פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-22OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 498

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, א' בכסלו התשע"ח (19 בנובמבר 2017), שעה 9:00

חשש לפגמים בהליך התכנוני המבקש להקים שדה תעופה חלופי לשדה דב והרצלייה בעמק חפר, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעל כהן-פארן

אורי דברי - רפרנט רמ"י והגנת הסביבה באגף תקציבים, משרד האוצר

נאוה אלינסקי רדעי - מתכננת הות"ל, משרד האוצר

רחל ברקן - יועצת תחבורה ות"ל, משרד האוצר

עמיר ריטוב - ראש מועצה אזורית לב השרון

רני אידן - ראש מועצה אזורית עמק חפר

אילן שדה - ראש המועצה, מועצה אזורית מנשה

ארנון מינס - חבר מועצה, מועצה אזורית לב השרון חבר

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

רון צין - מתכנן, רשות שדות התעופה

צבי פרנק - מתכנן, רשות שדות התעופה

נתן שרון - יו"ר אגודת התעופה הכללית, אגודת התעופה הכללית בישראל

יונתן שילוני - מתכנן שדות תעופה וערים, אגודת התעופה הכללית בישראל

דוד איזנברג - מזכיר אגודת התעופה הכללית, אגודת התעופה הכללית בישראל

רני אידן - ראש המועצה האזורית עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר

יוסף שפיצר - מנהל מנחתים, רשות התעופה האזרחית

חגי אשלגי - ראש מטה המאבק נגד שדה תעופה בעמק חפר

צבי דותן - מטה המאבק לבינוי שפוי ותושב עמק עפר

רונן הילף - חדו"ש, לחופש דת ושוויון

יחזקאל סיבק - עורך דין, תושב הרצלייה

דליה כהן - תושבת הרצליה

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מועצה אזורית מנשה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: החברה הכלכלית חדרה, מועצה אזורית חוף השרון)

צח בורוביץ - שדלן/ית

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

ר.כ., חבר תרגומים

חשש לפגמים בהליך התכנוני המבקש להקים שדה תעופה חלופי לשדה דב והרצליה בעמק חפר, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן

רבותי, בוקר טוב לכולם, שבוע טוב וחודש טוב. היום ראש חודש. מי שלא התפלל ולא אמר עוד יעלה ויבוא, יש צ'אנס לתקן. בכל מקרה, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא חשש לפגמים בהליך התכנוני המבקש להקים שדה עופה חלופי לשדה דב והרצלייה בעמק, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן. זו הצעה של יעל. היא הגישה אותה וביקשה שאנחנו נקיים דיון בוועדה, במסגרת דיון מהיר. אנחנו כמובן קבענו את הדיון.

לפני שאנחנו מעביר לה את זכות הדיבור, אני רק רוצה להתייחס לסוגיה אחת שלא קשורה אליכם, אבל למר יואל חסון שהתלונן מדוע אנחנו מקיימים דיונים באופן כל כך מהיר. אז אני רוצה להגיד לו שאנחנו מאד עמוסים ולכן אני דוחס את הדיונים גם ביום ראשון. אני מניח שהוא בבית, הוא לא יושב פה. חיפשתי אותו פה, לא ראיתי אותו פה כל כך. אני מניח שהוא עוד לא בכנסת ולא בבית. אני כל בוקר בא בשעה שבע וחצי לעבודה, אז לכן מפאת לוחות הזמנים הצפופים והלחץ, מדי פעם אנחנו עושים דיונים בהתראות קצת יותר קצרות.

זאת הסיבה שאני עושה את הדיונים. אני הייתי שמח מאד אם גם אצלכם בוועדת הכלכלה תעשו את הדיונים כמו שאנחנו עושים פה.

בבקשה, חברת הכנסת. זה בעצם החוב שלי מול יואל חסון. עכשיו אני מעביר את רשות הדיבור ליעל, בבקשה.

טוב, תודה רבה אדוני יושב הראש. אני מודה לך על קיום הדיון המאד מאד חשוב הזה, שבעצם כבר מגיע לכמעט שעת השין מבחינת הליכים תכנוניים, שעליהם אני רוצה להתריע כאן בוועדה ולפיכך זימנו את הדיון.

אז אנחנו מדברים פה על תכנית שרצה בהליכי התכנון במסלול ות"ל, שנשארת השאלה בכלל למה זה צריך להיות בות"ל. ות"ל זו ועדה לתשתיות לאומיות. האם שדה תעופה בקנה מידה של שדה תעופה הרצלייה, שלו מנסים למצוא חלופה, הוא תשתית לאומית. שדה תעופה קטן, שמשרת בעיקר מטוסים פרטיים של האלפיון העליון. מי שיכול להרשות לעצמו מטוס פרטי. בית ספר לטיסה, שאני לא מזלזלת בתפקידו, אבל זה בטח לא תשתית לאומית של מדינת ישראל; ועוד כמה שימושים באמת מאד מצומצמים. גם בסדרי העדיפויות של תכניות של רת"א – רשות התעופה האזרחית, זה מסווג במספר 4, אם אני זוכרת, מבחינת חשיבות, גודל ושימושים של שדה תעופה, שדה הרצלייה הנוכחי. אולי יש כוונות לעתיד להרחיב, אבל כרגע מחפשים מהר-מהר ות"ל לחלופה להרצלייה.

מבחינת הסיבה העיקרית שהנושא מגיע לדיון והסיבה העיקרית שמעל 10,000 אנשים הגיעו אתמול להפנינג בעמק חפר, זה שהמקום פשוט נמצא על אתר שהוא אתר טבע מופלא. הושקעו בו מיליונים רבים. הוא גם היה כזה, אבל הושקעו בו עוד מיליונים רבים כדי להפוך אותו – יש אגמון החולה ויש אגמון עמק חפר – וזה מקום מעבר של עשרות אלפי ציפוריים, בעיקר שקנאים וציפורים גדולות שעוברות בנדידתן בארצנו. אתמול הגיעו מעל 10,000 אנשים לצפות בציפורים האלה, לצפות בשקנאים. יש שם גם פרויקט של האכלת השקנאים על ידי משרד החקלאות. כדי שלא יוכלו את הדגים מהבריכות אז מאכילים אותם. אז בטח שהם עוצרים שם, אבל האכלה היא שם כי פשוט הם נוחתים שם, הם מגיעים לשם.

מעבר ליופי הטבע הנדיר, שלפחות אחד המסלולים שמתכוננים בות"ל הוא בדיוק עליו, אז יש פה גם מפגש שיכול להיות מסוכן למטוסים, כי ציפורים ובטח שקנאים – ציפור מאד גדולה – אם היא חס וחלילה פוגעת במטוס, זה ממש תאונה אווירית רצינית.

בסופו של דבר לא לוקחים את זה בחשבון. זה ממש כאילו לא בשיקולים. איפה זה? איפה השיקולים הסביבתיים גם של אתר הטבע וגם של הסכנה הבטיחותית הזאת.

דבר שלישי, באמת נשאלת השאלה מדוע בכלל יש היום תהליך שלם במוסדות התכנון על תמ"א 15/15 – 2, של תכנית ארצית לשדות תעופה. היא נמצאת בוועדת העורכים. היה לה דיון רק בספטמבר. אני ראיתי את סיכום הדיון. עובדים. עובדים על התמ"א. עכשיו מדוע בכזה חטף, במהירות, כאילו יד אחת, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. ביד ימין עושים ות"ל, מהר-מהר, בואו נאשר איזו תכנית כי לא ברור בדיוק למה. תיכף גם נתייחס להרצלייה; וביד השנייה עושים כמו שצריך, תמ"א שבודקת, בוחנת צרכים. יש להם מתודולוגיה שלמה על מה יהיו השימושים, איזה דברים צריך, מה הקריטריונים. בות"ל הכל הרבה הרבה יותר מהר וכמו שאנחנו יודעים הרבה פחות קשוב גם למועצות המקומיות והאזוריות, גם לציבור.

בסופו של דבר יש פה חלם. חלם בהליך התכנוני ועל זה רצינו לדבר כאן, לשמוע את כל הגורמים ולראות. אני חושבת שהקריאה מהוועדה - עוד לא הגענו לסוף הדיון - אבל אני חושבת שצריך לראות אם לא הזמן לעצור את התכנון בות"ל עד שלפחות יש תמ"א. לא יכול להיות שרצים-רצים בות"ל על תכנית שלא ברור מדוע רצים כל כך מהר, ובזמן הזה מתכננים תמ"א כמו שצריך, אני מקווה.

עכשיו על הרצלייה אני חייבת לומר מילה ואני חושבת שיש כאן גם נציגים מהרצלייה. הפינוי של הרצלייה, שהוחלט עליו, עכשיו הוא גם נמצא באיזה שהוא מין הולד, עד כמה שאני מבינה, או סימן שאלה, כי כל תכניות הבנייה המאד גדולות שתוכננו על השדה הזה, גם בעיר עצמה, גם ראש העיר לפי מה שאני מבינה, הקפיאו את כל ההליכים שם, בגלל שמבינים שזה מין תכנון לא שפוי בדיוק.

אז על כל הליכי התכנון שיש בארץ לא נדבר, אבל אנחנו מדברים פה על הרצלייה, על הרצון למצוא חלופה מהירה, כי חייבים לפנות, כי ות"ל מהר-מהר. לא ברור לי ההליך הזה. נראה לי שיש כאן מקום לתיקון מאד גדול ולעצור את התהליך לפני שהוא מגיע להפקדה. כמו שאני מבינה, זה בדרך לשם.

אז תודה רבה.

תודה ליעל. לפני שאני פותח את הדיון בקטע המקצועי, מינהל התכנון יושב פה?

ות"ל.

