הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 84

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום חמישי, כ"ו בתמוז התשע"ז (20 ביולי 2017), שעה 14:00

סיור ומפגש עם בני הקהילה האתיופית בשכונת "רמת אליהו" בראשון לציון

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אברהם נגוסה

זיוה מקונן - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דודו מנצור - ראש מנהלת פינוי בינוי, שכונת רמת אליהו, ראשון לציון

אריאלה אהרון

ס.ל., חבר תרגומים

סיור ומפגש עם בני הקהילה האתיופית בשכונת "רמת אליהו" בראשון לציון

חבר הכנסת נגוסה, מן הסתם מה שהוא ראה בשטח, אני עוד לא הספקתי לראות, אבל טוב שאנחנו פה. נתחיל בסיור.

אנחנו הזמנו אתכם לבניינים האלה כדי שתראו מה זה שני בניינים שעומדים בסכנת התמוטטות ויש ברזלים כתמיכה, אבל בגלל שהדיירים הם בעלי הדירה אז זה תהליך. זאת אומרת משרד השיכון לא יכול לקחת אחריות ולהגיד שזה דיור ציבורי ו'אני מטפל בזה'. אלה אנשים שקנו במענקים של משרד הקליטה ו - - - בשעה הזאת אנשים עובדים, אבל אנשים יכולים לבוא לפה אחר הצהריים וזאת שכונה שיש בה, כמה אחוזים יוצאי אתיופיה? 40% מהתושבים הם יוצאי אתיופיה. זאת שכונה שאין בה שירותים, לעומת הרחוב המקביל, מעבר לכביש, נווה ים, בניינים מפוארים. איך יוצרים פה קהילה, 40%, מצוקתית? ניכנס לראות את הרחבה.

אנשים שעוברים פה עם המכוניות, מפחדים. לצאת להפגנה, אנחנו יכולים לסגור פה שבוע שלם, עשינו את זה בפעמים הקודמות, אבל אנשים מפחדים, אם יבואו עכשיו יעצרו להם את הילדים, יש להם פחד. אז כולם יושבים פה, עד שיהיה חצי חצות ואחר כך הם עולים לישון. אם מתים אז מתים. הבניין הזה, אנחנו לא יודעים מתי מתמוטט. אם תיכנסו עכשיו, כשתעשו את הסיור, תסתובב בצד השני של הגן של הילדים, אתה תראה, מהחדר לחדר אתה צריך לדלג ולעבור.

כי זה מתפרק.

אתה יכול לראות מפה את התפר בין החלק החדש לישן.

אין פה תהליך של פינוי בינוי?

יש בית שאתה יכול לראות את השמים מהחריץ שלמעלה.

יש תכנית עירונית שמתואמת עם משרד השיכון, בהסכם עקרונות עם האוצר, הסכם עקרונות עם המדינה, בין העירייה למדינה. השורה התחתונה 2,600 דירות בכל בנייני הרכבת מיועדים לבינוי, פינוי, בינוי. אנחנו כבר מתחילים, המכרז הראשון כבר יצא לדרך בנחלת יהודה מערב.

דרך אגב, לבניין הזה הציעו להיות הראשונים. הציעו להיות הראשונים בגלל שהוא מסוכן, הצענו להיות הראשונים בפרויקט. במידה שהם היו מסכימים הם כבר היו בעוד שלוש וחצי שנים עוברים לנחלת יהודה מערב. תיכף נסביר על הבניין הזה.

הבניין הזה, בנייני העץ לא מיועדים ל - - - זה בניין עץ, עם כניסה אחת, זה לא רכבת. בגלל שפה אמור לעבור כביש אז הוא אמור להיות כן בפינוי בינוי. הבניין הזה מיועד לחיזוק, היום - - -

למה לא לפנות אותו? הוא ישן מאוד.

לחיזוק. אי אפשר. המדיניות הייתה שרק בנייני הרכבת לפינוי בינוי ובנייני עץ שעומדים רק על צירי תנועה. הבניין הזה הולך לחיזוק.

- - - פה מגדל בלי שום בעיה.

זה מורכב. קודם כל הדירות כבר הורחבו, בשביל לעשות פה תמ"א או פינוי בינוי - - - פינוי בינוי, העירייה לא מסכימה, כי זה יותר מדי מבחינת הקיבולת. יש פה 2,600, בונים 9,000 ויש פה עוד 17 בניינים כאלה או יותר, 27, מתוכם חלק כן נכנסים לתוך הפרויקט.

