ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/09/2017

פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד - סקירה ודיווח

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 474

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ' באלול התשע"ז (11 בספטמבר 2017), שעה 12:30
סדר היום
פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד – סקירה ודיווח
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים
חברי הכנסת
ג'מעה אזברגה

קארין אלהרר

אחמד טיבי

איילת נחמיאס ורבין
מוזמנים
תמיר בן משה - סמנכ"ל, מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף א' לחינוך מיוחד, משרד החינוך

שמעון אבני - מנהל אגף הצטיידות והסעות, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

אילן שי - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

קרן קרדי - מפקחת ארצית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר יפית יצחקי - אחראית ארצית תחום בקרה בריאות התלמיד, משרד הבריאות

נועה היימן - רכזת חינוך באג"ת, משרד האוצר

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

ד"ר עדינה שוורץ - מנהלת תחום חינוך ומחקר, ארגון נפש בנפש

עמוס שפירא - יו"ר המועצה הציבורית, אלו"ט

ד"ר שמואל מירון - יו"ר ועד מנהל, אלו"ט

כרמל אבנד - מנהלת חטיבת נעורים, אלו"ט

עדי עזוז - עו"ד, מנהלת האגף לקידום זכויות, אלו"ט

ראפת עמאשי - עו"ד, רכז חברה ערבית, אלו"ט

נעמה אריעם ענתבי - עו"ד, האגף לקידום זכויות, אלו"ט

ליטל פורת - דוברת, אלו"ט

נועה ביתן - עו"ד, אקי"ם

ילנה אנתין - הורה, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

עינת דהאן - אם, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

רויטל לן כהן - עו"ד, הנהלת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

רבקה מורוביץ - נציגת הורים, עמותת תסמותק, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

עטרה שלומוביץ - הורה, חברה בארגון, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

נעה צ'פליצקי - חברת מועצת חולון

לאה פרנקל - הסתדרות המורים

אסתר קרמר - חברה בקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

אפרת בצלאל - בתי הספר החרדיים, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

ג'סאן שרקיה - ועד הורים ארצי לחברה הערבית, ארגוני הורים

גמאל גנאים - ועד הורים ארצי לחברה הערבית, ארגוני הורים

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגוני הנכים

שלמה קרפ - סגן יו"ר ומנהל תחום החינוך המיוחד, ארגון ההורים בירושלים

נורית חכים - יו"ר ועד הורים בבית-ספר "ניצנים" בירושלים וכן רכזת הסעות חינוך מיוחד בארגון אהב"ה, ארגוני הנכים

אביבית ברקאי אהרונוף - ארגון בזכות

יוליה בן משה - מנכ״ל, קול הזכויות

גלית חיים - נציגות הורים לילדים חולים

בנימין - אב

אנה מריה איימאן - אם

נלה דוידוב - אם

בתיה קוממי - אם

שמרית שלפרוק - אם

שירה עזרא - דודה

שרונה נמר - אם

זהבית אור יושיע - אם

אינה דהן - אם

מוטי אדרי - אם

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים
מ"מ מנהל/ת הוועדה
לאה גופר
רישום פרלמנטרי
אירית שלהבת

פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד – סקירה ודיווח
היו"ר יעקב מרגי
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 11 בספטמבר 2017, כ' באלול התשע"ז. הנושא על סדר היום הוא פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד – סקירה של משרד החינוך ודיווח. נשמע גם התייחסויות של חברי הכנסת, ארגונים, הורים, ככל שיותיר הזמן.

אני מודיע מראש, לא כולם ידברו, אז אל תרגישו נפגעים. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהבעיות הכלליות אמורות להקיף פחות או יותר את חלק מן הבעיות הפרטניות, אז אני מתנצל מראש.

אני קובע גם, מאחר ואני רואה כאן ילדים, שלפי סעיף 120 לתקנון הכנסת ימחקו מן הפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים וכן חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, כדי להגן על עניינם של קטינים. רובכם מכירים את האולם הזה. בעיקרון דיוני ועדות הכנסת משודרים, אם לא בטלוויזיה בערוץ הכנסת אזי באינטרנט. חשוב שתדעו את זה.

נפתח עם הסקירה של משרד החינוך. גברת רחלי אברמזון, בבקשה.
רחל אברמזון
אני מנהלת האגף לחינוך מיוחד. אני רוצה לשתף בעקרונות מודל העבודה לפיו נערכנו לקראת פתיחת שנת הלימודים הזו.

כבר במהלך ספטמבר-דצמבר ישבנו לערוך את המיפוי ואת תכנון הצפי לשנת הלימודים הנוכחית והעברנו בחודש פברואר את כל המשאבים למחוזות, כולל גידול טבעי לפתיחת מסגרות, גנים, כיתות, בתי-ספר וגם תקציבים ראשונים של צפי למסגרות שילוב.

לאור שיח שהיה לנו עם משרד הבריאות הארכנו את מועד הגשת הבקשות לוועדת השמה לתלמידים שנמצאו עדיין בשלבים של אבחון במכון להתפתחות הילד ואפשרנו את סגירת הוועדות ב-10 באוגוסט. אני רוצה לומר שמצד אחד זה השג וזה טוב. יחד עם זה, זה אולי קצת מקשה ואנחנו נצטרך לשבת שוב עם השותפים שלנו, לראות את מועדי הוועדה, כי לסיים ועדה ב-10 באוגוסט קצת מקשה על שיבוצים. אבל עשינו את זה והצלחנו לצעוד ביחד איתם, על אף שהגשת הבקשה או המסמך יצאה קצת באיחור. הבטחנו שהשנה הוא ייצא בזמן ויוכלו הורים לדעת שיש להם זכאות לבקש לפתוח את הדיון בעניין ילדם.

סיום ועדות השיבוץ – השתדלנו מאוד שזה יהיה באוגוסט. לא הכול צלח. רוב השיבוצים הסתיימו ב-3 באוגוסט. תיכף אציג את השלבים, איך התקדמנו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
מה זה רוב? כמה באחוזים?
רחל אברמזון
תיכף אגיד. הגענו למצב שבו היו כ-90% מהילדים כבר משובצים. מדובר על יותר מ-200,000 תלמידים. תיכף אפרוש את זה ואגיד לכם בדיוק מה היה.

סיימנו את שנת הלימודים הנוכחית עם מספר המסגרות הזה שאתם רואים ועם 233,000 תלמידים. אני רוצה להראות לכם ולהציג את המסגרות החדשות שפתחנו. פתחנו מסגרות בגני ילדים – 184 גנים חדשים בשנת הלימודים הנוכחית. פתחנו כיתות בתוך בתי-ספר רגילים – 265 כיתות. אתם יכולים לראות גם את אפיון המוגבלות ולפי האפיון מה נפתח יותר במוגבלות כזו או אחרת. מספר כיתות בתוך בתי-ספר לחינוך מיוחד – נפתחו 119 כיתות, ובחטיבות העליונות פתחנו 52 כיתות.

צפי תלמידים במערכת החינוך הכללית לשנת הלימודים תשע"ח עומד על כ-2,263,686 תלמידים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אפשר לשאול שאלה לגבי הנתון הקודם? כמה תלמידים משולבים בכיתות העליונות? המספר שציינת לגבי פתיחת הכיתות בגילאים המבוגרים יותר יכול להעיד על מצוינות, ומצד שני יכול להעיד גם על בעיה, שבעצם כולם נמצאים בלאו הכי בחינוך המיוחד. השאלה כמה יש.
רחל אברמזון
לא בהכרח. אציג את הנתון. בכיתות הרגילות משולבים בעל-יסודי 13,643 תלמידים.
רויטל לן כהן
משולבים עם סייעת או משולבים 1.8?
רחל אברמזון
משולבים בתוך הכיתות במסלול 0.7 שהוא בעצם משלב את התלמידים.
רויטל לן כהן
זה לא שילוב.
היו"ר יעקב מרגי
עוד התפרצות אחת שלך ותצאי החוצה. עכשיו תחליטי מה את רוצה. עם כל הכבוד, אנחנו מזמינים לפה את משרד החינוך לסקירה. את לא חברת כנסת. חברי הכנסת יכולים לשאול, ואת לא.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני שואלת עכשיו לא על מסלול 0.7 אלא על שילוב יחידני.
רחל אברמזון
תיכף אראה לכם.

זכאי שירותי חינוך מיוחד מתוך כלל התלמידים, אנחנו מדברים על 11%. הצפי לשנת הלימודים הנוכחית, עלינו כנראה במספר התלמידים ב-8,000 תלמידים נוספים שנכנסו אל תוך המערכת. אנחנו מגיעים היום ל-242,645 תלמידים.
היו"ר יעקב מרגי
הגידול הוא 8%?
רחל אברמזון
סך התלמידים בחינוך המיוחד מהווים 11% מכלל אוכלוסיית התלמידים. עלינו ב-8,000 תלמידים בסך הכול, פחות או יותר.
היו"ר יעקב מרגי
יש עלייה במספר הכולל, בהתייחס למי שיצאו כבר מן המערכת והחדשים שנכנסו.
רחל אברמזון
שימו לב, צבעתי בכוונה: הצבע הכחול הוא תשע"ז והתוספת באדום היא תשע"ח. תלמידים בכיתות חינוך מיוחד בבתי-ספר רגילים – אנחנו מצרפים אל תוך המערכת 2,811 תלמידים. במסגרות החינוך המיוחד, בגנים ובבתי-הספר – 2,117 תלמידים נוספים. בשילוב, במוגבלות בשכיחות הנמוכה – חברת הכנסת קארין אלהרר, שאלת על הילדים – בחטיבה העליונה יש כ-3,000 תלמידים שנמצאים בשילוב בכל דרגות הרצף, מחטיבת הביניים ועד החטיבה העליונה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא ממש מעט?
רחל אברמזון
אני מציגה נתונים, אני לא מפרשת אותם ברגע זה. כל הנתונים נמצאים פה. אנחנו רואים ב-116,000 תלמידים התייחסות לאותם תלמידים בשכיחות הגבוהה. עכשיו אני מגיעה אל 18,935 תלמידים. התוספת לשנת הלימודים תשע"ח היא של 2,325 תלמידים. זאת התוספת של אותם תלמידים בשכיחות נמוכה. אם נשאלה שאלה, אז כן, אותם תלמידים עם אוטיזם נכללים בתוך סך התלמידים שנמצאים, אבל יש כמובן עוד מוגבלויות נוספות.
היו"ר יעקב מרגי
הם מפוזרים על פני כל הקטגוריות?
רחל אברמזון
כן.

אני רוצה לומר, כי שאלו קודם לגבי נושא הסייעת המלווה וכולי. מתוך 18,000 תלמידים נמצאים זכאים לתמיכה מסוג סייעת כ-13,000 תלמידים. הפילוח הוא: רמה א', ב', ג', ד', כאשר רמה ד' היא רמה מורכבת ביותר. ניתן לראות שהרמה הזאת צובעת כ-70% מהתלמידים שיושבים בתוך מערכת החינוך הרגילה ונמצאים עם רמת תפקוד ד', זאת אומרת ילדים עם מורכבות ועם צרכים, שזה אומר שאנחנו נדרשים לתת להם יותר שעות. סך השעות ברמה ד' הוא מ-24 ומעלה.