שאלתי אם מינהל התכנון? טוב, יש לי שאלה פרלימינארית לפני שאנחנו נתקדם לקטע המקצועי. מה שאמרה יעל לקראת הסוף, הרי יש תמ"א 15 / 2 שהיום יושבת בוועדת עורכים, שמדברת על הנושא של שדות תעופה במדינת ישראל. בדרך כלל איך אתה גוזר ביצוע? יש לך תמ"א ארצי, אתה בוחן צרכים ארציים. הרי השדה הוא לא משהו מקומי, הוא לא נותן תשובה להרצלייה. שדות תעופה זה שדות שנותנים תשובה לכל מדינת ישראל. אז אתה בעצם עושה תמ"א ארצית ומזה אתה גוזר את שאר ההחלטות.

אז איך זה יכול להיות שאתם משקיעים מאות אלפי שקלים, לדעתי אפילו מיליוני שקלים בתמ"א ארצית ועוד לפני שבעצם סיימתם אותו, או שאתם נמצאים בתהליך שלה, אתם מקבלים החלטה. אולי ההחלטה הזאת היא לא נכונה במסגרת התמ"א הארצית? אז מה? כרגע השאלה היא על הפרוצדורה, היא לא על המהות בכלל. אני רוצה להבין את הפרוצדורה, אם מצד אחד עושים פה איזה שהוא משהו, מתכננים פה משהו שהוא ארצי ומצד שני מקבלים פה החלטות בלי קשר לתכנון הארצי. אז אני שואל את השאלה כתפיסה עכשיו. אני רוצה להבין רק את הרעיון, איך אתם עובדים?

קודם כל עובדים בתיאום. יש תמ"א 15 תקפה. יש את ה- - -

אני מדבר על תמ"א 15 / 2.

זאת העבודה לעדכון תמ"א 2/15.

רק שנייה, אז אולי לא חידדתי. תמ"א 15 זה תמ"א ישנה מאד ואם קידמנו אותה ל-2/15 אנחנו מבינים שצריך לעשות לה רה-תכנון.

ויש עוד אחת - - -

ולכן גם שמנו בזה הרבה מאד כסף. הרבה מאד מאד כסף וזמן ותשומות. אז לא אומרים לי שיש תמ"א מאושרת. בכל מדינת ישראל יש תמ"א מאושרת כמעט בכל נושא, אז בואו נשאיר את הכל שם.

לא כולן עדכניות.

אז זה גם לא עדכני. 15 זה תמ"א לא עדכנית.

אבל עדכון תמ"א 15/א' הוגדר כצורך על ידי המועצה הארצית. המועצה הארצית קיבלה עוד החלטות לדוגמא. בשנת 2011 היא קבעה ששדה התעופה הרצלייה יתפנה ושיש לקדם את התכנית. התכנית לאותה חלופה להרצלייה לא התקדמה עד היום. זאת החלטה משנת 2015. עברו כמה שנים מאז. זה לא שהכל מהר מהר נעשה ברגע האחרון. הממשלה גם החליטה - - -

מה שמך לפרוטוקול?

נאווה. הממשלה גם החליטה והכריזה על מתחם מגורים בשטח של שדה התעופה ו - - -

אני לא שאלתי את השאלה. אני מבקש רק שתעני לשאלה שלי. אני עכשיו רוצה לפתוח את הדיון. אני אתן לך לדבר בסוף ולהשיב לגבי כל הנושאים. אני שאלתי על התהליך. אני חושב, ככה אני מבין, אני פקיד, אמרתי. הרבה שנים הייתי פקיד וגם התעסקתי בתכנון, בין היתר. אם יצאנו לתכנית תמ"א ארצית 2/15, לקחנו מומחים, נתנו להם כסף. אנחנו לא מזלזלים בהם. אנחנו לא במקביל עושים דברים אחרים פה מלמטה, שקשורים אליהם.

אז או שתפרקו את הכל, תגידו רבותי, לא צריך שום תמ"א חדשה, לא צריך לעדכן אותה, לא כלום. אנחנו מקבלים החלטה איפה שאנחנו רוצים. או שרק שנייה, הולד, בואו נראה את העדכון הארצי – זה נשמע לי מאד הגיוני. ובכל נושא, זה לא חייב להיות רק בשדה תעופה. אם אתם רוצה לעשות תמ"א רכבות, מה שאתה לא רוצה, לא משנה. אבל זה לא יכול להיות שמצד אחד אתה מוביל כאן איזה שהוא תהליך, שהוא סדור והגיוני ומצד שני אתה מתחיל לעשות פה כל מיני דברים, כאילו אתה איזה סופר מרקט קטן, איזו חנות מכולת. זה לא עובד ככה.

אני רוצה את התשובה שלך לגבי התהליך. האם את חושבת שזה תקין?

ההליך שמתקיים הוא בהחלט תקין וזה אגב נבדק בבית משפט במקביל.

טוב.

אבל פינוי הרצלייה הוא גם לפי דרישה שעלתה בעקבות - - -

דרך אגב, מה נבדק בבית משפט? שהתהליך הוא תקין? אני לא מדבר כרגע אם הוא חוקי. אני שואל מבחינה האם נשמע לך סביר, את, בעולם המושגים שלך, שאנחנו מובילים תמ"א ואחרי זה בכלי קשר לתמ"א אנחנו מתחילים לנגוס כל מיני מקומות, ככה באופן אימפרוביזורי.

תראי, נעשים פה במקביל שני תהליכים, גם של עדכון התמ"א וגם של חיפוש חלופה ל - - -

אז אין דבר כזה. אין דבר כזה שני דברים במקביל. כשאתה עושה תמ"א, אז אתה מחליט כל מיני החלטות במסגרת התמ"א. גם לסגור דברים וגם לתת תשובות במקומות אחרים. הרי מה זה התמ"א? התמ"א באה להסדיר את כל הנושא, אז אין דבר כזה במקביל. זה הדבר הכי לא מקצועי שאני מכיר.

תראה, אנחנו כפופים פה לפסיקות של בית משפט שקבע - - -

זו כבר תשובה אחרת.

הרצלייה. אולי - - -

- - -

שנייה, דקה, אני לא נתתי לך את זכות הדיבור. אני כרגע התמקדתי, הבנתי את התשובה שלך. אני התכוונתי בתהליך. נניח שאני לא מדבר איתך כרגע על - - -

התהליך התיאורטי נכון.

יפה. בסדר, אז זה מה שרציתי להבין. עכשיו אני רוצה לעבור ברשותכם לדוברים שנרשמו כאן. ציב דותן, בבקשה, הרצלייה.

היי, שלום לכם. קודם כל שלום לכם, לגברת יעל פארן, חברת הכנסת, כבוד יושב ראש הוועדה דודי אמסלם - - -

לא צריך, בוא תבוא לעניין ישר. חבל לנו על הזמן.

זה חשוב. כי אתה נגעת כבר בנקודה מאד חשובה. אני ודליה, אנחנו נציגי הרצלייה, שתי שכונות שאנחנו גרים – צבי והשדה – מעל עשרות שנים. היא גרה 50 שנה, אני 40 שנה. המטוסים, גברתי נאוה, המטוסים טסים מעל הבית שלי. אני רואה את הפרצוף של הטייס, כי הוא ממריא ונוחת מעל הבית שלי ואנחנו רוצים שהשדה יישאר. את יודעת למה? כי אנחנו נגד הקומבינות שאתם עושים עכשיו ואני אפרט אותן.

אז קודם כל אנחנו במטה מאבק בהרצלייה, שדורש פינוי שפוי ואחראי ולא מחטפים. כפי שידוע לך, מועצת עיריית הרצלייה הוציאה לפני שלושה שבועות את ההחלטה, שהם נגד התהליך הזה של הותמ"ל. מה אתם עשיתם? שבוע ימים אחרי שהוציאו, עשיתם במחטף, הזמנתם לישיבת התנעה, שזה הליך שמתחילים את הנושא הזה. הוא שאל אותך שאלה למה עושים את זה. יש פה גורמים שרואים רק את הכסף, לא רואים שום דבר אחר.

שדה התעופה הזה פועל עשרות שנים, הוא פועל - - -. המטוסים, ההפצצות נגד המצרים יצאו משם ואתם במחי יד מוחקים שדה עם היסטוריה, רק כדי לגזור קופון שרמ"י יגזור 14 מיליארד שקלים על חשבוננו, כדי לבנות – תקשיבו טוב – לבנות 15,000 יחידות דיור. שבוע שעבר כבר דניאלה פוסק, מנהלת הוועדה המחוזית העלתה את זה ל-20,000 יחידות דיור, אתם יודעים על כמה? על 1,300 דונם. 1,300 דונם – 80,000 או 65,000 תושבים, זה לא – העיר הכי צפופה בארץ היא בני ברק, זה לא בני ברק, זה יותר צפוף מעזה. הכל על חשבוננו. אנחנו גרים שם.

אנחנו רוצים את הבנייה, אנחנו רוצים אותה בנויה שפויה. אנחנו הקמנו מטה נפלא בכל הארץ, מטה משותף, שכל הארץ הזאת התאחדה היום. אנחנו מבקשים מכם - אתם חברי הכנסת – שאתם תקשיבו לנו. כי בותמ"ל ובוועדת התכנון הלאומית פגשתי את אביגדור יצחקי שבוע שעבר. טרק לי את הטלפון בפנים כשאני אמרתי לו בואו נשב, נעשה משהו, תכנון משותף, שיהיה גם שדה תעופה וגם בנייה. אפשר לעשות את זה ואפשר לעשות את זה וזה מה שאנחנו רוצים. אבל קודם כל תשתפו אותנו. אל תעשו מחטפים.

