פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-22OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 196

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ה בחשון התשע"ח (14 בנובמבר 2017), שעה 12:44

הקמת בנק חלב אם בישראל

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עליזה לביא – מ"מ היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

ד"ר ליזה רובין - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

אביטל יצחק - ס.מ. מחוזית ל.ב. אשקלון, משרד הבריאות

אורלי עמרם - אחות מחוזית ל.ב. אשקלון, משרד הבריאות

אורן פרלסמן - רפרנט תחום תכנון, משרד הבריאות

כבהה מועאוויה - אגף רפואה, משרד הבריאות

ד"ר שמואל צנגן - יו"ר איגוד הנאונטולוגים הישראלי

ד"ר חוסאם עומרי - מנהלת פגיית תינוקות בית חולים צרפתי נצרת

פרופ' בנימין בר-עוז - מנהל המחלקה לנאונטולוגיה, מרכז רפואי הדסה

ד"ר ורד פליישר שפר - מרכז רפואי גליל

ד"ר אגי גולן - מנהלת מחלקת ילדים ופגים, בית החולים סורוקה

עבד מצאלחה - אח אחראי פגיה, בית חולים צרפתי נצרת

פרופ' מיכאל שימל - מנהל טיפול נמרץ יילודים, שערי צדק

טל בן ארי - אחות רכזת הנקה, קופת חולים כללית

גליה ניב - מנהלת המחלקה לאיכות והנחיות מקצועיות, שירותי בריאות כללית

פרופ' אילת שנער - סמנכ"ל שירותי הדם, מגן דוד אדום

ד"ר אשר מוזר - סגן מנהלת שירותי הדם, מגן דוד אדום

ד"ר שרון הרמתי - ממייסדות העמותה, העמותה לתרומות חלב אם

ד"ר שרון ברנסבורג צברי - מנהלת בנק חלב אם, העמותה לתרומות חלב אם

שגית לב - יו"ר, ליגת לה לצ'ה ישראל

רומי שחורי - מנכ"לית, עמותת לה"ב למען הפגים

גיטי מאירוביץ' - חברת עמותה, עמותת לה"ב למען הפגים

שלומית הראל שוורץ - עו"ד, עמותת לה"ב למען הפגים

גלית אלדרוטי - נציגת העמותה, עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים ותזונאים בישראל

שרי נוימן - ועדה לקידום מעמד האשה לשכת עו"ד, לשכת עורכי הדין

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מגן דוד אדום

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

הקמת בנק חלב אם בישראל

אנו מתכנסים כאן היום בצהריים לדיון במסגרת יום הפג הבינלאומי שיזמה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ברכות ובכלל על העבודה ובאנו לבוא, לשמוע, לראות איך עושים את זה יותר נכון. אני חייבת לשתף אתכם שכשהתבקשתי לנהל את הדיון הזה זה ככה שימח אותי פעמיים גם מהחשיבות וגם בתי ילדה לפני כעשרה ימים. נכדה שלישית, כיף, בת ראשונה לבתי השנייה שהיא סטודנטית לרפואה אז בכלל הכל מזווית מלומדת ולא רק אמא אמא. והמקום הזה באמת של הנקה ושל תמיכה ושל עזרה ושל שאלות ושל יועצת הנקה בבית החולים, מה שלא היה בתקופה שלנו, אני לא זוכרת שהיה דבר כזה בצורה פורמלית. רק חברה וחברה ובאמת ידע וניסיון של נשים לטובת נשים, למען נשים, לתמיכה.

אבל גם הרבה עצות שלא בהכרח הן מתכתבות עם מה שרופא הילדים מייעץ ובסופו של דבר אחרי כמה ימים מצאתי את בתי מבולבלת מאוד וחוששת עד כדי כך שמצאתי את עצמי מתערבת ותוהה על ריבוי העצות, על איך זה נעשה, על חוסר הלימה ביולדת שכולה כמה ימים אחרי לידה, לידה ראשונה, בוכה ואומרת לי, אמא אולי אני עושה משהו שהוא באמת לא נכון ולא טוב, וכן חלב ולא חלב וזה אומר לי את זה וההוא אומר לי את זה וזאת אומרת לי, אם לא תתני לה 30 גרם מטרנה אז אוי ואבוי זה יהיה מאוחר מדיי וזה אומר לה כך וההוא אומר לה כך ובלבול מאוד גדול.

הדיון שלנו היום מתקיים על בנק חלב. אני באה מדיון מאוד מאוד טעון בוועדת החוקה על נושא אחר ואז כשאמרתי שאני רצה לפה כדי לנהל את הדיון אז אמר לי חבר הכנסת מקלב, בואו ללמוד מהחרדים איך אצלנו יש בנק חלב בלי טובות ובלי כלום, בואי אני אעשה לך סיור. אז קודם זה כבר, את יודעת, הרמה להנחתה, נעשה סיור בבנקים שקיימים.

השחורים. זה בנק שחור.

אבל אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה מסודרת ובצורה ראויה ובצורה נכונה. ובאמת במדינות מפותחות בנק חלב אם זה סטנדרט ובנק חלב אם מהווה מקור בטוח לתינוקות שחלב אמם אינו בנמצא. בנקי חלב אם מצויים בעולם אחראים על ניהול ובידוק תרומות חלב, הפצת חלב, סיוע, עזרה, תמיכה, בקרה על כל שלבי התהליך.

בעולם פגיות בבתי החולים וגם תינוקות שאינם מאושפזים עושים שימוש בבנקי חלב אם. כך למשל בארצות הברית, בקנדה, יש שם 25 מרכזים של בנקים מאוגדים בצורה מסודרת של ה- Human milk banking association of North America והם מספקים הרבה מאוד ליטרים בשנה עבור תינוקות נזקקים, תינוקות שנמצאים בסיטואציות שונות שאין באפשרותם לקבל חלב אם. גם באירופה אנחנו מכירים 210 בנקי חלב, אם במודל שצמוד לבית החולים, אם בדרום אמריקה, בדרום אפריקה, אוסטרליה, השימוש קיים, המודלים נמצאים.

ובמדינת ישראל, שכאן אנחנו יושבים בכנסת ישראל בדיון מאוד חשוב, למרות התמיכה של משרד הבריאות בנושא וחוזר מנכ"ל, משנת 2008 עד היום לא הוקם בנק חלב בישראל. על התכונות של החלב, על התרומה האדירה לחיוניות, יושבים פה מומחים ומומחיות גדולים ורבים ממני. ולמה לא בעצם? למה אנחנו מתעכבים, מאחרים, מפגרים אחרי העולם, יש יוזמות, יש התקדמות, יש אפשרות גם לסייע, גם לעזור, אם זה פג שנולד ואם זה עוד כל מיני סיפורי חיים שכולנו מכירים אותם. זה לא הספרות או התיאוריה, זה החיים שלנו וזאת התמיכה וההדדיות.

וכן, אפשר גם ללמוד מאחינו החרדים על יוזמות פרטיות. אפשר לבוא בביקורות אבל הרציו קיים. הרציו קיים גם מהתנ"ך, מינקת דבורה, מינקת רבקה. המקום הזה שאישה יכולה להניק ולסייע, להניק ולתמוך באחותה, בחברה. למה לא? למה אנחנו נמצאים פה באמת בדיליי כל כך גדול שאנחנו מדברים על חיים של תינוקות. מדברים פה על סיוע, על תמיכה. על הרבה מאוד תמיכה בשלב הזה שבעתיד זה אפילו יהיה זול למדינה כי הילדים הללו והמבוגרים האלה שיצמחו מהם יהיו הרבה יותר בריאים.

אז אני רוצה לפתוח עם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יוזמת הדיון, בבקשה גברתי.

תודה רבה לך חברתי עליזה. את התחלת עם תיאור מאוד רגיש, אני חייבת לומר, על לידה בפעם הראשונה, על הקושי המטורף להתמודד עם כל הנושא של ההנקה. אבל בואו לא נשכח שכאשר מדובר על לידה שהגיעה בזמנה אז באמת נשים יכולות להיות סוברניות להחליט אם הן מעוניינות בכלל להניק או לא. הילד יהיה יכול אולי לקבל תחליף שהוא יהיה תחליף בסדר. אולי לא הכי טוב בשבילו כמו שהטבע או הקדוש ברוך הוא ייצר אבל בסופו של דבר זה לא עלול לפגוע לפחות, ברוב המקרים, בבריאות התקינה של הילד.

כאשר אנחנו מדברים על פגים שנולדו בטרם זמנם לפעמים המערכת של העיכול עדיין לא התפתחה בשלמותה ולכן כל תחליף חלב יכול להוות סכנת חיים. אנחנו נפגשנו לא מעט עם הורים לילדים שאצלם זה היה קריטי. תחשבי על אותה אישה שעברה לידה מוקדמת שהילד שלה הוא פג, שהוא נמצא עכשיו תחת אינקובטור, יש לו צינורות שיוצאים מכל מיני מקומות והוא נמצא באמת או באמת אותה אישה נמצאת בלחץ היסטרי. ואנחנו יודעים שלחץ משפיע גם על איכות החלב.

אז גם אם היא ילדה בטרם הזמן הרבה פעמים הגוף גם לא הספיק לבנות את המנגנון כדי לייצר חלב שהוא יספיק לאותו תינוק. התחליפים יכולים להוות סכנת חיים. הם יכולים לעשות סתימות, הם יכולים ליצור נמק במעי, אני לא אשתמש במונחים הרפואיים אבל אני אנסה להסביר מה זה אומר.

צדק כשאמר חבר הכנסת הרב מקלב על כך שיש בנק לחלב אם שמסתובב, וגם אם הוא לא רשמי, אבל הסכנה שלו היא סכנה גדולה גם אם הוא מגיע ממקום של סולידריות חברתית, גם אם הוא מגיע ממקום שבגלל האכפתיות. יש נשים שיש להן עודף חלב והן רוצות ומוכנות לתרום לחברות שלהן או אפילו לנשים שהן לא מכירות כדי להקל את הסיפור. אבל בעצם כך אנחנו מסתכנים עם חלב שמועבר, איננו יודעים מאיפה לאיפה, באיזה תנאים, האם האם התורמת נושאת מחלות, האם אותו חלב הוא באמת נקי ומפוסטר ומה היכולת שלנו להגיד שהוא באמת בריא לתינוק.

