ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 209

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום ראשון, ו' בטבת התשע"ח (24 בדצמבר 2017), שעה 11:00

ביקור הוועדה בעיר בית שמש

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עליזה לביא

מוסי רז

יעל כהן-פארן

קסניה סבטלובה

לאה פדידה

מתי חותה - מנכ"ל עיריית בית שמש

רינה הולנדר - חברת מועצה בעיר בית שמש

שלומית אלברטון - תושבת העיר בית שמש

עליזה קולמן - תושבת העיר בית שמש

שושה יסקון - תושבת העיר בית שמש

נילי פיליפ - תושבת העיר בית שמש

מרים זוסמן - תושבת העיר בית שמש

נועה סתת - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

דלית אזולאי

ס.ל., חבר תרגומים

ביקור הוועדה בעיר בית שמש

(בסיור באוטובוס)

שלום למנכ"ל עיריית בית שמש שהצטרף אלינו. אנחנו מהתחלה, כמו בכל סיור, פנינו לעירייה וביקשנו שנהיה בתיאום בעניין הסיור הזה. חשוב לי, לאור כל מה שהתפרסם ביומיים האחרונים להגיד שוב, אנחנו בסיור הזה עושות את המוטל עלינו בתוך הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, אנחנו מגיעות כי נשים הודיעו לנו שהן מרגישות מקופחות, הן מרגישות שהן עוברות סבל, הדרה והפרדה. זה התפקיד שלנו בתוך הוועדה, זה התפקיד שלי כיו"ר הוועדה וזה התפקיד של חברות הכנסת וחבר הכנסת שהגיע.

חשוב לנו להגיד, אנחנו לא באות כדי להטריד ולא לעשות פרובוקציה. אם יהיו כאלה בדרך, זה ברור שזה לא יהיה מצדנו. אנחנו באים לבצע את מלאכתנו, אנחנו באות לסייר, ללמוד וגם כן לנקוט עמדה, לא שאין לנו עמדה, ברור לנו באופן עקרוני שאנחנו נגד כל התופעות, והייתה החלטת בג"צ גם נגד תופעת השלטים, אנחנו באות לסייר, לראות וללמוד ויהיה לנו סיכום בסוף. אני מבקשת, זה סיור של הוועדה, כל האורחים הם אורחים ואורחות מכובדים ומכובדות, אבל מי שיתווה את הטון ואת העשייה בתוך הסיור הזה זה גם הוועדה ואנחנו גם ניקח בחשבון את השיקולים של המשמר שמתלווה אלינו בסיור הזה. אני מאוד מודה ומקווה שהיום יהיה יום שנלמד בו הרבה וגם נצא עם מסקנות לפעולה. תודה לכולכם.

אני רק רוצה להודות לתושבות העיר שאני יודעת שמנהלות מאבק כבר הרבה שנים בנושא הזה. אם אנחנו ביומיים, בגלל סיור שהוא מאוד רשמי של הכנסת, מאוד בעל אופי ממלכתי, קיבלנו את הריקושטים שקיבלנו ואת הניסיונות להרתיע אותנו אז אני יכולה רק לתאר לעצמי מה הן עוברות ותחזיקו מעמד. חלק מהסיור שלנו הוא כדי שאתם תדעו שאתן לא לבד.

אני רק אומר, לפני שאני מעבירה את המיקרופון למירי שלם שכמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, התקיים דיון בבית המשפט העליון שהוא בעצם שיאו של ההליך המשפטי מהשנים האחרונות שבו בית המשפט הורה לעירייה, בסיוע המשטרה, להסיר את כל שלטי הצניעות שתלויים בעיר. הסרה כזו אכן בוצעה לפני כשבועיים, אבל השלטים נתלו מחדש ותראו גם הרבה גרפיטי ומדבקות שקוראות ללבוש צנוע, לכן המצב היום הוא שכל השלטים עדיין קיימים ואנחנו ממשיכים בהליכים המשפטיים והמטרה של הסיור שתראו במו עיניכם את הדברים וגם תשמעו כמובן, תדברו עם הנשים, מה הן עברו, כי לצערנו זה עוד לא נגמר.

קודם כל חשוב שתדעו, אנחנו נמצאים כרגע בחלק הצפוני ביותר של בית שמש, זה בית שמש הוותיקה. בית שמש היא צרה וארוכה, אנחנו כל הזמן מתקדמים דרומה ואנחנו נוסעים לאורך ציר שהוא ציר אחד, זאת אומרת אין לה הרבה נפח. היא צרה וארוכה, היא נמצאת בין כאן לבין עמק האלה ולכן אנחנו כל הזמן - - -

אני רוצה לדבר על הסוגיה של רב תרבותיות, מי שמכיר עיירות פיתוח, שימו לב, שיכונים מצד ימין ומצד שמאל, בכל סוגיית השלטים שבעצם התחלנו איתה לפני כחמש שנים, עם אורלי. אנחנו כרגע יוצאים מבית שמש הוותיקה, נכנסים לשכונת מגדל המים. אנחנו נראה כאן שלוש שכונות שהן שכונות שמוגדרות כשכונות מסורתיות או חילוניות. השכונה הראשונה זאת בית שמש הוותיקה. אמרתי, אנחנו כל הזמן נוסעים דרומה, אנחנו נפנה פה ימינה, שכונת מגדל המים שנבנתה לפני כ-20 שנה, גם היא שכונה מסורתית חילונית ודתית לאומית. בשכונה הזאת שוכן משכן עיריית בית שמש.

כאן מימין נבנה היכל התרבות שהמיקום שלו, שאגב גם מכיל את הקונסרבטוריון. היכל התרבות נבנה כאן כרגע אחרי שהוא היה בקונפליקט במקום אחר, הוא נבנה מלכתחילה ליד שכונה חרדית, התחילו שם עבודות בנייה, הקבלנים זכו במכרזים והיה תורם שתרם תרומה מאוד גדולה ואז התחילו הפגנות של חרדים שגרים סמוך למקום בטענה שיש שם כל מיני עצמות וקברים ואז המלחמה שלהם הצליחה והעתיקו את המקום של היכל התרבות למקום אחר שהוא פחות בקונפליקט.

אנחנו נמצאים בשכונת מגדל המים. שוב, שכונה דתית לאומית, חילונית ומסורתית. כאן תראו את עיריית בית שמש, אתם רואים, זה הבניין של עיריית בית שמש. זו שכונה שנבנתה לפני 20 שנה, יש בה הרבה אוכלוסייה רוסית. באופן כללי בית שמש קלטה אליה במשך השנים המון המון עליות. אמרתי שהיא התחילה עם עולים מארצות צפון אפריקה ורומניה, היא קלטה את עלייה רוסית, היא קלטה עלייה אתיופית, היא קלטה לפני 25 שנה המון עלייה אנגלוסקסית שהמשיכה להגיע לכאן והיום יש פה עולים אנגלוסקסים על כל הזרמים של הציבור הדתי, בין ציבור דתי לאומי לבין ציבור חרדי.

עכשיו אנחנו יוצאים משכונת מגדל המים. מצד שמאל רואים את השכונה החרדית הראשונה שנבנתה פה. השכונה החרדית הראשונה שנבנתה פה היא נחלה ומנוחה. הסיפור שלה הוא שהיא נבנתה כנחלה ומנוחה.

אם אתם רואים את השטח המגודר והמוזנח הזה, זה היה אמור להיות היכל התרבות וכמו שאמרתי, בסמוך, תסתכלו שם מצד שמאל, יש שם שכונה חרדית. בגלל שרצו לבנות היכל תרבות לידם הם יצאו למאבק והם ניצחו, בסופו של דבר היכל התרבות לא קם לידם. זה מגדל המים.

אנחנו יוצאים ממגדל המים ונכנסים לשכונה שהיא מצד אחד גבעת שרת ומצד שני מנוחה ונחלה. גבעת שרת זו השכונה החילונית המסורתית האחרונה, לפני שמתחילים לעלות לרמת בית שמש. מצד שמאל שכונת נחלה ומנוחה. ההבדל בין השכונה הזאת לבין השכונה שתראו בהמשך, שהיא רמת בית שמש ב', שנחלה ומנוחה נבנתה כשכונה צדדית, שכונה סגורה, לא חייבים להיכנס אליה, אם אני לא צורכת שם איזה שהוא שירות אני לא חייבת להיכנס אליה. בהמשך, כשנגיע לרמת בית שמש ב' אנחנו נראה שהציר הראשי של העיר עובר שם ואני, בתור אחת שגרה ברמה אחר כך, אין לי שום אפשרות לנוע בעיר חוץ מאשר לעבור דרך הציר הראשי הזה ולכן זה הופך את ה - - -

אז אנחנו נכנסים למנוחה ונחלה, שכונה חרדית, ונילי תמשיך את ההסבר, כולל הסיפור של השלטים.

אנחנו - - - מנכ"ל העירייה - - -

בוקר טוב לכולם, לחברי ועדת הכנסת וליושבת ראש הוועדה. אני רוצה לומר כמה דברי הקדמה, ברשותכם. ראשית, אני מסכים בכל הנושא הזה של השלטים, כולנו מסכימים, השאלה היא רק מה עושים. דבר שני, אני רוצה לומר בנושא בית שמש, התפקיד שלנו כאן, התפקיד המוניציפלי, הוא לנהל את העיר על כלל תושביה ועל כלל המורכבות הנובעת מהמרכיבים של האוכלוסיות שנמצאות כאן. מדינת ישראל, עם כל הכבוד, זורקת את כל העבודה אלינו. אנחנו לא שולטים בכניסת התושבים לכאן, ברוך ה' זו מדינה דמוקרטית וכל אחד שרוצה, כולל כל אחד ואחד שנמצא כאן יכול לרכוש דירה בעיר בית שמש. למה הוא לא עושה את זה? ישאל כל אחד ואחד את עצמו כאן למה הוא לא עושה את זה.

מה עשתה מדינת ישראל? אתם יודעים שבנו כאן עיר שמוגבלת ל-250,000 תושבים ללא כביש? עד לפני ארבעה חודשים לבית שמש הוביל כביש עם נתיב אחד, למה? כי זה לא עניין אף אחד. אמרו שבית שמש תתנהל לבד, תעשה מה שהיא רוצה. רק לאחר שהתחילו את השיווקים בעיר בית שמש אז הואילה מדינת ישראל לפתוח את כביש 38. אתם יודעים כמה תושבים עובדים בחוץ מהעיר בית שמש בגלל שלא היה כביש לעיר בית שמש?

