פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 95

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום רביעי, ה' בחשון התשע"ח (25 באוקטובר 2017), שעה 9:30

כשתהיו גדולים תהיו פחחים ומזכירות: חצי מהנוער בפריפריה בחינוך המקצועי

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

דב חנין

יוסי יונה

לאה פדידה

מנהל מינהל תקשוב וטכנולוגיה, משרד החינוך

_

עופר רימון

מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, משרד החינוך - אהרון שחר

מנהל אגף רישוי ופיקוח, משרד התחבורה

_

משה קירמאיר

ממונה נוער וחניכות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - אורית וקנין- שילה

רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר - דניאל לורברבוים

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

_

יובל וורגן

אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה - ארן זינר

אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה - יוסי סבג

תחום הכשרות טכנולוגיות, רשת אורט - אלדד שיריון

מנהלת תחום ההכשרות הטכנולוגיות, רשת אורט - סמדר מור

סמנכ"ל פדגוגיה, רשת עמל

_

רונית אשכנזי

יו"ר איגוד המוסכים - רונן לוי

מנכ"ל איגוד המוסכים - אריה אשד

התאחדות המלאכה והתעשיה - רוית גרוס

מנהלת חינוך והכשרה בתעשייה ובמגזר העיסקי, התאחדות התעשיינים - טל לוטן

מנכ"לית, הפורום הציבורי - כפרי הנוער והפנימיות בישראל - רוני אייריש מלכאי

מנכ"לית, הפורום הציבורי - כפרי הנוער והפנימיות בישראל - ענת נחמיה לביא

מנכ״לית - טלי ניר

התאחדות המלאכה והתעשייה - דור דוידאן

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את פורום כפרי הנוער - מתן אלקלעי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות - חניתה חפץ

אריאלה אהרון

אתי בן-שמחון

חצי מהנוער בפריפריה בחינוך המקצועי

שלום חברים, אני מתכבד לפתוח את הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא שלפנינו היום: כשתהיו גדולים תהיו פחחים ומזכירות: חצי מהנוער בפריפריה בחינוך המקצועי.

הסוגיה הזאת הטרידה אותי. הטרידה אותי כי אני כתושב פריפריה, וגם פה אנחנו כמערכת, ניכר כאילו אנחנו מפנים ילדים באזורי הפריפריה דווקא לחינוך מקצועי ולא לחינוך ריאלי. זה דבר שמצד אחד הוא חשוב, אני לא טוען שחינוך מקצועי הוא דבר לא נכון, ההיפך, אני חושב שחינוך מקצועי הוא חשוב וצריך לצד תעשיית ההיי-טק, גם אנשים בתעשיית הלואו-טייק, יש סינרגיה בין המערכות, בסופו של דבר, וזו מערכת חשובה. אבל מטרידה אותי הסוגיה שבאזורי הפריפריה בכלל, וביישובים ערביים בפרט, מגיעים הרבה יותר תלמידים לחינוך מקצועי דווקא במרכז הארץ, אבל באחוזים נמוכים יותר.

אתם רואים שבמרכז הארץ אנשים שולחים לחינוך מקצועי, זה קצת פחות מ-40%, והלימודים העיוניים הרבה יותר נפוצים שם, זה דבר שמוכיח שכל הטענות שלנו גם במסגרת הוועדה, גם במסגרת השדולה, חבר הכנסת יונה, שיש פערים גדולים בחינוך בין אזורי הפריפריה לאזורי המרכז. מצאנו כמה רעיונות – כמו: תקצוב דיפרנציאלי, אפילו ניסינו לחוקק חוק בנושא, והדברים עוד לא נשאו פרי. אבל זה מוכיח - הנתון שאנחנו נדבר עליו היום ונבסס אותו היום, יוכיח שיש פערים אדירים בנושא החינוך וגם ברווחה בין הפריפריה למרכז. אני גם חושב שאפשר אפילו לקבוע שיש כאן אפילו הסללה של תלמידים דווקא לנושאים הללו. זה באמת מטריד אותי, וכמובן את חברי הוועדה.

נתחיל את הדיון היום. יש לנו פה מספר דוברים. נתחיל עם משרד החינוך - נשמע כמה פרטים, נראה את המצגת שהוא רוצה להראות, אז כמובן חברי הכנסת התייחסו, ומשם נתקדם לעוד גורמים שנמצאים כאן.

בבקשה, ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל תקשוב טכנולוגיה במערכות מידע במשרד החינוך. בבקשה.

כבוד חבר הכנסת מיקי זוהר מכלוף, אני סמנכ"ל במשרד, אחראי על החינוך הטכנולוגי. באתי לכאן ברמה מקצועית להסביר מה אנחנו עושים במשרד החינוך. אנחנו רואים בחינוך הטכנולוגי לא מערכת מסלילה, אלא מערכת שהיא מסלול המראה. כבוד גדול להיות במערכת החינוך הטכנולוגי. זו תכנית אסטרטגית במשרד החינוך. אחד היעדים שהשר והמנכ"ל הציבו - להגדיל ככל שיותר שתלמידים ילמדו במערכת הזאת. אנחנו גאים בה, ואנחנו נציג כאן את התכנית האסטרטגית.

רק מלה ברשותך, בנינו את המצגת - המנכ"ל התנצל שהוא לא יכול להגיע - עם תשובות לכל השאלות, לא יודע אם הם יספקו, אבל אתה תראה אותן כאן התייחסות רצינית. עבדנו קשה, אנחנו נציג את הכול, כמובן שאנחנו נשמח לקבל ביקורת. אני רק מבקש מכולם, שאני רואה אותם כבר מוכנים להתקפה, אני אודה אם תתנו לנו להציג את העובדות כהווייתן, ואחר כך, כמובן, אנחנו פתוחים לכל ביקורת והערה.

שאלתי האם המצגת מתייחסת - - -

לפערים, לפריפריה - - -

סליחה, אתה ממש אדם לא מנומס. אני הקשבתי לך.

אז מה השאלה?

שאלתי האם המצגת מתייחסת לפריסה? אם זאת תכנית כל כך יוקרתית, בטח היא נפתחה רק בתל-אביב, רעננה, מודיעין.

היא נפתחה רק בפריפריה וביישובים הערביים בעיקר.

אדוני, אני אכבד אותך, ואתה תכבד אותי.

בשמחה.

אבל לא זה נכון, ולא זה נכון.

לכן אנחנו עורכים את הדיון הזה. כי אם אתם עושים תכנית נפלאה ולוקחים אותה לערים מוחלשות, ואיפה שאנשים הכי קשה להם, זה דבר שבעיניי הוא פסול מעיקרו, ועל כן אנחנו עורכים את הדיון הזה.

בבקשה, אדוני, תציג לנו.

התכנית האסטרטגית של משרד החינוך פועלת בכמה צירים. יש לה יעד להגדיל את מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי. יש לה יעד לחזק את הקשר בין תעשייה לחינוך. להגדיל את מספר התלמידים שמסיימים עם תעודות הסמכה. לחזק את החינוך הטכנולוגי בכפרי נוער, ולהביא לפעולות של טיוב מתמיד של החינוך הטכנולוגי.

מבחינת היעד להגדלת כמות התלמידים הלומדים היום במערכת – 151 אלף תלמידים. היעד האסטרטגית שלנו לחמש השנים הקרובות להגדיל ב-30 אלף תלמידים, 5,000 תלמידים בשנה. אנחנו גם יצאנו בקמפיין גדול בטלוויזיה כל שנה לעודד. הקמפיין שלנו, מי שלא ראה אותו, האסטרטגיה היא חברות כמו רפא"ל פונות לתלמידים ומציעות להם להצטרף לחינוך הטכנולוגי ככוח שישפיע על התעשייה הישראלית. הסיבה שאני מראה את הקמפיין הזה, זה נושא מעניין. אתם רואים כיתה שהתלמידים לומדים רובוטיקה.

רובוטיקה – אם כולם היו לומדים שם רובוטיקה, לא היית שומע ממני היום בדיון. הבעיה היא שהם לומדים דברים אחרים לא רק רובוטיקה, הם לומדים גם איך להיות פועלים שחורים בעיקר.

אתה בטח תשמח לשמוע שהשנה שלחנו 19 נבחרות ליוסטון.

אני מברך על הרובוטיקה, אבל זה לא מהווה אפילו פרומיל ממה שאתם מלמדים בחינוך הטכנולוגי, זה רק ליפות את הדברים, ידידי.

רק רציתי להגיד, שמי שזכה במקום הראשון בישראל, ובמקום חמישי בארצות הברית זו קבוצת רובוטיקה שבאה מערד.

אין בכלל שאלה, אנחנו העם היהודי, אין מה לעשות. אנחנו במדינת ישראל. הישראליים הם עם המוח הכי טוב בעולם, מה לעשות, תמיד אנחנו ננצח בכול. עשינו שיעורי בית. אתה מייפה לי קצת את הדברים עם הרובוטיקה הזו. הרובוטיקה הזו זה חלק ממש שולי במערכת גדולה מאוד של נושאים טכנולוגיים לתעשיית הלאו-טייק הכי נמוכה במדינת ישראל. אנשים שירוויחו כל חייהם 5,000 שקלים לחודש במקרה הטוב, ואולי קצת פחות.

אבל אנחנו יכולים להציג את העובדות?

אז מה, אתה מראה לי רובוטיקה, מה, אנחנו ילדים? בוא דבר איתי על המהות.

אחד הדברים שאנחנו עושים בקשר בין החינוך הטכנולוגי לתעשייה בכל המגמות שלנו, כאן אתם רואים למשל מגמת בנייה ואדריכלות שבעבר ילדים למדו בכיתה, בחוץ, עבדו על בנייה. היום אנחנו לוקחים את התלמידים האלה ומוציאים אותם החוצה לתעשייה, זה חלק מהתכנית האסטרטגית לעשות חיבור חזק בכל המגמות. נמשיך מכאן – כאן יש את מספר התלמידים שהתנסו בתעשייה השנה 12 אלף תלמידים. יעד הגידול שלנו תוספת של 6,000 תלמידים מהמערכת שלנו בכל שנה שיעשו התנסות מעשית בתעשייה. מעבר לזה, אנחנו עושים יריד בכל שנה, חיבור בין התעשייה הישראלית לבין תלמידי החינוך הטכנולוגי. בשנה שעברה היו ביריד 15 אלף תלמידים, שמחנו לראות תלמידים שבאים ליריד כזה ורואים מה זה רכב, רואים רכבים חדשים.

