פרוטוקול

 
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 221

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

ופרוטוקול מס' 924

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 12:01
סדר היום
ציון יום העורף בכנסת - במיקוד על מיגון המרחב הפרטי והציבורי
נכחו
חברי הוועדה: אבי דיכטר – יו"ר ועדת החוץ והביטחון

משה גפני – יו"ר ועדת הכספים

איל בן ראובן

ענת ברקו

אורן אסף חזן

מרדכי יוגב

חיים ילין

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

עמיר פרץ

אלעזר שטרן

נחמן שי
חברי הכנסת
יצחק הרצוג

יצחק וקנין
מוזמנים
בצלאל טרייבר - ראש רח"ל, משרד הביטחון

תמיר ידעי - אל"מ, מפקד פיקוד העורף, צה"ל, משרד הביטחון

מעין רוזנשטוק - יועמ"ש לחירום ועורף, משרד הביטחון

יהודה פרי - ראש תחום תורה ותרגילים, רח"ל, משרד הביטחון

מושיק כהן - רח"ט תכנון, רח"ל, משרד הביטחון

נעה בצלאל - דוברת צה"ל, פיקוד העורף, משרד הביטחון

יותם בן יצחק - דובר, פיקוד העורף, צה"ל, משרד הביטחון

יאסר ג'דבון - מנהל צפון, רח"ל, משרד הביטחון

אבינועם ברוכים - סגן מנהל מחוז ירושלים, רח"ל, משרד הביטחון

שרה ביטון - רכזת חטיבת תורה ותרגולים, רח"ל, משרד הביטחון

גולן ואך - רמ"ח מיגון העורף, צה"ל, משרד הביטחון

מאיר מכלוף - ראש תחום רשויות מחוז מרכז, רח"ל, משרד הביטחון

רס"ן תומר ניאזוף - רמ"ד תקציבי הסדרים, משרד הביטחון

עלי בינג - רכז ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

אבי וייס - מחוז ירושלים, רח"ל, משרד הביטחון

ספיר איפרגן - רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר

פיני דואני - מנהל תחום חירום, משרד האוצר

ישראל אבישר - ראש אגף בכיר חירום, משרד לבטחון פנים

חזי רז - מנהל אגף חירום ובטחון רשויות מקומיות, משרד הפנים

אלי כהן - מנהל תחום היערכות לחירום, משרד האנרגיה והתשתיות

שלום ערבה - מנהל תחום היערכות לחירום, משרד האנרגיה והתשתיות

רונן באום - מנהל תחום היערכות לחירום, משרד הכלכלה

פנחס חבר אזולאי - מנהל תחום חירום, משרד התחבורה

יצחק לרר - מנהל אגף בכיר חירום ובטחון, משרד הבינוי והשיכון

שירלי אלימל - מנהלת אגף בטחון וחירום, המשרד לשירותי דת

דני לקר - מנהל אגף בטחון מים וחירום, רשות המים הממשלתית

נביה אסעד - ראש מועצת כסרע סמיע, מרכז השלטון המקומי

יובל זהר - ראש תחום תכנון מדיניות לחירום, רשות החשמל

סיון יחיאלי - ראש מועצת כפר ורדים ויו"ר פורום קו עימות, מרכז השלטון המקומי

ענת מניסטר - מרכזת פורום קו עימות, מרכז השלטון המקומי

גיורא זלץ - ראש המועצה האזורית גליל תחתון, מרכז השלטון המקומי

אביבה לשם - דובר המועצה האזורית גליל תחתון, מרכז השלטון המקומי

אורי בן יהודה - ראש תחום ביטחון וחירום, מרכז המועצות האזוריות

זאב בילסקי - ראש העיר, עיריית רעננה

ביאן קבלאן - בית ג'אן

יורם ישראלי - ראש המועצה האזורית מטה אשר

בני בן מובחר - ראש מועצה אזורית מבואות חרמון

איתן גינזבורג - יו"ר הועדה לתכנון ובנייה, עיריית רעננה

רחמים הלל - צח"י חדיד, חבל מודיעין

עמי וולקוביץ - צח"י יד מרדכי

אלעד פרץ - יו"ר צח"י, נחליאל

עינת רותם - צח"י שאר ישוב

מיכאל לובן - צח"י שאר ישוב

רמית בלוקנשטיין - יו"ר צח"י נופי נחמיה, מוא"ז שומרון

ברק פרקש - ס. יו"ר צח"י נופי נחמיה, מוא"ז שומרון

חיה בוקובזה - עו"ס, מרכזת צח"י מועצה מקומית חוף אשקלון

שגית דבוש - יו"ר צח"י, כרמיה

מריו האס - מתנדב, צח"י כרמיה

אלקסיס האס - רבש"צ, קיבוץ כרמיה

אריאל סאסי - רבש"צ, קיבוץ סעד

יונתן שוורץ - יו"ר צח"י, מטה אשר

שלמה ברנד - סגן יו"ר צח"י, מטה אשר

עדי שטיין - קרן אברהם

רבקה בן צבי - סייעת, מועצה אזורית אשכול
ייעוץ משפטי
מירי פרנקל-שור
מנהל/ת הוועדה
שמואל לטקו
רישום פרלמנטרי
עופרה ארגס - חבר תרגומים

ציון יום העורף בכנסת - במיקוד על מיגון המרחב הפרטי והציבורי
היו"ר אבי דיכטר
שלום לכולם. אנחנו בתוך יום העורף שהכנסת הכריזה עליו ושהתחילו כבר עמיר פרץ יו"ר ועדת המשנה להגנת העורף, כבר הוביל את הפנל שלו בחלק הראשון של היום. אנחנו את הישיבה הזאת מקדישים לישיבה של ועדת החוץ והביטחון בנושא הגנת העורף ומוכנות העורף ובחרנו למקד הפעם את הדברים בנושא של המיגון, הן המיגון הפרטי והן המיגון הציבורי. אנחנו עוסקים בזה לאורך השנה וחלק גדול מהאנשים שיושבים כאן מכירים היטב את הדברים, גם את העשייה וגם את הפערים גם הענייניים וגם האזוריים. זה בהחלט הנושא שבו נרצה לעסוק היום. אנחנו בסוגיה הזאת נקצה זמן למתייחסים שאני תיכף אומר את שמותיהם, חלק מהם כאן, חלק מהם מן הסתם יגיעו.

אבל מאחר והזמן הוא קצר, אנחנו מיקדנו ממש את רשות הדיבור לדקות ספורות כדי לאפשר לאנשים שהגיעו מחוץ לכנסת לומר את דברם, ולכן אנחנו חברי הכנסת נהיה מאוד מאוד מצומצמים בדברים. אני אומר את זה גם לחברי הכנסת שנמצאים כבר, גם לטובת חברי הכנסת שיגיעו, לא במונח של "ראו הוזהרתם" חס וחלילה, אלא במובן שאנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות הזאת להקשיב ולאפשר לאנשים אחרים להקשיב לאנשים שהגיעו מרחוק ומקרוב בסוגיה הזאת של המיגון הפרטי והמיגון הציבורי, הן בצפון הן בדרום הן במרכז, הן במגזר היהודי, הן במגזר הערבי, הן במגזר הדרוזי ובמגזרים אחרים. לכן הזמן יהיה קצר בהתייחסות, המלאכה מן הסתם תהיה מרובה, ואנא קצרו בדבריכם. תודה רבה, אני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת עמיר פרץ יו"ר ועדת המשנה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים מכובדים. ראשית אני מודה ליו"ר ועדת חוץ ובטחון שבאמת מקדיש את הזמן הקרוב לדיון המאוד חשוב של מה מצבנו מבחינת פערי המיגון בישראל. אני מקווה מאוד שיצטרף אלינו גם חבר הכנסת משה גפני, יו"ר ועדת הכספים כי סיכמנו שיהיה פה דיון משותף של שתי הוועדות, כדי שכל הגורמים שעוסקים לאחר מכן בטיפול בסוגיה ובניסיון להתמודד עם השאלות שיעלו כאן, אכן יוכלו לעשות את מלאכתם.

אני רוצה לומר דבר אחד. מלחמת לבנון השנייה הפכה לקו שעושים את כל נקודת ההשוואה אליו. אין ספק שמה שראינו הבוקר במפגש שהיה באודיטוריום עם כל אותם צוותים יישוביים, זה מפגש שמוכיח שניתן להסיק מסקנות, להפיק לקחים ולנצל את המשבר כדי להגיע להישגים.

יחד עם זאת, שיהיה ברור. שום הישג אינו יכול להיות תקף אם הוא קופא על שמריו. הישגים בעיקר בתחומים הביטחוניים הצבאיים, כאשר אינם ממשיכים להיות מטופלים, הם נשחקים ומאבדים את ערכם.

אני אומר במשפט אחד, אין ספק שבהמשך למערכות המאוד מתוחכמות, מערכות ההגנה האקטיבית של כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ, כל מה שצה"ל יעשה כשהוא יפעל בחזית, כל הפעולות מסביב, הכל נכון. בסוף הממ"ד האישי הוא המפתח להצלת חיים, הוא המפתח ליצירת תחושה של שקט, של יכולת העורף להתמודד גם בשעת משבר. המבחן האמיתי שלנו הוא כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם הבטן הרכה שלה. הבטן הרכה זה העורף בישראל, כיצד אנחנו מצליחים לקיים חיי שגרה גם בתקופת חירום ואני חושב שאנחנו צריכים לראות את הדברים.
רק שתי דוגמאות
אחד – פערי המיגון הצפון בלתי נסבלים, שלא יהיו אי הבנות. מדובר על פערים שהעלות שלהם יכולה להגיע לבין 2-6 מיליון שקל. פערים במיגון תשתיות חיוניות בלתי נסבלים, אי אפשר להמשיך עם זה. לכן יש פה כמה יוזמות. ראשית, יוזמה של חברי הכנסת אייל בן ראובן וחיים ילין למיגון בצפון, יוזמה של אבי דיכטר ושלי למיגון של כל התושבים במרכז הארץ ששם הבעיה מאוד קשה וכולכם יודעים שבקרוב מאוד כל הארץ תהיה מטווחת, וכמובן היוזמה החשובה ביותר זו היוזמה הממשלתית לקדם את חוק העורף ואני מאוד מאוד מקווה שאכן חוק העורף יקודם ויתכלל את כל מה שלמדנו, את כל המסקנות שלנו ואת כל הדרכים שבהן אנחנו צריכים להתמודד. תודה אדוני היושב ראש.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה לחבר הכנסת עמיר פרץ. רשות הדיבור לראש רח"ל. טרייבר בבקשה, עשר דקות לרשותך.
בצלאל טרייבר
אני אתן לכם מתנה כמה דקות. קודם כל רבותי יושבי הראש תודה רבה. אני לא ארחיב על מקום האיום, גם חברי הכנסת וגם היושבים באולם מכירים את עוצמת האיום, מכירים את ההקשרים שלו, את היבטיו גם על האזרחים וגם על התשתיות וגם על הכושר הלאומי בכלל. אני חושב שסך הכל המערכת הלאומית מכירה ומודעת ואולי עושה הרבה יותר ממה שנראה מעל פני השטח. בחלק מזה אני אגע, ואני גם אגע בפערים.

שר הביטחון הציב בפני מדינת ישראל טיוטה של חוק עורף לפני שנתיים בהקשרו האזרחי על המשק האזרחי, טיוטה שנמצאת בעיצומה של התדיינות ואני מקווה שתביא בתוך חודשים בודדים להחלטה ותוכל לאפשר לפחות את הפרק הזה של מוכנות המשק הלאומי והמקומי למקום חדש. שר הביטחון גם מוביל דרך אגב את ההגדרה הלאומית שלראשונה ב-2016 איום הייחוס ותרחיש הייחוס לעורף. נעשות פעולות רבות על ידי משרדי הממשלה כולם. גם משרד הבריאות וגם משרד החינוך וגם משרד הרווחה וגם משרד הפנים ובטח פיקוד העורף וגם רח"ל בסופו של דבר בשנים האחרונות השקענו בכל שנה עשרות רבות של מיליוני שקלים גם במיגון הצפון. אנחנו מודעים לפערים האלה, השקענו לא מעט, ב-2015 השקענו מעל ל-100 מיליון.