עכשיו אני שואל אתכם, מה מטרת הסיור הזה, האם המטרה שלו היא לנגח, או המטרה שלו היא ללמוד ולעזור לנו, לעיר בית שמש, לנהל את העיר. אז אפשר לבוא להגיד, 'כן, בונים היכל תרבות בעלות של 50 מיליון שקל', אומרים, 'הוא לא נבנה במקום שבו ה - - -'. אתם יודעים שעכשיו אנחנו בונים אצטדיון כדורגל בעלות של 20 מיליון שקל? לא, זה לא נאמר. אנחנו מקציבים מהכספים של שיווק הדירות החדשות 120 מיליון שקל לשיקום השכונות הישנות. אני מודה לחברת הכנסת ששמה לב כאן שהשכונות הוותיקות לא נראות כל כך גרוע בלשון המעטה. אם הייתי לוקח אתכם להראות לכם כמה כספים אנחנו משקיעים בעיר לצורך שיפור התשתיות

עכשיו אני שואל אתכם, האם זה התפקיד של עיריית בית שמש, לדאוג לסדר הציבורי בעיר?

ברור, ברור. מי ידאג אם לא אתם?

אני מודה לך, גברתי. את ודאי יודעת שכל הנושא של שילוט הוא על פי חוק עזר עירוני. אם מדובר בסדר ציבורי, אז בסדר, אבל אנחנו לא מתכחשים לתפקידנו, לא מכחישים את תפקידנו, אנחנו חושבים שזה צריך להיות בשיתוף פעולה של כלל הרשויות ואני מקווה שאנחנו נמצאים במסלול הזה. האם אנחנו נצליח? אני לא יודע. בחודש האחרון הוטלו 700 קנסות על השילוט.

אתם לא עושים שום דבר.

יש מערכת גבייה מסודרת, הם לא - - - הם קיבלו את הקנסות. אני מנכ"ל העירייה, הם הלכו לבית המשפט, התיקים נמצאים כרגע בדיון בבית המשפט כי התושבים שקיבלו - - -

בעניין ה - - -

לא, בעניין הקנסות לא הסתיימו הדיונים, אבל העירייה - - - הוטלו 700 קנסות, אני לא יודע שהעירייה ביקשה - - - בשנה וחצי האחרונות. ואם אתם רוצים אנחנו יכולים - - -

אני לא מבינה, אתם לא פונים לעקל את החשבונות? אתם לא פונים להוצאה לפועל למי שלא משלם?

העירייה, כמו שאמרתי, הטילה 700 קנסות - - - בחודש האחרון העירייה - - - והשלטים כמו שאתם תראו נמצאים כאן. עכשיו אנחנו נמשיך - - - יכול להיות שמי שחושב ש - - - אנחנו רוצים להוביל מהלך בהסכמה, כי אין מחלוקת - - -

- - -

אני לא יכול להגיד לכם כולם או - - - כי לא בדקתי את הנקודה הזו.

אוקיי, אני לא חושבת - - - אני רואה שאתה ממש - - - במיוחד שאתם הולכים, אתם הולכים לבית משפט ובית המשפט - - -

מה עלות הקנסות?

כמו שאמרתי, אנחנו חושבים שהבעיה - - - אנחנו הרי רוצים לפתור את - - -

חברות הכנסת, העיתונאים מאחורה מבקשים שתדברו למיקרופון כי לא שומעים אתכם.

ככל ש - - - מקומות אחרים בארץ שכתוב 'מקום קדוש, נא להתנהג בהתאם', אף אחד לא אומר שזה - - - אני אומר ש - - - כל מקום שהוא בא להראות משהו, להגיד משהו, צריך שהשלט לא יפגע באף אחד, אבל אני שואל אתכם, אם היה שלט שאומר 'רבותיי, נא ללכת בלבוש צנוע' בלבד, האם - - -

סליחה, מי מדבר עכשיו? הוא מדבר במיקרופון, והסיור, אמרתי בהתחלה שהוא סיור של הוועדה ושל - - - אני מבקשת, אם יש בעיה עם המיקרופון, לא להפריע תוך כדי, אז תודה.

תודה. אפשר להגיע בהסכמות שלא פוגעות באף אחד ולא מדירות נשים, שלא פוגעות במעמד האישה. אם נגיע - - -

אני מבקשת, את השיח הזה אנחנו נעשה אחר כך, בינתיים אנחנו ממשיכים.

אוקיי, זה הרחוב הראשי של הקריה החרדית, בהמשך הדרך יש אומרים שזו שכונה סגורה, אבל יש, לפחות היו פעם, רופאי שיניים, קליניקות של רופאים, יש בהמשך מסחרי, דואר עם מאפייה, אין שום סיבה שהציבור הציוני לא יוכל להיכנס פה. הנה בית כנסת - - - כל פעם אנחנו - - - אני רק רוצה לציין ולהגיד שהיו שם שלטים קבועים במשך שנים. תראו את השלטים. עד שלא קיבלנו צו מבית משפט, עם כל הכבוד לעירייה, הם לא עשו אפילו מאמץ הכי קטן עד שלא קיבלנו - - - אם אני הולכת לעמוד פה במדרכה, אם אני אעמוד פה יותר משתי דקות אז החצר יתמלא בחרדים צועקים, צורחים, מקללים אותי וגם זורקים אבנים. זה קרה לי מספר פעמים. לא משנה איך אני לבושה, גם כשהייתי עם מטפחת וחצאית ארוכה.

חשוב להגיד, אתם רואים, זה שלטי קרטון שאין שום בעיה להסיר ואין גם על מי להטיל פה קנס, כי זה לא על בית פרטי.

יש פה מרכז מסחרי - - - אנשים משם לא יכולים להגיע פה למרכז מסחרי. יש פה אווירה עוינת, אנשים לא נכנסים, כי פשוט מפחדים. זורקים עלינו, מקללים.

בסוף הרחוב רופא השיניים המשפחתי שהיה לנו פעם, קופת חולים - - - כשאנחנו פונים שמאלה יש מרכז מסחרי, הייתי מגיעה - - - פה רופא השיניים. נראה את המרכז המסחרי ונמשיך ישר. מצד שמאל זה מרכז מסחרי, עם - - - קופות חולים, כמובן שאישה לא תרגיש נוח ל - - - עד לפני כשנה או משהו היה פה גם שלט צניעות, גם פה על בית הכנסת, ששם עברנו, היה - - -

אני לא מבינה, אם אנחנו מגיעות כדי לראות מה קורה באמת אני לא רואה, אני רואה עיר - - - זה מה שאני רואה. אם לא נרד ונראה את התגובות אני לא אבין במה מדובר. אני יכולה להגיד - - -

יורדים מהאוטובוס עוד דקה. זה כביש הרצוג שיורד לכביש - - - זה ציר ראשי, פה אני הותקפתי ליד הבניין הזה, שזה ישב שלד ריק בגלל ש - - - השתלטו על הבניין הזה. זרקו עליי אבן שפגעה לי בראש - - - זו שכונה - - - זה ציר ראשי של העיר, אי אפשר להתקרב - - - כי החרדים השתלטו על הצומת הזה ו - - - השלט שם עמד שנים, לא ענו לתביעות שלנו להסיר את השלט הזה עד שלא קיבלנו צו מבית משפט. השלט שחזר על הבניין, השלט עמד שם שנים ולא הוציאו את השלט.

יש פה למעלה על הבניין, אבל היה אחד גדול יותר שם.

אני מבקשת, עוד מעט אנחנו נגיע לכיכר הבאה, אנחנו כחברי כנסת וכל חבר כנסת, אחד מהעוזרים שלו יירד איתו וזהו. אני מבקשת, התקשורת רוצה לרדת, שיירדו, אבל שאר העוזרים, להישאר באוטובוס.

אנחנו נכנסים עכשיו לשכונה חרדית, אבל זה שדרות נהר הירדן, זה ציר מרכזי שמחבר בין רמת בית שמש א' ל - - - הבת שלי עוברת ברחוב הזה כל יום פעמיים ביום, כל ילד שהולך לבתי ספר - - - באזורי העיר עובר בציר הזה - - - יש ניסיון להשתלט על הציר, להשתלט על האופי - - - קוראים לזה הקסבה - - - זה יותר בטוח לצבא להיכנס לחברון מאשר למשטרה להיכנס הנה. כך אמר היועץ המשפטי של העירייה. נעצור פה. זה המקום.

אני חייבת להגיד לכם, הציר הזה נחסם - - -

זה צומת של הפרעות, כל שני וחמישי יש פה הפגנות והפרעות. הנה המרכז לבריאות האישה, תראו מצד ימין, מרכז לבריאות האישה, מחקו את המילה אישה, זה נשאר ככה, זה המצב כבר חמש שנים ואף אחד - - -

בואו נרד ונצלם את זה.

(בהמשך הסיור)

רמת בית שמש זו שכונה חרדית, חלק מהזרמים היותר קיצוניים שנמצאים. אגב, בעיר בית שמש זו העיר היחידה בארץ, פרט לירושלים, שהזרמים האלה מתגוררים בה ואנחנו מדברים במספרים לא מבוטלים וכמובן זה חלק מהאתגרים שהעיר שלנו עומדת בהם.

הציר נהר הירדן הוא הציר שמחבר את בית שמש הוותיקה עם רמת בית שמש א' והשכונות החדשות, הוא ציר שמחבר באופן זמני, כלומר הוא ציר שכונתי, בהמשך - - -

זמני 25 שנה.

את צודקת. בהמשך, ממערב לנו, ייסלל כביש שנקרא כביש מספר 5 והוא יהיה הציר הראשי, הוא גם יהיה ציר רחב יותר שמיועד גם לתנועה וגם להולכי רגל בצורה מסודרת.

רק אולי תגיד שרמת בית שמש והוותיקה, כמו שלנו, הן שכונות מעורבות, ורמת בית שמש ב' היא חרדית.

איפה אנחנו עכשיו?

אנחנו נמצאים ברמת בית שמש ב'.

החרדית?

החרדית, עם זרמים יותר קיצוניים. למעשה רוב השלטים שאנחנו מדברים עליהם, רובם ככולם, נמצאים בשכונה הזאת. כמו שראיתם, בקריה החרדית היה שלט אחד קטן, כל השכונה היא ללא שלטים, מדובר בשכונת קצה, כמעט מי שלא חייב להיכנס אליה לא נכנס אליה ולכן גם לא שמים שלטים, אבל בשכונה כאן יש מעבר באופן מתמיד.

הכביש הזה פתוח בשבת או סגור?

אף אחד לא מעז לנסוע בכביש הזה בשבת.

פתוח או סגור?

- - - כשהם הולכים ברגל, באופן קבוע יש אנשים שם למעלה - - - זה ציר ראשי, כל לילה - - - אין שום בעיה להגיע, למעשה גם אני לא נוסע כאן כי זה יותר ארוך, יש כביש טבעתי ממזרח למערב.

לא, פה זה יותר קצר, אבל זה אולי יותר זמן.

יותר זמן, יותר - - - מלא ילדים.

אני מבקשת, חברי כנסת בהתחלה.