מה זה הוותמ"ל הזה? לעקוף. עוקף תכנון לאומי? כל תכנון מודרנית ואנחנו מדינה מודרנית. אנחנו מדינה מתקדמת. אנחנו לא באפריקה ולא באסיה. אנחנו מדינה מודרנית. למה אתם עוקפים את כל התהליכים האלה? כרגע חבר הכנסת אמסלם אמר יש ועדה עליונה - - -

צבי, קח חצי דקה לסכם.

אז אני פשוט רוצה להבהיר שני דברים. התושבים בהרצלייה רוצים את השדה הזה. יש לנו החתמות ואני הבאתי לפה דוגמא – 2,000 בתי אב בהרצלייה חתמו על עצומה להשארת השדה. אני מבקש, אל תתעלמו מזה ויש לנו פתרונות ואפשר להשאיר את השדה עם בנייה שפויה, מתונה ולא לגזור קופונים על חשבון העתיד של הילדים והנכדים שלנו בעיר הזאת. ואל תעקפו ואל תעשו לכם כל מיני טריקים. כשראש העיר אומר במפורש אנחנו נגד הוותמ"ל, תכבדו את זה. תודה.

תודה רבה צבי. נתן שרון, בבקשה.

כבוד יושב הראש, תודה רבה על הזימון של הדיון. בפתיחת הדברים נאמר פה ששדה התעופה הרצלייה הוא תשתית לא חיונית, אז אני רוצה קצת לתקן את זה?

מי אמר את זה?

אני אמרתי שהוא לא תשתית לאומית.

חברת הכנסת.

אני לא התייחסתי אם היא חיונית או לא, התייחסתי שזו לא תשתית לאומית.

שהיא לא תשתית לאומית והיא מיועדת לאלפיון העליון ומספר טייסים פרטיים. זה מה שאני שמעתי.

נתן שרון, יושב ראש אגודת התעופה הכללית.

כן. מה שאני רוצה זה אולי לפתוח את זה. קודם כל זה תשתית מאד חיונית. עתודת הטייסים האזרחים בישראל מתחילה את דרכה היום בשדה התעופה הרצלייה. חיל האוויר כמעט לא מספק טייסים. אם תבדקו בחברות התעופה הישראליות, תראו שחלק גדול מאלה שהיום מתחילים קורסים- - -

90 אחוז.

אל-על, ישראייר, ארקיע, הם באים, בסוף התחלת הדרך שלהם באה מהתעופה הכללית. והתעופה הכללית היום כמעט כולה בהרצלייה. מה לעשות? האנשים נמצאים פה, החניכים פה, המדריכים ממרכז הארץ, כולם ממרכז הארץ. אי אפשר לפזר את זה. מעבר לזה יש שם פעילויות מאד חיוניות. טיסות צילום, טיסות הדרכה. המון טיסות חיוניות, שהשדה הזה הוא תשתית לאומית. צריך להתייחס אליו ככזה, כי הוא מבטיח את העתודה של הטייסים והוא מבטיח פעילויות חשובות מאד שמתנהלות בשדה הזה.

עכשיו אני אקצר. בעיקרון אין לנו התנגדות. רוצים להעביר אותו לאחת משלוש החלופות האלה? אפשר להעביר, אבל לא צריך. אפשר להשאיר אותו בהרצלייה. כמות יחידות הדיור שאפשר לבנות שם ויש לנו את האדריכל שילוני, שעשה לנו תכנית. הוא חבר האגודה, הוא גם עשה תכנית. אפשר לבנות בהרצלייה מספר משמעותי של יחידות דיור ולהמשיך להשאיר את השדה. אין שום סיבה לסגור אותו. אין שום סיבה לזרוק מיליארדים. אני לא יודע כמה עולה לבנות שדה תעופה. אין שום סיבה לעשות את זה. אפשר להשאיר את השדה. אפשר לחיות בשלום עם התושבים וכולם יהיו מרוצים.

כמות הטיסות הפרטיות שיש בהרצלייה היא זניחה, אבל תדעו שכשדה תעופה הוא מספר שתיים אחרי בן גוריון מבחינת כמות התנועות שיש בשדה הזה. וזה לא 70-80 מפונקים שטסים בסוף שבוע. זה פעילות מאד משמעותית של הדרכה, פעילות משמעותית של כל הפעילויות האלה.

לכן מה שאנחנו מבקשים, תשאירו את השדה. אפשר לחיות בשלום עם התושבים. אם יש כמה דקות, אז גם האדריכל שילוני יכול להציג את הדברים.

עוד מעט נגיע אליו. תודה רבה.

אפשר לחיות.

תודה נתן. חגי אשלגי, בבקשה. ראש מטה נגד שדה התעופה.

בוקר טוב.

אתה רוצה לחזור על הדברים שלו או לחדש משהו?

לא, לא, אני משהו אחר. אני מעמק חפר. אני רוצה דווקא להיכנס לאיפה שאדוני פתח את העניין.

קוראים לי דודי, עזוב אדוני.

אדוני דודי. צודק באלף אחוז, בסופו של דבר תראה, מדברים על משלים נתב"ג היום. משלים נתב"ג מדברים על 10 מיליון נוסעים. זה יכול להיות בעמק יזרעאל או באזור באר שבע? ושדה כזה לא יכול להיות? משלים נתב"ג יכול להיות בוועדות הרגילות של התכנון ובנייה ושדה כזה צריך להיות בות"ל?

אני רוצה להיכנס עוד יותר לעניין. ב-24 באוקטובר – ותבדקו אותי – באתר של משרד האוצר פרסם הדובר של שר האוצר הודעה בשם שר האוצר, שר הביטחון ומשרד התחבורה, שאמר אנחנו רוצים להעביר אותם זמנית לחיפה. את אומרת יש פתרון לפחות ארעי לתקופה מסוימת לבחון. מה פתאום הות"ל רץ? מה פתאום יש ישיבות התנעה? הרי זה בסיס. מרכז ישראל, הדבר הזה שבין חדרה לגדרה, אנחנו נשב פה, המחוקקים של עוד 15 שנה ויצעקו מה עשיתם. מה דחפתם לשם עוד שדה?

עכשיו יש פה את הרצלייה, אומרים הרצלייה ואומרים הטייסים, תושבי הרצלייה והטייסים, אפשר להישאר שם, אפשר לבנות. אולי לא 15,000, אולי כמה אלפים, בנייה טיפה יותר נמוכה. השדה בהרצלייה לא יהיה גדול. בסדר ולפזר בשדות הקיימים. מה הבעיה פה? אני אגלה סוד.

למה זה לא במחוז המרכז, למרות שרוצים שזה יהיה במרכז? כי אותה דניאלה פוסק, שהייתה בתפקיד מתכננת ראשית של מחוז המרכז כתבה חוות דעת בדיוק לפני 7-8 חודשים, ב-28 בפברואר. היא אמרה לא צריך עוד שדה תעופה במרכז. מה זה המרכז בכלל? המרכז של 2011 של כביש 6 לא הגיע לחיפה ולבאר שבע. זה לא המרכז של היום. היום, אם אפשר לעשות משלים נתב"ג בעמק יזרעאל או בנבטים, בוודאי שאפשר לעשות שדה כזה. ואם זה משרת מטרות מקצועיות, על אחת כמה וכמה שהם יכולים לטוס ממגידו, שזה שדה פעיל וקיים. או מקדמה. או משדה תימן, שזה שדות פעילים וקיימים. למה לבתק את הקרקע?

חגי, אני רוצה להבין. בכל מה שאמרת, בסופו של דבר הטענה הבסיסית שלך זה למה זה בותמ"ל, נכון?

בות"ל.

למה זה בא דרך מסלול הות"ל.

זאת אחת הטענות. הייתי רוצה עוד נקודה.

אוקיי, אז תבוא ישר. מה הטענה השנייה?

הטענה השנייה אומרת ככה. התהליך הוא תהליך מוזר ומקוצר, בדיוק כמו שאדוני אמר. אצלנו יש מה שנקרא אגמי עמק חפר. התוואי הוא צמוד לנחל אלכסנדר מדרום. זה אתר קולט מבקרים היום לדעתי הכי גדול במרכז מדינת ישראל. יש שם כל שישי-שבת 10,000 איש. יש במשך השבוע אוטובוסים של טיולי פנסיונרים, תלמידים. באים לראות את הנדידה ויש שם בערך 20 מקווי מים, לא אחד. בצד האחד יש את האגמון, בצד השני יש את המאגר של השקנאים. לא יכול להיות הסיטואציה הזאת.

כותב פרופסור יוסי לשם, שיועץ כבר 35 שנה לחיל האוויר, שזה המקום הכי מסוכן לשים בו שדה תעופה. התאונה היא ודאית, היא לא בסימן שאלה. אז זה בדיוק המהירות והחיפזון שדיברת עליהם, דודי. תודה רבה.

הבנתי. תודה. יונתן שילוני, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. שמי יונתן שילוני, אני אדריכל ומתכנן ערים.

בוקר אור. אתה מדבר אלי או אליהם? אותך אני כבר מכיר למעלה מ-20 שנה.

אליך, נכון. אוקיי, אני מדבר אל חברת הכנסת. אני גם טייס פרטי ואני יכול להבטיח לך שאני לא שייך לאלפיון העליון. אני עובד די קשה כדי להגיע פעם בשלושה שבועות לעשות טיסת כייף בהרצלייה וכמוני יש הרבה מאד.

אבל אין לך מטוס פרטי.

לא, אין לי מטוס פרטי.

אז לזה התכוונתי. לאלה שיש להם מטוס פרטי. לא התכוונתי - - -

נכון, לצערי אין לי מטוס פרטי.

אתה לא צריך להתנצל, תתקדם.