לא נראה לי שאנחנו הולכים להיכנס לתעשיית הרכב בזמן הקרוב במדינת ישראל. ניסינו עם הסוסיטה, זה לא כל כך הצליח.

אני לא מדבר על תעשיית הרכב. כמו שאתה יודע, ברכב יש תחום שלם של שרות ברכב. אנחנו מייעדים את הילדים לשרות רכב, מערכות אוטומציה וכו'.

טוב, הבנתי אדוני.

עכשיו, בוא נעבור רגע לפריסה.

ב-1990 שיעור הזכאות לבגרות לתלמידי החינוך הטכנולוגי עמד על 22%. בשקף הבא, אתה רואה את שיעור הזכאות לתעודת בגרות בין תלמידי החינוך העיוני לבין תלמידי החינוך הטכנולוגי. אתה רואה שב-1990 22% מתלמידי החינוך הטכנולוגי היו זכאים לתעודת בגרות, ו-62% מתלמידי החינוך העיוני היו זכאים לתעודת בגרות. אם היינו מקיימים את הדיון הזה ב-1990, הפער זעק לשמיים. כמו שאתה רואה, אנחנו עושים מאמצים גדולים לצמצם את הפער, אני לא אומר שאנחנו מושלמים, אבל אתה רואה שיש כאן תנועה - ממצב של פער 40% נקודות שהוא לא הגיוני, הוא הצטמצם לאזור ה-30%, מצטמצם לאזור ה-10%, והיום אנחנו עובדים על 7%. אם תיקח בחשבון שהמדד החברתי-כלכלי של תלמידי החינוך הטכנולוגי עדיין נמוך מתלמידי החינוך העיוני, הרי שאני חושב שיהיה נכון להגיד שזו מערכת שמצמצמת פערים ולא מרחיבה פערים.

זה לא עונה לשאלה ששאלתי. אתה ואני מבינים אחד את השני.

בשנת 1990 – 22% רכשו חינוך טכנולוגי ו-62% רכשו חינוך עיוני.

לא, אסביר. השקף הזה לוקח את כל תלמידי החינוך העיוני, אומר איזה אחוז מהם הגיעו לתעודת בגרות, ולוקח את כל תלמידי החינוך הטכנולוגי שהוא ב-1990, ושואל איזה אחוז מהם הגיעו לתעודת בגרות. השקף הזה מראה לך שהיה פער של 40% בין הזכאות לבגרות של תלמידי החינוך הטכנולוגי, מול תלמידי החינוך העיוני. ואם היינו מקיימים את הדיון ב-1990 - - -

ידידי, השקף הזה מוכיח שאתם מצליחים לגרום לאנשים להשלים את הלימודים הטכנולוגיים שלהם - אני מברך על כך. אבל השקף הזה לא מוכיח שאתם ממקדים את העבודה שלכם בכל רחבי הארץ בצורה שוויונית. אני רוצה שקף שמראה שאתם עובדים בכל הארץ בצורה שוויונית ולא רק פריפריה.

אבל גם הבגרות האיכותי, לא רק ההכנות לבגרות.

אני מבין שאתם לא מרוצים, אבל השקף הזה בא להראות שכל תלמיד בחינוך הטכנולוגי יוצא – זאת אומרת, שיש סיכוי שווה להגיע לתעודת בגרות בין אם אתה בחינוך העיוני, בין אם אתה בחינוך הטכנולוגי. השקף הבא מראה פריסה של תלמידים לפי המדד החברתי-כלכלי שלהם, כלומר של היישוב שלהם. לקחנו יישובים באשכולות 1-2, 3-4, 5-6 ו-7-10. כמו שאתה רואה, בצד הימני זו הפריסה הארצית – איזה אחוז מהתלמידים שלנו במערכת מכיתה י' עד י"א של כל התלמידים.

נתון אחד חסר בשקף - כמה מתוך כמה?

השקף הזה לוקח את כל תלמידי מערכת החינוך - - -

כן, אבל שכחתם לרשום כמה מתוך כמה.

כתבנו כמה מתוך כמה.

לא. רשמת 59,000 תלמידים 1-2 מתוך כמה תלמידים בכלל? גם בעיוני וגם בלא עיוני – כמה תלמידים יש בכלל באשכול הזה?

אשמח לענות.

כמה תלמידים יש באשכול 1-2 בכללי, בכלל.

העמודה הימנית זה כלל התלמידים במערכת החינוך שלומדים בכיתות י'-י"א. יש 389 אלף תלמידים מ-י'-י"ד שלומדים במערכת החינוך, זאת הפריסה שלהם ביישובים ולפי היישובים שמהם הם באים.

אז איפה - - -

באשכול 1-2 יש 59,942 אלף תלמידים.

בחטיבה העליונה ב-1י'-י"ד במשרד החינוך בכל סוגי המגמות.

עכשיו אתה הולך לכל מגמות החינוך הטכנולוגי ואומר כמה מהם לומדים באשכולות 1-2 - יש 28 אלף תלמידים. אם אתה עושה חלוקה של 28 לחלק ל-158 אלף התלמידים, אתה רואה שהם מהווים 17%.

אני מסתכל על השקף הפוך – חצי מתלמידי אשכול 1-2 לומדים בחינוך טכנולוגי. אם יש 60,000 תלמידים, 28 אלף לומדים בחינוך טכנולוגי – לא? זה מה שרשום פה.

אתה, מה שאתה בודק, אתה בודק מסך כל התלמידים. אתה רואה שם שיש 159,000 בערך בחינוך הטכנולוגי?

לא. אני אחדד את זה עוד פעם. לא יודע, אולי בתקשורת שמעת פעם מישהו שאומר לי טיפש, אבל אני לא כזה טיפש.

אני לא אמרתי כזה דבר.

אם יש 60,000 ילדים בחינוך בכלל, ובחינוך הטכנולוגי לומדים 28,000 – האם זה לא 50% מסך התלמידים מ-1-2?

אבל זאת לא השאלה.

זו השאלה המרכזית – שב-1-2 50% מהתלמידים הולכים לחינוך טכנולוגי, וב-7-10, בסביבות 26%, 27% הולכים לחינוך טכנולוגי, זו השאלה.

אתה צריך לבדוק איזה אחוז מתלמידי מדינת ישראל - - -

ממש לא.

אדוני, עם כל הכבוד, אל תלמד אותי לעשות דיונים. אני לא באתי לעשות דיון על כמה תלמידים בחינוך הטכנולוגי נמצאים, אני מבין את הנתון. אני באתי לבדוק במצב סוציו-אקונומי נמוך, כמה מופנים לחינוך הטכנולוגי ובמצב סוציו-אקונומי גבוה, כמה מופנים לחינוך טכנולוגי. הנתון פה לא משקר. במצב סוציו-אקונומי נמוך מופנים כפול תלמידים מבחינת האחוזים ממה שמופנים במצב סוציו-אקונומי רגיל, זה הכול.

יש עוד נתון כדי לחזק את הטענה. גם כאשר יש חינוך טכנולוגי במקומות הללו, יש לשאול את השאלה, חינוך טכנולוגי שמקנה תעודת בגרות המאפשר כניסה לאוניברסיטה, וחינוך טכנולוגי שאינו מאפשר.

זה לא מאפשר כניסה לא לאוניברסיטה ולא למקצוע.

זה פילוח מאוד חשוב.

אדוני היושב-ראש, אגיד מדוע זה חשוב. אם אנחנו מתייחסים לדברים של עופר רימון ושלך בתחילת דבריך, שאמרת בתחילת דברייך שאין לנו התנגדות עקרונית לחינוך מקצועי.

אמרתי שלא, רק שזה יהיה שוויוני בכל רחבי הארץ.

כן, אני תומך בדבריך. היה והיינו למדים שמתקיים חינוך טכנולוגי איכותי שהוא מוטה גם מיומנויות מקצועיות גבוהות, וגם מוטה שכר גבוה, אז היינו אומרים אין שום בעיה, שיהיה חינוך מקצועי שנמצא בפריפריה. מהי הבעיה? אם תרשה לי, אדוני היושב ראש, ד"ר עופר רימון. יש לנו כאן מחקר שנעשה על-ידי המרכז למחקר ומידע של הכנסת. יושב כאן יובל וורגן, שהוא בעצם היה האחראי על עשייתו של המחקר הזה שנעשה על-פי הזמנה שלי, אדוני היושב-ראש, וגילינו שהדברים מאוד ברורים.

כאלה שמחזקים את הדברים שלך, אדוני היושב ראש, אנחנו למדים את הדבר הבא – ככל שמצבו הסוציו-אקונומי של היישוב חלש יותר, ככה החינוך המקצועי שנמצא בו גדול יותר. גילינו עוד דבר – במקומות שבהם יש חינוך טכנולוגי שהוא בעצם מוטה השכלה גבוהה, זאת אומרת, מאפשר כניסה לאוניברסיטאות ומוטה גם שכר גבוה, הוא נמצא גם באזורים מאוד מבוססים.

אני רוצה להציג כאן עוד נתון.

קשה ככה - לא מוכנים לראות את הנתונים.

אומרים לך, אדוני היושב-ראש, שחינוך מקצועי הוא בעצם פותח אפשרויות לשוק העבודה. על-פי הסקר של ה-OECD שעשה השווה בין מדינות שונות, בישראל מי שבוגר מאוניברסיטה ומכללות אקדמיות, השכר שלו הוא גבוה ב-51% מבוגרי מסלולים מקצועיים וגם מכללות טכנולוגיות. זאת אומרת, מה אנחנו למדים, שהחינוך המקצועי כפי שהוא מתנהל בישראל, ברמתו הנמוכה, הוא בעצם קובע את מיקומך המעמדי בחברה הישראלי, ולכן יש חריגות מעמדי מאוד גדול שהולך יד ביד עם החינוך המקצועי למול החינוך העיוני, זו הקללה המאוד גדולה, זה לא רק מסליל, זה גם מקבע אותך במעמד חברתי-כלכלי נמוך.

