ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 211

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 9:30

השקופות- נשים חסרות מעמד

חברי הוועדה: מירב בן ארי– מ"מ היו"ר

חנין זועבי

דב חנין

קסניה סבטלובה

אפרת שרעבי - סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל חנוך אחדות - מפקחת ארצית אחראית על מקלטים ודירות מעבר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שרה כהן - מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד הקליטה

ד"ר ציון שלוסברג - מנהל המחלקה לאוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות

ברברה לנג' - עובדת סוציאלית, משרד הבריאות

יותם שדה - רכז תכניות עבודה, משרד הפנים

גלית קריז'ק - מדריכה מחוזית, משרד החינוך

תמרה טנדלר - יועצת ביה"ס היסודי ירדן, משרד החינוך

עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד השיכון

עירית עמיאל - ממונה בכירה, אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

הדס דריקס - ראש דסק, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

תניה גולשטיין - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אביטל בגין - ממונה ארצית מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

טל וינר - מתמחה, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעל גולד - מנכ"לית לא לאלימות, ארגוני נשים

צמרת הרשקו - רכזת עמותה, אישה לאישה - מרכז פמינסטי חיפה

יהודית סידיקמן - מנכ"לית, אל הלב

תמר שוורץ - מנכ"לית, רוח נשית

מירב שמואלי - מנהלת תחום קידום מדיניות וחקיקה, רוח נשית

ספיר רוזנבוים - מתנדב, רוח נשית

איילת רזין בית אור - יועמש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

רחל זיו - מנהלת מקלט "מעון חירום לנשים", עמותת מעון חירום לנשים

ענבל אביב - מנהלת קשרי ממשל, ויצו

דינה כהן - מנכלית, נשים למען נשים

עלוה קולן - מקדמת מדיניות, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

מירי ברברו אלקיים - מנהלת מסיל"ה, מסילה

דורית דגן - מנהלת מקלט, עמותת ל"א - לחימה באלימות נגד נשים

ליאת שטיינברג - עו"ד, מתמחה במעמד

שירה יהב - בת שירות, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני-אדם

ג'ני סטפנוב - עו"ד

גלית בס - עו"ד

ציפורה רוזנברג - מתנדבת

נטלי סירבו - אורחת של חברת הכנסת קסניה סבטלובה

טל ליבוביץ

מוזמן/ת

חדוה בריליאנט

מוזמן/ת

עידית נחמן

מוזמן/ת

אורי אטינגר

מוזמן/ת

חזקיה העצני

מוזמן/ת

יוסף רוזנמן

מוזמן/ת

טל הוכמן

מוזמן/ת

עירית בשן

מוזמן/ת

בקי קשת

מוזמן/ת

יוני ויצמן

מוזמן/ת

שרון קרני כהן

מוזמן/ת

דפנה איצקוביץ'

מוזמן/ת

רות נחנסון אנקרי

מוזמן/ת

חיים כהן

מוזמן/ת

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

השקופות- נשים חסרות מעמד

אני אחליף את יו"ר הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שנאלצה מסיבות אישיות לא להיות כאן. אבל היו בטוחים שבלבה ובנפשה היא תמיד איתכם, בטח בנושא של נשים חסרות מעמד.

היום ה-16.1.2018, כ"ט בטבת תשע"ח. אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. הנושא הוא השקופות - נשים חסרות מעמד, מענים לנשים הסובלות מאלימות. אנחנו צירפנו לדיון את בקשתה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה שיושבת לידי, תיכף גם תפתח, בנושא שלה של נשים לא יהודיות שנשואות לגברים ישראלים מגורשות מישראל חרף האלימות הקשה מצד בעליהן.

אני קראתי גם את החומר שנשלח לוועדה, גם מעמותת אסף שאני מכירה את העבודה החשובה שלהם, גם הנושא של קורבנות הסחר. קראתי גם את מדיניות של משרד הרווחה שאנחנו נדבר עליה, תיכף תציגו וכמובן אני ארצה לשמוע גם את המשרדים האחרים.

אני אגיד משהו אחד ואז אני אתן לקסניה וגם למשרדים להציג. אני גם סיירתי ביחד עם עמותת אסף, הייתי גם במקלטים, בלי קשר לעמותה, עשיתי סיור במקלט, פגשתי גם נשים שהן קורבנות של סחר, נשים שהן קורבנות של עינויים. במקלט פגשתי את הנשים שאת התייחסת אליהן יותר, אותן נשים שהגיעו לכאן בסוג של מסחרה באינטרנט. הגיעו לכאן לחלום הזוגי של למצוא כאן בעל עשיר, ומה שנקרא החלום ושברו.

תקופה לא ארוכה הם חיו בזוגיות, לפעמים גם יש ילדים בעניין ובסופו של דבר מתחיל תהליך גירושים והאישה מוצאת את עצמה לבד, כמו שאמרתי לפעמים עם ילדים, אם זה במקלט כתוצאה של אלימות או אם זה פשוט לבד בלי אף אחד. אין לה שום מעמד חוקי כאן בארץ, ולכן לפעמים אחרי שהיא פיתחה אפילו חברים או גן לילדה או איזשהי מסגרת היא נאלצת להיות מגורשת מכאן.

וכמובן, פגשתי את אותן נשים שהן גם עברו, שהן גם קורבנות של אלימות, מה שבכלל אומר שגם הן הגיעו לכאן וגם בסוף מה שנקרא ספגו כאן אלימות קשה מצד בני הזוג או המשפחה שלו גם, זה גם אירוע ששמעתי. ובעצם, מה שנקרא, לצערי הרב, לא יודעת איך להגדיר את זה בצורה שזה סוג של, גם אתה מביא אותה לכאן, גם אתה מתעלל בה בסוף וגם אתה זורק אותה ואומר לה תסתדרי לבד.

כל אדם שיש בו טיפה רגישות מבין שאין מקום לאטימות הזאת. זה ברמה האישית דברים שאני פגשתי בשלוש שנים האחרונות, אני גם אציין את זה בהתחלה וגם בסוף שיש כאן עמותות שעושות עבודה מאוד מאוד טובה אבל כמו תמיד זה לא צריך להיות במקום של עמותות, זה צריך להיות החלטה ואחריות של המדינה.

אז נתחיל עם חברתי קסניה שתציג את הנושא שלה, בבקשה.

שלום לכולם, בוקר טוב, תודה מירב. לפני כמה שנים אנחנו כולנו הזדעזענו כשצפינו בסרט כלות מאוקראינה, אנחנו זוכרים את זה. וזה קצת פתח את הצוהר על התעשייה הזאת של כלות שמגיעות ממדינות כאלה ואחרות. רבות מהמדינות האלה הן בגוש של מדינות חבר העמים לשעבר אך כמובן שזה לא אקסקוליסיבי, יש גם מהפיליפינים ויש גם מוייטנאם ומדינות אחרות שמשם מגיעות הנשים.

למען הצדק אני כמובן אציין שלא כל המקרים מתייחסים לסוג הזה של יחסים, שבצורה נכונה הגדרת את זה, מסחרה באינטרנט, ממש סחר מכר בנשים. יש גם מקרים של נישואים וזוגיות שנוצרת ומתפתחת באופן טבעי, בין אם זה במשלחות של עבודה, בין אם זה דרך חברים משותפים, בין אם זה בהתכתבויות באינטרנט שלא דרך אותן החברות של תיווך. וכך או כך יש לנו זוגות רבים של גברים ישראלים ונשים שהן לא ישראליות, לא יהודיות שמגיעות לכאן ומכאן לחוצלארץ.

לאחר ששניים נישאים הם פונים לרשות האוכלוסין וההגירה במטרה להתחיל בהליך מדורג לקבלת מעמד קבע עבור האישה. לשם כך על הבעל להתייצב בתדירות קבועה מראש בלשכה לצד אשתו ולחתום על הצהרה כי נמצאים בזוגיות. רוב הזוגות מנהלים חיים נורמטיביים ובונים את משפחתם בצורה כזאת או אחרת. אבל לצד אלה קיימים מקרים שבהם בעל מתעלל באשתו התעללות פיזית, נפשית, מינית, כלכלית והאישה פשוט חוששת להגיש את התלונה ולקבל הגנה על פי החוק.

בחלק מהמקרים הבעל מאיים שיפסיק להצהיר במשרד האוכלוסין על כך שהם נשואים במידה והיא תתלונן. ואם היא כבר מתלוננת אז אין ביכולתה להחזיק מעמד ולנהל את חייה לצדו לאור היחס הזה. ההליך המדורג מופסק במקום והיא מוזמנת לשימוע בלשכת האוכלוסין ובמקרים רבים מגורשת למדינת המוצא. אם יש ילדים בעניין אז אתם מבינים שהילדים הופכים מייד לקלף מיקוח. כן אשלם לך מזונות, לא אשלם לך מזונות, אני אתן לך לשחרר את הילדים מכאן, לא אתן לך לשחרר את הילדים.

במהלך שלוש שנים שאני חברת כנסת אין שבוע שאני לא מקבלת פניות בנושא הזה. רבות מהנשים האלה מפחדות להחשף, אנחנו הזמנו לפה הרבה מאוד נשים רובן ככולן אמרו לנו בכנות, אנחנו חוששות מאוד, אנחנו נמצאות במצב ביניים בלאו הכי, אנחנו יודעות שאם אנחנו נתייצב אולי יצלמו אותנו, אולי ירשמו את הפרטים שלנו ואנחנו מחר נמצא את עצמנו גם בלי הילד או הילדה, נמצא את עצמנו בחוצלארץ.

משנת 2006 קיים נוהל במשרד הפנים, נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני הזוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי. מספר הנוהל 520017 א'. הנוהל מכיר בכך שיש להגן על הנשים המוכות, המהגרות, וקובע מנגנון להסדרת מעמדן של מי שעזבו מערכת יחסים אלימה אבל לצערנו הרב ולצערן של הנשים האלה הנוהל לא נגיש לנשים. אין מידע על הנוהל לא ברשויות הרווחה, לא במשרד הפנים.

נשים שכבר אוזרות אומץ ומגיעות לעובדת סוציאלית הן נתקלות בשאלה ש"מה את רוצה, הגעת, לא טוב לך, את מוזמנת לעזוב". זה היחס שנשים שפנו אליי נתקלו בו לא פעם ולא פעמיים. במשרד הפנים ברגע שנודע להם על הפרידה או על היציאה של האישה מבית הבעל, אפילו אם ניתן צו הגנה, ברוב המקרים פשוט נשללת אשרתה במקום או אחרי תהליך לא ארוך.

אז בעצם מה עושה הבעל? מחזיק אותה בשבי, לא מחדש את אשרתה, מטיל עליה אלימות והפחדה כי יגרום לגירושה או פונה מיוזמתו למשרד הפנים ומודיע כי הזוגיות הגיעה לקיצה ומבקש את הגירוש של אותה אישה מהמדינה.

בהרבה מאוד מקרים, מקרים כאלה מתרחשים גם ללא אלימות אלא שברגע שהאישה מסיימת את החמש שנים, מתקרבת לקיצם של חמש שנים, שלאחר מכן צריך להסדיר את מעמדה והיא כבר הופכת לתושבת קבע, חודשים ספורים - ויש ממש מקרה אחרי מקרה, שהבעלים פונים ללשכת האוכלוסין וההגירה ובאופן מפתיע ממש שלושה חודשים לפני שהתהליך מסתיים, ארבעה חודשים לפני כן, מודיעים על כך שטוב, זהו, סוף פסוק, לא צריך אותה יותר, כבר השתמשתי בה יותר מארבע שנים, זהו, אני רוצה להחזיר אותה הבייתה.

כמו סחורה שקונים אותה ואחרי זה מחזירים אותה לאותו המקום. קול האישה אינו נשמע בכלל בעניין הזה ואם היא באה ואומרת במשרד הפנים, אבל זה בא ללא אזהרה מוקדמת, היחסים היו תקינים, הכל היה בסדר, זה לא משפיע ולא משנה את הליך הגירוש.

זמן הטיפול והמענה לפניות בוועדה מטעמים הומניטריים שקיימת במשרד הפנים הוא בעיה בפני עצמה. הקריטריונים אינם שקופים ואינם ברורים לקביעת מעמד לנשים כאלה ותדירות התכנסות גם היא לא ברורה והנשים נתקלות בכך. גם במקרים אחרים יש לנו קצת בעיות עם הוועדה ההומניטרית שלא ברור לנו מתי היא אמורה להתכנס ומתי מגיע הזמן לטפל באותן פניות שמצטברות.

מה שלדעתי חייבים לעשות זה לקבוע פרמטרים ברורים, כולל זמן הטיפול לפעילות קודם כל בוועדה ההומניטרית, להגדיר את הקטגוריות של נשים שסובלות מאלימות מצד הבעלים שלהן ודבר הגשת בקשה לאשרה, לעבוד בשיתוף פעולה עם נשות הקשר באותם ארגונים אזרחיים שהם היחידים היום שעוזרים לנשים האלה במועצות האזוריות.

להנגיש מידע בשפות, הנגשה לשונית זה תמיד המפתח, אם האישה שנמצאת פה נשים ספורות ובדרך כלל גם מודרת מאפשרויות כמו לימוד העברית כי היא לא עולה חדשה, הבעל צריך לשלם עליה באולפן כדי שהיא תלמד, אז הן אינן יכולות להגיע למידע הזה גם באינטרנט. גם אם הן תגששנה באינטרנט הם לא - - -

אנחנו לא יכולים פשוט להתיר את הנשים האלה לגורלן ואנחנו לא יכולים להפוך למדינה שמאפשרת שימוש באישה כבסחורה. מדובר בבנאדם, מדובר בבנאדם שמנתק את עצמו מהחברה שלו או שלה, מקרובי משפחה, בונה פה חיים ואחרי זה בעצם מתגלה לה שהיא או צריכה לסבול אלימות קשה וצריכה לשתוק על מנת שלא יגרשו אותה ולא יפרידו אותה מילדיה או שלפתע פתאום ללא שום בעיות בעיות מקדמיות הבעל מתלונן עליה למשרד הפנים ואחרי זה תהליך הגירוש מתחיל.

תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה אדוני.