במדינת ישראל מודעים לזה שיש שוק שחור שבו סוחרים בחלב אם. אותה יולדת שילדה לפני הזמן רוצה את האוכל הטוב ביותר לתינוק כדי שהוא יתפתח כראוי. לפעמים זה עולה במחיר אחר. ואני באה ואני אומרת, הגיע הזמן שמדינת ישראל תקח אחריות ותתחיל להתנהג כמו מדינה מפותחת. את הצעת החוק לגבי בנק חלב אם אני מובילה כבר - זו לא הכנסת הראשונה ואפילו עוד בטרם הכנסת הקודמת - - -

מהניסיון שלך, למה באמת יש?

אני חייבת להחמיא אולי, זה לא קורה לי הרבה, ליש עתיד, אבל דווקא- - -

בדרך כלל אני רק חוטפת ממנה.

זה נכון, זה נכון. אבל אני חייבת לומר שגם השיחות שהיו לי עם יעל גרמן הניבו פרי. היא אפילו שמה, ככה היא הבטיחה, תקציב של מיליון וחצי בשביל הפיילוט. לצערי הרב, מה שקרה כמו שקורה לא מעט פעמים כאשר יש חילופי שלטון וחילופי שרים הדברים נופלים בין הכסאות. אז נכון, השר ליצמן בא וחזר ואמר שבכוונתו להקים בנק חלב אם. אני יתירה מכך לקחתי וכתבתי את הצעת החוק מחדש וצירפתי איתי את אייכלר כדי לקדם את זה יותר מהר. בכל זאת חבר מהקואליציה באותה סיעה של השר ליצמן.

ואני אומר לך מה - זה לא כזה סיפור גדול, זה לא כזה תקציב גדול. סך הכל צריכים להחליט שזה מה שצריך. איגוד הנאונטולוגים במדינת ישראל בא ואומר השכם וערב שצריך לעשות את זה וכדאי לעשות את זה צמוד לבתי החולים שאפשר יהיה להעזר בזה בפגיות וכדומה ולדעת שהחלב אותו אנחנו נותנים לילדים הוא חלב בריא.

אני זוכרת בצורה נורא מזעזעת, אני לא יודעת כמה מכם זוכרים, שהתעוררתי יום אחד לכותרות שבבית החולים שניידר התבלבלו בחלב השאוב של האמהות ואחד התינוקות קיבל חלב שאוב של אם אחרת שלצערנו התגלה שהיא חולה באיידס. מזל, הילד לא נדבק, נתפס בזמן, וכנראה קיבל גם טיפול. אבל אתם מבינים את הסכנה שבבנק שחור.

איפה שיש צורך ולא יהיה מי שיספק אותו המשק או השוק ימצא לו תחליפים וימצא לו את הדרכים וימצא לו את כל הדרכים היצירתיות להביא לפתרון. נושא הפגים כל כך חשוב ונמצא על שולחני לא רק בימים המיוחדים ויעיד על זה יושב ראש איגוד הנאונטולוגים, ד"ר מולי צנגן, שבטח ידבר בהמשך, שעושה עבודה מדהימה, אני חייבת לומר וגם ארגון לה"ב הורים לפגים, והנושא הזה נמצא על שולחן משרד הבריאות יותר מדיי שנים.

אז אני קיבלתי פעם אחר פעם את הדחייה לשם ניסיון לבנות איזשהו מכרז, לשם ניסיון לראות איך אנחנו מפתים בתי חולים להיות הם בתוך האבטיפוס הראשוני. אני אגיד לך את האמת, הדברים לא באמת התקדמו. אז אני מוכנה לוותר על הצעת החוק והיום סוף סוף אולי אנחנו אנשי בשורה כי משרד הבריאות פנה למד"א שמד"א הוא מי שמחזיק היום בבנק הדם, ולכן יש להם גם את הניסיון וגם את היכולת אולי לייצר את הבנק שיהיה תחת המעטפת הבטיחותית ביותר תוך כדי שמירה, פסטור וכדומה.

ואנחנו צריכים לראות שבאמת יש לנו סעד של זמנים ככה שאנחנו נוכל גם לבוא ולהכות כאשר נגלה שלא עומדים בו. יפה שעה אחת קודם. אצל החרדים זה קורה וזה קורה בכל יום ובכל רגע. וזה מעיד, אני חושבת, על ערבות הדדית מטורפת ועל רצון ואהבה גדולה אבל בלי מודעות לסכנה. הרבה פעמים נשים לא יודעות שהן חולות. נשים לפעמים לא יודעות שהן נושאות נגיפים כאלו ואחרים והם עלולים להעביר לא מתוך מקום רע אלא באמת מחוסר מודעות בחלב האם השאול.

אז אני אשמח לשמוע איפה זה עומד וכמה זמן יש לנו לזה. אולי זה לא יהיה בהצעת חוק אבל בהחלט העיקר שיקרה כבר.

בואי נראה, לגמרי. אז באמת אני רוצה קודם כל לשמוע את משרד הבריאות. אורן פרלסמן, אגף תקציבים של משרד הבריאות.

המשרד אכן תומך בהקמת בנק חלב אם, הוא באמת בעד לקדם. בגלל הליכים משפטיים, נושאים של מכרזים וצורך בהתקשרויות שונות. תמיכה - - - לתמוך במוסד שעדיין לא קיים אלא אם כן נקים אותו בעצמנו. המשרד רצה שזה יהיה גוף שיהיה לו קל לעבוד עם כלל המערכת, שלא יהיה של המשרד. לכן הנושא טיפה התעכב. אנחנו מתקשרים עכשיו ביחד עם מד"א לצורך הקמת הבנק. למד"א יש את הניסיון - - -

יש החלטה במשרד להקים בנק חלב?

זה כבר - - -

כן שנים הם אומרים לי שיש החלטה שכן - - -

יש החלטה.

יש החלטה ויש תקציב שנקבע - - -

היה דיון שר בעניין הזה, זה נושא שמדובר עליו במשרד או שזה עוד אחד הדברים ש- - -

יש החלטה - - - סגן שר- - - יש - - -

יש תקציב כמה כסף עומד לטובת העניין של הקמת בנק חלב במדינת ישראל?

השתתפות של המשרד תהייה בין מיליון ל-2 מיליון ₪.

בין מיליון ל-2 מיליון ₪ לשנה?

בהקמה.

בהקמה בלבד, ללא שוטף?

השאיפה שהבנק יוכל להחזיק את עצמו ותוך - - -

השאיפה שהבנק יהיה רווחי.

אולי לא רווחי אבל שיוכל לקיים את עצמו מתוך - - - לבתי החולים - - -

כלומר, אנחנו מדברים על 2 מיליון ₪ בשלב ההקמה. והכסף קיים?

קיים ושמור לנושא הזה וגם - - -

כסף צבוע לנושא של הקמת בנק חלב.

שמור והתגלגל גם בגלל העיכובים הוא נשמר לנושא הזה. למד"א שהם יציגו את העמדה שלהם בהמשך יש להם את הלוגיסטיקה המתאימה, יש להם את הניסיון בבנק רקמות - - -

אז למה זה מתעכב? כסף יש, רצון טוב יש, הבנה יש, החלטה יש, למה זה מתעכב?

פרוצדורליות משפטית - - -

מי זה הפרוצדורלי הזה שקוראים לו? איך הוא נראה?

תהליכים עם הסכמים משרדיים.

עם מי אנחנו צריכים לדבר לקדם את זה? אני לא מבינה, בשבילי זה - - -

זה מקודם במהירות האפשרית ברגע ש- - -

אתה הרפרנט. אני רוצה להבין, מה זה מקודם במהירות האפשרית? אנחנו שומעים שזה נגרר כאן. תן לי זמן.

זה התעכב עד שהגענו ל- - -

הבנתי, זה התעכב, נגרר, זה מילים הודפות וחוזרות. תן לי תאריך שאתה - - - לפני מד"א, אני מבקשת ממשרד הבריאות, זה אחריות שלכם, תן לי תאריך להקמת בנק חלב במדינת ישראל. הערכה שלך, אחרי הפרוצדורה, מה, מי.

ב-1.4 יהיה בנק חלב.

ב-1.4 יהיה בנק חלב במדינת ישראל?

כן.

שמעתם? ראשון באפריל בנק חלב במדינת ישראל.

אבל תזכרו שזה אחד באפריל.

צודקים. אני רוצה תאריך עברי. תסתכל מתי זה הראשון באפריל בעברי - - - אוקיי, אתה יודע מה, אנחנו ניתן לך ככה בערב חג פסח, בנק חלב במדינת ישראל, מקובל על כולם? בסדר בואו - - -

רגע, אני חושבת שאולי הוועדה תקבע תאריך סמוך מאוד לתאריך שהוצע פה.

זה מה שאני אומרת. אנחנו נמצאים בפסח בפגרה. אני מבקשת מייד בראשית המושב קיץ, מייד אחרי יום העצמאות. יום העצמאות נפתח מושב הקיץ, אנחנו נקיים פה דיון מעקב בעקבות ההצהרה כאן של משרד הבריאות על הקמת בנק חלב במדינת ישראל. תודה רבה למשרד הבריאות, נחזור אליכם.

נגעת, מצאת, תאמין.

מגן דוד אדום, מה אתם אומרים? אתם יכולים כבר בפורים?