לכן, עופר, כשאתה בא ואומר, רוצה לתקוף, לא רוצה לתקוף אותך. אנחנו היינו רוצים לבקש את הדבר הבא. לקחת את ממצאי המחקר הזה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לבוא ולהגיד, הנה, זו תמונת מצב, תן לי בבקשה את היעדים של משרד החינוך, תגיד לנו תוך 4, 5 שנים אנחנו נצמצם כך וכך, אנחנו ניצור כך וכך, ולנו תהיה אפשרות לבוא עוד שנה, עוד שנתיים, ולהגיד, הנה, נעשה דבר כזה או אחר. אם אין לנו את בסיס הנתונים הזה, ואין לנו יעדים מדידים של משרד החינוך, אז אנחנו צופים שהבעיה שקיימת תמשיך להתקיים גם בה.

מה שאמרת זו נקודת הנקודות. אבל רק מלה ברשותך. כל מה שהצגנו בשקף הזה, כל מה שהצגנו, זה להראות לכם קודם כל שהטענה שכל החינוך הטכנולוגי מרוכז באשכולות 1-2 איננה נכונה.

לא נאמר דבר כזה.

מוטה השכלה גבוהה?

רק רציתי להראות - - -

כבוד היושב-ראש, אני רק חייבת להגיד, יש פה הטעייה נוספת. אם אנחנו מתייחסים רק לפריפריה ואשכולות, אנחנו קצת טועים, יש גם פריפריה חברתית. השאלה היא אם אנחנו שמים בתל אביב, אם שמנו את זה - - -

אני חושבת שלהתייחס לשקף הזה אך ורק למצב סוציו-אקונומי זאת הטעיה שאינה מראה את האמת. יש פריפריה חברתית ולא רק פריפריה גיאוגרפית. הדבר השני, זה עדיין לא נותן את הפריסה העירונית בארץ, הגיאוגרפית איפה אנחנו נמצאים. יש הבדל, המלה היחידה היא שצריכה להיות – אנחנו לא צריכים לתת לילד מה שהוא מכיר – צריך לתת לו רק לשאוף, רק להגיע. אנחנו צריכים לתת לו הזדמנות – והזדמנות זאת אומרת, האם באמת הדברים האיכותיים אנחנו נותנים באופן שוויוני, או משקיעים באופן שוויוני לאורך הארץ, ונותנים לאותו ילד או ילדה את אותה הזדמנות.

אני רוצה לחדד. הפילוג הזה של חינוך טכנולוגי כשלעצמו, זה בכלל לא מספק אותנו. אמר יושב-ראש הוועדה כמובן בצדק, הרי יש חינוך טכנולוגי שמאפשר בגרות, ויש חינוך שבכלל אי אפשר להגיע לבגרות, זה כשלעצמו נתון מאוד חשוב לנו, חלק אינטגרלי מהתמונה שעדיין אנחנו לא רואים.

במגזר הערבי יש לנו פריחה.

למה אתה מדבר על המגזר הערבי? אני עדיין לא הגעתי למגזר הערבי, אתה מיד רואה שאני בא מהמגזר הערבי, תחכה קצת, אכפת לי גם מהפריפריה היהודית, לא רק מהפריפריה של חברה ערבית. גם אלה שמגיעים לזכאות בבגרות זה עדיין לא אומר שהם יכולים להשתלב בהשכלה הגבוהה, אז יש לנו עדיין שני חתכים שצריך לראות.

האם בכלל הם יכולים להגיע לבגרות? האם הבגרות היא בגרות איכותית שלפיהם יכולים להגיע להשכלה גבוהה?

אמרת מגזר ערבי, בסדר. אז אם נסתכל לפי האשכולות האלה, 1, 2, 3 - אתה יודע שכמעט הרוב שם זה מהחברה הערבית, בעיקר חברה ערבית, חברה חרדית, פחות או יותר. זה אומר גם שיש התפלגות לאומית שמאוד בולטת בתמונה הזו. הרי אנחנו באים מנקודה ביקורתית, כי לצערי, כשאתה מדבר על פריפריה, על האזרחים הערבים, האוכלוסייה החרדית, חינוך טכנולוגי זה לא אותו חינוך אליטיסטי שהיינו רוצים להגיע אליו. לצערי, זה חינוך שעדיין מכתים אותם ואולי פוגע בהשכלה הגבוהה שלהם.

עופר, מה שיוסף אומר, שאם תיתן חינוך טכנולוגי ואתו יגיעו לטכניון, אז כולנו נברך על כך. הנתונים מראים שחינוך טכנולוגי כזה איכותי שאתו מגיעים לטכניון נמצא בדרך כלל ביישובים מבוססים.

יוסי, תסתכל רגע על השקף הזה, הכנתי אותו במיוחד בשבילך. מגמת הנדסת תוכנה היא המגמה, יוסי, האליטיסטית ביותר בחינוך הטכנולוגי. תלך ותראה ביישובים ערביים 1-2 כמה מגמות הנדסת תוכנה פתחנו בעשר השנים האחרונות. השקף הזה בא ומראה לך - שנת 2000 רק 3% מתלמידי הנדסת תוכנה היו ממוקמים באשכולות 1-2. תראה בשנת 2017 – 4,846 תלמידים, 19% מתלמידי מגמת הנדסת תוכנה באשכולות 1-2.

יוסי, ירקנו דם כדי לפתוח את המגמות בשייח' דנון, בכל היישובים האלה, בפזורה הבדואית - זה להביא מורים להנדסת תוכנה, וללכת נגד כל הסטיגמות, ואנחנו ועשינו את זה. אני לא בא ואומר שאנחנו צדיקים, אבל אני אומר כשאתה רואה שקף כזה שלוקח את מגמת הנדסת תוכנה ורואה איזה מאמץ עשינו כדי לפתוח מגמת הנדסת תוכנה, שאף אחד לא התווכח אתי שזו מגמה אליטיסטית, והלכנו דווקא לאשכולות 1-2, ואני מוכן, יוסי, וגם יוסף, תבוא איתי ליישובים הערביים שפתחנו מגמת הנדסת תוכנה, תבוא תראה איזה מורים הכנסנו כמו - - - בשייח' דנון.

איזו הסמכה הוא מקבל?

שאלה פשוטה. אני רוצה תראה לי מפה - - - שאלתי בתחילת הדיון.

קודם כל אני אוסיף כל נתון שאתם רוצים.

היא שאלה שאלה מאוד טובה.

כשילד אצלנו לומד בהנדסת תוכנה, הוא יוצא ברמת תכנון שבו נגיד ככה, עם ידע פרקטי בתכנות. אני מדבר יכולת על יכולת לתכנת, לפעמים בשלוש שפות או ארבע שפות, זה נותן לו יתרון יחסי שאז הוא כבר יכול לעבוד בחברה.

אבל יש לו גם חמש מתמטיקה, הוא יכול ללכת לאקדמיה?

בוודאי. אם תלכי למגמת תקשוב שהיא מגמה לעניין של מנהלי רשתות ודברים כאלה, שם הם יכולים גם עד שלוש יחידות מתמטיקה, אז לפני שבוע חתמנו עם רשות הסייבר הלאומית על תעודות הסמכה משותפות לרשות הסייבר הלאומית ולמשרד החינוך ששם כל תלמיד יוכל לקבל תעודת הסמכה לאבטח מידע ארגוני שכמו שאת יודעת תחום הסייבר הולך ומתפשט.

כן. גם פנו אלינו למשרד העבודה - - -

מה קשור משרד העבודה? אנחנו מדברים על התלמידים של משרד החינוך.

גברתי, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני ממונת נוער וחניכות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

השקף הראשון שמדבר על הפריסה הכוללת של החינוך הטכנולוגי, והשקף השני שמדבר על הנדסת תוכנה. דרך אגב, גם הכנתי עוד מגמות, אני לא אלאה אתכם למרות שהתמונה, למשל, ביו-טכנולוגיה מגמה אליטיסטית שנת 2000 – 4% באשכולות 1-5, שנת 2017 - 15%. אם תגיד לי, יוסי, אתה מסתפק ב-15%? התשובה היא לא. אם תגיד לי, בוא נציב יעדים להגדיל את ה-15% של מגמת ביו-טכנולוגיה שהם השתוו ל-27% באשכולות 7-10, אני בעד. צריך להילחם לא לקבל את זה ש-15% מספיק לנו באשכולות 1-2, אנחנו צריכים להמשיך הלאה, לדחוף את המגמה הזאת ולא להיעצר בה.

אני שואל אם יש לך יעדים מדידים נניח לעוד שנה, שנתיים?

האמת, בעניין הזה להגדיל מגמות אליטיסטיות ביישובים 1-2, לא שמנו יעדים, אנחנו פועלים לזה, ואני חושב שזו הערה מצוינת שאנחנו צריכים להציב יעדים, לא רק להגדיל חינוך טכנולוגי, אלא לשים יעדים מדידים להגדלת חינוך טכנולוגי אליטיסטי, הכיוונים כמו הנדסת תוכנה, ביו-טכנולוגיה, אלקטרוניקה, רובוטיקה, ביישובי פריפריה, אני חושב שזו הערה שצריכה לכוון אותנו, ואתם צריכים באמת לדרוש את זה ממשרד החינוך. כמובן, אנחנו עושים את המאמצים, אבל אני חושב שטוב יהיה שיהיה כאן מעקב שבאמת אנחנו ממשיכים להתקדם לכיוון הזה.

גם אם אתה שואל אותי בשקף הראשון אם אני חי עם זה בשלום בעניין הזה של זכאות לבגרות שאנחנו 7 נקודות פחות מהחינוך העיוני, אני חושב שטוב שיש מגמה כזאת, אבל לא צריך להסתפק בה. אנחנו צריכים להשתוות בשיעור הזכאות לבגרות לחינוך העיוני. לכן אני חושב שזה בהחלט כיוונים שצריכים לדבר עליהם.

