ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 218

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, כ' בשבט התשע"ח (5 בפברואר 2018), שעה 10:25

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

ג'מעה אזברגה

סעיד אלחרומי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

דב חנין

חגי ראובן פורגס - מנהל מטה אגף מעונות יום, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

אלה בר דוד - מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יריב מן - מנהל אגף בכיר פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בני צרפתי - מרכז בכיר תכנון ובקרה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רינת שפרן - מנהלת יחידת פיתוח מוניציפאלי, משרד הפנים

יוליה איתן - סגנית ראש המועצה לכלכלה, משרד ראש הממשלה

דרור יוסף - משרד המשפטים

בתיה כהן - מנהלת תחום אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

אורן תירוש - חוקר, ג'וינט- ברוקדיל

יהודית קינג - חוקרת בכירה, ברוקדייל

יונתן איל - יונתן איל

הדס פוקס - חוקרת, מרכז טאוב

תמר פרידמן - רכזת תוכן, מרכז טאוב

ענת סלע-קורן - מנהלת קשרי ממשל, מרכז טאוב

נוגה דגן בוזגלו - חוקרת ומרצה, מרכז אדווה

הנאדי שאער - מנהלת קשרי ממשל ורשיות, מרכז אג'יק - המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף

נאדיה אלטורי - מנהלת תכנית תעסוקת נשים, מרכז אג'יק - המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף

מוחמד אבו עשיבה - מנהל תכנית, אלפנאר - לקידום תעסוקת ערבים בישראל

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

לוריא דלה - רכזת לובי ותקשורת, פורום דו קיום בנגב

יאנה קרייטמן - רפרנטית חינוך והכשרה, התאחדות התעשיינים - פורום מנהלות בתעשייה

חוה תובל - פעילה, נשים עושות שלום

מיכל פנט פלג - צוות ועדות הכנסת, נשים עושות שלום

חיה עבו - חברה בארגון, נשים עושות שלום

נחמה הריאט הילמן - חברה בארגון, נשים עושות שלום

חדוה בריליאנט - חברה בארגון, נשים עושות שלום

רינה קליין - חברה בצוות הכנסת, נשים עושות שלום

חדרה אלפגיר - ארגוני נשים בנגב

עמיר נאור - מנכ"ל הארגון הכל ארצי של חברות חברות הנקיון והאחזקה בישראל

שני מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

היום ה-5 בפברואר 2018, ואני פותחת את הדיון של ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדיר. היום נמשיך לעסוק בנושא תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב. למי שלא נכח בישיבה הקודמת ומצטרף אלינו היום אנחנו קיימנו ישיבה קודמת ונמשיך לקיים ישיבות, היום יש עוד ישיבה ויהיו עוד, במטרה להתמקד בנושא החשוב הזה של תעסוקת נשים ערביות בדואיות.

הנשים הערביות הבדואיות בנגב מיוצגות בתחום התעסוקה בסטטיסטיקה הנמוכה ביותר בקרב נשים אזרחיות מדינת ישראל. אנחנו חושבות שזה מונע מהן עצמן זכות בסיסית להתקיים בכבוד ולהתפתח ולהיות גם נשים שמקיימות את העצמאות שלהן ואת היכולת שלהן להוביל בתוך המשפחות שלהן וזה מונע גם מקור פרנסה חשוב למשפחות שלהן. המדינה יוצאת גם, ולא במקרה נתתי את הסיבה האחרונה, נפסדת מעצם העובדה שהנשים הערביות והיכולות של הנשים הערביות לא מיושמות בשטח ותורמות לכלכלת המדינה.

בישיבה הקודמת שלנו הסברנו שכפי שנודע לנו משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא האחראי על תכנית העל באופן כללי של פיתוח הנגב, אבל גם בענייני תעסוקה כללי באוכלוסייה ולנשים ערביות בדואיות ובגלל זה אנחנו תכננו את הדיון הזה. קודם כל אנחנו מבקשים לדעת כל משרד שמעורב בתכנית הכללית הזו מה האחריות המוטלת עליו ומה המשרד מתכנן לתקופה הבאה, לתכנית החומש הנוכחית. והישיבה האחרונה כמובן בנוכחות של משרד החקלאות, בישיבה האחרונה אנחנו נקיים דיון שהוא כללי, מאחד של כל הגורמים שדיברנו עליהם לאחר שנלמד את התכניות של כל משרד.

הישיבה הקודמת הייתה עם משרד התחבורה ומשרד הבריאות ואנחנו עמדנו מקרוב על כמה דברים שאני מקווה היום שלא נחזור עליהם. אחד מהדברים העיקריים שהיו בולטים שתכנית החומש הקודמת לא הגיעה, כמובן תכנית החומש הקודמת שכללה עניין תעסוקת נשים ערביות בדואיות לא הגיעה למטרה שלה, זה דבר שהוא מזעזע אבל לא כל כך כי אנחנו יודעים ולצערי הרב למדנו שכל תכניות החומש של המדינה אף פעם לא הגיעו ליעדים שלהן. אבל כאשר הפער הוא כל כך גדול בין המטרות שהוצבו לבין מה שהושג וכאשר ההישג הוא כל כך נמוך אז כן אפשר להעיר על זה.

הדבר השני שלמדנו שלצערי הרב גם בעניין תחבורה ציבורית שהיא אחד החסמים העיקריים בתעסוקה ושילוב בתעסוקה באופן כללי גם לנשים הערביות ולגברים הערבים, ובמיוחד בנגב, עדיין יש לנו בעיה רצינית במיוחד שאין תכנית ברורה, מכוונת לעידוד תעסוקת נשים. החסך וחוסר התכנון והחסמים שעומדים בפני פריסה גדולה של תחבורה ציבורית עדיין קיימים והתייחסנו אליהם בישיבה הקודמת, אבל מעבר לזה לפחות נציגי המשרד שנכחו לא ידעו להצביע על מטרות ברורות שקשורות לתעסוקת נשים ערביות.

במשרד הבריאות אנחנו ידענו שיש תכניות, יש תכניות של הכשרת אחיות ושילובן בתעסוקה אבל גם נודע לנו על אי ניצול של תקציבים שבמיוחד היו מיוחדים והוקצו לעידוד תעסוקת נשים. ולצערי הרב זה אחד מהדברים שיכולים להעיד על למה התכנית הזו לא הגיעה ליעדים שלה.

היום יש לנו בישיבה הזו את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני מאוד ארצה שנפתח את הדיון עם הצגה של מה המשרד מתכנן לתכנית החומש הבאה ובמיוחד בעניין תעסוקת נשים. איך התכנית הזו תגרום לשילוב יותר של נשים ערביות בדואיות בנגב בתעסוקה. ואם אפשר לפני זה להתייחס, אני יודעת שהיו דוחות הערכה לתכנית החומש הקודמת וכוללים הערות מהגורמים אשר חקרו והעריכו את התכנית, איך אתם עגנתם או לא עגנתם את ההמלצות בתכנית החומש החדשה.

אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בבקשה.

בוקר טוב. תודה על ההזדמנות להציג את הפעילות של זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו אמונים, כמו שידוע לחברי הוועדה, על פיתוח ההון האנושי בעיקר. ופעלנו הן במסגרת תכנית החומש הקודמת והן במסגרת התכנית הנוכחית במספר תחומים. אנחנו כל הזמן מייצרים הפקת לקחים ואני אציג את זה בהמשך כשאני אגע בסגמנטים של הפעילות שלנו.

שיעורי תעסוקת נשים פורסמו אתמול על ידי הלמ"ס, של נשים ערביות. יש עלייה פנומנלית בשיעור של תעסוקת נשים, גילאי עבודה עיקריים, בשנת 2017 זה קפץ מהנתון של 16' שעמד על 32.4% גילאי עבודה עיקריים 25-64 נשים ערביות ל-34.9%, זה גידול משמעותי, עשרות אלפי נשים ערביות נכנסו לעבודה.

אנחנו עומדים, אני רק אומרת את זה כהקדמה כי אנחנו בשיתוף עם ברוקדייל, אמורים לקבל מהלמ"ס את העיבודים כדי שנראה איך זה משפיע ספציפית על הנשים הבדואיות בנגב והאם התוואי הזה, המגמה הזאת, העלייה לקראת שנת 2020 שקבענו יעד של 41% לנשים ערביות ב-2020, איך זה משתקף, האם אנחנו עומדים בתוואי גם בהקשר של הנשים הבדואיות בנגב. אני חושבת שזו בשורה כי רואים איך הדברים מתחילים לחלחל פנימה. אני רק מציינת את זה בפתח הדיון, העלייה - - -

קצת קשה לי לעכל מושג של פנומנלי כאשר אנחנו קבענו לעצמנו 41% והגענו ל-34% - - -

ל-2020.

לא, 2020 זה היה - - - בחומש הקודם היה 41 והגדילו את זה - - -

זה טעות, זה לא נכון. היעד הממשלתי לשיעור תעסוקת נשים ערביות של כלל מדינת ישראל הוא 41% לשנת 2020. אני אישית - - -

כמה זה היה לתכנית החומש הקודמת?

בתכנית החומש של 3708?

כן.

האם נקבע יעד לשיעור תעסוקת נשים בדואיות?

לא, כללי.

אז אני אגיד ככה: שיעורי תעסוקת נשים ערביות במדינת ישראל נקבעו בהחלטת ממשלה מ-2010 בלי קשר לתכנית הפיתוח 3708.

אני יודעת.

אוקיי, הם נקבעו - - -

על זה אנחנו מדברים.

בסדר, אז על זה אני מדברת גם. הם נקבעו לשנת 2020 להיות 40%, היינו 27% בשנת 2010. זאת אומרת, המגמה, התוואי, אנחנו עומדים בעלייה. עכשיו למה עלייה פנומלית, גברתי, אני אסביר את המושג. אנחנו היינו בקיפאון. ב-15' ו-16' נשארנו על 32.5%, 32.4%, היינו בקיפאון ובעצם הבשורה של שנת 2017 שאתמול פורסמו הנתונים שלה זה שיצאנו מהקיפאון ועלינו במספרים באחוזים גבוהים.

אני לא רוצה להתווכח כי אני אגיד לך, מרכזי ריאן שפעלו רק בשלושת השנים האחרונות הגיע הזמן שיתנו את הפרי שלהם. 0.5%-0.6% בשנה זה לא מי יודע מה. היה אפשר להשיג יעדים יותר אני חושבת. הדבר השלישי - כן היה יעד של הממשלה שלא הושג והשתמשנו באותו יעד לשנת 2020. הקיפאון שהיה היה, נכון, היה, וטוב שהוא נפרץ. ובוועדה הזו דיברנו על הקיפאון הקיים כבר כמה פעמים והייתה בקשה שהאוצר יעשה תכנית מיוחדת למרות שהאוצר החליט בתשובה מאוד ברורה אליי על גבי נייר שלא יעשה תכנית חדשה לתעסוקת נשים ערביות וימשיכו את מה שקיים. כלומר, מצד אחד תכניות אשת חיל ומצד שני תכנית ריאן. צריך להיות ברורים, זו התמונה הכללית.

עכשיו בוא נראה איך אתם כמשרד, ויש באחריות שלכם לא מעט דברים, יש לכם גם את המעונות יום, יש גם את הנושא של תכניות הנדסאים, יש כמה תכניות, כולל התכניות למשפחות שחיות מתחת לקו העוני וכו' וכו' שגם עוסקות בעניין תעסוקת הנשים. בבקשה.

אז אני רק אציין, כמובן, כמו שגברתי אמרה, תעסוקה והעלאת שיעורי התעסוקה הם לא תלויים רק בעבודה של זרוע העבודה, הם כמובן תלויים בתחומים הכלכליים, יצירת מקומות עבודה, ביקושים, תחבורה ציבורית וכו' ואנחנו מדברים על איזשהי השקעה ממשלתית כוללת כמו שציינת בהובלת משרד החקלאות שאנחנו מתחילים לראות את אותותיה בבדואים בדרום.

בהקשר של התכניות שלנו - אני אדבר על ארבעה סגמנטים של הפעילות. הפעילות הראשונה, מרכזי ההכוון התעסוקתי, ריאן. העולם השני, עולם מעונות היום והמשפחתונים, הגדלת היצע המסגרות כדי שנשים יוכלו לצאת לעבודה. העולם השלישי, עולם ההכשרות המקצועיות, בעיקר אני אתן דגש על תכנית אשבל. גם בהקשר של הכשרת מבוגרים שהייתה בתכנית הקודמת, אבל בעיקר גברתי, מתוקף הסקת המסקנות שלנו בשנים האלה גם לעניין של הכשרת נוער שאנחנו סבורים שאנחנו לא מספיק מחלחלים ואנחנו מאוד רוצים להתפתח שם בהקשר של בתי ספר מקצועיים ולתפוס את החבר'ה בעודם צעירים. האלמנט האחרון שאני אדבר עליו זה האלמנט של העברית.