הנה, מה זה? שמלה ארוכה. בואו נראה אם אנחנו עומדות בתקן, עאידה. שמלה ארוכה, שרוולים ארוכים, צוואר סגור.

אני רוב החיים שלי עומדת בתקן הזה. אני לא מדד.

מה שחשוב שהיו שלטים גדולים למעלה - - - זה הוסר כמה פעמים - - - תסתכלו מסביבכם, שם בבניין ממול, שם כתבו כתובת 'הכניסה לרפורמים אסורה'. וגם על המדרגות כתוב נשים-גברים.

את רוצה, תצלמי עם הרקע, אבל אני לא הולכת לעמוד ליד השלט.

אני רוצה לעבור שם, אני לא יודע אם אני רפורמי או לא. כתוב 'אין כניסה לרפורמים'.

עכשיו - - - לנסות לעלות על גרם המדרגות, כי יש שם מימין גברים, שמאל נשים.

עאידה, בואו נתקרב לכיוון האוטובוס.

הנה, הם יוצאים. את רואה? ככה זה. את רואה אותם? ככה זה. ככה זה, ככה בעשר שניות מכנסים אותם. ככה זה, זה צבא, ראית אותם עם טלפונים? זה צבא.

רוצים להיכנס לחנות, לראות, להסתובב פה.

לא, לא. בואו.

למה אי אפשר להסתובב?

אני מבקשת, שאף אחד לא יפנה שאלות - - -

אני גם רוצה להגיע לשלט של 'אין כניסה - - -

הנה, יש פה את השלט ש - - -

מה יש שם? למה אין - - -

'אין כניסה לרפורמים'.

אבל לאן אין כניסה? אני מבקשת, אנחנו עוברים ככה, נשים, תעשו לי טובה, כאילו לא נרגיש טוב עד שלא יהיה - - - ראינו, התרשמנו, אנחנו מבינות - - -

אבל האם את קיבלת את התחושה?

כן.

הנה, זה השלט - - -

אני לא צריכה שיהיו עימותים.

לא רוצים עימותים, אבל רוצים להיכנס פה לאיזה חנות חמש דקות, להסתובב ולראות.

אני סתם יורדת פה מהאוטו וחוטפת פה נאצות.

פתאום כל האורחים ירדו, מה קרה?

זה השלט של 'אין כניסה'.

זאת רמת בית שמש ב', זו שכונה מאוד - - - אין לי שבוע שאני לא נתקעת פה ב - - - כמו בסרטי בלהה, לפעמים כל פחי האשפה בוערים פה על הציר הזה, או שהכביש - - -

אני רואה שמביאים פה - - -

כן, כן.

זה השלט.

אם תשאירי את זה פה ייתלו את זה. אל תשאירי את זה פה, חבל.

לא, אני לוקחת את זה, אני אתלה את זה בוועדה. על מעבר החציה.

גם במעבר החציה לבוש צנוע. זה כבר באמת - - -

זו השכונה שלכם? למה? מה מפריע לכם? זו שכונה חרדית.

אין דבר כזה, יש חוק - - -

זו שכונה - - - טוב לה ככה, למה להיכנס?

מה זאת אומרת? המרחב הציבורי.

הבעיה שזה בתוך העיר - - -

אנשים, יש להם - - -

גברתי, זה בתוך העיר.

אנשים, יש עניין של שמירת עיניים - - -

וזה ציר שעוברים פה, דרכים שהן לא - - -

אבל זו הצהרה של דווקא עכשיו. למה לעשות דווקא?

לא, לא.

כן, באתם לעשות קניות בלידר, נכון.

לא, לא. אנחנו לא - - -

- - - שכבודה של אישה נשמר וכבודה של אישה לא מודר.

אין בעיה, אבל תשאלי פה אישה שהיא מרגישה שהכבוד שלה נפגע, אין בעיה - - -

סיפרה אישה שהיא קיבלה אבן בגלל שהיא עברה ברחוב.

אבל למה היא עברה ברחוב? זה היה הרחוב שלה, זה היה השכונה שלה? לא, היא עשתה דווקא.

מה זאת אומרת? מה זאת אומרת?

סליחה, סליחה, סליחה, רחוב ציבורי.

כמו שאת עושה עכשיו דווקא.

אני עושה דווקא?

את עושה דווקא - - -

אני עוברת במדינת ישראל - - -

למה את באה - - - יש לך מה לעשות בשכונה? יש לך מה לעשות פה?

אין מגורים שאסור להיכנס אליהם.

שאלתי שאלה, יש לך פה מה לעשות בשכונה?

כן, כמו כל מדינת ישראל. אני מבקשת, גברתי, אני מרגישה את לא רוצה לנהל שיח, את רק רוצה לצעוק.

אני מנהלת שיח מאוד יפה, אני אפילו לא צועקת.

לא, את לא שומעת אף אחד. את לא שומעת אף אחד מאיתנו.

אני אפילו לא צועקת.

את רוצה לשמוע? את רוצה לנהל שיח?

אני שומעת, אני אשמח לשמוע.

אני בשמחה אשוחח איתך.

נו, בבקשה.

אחד הדברים שצריך להבין אותם, אין דבר כזה שכונה סגורה לכלל אזרחי מדינת ישראל ורק לקבוצה - - -

את יכולה - - - תכבדי.

אנחנו מכבדות. לא אמרנו שום מילה רעה - - -

את מגיעה לפה - - - ובראש גלוי אז זה לא נקרא לכבד. תסלחי לי, אפילו לי יש לי אחיות חילוניות, בשמחה רבה אני מקבלת אותן בבית והן באות ומכבדות אותי בשכונה שלי.

לא, את צריכה גם לכבד - - -

אתם לא גרים במדינה חרדית, אתם גרים במדינת ישראל.

אבל זו שכונה חרדית.

זה בסדר, אבל זה חלק ממדינת ישראל.

סליחה, את צריכה גם לכבד אותי.

יש פה חופש - - -

יש חופש - - - יש גם חופש להיות - - - אני אבוא ואקבל אותך בבית שלי, אני אבוא ואכבד אותך - - -

את מתארת לעצמך, אם תגיעי לשכונה חילונית - - -

את יודעת מה?

שנייה, את אמרת שאת רוצה לשוחח.

תקשיבי, אני אכניס אותך גם אליי הביתה ואני אבוא ואכבד אותך שתבואי אליי לשבת ותשחקי עם הילדים שלי בשמחה רבה, תכבדי אותי.

אז אני שואלת אותך, בשכונה חילונית - - -

אבל תגידי לי, בשכונה חרדית - - -

אני רוצה לשאול אותה שאלה. אם את - - -

אבל תכבדי אותי.

אני מכבדת אותך, את לא מכבדת אותי.

אם את מגיעה אליי הביתה, תתארי לעצמך שאני הייתי אומרת לך, 'תכבדי אותי, אני האישה החילונית, תורידי את המטפחת מהראש', בחיים לא הייתי עושה דבר כזה.

אבל זה מפריע לך שאני עם כיסוי ראש? אני שואלת, מבחינה דתית - - -

כל אדם יעשה עם עצמו מה שהוא רוצה.

את יודעת מה? אם זה היה מפריע לך, אני זורמת אותך, אם היה מפריע לך שאני אגיע אלייך הביתה - - -

יופי, אני - - -

את איתי? אני הייתי איתך.

אני איתך, אבל אני רואה ש - - -

אם אני הייתי מפריעה לך שאני מגיעה הביתה עם כיסוי ראש, זה מפריע לך? אני שואלת אותך שאלה.

אני לא מפריע לי שום דבר שאת עושה עם עצמך - - -

אבל אני איתך - - - אבל אנחנו מנהלים שיחה מבוגרת. תקשיבי לי, אישה מאוד משכילה, אני באתי מהמקום שלך, נשמה, אני איתך, תקשיבי טוב - - -

אני מאוד מכבדת - - -

אנחנו מבקשים שגם תכבדו אותנו.

חברים, לעלות לאוטובוס.

בואו נעלה. אני מבקשת, נשים - - - הח"כיות, לאוטובוס.

תשאיר אותם פה, אני לא רוצה שהם יהיו איתנו.

מה זה צריך להיות?

שלא יעלו לאוטובוס, מה שאתם תחליטו.

ניהלנו דו שיח ואתן קורעות את השלט בצורה פרובוקטיבית.

שהח"כים יעלו.

שאני עכשיו אבקש מהם לא להוריד את המדבקות? מה זה? הם התחילו לקרוע את המדבקות, הנשים.

כי הם חיפשו פרובוקציה, ניהלנו דו שיח.

זה לא ככה, זה לא הולך ככה.

את צודקת במאה אחוז. ניהלנו דו שיח, נשים הסכימו לשוחח, לדבר על חילוקי הדעות, אבל מה זה הפרובוקציה הזו.

(המשך הסיור באוטובוס)

כמו שאמרתי, אנחנו עוד מעט ממש מסיימים את הסיור. בעצם זו הייתה, בוא נגיד, נקודת ההיי של הסיור. כמו שאמרתי ואני אגיד שוב, בשבילי זו הדרך הביתה, זה לא ציר שאני עוברת בו באופן סתמי. לי זאת הדרך שלי הביתה, אני עוברת פה כמה פעמים ביום ויש פה כמה סוגיות שחשוב לדבר עליהן. כמה דברים, דבר ראשון, הסוגיה של מרחב ציבורי, יש פה שאלה מאוד גדולה - - -

עכשיו הגענו לקצה הדרומי של העיר, תראו מה קורה מאחורה, בעצם סיימנו כרגע את בית שמש, אבל היא תמשיך לגדול עד צומת עמק האלה.

הם לא יקראו לזה בית שמש, יקראו לזה נווה שמיר, או משהו כזה.

כמו שעאידה אמרה, הסיפור של המרחב הציבורי הוא הדבר הכי קריטי כאן, הסיפור של למי שייך המרחב הציבורי, האם שכונה חרדית, שכונה שמי שגר בשכונה יכול להחיל את הכללים שלו עליה. ראש העיר בבית המשפט לפני שבועיים דיבר על השכונות החרדיות בתור שכונות פרטיות. זה דבר שאי אפשר לקבל, כי אני חושבת שזו סכנה לכל מה שקורה.

