ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-08OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 524

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ד בטבת התשע"ח (01 בינואר 2018), שעה 12:00

הורות בחינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

דב חנין

עינב לוק - מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך

מירי נבון - מ"מ מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

בטי ריטבו - ממונה על תחום הורים ומשפחה, אגף שפ"י, משרד החינוך

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי באג"ת, משרד האוצר

עינב זמיר אייזנשטיין - ראש תחום הורות בחינוך, שלטון מקומי

נהוראי לחיאני - סגן ראש העיר צפת

מוטי כהן - מנהל אגף החינוך, עיריית צפת

גלית גואטה - מנהלת מחלקת גני ילדים, עיריית חדרה

אפרת מרגלית - מנהלת מדור גנים, מ.מ. מזכרת בתיה

עליזה אילן - מנהלת מחלקת חינוך, מ.א ברנר

שירי עופר - מנהלת מחלקת חינוך, מ.מ. שוהם

סמדר שמש - סגנית מנהלת האגף לגיל הרך, עיריית נתניה

גילה דינר - מנהלת המחלקה לחינוך, מ.מ. קריית טבעון

נחמה בן אליעזר - מנהלת מחלקת גני ילדים, עיריית יבנה

בטי פטילון - מנהלת חינוך, מרכז הורות בחינוך, עיריית תל אביב-יפו

דניאל חן - מנהל חינוך, מרכז הורות בחינוך, עיריית תל אביב-יפו

עינב אמיר - מנהל חינוך, מרכז הורות בחינוך, עיריית תל אביב-יפו

אורית לייבוביץ' - כפר סבא

סיגלית בר - מנהלת מחלקת חינוך, מג'דל שמס

נתי ברכר נפתלי - מנהלת המחלקה לילדים בסיכוי, עיריית כפר סבא

תומר שלום - מנהל מחלקת חינוך, .מ.מ ראש פינה

ענבל מור סמו - מנהלת מחלקת בתי ספר יסודיים, מ.א. עמק יזרעאל

איה בניטה - סגנית מנהלת אגף חינוך, עיריית יבנה

סיגלית איצקוביץ - מנהלת אגף החינוך, עיריית חדרה

יעקב שטיינברג - מנהל מחלקת חינוך, מ.א. יואב

דוד עסיס - מנהל מחלקת חינוך, מ.א. נחל שורק

עדי אהוד גולן - מנהלת מדור גני ילדים, מ.מ. זיכרון יעקב

ליאת אברמוביץ' - מנהלת מחלקת הורות ומשפחה, עיריית חולון

שרה כרמי שגיב - מנהלת מקצועית תחום הורים, חולון

דבורה בידרמן - מנהלת מחלקת בתי ספר ותיכונים, אלעד

ליליאן ללום - מנהלת מכללת הורים, עיריית ראשל"צ

חמדה שרייבהנד - מנהלת אגף פרט, עיריית ראשל"צ

דליה יואל - מנהלת מחלקת קדם יסודי, עיריית רמת השרון

קרן אינציגר - מנהלת בית ספר "אופקים", ראשל"צ

ג'וסלין קורן - מנהלת בית ספר "רביבים" חולון

אביטל מרמלשטיין - מנהלת בית ספר קדם יסודי, שומרון

יוסף סטל - מנהל בית ספר קדם יסודי, בני ברק

דנה אלון - מנהלת תיכון להזדמנות שנייה, "טומשין חולון"

רינה כהן - יו"ר המועצה הציבורית להורים בישראל

ליאן סלע - משנה למנכ"ל, מכון אדלר

שרון חנם - מנחה, מכון אדלר

יצחק חנם - מלווה ומנחה, יוקנעם

אולגה רות חייקין - מנחת קבוצות מוסמכת, מכון אדלר

טל סופר - מנחת הורים וצוותי חינוך, מכון אדלר

מיכל אמיר - מרכזת תחום הורים, מרכז י.נ.ר

טל נחום - מנהלת תוכניות לימוד, מרכז י.נ.ר

ניבה בגין בן-ארי - מכון מנדל למנהיגות חברתית בצפון

ענת מן - מנחת הורים וקבוצות הורים, מכללת הורים, ראשל"צ, ומנחת הורים בחולון

עדי הרפז - מנחת הורים, יזמית בתחום החינוך, הורות ומשפחה

שחר לבנת - יזמית חברתית ומנחת הורים, המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים

רותי ליבנת - יזמת חברתית ומנחת הורים

פרדי זינגר - יו"ר קרן "מתת-בשביל המשפחה"

שירי לנג - עורכת דין, הנהלת בתי המשפט

פרופ' צ'רלס גרינבאום - חוקר בהתפתחות הילד, האוניברסיטה העברית בירושלים

שמחה סער - העמותה למען הילד בגיל הרך

עוזי מאור - מנכ"ל "מאור כלים לחיים"

יערה שילה - נציגת ארגון "אנו"

רבקה שחר פורת - עמותת מופת למצוינות בחינוך

עדה ליפציגר - המועצה הציבורית להורים

נס מי-פז - עמותת "הקשבה", התנועה לקידום שוויון בהורות

מלכה רבקה דירקטור - יו"ר משותפת, המועצה הציבורית להורים

גיל גרטל - מנהל תוכן, "הורימוס", הדרכת הורים ברשת

תמי שרביט בכר - הורה פעיל במכללת ההורים, ראשל"צ

אדר גיציס - דובר, מועצת התלמידים והנוער הארצית

ליאור סוכרין - מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

הורות בחינוך

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 1 בינואר 2018, שנה אזרחית חדשה, י"ד בטבת תשע"ח. הנושא: הורות בחינוך.

הנושא הזה לא זר לנו, לא חדש לנו. אני רואה חלק מהדמויות כאן, נפגשנו בוועדות אחרות. אין מי שלא חושב שהנושא הזה צריך להיות מוסדר, מוכוון. כולם מכירים בצורך של זה.

אני מבין שיש לנו מצגת. מי מציג את המצגת?

משרד החינוך.

בבקשה.

צהריים טובים לכולם, שמי מירי נבון, אני ממלאת מקום מנהל המינהל הפדגוגי.

רק תסבירי לי מה ההבדל בין מזכירות פדגוגית למינהל?

המזכירות הפדגוגית אחראית על התכנים, על הדיסציפלינות, מה תוכנית הלימודים.

והמינהל?

כל הארגון של בית הספר.

אוקיי, תודה.

הם ה-מה ואנחנו ה-איך, לצורך העניין.

רק להגיד שהסוגיה של שותפות הורים, כי מדובר כאן אכן בשותפות ובמשולש שווה צלעות או שווה שוקיים, היא אחד הנושאים שיושב בתוכנית האסטרטגית של משרד החינוך מתוך הבנה שיש כאן חיבור. מערכת החינוך, המורים, המנהלים, הגננות לא יכולים לסיים את הדיאלוג והשיח עם הילדים ללא ההורים. ההורים לא מודרים החוצה, ההורים הם חלק מתוך מערכת החינוך. הנכון הוא להסדיר בעצם את מערכת היחסים שתהיה באמת מערכת היחסים מפרה, בונה, מקדמת, מסייעת לבית הספר או לגן לעשות את עבודתו נאמנה מול הילדים ולהימנע ממקומות של חיכוך. החיכוך לפעמים קורה והמחשבה היא באמת איך מייצרים סוג של הידברות ומשא ומתן כאשר יש צורך במשא ומתן, ממקום שמכבד את שני הצדדים, גם את מי שאחראי בעצם לפחות רבע מיומו של הילד, עם ההורים, עם אלה שבעצם ממשיכים את סדר היום של הילד לאחר שעוזבים את בית הספר, אבל הדיאלוג הזה נמשך גם באופן סמוי.

בואי נתמקד במצגת ותוך כדי המצגת נדבר.

(הצגת מצגת)

מה שהחברות כאן יציגו זה איזשהו מודל שאנחנו שוקדים עליו בעת האחרונה, שמפנה באמת את סוג היחסים ואת האופן שבו היחסים אמורים להתקיים, ואני אעביר את זה לחברות מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי.

בבקשה.

בוקר טוב, שמי עינב לוק מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי.

אני אנסה להציג את התפיסה ומה אנחנו עושים בנושא של קידום הקשר, השיח והשותפות עם הורים במערכת החינוך.

קודם כול אני רוצה להגיד שכל התשתית שאנחנו נציג אותה מבוססת על שני דוחות מחקר חשובים שנכתבו על ידי היוזמה לחקר יישומי בחינוך, ונמצא גם כאן פרופ' צ'רלי גרינבאום ואנשים נוספים שהיו שותפים למחקר. התוכנית שלנו מבוססת על הידע שנצבר במחקר.

חשוב להגיד שקודם כול הידע המרכזי שנצבר זה שהנוכחות של הורים והקשר האמיתי בין הורים למערכת החינוך הוא אחד המפתחות להצלחה. הוא מסייע לקידום הישגים, יחסים, אקלים, כמעט כל דבר במטרות החינוך. זה אחד המפתחות להצלחה ולכן אנחנו רואים בזה תהליך חשוב.

אני רוצה להגיד שהנושא הזה נמצא באסטרטגיות של משרד החינוך ומבחינת העמדה של משרד החינוך מי שאחראי על יצירת הקשר, על היוזמה של הקשר היא מערכת החינוך. היוזמה הזאת כוללת בעצם תהליך מתוכנן, ארוך טווח, שזה נמצא בתוכנית העבודה של מנהל בית הספר ושל המשרד. אנחנו חושבים שהוא צריך להיות זה שמתכנן, יוזם, מלווה את זה בתהליכי הערכה, בקרה, בתהליכי שיתוף, וזו עמדה חשובה שאומרת, לא נראה מה הצד השני יעשה, אלא האחריות מוטלת על מערכת החינוך. זה מבחינת העמדה.

אנחנו מגדירים בתוכנית שלנו איזה ציר של שותפות. אנחנו אומרים שהקשר והיחסים עם ההורים נמצאים על איזשהו ציר. יש תחומים שבהם אנחנו נהיה במצב של יידוע, בתחום אחר נהיה בהזמנה לשותפות ובתחומים אחרים נהיה בהחלט שותפים עם שיתופי פעולה בין ההורים למערכת החינוך, וזה משהו שצריך להיבנות במערכת היחסים בין ההורים לצוות החינוכי.

משרד החינוך בשיתוף עם הראמ"ה פיתח מחוון או כלי להערכה עבור מנהלי בתי הספר, שכרגע הוא פועל רק בבתי הספר בפיילוט, ותיכף אני אסביר מה זה הפיילוט. בתי הספר בעצם ממפים את מידת השותפות שלהם עם ההורים בכל אחד מהתחומים: לימודי, אקלימי, יחסים, תקשורת עם הורים, ועושים את זה בתחילת התהליך, מובילים שינוי לנוע על ציר השותפות ממצב של יידוע למצב של שיתופי פעולה, ובוחנים את עצמם לאחר התהליך.

התחומים שבהם אנחנו פועלים בנושא של שותפות הורים הם קודם כול מערכת היחסים ושיתופי פעולה בין המוסד החינוכי להורים. התחום השני הוא קידום הורות מיטבית, שתיכף נתייחס לזה, והתחום השלישי הוא קידום המחקר. אלו שלושת התחומים בהם אנחנו עוסקים.