שלום, שמי פרופ' אילת שנער, אני מנהלת את שירותי הדם של מד"א ויושב לצדי ד"ר אשר מוזר שהוא סגני. יתרון גדול של ד"ר מוזר שהוא גם רופא ילדים, אני המטולוגית של מבוגרים, אז קרה שיש לנו פה חבירה. קודם כל שברגע שקיבלנו את הפנייה כמובן שנענו לכך בשמחה. זה מאוד מתאים לכל מטרות מגן דוד אדום, זה הצלת חיים. אנחנו יכולים להביא את הידע שלנו בארגון תורמים, בשינוע, בלוגיסטיקה, בארגון של הפרוייקט. כמובן יחד עם העמותה שאני מניחה שנשמע עליהם בהמשך.

אנחנו כרגע בשלבי הכנות טיוטות התקשרות והסכמים עם העמותה לנושא הזה. נהלים משרד הבריאות כבר כתב אז העבודה היא קלה. אנחנו כרגע בשלב של התכנון המדוייק של איזה ציוד צריך, איפה צריך לשים אותו, איך צריכה להראות המעבדה, איזה דברים צריך לעשות.

אני רק רוצה להגיד שמניסיוני גם בנושא בנק הדם הטבורי שנעזרנו בו רבות בכנסת ישראל אני הייתי קצת יותר זהירה והייתי קובעת ראשון ביוני. אבל אני בהחלט חושבת ש- - -

למה?

מכוון שאני לא משוכנעת שנוכל לעמוד בארבעה חודשים- -

אתם, מגן דוד?

- -אבל אנחנו כמובן נעשה את המאמץ אבל למען הזהירות הייתי אומרת עד סוף המחצית הראשונה של 2018 יהיה בנק חלב אם לאומי - - -

מחצית ראשונה אנחנו מדברים על אפריל-מאי. הדיון יהיה פה במאי. אני חושבת שהוכחתם את עצמכם וגם בעזרה בטח בישראל וגם מחוץ לישראל והעבודה הנהדרת וזה המקום באמת לומר תודה למגן דוד אדום על כל העבודה שלכם, מצילת החיים ובאמת העשייה הנפלאה שלכם.

אני בטוחה שאתם יכולים לשים את הצופר שלכם ואת הצ'קלקה וכולם יפנו את כל הבירוקרטיה, את כל המחסומים ואתם כן תעמדו בכך שבאמת קרוב לחג הפסח יהיה בנק חלב. ומי שצריך לעזור לכם יעזור לכם. אנחנו מדברים פה על מפעל מציל חיים וצריך לעזור לכם שזה יהיה. אם משרד הבריאות אומר שהוא יכול לעמוד בזה אז אתם בטח ובטח יכולים גם כן לעמוד בזה. אנחנו לא רוצים לחכות עד מאי-יולי. לא, ממש לא מתאים לנו. תעשו את המאמץ שלכם, אתם יודעים את זה, אתם יודעים לעשות את זה.

אנחנו נראה עכשיו מצגת שהכינה לנו ד"ר שרון ברנסבורג צברי, מנהלת העמותה לתרומות חלב אם. איפה את? אני רוצה לראות את הפנים היפות שלך, על כל העבודה וההמשכיות והמעקב והעשייה. יום חג לנו.

יום חג. קודם כל אני רוצה להתחיל בתודות גם לוועדה שמארחת אותנו. כמה שנים כבר אנחנו מגיעים וכל פעם אנחנו נותנים הבטחות ובזכות העבודה של חברי הכנסת, אורלי בראשה, ד"ר צנגן שתומך ומקדם את זה הגענו עד הלום. אני מאוד שמחה לגבי זה ומה שאנחנו נציג זה את ההכנות שאנחנו עשינו בשנה האחרונה להקמה של הבנק. אני יכולה להגיד שאני ברמה אישית כבר ארבע-חמש שנים בתחום. וזה המקום גם להגיד תודה לצוות משרד הבריאות שהרבה חוטף אבל עושה המון, באמת. זמין ומקדם את זה וכדאי לזכור את זה.

אז קודם כל אנחנו בעצם באיחור מה שמקובל בעולם המערבי. בעולם המערבי היום מדברים על העניין של נגישות של פגים לחלב אם. בעיקר פגים, תינוקות חולים, מה שמוגדר מצב רפואי שביר. והכיוון הוא לא להקים בנקי חלב. זה כבר המובן באליו בעולם המערבי. ב-2016 היו יותר מ-8 מיליון ליטר חלב אם שעברו. הם מדברים על זה שאנחנו צריכים לדאוג שלתינוקות זה יהיה נגיש. נגישות של תינוק, אמא שלו לא יכולה לתת לו את המנה, מייד הולכים ומוציאים מנה, דיי דומה למה שאנחנו רואים לגבי דם.

זאת אומרת, לכולנו ברור שאם אני הולכת לבית חולים ויש בעיה מייד ישלפו לי את המנת דם שצריך. באותה מידה פג שזקוק לאוכל, לחלב אם אנושי יקבל את המנה הזאת וזכותו של פג לקבל הזנה שלא תפגע בו. זאת זכות אנוש בסיסית והיא אמורה להיות מנוטרלת האם האמא מניקה או לא מניקה, חובתנו להגן על הפג ולהבטיח את זכותו להזנה בטוחה.

כמו שהוזכר קודם אנחנו מדברים על כך שבארצות הברית וקנדה יש 26 בנקים אזוריים, הם באמת מובילים את המודל האזורי הנרחב. כמו שאתם מבינים שטח מאוד גדול של צפון אמריקה ואנחנו מדברים על 26 בנקים.

באירופה הם התחילו בעבר עם בנקים צמודי בית חולים והם עכשיו עוברים תהליך של התכנסות לבנקים אזוריים אז אנחנו רואים מספר יותר גבוה של בנקי חלב אם. חייבים לציין כשמדברים על בנקי חלב אם את ברזיל, מעצמת בנקי החלב אם. שם המדינה ראתה בזה התערבות ראשונה בחשיבותה בהבטחת בריאותם של ילדים ויש להם רשת של כ-250 בנקי חלב. תינוקות מקבלים חלב בטוח מבנק כאשר חלב אמם אינו בנמצא.

אני חושבת שהנושא המרכזי שעומד מאחורי זה, כמו שהוזכר קודם, הוא הנושא של חלב בטוח. בנק חלב אם זה מוסד שקם על מנת להבטיח שמנות החלב יהיו בטוחות. כשאנחנו מדברים על בטוח אנחנו מדברים החל מרמת בדיקות הדם והסרולוגיה שזה אנחנו נעשה ברמה המקצועית ביותר בעזרת שיתוף הפעולה עם שירותי הדם של מד"א.

בהמשך ברמת הסקר, סקר מתמשך, זה מאוד שונה מתרומת דם. אנחנו מדברים על זה שאמא יכולה לתרום חודשיים-שלושה זה אומר שכל הזמן צריך להיות איתה בקשר. לברר את נסיבות החיים, פה ילד חולה, פה היא לקחה תרופה, זה כל הזמן דורש סקר מתמשך.

ובהמשך אנחנו מדברים על איסוף חלב תוך שמירת שרשרת קור. עיבוד שלו, בדיקה שלו, פסטור שלו, בקבוק ובסוף כל התהליך הארוך הזה הבנק עובר לנמענים, בעיקר בתי חולים ופגיות, בצורה קפואה. מתחיל את חייו בצורה קפואה כשהוא יוצא מהאמא והוא מגיע לנמענים גם בצורה קפואה.

אני חייבת רגע להגיד משהו לגבי נפחים כי כל מי שלא מתעסק עם פגים יש לו כל הזמן את הליטר ביממה הזה שתינוקות צורכים ואז זה נראה פתרון שהוא מאוד בעייתי. אני רוצה להגיד שכשאנחנו מדברים על פגים ופגיות לפעמים אנחנו מדברים על עשרות CC בודדים בהתחלה וזה בהחלט נפחים קטנים וזה קהל היעד הראשון והחשוב ביותר, אותם פגים שהבריאות שלהם היא שבירה והחלב בראשית חייהם הוא חיוני כדי להבטיח התפתחות טובה ולמנוע תחלואה.

אני מאוד מאוד שמחה לצטט את יום הפג הקודם שהיה לנו שגם שם הנושא עלה וגם הוא יצא בדוח מצב הפגים. אני מצטטת את ד"ר צנגן שבהחלט דיבר על זה שצריך לסגור את הפער, ואני חושבת שאחד הדברים הבולטים בפער בין ישראל לעולם, בעיקר העולם המערבי, ה-OECD, זה הנושא של בנק חלב אם. ישראל היא המדינה האחרונה ב-OECD שאין לה בעצם יכולת להבטיח חלב בטוח לתינוקות שלה.

אנחנו בהחלט מפגרים אחרי העולם בנושא הזה ואנחנו מאוד מקווים שבהתאם למה שאנחנו רואים בעולם, למחקרים, שהכנסת השימוש של חלב אם מבנקים בפגיות תאפשר הפחתה של התחלואה, הפחתה של זיהומים, הפחתה של ניתוחים וגם הפחתה של תמותה.

אז על היוזמה שלנו כבר הוזכר, בעצם היוזמה זה חתונה של שתי עמותות: העמותה לתרומות חלב אם שהוקמה על ידי, מוזכרות פה, ד"ר רוית שכטר ושרון הרמתי שיש להן מרכז ראשון בישראל שמתמחה בדיאגנוסטיקה של חלב אם, חברתי אליהם, ביחד חברנו לפרופ' ארתור אידלמן שהוא מגדולי המומחים בתחום של רפואת ההנקה בעולם והקמנו את העמותה שהמטרה שלה בצורה ברורה היא ככה רשומה, הקמה של בנק חלב אם בישראל ותחזוקה שוטפת שלו.

בדרך עברנו, ואני מאוד שמחה על זה, חתמנו על מסמך שיתוף פעולה עם לה"ב. עשינו מרכז ראשוני עם איגוד הנאונטולוגים. אנחנו קיבלנו כבר, וזה מחקר עם מעבדות - - - , מאות דגימות של חלב מ-HM BANA מאיחוד הבנקים של צפון אמריקה לבקר, לעשות QA יותר מתקדם על עיבוד החלב. חברנו לגוף המקצועי, אין לי דרך אחרת להגיד, שהוא מספר אחת בארץ בנושא של רקמות, למד"א ולשירותי הדם ואנחנו ביחד מקווים לשתף, ליצור סינרגיה מאוד טובה של הידע ברפואת הנקה, ידע בתחום ההנקה, בתחום חלב האם ביחד עם הידע של מד"א בניהול בנקי רקמות.