דבר שני, הסיפור של הרב תרבותיות, אני חייבת להתייחס. בסוגיית הרב תרבותיות - - - אני רק אוסיף מה שנילי אמרה לגבי השכונות החדשות, בפגישה שלי עם מוסי, בשיחה הראשונה, לא הסכמנו, לגבי השכונות החדשות, היו שם צריכים להיכנס חברה קדישא, לבדוק שאין עצמות ולדאוג שיש קבורה כשרה, אם יש שם עצמות עתיקות. זה פשוט היה מבחני כוח בין פלגים שונים של החברה החרדית, הרביצו אחד לשני, שלחו קשיש בן 70 לבית חולים עם תפרים ועם חשד לזעזוע מוח, שברו לו את הגולגולת, ועל בסיס זה הגיעו משטרה ו - - -

כאשר זה - - -

בדרך כלל המשטרה לא נכנסת בכלל ל - - - זה שלטון כוחני, אנרכי, יש פה בועה של חוסר שלטון חוק - - - והמשטרה והחוק - - -

אם אתם מכירים את השיח הרב תרבותי שבעצם אומר שזה אוכלוסייה שגרה במקום מסוים ו - - - ואמרו לכם, 'ואנחנו, זה אורח החיים שלנו, אל תתערבו לנו', זו שאלה שמרחפת באוויר, האם אנחנו בעצם בתור נשים אורתודוקסיות אבל מזן אחר יכולות להגיד להם משהו, אבל הסיפור פה שאנחנו לא אומרות להם משהו, אנחנו נלחמות על המרחב הציבורי ששייך לכולם, אנחנו לא באות ואומרות מה הפרקטיקות שהן יכולות לנהוג אצלן בבית, אבל שלא יכפו עלינו את שלהם. זה טריטוריה, זה הסמל, אין שום קשר לצניעות.

עליזה רוצה לציין שמול השלט הזה של הכניסה לשכונה החרדית הבית שלה, היא יוצאת מהבית כל בוקר ורואה את השלטים האלה. אנחנו כבר שנים מבקשים מהעירייה להסיר את זה והיא רק נענתה כשהגענו לבית משפט עם צו. עליזה גרה פה והיא מסתכלת מהבית כל בוקר, שלט קטן עכשיו, היה שלט גדול וכל חצי שנה אגב מחליפים אותו כי השמש עושה את שלה וזה נהיה דהוי אז הם מחליפים. אגב, הם מצליחים להחליף את זה בלי מנוף, שלא עולה 50,000 שקל, כפי שהעירייה מתלוננת שעולה לה כל כך הרבה כסף להסיר את זה. היא משקיעה פה מאות מיליונים, אבל החיים שלנו, הבטיחות שלנו, הזכויות שלנו אפילו לא שוות 50,000 שקל. תודה רבה, מר חותה.

זה בית ספר 'אורות' בנים. פה בית ספר 'אורות' בנות, הבת שלי נכנסה לפה בכיתה ב', יחד עם - - - איך שניסינו להיכנס לבית הספר החדש היה ניסיון להשתלט על המוסד, להשתלט על המבנה. אותם קיצונים שראינו ברמת בית שמש ב', אותם קיצונים שראינו עכשיו - - -

אנחנו נמצאים כאן במתחם, מימיני יש שני בתי ספר צמודים, בית ספר 'אורות' בנים ובית ספר 'אורות' בנות, זה מיועד למגזר הדתי לאומי. משמאלי זה בית ספר 'בעלז', מיועד לתלמידות של בית ספר 'בעלז'. בהמשך זה - - - ברמת בית שמש ב', כמו שאמרתי, שכונה של בעיקר - - - אני מצטער לשמוע את השיח כאן כי השיח מדבר על דברים שקרו לפני חמש ושש שנים ולהעלות את הדברים האלה לא תורם - - - אנחנו יכולים לרדת כאן, מי שרוצה - - - בתי הספר. היה סיפור לפני חמש ושש שנים והסיפור הסתיים.

היה סיפור - - - פה השכונה ציונית, פה השכונה החרדית, החרדים רצו את המבנה, אין להם מספיק בתי ספר, כי לא בונים להם מספיק בתי ספר, אני לא יודעת אם זה בגלל עירייה או - - - אין מספיק מוסדות, אין מספיק מבנים פה. הם רצו את המבנה, ניסו להשתלט על מבנה בכוח, הגיעו אותם אנשים שראיתם ברמת בית שמש, הם היו מגיעים מדי בוקר ו - - - וכל יום - - - ביקשנו מהעירייה לעשות פה סדר, הם לא נענו לנו, ביקשו מאיתנו לוותר, אנחנו שמרנו - - - עליזה, שושנה, אני, מרים, איב לא נמצאת פה, נשות העיר, היינו פה, גם האבות, יום יום, ליווינו את הבנות הלוך חזור לאוטובוסים כדי שלא - - -

מה המצב עכשיו?

המצב עכשיו שלום ושקט - - - כי אנחנו לחצנו ונלחמנו. זה לקח מאבק ומלחמה וחשיפה בתקשורת.

אני רק רוצה להסביר לכם מה קרה בקיץ האחרון. שמי עליזה קולמן, אני גרה בבית שמש כבר מעל 20 שנה, אני גרה ממש מול הכיכר שם למעלה. בקיץ האחרון היה סיפור עם מדריכות ומדריכים, בעיקר מדריכות של עזרא שירדו מרמת בית שמש להדריך בבית שמש. כל שבוע באותו זמן הם ירדו, כי הם לא רצו בשבת, הם שומרים שבת, הציר היחיד כדי לרדת מרמת בית שמש לבית שמש זה איפה שהיינו. הן היו מקבלות צעקות, יריקות, צעקו עליהם דברים. בסוף מה שאנחנו עשינו, הם ירדו עם ליווי הורים כל שבת. זה התחיל הם 10 הורים והיה ממש בלגן שלם וזה הגיע עד 100 הורים שהיו מלווים את הבנות. בסוף לא היה - - - לא היה שום דבר, כי היה שבת, היה אנחנו מולם, בעיקר כי הם היו אומרים 'תראו את השלטים', אנחנו הולכים נגיד כאן, בסוף הכול הסתדר כי עבדנו, אנשים עבדו מאחורי הקלעים - - - בקיץ היה שיתוף פעולה מלא עם המשטרה. הם שלחו בלשים - - - כל פעם היה משטרה.

אבל שם למעלה, אם את אישה ואת הולכת לבד, לא כל פעם, אבל אי אפשר להגיד שלא יתקפו אותך וזה לא משנה מה את לובשת. צריכים להבין, זה עניין של שליטה וטריטוריה, זה לא עניין של מה לובשות.

(בישיבה)

שלום לכולם. אני מבקשת מכלל הנשים, אנחנו רוצות לסכם את הסיור, אז אני מבקשת קצת שקט. אני רוצה קודם כל להודות לקיבוץ על האירוח ולמרכז הרפורמי על כל הפרטים של לדאוג שהסיור ייצא לפועל וכמובן אתם ראיתם שחברות הכנסת וחבר הכנסת, היה חשוב לכם להגיע. אני מודה לכם.

גם אם באיחור.

גם באיחור, גם לאחר ישיבות בכנסת, היה להם חשוב להגיע, אני מודה לכם. בדרך כלל אני רואה שבתקופה האחרונה אני רואה שהוועדה מצליחה לעניין הרבה ח"כים וח"כיות.

הסיור, האמת, לא ידעתי למה לצפות מהסיור הזה ולקחתי את זה, אני חושבת, שלורן, כשהיא אמרה לי, 'מה דעתך, עאידה, שנעשה סיור?' אמרתי 'כן, למה לא?' זה היה בקלות כזו. לא שהייתי חוזרת בי מהאמירה הזו עכשיו, אבל אני הבנתי שכשנשים דורשות שהוועדה לקידום מעמד האישה תהיה לצדן ותבדוק מה המצב שהן עוברות יום יום ואת ההדרה ואת ההפרדה והרגשות של הפחדה ואימה, הוועדה חייבת להתייצב. אני כיו"ר הוועדה חייבת להיות פה ולדעת ולהבין מה קורה פה.

אני אתן לח"כיות להגיד כמה מילים על ההתרשמויות שלכן ואנחנו נסכם אחר כך. אני רוצה להגיד בשמי, לפני הסיכום בשם הוועדה, שזה היה בדיוק להרגיש מה עוברת אישה שנקלעת למקום הזה. אני עכשיו סיפרתי ואמרתי שהם ידעו שאנחנו סיור, סיור רשמי פורמלי של הכנסת, שאנחנו ח"כים וח"כיות והרבה פעמים החסינות שלנו היא יותר בפני הציבור מאשר בפני החוק, כלומר הציבור חושב פעמיים לפני שהוא עושה איזה שהוא צעד כשמולו יש ח"כ או ח"כית. אם המצב היה ככה ואנחנו הרגשנו את המתח באוויר ואני הרגשתי את הניסיון להטיל אימה, למרות שהייתה אישה שרצתה לשוחח איתנו ולא הרבה בהקשבה, אבל רצתה להגיד לנו משהו, ואני מאוד חיבבתי את זה, אם אנחנו הרגשנו את האימה הזו אז בטוח שהנשים מרגישות את זה כפליים או שלוש פעמים יותר וחוטפות הרבה יותר ממה שראינו היום.

בעיניי זה היה יותר ומעבר וזה אף פעם לא רק הדרת נשים. אני חושבת שזה מאבק על טריטוריה, מאבק על שליטה, בדיוק כמו כל ניסיון לדכא נשים או להיות אלימים כלפי נשים, זה תמיד ניסיון לשליטה ופה אני חושבת שיש מאבק די רציני לסמן טריטוריות ולשלוט בטריטוריות ולהרחיק ציבור. אני רק רוצה להגיד, באותו רגע שמנסים לשלוט בכן, נשות בית שמש שמגיעות לאזור הזה, תזכרו טוב מאוד שהם בטוח בטוח שולטים בנשים שנמצאות שם. זו שליטה לשני הכיוונים, זה שליטה בנשים שמגיעות מבחוץ וזה שליטה כלפי פנים, כלפי הקהילה עצמה.

אני מודה לכולם על הסיור, אנחנו נסכם בסוף עם כמה החלטות. אני לא הרגשתי שיש החלטה, אני לא אגיד מספקת, אני לא אגיד כלום, אני הסתובבתי, לא ראיתי שוטר אחד בעיר הזו ואני אציע לשר ארדן אולי לבנות תחנת משטרה פה. אני הרגשתי איך עושים מדינה בתוך מדינה, לא? ראש הממשלה כל הזמן דיבר על האוכלוסייה הערבית שעושה מדינה בתוך מדינה, אני אציע לו גם שיגיע לסיור פה, שיראה איך עושים מדינה בתוך מדינה, שאין בה אכיפה, אין לה חוקים ויש בה הרבה דיכוי.

קודם כל תודה לחברת הכנסת עאידה על סיור מאוד חשוב וללורן היקרה ולכם, נשים יקרות שלא נכנעות, ממשיכות, זה דבר לא פשוט. יש פה טעות גדולה מאוד בין המושג מרחב ציבורי לבין מרחב פרטי. גם לך, כבוד המנכ"ל, כן, רשות מקומית אחראית על הסדר במרחב הציבורי, נקודה. וכן, במרחב הציבורי אישה לא יכולה לגשת אליי ולהגיד לי 'את לא יכולה לעבור כי את גלויית ראש'. זה דבר שנתן לי כזה זץ בפנים ואז הבנתי מה אתן עוברות, כי אני לתומי הייתי בטוחה שאני לובשת צנוע היום.