מלה אחרונה, רציתי להביא גם מגמה שאולי קוראים לה לאו-טק. אני יוצא נגד ההגדרות של לואו-טק והיי-טק בגלל שזה ממתג, וזה לא נעים להגיד למישהו אתה לואו-טק או היי-טק. דבר שני, אם אני לוקח היום את תחום הרכב, אז איזה לואו-טק זה רכב? כל הרכבים זה עם מחשבים. עכשיו באו אלינו ממשרד התחבורה, אמרו לנו, אנחנו רוצים בתחום הרכב שתכניסו התמחות בתחום של עיבוד תמונה – למה? כי ישראל מובילה בתחום עיבוד תמונה. עכשיו עם המכירה של מוביליין, כל חברת רכב בעולם – מרצדס, ב.מ.וו. וכאלה, פותחים פה מרכז מחקר ופיתוח בתחום של עיבוד תמונה. בא אלינו משרד התחבורה, אומר לנו, בתחום הרכב תפתח התמחות בעיבוד תמונה. אז עכשיו מה נגיד? רכב זה לואו-טק או היי-טק. אני הבאתי כאן דוגמה את מגמת בנייה ואדריכלות שתראה תמונה מפתיעה לגבי המגמה הזאת. הפריסה שלה ברמה ארצית היא לאו דווקא שאנחנו פותחים מגמת בנייה ואדריכלות דווקא בפריפריה.

- - - גובה השכר.

אני לא אומר שאנחנו מושלמים, אני לא אומר שאנחנו לא צריכים לקבל יעדים. אבל לא הייתי רוצה ברשותכם, אחרי כל המאמצים שעשינו להנגיש חינוך טכנולוגי בפריפריה, כדי לתת לילדים אופק תעסוקתי ויכולת להשתלב בחברה הישראלית.

ברעננה פתחת?

כן.

יושבת כאן סמנכ"לית ברשת "עמל", בואי ותשאלי אותה איפה היא פותחת - - -

שאלת אז אגיד לך. ביו-טכנולוגיה, הנדסת תוכנה – דימונה, אופקים, בכסיפה, בתל-שבע, בצפת, בקעבייה – איפה שאת רוצה. הנדסת תכנה ביו-טכנולוגיה. לשאלתך, האם אנחנו נותנים בפריפריה מה שאנחנו נותנים במרכז? התשובה היא לא. בפריפריה אנחנו נותנים הרבה יותר.

כן, אבל טכנולוגי. עיוני אתם לא נותנים.

בוודאי שעיוני איזו שאלה.

למה בהמשך לדבריה של חברתי, חברת הכנסת פדידה, למשל בדרום תל-אביב, בשכונת יפו הם מתחננים כבר שנים לתיכון עיוני ולא נותנים להם, יש להם רק חינוך טכנולוגי שם – למה? הם טיפשים יותר? הם לא חכמים יותר? הם צבועים בצבע מסוים, תסבירו למה?

אני רוצה לומר שאלת המשך. קודם כל, אני רוצה לומר לכם שאני בהחלט מעריך את העבודה והמאמץ שאתם עושים. אין לי שום מגמה להפחית מהחשיבות של המעמד של העבודה, של ההשקעה ושל הרצון לייצר חינוך טכנולוגי טוב, אני בהחלט מעריך את זה.

מה שמטריד אותי, העובדה שבמקרים רבים חינוך טכנולוגי, גם כשהוא חינוך טוב מפנה אנשים לאיזושהי משבצת מסוימת שאולי נניח אתה מדבר בתחום הרכב על איזושהי טכניקה חדשה, ויכול להיות שבשנים הקרובות התעסקו בה. אבל בעוד 15 שנה כבר תהיה טכנולוגיה אחרת לגמרי. אנחנו לא רוצים להכניס את הילדים שלנו, את הנערים שלנו לאיזושהי מסגרת שבסופו של דבר מקבעת אותם למקום, ולא נותנת להם אופק של התפתחות אינטלקטואלית יותר רחבה - העולם הולך ומשתנה. אני מלמד אותם היום טכנולוגיה, מחרתיים תהיה טכנולוגיה אחרת לגמרי.

אנחנו מלמדים אותם מיומנויות טכנולוגיות. היום בחינוך הטכנולוגי בשינוי ממה שהיה בעבר, אנחנו עובדים הרבה מאוד על חשיבה טכנולוגית. אם אתה לומד שפת תכנות אחת, אנחנו מלמדים אותם שאחר כך הם יכולים שפת תכנות חדשה ללמוד הרבה יותר מהר כי אנחנו נותנים אוריינות טכנולוגית.

במילים אחרות – הדגש שלנו זה ללמד את הילדים איך ללמוד. לשאלתך, אין תלמיד בחינוך הטכנולוגי שלא לומד גם את המקצועות העיוניים.

למה לא מקימים תיכון עיוני ביפו, בדרום תל אביב – למה?

המהפכה שעשינו ב-1990 הייתה, שאמרנו כל תלמיד בחינוך הטכנולוגי יכול להגיע לתעודת בגרות. אנחנו נותנים לו במקביל את המתמטיקה, אנגלית, ספרות, היסטוריה, אזרחות - - -

בינתיים זה לא ככה.

- - -

זה כן.

נותנת לו אפשרות בחירה או ללכת לצד העיוני, או לצד - - -

הוא יוצא בלי כלום.

עופר, יש כאן משהו מאוד בסיסי. יש כאן נתונים. אם אתה בא ואומר שנותנים לו, אנחנו צריכים לבדוק את הפער בין נותנת לו לבין מימוש הנתינה הזאת. יש לנו כאן את המחקר של מרכז המידע.

בוא נלך למקצועות החשמל, הרכב, המטפלות, לא הנדסת תוכנה. הילד יוצא בלי תעודת מקצוע, זה לא רע בכלל רק הילד יוצא בלי תעודת מקצוע.

אדוני היושב ראש, האם אני אוכל לבקש בקשה, שתיתן ליובל וורגן לדבר, כדי להראות מה ההתפלגות, ואז שהתנהל דיון בין מסד הנתונים הזה לבין המצגת - - -

כבוד היושב ראש, שלא ייצא מצב, נער או נערה שבחרו ללמוד מכונאות רכב, אני גאה בהם, ומחבקת אותם.

רק צריך לוודא שהם מקבלים תעודת מקצוע.

אבל הנקודה היא האם אנחנו לא מסלילים ונותנים הזדמנות שווה.

חס ושלום, יש חופש בחירה.

לא, אין דבר כזה.

- - -

מי שרוצה בוחר. בוא תראה.

- - -

בוא נעשה סיור בדימונה, אין דבר כזה.

ספרות, היסטוריה - - -

אז בוא נלך יחד לבתי-ספר.

אני אראה לך את זה עקרונית, אין דבר כזה.

אז תבוא לבתי הספר.

התשובה היא כן. מסלילים תלמידים. איך מסלילים תלמידים?

אם אין להם אפשרות אחרת.

נותנים להם אפשרות אחת.

למה? בבתי ספר מקיפים הם יכולים לבחור כל - - -

בצפון תל אביב אין מקיפים, יש עיוני.

הייתי בסיור בדרום תל אביב, הם מתחננים לבית ספר עיוני, אין.

אנחנו הולכים לפתוח את שבח מופת, בית ספר - - -

אתה הולך לפריפריה, לערים שהמצב הסוציו-אקונומי שלהם 1-2, אתה תמצא רבע מקיף. בחייך, אנחנו יודעים את הנתונים.

אתה רוצה ללכת לאופקים, לדוגמה, לדימונה? לאיפה אתה רוצה שנלך?

אופקים אני חושב שיש שם לפחות שניים.

שדרות?

אתה נותן דוגמאות לערים שסדר גודל של כמות האזרחים שם היא מאוד משמעותית.

ערד אתה רוצה? כסיפא אתה רוצה?

אני רוצה שתגיד לי מצב סוציו-אקונומי 1 ו-2 - תשאל אותי שם כמה וגם ב-3. בוא נעשה מבחן, וגם יובל ממרכז המידע והמחקר של הכנסת יוכל לתת לנו נתונים קצת יותר מדויקים.

יובל, רק אני מפנה את תשומת ליבך, שבנוסף לחתכים שדיברת עליהם עכשיו, עכשיו אני מבין שיש עוד חתך. שיש אפשרות תיאורטית שהם יילכו לבגרות ויהיו זכאים, לבין הנתון כמה מהם מממשים את זה.

יש גם בחינוך העיוני ילדים - - - אתה בודק גם אותם יוסי?

כן. הנתונים הם מדהימים.

אז למה אתה לא מתייחס לזה. איפה אלה בחינוך העיוני שלא מגיעים לבגרות?

אבל בטח שאנחנו בודקים, מה, אנחנו לא נותנים זכאות לבגרות?

אתם התלבשתם דווקא על הטכנולוגי.

בוודאי. לגבי שאלתך, אם אנחנו נלך לשוהם, או אבן יהודה, ועוד כהנה וכהנה, אנחנו יודעים לא רק מהתלמידים שיושבים בכיתה, אלא משכבת הגיל יש לנו נתונים. הנתונים מאוד מרשימים.

לכן אני אומר, יכול להיות מצב שבית ספר מוגדר כבית ספר שמכשיר לבגרות, אבל בפועל מעט מאוד עושים את זה, זאת אומרת, זה נתון מאוד חשוב.

הסיבה היא לא החינוך הטכנולוגי, יש עוד סיבות. כשיש קורלציה - - -

אם רמת המימוש בחינוך הטכנולוגי היא נמוכה יחסית למימוש בחינוך העיוני, זה גם נתון חשוב.

השאלה היא סיבה ומסובב. אתה יודע שיש קורלציה לצערי, בין אשכול שאתה מגיע ממנו, לבין יכולת להיות זכאי לבגרות. אבל למה אתם שמים את הסיבה הזאת על החינוך הטכנולוגי? - זה בעיניי לא הוגן.

- - -

בבקשה, חברים, אי אפשר כך, זה דו-שיח שאנחנו לא יכולים להתקדם אתו ככה.