אוקיי, ההתקדמות היא כזאת. אני נחלצתי לעזרת אגודת התעופה ה - - -, שאני חבר בה, כדי לנסות לשכנע את כולם שאפשר להשאיר את שדה התעופה במתכונת הקיימת שלו ולשדרג אותו מעט מאד ולהפוך אותו לשדה תעופה עירוני של העיר הרצלייה, שמסביבו יש מקום לבנות - ואני בדקתי את זה בצורה מקצועית, מאחר שאני גם אדריכל וגם מתכנן ערים - אפשר לבנות מסביב אלפי יחידות דיור, כמות גדולה מאד של אלפי יחידות דיור, שתמזער כביכול את החסר שכולם מספרים שנוצרים - אם נמצא שדה תעופה במקום אי אפשר לבנות מסביב יחידות דיור. המצב הוא לא ככה.

אכן שדה תעופה מייצר מסביבו הגבלות בנייה, לפי אנשי רשות התעופה האזרחית - - -

שב, עזוב את התשריט, שב.

אבל גם אם לוקחים בחשבון את כל הגבלות הבנייה, עדיין אפשר לבנות מסביב כמות נכבדה של יחידות דיור, שממזערת את הנזק שלכאורה טוענים שהשדה קיים, ולשמור על שדה התעופה במתכונת הקיימת שלו. שדה תעופה ברמה 2B, זו רמה יחסית נמוכה, לא גבוהה מאד, בוודאי לא כמו שדה דב ובטח לא כמו נתב"ג, לטובת כל אותן פונקציות שנתן הזכיר פה, שהופכות את השדה לשדה אסטרטגי במדינת ישראל. כשבמרכז של מדינת ישראל יהיו עשרות - - - והכבישים יהיו פקוקים והרכבות תהיינה עמוסות, התעופה, המימד השלישי חשוב מאד פה כדי לאפשר לאנשים ליצור קשר בין המרכז לבין הפריפריה.

מכל הסיבות האלה אפשר וצריך לשמור את שה התעופה ועדיין להמשיך לבנות את המרחב מסביבו ולקדם את העיר הרצלייה במתכונת המגורים שלה.

יונתן, אני רוצה להבין ממך את הטענה הבסיסית. אתה כמתכנן – תתנתק מזה שאתה טייס חובב ואתה מכיר את השדה – כתפיסת עולם, נראה לך נכון לשים שדה תעופה בתוך עיר?

תראה, העיר הגיעה לשדה התעופה - - -

לא, לא, נניח. נגיד שהעיר הגיעה לשדה התעופה.

אני מכיר את השאלה הזאת. זו שאלה של המבחן של המגרש הריק. אם היום היה מגרש ריק פה, זה לא נכון - - -

רק ריק. אני מדבר כרגע על מגרש ריק, אז זה לא נכון?

כן, היום זה לא נכון - - -

זאת אומרת אתה אומר במציאות הקיימת כרגע, אנחנו מנסים כרגע למקסם את התועלת.

אבל זה לא מגרש ריק.

בסדר, הבנתי.

זה מגרש קיים וצריך להגיע אליו - - -

את זה הבנתי. תראה, אני רואה כאן מספר צירים של ההתנגדות. כשצבי דותן מדבר על זה, הוא מדבר למה הוא בעצם אומר בואו נשאיר את שדה התעופה, בגלל שהוא מפחד יותר מבינוי צפוף. הוא אומר תשמע, אם יעשו לי פה פארק, יותר טוב לי. אומר רני, תשמעו חברה, אם אתם רוצים לדלג את שדה התעופה אלינו, יש לנו שם ציפורים וזה, לא מתאים. אתה בעצם בא ואומר רבותי, בואו נשאיר את שדה התעופה בגלל שהוא כבר קיים.

הוא כבר מסתדר עם ה - - -

לכן שאלתי. הרי אם היינו באים עכשיו באמת לשטח בתולי והיינו צריכים לתכנן אותו, אני מניח שלא היית מתכנן שם שדה תעופה כשהרצלייה הייתה שם.

אז לכן אני אומר כרגע, מכל הצירים האלה צריך בסוף להביא איזה תבשיל הגיוני. אני מקבל רק את הטענה הבסיסית כרגע עד עכשיו ולכן אני לא רוצה להיכנס לגופו של תכנון. זה לא ישיבת תכנון, זה במסלולי התכנון. זאת אומרת מה ששאלתי קודם. אם זה נמצא בתכנית מתאר ארצית, שנמצאת בהתהוות ואתם שם יכולים לבוא ולהתווכח ולהראות חלופות וכו' וכו', אני לא יודע למה בינתיים מלמטה מישהו עושה פעולה.

כן, אבל אנחנו בכל מקרה לא נמצאים - - -

זה הדבר שעוד לא קיבלתי עליו תשובה ומבחינתנו זה הדבר שלא עושה לי עוד סדר בראש. בסדר?

אוקיי, אבל מאחר שאנחנו לא נמצאים בחלל ריק, שדה התעופה העירוני הזה הוא עובדה קיימת והוא יכול לשדרג את החיים הרב תכליתיים של כל העיר הרצלייה.

זה נכון תמיד. אתה יודע, בחיים תמיד יש וקטורים הפוכים. הרבה פעמים הווקטורים הם מנוגדים ואז אתה צריך לקבל החלטות. אז לכן שאלתי את השאלה, בוודאי שאנחנו לא שמים שם איזה שדה תעופה לטיסנים סתם, בשביל שני אנשים שהם חובבים ועושים שם רעש לכל השכונה. ברור שיש בו צורך. אם לא היה בו צורך, לא היה שם שדה. כפי שאמר קודם נתן, חלק מכל ההכשרות של הטייסים במדינת ישראל, האזרחיים, הם - - -

אדוני, אפשר מילה?

לא צריך. לא, לא. חברה, אתם לא צריכים. תאמינו לי

ברחוב בונדי בסנטה מוניקה יש שדה על גבעה יפיפייה, שמשקיפה על הים. יש שם שדה תעופה מקומי, שעובד יפה והוא בסך הכל 4 קילומטר סביב - - -

אבל, צבי אני הבנתי אותך כבר קודם. כרגע אני רוצה להתקדם בדיון, יש עוד דוברים וחבל לנו על הזמן. בכל מקרה בעשר אני אמור לסגור את הדיון, מתחיל דיון חדש. תודה.

יונתן, רק שאלה קטנה. לדעתך, בכל מה שעשית, בין 15,000 יחידות דיור שהמינהל רוצה לבנות שם, נניח באופן תיאורטי, כמה לדעתך אפשר לדחוס ועדיין שהשדה יהיה פעיל? בין 15,000 למה?

פחות ממחצית.

פחות ממחצית. תודה. דליה כהן, בבקשה גברתי.

שלום. אני גם תושבת הרצלייה בשכונת נחלת עדה שצמודה לשדה התעופה. אני קרוב ל-50 שנה בשכונה. אני חושבת שאנחנו יכולים פה לפתור איזו שהיא התפתלות והתלבטות של הממשלה, של המחליטים. כאילו יש פה מפגש רצונות של תושבי השכונות שצמודות לשדה בהרצלייה ותושבים אחרים שבודקים. בודקים בעמק חפר, בית הלוי, חיפה, כל הזמן שוברים את הראש לאן להעביר את השדה. הם לא רוצים ואנחנו רוצים שהשדה יישאר. השדה לא מפריע. לא היו תאונות דרכים. יש לו ערכים היסטוריים. יש לו ערכים חינוכיים. עושים שם סיורים היום לילדים בשדה.

פשוט אני רוצה להדגיש משהו גם בעניין התכניות שצביקה דיבר עליהן, תכניות הבנייה. 16,000 יחידות הדיור שמתוכננות, תביאו בחשבון שבהרצלייה יש היום 33,000 יחידות דיור. זאת אומרת זה גידול של 50% על שטח של 10% מהעיר. זה משהו לא שפוי וזה לא אופייני רק להרצלייה, אלא כמו שנאמר, אנחנו חברים בקבוצה למאבק לבינוי שפוי, ששם לפחות 42 נציגים מרשויות שונות כבר התאגדו.

זה משהו שלא צריך לעשות אותו עכשיו. אנחנו היינו גם בדיון בוועדה המחוזית עם דניאלה פוסק, שדחתה כרגע את תכנית המתאר של הרצלייה, בשיתוף כרגע גם עם ראש העיר, שמקשיב קצת לתושבים. כיוון שאנחנו חושבים שבהתחלה מספיק את ההתחדשות העירונית, מה שנקרא. זאת אומרת עשו חשבון ובהתחדשות עירונית, פינוי-בינוי, תמ"אות למיניהן וכאלה, כבר מכפילים את מספר התושבים. אין צורך כרגע ביותר מזה. חבל לפגוע בריאות ירוקות. מבחינתנו השדה זה ריאה ירוקה וחשוב שתהיה בנייה שפויה באזור.

הבנתי, דליה. הבנו את הרעיון. עמיר ריטוב, בבקשה.

בוקר טוב ליושב הראש. אנחנו מודים על הכינוס הזה. אני רוצה רגע לחדד את מה שהתחלת. זאת אומרת כשאנחנו מדברים היום בעולם התכנון של ישראל, כולנו באמת רוצים את הראייה הרחבה ולא דברים קטנים, אבל לפעמים צריך גם דברים קטנים. אנחנו מודעים לכך. אם אנחנו רוצים - - - שתעבוד בצורה מסודרת, נרכז את כל התשתיות, אבל עד שזה יקרה חייבים להעביר חשמל לצפון.

