ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-04OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 505

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י' בכסלו התשע"ח (28 בנובמבר 2017), שעה 9:00

תוכנית ציל"ה בגנ"י מושב תפרח

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

חיים ילין

גנאדי קמנצקי - מנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך

חיים הלפרין - משרד החינוך

שי חג'ג' - ראש מועצה אזורית מרחבים

גילה טרגרמן - דוברת, מועצה אזורית מרחבים

סמי עטר - מנהל אגף חינוך, מועצה אזורית מרחבים

ירון פרידמן - מוזמן/ת

אורנה אשכנזי - מוזמן/ת

אורן עוזרד - מוזמן/ת

יעקב מלקוב - מוזמן/ת

מירה יובל - מוזמן/ת

שמעון אבני - מוזמן/ת

אילן שי - מוזמן/ת

יהודית גידלי

א.ב., חבר המתרגמים

תוכנית ציל"ה בגנ"י מושב תפרח

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 28 בנובמבר 2017, י' בכסלו תשע"ח. הנושא – תוכנית ציל"ה בגנ"י מושב תפרח, שזה בגדול תפרח כמשל. אמנם פה התנדב שי חג'ג', ראש המועצה שלי, גילוי נאות, להביא את זה לדיון ואני חושב שזה נכון לכלל המועצות האזוריות שנמצאים בתוכן ישובים שהם מוגדרים בחתך סוציו אקונומי נמוך.

השיח בחברה הישראלית ואפילו במסדרונות הממשלה והכנסת, הסוגיה של פריפריה כבר לא לפי אזורים. משרד החינוך יודע לדבר מדד טיפוח בית ספרי.

מפת הטבות המס – קח במועצה שלי, היישוב שלנו, 7%, בתפרח 9%. המדינה יודעת לבודד ואני מבקש להוביל את שינוי התפיסה הזה גם במשרד החינוך, אם צריך תיקון תקנות, צריך תיקון חקיקה, אנחנו כאן בשביל זה.

קודם כול אני רוצה לשמוע את העמדה המקצועית של המשרד, כי מה היה, אני יודע שזה עובד לפי זה. אני תשובות כאלה לא צריך בשביל להיכנס לדיון הזה. אני רוצה להוביל שינוי. אין לי אף אחד בתפרח. אני יכול להעיד שהם לא הצביעו לי, אז זה לא הקטע. הקטע פה הוא ענייני. זה ייתן מענה ברמה הפרטנית. כשמדברים על הבדל בין 50 שקלים ל-250-200 שקלים, זה פער שקשה לעמוד בו וזה חורץ את גורל הילדים, כן יהיו במסגרת, לא יהיו במסגרת.

זה אוכלוסיות שיכולות להיות להם שניים-שלושה ילדים.

כן, בחתכי הגילאים האלה.

הילדים האלה, אנחנו מקיימים פה דיונים ואנחנו יודעים מה הפערים של ילד שהיה במסגרת או שלא היה במסגרת וזו הטיה שמתחילה מלמטה ואחר כך למעלה היא בפערים, בזווית קהה יותר. פה אני באמת רוצה להוביל תהליך. אני הודיתי לשי שהוא הרים את זה לאוויר, כי אנחנו יודעים כמה זה קשה לשנות דברים, אבל פה השכל גובר. פעם אמרו, אי אפשר לבודד ישוב. היום אנחנו יודעים לבודד בית ספר, יודעים לבודד שכונה. בפועל, בהטבות המס בודדנו יישובים.

חיים, תגיד לי קודם כול מה העמדה שלך ואחר כך נראה איך אנחנו עושים את זה פרקטית.