בבקשה, יובל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני ראש צוות המרכז למחקר והמידע של הכנסת. אנחנו ביצענו מחקר לבקשת חבר הכנסת יוסי יונה. הוא לא עונה על כל השאלות שהעליתם, זה לתאם ציפיות כבר.

המחקר הוא לוקח כמה צעדים אחורה, לוקח את אוכלוסיות בני ה-17, ובודק קודם כל מי מהם לומד בכל מקום בין אם מסגרות של משרד החינוך. יש לנו גם את משרד העבודה והרווחה, וגם מוסדות תורניים. אז צולל לתוך הנתונים האלה ברזולוציה של רשות מקומית, זו נקודת המפתח כשהנתונים במצגת של משרד החינוך הם בעצם איזושהי תמונה ארצית, אמנם מפולחת לפי אשכולות. אנחנו בדקנו במחקר הנוכחי דרך נקודת מבט של רשות מקומית. יכולות להיות גם כמה שאלות על הנתונים שמשרד החינוך הציג במצגת. אוכלוסיית התלמידים ב-י' עד י"ד כוללת גם תלמידים חרדים, בנים חרדים שחלק גדול מהם לא במשחק של חינוך עיוני או טכנולוגי בכלל.

אנחנו לקחנו את כל מי שנמצא במצבת שלנו של משרד החינוך.

אני יודע. אבל זה מוריד את החלק של התלמידים באשכולות 1-2 שהוא רלבנטי לחלוקה הזאת של עיוני טכנולוגי. באמת, כמו שנאמר פה, זה מעניין לראות עוד מגמות, אמנם הוצג בנייה ואדריכלות, אבל אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שיש פערים גדולים בתוך החינוך הטכנולוגי בשיעורי הזכאות לבגרות בין מגמות.

גם בחינוך העיוני יש פערים. יש ילדים בחינוך העיוני שלומדים 5 פיזיקה, ויש ילדים בחינוך העיוני שלומדים 3 גיאוגרפיה - יש פערים.

אני רוצה להגיד לך מה ההבדל בין ילד - - -

גיאוגרפיה ופיזיקה. או מה ההבדל בין ילד שלומד מכונאות רכב והנדסת תוכנה.

ההבדל עצום. לילד שלומד גיאוגרפיה ופיזיקה עדיין יהיה אפשרות להגיע לאקדמיה. והילד שלומד מכונאות, זו בכלל לא אופציה מבחינתו.

אם יש לו בגרות יש לו אפשרות.

בוא נסביר. שלא יהיו איזשהן הבנות למי שמקשיב ושומע בבית גם. ילד בחינוך טכנולוגי הוא ילד שבסופו של דבר סיכויו להגיע לאקדמיה הרבה יותר נמוכים מילד שלומד בחינוך עיוני.

לא נכון עובדתית.

מהסיבה שיש פערים גדולים מאוד בין איכות הלימודים בצד העיוני לבין איכות הלימודים בצד הטכנולוגי, זו האמת.

זה לא נכון. יש מורים מצוינים - - -

לא אמרתי שהמורים לא בסדר.

אתה מכליל ציבור שלם ומודיע עכשיו שמורי החינוך הטכנולוגי פחות טובים ממורי החינוך העיוני, וזה הטלת דופי בציבור שלם.

ממש לא. מה זה קשור למורים?

מי מלמד בחינוך הטכנולוגי?

זה קשור לתכנים, זה קשור לתנאי הסף שהאוניברסיטאות והמכללות דורשות היום כדי לקבל אותך אליהם. מה זה קשור למורים? מי דיבר פה על המורים? אנחנו מדברים על התכנים.

אתה בדקת מה התכנים שאנחנו מלמדים ברכב? תשאל את איגוד המוסכים מה התכנים שאנחנו מלמדים, ותגיד לי תכנים מטופשים.

התכנים שאתם מלמדים אותם הם תכנים חשובים לתחום שהם אמורים לעסוק בו בהתאם לאיפה שאתם מסלילים אותם. אבל אם הם ירצו להיות משהו באקדמיה זה לא יקרה במסלול הטכנולוגי.

אתה יודע שכל תלמיד בחינוך הטכנולוגי חייב מקצוע מדעי? ככה זה פותח כל מסלול שהוא רוצה.

המל"ג יסביר לנו את מה שאנחנו רוצים לשמוע.

חשוב לי להבהיר לנו כמרכז המחקר והמידע, אין שום עמדה בשאלה אם חינוך טכנולוגי טוב או לא טוב. אנחנו מראים בהרבה מסמכים שלנו את הפערים העצומים בחינוך העיוני. יש בו הרבה תלמידים שלא זכאים לבגרות, מסכים אתך לחלוטין. אבל כשאנחנו באנו ובדקנו רזולוציה של רשות מקומית, ושמתי בצד דווקא את נתוני המחקר שלנו, הלכתי לנתוני משרד החינוך שפרסם עכשיו את התמונה החינוכית, זה דבר מדהים כדי שלא יהיה מחלוקת על נתוני הלמ"ס. כשאתה בודק בנתוני התמונה החינוכית את אחוז התלמידים בחינוך הטכנולוגי ברשות מקומית מסוימת, התמונה היא מאוד בולטת.

אתה עושה טעות - מאיפה בא - - -

עופר, תן לו לעשות את העבודה שלו.

- - -

רגע, לא לקפוץ על טעויות. במחקר שלנו הולך לפי יישוב מגורים, לא יישוב לימודים. אבל התמונה היא מאוד דומה בשניהם. היישובים שבהם אני חתכתי עכשיו אקראית ב-65% תלמידים בחינוך הטכנולוגי ומעלה מתוך התלמידים ביישוב. רשימת היישובים, למעט מקרים מאוד בודדים שיש לי פה את באר יעקב ואת יוקנעם שהם אשכול 6, כל האחרים הם היישובים הבאים: דלית אל-כרמל, סאג'ור, ערערה, עוספיא, אור עקיבא, עכו, טבריה, לקיה, כסיפה, קריית מלאכי, נצרת עילית, שדרות, חצור הגלילית – כולם בפריפריה כלכלית חברתית - - -

אתה בונה מחקר על רשימה? תראה לי תמונה כללית כמה אחוז לומדים ביישובים 1-2, וכמה ביישובים כאלה. אולי עכשיו לא קראת - - - מה זה לקרוא רשימה?

ד"ר רימון, אני רוצה להגיד לך משהו כדי שתבין למה קמה הוועדה הזאת.

כשהוועדה הזו קמה, היה לה חלום שבמרוצת השנים יהיה קצת יותר תלמידים באקדמיה שמגיעים מהפריפריה, לא הרבה יותר, קצת יותר. 50% מהצעירים בפריפריה לא מגיעים לאקדמיה. אנחנו רצינו בתור שאיפה אסטרטגית לצמצם את הפערים בחברה הישראלית שיהיו כמה שיותר אנשים מהפריפריה, צעירים מהפריפריה באקדמיה כדי שהיא תהיה השכלה יותר גבוהה בפריפריה, אנחנו חשבנו שזה יעזור לצמצם את הפערים בחברה הישראלית, כי מה לעשות, כי מי שמשכיל באקדמיה ויש לו השכלה גבוהה הוא מרוויח יותר כסף ממי שלומד גם בחינוך טכנולוגי, וזו הייתה מטרת העל.

הדבר שאנחנו רצינו להגיע אליו, לא יכול לקרות כשאנחנו מגלים שרוב התלמידים בפריפריה או חלק גדול מהם הולך דווקא לחינוך טכנולוגי, ולא לחינוך אקדמי או חינוך עיוני – זו הייתה מטרת העל שלנו. הקו בו נוקט משרד החינוך היום, כך לפחות אני מתרשם, מנוגד למדיניות הוועדה. על כן נערך פה הדיון בהתאם לנתונים שהעביר לנו חבר הכנסת יוסי יונה.

מכאן אני אשאל את המל"ג שאלה – כמה תלמידים מהחינוך הטכנולוגי מגיעים לאקדמיה ביחס לכמה תלמידים מהחינוך העיוני שמגיעים לאקדמיה? מה האחוזים?

אם זה טכניון.

נשמע בכלל, יש פה את המל"ג שייתן לנו נתון.

המשכורות שם לא נמוכות.

האם הנתון יפתיע אותנו לטובה, ונגלה שחלק גדול מהלומדים באקדמיה מגיעים מהחינוך הטכנולוגי יכול להיות שטענותינו אינן במקומן.

זה נתון מאוד מעניין שצריך לבדוק, אין לי אותו לצערי.

אני אשמח לקבל אותו.

אני יכול להעריך, בהתאם לנתונים שאני קיבלתי, אני לא יודע אם הם מדויקים או לא, שאחוז קטן מהאנשים שמצויים באקדמיה מגיעים מהחינוך הטכנולוגי. ואחוז גדול מאוד מהלומדים שם מגיעים מהחינוך העיוני, וזו הטענה המרכזית שלנו. אתה בא לייצג פה את רמת החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל - אני מברך אתכם על רמת חינוך טכנולוגי גבוהה, ומבקש מכם להמשיך בעבודתכם הנפלאה והשיפור – רמת החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל.

אבל אתה עדיין לא קלטת את האישו, האישו פה הוא אחר לגמרי. האישו פה - שאני רוצה כמה שיותר תלמידים בחינוך העיוני, ובחינוך הטכנולוגי, כל אלה שלא יכולים ללכת לחינוך העיוני, שיילכו לחינוך הטכנולוגי.

למה? כמה תבסס כלכלת מדינת ישראל רק על חינוך עיוני ולא על טכנולוגיה גבוהה?

כולם בציבור כבר מבינים שללמוד גיאוגרפיה או ללמוד רכב, הסיכוי שלך להתפתח ולהיות מנהל מוסך - אני לא יודע אפילו בחלק מהמקרים אם שווה לך קריירה אקדמית מבחינת שכר או לנהל מוסך במדינת ישראל.