יש את הות"ל. יושבת פה מתכננת הות"ל. הות"ל הוקם באמת כדי לקדם תשתיות לאומיות מהר. לא תמיד יכולים לחכות עד הראייה הרחבה, אבל לא זה המקרה. לצערי לא זה המקרה.

אני לא רוצה להתווכח עכשיו עם החברה הנכבדים פה אם זה הובי או לא הובי, אם הם מצליחים גם לייצר ויש חשיבות, וגם להובי יש חשיבות וזה בסדר. אני ממש לא נכנס לזה ולתרומתם לתעופה האזרחית. כל הכבוד. אני מדבר על זה שכרגע ברור שאין לחץ, אלה מלחמת עולם לא לצאת מהרצלייה. שמעת. הם יתאבדו כדי לא לצאת מהרצלייה. חיפה כבר סוכם עם האוצר - - -

עם הטכני.

שזה הולך להיות שם זמני, עד שיפעילו את הראיה הנכונה. והנה, יש לנו את כל הזמן שבעולם לראות הרבה מאד חלופות, כמו למשל למה – ודרך אגב, משהו משעשע שאף אחד לא העלה פה – אחד הקריטריונים שלנו זה קרבה לתל אביב, שהוא אמר קשה לו, פעם בשלושה שבועות יש לו זמן לטוס, שלא יצטרך לנסוע חס וחלילה עד חיפה. זה אחד הפרמטרים - - -

הוא בא מירושלים.

זה אחד הפרמטרים.

לא זו פה הנקודה.

אני מבקש לא להפריע.

אחד הפרמטרים זה קרבה לתל אביב. למה קרבה לתל אביב, כבוד יושב הראש? למה - - -

אתה יודע, קרבה זה דבר סובייקטיבי, אבל בוא נתקדם.

לא, אז אני אומר למה שלא יהיה חלק שילמדו לטוס בחיפה? לומדים כבר היום. חלק ילמדו בחיפה - - -

אבל למה לך להיכנס לזה, עמיר?

לא, אני אומר בראייה הרחבה יותר אין היסטריה. ות"ל זה כשיש היסטריה והמדינה לא יכולה לחכות כרגע, חייבים.

אני מסכים.

בית המשפט הורה לפנות את הרצלייה ואין לאן. היסטריה. בואו מהר, מהר, זה בסדר. הסיטואציה הייתה היסטריה של בית משפט, לאחר מכן רמ"י רוצים וכולנו רוצים יחידות דיור, חוץ מהרצלייה שלא רוצים לידם. רוצים יחידות דיור ובזול לזוגות, הכל בסדר, אבל כרגע אין היסטריה. הרצלייה לא רוצים יחידות, חיפה מוכנים לקבל, בואו נשקול את הכל לאט לאט, בצורה יותר מושכלת, בלי לחץ.

גילוי נאות, גם במועצה האזורית שלי יש חלופות שנבחנות, אבל אני מתייחס כרגע בתפקיד שלי כיושב ראש מרכז המועצות האזוריות בשלטון המקומי. אנחנו מדברים בשם כולנו, כי יש פה מועצות אזוריות, אבל גם חדרה, שזה לא בדיוק מועצה אזורית. אנחנו רוצים בחינה יותר מעמיקה, כדי למצוא אולי חלופה יותר נכונה וראויה, שתשרת את האינטרסים של כולם, בלי לחץ.

תודה עמיר. רני, בבקשה.

אני אעז ואקרא לך דודי, כי אני יודע שאתה מתעצבן כשקוראים לך יושב הראש.

אתה צודק.

אני רוצה להעלות כמה נקודות. קודם כל בעקבות תהייתך לגבי ות"ל, אני רוצה להעלות לך שתי אפיזודות של ות"ל. ות"ל הודיעו לנו תתכוננו על שלוש חלופות. אחת ליד ויתקין, אחת ליד גאולי תימן, אחת ליד עין החורש. גייסתי מומחים, הוצאתי כ-400,000 שקלים שיכתבו לנו דו"חות למה זה מתאים, למה זה לא מתאים וכו'. הגעתי לות"ל לדיון, אמרו לי אה, שכחנו להגיד לך, אלה כבר לא מעניינות, אנחנו עכשיו מתעסקים בחלופת בית הלוי. אמרתי לחלופת בית הלוי לא התכוננתי, אני צריך להכין חומר. לא, לא, לא.

שגם עולה גם לירות.

כן. הייתי צריך לאיים עליהם בצו על תנאי בשביל שיתנו לי חודש להתכונן לחלופת בית הלוי.

בלי לעדכן אותך, בלי כלום, רק כשהגעת אמרו לך חלופת בית הלוי?

כן, כן, בדיוק. ולא סתם, הם אפילו עוד לא התכוננו להגיד את זה ואז יועץ התעופה שלנו, נרי ירקוני, אומר ליושב הראש תגיד, אתה לא צריך להגיד להם משהו לפני שמתחיל הדיון? אז ככה הות"ל בערך עובדים. דבר שני שנודע לנו, נורא מעניין, שהקטגוריה של מרחק מתל אביב, כל פעם שונתה בשביל להראות איך אזור עמק חפר או לב השרון יותר מתאימים.

אז אני חושב שזה נותן לך תשובה מאד ברורה לגבי החאפ-לאפ של אותו ות"ל. אנחנו מתדיינים מדי פעם בות"ל בכל מיני נושאים, שחלקם באמת מאד חשובים. אתה יודע, אם צריך להעביר את קו 400 דרך עמק חפר או איזה שהוא כביש, אין ברירה. אנחנו יודעים על המותניים הצרים של המדינה, מהים ועד הרשות הפלסטינית, וכל תשתיות האורך – נרצה לא נרצה – יעברו דרך עמק חפר. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה למזער נזקים, אבל ברור לנו שזה יעבור.

עכשיו תשים לב לטיפשות. הולכים לתקוע משהו שנראה כמו יבלת – שדה תעופה – שתופס איזה קילומטר או משהו כזה ומחר, כשיצטרכו להעביר עוד תשתית לאומית אורכית, כי אנחנו רק 15 קילומטרים רוחב, תהיה להם בעיה. ירו לעצמם ברגל. זה קורה כשעושים חאפ-לאפ. כי אם היו עובדים בצורה מסודרת והיו מבינים את הצרכים של מדינת ישראל מבחינת תשתיות צפון דרום, אני בטוח שהיו אומרים – במקום הכי צר של המדינה לא נדחוף כל מיני תשתיות רוחביות. ראה את נושא הגז בזמנו, שהיה עוד סוג של דבר לא חכם.

אתמול היה לנו הפנינג. היו שם איזה 15,000 איש. לידי עמד איזה טייס צעיר מחיל האוויר, שעומד להשתחרר והוא טס גם טיסות פרטיות. והוא אומר לי אתה יודע, בחיל האוויר האזור שלכם מוגדר כאזור שחל איסור חמור לטוס בו בגלל סכנת הציפורים. ברגע שאני הופך לטייס אזרחי אני יכול לטוס איפה שמתחשק לי, זו בעיה שלי. תאר לך את פרחי הטיס האלה, הם טוענים שהם מכינים היום את רוב הטייסים, תאר לך את פרחי הטיס האלה, שעוד לא מנוסים, שעוד לא יודעים להטיס כמו שצריך, עולים לטיסת סולו ועולה ממולם להקה של שקנאים, כל ציפור כזאת שוקלת איזה 12-14 קילו וההוא מתחיל להתבלבל. אולי הוא לא יתקע בציפור, אבל יתקע במטוס שלידו. אולי הוא יתקע בקרקע.

ומתחת יש 500 ילדים.

אין להגדיר את עוצמת חוסר השכל שנעשה בדבר הזה. ואז עשו עוד דבר חכם. היפנו קצת, הפריעה להם הזווית של שדה התעופה, אין לי מושג למה, והיפנו קצת – שוב, עם מעט מאד חשיבה – את זווית ההמראה של שדה התעופה. אתה יודע מעל מה הוא ממריא? מעל בית ספר יסודי של 500 ילדים. שתבין שכל אחד שמבין טיפה בנושאים של רעש, יודע שזה יהיה בית ספר ללקויות למידה. יש על זה דו"חות בין לאומיים, שמדברים על הנזק העצום שנעשה לילדים, שהרקמות שלהם עוד רכות, כאשר יש זמזום בלתי פוסק של מטוסים. אתה יודע, המטוס עושה את עיקר הרעש שלו כשהוא ממריא, כי הוא צריך הרבה אנרגיה. אז ההמראה מעל בית הספר.

והשקנאים שם גם.

זה פשוט - - -

אם לא הערתי לך פעם ראשונה, זה לא אומר שאת צריכה להפריע כל הזמן.

דודי, זה פשוטי בלתי נתפס, הדבר הזה.

הבנתי.

תודה.

תודה רני. טוב, עוד דובר לפני שאני עובר למינהל התכנון. אילן שדה, בבקשה ובאמת בשתי דקות.

טוב לי. דודי, אנחנו די מנוסים במאבקים על איכות סביבה, איכות חיים ורק לומר לכם שהצלחנו והראית שאתה יודע להוביל דברים כאלה. אני בנושא של שדה תעופה עם החברים יושב כבר מספר שנים, כי החלופה הראשונה הייתה עין שמר. להעביר את שדה התעופה הרצלייה לעין שמר ואני אמרתי לחברים טעיתם. אתם יושבים עם תצ"אות של 48. משנת 1948 קרה משהו באזור. קודם כל היישובים מסביב. הצמוד לגמרי זה שער מנשה. צמוד. ממש על המסלול הוקמו בתקופה האחרונה גם כל המחלקות החדשות של שער מנשה.