אנחנו מגיעים אל נושא ההנגשה הפדגוגית. לגבי ההנגשה הפיזית וההסעות ארצה שתמיר בן משה יציג את הסוגיה. לגבי ההנגשה הפדגוגית אני רוצה לומר שבשנה שעברה ניצלנו את כל 32 מיליון השקלים שנתנו לנו. כ-4,000 תלמידים קיבלו הנגשות פדגוגיות. מעבר לסכום הזה נמצאים עדיין עוד כ-2,000-2,500 תלמידים שגם קיבלו כל מיני התאמות אחרות, לא רק שנזקקו לספרי לימוד מסוימים אלא להנגשות אחרות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
מה זה המספר 4,000 תלמידים? זה תלמידים באותם בתי-ספר שקיבלו הנגשה?
רחל אברמזון
זה לא הנגשה פיזית. זה הנגשה פדגוגית. זה ערכות טכנולוגיות, ספרי לימוד, התאמות, מקרנים להגדלה לילדים עם לקויות ראייה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
כלומר פעילות אינדיבידואלית מולם.
רחל אברמזון
כן, על-פי הצרכים. בדרך כלל התקציב עובר לרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות עובדות מול מרכזי התמיכה שלנו והם מגישים את הבקשות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
כמה בקשות הגישו? יש פה נתון על כמה ילדים מקבלים סיוע. כמה ילדים הגישו בקשה להנגשה?
רחל אברמזון
זה לא ילדים. אני לא מקבלת את הבקשות של הילדים. אני מקבלת בקשות מהרשויות המקומיות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אנסח את זה אחרת. יש ילדים שהגישו בשמם בקשה להנגשה ובקשתם סורבה?
רחל אברמזון
אני לא יודעת אבל אני מוכנה לבדוק את זה. יכול מאוד להיות- - -
היו"ר יעקב מרגי
הזכאות להנגשה פר תלמיד נקבעת בוועדה, נכון? הנגשה פדגוגית.
קריאה
לא. בדרך של "קול קורא".
רחל אברמזון
יש ילדים עם לקויות שמיעה, עם לקויות ראייה, עם כבדות בראייה.
אביבית ברקאי
יש ילדים שהרשויות המקומיות לא ביצעו את ההנגשה עבורם.
רחל אברמזון
יכול להיות שהרשות המקומית לא הגישה.
אביבית ברקאי
היא הגישה אבל היא לא רכשה את הערכה.
היו"ר יעקב מרגי
אני שמח שיש רבים שרוצים לענות על השאלה שלי אבל אני פונה רק לרחל אברמזון. תלמיד שמקבל הנגשה פדגוגית זה לא פר החלטה של מורה או מנהל. זה החלטה של הרשות המקומית. זה נתון שצריך לבדוק. יכול להיות שיש הורים שביקשו מהרשות המקומית וזה לא הגיע לכלל אישור או אליכם.
רחל אברמזון
זה יכול לקרות.
אילן שי
אני מן הלשכה המשפטית של משרד החינוך. ועדת ההקצבות בוועדת החינוך מבצעת פילוח, גם על סמך נתונים שמגיעים מהשטח, גם מהמתי"אות, גם מבתי-הספר, של תלמידים שגם לפי הנתונים שלנו אנחנו יודעים שזקוקים להנגשה.
היו"ר יעקב מרגי
איך אתם יודעים?
אילן שי
על סמך מידע שקיים גם באגף.
היו"ר יעקב מרגי
איזה מידע? יש ראש אמ"ן במשרד החינוך?
אילן שי
רשימות של תלמידים.
היו"ר יעקב מרגי
איך הרשימות הללו מתגבשות? זו השאלה.
אילן שי
יש תהליך שבו הגורמים באגף לחינוך מיוחד, לגבי ההנגשה הפדגוגית באמצעות עזרים, מבצעים פילוח של הנתונים שיש אצלנו של התלמידים שזקוקים. לפי זה קובעים את גובה התקציב לתלמיד ואז יוצרים את הטבלאות של כסף שאמור לעבור לרשויות המקומיות ולבעלויות במוכר שאינו רשמי שבהן יש תלמידים שאנחנו יודעים שצריכים את זה. לפי זה יש את ההקצאה התקציבית. אבל אחר-כך הביצוע הוא של אותן רשויות מקומיות ובעלויות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני רוצה לחדד את השאלה. הרי בעיקרון מגיעים ילד או ילדה לתוך המערכת ועם הגעתם מגיעה גם המלצה למשהו. זה יכול להיות טבלט או כל עזר טכנולוגי אחר. פעמים רבות הילד לא מקבל את זה בסופו של דבר בשל כל מיני סיבות. זה יכול להיות כי משרד החינוך מעביר את ההרשאה אבל הרשות המקומית לא רוכשת את זה. האם אתם במעקב אחר הדבר הזה? כפי שאתם אמורים להיות לדעתי גם על נושא הנגישות וזה לא קורה.
רחל אברמזון
זה כן קורה. יחד עם זה, יכול להיות שיש מספר ילדים בודדים שעדיין לא הספיקו הרשויות- - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא אני אמרתי את זה.
היו"ר יעקב מרגי
תני לה להשיב. היא עוד לא השיבה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא אני אמרתי את זה. מבקר המדינה אמר את זה. בסופו של דבר יש ילדים שלא מקבלים את ההנגשות הללו.
רחל אברמזון
בתוך האגף נמצאות שלוש דמויות מרכזיות, של שתי מפקחות ועוד מדריכה, שמלוות את ההנגשה. את שולמית כהן אתם מכירים, את רויטל בר אתם מכירים ואת נאוה ריינר שמלווה את הנושא הזה.
היו"ר יעקב מרגי
יש הנחיות? יש נוהל איך מאשרים?
רחל אברמזון
כן, יש נוהל שיצא כבר לרשויות המקומיות, יצא לכל המפקחים, יצא לכל המחוזות. אם במקרה יש מקרים כאלה או אחרים שעדיין לא קיבלו- - -
היו"ר יעקב מרגי
אין לי ספק מה תאמרי, אנחנו מכירים את הגישה שלך בעניין הזה, אבל אנחנו רוצים לוודא, וזו הסיבה שאנחנו מחדדים, שאכן כל ילד שזכאי להנגשה פדגוגית יקבל אותה. שנית, שאתם במשרד ומי שממונה על כל התחום הזה יידע. אם אני תלוי במפקחת ואני תלוי במנהל בית-ספר או ברשות מקומית – זה פתח למשהו כמו העלמה, יש מקומות שהעין והשמש לא שוזפת אותם, ואותם תלמידים יהיו שקופים במערכת. המצב האידיאלי הוא שיהיה מסלול כלשהו, שתהיה כתובת, שהמידע הזה יהיה ידוע לכל אחד.
רחל אברמזון
יש מסלול ויש כתובת. המתי"אות נמצאות שם, במרכזי התמיכה היישוביים יש את הפרטים, יש מידע על כל תלמיד ותלמיד. אל תשכחו שאנחנו מתקדמים בהנגשה הפדגוגית לאורך 5 שנים. אנחנו מקווים מאוד, אם בקצב הזה אנחנו מגיעים לבין 4,000-5,000 תלמידים- - -
היו"ר יעקב מרגי
את אומרת שיש נוהל עבודה.
רחל אברמזון
יש, בוודאי. אם צריך, נעביר לכם אותו באופן מסודר.
עמוס שפירא
למה זה לא- - -
היו"ר יעקב מרגי
סלח לי, יזמתי את הדיון הזה כדי לשמוע סקירה. אם אתם רוצים לפרוק תסכולים – נזמין אתכם לישיבה מיוחדת כדי לפרוק תסכולים. אנחנו עכשיו בשלב הסקירה. אני מבקש שלא יהיו התפרצויות. אל תענה לי, אל תשיב לי ואל תתפרץ עוד פעם בדיון. כרגע אנחנו בשלב הסקירה. חברי הכנסת יכולים לשאול.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני מבקשת לוודא איך ההיזון החוזר הזה מתבצע בין הרשויות המקומיות לבין משרד החינוך. בסוף ההרשאה היא שלכם והביצוע הוא של השלטון המקומי. גם אתם הצפתם קשיים שמתעוררים בעבודה המשותפת עם השלטון המקומי. אנחנו פה לא כדי לחפש אשם. אנחנו פה כדי להבין איך מטפלים בזה בצורה הטובה ביותר. לכן אני מבקשת לדעת איך אתם בסופו של דבר מיישמים את זה הלכה למעשה ומוודאים שמה שהוא באחריות שלכם, לתת חינוך לילדים, בא לכדי ביצוע גם באמצעות העזרים הטכנולוגיים. זה כל מה שביקשתי לדעת.
רחל אברמזון
אני רוצה לומר שוב שיש בכל מתי"א מי שאחראי על הנושא הזה מול הרשויות המקומיות. יש בידם את רשימות התלמידים והם בודקים. אחר-כך כשהרשויות המקומיות מגישות לנו את פירוט הביצוע בפועל כל קבלה וכל דבר נבדקים אל מול כל ילד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
וכאשר זה לא קורה?
רחל אברמזון
כאשר זה לא קורה נחזור לרשות המקומית ונעיר, נסב את תשומת לבה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
איך תדעו?
רחל אברמזון
בשנה שעברה זיהינו למשל שני ילדים במחוז מסוים שלא קיבלו את ההנגשה שהם היו אמורים לקבל. אמרה הרשות המקומית: "לא הצלחתי, לא הספקתי, לא עלה בידי". את השמות לקחנו אלינו. בהנגשה הנוכחית הכסף כמובן לא עבר אליהם, הכסף חזר לתקציב ההנגשה. השנה הילדים האלה אמורים לקבל את ההנגשה במסלול של "קול קורא" חדש שיוצא כבר בסוף חודש ספטמבר והם הראשונים שאמורים לקבל את הזכאות.
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה לסכם את הנקודה הזו כי נצטרך תיכף להסדרה ברורה יותר. הגדרת שדרכי הפעולה הן "קול קורא" של הרשויות המקומיות. מאותו רגע נכנסים אצלי מנגנוני האזהרה לעבוד. אסביר. מה לעשות, זה טבעה של האנושות, לא כל בני האדם זהים וכנראה גם לא כל ראשי הרשויות המקומיות זהים ולא כל סדרי העדיפויות זהים. אני לא חושש בעיריית תל-אביב, גבעתיים ורמת גן אלא ברשויות חלשות, שראשי הרשויות בהן לא נבחרים בוועדת מינויים, בוועדת איתור, אלא נבחרים על-ידי הציבור, ולפעמים הקריטריון – אני לא רוצה לומר שהוא דופק לב ותעודת זהות, אבל יש גם כאלה, והחינוך המיוחד לא בראש סדר העדיפויות שלהם.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
לפעמים מסתבר שהם גם מושחתים.
היו"ר יעקב מרגי
גם זה קורה. כשאנחנו מדברים על ילד עם צרכים שנדרש להנגשה פדגוגית, ולא משנה ההגדרה והסמנטיקה- - -
רויטל לן כהן
זה לא סמנטיקה.
היו"ר יעקב מרגי
זה עזרים חיוניים.
רויטל לן כהן
אבל הם לא מגיעים לילד.
היו"ר יעקב מרגי
אלה עזרים פדגוגיים. הילד הזה בלי העזרים הללו הוא כאילו לא במערכת החינוך כי בלעדיהם הוא כלום. אלה עזרים חיוניים. אם הם לא חיוניים אז אל תתני לו. אני חושב שהשיטה כאן לא נכונה. אדרוש את זה בסיכום. אני חושב שמעבר ל"קול קורא" צריכה להיות לכם נורת אזהרה, אצל המפקחים הייעודיים הפרושים בכל רחבי הארץ. כל התפיסה הזאת של המפקחים – אני כופר בה מזה זמן רב. מעמיסים עליהם הכול. המפקחים הייעודיים – בכל הנוגע לחינוך המיוחד זה עוד יותר מצומצם, יותר ממוקד. כן, שתהיה לכם אמירה לגבי רשויות מקומיות שלא הגישו את ה"קול קורא", רשויות שלא מיישמות. שתהיה לכם עין פקוחה על כך.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני רוצה להציג לך את התסריט, איך זה עובד דה פקטו. יש ילד שקיבל רשות לקבל הנגשה. פנה למשרד החינוך. משרד החינוך אומר: "כן, צריך לתת לו". מעביר את הטופס, את הפתק, את הצעטאלע לרשות המקומית. הרשות המקומית יכולה להתייחס ויכולה לא להתייחס. בא ההורה לרשות המקומית ואומר: "מה קורה?" אומרים לו: "לא, זה לא אנחנו, זה משרד החינוך". בא ההורה למשרד החינוך, ובצדק אומר לו משרד החינוך: "זה לא אנחנו, זה הרשות המקומית". זה סיפור החיים של ההורים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אגב, גם אחרי הרשות המקומית יש להם עוד כל מיני סיבוכים.
היו"ר יעקב מרגי
ההורים, תבינו, אנחנו מדברים בשמכם. אנחנו מציפים את הבעיות. אני מתעקש שהדיון יהיה באמת בהקשבה מלאה ולא בהתפרצויות כדי לברר את הנקודות, ואנחנו לא נקיף הכול היום.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
מה שמחדד אולי את החשש הזה, אני מסתכל על השקף ורואה שלגבי הנגשה פדגוגית יש צפי לגבי סוף ספטמבר, שזה ממש עכשיו, ל-4,000 נוספים. זה כאילו את אומרת לנו שכיום ההערכה היא שיש כ-4,000 תלמידים שבעצם אין להם הנגשה.
רויטל לן כהן
יש יותר, אדוני.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה מה שאומר הנתון הזה, לפחות 4,000 תלמידים היום, להערכת המשרד, לא מקבלים הנגשה.
רויטל לן כהן
זה לא הצפי. זה הסכום המוקצב.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
חבר הכנסת מרגי, אני מתנצלת שלא הגעתי לדיון פתיחת השנה אבל אני מעריכה מאוד את הדיון הזה כי הוא בעיניי דיון חשוב מאוד. יושבים כאן אנשים שזקוקים ליד המושטת שלנו והם חייבים אותנו. יושב כאן נ' שהוא ילד שאני מטפלת בו מאז ערב פתיחת שנת הלימודים, יושבים פה אנשים רבים מאוד שהילדים שלהם בבית. אני פוגשת כאן את רחלי אברמזון לעתים מזומנות. אני רוצה לכוון לעובדה שלא יעזור כלום, חבר הכנסת מרגי, אנחנו מגיעים כל פעם, אגב גם במהלך השנה, גם כשאנחנו דנים בנושאים כמו "קדימה מדע" שמטפל בילדים שבביתם, אנחנו מגיעים לאותה מסקנה. משרד החינוך לא ערוך מבחינת המשאבים ומבחינת ההיתכנות לכמות הילדים שזקוקים להנגשה פיזית או להנגשה פדגוגית.
היו"ר יעקב מרגי
הגעת למסקנה לפני סוף הדיון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה מסקנה שחוזרת על עצמה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני במצוקה בעניין הזה. אני אומרת לך באמת, חבר הכנסת מרגי. מדוע? משום שאם אני מטפלת בילד שבמקום לקבל 6 שעות סייעת מקבל רק שעתיים סייעת, או ילדה בת 9 שלא נותנים לה יותר סייעת בכלל והיא עם אלרגיה מסכנת חיים, ועוד מיליון מקרים שגם אתה נתקל בהם ונערמים על שולחנך, גם אם לא תספר לי אני יודעת שזה המצב – זה אומר שיש פה בעיה מערכתית הרבה יותר קשה מאשר נדמה לנו. אתה ואני כל פעם מגיעים, גם באמצע שנת הלימודים, לאותם דיונים. הרי כשאתה ואני שואלים למשל את "קדימה מדע" כמה ילדים בשנה זקוקים לשירותים של "קדימה מדע" אתה ואני לא מצליחים בשום פנים ואופן אף פעם לקבל תשובה מדויקת, לא ממשרד החינוך ולא מ"קדימה מדע". רחל אברמזון, זה לא נגדך.
היו"ר יעקב מרגי
שרונה נמר, תתאפקי. את יודעת כמה דברים אני שומע שבא לי לקפוץ?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
שרונה נמר, אני לא צריכה עזרה. אני מסיימת בזה. רחל אברמזון, בשורה התחתונה, אם אני מבקשת לדעת למשל כמה ילדים זקוקים לסייעות בישראל היום, ולא משנה כמה שעות ביום, אני לא מצליחה לקבל תשובה.
רחל אברמזון
הראיתי לך.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
עכשיו הראית. רחלי אברמזון, תקשיבי, המספר עולה בכל שנה ואנחנו לא מצליחים להבין. זאת הנקודה. לכן ההיערכות צריכה להשתנות כי קורים פה דברים שלדעתי המערכת לא הייתה מוכנה אליהם.
היו"ר יעקב מרגי
אתייחס לזה. רחלי אברמזון, אתן לך לסיים את הסקירה. אף אחד לא אומר שעבודה לא נעשית. אין ספק שהיא נעשית, ועדיין יש בעיות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אם יש מישהו שעובד זה רחלי אברמזון.
היו"ר יעקב מרגי
ועדיין יש דברים פתוחים. הנה אני אומר להורים, גם להורים שנמצאים פה ונקווה שלא יהיו גם בעתיד הורים שיצטרכו את ההתייחסות המיוחדת הזו, שאף פעם שום נוהל, שום היערכות ושום תוכנית לא יכסו מאה אחוז. אבל זה לא פוטר אותנו מלהיערך נכון. הבטחתי את זה בדיון הקודם וכבר התחלתי לשבת ולשרטט לי. אני מתכנן לקיים "שולחן עגול" בסוגיה הזו כבר בתחילת מושב החורף, עם כמה פונקציות חשובות שעוסקות בתחום הזה, כולל נציגי ההורים, רשויות מקומיות, צמרת משרד החינוך, כפי שאתם עושים ב"שולחנות עגולים" אחרים. יש לנו זמן לתכנן את כל התהליך. יכול להיות שכאשר כולם יושבים סביב "שולחן עגול" אחד, גם ההורים, גם הרשויות המקומיות, גם משרד החינוך, גם ישמעו את המצוקות של המשרד, את הקשיים האובייקטיביים וכולנו ביחד ננסה לצאת עם מסלול עבודה, מסלול היערכות, מסלול שיהיה מתוכנן מראש. אני כבר אומר לכם, לא נכסה מאה אחוז.

