1998, בהסכמת השר להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה המקומית בית ג'אן ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אני מכריז לאמר - - -

רק לצורך העניין אני אודיע לפרוטוקול שנמצאים במזכירות הוועדה כל האישורים וההסכמות מכל הגופים שמצוינים.

תיקון סעיף 1: בסעיף 1 להכרזת גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, שמורת טבע הר מירון, תשכ"ו 1965, להלן ההכרזה העיקרית, אחרי ס"ק יג' יבוא: יד. הוראות ס"ק א. לא יחולו על השטח המתואר בתוספת המקווקו בקווים אלכסוניים דקים בצבע שחור ומוקף בקו שחור דק, תשריט מס' ש/24/1/יד המסומן לפי תכנית ג/20099 בקנה מידה 1:2500, החתום ביד שר האוצר.

זה התשריט שהוצג בפניכם.

החלפת סעיף 2: במקום סעיף 2 להכרזה העיקרית יבוא: תיקים מהתסריטים האמורים בסעיף 1 מופקדים במשרדי מינהל התכנון בירושלים, ובמשרדי לשכת התכנון המחוזית למחוז הצפון בנצרת עלית ובמשרדי הועדות המקומיות לתכנון ובניה מעלה נפתלי, מרום הגליל, הגליל העליון והוועדה המקומית לתכנון ובניה צפת, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל.

3. הוספת תוספת אחרי סעיף 2 להכרזה העיקרית יבוא התוספת כאן מפרטים את הגושים והחלקות.

לגבי הנושא של הצפיפות, אתם רוצים לעשות שינוי בתכנית המתאר? אתם רוצים שנתערב בעניין?

זה יצטרך לחזור לוועדה המחוזית שתתקן את החלטה הקודמת שלה. העניין הוא שברגע שהתכנית מאושרת, - - -

השאלה אם תכנית המתאר מאפשרת להם את זה.

דודי, אם הוועדה המחוזית תאשר, אנחנו מסכימים.

אני צריך את האופציה. לאפשר - - - זו תכנית מאושרת?

זו תכנית שעוד לא מאושרת.

אז תתקנו אותה.

התכנית המאושרת היא החלק הפנימי.

לכן אני אומר, אנחנו כאן דנים על הגריעה, לא קשור לתכנית, הגודל שלה. אבל אני חושב שבהזדמנות הזאת תאפשרו להם יותר אופציות בתכנית המתאר, תתנו להם את האופציה, כפי שאמרנו. אז תרשמו בפניכם לתקן את תכנית המתאר שאתם מגישים אותה, זה חלק מהתכנית הרי. להגדיל את הצפיפויות.

בתיאום עם הרשות המקומית.

וודאי. להגדיל את הצפיפות גם באזורים הישנים, המבונים, וגם באזורים החדשים. ותעשו את זה בתיאום עם הרשות המקומית.

אני רוצה להעיר משהו, חייבים גם לחשוב על הצד השני שזה העניין של הניצפות. כי למשל שכונת חיילים משוחררים נצפית מצומת גולני.

אמרתי, אני עכשיו לא נכנס, אנחנו כרגע מאפשרים את האופציה איפה זה אפשר. לכן הם ישבו עם הרשות המקומית, הם יגידו "רבותיי, באזור הזה לא שייך, באזור הזה אפשרי, באזור הזה אנחנו לא מאפשרים כלום", אבל לפחות יש את האופציה למשחק הזה.

יש גם פתרונות של צפיפות, אתה עושה קוטג' טורי על חצי דונם, שניים שלושה.

אני עכשיו לא נכנס לתכנון המפורט.

ההרחבה והשטח. כל ה- - - אפשר לפתור. לא תהיה בעיה.

אדוני היושב ראש, שיהיה ברור שזה בדלית ברירה, שזה יוצא דופן. שלא יבואו אלינו מחר מהרצליה, מרעננה, אני לא יודעת מאיפה.

אני אגיד לך, אני שמעתי את ההערה שלך, אני לא מקבל אותה. אני אסביר, תראי, בסופו של דבר כל תכנית מהסוג הזה באה לכנסת בגלל שהיא אילוץ. יש את האילוץ של החיים, קודם כל אנשים חיים שם, ולכן הישובים הם גדלים בהתאם לגידול הטבעי שלהם.

מסכימה, אבל אם אנחנו לא כותבים את זה, מחר זכרון יעקב יבוא ויגיד לך אותו דבר.