נתחיל מהמדיניות. משרד החינוך שוקד בשנתיים האחרונות על כתיבת מסמך מדיניות שיהפוך בסופו של דבר למסמך מחייב, חוזר מנכ"ל. אנחנו כרגע עובדים מול כל השותפים על המסמך הזה. כמו שאמרתי, המסמך מבוסס על התפיסות ועל ההמלצות הקיימות בדוח האקדמיה והוא נכתב על ידי כל הגורמים בשיתוף עם פורום ועד ההורים היישוביים.

לגבי הפיילוט, אנחנו, כדי לתקף גם את מסמך המדיניות וגם כדי לבנות את התפיסה, בחרנו חמישה בתי ספר מכל מחוז. הגדרנו פיילוט של כשלושים וארבעה בתי ספר. בפיילוט הזה בתי הספר מתנסים ביצירת שותפות על פי התפיסה ועל פי עקרונות שנכתבו במסמך המדיניות ובדוחות האקדמיה, מלווים במדריכים מומחים בתחום מטעם השירות הפסיכולוגי ייעוצי. התהליך הזה מלווה במהלך שלוש שנים, כאשר בית הספר מתחיל בתהליך של מיפוי, אבחון תהליכי הכשרה הן לצוות החינוכי והן לצוותי ההורים, מקיים דיאלוג ושיח בין שתי הקבוצות, מבנה את התוכנית המשותפת על ציר השותפות, יוזם תהליכים ויוזמות משותפות להורים ולצוותי חינוך, מעריך את התהליך בתהליכי הערכה ובקרה ומפתח יוזמות ייחודיות. בסופו של דבר אנחנו רוצים שהפיילוט הזה יהווה איזשהו כלי עבור כל בתי הספר, שאותו אנחנו נפיץ, שמהווה בעצם איזה כלי שבסופו של דבר יופץ לכל בתי הספר שיוכלו להוביל אותו על ידי אנשי מקצוע ומדריכים במידת הצורך.

חשוב להגיד שאחד המרכיבים בתוך הפיילוט, שאני חושבת שהוא גם מרכיב שגם נולד מתוך התפיסה והמדיניות וגם עלה בתוך בתי הספר שנמצאים בפיילוט, זה הצורך להקים בתוך בתי הספר היבטים של קידום הורות מיטבית, וזה אומר קבוצות הורים, הרצאות להורים, שיח סביב מעברים, קבוצות להורים סביב סוגיה שעולה כצורך, נקרא לזה הדרכת הורים, הורות מיטבית, והדבר הזה יינתן בבתי הספר בפיילוט תוך התנסות, מה יכול לקום בתוך בתי הספר או ברמה יישובית או ברמה בית הספרית, שהשאיפה שבכל בית ספר יהיה מרכז או קבוצות עבודה עם הורים, הרצאות ושיח.

כל התהליך הזה מלווה בשיתוף עם פורום ועדי ההורים היישובים. אתם יכולים לראות קצת מחוויות הפיילוט ומה קורה, מה אנחנו מגדירים כשיתוף פעולה, באלו תחומים, שיח בין המורים בינם לבין עצמם ובסופו של דבר שיח משותף, וכל זה לקידום טובת התהליך החינוכי, התלמידים, המטרות.

אם אנחנו נדבר איזה כלים יהיו לנו בסופו של דבר מתוך הפיילוט הזה ויהיו בתוך האוגדן, זה המחוון כמו שהגדרתי אותו, שזה כלי להערכת השותפות, תדריך לעבודה עם המחוון, סדנאות לחדר המורים.

יצא ספר שנקרא "נפגשים", שהספר הזה בעצם מדבר על העמדות של המורים ושל ההורים בנוגע לשותפות ולשיח עם הורים.

במעורבות או התערבות?

אנחנו קוראים לזה קשר, יחסים ושותפות, מתוך עמדה שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים את השותפות הזאת. בילד אין בתוך השותפות הזו מובנה תהליך פרואקטיבי, ובעצם אחד הדברים שהמורים ירכשו בתהליך הזה וגם עבודה עם הורים, על כלים לניהול הקונפליקט. אנחנו יודעים שזה מובנה בתוך השותפות הזאת. אנחנו מדברים על הגברת מוגנות הצוות, על עקרונות לקידום תקשורת מכבדת, כל זה בתהליכי הכשרה, עקרונות לקידום תקשורת מכבדת גם פנים אל פנים וגם ברשתות החברתיות. אנחנו יודעים שזו גם סוגיה משמעותית. תדריך לעבודה פרטנית עם ההורים סביב הילד, מחוון לפיתוח אספות הורים באופן אחר, מודלים להדרכת הורים בתוך מוסדות החינוך וברשויות המקומיות וכלים להערכת התהליך החינוכי.

שמי בטי ריטבו, אני ממונה על תחום הורים ומשפחה באגף שפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי.

אני אתייחס למוקד השני של העבודה שלנו, שהוא קידום ההורות המיטבית. מסוגלות הורית משפיעה על הקשר והשותפות והקשר והשותפות משליכים על קידום המסוגלות ההורית.

אני רוצה לשים את הפוקוס למה אנחנו עושים בקידום ההורות המיטבית מהמקום שלנו. לאנשי משרד החינוך יש לנו מה להציע להורים לא ממקום שאנחנו יודעים יותר טוב מהם, אלא ממקום שיש אצלנו אנשי מקצוע, להציע להם שירות, גם נושאים שאנחנו מתלבטים במשותף בחינוך ובגידול ילדים וגם בהחלט להציע להם מהידע והכלים, שזה המקצוע שלנו.

אני אתייחס רק למיקצת התהליכים והסדנאות והתוכניות שמתקיימות בארץ על ידי פסיכולוגים חינוכיים ויועצים.

אני רוצה לומר שהעבודה עם הורים היא חלק אינטגרלי, חלק מהרוטינה של עבודת הפסיכולוג. אגף ייעוץ בשנים האחרונות רואה שזה בהחלט יותר ויותר גם תפקידה של היועצת החינוכית, אז אני אתן רק דוגמא בגיל הרך לתוכנית התקשרות שאני סיפרתי עליה בישיבות קודמות. מדובר בתוכניות גם להכשרת הגננת וגם להכשרת הורים, תוכנית שבראשה דלת פתוחה, תוכניות דיאדה, גם ביחד, גם במשחקים, הורים וצוותי חינוך. התוכניות האלה מתקיימות בשירותים הפסיכולוגיים ביישובים השונים בארץ. בגיל היסודי, מטיבה, עוצמה להורים לילדים עם קשיים בהתנהגות, דלת פתוחה. בעל יסודי גם דלת פתוחה, "תוכנית יובל" ו"מקום בלב", שזו תוכנית שאנחנו שותפים בה עם אשלים, ועוד הרבה מאוד תוכניות, חלקן הן חלק מ"תוכנית 360" לילדים ונוער בסיכון.

המרכזים להורים ומשפחה שרינה כהן הקימה, אנחנו ממשיכים לרכז את המרכזים, לפקח עליהם. בנוסף לתוכנית להכשרת הורים, מקצועי, עם סילבוס של 620 שעות, כל מרכז עובד בכיוון הקהילה.

יש פה דוגמא, גם הכנה לכיתה א' וגם עבודה עם הורים עולים והורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ההובלה היישובית של מכון אדלר בראש העין ועוד הרבה מאוד תוכניות וסדנאות שמתקיימות גם בבתי הספר וגם ביישובים השונים, וקשר עם ארגונים שונים בקהילה.

ההורים במרכז זה עם דגש לגיל הרך. אני רוצה כאן להתמקד, כי זו לא עוד תוכנית, אלא פיתוח של תפיסה הרואה את ההורים. אנחנו מתחילים מהגיל הרך משום שזה הבסיס, ואנחנו נמשיך גם ליסודי וגם לגיל ההתבגרות, כאשר אנחנו מפתחים תפיסה שאומרת שלא יתכן שתוכנית לקידום ילדים בגיל הרך לא תיקח בחשבון את ההורים. התוכנית הזאת יישובית מתוך מקום לצרכים של אנשי המקצוע ביישוב, ההכשרה שהם צריכים, מה קיים ביישוב, לפתח ידע ייחודי. אנחנו בסופו של דבר נוציא חוברת שמתייחסת גם לאנשי מקצוע, אבל גם להורים על השלבים של ההורים, מה קורה בכל שלב במקביל לשלב ההתפתחות של הילד. יש פה את היישובים שזה מתקיים. כאן דוגמאות לתוכניות שכבר קיימות. אני רק גזרתי את התוכניות שקיימות עם הורים. יש הרבה מאוד דברים שאנחנו עושים עם אנשי מקצוע. אפשר לראות באמת, החל מעבודה עם פיזיותרפיסטית בשיתוף עם מרכזים לגיל הרך ועד לסדנאות בנושאים שונים. אתם יכולים לראות כאן.

אנחנו הקמנו במשרד החינוך אתר, פורטל הורים לילדים בחינוך המיוחד. הפורטל הזה, אתם מוזמנים להיכנס, לא רק מעביר ידע ומידע וקצת מכוון את ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים במבוך הזה לאן להגיע וכו', אלא גם יש שם כתבות שמתאימות לפי דעתנו להורים לילדים עם צרכים מיוחדים. בהמשך אנחנו נקים פורטל הורים לכלל ההורים בישראל. הכתבות נמצאות באתר של המשרד, אבל אנחנו רוצים שיהיה לזה נראות ורוצים ככה לשרת את כל ההורים בישראל.

אני רוצה לסיים במודל שאנחנו אליו שואפים להגיע בכל מסגרת חינוכית. כשאני מדברת על מסגרת חינוכית, אנחנו מתייחסים לגן ולבית הספר. כפי שעינב אמרה, החל מהמחוון, שאנחנו הצגנו לכם רק דוגמא, מחוון עם הראמ"ה שבא למפות ולראות איפה אני כארגון, איפה אני עומד, שזה מאפשר לנו לתכנן את תוכנית העבודה, על הבסיס הזה להכשיר את חדר המורים גם בניהול שיח מיטבי וגם איך אני במצבים של משבר מנהלת את המתחים ואת הקונפליקט שקיימים עם ההורים. אנחנו יודעים שזה קיים. ליווי וסיוע לצוותים במצבי קונפליקט, תאום מפגשים סדירים עם ועד ההורים.

אני רוצה להגיד שיש סדירות שקיימת במשרד. אנחנו מקיימים שיח מתמשך ורציף עם פורום ועדי ההורים היישובים, זה הפורום שמייצג את ההורים בישראל. אנחנו לא מסכימים לכל דבר, אבל אני יכולה לומר שהשיח הוא רציף ונוצרו יחסים של אמון, שכולנו רוצים באמת מטרה משותפת.

פנייה לא רק לוועדי ההורים אלא לכלל ההורים במסגרת החינוכית דרך אתר המשרד, דרך קבוצות מיקוד, דרך סקרים. פיתוח אספות הורים מותאמות, סדירויות ומנגנונים אשר יסדירו את הקשר עם ההורים, ומתן מענה אישי, מכבד ומקצועי לפניות של הורים, ומרכז הורים שעינב התייחסה. אנחנו נרצה שבכל מסגרת חינוכית יהיה מענה להורים, של מספר מפגשים לשנה, שכל מסגרת חינוכית תחליט מה שמתאים לה. תודה רבה על ההקשבה.