רחלי אברמזון, פה את תשמעי הרבה הערות. זה לא אישי, בוודאי לא כלפיך ולא כלפי המשרד. אנחנו באמת רוצים לשמוע, לקבל סקירה, לראות איך נערכתם, ללמוד מזה ולהסיק מסקנות. לכן נאפשר לך לסיים את הסקירה. אפשרתי שאלות ראשונות של חברי הכנסת כדי לחדד, אבל אני רוצה להתעקש לאפשר את הסקירה במלואה ולסכם אותה, ולאחר מכן נפתח דיון ונאפשר שאלות. מי שיש לו שאלה ספציפית, גם אם היא לגבי מקרה פרטני, אנא תרשמי לפניכם. נשתדל להגיע לזה. הזמן מוגבל.
רחל אברמזון
אני כן רוצה להתייחס לדברים שאמרה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אני חושבת שיש כאן תפיסה שגויה בבסיס. קודם כול אגיד שאנחנו מעולם לא הסתרנו נתונים. באנו עם נתונים גם כשהיו דיונים על "קדימה מדע" וראיתם בדיוק מה קורה. אבל המספרים עפים באוויר באופן מיתולוגי. ערב פתיחת שנת הלימודים אני שומעת שיש לנו 5,000 ילדים חולים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא ממני, אגב.
רחל אברמזון
אני רוצה להסביר. אין 5,000 ילדים חולים בביתם. ערב פתיחת שנת הלימודים יש כ-1,000 ילדים חולים בביתם, כאשר סיימנו עם 1,240 את יולי-אוגוסט. המספר מדויק מאוד. במצטבר זה המספר בספטמבר אך נוספים בדצמבר, נוספים ונוספים, כך מגיעים ל-3,000-3,500 תלמידים. אומרים לי ש-5,000 ילדים הולכים לשבת בבית. בספטמבר לא היו 5,000 ילדים חולים בבית. זה דבר אחד.

אני רוצה לדבר על הסייעות. אני לא יודעת על מה אתם מדברים, על כך שלא נערכנו או כן נערכנו, כביכול בכל שנה זה מפתיע אותנו. זה לא מפתיע אותנו. הדבר הבעייתי, המקום שבו יש צוותים פדגוגיים, שאת זה אף אחד לא לוקח בחשבון, יש צוות מוסמך שיודע מה הוא אומר, שאומר: "אני רוצה לתת הזדמנות להתחיל את שנת הלימודים עם X שעות". לא, באים ההורים ודורשים הרבה מעבר לזה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כי הילד יכול להיפגע. יש ילדים שיכולים למות בינתיים.
רויטל לן כהן
- - -
היו"ר יעקב מרגי
רויטל לן כהן, אני מבקש שתצאי ל-10 דקות להירגע.
רחל אברמזון
אני רוצה להתייחס.
היו"ר יעקב מרגי
רחלי אברמזון, לא רציתי לחתוך את דבריך ואפשרתי לך לסיים את הסקירה. את התעקשת לענות תשובות. תקשיבי היטב, הוויכוח הזה – לא יעזור כלום, חברי הכנסת, הכי קל להיות בצד הזה ולהחליט שצריך 8 שעות סייעת מלווה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא אני.
היו"ר יעקב מרגי
תנו לי, אני מדבר עכשיו. הכי קל לומר שצריך מלווה עד גיל 18 או חינוך ביתי עד גיל 23, עד בלי די, כדי לא לעבור לרווחה, והכי קל לומר שלילדים עם אלרגיות צריך סייעת עד גיל 14 או 15. מישהו צריך למתוח קו ולומר איפה הקו המקצועי. עם כל הכבוד, נכון, ההורים ליבם יוצא, וליבנו יוצא אליהם, ובסוף הם מתמודדים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
במה זה קשור?
היו"ר יעקב מרגי
תנו לי לדבר. לא התייחסתי למה שאמרת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא קשור למה שאני אמרתי. זה לא העניין. אני לא עושה להורים האלה טובה. זה לא מין חסד. זה זכות.
היו"ר יעקב מרגי
אני לא עושה טובה. במדינה יש גופים מקצועיים שבסוף יחליטו עד מתי ילד אלרגי מקבל סייעת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ילד בן 15- - -
היו"ר יעקב מרגי
את לוקחת מקרה ספציפי ושמה עליו את כל הדיון. זה לא נכון ולא הוגן. בסוף תמיד יהיה ויכוח בין המדינה להורים על אורך השירות.
עמוס שפירא
גם את מה שהמדינה החליטה לא מממשים.
היו"ר יעקב מרגי
כשהרופא קובע וזה לא מתאים להורים – רבותי, אני לא רוצה לענות לה, אל תגררו אותי לדיון. אני לא נגדכם, אני אתכם. כאשר ארצה לתת רשות דיבור להורים אתן לך. את לא היחידה, יש פה הרבה הורים. הכי קל להיות נחמדים בדיונים, ללטף את כולם ולפזר פה אמפתיה וסימפתיה שאין לה כיסוי. תפקידי כיושב-ראש הוועדה לוודא שהמשרד עושה את עבודתו נאמנה, יודע לעבוד עם המשאבים שיש לו.
קריאה
אבל הם לא עושים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
סליחה, תודה רבה לך. קצת צניעות ואחריות כאשר רוצים לקבוע קביעה כזאת. זה משרד שמטפל ביותר מ-200,000 ילדים עם צרכים מיוחדים. את יכולה להגיד שלא עושים מספיק, שלא עושים נכון, שלא עושים כפי שצריך, אבל סליחה, קצת בצניעות, ולא להפריע לי יותר.

בדיון הזה אם מישהו חשב שפתחנו היום לשכת פניות ציבור – הוא טועה. אני בא לשמוע סקירה ממשרד החינוך כדי לגבש מסקנה בסוף הדיון אם נערכו נכון או לא נערכו נכון, אם יש מה לשפר או אין מה לשפר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני רוצה להתייחס לעיקרון. היא אמרה משהו על העיקרון.
היו"ר יעקב מרגי
מחקתי לה מהפרוטוקול את מה שהיא אמרה עכשיו כי היא צריכה להיצמד לסקירה, לא להתייחסויות. תנו לה להתקדם בסקירה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
בסקירה היא התייחסה לפתיחת שנת הלימודים גם בחברה הערבית?
היו"ר יעקב מרגי
עוד לא הגענו, עוד לא אפשרנו לה. החינוך המיוחד הוא אחד ויחיד. אנא תמשיכי בסקירה.
רחל אברמזון
לא עשינו הפרדה.
היו"ר יעקב מרגי
רחלי אברמזון, לא אגן עליך אם תסטי מן הסקירה.
רחל אברמזון
אני מגיעה להנגשה פיזית.
תמיר בן משה
אני סמנכ"ל פיתוח במשרד החינוך. אציין את תמונת המצב בנושא ההנגשה הפיזית. יש בידי נתונים עדכניים יותר. הנתונים שמוצגים כאן נכונים לתחילת אוגוסט. בנושא של הנגשת כיתות אקוסטיות תקצבנו 1,350 כיתות אקוסטיות בעלות של יותר מ-40 מיליון שקלים, והנגשות פיזיות ב-25 מיליון שקלים. כלומר, בהנגשה פיזית תקצבנו בסך הכול 65 מיליון שקלים, שזה כ-80% מהתקציב השנתי. אני מזכיר שבהנגשה פיזית התקציב השנתי שלנו הוא 85 מיליון שקלים, אבל פה אנחנו מטפלים פר בקשה. עד סוף השנה אנחנו כמובן נמצה את כל התקציב וננצל אותו מבחינת הוצאת הרשאות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אילו בקשות להנגשה יכולות לצוץ באמצע השנה כשהילדים כבר משובצים?
תמיר בן משה
כל בקשה שהיא. ילד שמגיע עם לקות מסוימת והרשות לא נערכה מבעוד מועד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה בדיוק העניין, שהיא לא נערכה. למה לא הייתה היערכות בתחילת השנה?
תמיר בן משה
אנחנו מקבלים את הבקשות מן הרשויות המקומיות ועל-פיהן אנחנו מגישים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
בנושא כיתות אקוסטיות, לדוגמה, ילד עם לקות שמיעה שצריך כיתה אקוסטית יודעים את זה לפני שהוא נכנס לכיתה. לא צריך להביא אותו לכיתה, לתת לו לחוש תסכול רב כי הוא לא מבין מה קורה בכיתה, לחוש כמו באקווריום, ורק באמצע השנה להנגיש לו את הכיתה הנגשה אקוסטית. או לדוגמה ילד שצריך הנגשה פיזית, פיר מעלית, כיתה נגישה וכולי. כל הדברים האלה ידועים מראש. אנחנו לא יודעים עליהם רק באמצע השנה.
תמיר בן משה
אני מציע שהטענה הזאת תופנה בעיקר לשלטון המקומי.
קארין אלהרר (יש עתיד)
איפה השלטון המקומי?
היו"ר יעקב מרגי
קארין אלהרר, אני מתפלא עליך. את יושבת-ראש ועדה. חזרתי על הדברים ואני אומר, קודם כול בואו נשמע קודם את הסקירה, מה עשה משרד החינוך. אתם לא מאפשרים אותה. אחר-כך נצלול לפרטים ונראה מה, מו, מי. תאפשרו לו קודם כול לתת סקירה, איך הם נערכו בהנגשה הפיזית. הוא עוד לא התחיל לומר ואנחנו כבר מפציצים אותו בשאלות. ואחר-כך נעבור להנגשה חזותית ולהנגשה של ניידות. בואו ניתן לו להציג את הדברים. אם אלה שאלות כדי להבין את ההצגה שלו, אני מוכן. כאשר נפתח את הדיון אעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת ולאורחים ונוכל להיכנס לפרטים. אני לא מצליח לתפוס כך מה הוא אומר.
תמיר בן משה
אני רוצה לציין פה, לשאלתך, שאנחנו במינהל הפיתוח ובכלל במשרד החינוך פועלים לרכז נתונים, שיהיה לנו data base על ילדים, על מנת שכמשרד נוכל להיערך.
היו"ר יעקב מרגי
אשאל את מה ששאלו חברי הכנסת. לפני שאשאל מה השלטון המקומי עשה, האם אתם נותנים כלים לשלטון המקומי להיערך מבעוד מועד? אתם יודעים לחלק תקציבי שיפוץ לקיץ. על המשקל הזה, האם מסגירת הליך הרישום – צריך להבין, גם מבחינה אובייקטיבית לא תמיד הרישום נסגר מבעוד מועד לילדים עם צרכים מיוחדים. אבל בואו נאמר שזה הולך לפי רישום אזורי ויש את עונת הרישום, תאריכים קצובים וידועים. האם אתם מאפשרים לרשויות המקומיות לפנות אליכם ולהיערך במועד? בכל זאת, התאמות פיזיות נעשות לא בלחיצת כפתור ו"הנה יש לי כיתה מונגשת".
תמיר בן משה
קודם כול, התקצוב שלנו הוא לאורך כל השנה, הוא לא מוגבל בזמן. דבר שני, בבנייה חדשה, באופן רציף כל הכיתות החדשות שנבנות, כל בתי-הספר החדשים שנבנים שליש מהכיתות מראש הן כבר אקוסטיות.
היו"ר יעקב מרגי
עזוב, אני מדבר על התאמות.
תמיר בן משה
בכל השנה זה קורה. בסוף כל שנה אנחנו מגיעים לכ-1,400 כיתות שמונגשות פיזית מבחינת אקוסטיקה. אלה המספרים באופן רציף, זה קורה.

אם הרשות המקומית לא מגישה בקשה אני לא יודע על ילד שיש לו את הלקות ואיפה צריך לתקצב אותו. הכול בנוי על הגשת בקשות, כמו גם בחידוש מבנים. זה לא אוטומטי. אנחנו מגיבים לבקשות. בקשה שמגיעה – תוך שבועיים עד חודש ימים יוצאת הרשאה וזה מטופל.
עמוס שפירא
כאן הבעיה.
היו"ר יעקב מרגי
תמשיך את הסקירה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אתם יודעים למה אנחנו מחדדים את הנקודה הזאת. גם בדיון הקודם עלו טענות קשות מאוד על תלמידים רבים שנמצאים במערכת ובית-הספר לא מונגש כבר כמה חודשים, ועכשיו אולי כבר שנה שנייה ברציפות.
תמיר בן משה
נכון, יש מקרים כאלה ואנחנו מטפלים בהם ברמה הנקודתית. ברמה העקרונית, הדברים האלה מתקיימים באופן שוטף במשך כל השנה. גם יש תהליך מצד ההורים להגיש את הבקשה ואת הטפסים ואת כל האישורים הנדרשים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
די, נו, באמת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הורים הגישו בזמן- - -
אילן שי
פרסמנו נוהל שמאפשר רישום מוקדם לתלמידים עם מוגבלות שנזקקים להנגשה. הם יכולים להירשם לבית-הספר לפני מועד הרישום כדי שאפשר יהיה להתחיל את ההנגשה, במיוחד ההנגשה הפיזית, במועד מוקדם יותר. פרסמנו את זה באתרי האינטרנט.
היו"ר יעקב מרגי
אתה מכיר רשות מקומית אחת שהתחילה את הרישום לילדים עם צרכים מיוחדים לפני מועד הרישום הרשמי?
אילן שי
את זה אני צריך לבדוק אבל ההורים בוודאי יכולים ליזום את זה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל מי יודע על זה?
קריאה
מי מרשה להם בכלל? הרשות המקומית אומרת לך: "אנחנו לא מכירים אותך".
היו"ר יעקב מרגי
זה בדיוק המטרה של הדיון, זה בדיוק המטרה של "השולחן העגול". בסוף הדברים האלה יצטרכו להיכתב ולהיכנס למסלול הסדרה. מה לעשות, יש דינמיקה. ככל שאנחנו קשובים יותר ופתוחים יותר ומבינים יותר כך אנחנו צריכים להיערך יותר, זה הפרדוקס. לעתים אני שומע: היום הפער בעשייה לעומת לפני 5 שנים הוא אדיר, ועדיין התסכול גדול יותר כי אנחנו יותר קשובים, וטוב שכך, אנחנו מבינים יותר, וטוב שכך, ומכירים את הצרכים, וטוב שכך. אני לא מתוסכל מכך שיש טענות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ולצערי יש גם יותר ילדים שזקוקים לעזרה.
היו"ר יעקב מרגי
צריך לומר ביושר, זה תחום שתמיד נצטרך לעשות בו התאמות.
רויטל לן כהן
לא נכון, אתם מתעלמים מן הדברים, זה לא צריך להיות כך.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני מסכימה אתך שכנראה תמיד יהיו פערים. אני רק אומרת שבהידברות בין-משרדית, בהידברות נכונה יותר בין כל הגורמים שאמורים להיות מחוברים בעניין הזה אני מאמינה שיותר מ-80% אפשר לפתור.
עמוס שפירא
אם נמשיך ככה שום דבר לא ייפתר. זה לא בעיה של הידברות. זה בעיה של ניהול תהליך כפי שצריך, וזה תהליך שלא מנוהל. אני אומר לך את זה באחריות.
היו"ר יעקב מרגי
אני שמח שאמרת את זה פעם שביעית. אני אחסוך מעצמי להעיר לו שהוא מתפרץ פעם שביעית.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אתה צודק, אבל תעשה לו פרוטקציה בקטע הזה.
היו"ר יעקב מרגי
אין לי את הפריבילגיה לתת פרוטקציות. אצה לי הדרך לטפל בבעיות, מה לעשות.