אני שמח להגיד שהממשלה אישרה רק לפני שבוע מתוך ראייה והבנה של הצורך הזה במיגון, תקציב ראשוני ל-2019 של 150 מיליון שקל, הוא חלק מתכנית התקציב, מה שמאפשר לנו להתקדם ולהכין ואני מאמין שבפני הממשלה עומדים האתגרים, שר הביטחון באופן נחרץ בכל השנה האחרונה מעל כל במה מדגיש את בעיית פער התקציב למיגון הצפון בדגש.

בסיורים שאני מבצע ובמפגשים שאני מקיים גם עם ראשי רשויות המיגון הוא קריטי, הוא חשוב, הוא חיוני. אני מזכיר לכולנו את הצורך בחיזוק המבנים כנגד רעידת אדמה. חלה עלינו חובה לציין שבכל מקרה שאנחנו עוסקים בו בצורך במיגון, ויש בו צורך בחיזוק, חובה לו לעשות את זה. אני יודע שסגן שר השיכון לקח על עצמו את זה כמשימה מלאה, אני מקווה מאוד שבשנים הקרובות יועמד לזה גם תקציב ראוי כפי שאני מקווה שיתממש ונוכל ללכת גם למיגון וגם לחיזוק מבנים.

התשתיות הלאומיות בהחלטה שהתקבלה על ידי הממשלה, בוועדה שבראשותי, מנהלים כבר שנתיים וחצי דיונים נרחבים. אני שמח ששר האנרגיה העמיד תקציב של מאות מיליוני שקלים למיגון תשתיות של האנרגיה במדינת ישראל. יש לנו הגדרה ודירוג של 50 המתקנים הראשונים במדינת ישראל על פי סדר עדיפויות. המתקנים האלה בתהליך תכנון המיגון והמיגון בפועל, עשרה ראשונים בוצעו, ה-15 הבאים נמצאים בשלבי ביצוע שיחלו עוד השנה ויסתיימו במהלך 2019 ואנחנו מתמידים בתכנית כפי שאנחנו מאמינים שיכולים ואני מוסיף לזה את התכנית הגדולה והרחבה שהוביל המל"ל יחד עם אגף המבצעים של צה"ל בידיעתנו ושיתופנו שלהגנה אקטיבית על אותן מערכות, מה שמקדם את היכולות של התשתיות הלאומיות להימצא במקום סביר יותר. נכון שהתחלנו קצת באיחור, אבל אנחנו נמצאים היום בשלב מתקדם יחסית. באמת כפי שאמר פה חבר הכנסת פרץ, אחד היעדים המרכזיים שעומדים בפנינו הוא קידום המיגון של התשתיות הלאומיות, ולא די במה שאנחנו עושים. גם בעולם המיגון האקטיבי נעשית פעילות רבה מאוד גם לתחום הזה, גם בימים אלה ממש.

דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו הוא הצורך הדרמטי להיכנס לתכנית למימוש כל המיגונים האלה כי גם כשיינתן הכסף וגם כשניתן עכשיו ה-150 מיליון, הצורך לממש את זה ולהביא את זה לידי ביצוע בפועל ולא לדבר, כפי שעשו במקומות אחרים, הוא צורך שצריך להתרגל אליו כבר עכשיו ואנחנו התחלנו בהתארגנות הזאת על פי הנחיית שר הביטחון לממש את התקציבים האלה מהר ככל האפשר כדי שיהיה בסופו של דבר שיפור המיגון.

עשינו הרבה, אנחנו צריכים לעשות הרבה הרבה יותר, יש לנו פערים. אני מאמין שגם המערכת הממלכתית הלאומית, בטח ראש הממשלה ושר הביטחון אבל גם שרים אחרים מודעים לה, ובדרך להעמיד לנו את התקציבים מעבר למה שכבר הועמד עכשיו. תודה.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה לטרייבר ראש רח"ל. הדובר הבא לפני אנשי פיקוד העורף יהיה ראש עירית רעננה. אני מבקש, זכות הדיבור ניתנת לך כמייצג את החשיבה העירונית בתוך עולם המיגון כדי להאיר לנו מהניסיון שלך, בכל אופן הוא ניסיון משני צדי המתרס, אם אפשר לקרוא לזה כך. עשר דקות בבקשה.
זאב בילסקי
תודה אבי. אני באמת שמח להיות פה היום. יצא לי לחזור לראשות עירית רעננה ישר מועדת חוץ ובטחון ושימשתי בתפקיד שעמיר פרץ היום משמש בו, ופשוט חזרתי עם כל התובנות שרכשתי פה, עם כל הסקירות שקיבלנו, עם האיומים שקיימים ודבר ראשון נכנסתי לעיר ואמרתי בוא דבר ראשון נבדוק מה המצב. מסתבר שיש ביכולתנו כרשות מקומית לעשות הרבה מאוד. דוגמה ראשונה, תמ"א 38. תמ"א 38 ברעננה שונה לגמרי מתמ"א 38 בצפון או בדרום. לכן במקום להתחיל ולהגיד, אז יש מספיק חניות, אין מספיק חניות, הממשלה צריכה לתת ככה, למה קיבלנו לא השבחה ולהתבכיין כרגיל, אמרנו "אתה יודע מה, בוא נפשיל את השרוולים ובכל מחיר נעשה תמ"א 38 כי תמ"א 38 זה רעיון גאוני. הדייר לא משלם כסף ואתה מקבל בניין מחוזק". אז כמובן, אחר כך מתחילים "תעשה לי גם את זה, תעשה לי גם פה" אבל העיקרון לחזק בניין גם לרעידות אדמה וגם לאותם איומים שנשקפים לנו והם יהיו במרכז, וכפי שאמר עמיר פרץ הם יהיו ויהיו באלפים, ולכן הסטטיסטיקה תיפול גם על רעננה.

לכן אני שמח להגיד לכם שכבר 60% מהפוטנציאל של פינוי בינוי ושל תמ"א 38 ברעננה כבר מוצה. או שנגמר או שבעבודה. נשארו לנו עוד 40%, צריך להשאיר משהו גם למי שיבוא אחריי, אבל היסודות הונחו והעסק עובד, ואני חושב שזה דבר נכון מבחינת מדינת ישראל, לא צריך להשקיע פה כסף, אף אחד לא צריך לבוא ולתת לנו אלא פשוט ליזום ולהקל וללכת מהר מאוד על תמ"א 38 ועל פינוי בינוי. שכונה כמו קריית שרת שיש לנו שם שלושה בלוקים שניבנו בשנות החמישים והבלוקים האלה ברוח חזקה יכולים ליפול, אנחנו עכשיו בשלב של חברה שתעשה שם פינוי בינוי, תמחק את כל ה-160 דירות שיש שם היום של 60, 70 מ"ר כל אחת, תבנה כ-500, 450 דירות מרווחות עם חניון תת קרקעי ובניין שהוא שונה לגמרי מהבניין שהיה עכשיו, כך שאם אנחנו מסתכלים, לו רק מהנושא של האיומים כל מה שיפול מסביב לבניין, ליד הבניין, לא יקרה שום דבר לבניין ולכן המחשבה שלנו זה הצדק חברתי ברעננה. דווקא אלה שבאו בשנות החמישים ושלא זכו למה שזוכים אלה שבאים עכשיו, כדאי שגם אנחנו ניכנס וניתן להם. אז אנחנו עושים פה צדק פעמיים. פעם אחת אנחנו עושים צדק חברתי בכך שמעלים את אלה שלמטה ונותנים להם דירה בלי שהם צריכים להשקיע כסף וברעננה, ופעם שניה אנחנו מגנים עליהם מכל רעה שלא תבוא. זה דבר ראשון ואני חושב שבכל ערי המרכז, בכל המקומות האלה צריך את ההשקעה הפנימית מתוך הערים, מתוך ראשי הערים, ללכת לעשות את זה כמה שיותר ואת כל הכסף שיש למדינה להשקיע באותם מקומות שאי אפשר לעשות. ששווי הקרקע לא מאפשר תמ"א 38 ברמת ביקושים כמו במרכז.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
כמה תוספת אחוזי בניה אתה נותן? כדי להצליח לעמוד במתווה הכלכלי?
זאב בילסקי
תראה, שפר עלי גורלי שאני לא צריך להתאמץ יותר מדי. מכיוון שערך הקרקע הוא כזה, אתה יודע, זה רץ מעצמו. אבל אתה יודע, תמיד יש כאלה שאומרים "חסר לי תשתיות, חסר לי זה, אין לי מספיק חניות" ואז אתה מסתכל בין א. צדק חברתי - - -
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אבל נניח אתה היית מסכים שנוסיף לכל מקום של אזור ביקוש כזה 10% תוספת בניה בלי קשר למה שאתה נותן ושזה ילך לאזורים החלשים?
זאב בילסקי
אני חושב שכשאני בא אליך עמיר ואני בא ואומר לך "אני ראש עירית רעננה, אני עושה את כל מה שאני יכול לעשות במסגרת עצמי" ואני אומר לך, "קח את כל הכסף שיש לך גם מהמסים של תושבי רעננה ותעשה כראות עיניך" לכן אני לא חושב שאנחנו נמצאים בוויכוח של עוד.
היו"ר אבי דיכטר
זאביק היו לך כאלה שהתנגדו למהלך שהובלת?
זאב בילסקי
בוודאי. כל יום.
היו"ר אבי דיכטר
אתה יכול בשתי דקות מה היו הטיעונים ומה היו התשובות?
זאב בילסקי
הטיעונים זה קודם כל חניה. כשאתה מוסיף אז אתה צריך א. למצוא לאנשים חניה. פעם היה תקן של חניה 1 לדירה, 1.5 לדירה, היום כל דירה זה 4-5 מכוניות אז אתה לעולם לא תוכל לתת להם. אני מדבר כראש עירית רעננה, יש לי חברים פה שידברו אחרת לגמרי ואני איתם ואני רוצה שאתם תיקחו את כל המשאבים הממשלתיים ותתנו לבני ותתנו לגליל ולנגב. אבל מה שאני יכול לעשות בעצמי חובה עלי לעשות בעצמי וזה מה שאני עושה.

ההתנגדויות על אור השמש שמוסתר, על הצפיפות, על זה שהיה לו אויר חופשי ועכשיו פתאום נכנס לו עוד, 1001 דברים. אבל כל פעם, ויכול להיות שהחינוך שקיבלתי בוועדה פה, שהישיבות האלה שהיינו פה, שנסענו לאשדוד ולדרום תל אביב ולנגב ולגליל, וראיתי איפה הסיכון, אתה יודע כשאתה שומע סקירה על הסיכונים ועל הטילים שעומדים לנחות פה ועל מה מתווכחים אנשים, אז אני אומר אני כנבחר ציבור צריך לעשות את הסתרת השמש, קצת פחות חניה, לא נוח לצאת בבוקר, לא נוח להיכנס, אבל החיים של האנשים מונחים פה על כף המאזניים. ואני יודע שיום אחד כל אותם תמ"א 38 ופינוי בינוי שגמרנו ברעננה, מישהו יגיד לי תודה ויגיד וואלה היה פה יום אחד אחד שהיה אכפת לו מאנשים, כי זה הדבר שצריך להנחות אותנו.

דבר שני ובזה אני אסיים, עוד פעם. מה שקיבלתי פה בוועדה. הקמנו מיד צוות של חילוץ יחד עם פיקוד העורף שעזרו לנו מאוד. יש לנו היום יחידה של מתנדבים של 65 איש בראשות מהנדס העיר שהוא גם קצין בכיר בצה"ל והשתתף בהרבה מאוד משלחות שנסעו לרעידות אדמה, איגדנו את כל הכוחות האלה, קנינו להם ציוד ממש שיכול לאפשר להם את השעות הראשונות ומכיוון שאנחנו יודעים מהפגישות התכופות ואתה יודע, יושב פה האלוף, אני רוצה להגיד לך באמת הרבה תודה על שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף, אנחנו ממש נהנים משיתוף פעולה פורה, ענייני, תכליתי, כל דבר שהם מבקשים, כל דבר שאנחנו מבקשים וכתוצאה מזה יש לנו היום יחידת חילוץ שמתאמנת, למשל הפינוי בינוי האחרון שעשינו לפני שהורדנו את הבניין, החלטנו שעושים תרגיל, באה כל יחידת החילוץ ואומרים להם "תראו, פה עוד חמש דקות יש טיל שנופל ומוריד את הבניין, עכשיו תכנסו לעבודה" יום שלם עשינו תרגיל עם הריסה ועם פינוי ועם הפעלה של הציוד שיש ליחידת חילוץ.