המצגת הבאה.

אני רוצה לפתוח את דבריי בברכות לכל מי שנמצא כאן. תודה רבה. ברכות ליו"ר שמצא את הזמן. רינה כהן שמי ואני ביחד עם מלכה, יושבת ראש המועצה הציבורית להורים בישראל, וכל היושבים כאן חברים במועצה, אז תודה רבה לכולם.

גילוי נאות, היא עובדת משרד החינוך לשעבר, נכון?

לשעבר. הקמתי את כל המרכזים שדיברו עליהם פלוס שישים מרכזים ביישובים, שנותרו מהם רק שניים עשר.

ברכות למשרד החינוך ולשפ"י ולעינב ולבטי ולמירי על כל ההתפתחות שעשיתם ועל כל העשייה שאתם עושים. אני מקווה שכל העשייה הזאת אמנם תתפתח ותסתייע. תבורכו. אנחנו לצדכם ולעזרתכם בעת הצורך.

למצגת - אני רוצה להרחיב את הפרספקטיבה. אנחנו לא מדברים רק על שותפות הורים-מערכת החינוך מגיל לידה ועד איפה שזה הולך, אנחנו מדברים על הורים כהורים. למה הורים? כי כולנו הורים, כי אין חינוך בלי הורים. סוף סוף למדנו את הדבר החשוב הזה. השקעה בהורים מקדמת את שוויון ההזדמנויות בחינוך ומצמצמת פערים. הפערים יוצאים מההורים.

גם, לא רק.

לא באשמתם וגם לא באחריותם, אבל זה המקור. מצד שני, הורים מחזיקים במפתחות ההצלחה של הילדים ושל כל המערכות כולן, גם בשותפות. עולים במעלית ביחד, הורים, מורים וילדים או יורדים במעלית ביחד. אין פה אפס בדבר הזה.

ההורים, כל המחקרים מסבירים לנו, ארגון הבריאות העולמי, הם המבוגר המשמעותי הראשון והמרכזי ליצירת חוסן ומוגנות של ילדים ולצמצום סיכונים ולהגברת סיכויים. ההורים, ההורים, ההורים, הם יוצרי החוסן.

אנחנו רוצים להסתכל על ההורים כנכס לאומי, חברתי ואישי עבור החברה וכל אזרחיה, כמובן כל ילדיה.

ההיבט הכלכלי של הדברים – השקעה בהורות נושאת את התשואה המרבית ביחס לכל ההשקעות האחרות. מינימום השקעה עם מקסימום תשואה.

אפרופו מצגת, לדיונים הבאים, אם מישהו חושב שמישהו רואה משהו חוץ מצבעים - - -

נכון.

מצגת זה פונטים גדולים, מינימום תכנים בכל דף. ככה זה. נקודות.

למדנו.

המציאות העכשווית של הורים והורות, אם החבר'ה הם אלה האנשים, מה קורה להם? מה שקורה להם היום, 2018 וקרה להם גם ב-2017 ואני מקווה שזה ישתנה כבר ב-2019 ואולי עוד קודם, בעזרתכם - אובדן האמון העצמי ביכולות ההוריות. ההורים לא מאמינים בעצמם כמסוגלים לעשות את ההורות ואת המטלות ההוריות שיש עליהם ולשאת באחריות ההורית. ערעור הסמכות לא כלפי הילדים, ערעור הסמכות שלהם כלפי עצמם בתפקיד ההורי. זה סיפורנו.

עד כאן אני מתחבר אליך. בואי נמשיך.

כרגע יש פחיתות כבוד לתפקיד ההורי בכלל ולהורים כולם. כתוצאה מזה נחלשה המנהיגות ההורית, הורית עם מנהיגות, ההורים נמצאים בלחץ וחווים בדידות גדולה בתוך התפקיד ההורי, ומה לעשות, עדיין התוכניות היפהפיות ששמענו עליהן ממשרד החינוך הן בתהליך, אז עדיין קיים חוסר שיתוף פעולה בין הורים לצוותי חינוך. הורות 2018 היא הורות בסיכון. פה אנחנו נמצאים.

הורים, כדי לעבור מסיכון לסיכוי זקוקים לאוריינות הורית, צריכים לדעת הורות. כמו שיודעים כל דבר אחר, גם כאן יש אוריינות. צריכים ללמוד אותה. הם זקוקים לזהות, מי אני כהורה, ולתרבות הורית, לסביבה שמכבדת הורים, סביבה עירונית, סביבה חברתית, סביבה אזרחית, סביבה בית ספרית, סביבה משפחתית שמכבדת הורים. הורות זו לא תיאוריה, למרות שנדבר פה הרבה. הורות זה מעשה, 24/7, 365 ימים בשנה, אפילו בכיפור. הורות זה הורות, זה הורות. אחד, נכנסת, אין יציאות.

אני מכיר שיצאו ולא אכפת להם, לצערנו הרב.

לסיכום, זה חלק מהסיכון וחלק מהכישלון, שהדרנו אותם מהורותם והם הודרו.

או הם את עצמם.

הם זקוקים לכישורי הורות רלוונטיים להיום: הורות דיגיטלית והורות מול התמכרויות והורות מול סיכונים, אבל גם הורות מול הסיכויים הגדולים שישנם לכל ילד וילד, והם זקוקים לדיאלוג, כי הם שותפי התפקיד.

אנחנו זקוקים להעצמה הורית, פיתוח וחיזוק המסוגלות ההורית למנהיגות והשפעה. הורות שווה מנהיגות. לימד אותנו משה רבנו הגדול, המנהיג הגדול מכולם, כשהוא מדבר על מנהיגותו, למה הוא מדמה אותה? לאומנה. האם אני הריתי את העם? אם אני ילדתיהו, כי תבקשני לשאתו בחיקי כאשר יישא האומן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו. למדנו את הפטנט הזה מהגדול מכולם.

אנחנו זקוקים למענים להעצמת הורים. עדיין במידה גדולה חסרים, למרות שיש פה מאמץ מיוחד ממשרד החינוך שאני מאוד מעריכה אותו.

עוד לא מצאנו תקנים ליועצות, את רוצה תקן למנחה הורים?

אנחנו זקוקים לכתובת להורים. ההורים זקוקים לכתובת, לבעל תפקיד בתוך מערכת החינוך, מנחה הורים מוסדי מוסמך. יש היום 7,000 כאלה מוסמכים על פי התוכניות שנאמרו שם.

מי הסמיך אותם?

משרד החינוך.

באיזה מסלול הסמכה?

יש עשרים וארבע תוכניות מכשירות מנחים היום. הנה טל מי.נ.ר יושבת כאן, ומכון אדלר יושב כאן.

אז יש מכונים שמסמיכים. משרד החינוך מכיר את ההסמכות האלה?

הוא נותן את ההסמכה. משרד החינוך מתקצב מינימום 620 שעות. זה שהמגזר החרדי בבני ברק רוצה 1,180 שעות, יבורך, אז הוא 1,000 וגם בי.נ.ר זה יותר שעות, אבל מינימום, יש תקנון משותף, מהבדואי עד מי שרוצה שינחו אותו באידיש.

לכן נוצר המושג הזה של מינימום חובה ומי שרוצה יותר, כל המרבה הרי זה משובך.

צדק אדוני.

אנחנו זקוקים בתוך התשובות והמענים להכשרה חובה לכל אנשי החינוך לנושא בניית קשר חינוכי מיטיב עם הורים. זה עדיין לא מצוי כך לא במכללות ולא בהשתלמויות.

אנחנו זקוקים להקצאת תקציב ושעות מערכת לעבודה עם הורים ומשפחות ואנחנו זקוקים למרכזים יישוביים כמו שיש בצפת, כמו שיש בראשון לציון, כמו שיש בחיפה.

איך דילגת על אשדוד?

לא דילגתי על אשדוד. הרי את דמי שם נתתי ואת ליבי שם נתתי. אשדוד זה 100% וחיפה זה 100% וחולון זה שיגעון, אבל יש לנו שניים עשר מתוך כל הרשויות המקומיות שישנן, 2,700.

אנחנו זקוקים לאחריות ומדיניות לאומית בתחום של העצמת הורים.

אנחנו מודים לכולם. תודה רבה.

תודה. יש לנו כמה בקשות דיבור. אני מקווה שנספיק את כולם.

שמחה סער, בבקשה גבירתי.

שלום. תודה, רינה, את עשית עבודה מצוינת.

אני מהעמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך. אני רוצה שכאן בדיון הזה כל אחד יחשוב על הילדים בגיל הרך, מלידה, כי יש נטייה במשרד החינוך, הרי הילדים בארץ נולדו בגיל 3, אתם זוכרים את זה, נכון? אז אני מבקשת שבאמת כל אחד שיכול, יתייחס גם לילדים שאנחנו רוצים לקדם, כי כמו שאמרה רינה, כל השקעה בגיל הזה היא חיסכון מאוד גדול להבא.

ההורים בגיל הרך הם הכרח. ילד בגיל הרך לא קיים ללא הוריו. לא יהיה לו אוכל? הוא לא יתפתח, ככה שהשקעה בהורים בגיל הרך חשובה עוד שבעתיים משפ"י שפותר את הבעיות כשהילדים בגיל ההתבגרות, ועכשיו כשיש מועצה, יש חוק - - -

לא, יש החלטה. יש חוק. אין עדיין מועצה.

עכשיו כשיש חוק אבל עדיין אין מועצה - - -

אנחנו נתנו להם צ'אנס. אם לא, בתקופה הקרובה יהיה כאן דיון שיצטרכו לצעוד משמאל לימין להסביר למה לא הוקמה המועצה לגיל הרך.

עכשיו כשיש מועצה לגיל הרך, שהיא בחוק, אנחנו מקווים שהגיל הזה יעלה על השולחן וסוף סוף יקבל שירותים כמו של שפ"י. הרי מה קורה בשפ"י? הילד מגיע בגיל 3, הוא כבר בשיא התפתחות המוח שלו כמעט וזה too late. באמת יותר מדי מאוחר.

90%.

בוודאי, וילדים בחינוך מיוחד, אתה מתחיל מאוחר ואתה פספסת כמה שנים טובות.

תודה. פרופ' צ'רלי גרינבאום, בבקשה אדוני.

תודה רבה. צ'רלס גרינבאום מהאוניברסיטה העברית, המחלקה לפסיכולוגיה.

אני הייתי מעורב בתוך הנושא הזה שיצא ב-2011 ואני שמח שמשרד החינוך וגופים אחרים יושבים ומנסים ליישם את ההשלכות של הדוח הזה. הייתה עוד ועדה תחת היושבת ראש, פרופ' ציפורה שכטמן מאוניברסיטת חיפה. הוועדה שאני הנחיתי זה היה הגיל הרך של פרופ' שכטמן וגילאים יותר מבוגרים. התוצאות הן דומות. הן מדגישות בעצם שני דברים: אחד, כפי שהודגש פה ולפי כל המחקרים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ, החשיבות של הורים היא קריטית להתפתחות הילדים גם במישור הקוגניטיבי וגם במישור האמוציונלי וזה גם לפי מחקרים, מה שנקרא, קורלציוניים משפיעים בין המעורבות של הורים, שזה קשור להישגים של ילדים, אבל גם כן במקרים אקספרימנטליים, ששם עושים תוכניות התערבות. את זה צריך לזכור, הן יותר מוצלחות אם ההורים מעורבים בתוכנית הזו מאשר אם אין הורים מעורבים. כדי לעשות את זה צריכים באמת לבצע את ההמלצות שכאן הוצגו.