כן אני אציין שמכון ברוקדייל ביצע הערכה עלינו כמשרד, כזרוע, על כל האלמנטים שציינתי כרגע מבחינת ההפעלה. כמובן הונח בפני חברי הכנסת המסמך שמתמצת לבקשתכם את הנתונים, אני אציג רק את ההיילייט.

פריסה של מרכזי ההכוון ריאן - הצלחנו לפרוס בכל היישובים מרכזי הכוון קטנים. אנחנו עובדים עם היישובים ועם הפזורות שלהם. התכנית הזאת היא תכנית ייעודית שהמטרה שלה להכניס את הזרועות ולהביא אנשים לקבל את השירות. חשוב להבין שה-reaching out, העבודה הקהילתית, זה אלמנטים שצויינו מאוד במחקר, ויושב פה מנהל מרכזי ריאן באוכלוסייה הבדואית בדרום, מוחמד אבו עשיבה, הם אולי החדשנות המהותית בתכנית הזאת. להצליח להגיע לאוכלוסייה ולהביא אותה, בפעם הראשונה הרבה פעמים, לקבל שירות לטיפול במיומנויות, בעברית, ביכולת שלי להכנס לעולם העבודה, באיך אני מציג את עצמי בראיון, כמובן הפניה להכשרות מקצועיות, השכלה וכו'.

כמה מרכזי ריאן יש?

הקמנו בכל היישובים, יש לנו כרגע תשעה מרכזי ריאן בבדואים בדרום, בשתי המועצות האזוריות ובכל היישובים המוכרים. כמובן, כמובן שהדלת של ריאן תמיד פתוחה לכל הפזורה, כל מי שמגיע. הרי הפזורה של חורה באה לקבל שירות בחורה אז כמובן מרכז ריאן בחורה נותן להם גם את השירותים. בסך הכל - - -

יש שני מרכזים שנסגרו?

הם לא נסגרו. חשוב להבין, אנחנו שינינו את המבנה הארגוני עכשיו בשנה הנוכחית. עדיין נותנים את השירות, פשוט הגענו למסקנה שהשירות על שתי המועצות האזוריות - - -

אני מתכוון לאל קאסום ונווה - - -

אתה מדבר, כמובן, על שתי המועצות האזוריות אל קאסום ונווה מדבר. חלק מהפקת הלקחים, גברתי, שעשינו במהלך השנים, אל קאסום ונווה מדבר הן מועצות אזוריות שמתפרסות מרהט עד בואך דימונה וערד שמטפלות בצבר של יישובים קטנים ואחרי הפקת לקחים שראינו שגם ככה האוכלוסייה מנווה מדבר ומאל קאסום מגיעה ליישובים הקרובים אליהם, קרי, אמרתי, הפזורה של חורה מגיעה לחורה, הפזורה של זה - - - לטיפול - - -

לא ביר הדאג' לא מגיעה לשגב שלום.

ביר הדאג' היא רחוקה.

44 קילומטר משגב שלום.

בטח, אתה בוודאי תוכל בהמשך. אז עשינו שינוי ארגוני השנה שמאפשר ליישובים מסביב למרכזי ריאן הקיימים לקבל את השירות שם כי הם - - -

איפה שם?

בתוך המרכז ריאן שקרוב אליהם. אני אסביר, כי הקמנו מרכז ריאן אזורי בזמנו, הקמנו תשעה מרכזים, שניים מהם היו למועצות האזוריות, הם היו אזוריים.

עכשיו ביטלו אותם.

רגע, לא בדיוק, זה לא בדיוק נכון.

העברנו את הטיפול במקום שיקבלו את השירות בביר הדאג' ובמקומות המרוחקים שזה קרוב לאוכלוסייה העברתם את זה למרכזים שהם בשגב שלום או בחורה או במקומות אחרים - - -

אני יכול להתייחס, אני מנהל ריאן דרום. שני המרכזים אל קאסום ואל - - - ממש לא בוטלו. דיר הדאג' עדיין מקבלים שירות בביר הדאג' ויש לי רכז, להיפך, אנחנו קיבלנו שם חדר ופיתחנו את השירות של ריאן בתוך היישוב והרכז יושב בתוך היישוב ביר הדאג'. מעבר לזה, לצורך דוגמה - - -

אז מה השתנה מוחמד?

לא השתנה שום דבר. מבחינת השירות נהייה הרבה יותר טוב - - -

אבל אין - - -

לא, לא, לא, אבל אמרתם שהיה שינוי ארגוני, תסבירו לנו, תסבירו לנו איך, מה בדיוק.

היו שינוי ארגוני מבחינת - - -

מוחמד, אני רק רוצה לעדכן אותך קצת. מי שיזם את מרכזי ריאן עם משרדי הממשלה בזמנו זה הייתי אני וד"ר נבארי ב-2007, הקמנו את משרד ריאן הראשון בשגב שלום וחורה. ולכן מאוד חשוב לי הנקודה הזאת. יש תחושה של רה ארגון שהוא לא לטובת המערכת. אני כאן, ההערות שלי הן כדי לשפר ולא - - - אתה מבין? אני אשמח - - -

אני איתך, אני מבין אותך, אני רוצה לענות. מרכזי אל קאסום ונווה מדבר, מה שקרה, השינוי הוא, הורדנו מתשעה מנהלים לשבעה מנהלים והגברנו את הכוחות בשטח. את כל הכוח אדם. לצורך דוגמה, ביר הדאג' היה יושב רכז בחצי משרה. דיר הג'את ישב רכז בחצי מרכז. היום הפכה להיות משרה מלאה. זאת אומרת אני נותן שירות הרבה יותר טוב לתושבים וזו השורה התחתונה שאני מסתכל עליה. כשבא הרכז ונותן שירות לביר הדאג' ונותן לכל הסביבה של ביר הדאג' זה מבחינתי הישג אדיר לאוכלוסייה. כנ"ל גם דיר הג'את, כנ"ל טראבין.

תסכים איתי על משהו - כשאנחנו מדברים על נווה מדבר אנחנו מדברים על ביר הדאג' שזה 44 קילומטר משגב שלום, אנחנו מדברים על קסרהסר אנחנו מדברים על אבו גרינת ואנחנו מדברים על אבו טלול. ארבעה יישובים, למיטב ועניות דעתי, הם צריכים מרכז משלהם. איפה יישב המרכז אני משאיר לעניין הניהולי. אל קאסור זה לא שניים-שלושה יישובים, זה שבעה יישובים, ושם לעניות דעתי, וזה למשרד החקלאות גם הערה, שצריך לא להוריד לשבעה מרכזים, אפילו אם להוסיף בעניין המנהלים כי הנושא מאוד מאוד רגיש וההשקעה צריכה להיות באל קאסום ונווה מדבר יותר מאשר בשגב שלום שזה היישוב שלי, דרך אגב.

היישובים האלה - - -

אני מאוד מעריכה שיש לי תגבורת של חבר הכנסת סעיד אלחרומי שיודע כל פינה בנגב וכל הנושאים. אבל תסבלו אותנו שלא יודעים את כל הפרטים. אני שאלתי שאלה מאוד ברורה - מה השינוי הארגוני שעשיתם. אמרת לי, הורדנו שני מנהלים. אז אני רוצה להבין. כלומר, היה שני מרכזים אזוריים שהיה להם מנהלים וכמה עובדים היו מתחת למנהלים?

אני אתן לך דוגמה ודרך הדוגמה אפשר להבין.

לא, אל תתן לי דוגמה, תגיד לי מה קרה, פשוט מאוד.

אני ניהלתי את מרכז אל קאסום לפני כן. היה לי רכזים שרכז אחד נותן ליישוב בחצי משרה ואני ניהלתי את כל האזור עד עכשיו. היה תמיד מתח בין המרכזים כי המרכזים נותנים שירות לתוך היישובים אבל יש מסביב ליישובים הרבה כפרים לא מוכרים והם עדיין באים ומקבלים את השירות. אני לא יכול למנוע ממישהו שבא לקבל את השירות, להיפך אני רוצה לעזור לכל האוכלוסייה הבדואית. מאיפה זה בא? מספיק שבעה אנשים שינהלו את המרכזים האלה בדרום אבל לעומת זאת יש לי יותר רכזים שיתנו שירות בשטח יותר- - -

מצויין, זאת השאלה שלי - - - אני מבקשת, תענה לי בצורה מאוד ברורה, אני מנסה להבין משהו פה. אמרתי לי, הורדנו שני מנהלים, תגיד לי כמה רכזים הוספתם, מה הבעיה?

הוספנו בערך ארבעה רכזים ועוד עובדות סוציאליות שגם מלוות את המרכזים האלה. סדר גודל של שבעה עובדים נוספים.

במקום שני המנהלים שהיו.

ואז כל אחד מהמרכזים הקיימים, למשל רהט היום, טראבין שלמשל היה באל קאסום היום הוא משורת בריאן רהט. את מבינה את השינוי הארגוני שקרה? בעצם כל השבעה מרכזים שיושבים ביישובים הגדולים משרתים את הקרובים אליהם מתוך - - -

אבל המרכז יושב בטראבין לא ברהט. השירות מגיע לתושבים - - -

הוא מנוהל מרהט אבל הוא יושב בטראבין ונותן שירות בטראבין.

מוחמד, תסכים איתי, קח אותה בתוך עצה, אנחנו רוצים להעצים את המועצות האזוריות, אנחנו צריכים לפעול להעצמת היישובים האלה. כשיש לי מנהל שמתמקד רק באל קאסום שזה שבעה יישובים, זה לא שניים, שלושה, זה חשוב מאוד. גם תדמיתית, גם בעניין של העצמה של האנשים שם, גם שייכות למועצה הזאת. אני מציע לך, תשקלו את זה שוב, אפילו, אפילו, אם אנחנו מוותרים על אחד מהיישובים. העניין התקציבי אני חושב שזה לא הגורם החשוב כי אתם הוספתם רכזים במקום מנהלים, ולכן נווה מדבר ואל קאסור אני מציע מבין הנגב, מי שמכיר כמו את כף היד שלו את כל מה שקורה בנגב, תשקלו את זה שוב.

טוב. אני מבקשת עכשיו, באמת, תתמקדו בלהציג מה התכנית החדשה. כלומר, מה המצב בעניין מעונות יום, יש לי הרבה שאלות למשל בזה, מה התכניות מבחינת הכשרה מקצועית, איך אתם הולכים לשלב יותר נשים, האם לריאן יש תכניות ברורות בעניין נשים. בואו נתמקד, נעשה את זה קצר.

אני אציין שאחד השינויים המרכזיים שעשינו בשנה האחרונה בריאן היה שינוי התמהיל, כמובן, ליותר אחוז נשים. אני מזכירה בעבר שהתחלנו זה היה בערך חצי חצי, כשהתחלנו בבדואים בדרום. והיום היעדים שנקבעו שמוחמד צריך לעמוד בהם הם 70% נשים. בהתאמה לכך שהגדלנו את שיעור הכניסה של נשים התאמנו את ההכשרות מתוך ריאן. יש הכשרות רבות באגף להכשרה מקצועית כבר היסטורית אבל אנחנו הרגשנו שאנחנו רוצים לפתח תחומים מאוד ספציפיים בריאן בעניין של הכשרות נשים.

גברתי, יש כאן נתונים, אם את רוצה אני יכולה לציין אותם. היה אלמנט של כניסת כל ההכשרות הטכנולוגיות, הכשרות רפואיות בתחום של סייעות רופאי שיניים, מדריכות חדר כושר ובריאות, עולמות חדשים שלא היו קיימים מבחינת הכשרה. היום דרך ריאן יש לי יותר גמישות, לנו כמשרד, כממשלה, יותר גמישות לפעול בעניין של הכשרות שהן הרבה יותר מותאמות לאוכלוסייה וכמובן עדיין אנחנו משתמשים בכלים הגנריים של האגף להכשרה מקצועית גם ברמה של הכשרות. אבל אני כן אגיד שזה יותר לגברים. ההכשרות המוסדיות של האגף - - -

כן, אחת מ- - - הייתה שההכשרות היו מוטות מגדרית יותר לגברים.

וחד משמעית שינינו את זה דרך ההכשרות הפנימיות שריאן מממנים. הכשרות פנימיות זה תקציב ריאני שמאפשר את הגמישות הזאת שגברתי ציינה, וביקשה, ועשינו את השינוי הזה.