הדבר האחרון שעשינו וזה דווקא בתמיכה של משרד הפנים, היום הרעיון להקים אשכולות. החלטנו, בגלל שיש לנו יכולות בנושא של החילוץ עם המתנדבים האלה שיש לנו, עם הציוד, יש להם ג'קים, הם יכולים להרים בטון, הם יכולים לחתוך בטון, הם יכולים לעבוד כמו כל יחידות הצלה ב-no time, כי עד שיגיע בכל אופן פיקוד העורף שיפלו 30 טילים בסביבה של רעננה, עד שהוא יגיע ייקח לו את הזמן שלו, ואני כבר בחמש דקות נמצא שם, כל אחד יש לו את התרמיל, את הציוד והוא התאמן. עשינו אשכול שהאשכול מורכב מהערים כדלקמן, וחשוב שתשמעו: רעננה וכפר סבא, ברור מאליו, כפר ברע, קלנסוואה, טייבה, כפר קאסם וקדימה וצורן.
עיסאווי פריג' (מרצ)
יש ראשי רשויות ערבים כאן, מעניין אותי?
קריאה
הוא הנציג שלהם.
זאב בילסקי
כל הרשויות האלה חברו יחד לאשכול ואנחנו היום מאגדים את כל הכוחות שיש לכל אחת מהרשויות ובשנה שעברה, בשטפונות שהיו לנו ברעננה קיבלנו ביובית מטירה ששלח לעזרתנו ביובית, לא היה לו צורך, לכן כדאי לקחת ברצינות כל רשות מקומית, כל אחת עם היכולות שלה. תודה רבה אדוני היושב ראש.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. מעניין מאוד לשמוע שאתם הורסים ברעננה בלי בעיות. יחרב ביתק ברעננה זה לא בעיה.
יצחק הרצוג (המחנה הציוני)
שאלה, - - - של העורף. חוויתם פיגוע או פיגוע בכמה ניסיונות. מה אתה יכול לומר על ההתארגנות של הקהילה, הישוב, בחירום בהינתן אירוע פתאומי כזה כמו שהיה לך באותו יום שבמקביל גם הייתה סופה, כלומר בא לך הכל ביחד, הפקת לקחים מטעמך.
זאב בילסקי
אחד הדברים שחידדו את הצורך שלנו זה באותו יום שהיו לנו שני פיגועים, אחד בתשע בבוקר ואחד ב-11:00 אחרי הצהריים ולא האמנתי שזה יכול להיות. נכנסו אלי למשרד אמרו לי "בילסקי תשמע, היה פיגוע" אמרתי "לא, זה היה בתשע" אמרו "לא, עוד אחד" אמרתי "לא יכול להיות, תבדקי שוב, זה היה כבר". שני פיגועים ביום אחד וזה ישר טילטל את כל העיר, כי מה שקרה, הנושא של תחושת הביטחון פתאום עלתה לראש סדר העדיפויות. אנשים מפחדים. ימים, שבועות אחרי כן, כל אחד לקח את הילד שלו שלפני כן שלח אותו לבית הספר בכיתה ג' או ד', לקח אותו בעצמו, החזיר אותו בעצמו, כל אחד רוצה שומר על כל גן ילדים ושיהיה לו 0.5 ושיהיה לו מרגמות בצד, ליתר בטחון. אתה עומד פה מול ציבור שממש פוחד וחושש.
חיים ילין (יש עתיד)
אתה יכול לבוא אלינו, יש הרבה מרגמות אצלנו.
זאב בילסקי
אחד הדברים היפים שקרו שם, אני חייב להגיד - - -
יצחק הרצוג (המחנה הציוני)
השאלה איך המערכת התארגנה.
היו"ר אבי דיכטר
בוז'י אנחנו לא רוצים להאריך, כי הדיון הזה מתמקד במיגון. הנושא הזה חשוב אבל - - -
זאב בילסקי
הערה אחת שלא קשורה בדיוק להתארגנות פיזית אבל נפשית שהייתה שם. יש לנו את כפר בתיה ,זה נקרא בית הספר המדעי הטכנולוגי של רשת אמי"ת. הילדים האלה חצי שעה לאחר הפיגוע השני התארגנו לבד, לא יודע מאיפה השיגו איזה 70-80 דגלי ישראל ועשו מצעד בכל רחוב אחוזה, וזה תרם לשיפור, להעלאת המורל יותר מאשר דברים אחרים והדבר הזה פשוט קרה מיוזמה עצמית שלהם ואני עד היום אסיר תודה להם.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אני מתנצל כי אני צריך ללכת לוועדות אחרות אבל תיכף יבוא משה גפני וזה יהיה חיזוק יותר טוב.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. אנחנו מעבירים את רשות הדיבור למפקד פיקוד העורף ואנשיו. תמיר בבקשה, 20 דקות לרשותך כי אתם בעצם הנושא המרכזי של הדיון הזה.
תמיר ידעי
אני אוותר על זכות הדיבור ונעבור לגולן.
גולן ואך
הוקצבו לי כ-20 וכמה דקות לסקור את נושא המיגון בעורף והחלטות אופרטיביות, כיצד ניתן לקדם אותן באופן אפקטיבי. כפי שציין חבר הכנסת עמיר פרץ בשנים האחרונות מגביר צה"ל את היערכותו למתן מענה לזירת העורף מתוך הבנה שתרחיש הייחוס מציב תמונת איומים שלא הייתה כדוגמתה. במסגרת ההיערכות הזאת צה"ל מחזק את ההגנה והמכשול בגבולות, הוא בונה באופן מאוד מאוד מתקדם את מענה ההגנה האווירית, מפקדות ויחידות גם בתוך פיקוד העורף וגם בצבא מולו, וכמובן עוצבת היסוד שזה הרשות המקומית כפי שציין מר זאב בילסקי, שבסופו של דבר המוכנות של הרשות המקומית תוביל לשיפור החוסן ולהצלת חיים.

כשמדובר על מיגון פיזי, ניתן להסתכל עליו בתור מענה בדיד אבל למעשה הוא חלק מתפיסה שלמה שנקראת התגוננות אזרחית שהיא מתחילה בהסברה, התרעה, מיגון פיזי וחילוץ והצלה כאשר בכל המעגלים האלה ניתן לציין שהייתה התקדמות מאוד גדולה גם בהסברה והקשר עם הרשויות המקומיות, גם בנושא מערכת ההתרעה שבסופו של דבר האמצעי שיציל אנשים, וזה הוכח בכל המערכות האחרונות, בכל הפעמים, אני יכול להגיד שב-98% מהמקרים כל האזרחים שפעלו לפי הנחיות פיקוד העורף ניצלו חייהם. אנחנו תיכף נדבר על ללא מיגון, וללא מיגון לא שווה אזרח שהוא אזרח מופקר, אזרח שמבין מה עליו לעשות, אזרח שיש לו התרעה רלבנטית והוא יודע כיצד להשתמש בה כראוי, חייו יינצלו ברוב רובם המוחלט של המקרים. כמובן החילוץ וההצלה שהוא גם מתחיל ברשות המקומית, בצוותי הסער המקומיים, ממשיך בארגוני החירום, כיבוי האש, משטרת ישראל ובמענה המדינתי שהוא פיקוד העורף.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אולי תתייחס גם ל- - - של הישובים הערביים ושיתוף הפעולה - - -
גולן ואך
אני אגיע אליהם. אני מבטיח שאני אגיע אליהם. לגבי המיגון, אנחנו מדברים שבמיגון הפיזי הייתה התקדמות רבה שתיכף אני אגע בה, אבל תרחיש הייחוס מלמד אותנו שצריך לנקוט באמצעים שהמילה המרכזית לגביהם זה "ארוכי טווח", שני המילים האלה, ולא צעדים נקודתיים, כיוון שמיגון הוא תשתית, הוא בניה, נהגו לומר שזה 70 שנה, היום מדברים על סדר גודל של 120, 130 שנה, כל מה שמתחיל עכשיו ילווה אותנו כנראה ל-100 השנים הקרובות.

הדברים שנעשו בשנים האחרונות, יש משרדי ממשלה שהמרכזיים שבהם אני אציין אותם אבל בגדול יש שיתוף פעולה טוב מצד משרדי הממשלה בהרבה מאוד תחומים, ציין את זה קודם טרייבר, הנושא של משרד האנרגיה והפרויקט של מיגון תשתיות לאומיות ובאמת תוקצב יפה לאחרונה והתחיל פרויקט של - - - שהוא כבר למעשה נמצא בשלבי התכנון. באפריל סיימנו את כל שלבי התכנון של 14 התשתיות הלאומיות החשובות, אחרי שסיימנו את העשר הראשונות. משרד הרווחה שממגן מבני רווחה על פי סדר עדיפויות שהוגדרו בינינו, שהוא בכל הרשויות כולן, 80 מבני רווחה בתקציב של 150 מיליון שקל והוא התקדם התקדמות מאוד מאוד יפה, גם בצפון וגם במרכז בדגש על הצפון, משרד הבריאות שהתחיל למגן מרפאות בסיוע תקציבי גם של רח"ל, גם של משרד הביטחון. הביצוע הוא ביצוע משותף. משרד החינוך שמחזק מבנים לרעידות אדמה והמשרד להגנת הסביבה שאמנם לא זה הדיון, אבל חשוב לציין שמיגון שווה גם מיגון חומרים מסוכנים ובתמונה הזאת בסך הכל הנתונים הם נתונים טובים.

נתוני המיגון במדינת ישראל, אדוני היושב ראש, מאז הפעם האחרונה שהיינו פה וזה לא קרה רק בשלושה החודשים האחרונים, אבל הם השתפרו ב-5%, מדובר היום על כ-26% מאזרחי מדינת ישראל, יהודים, ערבים וכל האזרחים כולם הם ללא מיגון תקני. מיגון תקני זה אחד מהטיפוסים הבאים: או ממ"ד, או מקלט פרטי משותף, או מקלט ציבורי או מיגון המוני שמותאם לשהייה ארוכה שאין הרבה כאלה. יש חניונים תת קרקעיים, בסך הכל מדובר על כ-26.7% מהאוכלוסייה שהם ללא מיגון תקני. משמע, בשעת התרעה האזרחים הללו הם יתמגנו - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
כמה באוכלוסייה הערבית הם ללא מיגון תקני?
גולן ואך
אני מבטיח שאני אגע בזה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אתה מבלבל אותי בנתונים.
גולן ואך
השקופית הבאה מציינת פערים - - -
היו"ר אבי דיכטר
תן לגולן להמשיך. יש התחייבות, היא מפוקחת על ידי יו"ר הוועדה.
גולן ואך
כשמדובר על אזרחים שהם נטולי מיגון, זה אומר שהם נטולי מיגון תקני. אזרחים אלו ייכנסו לתוך הכי מוגן שיש, על פי ההתרעה שיש להם כשההתרעה של פיקוד העורף היום מכסה את כל הארץ בכל האמצעים שקיימים. ישנם פערים נקודתיים באוכלוסייה הבדואית בדרום, אבל ככלל גם שם יש את הנושא של צפירה דרך משרדים, דרך אתרים ניידים כאלה ואחרים, שכאשר אנחנו מדברים על האוכלוסייה הזאת אני יכול להגיד ברמה המקצועית הראויה, שגם אזרחים שהיו נטולי מיגון תקני, יהודים כערבים, שנהגו לפי הנחיות פיקוד העורף, חייהם ניצלו.