אני חושב שהעירייה עושה פה החלטה לא טובה בעניין הזה. לפחות הבניין הזה, הבניינים האלה, הישנים מאוד, זה לא כזה מרחיב את הכמות בשכונה וזה משפר את איכות החיים פה בצורה דרמטית.

חלק גדול מהבניינים שנשארו אנחנו עושים - - - יש פה עוד בניין, קיבלנו תקציב לבחינה של כל בניין, לבנות - - -

זה בניין של תמ"א.

זה בניין עץ.

זה בניין שטוב לעשות בו תמ"א.

זה מה שאני אומר, בונים חליפה מתאימה לכל בניין, לבניינים האלה. כל בנייני הרכבת, מה שאתה רואה, זה מיועד לפינוי בינוי, כל השאר, כל בנייני הרכבת מיועדים לפינוי בינוי. הבניין הזה מיועד לפינוי בינוי כי הוא בלאו הכי על ציר כביש.

עוד כמה זמן?

אמרתי, אם זה היה תלוי בנוי בעוד שלוש וחצי שנים. עכשיו זה תלוי בהם.

יש פה תכנית מאוד מאוד עמוקה, שאולי שווה להשקיע מעבר ל - - -

אם יש לך זמן נעשה פה סיור וניכנס רגע למנהלת, נסביר לך בכמה דקות על הפרויקט. בעיקרון הבנו שהיו פה נפילות של טיח וכל מיני דברים כאלה ששמו את ה - - - פה במטרה לתת איזה שהיא יציבות.

מה המשמעות של ההגדרה? למשל אמרתם שזה בסכנה, אנשים גרים - - -

אם קורה משהו - - -

יש דרגות של - - -

מה ההגדרה של הסכנה?

תראה, עוד פעם, אני לא מהנדס בנייה, אבל יש פה מהנדסת בנייה מטעם העירייה שבודקת את הבניינים לאורך כל הזמן. אין פה סכנת חיים כרגע, הבניין עצמו, בגלל התפר, ותיכף תראה אותו, התפר שנפתח, הוא לא בניין בטיחותי. לא מיד, לא מחר זה יקרה - - -

את זה אתה אומר, אתה לא יכול לדעת.

זה מה שאני הבנתי מהעירייה.

אני עם השלט הזה לא יכול לישון, אני אפחד.

יש הבדל בין השלט לבין ההתמוטטות מחר. אם זה היה מחר אז היה מפנים אותם. דרך אגב, אין איזה שהוא מקום לפנות אותם. אתה מכיר את זה, שאם היה עכשיו - - - היו מפנים אותם לאיזה שהוא מקום ביניים.

אבל אני אומר, אם ככה, אז למה לפחות לא - - - זה פשוט מבחינה פסיכולוגית, לדיירים זה בעיה. אם אתם אומרים שזה לא קורה עכשיו, אבל העירייה צריכה לקחת בחשבון ולעשות את זה, למה צריך לשים את השלט עכשיו? זה משפיע על אנשים.

אז אני אסביר. העירייה לקחה על עצמה דברים שהיא לא הייתה אמורה לעשות. גם את כל החיזוק הזה למטה. זה נכס פרטי, בוא נסכים שהנכס הזה הוא נכס פרטי?

אני הבנתי.

בעיקרון הבניין הזה היה בתביעה, פשוט עשו הפרדה, תבעו את זה ולא תבעו את זה. הוא היה בתביעה משפטית, נגד הדיירים, שלא טרחו לחזק את הבניין ולשפר פה את הבטיחות, כי זה נכס פרטי, העירייה לא יכולה לעשות את זה במקומם. יותר מזה, משרד השיכון תקצב 400,000 שקל לשני הבניינים האלה במטרה לתת איזה שהוא מענה. מאחר שהבניין הזה הלך לפינוי בינוי אז תקציב שני הבניינים הוקצה לטובת הבניין הזה. יש פה תכנית של בסביבות 1.3-1.4 מיליון שקל, חלקם הגדול ממשרד השיכון, כדי לתת מענה לחיזוק הבניין, זאת אומרת עם קונסטרוקטור. היום נפתחות המעטפות, זאת אומרת יש כבר קבלנים שמגישים הצעות, זה משהו שכבר מתרחש. לבניין הזה, 11 מתוך 16 בעלי הדירות חתמו על הסכמה לפינוי בינוי, חמש משפחות יוצאי אתיופיה החליטו שהם לא - - -

למה?