מעבר לזה, צמוד מצד שני מושב מאור, שכונה חדשה. ההיפך, עכשיו מזיזים את הגדר של הבסיס כדי שהשכונה בתב"ע המאושרת תוכל להיבנות, ומסביב עוד תלמיד אלעזר, גם שומרון, פרדס חנה, כרכור, הכל מתפתח. אז מה, להעביר מהרצלייה למקום הזה? אבל בפעם האחרונה פתאום התברר שאחת החלופות עולה על 6,000 יחידות חדשות בחדרה, שהות"ל החליט לבנות שם, בהסכמה, חצי הסכמה עם חדרה. ואז מה עשו? שמו חלופה – חדרה מזרח-מזרח על מנשה, שקצת לא תעלה על החלופה הזאת, שבכלל לא הייתה דרך אגב בין החלופות שנבדקו.

ואני אומר לך ולכם, יש חלופה אחת, אם רוצים במרכז הארץ ולא באיזה שהוא דרום, כי יש בעיה של מרחבי טיסה והכל, חיל האוויר. יש את הים וצריך ללכת על פתרון ארוך טווח לים. זה כבר הוצע, אבל כל פעם בורחים מזה. זה הפתרון שצריך להיות בסופו של דבר.

תודה אילן.

לא, הרצלייה זה הפתרון.

הרצלייה הפתרון.

שנייה חברה, אנחנו לא שם. תודה אילן. רונן, באמת בדקה. אני רוצה לשמוע את מינהל התכנון. אנחנו חוזרים על עצמנו פחות או יותר.

בוקר טוב. אני מחדרה. נראה לי אני הנציג היחיד פה מחדרה. אני בכלל תושב בעל קיוסק, אין לי שום רמת ידע במיקרו שאתם מדברים עליו. אני באתי לדבר מהבטן.

אני שבוע שעבר דיברתי עם הבת שלי והיא אומרת לי אבא, קשה לי לנשום מהארובות. אני יודע שזה לא קשור, אבל אני מנסה ליצור איזו שהיא סינרגיה מסוימת. בקיצור, מה שאני בא להגיד לך אדוני, שלא יכול להיות מצב שאנחנו כל הזמן נהיה בדיונים רק על דברים כאלה. אני גר בחדרה, אין לנו שום תעסוקה. אין לנו שום אופק. אין שום אופק לילדים שלי. אין שום אופק לכלום. אני בא, אני מבקש חזון. אני מבקש להסתכל כמה צעדים קדימה. קצת אקדמיה. אולי משהו שקשור לרפואה. איך בכלל, מה לנו ולמטוסים? אנחנו בקושי מכוניות יכולים לקנות, מה לנו ולמטוסים?

אני מדבר מהלב. אין לי את רמת הידע שיש פה ואין לי את הרמה, אבל אם יש השפעות שליליות, אז צריך טיפה למזער אותן. צריך טיפה לבוא ולומר חברה, עיר כמו חדרה, שלא מגיעה פה לדיון, כי נלחמים על היום יום שלהם, אז צריך לעזור להם בהשפעות השליליות, כדי שלא נגדיל את הפער. כדי שנקטין אותו. אני לא מדבר ברמת המיקרו והמחקר וכל מה שמדברים פה.

אני מדבר גם על הותמ"ל. צריך להסתכל גם כמה צעדים קדימה, לאן הכל מוביל. אני באתי לדבר מהכאב בשביל הילדים של חדרה. כואב לי. כואב לי, אני עזבתי יום עבודה בתור עצמאי ועצוב לי שאין פה אף נציג מחדרה ואני הייתי צריך לבוא ולדבר מהכאב שלי. כואב לי.

תודה, תודה רונן. אמרת דברים מרגשים. תודה. נאוה, בבקשה.

סליחה, אני גם נרשמתי. אני גם רוצה - - -

שנייה, אני מבקש שתשב. נאווה, בבקשה.

אני רוצה לומר איפה אנחנו נמצאים. ההליך בות"ל, פרויקט שמוגדר כתשתית לאומית, רשאי להיכנס ולהתקדם כתכנית לתשתית לאומית ושדה תעופה הוא כזה. זה נכון שבמקביל מקודמות תכניות אחרות ויש מספר תכניות שמקודמות במקביל וזה נכון שבית המשפט הורה לסגור את שדה התעופה הרצלייה, היות ולא הייתה לו תכנית מאושרת תקפה. לכן שדות התעופה - - -

זה לא נכון.

שנייה, שנייה.

זה לא נכון.

רק שנייה, דקה. מה זאת אומרת, כמה שנים השדה מופעל?

משנת 1949.

משנת 1949 הוא לא הוסדר? הוא בלי תכנון? הוא לא מוסדר? חברה - - -

צריך הסדרה.

ולמה התעוררו הבוקר?

לא, זה כבר משנת 2011 מדברים על הצורך בהסדרה שלו. לכן היום שוקדים על תכנית להסדרה זמנית שלו, עד ש - - -

מי שוקד על זה?

מועצה ארצית. עד שתאותר החלופה. לגבי הליך איתור החלופות והחששות שעלו כאן מחלק מהדוברים, הות"ל אכן - - -

שנייה, אני רוצה להבין. במסגרת הות"ל אתם מסדירים כרגע את המצב הקיים?

לא. המועצה הארצית מסדירה את המצב הקיים. זה צד אחד.

יופי, אז למה זה במסגרת הות"ל?

זה יכול להיות גם במועצה הארצית וגם בות"ל.

לא, אני שואל, הרי לות"ל אתם מביאים איזו שהיא תשתית לאומית, שגם היא דחופה - - -

אולי רשת ירצו לפרט על - - -

לא, לא, לא.

על הדחיפות שהייתה בחלופה - - -

אני שואל אותך, אני לא שואל את רשת בכוונה. אני שואל אחרת. בעצם המנגנון של הות"ל בא להסדיר תשתיות לאומיות כבדות, שאין לנו זמן לטפל בהן במסגרת הועדות הרגילות. זה כל ההיגיון. מאז קום המדינה יש לנו שם שדה לא מוסדר. דרך אגב יש עוד כמה דברים במדינה שהם לא מוסדרים מאז קום המדינה. יכול להיות שהשדה היה בכלל לפני קום המדינה. גם שאלה. כמו שאף אחד עוד לא הסדיר את מעמדו של הכותל. למה, כי הוא כבר היה לפני קום המדינה.

לכן נניח שמישהו התעורר בבוקר לפני חמש שנים והחליט, לא יודע למה, אין לי מושג, לא נכנס לזה. אז קודם כל מסדירים את הנושא הקיים. עכשיו, למה אתם אמורים להביא את זה לות"ל ולא למוסדות התכנון הרגילים? מה עוד שאתם הובלתם באותו כובע את תכנית המתאר הארצית, מה שנקרא רה-תכנון לתכנית המתאר הארצית 15/2. אז זה לא מסתדר לי. זה הסיפור שלא מסתדר לי, אלא אם כן יש משהו אחר, סיבה אחרת. שדה התעופה לא מעניין וגם תכנית המתאר הארצית מתקדמת בגלל שבאמת אנחנו צריכים לדאוג למשהו ארצי. אנחנו ממהרים למה? אנחנו צריכים לבנות יחידות דיור וזה מה הסיפור שלנו כרגע. לא שדה התעופה. הוא בכלל לא מעניין.

לא, החלטת המועצה הארצית המקורית משנת 2011, היא נולדה לפני עידן הדיור הנוכחי, אני חושבת.

ומה אמרה?

ובית המשפט העליון הורה להגיש - - -

להסדיר. את זה הבנו.

להסדיר. זהו, אז זה צד אחד מסדיר וצד שני מחפש חלופה.

רק שנייה. דבר אחד זה בית המשפט שביקש להסדיר את המצב הקיים. דרך אגב, יכולתם להסדיר את המצב החוקי הקיים. לבוא, לעשות את התב"ע, להוביל אותה רגיל אם יש שם תב"ע וזהו. הרצלייה. נניח שלא הייתה לנו בעיית דיור. נניח שהשדה בהרצלייה יושב במקום האופטימאלי והכל בסדר. באים לבית המשפט, מי שבא בזמנו, אמר רבותי, אין להם רישיון. בית המשפט אמר תעשו להם רישיון. הייתם עוברים את זה רגיל.

זה מה שעושים.

כן, בסדר, עם זה אין לי בעיה. השאלה היא אחרת כרגע. למה - - -

אם מסדירים - - -

אם זה בא לות"ל רק במסגרת ההסדרה הזמנית, אחלה.

לא, לא.

אם זה בא לות"ל כדי בעצם לסגור אותו ולהתחיל עכשיו לחפש חלופות בגלל צורך הדיור ולכן זה המהירות כאן, אז אני מבין את הרעיון, אבל אני לא מקבל את הסיבה.

היא גם אומרת יותר מזה, שבמקביל מסדירים במועצה הארצית וגם מחפשים בות"ל מהר מהר מהר חלופה.

כן, אז זה מה שאני אומר, אז משהו לא מסתדר לי.

חלם, ממש חלם.

הרי אם במועצה הארצית, ותראי, אם אתם מובילים רה-תכנון לתמ"א הארצית ואני חושב שזה נכון, כי בסופו של דבר מדינת ישראל צריכה לראות ולעשות עבודת עומק לגבי כל נושא התעופה במדינת ישראל. זו מדינה שמתפתחת בקצב מהיר. צריך לתת תשובות. גם הצרכים משתנים. מה שטסו לפני 30 שנה זה לא מה שיש היום. לכן בוודאי. ואגב, זו סוגיה כבדה. זה לא קיוסק. בכל אופן, שדה תעופה זה שדה תעופה. יש לו השלכות משמעותיות על כל האזור.

שאני לא איעלב.

למה, יש לך קיוסק?

אמרתי.