אני אתייחס בקצרה. אני רוצה לברך אותך ואת חברת הכנסת קסניה סבטלובה על ייזום הדיון החשוב הזה. גם אני שמעתי על מקרים ומצבים מאוד קשים ואני מצטרף לשורה האחרונה בדברי הפתיחה של חברת הכנסת סבטלובה. אישה לא יכולה להיות סחורה והמפתח להתמודדות נמצא בידי המדינה.

אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא עוסקים פה באיזשהו מקרה יוצא דופן, חריג, של פעם ב, שבסדר, צריך להתייחס אליו בצורה אנושית והומנית. אנחנו מדברים על משהו שהוא כבר מתחיל להיות סוג של תופעה. ואם מדובר בסוג של תופעה צריך מול התופעה הזו התמודדות מערכתית, מנגנון ותורת עבודה, תורת פעולה. בתוך המערכת המדינתית צריך להיות מוקם איזשהו מנגנון של פניות - - -

הם עשו משהו, יש לנו כאן את ההצעה של משרד הרווחה לטיפול. מסתבר שהצוות של עבודה שעשה, הם תיכף יציגו אני מניחה, הנייר הזה הוא מפברואר 2017, כמעט שנה, של סיכום שהם הגישו למנכ"ל המשרד על מה שאתה אומר - איך בעצם המדיניות שצריכה להיות כלפי אותן נשים.

אני מאוד מברך על הכיוון הזה. ההתמודדות צריכה להיות מערכתית והיא צריכה להיות מאוגדת באיזשהו מנגנון, באיזשהי קבוצה, איזשהי יחידה, איזשהי מסגרת של אנשים שמכירים את התופעה, יודעים לטפל בה בצורה מערכתית וכוללת ויודעים לעמוד עם כל רשויות המדינה הרלוונטיות כדי לטפל מההתחלה ועד הנקודה שבה הטיפול מתחייב. תודה רבה.

תודה רבה דב. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה גברתי.

קודם כל אני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב והאמת אנחנו מדברים על תופעה של אלימות שאת המימדים שלה לא יודעים. למה? כי זו הקבוצה של הנשים שהכי מפחדות להתלונן כי הן נמצאות בין שני הפחדים הכי גדולים: לגרש אותן או לאבד את החיים שלהן ולהמשיך לחיות בסבל היום יומי. היא לא רוצה להתלונן, היא פוחדת. כלומר, האלימות היא מצב הכליאה כשלעצמו. לפני שמרביצים לה ומכים אותה היא נמצאת כאילו זה העולם שלך, את לא לגיטימית בחוץ.

ולדמיין את עצמנו, נשים, נמצאות במצב של אלימות ואני לא יכולה להתלונן, אני מאבדת את הכל, את הילדים שלי אם אני מתלוננת, אני כבר לא יכולה לדמיין מצב של אלימות יותר מפחיד מזה. האלימות הראשונה היא מצב הכליאה, לכן אנחנו צריכים לדבר על מימדי התופעה, לחשוף את מימדי התופעה.

ואני רוצה לדבר על פתרונות ואם לדבר על פתרונות אז יש פתרונות משתי רמות. רמה של חבילת הסעד שמשרד הרווחה דיבר עליה, אני חושבת, חברת הכנסת מירב, ב-2015, משרד הרווחה, אם אני לא טועה, דיבר על חבילת סעד, תמיכה בדירה, כל מיני שירותים אבל הוא דיבר גם על המישור שאנחנו לא יכולים לשכוח שהוראה לוועדה ההומניטרית לתת מעמד לנשים האלה. כי כל עוד אנחנו מדברות על תמיכה ותמיכה של רווחה, של סיעוד, של דיור, ואת לא נותנת להן את הביטחון, המעמד הביטחוני האלמנטרי הבסיסי של תושבות ואזרחות אז אנחנו לא עושים כלום.

אז יושבת הראש מירב, אנחנו צריכים קודם כל לצאת מפה בהמלצה, כמו שאמרה חברת הכנסת קסניה, אי אפשר להמשיך עם מצב שבו הוועדה ההומניטרית של משרד הפנים לא מתיישבת לעתים קרובות, הקריטריונים שלה אינם ידועים, לא שקופים, היא לא מתיישבת ומה יותר הומניטרי מאשר שיש נשים בלי מעמד וגם נשים שסובלות מאלימות. אז גם המישור של אזרחות ותושבות קבע וגם המישור של משרד הרווחה.

כן, תודה רבה. אנחנו נתחיל קודם כל עם מי שנתן לנו את הניירות עמדה ולאחר מכן נשמע את המשרד. נתחיל עם עלוה קולן מאסף, מקדמת מדיניות, בבקשה.

אסף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל. כיום חיים בישראל 38 אלף מבקשי מקלט מאפריקה, מתוכן 7000 נשים, חיים בישראל בלי מעמד מוסדר, אין להם זכויות בסיסיות, מצב סוציואקונומי מאוד קשה ותחת איום קבוע של כליאה ושל גירוש. הנשים סובלות מרמת פגיעות גבוהה במיוחד כי גם הן נמלטו מהמדיניות שלהן, שם הייתה או מלחמה או שהן נרדפו, הן עברו מסע פליטות, רבות מהן הן שורדות של מחנות העינויים בסיני, שם הן עברו אונס והתעללות ברוטלית וכיום הן חיות בישראל בלי ביטוח בריאות, בלי רווחה והן גם מיעוט נשי בתוך רוב גברי מאוד מובהק, 7000 מתוך 38 אלף.

ארגון אסף יחד עם עמותת איתך מעכי עשינו בשנת 2016 מיפוי רחב של הצרכים והנסיבות של נשים מבקשות מקלט. המיפוי הזה הראה באופן ברור שחוסר המעמד וחוסר הגישה לשירותים מחליש את הנשים והופך אותן למאוד פגיעות לאלימות.

קצת על המצב - מבקשות מקלט נפגעות אלימות במשפחה כיום זוכות לטיפול של הרווחה רק במצב של סכנה מיידית לשלומן ולחייהן. זה אומר אין ליווי שוטף, אין זיהוי מוקדם, אין מרכזים למניעת אלימות, אין טיפול במשפחה ובבית, רק במקלטים והמקלטים באמת עושים עבודת קודש. אבל צריך להבין שבלי ביטוח בריאות ובלי הנגשה לשונית ותרבותית קשה מאוד לטפל במבקשות המקלט גם במקלטים לנשים מוכות. צריך גם להבין שהן לא זכאיות לא לקצבת הבטחת הכנסה במהלך השהייה במקלטים ולא למענק - - -

ברור אבל אין שום קשר לקצבה אם אין לה - - -

בדיוק, אז גם לא למענק ההסתגלות שלאחר היציאה. אז רבות מהן פשוט נאלצות לחזור לבית המכה כי הן לא יכולות לפרנס את עצמן ואת הילדים.

תגידי, רגע, עלוה, אני יושבת בוועדה הזאת כבר קרוב לשלוש שנים, גם הייתי אצלכם. רציתי לדעת, לפני שאני נותנת למשרד, משהו קרה בשנה האחרונה?

כן.

אז בואי תספרי לי קצת כי את הנתונים ראינו, פגשנו, הסתכלנו, את לא מדברת כאן - - - גם חנין וגם קסניה הן בעניינים בנושא הזה. בואי תגידי לנו מה קרה בשנה האחרונה כדי שנבין לפני שאנחנו שומעים את המשרד.

ב-2014 מבקר המדינה הוציא דוח מאוד מאוד תקיף בעקבותיו ובעקבות הרבה מאוד עבודה שנעשתה כאן בכנסת משרד הרווחה פירסם הצעת מדיניות בטיפול בזרים בגירים שאינם ברי הרחקה. זה בעצם כולל בתוכו ארבע אוכלוסיות מוחלשות ביניהן גם נשים מבקשות מקלט שהן קורבנות לאלימות.

לצורך היישום של התכנית המשרד דרש מהאוצר 40 מיליון שקלים ובאוגוסט 2017 המדינה הודיעה לבית המשפט במהלך איזשהו הליך משפטי בכלל אחר שאושרה העברה של 10 מיליון שקלים למשרד הרווחה למימוש חלקי של התכנית הזאת. זה היה באוגוסט, מאז עברו ששה חודשים כמעט, הכסף טרם הועבר והמדיניות לא ממוממשת. אז הייתי רוצה לשאול - - -

את תשמעי את זה תיכף. אז מבחינתך בשטח את לא רואה שינוי. מה שכן בגלל שאת מעורבת מול המשרד את יודעת, ראית את הנייר - - -

הועברו 10 מיליון שקלים, אנחנו לא ראינו את ההעברה, לא ראינו שהם הועברו באמת בפועל לשטח ולא ראינו שהתחילו לעשות בהם שימוש ונשמח אם הוועדה תנהל מעקב איפה ה-10 מיליון שקלים האלה. וכמובן, אם יש איזשהי כוונה לתקצב בתקציב 2018 את כל 40 מיליון השקלים כך שזה יגיע לכל האוכלוסיות המוחלשות.

אוקיי, תודה עלוה, אנחנו תיכף נשמע. אפרת שרעבי ממשרד העבודה והרווחה.

בוקר טוב. אני שמחה על הסקירה המקיפה שעשתה חברתי מעמותת אסף, באמת הייתה סקירה, חסכת לי הרבה מלל. לעצם העניין, באמת ב-2014 ישב צוות בתוך המשרד וגיבש איזשהו נייר עמדה שמדבר על מתן שירותי רווחה לארבע אוכלוסיות ביניהן קורבנות סחר ועבדות, נשים נפגעות אלימות, דרי רחוב ואנשים שסובלים ממוגבלות. ההצעה הזאת אכן הייתה בהיקף של 40 מיליון ₪ ולאחר תקופה ומשא ומתן ודין ודברים עם האוצר כרגע תוקצבו לטובת העניין הזה רק 10 מיליון ₪.

מכוון שההצעה המקורית הייתה פי 4 מ-10 מיליון ₪ אז היינו צריכים לשבת על המדוכה ולחשוב מי הכי הכי הכי האוכלוסיות הנזקקות למענה המיידי הזה. ובאמת התקבלה החלטה שהאוכלוסיות הכי נזקקות הן אלה שצריכות טיפול והגנה תחת קורת גג ובמילים אחרות איזשהו מענה לאנשים שזקוקים לטיפול 24/7 במסגרת חוץ ביתית. ה-10 מיליון שקלים האלה ממש לאחרונה הועברו למשרד וממש בימים הקרובים הם יחולקו לטובת המכסות של הדברים - - -

מדהים אותי שכל פעם שיש דיון אז בדיוק עכשיו קיבלו את הכסף.

תעקבו אחרי זה- - -

לא, אני כבר מיומנת בסיפור הזה, בדיוק עכשיו הוועדה, זה, אז זה קטע שיש לי שבע ועדות, את מבינה, אז כל פעם שאני מגיעה לוועדה אומרים בדיוק קיבלנו כאן כסף.

אני רוצה רגע להבין. הרי אתם ב-2014 לאחר דוח מבקר המדינה התכנסתם.

נכון.

הצוות המכובד פה שאני גם מכירה חלק, אני יודעת שנשים רציניות מאוד. באתם, עשיתם דין ודברים, קיבלתם 10 מיליון. היא טוענת, עלוה, שכבר באוגוסט התקבלו 10 מיליון, תתקני אותנו, הרי הכסף בא או ב-17' או 18' בשבוע שעבר, אז בגלל שאני קצת מכירה את האוצר אז תגידי לי מתי - - -

אני אומרת את מה שאני יודעת. למיטב ידיעתי ממש לאחרונה, אני מדברת על שבוע שעבר, לפני שבועיים, הכסף הגיע למשרד.

זה כסף של 2017? קיבלת עכשיו בהעברות אולי שהיו?

יכול להיות, אני לא בקיאה בפרטים הספציפיים האלה, יכול להיות. אני יכולה לברר את זה תיכף אבל יכול להיות - - -

הכסף נמצא במשרד?

כן, הכסף נמצא במשרד.

יהיה לי איתך לספציפקציה כי אני עושה את זה גם עם הצעירים חסרי בית שלי. הכסף עכשיו נמצא אצלכם, איך הוא יגיע בעצם לאוכלוסיות המוחלשות? באמצעות מיזם משותף, באמצעות מכרז, איך הוא יגיע? כי מכרז זה עוד שנה.

לא, מכוון שאנחנו - - -

את מטפלת בזה? לא עמותת - - - את לא מעבירה אליהם כסף?

לא, אני אגיד לך, אם אנחנו מדברים ש-10 מיליון שקלים האלה הולכים לאנשים שצריכים 24/7 אז אנחנו - - -

אני רוצה לדעת איך הכסף יגיע אליהם.

אז אני אגיד לך. אם אנחנו מדברים על דרי רחוב ועל נשים נפגעות אלימות ועל קורבנות סחר ועבדות ועל אנשים בעלי מוגבלות שזקוקים למסגרות חוץ ביתיות 24/7 יש לנו את המסגרות האלה, אנחנו פשוט - - -

אני אעשה לך קצת סדר, אולי את לא מכירה אותי, אני כבר שלוש שנים מובילה את ועדת המשנה לצעירים חסרי בית. אני רואה כאן דרי רחוב, אני מסתכלת על אותה צעירה שהיא נזרקה עכשיו והיא דרת רחוב. תסבירי לי איך היא נהנית מה-10 מיליון שקלים האלה?

היא מגיעה ללשכת הרווחה ותוקצה עבורה מכסה והכסף הזה ישולם - - -

האם הכסף את נותנת את הכסף לרשויות? ליחידה לדרי רחוב בתל אביב? איך הכסף יעבור?

אם היא מתל אביב אז זה יעבור, כן, זה יממן מכסות, אפילו ברמה ארצית, הרי הם לא תמיד משוייכים לרשויות, יש לנו אפשרות למכסות ארציות. מי שצריך טיפול במסגרת חוץ ביתית והוא דר רחוב או כל אחת מארבע האוכלוסיות שמניתי, המדינה תממן לו מכסות ככל שתהליך ההתערבות שלו - - -

אם אנחנו מדברים על האוכלוסיות האלה וספציפית אנחנו מדברים על מהגרות ואנחנו מדברים על נשים ללא מעמד שהן אינן דוברות עברית. את יודעת מה, אנחנו הוצאנו עכשיו מהממ"מ סקר על כמות עובדים סוציאלים ועובדות סוציאליות שיש להם את האפשרות של היכרות, לפחות שטחית, עם השפות והן יכולות לאפשר הנגשה לשונית.