לגבי פערי מיגון בחלוקה לאזורים, אני בכוונה לוקח את ה-0-40 כי הוא הבון טון היום. יש פערי מיגון בכל הארץ, בירושלים יש כ-40%-50%, בתל אביב יש כ-40%, בבאר שבע יש כ-40%, קריית גת 40%, כל הערים הוותיקות והישנות, יש להן פערי מיגון גדולים, יהודיות כערביות, זה נכון שהערביות יש להן יותר, תיכף ניגע גם למה, אבל אני רוצה לגעת כדוגמה ב-0-40 צפון. ב-0-40 צפון ניתן לראות שבקו ה-0-9 ק"מ אחוז פערי המיגון בקרב היהודים הוא כ-24%, בקרב הערבים הוא 42.03%, בקרב היהודים 0-20 קילומטר ליהודים יש 21% - - -
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אתה מדבר מהר מדי, פערי המיגון - - -
גולן ואך
אני חוזר שוב. פערי המיגון בקו ה-9 קילומטר מגבול הצפון לישובים יהודיים הם 24%, לישובים ערביים 42%. פערי המיגון עד - - -
גיורא זלץ
זה ממש לא מוכר, בגליל העליון, מתוך 20,000 תושבים, בין 13,000 ל-14,000 תושבים אין להם מיגון.
גולן ואך
אני תיכף אסתכל על השקופית ואני יכול לציין בפניך את כל הנתונים. מה שיש לי לדעתי הם הנתונים המדויקים ביותר, אני יכול לשבת איתך אחד לאחד, אני בקשר גם עם הקב"טים של - - -
גיורא זלץ
בכל הישוב הישן אין מיגון. יש מקלטים אבל לא ממ"דים.
גולן ואך
שניה, אני מדבר כרגע על מיגון תקני, בכוונה ציינתי אדוני ראש המועצה, בכוונה ציינתי שמיגון תקני כולל ממ"ד, הוא כולל מקלט פרטי משותף והוא כולל מקלט. אני תיכף אציין את הנושא של מקלטים ציבוריים והפערים.
גיורא זלץ
אם מקלטים אני חוזר בי, אתה צודק.
קריאה
אבל ב-0-9 זה רלבנטי המיגון פה?
גולן ואך
התשובה היא בוודאי. אני תיכף אציין, אני מבטיח שבסוף הסקירה יינתן מענה להכל. זה לגבי הפערים של יהודים וערבים. אני רואה שחבר הכנסת הלך. חבל.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אני פה. החרדים והערבים הם באותה סירה במדינה. אז אני איפה שגפני נמצא.
גולן ואך
אז התמונה הולכת ומצטמצמת. פערי המיגון עד ה-20 קילומטר בקרב היהודים, חבר הכנסת יוגב, זה 21%, בקרב הערבים 38% ואני מסיים ב-40 קילומטר שפערי המיגון אצל היהודים זה 35% ובקרב הערבים הם 41%.

כשירות המקלטים הציבוריים מלמדת על כך שלצד הרבה מאוד פעולות טובות שנעשות ברשויות המקומיות, במיוחד בגבול הצפון אבל לא רק, ישנם כ-16% מתוך 12,000 מקלטים שהם מקלטים פסולים, הם מקלטים ישנים מאוד, הם מקלטים שהם מוצפים ולא ניתן יהיה לשקם אותם, אבל ישנם 30% נוספים שהם כ-3,700 מקלטים שבעצם עומדים במוקד העשייה, ואני תיכף אציין את הפרויקטים המשותפים של משרד הפנים ושל פיקוד העורף ושל הרשויות המקומיות בכל מה שקשור להעלאת הכשירות של המקלטים הללו.

כשמדובר על המעגל השלם לצמצום פערי המיגון, ובעצם זה מה שנקרא תפיסת המיגון על רגל אחת. במדינת ישראל בין שנה בין 30,000-40,000 היתרי בניה מאושרים בפיקוד העורף, כל מי שנכנס במנגנון בניה על פי החוק, מחויב במיגון. כל האזרחים בונים את בתיהם ועקב הדבר הזה בשנים האחרונות, רק בחמש, עשר שנים האחרונות, הצטמצמו פערי המיגון עוד בכ-4%-5%.

כל התשתיות הלאומיות הקריטיות, כולן, אגב לא מתוקף חוק אלא מתוקף הבנה בין משרדית, כולן עוברות דרך פיקוד העורף למגן לא רק את העובדים שהולכים להפעיל את המתקן אלא גם את הרכיבים החיוניים שהוגדרו על פי המאסדר הממשלתי.

הרגולציה והחלטות הממשלה בעצם אולי בהן הייתי צריך לפתוח, הם ראשית הצירים. דובר פה קודם על ידי מר זאב בילסקי על הנושא של תמ"א 38, שהייתה יוזמה מצוינת והיו לה מספר התקדמויות, תיקון 2 ותיקון 3 ועדכון 4 שאמור להיכנס, שהן למעשה היו אמורות להביא לכדאיות של שיפור מיגון וחיזוק. זה התחיל הרי בחיזוק מבנים וזה נכנס לחיזוק ומיגון לאורך השנים, כשהמנגנונים אמורים לתת מענה לטווח ארוך לכל אותם בניינים שהם למעשה תמיד יוותרו, אם לא יהרסו ויבנו אותם מחדש, הם תמיד יוותרו הפער ההיסטורי שנמשך פה החל משנות ה-70 המאוחרות, בשעה שהתחילו המקלטים הפרטיים המשותפים.

הרגולציה והחלטות הממשלה, אנחנו זה אומר פיקוד העורף, זה אומר רח"ל, זה אומר מל"ל, מאוד מאוד דוחפים כדי להכניס את המיגון כחלק אינטגרלי, אבל חשוב לציין ואני אגיד את זה גם בהמלצות, שכל החלטות הממשלה שנוגעות להתפתחות עירונית, לקידום בנייה כזאת או אחרת, אפילו לתחום החירום, אם לא יהיה בהן נתח שקשור למיגון, כל מה שמגיע לאחר מכן, זה אומר עכשיו להרוס את מה שקיים. זה אומר לקחת תשתית לאומית, להרוס תשתית קיימת, לבנות אותה מחדש ולעטוף אותה בבטון. זה לקחת את החניון שבנו אותו בעמל רב, זה לקחת פיר ממ"דים ולהשחיל אותו בתוך החניון. כל מה שמגיע מאוחר יותר הוא תמיד פחות טוב.

הנושא של מקלטים ציבוריים שאמנם נמצאים בתחתית סדר העדיפויות שלנו אבל עדיין נחשבים מיגון תקני, המיגון שהם נותנים לאזרח הוא מיגון מצוין. הבעיה המרכזית היא היכולת של האזרח לשהות בתוכם. הבעיה הזאת מתחילה ונגמרת למעשה ב-2.5 אלמנטים שלא קיימים היום במקלט בהינתן שהוא מקלט כשיר, זה שהאזרח צריך לשהות שם זמן רב בחום ולכן צריך מזגנים במקלטים הללו, זה בעיקר בכל מה שקשור למערכות נעילה שהן גם כוללות wi-fi. לישראלי ב-2018 wi-fi הוא לא פחות חשוב מאשר יתר הדברים. לכן כל המקלטים שאנחנו עושים בשיתוף הרשויות המקומיות בפרויקט שבעיקרו מובל על ידי משרד הפנים פיקוד העורף כולם, ואני תיכף אציין את ההיקפים, מאות ששופצו בשנתיים האחרונות ואני תיכף אציין מה קורה בשנים הקרובות שהוא מתוקצב, כולם עם שיפוץ עמוק, עם מזגנים, עם מערכות נעילה מרחוק וכן הלאה.

לגבי רשויות שאין בהן או ברשויות שהן גם רשויות ערביות אבל גם רשויות יהודיות שלאזרחים אין יכולת מיגון, המיגון שאנחנו כרגע ברמה שאנחנו עוסקים בה מדברים על הנושא של חיזוק הכשירות של מקלטים במוסדות הציבור והחינוך ובנושא של מרכזי הפעלה. זה חיזוק הפיקוד והשליטה. במסגרת הפרויקט הזה רק בשנה האחרונה תוקצבו 18 רשויות ערביות בהיקף של שבעה מיליון שקלים בשיפוץ ובניה מחדש של מרכזי הפעלה, ניתן למנות בתוכם - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
כשאתה אומר מיגון, מה מדד המיגון שאתה מתכוון. מהו המדד שאני קובע שהעיר הזאת מוגנת או המקום הזה לא מוגן.
גולן ואך
כשאני מדבר על אזרח פרטי, אתה בביתך, כשאני אומר שאתה מוגן מיגון תקני זה אומר שיש לך או ממ"ד, או מקלט פרטי משותף או מקלט ציבורי. כשאני אומר שאתה ללא מיגון תקני, זה אומר שכשיש התרעה אתה נכנס לחדר הפנימי ויורד מתחת לקו החלון. כשדיברתי עכשיו על מרכזי הפעלה זה אומר שברשות המקומית, לדוגמה במסעדה, במעיליה, בתרשיחא, בפסוטה, בסכנין, פיקוד העורף בשיתוף כל האנשים שכולם בתוך העניין, לוקח את מרכז ההפעלה הזה וממגן את ראש העיר ואת הצוות שלו על מנת שיוכל לשלוט בחירום בסוג של מקלט מאובזר וממוחשב, באופן שבו הוא שולט על תמונת המצב.

לגבי המוקדים הלאומיים, ויש לי עוד שני שקפים ואני מסיים. מה קורה היום. היום למעשה ישנם פרויקטים שרצים. אני אתחיל מלמטה, הנושא של כשירות המקלטים הציבוריים. במקלטים הציבוריים תוקצבו ומומשו כבר כ-20% מתוך אותם תקציבים. ישנו תקציב שעד סוף שנת 2018 שאנחנו בתחילתה, כל המקלטים הציבוריים עד קו ה-0-9 בצפון יהיו כשירים לשהייה ארוכה. זאת המטרה ואנחנו נעמוד בה, התחלנו כבר, אנחנו עכשיו אחרי 500 מקלטים.

בנושא של שירותים חיוניים, בנקודה הזאת אין לי בשורה מקיפה. יכול להיות שעם התקציב שניתן עכשיו יהיה לנו תחילתו של צעד. יש לנו גם בריאות וגם רווחה. בתי החולים שיש לצד הרבה מאוד אגפים חדשים שנבנים, יש עדיין לא מעט רכיבים חיוניים שצריך למגן אותם. מרפאות אחודות וחינוך, פעוטונים וגני ילדים, ותשתיות לאומיות שתוקצבו, כפי שציינתי קודם.

פיקוד העורף רואה את עצמו, הוועדה הזאת היא ועדה לתוספת מיגון אבל אנחנו מצויים לאורך השנה בכל מיני ועדות שהמטרה שלהן זה דווקא להפחית את הרגולציה. אזרחי מדינת ישראל רוצים לשלם כמה שפחות ולקבל כמה שיותר, ולכן במסגרת הדבר הזה אנחנו עושים כל הזמן התאמות. הייתה כתבה לא מזמן בטלוויזיה על שיפורי מיגון חדשים שנכנסים, אבל זה אחד מתוך ארבעה או חמישה צעדים שאנחנו עושים וניתן לציין אותם פה. הראשון שבהם, מר בילסקי, נושא של הצטרפות לתמ"א 38, מה שנקרא אם התמ"א לא תשיג אותנו אז אנחנו נשיג אותה. אנחנו עושים ניסויי פיצוץ להפחית את הצורך בהורדת יסודות אל תוך החניונים לכלל מינימום. גם באמצעות חיזוק פירי הממ"דים אל המבנים עצמם וגם באמצעות צעדים נוספים של הורדת יסודות מינימליים, מה שיאפשר כדאיות של תמ"א 38 גם באזורים שהם אזורים לא כדאיים.

אנחנו מוזילים את עלות שיפורי המיגון לאזרחים שידם אינה משגת. היום שיפור מיגון שפיקוד העורף פיתח אותו ללא פטנט, לכל דורש, באתר של פיקוד העורף, עלותו היא עד 40,000 שקלים. ניתן לקחת חדר קיים ולעטוף אותו. אם הייתה פה היכולת להראות את הסרטון, אני מעמיד את המחשב הזה לרשות הצופים גם בהפסקה לראות כיצד עומד חדר של שיפור מיגון בפצצה גדולה מאוד מטווח קרוב, ראו את זה גם בטלוויזיה.