אני כן אגיד עוד הישג אחרון נוסף גברתי ואז נעבור למעונות יום ואני אדבר גם על התכנית החדשה. אני חושבת שבניית ה-capacity מבחינת הצוות הוא אולי ההישג המרכזי של מרכזי ריאן. עצם זה שהוכשרו אנשים מאוד מוכשרים כשלעצמם אבל אף אחד לא עסק בתעסוקה לפני 5-10 שנים בצורה כזאת באוכלוסייה הבדואית ואנחנו הכשרנו צוות מאוד גדול, ממש פרופסיה של מקדמי תעסוקה. יש לנו שתי מנהלות מתוך השבעה מרכזים, שתי מנהלות של מרכזים מדהימות. אני חושבת שאולי זה אחד ההישגים, זה גם מצויין כאחד ההישגים במחקר הערכה.

מבחינת ההסתכלות קדימה, מבחינת ריאן, אז אנחנו רוצים כרגע עם השינויים הארגוניים לשמור על השירות לאוכלוסייה ולהמשיך אותו. אנחנו מתוקצבים בתכנית החדשה בתקציב רב שנתי עד 2020. האלמנט המרכזי גברתי, ואנחנו נשמח לסיוע של הוועדה בהקשר הזה, זה הסיפור של העברית. אנחנו זיהינו את העברית כאלמנט מרכזי שאנחנו רוצים להכנס בו. עד עכשיו במרכזי ריאן עשינו בין 60 ל-120 שעות עברית תעסוקתית ואנחנו הרגשנו שזה לא מספיק טוב. פנינו בבניית החלטת הממשלה החדשה למשרד החקלאות והכנסנו לתוך ההחלטה תכנית ללימוד עברית ולהכשרת מורים לעברית שהם מאוד חסרים במגזר. אנחנו רוצים לפתח את כל הרמות, יש שש רמות, כמו אולפן, כמו שעולים היו באים לאולפן, שש רמות, עברית, לפתח אותן אבל בהתאמה - - -

יש לי הרגשה שההצלחה הכי גדולה של תכניות החומש בענייני תעסוקה זה שהערבים למדו עברית טוב. אתם משקיעים כל כך בלימודי עברית שאני לא יודעת איפה ישתמשו בהם. את האמת, בלי לספק להם מקומות תעסוקה אני לא יודעת איפה ישתמשו בהם חוץ מאשר שיקבלו שירותים.

מורים?

הכשרת מורים לעברית.

משרד הרווחה - - -

למבוגרים, לתחום התעסוקה, כן.

יש 13,000 מורים ומורות עם תעודות הוראה במדינת ישראל, ערבים, שאני בטוחה שיש ביניהם לפחות 1000 שלמדו עברית שלא מוצאים עבודה. למה צריך עכשיו להתחיל להכשיר? תחפשו אותם, תעשו איזשהו תיאום ביניכם לבין המשרדים - - -

אולי לא הסברת את עצמך נכון אבל מורים לעברית יש בשפע- - -

אין בשפע, חד משמעית, מורים - - -

יש תכנית למבוגרים, במיוחד נשים שמלמדים אותה אבל לצערי הרב התקציב המיועד להם איננו עכשיו - - -

אתה מדבר על השכלת מבוגרים ואני מדברת על לימודי עברית לתעסוקה, אדוני. אחד האלמנטים, הבית ספר המרכזי שמלמד עברית במדינת ישראל זו האוניברסיטה העברית, הבית ספר לתלמידי חו"ל, אחד האלמנטים המרכזיים הם עושים את מכינת תדרה לאוכלוסייה המזרח ירושלמית שהיא אוכלוסייה עם אפס עברית כי הם לומדים את הטאוג'י. ואחד הדברים שאנחנו למדנו מהם ואנחנו בפיתוח זה שאי אפשר לקחת כל מורה ללמד שפה, להקנות שפה, בשביל שאחר כך אתה תוכל להשתמש בה בשוק העבודה יש צורך בהכשרה ספציפית. ובהחלט המטרה שלנו היא לאתר את כל אותם המורים המובטלים, לתת להם את ההכשרה אקסטרה הזאת להקניית השפה העברית ולהכניס אותם ללמד בתוך המרכזים, בתוך מרכזי ריאן - - -

זה קצת מופשט, את מדברת על מורים לנשים ולגברים המובטלים שאנחנו צריכים - - -

דרך המרכזים.

אה זה כבר סיפור אחר.

לשם אנחנו מכוונים. גברתי, כשאמרתי שאנחנו צריכים את עזרת הוועדה התכוונתי לכך שאנחנו כבר כמעט כשנה מבקשים את התקציב בשביל לצאת להפצה של הקורסים ולהתחיל להפעיל אותם ואנחנו נתקלים בקשיים שם.

איזה תקציב?

יש שם תקציב של כמיליון ₪ בשנה רק לבדואים דרום. 3 מיליון לשלוש שנים. אנחנו הגשנו את התכנית ואנחנו מחכים לתקציב ואנחנו - - -

זה לא - - - בתכנית החדשה?

משרד החקלאות נכון? אני לא מבינה, היו בשנים שעברו עודפים של תקציבים שלא נוצלו.

לא בתחום שלנו.

לא, לא, לא. לה יש תקציב שאנחנו במגעים עם משרד האוצר, הנציג שלהם לא נמצא פה אז אני אדבר בשמם, שלא הגיע בשנת 17' לנושא של הכשרות עברית תעסוקתית ואנחנו מול האוצר במגעים להחזיר את התקציב הזה משנת 17' לשנת 18'. שום דבר לא יישאר באוצר, הכל יחזור לטובת האוכלוסייה. כל תכנית - - -

אז למה כשאמרתי שיש עודפים אמרתם לי לא?

לא, את התכוונת לעודפים מהתכנית הקודמת, 3708. אחוזי הניצול שלה, ואני חזרתי על הנתון הזה גם בפעם הקודמת פה הם בין הגבוהים מבחינת יישום התכניות. זה נכון שברמת התוצאה, ואת צודקת, אנחנו לא מגיעים תמיד לתוצאות שאנחנו רוצים, אנחנו לא נמצאים איפה שרצינו להיות מבחינת המטרות ואני מוכן להגיד את זה ראשון ויש לנו לאן להשתפר. אבל מבחינת היישום של התכניות, מבחינת התפוקות, המשרדים דווקא עמדו מעל ומעבר לציפיות. קרוב ל-90% בוצע מבחינת התכניות שהממשלה התחייבה עליהם. אני מציע, יושבים פה נציגי מכון ברוקדייל שעשו מחקר הערכה שאנחנו לא השפענו עליו. בדקו אותנו. אני מציע אולי באחד מהדיונים הקרובים לתת להם את ההזדמנות להראות את המחקר הערכה הזה ושתוכלו לראות את הנתונים ממש. הם בדקו את התקציבים הגדולים, לא כל משרד קטן אבל את התקציבים הגדולים. צודק חבר הכנסת שדיבר על הנושא של השכלת מבוגרים, זה נכון. בתכנית החומש הקודמת היה מרכיב של השכלת מבוגרים, קרוב ל-2.5 מיליון ₪, ולמעשה בתכנית הקיימת הזאת לא ניתן תקציב לנושא הזה - - -

חדשה אתה מתכוון?

כן, כן.

וגם נזכרו. אני יודעת שיש עמותת סדרי שהיה לה כיתות לימוד לנשים מבוגרות ונסגרו הכיתות ולא מומנו.

נכון. משרד החינוך עשה סדרי עדיפויות בתכנית החדשה ובעצם, הוא תיכף יגיעו הנה, אבל תהיה השקעה גדולה בבינוי כיתות כי בחברה הבדואית בנגב יש לנו מחסור עצום, גם ילדים לומדים במבנים לא ראויים, חסרים מבנים של כיתות. דבר שני זה השקעה במנהל, שמנהלים יהיו עם יותר יכולות מקצועיות ואתם יודעים ש - - - ובטח נציגי משרד החינוך ידברו על זה, אבל היינו חייבים לעשות סדרי עדיפויות כאלה שמשרד החינוך אמר, אני חושב שהשכלת מבוגרים זה דבר חשוב, לא מצאנו את התקציב לנושא הזה אבל יכול להיות שבדיון הבא איתך - - -

אבל התפקיד של משרד החקלאות - - -

אבל אני בוועדה הזו דנה בנושא של תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב. אני לא צריכה לקבל דיווחים על סדרי עדיפויות של משרד החינוך בבינוי כיתות לימוד. אני צריכה לדעת מה משרד החינוך החליט לקחת על עצמו כדי לעודד תעסוקת נשים ערביות בדואיות. אם זה לא בסדר עדיפות אז תגידו דוגרי. תגידו זה לא בסדר עדיפות שלנו כמשרד, הורדנו את זה, אבל תגידו את זה. אבל לא יכול להיות שאני אשאל ימינה ואקבל תשובה שמאלה, זה לא יכול להיות. אני מרגישה כבר שתי ישיבות שאנחנו מסתובבים סביב עצמנו ואני לא מקבלת תשובות.

אז אני רוצה לענות תשובה מאוד ישירה לעניין הזה. אגב, שלחנו לכם את התכנית, קיבלתם אותה?

תיכף אתייחס אליה, שאין בה יעדים ברורים לנשים, אין בה. אני מבינה שאי אפשר לקדם - - - יש לך אוכלוסייה הכי מוחלשת, זה הנשים במקרה הזה, האוכלוסייה הכי פחות מועסקת זה הנשים הערביות הבדואיות. אם יש תכנית לעידוד תעסוקת נשים ערבים בדואים בנגב אני מבינה שנתח גדול ממנה צריך להיות ממש ברור לנשים. הבעיה שמחפשים בנר ואולי מוצאים פה או שם משפטים בעניין תעסוקת נשים.

זה נכון, גם יש ארבע מטרות להחלטת הממשלה ותעסוקת נשים ספציפית, אני אומר בגלוי, היא לא אחת ממטרות העל. אפשר לראות שם חיזוק הרשויות המקומיות, אפשר לראות שם שילוב בתעסוקה אבל, יושבת ראש הוועדה, זה נכון שתעסוקת נשים כיעד הוא לא היעד המרכזי כי בחברה הבדואית אנחנו צריכים לתת מענים, שוב, אני חוזר על מה שאמרתי פה בפעם הקודמת, הפער בין החברה הבדואית בנגב לבין רוב החברה בישראל הוא כל כך גדול והצרכים כל כך עמוקים שהתכנית הזאת לא יכולה, לא תכסה בחמש שנים, לא נסגור את הפער הזה. זה נכון ואת צודקת שלא סימנו שם, אין שם חטיבה אחת מטרה כוללת העלאת אחוז תעסוקת הנשים. יש שם מילה כללית על תעסוקה, יש חיזוק הרשויות המקומיות.

אני רוצה להגיד עוד משהו. תראו, התכנית הזאת גובשה, בניגוד לתכנית הקודמת שבה הממשלה כמעט ולא ניהלה דין ודברים בכלל עם הנציגות הנבחרת של החברה הבדואית בנגב וחבר הכנסת ודאי יודע את זה. התכנית הזאת נבנתה שתשעה ראשי הרשויות המקומיות ישבו עם אמיר לוי, ראש אגף תקציבים הקודם שאי אפשר לחשוד בו שהוא לא מיינדד לנושא הזה, ישבו איתו חמש פעמים. הבאנו את נציגי אגף תקציבים לשבת עם נשים וגברים במתנ"ס ברהט ובערערה. כלומר, ניסינו לבנות תכנית שגם המנהיגות המקומית של הקהילה תוכל לנכס אותה אליה, למרות שיש פערים של אמון בין החברה הבדואית לממשלה, אבל הלכנו פה מרחק מאוד גדול כדי לתת תחושה - - -

אנחנו רוצים לחזק את הרשויות המקומיות. לא יכול להיות שאתם משרדי ממשלה מפילים עלינו תקציבים לפה או לשם, אזורי תעשייה, אנחנו רוצים לחזק את האורגן שמייצג אותנו, את הרשות המקומית הבדואית, יש 500 מיליון ₪, אין תקדים לזה ב-922, אין תקדים לזה באף רשות מקומית יהודית שהממשלה שמה 500 מיליון ₪ לחיזוק הרשויות המקומיות. הם בוחרים היום סל של כלים מוניציפליים. אנחנו עודדנו אותם, אחד מהכלים הוא כמובן העצמת נשים, תעסוקת נשים, אבל בסוף אנחנו רוצים שראשי הרשויות גם יגידו מה הם רוצים. כלומר, אנחנו לא רוצים לכפות עליהם כל הזמן את האג'נדה שלנו.

גברתי, את תרצי שאני אמשיך להתייחס להכשרת נוער ומעונות יום, יש לנו עוד כמה נתונים.

אנחנו תיכף נגיע לזה. מברוקדייל, בבקשה, מה רצית להגיד?