סליחה. בעולם כולו הקידמה לא מחכה לנו, היא ממשיכה ומתקדמת. חינוך טכנולוגי, אני שוב חוזר ואומר, כפי שאמרתי בפתח דבריי, שלא תהיינה אי הבנות הוא חשוב, והוא דבר שאנחנו כן רוצים לעודד אותו. אבל אני כן רוצה הרבה מאוד תלמידים, במיוחד מאזור הפריפריה בחינוך עיוני כדי שגם יוכלו בסופו של דבר להביא משכורת יותר גבוהה הביתה.

הם יהיו מובטלים אם הם יהיו רק - - -

גברתי, עם כל הכבוד לך, אני לא יודע מאיפה את מביאה את הנתון הזה שהם יהיו מובטלים או לא, אז את מעדיפה אותם פחחים, אני מעדיף אותם עורכי דין.

אין פחחות. בחינוך הטכנולוגי לפני 30 שנה אין פחחות איפה אתם חיים?

- - -

יש במדינת ישראל מספיק עובדי - - אנחנו מדינה שיש בה באופן יחסי - - -

למה אתם מזלזלים? מה זה פחחים? מי מתקן לך את האוטו, אני לא מבין.

אדוני בעצמו ישב איתי בפגישה ואמר לי שעבודת המוסכים הולכת ומצטמצמת. היא הולכת ומצטמצמת – אתה בעצמך אמרת את זה.

לא, אני אמרתי הרבה דברים.

אז אם אמרת את זה, סימן שאני צודק במה שאני אומר שהקידמה הולכת ומביאה למצב שהיום לא השתלם לתקן אלא כבר לקנות חדש.

במוסדות החינוך לא טכנולוגי ולא - - -

- - - במקצועות אחרים.

אני לא רוצה לנהל ויכוח.

אני לא משמיץ.

זה מה שאתה עושה.

אבל את אמרת לשלם לפחח שלך. תשלם לפחח שלך 15 אלף שקלים ואז יהיה לי יותר קל, כי אתה אולי מוסך מסודר. היום פחחים מרוויחים 7,000 ו-8,000 שקלים. אתם משלמים מעט כסף.

אנחנו משלמים. אתה טועה.

- - -

תשלמו שכר לאנשים בלואו-טק, יהיה שווה ללכת ללאו טק.

על מה אתה מדבר? 5,000 שקלים מתחילים. שכר מינימום במשרדי עורכי דין, יש עומס של אנשים שהולכים להיות פקידים. לחנך פקידים, לעשות - - -

קודם כל, זה בושה להיות פחח? כמה קשה למצוא פחח, להיות פחח זה אומנות.

יש עומס של אנשים שהולכים להיות פקידים, לחנך פקידים, לעשות פה מדינה של פקידים - - -

אתם מחנכים לפקידות ולמאכעריות, יש פה מדינת מתווכים - - -

אני מבקש שקט. תודה, אדוני.

כבודך, שמך?

אני יושב ראש איגוד המוסכים. יש פה הרבה יותר פקידים ממתווכים מאנשים שעושים משהו, ואת זה צריך לתקן. ענף הרכב זה מגמה, כמו ספרות מגמה, ולא צריך לעשות את הענף לחינוך טכנולוגי.

אדוני, אני מבקש.

חברים, אדם שמפרנס את עצמו, זה קודם כל הכבוד שלו, לא משנה במה הוא עובד. בכל מקצוע שהוא יבחר בו שעושה לו טוב, שהוא נהנה ממנו, שהוא מתפרנס ממנו בכבוד, מבורך. אבל אני חוזר ואומר. לוועדה הזו יש אג'נדה ושאיפה שכל ילד בפריפריה קודם כל יקבל הזדמנות שווה להגיע לטופ, ולטופ מבחינתי זה קודם כל מה שהוא הכי רוצה, ואיפה שהוא יכול להתפרנס בו הכי טוב. לא בהכרח עבודות הלאו-טק הם הדבר הטוב ביותר בשבילו, כי יכול להיות שגם עבודות שהן מרוויחות הרבה יותר, הן הרבה יותר טובות בשבילו. ולכן, אני חוזר ואומר, נכון להיום עובדתית, אתם יכולים לצעוק, אתם יכולים לכעוס, אתם יכולים להתווכח, אבל עובדתית המקצועות העיוניים והריאליים מכניסים יותר כסף - - -

51% יותר.

ברור. אני מדבר על נתונים.

בחינוך הטכנולוגי יש לך מקצועות - - - הייטק מכניס הרבה יותר.

אז חברים, זה שאתם עושים חינוך טכנולוגי איכותי אני מברך על כך, אבל זה לא הדבר המרכזי פה, וזה הנתון שלא הבנתם כנראה.

מהנדס תכנה מרוויח יותר.

בסדר, אז תלמדו אותם להיות מהנדסי תוכנה, יופי, לא אמרתי שאני מתנגד לכך, ההיפך אני מברך על זה. אבל חברים, תגידו מה אחוז מהלומדים בחינוך הטכנולוגי הולכים להנדסת תוכנה ולרובוטיקה, מה האחוז?

אחוז מאוד גבוה.

מה זה גבוה?

חשמל, רובוטיקה, אלקטרוניקה.

חברים, מה זה גבוה – 80%? זה אפילו לא 30%.

אני חושבת שהדיון לא נמצא במקום הנכון. כל נער ונערה הוא עולם ומלואו, ולכל נער ונערה יש את היכולות, את השאיפות ואת החלומות שלו. התפקיד של הוועדה הזאת, התפקיד שלנו, התפקיד שלכם כאנשי חינוך לתת לנער ולנערה הזדמנות. הזדמנות בחירה, הזדמנות של היכרות. לכן השאלה שלי שהייתה קודם - איפה אנחנו שמים? הרבה יותר קל לשים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית את בתי הספר האלה והילד מרגיש שיש לו הסללה, והוא נמצא שם, וזה לכן לא נכון.

אני חוזרת ואומרת על מה שאמרתי. נער ונערה שבחר להיות פחח, או נערה שבחרה להיות עקרת בית, אם זו בחירה מודעת, אם זו בחירה אחרי שהיא נחשפה לכל ההזדמנויות, ואנחנו כמחוקק, ואנחנו כשלטון נתנו להם את ההזדמנות העתידית לבחור ולהיחשף במה שיש, אזי עשינו. אבל עם כל הנתונים שאתה נתת, התחמקת מהשאלה שלי איפה זה פרוס גיאוגרפית, וזה לא נכון, זה נמצא שם. אם אני לא שמה את זה במקומות הטובים יותר, אלא אני בוחרת לשים את זה במקומות החלשים יותר, אני כן מסלילה. אנחנו כן נותנים הזדמנות שווה וזאת הבעיה.

תודה.

חבר הכנסת יונה.

אני רוצה להודות שלי יש רגשי נחיתות למול בעלי מקצוע. אני ניסיתי בבית ספר מקצועי ולא הלך לי. אני נכשלתי בבית-ספר מקצועי ובמסגרות מכאנית. כשאני רואה אנשים בעלי מיומנויות גבוהות טכניות עד היום אני מקנא. אני עברתי את המסלול ההפוך, כשלתי במקצועי והלכתי לעיוני, אבל אין הרבה כאלה. מה שחברתי אומרת, וזה הדבר המאוד חשוב. את אומרת, גברתי, שאנשים יכולים לבחור, איך את יכולה להסביר את קיומה של בחירה כאשר אנחנו נלך נניח למקומות שהם מאוד מבוססים, כמעט אף אחד לא בוחר בפחחות.

אין פחחות.

סליחה, רגע.

המערכת השתנתה מהתקופה שאתה היית, היו שם טעויות, אני לא אומר שלא היו טעויות, אבל תיקנו אותם, לא אומר לך בצורה מושלמת.

יש בתי ספר מקיפים.

זה שלא נתנו לך - - - זה היה טעות.

המושג של בחירה הוא מפוקפק כאשר אנחנו רואים שישנה הטיה מבנית בישוב מסוים בכיוון כזה.

אין.

כן, מה אין?

יוסי, היו טעויות קשות.

יש הטיה, אז האיש אומר לך שיש הטיה. בבית ספר ביישוב מבוסס, האופציה של מקצועי היא מאוד נמוכה. עכשיו אני אומר לך אדוני, לגבי העובדה של במעלה. אתה צודק שבמקרים מסוימים בעל מקצוע מרוויח יותר מבעל השכלה אקדמית, אבל הנתונים הם חד-משמעיים. זה לא אנחנו, זה ה-OECD אומר לך חד-משמעי. מוסדות אקדמיים בישראל מרוויחים 51% יותר מבוגרי מסלולים מקצועיים ומכללות טכנולוגיות. האם יש סטיות סטטיסטיות לכן ולכאן – בוודאי שהן קיימות.

- - - של מקיף יכול לבחור ספרות, תנ"ך, הנדסת תוכנה ומכונאות רכב.

- - -

אדוני היושב-ראש, אני גם חושב שהדיון לא היה במסלול הנכון. אני לימדתי בבית ספר טכנולוגי, לפני שלימדתי בבית ספר תיכון. בבית ספר טכנולוגי אני לימדתי היסטוריה, ותלמידים ניגשו לבגרות - יש כאלה שהצליחו, יש כאלה שלא.

רוב בתי הספר הם מקיפים.

כל מה שנאמר פה, אני אתו. העניין כולו, זה לא עניין של החינוך הטכנולוגי לבד. זה עניין של מדיניות משרד חינוך, כל מוסדות החינוך לתת לכל ילד בישראל את ההזדמנות, את הכלים כדי שבסוף את הפוטנציאל שלו אם הוא יכול לאיפה שיגיע יגיע, אבל בני אדם, תלמידים, אנחנו חיים בחברה הטרוגנית מגוונת, לא כולם אחד. לא כל השאיפות שלהם, לא כל היכולות שלהם, אבל כל אחד שיבחר במסלול, במגמה שהוא רואה לנכון, שהוא רוצה להמשיך בה. אני אומר לך יש דרישות בחברה הערבית, ביישובים הערבים לפתוח מגמות טכנולוגיות - אם זה במגמות הגבוהות, או בלימוד טכנולוגי רגיל. יש לנו בקשות, ויש לנו בקשות של מועצת דבורי, מועצת כפר מנדה, למשל, אני עוקב אחרי זה איפה זה הגיע. לכן אני מאלה שמעודדים את הלימוד, את החינוך הטכנולוגי משום שיש לו תפקיד חשוב מאוד. תודה.