הדבר האחרון זה הנושא של הוזלת פריטים. כל מה שקשור לקיר ההגנה על הממ"ד, אנחנו כבר אחרי ניסוי מוצלח שאנחנו בסוף השנה הזאת נוכל לספק דלת שהיא נותנת עוד 4 מטר בשטח עיקרי בתוך המבנה, כנ"ל לגבי חלונות, דלתות מגן וכדומה.

השקף האחרון, המלצות. ההמלצה הראשונה, חבר הכנסת אייל בן ראובן ועוד מספר חברי כנסת נוספים שמקדמים את המלצות הוועדה 2025 שהוביל אותה מר בצלאל טרייבר ויו"ר המשרד לבינוי ושיכון שאנחנו היינו חלק מהוועדה הזאת. הוועדה הזאת מדברת למעשה – ופה חבר הכנסת, אני גם אתייחס לאוכלוסייה הערבית – היא מדברת על כך שעל פי אזורי האיום ישנו תקציב מוגדר שאוכלוסייה שהיא ללא מיגון יהודית כערבית, ככל שהיא קרובה יותר ומאוימת יותר תזכה לסדר עדיפות גבוה יותר והיא מחלקת גם לאשכולות סוציו אקונומיים כך שמי שידו אינה משגת, יותר מאשר מי שמסוגל, יקבל יותר. הוועדה הזאת מדברת גם על צעדים רגולטוריים שאינם קשורים לתקציב, זה הנושא של הפחתת חסמים, מסלולים ירוקים. אם אני אקח לדוגמה את שדרות, שדרות כשיצאה לדרך חבר הכנסת ילין היה ממייסדי ה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
זה שנלחם שלא נמגן את עצמנו לדעת. אני נגד זה.
גולן ואך
נכון. אבל בסוף - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
אבל אתה אומר שזה התקדמות, לא?
גולן ואך
הוא התעקש על נושא של ממ"דים, לשמחתי הרבה ההתעקשות שלו הובילה להחלטה נכונה בעיני, הממ"ד בסופו של דבר תרם לחוסן של האזרחים בצוק איתן זה הוכח. אגב, רואים את זה גם בהבדל שבין 2009-2010 עופרת יצוקה לבין 2014, היכולת של האזרחים לשהות בבתיהם כשיש להם ממ"ד וכשאין להם ממ"ד ולכן ההחלטה הזאת היא החלטה נכונה מאוד שאנחנו ממליצים לקדם אותה.

הדבר השני זה נושא של קידום תמ"אות למיגון. תכניות מתאר ארציות כמו תמ"א 38 במנגנונים ממשלתיים להפוך אותם לכדאיים יותר לפריפריה, ואני לא אגע בצעדים שיש לעשות.

הדבר השלישי זה הנושא של הקצאת תקציב ייעודי למיגון מכל פרויקט ממשלתי. אני חושב שכל ממונה על תכנית כזאת ואחרת שמתקצב תכנית במאות מיליונים או מיליארדים ואין בתוכו סעיף של מיגון, שיבין שבסופו של דבר המיגון הזה, הוא יצטרך להגיע, הוא פשוט יגיע מאוחר יותר. הוא יעלה בדיוק, בדיוק אבל, פי 10 ממה שהוא היה בהתחלה וחבל.

הדבר האחרון זה נושא של אישור תכנית לאומית לשיפור המיגון, מה שנקרא הטווח הקצר. עד שכל האזרחים יבנו ממ"ד בבתיהם יש הרבה מאוד צעדים שניתן לעשות בתוך הרשויות המקומיות, לדוגמה אם בתוך מועצה מקומית מטולה בונים עכשיו אולם ספורט ויש פערי מיגון במטולה, יינתן תקציב של הגופים הרלבנטיים לסבסד את הפער שבין להפוך את אולם הספורט הזה לאולם ממוגן ואז 200-300 איש יכולים להיות שם, או מתנ"ס עכשיו בפסוטה באותו עניין, פרויקטים ציבוריים מקבלים את הסבסוד לתוספת מיגון במרחבים הללו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
רק להשלים את השאלה שלי ברשותך, מה המרחק שאזרח פרטי צריך להיות בינו לבין מקלט ציבורי בכדי שזה ייחשב תקני?
גולן ואך
זה תלוי במשך ההתרעה. אם אתה כרגע נמצא על הגבול, אתה צריך להיות בחלק מהמקומות בטווח של עד 10-15 שניות. אם אתה נמצא באזורים רחוקים מהגבול, אתה יכול להיות עד 2 דקות. השאלה איפה אתה גר.
עיסאווי פריג' (מרצ)
ואתם לוקחים את המערך הזה בהגדרת תקני.
גולן ואך
נכון. ולכן קיבוצים או ישובים, או ישובים ערביים, לא משנה, שנמצאים על הגבול בשעה שהם נמצאים תוך כדי מערכה עם תרחיש הייחוס, סביר להניח שהרבה מאוד אזרחים יצטרכו לשהות שהיה רציפה במקלטים ואנחנו מביאים את זה בחשבון. לכן ציינתי את הנושא של היערכות מקלטים לשהייה ארוכה. עד כאן.
היו"ר אבי דיכטר
כל עוד אין רקטות באיו"ש הוא מתכוון. עמיר אתה רוצה להשלים? אני מבקש עלי, נציג האוצר, לרשותך חמש דקות ולאחר מכן נתחיל עם חברי הכנסת.
עלי בינג
אני אסתפק בפחות. קודם כל אני חושב שבתקציב 2019 יש שתי בשורות עיקריות לתקציב העורף. אחד – הוקצו 150 מיליון שקל עבור חיזוק ומיגון מבנים, אנחנו עוד צריכים לבדוק את הפרטים איך להקצות את זה, אבל יהיו 150 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור הנושא הזה, זו בשורה משמעותית. הדבר השני הוא שהתקציב למיגון הניוד כבר יוקצה בבסיס תקציב 2019, מדובר על סכום של כ-40 מיליון שקל שזה יאפשר את התכנון של מיגון הניוד ואת הביצוע של זה החל מראשית השנה. אני חושב שאלה שני נושאים שהיו על סדר היום. בלי קשר לזה אנחנו ממשיכים בדיאלוג מול פיקוד העורף, מול רח"ל, ואנחנו רוצים - - -
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
מיגון הניוד זה האוטובוסים?
עלי בינג
כן. זה מה שהיה בזמנו אם אתה זוכר, חבר הכנסת גפני, בפניה, שנוסף.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
זוכר.
עלי בינג
בנוסף אנחנו ממשיכים בדיאלוג מול פיקוד העורף, משרד הביטחון, מול רח"ל, אנחנו רוצים לסייע להם במעבר לתקצוב רב שנתי שמאפשר להם להתייחס לכל תכנית העורף כתר"ש, כתכנית רב שנתית כפי שמתנהל תקציב הביטחון. אנחנו מקווים שעוד בשנת 2018 אנחנו נאפשר את זה דרך תקציב של הרשאה להתחייב, זה עוד לא סגור אבל אני חושב שיש רצון טוב משני הצדדים. אני מקווה שלפחות בהיבט הזה נרוויח פה לפחות ודאות תקציבית, שזה חשוב לא פחות.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה עלי. אנחנו עוברים לחבר הכנסת חיים ילין בבקשה. שלוש דקות.
חיים ילין (יש עתיד)
כבוד היושב ראש תודה. גולן אני אתחיל מהסוף. לא רצו למגן. הבג"צ הראשון בעוטף עזה היה על מוסדות חינוך. דרך אגב, פעם ראשונה אני יכול להגיד שבג"צ, ואני אומר את זה בגלוי, הוא טעה. בדרך כלל בג"צ לא נכנס לסוגיה מקצועית. הוא מפנה למשרד הביטחון שאמון על מיגון האזרחים. איך עושים את זה? אם אתה משטח את עזה או שאתה בונה עלינו מיגון, זה כבר הם לא מתערבים. אבל זו פעם ראשונה שבעצם בג"צ התערב ובעקבות זה התחילו למגן. כבר בבג"צ השני הם לא התערבו, כשרצינו למגן, בפברואר 2008 היינו פה עם מטריות אדומות, צבע אדום, וממשלת ישראל מקבלת את ההחלטה למגן עד 4.5 קילומטר. אני אומר את הדברים האלה כי חלק מהתפקיד שלי בכנסת ישראל זה לנסות להביא למודעות את הצפון. עוטף עזה, בפרויקט של שש שנים כבוד היושב ראש, גמר כ-10,500 יחידות דיור מיגון, בלי קשר למוסדות החינוך, בעלות של בערך 1.5 מיליארד שקל. אני שם את זה על השולחן.

לא יכול להיות שבצפון אין את זה. החוקים שאייל ואני הבאנו, הבאנו את זה בזיג-זג. פעם הוא הוביל, פעם אני הובלתי, צירפנו, שניהם נפלו. אין לזה הגיון בכלל. אפילו האמירה, כבוד היושב ראש, להעביר את זה בטרום מתווה, נתחיל לדון איך. במדינת ישראל עד שלא ייפול ה-500 קילו על בית של אזרח במטול, אף אחד לא יעשה שום דבר ואני אומר את זה בצער. עד שלא צריך להביא את הסופרטנקר לפה למדינת ישראל, שום דבר לא זז.

אז נכון, אתם עושים כפיקוד העורף את המוטל עליכם, במשאבים שקיימים. ממפים את הישובים, רואים איפה יש מקלטים, המלחמה היא שונה לגמרי, השתנתה לגמרי. אנחנו הפכנו להיות החזית. אם אנחנו לא נותנים לאזרחים את הכלים להתמודד מול מצבי קיצון, לא יעזור כלום. פה מירושלים אנחנו לא יכולים לנהל את זה. אנחנו יכולים להביא את הכלים ואת הכספים כך שיהיה מיגון לכל אזרח.

כבוד היושב ראש, השאלה האם כשמפנים את הישובים, אם מפנים את הישובים למה צריך מיגון? כי לא כל יום יוצאים למלחמה. יש מה שנקרא ירי ספורדי ומול ירי ספורדי אתה לא מעיף ישוב אחורה, בשום פנים ואופן. לכן צריך את המיגון הזה. על השכבה הזאת יש את כיפת ברזל ויש את שרביט קסמים ויש את החץ, הכל נכון. הם ילמדו גם להמציא את הווירוס שלנו אין עדיין אנטי וירוס. כל הזמן זו תהיה המלחמה.

לכן חשוב מאוד לצאת עם תכנית שבאה ואומרת שיש מיגון אפילו בהשתתפות של התושבים. דרך אגב, אולם ספורט שאתה רוצה למגן את כולו, כולל הגג, זה 100 מיליון שקל. זה לא נכון, לא כדאי, עדיף כבר לעשות מגרש חניה מתחת למגרש הכדורסל, כבר עשינו את זה, למטה, שכולם יחנו וכל מגרש חניה תת קרקעי לא רק שלא יתפוס מקום למעלה, אלא הוא גם יהפוך להיות המיגון שאנחנו צריכים וגם להיות עיר מתחת לאדמה, אין פה מה לעשות. בסוף צריך להבין את הדבר החשוב ביותר. אם אנחנו נותנים מיגון פיזי, לאזרחים תהיה תחושת בטחון אם יש ממשלה שמובילה את הדבר הזה, ותדעו לכם, למרות שבשגרה כל הזמן מפלגים אותנו, אנחנו כעם מספיק חכמים שבמלחמה אנחנו צריכים להיות מאוחדים, גם כשקוראים לנו חמוצים וגם כשקוראים לנו דובדבנים, זה לא משנה מה. יש לנו את האחריות הזאת להיות ביחד, זה החוסן שלנו.