אני אסיים בסיפור אחד קצר על בית ספר באזור בוסטון בארצות הברית, ששם המנהל להוט לעניין של חינוך הורים ומעורבות הורים. הוא תלה שלט על פתח בית הספר, שאומר, parents are welcome here - הורים הם כאן רצויים, ברוכים הבאים להורים. אני חושב שאם אנחנו נאמץ את הרוח הזו, אנחנו נצליח. תודה רבה.

תודה רבה לך. פרדי זינגר, בבקשה.

שלום, שמי פרדי זינגר, אני יושב ראש עמותת מתת שפועלת בגליל בנושא של הורים. אני איש תעשייה בגליל בשלושים שנה האחרונות.

לפני שמונה שנים יצאתי, ותכלס', הבת שלי שהתחילה להיות מורה באה אלי ואמרה אלי, תשמע, אני יצאתי בסך הכול מהלימודים באוניברסיטה, וההורים, שאני, ילדה בת 23-24, שלושים-ארבעים הורים בכיתה, כולם מצפים ממני שאני אטפל להם בכל הבעיות של הילד בעשרים וארבע שעות, גם כשהוא לא אצלי. באותה שנייה נפל האסימון ומאז גם נפלו לי שני מיליון שקל מהכיס והרמנו פעילות בגליל שהיא מודל. יש מודלים נוספים, אני לא באתי לדבר פה עלי ועל המודל, אבל ההיתכנות ישנה. העובדה היא שבצפת, אני מקווה שהאנשים שעובדים בצפת, אנשי החינוך מבחינת אגף החינוך, כי אנחנו עמותה, עשינו מהפכה בשלושה ישובים בגליל, בעיקר בצפת שאנחנו הכי ותיקים שם, בקריית שמונה, במרום הגליל. אנחנו מדברים על עשרות סדנאות הורים בשנה, אבל ההורים הם במרכז. המונח של הורים הצליח לתפוס חזק. אני רוצה לדבר הרבה אבל אני אדבר באמת בשלושים שניות.

המודל הוא מאוד פשוט. יש הרי הסכמה חובקת, סביב השולחן הזה בטח, בארץ יש יכולות של אלפי מנחים ומנחות טובות ומעולות בקטע הזה, אין ספק. יש מוטיבציה אדירה של מנהלים, של מורים וכך הלאה, אבל המנהלים, קצת קשה להם להתמודד עם זה כשיש להם מולם בעיות אלימות של הורים. זה הכול מסתובב ביחד. הנושא הזה הוא בנפשנו והנושא הזה חייב לקבל שינוי. המודל שהצלחנו להוכיח מראה שהדברים עובדים, הדברים יכולים לעבוד והמפתח להצלחה הוא בעיניי לפחות שיתוף פעולה בין משרד החינוך לבין השלטון המקומי. שני ההורים האלה לנושא ההורות, אם משרד החינוך ושלטון מקומי ישכילו לשתף פעולה, כל שאר הגורמים, הרי אנחנו עושים בצפת סדנאות לחרדים וסדנאות לערבים.

לאיזה סוג של שיתוף פעולה אתה מצפה?

שלטון מקומי הוא הגוף, האופרציה שצריך בכל מישור לנהל את זה.

ברור לנו.

משרד החינוך הוא הגוף שמביא את התורה ואליו מצטרפים כל מיני גורמים פר ישוב.

את הקמח מי יביא?

שלטון מקומי זה גוף מאוד עשיר שיש לו הרבה כסף.

אתה צודק, בראשון לציון, באשדוד, בהרצליה. בג'סר א זרקא, אין להם איך להתחיל את היום.

אני למדתי במעט שלמדתי מפעילות ציבורית ואני לא מתקרב כמובן לרמה - - -

אני בכוונה שואל אותך את השאלה הזאת.

אני אומר שלנושאים טובים נמצאים התקציבים ונמצא הכסף. בבוא הזמן, אם יש סדנא - - -

אתה יודע מה אמרת במילים אחרות? זו בעיה שלך. אני צריך לפתור את הבעיה בסוף הדיון.

השולחן העגול הזה הוא של כולנו. אני אומר, הורים גם כן ישלמו. אנחנו בצפת מקפידים לקחת מהורים 80 שקלים לסדנא, שאמנם זה טיפה בים - - -

דמי חשיבות.

רצינות, כך שגם זה יקרה. יש פה שילוב. גם עמותות וגם תורמים וגם גופים שיש להם כסף לתרום, תורמים לדברים מצליחים.

ההערה האחרונה שלי, וזה גם פניתי כמה פעמים למשרד החינוך, לשר החינוך שיעשה את זה. יש בעיה שאני קורא לה תת מודעות. ההורים אינם מודעים מספיק לשדרוג הדרמטי שהם יקבלו אם הם יכנסו למערכת הזאת, לכן משרד החינוך צריך לדעתי לעשות קמפיין שהוא לוקח זמן, לעורר את אותה מודעות. הורים היום לא מבינים איזה טוב יהיה להם, ואין מה לעשות, ממשלה, מדינה רואה את הדברים יותר במקרו מההורה הספציפי שצריך לראות איך הוא גומר את החודש ויש לו בעיות וכך הלאה. המדינה או ההנהגה צריכה לראות דברים מלמעלה ולהוריד את זה למטה. תודה.

תודה. אנחנו נשמע עוד מעט מצפת איך זה עובד אצלם, אבל לפני כן, דובר מועצת התלמידים, הדר, תציג את עצמך.

שלום לכולם, אני אדר גיציס, אני תלמיד בכיתה י"ב.

קודם כול אני חייב לומר, מדובר בתהליך מרשים ביותר.

מאיפה אתה בארץ?

מנהריה, מהצפון.

יופי שהגעת.

מועצת התלמידים מקפידים להגיע, וכשהם לא מגיעים לפעמים, אני סולח להם, בשונה מהמורים שכמעט ולא רואים אותם.

אנחנו באמת משתדלים להגיע לכמה שאנחנו יכולים. אנחנו חושבים שמדובר בוועדה חשובה.

רגע, לפני כן, הדרה פרשה?

הדרה פרשה.

ומינו כבר מישהי?

מינו מישהו חדשה.

נכנסה לנעליים שלה?

קשה להיכנס לנעליים שלה.

תעדכנו אותי אם לא.

נעדכן. קודם כול אנחנו חושבים שההורים הם ללא ספק כלי חשוב במערכת, וכתלמידים אנחנו יכולים לומר שככל שההורים מעורבים יותר, בסופו של דבר זו הצלחה שלנו. אין כאן ספק בכלל.

כפי שנאמר כאן קודם, לצערי ההורים באמת לא מעורבים מספיק. כתלמיד אני רואה את זה במערכת. יש כמובן את פורום ועדי ההורים ויש ועד הורים בכל בית הספר, אבל זו ממש נציגות - - -

זה לא מה שאנחנו מכוונים.

זה לא מה שאנחנו מכוונים. מכוונים לתמונה הרבה יותר רחבה, למעורבות רבה יותר של הורים.

אני רוצה לומר שבאמצעות התהליך הזה אנחנו נוכל באמת להגיע למצב טוב יותר.

אסיים עם משפט שנאמר כאן קודם. ללא ספק הקשר עם ההורים זה מפתח להצלחתנו, התלמידים.

אגלה לך סוד בתור הורה? זה גם מפתח להעצמה שלנו סוף סוף.

ללא ספק.

גם אלה שעוסקים בהעצמה הורית מסכימים איתי שבבית זה אחרת.

הבטחתי צפת. מוטי כהן, ספר לי איך זה עובד.

שלום לכולם, שמי מוטי כהן, אני מנהל אגף החינוך בעיריית צפת מזה כח"י שנים. בין לבין הייתי גם מנכ"ל עיריית צפת.

מערכת החינוך בצפת זכתה פעמיים בפרס החינוך היישובי של משרד החינוך, פרס חינוך עירוני. רוב בתי הספר, מוסדות החינוך זכו בפרסים כאלה ואחרים, ארציים, מחוזיים וכו'. למה אני מציין את זה? כי אנחנו בצפת משתדלים כל הזמן וכך ממשיכים גם היום, לחתור למצוינות בתחום החינוך. ברוך השם הגענו להצלחות.

היה תמיד חסר לנו הנושא של הצלע כמו שנאמר כאן לגבי המשולש, הורה-איש חינוך-ותלמיד. היה חסר לנו את הצלע של ההורה. רינה כהן היטיבה לספר ולהסביר מה החשיבות של הדרכת הורים, מצוינות הורית, ורצינו לעשות את זה בצורה מקצועית, מעמיקה, בצורה של סדנא, ואז הגענו לאדם היקר פרדי זינגר, כמו שנאמר כאן, לפני שמונה שנים. הוא סיפר על כספים שנפלו לו מהכיס, אז אנחנו הרמנו אותם.

"הרמתם", זה נשמע כאילו החזרתם לו.

לא, לא, השתמשנו. אני רוצה לומר לכם כדי לסבר את האוזן, עשינו מיפוי. מתוך כ-8,000 בתי אב בצפת, 4,700 בתי אב רלוונטיים, קרי שיש להם ילדים מגיל לידה עד גיל 18 ועד היום הקפנו 1,900 בתי אב. יותר מ-40% עברו סדנאות, זאת אומרת או זוג הורים או אחד מההורים הגיע והשתתף בשמונה מפגשים סדנאיים בני שעתיים פלוס. כפי שנאמר כאן, תשלום דמי רצינות וכו', אבל המערכת פעלה כך שפרדי גם העמיד לרשותנו מנהלת יישובית שיש לה משרד בעירייה ועל פי מדיניות ראש העיר שהוא יושב ראש אגף החינוך ודרכי כמנהל אגף החינוך, אנחנו דאגנו לכך שכל בית ספר, לפחות סדנא אחת. יש בתי ספר שהם כמה וכמה סדנאות, וכך העצמנו והגענו לכ-170 סדנאות שפעלו בצפת ואנחנו ממשיכים לעשות זאת.

אני רוצה לומר לכם, בהתחלה זה היה מאוד קשה, כי קראנו לזה "הדרכת הורים", וכל הורה אמר, אני יודע, מי צריך ללמד אותי ומי מסוגל ללמד אותי? אז הפכנו את זה ל"מצוינות הורית". אמרנו להם, אתם טובים ואפילו טובים מאוד, אבל בואו נשאף למצוינות, בואו תשתתפו.

לא השתמשתם ב"העצמת הורים"?

מצוינות הורית. אני רוצה לומר והיא מרשה לי, מנהלת בית ספר בצפת, מנהלת מצטיינת מחוזית, שמה יפה פרג'ון שמש, מנהלת שקיבלה הצטיינות מחוזית, השתתפה, והיא בהתחלה רצתה רק לבדוק מה דורשים ממנה לגבי הדרכת הורים כדי שהיא תשכנע את ההורים לבוא, והיא אמרה לנו, רבותיי, יצאתי עם תובנות, יצאתי עם ארגז כלים. היום אני אימא יותר טובה ואני יודעת לעשות את המעשה החינוכי הרבה יותר טוב.