אני לא יודע, אני לא מצליח להבין. הם חושבים שעובדים עליהם, הבניין לא מסוכן. זו הטענה שלהם, 'אתם סתם עובדים עלינו, זה לא מסוכן', 'זו קונספירציה בשביל לגרש אותנו', כל מיני סיפורים שאני לא - - - אין טיעון הגיוני.

רמת אליהו היא אחת השכונות שמתוך חמש שכונות שהממשלה החליטה להשקיע 120 מיליון שקל. האם הדבר הזה מובהר למשפחות האלה? זו תכנית של הממשלה.

אתה מדבר על תכנית 'הדרך החדשה'?

כן. התכנית של 120 מיליון שקל, הממשלה אישרה, זו תכנית ששר השיכון הגיש אותה בוועדת השרים ויש חמש שכונות שנכללו בתוך התכנית ואחת השכונות זה רמת אליהו.

שמעתי מעיריית ראשון לציון, מהדיירים, ממה שהבנתי מהוועד, עיריית ראשון לציון באה ואומרת להם 'אנחנו רוצים לפנות אתכם, להרוס, ואתם, איפה שיפנו אתכם אתם תגורו שם', והם אומרים 'לא, אנחנו רוצים לחזור'.

רגע, התכנית של פינוי בינוי זו התכנית?

כן, זה לפנות אותם ו - - -

אני מבין את המבנה ההנדסי, אבל מה קורה למשפחה שמפנים אותה?

היא עוזבת לנחלת יהודה, לשכונה אחרת, והם אומרים, 'לא, אנחנו רוצים לחזור לבית שלנו אחרי שיבנו'.

אנחנו מדברים על בינוי פינוי בינוי. גם כשהם רוצים לחזור, לא חוזרים לבניין הזה, זאת אומרת אנחנו הצענו להם, כולל חמש המשפחות האלה, כחריג, משהו שלא הצענו לאף אחד אחר, בגלל שהמבנה מסוכן אמרנו שאנחנו מוכנים למצוא להם פתרון לדיור חדש ברמת אליהו. אבל גם לזה הם לא מוכנים, זאת אומרת בעיקרון אנחנו תקועים כרגע עם בניין ש-11 מאוד מאוד רוצים, רוצים לתבוע גם את החמישה האחרים וחמישה מתעקשים שטוב להם פה והם רוצים להישאר. זה משהו שכדאי אולי - - -

יש אחד מהדיירים פה?

לא, הבאתי דיירת, היא לא רוצה לדבר. היא אמרה דבר כזה, היינו בבית המשפט והיינו בעירייה והיינו בתביעות בבית המשפט עם העירייה על הבניין הזה.

לא, על הבניין הזה אולי, זה היה בתביעה. הוא מדבר על זה.

אני שואל, אני מוכן לדבר איתם. פה זו החלטת ממשלה, זה לא שמישהו החליט ככה. בהחלטת ממשלה בוועדת השרים, תקציב יש, המבנה בסכנה והם מציעים להם דיור חליפי.

יש בעיה אחרת עקרונית שאני אומרת אותה, הבעיה האמיתית, שאותן משפחות שבאים ואומרים עקרונית שהם לא רוצים להתפנות, הם אומרים, 'סליחה, למה צריכים לעשות לנו דילול תושבים'?

מה זה דילול?

אבתם-תושבת

דילול תושבים, בגלל שיש אוכלוסייה מאוד גדולה של בני הקהילה פה והם לא רוצים להחזיר אותנו בגלל שאנחנו בני הקהילה. אנחנו רוצים לחזור למקום שלנו, למה צריך לדלל אותנו בעצם היותנו בני הקהילה. יש אמירה כזו.

אצלנו לא מוכרת המילה הזו 'דילול'.

אבל פיזור לכל השכונות קיים?

יש עניין של אינטגרציה - - -

אז אינטגרציה.

תנו לו לענות.

שנייה, אתם מבלבלים. מתוך 2,600 יש רק 1,014 שמקבלים אפשרות, רק ברצונם, לעבור לשכונות החדשות, נחלת יהודה מערב, צריפין, מתחם האלף, שכונות חדשות לגמרי. בונים עכשיו שכונות חדשות והם מקבלים דירות חדשות בבניינים חדשים. מתוך ה-2,600 1,600 נשארים פה, אז לא צריך לעבור ולא צריך שום דבר. הם עוברים מהבניין פה לבניין פה, מה הבעיה?