לכן כבוד היושב ראש, אני חושב שבסוף בסוף צריך לצאת עם תכנית שבאה ואומרת כמה כסף האוצר שם, באמת אני אומר לכם, זה בסוף חיי אדם. לא יעזור כלום לאף אחד. לא יכול להיות שלמי שיש כסף יש לו בריאות טובה יותר ויש לו בטחון יותר טוב ולמי שאין כסף אין לו לא את זה ולא את זה. זה לא היהדות, זה לא הערבות ההדדית שאנחנו גדלנו עליה. זה גם לא יכול להיות פוליטי.
קריאה
אתה רוצה קצת מלח? תפזר לנו. מה אתה עושה?
חיים ילין (יש עתיד)
אני שם את הדברים על השולחן. יש מודל. הוא נעשה בעוטף עזה, אין שום סיבה בעולם לא לקחת את המודל הזה ולעשות אותו בצפון. מישהו פעם צריך לבוא ולהסביר, גם שר הביטחון וראש הממשלה, דיכטר, למה הם לא עושים את זה. למה בתקציב 2019 שזה יהיה עוד שנה וגם ב-2018 אין תקציב למיגון הצפון ולמה מפילים את החוקים שלנו, למה לא מדברים איתנו. כאילו שהכל פוליטי, כאילו שהטיל יודע להבחין בין ימין ושמאל.
היו"ר אבי דיכטר
נא לסיים.
חיים ילין (יש עתיד)
כבוד היושב ראש אני סיימתי, אני הולך לוועדת הכלכלה. באמת אני אומר לך, בוא נוביל ביחד.
היו"ר אבי דיכטר
חבר הכנסת מוטי יוגב בבקשה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אדוני היושב ראש, אני ממשיך את דברי חברי חבר הכנסת חיים ילין. אני רק רוצה לשים אחד כנגד השני לכולם, מנציגי האוצר, והתביעה איננה לאנשי המדים, התביעה היא אלינו חזרה. אני אומר את הדברים כדרך שלימדו אותנו פעם, שלוש אצבעות כלפינו. כלפי חברי הכנסת, כלפי השרים.

האיום בצפון כבר לא סוד, הוא על השולחן. אפשר להגדיר אותו בכמעט פי עשר מהאיום מעזה, איום החיזבאללה, בכמויות, במרחק, בראשי נפץ, בשאיפה לדיוק, בכל הפרמטרים האלה. עוד בטרם שהוא כבר מכסה גם את קרבת תל אביב ומעלה, עד הדרום. הרי שהצפון אין ספק שהוא יותר מאוים, בכל היבט. לכן אם השקיעו מיליארדים במיגון הצפון בין לאיום העילי של התלול מסלול, בין לאיום הקרקעי, וכל מי שיודע יודע, הרי שאין ספק שצריך לעשות את זה לצפון. זה הגיון פשוט שאנחנו זועקים עליו בוועדה הזאת, אני כבר חמש שנים אומר את זה באופן הכי פשוט שאפשר ואני חושב שפחות מפה, אני אומר תודה, 150 מיליון לחיזוק מבנים זה כסף קטן. זה כסף לרשות אחת. צריך מיליארד שקל לשנה לחמש שנים. את זה צריך.

אני רוצה להגיע לתוצר, אדוני היושב ראש. אני חושב שהתוצר צריך להיות פעם אחת מכתב משותף של חברי הוועדה הזאת אל ראש הממשלה, שר האוצר, שר הביטחון. פעם שניה אולי להתכנס פעם נוספת בקביעת זמן קצרה בצוות הרבה יותר מצומצם ואולי גם סגור, עם הגורמים הללו הבכירים, קרי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, בכדי גם לשקף ולהטמיע את הסיפור. פשוט, האיום מהצפון הוא הרבה יותר קשה. אז פה כבר מדברים, דיבר מר זאב בילסקי ראש עירית רעננה על מה שעשוי לקרות, וכל זה לא בא כתחליף. לא לכל המיגון האקטיבי של כיפת ברזל וכל השכבות ולא לתכניות לפינוי שיכול להיות שיתרחשו ויכול להיות שלא יוכלו לתרחש אותן ולא לטפטופים כפי שדיבר חברי. רוצה לומר, זו צריכה להיות הדרישה ושם צריך להתקדם, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בסדרי עדיפויות וסדרי העדיפויות צריכים להיות האנשים ואומר, אצלי הייתה מחשבה ותכנית פשוטה שלכל ישוב יהיה את אותו מיגון שלקחו לעצמם החמ"לים של האוגדות ושל החטיבות, ולא אבוא כאן לידי פירוט יתר. הדברים פשוטים והם גם לא עולים הרבה. כפי שידעו למחצב וליצור את המיצוק כדי להקשות על האויב גם בהתקפתו.

מימוש התכנית הזאת צריך להיות בתכנית, לתכלל אותה צריכה המועצה לבטחון לאומי, יחד עם פיקוד העורף יחד עם רח"ל, יחד עם כל הגורמים, היא חייבת להיות מבוצעת, לא רק בגלל הפערים הגדולים שנמצאים אל מול איום, ואנחנו מכאן צריכים להיות אלה שדוחפים אותה, ואני אומר את זה פה גם לחברי יו"ר ועדת הכספים, כפי שאמרתי, האיום מהצפון הוא פי עשר וההשקעות שם הן 1:10. זה משהו לא הגיוני, אין לי יותר כוח לצעוק, אני אחרי ניתוח חניכיים, אבל זה פשוט שאנחנו צריכים להביא לידי כך שהתקצוב עלי, יהיה לא 150 מיליון לשנה אלא מיליארד לחמש שנים. זה מה שהושקע בעזה, שהאיום שם הוא 1:10, זה מה שצריך להיות מושקע מינימום בצפון, שהאיום שם הוא פי עשר. סיימתי.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. אנחנו עוברים לעדי שטיין מקרן אברהם.
עדי שטיין
אני מקרן אברהם, עלה פה מספר פעמים בדיון הסוגיה של הישובים הערביים כי הפערים שם אל מול החברה היהודית הם דרמטיים. רציתי לשאול שאלה ולהעיר שתי הערות. ראשית רציתי לשאול את גורמי המקצוע האם יש איזו שהיא תכנית ייעודית עבור הישובים הערביים דווקא. אדוני דיבר על מרחק ועל פערים סוציו אקונומיים ומעניין אותי לדעת אם יש תכנית כלשהי לצמצום הפערים בישובים הערביים באופן ייעודי, לאו דווקא לדברים שנוגעים למרחק או לדברים מהסוג הזה.

דבר שני, צריך להזכיר גם שיש פערים דרמטיים בשירותים של כיבוי אש ורפואה דחופה. זה אמנם לא הנושא של הדיון אבל זה איזה שהוא נדבך משלים לכל הסוגיה של המיגון. כיבוי אש ורפואה דחופה, גם יש פערים אדירים, יש מחסור חמור ברוב רובם של הישובים הערביים בהקשר הזה. נקודה אחרונה, בנוגע לכפרים הלא מוכרים בנגב והמועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום. התושבים שגרים שם מהווים בערך שליש מאוכלוסיית הנגב, 40% מהם לא ממוגנים כלל. יתרה מכך, חלקים נרחבים בין דימונה ערד ובאר שבע נחשבים כשטח פתוח. במלחמה האחרונה בעזה דיברו על נפילות בשטח פתוח ובעצם היו שני הרוגים ועשרות רבות של פצועים, אז זו גם נקודה שצריך לדבר עליה בהקשר של מיגון. תודה.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה עדי. אחר כך תענו. סיון יחיאלי, יו"ר קו העימות וראש מועצת כפר ורדים.
סיון יחיאלי
רבותי יושבי הראש תודה רבה על הדיון הזה, תודה גם לעמיר פרץ, מוטי, אייל, כל מי שעוסק בנושא הזה. תראו, קודם כל אני רוצה להגיד מילה טובה לחברים מפיקוד העורף רח"ל וכל מערך החירום. הייתה קפיצת מדרגה במדינת ישראל, אנחנו הרבה יותר מוכנים מאשר היינו אי פעם, וצריך להסתכל כשאתה עולה בהר אתה מסתכל למעלה לראות לאן עוד צריך לעלות, אז תסתכל גם אחורה ותראה מאיפה באת, עשינו צעד גדול.

אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להגיד לכם, יש כאן בעיה גדולה. הבעיה היא בעיה תפיסתית. כשאומר גולן, רמ"ח מיגון, שאומר את הדברים מבחינתו ש-30% מהתושבים בצפון לא ממוגנים וכל השאר כן ממוגנים, הוא בעצם מניח הנחה שניתן לשהות במקלטים האלה, לא בציבוריים, בבית דירות שיש לו מקלט משותף, שאפשר לשהות בו חמישה ימים. ואני אומר לכם, אי אפשר לשהות בו חמישה ימים. אין שם אוכל, אין שם דרך נורמלית להתקלח, בקושי יש שם שירותים. לך תדחוס עכשיו מלא משפחות פנימה ביחד, זה לא ריאלי. זה מתאים לתרחיש שיש לך זמן התרעה מספק כדי להגיע למקלט, לא למצב שאתה אומר לאנשים "כנסו למקלט חמישה ימים" בתרחיש מהלומה שזה התרחיש המעודכן, או שבעה ימים, "ותישארו בתוך המקום הזה כל התקופה".

אם אני אומר את זה על המרחב הדירתי, על אחת כמה וכמה במרחב הציבורי, באותם מקלטים ציבוריים, שבסוף תשמע, שמת שם ערימה של אנשים והם יושבים שם בפנים ומחכים, מי מביא להם אוכל? יש שם מטבח? יש שם מקרר? יש שם את הציוד הזה? אז זה משהו לאריאלי בכלל. אם אתה אומר שאין לי זמן התרעה, שיש לי 15 שניות, ב-15 שניות אני לא יודע להביא אוכל לאנשים. גם אתה לא יודע, אף אחד לא יודע. אז צריך לצייר את התרחיש כמו שהוא, להסתכל לו בעיניים ולהגיד את האמת. האמת היא שבסיטואציה הזאת עדיף לנו באמת לפנות את אותם אנשים או לחלופין להודות שכרגע אין לנו מיגון אפקטיבי עבורם, וזאת לב הבעיה.

לכן ההצעה שאנחנו בזמנו פנינו לאייל ולמוטי ולחיים ולכל החברים בעניינים האלה ובענייני המיגון, ולך אדוני יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דיכטר, פנינו אליכם בעניין הזה ואמרנו שהפתרונות צריכים להיות פתרונות פנים דירתיים. זה נכון למגזר היהודי, וזה נכון למגזר הערבי. לכן אנחנו מבקשים באמת – ובזה אני אסיים ואתן לחברים לדבר כי הם יכולים להציג לכם את המקרים הפרטיים – אנחנו מבקשים שבאזור קו עימות תהיה הקצאה ישירה של כסף לטובת מיגון פנים דירתי או ממ"דים חיצוניים, כפי שהציע רמ"ח מיגון בצורה כזאת ושזה ייעשה באופן מידי ולא נמתין עד לשלב שבו אנחנו פוגשים את האיום הזה מקרוב. כי הנחת העבודה שלנו בסוף, לתרחיש החיובי לא צריך להתכונן. חבל על הכסף, בוא נשקיע אותו במשהו אחר. אבל לתרחיש השלילי שמפתיעים אותנו ושאנחנו נתפסים במהלומה, צריך להתכונן כמו שצריך ואת התרחיש הזה אתם מכירים. כאן אני שם נקודה. אז הבקשה שלנו באמת להשקיע בזה באופן מיידי.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. יושב ראש ועדת הכספים גפני. בבקשה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
אני רק רוצה להגיד בנושא של הכסף, מה שעלי בינג אמר, זה לא בשורה. אתה יכול להגיד שיש אילוצים תקציביים ולכן אנחנו נאלצים לתת רק את הסכום הזה. הנושא של מיגון הניוד, זה פשוט יקל עלי בעבודה בגלל שאתם מביאים את זה אחרי זה באמצע השנה, מביאים את זה עם כל מיני דברים אחרים שאנחנו לא רוצים לאשר ואנחנו נתקעים. בנושא של מיגון הניוד, פתרתם לי את הבעיה, זה נמצא בתוך התקציב, תודה רבה.