אל תיעלב. אנחנו משווים בין שדה תעופה לקיוסק, אתה יודע. קיוסק בינתיים לא צריך את כל הכאב ראש הזה.

קיוסק לא צריך ות"ל.

אז לכן אני אומר שבגדול אני לא הצלחתי להבין את ההזדרזות שלכם בעניין הזה. את איתי, או שאת מדברת איתה?

כן, אני איתך. גם.

לא, אולי אני אעשה הפסקה עד שתסיימו. לכן אני לא מצליח להבין ולא הצלחתם לשכנע אותנו בתהליכים. באמת אני לא נכנס, אני מבין את הצורך. אני גם לא בא לפסוק כרגע האם שדה התעופה צריך להיות כאן או לעבור. זה לא המגרש שלנו פה וגם אני שמעתי את רני, הוא אמר דברים שהם-. אבל זה לא המנדט שלי. אני לא נכנס כרגע לתכנון המפורט לראות באמת איפה המסלול, איפה השקנאים ואיפה בתי הספר. איפה הזווית ויכול להיות שזה צריך להיות בים. הכל פתוח.

בשביל זה יש מה שנקרא, כשאתה מוביל את תכנית המתאר הארצית בצורה מסודרת, אז הוא בא והוא בא וכל אחד בא ודנים ופותחים חלופות, חוזרים. זה לא דבר של מה בכך. זה לא נגמר בחודש. בעצם תכנית מתאר ארצית בנושא הזה היא תכנית מאד מורכבת, מאד כבדה. היא באמת לטעמי אחת התכניות הכי מסובכות ומורכבות, יותר מתכניות הבינוי. בגלל שיש להן השלכות עצומות לגבי כל האזור. אז כאן אתה מועיל וכאן אתה מזיק וגם פה אתה מזיק ופה אתה מועיל. אז לכן אתה צריך לעשות איזו שהיא אגרגציה של כל התועלות מול כל הנזקים וזה סיפור לא פשוט.

אז אני מבין, אז לכן זה תהליך ארוך שאי אפשר לקצר אותו.

אבל התהליך הוא לא קצר, הוא לא מקוצר.

לא, אז לכן לא הבנתי למה לקחתם שדה אחד שהוא הכי קטן - - -

כי הוא היה הכי דחוף.

למה הוא דחוף?

כי הייתה הוראת בית משפט לסגור אותו.

אז תסדירו אותו.

לא - - -

שנייה, לא להפריע לי. תסדירו אותו. אני מבין שבית המשפט - - -

ההסדרה שלו היא זמנית. היא לתקופת ביניים בלבד.

אני מניח שבית המשפט לא אמר בואו נסגור, אלא אמר תסדירו.

הוא לא עשה הסדרת קבע.

לא, זה לא - - -

דקה, שנייה. אל תפריעו לי.

זו הסדרה זמנית, זו לא הסדרת קבע.

מה זה הסדרה זמנית?

רק שנייה נאווה, אני רוצה להבין.

עד שתמצא חלופה ולה תוגש תכנית.

נאוה, לא, בגלל שסדר הפעולות שאתם החלטתם זה קודם כל - - -

זה כמה מהלכים מקבילים.

כן, רק שנייה נאוה. תראי, את עושה לי כרגע איזה שקשוקה לא נכונה, אלא אם כן אני לא מבין אותה. בית המשפט בא לצורך הרישיון בלבד. הוא לא דן כרגע אם זה נכון או לא נכון. יש מוסדות מדינה שמחליטים איפה להעמיד. בית המשפט לא מחליט איפה לעשות שדה תעופה. הוא רק יכול להגיד רבותי, אם לשדה התעופה אין רישיון, אז אני מבקש או לסגור אותו או לעשות לו רישיון. זה כל הסיפור.

אז יכולתם לבוא אתם לבית המשפט להגיד להם רבותי, אתם צודקים, אנחנו נסדיר את הרישיון. היות ואתם רוצים לעשות שם בינוי, אז אתם אומרים תשמע, אנחנו נעשה משהו זמני, למה, כי בין כה וכה, בלי קשר לבית המשפט אנחנו רוצים לפנות את המקום הזה.

אבל ההחלטה הזאת היא החלטה שהתקבלה על ידי המועצה הארצית, שהיא הגוף התכנוני שקובע מדיניות ואנחנו סומכים על החלטות המועצה הארצית והיא קבעה בשנת 2011 ששדה התעופה הרצלייה יתפנה ושתאותר חלופה לשדה במיקום אחר במקומו. זאת אומרת בדיקת החלופות נעשית אצלנו בות"ל. ועד שתמצא חלופה - - -

למה היא נעשית בות"ל?

למה?

תראי, אני אגיד משהו.

ניתן לעשות את זה - - -

אני הבנתי, מה שאתם בעצם אומרים שאם שדה התעופה הרצלייה היה נסגר ובמקומו היה נבנה פארק גדול, אני מניח שאת מי שהיינו רואים כאן מולנו זה מקסימום את נתן, שהיה אומר רבותי, איפה הטייסים שלי? אז הבעיה הייתה מצטמצמת. לא היינו שומעים את אף אחד פה כמעט. כולם היו להיפך, מוחאים כפיים ואומרים רבותי, כל הכבוד. אבל מה קורה כאן? הסיפור של החלופות הוא הסיפור כרגע ובעצם זה הנגזרת של ההחלטה של הסגירה.

אז לכן כל אחד כאן בא ואומר רבותי, למה אצלי במגרש? למה אצלי? הרי הבעיה כבר שם, נניח. עכשיו אתה רוצה להעתיק אותי אלי. למה? מה, אני פה אזרח סוג ב'? איך אמר רונן – אני גר בחדרה, יש לי שם גם ככה את כל תחנות הכוח והכל, אף אחד לא מדבר על חדרה בפיתוח של אוניברסיטה, בפיתוח של פארקים, בפיתוח ירוק, בפיתוח של איזה הייטק. מביאים לנו פה רק את המפעלים ורק רעש וזיהום אוויר.

אז הוא צודק. למה אצלנו? ורני אומר למה אצלי? אז לכן אני חושב שבסוף צריך להיות שדה תעופה במדינת ישראל ולכן זה אמור לבוא בוועדה הארצית וזה צריך לבוא במסגרת תכנית המתאר הארצית המסודרת במסלולים הרגילים, כדי לשמוע את כולם, לתת לכל אחד את הצ'אנס, לבדוק את כל החלופות. דרך אגב, אני לא נכנס בכלל לתהליך שהוא עשה. בושה וחוצפה. 400,000 שקלים שהוא זרק, כספי ציבור. למה? בגלל שמישהו לא עדכן אותו? מה זה הדבר הזה? מה זה, קפצונים? יאללה תקנה, תזרוק, לא משנה. אני לא נכנס לזה. זה שווה כשלעצמו ישיבה פה, איך עושים דברים כאלה, אבל בכל אופן זה כסף ציבורי. מישהו צריך לשלם על זה.

אם מישהו קיבל החלטה מהסוג הזה, שהוא הוציא כסף מהכיס, שיפצה אותו, את המועצה. זה גם לא כסף שלו. אבל שימו את זה שנייה בצד. אני אומר בגדול אני חושב שזה נכון לעשות כאן תהליך מוסדר, ארוך, כדי לשמוע את כל ראשי הרשויות ואת הציבור ובסוף אם חותכים, הרי בסוף השדה ייצא באיזה שהוא מקום. אז יכול להיות שבסוף אנחנו החלטנו שזה יהיה במקום מסוים בגלל הקטע התכנוני ואני מניח שזה ייקח בחשבון את כל הנזקים ואנחנו מורידים את מינימום הנזקים שאנחנו יכולים לעשות. אבל נעשה תהליך מוסדר. משהו יותר ארוך. לא באים בות"ל – תיק, תק – שמענו, שמענו, יאללה חתכנו והכל בסדר. זז לא המטרה שהבאנו את הות"ל.

אבל הות"ל - - -

מה עוד שמפריע לי שאני משוכנע לחלוטין שזה לא בא במסגרת התשתית הלאומית בות"ל כרגע, זה בא בגלל היבט אחר. בגלל הנושא של הבנייה. הרי אם לא היה את סיפור הבנייה אז היינו הולכים, הכל בסדר. אנחנו לא ממהרים. אלא יש לחץ אחר שהוא לא ענייני לדעתי ולכן אנחנו רצים במסלול של התשתית הלאומית. בבקשה.

שיקול זר, בדיוק.

זהו, אתה כבר אמרת בהחלט את האמירה. אני רק רוצה להגיד לך שהתהליך הוא לא מהיר ודורסני. הוא לוקח המון זמן.

אבל את שמעת אותם.

אני שומעת, אבל יש בדיקה נורא ארוכה - - -

שלא הסתיימה.

שלא הסתיימה, אז למה לבדוק? אז למה לא - - -

אבל הכי פשוט תסדירו בהרצלייה וזהו.

יש שאלה מי בכלל החליט שזה הולך לות"ל ואני מבינה שזה רשות מקרקעי ישראל, זה נכון?

רמ"י. רמ"י הוא זה שדוחף את זה.

מי החליט שזה יהיה בות"ל ולא במועצה הארצית?

מי החליט?

אני אומר ככה, החוק מגדיר מי יכול להגיש תכנית לות"ל.

מי יכול?

זה יכול להיות משרד ממשלתי, זה יכול להיות רשות שהוקמה על פי דין. רשות שדות התעופה - - -

מי במקרה הזה הגיש?

רשות שדות התעופה היא הגישה את התכנית. היא רשאית להגיש אותה לות"ל והתכנית עונה על הגדרה של תשתית לאומית.

דרך אגב, השדה הזה מופעל על ידי רשת?

כן, כן.