ומה שאנחנו גילינו שבממוצע יש בערים כמו פתח תקווה שיש שם המונים, כן זה ברור, זה אחוזים מאוד גדולים של אוכלוסייה שזקוקים להנגשה לשונית, עובדת סוציאלית אחת לכ-700-800 עולים. זה בלי שספרנו את דרי הרחוב, מהגרים, פליטים וכל אלה. אז בעצם זה בנאדם אחד לאלף, אלף כאלה שזקוקים לעזרה בסעד. איך מתמודדים עם זה בכלל, האם ה-10 מיליון האלה הם גם מתוקצבים ב- - -

לא, מה פתאום, היא אמרה לך, יש לי רק 10 מיליון מתוך 40, לכן אני קודם כל אתן למקרי קצה.

אבל המקרה קצה לא יתגלה בלי שיתנו - - -

לא אבל חכי, תיכף גם יתייחסו כאן העמותות שעובדות עם המקרי קצה, אבל אם יש לך דרות רחוב, שזה הכי SOS לתת לה עכשיו את אותה דירת מעבר או להכניס אותה לקורת גג, אני רוצה לדעת איך באמת היא תהנה, סליחה היא לא אמורה להנות מזה, מהכסף. אבל אני רוצה לדעת בדיוק.

אני יכולה לתת לך עוד דוגמה שאני גם עוסקת, זה חד הוריות. אז יש כאן את רוח נשית שהן תיכף ידברו. אני ביקשתי מעמותות לדעת איזה פרוייקטים הם עושים ובשבוע שעבר עברו 15 מיליון למשרד הרווחה, הם יציגו תכנית ובמכרז או מיזם משותף, בגלל זה אני שואלת אותך ספציפית, הם יקבלו כסף. כי היא זו - - -

הלוואי.

אל תדאגי, אין הלוואי, את תקבלי, זה פרוטוקול פה גם. כבר עבר שבוע שעבר 15 מיליון ₪ וחלק מהם יהיה גם לרוח נשית. אני רוצה שהיא שפוגשת את האישה תפסיק להתמך מפילנטרופיה ושיהיה לה כסף של המדינה. אגב, עשינו את זה גם עם הופכות את היוצרות שהביטוח הלאומי נכנס, במקום הפילנטרופיה, את יכולה לשאול את ליאת מהופכות היא תגיד לך שנכון, זה מה שעשינו, זאת המטרה.

לכן אני שואלת אותך האם במיזמים שלך פה יש לכם את האפשרות לתגבר אותם או שאת אומרת אני אקח את הכסף, אני אפתח דירות ואני אקבל אותם או שאני אתגבר את העובדת הסוציאלית או שאני אתגבר עוד עובד סוציאלי ביחידה לדרי רחוב. איך את הולכת להכניס את הכסף שהם "יהנו" מזה.

הארגונים לא יהנו מזה. מי שיהנה מזה זה האוכלוסיות, הלקוחות שזקוקים לשירות הזה.

איך?

בדומה לאיך שנהנים אזרחי ישראל. מי שזקוק לשירות מקבל את המכסה במסגרת. אותו דבר אנחנו נעשה עם מי - - -

אחת הבעיות שהן בכלל לא נמצאות במסגרות צריך שהן בכלל תגענה למסגרות- - -

מי גברתי?

אחרנו כי אם אפשר בבקשה פעם הבאה שהדיון לא יהיה ב-9:30 כשאנחנו מגיעות מהצפון הרחוק - - -

גברת צמרת, אני לא קובעת, יש גם לי מגבלות, לו"ז של הוועדה, אני לא קובעת. תמתיני שנייה, את לא יכולה להתפרץ כי אז לא יידעו מי מדבר. אני אסיים ואז צמרת תדבר. כי כבר נתתי לך פשוט התעכבת, בסדר, זה קורה. תרשמי לך עכשיו מה שאני אומרת ואני גם אחזור בסוף.

את מדווחת לוועדה איך בדיוק ה-10 מיליון ₪ האלה הולכים להגיע לאותן אוכלוסיות שהגדרת שאת צריכה לתת להכי, מה שנקרא SOS. איך את הולכת לתת את הכסף ולאן. אני אומרת לך שאת יכולה לשאול אותם כי אנחנו בדיוק עושים עכשיו את העניין עם החד הוריות. הלכנו לעמותת קציר שנותנת מלגות ל- - - הלכנו לרוח נשית, הלכנו ליסמין, הלכנו ובדקנו מה עושים היום בחד הוריות. וכן, אם צריך נתגבר אותם.

ולכן אני שואלת, את אומרת לי, מירב, העמותות לא יקבלו. אין בעיה. תסבירי לי איך הרשויות יקבלו, תסבירי לי איך היחידה לדרי רחוב תקבל - - - בבקשה לכתוב לוועדה במכתב רשמי שמסביר איך הכסף - - -

אם זה לא היה ברור עכשיו איך שאנחנו עושים את זה אז אנחנו נכין מכתב מפרט - - -

מצויין, יפה.

אנחנו היינו רוצות גם התייחסות לאיך אנחנו מגיעים לאותם מקרים של אלימות שהם בכלל לא מדווחים. את לא יכולה לדעת אם זה מקרה קצה או לא, נכון הם לא דרים ברחוב, לפעמים המצב שלהם הרבה יותר גרוע מאשר אלה שגרות ברחוב. אי אפשר רק להתייחס ל - - - להעביר את הדיון לפאזה של בואו נטפל בדרי רחוב, זה לא הדיון הזה בכלל.

אני לא דיברתי על דרי רחוב, דיברתי על כל הנשים איך הכסף הולך להתחלק.

מירב, יש נשים, זה בעיה מאוד מרכזית, שלא מתלוננות, הן פוחדות. אני חושבת שמספר הנשים שהן לא מתלוננות יותר מאשר מספר הנשים שמגיעות למסגרות האלה - - -

אנחנו נשמע עוד התייחסות.

קודם כל ההגנה הכי גדולה זה לתת להן תושבות, לתת להן מעמד קבע - - -

אנחנו נשמע את משרד הפנים. סליחה, באמת אני רוצה לנהל את הוועדה הזאת עם הגיון. צמרת הרשקו, רכזת עמותה אישה לאישה, מרכז פמניסטי חיפה, בבקשה.

אני מרגישה שאני קצת נכנסת באמצע דיון ואולי אם היה אפשר שאני אדבר טיפה יותר מאוחר כדי שאני אבין.

אין בעיה, מתי שאת רוצה תגידי לי.

מה שאני רק מבינה והייתי רוצה שנמקד, אני מצטרפת לבקשה פה, זה שהדיון הוא על נשים חסרות מעמד, לא דרי או דרות רחוב, נפגעות אלימות, ולכן - - -

סליחה גברתי, עם כל הכבוד, אני מנהלת את הדיון, אני יודעת על מה נושא הדיון, יש לי כאן את נייר העמדה של המשרד. אנחנו עוסקים, ונכנסת עכשיו אז אני אתדרך אותך, על קורבנות סחר ועבדות, על נשים נפגעות אלימות, על אותן נשים עם נכויות כפי שהן הוגדרו, לא משנה, ועל דרי רחוב. כל אלה הן חסרות מעמד, כולן נשים חסרות מעמד. ואני רוצה לשמוע התייחסויות לכל אותן. גם לזו שגרה ברחוב, גם לזו שבמקלט וגם לזו שאין לה שום מעמד ואף אחד לא יודע מי היא ולא מתלוננת. אבל רגע, אני יודעת איך לנהל את הדיון. עכשיו ברשותכם משרד הפנים, הדס דריקס, מנהלת רשות האוכלוסין, הגירה ומעברי גבול.

אני ראש דסק ברשות האוכלוסין וההגירה. קודם כל אני ארצה להתייחס למה שהועלה כאן בעניין הוועדה הבין משרדית שיהיה ברור שיש נוהל של ועדה בין משרדית. הוועדה הזו זו לא ועדה שיושבת במחשכים, זו ועדה שמתכנסת אחת לחודש באופן קבוע. הוועדה מונה נציגים של משרדי ממשלה רבים, ביניהם זה משרד הבריאות, משרד הרווחה, ביטוח לאומי, משטרה, משרד החוץ ולשכת הקשר. גם בעניין הנוהל של הפסקת הליך מדורג בעקבות אלימות זה נוהל שמפורסם באתר של הרשות, זה נוהל שגם הפקיד אם הוא נתקל במקרה כזה הוא מכוון לנוהל ומפנה להגיש את הבקשה, משרד הרווחה מודע לנוהל הזה- - -

אף אחד לא במשרד הרווחה, במקומות ספציפיים כשבאות הנשים, והן בודדות אלה שבאות כבר, ואלה שיודעות למצוא את משרד הרווחה ושלא מפחדות ממשרד הרווחה. הן שם נתקלות בקיר שלא מבינים מה רוצים מהם בכלל, לא יודעים על הנוהל הזה. בקיצור, לא יודעים עליו ואם הוא יפורסם באתר שלכם זה יופי ומצויין אבל זה לא מספיק בשביל אלה - - -

גם כאשר את מתכנסת פעם בחודש ואת לא מדווחת כמה בקשות יש בפנייך, כמה אחוז את קיבלת, לאלה שסירבת להן על פי איזה קריטריונים זה כאילו את לא מתכנסת. כי בשורה התחתונה כל הקריטריונים והמדיניות שלכם כן עמומה וכן לא מובנת וכן בלי קריטריונים.

יש קריטריונים מאוד ברורים בנוהל, יש קריטריונים ברורים- - -

אתם מגלים - - - הנוהל הוא שקוף אבל האם אתם עוקבים אחרי הנוהל, מיישמים את הנוהל זה מה שלא שקוף. המציאות לא שקופה לא הנוהל התיאורטי.

תני לה להמשיך בבקשה.

מעבר למה שציינתי גם יש מצב שנערך ראיון לבני הזוג בלשכה והפקיד מזהה שיש כאן עניין של האישה שהיא מפוחדת מהבעל שלה אז גם פה אנחנו מציעים לה, מייעצים לה לסגור את הבקשה ולהגיש בקשה מטעמים הומניטריים. אני גם יושבת בוועדה הזו, אני מציגה את התיקים, אני יכולה לומר שעשינו בדיקה מדגמית - - -

כמה נשים יש לכם?

מדיי שנה בערך יש 20 בקשות שמוגשות.

וכמה מקבלות?

הרוב מקבלות.

רוב הפניות אלינו הן אלה שלא מקבלות.

אני לא מופתעת לשמוע כי אני יודעת גם מקרים שלא עומדים במקרי הסף של הנוהל - - -

מי מגיש את הבקשה אליכם, אותה אישה?

האישה.

ואיך היא מגיעה אליכם?

היא בדרך כלל פונה באמצעות מקלט לנשים מוכות, היא מגיעה ללשכה עם - - -

עם עובדת סוציאלית של המקלט?

כן יש מעורבות של העובדת הסוציאלית, היא מגיעה ללשכה עם האישור שהיא שוהה במעון לנשים מוכות, מגישה בקשה מטעמים הומניטריים. אנחנו גם מנסים לתעדף את הבקשות האלה, להעלות אותן- - - גם במקרים שעל פניו הם לא עומדים בתנאי הנוהל אנחנו כן מעבירים, בדרך כלל כן מעבירים לוועדה הבין משרדית.

אוקיי, תודה רבה לך. מנהלת מסילה, היחידה - - -

מירב, איך מפרסמים- - -

היא אמרה, באתר של - - - היא אמרה, באתר האינטרנט.

אבל את מבינה שבאתר האינטרנט זה מפורסם בשפה העברית, זה לא נגיש לאף אחד.

העובדות הסוציאליות לא יודעות - - -

אני תיכף אשמע גם את העובדות הסוציאליות בתוך המדינה שמלוות. מירי מנהלת מסילה, בבקשה.

אני מנהלת מסילה שזו יחידה עירונית שמטפלת בקהילה של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. אני רוצה לומר כמה דברים. אם אני אתייחס בעיקר, כי אני הבנתי שמתייחסים בעיקר לנשים שבמעגל האלימות שסובלות מאלימות, מי שבעצם מלווה אותן בשטח בתל אביב זה בעיקר אנחנו. במהלך 2017 פינינו 14 נשים למקלט, רובן אריתראיות. וקרוב ל-200 נשים שנמצאות במעגל אלימות מטופלות במסילה אם זה דרך קבלת קהל או אם זה בצורה אינטנסיבית.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה. בעצם בפועל היום המענה היחיד שיש לנו לתת לנשים, שבעיקר אני מדברת על נשים אריתראיות ומיעוט סודני, הפתרון היחיד שיש לנו אם הן חשות סכנה לחייהן זה לפנות אותן למקלטים שהמקלטים, אני מכירה טלפונית את כולם, עובדים מדהים. אני מבינה לגמרי את המצוקה של המקלטים שיש איזושהי ציפייה שאני אתן בצד הקהילתי את המענה. אין שם גישור שפתי, אין אופק שיקומי, אין קצבאות, אין כלום, הילד נופל יום אחרי שמגיעים למקלט - אין ביטוח רפואי לילדים. מורכבות נוראית.

מה שבעיני עוד יותר נורא וזה מה שאני רוצה להפנות למה שעכשיו משרד הרווחה אמרו שזה קצת הדהים אותי, כי אני ישבתי גם בוועדה של להמליץ לדוח מבקר המדינה עם איילה מאיר, שאומרים שכל התקציב שניתן של 10 מיליון הוא לפתרונות חוץ קהילתיים 24/7. ואני שואלת את עצמי, אין בזה שום הגיון, אנחנו מדברים על ארבע קבוצות, דרי רחוב אני מבינה, הם צריכים פתרון של מגורים, אבל נשים שסובלות מאלימות, ההיפך, המורכבות היום היא שהן לא זכאיות לשום טיפול במרכזים למניעת אלימות, אין אף אחד שמטפל בהן בקהילה, הן מגיעות למקלטים שלא מבינים את השפה, לא זכאיות לשיקום, הן חוזרות מהר מאוד לגבר האלים בחוץ. לצערנו יש אחוזים מאוד גבוהים של אלימות בתוך הקהילה של מבקשי המקלט - - -

אני רוצה לשאול אותך משהו. היא יושבת כאן והיא צריכה גם לחזור אלינו. את נמצאת במסילה, את זו שפוגשת אותן. בסוף אם היה את אותו כסף מה היית מציעה לעשות איתו? סתם אני אומרת מבחינת - - -

אם אני אתמקד מארבעת הקבוצות רק בקבוצה של נשים שסובלות - - -

כן, כן.