אני יכולה להגיד שכבר יצאנו לדרך, אמנם אנחנו בשלבי חתימות אבל בזכות יום הפג והאירועים אנחנו כבר מגדירים את עצמנו שיצאנו לדרך. אנחנו מתכננים להקים את הבנק בתחנה של מד"א בירושלים ותודות למד"א שנותנים לנו שטח שיאפשר הפחתה של המחיר של המנות וזה חלק מאוד חשוב יש כבר ועד מנהל שמורכב מאנשי מד"א ואנשי העמותה. התחלנו כבר תכנון והזמנת ציוד.

המודל שאנחנו מאמצים זה מודל כלל ארצי בדומה למודל של בנק הדם. אנחנו בעצם משכפלים את המודל. אנחנו נעזר בין היתר באנשים בבית החולים שכבר אמונים על הזמנה של דם מבנק הדם ואנחנו בעצם נצרף אותם והם יהיו אחראים גם להזמנת החלב ככה שאנחנו מקווים שזה יתקדם מהר ועם מעט מעט בעיות.

בקצרה אני אעבור פה על הרבה סעיפים שנוגעים למה עובר החלב בדרך אבל אנחנו לא ניכנס אליהם, כמובן, מטעמי זמן. קודם כל החלב, לפני שאנחנו מדברים על חלב אנחנו צריכים לדבר על תורמת. והתורמת הזאת, קודם כל צריך לאתר אותה, צריך לבדוק אותה - לבדוק את הסרולוגיה, לבדוק נשאות לוירוסים ותחלואה. אנחנו צריכים לבדוק שהרגלי החיים שלה הם הרגלים שמתאימים לתרום חלב לפגים.

אני חושבת שאחת השאלות הקבועות היא מה תעשו עם קנאביס, מה תעשו עם עישון, מה תעשו עם אלכוהול. יש הנחיות מאוד ברורות לזה בחו"ל ואנחנו צריכים לוודא שהאמא מודעת להתחייבות הזאת לאורח חיים, אורח חיים בריא. היא יכולה להניק את התינוק שלה בכל מקרה אבל לתרום חלב לפגים זאת רמה אחרת של דרישות מבחינת אורח החיים.

אחרי שהיא עוברת אישור אנחנו בעצם אוספים את זה ומשם מתחילה כל השרשרת של עיבוד החלב שנכנס לעומק. מה שאני רוצה להציג זה שאנחנו כרגע מדברים על שתי קבוצות עיקריות של איסוף חלב מתורמות. הקבוצה הראשונה היא האמהות המאושפזות בפגייה. לפעמים יש פער מאוד גדול בין יכולת ייצור החלב של האמא שאנחנו כמובן מעודדים אותה כמה שיותר להגיע לייצור חלב מקסימלי וכמה שהפג שלה צריך.

הרבה פעמים אמהות פשוט משאירות במקפיאים חלב ואלה אמהות שהחלב שלהן הוא מאוד יקר מבחינתנו, זה חלב שיישמר בנפרד ויימסר בנפרד, יימכר בנפרד, זה חלב פגים. וזה משהו שאנחנו בהחלט צריכים את שיתוף הפעולה של הבתי חולים וזה מקור מעולה לחלב. במקביל יהיה לנו את איתור התורמות של החלב בשל, אמהות בציבור הרחב, וזה יהיה המקור של החלב בשל.

מהרגע שהחלב מגיע לבנק אנחנו לא הולכים פה לבחון אתכם, אבל מה שקורה שתדעו שאנחנו עשינו את שיעורי הבית. בדקנו, עקבנו אחרי כל השלבים, יש שלבים שיש להם בקרות שונות. אם זה ברמת בנק רקמות, אם זה ברמת מזון. ההפרדה בתוך הבנק, לדאוג שלא יהיה זיהומים, כל הדברים האלה בעצם כבר נכתבו. אנחנו התכוננו, אנחנו כבר מחממים מנועים, מה שנקרא, על המסלול.

והסוף, הסוף הוא כמובן חלב בטוח לשימוש זאת נקודה חשובה. זה אגב פג של יועצת הנקה מבית חולים באיכילוב שהיא שמעה שמקימים את הבנק אז דבר ראשון היא שלחה את התמונה הזאת של הפג שלה.

מבחינת לוחות זמנים אז אנחנו מתכננים כן שהאצווה הראשונה תצא באפריל ואנחנו אולי חג החירות אז אני מקווה שנוכל לחגוג אותו. אבל אלה, פחות או יותר, לוחות הזמנים של הקמה של הבנק. מכוון שאנחנו בפועל מאוד מוכנים לזה, יש לנו כבר את המומחיות, יש לנו מעבדה רפואית שכבר מוסמכת לבדוק חלב. יש לנו מעבדות של מד"א שבודקות את הדם אז הרבה מהמכשולים שקיימים בהקמה של פרוייקט חדש כזה כבר נפתרו. אז תרשו לי להיות אופטימית אחרי ארבע שנים שאני הייתי פסימית ולקוות שבשנה הבאה, יום הפג 2018, נוכל - - -

נוכל להגיד כמה חלב צרכו הפגים מאותו בנק חלב.

אנחנו נציג נתונים הכי מפורטים שיכולים להיות ועל כל פעם אנחנו נרים את הכוסית ונגיד שהחיינו. אני מקווה שזו הישיבה האחרונה שאנחנו מדברים על תכניות עתידיות והישיבה הבאה היא תהיה נתונים עכשויים.

(היו"ר עאידה תומא סלימאן)

תודה רבה. ד"ר צנגן שמואל, בבקשה, יו"ר האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה, בבקשה.

עליזה קודם שאלה, אם זה כל כך וכולם רוצים אז למה לא היה את זה עד עכשיו וזה אכן שאלה טובה. אני יכול לענות כך, כדי שמשהו טוב יצליח צריך שהכל יהיה מסונכרן. כדי להקים בנק חלב אם אתה צריך משאבים, יזם, צריך את הגורם המפקח ואת הדרישה מהשטח. וכנראה שכדי שכל ארבע המרכיבים האלה יסתנכרנו אנחנו מגיעים לרגע הזה ואני שותף באמת לברכות.

זה ניכר פה באוויר, כל השחקנים מרגישים מחוייבות, engagement, וזה הדבר הכי חשוב, ולכן אני באמת מאמין שהפעם, ליסה, הפעם יהיה לנו בנק. כבר התחייבנו להרים כוס לחיים ברגע שייצא החלב הראשון. אז באמת יישר כוח לכל הגורמים: למשרד הבריאות, כמובן למד"א, לאיגודים ולהורים שדוחפים את זה וכמובן לאורלי שהיא אפילו הצניעה את המעורבות שלה ביוזמה ובדחיפה הזאת כדי להגיע לרגע הזה.

אני רוצה להגיד בכל זאת כמה הערות כדי שבאמת ככה הדברים ילכו עם ברכת הדרך וכמובן, שרון ואילת אנחנו כאיגוד הישראלי לנאונטולוגיה נעשה הכל כדי - - - ראו בנו שותפים, אנחנו נעשה כל מה שאפשר. אני מדבר לא רק בשמי, אני מניח שגם האחיות שיושבות, האחיות האחריות של הפגיות מאוד שמחות.

כמה דברים בכל זאת. קודם כל, וזה נאמר כבר, צריך להגדיר את אוכלוסיית הפגים כאוכלוסייה מועדפת, כמו שנאמר פה. יש על זה עבודות מתוקפות. פגים זה ממש מוכח שחלב אם, אמנם הכי טוב החלב אם הביולוגי, אבל מקום שני חלב אם מתרומה מפחית את אותה מחלה נמקית של דרכי העיכול שיש בה סכנת חיים. יש לנו פה אמא מעמותת לה"ב שיכולה אפילו לפרט כמה זה היה יכול לעזור לה והרבה אמהות. וזה חשוב שזה יהיה מאוד מוגדר. כלומר, לתת את התעדוף הנכון לאוכלוסייה הזאת. לכל הילדים בישראל זה טוב אבל לפגים זה מציל חיים.

הערה נוספת זה הנושא של המימון. יש באמת הקצאה כמו שאורן מאגף התקציבים אמר, ממודל התמריצים של הפגיות, בוא נגיד ככה אנחנו הסכמנו לטובת מטרה כזאת להקצות כסף לטובת הקמה. מה יותר נכון מלאשר את זה. אבל כאן מגיע אבל - צריך להבטיח הקצאת משאבים לאורך זמן. אנחנו עשינו איזשהו חישוב גס בשטח של עלות הידועה בספורת העולמית ל-100cc של חלב אם.

יש לנו את המכפלות, מהי האוכלוסייה שתצרוך את זה. רק לגבי הפגים מדובר בסכום כסף משמעותי. מדובר בעשרות מיליוני דולרים ונצטרך לראות איך המערכת שלנו באמת מתחזקת, מממנת וממשיכה את המפעל החשוב הזה. זה לא מספיק להקים, צריך כבר עכשיו לבדוק על איזשהי איתנו פיננסית, תקציבית כדי שהעסק ימשיך לאורך זמן.

זה יעלה למשתמשים?

הכוונה היא שלא. אבל המערכת תצטרך לתקצב את זה. זה לא יעלה למשתמשים אבל צריך לבנות את המנגנון- - -

לא למשתמשים המאושפזים שנמצאים בקבוצות העדיפויות שרשומים בחוזר משרד הבריאות.

כלומר, אם יהיו משתמשים שהם לא מאושפזים - - - לא מקבוצות כי הם לא פגים אז זאת השאלה.