אבל הלכת עם מכנסיים.

אז זהו. אני רוצה להגיד לכם משהו, הרי השילוט הוא החלק הקל, אנחנו רואות אותו, אפשר להתמודד איתו באכיפה נכונה ובפקחים, הדבר העיקרי, מה מביא את לאותם אזרחים ותושבים את הלגיטימציה לשים שילוט כזה במרחב הציבורי ולצאת נגד נשים ולצאת נגד חופש ולצאת נגד הזכות שלי, שלך, שלו, להתהלך כבן אדם חופשי ולכבד את האחר. בדיוק כמו שהיא תגיע לשכונה שלי, אני מאוד אכבד את הלבוש שלה וגם את הלבוש שלו, שיבוא כבודו עם שחור, עם מה שהוא רוצה. במדינת ישראל של 2018 זה מזעזע בעיניי, אנחנו חייבות וחייבים ללמוד לקבל אחד את השני. יש בינינו הבדלים של דת, לאום, עדות, בואו נחיה ביחד ונדע לעשות את זה.

והתפקיד שלנו כמחוקקים באמת להיות איתכם וללוות אתכם והתפקיד שלכם, כנשים, שלקחתם על עצמכם, ויישר כוח, להעלות את זה לסדר היום הציבורי, ואדוני המנכ"ל, שאתה מייצג את העירייה, ואני באה משם 18 שנה, אתה לא יכול להגיד שניתנו קנסות ולא לאכוף, אין דבר כזה שאין פיקוח עירוני. ללכת למשטרה להסדרי פיקוח ולהקים אפילו סיירת משותפת של דתיים וחילוניים על מנת לשמור על המרחב הציבורי.

אני לא חושבת שזה מאבק שלנו, החילוניים, זה מאבק של דתיים וחילוניים, לשמור על מרחב ציבורי ולחיות ביחד. ואני מאוד מודה לכם על הסיור.

ראשית, אני רוצה להודות לך, עאידה, על הארגון של הסיור הזה, שאני חושב שהיה מאוד חשוב, וכמובן ללורן ולכל מי שארגנה, אני לא יודעת מי עוד ארגנה.

המרכז הרפורמי לדת ומדינה.

אז המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ענת, יושבת ראש, מנהלת, לא יודעת מה, וכל האחרות. אני חושב שהדברים שראינו, אמנם ראינו קצת, כי הרי ברור שאנחנו לא איזה נערה שעוברת לבד ברחוב, אין מה להשוות מה שראינו למה שקורה כאן יום יום, היו דברים מזעזעים, והדברים ששמענו מזעזעים הרבה יותר, כי כפי שאמרתי, אנחנו לא באמת יכולים לראות.

הדברים האלה צועקים לשמים, הם, אני חושב, נובעים משתי סיבות מרכזיות, אולי יש עוד, אבל שתי סיבות מרכזיות שאני יכול להעלות על הדעת. אחת, שבאמת מדובר פה, אני לא רוצה להכליל, אבל יש פה אנשים שבשבילם האישה היא פשוט חפץ ואם אפשר להגיד שהיא לא עוברת פה אם היא לובשת כך או היא לא תדרוך במדרכה הזאת, כי כאן אין כניסה לנשים או כל דבר אחר, אז נקודה, זה מה שהם אמרו וכך צריך להיות, מי אנחנו בכלל שנגיד להם אחרת או מי האישה שתגיד להם אחרת. והסיבה השנייה, אני לא יודע אם היא יותר חמורה או פחות חמורה, הם פשוט רוצים ליצור מצב שתוך כמה שנים הם יהיו פה לבד, הם יעיפו מפה את כל מי שלא כמוהם.

אז הם חושבים שאם הם יפגעו בנשים, ראיתי גם רפורמים, אין פה רפורמים, זה כמו האנטישמים במדינות שאין שם יהודי אחד, הם יודעים שהם שונאים את היהודים, זה אותו דבר. יכול להיות שהם חושבים שהנשים זו אוכלוסייה יותר מוחלשת, שאם הם ידירו אותן, אולי הגברים לא יצטרפו אליהם, אולי אנשים יגידו 'כן, זכותם, זו הקהילה שלהם, זה מקום שלהם'. זה לא מקום שלהם, זה מקום ציבורי ואסור לאפשר דברים כאלה כי המטרה שלהם, כפולה, לא להדיר נשים, אלא להשפיל נשים, לפגוע בנשים, גם בצורה שאני לא יודע, אלימה או לא אלימה, וגם בצורה שברור שהיא אלימה, והמטרה השנייה זה פשוט לסלק מפה אוכלוסייה מאוד גדולה של אנשים. אדוני המנכ"ל, אני מבין שאתה לא גר פה, אבל גם אתה בין אלה שהם רוצים לסלק מפה, אל תתבלבל. אסור לנו להרשות את הדבר הזה.

אנחנו צריכים כמובן לכבד אותם ואני גם היה לי את הוויכוח עם נילי בעבר, אני בעצמי באתי לפה להפגין עם האוכלוסייה החרדית, שהיא סבלה מאלימות מאוד קשה, מותר להם לגור איפה שהם רוצים, אבל אסור להם לנהוג בצורה כזאת ואנחנו - - -

תודה שוב לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, על ארגון הסיור ואני מתנצלת באיחור, הגענו מישיבה אחרת בכנסת, עם הצבעות על חוק הפריימריז, כפי ששמעתם עליו בטח, על מימון פריימריז, ובסופו, רק לספר לכם, אנחנו דיברנו אם להגיש או לא להגיש רביזיה והחלטנו להגיע לפה ולא להגיש את הרביזיה, אבל תוך כדי שדיברנו על זה שיש את הסיור בבית שמש אז חבר הכנסת יעקב אשר הגיב 'אה, אתם הולכים לעשות פרובוקציות', אז אמרתי לו, 'בוא, תצטרף, תראה גם אתה מה קורה שם'. אבל עוד פעם, אתם יודעים שחבר הכנסת אייכלר הגיש ליושב ראש הכנסת פנייה שבכלל איך זה יכול להיות שוועדה של הכנסת משתפת פעולה עם המרכז הרפורמי, רחמנא ליצלן, ועוד לעשות פרובוקציה בבית שמש. פשוט בלתי נתפס איך הם רואים את זה, אנחנו הפרובוקטורים.

הבנתם שיש מישהו יותר שנוא עוד מאיתנו.

כן, הם אמרו את זה, הם אומרים את זה וגם יש סקרים - - -

עאידה, אנחנו יודעים שלא כל יום את מוצאת מישהו, אנחנו יודעים את זה, אבל - - -

אבל זה שאנחנו הסיור, אנחנו הפרובוקטורים, ולא הם ולא השלטים, אלא אנחנו, שבאנו לראות אותם, זה הפרובוקציה, זה פשוט בלתי נתפס.

אני רוצה לספר לכם שבתור ילדה אני גדלתי ברמת גן וסבא וסבתא שלי גרו בבני ברק, ממש בלב של הלב של בני ברק, הם לא היו דתיים, אבל גרו בבני ברק, ככה התגלגלו. והיינו הולכים אליהם בשבת ברגל על רחוב רבי עקיבא, כולו סגור, הם גרו ממש באמצע של רבי עקיבא. ולא היה שום שלט והייתי מסתובבת שם אפילו במכנסיים קצרים בתור ילדה, אף אחד לא העיר לי. אני חושבת שיש פה איזה שהיא הקצנה של החברה החרדית בצורה בלתי נתפסת ב-30, 20 השנים האחרונות. זה כנראה תגובת נגד לפמיניזם ולפתיחת כלפי נשים ולשינויים שיש בחברה הכללית, אז הם חייבים לבדל את עצמם הרבה יותר, להקצין את עצמם הרבה יותר כדי להרחיק מהם את הדברים הנוראיים האלה של שחרור האישה ושל חופש ושוויון, אבל יש פה עניין באמת של מרחב ציבורי. מה שאפשר לעשות בבית אי אפשר לעשות במרחב ציבורי, זה קודם כל. באמת, זה צריך להגיד 'עד כאן'. תיקנו את כל השטחים שבין הבניינים שיהיו פרטיים, תעשו שם מה שאתם רוצים, היום זה לא המצב. היום בין הבניינים יש לכם רחוב שממומן על ידי המדינה, שהוא קרקע של מדינה ואתם לא יכולים לעשות שם מה שאתם רוצים, נקודה. זהו. אין פה שום שאלה.

לגבי ההקצנה. אנחנו כאן, שוב, אין כאן אף חבר כנסת מהקואליציה, כנראה בחרו שלא להגיע, להכניס את עצמם לתוך הנבכים האלה של הוויכוח, אבל אין ספק שאנחנו - - -

אולי הם עסוקים בהישרדות, אנחנו בעשייה.

הם עסוקים בהישרדות, נכון. אנחנו בכנסת, ובשאיפה שבקרוב גם נחליף את השלטון, נדאג שהדברים האלה לא ימשיכו. תודה.

תודה, יעל. עליזה.

עאידה, תודה רבה על הסיור. למרות שהגענו באיחור, כמו ששמעתם, גם ועדת חוץ וביטחון וגם ועדת הפנים, אגב, גם החוק הזה, חוק הפריימריז, בסופו של דבר מדיר נשים כי החוק הזה מחזק את מי שנמצא בכנסת ובכנסת שיש בה כל כך מעט נשים עדיין אנחנו מנציחים פה את אי השוויון. זה מתכתב עם השפה שקורית כאן. הרי מה קורה כאן בבית שמש? הסיור הזה, המבורך והחשוב, אני קודם כל רוצה להודות לכן, אחיותיי היקרות, באמת, אתן מדהימות, אתן מודל לחיקוי. היום זה בית שמש, מחר זה אצלנו בבית. אתן הראשונות שזיהיתם את זה לפני כמה שנים. איפה מרים, שהייתי אצלה לפני שנתיים?

היי.

היי, מרים. הפציעה שיש כאן ברקמת החיים המשותפת, ב-1991 בית שמש מקבלת הכרה כעיר. ב-1991, אנחנו נמצאים פה בשפלת יהודה, האזור המקסים, אני זוכרת שהדרכתי כאן בצבא, את חרבת מדרס ותל עזקה, והכול היה בסדר, הכול היה בסדר כאן. לא קרה שום דבר. אבל פתאום זיהו את המקום המקסים הזה שממוקם בין תל אביב לבין ירושלים ומגיעות לפה עוד אוכלוסיות, מבורך, שתבואנה, אבל למה להביא את ההחמרות שלהם אל תוך המרחב הציבורי, מי שמם? ואיך יכול להיות שחבורה של פורעי חוק מנצחת? לא ניתן לזה.