שני דברים וזה גם הועלה בוועדה: מצד אחד כן פתרון רחב יותר בחוץ שזה אומר, שקצת אני אתייחס למה שנאמר פה על השפה, שחייב אם זה במקלט אחד, שני מקלטים, ארבעה מקלטים גישור שפתי, שתהיה מישהי שמדברת טיגריניאק כשהנשים האלה מגיעות באישון לילה עם הילדים. אין אף אחת שמבינה את השפה שלהן. זה דבר אחד.

אני מבינה שהן לא זכאיות לקצבאות אבל כן דובר על איזשהו סיוע בשכר דירה לדירות המשך או ביטוח בריאות, מינימום, כלום, הן מקבלות פשוט קורת גג עם אוכל, מדהים - - - נכון, אבל זה לא הגיוני בשום צורה, צריך להרחיב לפחות מתן שירות מינימלי ומצד שני בקהילה. שהנשים האלה יהיו זכאיות לטיפול במרכזים למניעת אלימות. ניסינו לפתוח שנה שעברה קבוצה לגברים אריתראים אלימים, לא היה מי שיחזיק בצד שני את הנשים. חייב שיהיו תקנים של עובדות סוציאליות ומגשרות שפתיות בתוך הקהילה לטפל בנשים שסובלות מאלימות ובבני זוגן. אם לא, לא ברור לי מה זה פתרון מחוץ לקהילה.

כנ"ל דרך אגב לבגירים עם נכויות או לקויות מה שאמרת, לא חייב תמיד לשים אותם בתוך מוסד. זה אנשים שזקוקים לעבודה נתמכת, כנ"ל קורבנות, אני לא יודעת אם התייחסתם לקורבנות סחר או עינויים, כי קורבנות סחר יש דיי פתרון היום. זאת אומרת, אם כבר אנחנו מדברים על קורבנות עינויים והיום מהטיפול הוא בקהילה, לא במקלטים. אז לא ברור לי איך 10 מיליון ילכו עכשיו לטיפולים חוץ ביתיים.

תודה רבה. ענבל אביב מויצו, בבקשה.

לפני חצי שנה, הרבה בזכות עבודה של הוועדה הזאת, נכנס לתוקף חוק הבטחת הכנסה שמקנה זכאות לנשים במקלטים להבטחת הכנסה מתוך הבנה שנשים במקלטים זקוקות לסכום כסף משמעותי כדי להתקיים, לדאוג לצרכים שלהן ושל ילדיהן. נשים חסרות מעמד מטבע הדברים לא זכאיות לקצבה הזאת כי הן מראש לא זכאיות להבטחת הכנסה, למרות שהן מגיעות ממצב הרבה יותר קשה ומוחלש אפילו לעומת נשים ישראליות שמגיעות למקלטים.

ובנוסף, כמו שנאמר פה, הן לא זכאיות לשירותים בסיסיים שישראליות זכאיות בחינם כמו שירותי בריאות, למרות שהן מגיעות פצועות וחבולות ומצבן הבריאותי קשה כשהן מגיעות למקלט במקלטים נאלצים לממן את זה.

איך בעצם נותנים את הטיפול הרפואי אם אין לה ביטוח בריאות חוץ ממקרים דחופים שהבית חולים חייב?

אנחנו עושים להן ביטוח על חשבוננו אבל כשהן יוצאות החוצה הן ללא ביטוח אז לא עשינו בזה שום דבר. אנחנו נאלצות לשלם סכומים מאוד גבוהים הן על הביטוח או על טיפולים שהם צריכים, על אשפוזים, זה חל על המקלטים.

וגם הביטוח לא מכסה את הכל - - -

אני רוצה לספר לשאלתך, לפני חודשיים בערך שר האוצר ביקר במקלט שלנו בירושלים וסיפרה אישה חסרת מעמד שנמצאת במקלט שהגיעה לפני חמש שנים למקלט, היא ילדה ילדה במקלט, הילדה נולדה עם איזשהו מום בלב ובגלל שהיא לא הייתה מבוטחת היא הייתה צריכה לחזור לבן הזוג המכה ולחיות איתו עוד חמש שנים תחת אלימות עד שהבת תטופל ורק אז היא הצליחה לצאת מהמקלט.

לגבי הבטחת הכנסה - בפועל נשים חסרות מעמד במקלטים מתקיימות מסכום של מאות שקלים - - - בשניים או שלושה ילדים. אנחנו מבקשות להעלות את הדמי קיום האלה לסכום שיתקרב להבטחת הכנסה כדי לאפשר להן לדאוג לצרכים שלהן ולכל הטיפולים שהן והילדים צריכים.

תודה רבה. רחל זיו, מנהלת מקלט מעון חירום לנשים.

קודם כל תודה על כל המחמאות על העבודה היפה במקלטים אבל חשוב לי באמת להגיד שאנחנו גם במקלטים מהרגע שאישה מגיעה אנחנו רואות את הרגע שאחרי, את היציאה החוצה. כי המקלט מאוד מוגן ואנחנו מנסות לגייס טיפול רפואי - - - גם אנחנו במקלטים חייבות לדעת מה קורה ביום אחרי. זה בלתי אפשרי להוציא נשים החוצה אחרי שנגמר המצב, כביכול חירום, אין לנו בעצם שום דרך.

אכן אנחנו כן מגישות אותן למענק אבל החיים בחוץ בלי שום מעמד מחייבים נשים לעבוד בשחור, לא להיות זכאיות לימי מחלה לעולם. נשים אריתראיות שיש להן איזשהו מעמד לא מסוגלות, יש לי עכשיו אריתראיות במקלט, לא מסוגלות לפרנס את עצמן עם הילדים מאחר ומורידים להן את ה-20% מענק, למצוא עבודה בשחור, למשל באזור הצפון, הרבה יותר קשה ובעצם אנחנו עומדות במצב שצריכות להוציא אישה וילדיה החוצה כשאנחנו יודעות שצפוי להם גורל - - -

לאן את בעצם מוציאה אותם מהמקלט?

דיור עצמאי זה הפתרון שיש לי- - -

זאת אומרת אחרי שהיא מסיימת את המקלט אם היא חסרת מעמד או אריתראיות היא יוצאת והיא צריכה להסתדר בכוחות עצמה.

כן.

זה מה שרציתי לדעת.

הקהילות הן מאוד קטנות כך שלמשל לנשים אריתראיות זה מאוד בעייתי. נשים פלשתיניות למשל אני לא מצליחה אפילו לבטח בביטוח בריאות אישה פלשתינית עם בן זוג ישראלי שמגיעה למקלט, אפילו מסרבים לבטח את הביטוח הפרטי, שלא לדבר על ילדים שלא רשומים. אישה חסרת מעמד שמגיעה למקלט עם ילד שלא הוכר עדיין, לא הוגשה תביעת אבהות, לא הייתה בדיקת ד.נ.א, זה ילד שלא רשום בשום מקום למעט לידת יילוד חי. אני יש לי תמיד סרטים נוראיים בראש מה אפשר לעשות עם הילדים האלה. באמת, מפדופיליה ועד תרומת איברים, זה ילדים שלא ידועים, הם לא קיימים. ואת המצב הזה חייבים לשנות.

תודה רבה. צמרת בבקשה.

אני מארגון אישה לאישה, מרכז פמניסטי - חיפה. אנחנו בעצם בין הארגונים הראשונים שהתחילו את המאבק בסחר לפני כמה שנים והיום, לשמחתנו, מימדי הסחר ירדו אבל מי שנשארות פה זה אותן קורבנות סחר שעדיין נשארות בארץ והן חסרות מעמד לחלוטין - - -

האם אתם מתייחסים לנשים שמגיעות לפה במסגרת של נישואין לגיטמיים כקורבנות סחר באמצעות כל מיני סוכנויות מפוקפקות.

גם את זה. אבל אני גם מדברת אפילו על קורבנות סחר, מה שנקרא ותיקות, מקוריות שהגיעו לפה בשנות ה-2000 - - -

כן, אבל השאלה לגבי הקבוצה הזאת.

גם וגם, כן.

מתייחסים אליהם כקורבנות סחר?

כן, מבחינתנו כן. מבחינה פמניסטית אידיאולוגית כן.

אבל המדינה לא רואה אותן ככה.

לא, המדינה לא רואה אותן. אני פשוט לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. בואו ניקח את הדיון ונוסיף לו עוד נדבך שזה גם אפילו הנשים שלא זוכות להגיע למקלט. אלו שמגיעות למקלט שפר מזלן כי לפחות יש איזשהי מסגרת שהן הגיעו. יש המון נשים שהן פשוט הולכות לאיבוד באוויר כי הן להן שום דבר, אין שום מענה והן הרבה פעמים נזקקות למענה של ארגונים כמונו כדי שיתנו להם סעד ואפילו בקטע של עזרה כספית כל חודש שאני צריכה לגייס מתרומות של נשים על מנת לעזור לאותה אישה לשלם שכר דירה, לקנות אוכל לילדים וכדומה.

בהקשר של נשים שנפגעות אלימות יש פה בעיה שאני חושבת שגם חנין דיברה עליו, זה גם עלה פה, העניין שגם אם יש ועדה היא מאוד מאוד לא נגישה ולא זמינה לאותן נשים. כי נשים שעוד נמצאות במסגרת אז עוד יש להן מזל כי יש להן עובדת סוציאלית שיכולה לדחוף אותן, אבל נשים שהן חסרות מעמד הן אפילו לא מגיעות לרווחה העירונית, נקרא לזה, הרבה פעמים אז אין אפילו מי שיגיד להן שיש את הוועדה.

דבר שני, הניסיון שלנו זה שהוועדה ההומנטרית זזה נורא נורא לאט במקרה הטוב. לפעמים לוקח חודשים רבים עד שבקשה בכלל נענית או באה לידי דיון. ואז מה אותה אישה עושה בזמן הזה? מה שקורה זה שהבירוקרטיה שנוצרה פה חוברת לגבר האלים הרבה פעמים ומכריחה את אותה אישה להשאר בתוך הזוגיות האלימה כי זה אולי הקורת גג היחידה שתהיה לה או זה האוכל היחידי שיהיה לילדים שלה באותו מקום.

לכן אנחנו חושבות שמה שקורה, לצערי, הרבה במדינת ישראל שיש הרבה פעמים חוקים מאוד יפים ותקנות מאוד יפות אבל מה קורה בביצוע וביישום שלהם, ופה זה הבעיה. חייבים לקצר את זמן ההליך, חייבים להנגיש את הוועדה הזאת.

אנחנו הגשנו מסמך, אז אני לא אחזור על מה שהגשנו, אבל אנחנו הוספנו את זה שאנחנו חושבות שבתוך הוועדות האלה צריכים גם לשבת נציגות ונציגים של הארגונים ואנשי שטח או אקדמיה שגם מבינים מה זה המורכבות של להיות אישה מוכה. כי עם כל הכבוד, וסליחה שאני אומרת את זה ככה, אני לא יודעת כמה אני סומכת על פקיד שהוא יישב והוא יחליט שהאישה שעומדת מולו היא אישה נפגעת אלימות או לא.

אז אני רוצה לחזור אלייך רגע, הדס. היום בעצם אותן נשים, לפני אלה שלא הגיעו למקלט, בואי נטפל רגע, הרי נשים שהגיעו מהמקלט גם לא כולן מגיעות אלייך, אותן נשים חסרות מעמד. כשאת אומרת 20 בקשות זה 20 בקשות בחודש?

בשנה.

היום במקלט, העובדת סוציאלית של המקלט היא בקשר איתכם? כל המקלטים בארץ מכירים - - -

לא, לא, לא - - -

לא נותנים לנו גישה.

עובדת סוציאלית במקלט היא אישה רצינית, יש לה, חכי ועוד לא הגעת לאלה שבכלל לא מגיעות למקלט, חכי רגע עם אלה שבתוך המקלט, אלה שכבר נכנסו, מה שאמרת ששפר עליהן מזלן, כבר הצליחה, יש לה קורת גג, יש לה אוכל, יש לה מקלחת וגם הילדה הקטנה שלה איתה. ראיתי אותן, במקרה גם הייתי במקלט כזה. היא, עובדת סוציאלית, יכולה לבוא, יש לה קשר איתכם?

אנחנו דורשים נוכחות אישית של המבקשת.

זאת אומרת שהמבקשת תבוא אבל העובדת הסוציאלית היא מכירה, היא יכולה לדבר?

היא יכולה להתלוות אליה, כמובן, אבל האישה צריכה להגיע עם אישור ממעון לנשים מכות או - - -

תגידי, חוץ מזה שיש נגישות באתר, אתם, באמת, יש תהליך בעבודה סוציאלית שנקרא reaching out, האם אתם בעצם אומרים, כמה מקלטים יש לי במדינת ישראל - -

14.

- - האם את, סתם אני שואלת בתהליך של איזשהו reaching out, באה ואומרת למנהלת המקלט, זו אני, זה הטלפון שלי, אם יש עניינים, ככה אפשר לבוא וככה אני יכולה לפתור לך את הבעיות, הרי בשביל זה הוועדה קיימת.

הרי תראי, לא יכול להיות, את נראית לי בחורה רצינית, באמת אני אומרת, לא בזלזול ולא בציניות, לא יכול להיות שזה 20 בקשות בשנה. אגב, זה כל שנה מחדש. הרי משרד שעושה, ויש משהו שמאוד חשוב בעיניי זה איגום משאבים, כבר יש ועדה, את כבר נמצאת, מה הבעיה לבוא להרים טלפון למנהלות מקלט, כולה 14, ולהגיד להן תשמעו, זה הטלפון שלי, אם יש בעיות תתקשרו אליי ובואו נעזור לכם. כי - - -

אני חושבת שצריך לעשות הבחנה בין מי שנמצאת בהליך מדורג ולרוב הן כולן יודעות את האופציה הזאת, הן מכירות את הנוהל הזה, גם בלשכה מפנים, לבין כאלה שלא היו בשום הליך - - -

עזבי, אני מוטרדת - - -

ממש לא, אני אומרת לך זה מפניות ציבור שאנחנו מקבלות. נשים שהן דוברות רוסית כותבות לי ברוסית לאימייל שלי הפרטי, כותבות לי לפייסבוק, אין להן שום מושג, הן לא יודעות כלום.