הנושא הזה טרם סודר, הנושא של איך אנחנו בשביל הילדים שהם זקוקים ויש להם - - - נצטרך חלב אם וחלב אם מתורמת מצרך נדיר. גם כאשר יקום הבנק אנחנו לא מצפים שזה יהיה על המדפים בסופר פארם או בשופרסל. זה יהיה - - -

ברור - - -

אבל אולי לבתי המרקחת?

קודם צריך להיות מלאי והמלאי זה חלק מהתפקיד של רגולטור של לדאוג לכך שהמלאי שיקום יועד לילדים הכי פגיעים ושהם ראשונים ברשימה של התינוקות שהם בעדיפות. סידרנו את זה וגם כן כתוב בחוזר שאסור יהיה לגבות כסף מהמשפחה עבור התינוקות האלה. אבל זה אומר שצריכים גם כן ואנחנו יודעים שצריכים להסביר את זה וזה חלק מהתהליכים שאנחנו שוקלים מה הדרך הטובה ביותר לעשות את זה וזה בבחינה.

הערה אחרונה לפני שאני מסיים ברשותך. אסור לנו לשכוח שהחלב הכי טוב לפגים, ליילודים בכלל ולפגים בפרט, זה החלב של האמא הביולוגית. ודיברנו על זה ליזה ואני, אנחנו נצטרך לבנות בצורה מאוד נבונה את כל המודל כדי שבכל זאת על חשבון הזמינות של חלב אם מתורמות לא יבוא חלילה על חשבון העידוד והחינוך והתמרוץ של האמהות הביולוגיות לתת את החלב שלהן כי זה עדיין מוכח ספרותית שזה הכי טוב. לא לפתח את הבנק חלב אם, חלילה, על חשבון המוטיבציה ועידוד ההנקה מהאמהות הביולוגיות ואנחנו נטפל בזה - -

גם זה כתוב בחוזה.

- - אני לא מציג את זה כבעיה אלא כדבר שצריך להיות מודע לו כדי לפתור אותו.

אני רק רוצה להגיד שעבודות בעולם הראו שכשמכניסים בנקי חלב לבתי חולים אחוז המניקות ואחוז ההנקה עולה. עצם זה שאמהות מרגישות שיש ערך לחלב שלהן, יש אפילו ערך כספי, זה המוטיבציה הטובה ביותר. אז אני אשמח וכולנו נשמח על כל אמא שיהיה לה מספיק חלב והיא לא תצטרך חלב מהבנק אבל זה לא סתירה אחד לשני, זה דברים שהולכים ביחד וזה חלק מהמודל - - -

לא, אני גם לא חושבת שאמא - - - אם נמשיך להתייחס לנשים שכן יתרמו, תורמות את החלב שלהן אני לא חושבת שמישהי תתרום את החלב שלה ותשאיר את הילד שלה בלי הנקה. אלא אם נתחיל להפוך את זה לסחר מכר. כלומר, לשלם עבור תרומה כזו ואז אולי נשים יצטרכו בגלל מצבן הכלכלי. כל עוד זה יהיה עידוד של תרומות אני לא חושבת שזה יפגע בהנקה של התינוק עצמו, שלה.

אני לא אשת כספים כפי שכבר הבהרנו קודם אבל יש שני דברים שכתובים בנוהל באשר לנושא הכספי. 1 - שלא תהיה תרומה כספית עבור התרומות ואנחנו יודעים שבמקומות איפה שזה נכנס זה גרם הרס את הבנק הציבורי. 2 - לגבי השימוש בילדים המאושפזים שנמצאים בסדרי עדיפויות אנחנו חושבים שזה לא אתי להציע את החלב הזה לילדים האלה שזה בעצם תרופה מצילת חיים ולדרוש כסף עבור זה. זה צריך להיות בסל השירותים.

הבהרה מאוד מאוד חשוב. יהיה נגיש וחינמי.

(היו"ר עליזה לביא)

אנחנו השנה בדקנו במסגרת המודל גם את שיעורי ההזנה בחלב אם במדינת ישראל בבתי חולים.

מעניין.

מאוד מעניין כי בעולם זה עומד על 45%-50%. ד"ר צנגן מאשר את הנתון?

איפה שיש נתונים ברורים. אבל אצלנו הגענו גם לנתון דומה 50%.

טיפה יותר.

50% מהלידות בישראל זה חלב אם?

אנחנו עומדים על נתון דומה לעולם.

מתחת לקילו וחצי שמגיעים לגיל 30 יום הם ניזונים את רוב כלכלתם מחלב האם הביולוגי כמובן כי אין לנו בנק חלב אם. זה היה נתון מאוד חשוב כדי באמת לעשות איזשהו - - -

אבל חייבים להדגיש, ד"ר צנגן, שהרבה נשים רוצות להניק את התינוק שלהן. הרבה נשים שהגיעו, בעיקר מאחר שמסבירים להם כמה חשוב. תראו, אני הייתי עם אחותי, ליוויתי אותה כשהיא ילדה את התאומות שלה טרם זמנן, אחת שרדה ואחת לא. אבל אני זוכרת את ההיסטריה שהייתה לה סביב המשאבה, פעם החשמלית, פעם הידנית, מה מוציא יותר טוב, זה היה סחרור מטורף אבל היא ידעה וכמובן גם השאר שזה הדבר וההזנה הטובה ביותר לפגים. ולכן, צריך לזכור שרוב האמהות לפגים כן רוצות להניק. חלקן פשוט לא יכולות כי הגוף לא ייצר או שהן במתח או בסטרס או שהחלב שלהן לא באמת מזין. אז ברגע שלאלו תהיה חלופה אז אולי אנחנו נפתור בעיה הרבה יותר הדוקה.

עוד נקודה שבאמת חשוב לתת עליה את הדעת, אני פונה אלייך, אני בא ממקום שבתור ילד גדלתי שאסור למישהי להניק תינוק של מישהי אחרת.

אה באמת?

כן, במגזר הערבי. אני חושב שצריך לצאת לגבי מודעות חוצת מגזרים גם בהסברים בערבית כי אני לא חושבת שאמא מהמגזר, מאיפה שגדלתי לפחות, מאיפה שבאתי, תסכים שהתינוק שלה יקבל חלב של מישהי אחרת.

אני רוצה לענות שביררנו את זה עם הבנקי חלב באנגליה ששם יש אוכלוסייה מוסלמית מאוד גדולה והבנתי שגם שם קודם כל יש כאלה שאומרים שבגלל שחלב האם הוא לא הנקה ישירה אז זה כללים אחרים. הכלל באיסלאם מדבר על אחים לשד, להנקה, לא אחים לחלב. אז יש מקומות שבאמת הם קיבלו אישורים להפריד. זה נושא שעלה בעבר, אנחנו דיברנו - - -

חשוב להסביר את זה.

אז אנחנו חושבים על זה ואנחנו בהחלט נפתור גם את הנקודה הזאת- - -

אין לכם תשובות כרגע לגבי זה בכלל? אני מבית חולים צרפתי, נצרת, אח אחראי פגייה. אנחנו ניתקל בבעיה הזאת בצורה מאוד רצינית. אני מקווה שיהיו תשובות לפני שזה יתחיל. כי אנחנו מאמינים בחלב אם מאוד - - -

אולי שווה לעשות הידברות עם מנהיגים רוחניים - - -

כמובן הנתונים יהיו קיימים ואם תהיה בעיה שידרשו מאיתנו לשמור את הנתונים כמה שנים שצריך על מנת שנוכל לוודא את הדברים האלה. גם אלה ייעשה אבל נתחשב בכל ה- - -

כן אבל הסוגייה התרבותית היא מאוד - - -

אם אני יונק ממישהי אז אסור לי - - -

גם בהדרכות, גם בהנחיות - - -

בגלל שכבר ביררנו את הנקודה אז אנחנו מודעים לה וזה נושא מאוד חשוב, תודה ש- - -

אני חושבת שבכלל בעולם הרפואה, וזה מניסיון בעבודה ממושכת, אני חושבת שאחד הדיונים היותר מרתקים שהיו כאן זה היה בנושא של סרטן השד ושם למדנו שאצל נשים חרדיות לא בכל הקבוצות והתת קבוצות אבל יש כאלה שאומרים שבנסתר ממך אל תדרוש. וזה חלק מהכוונה תרבותית שלא צריך לחפש, לא צריך לחפש. ויש הרבה מאוד מקום לתת את המודעות לרגישות התרבותית, הדתית, האתנית במהלכים שאנחנו מובילים. כשדברים כאלה עולים כאן אז בהחלט אני חושבת שצריך לקחת אותם בחשבון ולתת עליהם את תשומת הלב. כי ישראל בסופו של דבר מורכבת מקבוצות.

ובמקרה או שלא במקרה פגשתי פה את חבר הכנסת מקלב, שאמרתי לכם עליו מקודם, ואמרתי לו, תשמע, יש בשורה, אני מציעה שגם את הבנקים החרדיים תהיה איזשהי דרך של בדיקה. ואז הוא אמר לי, אבל את לא מבינה, אצלנו יש רגישות, הרי זאת לא יכולה להניק את זה כי היא אוכלת x,y,z ויש פה הרבה מאוד דברים. אז אמרתי לו, כל שכן היא הנותנת בואו גם אתם. אז הוא אמר לי, את יודעת מה - - - אז לכן מדינת ישראל - - -

- - - היהדות - - - בדקנו את זה - - -

מה זאת אומרת, רייכמן יוזם יחד איתי בחוק, יוזם ראשי יחד איתי, בעיה הלכתית נבדקה שם. אז אולי באמת כדאי לעשות עוד איזשהי בדיקה כדי להדגיש שזה תרבותית גם במגזרים - - -

בדיוק. מדינת ישראל היא מדינה מאוד מגוונת וכאן שמענו הרגע דברים שצריך לקחת אותם בחשבון ואנחנו רואים את אחינו ואחיותינו. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לרומי שחורי, מנכ"ל עמותת לה"ב למען פגים, בבקשה.