ואדוני המנכ"ל, כשראש העיר שלך ברדיו 'קול חי' אומר שהוא תומך, מחזק ואפילו מברך, אז איפה אנחנו נמצאים? אני ביקשתי דיון בוועדת הפנים של כנסת ישראל לפני שנה וחצי לדון במציאות כאן בבית שמש, עד היום יו"ר הוועדה, שהופך להיות יו"ר הקואליציה, לא קבע לי דיון. עד היום. כל שכן שאילתה שאני מגישה, מתקשרים אליי מלשכת שר הפנים ואומרים לי 'למה את רוצה להביך אותנו? למה? אולי תמשכי את השאילתה? מה את רוצה, שסגן השר נהרי יעמוד חסר עונים ונבוך לענות לך במליאה? מה את רוצה מאיתנו? זו לא בעיה שלנו של משרד הפנים, זו בעיה של משטרת ישראל'. אתם מבינות מה? איך אמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אין שוטרים, משרד הפנים עוצם עיניים, נוח לו, זה הציבור שלו, אז איזה מין מציאות כאן?

ואני שמחה על ההליכה שלכם לבג"צ. וחברותיי הרפורמיות, תשמעו, הרי הקללה שתמיד מפילים עליי בכנסת זה שאני רפורמית. אנחנו יכולות להיות חלוקות בהרבה דברים, אבל אני חושבת שכאן יש פה חבירה של sisterhood נשית, sisterhood נשית שאם אנחנו לא נלך תמיד יחד אנחנו נלך אחורה. נלך אחורה ונרוץ אחורה, זה מדרון חלקלק, היום זה בית שמש, מחר זה אצלנו בבית. כל הכבוד לכן ושוב תודה רבה.

אני חייבת להגיד לכם משהו, בעוד 10 חודשים, אתם יודעים מה קורה בעוד 10 חודשים? בחירות לעיריית בית שמש, 19 חברי מועצה. נשים יקרות, קומו, תעשו מעשה. אבל יחד. שאפו, יקירה, אני באה משם, אפשר להשפיע הרבה מעל שולחן מקבלי ההחלטות. קומו, צאו, לא מאוחר, תעשו אחוות נשים ותהיו לפחות 50% נשים שיהיו בשולחן מועצת העיר, אמן.

בואו נשמע קודם את הנשים בבית שמש ואחר כך את המרכז הרפורמי.

אני רק רוצה להגיד משהו. יש לנו - - -

תציגי את עצמך.

שמי עליזה קולמן, אני תושבת העיר יותר מ-20 שנה, עליתי לארץ לפני 23 שנים ואני עכשיו חצי חצי. אנחנו הגענו לכאן כי היו לנו המון חברים כאן, כי כשעלינו ארצה החברים - - - זה ארץ ציון.

אני רוצה להסביר, אנחנו נאבקות פה כי אנחנו אוהבות את העיר, אנחנו אוהבים את המרקם של האנשים פה, כי זו עיר מגוונת. אני גרתי שנה באפרת, ואמרתי שאני לא יכולה להמשיך לגור הומוגני ועברתי לבית שמש. אני עדיין אוהבת את העיר, יש לנו כולנו חברות וחברים חרדים, זה לא עניין נגד חרדים, זה נגד ההקצנה ונגד מה שקורה.

מה שאני מנסה להגיד, יש לנו פה בבית שמש קשר עם המשטרה, בסיור היום הם היו שם, אז אני חייבת לציין. לא ראינו אותם, אבל הם היו שם. אני רוצה לציין, שלא יהיה - - -

אז אני חוזרת בי.

לא, זה בסדר, אני רק אומרת לך.

היא אמרה שהיא לא ראתה, זה בסדר, לא ראית.

אבל הם היו בגלל הסיור?

הם היו בגלל הסיור.

כן, היא אומרת, לשמור על הנשים שם, לא עלינו, כן?

אין מספיק שוטרים בבית שמש. אני רוצה להגיד מה שחברת הכנסת עליזה לביא אמרה, אנחנו צועקות בבית שמש עכשיו, מחר זה קרית גת וזה גם אילת. אנחנו לא נאבקות, לא היינו עושים את זה רק בגללנו, זה כל מדינת ישראל, אם בית המשפט היום אומר לעשות ולא עושים, מה יהיה מחר במקום אחר? זה מה שרציתי להגיד לכם. זהו, ותודה שבאתם.

אני שלומית, אני 23 שנים תושבת בית שמש, אני מהקיבוץ העירוני. אני שמחה לארח את הקבוצה משני טעמים, גם הביקור שלכם משמעותי וחשוב וגם כדרך לתת תמיכה וקרדיט לחברותיי מרמת בית שמש שהן ניצבות בחזית של המאבק הזה ומשלמות על זה מחיר אישי ורגשי קשה - - - ואני באמת מעריכה מאוד את אשר אתן עושות.

הגעתי לבית שמש לפני 23 שנים יחד עם בן הזוג שלי והצטרפתי לקיבוץ העירוני שפועל פה כבר 30 שנה. בית שמש מאז ומתמיד הייתה עיר הטרוגנית וזה היה סוד הקסם שלה וזה מה שהביא אותנו לכאן, השילוב של אוכלוסייה מסורתית, דתית לאומית, חילונית, הנינוחות והקבלה ההדדית שמתקיימת כאן, עד היום לפחות באזור שלנו. הקיבוץ זה קיבוץ חילוני ומקיים טקסים של תרבות יהודית בדרכו וכל ליל שבת אנחנו מגישים את קבלת השבת עם הפסנתר ובאותו זמן אנשים עוברים לתפילת ערבית של בית הכנסת שמשקיף מעלינו. ואלה ואלה חיים זה בצד זה ובשלום ובשכנות טובה.

הטיעון של הטרוגניות או רגישות תרבותית שמשמעה שחלק אחד יוותר וייכנע לחלק השני וככל שהחלק השני הוא אלים וכוחני יותר הוא לא מתקבל על הדעת ומבחינתי הדרישה לזה היא גם עלבון כאישה וגם מקוממת כתושבת בית שמש. המאבק הוא, כמו שאמרתם, מאבק ציבורי ישראלי והוא מאבק גם על דמותה של העיר שלנו וזה מאבק שאנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו, לא יכולים להרשות לעצמנו, מפני שזה לא מאבק של נשים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד בו.

אז שוב, אני רוצה להודות על הסיור. אני באמת חושבת שזה ממש קשה מאוד להבין מה שקורה כאן בלי להיות כאן וללמוד על הנשים שמובילות את המערכה. רציתי להוסיף שתי נקודות משמעותיות בנושא הדרת נשים בעיניי. אחת זה שהדרת נשים, ככל שאנחנו לא מגיבים אליה, היא ממשיכה. זאת אומרת ברגע שאנחנו קצת מעלימים עין אז היא מתפשטת למקום נוסף או מקבלת ביטוי נוסף ולכן התפקיד שלכן, כחברות כנסת, ושלנו כארגוני החברה האזרחית, היא שבכל מקום שאנחנו רואים תופעה של הדרת נשים, מיד להתייצב ולשים את הגבול שבית המשפט עוזר לנו לשים.

והדבר השני, אם אני רוצה להרחיב את מה שעליזה אמרה זה להגיב להצעה של מנכ"ל העירייה, לנסח דברים אחרת, עם איזה שהיא רגישות תרבותית ולהציע את המבחן שאנחנו משתדלות במרכז הרפורמי לדת ומדינה בנוגע להדרת נשים. אם זה לא עובד עם אתיופים ולא עובד עם ערבים זה לא עובד עם נשים. זאת אומרת אם אי אפשר להגיד, 'אנחנו מבקשים בבקשה שאתיופים לא יעברו ברחוב הזה כי זה לא נעים לנו', אז אי אפשר להגיד לנשים לא לעבור ברחוב כי זה לא נעים להם. התופעה הזו שבה אנחנו מאפשרים להתייחס - - -

זה משפט אומלל, כשמדובר על בן אדם זה לא עובד.

לא, אני רק אומרת, אני מסכימה איתך, שזה לא עובד על אף אחד, לא צריכה להיות אפשרית הדרת נשים, זה לא שתמכתי ברעיון הגזעני, אני אמרתי את זה, שהרבה אנשים כשהם מתייחסים להדרת נשים הם מתייחסים אליה יותר בסלחנות מאשר מתייחסים לגזענות ואין צורך לעשות את זה. זו השוואה לא נכונה, ככל להיות שאנחנו לא מדירים אנשים מגזעים שונים ומלאומים שונים אנחנו גם לא יכולים להדיר נשים.

אני מזכירה לך את שיתוף הפעולה בארצות הברית בבחירות, שהיה שיתוף פעולה בין אפרו אמריקנים לבין נשים ובסופו של דבר הם עזבו אותם, הנשים נשארו מאחורה, לא יכלו להצביע, אפרו אמריקנים כן הצליחו להצביע. ההיסטוריה חוזרת, זה גל היסטורי חוזר.

גם אפשר לדבר על זה שנשים, לא כולן אותו דבר ולא כולן עומדות ביחד, לצערי הרב. Sisterhood לא תמיד עובד.

במובן מסוים בית שמש הפכה לבירה של הקיצוניות הדתית בישראל, במובן הזה תופעות הכי אולי מפחידות שקורות בישראל מבחינת הקצנה דתית אנחנו רואים כאן. מצד שני אנחנו רואים כאן גם דברים הכי משמעותיים בראייה אופטימית בישראל, מבחינת שיתופי הפעולה, מבחינת האומץ של הנשים - - - אני חושבת שיש לנו גם הרבה תקווה לשאוב ממה שקורה בבית שמש.

תודה.

אפשר?

עוד אחת ונסכם.

עורכת דין רינה הולנדר, אני גרה בבית שמש 25 שנה, התגלגלו החיים שלי בצורה כזאת שהגעתי להיות חברת מועצה הדתית פה בעיר, אישה ראשונה שנכנסה. כתבו בעיתון החרדי בזמנו שעניינה של ר. הולנדר הובא בפני הרב שטיינמן והוא אמר שלא יקום ולא יהיה, בערך הוא אמר 'על גופתי המתה' ו - - - בכל אופן שירתי במועצה הדתית שנתיים, התמודדתי יחד עם אלי כהן בבחירות וחבר ברשימה לפניי פרש לפני חודשיים ולכן אני נכנסתי אחריו למועצת העיר, אז נאלצתי להתפטר מהמועצה הדתית ולהיכנס למועצת העיר, אז יצא ששימשתי בשנים האחרונות בתפקידים ציבוריים.