התהליך כאן הוא חייב להיות הדדי. לא יכול להיות שבאמת אין הרבה מקלטים, אין נשים כבר ממש, בכלל מגיעות ונכנסות - - -

לא נפתר במקלטים - - -

רגע, שנייה, אבל אני אומרת אפילו עם המקלטים אנחנו לא מצליחים לפתור. אפילו אישה אריתראית שנמצאת במקלט אני שולחת אותה החוצה לבד שתתמודד. אז רגע, אני לא אוכל לפתור את כל הבעיות של כל הנשים חסרות מעמד אבל אם כל מנהלת מקלט תוכל לקחת את אותה חסרת מעמד אלייך כבר הצלחנו לעשות כאן משהו. נכון עדיין יהיו נשים שיהיו בקשות ושבכלל לא מכירים אותם ושהיא בכלל לא נכנסה למקלט. אבל אני אומרת אלוהים ישמור, היא כבר במקלט, כבר המדינה מכירה אותה, למה אני זורקת אותה אחרי זה שתתמודד לבד עם הצרות שלה. זה מה שאני אומרת. אבל אני לא אשחרר אותך מפה עד שאני לא אדע שזה באמת קורה. זה מדהים אותי הסיפור הזה.

בנוסף למה שהיא אמרה לגבי הרישיון שלה כשהיא ממתינה לקבלת ההחלטה של הוועדה - מי שעומדת בתנאים והוחלט להעביר את הבקשה שלה לוועדה בין משרדית האשרה שלה מוארכת בו במקום, לא נשארת חסרת מעמד.

אוקיי, צמרת מה רצית להוסיף?

אבל העניין הוא גם אם היא מקבלת את האשרה השאלה אם היא גם מקבלת את - - - זה מגוחך בעיניי לקרוא לאפשרות לנגישות רפואית הטבות אבל השאלה אם היא גם מקבלת את ההטבות שמגיעות עם המעמד. אנחנו למשל, ממש בקטנה, לפני כמה שנים ליווינו אישה שהייתה חסרת מעמד ובגלל כל הסחבת והפרוצדורה וזה שלא היה לה גם אפשרות ונגישות אפילו לטיפול רפואי מינימלי כחלק מהביטוח הרפואי שלהן אנחנו משלמות מהתקציב שלנו, האישה הזאת בסופו של דבר חלתה בשחפת הכבד והיא נפטרה. היא נפטרה בגלל שלא היה איך לשלוח אותה לקבל טיפול רפואי במדינת ישראל כי היא הייתה חסרת מעמד.

אני בטוחה שזה אולי קצת מקרה קיצון אבל אני בטוחה שזה לא המקרה היחידי. יש המון נשים שאנחנו מכירות שהן בכל מיני מצבים, במיוחד נשים שהן נפגעות סחר לשעבר ששנים של זנות זה לא רק פגיעות נפשיות זה גם פגיעות פיזיות של פגיעות וידיים שבורות שהן לא זכאיות לקבל שום טיפול רפואי, ולכן הן גם - - -

אני רוצה להתייחס לזה גם.

דבר אחד חשוב כי זו בעיה שאנחנו נתקלות בה יותר ויותר בשנה האחרונה זה גם נשים חסרות מעמד שכתוצאה מאלימות וכתוצאה מאונס נכנסות להריון למשל וזה הריון שהוא לא רצוי והן לא יכולות להגיע ופשוט לעשות - - -

זה הכל ב- - - של הטיפול הרפואי, אנחנו נתייחס לזה גם. ד"ר מירב שמואלי, מנהלת תחום מדיניות וחקיקה ברוח נשית, בבקשה מירב.

בוקר טוב. אני רוצה לחזור עוד פעם דווקא לאוכלוסייה של מבקשי ומבקשות מקלט ממדינות אפריקה, עמותת רוח נשית - - -

זה גם דיון על מבקשות מקלט.

בדקנו את זה, רק נשים ערביות הוכנסו לזה, זה מה שנאמר לנו.

זה כבר לא נעים לי באמת. הדיון כאן הוא על כל הנשים חסרות מעמד, זה הדיון, אוקיי. דברי איתי מירב על חסרות מעמד, מספיק.

אנחנו עמותה שמסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית- - -

אני מבקשת לא להפריע. חברות הכנסת, הדיון כאן, קסניה הוא על נשים - - -

אז בסוף לא נפתור כלום כי אנחנו לא מתמקדות בשום דבר.

אל תגידי לי מה נפתור או לא אפתור כי מהניסיון שלי שאני מנהלת את הוועדה אני פותרת דברים. את יכולה גם לשאול פה כמה נשים שיענו לך.

אבל את לא התייחסת לנושא של - - -

אני מתייחסת להכל. בבקשה מירב.

אנחנו עמותה שמסייעת לנשים נפגעות אלימות לצאת לעצמאות כלכלית כשהרציונל הוא - - -

מערבבת הרבה נושאים ובסוף לא ייצא מזה כלום - - -

אני לא יכולה לנהל ועדה - - -

הרציונל של כל פעילות העמותה הוא שאישה שאיננה עצמאית כלכלית יש סיכוי מאוד גבוה שהיא תחזור למעגל האלימות וזה קורה בהרבה מקרים. המטרה שלנו, כמובן, היא להגיע לכל הנשים מכל הקבוצות בישראל, כולל המוחשלות ביותר כמובן, ופה נכנסות נשים חסרות מעמד. אבל מאחר והסיוע שאנחנו נותנות הוא אחרי מקלט, הוא לא בזמן מקלט ולא בזמן חירום אלא בקהילה, בשיקום ארוך הטווח שאחר כך, כמובן שהקשיים הם מאוד מאוד מרובים כשזאת אישה חסרת מעמד כי איזה אופק יש לה מבחינת תעסוקה ומבחינת הרבה מאוד דברים אחרים. כך ש- - -

את מכירה את הוועדה ואת האפשרות לגשת? אני מכירה את רוח נשית, היא כבר יצאה מהמקלט, היא נכנסה לקהילה, היא באה אליכם, נגיד שוב, אותה ברת מזל שהגיעה ומכירה את רוח נשית, את יכולה להפנות אליה לקבל? כי הדבר הכי חשוב זה מעמד, מעמד זה נותן זכויות.

במקרה אני מכירה בגלל תפקיד אחר שלי בממשלה. אבל ברוח נשית מעולם לא היה מקרה שהופנה, זה לא - - - אני רוצה - - -

זה חייב להעשות על ידי עורך דין אחרת הם לא מגיעים בכלל לוועדה, אנחנו עובדים בזה ביום יום, אני מנהלת מקלט - - -

מי גברתי?

דורית דגן מנהלת מקלט בהרצליה. אם אין עורך דין בקיא בתחום שמלווה אותם לוועדה וכותב עבורם את כל הניירת אין להם סיכוי בכלל. אני שומעת פה דברים שזה לא המציאות בכלל ואת המציאות אנחנו חיות כל יום.

אני אמשיך לדבר על משהו שעדיין לא עלה. מבחינת ליווי פרטני של נשים יש קושי עצום, אנחנו כעמותה שעוזרת לנשים, אבל אנחנו כן מנסות ברמה המערכתית לעשות דברים. השנה הצטרפנו לקואליציה של ארגונים שחשוב שהוועדה תכיר, קואליציה של ארגונים למען נשים מבקשות מקלט. זה עובד המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, שילוב של אנשי אקדמיה וארגונים לא ממשלתיים.

מה שקרה זה שזוהה צורך מאוד גדול מקרב כל הזרים, נקרא להם, כל הקשיים הידועים שהם מתמודדים איתם, לנשים יש קשיים מאוד מאוד ייחודיים של אלימות במשפחה, אי תשלום מזונות, חשש לירידה לזנות, תקיפה מינית, אלימות כלכלית, דברים שאנחנו בעמותה עושים דברים כדי להתמודד איתם וזה דברים שאין להם מענה משום שהארגונים שמסייעים למבקשי המקלט הם ארגונים שעד כה רק אלה שהתמחו בנושא של הגירה, של מעמד, של סטטוס, עושים עבודה נפלאה אבל לא מכירים דיני משפחה, מזונות, אלימות במשפחה וכו' וכאן נכנסו הרבה מאוד ארגונים כדי לעשות דברים, עושים עבודה יפה.

אבל אני רוצה לחזור למה שאת אמרת בתחילת הדברים - האחריות היא של הממשלה. העמותות הנפלאות האלה לא יכולות לעשות את הדברים האלה לבד ואני רק אגיד, חוק הפיקדון, כל הדברים שכל כך מקשים על אוכלוסיית מבקשי המקלט בארץ הם עוד יותר מקשים על נשים. זה רק מעצים תופעות כמו אלימות בין בני זוג וכו' וככל שהממשלה מקשיחה את המדיניות עוד יותר גוברים המקרים החמורים והקשים של ניצול מיני, אלימות במשפחה וירידה לזנות. אני מבינה שעכשיו הברירה בין כליאה ממושכת לבין עזיבה למדינה שלישית, רביעית וחמישית בינתיים זה לא כולל נשים, חשוב מאוד שזה יישאר ככה.

תודה רבה. את רוצה רגע להתייחס לסיפור שהם הציגו כאן על העניין שהיא חייבת עורך דין בשביל לעבור אצלך?

אני לא חושבת. יש הרבה בקשות שמגיעות גם בלי. עוד פעם, זה נשים שהיו בתוך ההליך, יש להן מעמד של תושב ארעי בדרך כלל, הן מודעות לזכויות שלהן. צריך להפריד בין שני דברים: מי ששהתה ברישיון מכוח נישואים לאזרח ישראלי ומי שלא שהתה מעולם ברישיון.

חלק גדול מהנשים במקלטים כחלק מהאלימות לא החל התהליך המדורג, אין להן שום דבר, אין להן שום הליך.

אני רוצה לבדוק את הטפסים האלה שאת מדברת. אותו טופס אם היא צריכה עורך דין או שהיא יכולה לבוא עם העובדת הסוציאלית.

לא חייבת בעורך דין, נוכחות של האישה נדרשת בלשכה, זה הכל.

קיים עוד אבסורד אחד שאישה חסרת מעמד שנשואה לישראלי, שהופכת להיות חסרת מעמד לאחר- - - היא בעצם אסירה וברגע שהיא מחליטה שזהו, היא מגיעה למקלט, גם אם יש לה 4.5 שנים, חצי שנה לפני תום החמש שנים שהיא יכולה לקבל אזרחות מתבטל הכל, הכל מתבטל ופתאום היא צריכה להתחיל את כל התהליך מחדש ואת כל הוועדות שזה פשוט מזעזע.

הבנתי. תודה. עורכת דין ליאת שטיינברג. מאיפה את?

אני עורכת דין שמתמחה בתחום הסדרת המעמד. הגברת לאובל, ראש הדסק ויש את אלינור גולן שאתן שלושת ראשי דסק ש- - -

את משרד פרטי?

אני משרד פרטי שמייצג לקוחות, נשים מוכות שצריכות לעבור תהליך של הוועדה ההומניטרית. אני חייבת לציין ששמעתי הרגע את הדברים כאן של הגברת דריקס, לרגע זה נשמע ורוד ושאין בעיה. המצב בשטח שונה לגמריי, לא מדובר ב-20 בקשות ואני אשמח אם הגברת דריקס תעביר את המידע הזה, כמה בקשות הוגשו וכמה בקשות אושרו וכמה בקשות לא עברו את הסינון של ראש הדסק, את שלושת ראשי הדסק, נשים שמחליטות שלמרות שכתוב שיש אלימות מצד הבעל, וכמו שאמרו הנשים כאן, תקופה ממושכת נמצאות כאן בהליך וגם כן גברת דריקס אמרה שהן נמצאות כאן במעמד תושבות ארעית ובכל זאת מוצאות לנכון להחליט מכוח סמכות שיש להן על פי הנוהל שהן לא מוצאות אפילו את הטעם להעביר את זה לוועדה.

זאת אומרת אותן נשים לא עוברות את הסנן של ראשי הדסק. תחשבו איזה כוח מפלצתי, סליחה, עם כל הכבוד, יש לשלוש נשים שלא מעבירות אישה מוכה בכלל שהתיק שלה ידון בפני הוועדה, זה דבר שלא ייעשה.

אלה בקשות שאנחנו נתקלות בהן.

בסמכות של מנהלת שלנו לא שלנו.

של ראש הדסק, לפי הנוהל של ראש הדסק - - -

לא, זה צריך לעבור גם בדרכה, לדייק.

לפי הנוהל היבש זה של ראש הדסק והחלטות, אני אומרת את זה כבעלת ניסיון, מתקבלות על ידי - - -

כמה בקשות את מגישה בשנה?

אני אישית, חושבת, כמשרד פרטי יותר מ-20.

יותר מ-20 בשנה. כמה את מקבלת תשובות חיוביות?

95%, אני אגיד בעדינות, הבקשות נדחות וצריכות לעבור את כל ההליך של הגשת ערר, ייצוג משפטי של הגשת ערר, ייצוג משפטי שבדרך כלל גם כן של בית משפט מחוזי וכל זה כאשר - - -

נדחות על ידי הוועדה או בראשי?

נדחות על ידי ראש הדסק, לא עוברות את הסנן הראשון כמו שאמרתי, בכלל לא זוכות להגיע לוועדה ואם הן זוכות להגיע לוועדה אז יש החלטה שחוזרת על עצמה שקראנו את הבקשה, במקרים שיש ילדים אפילו לא מהססים לרשום שילד לא מקנה מעמד, ולכן למרות האלימות ולמרות שיש ילד שהוא ישראלי הוועדה דוחה את הבקשה והאישה נשארת ללא מעמד. וזו אותה אישה שהייתה כאן במעמד. אני כמובן נותנת כבוד רב גם כן לפליטות, לכל אישה שחווה אלימות, ברור שצריך להוקיע את התופעה הזו.