שלום, תודה רבה. קודם כל אני מברכת את מה שאנחנו שומעים פה. זה נשמע כאילו מה שאני הולכת לספר זה לא רלוונטי כי הנה זה קורה. אבל אני אספר לכם בכל זאת על הילדה שלי, ליה, שנולדה בשבוע 29 במשקל 768 גרם. ארבעה רופאי פגים חיכו להחיות אותה כי הם לא חשבו שהיא תשרוד את הלידה והיא נשמה את הנשימה הראשונה שלה לבד. אבל אחר כך לא היה לי חלב בשבילה והיא חלתה בנק שזו מחלת מעי הנמקי, מה ששמענו. והנק כמעט לקח לנו אותה. היא הייתה בסכנת חיים תקופה מאוד מאוד ארוכה, עברה ניתוחים ומהלך פגייה מאוד מאוד דרמתי, 110 ימים בטיפול נמרץ.

וההשלכות גם הלאה. צלקות מאוד מאוד לא יפות בבטן, לא אכלה אוכל מוצק עד גיל שנה וחצי. דרך מאוד מאוד ארוכה. היום ליה בת 8. חוץ מהצלקות כמעט ולא נשאר זכר בנושא של הבטן אבל נושא בנק חלב הוא נושא שמאוד יקר ללבי ואנחנו לא סתם מעלים אותו שוב ושוב פה בדיונים ובכלל שנה אחר שנה. אחרי שקיבלנו הבטחות שזה יקרה ועכשיו אני מרגישה שהנה אנחנו כמעט כמעט שם.

מבחינת הזמנים הייתי מסתפקת גם ביוני ואולי לידה מוקדמת באפריל. אני אשמח מאוד אם תינתן זכות דיבור גם לאמהות האחרות מהעמותה שגם להן יש סיפורים ואני אומרת - - -

ככל שהזמן יתיר, פשוט התחלנו מאוחר ואני חייבת- - - אבל אני רוצה ברשותכם להעביר את רשות הדיבור לפרופסור בנימין בר עוז, מנהל המחלקה לנאונטולוגיה במרכז הרפואי בהדסה. בבקשה.

שתי נקודות קצרות. משהו שנבלע קצת בדברים של שרון. יש הבדל בין חלב אם של פג לעומת חלב אם של ילוד בשל.

עוד פעם - חלב אם של אמא של פג, החלב עצמו הוא אחר?

ההרכב של החלב הוא שונה.

הקולסטרום הזה נכון?

לא רק הקולסטרום, כל המבנה של החלב שיש. ואז בבנק צריך לקחת את זה בחשבון שחלב פגים ילך לפגים וחלב בשל ילך לבשל כי חלב בשל פחות טוב לפגים לעומת פורמולות. יש על זה כמה עבודות.

בעיקרון חלב פגים ששה שבועות אחרי לידת פג נחשב כחלב פגים גם בעולם ואנחנו ניישר קו עם זה. זה חלב פגים ששמור לפגים. החלב בשל ישמש ל- - -

אבל פרופ' בר עוז, זה שיש בנקים בעולם עם ניסיון, אני מניחה שאנחנו יכולים ללמוד מהניסיון - - -

אני חושב שהם עושים את הפיצול, אבל זו הבעיה של מנהלת הבנק.

אני חושבת שאלה רזולוציות מאוד קטנות שאנשי המקצוע צריכים לשבת עליהם. אותי מעניין כמה חלב יגיע גם לפריפריה הרחוקה ואם בכלל יהיה פה את הניוד הנכון - - -

מי אמר שזה בירושלים או בתל אביב בואו נשים את זה - - -

לא, אבל אם אנחנו מדברים על מד"א, איפה יהיה הבנק המרכזי ואיך יהיה באמת הפיזור הנכון לאורך כל- - -

מגן דוד, מה עושים, איפה בנק הדם נמצא?

בנק הדם נמצא בתל השומר והוא משרת את כל מדינת ישראל באמצעות מערכת השינוע שעוברת יום-יומית מכל פינה לכל פינה במדינת ישראל לפי הצורך, ולכן החבירה הזאת כל כך מתבקשת.

אתה רוצה רק להגיד לנו, אם כבר אנחנו מדברים, למשל בבית החולים בנהריה, בבית החולים בתל אביב, איך אתם משנעים? יש עכשיו צורך במנות דם כאן וכאן, איך זה קורה?

זה לוקח את הזמן לשינוע של בין שעה לשלוש שעות לכל פינה במדינת ישראל. במידה ויש איזשהו אירוע רב לאומי או רב נפגעים וצריך להזיז את זה יותר מהר יש מסוקים וזאת לא הבעיה. אנחנו מניחים שעם פגים זאת תהיה פחות בעיה. השינוע צריך לעשות בתנאים מבוקרים, מקוררים, מוקפאים. המיקום הפיזי של בנק החלב כרגע מיועד להיות בתוך מתקן מגן דוד אדום ברוממה בירושלים ומיועד לעבור יחד עם בנק הדם החדש בעוד כשלוש שנים לתוך המתקן המוגן והגדול ברמלה שהחלה הקמתו לפני כמה חודשים.

ואם כבר הגעתם אליי אז עוד פינה אחת שחסרה לי בדיון הזה כי חסרה צלע פה בתוך המערכת הזאת. זה נכון שכולנו נורא שמחים ומישהו צריך לשלם בסוף את המחיר. המישהו שכרגע ישלם את המחיר באופן ישיר זה מנהל בית החולים שתחת סמכותו יהיה להזמין את אותו המוצר ממני והוא יצטרך לשלם עליו. הוא יבוא ויגיד לי, סליחה, מטרנה הרבה יותר זול בשבילי. למה לי לבוא ולקנות מכם את אותו מוצר כמו שאני קונה- - -

בגלל שמשרד הבריאות יחייב אותו שלהחזיק מלאי בפגיות- - -

יש פה כללים ופיקוח הרגולטור ממשרד הבריאות.

הרגולטור ממשרד הבריאות לא יכול להכריח אותו לרכוש ממני. המנהל בית חולים יחשוב על שיקולים כלכליים וזה צריך להכנס באותו מודל כוכבים. זה הצעת חוק, משהו שהוא יהיה מאוד ישים. כי מנהלי בתי חולים אין להם אינטרס כלכלי שזה יתקיים בצורה הראשונית כמו שאנחנו מציגים את זה.

אני רק רוצה לציין שזה כבר קיים. כלומר אנחנו כבר נמדדים על נושא של חלב אם ואנחנו רק נגדיר את זה.

פרופ' בר עוז, רצית להוסיף?

עוד שתי נקודות קטנות. מבחינה תרבותית אחרי העניין של לתת מאם ערבייה לאם ערבייה יש בעיקר, לפחות בהר הצופים, יש לנו בסביבות 40% נשים ערביות וכל השאר יהודיות. השאלה אם מבחינה תרבותית אנחנו חושבים על העניין שהאם יהיו יהודיות שיהיו מוכנות לקבל חלב אם של אם ערבייה או להיפך או שזה מסתורי וזה - - -

אני חושבת שהכללים של בנק הדם - - - הצלת חיים, אין הבדל של דם והצלת חיים - - -

רגע, מה קורה בבנק הדם?

אין איפה ואיפה, לא יכול להתקיים, זה הופך להיות רקמה אנושית והרקמה יכולה להנתן לכל אחד מכל אחד.

אני רוצה לראות אמא שצריכה את המנת חלב ומביאים לה מנת חלב ואז היא מתחילה לשאול, רגע זה ערבייה, זאת רוסייה שהתגיירה זאת- - -

אני אראה לך אם צריך.

מה קורה בתרומת איברים, אנחנו שואלים מי התורם?

בתרומת איברים יש אנשים שלא מוכנים לתרום לערבים.

הם גם לא מוכנים לקחת מערבים?

לקחת - - -

תודה על ההערה.

עוד נקודה אחת קטנה. האם מתוכננות לפי הנוהל בדיקות של החלב לאחר הפשרה?

בבית החולים עצמו?

כן. הגיע אליי חלב קפוא ומפשירים אותו.

בהתחלה אנחנו ננהל מספר מחקרים שיהיו חלק מה-QA. כעקרון צריך להבין שזה לא מחוייב. החלב נבדק כשהוא סטרילי, בתום הפסטור ולרוב הוא לא נבדק. המחקר שאנחנו עושים היום מהבנקים של HM BANA זה בדיוק לבדוק ערכים תזונתיים אחרי הפשרה ואנחנו נביא את המחקרים העדכניים.

תודה. שלומית הראל מעמותת לה"ב.

כמה דברים אני רוצה להגיד. קודם כל לעניין מה שדובר מקודם על אמהות שרוצות להניק בתוך הפגייה. צריך לזכור שחלק גדול מהאמהות יולדות פגים לא בתנאים אידיאליים. זאת אומרת, הרבה פעמים זה בגלל רעלת הריון או בעיות רפואיות של היולדת באופן שלא מאפשר לה גם אם היא נורא רוצה לתת חלב. חלק מהפגים הם כל כך קטנים עד שהם לומדים לינוק הקושי להתחבר להנקה כשיש פג, גם אמהות שנורא נורא רצו להניק בחוץ זה נורא קשה. נכון שיש אחיות בפגייה שמוסמכות לעזור לנו ללמוד להניק אבל זה קשה נורא כי הוא לא קולט ואת מתוסכלת ויש כל כך הרבה תסכולים מסביב וקשה לעשות את זה, זה פשוט קשה.

אבל אני אתן לכם דוגמה קטנה כמה זה חשוב. הבן שלי נולד, אני ילדתי תאומים, הבת שלי נפטרה, אפרופו מצוקות כוח אדם, זיהומים ובעיות פגייה נשארה בגיל 16 יום והוא ביום שבאנו לשחרר אותו, שבוע לפני שבאנו לשחרר אותו היה לו קצת רפלוקס, האוכל עלה. אמרו בפגייה, אין שום בעיה, נסמיך. נוסיף לחלב אם שלך, זה שאת שואבת ומתאמצת, נוסיף טיפה משהו שמסמיך אותו. ביום שבאנו לשחרר אותו הוא קיבל נק. הוא לא היה מסוגל להתמודד עם הטיפה הזאת של הקצת סי שהוסיפו כדי להסמיך וזה עלה לנו בעוד חודש ומשהו אשפוז בפגייה וטיפול נמרץ.