אבל הסיבה למעבר היא צפיפות אוכלוסין, המטרה היא לא דילול. המטרה היא - - -

לא, אני חושב שהמטרה של התכנית זה לא עניין של דילול או מה שאתם תגדירו אותו - - -

אינטגרציה, פיזור. זה מה שאומרים.

לא, ממש לא.

אבתם, אני ישבתי שם בוועדת השרים כשהנושא הזה בא בראשות ראש הממשלה, השר גלנט הביא את זה. יש מטרה לתכנית, זה גם עם הזוגות הצעירים, של 200 משפחות בשנה, זה ביחד עבר. המטרה הייתה שיש פה בניינים מאוד מאוד ישנים ואנשים נמצאים עכשיו בתנאים מאוד קשים. אני הבנתי שזה לעשות כמו שיקום שכונות, כלומר עם הסכמה של המשפחות - - -

נכון, הכול בהסכמה.

להרוס את הבניינים ולבנות את הבניינים חדשים עם תוספת של החדרים.

ואיפה יהיה בינתיים האנשים?

בינתיים, המערכת צריכה למצוא פתרון לעזור להם.

אין בינתיים. התכנית היא של בינוי פינוי בינוי, לא צריך שלב ביניים. אנחנו מפה עוברים לדירה חדשה, לא משנה איפה. אתה רוצה להישאר ברמת אליהו? תישאר פה עד שתהיה דירה חדשה ברמת אליהו, לא צריך לעבור - - -

לא, אבל אני אשאל אותך - - -

שנייה, לא צריך לעבור לשלב ביניים. אנחנו נותנים עדיפות כרגע לבניינים שמוכנים לעבור מחוץ לשכונה. כרגע יש לנו שני בניינים, הבניין מאחורה זה בניין מסוכן גם כן, ש"י עגנון 15, בניין מסוכן, ניתנה להם העדיפות, גם הם היו בתביעה בבית משפט, ניתנה להם העדיפות להיות ראשונים, הם לקחו את העדיפות הזו בשתי ידיים והם הראשונים שעוברים לנחלת יהודה מערב בעוד שלוש וחצי שנים. הבניין הזה ייהרס, במקומו יהיה כביש ובסמוך אליו יהיו שני בתים חדשים. זו תהיה תחילת הבנייה בשכונה, זאת אומרת שאנחנו כרגע נותנים עדיפות לבניינים שיסכימו בשלמותם לעבור מחוץ לשכונה. אף אחד לא מחייב אף אחד, הכול בהסכמה.

אוקיי, אני שמעתי בקשב רב, ארוכות, האזנתי. המערכת כופה - - -

לא, ממש לא.

אני רוצה לומר את דבריי, אני שמעתי אותך בקשב רב.

בדיוק, הדיירים פה לא רוצים לעבור.

לפני זה אני רוצה שאלה.

אני רוצה לומר מה אני הסקתי, יש לי מסקנות. המערכת כופה על דיירים רבים מפה לעקור מהשכונה, המערכת כופה על דיירים רבים לא לחזור לבתים שלהם, המערכת תכננה פה כביש בניגוד לרצון הדיירים, בהתאם לצרכים המוניציפליים של העירייה, מתוך גחמותיה האישיות, מבלי להתחשב ברצונות של בעלי הנכסים ובעלי זכות הקניין. זו המסקנה שלי נכון לעכשיו. לעניות דעתי הדבר הנכון שהעירייה צריכה לעשות, היא צריכה ללכת לתכנית פשוטה של פינוי בינוי, כל דייר פה יעבור לדירה בשכירות במשך שלוש שנים, על חשבון המערכת, בתום שלוש שנים יחזור לפה לגור פה בדירה שלו, בדיוק באותו מצב כמו שהוא היה, בלי לעשות לו שום שינוי.

אגב, מי שמכיר את הקהילה האתיופית יודע שהם לא אוהבים שינויים והם לא אוהבים דברים לא צפויים, הם רוצים יציבות, הם רוצים שקט, לא לשכוח שהם גם עולים חדשים, יש גם חשדנות מסוימת, כעולה חדש אתה לא יודע מה הזכויות שלך. לכן כל התהליך שהעירייה מנסה לדחוף אליו, יכול להיות שמבחינה מוניציפלית זה נראה לעירייה הגיוני, אבל במעשיות של זה, אני אומר לכם שאין לזה סיכוי.

עוד שאלה, אני רוצה לברר - - -

אני אגיד רק - - -

בסדר, ביחד תענה. האנשים האלה, יש להם בעלות בדירה, אז אתם הורסים את זה ואתם נותנים להם במקום אחר.