הבנתי.

זו הוועדה לתשתיות לאומיות, שדה התעופה הוא תשתית לאומית.

אני מבין הכל, אבל נתן - - -

רק שנייה. בות"ל יש עכשיו דיון על 1,650 יחידות דיור בשביל לסגור את השדה.

נתן, אתה לא מחדש לי כלום. אני כבר בדיון הבא. טוב, רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון.

סליחה, אני רשות תעופה אזרחית ולא קיבלת תשובות.

אז רק שנייה. קח משפט.

משפט אחד. שדה התעופה הרצלייה שווה תעופה כללית במדינת ישראל. סוגרים או מנסים לפזר את הפעילות של שדה התעופה בהרצלייה, זה ברמה של מחסלים תעופה כללית במדינת ישראל.

תודה. גם אתה רצית להגיד משפט? לא, לא, מספיק. רונן, אתה סיימת.

אני מרשות תעופה אזרחית, יוסי שפיצר. מה שרציתי לומר, לחשיבות של שדה התעופה התייחסו פה והוא עמד במבחן בבתי משפט ובבית הדין הגבוה לצדק. רשות התעופה האזרחית זה לא הגוף שיזם את הסגירה הזאת.

שאלתי מה אתה רוצה לומר.

מה שאני רוצה זה לתת תשובות לשאלות שאדוני שאל.

בבקשה. בדקה אתה יכול לתת לי?

אני יכול גם בדקה. מי שקבע את סגירת השדה זה המועצה הארצית לתכנון ובנייה. המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשנת 2015, שאני שותף בה, הוציאה כמה החלטות. אחת, הוא הוציא שהשדה בהרצלייה הוא שדה חשוב לתעופה כללית. כתוב שהמועצה קראה לוועדה לתשתיות לאומיות לקדם במהירות וביעילות תכנית לשדה תעופה חלופי לתעופה כללית.

נושא נוסף, הצורך לאשר שדה תעופה במרכז הארץ בסמיכות לאזור אימוני טיס אזרחיים. חשוב מאד. ועוד כל מיני החלטות שאני שותף להן.

תודה, תודה.

סליחה אדוני. מבקר המדינה קבע בדו"ח 66 א' ששדה תעופה הוא תשתית לאומית.

יוסי, עזוב את הכל. שורה תחתונה, מה אתה אומר בשורה אחרונה? מה חידשת לי פה עד עכשיו?

מה שאני אומר, שאדוני שאל למה לא תמ"א 15. בגלל שמאז שתמ"א 15 אושרה, הוחלט על סגירת שני שדות תעופה, אחד שדה דב ואחד הרצלייה. ולכן אי אפשר לחכות עד ש - - -

זאת אומרת אתה אומר שעד שלא יעדכנו - - -

עד ש - - -

רק שנייה, אני רוצה להבין. המדינה יצאה ומקדמת את תכנית תמ"א 15 / 2 שמדברת על שדה תעופה במדינת ישראל. כפי שאמרה נאוה יש תכנית 15 ישנה, אבל החליטו לעשות.

אבל - - -

רק שנייה, תן לי. מדי 50 שנה כדאי לעשות רי-שפל, אתה יודע, לבדוק האם קרה משהו במדינה או שנשאר אותו דבר. אתה מבין? אז אחרי 50 שנה החליטו, אז אתה אומר רק שנייה, זה לא קשור.

לא, לא. מה שאמרתי שמאז שהתכנית הזאת אושרה, הוחלט על ידי רשויות התכנון לסגור שני שדות תעופה.

אז זה הדבר הכי חמור שקורה פה. אתה לא מבין?

ולכן - - -

שמצד אחד מקדמים תכנון, מצד אחד סוגרים פה, מצד שני פותחים שם והתכנית הזאת מתקדמת - - -

אתה צודק, נכון.

כאילו כלום לא קורה. אתה מבין למה אמרתי זה אולי קיוסק?

אוקיי, אבל אי אפשר לעצור את התעופה ולכן - - -

הבנתי, תודה. בבקשה יעל, בואי תגידי כמה משפטים ואחרי זה אני אסכם את הדיון. אנחנו כבר עוברים לדיון הבא.

אוקיי, תודה. אז קודם כל ברור שמדינת ישראל היא קטנה, היא צפופה ובטח מרכז הארץ מגדרה לחדרה מאד מאד צפוף ואין מה לעשות. כדי לעשות תשתית כמו שדה תעופה, צריך לייצר תכנון נכון שמכליל בתוכו את כל השיקולים ושומע את כל הגורמים ואת כל בעלי העניין ואת התושבים, ראשי הרשויות.

היום כמו שזה נראה כרגע ובאמת לאור התנגדות ציבורית מאד רחבה שיש באזור, באזור השרון, באזור עמק חפר ומוצדקת גם בגלל ערכי טבע, גם בגלל קרבה לבית ספר וליישובים, זה מאד מאד קרוב, אני חושבת שצריך לשים סטופ לתהליך הזה בות"ל. יש תהליך מקביל גם של הסדרה זמנית של הרצלייה, גם אישור של טיסות בחיפה וגם כמובן התהליך הכולל של תמ"א 15 / 2. צריך לעשות את התכנון כמו שצריך. לא יכול להיות חאפ-לאפ כזה. זו פשוט תהיה בכייה לדורות. תודה.

טוב רבותי, ברשותכם אני רוצה לסכם את הדיון. אני מתחבר גם למה שאמרה יעל וגם אני אמרתי את זה בתחילת הדברים שלי. יש פה שני תהליכים שלטעמי הם לא קשורים אחד לשני, אבל קושרים אותם והיות וקושרים אותם התוצאה היא לא טובה.

יש את הנושא של הבינוי במדינת ישראל. אנחנו מסכימים, גם אני חלק מהעניין הזה, שתומך בעניין הזה. בוודאי ובוודאי אנחנו צריכים יחידות דיור לחברה הצעירים במדינת ישראל ועל זה אין מחלוקת. בלי קשר מתנהל איזה שהוא הליך כבר לא מאתמול, של לקדם את תמ"א 15 /2 בכל הנושא של שדות תעופה במדינת ישראל, שזה כולל את הכל, גם שדה דב וכו'. כל הבעיות שיש בכל שדות התעופה במדינת ישראל. ושם בעצם צריך להינתן איזה פתרון הוליסטי לגבי כל הנושא.

בינתיים זה לא הגיוני. כדי לחבר בין שני הצרכים האלה, אתה מכניס איזה משהו לתוך איזה ות"ל, כשמדובר על שדה דב וגם השדה בהרצלייה, בגלל שאתה החלטת שסוגית הדיור היא הכי חשובה כרגע.

לכן מה יקרה בסופו של דבר? שדה תעופה זה לא דבר פשוט. יכול להיות שאתה מייצר עוד בעיה עוד מעט שהיא תעלה ותצוף עוד 5, 7 שנים. הרי זה דבר שבעצם אתה צריך לתת לו אופק תכנוני ל-50, 70, 80 שנה הבאות. שגם אם עוד 50 שנה תרצה להזיז את השדה העתידי, אז באמת זה יהיה בטווחי הזמן האלה; ובוודאי אתה כרגע מנסה לצמצם את כל הנזקים שאתה עושה לסביבה, שהיום למשל כשאני דן ועשינו כאן דיונים לגבי שדה התעופה לוד עם כל היישובים שם. אני אומר לכם, אתם לא תאמינו מה הם עוברים שם, אבל מה נעשה? השדה כבר שם.

ובואו תראו מה קורה באור יהודה ובואו תראו מה קורה בלוד וברמלה. וביישובים שעשיתי כאן דיונים עם הפתיחה של המסלול החדש, מה זה עושה ליישובים שם, שהמטוס פתאום 30 מטר מעל הבית שלו, איזה ג'מבו.

אז יש פה בעיה. אנחנו נמצאים במציאות שאנחנו לא יודעים כל כך מה לעשות איתה כרגע, בגלל שמה נעשה? נסגור את שדה התעופה לוד? לא.

ברור.

אבל מה יעשו התושבים? לפעמים סוף מעשה במחשבה תחילה. לכן אני מאמין שבדברים האלה, שונה מדברים אחרים, זה קריטי להקדיש פה המון זמן מחשבה ותכנון. בגלל שאם עשינו טעות, היא טעות קרדינאלית מאד, שאי אפשר או בסופו של דבר קשה מאד לתקן אותה.

אז לכן מה שאני מבקש, באמת תשבו איתם. תנסו לשבת איתם כרגע, כולל גם עם עיריית הרצלייה ולראות איך אנחנו בעצם מובילים את הסיפור הזה. אני לא נכנס כרגע, אם צריך להזיז את השדה, אז יזיזו. אני לא נכנס לזה, אבל בוודאי ובוודאי צריך לייצר איזה שהוא משהו הגיוני בכל מה שמתנהל כאן. זאת אומרת לא יכול להיות שהמהירות בנושא של הדיור דוחקת לנו ואנחנו מתחילים להתקדם במהירות גם בנושא של תכנון שדה תעופה שהוא באופן לא מבוקר. עבר ות"ל, עבר זה, אבל לא בשביל זה זה מיועד. זה לא הקצב לדעתי שצריך להוביל שדה תעופה בקצב הזה, כרגע, בטח לא לדון על שדה תעופה אחד של הרצלייה ולא רואים את כל המכלול במדינת ישראל.

אז זה בעצם מה שאני יכול כרגע. זו בעצם הבקשה שלי ממוסדות התכנון, לשבת איתם, לעשות עוד שנייה, לא קרה כלום ולהתחיל לבוא ולהתכנס לאיזה שהוא פתרון יותר הגיוני.

תודה רבה לכולם. חודש טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:07.