אני ממשרד התחבורה. החינוך הטכנולוגי זה בדמי, לא קשור לתפקידי, אבל מתעסק בזה כפרייבט ביזנס מאוד חשוב הרבה שנים, כולל 30 שנה בצבא.

אני אדבר מלה על עירך, קריית גת, והגברת לאה פדידה של יוקנעם. אני נמצא שם והייתי הרבה. היו שם מגמות רכב עתירות ידע, בית ספר רוגוזין, או בית ספר אלון שרת ביוקנעם, וגם עם ראש הרשות. אחת הבעיות של המגמות האלה זה הרשויות המקומיות, זה לא נתון לנו ולא לכם. זו מנהלת בית הספר, היועצת הארגונית של בית הספר, היועצת החינוכית של בית הספר, ההורה, התלמיד. הייתי ערבים שלמים עד 11, 12 בלילה לעשות ערבים באלון שרת יוקנעם, ברוגוזין, ואני ידיד אישי של ראש העיר שלכם, עבדנו יחד בגיל 15 בבית הדפוס, וזה נורא חשוב.

אני הייתי אצל רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר שבע ואצל סגניתו, הם בכלל לא מקבלים אותנו, הם לא מקבלים אותנו. הייתי יחד גם עם משרד העבודה, גם עם משרד החינוך כדי לפתוח מגמה, הכול. היום אתה מדבר בבאר-שבע, מי כמוכם יודע, רק סייבר, או לימודים וסייבר, כי גם צה"ל עזר להם ללכת לכיוון הזה, אז יש לו משהו אחר בראש בכלל וזה בסדר.

לפני חמש שנים הייתה עבודה ענקית במשך שנתיים וחצי עם משרד החינוך, שינינו תכנית הלימוד, וקראנו למגמה אוטו-טק. אנחנו נמצאים ברכב, אתם תראו עוד מעט את האוטו שלכם, אתם לא תכירו אותו. בעוד חמש, שש שנים, תיסעו על מכוניות אחרות שאתם בכלל לא שולטים עליו. הפינה המלאכותית שראיתם בעיתון, בעיתון "כלכליסט" לפני כחודש, יש לנו 16 מהנדסות בישראל וד"ר שהן מתכננות את הרכב העתידי – שם אנחנו נמצאים, הרכב הוא כבר לא יהיה אותו דבר. אתה תיכנס לאוטו, תגיד לו לאן אתה רוצה לנסוע, הוא נוסע. זה גם התחבורה בכביש, וחשוב לנו לקבל מהאנשים. אני מדבר בשם צה"ל שמשום מה הוא נשכח. גם הוא צריך אנשים טובים לקטע של החבר'ה האלה, וזה לא ידיים עובדות. מה עשינו עוד בחמש, שש שנים האחרונות - פתחנו מגמת הנדסת רכב במכללת אפקה עם המל"ג, כנראה שזה הקודמים של הקודמים של החברים פה תואר ראשון.

תואר שני בטכניון למגמת הנדסת רכב M.A. במדינת ישראל קשה מאוד. יש לנו המון תלמידים. בהנדסה באפקה, הם עושים גם מבחני כניסה למגמתי, זו אחת מתוך ארבע במגמת מכונות. הנדסאים יש לנו למרב, אבל אנחנו רוצים שזה יבוא על סדר היום של ראש הרשות, של מנהלת בית הספר עדה בר-כהן, ידידה אישית שלי.

מנהלת למופת.

יפה. אבל היא תשים לי גם את הרכב כשהיא עושה את הערבים שאני בא אליה באמצע הלילה - -

אני בעד שבבית ספר אורט יפתחו מגמה שגם יהיה להם- - -

יפה.

אני ד"ר טל לוטן, אני אחראית על החינוך הטכנולוגי בהתאחדות התעשיינים. קודם כל, החינוך הטכנולוגי בעולם מהוה את הקטר של העלאת הפריון והכלכלה והמוביליות בכל העולם. ממוצע ב-OECD 48% מכלל התלמידים לומדים בחינוך הטכנולוגי – בפינלנד 70, בשווייץ 66. כל העולם מבין שחינוך טכנולוגי רלבנטי שמכשיר את הבוגרים לעולם העבודה העתידי הוא האמצעי להעלאת הפריון ולפתיחת ההזדמנויות. אני שמחה, זה היה הזוי לדעתי לחלק מהדיון, אנחנו דיברנו על מה שהיה בשנות אלפיים, עברו כבר 17 שנה מאז. החינוך הטכנולוגי היום הוא חינוך כחלק מבגרות. אחד מוסיקה, אחד תקשורת, אחד לומד מערכות ייצור, או אלקטרוניקה, או סייבר, או כל מקצוע אחר.

אני לא יודע אם התרשמתם שיש פה מישהו שהוא נגד החינוך הטכנולוגי, אין פה אף אחד, מישהו שנגדו. אבל אנחנו בעד כמה דברים - חופש בחירה. גם אם הוא לחינוך טכנולוגי, שיילך לחינוך הטכנולוגי שיכניס לו הכי הרבה כסף. מעבר לזה, אני רוצה שכל אדם יוכל להרוויח כמה שיותר כסף. המצב העובדתי הוא שבחינוך הטכנולוגי בסוף מרוויחים פחות, אולי האנשים שנותנים עבודה אחר כך לאלו שהם בוגרים בחינוך הטכנולוגי, יתחילו לשלם קצת יותר כסף, אז אנשים יילכו לחינוך טכנולוגי.

ברשותך, אני רוצה להתייחס לנתונים של הבוגרים של החינוך הטכנולוגי. היום השכר הממוצע בתעשייה הוא 13.600 לעומת 9,700 במשק. הבוגרים של החינוך הטכנולוגי יכולים להשתלב בצבא, אחר כך בתעשייה. גם אפילו לשיטתכם מסגרים מרוויחים בממוצע 11,000 שקלים. אנחנו מדברים על משכורות גבוהות. אנחנו מציגים פה איזושהי תמונה של אקדמיה חזות הכול. גם בחינוך הטכנולוגי, מי שלומד סייבר ולומד חמש פיסיקה, חמש מתמטיקה, חמש אנגלית יכול להמשיך, לא כולם יכולים, לכן יש להם אופציה, להמשיך להנדסאים ולהרוויח גבוה. יש להם אופציה או להמשיך עם משכורת.

לכן, אנחנו התאחדות התעשיינים, יחד עם משרד החינוך פועלים כבר שנים לקדם את החינוך הטכנולוגי – להעלות ל-50% מכלל הבוגרים. להכשיר אותם למיומנויות של דור העתיד עם הסמכות רלבנטיות, עם תשתיות רלבנטיות כדי שבאמת יוכשרו והשתלבו מתוך בחירה. זה כבר לא מה שהיה בעבר, היה פעם איזה מבחן, לא עבר בכיתה ח' ולך ללמוד מקצוע. אנחנו כבר לא שם שנים, צריך לשנות את הדיסקט.

בבקשה, משרד העבודה.

במשרד העבודה היום כ-12,000 תלמידים בחינוך המקצועי. אני בכוונה אומרת בחינוך המקצועי ולא מייפה את זה בחינוך הטכנולוגי. בשלב זה עוד לא לומדים אצלנו סייבר, וגם לא הנדסת תוכנה. לומדים את אותם המקצועות שהילדים אחר כך מצליחים להשתלב גם בצבא, גם בשוק העבודה.

אני מסתובבת בבתי הספר, אני רואה ילדים שסוף סוף מצאו את מקומם, כל הילדים האלו, וזה סקופ פה לכל מי שיושב פה בחדר. כל הילדים האלה לא מצאו את מקומם בבתי הספר העיוניים או במח"טים של משרד החינוך - מישהו צריך לתת להם איזוהי בשום מסגרת. שלא נדבר – אם מדברים על צדק חברתי, בוא נדבר על תלמידים שלא נמצאים בשום מסגרת, שאין להם סיכוי להיות גם אזרחים במדינת ישראל, לא רק אזרחים מרוויחים במדינת ישראל. יש עשרות אלפי תלמידים כאלה שאנחנו לא יודעים איפה הם, והם לא במסגרת 12,000 התלמידים שנמצאים היום. אלמלא הם היו בחינוך המקצועי, ואלמלא תכנית הלימודים המותאמת להם הם היו מצליחים להשתלב בה, הם לא היו בשום מקום. הם גם לא היו מתגייסים לצבא. אני הייתי בתפקידי האחרון ראש ענף אוכלוסיות מיוחדות בצבא. לא משנה מאיפה הם הגיעו – מהפריפריה או מהמרכז. אין להשוות מי שמגיע לצה"ל אחרי 12 שנות לימוד עם איזושהי תעודה לבין מי שלא.

נקודה חשובה שאני רוצה להדגיש. צריך לעשות הפרדה, ועשה את זה ד"ר עופר רימון, ואתם, כמובן, הבנתם את זה יפה מאוד בין החינוך הטכנולוגי הגבוה, לבין החינוך, שאני קוראת לו החינוך המקצועי – צריך גם עובדי כפיים במדינת ישראל ומרוויחים. יש לנו משלחת מגרמניה בתחום עיצוב השיעור וטיפוח החן. אתם יודעים איזה כבוד יש לילדים האלה שהם לומדים במגמה הזאת? וכמה מרוויח היום מעצב שיער, אני מוכנה להתחלף אתו עם המשכורת הממשלתית שלי.

התפקיד שלנו להגשים חלם לכל נערה ונערה.