ברחוב אחר, בשכונה אחרת.

יכול להיות בשיכון לדוגמה, אבל יש פה בעלות, האנשים האלה רכשו את הדירה. מטרת התכנית זה לא ככה, המטרה זה פינוי בינוי.

העירייה כרגע מנסה לכפות שינוי.

רק שתבינו למה זה נולד. התכנית, מה שאתה הצגת, של פינוי בינוי, נבדקה וזה לא אפשרי. לפנות פה 2,600, היחס הכלכלי זה לבנות פה פי ארבעה, זה אומר 10,000 יחידות דיור - - - אתה חייב להכיר את כל המספרים כדי להבין שזה בלתי אפשרי.

היום אפשר לבנות לגובה. סתם דוגמה, הדיירים של שני הבניינים האלה יכולים לגור פה בבניין אחד גבוה, אין שום בעיה, אפשר להרים מגדל. גם שני בניינים כאלה אפשר להרים במגדל, יש פתרונות. יכול להיות שיש שיקולים מוניציפליים שמגבילים.

אם תשאלו אותי אני ארחיב ואומר, שלט 'סכנת התמוטטות' זה שלט כדי להלחיץ את הדיירים לעשות עם העירייה עסקה, הוא לא שלט שמשקף את המציאות. זה בשביל לגרום לדיירים לפחד לגור פה כדי לעשות עסקה.

אחת, זה נכון. שתיים - - -

זו דעתי. אני אף פעם לא הייתי אחד שאומר מה שטוב לאנשים לשמוע.

לא, אין בעיה, הדעה הזו של לבנות בתוך השכונה היא מוכרת, רק זה בלתי אפשרי. מה שאתה מציע זה להשאיר את המצב כפי שהוא.

אני מציע לקחת את השכונה הזו כמו שהיא, עם המבנה הטופוגרפי שלה, עם המבנה התחבורתי שלה ולהפוך אותה לשכונה חדשה.

אי אפשר.

בתוך פרק זמן.

אי אפשר. אם היה אפשר - - -

להבנתי זו התכנית של הממשלה.

לא, התכנית של הממשלה - - -

לא של העירייה.

לא, של הממשלה, לייעד ולתת מנגנון הגנה לדיירים בלבד. אבל מבחינתם שהדיירים האלה יעברו לנחלת יהודה, ממש לא אכפת להם.

זה מה שאני אומר, התכנית לא אומרת שהוא יעבור למקום אחר, זה פשוט לעשות שינוי.

אז העירייה רוצה והממשלה רק - - -

בתוך השכונה אי אפשר לתת פתרון לכל ה - - -

הטענה הזו, עם כל הכבוד, היא טענה לא נכונה.

מיקי, אי אפשר - - -

למה אי אפשר להקים עוד חמישה בניינים גבוהים - - -

- - - המתנגדים לתכנית של המגדלים בשכונה.

בשני הבניינים האלה אפשר להקים, אני אומר לך, שלושה בניינים, לא שניים, שלושה בניינים, כי יש פה שטחים לא מנוצלים.

יש לך פה 150 בניינים.

מה עם בניין שאין מקום לבנות?

היום גם עומסי התנועה כאן בשכונה מטורפים, אם אתה תגדיל את הכמות יהיה לך פי עשרה עומסי תנועה.

אז אני אומר ככה, אני שומע את הטענה ואני ידעתי מראש שבאו איזה שהם מתכננים ואני אגיד לך גם איך זה עובד, אני אספר לכם עוד דבר, זה עובד ככה, מגיע מתכנן שהוא מרגיש עכשיו אדריכל הכי טוב בעולם כולו, מינימום מה שנקרא מיכלאנג'לו, והוא בא ומתחיל לבנות פה כל מיני תכניות שהוא מפנטז לעצמו, אבל כשאתה מגיע לפרקטיקה אתה לא יכול ליישם את זה כי יש רצונות גם של אזרחים פה שאם אתם לא תתחשבו בהם שום דבר לא יזוז. על אחת כמה וכמה שמדובר באזרחים שהם עולים חדשים - - -

אבל יש לך פה 11 שהם מתחננים לקבל - - -

זו בדיוק הבעיה, במדינתנו הנאורה והדמוקרטית יש חוק וזכות קניין, יש לה ערך עליון.

קשישים שגרים בקומה רביעית, שחייבים פינוי בינוי. צעירים שלא מצליחים - - -

אז אני אומר לך, אפשר לעשות - - - גברתי, אפשר לעשות את הפינוי בינוי הזה אתמול, אבל בלי לבנות פה כביש במקום, אלא להשאיר את הבניין חזרה כמו שהוא.