אני ברשותכם רוצה להתחיל דווקא מהצד הפורמלי. מהצד הפורמלי, שי פנה וקיבל תשובה פורמלית שאומרת שמדיניות האוצר וכל התהליך הזה שהוא תהליך יקר מאוד, בנוי על סוציו אקונומי יישובי/מועצתי והמועצה באופן טבעי ממצעת את כל יישוביה. יכול להיות שאלמלא תפרח, אז היא הייתה באשכול 6 ולא באשכול 5, וזה נכון אגב לגבי כל מקום ולאו דווקא לגבי מועצות אזוריות. כידוע, גם תל אביב היא באשכול 8 ויש לה בתי ספר בדרום שמדד הטיפוח של אותו בית ספר בדרום תל אביב הוא יותר מאשר תל שבע ברהט, כלומר יש מצבים יותר קשים.

ברמה של גני ילדים אין לנו מדד טיפוח גני, כי אנחנו לא מודדים את זה. זה משהו כל כך נזיל שאין טעם ורצון למדוד את זה. יש לנו מדדים של מדד טיפוח בן ספרי ויש תוכניות שאנחנו יכולים לתת מענה לבית ספר חלש ברשות חזקה, וכך אגב עובדת תוכנית - - - , בדיוק במתכונת הזאת.

המתכונת לתוכנית הרוחב הענקית הזאת נבחרה למדד סוציו אקונומי לרשות המקומית, ואגב, בסוגריים אני אגיד, כשאנחנו פנינו לרשות ואמרנו לה, אנחנו מקצים לך 300 או 500 או 200 שקל לילד, גם אמרנו שהיא לא חייבת לחלק את זה באופן שוויוני לכל הילדים. היא יכולה להגיד, אני לילדים החלשים נותנת יותר ולחזקים אני נותנת פחות.

אני מבין באמת ראשי מועצות שלא מוכנים להיכנס לקרחת הזאת, כי זה מבחינתם ירייה לא ברגל, זו ירייה ממש בקיבה.

היום המידע מצוי ואין גם עניין להסתיר אותו, ושקיפות.

אני חשבתי שהשנה הזאת יהיה לזה פתרון כתוצאה מהעובדה שהשינוי היה דרסטי.

גם אם הוא היה רוצה לעשות את זה, הייתי מייעץ לו לא לעשות את זה בגלל אופי האוכלוסייה.

נכון, למי נתת ולמה וכמה.

אני נרתמתי למהלך שהיית שותף מאוד דומיננטי בו, בסיפור של תקציבי הרווחה שיבואו לרשויות המקומיות.

אפרופו, יצא חוזר?

זה הרבה יותר מעניין ממה שאתה חושב.

נרתמתי לזה בגלל שאמרתי גם לאוצר, וגם אתמול היה לנו דיון עם המנכ"ל שלנו. נרתמתי לזה בגלל שנה הבאה, לא בגלל השנה הזו, כי השנה יהיה פתרון, עקום, חצי עקום, לא משנה, כמו שהוא יהיה לטובת המשפחות החלשות שבשנה שעברה הייתה להן זכאות והן יקבלו אותה השנה, אבל כל המהלך הזה בעיניי הוא פרומו לשנה הבאה, כי אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש מהאוצר במסגרת ההצעה הכוללת להקצות סכום שאנחנו נוכל להגיע לכל רשות מקומית ולהגיד לרשות המקומית, את זכאית ל-300 או 200 שקל לילד, אבל חוץ מזה לפי מנגנון שאנחנו נקבע, נוכל להגיד לה, יש לך עוד סכום מסוים לטובת הנחות לחלשים, בגלל שמשרד הרווחה יצא ואז הרשות המקומית תקים ועדת הנחות, תקבע את הקריטריונים והיא תוכל לתת באמת הנחות למשפחות חלשות בהתאם למדד שלה, למדד של התושבים וכו'. זה בעיניי הפתרון הנכון בלי לפגוע בהליך הגדול כולו, כי עכשיו אם אנחנו נגיד, למועצה אזורית אנחנו ניתן 300 אבל ליישוב הזה 400, ליישוב הזה 200, לא בטוח שמישהו יצא מכל הקלחת הזאת.

למה? אם זה בתבחינים וקובעים במפורש, גם מועצה אזורית שיהיו בה ישובים שהם בחתך סוציו אקונומי נמוך, חל עליהם. אני לא מבין מה הבעיה. למה לייצר לי מנגנונים כאלה שמחר-מחרתיים זה לא יחול רק על אותו ישוב חלש?