אם אפשר רק לתת איזשהי פרספקטיבה לפחות איך אנחנו רואים את העניין ומבינים אותו. מה שקורה זה שנושא ההשכלה הוא בסופו של דבר תוצאה של המון המון גורמים. כשאתה מסתכל על התוצאה הסופית אתה צריך לחשוב איך אתה יכול להשפיע עליה גם באמצעים ממש ממש הכי ישירים וברורים לעין כמו הכשרה מקצועית, כמו פתיחה של אזורי תעשיה וגם לראות איך גורמים נוספים מאוד משמעותיים יכולים להשפיע עליה בראייה לפעמים יותר ארוכת טווח או בראייה שהיא לפעמים פחות ישירה כמו תחבורה וכמו השכלה.

מי שיקרא את כתב ההחלטה יראה שכתוב שם בצורה מאוד ברורה: לחיזוק ההשכלה זה וזה למטרות הגברת התעסוקה, אני לא זוכר כרגע את בדיוק המילים, מי שמסתכל בהחלטה 3708 כתוב השכלה למטרות תעסוקה. ולכן מהבחינה הזאת גם שאתה מסתכל לדוגמה על פעילות של גני ילדים אפילו אז מבחינתי אני רואה את זה כדבר שברור לגמרי שהוא ישפיע. חינוך בגיל הרך ישפיע על שיעורי תעסוקה. רק יקח 20 אולי 25 שנה עד שאנחנו נוכל לקצור את הפירות.

אני רוצה ברשותכם לתת נתון אחד שלדעתי הוא מאוד מאוד משמעותי וחשוב לגבי הנושא הזה של קשר בין השכלה לתעסוקה ואנחנו מסתכלים על נתונים של שיעור התעסוקה בקרב נשים בדואיות בדרום לפי נתוני הלמ"ס סקר כוח אדם. ו - - - אתה רואה לדוגמה שנשים שיש להן עד 11 שנות לימוד 7% מהן מועסקות, לעומת זאת נשים עם 13 שנות לימוד אנחנו מגיעים ל-68%. זה הבדל עצום. ההבדל הזה קיים בכל האוכלוסיות לדוגמה גם אם אתה מסתכל על האוכלוסייה היהודית בדרום אז אתה רואה שבקרב נשים עם עד 11 שנות לימוד זה 60% ונשים מעל 13 שנות לימוד זה 85%. יותר, אבל לא הבדל כל כך דרמטי, הבדל שהוא פשוט מדהים.

אז לכן, אם תשאלו אותי, אם אתה מעלה את נושא ההשכלה ואתה רואה גם פה בוודאי שינויים לאורך השנים, רק מהמנוף הזה אפשר יהיה להגיע להישגים מאוד משמעותיים, ולכן כשמדברים על השכלה צריכים לדעת שנושא ההשכלה כשלעצמו יש לו השפעה מכריעה גם אם לא רואים את זה באופן ישיר. זהו, מצטער, יצא לי נאום קצר.

זה בסדר, אני חושבת שההערה שלך במקום אבל רק כאשר מתייחסים אליה לאורך שנים רבות. כלומר, אם מדברים על תכנית שמטרתה לא רק מה המטרות של המדינה אלא גם שהאזרחים יהנו מזה, האזרחיות במקרה הזה, יהנו מזה גם בטווח הקצר ולא יחכו לעוד דור שיגדל ויהיה אקדמאי ויהיה אני לא יודעת מה ואז יוכל להשתלב בתעסוקה. צריך לקחת בחשבון שרוב הנשים הערביות הבדואיות הן לא אקדמאיות, הן צריכות תכניות מסוג אחר כדי שיוכלו עכשיו להשתלב בעבודה ולא אחרי 20 שנה הבנות שלהן ישתלבו בעבודה. אז על זה אני מדברת.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה גברתי היושבת ראש. אין ספק שהדיון חשוב, אני מתנצל על זה שבאתי מאוחר ועל זה שאני חייב לרוץ לוועדת החינוך. אני חושב שאם הממשלה בגדול ואם הרשויות המוסמכות, משרד העבודה וכו', היו מעוניינים באמת לשלב את הנשים הערביות מהנגב, הבדואיות, במקומות עבודה, הם צריכים להיות גם רציניים אם זה בהקצאת תקציבים מתאימים ובאמת מחוללים שינויים ולא רק דברים פשוטים פה ושם.

דבר שני צריך לעבוד על תכניות שהן מתאימות לנשים האלה כדי שישתלבו במקום העבודה. אין ספק שעניין ההשכלה שהוזכר הוא חשוב מאוד. אני לא הייתי בהתחלה כדי שאדע באמת כמה תקציב יועד, כמה נוצל וכמה אחוז של הנשים האלה שהן שולבו במקומות עבודה. אני אגיד רק אמירה כללית. כולם מדברים על הנגב, כולם מדברים על המצב הסוציואקונומי הנמוך, על הבעיות שיש ביישובים הערביים הבדואים בנגב, אם זה במקומות היישובים המוכרים או לא מוכרים. השכלה ועבודה אלה מנופי השינוי, בלי שני הדברים האלה לא יהיה שינוי בחברה הערבית הבדואית בנגב.

היו לי כמה שאילתות, הייתה לי שאילתה על העניין של חינוך והשכלה למבוגרים, לצערי גם שם, משרד החקלאות הוא שהשיב ואמר שתקציב שיועד ממשרד החינוך הוא איננו השנה. אבל אמרו גם שם, אבל יש עודפים, ובסוף, לא יודע באיזה תאריך, אנחנו נחשב מחדש ואולי נייעד תקציבים. אז זה התפקיד שלכם - - -

אני אשמח לקבל את השאילתה כי בדרך כלל אני כותב את המענים אז אני - - -

כן, יש לי את התשובה גם.

אני לא מבינה למה אתם מתעקשים שלא היו עודפים. אני יודעת שמשרד הבריאות החזיר- - -

רגע, אתה זה שמשיב על השאילתות? מי - - -

אתם יודעים ש-13 מיליון שקלים במשרד הבריאות ב-2016 לא נוצלו לתעסוקת נשים ערביות ואמרתי את זה בישיבה הקודמת ובעוד כמה דברים אחרים.

תשימו לב שעדיין לא התייחסנו לעניין מעונות היום.

בבקשה.

גברתי היושבת ראש, אני חושבת שאנחנו מגבילים את - - - ההצלחה של משרדי הממשלה שהם מגבילים אותנו, התכנית שלהם מלכתחילה - - - הכשל העיקרי שמביא לכשלון הוא שהראייה מלכתחילה מגבילה אותנו בתכניות ספציפיות ואנחנו נכנסים לתוך הגבולות של התכניות האלה שממילא מתוכננות לא בשביל להעלות, לשפר, מציאות שבה אחוז העוני 63%.

אני אומרת שכאשר מדברים על תכניות של הכשרה אז זה אולי מתאים לאוכלוסייה עם עוני של 20%, של 25%, של 15%, מתחילים עם תכניות הכשרה. אוכלוסייה של 63%, אתם מדמיינים מדינה אחרת בעולם שכאשר היא רוצה לטפל באחוז של עוני לילדים 68% ועוני באוכלוסייה 68% מתחילים בקורסי הכשרה? לא אומרים זה מצב שמצריך אותנו לתכנן בצורה אסטרטגית אחרת, אסטרטגיה אחרת. אזורי תעשייה, מפעלים ואחר כך אנחנו מגיעים להכשרה וקורסי הכשרה.

אני מרגישה שאנחנו במשחק אבסורד כאשר מדברים על חצי משרה של קורס הכשרה ועל כמה קורסי הכשרה נסגרו אין רמת עוני של 63%. וכאשר הממשלה עצמה אישרה תכנית של 15 מפעלים ביישובים היהודים שהם עם עוני של 14%, פחות מרבע העוני ביישובים הערבים, שם יודעים לתכנן, לפתוח 15 מפעלים ב-2016, 15 מפעלים ליישובים יהודים עם אחוז עוני של 14% ואלה עם אחוז עוני של 60% מדברים על קורסי הכשרה ובאים ומדברים על תכנית חומש.

אנחנו גם צריכים להיות טיפשים לא רק מופלים לרעה ולא רק מדוכאים, צריכים גם להיות טיפשים. לפחות טיפשים אנחנו לא, אנחנו לא טיפשים. אני לא מאמינה שאני מדברת על קורס הכשרה עם 64% עוני. אז אתם מצליחים, אני לא יכולה להאשים אתכם, אז אתם תצליחו בקורסי הכשרה, תתנו עוד קורסי הכשרה, כמה זה יפחית את אחוז העוני? מ-64% ל-%60 , ל-98%? אם כל התכנית שלכם הצליחה ובגדול. האמת, צריכים לדבר לא רק על 922 כי גם 922 לא דיברה על אזורי תעשייה ולא על פתיחת 15 מפעלים כמו ליישובים היהודים, 15 מפעלים, ששה בערד, ארבעה בירוחם, שניים בדימונה. ופה אני צריכה להתווכח על קורס הכשרה. באמת, אנחנו רציניים, אנחנו לוקחים את עצמנו ברצינות? 60% עוני לא מדברים על קורסי הכשרה, מדברים על אזורי תעשייה - - -

כן, חנין, אני מסכימה איתך, אבל בגלל זה קיימנו - - -

יש בבסיס - - -

אני יודעת שיש - - - אני לא אתווכח איתך על הבסיס ועל הראייה האסטרטגית אבל - - - אני לא אתווכח איתך כי את יודעת מה עמדתי בנושא הזה. אבל מה שניסינו לעשות בדיונים האלה, אזורי תעשייה תהיה לנו ישיבה עם משרד הכלכלה, הם יצטרכו להגיע ולתת דיווח מה עם אזורי התעשייה. ואני רוצה לראות את הפאזל הזה מתווסף. בינתיים מה שאני רואה, לצערי הרב, שגם כאשר יש משרד אחד שאמור לאסוף את הפאזל הזה אני לא רואה אתכם מנווטים אותו כדי שבאמת תדעו מה קורה. כלומר, כדי לעשות הכשרה צריך קודם כל לדעת באיזה סוג של עבודה הם הולכים לעבוד. האם נעשה מיפוי בנגב של איזה סוגי תעסוקה קיימים?

עאידה אני אשלים, אני אעבוד לרמת המיקרו, היותר קונקרטית להכשרות. עכשיו אם יש לי מפעלים, כמו שעאידה אומרת, אם יש לי מקומות עבודה ספציפיים אני אכשיר את האנשים האלה למקומות האלה, אבל להכשיר אותם למה? אכשיר אותם עם שביעות רצון, לפי הדוחות שלכם או אני לא יודעת הדוחות של מי, שביעות רצון של 40% גם אם ההכשרה נוצלה במלואה, התקציב נוצל ו- - - של הנשים הערביות.

לכן כאשר אנחנו מעריכים את קורסי ההכשרה אז מעריכים אותם על התמדה של עבודה, עבודה שמוציאה מעוני, עבודה שלא מוציאה מעוני. אנחנו רוצים לצאת מהעוני. אז גם אנחנו כן יש אולי הצלחה, לא יודעת מה, אנחנו נשחק אותה - - - בהצלחה, נשחק על עצמנו ונגיד הצלחה, אבל ההשמה הזאת לא מוציאה ממעגל העוני וזו גם כן השאלה, איך מעריכים את ההצלחה של התכניות האלה. רק לשים אישה לכמה חודשים אולי בעבודה שהיא לא מתאימה לכישורים שלה, אולי בעבודה שהיא לא תתמיד בה לשנים וגם בעבודה משרה חלקית אולי, העבודה שלה מוציאה אותה מעוני.

אני לא יכולה - - - אני לא מאשימה אתכם, אני חושבת ש-60% לא מתחילים בכלל עד שנגיע לקורסי הכשרה צריכים להתחיל ושם כל המאמץ שלנו ושם כל הדיבור שלנו, כל הכעס שלה יופנה, אל תפקיעו אדמות, תפתחו אזורי תעשייה, תפתחו מקומות עבודה ותראו רק שהאבסורד הגדול, מדברים על תכניות חומש לערבים ואומרים 922 אבל בונים 15 מפעלים ליישובים היהודיים. אבסורד.

תודה. מעונות יום.