אני הגעתי עכשיו לפה מישיבה מאוד מאוד מאוד סוערת במועצה הדתית בנושא שקשור בדיוק לדברים שאנחנו מדברים עליהם. עכשיו הגעתי לפה מהמועצה הדתית, ישיבה בנושא מקוואות, שיש איזה שהיא רצון למנות רב מהעדה החרדית להיות אחראי על המקוואות פה בעיר והציבור שלנו מבקש דבר אחד בלבד, יחלוקו. יש 10 מקוואות בעיר, יש 5 בשכונות הלא חרדיות ו-5 בשכונות החרדיות, אמרנו בשכונות החרדיות, אוטונומיה גמורה של הציבור החרדי, ובשכונות הלא חרדיות רק שלנו. להפתעתי הרבה זימנו אותי לפגישה הבוקר, חשבתי שלפחות תבוא איזה שהיא הצעה, מה שקיבלתי מול הפרצוף שלי היה 'לא יקום ולא יהיה, אתם לא תקבלו מקווה'.

מה זאת אומרת?

מי זה 'אתם'?

רגע רגע רגע, בשם איזה - - -

הסיפור מאוד מורכב, אבל יש מקוואות בעיר, יש כל מיני שיטות - - -

על מקווה של נשים לא אחראית רבנית?

לא.

אם אני יודעת שיש בלניות.

רגע, רגע, אני הולכת למקווה, אבל חשבתי שמעל הבלנית יש - - -

רב.

מה הדרישה הייתה כשאת אמרת 'רב משלנו'?

במשך ארבע שנים היה רב, קראו לו הרב ספקטור, הוא היה ממונה מקוואות מטעם המועצה הדתית, הוא נפטר, זיכרונו לברכה, הוא היה רב גדול, מדהים, ואחרי שהוא נפטר בעצם נוצר ואקום ולא היה מי שיטפל בנושא. זה סיפור מאוד ארוך, אבל לתוך הוואקום הזה נכנס הרב הזה, רב, צדיק, לומד תורה וכו', אין לי שום דבר נגדו אישית, אבל הפסיקות שלו לא מתאימות לנו.

תני לי לעזור לך. אני אסביר לך. מה שקורה, שבכל הלכות טבילה יש החמרות, כמו בכל דבר בחיים.

אני יודעת. אני שאלתי שאלה מאוד פשוטה, כשהיא אמרה 'רב משלנו', שאלתי מי זה שלנו.

הציונות הדתית.

בבית שמש אנחנו נוהגים להגיד הציבור הציוני. בכל אופן, מה שקורה זה שאנחנו נדרשות למאבקים האלה לבד, גם כל מיני פניות שאני עשיתי - - -

גם פה עזרנו, היום אין חובת נוכחות בלנית בטבילה. זה נאכף כאן?

ממש לא.

אין חובת נוכחות, אבל מי ש - - -

אין ביקוש לזה בבית שמש, יש ביקוש - - -

אוקיי, בואו נחזור לנושא.

העניין הוא כזה, הסיבה שאני מעלה את זה, אני שומעת את משה אבוטבול מעל גלי האתר כבר הרבה זמן ועכשיו אני מבינה שכנראה שגם מתי אמר, 'תכבדו אותם, תכבדו את אורחות החיים'. אני באתי עם בקשה דומה ואני באתי ואמרתי 'כבדו את אורחות חיינו, בשכונות שאנחנו גרים בהן, בשכונות שאין בהן חרדים, תנו לנו לנהל את העניינים שלנו במקווה בעצמנו. אנחנו לא רוצים שרב חרדי ינהל, אנחנו רוצים רב שלנו, כבדו אותנו' ואת הכבוד המינימלי הזה אנחנו לא מקבלים.

אוקיי, אני רוצה להבין דבר, היום הסיור היה בכל הנושא של המרחב הציבורי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאת חברת מועצת העיר ולשאול עד כמה אתם עסוקים במועצת העיר בנושא הזה, האם היו החלטות. רק לאחרונה התקבלה החלטה בבג"צ בנושא של הסרת השלטים, האם כבר המועצה הספיקה לדבר על זה?

קודם כל, שוב, אני נכנסתי לפני חודשיים למועצת העיר ובמשך כל הזמן הזה - - -

כמוני בכנסת.

במשך שנים אנחנו טוענות ואנחנו דורשות ומבקשות יועצת ראש עיר למעמד האישה, כמו שמחייב החוק. לפני כשנה וחצי-שנתיים נכנסה לתפקיד מישהי בתואר בלבד. אני פניתי כמה וכמה פעמים לפני שהייתי חברת מועצת עיר ואמרתי, כרגע יועצת ראש העיר, אני ביקשתי לקבל פירוט תקציבי, מה היא עושה עם התקציב שלה ומה שהיא עושה עם התקציב שלה זה סופי שבוע בבתי מלון, שיעורים של רבנית וערב בידור. יש רשימה בחוק, כמו שאתן יודעות, החוק מחייב יועצת למעמד האישה לעשות א' ב' ג'. היא לא עושה את הדברים ואני פניתי ודרשתי וביקשתי וזה לא קרה.

היא לא מוכנה לפגוש אותנו.

היא לא מוכנה לפגוש איתנו, ביקשנו להיפגש. אבל השאלה שלי לחברות הכנסת, חייבת להיות אינסטנציה מעל ראש עיר, למעשה במדינת ישראל ראש עיר הוא חזק יותר מראש ממשלה. ראש הממשלה, אפשר להפיל בהצעת אי אמון, ראש עיר יכול לעשות מה שהוא רוצה. ראש העיר אמר מעל בימת לא יודעת מה 'אני אתקין מצלמות', אנחנו כבר שנים מבקשים להתקין מצלמות בנהר הירדן, עד היום הוא לא התקין את המצלמות האלה.

בצומת שהיינו אין מצלמות.

אין מצלמות. אני פניתי עכשיו כחברת מועצה למתי חותה בבקשה לפגישה, עוד לא נעניתי, בנושא הזה. נפגשתי עם ראש העיר בנושא הזה ואני מקבלת גרסאות שונות, 'יש בעיה בתשתית', 'יש בעיה בתקציב', 'יש בעיה בזה', בקיצור, בשורה התחתונה, כל העיר מרושתת, הרחוב הזה לא. פנינו 'לעיר ללא אלימות' , היינו בפגישה אצל גלעד ארדן, אין מי שיעזור לנו מלמעלה, אנחנו מרגישות שאנחנו מנהלות פה מאבק. זה מאוד יפה שאתן באות לפה לסיור ורואות את כל מה שקורה, אבל אחרי הסיור אתן הולכות כל אחת לביתה ואנחנו נשארות פה ומנסות ליצור פה חיים משותפים.

שוב, אנחנו מנסות ליצור פה חיים משותפים, אני רוצה להדגיש את זה. הפגישה שלי היום בבוקר, אני הגעתי ואמרתי 'בואו נעשה חצי חצי', התשובה הייתה 'זה יהיה אפס'. אבל אנחנו באות עם חצי חצי. אתם מבקשים שנכבד את אורחות חייהם של תולי השלטים, בואו נעשה את זה בהידברות - - -

רגע, רק שנייה. בואי, מה את מציעה? עאידה, יו"ר הוועדה מגיעה לפה, כלומר את קצת שופכת על השליח - - -

לא, חס וחלילה.

אנחנו מגיעים לפה, תראי כמה ח"כים הגיעו ואנחנו רוצים - - -

שוב, אין לי טענות.

אז בואי נחשוב ביחד - - -

אני מבקשת שתעלו חלק מההצעות - - -

לא, אני חושבת שצריך חקיקה בעניין הזה.

מה יעזור חקיקה, כשאומר לי שר הפנים 'אין לי מה לעשות כאן', על הבמה בכנסת? שאילתה שאני מגישה, הוא אומר 'זה לא עניין שלי'.

כשמבקר המדינה מוציא דוח וכותב בדוח שאין נציגות נשית בוועדות העירייה ובוועדות כוח אדם וחייבת להיות אישה, אז צריך שמבקר המדינה, שגם יהיו לו שיניים והוא יוכל גם לאכוף את זה.

שושנה גם חיכתה.

חברות הכנסת רוצות לצאת.

ממש משפט.

ואין לי הרבה מילים, אז זה יהיה ממש קצר.

אז תגידי שני משפטים, בבקשה, כי אני לא רוצה - - -

בסדר. אני רוצה להסכים עם רינה, שאנחנו נאבקות פה לא רק בשבילנו, גם לבנות שלנו וגם לבנים שלנו. יש לנו עיר שאין אישה - - - את יכולה לראות בכל דבר כזה שאני מוציאה מהבית שלי, אני זורקת לפח, כי אין ילדה ואין שום אישה, ואישה כמו רינה - - -

מה זה?

זה עיתון העיר.

אני יודעת, מי האחראי על זה? אני לא יכולה לבוא בטענה אם ארגון חרדי מוציא את זה בצורה כזו.

גם בפרסומים העירוניים, אין שום אישה ואין אפילו גבר שהוא לא חרדי. עם כל הכבוד לךָ, זו פעם ראשונה שאני רואה מישהו מהעירייה ואתה אומר כל הזמן - - - זה נורא ואיום, כי אנחנו צריכים אתכם.

אני אשמח לענות לך, אבל - - -

אני מבקשת, זה לא הולך ככה. אנחנו עכשיו בישיבת ועדה, אז אני מבקשת, יש לך מה להתייחס?

בקצרה.

אבל לא לחזור על - - - אם יש טענה ספציפית שיש לך מה לומר.

אז אני רוצה לומר משהו כללי. מעבר לתודות, ובאמת תודה על ההתייחסות ההוגנת, אני אומר שאני מסכים כמעט עם כל הדברים שנאמרו כאן ואני בהחלט חושב שהמרחב הציבורי אמור להיות פתוח לכל תושב ותושב, זה לא שנוי במחלוקת בכלל. אני גם מסכים למה שנאמר כאן, ואני שמעתי את זה לצערי רק בין השורות, אבל אני מסכים שלא מדובר במאבק של העירייה בלבד, זה מאבק ארצי וכלל הרשויות צריכות להתאחד כדי לפתור את הסוגיות האלה.

זו שאלה - - -

אני בטוחה שיש לכם הרבה הזדמנויות לקיים את הוויכוח הזה - - -

לא.

אוקיי, אז נדאג לכם שתהיה לכם ההזדמנות.

ואני חושב, ואולי זה חשוב שאחד התוצרים של הוועדה הזו, שחשוב שכלל הרשויות צריכות להבין שזה מאבק משותף ובית שמש היא דגל כי כל דבר בבית שמש מוקצן ואז מזהים את הבעיות הכי מהר, אבל לצערי המאבק הוא מוקצן, ואני רוצה לומר שזה משני הצדדים, משני הצדדים הוא מוקצן, וזה לא תורם שום דבר לעיר. אנחנו - - -

הוא לא מוקצן משני הצדדים.

אני מבקשת מהמנכ"ל, אני מבינה שהתפקיד שלך זה מנהל כללי של העירייה, הצהרות פוליטיות, בוא נשאיר את זה בוויכוחים אידיאולוגיים בצד. אני רוצה לשמוע ממך אם יש לך משהו מאוד ספציפי על התפקיד שלכם כעירייה בעניין הזה. למשל נאמר שאין מצלמות בקטע הזה של העיר, האם יש הסבר למה?