אני רוצה לומר לכם שבסופו של דבר התפוקות, היחסים בין צוותי החינוך של מוסדות החינוך, גנים, בתי ספר, לבין ההורים, השתפרו. היחסים בין ההורים בינם לבין עצמם, השתפרו, ככה דיווחו לנו הורים, כמובן בין ההורים לילדים ובסופו של דבר הצלחה גדולה יותר בחינוך הילדים ובהישגים, וציינתי, הגענו להישגים מאוד גדולים בתחום החינוך - - -

אתה יכול לציין בפירוש שבדקתם מגמות, עם התחלת הסדנאות המגמות הן בעלייה?

כן, כן.

אתה יכול לשייך את זה לסדנא?

אני יכול לשייך את זה, כי הכמות היא עצומה בצפת, יותר מ-40%.

תודה. מר לחיאני, סגן ראש עיריית צפת, אתה רוצה לומר משהו? משהו לחברה החרדית?

גם. ברשותכם, אין ספק שמה שנאמר פה הם דברים שהם כל כך משמעותיים, הם מלווים אותנו לאורך כל החיים, בטח אנחנו כהורים, עיקר מהוויינו סביב הילדים. כהורים אנחנו סביב הילדים 24/7 כמו שציינה רינה, עובדים בשביל הילדים, עושים הכול למען הילדים, מפסידים עבודה בשביל הילדים, זאת אומרת הילדים נמצאים במרכז החיים.

אם אנחנו מסתכלים על התמונה, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבתפיסה, מערכת החינוך עושה את המקסימום להעניק לילדים בחלק החינוכי, בחלק הלימודי. כהורים בטח אנחנו עושים את המקסימום. אתה עכשיו שאלת מה התוצאות? נכון לעכשיו כשזה לא קורה, אין את הסדנאות האלה ואין את העצמה, אין את השיח הזה, אז אנחנו בטח נמצאים במקום שהוא נמוך מאוד.

כשאנחנו על צפת, וזה מבורך כי בשנים האחרונות, זאת אומרת זה התחיל מלפני שמונה שנים, אבל בשנים האחרונות יש חיבור שזה גם תפס מאוד משמעותי במגזר החרדי, זאת אומרת זה משהו חוצה מגזרים.

יש היענות?

יש היענות מאוד גבוהה ויש הצלחות מאוד משמעותיות. אני אומר את זה מאחר ואתה מאוד פרקטי וגם אנחנו רוצים שהכול יהיה פה פרקטי. עצם ההתכנסות הזאת זו כבר אמירה מאוד משמעותית. כולנו פה סביב השולחן הזה כי באמת נושא חינוך הילדים, אנחנו רוצים הצלחות, אנחנו רוצים באמת להגיע למקסימום.

הנושא הכספי שהוא נושא מאוד משמעותי, צריך לשבת ולדון על הדבר, אבל בשיח קודם כול זה חייב להיעשות. אחר כך צריך למצוא את הפתרונות כמו שבכל דבר. אם אנחנו מגיעים להבנה ומבינים שהנושא הזה חייב להיות במרכז, ישבה רינה והסבירה את זה בצורה מיטבית.

אתה אומר במילים אחרות, התורה ידועה, הכלים נמצאים, צריך רק לרצות ולעשות.

נכון.

אוקיי, תודה.

ואין לי ספק שאם לעת כזאת, והממשלה הזאת שהיא מחזיקה והיא תחזיק, אין לנו הרבה זמן, שיש לנו יושב ראש ועדה באמת מהטובים שידעה מדינת ישראל, ופרקטי, מעשי, לדעתי לעת הזאת הגענו לבוא עם בשורה אמיתית.

תודה. הוא שיחד אותי עכשיו. זה נקרא שוחד דברים.

זו בשורה אמיתית וחייבים לעשות את זה. זה לילדים של כולם.

תודה. ראשון לציון, בבקשה.

שלום, אני ליליאן ללום, מנהלת מכללת הורים שקיימת כבר שמונה עשרה שנה.

נחושה ולא מתעייפת.

אני היום לא אדבר על מכללת הורים, כי כבר שמעתם אותי ואני יכולה לעשות את זה עם עיניים סגורות, אבל באו איתי היום מנהלת בית ספר יסודי, אימא פעילה ומנחת הורים, אז אני רוצה שהם יספרו. אני שותקת. קרן.

בבקשה, כל אחת שתציג את עצמה.

שמי קרן אינציגר, אני קודם כול אימא לעמית, אורי ותמר, מנהלת בית ספר "אופקים" ברוח יאנוש קורצ'ק, בראשון לציון.

יסודי.

כן. אני מאמצת בחום את רוחו של המחנך קורצ'אק, רק בניגוד לקורצ'אק אנחנו לא מנהלים בית יתומים, אני מנהלת בית שבו כמשרד החינוך כמובן אנחנו רואים, כמובן בראש הפירמידה את התלמיד, את אנשי החינוך ואת ההורים. אנחנו שמנו לנגד עינינו כמטרה את נושא השותפות ההורית מתחת לכותרת של משרד החינוך. העבודה עם רשות עיריית ראשון לציון כחלק מבניית תוכנית המערך מגובה לפי הצרכים. למשל, מוכנות לכיתה א' - הורים שולחים את הילדים שלהם לכיתה א', אבל צריכים שהחלק הזה, מה קורה להם בין אם זה הילד הבכור שלהם או צעיר הילדים שלהם. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה, זאת אומרת אנחנו פעמים רבות מעבירים את הסדנאות ביחד, יועצת בית הספר יחד עם מכללת הורים או לחילופין במכללת הורים ששם נותן לנו את הכובע לשיחות ועבודה, שיש הורים שצריכים את זה דווקא באופן אישי, שהם צריכים את המענה באופן אישי, אבל תחת כל הקורה הזאת, קורת הגג הזאת שנקראת בית ספר, שזה בית חינוך שנותן את המענה גם בהיבט של משרד החינוך וגם בהיבט הקהילתי, זה השותפות. השותפות היא באמת לקידום של הפרט, כי כשאנחנו רואים שהורים מאושרים, צוותי חינוך מאושרים וכמובן התלמיד, צריך להגיע למקום של שבירת תקרת הזכוכית.

לצערי לא תמיד הורים נותנים את הפוש הזה לשבור את תקרת הזכוכית ולפעמים אנחנו כמערכת רוצים קצת אפילו מעבר. לפעמים אני ממש אומרת, רגע, שנייה, זה ממש חלק מהשיליה שלי. לעבוד כמחנך זו לא עבודה, זו דרך חיים, וגם הורה זו דרך חיים.

אני אימא לשלושה ילדים. גם אני נתקלת באותן הסוגיות. הבת שלי שואלת אותי האם כמורה הגעתי בשעות יותר מוקדמות הביתה, כי היום אני מגיעה מאוד מאוחר. אנחנו רק צריכים בעוז ובענווה. אני לא באה לחנך את ההורים, אני שותפה איתם לדרך.

מה זה עשה לבית הספר?

זה עושה פלאים. אנחנו רואים שהורים באים לצרוך את זה גם כשאני לא רואה שיש בעיה בילד. אני לא רואה שיש קושי בכלל והורה בא ואומר לי, קרן, בבקשה, אני רוצה גם מהמפגשים האלה. יועצת בית הספר היא מדהימה, אין דבר כזה, אבל לא אני ולא היא יכולות לתת מענה, ולא הפסיכולוגית יכולים לתת מענה מקיף לכלל הגורמים. העבודה המשותפת, בעצם שיש לנו צוות בין מקצועי מפותח, שיש לנו בתוך הצוות גם מנחת הורים שנותנת את המשאבים. במקרה הזה אני לא בפיילוט עם משרד החינוך, לצערי.

אם הייתי יודע שראשון בפיילוט, הייתי נוזף בהם.

אני אומרת, במקרה הזה לשמחתי ראש העיר באמת שם אותנו בהיבט הזה. יש לנו את ליליאן שם בתמונה. אנחנו עובדים ביחד, לא לבד. זה לא שעיריית ראשון לציון עובדת לבד, זו השותפות של משרד החינוך יחד עם הרשות העירונית וזה עושה פלאים. יותר מזה, אני יכולה להגיד שאני נתקלתי בקשיים. אני מנהלת שנה שביעית. אנחנו לפעמים מגיעים לשיאי שיאים ואני אומרת, שש שנים עברו כהרף עין ובשנה השביעית נתקלתי בקשיים. יחד עם מכללת הורים עבדנו, פתרנו את המקום של שותפות, זיהינו את הנקודות, אבל שוב פעם, זה צוות שהוא רחב, גם פסיכולוגית. זה צוות בין מקצועי.

את יכולה לציין אחוז היענות של ההורים בבית הספר?

לא. אנחנו רואים את המקומות האלה, שגם במקומות שאני מסבסדת את זה כחלק מהניהול התקציבי שלי וגם במקומות שעיריית ראשון לציון אומרת לי, אני נותנת לך מפגשים, ברגע שבו אנחנו אומרים, נגמר, או סיימנו ואנחנו אומרים, רגע, שנייה, צריך דמי רצינות, לפעמים שם זה נתקע והקבוצות לא ממשיכות לצערי הרב. אנחנו פועלים המון על מנת להרחיב את המעגלים, נורא רוצים שהורים יהיו שותפים באמת מהמקום מאוד בעוז ובענווה, אבל במקום הזה זה לא פשוט. אנחנו יודעים שגם בראשון לציון יש הורים שגם חלקם לא יכולים להרשות לעצמם לצאת מהעבודה יותר מוקדם. הזמנים האלה הם זמנים של בוקר, אבל היופי בזה, לראות את זה שהורים מגיעים לקבל מענה להורים בתוך בית הספר בנוסף למענה של הפרט שהם מקבלים מיועצת בית הספר וממנהלת בית הספר, זו פשוט חגיגה.

"הורה פעיל", כך הוגדר. בבקשה.

שלום, קוראים לי תמי, אני נשואה עם שלושה ילדים. הוזמנתי על ידי ליליאן. הכרנו לפני חמש שנים.

אני מאוד מתחברת למצגת הזאת ואני לא אספר את כל הסיפור שלי. אני באה להגיד את ההורה הנורמטיבי. אני ובעלי נורמטיביים, משכילים, הילדים ברוך השם בריאים, לומדים. יש קצת קשיים. לשמחתי רק בכיתה ג', לא מאוחר יותר, השינוי שמצאנו בבית מטיפה מודעות, אני מאוד מתחברת לאמירה הזו שההורים, אני רואה חברים של הילדים שלי, כולם עם כוונות מאוד טובות, באמת מאוד נורמטיביים. אין הורה שלא אוהב את הילדים שלו. כולם רוצים הכי טוב לילדים שלהם.

רוצים הכי טוב, לא בהכרח עושים הכי טוב.

בדיוק, אבל זה כל כך קצת לבוא להרצאה, ונפתח לך איזה חלון קטן למודעות.

רק להפיל את האסימון.