אני חושבת שדבריה שחברת הכנסת לעניין הכשרה, אני חושבת שהשינוי המהותי שנעשה, באמת, כי הבנו בדיוק את מה שאת מדברת, הקושי של נשים ערביות למצות את ההכשרות הסטנדרטיות ובעצם מה שבנינו, החדשנות דרך מרכזי ריאן זה היכולת להכשיר אותן לדברים שהן יעסקו בהן, יש מיפוי תמידי דרך המרכזים בדרום ואנחנו רואים השפעה משמעותית על הקורסים המותאמים. לקורסים המותאמים אנחנו תמיד עם צפי של מעסיק באופק ואחוזי ההשמה הם גבוהים. בהנדסאים שזה הכשרה ארוכה גם אנחנו רואים אחוזי השמה פנומנליים, שינוי אדיר. אלה שמדופלמים, ושם אנחנו עושים עבודה להעלות את שיעורי הדפלום הם - - -

אלה, בואו נסכים - - -

העלנו את זה מ-0 ל-25%, אנחנו רוצים להגיע ליותר מ-50% - - -

כמה במספרים המוחלטים - - -

שנייה, אני מבקשת, אני חושבת שכולנו יודעים שלהשכלה גבוהה ולאנשים, וזה מה שנאמר לנו, לנשים וגברים שיש להם השכלה גבוהה יש להם מה לעשות בנגב. כלומר, הם ימצאו עבודה, יש מחסור כל כך אדיר שהם ימצאו. אני רוצה לדעת מה מתכננים לאלה שלא למדו, לא סיימו כיתה י"ב, שלא הלכו לאוניברסיטה וזה רוב הנשים ואלה בדיוק הנשים שנמצאות מתחת לקו העוני, ואלה בדיוק הנשים שמגדלות את הילדים שלהן בעצמן. אני רוצה לשאול מה אתם מתכננים, מה הפתרון של מרכזי ריאן לנשים האלה, האם נבדקו אפשרויות תעסוקה לנשים האלה ואיזה סוג הכשרות אתם נותנים? בואו לא נדבר על ההשכלה הגבוהה.

מעבר למרכזי ריאן שעוד רגע מוחמד יתייחס חשוב לי להגיד שאחד האלמנטים המרכזיים, גברתי, זה בגלל שיעורי הנשירה הגדולים אנחנו רצינו מאוד להרחיב את כל הבתי ספר המקצועיים להכשרת נוער בדגש על נשים. ניסינו להכניס את זה להחלטת הממשלה האחרונה, נתקלנו במחסום. אנחנו מנסים מתקציבנו אנו בהקשר של למצוא עוד פתרונות בשביל לתקצב את זה אבל הסיפור של הכשרת נוער, לתפוס אותם מ-ט' עד י"ב - - -

אני לא דיברתי על נוער.

הכשרת נוער, גברתי, היא קריטית, היא תחת המשרד שלנו, הכשרה מקצועית לנוער ולי מאוד מאוד חשוב - - -

מה זה בית ספר מקצועי, טכנולוגי?

זה משרד החינוך, בתי ספר טכנולוגיים. אני מדברת על בתי ספר של הכשרה מקצועית. אחד מבתי הספר המרכזיים שיש לנו שהוא אחד, אני יכולה להגיד הכי טובים באוכלוסייה בכלל, לא רק באוכלוסייה הערבית, הוא עמל רהט. יש לנו כרגע רק שלושה בתי ספר: עמל רהט, בית ספר בחורה, בנים ובנות ובית ספר ב - - - ואנחנו רוצים להרחיב את השירות הזה ולתפוס את כל הילדים והילדות שהולכים לאיבוד.

גברת אלה, אני שאלתי, זה מתחיל כבר להיות אבסורדי, אני שאלתי על הנשים, ענית לי על הנוער. אני שואלת על הנשים, מה קורה עם רוב הנשים הערביות הבדואיות בנגב שאין להן השכלה גבוהה וכמעט אין להן השכלה. אם מדברים על תעסוקת נשים אז תעסוקת נשים. אל תדברו איתי על תעסוקת נוער. אני יודעת שבעתיד הן יהיו נשים, הנערות היום. אבל אני שואלת בצורה הכי ברורה. תגידו לי, אין לנו תכניות ואז אני ארגע, אפסיק לשאול, אבל תגידו לי מה קורה.

קודם כל תודה, אני אתייחס להקשר של מה שמרכזי ריאן עושים. היום יש לנו אוכלוסייה לא מעטה של נשים שהן פונות אלינו למרכזי ריאן, ובשנה האחרונה, 2017, המספר עלה משמעותית - - -

על איזה מספרים מדברים?

הפכתי להיות מ-40% נשים שקיבלו שירות אצלנו ל-70%. האתגרים שלי - - -

אפשר מספרים לא רק אחוזים.

בשנה האחרונה 2068 נשים פנו למרכזי ריאן וקיבלו שירות.

זה 70% מסך הכל הפונים אליכם?

מהמשתתפים שקיבלנו במהלך השנה.

אז מה, זה בסביבות 3000 כל תשעת המרכזים נותנים שירות ל-3000?

חדשים, חדשים בשנה.

משתתפים חדשים לא אלו שטופלו. כל שנה מתווספים אנשים שמקבלים שירות מריאן בערך 4000 משתתפים.

יש שבעה אמרת.

כן, אבל אמרו שהם פיזרו אותם - - -

יש עדיין אותה כמות. אני אמשיך להתייחס בקשר למשתתפות שאנחנו מדברים עליהן. יש לי אתגר קשה בעיקר בשילוב נשים בעבודה ואחד בעברית תעסוקתית, באות אלינו גם הצעירות עם בגרות מלאה מגיעות אלינו לא יודעות לדבר עברית. זה לא אומר שאין להן עברית, יש להן עברית אולי לעבור את המבחן אבל לתקשר ולדבר מול אנשים ושם זה האתגר שלנו שאלה התייחסה לזה בקשר לקבוצות עברית - - -

מוחמד, אישה שרוצה לעבוד על קו ייצור במפעל מה היא צריכה עברית אם היא סיימה י"ב?

אתה צודק, אבל היא צריכה לפחות לתקשר. אני אתייחס מאיפה ריאן מתחיל. אנחנו מתחילים מהכנת המשאב האנושי. מה זאת אומרת? כשמגיעה כל אישה שרוצה לעבוד - - -

אני לא במקרה אמרתי שהתכניות על לימודי עברית האלה כבר משגעות אותי. אני מרגישה שיש מטרה אחרת מאחורי התכניות האלה, אני מאוד מצטערת.

ממש לא, חד משמעית.

כל אחת שרוצה להשתלב בעבודה צריכה לעבור איזשהו ראיון קבלה וזה משהו שהוא מקובל על כולם וידוע. בשביל לעבור את הראיון קבלה הזה היא צריכה לפחות לתקשר, ואנחנו עושים את זה - - -

אתה יודע מה? אני אעצור אותך פה, אם העבודה שלה לא מחייבת אם היא תעמוד על קו ייצור אז שיביאו ערבי שיעשה לה את הראיון. מה זה צריך להיות? שיביאו מישהו שמבין ערבית שיעשה לה. עכשיו צריך להעביר אותה קורס עברית כדי שתתקבל לעבודה שבכלל היא לא פותחת את הפה?

אני לא התמקדתי בעברית אבל פשוט שאלתם שאלות אז עניתי. אני לא התמקדתי בעברית אבל פשוט שאלתם שאלות אז עניתי. אני לא התמקדתי בעברית, אני מתמקד בעוד דברים נוספים. רוב המאגר של הנשים שמגיעות אלינו הן נשים שדורשות עבודה בתוך היישובים ואין לי איך לספק להן עבודה בתוך היישובים.

יופי, הגענו לזה.

מוחמד, הגעת לנקודה הנכונה.

תכנית שלמה לעידוד תעסוקה שאין בה סעיף של יצירת מקומות עבודה.

טוב זה - - -

גברתי אני - - -

יחד עם הוא - - - מחוץ לעיר, אפילו מחוץ לעיר.

יושבת ראש הוועדה אני יכול רגע להתייחס לזה? בדיון הבא מגיעים משרד הכלכלה נכון? שאחראים על פיתוח אזורי תעשייה. יש בנגב אזור תעשייה מרחבי ששייך לרהט, להבים ולבני שמעון, נקרא עידן הנגב, במפעלי סודה סטרים וקרגל עובדים עכשיו כבר מעל, נדמה לי, 800 אנשים מהם אחוז גבוה של נשים עובדות במפעל סודה סטרים.

אנחנו נמצאים, במקרה היום מתקיים דיון, ולא במקרה, אצל מנכ"ל משרד הכלכלה על הנושא של הרחבת אזורי התעשייה כי אנחנו טוענים, ואנחנו יודעים את זה מתוך הדיאלוג עם הקהילה, שהרבה מאוד מהנשים לא יכולות לצאת לעבוד מחוץ לגבולות היישוב, אני אוהב את זה, אני לא אוהב את זה, אני לא מביע את דעתי על העניין הזה. ורבות מהן שיש להן פוטנציאל להיות מועסקות גם באזור התעשייה החדש שיבנה בשוקת שהוא שייך גם לחורה, ללקיה, למיתר ולבני שמעון. גם שם אישה משגב שלום לא תקח אוטובוס ותסע לעבוד בגלל איזשהם נושאים שהם קשורים לתפיסה של הקהילה הבדואית עצמה שאני לא בא להתערב בהם. יש ויכוח מאוד גדול - - -

אני רוצה לשאול אותך. הכלכלה נעזוב, אזורי תעשייה נעזוב, נדבר כשיהיה משרד הכלכלה. אני רוצה לשאול, משרד העבודה ורווחה, יש ארגונים שאני מכירה שפיתחו את הרעיון של מטבח שמספק את המנות לילדים בבתי הספר. למה לא מאמצים את המודל הזה והופכים אותו לנושא דגל בתשעת היישובים הקיימים?

זה מודל מנצח שעבר עכשיו למגדל העמק מרוב שהוא מוצלח אבל תתייחסי לזה את את - - -

כן, במגדל העמק מוכנים לקבל אותו אבל - - -

לא, למה - - -

אבל למה לא מפתחים אותו לכלל, למה? זה מספק - - -

כי אחראי על המכרזים במשרד החינוך לא נתן שם - - - הוא קודם כל יש לו עמדה נוגדת ליוזמה הזאת - -

אני יודעת שאת התעסקת בנושא הזה לתקופה מסויימת.

- - ומשרד החינוך זה נעצר שם.

אני לא רוצה לענות בשם משרדי ממשלה אחרים אבל - - -

אני יודעת את העבודה שאנחנו עושים בתחום הזה עם הסקר התכנות, אנחנו מאוד רוצים להרחיב את זה, אנחנו רואים בזה עולם של ביקוש, אנחנו נייצר את כל המעטפת שוב, של צד ההון האנושי בשביל לעטוף את זה כמה שאפשר. זה בהחלט עולם של פיתוח כלכלי שאנחנו תומכים בו מאוד.

משרד הכלכלה עשה - - - עשיתי מחקר - - -

סקר התכנות כלכלי שהוכיח - - -

היא אמרה שעם התקציב שמשרד הכלכלה מקציב לתכנית הזאת התכנית כדאית כלכלית. עשה תכנית עם כדאיות כלכלית ואמר שהוא מוכן, זה נעצר אצל משרד החינוך אז תבררי שם.

אוקיי. בבקשה חבר הכנסת סעיד. עוד לא הגענו למעונות כפי שתדעו.

תודה כבוד היושבת ראש, תודה לאנשי משרדי הממשלה שהגיעו ובאמת קיבלו תכנית והם לא האנשים שבעצם מתווים את המדיניות אלא אנשי הביצוע בשטח. אני אתייחס למה שיש בעיקר למשרד הרווחה, מה שיש בידינו, ואחר כך אגיד כמה מילים לגבי הכלל. ואני חושב שאמרת, עאידה, שאנחנו נקיים ישיבה מסכמת שבה אפשר להציג את ה- - -

הערה ראשונה היא לגבי מרכזי ריאן. אני אמרתי את ההערה שלי, גם אם זה תקציבית אני חושב שאין הבדלים תקציביים אבל למראית עין למען חיזוק, למען העצמה של שבעה יישובים באל קאסור, ארבעה יישובים ב- - - תשקלו את זה, תשבו על זה.

ב' - בקשר להכשרות המקצועיות - הכשרות מקצועיות עושים כשאנחנו רואים את היעד והיעד שלנו הוא תעסוקה. יש לי דוגמאות, מגיעות אליי למשרד נשים בדואיות שכבר היו בהכשרות כמה פעמים. למה? כי לשכת התעסוקה, היא מגיעה לשם, אחרי כמה חודשים אומרים לה יש לך קורס פעם עברית ופעם לא יודע מה, היא הולכת לקורס ששה חודשים וחוזרת ואם היא לא הולכת לקורס שוללים ממנה את הקצבה. זהו - -

ככה מורידים את אחוז האבטלה.

- - ואז זה יוצר מעגל שמסתובב ונכון, יש ניצול של הכשרה, יש ניצול של קורסי העברית אבל אחרי קורס העברית היא חוזרת ללשכת התעסוקה. וכאן נוצר אפילו מצב עוד יותר אבסורדי, אני דיברתי עם שר הרווחה בנושא הזה, שלשכת התעסוקה מתעקשת לחלק מהנשים שבכוח את צריכה לצאת לעבודה, היא לא נותנת לה את העבודה אבל תביאי לנו תלוש משכורת, תלוש משכורת של ארבע שעות. המסכנה, אני אומר לכם, המסכנה הולכת למקום תעסוקה, הוא לא רוצה עובדים, הוא נותן לה תלוש משכורת באופן פיקטיבי והיא מגיעה ללשכת התעסוקה - -

ככה הוא מלבין חלק מהכסף.