יצאנו מזה למזלנו בלי סתומות ובלי חור במעי אבל היינו כפסע משם ותפסנו את זה בזמן. זה כל כך חשוב, הם כל כך רגישים. כתוצאה מכך היינו צריכים לדאוג שיאכל חלב אם חודשים אחר כך כי לקח הרבה זמן עד שהמערכת הייתה מסוגלת להתמודד עם זה. אבל זה דבר קטן כל כך. זה לקחת את חלב האם שלי ולהסמיך אותו בקצת. אף אחד לא העלה בדעתו שהכמות הקטנה הזאת של יומיים שלושה שהסמיכו לו את החלב כדי להפסיק לו את הרפלוקס כדי שהוא לא יפלוט, כדי שאפשר יהיה להשתחרר איתו פשוט גרם לו לנק. ולכן זה נורא - - -

תודה. ד"ר שימל משערי צדק, בבקשה.

אני חושב שצריך להבהיר לכולם שאנחנו מתייחסים לחלב האם כאל תרופה. גם את האינסולין שהתחלנו לפני שנים, ואני רק 40 שנה בביזנס, התחלנו מחזיר. וגם הסורפקטן שאנחנו נותנים לפגים חלק מהם מיוצרים מחזיר. כך שכל הנושא, ההתייחסות שלך היא כאל תרופה ולא כאל תוסף מזון. אני חושב שברגע שאנחנו נלך עם הראש הזה ונעמוד על זה אני חושב שכל הדיון צריך ללכת לכיוון הזה. לא של בורות אלא להבהיר את הנקודה.

נקודה מאוד חשובה. תודה באמת תודה. אני חושבת שבאמת בכל ההתכתבות בינינו, דלית, גם בפרוטוקול וגם אחרי זה המשך עבודה באמת להתייחס לזה כתרופה. תודה. גלית אלדרוטי, דיאטנית קלינית, עמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, בבקשה.

אני לא רוצה לגזול זמן ואני רואה שאין לי הרבה מה להוסיף. קודם כל עמותת עתיד כמי שמייצגת את הדיאטנים בישראל שאנחנו אלה שנכנסים לפגיות וקובעים את התזונה גם של הפגים אז כמובן שאנחנו מברכים על היוזמה. הכנתי כאן רשימה של יתרונות של חלב אם גם לפגים אבל אני מוותרת כי אני רואה ש- - -

תודה על ההתחשבות, תודה רבה. ד"ר חוסאם עומרי, מנהל פגייה בנצרת, בבקשה.

ערב טוב לכולם, כבר ערב, צריך להגיע לנצרת לכוננות.

כמה זמן יקח לתרומת חלב להגיע לנצרת אתה חושב?

נראה במד"א מה יגידו.

גם להם את הצ'קלקה אפשר לפנות את הכבישים.

מישהו אמר, פרופ' אמר - - - אני לא אחזור על זה בקשר לפגים שהחלב שלהם שונה ודבר שני בקשר לאוכלוסיות השונות, האתניות השונות גם דיברתם על זה. ובקשר לחברי שימל שאמר שזה תרופה, רציתי להגיד את הדברים האלה שזה תרופה אבל רציתי להגיד דבר אחד שבנק חלב צריך שלא ייצור תופעה של פחות הנקה, זה חשוב מאוד, צריך להזהר מהדבר הזה. לדעתי יש נשים שבקושי אנחנו מצליחים לשכנע אותן להניק או לתת חלב ואם הן ישמעו דבר כזה, אנחנו בפגיות צריכים להיות זהירים בזה כי דבר חשוב מאוד שלא תווצר פה תופעה שאחר כך תתגלגל ותהייה הפוכה, אנחנו צריכים להיות זהירים בדבר הזה.

הדבר השני, אני רוצה להגיד על מקרה אחד שהיה אצלי ואני כל כך שמח בעקבותיו. שבוע 23, יצא הנקה מלאה ללא IVH- דימום במוח, ללא נק, ללא ROP, הילד הזה כבר הוא בן שנה פלוס, הולך בלי CP, הולך מצויין, מתפתח מצויין.

איזה מקצוע בחרת, איזה כיף לך, וואו. שלושת הדוברים הבאים: גיטי מאירוביץ' אחריה ד"ר פליישר וד"ר גולן יסכם ואנחנו נסיים את הדיון. אז בבקשה גיטי מאירוביץ'.

אני כאן כנראה ל- - - סטראוטיפ. אני גם החרדים, אלה שיש לנו את השוק השחור, גמ"חים בעגה שלנו. אני גם אמא בוגרת פגיית שערי צדק שלוש פעמים בשלושה מקצים שונים ואני גם אשת תקשורת שהיה כאן קצת דיבורים, עורכת בעיתון משפחה, היה קצת דיבורים על למה הכותרות פחות אוהדות. אז האמת היא שאתמול הורדתי בלילה עיתון ותהיתי מה הכותרות של היום בבוקר כי אני תחילת הכותרות שלכם. ויש לי שני כובעים, אני כובע שמלאת הערצה וכבוד והמון קנאה בצוותים הרפואיים שהחזירו לי שלושה ילדים, בראו לי שלושה ילדים. ותהיתי מה אני עושה.

כי אני היום שש שנים אחרי, התאומים שלי הגדולים, ואני עדיין אוכלת את זה יום יום. גם בהוצאה כספית משמעותית כל חודש, גם בריצה סביב זה. בזמנו נראה לי אפילו אתה אמרת לי ככה לקראת היציאה, עד גיל שש אנחנו נדע את המכלול איפה שהם נמצאים. וזה נכון, הם בני שש ואנחנו עדיין מודים יום יום על עצם קיומם אבל זוכרים שהם פגים. ואז אני מסתכלת ואני אומרת, שש שנים זה המאקרו, שלושה וחצי חודשים שהיינו בשערי צדק זה הופך להיות פסיק בתוך מאבק כל כך ארוך. זה לגמור קרב אחד ולהתחיל מלחמה. זה בעייתי.

התקשורת, אני לצורך העניין, אי אפשר להסתכל רק על הפגייה כי הפגייה של מלאכים, לא מכירה דרך אגב אבל אנחנו מדברים על כלב התקשורת, הכלב יודע לנשוך עד שהמדחום עושה לו 7.2 כי ב-7.2 גם העורכים הכי הכי שנונים שיש להם מה לומר תמיד על כל רופא ופתאום הם צריכים את הקרדיולוג בהדסה, או מי שזה לא יהיה, פתאום הם הופכים להיות האוהדים הכי טובים ואז אתם רואים בעיתוני סוף השבוע כתבות אוהדות על בית חולים שהציל אותי. אז אנחנו משתנים, אנחנו בני אדם, אנחנו חייבים לתת קודם כל באמת מה שקורה. לא כל כך קל בחוץ, אחרי הפגייה, אני אומרת לכם מניסיון כפול 3, לא קל.

אבל בואו נדבר שנייה על חלב. פרופ' קפלן הגיע אליי, הייתי דיי בהלם, אחרי שהתאומים נולדו, שבוע 29, 824 גרם. לא ידעתי מאיפה זה בא לי והוא בא אליי ואומר לי, הביא לי תיבה כזו של הנקה, ערכת שאיבה ואומר לי, בשבילך. אמרתי מה אתה רוצה חלב? הוא אמר, No dear, לא חלב, אני רוצה אנטיביוטיקה. וככה הוא התייחס לזה, אני רוצה אנטיביוטיקה. ובאתי אליו אחרי שעתיים, מתוסכלת של החיים עם כלום, עם איזשהו רסס. הוא אמר לי, זה הרבה, אנחנו סופרים פגים במשקל זהב.

וכאן אני פונה אלייך, חברת הכנסת, אמרת סוכר, לא סוכר, זה 600 או 700 או 800 גרם זהב. אנחנו משקיעים בזהב. תראו את הילדים ש- - - לפחות. הם הגאונים של הדור הבא, חד משמעית. מה שקורה בציבור שלנו החרדי, יש גמ"חים. אין שבוע שלא תמצאי בבתי הכנסת בקשות. אולי יש אמא שמוכנה להמנע מגלוטן, גלוקוז, דברים קשים בשביל להעביר חלב. אי אפשר לשנות את החברה. זאת אומרת הצורך קיים והוא מקבל מענה. ואנחנו באים פה ואומרים, אם זה השוק והשוק השחור הזה מסוכן ואולי בציבור יש קצת בערות אבל יש המון רצון טוב וזה אנטיביוטיקה. כמו שאמרת, זה הצורה להסתכל עליהם ולזהבים הקטנים האלה מגיע.

תודה רבה ששיתפת אותנו. ד"ר פליישר שפר ורד, מנהלת הפגייה בנהרייה, בבקשה.

אני לא אחזור על מה שכולכם אמרתם, אני מברכת קודם כל על בנק חלב האם. אבל אנחנו צריכים לזכור את העניין של להדריך את האמהות, בטח את אלה שהולכות ללדת פגים על הנקה. וככל שאנחנו נתחיל לדבר איתן מוקדם יותר על הנקה אנחנו נגיע לשיעורים יותר גבוהים בהנקה ואנחנו ראינו השנה, גם בעזרת המודל שהלכנו ובדקנו את כמות התינוקות שמקבלים הנקה בגיל 30 יום ובשחרור היא עלתה בצורה משמעותית. ולכן מאוד חשוב להזהר, לא להפוך את זה, אני מסכימה, זה תרופה זה זהב זה אנטיביוטיקה, מה שתגידו.