שהורה עומד ליד השער של בית ספר, הילדים כבר ליד, מדברים עם החברה והיא מלינה על המנהלת, על המחנכת, על חמותה. הילד מה אחר כך? איך הוא יתייחס לבית הספר? הוא יבוא לסבתא, הוא יכבד אותה? שזה דברים ממש קטנים. זה רק רגע לפתוח את האור.

הבן שלי היום בכיתה ח'. אני התחלתי בכיתה ד' ואני מרגישה שהפתיחות שלי הזאת למכללת הורים והעבודה המדהימה שעושים בראשון, באמת זה כל כך פתוח וחינמי שאתה לא חוסך, גם אתה לא חושב פעמיים, ממש הצילה את מערכת היחסים שלנו עם הילד.

אני מסכים איתך. גם לי יש בעיות. כולנו מבינים.

בעיית תקשורת. זה חובה, ולהתחיל, כי באמת אפרופו בראשון, כל כך הרבה חינם ומה שבעלות, מאוד מסובסד ועדיין ההיענות היא יחסית נמוכה וקשה לשכנע הורים, כי אין הבנה להשקעה הקטנה.

אין הבנה לצורך.

אני חושבת שיש הבנה לצורך. אין את האנרגיה להתעסק עם זה, כי אין את ההבנה כמה קצת אתה צריך להשקיע וכמה כוח יש לך בידיים. השינוי הוא מדהים בבית. מדהים.

תודה. מנחת ההורים בראשון.

נעים מאוד, אני ענת מן, אני מנחת הורים בצוות של ליליאן, בערך חמש-שש שנים וגם בצוות של "הורים עושים חיל" בחולון.

אני נמצאת בעצם בשני בתי ספר, בראשון ובית ספר אחד בחולון בתור מנחת הורים פרטנית ומנחת קבוצות. בעצם אני נמצאת פעם בשבוע בכל אחד מבתי הספר. אני נפגשת עם ההורים בשעות הבוקר, גם הורים באמת נורמטיביים עם מודעות שכן רוצים להעשיר את ארגז הכלים שלהם, גם הורים שנתקלים בבעיה של מנהיגות הורית.

זו הנחיה אישית או קבוצות או סדנאות?

בבוקר זו הנחיה אישית, אחד על אחד, ובערב אני עושה סדנאות.

אני כן יכולה להגיד שככל שאני נמצאת יותר בבתי ספר, יש בית ספר אחד שאני כבר מתחילה שנה רביעית, בעצם בבתי ספר שמכירים אותי, אז כבר הרבה הורים רוצים להגיע מיוזמתם לאו דווקא בגלל שהיועצת הפנתה או לאו דווקא בגלל שהמחנכת הפנתה. הם באים כי הם שומעים כמה זה עוזר. לא תמיד זה קל, כי זה בשעות הבוקר ולא כולם יכולים להשתחרר מהעבודה, אבל כן עושים מאמץ וכן באים. ככל שההיכרות שלי גם עם ההורים עולה, גם יותר קל להקים סדנאות והורים באים. גם אחרי חצי שנה אני מקבלת שיחות על כמה השתפרו היחסים. אני חושבת שזה פרויקט מבורך. בכל בית ספר חייבת להיות מנחה מוצמדת.

תודה. עכשיו חולון.

שלום רב, שמי ליאת אברמוביץ' ואני מנהלת את מחלקת הורות ומשפחה בחולון, שזה כבר בעיניי משהו שלא קורה בכל רשות. חולון השכילה לשים מנהלת הורות ומשפחה בתוך מינהל החינוך, שזה משהו שהוא יוצא דופן. יש מעט רשויות שיש בהן את זה, אבל אני חושבת שזה דבר מדהים.

המודל של חולון הוא מודל שלוקח את ההורות ועובר על כל שלבי ההתפתחות, החל מהלידה ועד גיל 18. אנחנו מחולקים ממש למחלקות. לידה עד 3, יש לנו עבודה עם אימהות אחרי לידה, גם עבודה התנדבותית וגם מעגלי אימהות. 3 עד 6, גני הילדים. יש לנו קבוצות הורים בתוך גני הילדים. יש לנו קבוצות של הכנה להורות להורים. בבתי הספר, יש לנו תשעה בתי ספר שיש לנו מנחת הורים בתוך בית הספר, כשמנחת ההורים בבית הספר בעצם גם עובדת כמו שענת סיפרה, עם ההורים באופן פרטני, יום בשבוע באופן קבוע ממש לאורך השנה, גם סדנאות הורים, גם עבודה עם הצוותים החינוכיים על נושא של תקשורת עם ההורים וגם בלא מעט מקרים המנחה משמשת כמעין מתווך לוועדות היוועצות או לכל מיני מקרים שצריך מישהו שהוא קצת יותר ניטרלי ושהוא גם חלק מהמערכת ושייתן את האינפוטים שלו בתוך העניין הזה.

מעבר לדברים האלה יש לנו עבודה עירונית מאוד ענפה חוץ מבתוך מוסדות החינוך, קבוצות הורים, הרצאות, עבודה פרטנית עם הורים. בעצם זה מודל, שעשינו עכשיו סיכום של 2017 - 7,108 הורים לקחו חלק בפעילות, 83 קבוצות תהליכיות של מינימום ששה מפגשים, 85 הרצאות גדולות שכללו מעל 5,000 הורים, 206 תהליכים פרטניים. בעצם עשינו עבודה עם לא מעט הורים בעיר.

ביקשת קודם לדעת תפוקות, אז אנחנו כן ממשבים כל פעילות שלנו, ובמשובים האחרונים 88% מההורים דיברו על העלאת הביטחון העצמי שלהם כהורה, 85% דיווחו על זה שהם יודעים היום להתמודד טוב יותר עם הילדים, 91% דיברו על שיפור ביכולת להבין את הילדים שלהם. אני חושבת שאנחנו בהחלט עונים על כל מה שרינה הציגה ודיברה ויש עוד הרבה לאן לגדול והרבה לאן להתפתח.

רציתי להגיד עוד משהו קטן. דיברת קודם על מי ייתן את הקמח. אז הקמח הוא לא רב, הוא באמת לא הרבה כסף, זאת אומרת, הרשות משקיעה, אבל ההשקעה היא לא כל כך גדולה ביחס לתפוקות שמקבלים וביחס לחיסכון בהשקעה בעתיד. אני יודעת כמה כסף מושקע במניעת אלימות, מניעת סמים, כל הדברים האלה בהמשך. אנחנו מדברים על תקציבים הרבה יותר קטנים שאם היו משקיעים אותם בהורים, לא היינו נדרשים לתת אותם בשלבים המאוחרים יותר.

תודה. יש איתך מנהלות בתי ספר שהגיעו?

כן. שלום לכולם, שמי ג'וסלין קורן, אני מנהלת בית ספר יסודי "רביבים" בחולון.

אני זכיתי שבבית הספר שלי תהיה מנחת קבוצת הורים מטעם קהילת הורים ופנאי. אני רוצה לומר שהיה לי חלום כשהתחלתי להיות מנהלת, יעד. היעד שלי היה לפני הציונים וההישגים, זה שבבית הספר שלי תתקיים שותפות אמיתית של הורים. יכול להיות שזה קשור לזה שהייתי יועצת קודם, אבל היה לי ברור שזה משהו שמאוד חשוב שנשיג לאקלים בית הספר ולקשר שלנו.

שנה וחצי מנחה קבוצת הורים, נפגשת עם המורות לסדנאות, לפתח אמפתיה ולהכיר את המקום של ההורה במערך, כי גם כשאתה מכיר את המקום הזה כהורה, כשאתה נמצא כמורה, אתה משנה בעצם את התפיסה או אתה מגיש משהו אחר. לשמחתי יש ארבעים משפחות שמגיעים למנחת קבוצת הורים, חמישה מפגשים, קסם אמיתי. הורים לא יבואו וידברו בפורום כזה, כי זה מה שהם צריכים לשתף בתסכול או בחוויה שהם חוו בבית, אבל אצלי בחדר הם מספרים איך בחמישה-שישה מפגשים כשהם הגיעו לבית ספר עם מנחה, שזה זמין וזה ללא עלות, איך החיים יכולים להשתנות ואיך התפקוד של הילד השתנה. הרצאות להורים, הרצאות וסדנאות למורות, ימי היערכות בשיתוף מנחת קבוצות וכמובן הכול בשיתוף של היועצות ופסיכולוגית בית ספר.

מנחת קבוצות הורים מביאה משהו אחר. כשהיא יושבת עם ההורים והם משתפים אותה במה שקורה בבית, אני לא רואה כזה מצב במקום אחר שיקרה. שותפות אמיתית של מישהי שהיא בתוך בית ספר אבל היא מאפשרת להם להיות גוף חיצוני. הם משתפים אותה בצורה מאוד כנה, יורדים לפרטים מאוד רגישים למה שקורה בבית והשיתוף הזה האמיתי, שזה מה שהתחלתי ואמרתי, שאני רוצה שההורים בבית הספר יהיו שותפים, אז אנחנו עושים את חלקנו הכי טוב שאנחנו יכולים. הם שותפים לצד הזה ועושים את מה שהם יכולים וביחד אנחנו מצליחים.

אתמול הייתה אצלי אימא שהילדה שלה בכיתה ג' והיא העבירה את הילדה בכיתה ב' מבית ספר אחר כי היו לה קשיים חברתיים. ההורים הגיעו, הם מאוד מתוסכלים, מאוד בוכים ומאוד כאובים. בשיחה, אחד הדברים שאנחנו החלטנו מעבר לפעולות האלה, זה שמנחת קבוצת ההורים תיקח חלק בתהליך, ולמה? כי זיהינו שההורים מאוד מעצימים את תחושת התסכול של הילדה. הילדה מגיעה הביתה ואומרת, קשה לי, לא היה עם מי לשבת בטיול, אז ההורים, שניהם, כמו אצלנו בשיחה, אומרים לה, כמה את מסכנה ואיזה עצוב ואיזה כיתה נוראית, אז מנחת קבוצת הורים תשב ותלמד אותם איך להגיב אחרת במקום להית אמפטיים ולהיכנס לנעליים שלה. כמו שאמרתי, ארבעים משפחות, רשימת המתנה ארוכה. לא רוצה לחשוב שהפרויקט הזה יסתיים. תודה רבה.

תודה. דנה אלון, בבקשה.

אני אציג מציאות קצת אחרת. אני מנהלת בית ספר להזדמנות שנייה בחולון. גם אני זכיתי בזכות הרווחה החינוכית וליאת למדריכת הורים בתוך בית הספר. אני יכולה להגיד שההורים אצלי בבית הספר הם בדיוק אלה שבאופן פרטי לא יצרכו את הכלי או את המשאב הזה, בזמן שברגע שהתלמיד מגיע אלי, זה אחרי שמערכת החינוך, אני אקרא לזה השש שנתי, בעצם לא הצליחה להסתדר עם הילד שלו מאיזושהי סיבה, ואין שום ספק שאם אנחנו רוצים, אם מערכת החינוך רוצה שהילד יעשה שינוי משמעותי ויקבל את אותה הזדמנות שנייה בבתי הספר להזדמנות שנייה, אז גם ההורים חייבים לעבור פה תהליך של ליווי פרטני מאוד צמוד.