- - והיא מגיעה ללשכת התעסוקה וחוזרת. היא מקבלת קצבה חודשית, מה שהייתה מקבלת לפני או פחות 200-300 ₪ או 500 ₪, בינתיים מהמעגל הזה מי שהרוויח זה האדון בעל המפעל או בעל העסק שבעצם העסיק אדם שהוא לא קיים בפועל אצלו אבל נתן תלוש משכורת והתחמק ממס הכנסה. זה המרוויח היחיד. לא אנחנו, המדינה, ולא האדם עצמו או האישה עצמה. זה שתיים.

שלוש - הסיפור הזה של נשים בעיקר חד הוריות ואמהות. הייתה אצלי אישה שהציעו לה מקום עבודה שמתחיל בחמש וחצי בבוקר ושש בבוקר. הפקידה שקיבלה אותה אמרה לה, תשמעי, אם את לא הולכת למקום עבודה את לא תקבלי את הקצבה החודשית שלך של הבטחת הכנסה. היא הגיעה אליי עם דמעות בעיניים, חברים, עם דמעות בעיניים. אז אנחנו צריכים להחליט, או שיש תכנית שאמא חד הורית אחרי שהיא שולחת את הילדים בני 6-7-8 לבית הספר, בשבע וחצי היא תצא מהבית עד שתיים-שתיים וחצי היא תחזור הבייתה, זה מצויין, ותפסיקו את הקצבה. זה גם יתרום להעצמת האישה עצמה והיא מחפשת מקום עבודה.

אני חושב שהסיפור בסוף מתנקז למקום העבודה. איפה שאין לנו מקומות עבודה אנחנו גם אם נעשה הכשרה מקצועית, גם אם נתאמץ במעונות יום שישימו את הילדים שם ונקציב הרבה כסף העניין הוא סדרי עדיפויות. אם אנחנו מקימים מעון יום במיליונים ביישוב מסויים, ודרך אגב, למה רציתי שתדברי על מעונות היום? אני רוצה לדעת כמה אחוז ילדים יש במעונות היום. יש מעונות יום ביישובים בדואים שהם סגורים, רבותיי. המדינה השקיעה מיליונים, בנתה את מעון היום אבל אין ילדים שהגיעו למעון היום, אין ילדים. למה אין ילדים? כי האמא היא בכלל לא יצאה לעבודה. למה היא לא יצאה לעבודה? כי אין מקום עבודה בסוף.

אנחנו צריכים להתחיל מכאן, להגיע למקום העבודה. בדרך, אנחנו מאוד נחמדים, בדרך אנחנו עושים הכשרה, עושים קורסי עברית, אתם רוצים אנגלית? אני מוכן להתנדב. אנחנו עושים מתמטיקה אבל בסוף, היא עושה את זה כמה פעמים, רבותיי, את הקורס הזה, ואנחנו שוללים ממנה את ה-2000 ₪ והיא מגיעה עם דמעות בעיניים לעמותות שיביאו את פת הלחם בסוף. ומפליא אותי ששולחים אותה הביתה, מפליא אותי שהיא איבדה - - -

אני רוצה לסיים בזה, אני רוצה להתמקד רק ברווחה. כשהיא לא מקבלת את העבודה בשש בבוקר לקום ולהשאיר את הילדים, אתם יודע ממי היא יוצאת, כמה נשים יוצאות לעבוד בחקלאות ב-100 ₪ ביום, 100 ₪ ביום, איפה הילדים? הילדים נשארו בבית, הם ישנו, הם לא הגיעו לבית הספר ואז אנחנו העמקנו יותר את העוני, העמקנו יותר את המצב הקשה של האוכלוסייה. ולכן, אני שוב חוזר בכמה משפטים.

לגבי הנדסאים, זה דוגמה אישית, יש לי בן אח שלמד בתכנית הזאת של הנדסאים במכללה טכנולוגית. דרך אגב הוא מצטיין, הוא קיבל 94 ממוצע של כל התואר, הנדסאי מחשבים. 25 מקומות עבודה הוא ניגש לשם, חלק מהם אני ניסחתי את הבקשה. לאף אחד הוא לא התקבל. אחרי שלוש שנים, עם ממוצע מעל 90, אחרי שלוש שנים הוא הלך ללמוד באחווה, סיים תואר ראשון, עכשיו הוא מורה בבית הספר ועושה תואר שני באוניברסיטת בן גוריון.

אם יש מכללה שמקבלת כסף מהמדינה, מכללת סעיד אלחרום היא מכשירה הנדסאים, חברים אל תשקיעו כספי ציבור שם אם אין השמה. אם בתכנית ההנדסאים אנחנו לא מיישמים 70% אז לא צריך לתת למכללה הזאת כסף ולשאר המקומות. אני אסתפק בזה.לגבי אזור התעשייה, דרך אגב, זה המנוף.

בוא נשמור את זה כשיהיו ממשרד הכלכלה. אני רוצה התייחסות בעניין מעונות היום ואחר כך אני רוצה לפתוח לעוד כמה דוברים כולל נשים שהגיעו מרחוק כדי לתת עדות. אז אני מבקשת באופן מתומצת וישיר מה המצב עם מעונות היום.

אוקיי, תודה על ההזדמנות. קודם כל אנחנו רואים את המסגרות - - - אני חגי מאגף מעונות יום ומשפחתונים. בין היתר אני אחראי על נושא הרחבת היצע המסגרות. וחשוב להגיד שמבחינתנו מסגרות לגיל הרך - יש את המימד של עידוד נשים להשתלב בשוק העבודה וכנגזרת מזה הסבסוד של שכר הלימוד בהתאם למבחני תעסוקה והכנסה. אבל בעיקר יש כאן גם מימד של מסגרות איכותיות עם איכות טיפול מיטבית לילדים שאלה השנים הקריטיות להתפתחות שלהם, ואנחנו רואים בזה כלי עתידי גם לצמצום פערים ותגובות שרשרת חיוביות, כמובן, לדבר הזה, ולכן מאוד מאוד חשוב לנו להשקיע את המסגרות האלה בכל הארץ, במגזר הערבי ובמגזר הבדואי בנגב בפרט בגלל האתגרים שיש לנו שם. ואני אלך לפעילות שאנחנו עושים.

אנחנו משקיעים תקציבים משמעותיים מאוד בבניית מעונות יום. עד 2016 זה היה מתקציבי טרכטנברג. תקציבי 2017 ו-2018 זה תקציבים שהשר חיים כץ השיג לנושא הזה ומהתקציבים האלה הוקצו תקציבים לבניית למעלה מ-20 מעונות, 21 מעונות ליתר דיוק. המעונות האלה יכולים להביא גידול של כ-1800 ילדים וזה יכול להקפיץ את אחוזי השיעור כיסוי, כמו שאנחנו קוראים לזה, אחוזי הילדים שיש להם מקומות במסגרות המפוקחות האלה כמעט פי שניים ממה שקיים היום. בנוסף לזה, יש משפחתונים חדשים שאנחנו מקווים שיצטרפו, כבר קיבלו אישורים ורק נשאר עכשיו לעשות את התהליך - - -

כמה?

יש תשעה משפחתונים ברהט שיפתחו. הם קיבלו את האישור לפתוח, עכשיו יש את התהליך הרגיל של מציאת מטפלות ומטפלות - - -

ברהט אבל באופן כללי אני שואלת.

יש 108 משפחתונים שאושרו לפתיחה בתחילת שנה, מתוכם 25 משוריינים למגזר הערבי לפי החלטת ממשלה. ה-25% האלה, חלק מהם רהט הגישו וקיבלו ביחד עם רשויות ערביות אחרות מכל רחבי הארץ וזה מצטרף לכ-240 משפחתונים שקיימים היום ופעילים במגזר הבדואי בנגב - - -

יש 240 ויתווספו - - -

יש 236 משפחתונים, בהקצאה האחרונה שלפני כחודשיים התווספו עוד תשעה משפחתונים לרהט שזאת הרשות שביקשה. אנחנו מחכים שיבואו אלינו עם מטפלת עם הכשרה ועם בית שעומד בדרישות ומשפחתונים יפתחו. וכל הפעילויות האלה אנחנו מקווים שיכניסו עוד ועוד ילדים למסגרות המוכרות גם אם זה לקבל שירות שאנחנו - - -

מה עם מעונות היום?

אמרתי, הקצינו תקציבים, כמעט 60 מיליון ₪ לבנייה של 21 מעונות. מתוכם יש עשרה שהם בשלבי בנייה מתקדמים, חלקם אפילו סיימו לבנות, המעון כבר סיים לבנות וזה בתהליך, התהליך הפרוצדורלי של למצוא ארגון שיפעיל ולקבל את הסמל, לעמוד בדרישות של - - -

כל הרשויות ניצלו את התקציב של תכנית החומש הקודמת במעונות יום?

אני רוצה לחדד רק - התקציבים האלה הם לא תכנית החומש, תקציבי טרכטנברג והתקציבים של 2017 ו-18' זה תקציבים שהם לא קשורים לתכנית החומש. בתקציבים שמ-2014 אנחנו משריינים סכום למגזר הערבי, זה התחיל ב-20%, זה עלה ל-25%, שחלקו גם הולך ליישובים הבדואים בנגב, זה לא קשור לתכנית החומש, זה פעילות שהיא - - -

אני שואל את זה כי אנחנו רוצים לחדד את זה מול ראשי הרשויות. אנחנו בהחלט רוצים לעקוב אחרי זה ולשים את הדגש על זה. כי יש רשויות, בתכנית החומש או בתכנית ממשלתית מסויימת, מקבלים בכסף צבוע של 50,000, 30,000, 40,000 ₪ בסוף אחרי שנים אנחנו מגיעים ואין ניצול של הכסף.

אז אני אגיד. באמת מדובר פה במנגנון של הרשאה, הרשות מקבלת הרשאה, תקציב, ועכשיו הכדור עובר אליה ושהיא תבצע, שתתקשר עם קבלן ותבנה וכו' ובהתאם לביצוע היא מקבלת את המזומנים, מה שנקרא. לשמחתנו, עשרה מהמעונות מתוך ה-21, וזה קצב שהוא לא נופל מרשויות אחרות ברחבי הארץ, לצערי, הקצב הוא לא מזהיר ברחבי הארץ במיוחד עם הקשיים של המגזר הבדואי, זה קצב שהוא לא, מבחינתנו, האידיאלי, אבל הוא בהחלט יכול לתת פה אמירה משמעותית - - -

מה שנבנה מאוכלס?

מתוך ה-21 מעונות יש עשרה מעונות שבנויים ולא כולם מאוכלסים.

כמה מאוכלסים?

מתוך ה-21 מעונות שהוקצו לבנייה, 10 מעונות נבנו ועדיין לא מאוכלסים.

נבנו ומוכנים. וכולם לא מאוכלסים?

הם לא מאוכלסים לא בגלל שהמעון פתוח ועכשיו בואו ילדים תכנסו, רובם לא מאוכלסים בגלל שעדיין התהליך הפרוצדורלי לא הסתיים, של בחירת הארגון שיפעיל מסיבות מקומיות, של אישורי הנדסת חשמל- - -

כמה זמן זה ככה?

זה משתנה מיישוב ליישוב. יש רשות שסיימה - - -

ממוצע.

אין לי פה את הגאנט של מתי הם סיימו ומתי זה נפתח. אלה תהליכים שיכולים לקחת חודש ויכולים גם להתארך למשך ארבעה-חמשה חודשים, הכל תלוי בקצב הפרוצדורלי של מציאת הארגון שיפעיל והבאת כל האישורי כבאות, אישורי גז ואישורי משרד הבריאות, שזה דברים שאנחנו מאוד פתוחים להתגמש אבל בסוף - - -

מעבר לפרוצדורה הזאת, מעון יום שהסתיים הכל והכל בסדר, אני ראש רשות לשעבר, אני מכיר את הניואנסים האלה, השאלה כמה אין להם ילדים, כמה אין ילדים שם?

תראה, אני יודע כיום על מעון אחד בלקיה שפועל - - -

אני הבנתי שדווקא בלקיה המעון שאינו מופעל הוא אינו מופעל בשל בעיות תקציביות.

לא, למעון יש סמל והוא פשוט לא כולל - - - עכשיו, תראי, זה סוגייה, ואנחנו פה בקשר עם מיטב המוחות ואנחנו גם שותפים לשמוע הרבה אנשים - - -

כנראה נצטרך לדבר עם הרשויות המקומיות - - -

הפתרון הוא לא אצלנו והוא לא פתרון - - -

סליחה שאני מתפרץ, אני חושב - - -

אל תתנצל ואל תתפרץ, חכה בתור.