הנטייה והניסיון שלי לפחות בצפון, אנשים לפעמים רואים קדמה כמשהו שאני יכול לקנות. וברגע שהם יידעו שאפשר להביא את התרופה הזאת, את האנטיביוטיקה הזאת, תגיד הנה יש שם אנטיביוטיקה למה אני צריכה לעבוד קשה וזו עבודה מאוד קשה, יש פה לא מעט אמהות לפגים. לבוא ולשבת ולשאוב את החלב ולהוציא את ה- 3cc. אז זה נכון שגם אנחנו מרגיעים אנחנו אומרים שאנחנו צריכים רק cc אחד לארוחה הבאה.

אבל זו עבודה קשה וזה לקום כל שלוש שעות ועוד פעם לשאוב ועוד פעם. ולכן, אנחנו צריכים את האחיות שעושות את ההדרכות להנקה והיום יש קורסים בסיסיים של הדרכה להנקה ואחיות עושות את זה והן עושות את העבודה. זו עבודה שהיא משהו קדוש כי הן יושבות ליד האמא כל ארוחה, בואי נחבר לך לקנגרו, תעשי את השאיבה אחרי הקנגרו. כלומר, בואו לא נהפוך את זה רק לתרופה. חלב אם וגם בני הזכיר את זה וכולם הזכירו, חלב אם של האמא זה הדבר הכי טוב שיש. זה שיש לנו עוד זה מבורך.

זה צריך להיות חלק מההסברה כמובן.

תודה רבה. אחרון הדוברים, ד"ר גולן אגי, מנהלת מחלקת ילדים ופגים בסורוקה. קודם כל מיגנו את הפגייה בסורוקה?

בדרך. אנחנו כרגע נמצאים בשלב מעבר לפגייה זמנית שהיא ממוגנת.

זה גם מה שאמרו לי בצוק איתן.

בצוק איתן הייתה התחייבות הממשלה לבנות פגייה חדשה שעוד לא התחילה בבנייה. המצב שלנו כרגע שאנחנו יוצאים מהפגייה הנוכחית שהיא אמורה לההרס לצורך הבנייה אבל אני מבינה שחסר הרבה כסף בשביל לבנות את - - -

מכתב בבקשה לשר הבריאות. מה קורה עם הפגייה של סורוקה, זאת הייתה הבטחה שניתנה לפני שלוש שנים וצריך למגן שם את הפגייה, לא יכול להיות שהפגייה לא תהיה ממוגנת.

אני חושבת שטמון פה הפער של שניים-שלושה דורות מאז שחלב אם באירופה וארצות הברית קיים. אני רק רוצה להגיד שאמרתי עבודה נהדרת שעשתה בסקירת הספרות, העולם התגבר על בעיה של המוסלמים ויהודים וכשרות וכל הדברים האלה, זה דברים שהסתדרו כי אנשים מבינים שזו תרופה ורק כדי להראות עד כמה הראש צריך להשתנות קודם כל פה זה שבקנדה חלק מהתרופות שהתינוק הפג מקבל זה חלב אם ועל מנת לא לתת לו המשפחה צריכה לחתום על סירוב. זאת אומרת, זה כמו החיסון שניתן באופן אוטומטי.

לא שואלים את האמא על הסכמה כן או לא, כי זו תפישת ראש, שאם אתה אומר שאת המחלה הזאת אתה יכול למנוע היא כמו שהיום אנחנו לא חותמים על חיסון הפטיטיס B ברגע שהתינוק נולד אלא חותמים על סירוב. ואז בעצם ההורה שמגיע לפגייה, באותו מעמד הקבלה אומרים לו, תראה, במסגרת האשפוז שלך יעשו לפג שלך א'-ב'-ג'-ד', הוא יקבל עירויי דם, הוא יקבל חלב אם, בבקשה לחתום על זה שהסבירו לך. ולא מבקשים הסכמה לקבלת חלב אם.

זה שינוי תפישת ראש שהיא אומרת, יש פה המלצה רפואית למתן תרופה שמונע מחלה ונכות שאחר כך תעלה לנו כסף. אי אפשר יהיה בכוח לתת למישהו אבל אני חושבת שזה משהו מאוד מהותי כי בהוראות ממשרד הבריאות ייצאו שאנחנו נצטרך להחתים את ההורים למתן חלב אם נפסיד 50% מתוך זה שבוא נלך לשאול את הרב, בוא נשאל את זה, לא. אני חושבת שהפוך זה יהיה הרבה יותר נכון וקפיצת מדרגה כי אחרת יעברו עוד 15 שנים שנוכל לדווח שכל הפגים מקבלים חלב אם.

תודה אגי על ההערה. משרד הבריאות אתם רוצים להגיב ולהתייחס לדברים שנאמרו עכשיו?

כן. נאמרו דברים כאן לגבי - - - אנחנו נצטרך לשקול את זה ביחד עם היועץ המשפטי שלנו על הסוגייה הזו של חתימה.

כרגע בחוזר מנכ"ל זה לא כתוב שצריך להחתים את ההורים.

כרגע זה בהסכמה כבר.

מה זה הסכמה, הסכמה זה לשאול את ההורים. מה זה הסכמה?

כל טיפול בעצם צריכים לשאול את ההורים מפני שלא ניתן לתת טיפול ללא הסכמה של ההורים.

של יילודים?

אני- - -

לי הייתה הצעת חוק שביקשתי שהורים יוכלו ללוות יילודים. אני מזכירה לכם את זה, אני לא הצלחתי לקדם אותה.

וההיפך הפרדה.

נכון. אז זה לא כזה פשוט ומובן מאליו. אז אני מבקשת לקבל תשובה לוועדה על הסוגייה הזאת. יש לכם שלושה שבועות לענות לי על השאלה הזאת. גברתי רצתה להשיב על דברים קודמים?

רציתי רק להוסיף שנאמר פה לא מעט לגבי הקשיים של אמהות שיולדות פגים בין אם זה בגלל סיבות רפואיות ובין אם זה הלחץ האדיר, הדחק שהן נמצאות בהיותן אמהות בצורה פתאומית ליילוד שהוא נולד בטרם עת. שתדעו שאנחנו מדברים על לא רק הדרכה, אנחנו מדברים על תמיכה בהנקה. זה דבר שנדרש גם לאמהות רגילות אבל על אחת כמה וכמה לאמהות לילדים פגים. ונרקמת בשעה זו, יש כאן נשים שיושבות בחדר הזה שמפתחות קורס לתת תמיכה לנשים וצוותים בפגייה כדי לתמוך בנשים שיולדות פגים. אז אני חושבת שצריכים לתת להם יד ולתת להרחיב את ההצלחה לקורס הזה מפני שהוא מאוד חשוב.

הייתי רוצה להוסיף משהו, לסכם את זה, שאני חושבת שהאמירה הטובה ביותר לגבי הנושא של ההנקה וחשיבות ההנקה ובנק חלב האם זה העובדה שבראש הבנק יושבת מישהי, מנהלת הבנק, אמורה להיות מישהי, אני יועצת הנקה בינלאומית מוסמכת, אני גם מדריכת - - - מזה 18 שנה. זאת אומרת שאני יושבת עמוק בכל הנושא הזה של ההדרכה להנקה, - - -, מדריכות - - - אנחנו עושות את זה בהתנדבות. אז אני 18 שנה עוזרת לנשים בהתנדבות וזה אומר הרבה על הנושא של בנק חלב אם גם כמקובל בעולם.

חלק מעמודי הבסיס של בנק חלב אם, יש ארבעה עמודי בסיס ואחד מהם זה קידום ההנקה. זה מנדט ברור והוא חייב להתקיים לא רק משום שהבנק ניזון מהנקה של אמהות אלא כי זה בא מתוך התפיסה שאומרת שהנקה וחלב אם זה הנורמה להזנת התינוק. אז זה ילך ביחד אני לא דואגת מזה.

תודה. אני רוצה לסכם ולהודות לחברתי, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, על הדיון ובכלל על העבודה רבת השנים. תודה. להודות לכם על העבודה המאומצת רבת השנים, על הניסיון, על הידע, על שיתוף הפעולה שנעשה כאן. באמת אנחנו עושים היום בשורה ותקווה ואנחנו פה גם כדי לעקוב אחר הביצוע. ותמיד גם צריך לומר תודה לאנשים הטובים שנמצאים. אז אנחנו מברכים על ההתחייבות של משרד הבריאות שבנק חלב אם יוקם עד ערב פסח וזאת הבשורה וכי התקציב להקמתו קיים וצבוע.

הוועדה סבורה שיש לתת את הדעת על תקציב הפעילות של הבנק לאחר שיקום ולא רק להקים אותו. הוועדה תעקוב אחר התקדמות ההקמה ומבקשת לקבל דיווח על עיכובים. אם יהיו עיכובים מצד משרד הבריאות ו/או מצד מגן דוד אדום אנחנו מבקשים ליידע את הוועדה כדי שנוכל לסייע בזמן.

לגבי הסכמת ההורים ההערה שנאמרה כאן - אנחנו נבקש את תשובת משרד הבריאות תוך שלושה שבועות וכאמור אנחנו גם הוצאנו מכתב לשר, אנחנו נוציא בעניין שלכם, של הפגייה בסורוקה.

אנחנו ניפגש כאן מייד בראשית מושב הקיץ שזה יהיה להערכתי שבוע-שבועיים לאחר יום העצמאות כדי להרים כוסית ולצאת לדרך כולנו יחד עם כל הרגישות התרבותית, החברתית ובצד התודה הרבה תמיכה. אז הרבה פעמים בחיים אני מחפשת הרבה מאוד פרשנויות למשפט אמת מארץ תצמח ואני חושבת שאין ממנו מתאים לתהליך שעבר, יעבור באמת גם להחזיר עטרה ליושנה, כי זה היה שלנו, ההנקה. וגם באמת לתהודה הציבורית, שיתוף הפעולה פורץ הדרך בין הידע, הניסיון, אנשי הרפואה לבין נשים שבאמת יודעות מה נכון, מה טוב, אמהות. תודה רבה, המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 13:57.