אצלי בבית הספר יש מדריכת הורים שנה ראשונה. אני יכולה להגיד שבארבעה החודשים האחרונים, ארבע עשרה משפחות זוכות לליווי ומתקיימת קבוצת הורים בשעות הערב. אין לי ספק שזה משאב שאנחנו עוד נלמד איך לתעל אותו בצורה מאוד נכונה. צריך להבין שזה כרגע כ-8% מקהילת בית הספר. כמו שאמרה פה ידידתי, גם אצלנו יש המתנה. יש רשימת המתנה של הורים שאומרים, אז אני במרץ מתחיל את התהליך של אותם שישה עד שמונה מפגשים.

יש ערך לקבוצות דיון, אין מה לעשות. פתיחות.

צריך להבין את המורכבות של בית ספר להזדמנות שנייה. העניין של הקבוצה הוא קצת יותר מורכב. דווקא באופן פרטי אנחנו מצליחים לגייס אותם בצורה הרבה יותר משמעותית.

אני רק רוצה להתייחס, כי אמרת קודם על תקני היועצות. בית הספר שלי הוא בית ספר להזדמנות שנייה שעובד עם שלוש שכונות מרכזיות בחולון: ג'סי כהן, תל גיבורים ונאות רחל. יש לי שתיים עשרה שעות ייעוץ לכל בית הספר ואין לי פסיכולוגית והשפ"ח לא קיימים בכלל אצלי.

אם המנהלת רוצה ייעוץ, איך מגדילים את שעות היועצת, שתבוא אלי. אני אגיד להם איזה שעות להוריד.

קודם כול, כן, זה עניין של תיעדוף ולשמחתי אני גם שייכת לרשת תיכוני טומשין שלוקחת על זה אחריות.

המקומם זה לא ביסודי. אם אני באתי בתיכון, קודם כול מנהל בית הספר מסיים את שיבוץ מערכת השעות ומה שנשאר לו אם הוא רוצה, אז הוא - - -

זה לא נכון.

סליחה, את ביסודי. היה דיון בנושא הזה. אין ספק שצריך לתקן. זו רעה חולה. אני לא רואה מציאות שבית ספר מתנהל עם חצי משרה של יועצת ועל הדרך גם שמים עליה עוד דברים אחרים.

וזה בבית ספר להזדמנות שנייה.

אבל זה לא הדיון. תודה.

ליאן סלע, מכון אדלר.

שלום, שמי ליאן סלע, משנה למנכ"לית מכון אדלר.

אני שמחה ומברכת על הדיון הזה היום. אנחנו מובילים היום מיזם לאומי שבעצם אומר ומקדם את ההבנה הפשוטה נורא, שהמשפחה היא בעצם החוסן הזה של החברה. מאחורי כל ילד יש הורים וההורות היום במשבר. אנחנו מברכים על היוזמה של שפ"י של משרד החינוך לקחת אחריות לבנות מדיניות ולהדגיש יחד עם ההורים את האינטרס המשותף להבנה של צרכי הילד ומענה עליהם. אנחנו מצטרפים לקריאה של רינה כהן מהמועצה הציבורית להורים, ואנחנו חברים בוועד המנהל, ואומרים שלצד יועצת ומנהלת אפשר וחשוב להעמיד מנחת הורים מוסמכת, מקצועית, לסייע למאמץ לפיתוח היחסים, למיתון של היחסים, למניעת ההסלמה. אנחנו רואים היום תופעות קשות במערכת החינוך ויש איך למתן אותן.

לצד המערכת, באופן אובייקטיבי אנחנו היום פועלים בראש העין. יש מודל שכבר עובד, מוכיח את עצמו ואם אתה שואל במה זה מתבטא, כמו שאמרו קודמותיי, זה מתבטא בשיפור יחסים בבית הספר, בהפחתת אלימות, מדווחות על זה מנהלות. אתה שואל על עלויות, העלויות הן לא גבוהות, הן משותפות לרשות והן יכולות להיות משותפות למשרד החינוך, אבל על כל שקל של הוצאה אתה תחסוך הרבה מאוד בטיפול כאשר אתה תשקיע במניעה.

את אגף התקציבים זה לא מעניין.

אז יש לנו רעיון מצוין לאגף התקציבים, לעודד הורים ולהקל על המדינה לתת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים שיצטרכו הדרכה הורית וככה אתה תמצא את כולם ב-win win גדול מאוד, בעיקר חברתית.

תודה. מרכז י.נ.ר.

שלום וברכה, שמי טל נחום ואני מרכזת תוכניות הכשרה במרכז י.נ.ר.

אנחנו עובדים תחת אגף שפ"י במשרד החינוך וכמובן שותפים לפעילות המבורכת של רינה במסגרת המועצה הציבורית.

אני נמצאת עם מיכל, שמיכל מנהלת את תחום ההורים במרכז י.נ.ר. אני יכולה להגיד שרוב הבעיות שעלו פה היום לשולחן קיימות במגזר החרדי ביתר שאת וביתר עוז. הנושא של מודעות, בכלל המודעות לפנייה לקבלת עזרה בכל תחומי הייעוץ והנחיה. יש בתי ספר שאין בהם יועצים ויועצות חינוכיים בכלל. יש בתי ספר שאין בהם ועדי עובדים ואפשר להגיד שבמגזר החרדי להורים יש עוד פחות כתובת מאשר במגזר הכללי.

אני אדבר מאוד בצניעות, כי באמת עשינו פעילות לא בהיקפים כמו שהוזכרו פה, בגלל חוסר יכולות. אנחנו עמותה ואנחנו מממנים את כל הפעילות שלנו במסגרת ההכנסות משכר הלימוד של תלמידים.

אנחנו שילבנו בשנתיים האחרונות בפיקוח ובניהול של מיכל עמיר כעשרים מנחים בבתי ספר. בהתחלה התחלנו עם בתי הספר שהם לא מהמיינסטרים במגזר החרדי, כי להכניס מנחה הורים לבתי ספר חרדיים זה כאילו משהו שהוא פסול, אז התחלנו עם בתי ספר יותר שמוגדרים כבתי ספר לנוער נושר, כמו "מנורת המאור" בפתח התקווה, ולאט לאט נכנסנו ל"בית מלכה" בירושלים לחניכי הישיבות בבית"ר.

והשמיים לא נפלו.

מה זה לא נפלו, נפתחו.

אז ספרו לחברים גם כן.

השמיים נפתחו. מי ששילבנו במסגרת הפרויקטים הם תלמידים שלנו, שלכן הם עשו את זה בהתנדבות. חשוב להדגיש שהתלמידים בתוכנית שהיא מפוקחת ומאושרת על ידי משרד החינוך הם אנשים בעלי תואר ראשון בחינוך, לא כאלה שקמו באתמול בבוקר והחליטו להיות מנחי הורים. התוצאות היו מדהימות. איפה שהיו יועצים חינוכיים, היה שיתוף פעולה של היועץ החינוכי. היו בתי ספר שהכניסו גם את רב בית הספר והייתה דרישה מאוד גדולה. היו לנו בתי ספר שביקשו לחזור על הסדנא שנה הבאה, אבל התלמידים כבר לא היו סטאז'רים, אז לא היה כסף להעסיק אותם ולכן היינו צריכים לשלוח סטאז'רים.

אני חושבת שהתחום מבורך בכלל, ובמגזר החרדי בפרט.

תודה. בנימינה-גבעת עדה, בבקשה.

שלום, קוראים לי ניבה בגין בן-ארי, אני מנחת קבוצות הורים, גם פרטני.

הבית שלי זה מכון אדלר. אני חברת מועצה של בנימינה-גבעת עדה, מחזיקת תיק החינוך.

הקמתי שני פיילוטים בשתי מועצות מקומיות, בנימינה-גבעת עדה ופרדס חנה-כרכור, והשנה התקבלתי גם ללימודים במרכז מנדל למנהיגות, אז אני על הכול עם הדרכת הורים.

אני מבקשת להתייחס לשאלות שהעלית, וזה משאבים וההיענות של הורים, במהלך הדיון פה.

אני בניתי מודל רזה שלא דורש משאבים, כמו שליאת ציינה, ובוודאי שהתפוקה עולה על המשאבים המעטים שאפשר גם במועצות שהן לא איתנות מאוד כלכלית.

אני מבקשת להצטרף לדברים של פרדי זינגר. חיבור לשלטון המקומי ודרכו לבתי ספר מאוד משמעותי, ובעיקר הדבר שאני רואה כדרמטי זה העלאת המודעות ההורית. פה צריך את העזרה של הממשלה, כי כמו שלימדנו את ההורים איך לחגור חגורות בטיחות או לא לקטוף פרחי בר, זה קמפיין ארוך טווח. חינוך הוא לא לטווח קצר, אבל אני חושבת שזאת נקודה ארכימדית שצריך להתייחס אליה ומהן יפרחו כל המכונים גם של הכשרת מנחים וגם מההורים. תודה.

תודה. עדי הרפז.

שלום לכולם, קוראים לי עדי הרפז, אני מנחת הורים כבר למעלה מעשור. למדתי את כל ההסמכות האפשריות במכון אדלר. את המאסטר שלי עשיתי על לימודי משפחה.

אני בעשור האחרון פועלת באופן פרטי ויחד עם מנחים שעובדים איתי, בהנחיה של קבוצות, הרצאות, סדנאות בכל רחבי הארץ. רק בחצי שנה האחרונה הנחיתי יחד עם הצוותים שלי למעלה מארבעים קבוצות הורים, סדנאות שמונות חמישה-שישה מפגשים.

אמרו כאן באמת הרבה דברים. אני רוצה להגיד שלושה דברים: אחד, אני חושבת שכדאי להתחיל להתייחס להורות במודל של בריאות ולא במודל של מחלה, כלומר, לא לתקן את המחלות, את הבעיות, לא לבוא ולחכות שתקרה בעיה, שהורים כבר לא יוכלו יותר, שילדים כבר יקבלו הורה מותש וגמור שאין לו כלים וחסר אונים, שצוותי החינוך כבר יקרסו תחת ההורים שדופקים בדלת ומבקשים עזרה וגם המורים וגם צוותי החינוך, גם היועצים, גם הפסיכולוגים לא יודעים לתת את מה שמנחה הורים מקצועי יודע לתת, אז להתייחס למודל הבריאות, מניעה, להשקיע בדבר הזה ולבנות כאן עתיד טוב יותר למדינת ישראל בכלל, שזה מוביל אותי לנקודה השנייה, שהשקעה בהורים היא השקעה בעתיד מדינת ישראל בעיניי, כי היום אני פוגשת הורים שנושאים על גבם כמו כולנו, את התחלואות של ההורים שלנו ואת מה שלא ידעו לתת לנו, ואם אנחנו רוצים להעלות את כולם מדרגה אחת למעלה ולאפשר לילדים, אני אימא לשלושה בנים, לאפשר לילדים שלי ולילדים של ההורים שאני פוגשת שידעו להיות הורים קצת יותר טובים לילדים שלהם, זה עוד דקה, חבר'ה, אנחנו כבר עשרים שנה בדיונים האלה, אז הגיע הזמן להתייחס לזה כאל משהו שהוא בבריאותנו ובנפשנו.