אני חושב שאני יכול להסביר משהו.

עוד מעט.

גברתי היושבת ראש, קודם כל תודה על המספרים שהבאת בפנינו אבל אני חייב לומר שאותי מעניינים המספרים מזווית אחרת. אתה מספר לנו כמה מעונות נבנו וכמה מתוכם מופעלים. אני שואל איפה אנחנו נמצאים מול מספר הילדים שנמצא במקום ושצריך פתרונות ברמת העיקרון, בהנחה שאנחנו מצליחים לפתור את הבעיה שדיבר עליה חבר הכנסת אלחרומי ואותן נשים יכולות, ואנחנו מוצאים פתרונות, והן יכולות להביא את הילדים.

איפה אנחנו - - - מול הפער של כמה ילדים בגילאים האלה נמצאים וכמה תשובות המערכת מסוגלת לספק היום, זה אחד. ושניים, מה התכנית שלכם כדי לסגור את הפער הזה כדי שבאמת לא יהיה מחסור במקומות במעונות לילדים בהנחה שאנחנו מצליחים לפתור את הבעיות במישורים האחרים.

אנחנו מודעים למחסור החמור בכל הארץ ובמגזר הבדואי בנגב יש מצוקה קשה שאנחנו מודעים אליה. לפי הנתונים היום רק כ-5% מהילדים בגילאים הרלוונטיים נמצאים במסגרות מוכרות, מפוקחות. אני חושב שעם הצעדים האינטנסיביים המאומצים מאוד שאנחנו עושים היום אנחנו נגיע ללמעלה מ-10% שזה כולל המשפחתונים החדשים שיפתחו, אני מקווה - - -

תגיעו ללמעלה מ-10% מתי?

אנחנו מקצים כסף לבניית מעונות. זה - - -

אתה אומר שנגיע ליותר מ-10% מתי?

ברגע שהמעונות האלה מתאכלסים ומסתיימת בנייתם - - -

יש לכם איזשהי תכנית עם לוחות זמנים? כי כשאדוני אומר - - - אם אדוני אומר, אין לנו ידיעה, אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים ואנחנו לא יודעים לאן זה הולך, את זה אני מבין. אבל אם אדוני אומר שאתם רוצים להגיע ליעד של 10% אז אני רוצה לדעת האם זה יעד ל-2020, אולי לשנת 2500, למתי? צריך לכוון לאיזשהי שנה.

היעד שלנו הוא לא 10%, היעד שלנו הוא הרבה יותר, אנחנו לא מציבים את זה- - - אין פה יעד לאוכלוסייה הבדואית בפרט כמו שאין יעדים אחרים לשאר האוכלוסייה. אנחנו כרגע במצוקה שהפעילות שלנו היא פשוט עוד מסגרות, כמובן כל מגזר והמאפיינים והחוסרים שלו, ואנחנו מודעים לגמרי למחסור במגזר הערבי וזה פשוט כמה שיותר לבנות עוד ועוד מעונות.

המנגנון הוא שברגע שאנחנו מוצאים את ההרשאה, ברגע שהרשות המקומית יודעת שיש לה כסף משוריין אז אני לא בונה מעון, האגף לא בונה את המעונות, אין לנו קבלנים, הרשות המקומית צריכה למצוא את הקבלן שבמובן מסוים אין שום דבר שאמור לעכב, יש לה היתר בנייה, יש לה אישורים אדריכליים, יש לה תקצוב רק - - -

ברור, אני גם יודעת מדיון קודם שהתקיים בנושא מעונות יום שאתם ביטלתם הרבה מההרשאות כי הם לא עמדו בלו"ז מבחינת הרשויות המקומיות.

במגזר הבדואי בנגב לא בוטלו בקשות כי - - -

בסדר, אני מדבר באופן כללי, אבל בכל זאת, האחריות על קיום מסגרות שמתאימות, בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת דב חנין, לגילאים האלה של הילדים יהיה עליכם. כלומר, אפילו אם הרשות המקומית היא קבלן הבינוי במקרה הזה אבל הפעלת מסגרות כאלה ושיהיו הילדים בתוך המסגרות האלה זאת האחריות של המשרד.

אני אפריד רגע כי יש פה כמה סוגיות שהן לא פשוטות. המנגנון שלנו, אני אעיז ואומר, שלאורך השנים הוסרו המון המון המון חסמים בירוקרטיים ותקציביים ומצ'ינג של הממשלה, אנחנו היום באחד המקומות הטובים של המנגנון - - -

למה כי הקמתם את המנהלת?

המנהלת היא לא תוריד ולא תעלה בהקשר הספציפי הזה.

היו אמורים להקים מנהלת שתפעל מול הרשויות המקומיות הערביות למען הסרת החסמים שעומדים בפניהם בענייני תכנון, בנייה, אדמה, קרקע, מה - - -

המנהלת היא לא אמורה לתכנן, לעזור בתכנון - - -

אני לא אמרתי לתכנן, מישהו אמר שאני - - -

התפקיד של המנהלת הוא לתפעל את הפרוייקט הזה ואנחנו היום משקיעים המון המון מאמצים וכלים אחרים- - -

חגי, אני זאת שהצעתי את הקמת המנהלת בוועדה פה אז אני יודעת בדיוק למה הצעתי אותה.

המנהלת לא תעלה ולא תוריד מהנושאים לדיון כאן, זה לא ה - - - ויש לנו הרבה מאמצים שאנחנו עושים עכשיו שייעלו את התכנית הזאת בלי קשר למנהלת. ואני חייב להגיד - - -

דב קיבלת תשובה?

אני רוצה לשאול שאלה - - -

אני רוצה להתייחס שוב למה שאמרת עכשיו. המנגנון שלנו הוא מאוד פשוט, הוא מאוד יעיל, הוא מתוקצב בהרבה כסף. לא הכל, אני לא יכול, אני לא בונה את המעונות. ואני מבחינתי נותן לרשות המקומית את כל הכלים ואת כל התקציבים, בסוף אני לא יכול לבנות את המעונות, זה בהיבט של הבנייה. בהיבט של ההפעלה אנחנו מודעים שיש מעונות, ראינו את הנתונים, לא כולם ריקים- - -

אז אני מבקשת שתשלחו לנו אחר כך את המידע המפורט גם של המשפחתונים החדשים, איפה, אני הבנתי שרק ברהט תפתחו עוד משפחתונים, למרות שתכנית המטרה להיות תכנית. כלומר, המטרה של תכנית היא לתכנן. אם יש מחסור במשפחתונים במקומות אחרים לא מחכים רק שרהט תגיש, סליחה, באים ואומרים להם. אם אתם רוצים לפתח, וזה אחד מהכלים של לפתח תעסוקה, לא מחכים, ואמרנו את זה בעבר, מי הקודם זוכה, העקרון של הקודם זוכה יישאר תמיד לטובת החזקים, לא ילך לקראת המוחלשים.

תקשיב לי, בכל זאת יש לנו דעה בנושאים האלה. אני חושבת שזה לא הוכיח את עצמו בעבר של הקודם זוכה. מטרת התכנית ברורה, אבל לצערי הרב, התכנית שלכם, החלטת הממשלה לא כללה את היעד של הנשים ותעסוקת נשים בצורה ברורה כמו שעשתה בחומש הקודם ועל כן אנחנו מצביעים על כל החולשות האלה.

אם החלטת הממשלה כללה את היעד של עידוד תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב כמטרה מאוד חשובה, עומדת במרכז התכנית, אולי התכנית הייתה נראית אחרת. אבל כנראה זה לא במטרה. וכאשר יש מחסור במשפחתונים ומעונות יום אני לא יכולה לא לחשוב על עיר רהט שיש בה שני או אני לא יודעת כמה מעונות יום שבונים שנותנים לה עכשיו גם תשעה משפחתונים ואחרים לא מקבלים כלום כי הרשות המקומית שלהם לא הגישה או אני לא יודעת מה, לא עמדה בתנאים.

אני לא יכול להכריח רשות מקומית להפעיל משפחתונים, בסוף זה קיבולת של הרשות ויכולת שלה לתפעל את המנגנון הזה, היא צריכה להעמיד את הכוח אדם, היא צריכה להעמיד את המעטפת. אני לא יכול להכריח אותם מה גם שאין היום חוק שמכריח אותה, ולכן בשונה ממשרד החינוך אצלנו המגנון - - - ורק מסיבה אחת, הסיפור של כל הקודם זוכה אנחנו מכירים את הבעיות שלו. במגזר הערבי יש ההיפך, יש תקציבים שעומדים בצד ולא ממומשים ועכשיו ערערעה למשל, הגישה בקשה לארבעה מעונות והיא תקבל אותם, זה לא בעיה של תקציב. כאן ספציפית במגזר הערבי הבעיה היא של הביקוש. מגזרים אחרים אנחנו - - -

אני לא אכנס עכשיו לויכוח שלא יסתיים. זאת בדיוק הייתה מטרת המנהלת. המנהלת הייתה צריכה לנהל את זה בצורה מתוכננת ובצורה יעילה, לעזור לאלה שאין להם את היכולת. זה לא הבעיה של האזרחים לסבול בגלל שהמועצה המקומית שלהם מוחלשת. מוחלשת על ידי שנים ארוכות של אפליה, זה לא הבעיה של האזרחים. אתם צריכים ליצור תכניות שיענו על הצרכים הקיימים, לא רק יענו על הבקשות של הרשויות החזקות. צריכים בתכניות לענות על הצורך הקיים בשטח ולא על הבקשות של הרשויות שיש להן את היכולת לבקש. וזה ההבדל בין הגישות.

אני רוצה לתת לשמוליק משתי"ל. בבקשה אדוני.

אני רוצה לתהות - ביישוב שגב שלום שיש לנו כאן נציג מכובד שלו, יש למיטב ידיעתי שמונה מעונות שאף אחד מהם איננו פועל. ברהט יש שני מעונות - - -

מתקנים אותך פה בנתונים.

אני מציע שתתקנו אותי, אני אשמח שתתקנו אותי. אני הסתובבתי שם אתמול, זה מה שאנשים אמרו לי. אני שומע שבלקיה המעון עוד לא פועל, אני שומע שברהט יש שני מעונות שקיימים ועוד לא מופעלים. אני שואל קונקרטית מה קורה, למה זה מתעכב, מה מונע מהמערכות האלה לפעול, מה מעכב את הפעולה שלהן, חשוב לנו לקבל בעניין הזה תשובות. אני מרגיש קצת זלזול בזה שאחרי שנאמר כאן כמה פעמים שתקום מנהלת והיא תפתור את הבעיות אתה אומר עכשיו שהיא לא תעלה ולא תוריד. אם היא לא תעלה ולא תוריד אולי לא צריך אותה אבל אם היא - - -

עכשיו מבינים למה היא לא הוקמה.

כן. אז הגישה הזאת נראית לי תמוהה, נראית לי לא לעניין, נראית מוזרה. והדבר הנוסף לגבי סיפור המעונות שצריך לשים אותו על השולחן - יש אמירה של הרשויות פעם אחרי פעם שאם פותחים מעונות הם לא יתאכלסו. אתם גם אמרתם את זה בישיבה הקודמת, אמרתם שאתם דנים על זה עם משרד החקלאות ועם הרשויות המקומיות כדי לתת לזה פתרון. מה הפתרון שאתם נותנים? העלאה של הסבסוד, כלים אחרים, הרחבה של השעות, מה אתם עושים כדי שהמעונות האלה לכשיפתחו גם יתמלאו?

תודה. אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם, אנחנו אמורים בעוד שבע דקות להתחיל עוד ישיבה גם באותו נושא אבל עם משרד החינוך. אבל יש נשים שעשו דרך ארוכה ואני מתעקשת לתת להן כי הן בסופו של דבר הנושא של הדיון הזה.

אומרת דברים בשפה הערבית, תרגום סימולטני במהלך הישיבה:

היא מספרת שעבדה 10 שנים בכל מיני מקומות עבודה, איפה ששלחו אותה, הכוונה לשירות התעסוקה, אז הייתה מגיעה אפילו לעבוד במרכז הארץ, בבית חולים בילינסון, כמובן בעבודות של ניקיון בעיקר. בארבע וחצי הייתה יוצאת לבילינסון לעבודה, בשש היא הייתה צריכה להתחיל את העבודה שלה, את המשמרת שם. בסוף נשארתי בלי עבודה. היא מספרת על מקרה שהיא חזרה ומצאה את הילדה שלה בת השנתיים, עברה איזשהי תאונה שהייתה אחר כך צריכה לטפל בה. היא משאירה 11 ילדים בבית כשהיא יוצאת לעבוד בשש להתחיל את המשמרת בבילינסון ולחזור גם בשש בערב הבייתה בלי שום מסגרת לילדים הקטנים שהם לא בגיל בית ספר. היא פנתה לשירות התעסוקה כדי שימצאו לה עבודה מתאימה אחרי שיש לה בעיות בגב בעקבות העבודה שלה בניקיון, היא הסבירה על המצב שלה - - -

לא אבל יש משפט מאוד חשוב בעיניי שהיא אמרה. היא אמרה, האם אנחנו הנשים הערביות הבדואיות טובות רק לעבודות נקיון, לא מגיע לנו לקבל איזשהי הכשרה ולעבוד בנושאים אחרים, במקצועות אחרים?