הסקירה של משרד החינוך הסתיימה או יש עוד? שמעון אבני.
קארין אלהרר (יש עתיד)
הוא יודע למה הוא מסתתר.
היו"ר יעקב מרגי
אני יודע למה שמעון אבני מסתתר, כי שמעון אבני רגיש.
רויטל לן כהן
גם הילדים שהשאירו ברחוב רגישים.
היו"ר יעקב מרגי
באמת, האמירות האומללות שלך. אמירה אומללה לעומת מה שעכשיו אנחנו מתייחסים אליו. אל תנסי לשים מילים בפי. בסדר? האמירה שלך בהקשר הזה אומללה. אמרתי לך שאני לא מצפה ממך להגיד שהמדינה עשתה משהו, אפילו לא אחוז אחד, היא לא עשתה אף פעם כלום... בבקשה, שמעון אבני.
שמעון אבני
אני מנהל אגף הסעות במשרד החינוך. עשינו הכנה גדולה מאוד לקראת פתיחת שנת הלימודים. הכוונה להכנה ביחד עם השלטון המקומי והרשויות המקומיות. פרסמנו מכרז חדש מעודכן להסעות ילדים, שהוא מכרז מעודכן, שהוכנסו בו כל ההערות והבקשות.
היו"ר יעקב מרגי
ברוח הדברים שהיו בדיונים על התקנות?
שמעון אבני
הוצאנו מכרז ברוח הדברים שהיו בדיונים על התקנות.
היו"ר יעקב מרגי
שמעון אבני, תדבר בבקשה אליי ולא אליה. היא בדיוק רוצה את זה אז אל תספק את זה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תגידו, מה נסגר? אפשר לקבל תשובות?
שמעון אבני
הוצאנו מכרז ברוח התקנות, הוצאנו הנחיות. עברנו רשות-רשות, עשינו כנסים מחוזיים עם הרשויות המקומיות והעברנו את ההנחיות. בדקנו שהמכרזים יוצאים. הופצו מכרזים על-ידי הרשויות המקומיות. יש רשויות מקומיות, שאני מניח שלזה מתכוונת רויטל לן כהן, יש לפחות שתיים שאני יודע בוודאות, שבהן היה קריסה של מערך ההסעות, ביניהן בני ברק למשל, ששם הקבלן שזכה במכרז לא הצליח לממש את ההסעות שהוא התחייב אליהן. זה דבר שאי אפשר לצפות אותו מראש.
רויטל לן כהן
בוודאי אפשר.
היו"ר יעקב מרגי
רויטל לן כהן, הבטחת לי שלא תתפרצי. צאי החוצה בבקשה. סדרן, בבקשה תוציא אותה.
קריאה
חבל, היו לי כמה דברים להגיד.
היו"ר יעקב מרגי
תתאפקי בבקשה. אנרכיסטים לא חסרים, אפשר לקחת אותם להפגין היכן שרוצים. אנחנו רוצים לתקן, אבל יש גם אנרכיסטים. אני לא אומר את זה על אף אחד כאן, אבל מי שלא רואה שום דבר חיובי, שרואה רק שחור, שחור, שחור, הוא אנרכיסט מבחינתי. תגידי שנסחפתי, בסדר. בבקשה, אדוני.
שמעון אבני
בפתח תקווה למשל התקשרו עם חברה שנקראת "גט טקסי". בכל המקומות האלה הפסקנו את המכרזים והוצאנו מכרזים חדשים כי זה בניגוד להנחיות שלנו באופן חד-משמעי. הם יוצאים עכשיו למכרזים חדשים ולאט-לאט, או יותר ויותר אנחנו רואים פחות ופחות תקלות בהסעות, למרות שתמיד יהיו בעיות. זה נושא מורכב מאוד, עם היקפים אדירים של ילדים שמוסעים.
היו"ר יעקב מרגי
תשתדלו, ב-19 בחודש נסכם את הדיון בנושא הזה.
שמעון אבני
רק עוד דבר אחד בנושא ההסעות. קיימנו שלוש ועדות חריגים, ובין ועדות החריגים אנחנו מקיימים ועדות לאישור ילדים שמשובצים מאוחר, שמערערים. אנחנו מטפלים בילדים האלה. הוועדה הבאה היא ב-17 בספטמבר. אגב, אישרנו חלק מן הילדים ואנחנו מטפלים בהם. אנחנו מקיימים גם ועדות חריגים וילדים עולים אליהן. אנחנו מטפלים בזה מול הרשויות המקומיות. עדיין יש בעיות, אני לא מנסה לצייר את זה בצורה ורודה, יש הרבה בעיות, אבל אנחנו מטפלים ילד-ילד. אנחנו בודקים ומאשרים חלק גדול מן ההסעות האלה.

אני מניח שייקח עוד כמה ימים עד שהדבר הזה יתייצב, כי בכל יום שעובר זה מתייצב, המכרזים מוכרים, הנהגים מכירים את הבתים, הילדים מתרגלים להסעות החדשות. זו מערכת קשה לשליטה ולאיפוס ולוקח זמן.
היו"ר יעקב מרגי
אתה רוצה להתייחס לנתונים?
שמעון אבני
הייתה עלייה כללית גדולה מאוד, כ-8%, במספר הילדים המוסעים, בסדר גודל של 100,000 ילדים, כלומר כ-7,000 ילדים נוספו להסעות השנה. נערכנו לזה גם עם מלווים. יש בעיה קשה מאוד עם ליווי. אני סבור, ואמרתי לך את זה אז בוועדת החינוך כשדנו על התקנות, הדבר הבא שצריך לטפל בו בכנסת הוא מלווים. אנחנו חייבים להסדיר את סוגיית המלווים. ייפתרו הרבה בעיות כאשר נסדיר את סוגיית המלווים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
וגם בעיית הנהגים, אבל הבעיה הזאת היא לא רק בחצר שלך.
היו"ר יעקב מרגי
רחלי אברמזון, סיימנו את הסקירה?
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני מבקשת להתייחס לדברים שאמר שמעון אבני. אני חייבת לציין שהשנה רואים שנעשתה עבודה בעניין הזה כי באמת כמות הפניות הצטמצמה למינימום. הדבר היחיד שנותר, שבעיניי הוא דבר שצריך לדעת לפתור אותו, הוא בעיה של הורים גרושים עם משמורת משותפת.
שמעון אבני
דיברנו על זה גם בוועדה בראשותך. הצעתי בזמנו פתרון. זה בחצר של השלטון המקומי. ביקשת מהם התייחסות.
היו"ר יעקב מרגי
הם לא התנדבו. אם כבר העלית את זה, כל הכבוד לך.
שמעון אבני
עד היום לא השיבו על זה. היא צודקת, יש בזה בעיה.
היו"ר יעקב מרגי
יש משהו שקארין אלהרר אומרת והיא לא צודקת? היא הציפה את הנושא הזה, והוא גם על שולחני. אני מודה לה שהיא כיתבה אותי בנושא. זה צריך להגיע לכלל הסדרה. אין ספק, הרשויות המקומיות לא יתנדבו לעשות את זה בעצמן, להכריע. מה שבית-הדין הרבני לקח לו 8 שנים ובית-המשפט לענייני משפחה לקח לו עוד 4 שנים, בטח הרשויות המקומיות לא יתנדבו להכריע בו. הסוגיה הזאת צריכה להיכתב בדין או בתקנה או בהוראות חוזר מנכ"ל או אפילו בחוק, אם צריך. ברגע שהמדינה מאפשרת בחוק את המשמורת המשותפת, ואני לא נכנס לניואנסים המשפטיים כי אני לא בקי בהם, היא צריכה לתת את דעתה גם לעניין ההסעות. אי אפשר לזרוק את זה באוויר ולהשאיר את הסוגיה הזו פתוחה. אני מבין שזה עדיין פתוח ולכן אני לא יכול לבוא בטענות. אני יכול רק לפנות לפנים משורת הדין לרשות כזו או אחרת. אבל זה על שולחננו. תכינו שיעורי בית כי בסוף נדרוש מכם לקבוע מסמרות בעניין הזה, שעל-פיהן ילכו.
רחל אברמזון
הצגתי את סטטוס הטיפול בפניות. בפעם הקודמת היינו כאן ב-15 באוגוסט והצגנו את הפניות. אני מדברת על מה שנמצא בטיפול שלנו בתוך האגף. היום יש לנו 10 מקרים, מתוכם ל-3 ילדים אנחנו מחפשים עדיין שיבוץ מתאים בגלל מעבר מאוחר מאוד. באחד מהם ההורים עברו מקום מגורים ממש בחודש האחרון לקראת פתיחת שנת לימודים, ועוד שניים שצריך למצוא להם התאמה למסגרת חינוכית. מעבר לזה, כל 7 הפניות האחרות הן עניין של שיח שלנו עם ההורים לגבי אי שביעות רצון.
היו"ר יעקב מרגי
זה בסוגיית השיבוצים.
רחל אברמזון
לגבי סייעות, בתחילת שנת הלימודים היו לנו 78 שיבוצים שהיו פתוחים אבל סגרנו אותם, ו-22 בקשות לסייעת. אני רוצה להדגיש ולומר שאם הצוות החינוכי מבקש בקשה להשלמת השעות, השעות מגיעות, ואם יש משא ומתן או דין ודברים בין הורים שמבקשים וצוות שאומר: "אנחנו לא בטוחים, אנחנו מבקשים לפתוח את שנת הלימודים, לא מכירים עדיין את הצרכים של הילד, אנחנו רוצים לבחון את זה" – יש היום בערך 22 פניות כאלה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה כל הפער? אין פער במקום שבו גם אתם מבינים שצריך עוד שעות אבל הן לא ניתנות?
רחל אברמזון
לא.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אתם מדברים על ילד שמקבל סייעת עד שעתיים, הלך לגן- - -
היו"ר יעקב מרגי
איילת נחמיאס ורבין, אף אחד לא שמע אותך, לא הבנו כלום.
קארין אלהרר (יש עתיד)
יש הרבה מאוד מקרים שאתם אומרים- - -
היו"ר יעקב מרגי
לא הבנתי את השאלה שלך. תחדדי אותה. אבל אל תקומו ותקפצו כולם.
קארין אלהרר (יש עתיד)
חשבתי שהבנו אחת את השנייה.
היו"ר יעקב מרגי
אני לא הבנתי. יש מי שיודעים הכול. אני לא מבין, אני כל החיים שלי לומד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני ממש לא יודעת הכול, אני רחוקה מזה שנות אור.