הטענה תהיה שהמודל שעל בסיסו עבד, מה שנקרא הנחות תמ"ת, היה מודל אישי. גם ביישוב חזק יכולה להיות משפחה חלשה.

עזוב אותי ממודל תמ"ת. אתם הולכים לגמור את מודל תמ"ת בהדרגה.

היום אין לנו מענה לרמה של משפחה. היום אנחנו יודעים לתת ליישוב מענה ולהגיד לו, תשמע, כל היישוב שלך זכאי להנחה.

התמ"ת נתן לפי משפחה.

המשפחה פנתה וקיבלה. אנחנו חושבים שבאמת זה המודל היותר נכון במיוחד לרשויות באשכולות 4,5 ו-6, כי שם באמת הדלתא הייתה גדולה. המעבר היה מאוד חד מ-50 שקל ל-300 שקל, שם חשבנו שבעיקר נכון לתת מענה ברמה של הקצאה של תקציב נוסף לרשות ולחייב אותה להקים ועדת הנחות ולתת לזה מענה. לא סגרנו את התוכניות לשנה הבאה, אבל זה הכיוון מבחינתנו.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו לגבי מה שקורה עם תקציבי הרווחה לשנה הזאת. יש מעט מאוד ישובים שכבר את טופס א' המפורסם שלמדתי עליו רק בשבועות האחרונים, השיבו, ואנחנו עכשיו נשלח להם את השמות של הילדים ויצטרכו לתת מענה. למועצה אזורית מרחבים ולתפרח אין אף ילד שהיה זכאי להנחה בשנה שעברה, כלומר זה לא פותר לאף אחד כלום.

אין חיה כזו. אני יודע מי מקבל את זה בערים אחרות. לומר לך שבתפרח אין ארבע, חמש, שש משפחות חזקות? יש. החתך הכללי, אני מכיר אותם, גרים בדיר ובכל מיני חושות.

לא, מה שאמרתי הוא דבר אחר, שאין משפחה שפנתה לתמ"ת וקיבלה זכאות להנחה, או שלא היו צהרונים בתפרח.

חיים, אם אני אביא לך רשימת ילדים מהרווחה, אתה תקבל את זה?

זה לא עוזר לי.

זו תהייה. אני תוהה כמוך למה לא.

יכול להיות שלא היו צהרונים בתפרח, כולם הולכים הביתה ב-13:00, ויכול להיות שאנשים לא ידעו שזו זכות שהם יכולים לנצל אותה.

חיים, אנחנו יוצרים בעיה, כי ברגע שההורה צריך לחזור לקחת את הילד מוקדם, הוא גם לא יכול להאריך את יום העבודה. בדרך כלל האימא היא שעובדת, האבא הוא בישיבה, אז היא גם מפרנס יחיד. אתם מכניסים את האוכלוסייה הזו לבעיה על בעיה.

חיים, הקריטריונים, איפה נסגרו, באוצר או אצלכם, של ניצנים?

של ניצנים זה היה בהסכמה.

בהסכמה, אוצר-חינוך.

כן.

אני רק יכול להשלים ממסגרת התפקיד שלי בארגון. היה לנו דיון לפני יומיים בוועדה לזכויות הילד ועשינו סקר, והבאנו סקר של 69 רשויות שבאמת הגיבו על ניצנים. לא כל הרשויות נכנסו מאחר ומדובר פה - - -

בשנה הראשונה היה לנו ברור שזה הרבה אי ודאות.

כן, של ציל"ה ומיל"ת או ניצנים, הרבה רשויות עושות את השיקול הזה אם באמת להסית את זה משם.

שנה הבאה הם יהיו במקום אחר, כי גם החוק כבר יהיה עם שיניים.

כן, זה התקנות שייכנסו שנה הבאה.