אבל אני חושבת שיש הבדל עצום בין אישה שהייתה כאן בנישואין שהגיעה בעקבות נישואין, בעקבות הקמת משפחה במדינת ישראל, זכתה לקבל תושבות ארעית, יש לה כאן ילדים אזרחי המדינה והיא אוזרת אומץ, כמו שאמרה כאן מנהלת המקלט, אוזרת אומץ אחרי שלוש-ארבע- חמש שנים - - -

סליחה שנייה, הילדים הם לא אזרחי המדינה - - -

אבא ישראלי - - -

מאבא שלהם כן?

יש אבל יש אלה שלא רושמים את הבנים שלהם - - -

יש גם כאלה אבל לא כולם זה לא נכון, לא כל הילדים האלה הם אזרחי המדינה.

אפשר להוכיח את זה על ידי בדיקת ד.נ.א. האבסורד הוא, כמו שאמרתי, שילד לא מקנה מעמד לאמא ואז נוצר מצב שגם האמא, הקורבן, מגורשת, וגם הילד האזרח הישראלי מגורש כי הילד לא מקנה מעמד לאמא ואז אין לו זכות להשאר פה, הוא יכול ללכת למדינת המוצא של האמא ואז לחזור אם הוא יחפוץ בגיל 18 - - -

או גרוע מזה - - - יש צו עיכוב יציאה מהארץ לילדים והאמא מגורשת.

משפט סיכום, כן.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לגברת נטלי. נטלי הגיעה אליי באמצעות המקלט של הגברת זיו, נפגשנו לפני מספר שנים על ידי ארגון אישה לאישה שביקשו את עזרתי. זה תיק שכר מצווה דרך אגב, למען הסר ספק, אלה התיקים שאני עושה אותם מכל הלב כי אני חושבת שמגיע להם את ההגנה ואני חושבת שהמדינה לא נותנת מספיק את ההגנה הזאת. ואני מבקשת לאפשר לנטלי להשמיע - - -

אוקיי, לפני שאת נותנת זכות דיבור כי אני נותנת זכות דיבור. נטלי את מדברת עברית?

כן.

אוקיי, את צריכה לדעת שהדיון הזה מצולם והוא לפרוטוקול, שתדעי שאין פה חיסיון על הדברים שאת אומרת ושהם יכולים לצפות בך. אז אם יש משהו, את לא קטינה אז אני מודיעה לך, אבל אם במשהו כאן מתוך הדברים האלה את באיזשהי סכנה של לחשוף אותך אז קחי בחשבון.

שמי נטלי, אני בת 34, אמא של איילין בת 8 שהיא אזרחית ישראל בגלל שאבא שלה יהודי ישראלי. נולדתי במולדובה, אמי תמיד עבדה ואבא שלי היה חולני ואלכוהוליסט וככה הם איבדו את כל מה שהיה להם ובינתיים הוא כבר לא בחיים כרגע, מת. אני מתרגשת - - -

אני מבקשת להקריא את זה בשמה כדי להקל עליה. אני אתחיל מההתחלה ברשותכם: שמי נטלי, בת 34, אמא של איילין בת ה-8 שהיא אזרחית ישראל בגלל שאבא שלה יהודי ישראלי. נולדתי במולדובה, אמי תמיד עבדה ואבא שלי היה חולני ואלכוהוליסט וככה הם איבדו את כל מה שהיה להם ובינתיים הוא כבר מת. אמא שלי התגרשה והתחתנה שוב ואני גרתי אצל אמי ובעלה השני אשר התייחס אלינו באלימות מילולים וגם פיזית. כבר בגיל נעוריי נאלצתי לעבוד למחייתי כי הבעל של אמא לא הסכים לתת לנו כלום.

הייתי נערה חסרת כל, חסרת חיים והרגשתי שאין לי סיכוי בעולם הזה ואז התחלתי לדבר עם גברים באינטרנט. ככה הכרתי גבר ישראלי אשר הבטיח לי שאם אגיע לישראל הוא ידאג לי להכל ולא יחסר לי כלום. כמו מטומטמת האמנתי לו. ברחתי מהבית והגעתי דרך מצרים לישראל, הוא הסביר לי איך ומה לעשות. הגעתי אליו לישראל בשנת 2001, אחרי זמן קצר שהגעתי אליו הבנתי שעשיתי את טעות חיי.

הוא לקח לי את הדרכון, העביד אותי ועשה בגופי כל מה שרצה. אם הייתי מתנגדת הוא היה משתולל ומרביץ, לצאת מהבית כמובן שאסור היה לי או לדבר עם אנשים. ככה כאשר אני לא יודעת מה לעשות, למי לפנות ואיך לברוח ממנו ולנסות לחזור למדינה שלי נשארתי אצלו ועשיתי כל מה שביקש. כל לילה חלמתי על היום הזה שאני אמיצה ודמיינתי את עצמי בורחת ממנו ויכולה לקנות לי אוכל לבד ולא לפחד, חלמתי איך אני עושה את זה, דמיינתי אותי חופשייה עד שיום אחד החלטתי שהיום אני עושה את זה, בורחת!!!

ברחתי ממנו, מהבית וברחתי לרחובות. לא היה לי שקל בכיס ולא ידעתי לאן אני בורחת אבל אמרתי בלבי שעדיף למות ברחוב מאשר למות ככה אצלו בידיים. הסתובבתי ברחובות חסרת כל, ישנתי ברחוב ליד פחי זבל, אכלתי משאריות אוכל שהיו בפחי זבל אבל למרות הכל הרגשתי מאושרת שהצלתי את חיי.

כאשר אני חיה ברחוב בלי לדעת מה אוכל מחר ומה יהיה איתי מחר פגשתי בחור ישראלי שהתחיל לדבר איתי ונראה נחמד, הוא קנה לי אוכל ושתייה והיה לי פתאום עם מי לדבר ולא להיות לבד. בינתיים נכנסתי ממנו להריון, כשאמרתי לו שאני בהריון הוא לא אסכים שאלך והשתלט על חיי. מצאתי את עצמי שוב בידיים של גבר ועכשיו אני גם בהריון.

אחרי כמה חודשים ילדתי את הבת שלי, זה היה האושר היחיד בחיי. סוף סוף יש לי מישהו שאוהב אותי, מחייך אליי באהבה ואהבה אמיתית ולא שקרים כמו שהיו לי כל החיים בלי אהבה אלא רק ניצול. נשבעתי שאתן לה את חיי ואעשה הכל כדי שיהיה לה טוב ולעולם לא תסבול סבל כמו שאני סבלתי בילדותי וניצול. ברחתי עם הבת שלי למעון לנשים מוכות.

כל הזמן הזה שסיפרתי עד עכשיו אני נמצאת בישראל בלי מעמד, בלי קופת חולים, בלי אישור עבודה, את כל ההריון עברתי בלי בדיקות קופת חולים בכלל. אחרי שילדתי עברתי בדיקת רקמות שהוכיחה שאיילין היא בת יהודי ישראלי ואז היא קיבלה אזרחות במקום. לי לא נתנו כלום, משרד הפנים אמר לי לצאת מהארץ, אמר לי שאין לי זכות להיות כאן. זה שהילדה ישראלית זה לא אומר שאת יכולה להשאר כאן.

במקלט לנשים מוכות בחיפה עזרו לי להשתקם, קיבלתי קורת גג, אוכל, בגדים לילדה שלי ועזרה נפשית. שם הכרתי לראשונה את עורכת הדין אשר הגיעה למקלט ומאז דרכנו לא נפרדו כי היא מטפלת לי בהסדרת המעמד שלי בישראל. עורכת הדין הסבירה לי שיש ועדה שתדון במקרה שלי במשרד הפנים ותחליט אם סיפור חיי שסיפרתי עכשיו וזה שאני אמא של קטינה אזרחית ישראלית מצדיק לאפשר לי להשאר איתה כאן בארץ ולגדל אותה כאן ולא במדינה שהיא לא ראתה מעולם ואין לה שום קשר אליה, ואין לי שום דרך לפרנס אותה שם.

עורכת הדין הסבירה לי שלצערה הוועדה מאוד אטומה וחסרת רגש גם לסיפור כמו שלי וזה - - - אז זה לא מקנה לי מעמד באופן אוטומטי אלא שאני צריכה לעזוב איתה לפי החוק היבש אלא אם הוועדה תחליט אחרת. מאז ועד היום אני ועורכת הדין נלחמות וכעת התיק שלי תלוי בבית משפט כי משרד הפנים גם דחה את הערעור שהגשנו אליו.

לא בחרתי לעזוב את מולדובה ולא רציתי להכנס לארץ ולחיות פה בדרך לא חוקית. מודה שטעיתי, הייתי טיפשה שהאמנתי לגבר הישראלי שבגללו באתי לישראל. על כל זה אני מצטערת אבל הדבר האחרון שאני מצטערת עליו הוא שמכל סיוט חיי נולדה לי הבת שלי איילין, היא תלמידה מצטיינת - דרך אגב למי שרוצה לראות יש כאן את תעודת ההצטיינות של הילדה - ילדה מהממת שעוטפת אותי בחום ואהבה שלא היה לי אף פעם בחיי. בשבילה אעשה הכל כדי שיהיה לה טוב.

לכן אני נלחמת את מלחמתה כאן ומבקשת, תנו לי להשאר לגדל אותה כאן בישראל, הרי היא אזרחית שלכם, מדינת ישראל, למה אתם נלחמים בילדה הקטנה הזו? איזה אבסורד זה שמשרד החינוך איתר אותה כתלמידה מחוננת ומצד שני משרד הפנים נלחם בה כדי לגרש אותה.

ובלי קשר לאיילין המהממת שלי אני פונה אליכם כאן בוועדה למעמד האישה, איך אתם רוצים לגרש אותי ולזרוק אותי כמו שק תפוחי אדמה? מה פשעתי, מה עשיתי, מה ביקשתי? אני שוב אומרת שטעיתי שהאמנתי לגבר הישראלי אבל נדמה לי שבנסיבות שלי היה מכובד יותר ומכבד יותר כאישה שלא מגיע לי פרס על זה שהגעתי בדרך לא חוקית לישראל. אבל מדינת ישראל מכבדת נשים ועל אחת כמה וכמה אמהות ובמקרה כמו שלי לא מחליטה לגרש.

לקבל מכתב מראש דסק, אישה, שלא מהססת לכתוב שלא מצאה בסיפור חיי ובזה שיש לי ילדה טעמים הומניטריים זה פוגע, זה משפיל, זה לא נתפס. זה לא הגיוני שאישה תכתוב ותחליט כזה דבר לאישה אחרת ככה בכזו קלות, זה פוגע ומשפיל לא פחות, אם לא יותר, מהדברים שסיפרתי לכם כאן שהיו בחיי.

אם חלילה אאלץ לחזור למולדתי, אני והבת שלי, נקבל עונש על מה שאנשים שפלים גרמו לי וביום מן הימים, כשהבת שלי תגיע לגיל 18 ואספר לה את סיפור חיי והיא תרצה לחזור למדינת אזרחותה ישראל, היא תבין שישראל היא מדינה טובה יותר ממולדובה אבל אישה שם היא כלי, כי ככה התייחסו ושפטו את אמא שלה. אני מתחננת לפניכם, אל תעבירו את המסר הזה, תכבדו את האישה הקטנה בת ה-8 שיש לי בבית ותנו לי לגדל אותה כאן בכבוד.

אני לא מבקשת כלום אלא רק לאפשר לי לעבוד, לגדל את הבת שלי ולקבל קופת חולים כי אם אני חולה היום אין לי איך לטפל בעצמי כי פרטי זה המון כסף ובסופו של דבר מי שסובל מזה הכי הרבה שאני חולה וחסרת אונים זו הבת שלי. אני מודה לכם שהקשבתם לדבריי. זאת הפעם הראשונה שמישהו מקשיב לי כי במשרד הפנים אפילו לא הסכימו לראות או להקשיב לי. תודה לכולם, נטלי.

כל מילה מיותרת מעבר לזה, הסיפור הזה, אבל זה מאות סיפורים. היא סיפרה, היא אמיצה, זה מאות נשים שפונות אלינו, כי יש כאלה שלא פונות - - -

אני חושבת שהדברים האלה זה אפילו אותי, כמה שאני חיה את זה ביום יום, כל פעם שאני נתקלת במקרה כזה וכשאני רואה את הילדה שלי או שהיא שולחת לי את תעודת ההצטיינות בווטסאפ ומתרגשת ואני מתרגשת איתה. זו פשוט בושה למדינת ישראל להתייחס ככה לנשים. על אחת כמה וכמה לאמהות. אני רוצה ברשותכם לסכם את זה ולהגיד לכם שהתמונה היא לא ורודה כמו שראש הדסק ניסתה לצייר, הרבה יותר עגומה ממה שאפשר לתאר כאן בזמן הקצר שיש לנו.

ואני חושבת שיש פתרון, לפחות חלקי, ואני חושבת שלוועדה יש את הכוח, בוודאי את הנכונות, לשנות ולקדם את הדברים. אני חושבת שצריכה להיות שאלה יזומה מצד נציגת משרד הפנים כאשר זוג בא לראיון או לחידוש אשרה כאשר היא אחת על אחת בדרך כלל, זה בדרך כלל נשים או נציג, נציג או נציגה, שיושב מול אותה אישה זרה שבאה להסדיר את המעמד, לשאול שאלה יזומה - יש אלימות, יש משהו שמפריע לך במשפחה, יש משהו שאת רוצה להגיד לנו ולא נשתף את בן הזוג שלך.

ואז באותה יסודיות שהם יודעים לפסול כנות הקשר אותה פקידה יכולה לבחון כנות הקשר ולהחליט לחרוץ גורלות, ככה שתהיה לה את אותה רגישות ואולי אפילו הכשרה מסויימת כדי לזהות את המימיקות של אותה אישה ולהבין שיש כאן בעיה וצריך להעביר את זה לטיפול. זו שאלה שצריכה להיות יזומה מצד נציגת משרד הפנים. ובמידה ועולה חשד צריך להעביר את זה לגורם ספציפי - - -

זה קריטריונים של אותה ועדה - - -

עורכת דין גלית בס, בבקשה.