יש ילדים שגם ההמלצה של הצוותים החינוכיים הפדגוגיים היא שהם צריכים שעות סייעת במקסימום. בגלל שהיה לכם מחסור – אמרתם את זה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, ודרך אגב אמרתם את זה גם בוועדת החינוך, התרבות והספורט באירוע החגיגי לפתיחת שנת הלימודים, אמר השר שאין תקציב. עדיין, מתוך התלמידים הללו- - -
היו"ר יעקב מרגי
הוא אמר: "הקצינו 250 מיליון שקלים אלא שלא הערכנו נכון בתוך הסעיפים. שגינו במינון בכל סעיף".
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא מה שהוא אמר.
היו"ר יעקב מרגי
הוא אמר: "טעינו במינון".
קארין אלהרר (יש עתיד)
הוא אמר: "לקחתי מן הילדים ללא מוגבלות, כי זה בדמי ובנפשי". יש לי את זה בראש. ישבתי פה על-ידו.
היו"ר יעקב מרגי
זה לא סותר את מה שאני אמרתי.
קארין אלהרר (יש עתיד)
הוא אמר שהיה להם מחסור תקציבי. הוא אמר: "לקחתי מהילדים ללא מוגבלות". עכשיו אני שואלת, אחרי שהעבירו 63 מיליון שקל, יש לכם את כל המשאבים? חולקו שעות הסיוע המלאות לכולם?
רחל אברמזון
לא.
קארין אלהרר (יש עתיד)
למה לא?
רחל אברמזון
עדיין לא כי יש עוד פעימה נוספת באוקטובר-נובמבר לגבי אותם ילדים חדשים שהוועדות נערכו מאוחר יותר. כל התלמידים שעברו את הוועדות בזמן וקיבלו את הזכאות קיבלו את השעות, כולל מה שהבטיח השר כדי להשלים למי שהיינו צריכים להשלים בעבר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
מה זה "מאוחר יותר"?
רחל אברמזון
אלה שעשו להם כל מיני ועדות אחרי 31 במאי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה ועדות ערר?
רחל אברמזון
לא, זה לא ועדות ערר. ועדות ערר לא מתנהלות על שילוב. הסייעת היא בדרך כלל לשילוב תלמידים בתוך המערכת הרגילה. הסייעת רק במקרים חריגים מאוד מאוד מלווה באופן צמוד בתוך מסגרת של חינוך מיוחד, אבל לא באופן אוטומטי לכל תלמיד. אלה הילדים שלגביהם זה נשאר עדיין פתוח. וגם שם, ואמרנו את זה גם בדיון הקודם, כדי לא להשאיר ילדים בלי תמיכה בכלל אז גם אותם ילדים שהגיעו מאוחר קיבלו באופן חלקי. בפעימה של אוקטובר-נובמבר זה יושלם.
היו"ר יעקב מרגי
תעצרי פה לרגע. קיבלתי התחייבות, יש רציפות שלטונית, הייתה פה מנכ"לית משרד החינוך הקודמת, גברת מיכל כהן, שאמרה: "בסוגיות האלה אין סעיף תקציבי. לא יהיה מקרה של דחייה בגלל היעדר תקציב". אני מבין את הרציונל ואת הצורך שלכם להיערך לשריין גם לוועדות שיאשרו לכם. צריך לפרוע את ההחלטות האלה. זה קורה לגבי נסיעות, זה קורה לגבי דברים רבים שאתם משאירים עוד שארית לעוד חודש-חודשיים עד שהמערכת מתייצבת, "עד אחרי החגים", כפי שאומרים. בתחומים רבים זה קיים. אבל אני רוצה להיות בטוח שגם אחרי אוקטובר, לוּ יצויר שכלל ההחלטות אין להן כיסוי תקציבי, המשרד יודע לעשות העברה. יש סעיפים שאין להם תקרה תקציבית. נכון שפרוצדורלית נקבע לצדם מספר אבל נאמר לי במפורש: "בסעיפים האלה לא ייתכן שילד שצריך לא יקבל בגלל מגבלת תקציב". דודי מזרחי, אתה לא אוהב את האמירות האלה כי אתה אמון על הכסף, אבל לא יעזור כלום, בקטע הזה יש רצף שלטוני, יש התחייבות של המשרד שבדברים האלה אין מגבלה.
דודי מזרחי
זה מעבר לנושא של רצף שלטוני. נושא החינוך המיוחד והמענה הוא מדיניות של השר וכמובן של המנכ"ל.
היו"ר יעקב מרגי
הבעת הפנים שלך הייתה שונה ממה שאמרת.
דודי מזרחי
אני רוצה לדייק. נושא החינוך המיוחד והמענה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים נמצא בראש סדר העדיפויות.
עמוס שפירא
לא נכון.
היו"ר יעקב מרגי
אדוני, כבר הזהרתי אותך. פעם הבאה תעשה טובה לעצמך ותצא. אני לא רוצה לפגוע בך. אתה לא מכבד את עצמך כפי שאני מכבד אותך.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה לא מה שהם חשים. צריך שהציבור יחוש את זה.
היו"ר יעקב מרגי
אתה מכיר את האמרה, שאני לא כל-כך אוהב: "כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו". לא נתחיל להיכנס כל אחד לענייני הציבור שהוא משרת כי אז תראה איזו מלחמה פורצת פה בין כולם. תפסיקו, אל תספרו לי על זה. בינתיים אני משקיע פה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אף אחד לא מערער על כך.
היו"ר יעקב מרגי
תרדי לכוונה מאחורי מה שאמרתי. אם הייתי משחרר פה את הרסן באחד מן הסעיפים היית רואה איזה קרקס היה נוצר כאן. בבקשה, דודי מזרחי, תתמקד בשאלה ששאלתי.
דודי מזרחי
זה חלק מסדר העדיפויות של משרד החינוך וזה בא לידי ביטוי – אני מנהל אגף התקציבים של משרד החינוך – בתקציב ורואים בהלימה מוחלטת את הדברים שאמרתי, את הגידול בהשקעה של משרד החינוך עבור החינוך המיוחד. רק בשנתיים האחרונות, בתקציב 2017-2018, היקף התקציב שנוסף לחינוך המיוחד- - -
היו"ר יעקב מרגי
על שינוייו. הוא גדול יותר ממה שתוקצב מלכתחילה.
דודי מזרחי
הוא חסר תקדים בהשוואה למה שהיה בשנים עברו. יחד עם זאת, לוּ יצויר שתקציב החינוך המיוחד היה גדול פי שלוש, היקף המענים שהיינו יכולים לתת לתלמידים היה טוב יותר.
היו"ר יעקב מרגי
בזה אין ספק.
דודי מזרחי
מה לעשות, כמו בכל מסגרת – ואני יכול לומר לכם שאין כמעט דבר שהאגף לחינוך מיוחד ביקש ולא קיבל מבחינת המענה התקציבי – כמו בכל ארגון וכמו בכל אופרציה בסדר הגודל הזה יש את המסגרת התקציבית.
היו"ר יעקב מרגי
יהיה לי פשוט יותר להחזיק ממה שאתה אומר, אולי אתה יודע לומר לי, אם יש לך את הנתונים, כי לא ארצה לקבל נתונים לא נכונים, בתקציב 2016 מה היה בעת אישור התקציב ואיך הסתיימה השנה? נראה את הפערים.
דודי מזרחי
נשלח לכם את הפירוט עד לסוף היום ואז תראה גידול של עשרות אחוזים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה צריך להיות בהלימה עם הגידול באוכלוסייה.
היו"ר יעקב מרגי
אבל זה לא בהלימה עם כלל הגידול בתקציב משרד החינוך. קארין אלהרר, בואו נהיה הוגנים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
מה לעשות?
היו"ר יעקב מרגי
כאנשי מספרים גם את וגם אני יכולים להבין ולראות מגמות.
דודי מזרחי
היקף הגידול של התקציב שנועד לחינוך המיוחד משמעותי מאוד. יחד עם זאת, כמו בכל מסגרת צריך לתעדף. מטבע הדברים, בראש ובראשונה נותנים מענה לאוכלוסיות שזקוקות למענה המשמעותי ביותר, עושים סוג של תיעדוף.

לכן אני אומר שני דברים. ראשית, כל המלצה מקצועית של האגף לחינוך מיוחד תקבל מענה, זה בראש סדר העדיפויות שלנו. שנית, גם האגף לחינוך מיוחד שמנהל מדיניות שנותנת מענה למאות אלפי ילדים- - -
היו"ר יעקב מרגי
נועה היימן ממשרד האוצר, הדברים שאומר דודי מזרחי מגובים? לא שאני לא סומך עליו, אני מאמין לכל מילה שהוא אומר אבל אני רוצה לקבל עוד חותמת של משרד האוצר. לא תפריעו למשרד החינוך לעשות שינויים פנימיים כדי לתת מענה לחינוך המיוחד?
נועה היימן
אין שום בעיה.
היו"ר יעקב מרגי
נועה היימן, גשי לשולחן. את לא משנית לדיון הזה, את ציר מרכזי.
נועה היימן
אני רכזת חינוך באגף התקציבים במשרד האוצר. אין שום מניעה לעשות הסטות פנימיות, הסטה מסעיף לסעיף בתוך משרד החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
גם כשהיא חורגת מגובה מגמה מסוימת סבירה?
נועה היימן
אני לא יודעת מה זה אומר "מגמה". החינוך המיוחד פועל מתוקף חוק. יש שיטת תקצוב מסוימת שקובעת על-פי קריטריונים מה התקציב עבור כל ילד. כמובן שכמו כל דבר אחר בחינוך – ואנחנו פה בדיונים על תקציב החינוך המיוחד, על תקציבי תחומי לימוד מסוימים, על תקציב המגזר הערבי – כמו בכל תחום תמיד אפשר יותר. אם השאלה היא האם אפשר לתקצב יותר את החינוך המיוחד ולהעלות את הקריטריונים – תמיד אפשר, ואין לזה גם סוף. אם השאלה היא האם כל ילד מקבל מענה תקציבי בהתאם לקריטריונים הקיימים – התשובה היא כן.
קארין אלהרר (יש עתיד)
איך את אומרת את זה? היא מסתכלת על השורה התקציבית. היא לא יודעת מה נותנים לו או לא.
היו"ר יעקב מרגי
לכן היא התפתלה ואמרה את התשובה. היא יוצאת מתוך הנחה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל הטענה לא צריכה לבוא אליה.
היו"ר יעקב מרגי
אני שאלתי. אני חוזר לדודי מזרחי. רציתי לשמוע גם את נועה היימן. בדרך כלל כשאנשי משרד החינוך מפזרים הבטחות נועה היימן קופצת כאשר אין לזה כיסוי. פה היא הייתה שלווה. בסדר, זה מה שרציתי לדעת.
דודי מזרחי
נתנו תוספת חסרת תקדים לחינוך המיוחד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
כמה כסף?
נועה היימן
210 מיליון שקלים תוספת ב-2017 ועוד 210 מיליון שקלים מעבר לזה ב-2018.
קארין אלהרר (יש עתיד)
איך הם מחולקים?
נועה היימן
אנחנו אומרים במקרו. אני לא יודעת להגיד את הפרטים.
דודי מזרחי
זה לא כולל סייעות רפואיות ולא כולל ילדים חולים.
היו"ר יעקב מרגי
האם ה-250 מיליון שקלים שהשר הצהיר עליהם- - -
נועה היימן
בתקציב לשנת 2018 זה 420 מיליון ש"ח. זה לא כולל את הארכת חופשות הלימודים בחינוך המיוחד בבסיס התקציב, שיהיו בהיקף של 30 מיליון ש"ח, אם אני זוכרת נכון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
כמה זה יוצא בסך הכול?
נועה היימן
450 מיליון שקל. זה ללא הסייעות הרפואיות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לשנתיים.
נועה היימן
ב-2018 450 מיליון ש"ח.
קארין אלהרר (יש עתיד)
כמה מזה הוא הגידול הטבעי? אני מבקשת שתענו לי.
דודי מזרחי
אני רוצה לענות אבל תני לי לעזור לך, ברשותך.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני לא צריכה עזרה. אני צריכה שתענה לי. אני שואלת שאלה פשוטה.
היו"ר יעקב מרגי
הוא יענה לך. הוא עוד לא ענה אז מאין את יודעת שהוא לא יענה לך?
קארין אלהרר (יש עתיד)
כי אתה לא נותן לו לענות...
דודי מזרחי
היקף הגידול הטבעי במערכת כפי שבא לידי ביטוי בשנת תשע"ח, והצגנו את זה, חברת הכנסת אלהרר, גם בוועדה בראשותך לפני כשבועיים, אם אני זוכר נכון- -
היו"ר יעקב מרגי
למה אתם כל פעם מזכירים לי את הדיון בוועדה בראשותה? אני מרגיש שמישהו רוצה להיות יושב-ראש ועדת החינוך. אני מוכן לעשות הצרחה...
דודי מזרחי
- -היה גבוה יותר מהתחזיות, וגם גבוה יותר מהתקציב שקיבלנו מאגף התקציבים במסגרת דיוני התקציב לשנים 2017-2018. לכך התייחס שר החינוך, שעשינו הסטה פנימית בכדי לתת מענה ובכדי לוודא שלא יישארו ילדים שאין להם מענה. נתונים מדויקים ניתן ברחל בתך הקטנה, על השקל.
היו"ר יעקב מרגי
קארין אלהרר, אני אומר לך מה יקרה, הזמן יסתיים ואז ההורים יפרקו את התסכולים שלהם, שהם עוד פעם לא קיבלו רשות דיבור. אני רוצה לעצור כאן.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא יהיה כלום.
היו"ר יעקב מרגי
בדרך כלל מי עושה "פיליבסטר"? מי שרוצה את העניין ולא שם לב איך הוא עושה "פיליבסטר". 3 דקות על רויטל לן כהן, 4 דקות על כבודו, ועוד 20 דקות פה ושם והסתיים הזמן.

רחלי אברמזון, אם אפשר רק לדווח מה הסטטוסים, בצורה טלגרפית.
רחל אברמזון
בוועדות נשארו עוד שני דיונים שאנחנו צריכים לערוך.
היו"ר יעקב מרגי
על אילו ועדות את מדברת? ועדות ערר?
רחל אברמזון
יש כבר החלטה של ועדת ערר. מכיוון שאחרי ועדת ערר אין בעצם חזרה לאחור אז עכשיו זה נתון להחלטה, אם זה הולך מבחינת ההורים לעתירה מנהלית או לא. אלה שתי בקשות שפתוחות עדיין בפנינו.

בנושא ההנגשה הגיעו אליי 3 פניות. הבוקר קיבלתי את הפנייה השלישית מגן ילדים שצריך עוד לבדוק את ההנגשה שלו. מבני גן – שניים, אחד בחדרה והשני בפתח תקווה, גם כן נמצאים בטיפול.
קריאה
יש עוד גן אחד בתל-אביב.
רויטל לן כהן
היום נכנס עוד מקרה מקריית גת, ילדים שפינו אותם מהגן.
רחל אברמזון
מה שאני אומרת הוא נכון ל-10 בספטמבר.

נושא הסעות – שמעון אבני מטפלים כל אימת שנכנסת פנייה, היא מטופלת און-ליין ואנחנו מתקדמים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
בינתיים זה רק מתרבה.
היו"ר יעקב מרגי
יהיו עוד, בוודאי. הכול עניין של פרופורציות.
רחל אברמזון
בעניין ההסעות, זה עלה יותר וצף כאשר נפתחה שנת הלימודים. שימו לב שהפניות לגבי הסעה לפני פתיחת שנת הלימודים לא היו רבות. הבעיה היא באמת כפי ששמעון אבני אמר.

וילדים חולים בביתם – אנחנו מטפלים עכשיו ב-7 פניות.
היו"ר יעקב מרגי
ידברו כעת לסירוגין חברי כנסת ואורחים. אני אומר לכם כבר, לא יותר מ-2 דקות לכל דובר. בבקשה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
שתי הערות מרכזיות. קודם כול, לגבי הנגשה פדגוגית אמרתי את שלי. הנתונים חושפים – כך אומר משרד החינוך – שאלפי תלמידים היום לא מקבלים את ההנגשה הפדגוגית. היה "קול קורא" ואחר-כך יהיה משהו אחר. אני לא יודע כמה זמן זה יימשך. זה לדעתי אחד הדברים המרכזיים שצריכים לעלות בהמלצות של הוועדה. הצפי שרחלי אברמזון הציגה הוא של 4,000 תלמידים שלא יקבלו מענה.
היו"ר יעקב מרגי
או שלא הסברתם נכון. אתה יכול להסביר את זה?
דודי מזרחי
אני מתחיל מן הפריזמה התקציבית. קודם כול, אין מגבלה תקציבית. דבר שני, באופן מובנה זה תהליך הדרגתי, גם היישום.
אילן שי
כאשר טיוטה של תקנות הנגישות הוגשה לכנסת הן תוקצבו – עוד לפני שהתקנות עברו, רק בעצם הגשתן לכנסת – בהיקף של 135 מיליון שקל לשנה למשך 7 שנים. עם הגשת התקנות לכנסת התחיל תהליך התקצוב. לכן בעצם כבר לפני 2016 היה תקציב.
היו"ר יעקב מרגי
חבל להתעכב על זה. קיבלנו תשובה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
התשובה מתקשרת לנקודה השנייה שלי. כנראה זה לא רק סוגיה של תקצוב אלא המערכת כאן לא מתפקדת כדי לתת תשובות מידיות לנושאים הללו.