בנושא של 150 מיליון שקל של מיגון הוא לא כסף שאפשר לעבוד איתו, בסדר, הוא כסף קטן. אני לא מזלזל במה שעושים, אפשר להגיד שיש אילוצים תקציביים. עוטף עזה הוכיח שעם כסף מעמידים את הישובים במקומות האלה במצב שונה לחלוטין. אינו דומה עוטף עזה למה שהוא היום, למה שהוא היה לפני כמה שנים. המציאות שונה וזה פונקציה של כסף. המדינה השקיעה כסף. הרשויות שם לא יכולות להשקיע את זה והישובים שם היום מוגנים, מוסדות החינוך, מוסדות הציבור, וזה נראה אחרת. הצפון לא.

לכן המינוחים של משרד האוצר צריכים להיות שונים. היית צריך להגיד, יש אילוצים תקציביים ולכן אנחנו נותנים רק 150 מיליון. אם אנחנו מדברים על להפוך את הצפון כמו שאת הדרום, והצפון לצערנו הרב נמצא ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה ממה שהיה פעם וצריך למגן את הישובים במיוחד את הישובים הקרובים לגבול, צריך להגיד שאין מספיק כסף, ולהגיד לנו שאנחנו צריכים לעשות מאמץ להביא עוד כסף בתקציב. אנחנו מדברים על תקציב של 2019. זאת אומרת אנחנו נמצאים עכשיו שנה שלמה שאין לנו הרבה כסף לעניין הזה, וב-2019 אם חס וחלילה קורה משהו, כל מה שאמרת עכשיו לא רלבנטי. אני לא מדבר עליך באופן אישי, אתה עושה עבודה מקצועית והכל בסדר, הסכום הזה לא מספיק אם מדברים על מיגון ורוצים שיהיה מצב שתושבים יבואו כמו שבאים בעוטף עזה, שתושבים יבואו, אז צריך להתייחס אחרת לחלוטין. אני יודע מה תגיד לי, אבל אל תגיד את זה פה בקול. אתה תגיד לי "בסדר, אתה מכיר את התקציב, אז מאיפה נביא את הכסף". אז יש לי גם תשובות, אבל גם אני לא רוצה לפניהם. תודה רבה.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. חבר הכנסת אייל בן ראובן בבקשה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
אני רוצה להיות ממוקד בעיקר לצפון אבל אני רוצה קודם כל להגיד תודה לעוסקים במלאכה. יש פה אנשים, תמיר, גולן, טרייבר, וובה ועלי, חבורת אנשים שעושים יום ולילה לעניין הזה של מיגון אזרחי מדינת ישראל ומגיעה להם תודה גדולה בשמנו ובשם עם ישראל.

לא סתם יושבים פה בשורה הראשונה ראשי הרשויות של הצפון. הם יושבים כאן כי הם מבינים את מה שאני אומר עכשיו ואני אומר עכשיו מילים קשות. מערכה בזירה הצפונית אני לא יודע מתי תהיה, אבל כהנחת עבודה צריך להתייחס אליה כאל בלתי נמנעת. היא תגיע. היא תהיה שם. אני מוכן לבלוע את הכובע ונורא נורא אהיה שמח שאני טועה, אבל עוד פעם, לתת ציון לעצמי, תקראו ניירות שכתבתי ב-2005 לקראת 2006, לצערי לא טעיתי בעניין הזה. לכן כך צריך להתייחס לעניין.

המשפט הבא שאני אומר, למרות מה שאמר גולן, גולן דיבר על תקנים והוא עושה עבודה מצוינת, וסיון דיבר על החיים בעניין הזה. הצפון איננו מוכן למשימה. הצפון איננו מוכן למלחמה והוא לא מותאם לאיום. רבותי, אנחנו לא מכירים, רוב האנשים שיושבים פה לא מכירים את האיום שמונח בפנינו מהצד השני. זה לא צוק איתן וזה לא מלחמת לבנון השנייה. זה משהו אחר לחלוטין וכדאי שנבין את זה, והאיום הזה, הבעיה הכי גדולה שלו שהוא צועק וצורח רק כשהוא קורה. עד שהוא קורה, הנה, עובדה שאנחנו חיים ואנחנו נוסעים לירושלים ואנחנו באים לטייל בצפון וזה מצוין. לכן המצב הוא קריטי. כך צריך להתייחס אליו כדי שדברים ומערכות יתחילו לזוז.

אמר פה חיים ילין, רבותי, אני נדהמתי לראות חוק שבניתי אותו מתוך עבודה שנעשתה על ידי ממשלת ישראל, מנכ"לים של הממשלה, פיקוד העורף, רח"ל, בנינו חוק כל כך הגיוני, כל כך סביר והסתכלתי בעיני חבריי לקואליציה, אני אומר לכם, אני מקווה שחלק מהם השפילו את עיניהם כאשר הם לחצו על הכפתור נגד. כי זה פשוט בושה וחרפה שחוק כל כך הגיוני נופל במדינת ישראל בצורה שכזאת.

עניינית, תראו, צה"ל נערך. אני קורא מפה לוועדת חוץ ובטחון, לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר האוצר, שמחתי לראות שיש איזו שהיא תזוזה, 150 מיליון ל-2019. כלומר עוד פעם בזבזנו שעה, ב-2018 אין מענה כרגע. נלך ל-2019. צריך לדבר על תכנית רב שנתית. רב שנתית שמדברת על איך אנחנו מתקדמים במתן מענה ביתי לכל אזרח, קודם כל בצפון היום, כי הם הפחות ממוגנים, למצב שלכל אחד יש 10 עד 15 שניות מאזעקה לתפוס הגנה. אני אומר לכם מה אמרתי לשר הביטחון. אם אנחנו נצא למערכה וצה"ל יעשה עבודה מצוינת, יעשה עבודה נפלאה, יעשה את כל התכניות שלו והוא יודע לעשות עבודה טובה, אבל אנחנו נשב בסיומה של מלחמה ונספור את נפגעינו האזרחים כי לא מיגנו אותם, אז קצת בציניות אמרתי לו "חבל, חבל", וינוגרד כבר איננו אבל כשהוא עוד היה חי אמרתי לו "כדאי שוינוגרד ייסע איתך כבר בנגמ"ש" חבל. אסור לנו פה להגיד לעצמנו שאנחנו נטפל בעניין אחרי המערכה. זה לא תשובה.

משפט אחרון, אני הרבה פעמים שומע מכל מיני גורמים "תראו, אבל עשינו תכנית פינוי" רבותי, המיגון של האזרחים בא על מנת להקטין את הצורך בפינוי. פינוי זה לא תכנית עבודה. צריך פינוי כי יכול להיות שנידרש לו, אבל אי אפשר לתת את הפינוי כי זה המענה להגנת אזרחי מדינת ישראל והגנת הצפון. לכן אני קורא מפה לוועדת חוץ ובטחון, לך היושב ראש, אנחנו צריכים כמו שאמר מוטי, לפעול הרבה יותר בנחישות והרבה יותר בקיצוניות בעניין הזה ואני קורא גם לראשי הרשויות. אתם צריכים להרים קול ככל שאתם יכולים. אני יודע שאתם עושים את זה, אבל לראש הממשלה, לכל האנשים האלה, בכל מפגש להסביר, אנחנו מדברים פה בחיי אדם והמצב כרגע הוא בלתי נסבל. תודה רבה.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. ראש המועצה גיורא זלץ, אחריו בני בן מובחר. בבקשה.
גיורא זלץ
קצת קשה לדבר אחרי אייל. קודם כל שלום ותודה רבה, אני רוצה להתחיל וקודם כל לומר תודה רבה להרבה מאוד אנשים שיושבים פה מאחורה, לכל המתנדבים בצוותי החילוץ ובצוותי צח"י, זה לא מובן מאליו, אז אני רוצה להתחיל בלומר לכם תודה רבה.

אני בהחלט מצטרף לאמירה של סיון לגבי התחושה הטובה שלנו בגישה של הצבא, של פיקוד העורף ושל רח"ל, של הגורמים האחרים. קורים דברים משמעותיים בשנים האחרונות אבל זה באמת ההתחלה של ההתחלה. גם הכיוונים שפה גולן דיבר עליהם הם נכונים אבל הם בהחלט מאוד מאוד לא מספקים. תמיר 11 חודשים בתפקיד והקשר איתו הוא רצוף ויום יומי באמת בצורה מאוד טובה ואני חושב שהצבא עושה כל מה שהוא יכול. יחד עם זה צריך להבין שמועצה אזורית גליל עליון יש לה כ-80 קילומטר גבול, מתוך 29 ישובים 22 הם קו עימות זאת אומרת עד 9 קילומטר, מתוכם 14 הם 0-2 קילומטר ויש קיבוצים ומושבים שהגדר של הישוב זו הגדר של המדינה. צריך להבין מה המשמעות של זה כי אני חושב שברמה של המכשול, ברמה של ההרתעה, באמת עושים דברים מאוד יפים אבל חשוב להבין שהחוסן צבאי חזק ככל שיהיה והרתעה ומוכנות חזקה ככל שתהיה, ללא החוסן האזרחי, אין לה הרבה ערך.

אני אומר דווקא פה בוועדת חוץ ובטחון, חלק מהתפקיד זה גם לדאוג לחוסן האזרחי כי אם אין שירותי בריאות ואין תעסוקה ואין תשתיות יהיה קשה מאוד לתושבים להישאר בצפון באותם ישובים. לכן המשימה היא גם לדאוג לחוסן האזרחי. הרשויות כולן על בסיס הנחות העבודה שלהן עושות תכניות וצוותי חירום וצוותי חילוץ ודואגים למזון ולרפואה ותרופות לחולים כרוניים וכולי, אבל זה באמת המעט שבמעט. המשימה העיקרית היא כמו שנאמר פה, כמו שגפני אמר, לדאוג לתקציב משמעותי שיעשה שינוי. צריך להבין, לנו אין 15 ולא 30 שניות, לנו אין כלום.

אצלנו יש אפס זמן הרתעה ולא רק זה, אלא בכמויות התחמושת, בדיוק שלה, בעוצמה שלה של הימים הראשונים בטח, עד שהצבא ירחיק את האויב מהגבול, יהיה מספר ימים של מערכת חיים בלתי אפשרית. אי אפשר לחיות אותה גם בתוך ממ"ד. בטח שלא במקלט ציבורי. אבל גם בממ"דים. אני אומר לכם, אנחנו כ-20,000 תושבים, בין 13,000-14,000 תושבים זה כ-4,500 בתי אב, אין להם ממ"ד ואין להם זמן ללכת ואין להם זמן לרוץ למקלט, לכן חייבים לעשות פעולה משמעותית מאוד גם במיגון האישי.

גם העלויות. היום ממ"ד, הלוואי וכמו שאמרת יהיה את הפתרון הזה והוא יהיה מוכר בהג"א וכולי של מיגון כזה. נכון להיום ממ"ד קדמי שנדרש באזור שלנו הוא בין 150,000-200,000 שקל, הבסיסי, הקטן של תשעה מטרים. הסובסידיה מהמדינה, לעשות חידה או לתת את התשובה? 10,000 שקל. זאת אומרת כל תושב בצפון שבונה בית או שמשפץ בית והוא צריך לעשות, יש לו עוד עלות מאוד מאוד גבוהה שנוספת לכל הקשיים האחרים. חייבים לטפל בזה. לא יכול להיות שיחייבו אותנו לעשות ממ"ד של 180,000 שקל ויתנו לנו 10,000 שקל סובסידיה. הפתרון של המיגון הציבורי הוא חשוב מאוד. אפשר וצריך וגם חיים דיבר על זה בחניה, ועל כל פתרון אחר. אנחנו מציגים את הבעיות, אין לנו את כל הפתרונות כרגע. חייבים לייצר, לפחות בהתיישבות הכפרית החקלאית בגלל האופי שלה, מרכזי חיים ממוגנים לאורך זמן. כי בשביל שישוב יוכל לחיות שבעה, שמונה, עשרה ימים ובטח ובטח כשמדובר על חודשיים תחת העומס ה קשה הזה, חייבים לייצר לו מקום שאפשר לעשות שם איזו שהיא מערכת חיים, איזו שהיא מערכת חינוכית, איזו שהיא מערכת חברתית. כי כשאנשים עסוקים זה הכי טוב בעולם וזה מחזיק אותם הכי חזק.