אני עורכת דין ג'ני סטפנוב ועורכת דין גלית בס, אנחנו מתמחות בתחום מעמד דיני משפחה. ורצינו להעלות נושא אחר, שאותן נשים שנשואות לגברים ישראלים שסובלות מאלימות הן פיזית והן כלכלית פוחדות פשוט להגיש תלונה. ברגע שהן יודעות שהן מגישות תלונה, יש להן כבר ילדים, כמו שדובר במקרה הזה, ילדים שיש להם אזרחות ישראלית, הילדים הופכים לקלף מיקוח, מלחמה.

אין להן אפשרות להגיש תביעות בבית המשפט כי מה שקורה בפועל, ברגע שהבעל לא משתף פעולה עם ההליך המדורג מבטלים להן את ההליך. כמו שנאמר פה הן גם לא יודעות שהן יכולות לפנות דרך נוהל אחר ולקבל אולי בסופו של דבר את האזרחות. אבל מה שקורה בפועל הן כל הזמן נמצאות תחת פחד שמחר או מחרתיים יבטלו להן את האזרחות, ואין להן כוח ואין להן כוח לטפל במשהו אחר כמו למשל, אחרי שסבלו שנים רבות מאלימות כלכלית לדרוש מזונות כדי שיוכלו איכשהו להתקיים ולעזור לילדים.

אין להן אפשרות, הן פוחדות להגיש תלונות כי פתאום מחר יכולים לגרש אותן מהארץ, לעשות צו עיכוב יציאה מהארץ לילדים. שבסופו של דבר אותה אישה כל מה שהיה לה, כל אור שהיא ראתה זה הילדים שלה צריכה לעזוב את הארץ והילדים לא יכולים לצאת. או שההיפך, היא צריכה לחזור למציאות ממנה היא ברחה כשהיא התחתנה עם אותו ישראלי ולקחת את הילדים שפתאום מגרשים אותם למציאות שהם לא מכירים. אין להם גם אפשרות לפנות לסיוע משפטי שבסופו של דבר כשהם נמצאים על סף שיכולים לבטל אזרחות סיוע משפטי לא כל כך מאפשרים להם עורך דין מטעם המדינה - - -

את הדברים האלה שמענו, אם יש משהו שלא שמענו. תודה. עורכת דין אביטל בגין מהסיוע המשפטי?

אנחנו בנושא של סחר בבני אדם אנחנו נותנים סיוע משפטי מלא וליווי. כשמדובר באישה שהיא לא קורבן סחר הסמכות שלנו לסייע בנושא מעמד והשלמת תהליך המדורג היא רק במקרה שהקשר עדיין קיים. וכשהקשר פוקע אנחנו בעצם יוצאים מהתחום של חוק האזרחות, ולכן לסיוע המשפטי אין סמכות. למרות זאת יש נשים שמגיעות אלינו חסרות מעמד וסובלות מאלימות, אנחנו כן מקבלים אותם לראיון בשביל לתת ייעוץ, גם מספרים על הוועדה ומנסים לתת קווים ראשוניים להגיד לה, את עומדת בקריטריונים, את לא עומדת בקריטריונים - - -

אם אישה היא עם מעמד ארעי שבאה לפה והתחתנה היא לא יכולה לקבל סיוע?

במסגרת ההליך המדורג היא יכולה לקבל - - -

במדורג. אבל נגיד נשים שהן חסרות מעמד בכלל הן כמובן לא זכאיות לסיוע כי זה חלק מהזכויות של אזרחים. אם היא נמצאת במצב שהיא בהליך מדורג אז היא כן זכאית לעורך דין מהסיוע?

בתהליך מדורג היא תהיה זכאית לסיוע כי מבחינת הסמכות של הסיוע הוא יכול לטפל בענייני חוק האזרחות, לא יכול לטפל בענייני חוק הכניסה לישראל. לכן ברגע שהקשר פוקע והיא יוצאת מההליך המדורג אז היא - - -

היא לא יכולה לקבל - - -

דבר נוסף שחשוב שאנחנו כן יכולים לעשות זה שאנחנו כן יכולים לתת סיוע, יש 49 מדינות שחתומות על אמנת הפרוצדורה האזרחית שלהם אנחנו יכולים לתת סיוע משפטי כמו לאזרחי מדינת ישראל, לא בנושא המעמד אבל בנושא המזונות, בנושא צו הגנה, בנושא אבהות. כל הנושאים האלה, זה כל מדינות, אין שם הרבה מדינות אפריקה במדינות האלה אבל יש את כל מדינות אירופה ומזרח אירופה, מצרים, מרוקו, יש עוד כמה.

אבל זה לא בענייני מעמד.

ענייני מעמד אין לנו סמכות גם - - -

היא אמרה, זה ברור. תודה אביטל. עורכת דין איילת רזין.

אני היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הדיון נקרא שקופות ואני רוצה לתת קול לשקופה אחת שמלווים במרכז סיוע באר שבע. אני קוראת לה א' אבל יש גם ג' ו-ד', יש כמה כאלה. א' התחתנה עם אזרח ישראלי מהדרום, היא הגיעה מעזה, 20 שנה היא חיה בישראל. יש להם מספר גדול של ילדים, אני משתדלת לא לתת פרטים יותר מדיי מזהים כי א' היא בסכנת מוות.

היא אזרה אוז, התלוננה, בעלה נשפט לעונש מאסר אבל מאותו רגע חייה בסכנה קיומית לא רק מצד בעלה אלא מצד כל המשפחה שלו. הוא כמובן דיווח למשרד הפנים שהם כבר לא בני זוג ומזה שנה וחודשיים - - - לפני שנה וחודשיים הוגשה בקשה לוועדה ההומניטרית ועדיין אין תשובה - - -

אבל זו לא ועדה שלנו, אני חייבת להגיד את זה.

סליחה רגע, בסדר, זה עוד משהו שחשוב לדבר עליו - - -

אבל זה לא קשור אליי.

בסדר, אני מעלה את הטענה. צעקו שם שצריך עורך דין אז אני אומרת שבמקרה הזה גם עורך דין לא ישיג ולולא התערבותה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שמלווה את המקרה הזה ופנתה לשר הפנים וביקשה להאריך לה מעת לעת את האשרה היא הייתה מגורשת בחזרה וגם שם גזר דינה מוות כי היא נתפסת כמשת"פית עם המשטרה מסיבות כאלה ואחרות. אז אני אומרת, גם עורך דין לא מספיק. אני רוצה לשים זרקור באמת על פרק הזמן שבו היא לא מקבלת מענה מהוועדה ההומניטרית ושוב, יש גם ב' ו-ג' לא רק א', יש שלושה מקרים שאנחנו מכירים במרכז סיוע באר שבע, ולא רק, שהוועדה ההומניטרית שנה וחודשיים לא נותנת מענה למקרה הזה. דובר פה, הקשבתי לדברים שלך, אמרת שמספר חודשים - - -

אבל זו לא אותה ועדה- - -

ועדה הומניטרית.

רגע, רגע.

היא מסתכלת עליי אז אני מגיבה לה.

תודה. את רוצה להוסיף עוד משהו?

אני רק רוצה להוסיף שזה נשים גם מאתיופיה, גם מרוסיה וגם נשים פלשתינאיות.

אוקיי אנחנו לקראת סיכום. התייחסות שלך, התייחסות של משרד הרווחה, בבקשה.

לגבי הפלשתינאים יש את תיקון חוק הכניסה לישראל, יש את הוראת השעה שלנו בכלל אין סמכות לדון בבקשות האלה. יש ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי שר הפנים - - -

שזו הוועדה ההומניטרית הזו.

כן, שהיא מוסמכת לדון - - -

אוקיי וההתייחסות שלך למה שהיה כאן כולל לגברת הצעירה שהגיעה לכאן. שאגב, המקרה שלה זה כבר בבית משפט, הוועדה לא יכולה להתערב, גם חברות הכנסת לא יכולות להתערב ברגע שזה מגיע לבית משפט אבל - - -

אבל כן בקשות שמועלות לוועדה הבין משרדית מה שנבדק זה מכלול נתונים בהם משך הזמן שהזרה שוהה בישראל, אם היא שהתה באופן חוקי או לא חוקי, האם היא עובדת, איזה משפחה יש לה בארץ או בארץ המוצא, אנחנו בוחנים את הזיקות שלה לישראל אל מול הזיקות שלה בחו"ל.

חוץ מהזיקות שלה יש גם לב בתוך הסיפור הזה?

לא.

יש לב - - -

אני אסביר לך. האם כשאת בודקת את אותה אישה, האם את בודקת את ההיסטוריה שלה? עזבי רגע את הזיקה, ההיסטוריה, איך היא הגיעה לישראל, מה היא עברה, מה המערכת שהייתה לה כאן. זאת אומרת, חוץ מהחוק היבש, הזיקה, מתי הגיעה, מה הסיפור. כי ראית מה היה כאן, אני אומרת לעצמי בסדר, אני לא הפכתי אתכם עכשיו למשרד הרווחה, תיכף משרד הרווחה יתייחס. אבל חייב להיות בתוך הנתונים היבשים איזשהו - - - נמצאת כאן אישה שעברה מסכת של התעללויות, שאגב אני בטוחה שהיא לא היחידה, קסניה אומרת, ובצדק, שמגיעים אליה מלא כאלה והנשים במקלטים רואות אותם. השאלה מה הם אותם, חוץ מהקריטריונים היבשים, מה עוד את שמה בתוך הסל הזה כשאת בודקת פניות כאלה ולמה כל כך הרבה פניות אתם מסרבים להן. בסוף הרי הנשים האלה הגיעו לכאן כי מכרו להן איזשהו סיפור שמסתבר שמה שנקרא זה לא האמת, והיא לא כאן יום יומיים, רובן נמצאות פה כמה שנים הן באו, לחלק יש ילדים. אני באמת שואלת, איך אפשר להגיד לאישה כזאת ושוב זה לא לגופו של אדם, אלא זה לגופו של עניין, איך אתם מסרבים לכל כך הרבה נשים כאלה?

קודם כל אני רוצה להגיד שבמקרה שיש ילד שהוא אזרח ישראלי - - -

אז למה לגרש את האם?

אני מעבירה את זה לוועדה הבין משרדית שכל הגורמים שיושבים שם יתנו את העמדה שלהם לגבי אותו מקרה.

אם יש כאן ילד למה לגרש את אמא שלו, תסבירי לי את הרציונל.

זאת לא החלטה שלי, זה עולה לוועדה ששוקלת את מכלול - - -

מי זו הוועדה, של איזה משרד זה?

אמרתי, יש נציגים של משרד הרווחה, משרד הבריאות, ביטוח לאומי, משרד החוץ, משטרה.

אוקיי, אנחנו נטפל בסיפור הזה - - -

- - -

יש פרוטוקול - - -

מהניסיון שלי כולם עם ילדים.

התייחסות של משרד הרווחה.

יש לי כמה נקודות אני אגיד אותן בקצרה. ההחלטה שלנו לתקצב את ה-10 מיליון לאוכלוסייה שהיא בקצה רצף הסיכון והצורך בהגנה אפשר לחלוק על שיקול הדעת הזה - - -

לא חלקנו על זה.

אפשר, היו פה כאלה שאמרו - - -

לא, אנחנו חושבים שאנחנו רוצים לדעת לאן הכסף מגיע.

תקבלו את הפירוט אבל אפשר לחלוק על שיקול הדעת שלנו אבל התקציב הזה באמת מיועד למימון של מכסות במסגרות חוץ ביתיות קיימות כדי לעבות את השירותים ולתת באמת סיוע והגנה למי שנמצא בתהליכים של - - - שלנו וזה באמת, דיברו פה על אלימות, אבל זה כולל מצוקות אחרות נוספות שאנשים חיים בהם במצוקה מאוד קשה, זה נקודה ראשונה. התכנית הכללית שלנו דיברה על 40 מיליון שאז באמת יש מכלול של מענים גם בתחום האלימות במשפחה בקהילה, כולל הנגשה לשונית שדיברה חברת הכנסת. ברגע שנקבל את מלוא התקציב אנחנו נוכל לרשת - - -

איך מתוקצבת ההנגשה הלשונית?

גברתי, תתייחסי, תיכף חברות הכנסת יגידו מה שהן רוצות ואנחנו נסיים.

בכל מקרה ברגע שיתקבל מלוא התקציב, בעזרת השם, אז אנחנו נוכל באמת לרשת את זה בשירותי רווחה נוספים לאוכלוסיות שדיברנו עליהן. אני רוצה לומר שגם מעבר לשירותי הרווחה שאנחנו נותנים כיום ש-14% מהאוכלוסייה במקלטים, קרוב ל-100 נשים הן חסרות מעמד. מתוך 700 נשים שנמצאות במקלטים 100 מהן הן חסרות מעמד.

גם שם אנחנו נתקלים בקשיים משום שיש חסמים נוספים כמו דיור, תעסוקה, קצבאות קיום של ביטוח לאומי ודיור שאנחנו מתקשים - - - גם שירותי הרווחה לבדם ככל שירצו וככל שליבם יהיה פתוח וידם תהיה משגת אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. אני מקווה שהוועדה שיושבת היום בראשות פרופ' מור יוסף תוציא בשורה ויהיה איזשהו שילוב ידיים של משרדי הממשלה שתוכל לתת באמת מענים יותר מרושתים.

תודה. גלית ממשרד החינוך ביקשה גם להתייחס, מה התפקיד שלך במשרד?

אני מדריכה מחוזית בנושא כישורי חיים ומרכזת את המערך הייעוצי טיפולי בבית ספר ביאליק רוגוזין שאתם בוודאי מכירים, מרכזת את האוכלוסייה של ילדי העובדים הזרים הפליטים. אני רוצה קודם כל על ההזמנה של משרד החינוך לוועדה כזו כי אני חושבת שזה מעיד על ההבנה שבאמת רבות מהנשים האלה הן בעלות ילדים שנמצאים בתוך המעגלים האלו של האלימות.

התייחסת בדברייך לנושא של reaching out ואני רוצה לומר שה-reaching out העיקרי נעשה לרוב בקהילה, בבתי הספר, על ידי הספר הייעוצי החינוכי שמייצר את הקשר הראשוני עם הנשים האלו. הן באמת לא יודעות לאן לפנות. המקום שלהן של הצורך בהגנה, הצורך בהבנה כל כך משמעותי וגם בבתי הספר אין את המתרגמים האלו שיוכלו לעשות את העבודה ברמה של תקנים.