הוא יבוא. כשאנחנו בנינו את הר חומה, זה היה הר, היה לו יער יפהפה. אבל העיר הייתה צריכה להתפתח, אז הורדנו את היער. כל תכנית מתאר ירושלים, כל ואדי מוגדרת כשטח ירוק by definition של התכנית. כל פעם שאנחנו יורדים ב- - - אנחנו גורעים אותו והופכים אותו למגורים, אבל אלה החיים האורבניים, כך מתקיימת עיר.

האם אני יכולה להגיש הסתייגות על זה, תומר?

לא.

אין שום אפשרות?

את יכולה להציע לוועדה כרגע לקבל החלטה, ואם הוועדה תקבל.

אני הצעתי. יושב הראש לא מקבל.

זה מה שאפשר לעשות.

זה מה שאפשר לעשות.

צרכי החיים מצד אחד וההחלטה העקרונית על קיום שטחים ירוקים, על קיום - - -

אבל זהby definition בהחלטה. מדינת ישראל הגדירה את זה כשמורת טבע. למה? אני אספר לך למה. היא אמרה שלא יקרה מצב שמישהו רוצה לבנות ויבנה מה שהוא רוצה. אם הוא ירצה, הוא יבוא לכנסת, נעשה דיון ציבורי, וזה בהגדרה.

אבל יש משמעות להכרזה שלנו.

בוודאי. בגלל שאנחנו רצינו מעל המצוקים כאן שרצינו לעשות בגיא בן הינום, רצינו לעשות שם בינוי, אז החרגנו את השמורה. גם שם. הרי זה הרעיון של שמורת טבע. הרי אין שם כלום. אתה אומר באזורים שאתה רוצה, אתה יכול לעשות אותם ירוקים ואז אתה יודע שהם לא באים לכנסת, זה בדרגה יותר נמוכה. כשאתה מגדיר שמורת טבע, אתה רוצה שהכנסת תתערב, זה הסיפור.

בסדר, אבל אדוני היושב ראש, אם אנחנו באים ואומרים שבעינינו שמירה על שטחים ירוקים - - -

אין בעיה, אנחנו נגיד את זה כאמירה, אמרתי, זה בילד אין בהגדרה.

שיהיה ברור.

כמובן, תרשמו את זה שהכנסת בוודאי רואה בשמירה על ערכים והשטחים הירוקים ועל ערכי הטבע כדבר חשוב מאד, וכמובן שאנחנו צריכים לפגוע במינימום האפשרי ורק במקרים של בלית ברירה, על מנת לקדם ערך אחר, בעיקר ערך של מגורים.

שתי הערות שאני מציע לכם להוסיף להחלטה, בנוסף לפניה לוועדה המחוזית לתקן את התכנית. אחד זה לוח זמנים, לבקש מהמתכנן להגיש לוועדה המחוזית הצעה להגדלת הצפיפות בתוך 3 חודשים, ומהוועדה המחוזית לאשר אותה, בתוך תקופה של לא יתר מחצי שנה.

זה לא יהיה כרוך באישור. אני מאוד מבקש שהדברים המפוזרים שהם לא לעניין ולא אובייקטיביים, אני אדם ששומר על הטבע ועל הגנים, אנחנו לא - - -

לא קשור. זה לא - - - כלום, בוודאי לא. עבדאללה, הכל בסדר.

בגלל שאני עד עכשיו לא - - -

גם עכשיו לא היית צריך.

הדבר השני שאני מציע לכם, בעקבות הערתו של חבר הכנסת בגין, לפנות למועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, לקיים דיון כולל בשמורת הר מירון על כל האיומים, כפי שהוא קרא להם, שיש עליה, ולקבל איזו שהיא החלטה אסטרטגית בעניין.

אני מתנגד שהוועדה תדון בזה ותקבל החלטה.

עבדאללה, הכל בסדר. אל תתנגד לכלום. הכל בסדר. לגבי הנושא של ההערה הראשונה של תומר, תרשמו את זה בפרוטוקול, כי אנחנו מבקשים בלוח הזמנים שהוא אמר לבוא ולהסדיר את תכנית המתאר, במובן זה שיתנו אופציה לישוב, כפי שאמרתי קודם, שיהיה לו את האופציה איפה שהוא יחליט שאפשר.

וגם להגדיל את הצפיפות, אנחנו בעד.

יותר יחידות דיור.

רבותיי, אני רוצה להביא את זה להצבעה. מי בעד גריעה כפי שהקראנו שירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

בקשת הגריעה נתקבלה.

תודה רבה. הדיון הסתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.