פינוי בינוי זה פרויקטים גם בארץ וגם בעולם, אלה פרויקטים קשים.

אני לא שמעתי על פינוי בינוי שצריך לעזוב את המקום שגרת פה. אני יודע שבפינוי בינוי אתה חוזר לבית שלך.

נכון, אבל אתה יודע מה היתרונות בבינוי פינוי ? שלוש וחצי שנים אפשר לקבל דירה. בפינוי בינוי קלאסי זה לוקח 15 שנה. לכו תראו מה קורה בנווה שרת.

אברהם, לפי דעתי אתה צריך להיכנס לעובי הקורה, כולל לדבר עם דוד ביטן, שהוא בן המקום, וצריך לשנות פה - - -

דוד ביטן מכיר טוב את התכנית. אתה תכיר את התכנית, תראה שזה פשוט בלתי אפשרי. לתת פה פתרון בתוך השכונה זה בלתי אפשרי כי ייצרו פה שכונת סלאמס חדשה, כי לבנות פה במקום 4,300 עכשיו 15,000 יחידות דיור - - -

למה?

רגע. בלי כבישים, בלי - - -

לא, לא נכון.

אתה אומר לא לבנות כביש.

אתה בונה לאותם דיירים בדיוק.

מה הבעיה? אתה צריך את המקום למשהו אחר, זה משהו אחר. תגידו את זה במפורש, אל תגידו שאי אפשר לבנות. למה לא?

לאותם דיירים בדיוק, לא רוצה להוסיף עוד דייר אחד, אותם הדיירים. אז על שני בניינים יקום מגדל אחד. עכשיו, סתם לדוגמה, נגיד עכשיו אני הייתי מוח יצירתי בעירייה, אני לא, אבל נגיד שהייתי, הייתי בא לדיירים האלה והייתי אומר 'חבר'ה, אתם צריכים לעבור 20 מטר, במקום לגור פה תגורו בבניין שיקום פה'. הם היו אומרים בסדר, כי זה כבר לא דבר קריטי, ואז הייתי סולל פה את הכביש. להקים פה מגדל אחד שיאכלס את שני הבניינים האלה זה לא דבר שהוא בעייתי, אבל אתם בניתם איזה שהיא תכנית, שרירותית, מצד העירייה שבאה ואומרת לדיירים 'זה המצב לאשורו, תקבלו את זה'. אי אפשר לעשות את זה, חברים. אי אפשר, זה לא עובד.

התכנית הזו משנת 2009, עם כל כך הרבה דיונים ושינויים, בהתכווננות למה שהדיירים רוצים, זה לא פייר להגיד אמירה כזאת בלי להכיר את התכנית.

קראתי את זה - - - אז אנשים חתמו, חמישה אנשים אמרו 'לא חותם' - - -

אתה מבקש ממנו לעבור לשכונה אחרת, הוא לא רוצה, הוא רוצה להישאר לגור פה. אני אומר לך, אם היו באים אליי, לא משנה מה היו מציעים לי, היו אומרים לי 'תעזוב את הבית שלך, תגור בבית אחר' - - -

נעשה סיור בתוך הבתים, תראו, תתרשמו.

(בהמשך הסיור)

נניח הוא מתמוטט, אנשים גרים פה ומתים. אז זה קרה ככה, אבל אחר כך מה נגיד? לא ידענו, לא שמענו? זה פשוט לא יאומן.

מה אתה מציע?

אני חושב שפעולה מהירה, צריך לעשות. צריך לפנות את האנשים - - -

אנחנו מציעים.

לא, בהסכמה איתם. לבנות ולהחזיר לבית שלהם.

זה תהליך של שבע שנים.

לא, מניסיון שראיתי שהדברים האלה קורים, פינוי זה תהליך של שנה, הכניסה זה תהליך של חצי שנה, הכשרת הקרקע, פינוי זה תהליך של שנתיים. שלוש וחצי שנים. אפשר לבוא ולומר, מדינת ישראל תאמר, ועדה ארצית, 'שימו כרגע את כל התכניות בצד, דנים - - - יש פה סוגיה'. נדבר עם אביגדור יצחקי, נכניס - - -

הוא היה פה. הוא היה פה ובירך על התכנית כפי שהיא.

בסדר, אבל הוא לא שמע כנראה - - -

הוא מכיר, הוא שמע, הוא יודע.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.