- - - את המקצוע הזה.

נכון. יש מקצועות שהן כנשים עבדו בהם והם יכולות להמשיך לעבוד בהם אבל חוסלו.

היא מספרת על הילדה שלה שיש לה תעודה של מזכירה רפואית ועכשיו יצאה לעבוד במפעל בשגב שלום כי לא מצאה עבודה. גם היא ניסתה לפנות בתוך היישוב עצמו למצוא עבודה בתוך בית ספר, ללוות ילדים, יש לה את היכולת לעשות את זה וגם שם לא מצאה מקום עבודה והיא מספרת שהכל פשוט תפוס, יש עומס העסקה, יש יתר העסקה של אנשים שפשוט מתדפקים על המקומות עבודה המעטים.

תודה חדרה.

אני מציעה שאנחנו ניתן לעוד שני אנשים שידברו ולסכם את הישיבה הזו ואחר כך הנשים ימשיכו איתנו לישיבה הבאה ויוכלו לתת עדויות בישיבות הבאות.

כן אדוני, אם אפשר רק להציג את עצמך ואת התפקיד.

אני עמיר נאור, אני מנכ"ל ארגון חברות הניקיון בישראל. אני רוצה להתחיל בזה שניקיון זה עבודה שמכבדת את בעליה כמו כל עבודה אחרת ואני בגיל 16 ניקיתי חדרי מדרגות ואני לא - - -

אף אחד לא אמר משהו אחר.

לא, כי אמרו רק ניקיון. אז אני אומר, גם בניקיון יש מפקחים, יש מנהלים, יש אחראים, יש מחסנים וכו' וכו'. ואם מדברים על התעסוקה - - -

אין ערביות מפקחות ומנהלות בניקיון.

אז אני יכול להכיר לך בצפון, איפה שאת מכירה, לפחות שלוש, אני יכול להכיר לך, בשמחה אני אעשה לך את זה חברת הכנסת. דיברו פה על הכשרות ועל כל מיני דברים, אני מדבר על זה שלא אכפת לי ובשמחה אני מתנדב בשם חברות הניקיון שנמצאות בארגון לעסוק בלחפש או להעסיק נשים שרוצות לעבוד. זה אחד.

חשבתי שאתה נותן פתרון - - -

אני נותן את הפתרון שיש לי - - -

תשמע, זה כמעט העבודה היחידה שהן מקבלות, מה חידשנו? אני מודה לך, אבל הנה שמענו לאן זה מגיע בסופו של דבר. זאת עבודת פרך שהיא מאוד קשה.

אני יודע שזאת עבודה קשה, לא התביישתי לעסוק בה. אבל רק משהו לעזור לך, כשאני עושה שינוי מבנה ארגוני בארגון מסוים אני לא מפטר שתיים ומכניס שניים ותביני לבד מה רציתי להגיד לך.

הבנתי. תודה רבה. אני רוצה לתת לאג'יק, בבקשה גברתי.

אנחנו מגיעים מארגון אג'יק, ארגון מקומי ואנחנו רוצים להתמקד במה שיש ולא במה שאין. אני רק רוצה לחדד באמת שיש הרבה קשיים גם בעבודה מול הרשויות וגם בעבודה מול משרד הרווחה. אבל יש לנו מודל מצויין שעובד לנשים ואם אנחנו רוצים להתחיל לדבר על העבודה מהבסיס אז צריך להכשיר אותן נשים באמת להתחיל מהבסיס של ביטחון עצמי והעצמה והמודל שאנחנו מציעים נקרא לו נשים רוקמות חלום שזה בשיתוף משרד הרווחה אבל זה לא מספיק באמת הסבסוד לזה והתקציב לזה לא מספיק שמגיע לכל הנשים. חשוב לי שנאדיה תציג את המודל ממש בקצרה שבאמת הוא עובד ונותן מענה לנשים בשילוב בתעסוקה.

שלום רב לכולם, אני עובדת סוציאלית במקצועי, אני כיום עובדת כרכזת נשים רוקמות חלום ונהנית מאוד מהתפקיד שאני ממלאה, זה תפקיד שמעצים לא רק את הנשים, גם אותי כעובדת סוציאלית שאני רואה באמת שיש שינוי משמעותי עם הנשים שאני עובדת איתן. זה מודל שאנחנו פיתחנו ביחד עם רווחה רהט ואנחנו עכשיו מעבירים ומעתיקים לעוד יישובים בדרום אבל לצערי הרב אנחנו נתקלים בקשיים של חוסר תקציב ומימון.

את חזרת בינתיים כל מה שהיא אמרה ולא הצגת את המודל. אז בואי תעשי את זה.

המודל עובד ככה: הגדרנו את העבודה לתקופה של ששה חודשים עם אותן נשים. אני מאוד מכבדת את העבודה של ריאן אבל אנחנו מגיעים לנשים שלא מגיעות ולא יכולות להגיע לריאן מסיבות כאלה ואחרות, בגלל שיש להן ילדים בבית, בגלל שבן הזוג מסרב שתצא לעבודה, בגלל שאין לה את ההשכלה ואין לה את הביטחון העצמי לצאת לעבודה. אז יומיים בשבוע לתקופה של שלוש שעות התכנית מחולקת לשניים שהחלק הראשון אנחנו נותנים העשרה והעצמה, עובדים עם הנשים כיצד להתנהל בבית, כיצד לעבוד, שתבין קודם כל את עצמה, מה היא רוצה, איך העולם מסביבה מתנהל ואחרי תקופה של העצמה והכשרה אנחנו נותנים לה הכשרה מקצועית תעסוקתית מתוך הבית שהיא תתחיל לעבוד ותכניס הכנסה מעטה. אנחנו לא באים ומבטיחים לה שהיא תתחיל להכניס הרבה - - -

כמו מה?

למשל תפירה, איפור, הכנסת גבינות, קונדיטוריה. אחד המקרים הכי בולטים בתכנית שלנו זה אישה שהתחילה מאפס, היא לא הייתה יוצאת לעבודה, מרובת ילדים, התחילה לנהל עסק מתוך הבית, התפתחה והתקדמה והיא עוזרת בפרנסה בתוך הבית וזה לא רק אישה אחת או שתיים. הבוגרות שהיו לי שנה שעברה ברהט זה היה 55 נשים, מתוכן 50% - - -

אפשר לדעת כמה אתם ממומנים על ידי המשרדים?

זה מצ'ינג. זה חצי חצי. חלק אג'יק וחלק - - -

כלומר, 50% על ידי המשרד, 50% - - - אוקיי. ואתם מוכנים להתרחב ברגע שיהיה יותר מימון.

כן, אנחנו רוצים להתרחב, אנחנו באמת נקווה שישתמשו גם בארגונים המקומיים דווקא למען קידום של - - -

מה הבעיה להרחיב את התכנית שלהן אם היא מוצלחת?

אני רק אציין שזו תכנית שמופעלת על ידי זרוע הרווחה, אני יכולה לבדוק למה - - -

אוקיי.

היו לנו פניות מנשים - - -

אני רוצה לסכם את הישיבה שכבר הסתיימה. אני רוצה לסכם אותה כדי שנוכל להתחיל בדיון סביב הנושא של משרד החינוך והתכניות שלו. אני רוצה קודם כל להגיד שלאחר עיון במסמכים ובהחלטות הממשלה, גם הקודמת וגם תכנית החומש הנוכחית, אני מביעה את דאגתנו ואת הביקורת שלנו על הנסיגה שנעשתה מבחינת כוונות הממשלה ברגע שלא נאמר באופן הכי ברור בתוך החלטת הממשלה שהיעד של תעסוקת נשים ערביות בדואיות הוא יעד מרכזי בתוך התכנית דבר אשר התקיים בתכנית החומש הקודמת.

לא שאני עכשיו מחלקת שבחים לתכנית החומש הקודמת שכולנו יודעים שלא הגיעה ליעדים שהציבה לעצמה אבל מה עוד יותר שזה מנבא אפילו מצב יותר קשה כאשר המטרה הזו לא נקבעה באופן הכי ברור, לא בהחלטת הממשלה, ולצערי הרב גם איך שזה משתקף בתכניות של חלק גדול מהמשרדים. לא מצויין באופן הברור מה היעדים של תעסוקת נשים, אם זה במשרד הרווחה, אם זה במשרד הבריאות בישיבה הקודמת וגם בשאר המשרדים שאני מקווה שנמצא הפתעות אחר כך. ואנחנו נעביר את הביקורת הזו למשרד. אני מקווה שהמשרד בישיבה המסכמת, המשרד האחראי, משרד החקלאות, אני מקווה שהתכנית הזו נתונה לשינויים לאורך ההערות שאנחנו מעבירים פה.

מאוד מדאיג אותי - - -

לא הצגתם את התכנית?

אנחנו מציגים אותה דרך כל משרד ותהיה לנו ישיבה מסכמת. נשלחה התכנית, אני רציתי שכל משרד יגיש קודם כל מה האחריות שלו והחלק שלו בתכנית ואחר כך נעשה סקירה כללית של איך משרד החקלאות האחראי יחבר בין כל הגורמים. בינתיים אין לכם הרבה מה לחבר אני רואה כי כל משרד הולך בתכניות שלו ואני לא רואה, וזה אחד מהדברים שאני רוצה לבקר, אני חושבת שהיה צריך לבדוק מה הצרכים הקיימים בשטח והיכולות של יישום של השמה אפילו בצרכים הקיימים.

כלומר, כאשר משרד הבריאות בא אלינו בישיבה הקודמת ואומר שיש לו 15 משרות של אחיות שאין לו השמה, שאין לו איך לאייש אותן זה אומר דרשני. מבחינתי זה אומר דרשני מבחינת פיתוח תכניות הכשרה. אם הולכים לפתוח מעונות יום ומשפחתונים האם נבדקה אם קיימות נשים שיש להן את ההכשרה המקצועית לעשות את זה. כלומר, לעשות בדיקת שטח, מה קיים, מה לא קיים, ואז לתכנן את ההכשרות לפי הצרכים האלה.

מאוד מדאיג אותי גם שאין, ואנחנו נחכה לשמוע ממשרד הכלכלה, אבל במקביל כל תכנית שאמורה לעסוק בתעסוקת נשים אמורה לעסוק בפיתוח מקומות עבודה. בלי פיתוח מקומות עבודה, בלי שהמשרד יבוא ויגיד, בחמש השנים הבאות אני הולך לפתוח גני ילדים שיספקו תעסוקה כך וכך ואני אפעל להכשיר נשים זה לירות לכל כיוון בלי להיות בטוחים שנגיע לתכנית.

אני ארצה ממשרד העבודה ורווחה לשלוח לי בבקשה קודם כל את הסקירה הכללית של מה קיים מבחינת מעונות יום, למה יש מעונות יום בנויים ועדיין לא נפתחו ולא אוכלסו, איפה הבעייתיות הקיימת. וגם תשובה ברורה, מההדים ששמעתי כנראה אין כוונה להקים את המנהלת, אני כבר שואלת על הנושא הזה שנתיים. יש החלטה להקים את המנהלת, אני רוצה תשובה עם לו"ז ברור ויעדים להקמת המנהלת. הפעם אין תשובות כאלה וכאלה. אני רוצה או שאומרים לי החלטנו לבטל את ההחלטה הקודמת ולא נקים את המנהלת ותגידו את זה או שתגידו זה הלו"ז, ככה נפעל, בזמן הזה תוקם המנהלת.

הדבר האחרון, אני חושבת שהגיע הזמן, אם רוצים לפתח לקחת בחשבון מה קיים בשטח ויש מודלים מוצלחים שצריך לאמץ אותם, ויש מודלים מותאמים לאוכלוסייה ולצרכים של האוכלוסייה שצריך לקחת אותם בחשבון כמו המטבח שמספק את המנות, כמו מפעלי האריגה של עמותת סדרי, כמו המפעל של אג'יק עכשיו ששמענו עליו. אני חושבת שהגיע הזמן לקבל שותפים מהשטח שמכירים את השטח, שיודעים לפתח תכניות שכן מותאמות לציבור. ואנחנו כנראה נצטרך לקיים איזשהי פגישת עבודה עם הרשויות המקומיות בנגב כדי לעמוד מקרוב למה היישום והביצוע מתמהמה בצורה כזו או אחרת.

אני נועלת את הישיבה, מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:11.