אני מסכימה אתך, חברת הכנסת פדידה, צריך לתת לכל ילד את זכות הבחירה. לצערי, היום זה נמנע מהילדים. ברשויות מכוונים אותם, והדבר הראשון זה בית הספר העיוני, וכמובן אקדמי. אחר כך למח"טים, לא דיברנו פה על המוסד הזה – מרכזי חינוך טכנולוגי. עם מה יוצא הילד במח"ט? לא עם תעודת מקצוע, ועם תעודת בגרות שהיא אינה איכותית – לאן הוא יילך אחר כך? חשמלאי הוא לא יכול להיות כי הוא לא קיבל סוג 1, מי שיכול לתת היום סוג 1, זה רק הרגולטור לזה, זה משרד העבודה. יש לו קצת יחידות בגרות לכל דבר - לאן הוא הולך אחר כך? אותו דבר המכונאי, אותו דבר אותה מטפלת. אם הוא לא יקבל את סוג 1, כי משרד החינוך אומרים, צריך לעשות סדר בעניין הזה. אני מאוד מסכימה להיות גם חינוך עיוני וגם טכנולוגי, וצריך לבחון באמת למה ביפו יש רק בית ספר – בתי ספר, או בית ספר מקצועי שלנו שנקרא טכנולוגי, או מח"ט של משרד החינוך.

התשובה של ד"ר רימון, זה לא תפקידו, זה עניין של משרד החינוך. ד"ר רימון מטפל בנושאים של החינוך הטכנולוגי – הבנתי נכון? כל החינוך הטכנולוגי, אבל אתה מטפל בחינוך העיוני?

המערכת שלנו לא עושה הבחנה בין עיצוב שיער וטיפוח החן, לבין מגמת הנדסת תוכנה, הם כולם תלמידים שלנו. אצלנו לומדים הרבה יותר תלמידים מעיצוב שיער וטיפוח החן ממשרד החינוך.

אז למה במגזר הבדואי כולם לומדים - - -

סליחה, זה לא מתאים לי.

זה את אומרת דבר והיפוכו – למה? מצד אחד, את אומרת משרד החינוך צריך לדאוג לכל ילדיו, למה יש 12 אלף ילדים שלומדים במשרד העבודה?

כי הם נפלטו ממשרד החינוך, איפה הם יהיו ברחוב?

דבר שני את אומרת, למה משרד החינוך לא מאפשר לילדים ללכת למשרד העבודה. אז תחליטי אחת משתיים – או שאת רוצה שמשרד החינוך יפלוט את הילדים למשרד העבודה.

משרד החינוך לא מאפשר.

או שאת רוצה שהוא לא יעשה את זה. אני חושב צריך ללמוד במסגרת של משרד החינוך.

משרד החינוך מכוון לחינוך - - -

חברים, אי אפשר כך.

משרד החינוך מכוון לחינוך הטכנולוגי ההייטקי.

לא נכון.

חברים, אי אפשר כך.

את אומרת דברים לא נכונים.

20% זכאים לבגרות במח"טים, עם מה יוצא הילד במח"ט? עם מה? הרי כולם זכאים לתעודת מקצוע, 70% - - -

- - -

חברים, מה קורה פה? אתם רוצים לצאת החוצה לריב, אין בעיה, אבל יש פה דיון בכנסת, אנחנו לא עושים את זה ככה.

אנחנו כבר 10 שנים מנסים להקים מחדש את החינוך הטכנולוגי בענף הרכב. אנחנו צריכים להסתכל 10 שנים קדימה מבחינת הענף שלנו, איך אנחנו מכנים את השרות בענף לעשור הבא, לתחבורה החכמה, לרכב החכם, לערים המצטופפות.

אנחנו למעשה כבר בונים תכנית 10 שנים. אנחנו לא כמו הממשלה, אנחנו צופים 10 שנים קדימה. היום אנחנו כמעט ב-50 בתי-ספר. במקרה הבנות שלי - אחת בירוחם, אני יכול להגיד לך שגם משרד החינוך, שאנחנו עובדים איתו היום, וגם משרד העבודה לא נמצאים במלחמה הזאת, הם פתרון לבעיות שלא קשורות למשרדים האלה. אני יכול לספר לך שבפרויקט שאנחנו עושים כבר 10 שנים עם ילדי פנימיות, אנחנו לוקחים אותם לגרמניה ועושים תחרויות נותנים להם 10, אז אנחנו לקחנו ילדים מבתים הרוסים, היום הילדים האלה הלכו לסיירות, התעשייה נכנסת לחינוך, היא לא באה בתור הסללה. היא נותנת אופציה למי שרוצה.

היום, מה שאתה קורא הסללה – המועצות המקומיות, הרשויות, הן עושות את ההסללה. צריכים לשבת פה לא משרד החינוך - - -

אנחנו מייצגים 350 אלף סטודנטים גם מהמוסדות להשכלה גבוהה וגם המכללות הטכנולוגיות. כשאנחנו מדברים על אקדמיה, חשוב לומר שהמל"ג כן עושה תכניות חומש לאוכלוסיות - יוצאי אתיופיה, חרדים, חברה ערבית, אבל ליוצאי הפריפריה החברתית-גיאוגרפית עדיין אין תכנית חומש של המל"ג.

יפה, יוצאי הפריפריה – קבוצה בפני עצמה.

עכשיו צריך שתהיה תכנית חומש - - -

אני חושבת שצריכה להיות תכנית חומש למי שנמצא בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אין מה לעשות. דבר שני, לגבי המכללות הטכנולוגיות. היום יש רפורמה שנמצאת תחת משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה. בהקשר הזה, צריך לומר מה שצריך לשים עליו את העין זה הקרדיטציה. כשמסיימים קורס הסבה, או קורס של מכללה טכנולוגית האם הם יכולים אחר כך להשתמש בידע הזה ששתי המערכות מתקשרות אחת עם השנייה, ואפשר להמשיך אחר כך עם הידע הזה אחר כך - - -

תודה רבה.

אני מהתאחדות המלאכה והתעשייה. אנחנו מייצגים עסקים יצרניים קטנים עד 20 עובדים בכל רחבי מדינת ישראל. כמה נקודות לגבי הדיון הזה.

התכנים הנלמדים בבתי הספר המקצועיים אין ביניהם שום קשר בין המכללות המקצועיות לבין בתי הספר התיכוניים. אני מסתובב בערך חצי שנה במפעלים, מפעלים מפוארים במדינת ישראל של עיבוד שבבים, נגריות, מפעלים שמייצרים, יצואני משנה לתעשיות הביטחוניות. מפעלים שבנויים על פטנטים לחברות כמו נטפים, באמת, פאר התעשייה הישראלית. בסופו של דבר, אין דור המשך במפעלים האלה.

חבר הכנסת זוהר, אני גם גדלתי בקריית גת. חברים שלי שלא הצליחו בבתי הספר העיוניים והלכו לאותו בית ספר מקצועי בקריית גת מה הם למדו? החברים שלי למדו שם ספרות, והבנות למדו מזכירות. אם יש 50% מהלומדים בפריפריה בחינוך המקצועי, בסוף מה נותנים להם ללמוד? אתה צודק, את המקצועות שאין בהם שכר. במקום שילמדו אותם על המכונות - - -

כשאני אמרתי את זה, אמרתי את זה כמי שמכיר אותם אישית שגדל איתם והתחנך איתם, אני לא אמרתי את זה כמישהו שהוא מנותק. לכן כעסו עליי פה בצד הימני של השולחן כאילו אני הפכתי את החינוך הטכנולוגי לדבר שלילי. יש בחינוך הטכנולוגי הרבה דברים חיוביים, אבל יש גם הרבה דברים פחות חיוביים שאני הייתי רוצה שגם מי שבחר בחינוך טכנולוגי, וזה בסדר גמור, שיילך להיי לא לחלק הנמוך ביותר שירוויח 5,000, 6,000 שקל כל חייו ויחיה במצב קשה.

לפני שבועיים ביקרתי בנגריה שמייצרת מטבחים שלמים לאוניברסיטאות, למלונות, לבתי חולים, ראיתי תלוש שכר של נגר מתחיל 54 שקלים לשעה, במו עיניי.

אז חבל שלא ראית תלוש של מעצב שיער.

לא אמרתי עיצוב שיער, אמרתי ספרות, שהם יוצאים בלי שום מקצוע. ספרות, זה לבוא לגזור וללכת הביתה. עיצוב שיער זה משהו אחר, יש הבדל.

אין ספר, יש מעצב שיער.

אני רוצה לומר ש-70% מחברי ההתאחדות אצלנו בוגרי החינוך הטכנולוגי בשנות ה-70 וה-80. הם הקימו מפעלים מפוארים, מפעלים יצרניים ברמה גבוהה. סיכום הדיון - חסר כוח אדם בתעשייה הישראלית.

מסקנות הדיון. הוועדה מברכת את משרד החינוך על קידום החינוך הטכנולוגי האיכותי, אך יחד עם זאת, הוועדה מוחה על העובדה כי תכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי המקצועי בישראל 2017-2022, מפלה מיסודה ופסולה. היא תכנית מכוונת מראש, בראש ובראשונה לערים מוחלשות. התכנית והנתונים כפי שהוצגו לוועדה מדגישים ומחזקים את העובדה שבמצב סוציו-אקונומי נמוך 1-2 מופנים כפול תלמידים מבחינת האחוזים לחינוך המקצועי מזה שמופנים במצב סוציו-אקונומי גבוה.

מתוך 59,942 תלמידים שהם כלל התלמידים מ-י'-י"ד, 28 אלף תלמידים לומדים בחינוך הטכנולוגי, מה שמחזק את העובדה שחצי מהנוער בפריפריה מצוי בחינוך מקצועי.

הוועדה קובעת כי אגף הטכנולוגי במשרד החינוך לקח את החינוך המקצועי כפי שהתקיים במשך השנים, עדכן אותו וצירף אליו מסלולים מתקדמים כדי למתג אותו מחדש ולהקרין יוקרה למגמות הללו.

אין ספק כי זו מגמה טובה, אך יש לבחון את הטרמינולוגיה של המלים. מטרה זו משרתת ומספקת כוח עבודה זול לשוק לעבודה ולצבא, הדבר הוא חשוב, אך הוועדה דורשת ממשרד החינוך לבחון מחדש את שיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי ביישובים במצב סוציו-אקונומי ולאופי החינוך הטכנולוגי בו הם בוחרים באשכולות כמובן 1-4 על מנת לוודא שתלמידים מקבלים הזדמנות שווה ואפשרות בחירה חופשית למסלולים איכותיים ביותר עבורם ומבחינתם. תודה רבה.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.