אומר ככה, קודם כל לא כל העיר מרושתת במצלמות, חלקים קטנים של העיר מרושתים כאשר זה נעשה בתיאום מלא, או יותר נכון לפי סדרי העדיפויות שקבעה משטרת ישראל, במקומות שבהם היא חשבה נכון לאותו מועד שצריכות להיות מצלמות. באותו זמן לא חשבו, זה לא הליך שהולך מהיום למחר.

עכשיו, ראש העיר הצהיר והתחלנו בעבודה להכנת תשתית להנחת מצלמות גם לאורך רחוב נהר הירדן. אני אישית לא חושב שזה יפתור את הסוגיה. כדי לרצות, ואני אומר במילים האלה, כדי לרצות את בית המשפט העליון הצבנו מול השלט המפורסם בקריה החרדית מצלמה שעלתה לנו 70,000 שקל כולל תוכנה לזיהוי פנים. זה לקח בדיוק יומיים שהמצלמה הזאת נשרפה. במומחיות רבה היא נשרפה והושחתה. אנחנו מציבים, אגב, ביומיים הקרובים מצלמה ברחוב הירדן, חלק מהמערך, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה בחוכמה ובאופן שבו לא בתוך יומיים אפשר יהיה בוונדליזם קצר להשבית את זה.

אוקיי, תודה. אני רוצה להודות לכל אלה שהשתתפו. אני רוצה לסכם כי כבר חברי הכנסת צריכים לצאת וחלק כבר יצאו.

זו הייתה התחלתה של דרך להכיר מה בדיוק עובר על הנשים בבית שמש, וזה נכון, יכול להיות שזה קיבל איזה שהוא נפח והדגש יותר חמור, אבל אנחנו רואים שיש מגמה כזו שהולכת ומתפשטת במדינה ואני חושבת שכל אלה שרוצים יותר ויותר להוביל גישה כזו, הם לא מבינים שזה לא בשליטתם, זה מדרון מאוד חלקלק, ברגע שמתחילים בזה זה עלול להגיע למה שקוראים לו עכשיו זרמים קיצוניים וכאילו רוצים להבדיל את חלק מהגישה שאכן מנסה לעשות הדתה יותר ברורה למרחבים הציבוריים וגם למערכות שונות בתוך המדינה, חושבים שאפשר לשלוט בזה, עד שלב מסוים, אני אומרת שבדברים האלה אין מה לשלוט, יש להם דינמיקה משל עצמם והם מתפתחים והם עלולים להגיע לקיצוניות שאנחנו רואים, אם זה פה או במקומות אחרים.

אני רוצה שוב להדגיש, אני מאוד מכבדת את האומץ של הנשים, הן דוגמה להרבה מאבקים אחרים שאני רואה בקבוצות אחרות מהאוכלוסייה, ואת היכולת של הנשים תמיד להעמיד את עצמן בחזית של כל מאבק, כי הן מבינות שבסופו של דבר הסבל הכי גדול בעצם נופל עליהן הן והן מובילות את המאבק. זה לא במקרה שקבוצות כאלה, ובהרבה מאבקים אחרים שהם הרבה פעמים מאבקים גם פוליטיים וגם של שליטה, מתנכלים לנשים ומשתמשים בנשים כי הם חושבים שזאת הנקודה המוחלשת ביותר שדרכה אפשר לפרוץ. אם שוברים את הנשים במקרה הזה אז מצליחים יותר.

אני חייבת להגיד שהביקור הזה בא בקונטקסט של מאבק שאנחנו לפני שבוע וחצי נפגשנו עם שרת המשפטים, אני יזמתי פגישה עם היועץ המשפטי לממשלה ועם שרת המשפטים והשתתפו בה חלק מחברי הכנסת וחברות הכנסת שהיו בדיון הזה בנושא של הדרת נשים ובנושא של הדרישה של כמה נציגי מפלגות, ח"כים נציגי מפלגות בכנסת - - -

כולל שר הפנים.

כולל שר הפנים, בבקשה להקל בהוראות בעניין הדרת נשים. הדרישה הזו גם באה במיוחד משר הפנים שהיה אמור להפיץ הוראות כבר מעל לשנתיים וחצי, הוראות מאוד ברורות לעיריות ולרשויות המקומיות, איך להתנהג בנושא של הדרת נשים ואיך לאכוף את הנושא בכל עיר ובכל רשות מקומית. לצערי הרב השר, לא רק שלא עשה את זה, אלא הוא רוצה להקל בהוראות האלה.

אנחנו גם ראינו שהצוות שהיה במשרד המשפטים, במשרד של היועץ המשפטי לממשלה, שהיה אמור לפקח על כל הנושא של הדרת נשים, נלקחו ממנו הסמכויות של קבלת התלונות והועברו לרשות לקידום מעמד האישה וזה מאוד מדאיג, כי בעצם הרשות היא לא במיטבה ואנחנו חוששות שזה יפקיר את הנושא עד לבנייה מחודשת של הרשות. אבל הצדק יישאר במקום של לתת ייעוץ משפטי. כלומר יש קונטקסט שהוא רחב, קונטקסט שהוא יותר גדול, ארצי, ואנחנו עומדות על המשמר בנושא הזה ואנחנו יודעות שאנחנו צריכות להיאבק כדי שלא יעבור, חס וחלילה, הנושא של הקלה בהוראות.

המרחב הציבורי הוא של כולנו. המדינה החליטה שאפילו היא מתערבת במרחב הפרטי, ושלא ישלו אתכם, לא רק המרחב הציבורי הוא של כולנו, המדינה החליטה שאם יש אלימות בתוך הבית אז היא מתערבת, והמדינה החליטה שאם מצבים של זלזול בילדים או טיפול לא נכון בילדים אז היא מתערבת ואנחנו אומרות מה עוד יותר במרחב הציבורי? במרחב הציבורי לא יכול להיות שהמדינה לא אוכפת את הכללים. לא רק שהמדינה לא אוכפת את הכללים אלא יש קבוצות שכן משליטות את הסדר שהן רוצות על המרחב הציבורי. כלומר יש שתי עבירות פה, המדינה נעלמת, הרשויות נעלמות, מפקירות את המרחב הציבורי ומאפשרות לקבוצות להשתלט עליו ולעשות בו כרצונם. אני מבינה שזה מאבק של טריטוריות ואני מבינה שזה ניסיון להדיר חלק מהאנשים של המקום, לא רק את הנשים, הם משתמשים בנשים כדי להיכנס לזה. אני מאוד מזועזעת מהעובדה שגם העירייה וגם המשטרה, בעיניי, הרגשתי שהן לא עושות מספיק כדי לאכוף.

הנושא של רגישות תרבותית, מי ששמע אותי בוועדות יודע טוב מאוד שאני תמיד יוצאת נגד המונח הזה, רגישות תרבותית. תקשיבו טוב טוב, משתמשים במונח הזה רק במקרים שרוצים לתת לגיטימציה לדיכוי נשים. פתאום נעשים רגישים ותרבותיים, פתאום. כאילו אפשר להתנהג בדורסנות טוטאלית בכל מיני נושאים, כשזה מגיע לזכויות נשים, פתאום אנחנו רגישים, לא רוצים להתערב, לא רוצים להיכנס את זה, 'בואו נכבד את הקבוצות ואורח החיים שלהם'. עם כל הכבוד, כשאורח החיים והנורמות עוברים מ'אני מחליטה לעצמי' ועוברים ל'אני מחליט לאחר' שום רגישות תרבותית לא מתקבלת. יש נורמות מקובלות וחוקים והחלטות שצריך לאכוף אותם.

אני פונה לעירייה ואני אומרת, יש סדרי עדיפויות בעולם ואני בטוחה שאתם יודעים לעשות אותם, אם יש אזור שהוא מסוכן לנשים ובגלל זה אנחנו אומרות שנשים צריכות להיות חלק מקבלת ההחלטות, כי הן יודעות את הצרכים שלהם וברגע שהן נעדרות מהמקומות האלה גם הצרכים שלהם נעדרים, אם נשות העיר אומרות שהציר הזה מסוכן להן, הן לא מרגישות בנוח לזוז בו, אז זה מקום ראשון שמתקינים בו מצלמות, כדי לשמור עליהן, כדי לשמור על הסדר, כדי לשמור על החוק שם. אני יודעת שאתם רוצים לעשות את זה, כפי ששמעתי, בהסכמה, אבל בדרך כלל, אנחנו גם יודעות, בהסכמה זה לא אומר בכניעה, כלומר בהסכמה זה אומר שהציר הזה יישאר פתוח. תשמעו אותי, אני מדברת כמו מפקד עכשיו 'הציר הזה יישאר פתוח'. זה הזוי ונלקח ממקום אחר. אבל אין מה לעשות - - -

זה קצת מבצע צבאי.

אני חושבת שהעירייה חייבת לבצע, אני רוצה לשמוע על המבצעים שביצעתם עד עכשיו, איך אתם הולכים לתכנן את הסרת השלטים האלה. אני יודעת שאתם תעשו את זה והם ייתלו שוב ואתם תעשו והם ייתלו שוב, אבל ברגע שיתחילו לשלם מחר על הפרת הסדר הזה הם יתחילו לחשוב פעמיים. אני בטוחה - - -

המאבק הוכיח שכאשר יש אמירה מאוד נחרצת - - -

וגם על בית הספר, כפי שאני מבינה. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות אכיפה נכונה ואני אפנה גם לשר הבט"פ, גלעד ארדן, ואני אבקש לדעת מה הם מתכננים לעשות בעניין הזה.

אני חייבת להגיד שאני גם מטפלת בנושא של יועצות ואנחנו פנינו למבקר המדינה וביקשתי שיערוך דוח ויבדוק את תפקוד משרד הפנים בנושא, כי החוק אומר שאם ראש המועצה לא ממנה יועצת לקידום מעמד האישה תוך שלושה חודשים יש את הסמכות לשר הפנים לפעול ולמנות, אבל אנחנו רואים שהם לא עושים. צריך לבדוק איך היא התמנתה ומה היא עושה, זה משהו אחר, שוב זה חוזר לרשות לקידום מעמד האישה, שדיברתי על המצב שלה קודם.

אני מודה לכולכם, אני מזמינה את כולכן, אם יש לכן תלונות ספציפיות, אתם יכולים להפנות גם לצוות במשרד המשפטים וגם לרשות לקידום מעמד האישה וגם לרשות לשוויון - - - לא, לא, בעצם לא. אז לשתי הכתובות האלה וגם אתן יכולות לפנות לוועדה. אם יש עוד נושאים שאתן חושבות שכדאי לדבר עליהם, נשמח לשמוע מכם בוועדה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.