אותו דבר לגבי ההנגשה הפיזית. אתם אומרים: "אנחנו מתוקצבים, מקבלים בקשות ועונים עליהן", אבל בשטח אנחנו רואים שנפתחת שנת הלימודים ובינתיים ההנגשות לא מיושמות ועד שהן ייושמו כנראה יחלוף זמן רב. שמענו הורים שמדברים על שנים, לא על חודשים. אז אמנם יש נהלים. אני לא יודע איפה הם מפורסמים, איך הם מיושמים. הנוהל שאומר שאפשר שתהיה הרשמה מוקדמת ואז יש מספיק זמן כדי לעשות את ההתאמה הפיזית הנדרשת – כנראה זה לא עובד. כך שמעתי בדיון האחרון שהיה לנו על ההיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית. כנראה התלונות ממשיכות להגיע עד היום. עכשיו אנחנו במבחן היישום, וזה לא קורה. אני לא מדבר כאן על תקציבים. צריך לחדד את העבודה הזאת ולא להשאיר את הכדור אצל ההורים או אצל הרשויות המקומיות.
אמיתי שוחט
אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. קודם כול אדבר על השילוב ואחר-כך אגע בנגישות, קצת נסגור פינות.

דבר ראשון, נראה שמשרד החינוך עדיין לא החליט אם הוא רוצה שילוב או לא רוצה שילוב. אגיד לפני כן, זה ש-240,000 ילדים בחינוך המיוחד שובצו, רובם בהצלחה, זה דבר טוב שעושה משרד החינוך. אפתח בדבר טוב.

לגבי השילוב, דיברנו כאן על החינוך המיוחד ותקציבים לחינוך המיוחד. המשרד עדיין לא החליט אם הוא רוצה שילוב או לא רוצה שילוב. אחוזי השילוב עומדים, אם אני מבין נכון, על 55% ילדים משולבים, שזה פחות משנה שעברה. המשרד אמור לצאת עם עקרונות ברורים לפחות. הוא החליט שהוא הופך למשהו אחר, לבתי-ספר מכילים. נשמח לדעת לאן המשרד הולך.
היו"ר יעקב מרגי
עד שסוגיית השילוב לא תוכרע בחוק מחייב תמיד נהיה כאן עם טפטופים. המשרד עובד על-פי חוק החינוך המיוחד. אם רוצים משהו אחר – זה כבר מדיניות, זה תקצוב. לא יישמו את זה.
רויטל לן כהן
אבל זה כן בחוק, זה פרק בחוק החינוך המיוחד.
אמיתי שוחט
לפחות יישרנו קו בתמונת המצב.

לגבי נושא הנגישות, קודם כול נושא הנגישות הפרטנית – המשרד עושה עבודה טובה יחסית בהנגשה הפדגוגית. לפי דעתי רוב הילדים מקבלים את ההנגשה הפדגוגית. הבעיה העיקרית היא ההנגשה הפיזית, שיש כאן גם בעיה של בירוקרטיה במשרד וגם הרבה בעיה של ניצול- - -
היו"ר יעקב מרגי
מכובדי – אני קורא לך שר המשפטים כי אתה יושב במשרד המשפטים. אני לא יודע למה אתם יושבים שם, זה מלכתחילה קצת משובש.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא עניין של רווחה אלא של סמכויות.
היו"ר יעקב מרגי
היא רשות עצמאית והיא לא צריכה לשבת שם. אני חושב שאתם צריכים להפעיל את הסמכות שלכם, לדפוק על השולחן, להאיץ את תהליך הטמעת התקנות, לדרוש תקצוב להטמעת התקנות ולרוץ קדימה. אל תהיו סלחניים. אתם יותר מדי נדיבים. אחזור על ההערה ועל הביקורת שלי.
אמיתי שוחט
באשר לנגישות פרטנית יש בעיה קשה מאוד. משרד החינוך נותן תקציב לרשויות אך הרשויות המקומיות נמצאות בשיעורי ניצול נמוכים מאוד. חבל שאין כאן מישהו מהשלטון המקומי שיוכל לענות על זה. יש בעיה באשר להנגשה הכללית, שבתי-הספר לא נגישים בהנגשה כללית עד 2019. משרד החינוך הכריז שזה יהיה עד 2022. אני לא יודע על בסיס מה הוא הכריז.
היו"ר יעקב מרגי
ואתם הסכמתם?
אמיתי שוחט
לא הסכמנו לשום דבר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להתנצל על כך שהתפרצתי הרבה בדיון הזה.
היו"ר יעקב מרגי
לך מותר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה בלתי נסבל.

אני רוצה לומר שלושה דברים.

ראשית, אני רוצה להודות על העבודה שנעשית במשרד החינוך. נכון שאנחנו נמצאים כאן בכנסת כדי לדווח על מה שלא בסדר ולפתור את מה שבעייתי, אבל חייבים להודות שגם נעשים דברים. הייתי רוצה, ואני בטוחה שגם החברים במשרד החינוך היו רוצים שנמעיט בוויכוחים ונרבה בשיתופי הפעולה.
היו"ר יעקב מרגי
זה יהיה. את תהיי חברה ב"שולחן העגול".
קארין אלהרר (יש עתיד)
משם הדברים יוצאים. לא, חלילה, כהתנגחות, אלא ממקום של שיפור פני הדברים.

אני רוצה לדבר על שלושה עניינים חשובים.

האחד הוא נושא ההנגשה, שאני עדיין מאמינה שהמשימה לא נופלת רק לפתחו של משרד החינוך. נכון שמשרד החינוך אחראי למתן חינוך לילדי ישראל, אבל בסופו של דבר כדי שהחינוך הזה ייצא אל הפועל אנחנו צריכים שהוא יהיה נגיש, בין בהנגשה הפדגוגית ובין בהנגשה הפיזית. כל עוד הנגישות הזאת נמצאת בשתי זרועות נפרדות, שלא יודעות כרגע – אני אומרת את זה בצער – לשתף פעולה ביניהן, האזרחים תמיד יפלו בין הכיסאות. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי שיבוצים במסגרות, בין אם במסגרת השילוב ובין אם במסגרות חינוך מיוחד. לא בכדִי אנחנו נמצאים תמיד, מאז שאני זוכרת, מ-2006 כשהתחלתי להתעסק בנושא הזה, לא בכדִי בכל שנה יש את אותו "מופע נודד" שאנחנו נמצאים בו, של ילדים שההורים אומרים "זה מסגרת לא מתאימה", והמשרד, פעמים רבות מתוך מצוקה, אומר: "זה המקום שאני יודע לתת". מדובר במשרד ענקי עם המון מסגרות והמון צרכים של כולם. בסוף המטרה היא לתת את החינוך הטוב ביותר לילד הספציפי.

לכן אני כן חושבת שנכון שיש בזה קושי, אבל הפלוס הגדול, בהידברות עם משרד הבריאות, עם המכונים להתפתחות הילד ועם השלטון המקומי בעניין הזה, הוא להקדים את הזמן הזה. זה ייתן פשוט עוד זמן להיערכות לפני פתיחת שנת הלימודים.

הדבר השלישי הוא עניין התקצוב. אין ספק שאם נמדוד את התקצוב השנה ביחס לשנים קודמות, התקצוב גדל, אבל אם נמדוד את הגידול שהיה במספר תלמידי החינוך המיוחד ביחס לשנים קודמות, הוא גדל פי כמה וכמה מעל המצופה. אמר את זה אריאל לוי בשני דיונים שאני נכחתי בהם. אז it goes without saying שהתקציב יגדל. אני אומרת שהתקציב לא גדל בהלימה. נכון שאגף התקציבים עושה את המוטל עליו. הוא מנהל משא ומתן עם משרד החינוך, מגיעים לאיזו תוצאה, איזה מספר, ומשרד החינוך צריך לדעת להסתדר אתו, או לא אם הוא מנהל עוד משא ומתן באמצע תקופת התקציב. העניין הוא שבסופו של דבר, בין אם משרד החינוך יאמר את זה בריש גלי ובין אם הוא יגיד את זה מאחורי הקלעים, בסופו של דבר אם אתם אומרים שזה התקציב שיש לנו ואתו נדע להסתדר דעו לכם שזה אומר פגיעה בילדים.
היו"ר יעקב מרגי
היֹה לא יהיה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל זה מה שקורה.
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו נהפוך את המשוואה: אלה הצרכים ואיתם צריך להסתדר, ולא להיפך.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל זה לא עובד כך.
היו"ר יעקב מרגי
זה יעבוד כך.
קארין אלהרר (יש עתיד)
יופי, אבל זה לא עובד כך כרגע. אם נמשיך באותה שיטה זה גם לא יכול לעבוד.
היו"ר יעקב מרגי
באווירונאוטיקה אנחנו יושבים למעלה.
היו"ר יעקב מרגי
בינתיים הזנב כבר התרגל לעניין הזה. אני אומרת לך, כך זה בכל שנה.
היו"ר יעקב מרגי
את מנסה לגרום לכך שלא אהיה אופטימי? אני מתעקש להיות אופטימי ואנחנו נצליח.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אל תתחרה אתי באופטימיות. אני אומרת לך, זה לא בשל חוסר באופטימיות, זה מתוך הכרת המציאות. הכרת המציאות אומרת שאם יש לי תקציב X שאני צריכה לדעת להסתדר אתו כי אין לי X + Y אז זה אומר שאני מנסה לגרד מימין, קצת משמאל, וזה אומר שאם ילד שיכולתי לתת לו על-פי הצרכים האמתיים שלו 30 שעות אנסה לתת לו 24 שעות ו"שיסתדר". זה מה שקורה במציאות בשטח.

והדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא לגבי דוח דורנר. זה כאילו מין מילת קוד לשילוב של תלמידים בחינוך הלא מיוחד.
היו"ר יעקב מרגי
פה תסיימי.
קארין אלהרר (יש עתיד)
חבר הכנסת מרגי, אני עוסקת בזה במשך כל השנה.
היו"ר יעקב מרגי
אם אני אדבר לפי הזמן שאני משקיע בזה אני לא יודע לאן נגיע.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אתה צודק, אתה "לוקח את כולם בסיבוב".

אני אומרת את הדבר הבא. אי אפשר להגיד שאנחנו מיישמים את דוח דורנר בכל הארץ ובאותה נשימה להגיד שיש תקציב מוגבל מאוד.
היו"ר יעקב מרגי
מישהו פה התיימר לומר שמיישמים את דוח דורנר בכל הארץ?
קארין אלהרר (יש עתיד)
כן.
רויטל לן כהן
הם אמרו את זה כמה וכמה פעמים.
היו"ר יעקב מרגי
ככתבו וכלשונו?
קארין אלהרר (יש עתיד)
כן.
היו"ר יעקב מרגי
לא. שמישהו ממשרד החינוך יאמר פה שהוא אימץ את דוח דורנר כולו ככתבו וכלשונו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
הם אמרו בצורה הכי ברורה – אלא אם כן אני צריכה לחזור לפרוטוקול, אני מוכנה להוציא אותו – שההורים בוחרים.
רויטל לן כהן
אפילו את זה אתם לא מיישמים, את הבחירה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
והכסף הולך אחרי הילד.
קריאה
ואין תוספת תקציב.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תשאל ברוב הרשויות המקומיות, לא ההורים יודעים את זה ולא כל הרשויות המקומיות יודעות.
היו"ר יעקב מרגי
אני חייב להאיץ בך, למרות שהנושא חשוב.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זהו, סיימתי.
שמרית שלפרוק
אני אימא לילד שחולה באסטמה קשה. ב-2016 ללא סייעת הוא היה 8 פעמים באשפוז. בשנה שעברה הוא קיבל סייעת 6 שעות וזה הוביל לכך שהוא יוכל לשבת בגן. השנה הגשנו את המסמכים בזמן, כפי שצריך, עם כל הבירוקרטיה שמשרד החינוך טורח להעמיס עלינו, ונאמר לי שאין מענה לילד עם מקרה כשלו. אני גרה במועצה האזורית חוף אשקלון. הייתי גרה בכפר סילבר אך לצערי הרב בגלל המצב שלו נאלצתי להתפטר ולהעתיק את מקום המגורים שלי, כי מקום העבודה נתן לי מקום מגורים, ולרדת גם באחוז המשרה שלי. הגשתי את המסמכים השנה. הדבר היחיד שמאזן את הילד זה תכיפות האינהלציות עם מי מלח מרוכז. הוא תחת מעקב, הכול עם מסמכים כפי שצריך. אני "ילדה טובה", כל מה שביקשו ממני עשיתי.
היו"ר יעקב מרגי
מה היה הנימוק כאשר נדחית?
שמרית שלפרוק
שאין למשרד החינוך לתת מענה לילד כזה ובאחריות ההורים לתת לילד את המענה.
היו"ר יעקב מרגי
למה עד גיל 5 כן נתנו?
שמרית שלפרוק
כי הוא היה קטן. אחת התשובות היא שהוא יכול לעשות בעצמו אינהלציה.
היו"ר יעקב מרגי
הפנייה שלך מונחת על שולחני. שמעתי גם את השידור אתך כאשר הייתי ברכב שלי.
שירה עזרא
עצוב שהעלינו את זה בפניו. הוא אמור לעזור. זה בדמי.
היו"ר יעקב מרגי
נתתי לך לדבר כדי להציף בעיה שהיא לא רק של הבן שלך. זה דיון קלאסי לגבי כל נושא שעות סייעות.
שמרית שלפרוק
זה ילד שהולך לגן לשעתיים.
היו"ר יעקב מרגי
הפנייה שלך נמצאת על שולחני. העברתי אותה לטיפול מנכ"ל המשרד. אני רוצה לקבל תשובה גם פרטנית וגם התייחסות כוללת. כאשר תהיה לי תשובה אענה לך. כאן זה לא הבמה בה תקבלי תשובה.
זהבית אור יושיע
אני אימא של ילד מונשם. במשך שנה שלמה חיכיתי לטיפולים של הבן שלי. אני עדיין לא מקבלת טיפולים לילד שלי. שנה שלמה חיכיתי לאחות שתהיה אתו. הילד בן 5 שנים.
היו"ר יעקב מרגי
הוא נמצא במסגרת חינוך?
זהבית אור יושיע
הוא בגן ילדים. הוא אמור להיות ב"עלה". שנה שלמה לא מצאו לו אחות צמודה שתשהה אתו בגן ולכן הוא היה בבית. היום כשיש אישור לפעמיים בשבוע- - -
היו"ר יעקב מרגי
יש לו אישור לאחות צמודה ולא מצאו לו?
זהבית אור יושיע
כן, הגן לא מצא אחות. משרד החינוך לא עושה עם זה שום דבר. גם כשנתנו פעמיים בשבוע אחות, כרגע ניתן אישור שהוא יהיה במסגרת פעמיים בשבוע, יש עם זה בעיות כי רוצים להוריד מהשעות. במשך שנה שלמה הוא לא קיבל, לא מרפאה בעיסוק, לא קלינאית תקשורת, לא מורה תומכת ראייה ולא פיזיותרפיה התפתחותית. זה ילד שאם לא נקדם אותו הוא רק יידרדר אחורה. צריך לקדם אותו. אני לא פיזיותרפיסטית, אני לא מרפאה בעיסוק, אני לא יודעת לעשות את הדברים. אני עושה את מה שאני יודעת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל אין מטפלים ב"עלה" לכל הדברים האלה?
זהבית אור יושיע
את כל אלה הוא לא קיבל. הוא אמור לקבל את זה דרך "קדימה מדע" והוא לא קיבל את זה. דרך "קדימה מדע" הוא קיבל סייעת, מורה ופיזיותרפיה נשימתית שהוא זקוק לה.