עדיין יש תקנים של מתרגמים, מה שנקרא מגשרים, לאוכלוסייה האתיופית. לאוכלוסיות אחרות, מוחלשות יותר, לטיגריניה למשל אין תקנים בבתי הספר מה שלא מאפשר בעצם את היכולת שלהם להרגיש את הביטחון ולעשות את ההנגשה המשמעותית הזו. הילדים האלו, אם אנחנו מדברים על נשים שבויות, אנחנו מדברים על ילדים שבויים עוד יותר שנקרעים הרבה פעמים בין האבא לאמא.

אתם התייחסתם הרבה למקומות שבהם לילדים האמהות האלה מגיעות למקלטים, חברת הכנסת זועבי וגם חברת הכנסת קסניה דיברה על המקום של הילדים שלא מגיעים דווקא למקלטים, אלה שנמצאים עדיין בקהילה וזקוקים למענה רחב יותר.

הקושי הגדול בסיפור הזה הוא באמת יצירת ההבנה של גודל התופעה על ידי זה שנגיע לאוכלוסייה הזו ונאפשר להם לספר את הסיפור כדי שנוכל לתת מענה מתאים לא רק לאוכלוסיות הקצה שדיברנו, וזה מאוד חשוב, ונוכל לתת את המענה המתאים בקהילות אנחנו צריכים להבין את התופעה ואת ההיקף הזה והדבר הזה יכול להעשות רק על ידי זה שנעשה reaching out על ידי הצוותים ואין לנו את היכולת לעשות את זה היום בתקציבים ובדרכים שלנו.

תודה רבה. חברת הכנסת חנין, בבקשה, את רוצה להתייחס, ממש בדקה.

אני חושבת שיש שתי בעיות מרכזיות. מה שהיא דיברה עליו, reaching out, מה התופעה, מה גודל התופעה, הנשים שהן יותר פוחדות לא מתלוננות. הדבר השני, השקיפות, זה בעיני הכי מרכזי, השקיפות של הפרוטוקולים של הוועדה הזאת, איך היא עובדת. 20 בשנה, חלאס מספיק בשבילי המספר הזה, המספר הזה אומר הכל. אני חושבת שצריכים להקנות מעמד למשרד הרווחה, למקלטים מול הוועדה ההומניטרית. כלומר, היא עובדת מאחורי הקלעים והעמותות שהכי מרכזיות בתחום הזה אין להן שום גישה לוועדה, אני חושבת שצריכים גם לתת מעמד לעמותות ולמקלטים בתוך הוועדה.

בסדר גמור. קסניה, בבקשה.

קודם כל אני שמחה שאנחנו נתנו פה פתחון פה לפחות לכמה קולות של הנשים השקופות שבדרך כלל לא מגיעות לרמה הזאת של גם אומץ ופה צריך להגיד לנטלי כל הכבוד, כי זה לא פחות מאומץ בלתי רגיל. כי אני פה יודעת, יש עכשיו כמה נשים פה במשכן שאנחנו הזמנו אותן לדיון, הן חששו להכנס, הן לא נכנסו כי הן מפחדות. אז כל הכבוד לה כי היא קולן של מאות. זה לא 20 בשנה, זה לא 30, זה מאות, מאות של נשים כאלה שנמצאות במצב איום ונורא.

לא יכול להיות שתלונה על אלימות תסתיים בגירוש וזה מה שקורה עכשיו בעצם. לא יכול להיות שאישה שמעיזה סוף סוף לצאת נגד המתעלל שלה היא והילדים שלה הם אלה שישלמו את המחיר, לא הגבר המתעלל, הוא בסדר, הוא נשאר, הוא ממשיך עם החיים שלו, היא זאת שתגורש מהארץ. הילדים שלה יאבדו פה את החיים שלהם שהם בעצם נולדו לתוכם, הם לא ילדים שבאו מחוצלארץ.

אז קודם כל אי אפשר לקשור את הדברים האלה של תלונה על אלימות - גירוש. תלונה על אלימות לא שווה לגירוש, תלונה על אלימות שווה לחקירה במשטרה של אותו בעל, לא לגירוש של אותה אישית. שנית, כשאנחנו מדברים על ועדה הומניטרית וגם לא ועדה בין משרדית, זה גופים שונים, אז אי אפשר שרק על פי הקריטריונים העלומים שעורכי דין אפילו לא יודעים אותם מתקבלות החלטות שהן הרות גורל. אתם הורסים משפחות של בני אדם. נשים שהן חלשות, מוחלשות מעצם היותן נשים קודם כל.

אז פה צריך באמת לשנות את הקריטריונים ואני אשמח אם אנחנו גם נדרוש תשובות לגבי אותו סינון שאני שמעתי על זה ראשונה אבל הבנתי עכשיו מאיפה כל הקולות האלה, מאיפה כל התלונות האלה שמגיעות אליי, זה נשים שהן בכלל לא מגיעות לרף שיבדקו את הבקשה שלהן. קודם כל לבקש את התשובה, נבדוק מה קורה עם הוועדה הבין משרדית וגם אני חושבת שנציגים של המשטרה צריכים להיות פה מבחינת ההליך.

מה כל כך דחוף שלא דיברנו?

תוציאי בקשה לא רק להבין לאן ה-10 מיליון האלה איך הם מפוזרים אלא למה רק לפתרונות מחוץ לקהילה. זה 10 מיליון ₪ זה לא מעט - - - רק למה זה לא ניתן - - -

2017 או 2018 כי הם אמרו באוגוסט שהכסף הועבר. אוגוסט 2017 אז עכשיו פתאום זה ל-2018. זה גם ל-2017 וגם ל-2018.

כן, מה רצית להגיד?

על אותו נושא כי אנחנו מקבלות אותם אבל אני לא יכולה לזרוק לרחוב אישה עם ארבעה ילדים. ואז היא נתקעת, היא גם תופסת מקום של אישה אחרת וגם מבחינתה זה לא חיים לחיות שנה במקלט.

כן, צמרת מה רצית?

רק הערה קטנה שחברת הכנסת קסניה דיברה עליה לקראת הסוף - עוד גורם אחד שכמעט בכלל ולא דיברנו עליו זה המשטרה והמשטרה פה היא גורם מאוד מאוד חשוב כי הרבה פעמים הם הכתובת הראשונה של האישה אם בכלל היא מעזה להגיש תלונה. רק לפני חודשיים היה מקרה שאישה חסרת מעמד באה להגיש תלונה נגד בן הזוג האלים שלה והיא נעצרה לפני גירוש.

אני רק רוצה להגיד כאחת שבאמת חיה את זה בשטח כמו שאמרתי אני אשמח לשתף פעולה עם כל מי שצריך כאן מכם כדי - - - לי יש הצעת ייעול איך לפתור את הדבר הזה, אפשר לפתור את הדבר הזה ויש דרך רק צריך פשוט נכונות ואני מוכנה כמובן - - - בהכל.

אני רוצה לסכם את הדיון ברשותכם. קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, למשרדי הממשלה, לארגונים החברתיים, עורכות הדין שהגיעו לכאן במיוחד ולך, נטלי, ששיתפת אותנו בסיפור, שגם אם לא קראת המסר עבר, גם ריגשת אותנו מאוד, אני באופן אישי מאוד התרגשתי, גם חברות הכנסת, כל מי שישב פה, לא יכל להיות אדיש לסיפור שלך.

אמרתי כשהיית בחוץ שהסיפור שלך באופן אישי אנחנו לא יכולים כוועדה להתערב בגלל שאת בתוך הליך משפטי אבל אני מאוד מקווה שהגב שקיבלת פה והתמיכה תעזור לה לאן שתגיעי. אני מאוד מאוד מקווה, אני אומרת לך באופן אישי שבאת לפה ושיתפת, זה לא פשוט, בטח שזה ועדה מצולמת אז כל הכבוד לך, אני מאוד מאוד מקווה שתשארי כאן, אנחנו כמדינה צריכים להתעקש שתשארי, לא שתלכי, אבל את יודעת, אני עדיין לא בוועדה המשרדית, זה משהו אישי לך.

אני רוצה עכשיו ברמה משרדית – ראשית ה-10 מיליון שקלים האלה, אני רוצה מסמך ברור: האם זה תקציב 2017, אם כן, לאן מתכוון הכסף ללכת. אם את עושה דירות, אם את עושה משהו מחוץ לקהילה, אם את מחזקת את המקלטים, אם את מחזקת את מסילה, אם את מחזקת את אסף. אני לא יודעת מה, אני רוצה לדעת בדיוק לאן הולך הכסף.

אני רוצה להגיד לך משהו, אם כל הכסף הזה ימוצה וכולו יבוזבז, אני קוראת, את תהיי בטוחה שכמו שאני עוזרת לציפי נחשון בדברים שלה אני אעזור גם לך, אני מכירה קצת את שר האוצר, אני מבטיחה לך פה לפרוטוקול אם תסיימו את הכסף, כמובן ואנחנו נראה שיש עוד, אני מבטיחה לך שאני אהיה שם לטובת העניין.

אני פשוט לא הבנתי לאן הולך הכסף כי הן אומרות ובצדק, אני צריכה להוציא אותה מהמקלט למסגרת - האם אני נותנת לה סיוע בשכר דירה, האם אני נותנת לה את אותו סיוע בריאותי שהיא צריכה. ואין כאן אישה - - - את תוציאי לנו מסמך מסודר ואני רוצה לדעת לאן הכסף הולך. כי יש נטייה להעביר כספים ובסוף, כמו שאנחנו רואים, יש משרדים שלא מבזבזים. אני רוצה שתבזבזי ואחרי שתבזבזי אם ייגמר אני מבטיחה לך, הנה פה כולם שומעים, שנעזור לקבל עוד ומי שמכיר אותי יודע שצריך אנחנו מתגייסים. זה אחד.

דבר שני, לעניין של משרד הפנים. את הולכת להגיש לנו לוועדה בדיוק כמה בקשות קיבלתם, מתוך כמה בקשות מה ההליך. אני רוצה לראות את הטופס שהיא צריכה למלא, אני רוצה לדעת אם היא צריכה עורך דין או שהיא יכולה לעשות את זה לבד. אני רוצה לדעת.

אמרו לי אותו דבר בחד הוריות שהיא יכולה לקבל סל מהמדינה, תקשיבו טוב, סל מהמדינה לסבסוד בצהרונים וקייטנות, קיבלתי את הטופס, אני בטופס החמישי נשברתי, אני, שאני גם למדתי קצת משפטים בחיי, נשברתי, אמרתי, לא פלא שמתוך 6 מיליון אתן יודעות כמה נשים קיבלו את הסיוע? 100, בכל העשר שנים 100, למה? נשברתי בטופס. אז תשלחי את הטפסים. אנחנו רוצים לדעת מה הקריטריונים לפיהם אתם מחליטים, הכל הרי בשקיפות מלאה - - -

זה כתוב בנוהל.

הכל תשלחי לנו. אנחנו רוצים לדעת בדיוק על מה מדובר. אני רוצה לדעת אפילו מי יושב בוועדה. ואני רוצה לדעת שבנושא של נשים וילדיהן כמה בקשות של נשים עם ילדים זה בוועדה הזאת שאתם חלק ממנה, הבין משרדים, כמה מתוכם אישרתם. אני רוצה לדעת כמה דחיתם על הסף ולמה.

אני אומרת לך, אם היית באה לכאן, ובאמת אני התייחסתי אלייך ממש בכפפות של משי כי אני לא אוהבת להאשים פקידים, אני גם לא חברת כנסת שמשתלחת בפקידים. בסוף כולכם עושים את העבודה שלכם ויש לכם מדיניות. אבל אני אומרת לך ממש בעדינות, אבל בנחרצות, אני רוצה לדעת איך יכול להיות שבמשך שנה רק 20 נשים.

היא מדברת על מאות, אנחנו מכירים פה, חברות הכנסת הזדעקו בצדק, משהו לא הגיוני, את יודעת, עוד פעם, להבדיל, אתמול היינו בדיון כאן בוועדה על הטרדות מיניות, להבדיל כן, פתאום את מגלה שב-50 מוסדות בארץ אין תלונה על הטרדה מינית. את אומרת, מה? הכל בסדר? אין גברים ונשים. לא, מסתבר שמשהו בדרך בנוהל לא עובד. אז הנה אני אומרת, תבדקו את עצמכם ואנחנו נבדוק אתכם.

אני גם רוצה להגיד למשרד הרווחה שאנחנו כאן בסוף המושב הזה שזה סוף מרץ, כנראה שנאריך בעוד שבוע בשביל התקציב. אבל אתם תבואו לפה ותדווחו לנו על 10 מיליון ₪ אוקיי? אני רוצה לדעת כי עלוה שם אמרה, בצדק, אנחנו מחכים לכסף הזה, אני רוצה לדעת, והיא תשב פה ואני אשב כאן, יכול להיות שתשב פה עאידה ואני אשב לידה ואת תגידי לנו לאן הולך הכסף.

אני רוצה להגיד עוד משהו אחד אחרון. ראשית היה פה איזשהו ויכוח, אני חושבת שהנושא הובהר. באה קסניה, נתנה כאן דיון, יש נשים מסויימות בעיקר, אנחנו תוך כדיי, היה כאן איזשהו אירוע, הייתה אי הבנה, אני חושבת שההבנה ברורה, בסוף אנחנו מתייחסים לנשים כשקופות, אנחנו צריכים להתייחס לכולן. מהאריתראיות והסודנית שיוצאת אל הפלשתינית אל אותה צעירה שמגיעה ממולדובה, אוקראינה או רוסיה, בסוף בסוף לצערי מה שהקו המשותף לכולן זה שכולן מוחלשות ולא בגללן, כי המערכת הביאה אותן להיות חלשה.

אז אני מתנצלת על האי הבנה שהייתה כאן אבל מה שמבחינת הוועדה הזאת זה היה דיון על כל הנשים השקופות באשר הן, כולל הנושא שלך. לכן הייתה פה איזשהי אי הבנה אבל כמו שראיתן סידרנו את זה בינינו, חשוב לי גם שתדעו, בסוף זו המטרה של הוועדה. אנחנו נעקוב אחרי הדיון הזה, זה לא דיון אחרון. אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.