בין האוצר לבין זה יש חוזר מנכ"ל. אני לא חושב שכל דבר צריך חקיקה. אני אומר את הדברים האלה בגלוי. הגדולה של משרד החינוך, שהוא לא חייב את התקנות והוא לא חייב הרבה מאוד דברים, אלא מספיק שהוא דוחף את זה לחוזר מנכ"ל, וכבר יש תורה כתובה איך עובדים.

מה שאני מנסה להגיד, זה שיש לנו מועצות אזוריות שהסוציו אקונומי שלהן הוא 7-8 ויש לי בצפון, שיש לנו ישובים בדואים וערבים בתוכם ואני לא נכנס אליהם, הם לא מגיעים לפה. למה הם לא מגיעים? לא בגלל שאין להם תוכניות, בגלל שהם מבינים שכשהם נמצאים בסוציו אקונומי 7-8, אין להם למה, אבל רוב המועצות האזוריות הן לא כאלה, במיוחד בדרום. כולן בין 4 ל-6. אתה הגדרת את זה יפה מאוד. מה מדאיג? אתה מגדיר את כל הדברים בדיוק כמוני, רק שהתרופה שלך שונה לגמרי מהתרופה שאנחנו מחפשים. אתה נותן אקמול וצריך פה משהו אחר.

אני לא רוצה שראש המועצה יתחיל להתקשקש עם מנגנון.

אי אפשר לעשות את זה.

הדי.אן.איי של מושב מקים שונה משל העירוני. אני לא הייתי רוצה להפיל את זה על ראשי המועצות. אני שואף לכך, ואם צריך אני גם אדבר גם עם האוצר וגם עם חינוך, גם עם השר או עם המנכ"ל. אני חושב שצריך עכשיו כשאנחנו כבר מגייסים את הכסף, את המשאבים וגם כנראה יהיו תיקונים כאלה ואחרים, להכניס לפי מדד סוציו אקונומי יישובי כי שנעשה בהטבות המס. יש לשכה מרכזית לסטטיסטיקה.

וגם פריפריאלי פה, כי זה ישוב בתוך מועצה, זו לא מועצה ביחס לתל אביב. זה משהו אחר.

אולי יש מועצות בודדות שאין להן איזה ישוב כזה שהוא לא מתאים בדיוק, כי בסוף הולכים על הממוצע. ישובים כאלה נופלים. הם משלמים את המחיר פעמיים, גם של המצב שלהם, גם על זה שאחרים חזקים, ולכן אני חושב שצריך לעשות שינוי. אני רק רוצה למצוא רוח גבית ממך שהולכים למשרד, אנחנו נעשה ישיבה, המנכ"ל ואתה כגורם מקצועי.

שמעתי בקשב רב את מה שאמר שחיים הלפרין, שאני גם מאוד מעריך אותו גם באופן אישי.

זה הבייבי שלו. אנחנו נפלנו עליו בשנה שעברה.

בסוף יש לי תושבים בתפרח. זה ישוב של 3,000 תושבים, אנשים קשיי יום, באמת קשה להם. כל משפחה, ברוך השם מרובת ילדים. כשאתה אומר לו 300 שקל לילד ויש לו ארבעה או חמישה, גם עשרה ילדים, הוא לא מסוגל לשלם. כשהייתה תוכנית ציל"ה יכולנו לשלם את זה ב-40 שקלים. תאמין לי, היו שמים את זה בצהרונים. מישהו המציא תוכנית חדשה, הכול טוב ויפה. לא יקרה כלום אם משרד החינוך יפתח קצת לצדדים ויגיד, אתה יודע מה, ציל"ה הייתה טובה ליישובים של חתך סוציו 1, לא אומר לך 3 ולא 4, יחזירו את תוכנית ציל"ה. זה 40 ₪ לילד ויהיה לנו פתרון להורים האלה שגם יוכלו לצאת לעבודה, ריבונו של עולם. אנחנו עוד פעם מחזירים אותם לאותו מעגל עוני כל הזמן.