עוד משהו, כשהבן שלי מאושפז בבית-חולים, הוא יכול להגיע גם לאשפוז של חודש או חודשיים, וכאשר הוא מגיע לבית-חולים הוא נמצא בטיפול נמרץ, הוא לא במחלקה רגילה שבה הוא יכול לקבל שיעורים. ביקשתי להשלים את השעות שהוא היה בבית-חולים. נאמר לי שאין דבר כזה. זה חוק חינוך חובה. גם אמרו לי שישלחו אליי מישהי שתגיע ותבדוק מה קורה. היא לא הגיעה ואף אחד לא בדק מה קורה עם הילד. הילד היה כמעט חודש בבית-חולים. אחת מן המפקחות של משרד החינוך טענה שאני כאימא נהנית מזה שהבן שלי נמצא בבית. אני לא נהנית מזה שהבן שלי נמצא בבית.
היו"ר יעקב מרגי
אני לא מאחל לאף אחד ליהנות מדבר כזה.
זהבית אור יושיע
כך אמרה לי במפורש: "את נהנית מזה שהבן שלך בבית".
קריאה
השם שלה א"מ.
היו"ר יעקב מרגי
האישה לא כאן, את בשידור, היא לא יכולה להגיב. למה? הזהרתי אותך קודם. אחר-כך אני קצר רוח ומקבל כל מיני הגיגים במיילים מהורים ואני לא יכול לדון אותם כי המצוקה שלהם קשה מאוד. אני מקבל את ההגיגים האלה, סופג אותם באהבה. אתם מצפים לרגישות. תהיו גם אתם רגישים קצת. אתם צריכים להיות הכי רגישים.
זהבית אור יושיע
היא אמרה לי שאני נהנית מכך שהילד שלי בבית. חשוב לי לציין שאין לי מה ליהנות. הילד שלי בהשגחה צמודה 24 שעות ביממה. הוא מוציא את ההנשמה, הוא מוציא את הקנולה, צריך לישון לצדו, להיות לצדו כל הזמן.
היו"ר יעקב מרגי
אני מודה לך שבאת. לא היה קל להגיע. הדברים האלה תורמים לדיון, תורמים לנו כדי לנסות לתקן. שומע מי ששומע. הזכרת את "עלה" – אנחנו מפעילים לחץ מסיבי על המשרד לסיים את ההתחייבות שלו, שבחינוך המיוחד לא יהיה הבדל בין מוכר שאינו רשמי ובין ממלכתי. לא הייתי רוצה לחשוב מה היה קורה לוּ כל המוכר שאינו רשמי היה סוגר את שעריו ומוסר את הילדים החמודים האלה לידי המשרד לטיפול. אז מה היו אומרים?
זהבית אור יושיע
הוא בכלל לא היה אתי בקשר.
היו"ר יעקב מרגי
גם אם אשב אתך 48 שעות ברצף יהיה לך עוד מה לומר כי את מתמודדת עם דבר שהוא בעל עוצמה. תקשיבי לי. הסוגיה הזאת תיגמר, אני מקווה שבימים הקרובים היא תסתיים. החינוך המיוחד מבחינת תקצוב וטיפול יהיה שווה בשווה בין החינוך הממלכתי לבין המוכר שאינו רשמי.

מעבר לכך, צריך לומר בצורה אובייקטיבית, גם כשמאשרים את השעות יש קושי עצום למוסדות לגייס את אנשי המקצוע האלה. סכום התעריף שמאשרים לא מציאותי מול מה שקורה היום בשוק ואז באים ההורים בטענה למוסדות. אומרים: "אישרו לכם 4 שעות, אני מקבל רק שעתיים, לאן אתם לוקחים את הכסף?" אני אומר את הדברים האלה כי זו ההתמודדות היום-יומית. לא יעזור כלום, צריך לשדד מערכות, לשבת ולשבת ולשבת ולטפל במצוקות האלה. אני לא יודע להגיד לך תשובה ספציפית לגבי הבן שלך. אמרתי כבר בהתחלה, הדיון הזה לא בא לפתור בעיות פרטניות. אשמח לקבל בכתב בצורה מסודרת.
זהבית אור יושיע
שלחתי כמה פעמים, גם אליך.
היו"ר יעקב מרגי
אגיד לך בצורה הכי כנה, בסוגיה של ילדים חולים לא התמקדנו פרטנית כי הייתה בעיה מאז הזכיין הקודם "קדימה מדע", היו בעיות כלליות, לא הייתה לנו פריבילגיה לצלול לבעיות פרטניות של כל אחד ואחד. לכן יכול להיות ששלחת. אני אומר לך בצורה חד-משמעית, תעלי את זה על הכתב ספציפית ואני מוכן להתמודד, ואולי בזכותך נפתור בעיות גם של הורים אחרים.

בשעה 14:00 הייתי אמור כבר להיות בפגישה מחוץ לכנסת ואני יודע מה אני הולך לשלם על ה"הברזה" של הפגישה הזאת אבל לא יכולתי להפסיק את הדיון באמצע. הדיון הזה יסתיים ב-14:30.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
אין ספק שהדיון חשוב מאוד. הייתי רוצה שכפי שדואגים שפתיחת שנת הלימודים הרשמית והרגילה תהיה בלי תקלות ועיכובים, כך ידאגו שגם שנת הלימודים של הילדים בחינוך המיוחד תיפתח באופן רגיל, בלי בעיות, בלי תקלות. שמענו דברים רבים, והם לא מהיום. זה דבר אחד.

דבר שני, אני מתנצל כי לא נכחתי בדיון כאשר הייתה הסקירה. רציתי לשמוע על פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד בחברה הערבית אבל לא הייתי פה.

דבר שלישי, עניין ההנגשה, הפדגוגית והפיזית, זה אל"ף בי"ת לילדים האלה.

בקשר לתקציבים המגיעים לרשויות המקומיות, שאמונות לזה בהתאמת המקום כדי שיהיה נגיש לילדים כאלה, אני חושב שיש בעיה של מעקב ובקרה על-ידי משרד החינוך, שיעקוב אחרי התקציב הזה, האם הוא מנוצל באמת על-ידי הרשויות המקומיות לצורך הנגשה או לא, ועל סמך זה שמשרד החינוך ידאג, אם רשות מקומית לא מנצלת את התקציב הזה להנגשה, בפעם אחרת יעשה משהו אחר כדי שהתקציב הזה יגיע ליעד. הנגשה היא דבר בסיסי מאוד.

לבסוף אני רוצה לאחל לכולם שנת לימודים מוצלחת ואינשאללה בשנה הבאה בלי עיכובים ובלי בעיות.
נורית חכים
אני אימא לילד עם פיגור שכלי ומאה אחוז נכות, יושבת-ראש ועד הורים של בית-ספר "ניצנים" בירושלים ורכזת הסעות חינוך מיוחד בארגון אהב"ה.

מתחילת שנת הלימודים אני מתמודדת עם הרבה מאוד מקרים, כאשר היחיד שנותן לי מענה מיידי אליהם הוא דווקא שמעון אבני, לגבי טיפול פרטני. לצערי בחודש מאי האחרון עתרתי לבית-המשפט המחוזי בסוגיה הזאת, לאור כל הפניות שפנו אליי. מדובר בזמן הממושך של ההסעה, משך הזמן שהילדים נוסעים. בגדול, זה לא מוסדר, לא מופיע בתקנות, אין הנחיה לרשויות המקומיות. כל הזמן יש קצר בתקשורת בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות במשך כמה זמן הילדים ייסעו בהסעה. אני באופן אישי צריכה לפנות לרשויות המקומיות.
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו מתכוונים לסכם את התקנות. ב-19 בספטמבר יש ישיבה מסכמת במשרד החינוך. להערכתי לא הקפנו את כל ההיבטים אבל אין ספק שיהיה שיפור ניכר מאוד עם תיקון התקנות.
שמואל מירון
אבל לא נסיעה של שעה וחצי.
נורית חכים
בית-המשפט המחוזי החליט ששעה וחצי נסיעה זה זמן בלתי סביר.
היו"ר יעקב מרגי
אני מסכים אתך.
נורית חכים
זה אומר שב-19 בספטמבר יהיו לנו תשובות על השאלות שלנו? איפה תהיה הוועדה?
היו"ר יעקב מרגי
לא בחלל. בוועדת החינוך.
בנימין
לא תכננתי לדבר כאן. תכננתי לדבר אחר-כך בנפרד. אדבר ואבקש שלאחר מכן ימחקו חלק מן הדברים מן הפרוטוקול כי חשוב לי לשמור על הצנעה של הבן שלי.
היו"ר יעקב מרגי
אתה תאמר לנו מה למחוק.
בנימין
אני אב לילד אוטיסט בגן בתל-אביב, גן מנדרין, גן חדש שהקימה עיריית תל-אביב. לגן הזה אין מבנה ואין גננת. הוא לא היה רשום באף אחת מן הרשימות שלכם קודם. צריך להבין שאין לו מבנה מכיוון שכאשר הגענו ביום הראשון לגן – ויש לי פה הרבה צילומים, ואני מצטער, האמוציות שלי עכשיו עולות – בכניסה לגן חיכתה לנו ערמת זבל ענקית. הגן עצמו היה לא בטוח לילדים, ברמה ששקעי החשמל והכבלים היו חשופים בגובה של 30 סנטימטרים מן הרצפה. אחרי שהגשנו ערר על הגן שאליו שיבצו את הבן שלי בהתחלה הזיזו את הגן כולו, את כל שמונת הילדים מדרום תל-אביב למרכז העיר כי רוב ההורים מגיעים ממזרח העיר והנסיעה לדרום העיר הייתה לוקחת בבוקר שעה לכל הפחות. העבירו אותו לגן אחר, שלא היה גן, הוא היה מבנה עמותה שהחליטו לשפץ אותו בתוך 3 שבועות. לא הצליחו לשפץ אותו בזמן. הילדים נכנסו לגן שבו היו המוני ברגים על הרצפה. שיפצו את החצר בצורה מהממת אבל אי אפשר היה להוציא את הילדים החוצה בגלל כל הזבל שחיכה להם בחוץ.

הגננת הייתה גננת חדשה. גם הגננת השנייה הייתה גננת חדשה. גם הרכזת הייתה רכזת חדשה. אף אחד שליווה את הגן הזה לא ידע מה הוא עושה, ברמה כזאת שהגננת התפטרה במוצאי שבת אחרי שיצאנו לתקשורת והיא נפגעה מכך שאמרנו שהיא גננת חדשה.

היום אין לא גן, לא גננת. יש לנו מבנה זמני, שאין בו חדרי טיפול לילדים האלה. הילדים האלה צריכים להיות במקום קבוע והמקום שעיריית תל-אביב מציעה לנו היום הוא רחוב של מוסכים, בעצם לחזור לגן הקודם. זה גן שהציבו אותו ברחוב של מוסכים. ילדים אוטיסטים. הרעש של המוסכים מסיח את דעתם ופוגע בהם מאוד.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אקצר בדבריי, אדוני היושב-ראש. הייתי בישיבה עם השר לגבי פתיחת שנת הלימודים וגם אז שמענו את זעקות ההורים. אני חושב שכל אימא וכל אבא שמדבר על הצרכים של הילדים בחינוך המיוחד צודק. גם כשהם צועקים או מפריעים אנחנו צריכים לגלות הבנה למניעים שלהם. המערכת צריכה לבוא לקראת המשפחות הללו, לקראת תלמידי החינוך המיוחד. אנחנו כאן בוועדה יכולים לקדם. אני מבין ש"התלבשת" על הנושא הזה, ובצדק, ואני מקווה שזה יקבל מענה בקרוב.
עמוס שפירא
אני רוצה להודות לך, כבוד היושב-ראש, על קיום הישיבה.

אני רוצה ישר בהתחלה קודם כול להודות לנציגים של משרד החינוך שנמצאים פה, ושאני שומע מן החברים שלנו באלו"ט שהם עושים עבודה, עושים את כל אשר ביכולתם.

הבעיה שלי היא לא עם הנציגים של משרד החינוך שיושבים פה. הבעיה שלי מתחילה עם ההנהגה של משרד החינוך, עם שר החינוך וגם עם המנכ"ל. כאשר צעקתי בהערת ביניים שהחינוך המיוחד הוא לא בראש מעייניו של משרד החינוך, למרות שאני מאמין שאתם מאמינים שאכן הוא כן בראש מעייניו, מהחיים שלי למדתי, יש משפט כדלקמן: "שים את הכסף שלך היכן שהפה שלך מדבר ושים את הזמן שלך היכן שהפה שלך אומר".

אם שר החינוך בדיון בוועדת החינוך בנושא החינוך המיוחד לא היה פה אז לא יעזור שום דבר, זה לא בסדר העדיפויות. הוא דיבר קודם כול על מתמטיקה ועל אנגלית, שהם חשובים, אבל על-פי השקפתי הוא היה צריך להתחיל מן החינוך המיוחד ולא ממתמטיקה ומאנגלית. זה דבר אחד. אם שר החינוך הציג כאן מצגת שלא היה בה שקף אחד על החינוך המיוחד – ושר החינוך מאמין ביעדים, גם אני, אגב – לא יעזור, אם אתה לא מציג יעדים, רחלי אברמזון, עם כל הכבוד, מה שאת הצגת היום זה לא יעדים ולא תוכנית עבודה. אסביר מה אני חושב.
היו"ר יעקב מרגי
היא לא אמרה שזה יעדים ותוכנית עבודה. היא נתנה סקירה.
עמוס שפירא
כפי שאמרתי גם בדיון הקודם, חבר הכנסת מרגי, אפשר לטבוע בפרטים. אם אתה שואל את עצתי – ואני מתכוון "להתלבש" על העניין זה ולהשתמש בכל במה כדי לומר את זה – קודם כול צריך לדרוש משר החינוך שיבוא לפה ויציג את היעדים שלו לחינוך המיוחד. היות והוא לא פרסם יעדים- - -
היו"ר יעקב מרגי
יש לי עצה יעילה יותר. אתה איש שניהל משהו בחייו. אנחנו נעזור לו, נתכנס בינינו. אני אומר לך בכנות, לא בגלל שאתה מדבר, בנייר העבודה שלי אלו"ט תהיה חלק מן "השולחן העגול". בואו נכין לו את מתווה העבודה ביחד. עזוב אותי מהצהרות. אנחנו נכין לו.
עמוס שפירא
חבר הכנסת מרגי, אני מסכים ומוכן להירתם לזה. אגב, אנחנו למשל אמרנו שלא יכול להיות – ואני פונה פה לחברים במשרד החינוך – שאתם בכל שנה מופתעים מחדש בלי להסיק את המסקנה למה אתם מופתעים מחדש. כאשר מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב, שאני מעריך מאוד, אמר שהוא לא ישן בלילה, אז אני מוטרד. אם הוא לא ישן בלילה אז איך הוא עובד ביום? לא צריך לא לישון בלילה. צריך להבין ממה כל פעם מופתעים מחדש.