אני רוצה לומר שאני חושבת שיש כאן יוזמות אדירות ורעיונות ורצונות. אני חושבת שצריך להתייחס למנחה ההורים ומדריכי ההורים כפרופסיה. זה לא משהו שהוא על הדרך, זה לא משהו שצריך להשאיר אותו לשוק הפרטי. מנחי ההורים צריכים להיות בבתי הספר, הם צריכים להיות בקהילה והמדינה צריכה לשים אותם כמי שמובילים את הדרכת ההורים להורים, לא הפסיכולוגים שיכולים בוודאי לתת מענה משלים ולא היועצים החינוכיים, לצידם, יחד איתם. צבא לא פועל רק אחד, הם פועלים כצוות ואני חושבת שלמנחי הורים, למדריכי הורים יש תפקיד משמעותי. הלוואי שיקרה כאן באמת ותהיה אפשרות להשקיע משאבים בדבר הזה. אני אהיה הראשונה לקחת חלק בכל שינוי כזה וכל מה שצריך לעשות לטובת הארץ שלנו והחינוך שבה.

תודה. רותי ליבנת.

שלום ותודה. במילה אישית, אני פה לצידה של רינה אחרי שאני חוויתי את הקשיים בהורות שלי לפני מספר שנים ולא הייתה לי כתובת בעיר שאני גרה בה, לא בבית הספר ולא מרכז הורים יישובי, ומצאתי את עצמי מנסה לתקן את הבת שלי במקום לתקן את ההורות שלי, ולקח לי הרבה זמן והרבה משאבים בשביל שהאסימון הזה ייפול לי, שאני ההורה המוביל וקודם כול אני צריכה לשנות את הגרסה שלי ולעדכן את הגרסה שלי ואחר כך ילדיי ילכו אחריי.

אני הגשתי לוועדה נייר עמדה. נייר העמדה הוא כבר בכובע שלי כמנחת הורים, כיזמת חברתית, כפעילה במועצה הציבורית להורים וכמאמינה גדולה שמיליון וחצי הורים במדינת ישראל צריכים כתובת, כי החינוך מתחיל בבית והבית צריך עזרה והבית צריך לעדכן גרסה בהורות המודרנית, העכשווית, המאתגרת, ולהיות הורה זה לא פשוט.

אחד המחקרים שציטטתי בנייר העמדה שלי נוקב בהמון השפעות חיוביות על בתי הספר ועל הישגי התלמידים ועל האלימות, ואומר בצורה ברורה שהרפורמות בחינוך, הטובות והמדהימות ביותר שתיעשינה, הפוטנציאל שלהן לא ימומש אם הרפורמות לא יתחילו בבית. רפורמה בחינוך בבית תוביל אחר כך להישגים טובים יותר ברפורמות החינוכיות שאנחנו כל כך עמלים עליהם במערכת החינוך, אז קודם כל נתחיל עם ההורים ואחר כך יהיה לנו קל יותר גם בבית הספר ולתלמידים.

תודה רבה.

אני חוזר למשרד החינוך. הפיילוט שהצגתם אותו, כמה רשויות מקומיות, חמש רשויות מקומיות?

אנחנו מדברים על שלושים וארבעה בתי ספר, חמישה בתי ספר מכל מחוז, כי הפיילוט הוא מחוזי.

כמה זמן הוא מתקיים כבר?

זאת השנה השנייה.

יש מגמה לעבור לפס רחב?

לא. הפיילוט הזה, הרעיון הוא בעצם לחלץ מתוך שלושים ושבעה בתי הספר שכרגע נלמד בהם תהליך ובונים איזשהו דגם, לחלץ בעצם בסופו של דבר את הדגמים הטובים ביותר, מהם לייצר את אותו אוגדן שאנחנו נציע אותו לבתי הספר ובסופו של דבר בתי הספר יאמצו את המודלים שנכונים עבורם.

מקובל. שנתיים זה מספיק?

תראה, צריך לעשות באמת תהליך עומק. תהליך עומק זה לא זמן של שנתיים. אנחנו מניחים שבשלוש שנים אפשר לייצר בסופו של דבר את האוגדן כמו שצריך.

מקובל. המשרד מכיר את הפעילות שנשמעה כאן וגם תומך.

בחלק.

השאלה למה לא להעצים את זה? אם אנחנו מכירים אותה ומכירים בפעילות הזו ואנחנו יודעים גם כמה היא עולה לנו, יש לכם מידע מה הסעיף התקציבי של התמיכה הזו?

המשרד מתקצב את המרכזים להורים ומשפחה במכללות ולא ברשויות המקומיות. בעבר היה ברשויות המקומיות. אנחנו בהחלט בקשר עם מחלקות החינוך, עם אבי קמינסקי מהרשות המקומית. אנחנו בקשר איתו, בשיח בנושא של באמת החשיבות של ראיית המקום של ההורים רלוונטית ליישוב איפה שהוא נמצא.

אני אשאל שאלה נוספת. המודל של חולון נראה לכם כאנשי מקצוע? שוב, אתם לא הכתובת לתקצוב. אני לוקח את זה על עצמי ליפול על מי שצריך. גם אני רוצה לכוון פחות או יותר את הדיון הזה. במודל שבחולון שמו מנהלת מחלקת הורות ומשפחה. לו יצויר, אם השר היה מבקש מכם להמליץ לו על מודל כזה, הייתם ממליצים על פונקציה כזו?

אני אומרת שצריך ללמוד כל מודל. יש כמה מודלים. הוצג כאן מודל אחד. יש מודל כמו המודל שהוצג בראשון, שהוא קצת שונה. יש באשדוד מודל אחר.

זה לא קשור למודלים. לא חידדתי את השאלה. עזבי את המודל. השתמשתי במילה מודל. ברגע שיהיה בכל רשות מקומית גורם מתכלל את הפעילות הזו, זה יהיה כלי שרת בידי המשרד.

אני רוצה להגיד קודם כול שכן. חשוב לנו שהמודל יהיה בנוי באופן כזה שהוא יעשה עבודה משותפת ומתואמת עם אנשי המקצוע של משרד החינוך, כי נדמה לי שחשוב להגיד שיש כאן ערך מוסף שמגיע מנחה הורים, פסיכולוג בית הספר, יועצת בית הספר. כל אחד מחזיק ידע מסוג אחר. המשאב המשותף של שלושת הגופים האלה ביחד יכול לתת את המענה הגדול. יש הורים שמאוד רוצים לקבל את המענה בתוך בית הספר, יש הורים שלא מעוניינים לקבל את המענה מסיבותיהם הם, הם מעדיפים לקבל אותו ברשות המקומית. יש הורים שרוצים מענה קבוצתי דווקא על ידי איש מתוך המערכת ויש מישהו שמעדיף את זה ממישהו שיש לו איזו אוריינטציה חיצונית, ולכן נדמה לי שצריך לאגם כאן משאבים.

עוד זווית שלא דיברנו עליה, אולי התייחסתם, אני לא שמתי לב. יכול להיות כשזה בא כיוזמה של מחנך בית הספר או מנהלת בית הספר להורה לבוא לקבל, זה נתפס כרתיעה, רגע, זה הממסד, הממסד בא אלי עכשיו, יכול להיות שאני הורה לא טוב. יכול להיות שזה גם גורם מרתיע, אז צריך לחשוב גם איך עושים את זה. צריך לבוא בצורה הכי ידידותית, כתוכניות העשרה כאלה להורים.

הניסיון שלנו גם הפוך. לפעמים דווקא לא רוצים ברשות המקומית ורוצים את הדמות המשמעותית מתוך בית הספר, לכן אני חושבת שצריכות להיות מגוון אופציות עבור ההורים, מגוון נושאים, מגוון אפשרויות.

וגורם רשותי שמתכלל אותם.

לגמרי. אנחנו לגמרי מסכימים. אנחנו חושבים שכל עוד זה נבנה בשיתוף בין משרד החינוך לבין הרשות המקומית באיזשהו תכלול ולהבנת הערך המוסף, להבנת האפשרויות ומגוון הכלים שאפשר להציע להורים, זה יהיה הדבר הטוב ביותר, ועלה כאן שמאוד קשה להביא הורים לקבוצות מהסוג הזה, וככל שיהיו יותר אפשרויות ותכנים נוספים ומגוון אפשרויות, זה מה שייתן את המענה החכם ביותר.

טוב, סיכום פחות או יותר, שתוך כדי אני כתבתי ואני אשלים אותו גם בעל פה.

הוועדה מודה ליוזמת של הדיון, גברת רינה כהן.

הוועדה שמעה על חשיבות הדרכה הורית, העצמה הורית.

הוועדה שמעה על העשייה במשרד החינוך הן בשגרה והן בפיילוט שמתקיים ברשויות המקומיות.

הוועדה שמעה דוגמאות שונות של פעילות מבורכת של הדרכה והעצמה הורית.

הוועדה מברכת את כל העושים במלאכה, קוראת למשרד החינוך ולשלטון המקומי, אני אומר לכם, בדרך כלל אני נחרץ בסיכומים שלי. סביב השולחן כולם מסכימים, כולם רוצים, כולם עושים. המודלים, אני מסכים אתכם. יכול להיות שמה שמתאים בראשון לא מתאים בג'אסר או בחדרה או בגבעת עדה.

אני חושב שברגע שיהיה גורם מתכלל ברשות המקומית, אין ספק שזה יוביל לעשייה, יוביל לאיגום משאבים וחיסכון בעלויות. ברגע שיש גורם, יש גם תקצוב של זה. הרשות המקומית זו אמירה של רשות מקומית, שהנושא הזה הוא בקדמת הבמה, לכן אני בדיון הראשוני הזה, רינה, אני חושב שקודם כול אחת המסקנות זה לקרוא לשלטון המקומי יחד עם משרד החינוך לפעול. אני לא אומר שכל מושב או כל ישוב, אבל מועצה אזורית כן.

אני קורא למשרד החינוך ולשלטון המקומי לפעול. אני גם אוציא פנייה בסוף הסיכום גם ליושב ראש המרכז לשלטון המקומי, גם לשר החינוך בנושא, לקרוא למנות את אותה פונקציה שנקראת מחלקת הורות ומשפחה. כל אחד יכול לקרוא לה, אבל המטרה ברורה.

אני שמח שלמרות שעדיין זה לא פרופסיה, מדריכי הורים, מנחי הורים, אבל זה שהמשרד מכיר זה לא מובן מאליו. אני מברך את המשרד שהוא מכיר בפונקציות האלה, מכיר בהדרכות האלה. זה לא פשוט וזה לא מובן מאליו ואני מברך את המשרד על כך.

אני הייתי קורא אפילו לבחון אפשרות למבחן תמיכה שהוא לא כל כך גדול, בכסף קטן, לתמוך במורים לשעבר או מדריכות כאלה ואחרות שכן רוצות לעבור את הנחיית ההורים הזו, לסבסד את הפעילות הזו ואז זה יהיה משאב שיועמד לטובת המדינה. צריך לבחון זאת.

מנהלת הוועדה תנסח את זה בצורה יותר פרוטוקולית.

את הגיל הרך לא הזכרת.

כשאנחנו מדברים על העצמה הורית, זה מלידה עד בכלל, כל עוד הוא הורה.

אספר לך, אני מנסה להיגמל מזה שאני ילד. אני עוד לא נגמלתי.

שוב, אני מודה לכולם. אנחנו נמשיך לעקוב אחר הנושא הזה, וקורא לכם לאתגר אותנו בעוד נקודות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.