אנחנו העברנו החלטת ממשלה לאיחוד תשתיות בתפרח, אתה יודע למה? אין דבר כזה שנותנים ליישוב, אתה יודע למה? כי תפרח נראית כמו ג'בליה.

כשאני למדתי בישיבה תיכונית, החבר'ה היו הולכים להתקלח ביום שישי במקווה כי לא היו מקלחות.

ולא השתנה כלום 42 שנה בתפרח, אז אנחנו עכשיו עושים פעולות לפחות לגבי הנראות ולתת לתושבים תחושה שיש להם מדרכה ללכת עליה, תאורת רחוב וכביש. לא דיברנו על מוסדות ציבור ומרכז קהילתי. אנחנו עוד לא שם, נגיע לזה בעזרת השם, אני לא אוותר. תפרח יהיה כמו כל מושב אחר.

כשהייתי נוסע במוצאי שבת להחזיר את הבן, הוא לא היה ישן בישיבה אבל שבתות היה עושה. במוצאי שבת החזרתי אותו, מוצא שיירה של ארבעה אוטובוסי אגד עומדים לפנות אורחים שבאים להתארח שם.

אתה יודע איך הורים שולחים ביום שישי דברים לבן שלהם בתפרח? יש שם ישיבה גדולה, מספרית. הם שמים שקיות בתוך האוטובוס שנוסע לתפרח. הוא מוריד הכול, אתה רואה פתאום ערימה של שקיות. כל אחד בא ולוקח את השקית שלו והולך. זה היום, זה לא לפני שלושים-ארבעים שנה.

אנחנו כל חג, ראש השנה ופסח, שולחים להם משאיות. אני מוריד שני סמיטריילרים של תפוח אדמה, בצל, דברים שהם יכולים לקחת. דרך אגב, הם מאוד מנומסים, כל אחד לוקח את מה שהוא צריך בדיוק, הוא לא לוקח תפוח אחד יותר. באמת האנשים האלה קשיי יום, מסכנים. אני באמת מבקש, חיים, שתייצג אותנו. אתה יושב שם ומבחינתי אתה נציג משרד החינוך. לפתוח את הראש ולהגיד, חבר'ה, - - -

המנכ"ל אמור להיות אצלי. בבקשה, סמי.

תראה, אני למדתי את הנושא של תקציב דיפרנציאלי ואני יודע איך המשרד עובד, גם מהמקום האקדמי וגם הפרקטי, ואני אחדד ואעזור לנו לא להסתכל על כל הנושא של תקציב דיפרנציאלי, אלא להתמקד רק בהעשרה. תקציב ההעשרה שהמשרד נותן על מפתח הסוציו אקונומי, ציל"ה, יוח"א, כל מפתח שהוא יהיה לתקציב העשרה, בזה צריך להתמקד ולא לפתוח את זה לדיונים מרחביים של להסתכל על מדד טיפוח בית ספרי.

לא, לא, אנחנו לא הולכים לשם.

תוכנית העשרה, שפר ילד מקבל, שם צריך להתמקד.

אנחנו מתקדמים נקודתית. זה גדול, זה ענק, אף אחד לא רוצה להגיע לשם. המנכ"ל אמור להיות אצלי בישיבת עבודה. זה נושא גדול, כבד.

כסף מנעלן.

קודם כול כרגע הכסף מנעלן נשען על הכול. אנחנו כרגע בדיונים איתם, מפעילים לחצים על הכול. אם לא יהיה לאף אחד, אז לא יהיה לאף אחד, אבל כשיהיה - - -

אני מקבל את זה, אבל היה לי קל אם לא לאף אחד, תוכנית ניצנים לא הייתה עונה לאף אחד וזה היה המצב במדינת ישראל.

אני לא מאמין שיש מישהו שחושב ששר האוצר לא יתקצב את זה השנה אחרי ששנה שעברה הוא יצא בקול גדול.

רבותיי, מישהו רוצה להוסיף משהו?

תודה רבה היושב ראש על זה שהבאת את זה לדיון.

רבותיי, תודה רבה. זה הסיכום של הדברים כפי שהצגתי אותם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:20.