אני לא מתרשם במיוחד מכך שתקציב החינוך לחינוך המיוחד גדל ב-200 מיליון שקלים. לידיעתכם, מספר הילדים במעונות ובגני תקשורת בשנה הזאת באלו"ט לעומת השנה הקודמת גדל ב-27%. הנה אני אומר לכם, לפי הערכה היקף הצרכים של החינוך המיוחד בנושא אוטיזם ב-5 השנים הקרובות יגדל פי שתיים. יש לכם 16,000 ילדים רשומים על הרצף האוטיסטי. אני אומר לכם, תרשמו את זה, לא בביטחון מלא אבל בסבירות, על-פי חישובים מתמטיים שאני עושה, בעוד 5 שנים חייבים להיות רשומים לפחות פי שתיים.
היו"ר יעקב מרגי
תסכים אתי שיש תקווה, שאני מקווה שאתה טועה. מה אכפת לך לקוות אתי שאתה טועה?
עמוס שפירא
זה לא יכול להיות אחרת.
רויטל לן כהן
אדוני היושב-ראש, זה אמירה שמעליבה את הבן שלי. אני מבקשת שהיא לא תיאמר.
היו"ר יעקב מרגי
אז לא אמרתי. גם כשמקווים לטובה – אז לא אמרתי.
רויטל לן כהן
זה לא טוב. זה מעליב.
עמוס שפירא
חבר הכנסת מרגי, אסביר במתמטיקה פשוטה. כל הסטטיסטיקה מדברת על כך שלידת ילד עם אוטיזם היא בשכיחות שבין 1%-1.5%. יש 2.2 מיליון ילדים במערכת החינוך. אם תחשב 1%-1.5% תגיע ל-30,000 ילדים. היום רשומים 16,000.
היו"ר יעקב מרגי
אני מקווה שרשמתם את קריאת הכיוון הזו ותתייחסו אליה.
עמוס שפירא
אני מדבר על יעדים שמשרד החינוך יגיד. קודם כול יפרסם מתי הוא סוגר את הפער. אתם מדברים על מבנים ולא הצלחתי להבין כלום. מתי תסגרו את הפער בין מספר המבנים ומספר המסגרות שצריך לבין מספר המסגרות שקיימות? מתי לא יהיו בבתי-ספר לילדים עם אוטיזם 90 תלמידים במקום 80? אני עדיין לא מדבר על מה צריך להיות אלא מה קיים, מה שמשרד החינוך עצמו הגדיר.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם.
ג'סאן שרקיה
שלום לכולם. אני נציג ועד הורים ארצי לחברה הערבית. אני שמח להיות כאן אתכם. אני שמח שיש כל-כך הרבה אנשים בישיבה הזאת, למרות שבישיבה הראשונה היום בנושא החברה הערבית לא היה אף אחד ממשרד החינוך, לצערי.
היו"ר יעקב מרגי
תדייק. היו נציגים.
ג'סאן שרקיה
היו כמה אנשים אבל לפי דעתי צריך להיות דין וחשבון בעניין הזה.
היו"ר יעקב מרגי
לכן דחינו את הישיבה. תתמקד בחינוך המיוחד.
ג'סאן שרקיה
החינוך המיוחד אצלנו בחברה הערבית, וכפי שאני שומע גם בכל המדינה, אבל אצלנו ספציפית יש מצב אקוטי חמור.

בנושא הבטיחות בגנים, כאשר אנחנו מבקשים לקבל דוחות מן המועצה המקומית, ממשרד החינוך, שכל הדברים יהיו מלווים בבדיקה והכול יהיה שקוף, אנחנו לא מקבלים את הדוחות האלה.

באשר לפרוגרמות, איך מתכננים גן של חינוך מיוחד, כאשר אני מבקר בגנים של החינוך המיוחד – אין חדר טיפולים. למה אין חדר טיפולים? כאשר אנחנו פונים למפקחים בטענה שאנחנו צריכים חדר טיפולים, לכל ילד וילד יש זכות פרטית שאכן יקבל את הטיפול בחדר טיפול. לא כל העולם צריך לראות מה הוא עושה ואיך מטפלים בו. התשובה שאנחנו מקבלים היא שלא צריך להיות חדר טיפולים.
היו"ר יעקב מרגי
יש את זה בפרוגרמה?
תמיר בן משה
אין את זה בפרוגרמה בהגדרה אבל אנחנו מוודאים את זה באישור תוכניות אדריכליות. בלי הקצאה של חדר טיפולים אנחנו דוחים את התוכנית.
רויטל לן כהן
לא נכון.
ג'סאן שרקיה
חדר הטיפולים היום נמצא במקלט שמשמש גם למחסן. אני חושב שהסגל המקצועי לא מטפל בילדים כפי שצריך כי יש הפרעות וכן הלאה.

נושא המשחקים – למה יש פער ומחסור? לכל ילד וילד, אם יש לו קושי שפתי, אם הוא ילד עם אוטיזם, לכל ילד וילד יש סוג מסוים של משחקים שמתאימים לו. למה יש הפקרות במשחקים? למה נותנים בגן משחקים כמו לילדי גן רגילים? ילדי חינוך מיוחד צריכים סוג מסוים של משחקים.

נושא הערבוב בין ילדים עם בעיה שפתית לבין ילדים עם אוטיזם – איך יכול להיות שגן חינוך מיוחד יש בו ילדים עם בעיה שפתית בצוותא עם ילדים עם אוטיזם? יש כאן משהו לא מובן.

בנושא הבטיחות – ארגז חול של ילד בגן חינוך מיוחד צריך לקבל יותר תשומת לב. כמו לכל ילד בגן אחר, נושא הבטיחות חשוב מאוד, כמו גם נושא המשחקים.

נושא הרכוש, נושא התקציב – הגנים בחברה הערבית לא מקבלים תקציב כפי שצריך. התקציב מגיע ואני לא יודע לאן הוא הולך. או שהוא לא מופרש מצד משרד החינוך שלא נותן תקציב לגן עצמו, או שהמועצה עושה משהו אחר בכסף. אנחנו מבקשים שכל התקציבים שמגיעים לגני החינוך המיוחד ישמשו לגן המיוחד. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. אחרונת הדוברים, נלה דוידוב.
אינה דהן
ביקשתי את רשות הדיבור.
רויטל לן כהן
לאינה דהן יש שלושה ילדים שעוד לא התחילו את שנת הלימודים.
היו"ר יעקב מרגי
אני יודע לדבר איתה גם בלעדיך. את לא מייצגת אותה עכשיו.
אינה דהן
אני מייצגת את שלושת ילדיי ואני רוצה לייצג אותם.
היו"ר יעקב מרגי
לא. גברתי, בדיון הקודם כאשר היה אפשר נתתי לך לדבר. אמרתי בתחילת הדיון שלא כל ההורים ידברו. בבקשה תכבדו את זה שבאנו לדיון לשמוע סקירה ממשרד החינוך. אני נותן להורים לדבר כי אני רוצה להציף את הבעיות, רוצה לטפל בבעיות. לא כולם ידברו. יש עוד לפחות 10 הורים שלא הספיקו לדבר.
אינה דהן
לאף אחד מהם אין שלושה בנים בבית, אף אחד מהם לא חווה דברים כל-כך לא כשרים. אני באמת צריכה לדבר.
היו"ר יעקב מרגי
לא היום בוועדה, פה לא תקבלי פתרון.
אינה דהן
אז איפה?
היו"ר יעקב מרגי
מול מי שצריך לתת לך מענה, אבל לא פה.
אינה דהן
אף אחד לא נותן את המענה.
נלה דוידוב
אני אימא ל-4 ילדים. יש לי שני ילדים חולים, שניהם נמצאים בחברה המופרטת שנקראת "קדימה מדע".

הנושא העיקרי שהייתי רוצה שנתחיל ממנו כדי לתת את אותו מענה, יש את חוק ילדים חולים שהוא רק חוק בלי שום תקנות. כל אחד מפרש אותו כפי שהוא רוצה. בעצם המענה לאותם ילדים חולים שצריכים לקבל את הסל ניתן על-ידי פרשנות, או של גברת רחל אברמזון או של רפרנטית מסוימת או של "קדימה מדע". הזכות הבסיסית לחינוך נפגעת בגלל שאין שום תקנות. יש חוק שהוא ריק מתוכן. צריך לפחות להתחיל ממשהו כדי להתחיל לתת את המענה.

דבר נוסף, כפי שגברת רחל אברמזון ציינה, יש 1,250 ילדים חולים. נכון שרק עכשיו מתחילים לעשות את השיבוצים לילדים חולים. ילדים חולים בהגדרה ב-1 בספטמבר היו צריכים לקבל את השירות. בפועל הם לא מקבלים את השירות. רק עכשיו "קדימה מדע" מעביר את הפרטים למשרד החינוך, עוברים אישורים. אצלנו בנציגות הורים לילדים חולים נמצאות מאות פניות שההורים עדיין לא קיבלו מענה. נכון, אחרי כן זה מתאזן ל-3,000.

דבר שלישי, שיבוץ – אי אפשר להגיד שיבוץ. שיבוץ זה לא מענה. לבן שלי אמנם נתנו שיבוץ. הבן השני שלי, שסובל ממחלה קשה מאוד ומגיע לסכנת מוות, נתנו לו שיבוץ, אבל אין לו סייעת צמודה. הבן שלי יכול למות תוך כמה שעות או כמה ימים. הוא לא יכול לקבל סייעת צמודה. להפיל אחריות לתת שעות סייעת דרך חברה מופרטת זה הזוי. מחוקקים חוקים שונים, בונים מנגנונים שונים. אין לאן ללכת. שיבוץ זה לא פתרון, שיבוץ זה רק הגדרה. לאחר שיבוץ באמת צריך להתאים מענה, מישהו שיפקח על זה.

ודבר אחרון, צריך שיהיה פיקוח על החברה הקבלנית. התקנות אומרות שאם החברה הקבלנית לא נותנת מענה צריך לקנוס אותה. אף אחד לא אוכף. יש כל-כך הרבה דברים אבל הילדים בפועל לא מקבלים את מה שצריך, וכאשר פונים לרפרנטית, אתמול כשדיברנו איתה היא אמרה: "הילדים האלה חולים גם כך, לשם מה הם צריכים חינוך מלא? שילמדו את הבסיס ואפילו פחות מזה, גם כך הם חולים". זה מעליב אותנו באופן אישי.
היו"ר יעקב מרגי
שתתכבד ותאמר את השקפת עולמה לעצמה.
נלה דוידוב
אבל היא רפרנטית, היא זו שמאשרת את השעות.
שמואל מירון
תקליטי אותה ותתבעי אותה.
היו"ר יעקב מרגי
בלי להקליט, תתלונני למי שצריך להתלונן.
שרונה נמר
התלוננתי.
נלה דוידוב
אין עם מי לדבר.
היו"ר יעקב מרגי
שרונה נמר, גם לי דיכאת את המוטיבציה לטפל בבעיות שאת מעלה.
שרונה נמר
לא בי אתה פוגע, אתה פוגע בילדים חולים.
היו"ר יעקב מרגי
אני לא רוצה לפגוע באף אחד אבל גם להתלונן צריך לדעת איך. כאשר מתלוננים על הכול: זאב, זאב, זאב, זאב, לא מקבלים מענה כאשר צריך.
שרונה נמר
ביקשנו שייערכו פגישות. הם לא מתייחסים.
נלה דוידוב
יש בסיס טוב. המענה ניתן, אבל הוא חלקי. עם כל הכבוד, רחל אברמזון מטפלת בכול והיא לא עומדת בעומס. היא לא יכולה לטפל לבדה בכל הפניות.
רויטל לן כהן
אדוני, איך יכול להיות שהעברנו לך ולמשרד החינוך רשימה של 250 מקרים ופה מדברים אתנו על מקרים ספורים?
היו"ר יעקב מרגי
הוועדה מודה לחברי הכנסת, לאורחים, לארגונים ולהורים שהשתתפו בישיבת הוועדה.

הוועדה מודה למשרד החינוך על הסקירה.

עם תחילת כנס החורף תכנס הוועדה "שולחן עגול" בשיתוף חברי כנסת, משרד החינוך, רשויות מקומיות, נציגי הורים וארגונים, כדי להעלות אתגרים שונים בהתמודדות עם סוגיית החינוך המיוחד והיערכות נכונה לפתיחת שנת הלימודים.

הוועדה דורשת מכל הגורמים הרלוונטיים – משרד החינוך, ארגוני הורים ועוד – לעבוד בשיתוף פעולה כדי למצוא פתרונות מיטביים לתלמידי החינוך המיוחד.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להסדיר את נושא ההסעות של תלמידים להורים עם משמורת משותפת כאשר ההורים מתגוררים ברשויות שונות.

על משרד החינוך לדאוג שכל תלמיד ותלמידה בחינוך המיוחד יקבלו את ההנגשה הפדגוגית והפיזית לה הם זכאים.

הוועדה תמשיך ותקדם את נושא אישור תקנות הסעה בטיחותית לילדים ופעוטות עם מוגבלות.

הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא ילדים חולים, שיוזמן אליו הזכיין, "קדימה מדע", והנהלת המשרד, כאשר הדגש יהיה על מתן מענה ועל הטיפולים הנלווים שהילד זקוק להם.

הוועדה תקיים דיון נפרד על סוגיית הסייעות הצמודות, סייעות מלוות, יועצות רפואיות – כפי שתקראו לזה, אין הגדרה סטטוטורית. אני מצהיר בזאת שיש לי הצעת חוק שמגובשת כמעט לגמרי להסדרת הגדרת מקצוע הסייעת, להפוך את זה לפרופסיה ולא למאגר לראשי רשויות. הוועדה תקיים דיון על סוגיית הסייעות הצמודות, בנושא זכאויות, גיל הזכאויות, נוהל ההקצאה, לא כזה שיהיה תלוי תקציב או תלוי מציאות כזו או אחרת.

אני מתנצל שוב בפני כל ההורים שלא הספיקו לדבר אבל אני חושב שהדיון הזה תרם עוד משהו, ואנחנו לא הולכים לסכם את שנת הלימודים בדיון הזה.

תודה רבה. תם ולא נשלם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.

קוד המקור של הנתונים