הדבר האחרון, בתי ספר ואני רוצה לחבר את זה לעוד משהו. אנחנו מדברים היום באופן גלוי, לצערי, על פינוי תושבים. חשוב להשתמש בטרמינולוגיה הנכונה. פינוי תושבים, לא פינוי ישובים. פינוי התושבים מיועד לזה שאותם אנשים שחייבים להישאר בישוב כפרי חקלאי וחייבים להישאר שם אנשים, יוכלו להישאר, בשביל שהצבא יוכל לעבוד, אז כן. אנחנו מדברים כרגע במועצה האזורית שלנו בלבד ותיכף בני ידבר על מה שאצלו, על כ-7,500 תושבים שנפנה, 50% בערך מאותם 14 ישובים שהם 0-4. לא נוכל לפנות אותם אם זה לא יהיה מוקדם, תוך כדי לחימה. לא נוכל להסיע אותם לעמק הירדן שזה אזור הקליטה שלנו עם אוטובוסים, זה לא סביר. לכן צריך לייצר פתרון אחורי. צריך לייצר באותם בתי ספר שהם 10, 12, 14 קילומטרים מהגבול וקיימים היום, לייצר מרחבים כאלה שיוכלו לקלוט את אותם 7,500 תושבים לפחות לימים הראשונים.

אז אני אומר, אני חושב שיש הרבה מה לעשות, אני חושב שבהחלט כמו שנאמר פה יש הרבה רצון טוב, יש הרבה עשיה, אבל אני מדגיש את מה שחבר הכנסת גפני אמר ואני אומר זה התפקיד שלכם כי אפשר להמשיך ולצעוק ולחסום צמתים ולהדליק צמיגים, אי אפשר להגיד לאנשים "חבר'ה, זאת שיטת העבודה" אי אפשר להגיד לאנשים "תחכו לטיל השני, בשלישי יהיה בסדר" זאת לא שיטת עבודה. לכן אנחנו באים לפה לוועדה המכובדת הזאת ומבקשים שגם אתם תפנו את הזעקה השקטה, אבל המאוד מאוד חזקה שלנו שממשלה חייבת בסדרי עדיפויות אחרים ושונים לתקצב כמו שנאמר, ברמה של מיליארד, מיליארד וחצי שקל בשנה את אותם קידום פתרונות שיאפשרו לנו להמשיך לחיות בצפון בעת מלחמה, ואם אנחנו נחיה שם בעת מלחמה לא צריך לספר מה יקרה במקום אחר. לכן אני מאוד מודה על הדיון ואני מקווה מאוד שאנחנו באמת גם נתקדם. תודה רבה.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה גיורא. בני בן מובחר בבקשה. מבואות חרמון.
בני בן מובחר
תודה רבה ליושב הראש, א. אני מברך על הדיון אני גם אקצר כי גיורא, גליל עליון ומבואות החרמון עובדים פחות או יותר על אותו תא השטח בגליל וחלק מהדברים מאוד מאוד זהים ודומים. אז למי שלא יודע, הוועדה הזאת מגיעה לקריית שמונה, מגיעה לאזור ואני רוצה להגיד לכם שאני מאוד מעריך את זה שאתם מגיעים לשטח. זה לא דבר שברור מאליו שוועדת המשנה והוועדה בכלל מגיעה לשטח ושומעת אותנו. השאלה היא מה קורה עם מה שאתם שומעים אצלנו. מה נגמר, מה עושים עם תכניות עבודה שאנחנו מדברים עליהן שנים, גיורא עדיין נמרץ, הוא בקדנציה ראשונה, אני, אתם זוכרים אותי עם תלתלים, אבל נשארתי בני. אני עם זיכרון טוב ואני לא מצליח לקבל פתרונות. אייל בן ראובן היה המפקד שלי בצבא, אני מכיר אותו הרבה מאוד שנים, הוא מגיע הרבה לגליל. תאמינו לי, כל מה שהוא אומר לכם על 2005, הייתי בסיבוב הזה עם אלוף פיקוד העורף כשהיה ב-2005, על 2006 מה יקרה. וזה כתוב בפרוטוקול. ואני הזהרתי גם כן.

אני רוצה לומר כמה דברים. אחד, יושב הראש, לי יש בית ספר אזורי רמת כורזים, 50% פערי המיגון במיקלוט. יש לי גן ילדים בשאר ישוב, חלק מיחידת צח"י שלי פה הם משאר ישוב, נמצאים פה. אין שם בגלל מיגון. גן ילדים קילומטר מהגבול בשאר ישוב, אין מקלט בגן הילדים. אין מיגון בכלל. אני רוצה להגיד גם דברים נוספים, אנחנו הקימונו יחידת חילוץ והצלה, סיירת מטכ"ל. עובדים יודעים להגיע עד שפיקוד העורף יגיע אנחנו יודעים לתת מענה מכל תרחיש, מכל אירוע, מהקטסטרופה הכי גדולה שיכולה להיות. יש פה חבר כנסת ששאל על הנושא במגזר הערבי. במבואות החרמון הקימו את המרכז שהולך להיות בסוף 2018 הגדול ביותר לילדים עם צרכים מיוחדים, והוא יהיה מגיל 3 עד 21. 61% מהילדים הם ערבים ודרוזים. אני מודאג מהבית ספר הזה כי עד שאני אפנה ילדים עם כסאות גלגלים מרותקים עם אינפוזיות ועניינים, ייקח לי הרבה זמן, וגם שם יש לי פערי מיקלוט.

אני רוצה לשאול שאלה שהיא מתאימה לנציגי משרד האוצר. איפה התכנית המדוברת שקוראים לה תכנית לצפון. איפה היא? הגענו למעלות, מילאו אותנו בבורקסים, מילאו אותנו בהבטחות וסנדוויצ'ים, כלום לא יצא מזה. שום דבר. קחו את הכסף שהבטיחו שם ותבואו ותגמרו את הסיפור של פערי המיקלוט. למה צריך לחפש את הכסף? עמד שם ראש ממשלה של מדינת ישראל, ישבו בקהל שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל ושר האוצר והבטיחו לנו כסף. איפה הכסף? אם הם יתנו רק 50% מהכסף, נגמרה כל בעיית המיקלוט בגליל העליון.
עיסאווי פריג' (מרצ)
לפחות קיבלת בורקסים.
בני בן מובחר
בורקסים אני לא אוהב, אתה רואה, אני שומר על המשקל. הדבר האחרון שאני רוצה לומר שמאוד נהניתי לשמוע כאן את מורי ורבי זאב בילסקי. אני לא יודע איך לעשות את זה, אבל אני כל כך אוהב אותך שאני רוצה להעביר לך מקומות חניה מהגליל העליון שהתפנו אצלי מחקלאות שקורסת. החקלאות בגליל העליון בקריסה ואנחנו אומרים לכם, זה לא רק בעיה ביטחונית. הבעיה הכלכלית שהחקלאים נגמרים בגליל היא גם בעיה ביטחונית והיא גם בעיה של מדינת ישראל. אם לא יישארו תושבים בגליל, האלוף תמיר ידעי עם אלוף פיקוד צפון יצטרך להקים בסיסים צבאיים במקום הרחבות הישובים בגליל. תודה רבה.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. אנחנו שוב עוברים לחברי הכנסת, חבר הכנסת עיסאווי פריג' בבקשה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
שלום לכל החברים. אני שאלתי שזאב דיבר, קיוויתי ורציתי גם לראות ראשי רשויות מהחברה הערבית בין הנוכחים, כי בטחון הוא לא נחלתם רק של היהודים, הוא נחלתם גם של הערבים וכל אזרחי מדינת ישראל.
בני בן מובחר
כבאלן פה. כבאלן זה הנציג שלנו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
כן. אז ביטחון חשוב לכולם, לכל אזרחי המדינה וכולנו שואפים להיות בחברה שווה וביטחונית. צר לי מאוד לשמוע את הדברים לגבי הצפון, אבל חברים, רשת הביטחון החשובה ביותר היא לנסות למצוא תהליך של פריצת דרך לשלום או הסדרים שאנחנו נמשיך לחפש אותם.
אורן אסף חזן (הליכוד)
דבר פרקטיקה, לא פנטזיות, עיסאווי. חוץ וביטחון פה, לא ערוץ הילדים.
היו"ר אבי דיכטר
אורן, זה לא מליאה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
להיפך.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אני איש עם תקווה ואיש שרואה את הדברים בעין חיובי. אני מאמין שהביטחון הכי חזק הוא לנסות לחתור לשלום ולא משנה, ואז אני לא צריך לחשוב במחשבה שאני מעלה כאן ולא צריך להיות מודאג.
ענת ברקו (הליכוד)
הלוואי. אינשאללה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אבל עכשיו אני לעניין המיגון, חברים. אני רוצה להתייחס לזה מהזווית שלא התייחסנו אליה עכשיו ושמעתי את נציג משרד הביטחון, הרפרנט שדיבר על ה-150 מיליון, ושמעתי את החבר מפיקוד העורף, הקצין, וכל החברים. אני רואה את הדברים, האם אנחנו בדיון אקדמי בכדי להעביר נתונים שנקשיב להם או לבחון את זה ברמת המציאות, השטח. אם אני בוחן את הדברים ברמת השטח, יש פער ענק במה שאתם הצגתם לבין מה שקיים בשטח. כשאתם אומרים לי מערך מיגון תקני ברמה הפרטית וברמה היישובית ציבורית, ושאלתי אותך ואני מנסה להוריד את זה לרמת השטח, ברמה היישובית. אני אומר, כנראה שאתה מדבר על מדינה אחרת. אני לא מכיר הרבה ערים או ישובים ערביים שיש בכלל מקלט ציבורי. זה מושג לא קיים. לא קיים המושג. מה זה מקלט ציבורי בעיר ערבית או ישוב ערבי. כולה יש כמה בתי ספר שיש בהם מקלטים שמשתמשים בהם, חדר ספריה או חדר מחסן, או חדר לימוד, זה עולם אחר. זו המציאות.

אז שאלה ראשונה, האם כשאתה אומר לי מערך תקני אתם עורכים בדיקה לכל מדדי התקינה שאתם חושבים שצריכים להיות. אתם מאשרים בתי ספר אצלנו במגזר הערבי, אם עושים בית ספר, ומה שחשוב לראש העיר כמו גם ראשי עיר במגזר היהודי, מה יעזור לי בבחירות, מי יביא לי יותר קולות, איזו חמולה תביא לי יותר קולות. איפה אתם נמצאים בבניה התקנית של בתי הספר ובתי הרווחה וכל המקומות הציבוריים? אתם לא שם.

אז עולה השאלה שאני שאלתי ולא קיבלתי תשובה. מידת שיתוף הפעולה ביניכם לבין ראשי השלטון הערבי ברמת הבניה וברמת ההדרכה וברמות היומיומיות. כי אני רוצה שהבן והבת שלי בבית הספר, שיקבלו גם הדרכות איך לנהוג בזמן של נפילת קטיושה. גם בכפר קאסם נפלו טילים. רסיסי טילים. במלחמת לבנון השנייה עשרות ערבים נהרגו. בנצרת, במג'דל כרום, בהרבה מקומות. חברים, בטחון חשוב לכולם.

אני מסיים ואני אומר, חברים, המציאות מה שאתה אדוני הצגת לגבי הנתונים והמגזר, אני בספק אם זה נכון. כי השטח שאני רואה את זה, 80% מבתי הספר אין בהם מקלטים, בישובים אין מקלטים ציבוריים. אתה מדבר על עולם אוטופי שבינינו לבינו נמצא מרחק גדול. אז אני חוזר על השאלה שעדי מקרן אברהם שאלה לגבי תכנית למגזר, לישובים הערבים וגם בכלל, שנפסיק לאכול בורקסים.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. ראש המועצה יורם ישראלי בבקשה.
יורם ישראלי
פעם לימדו אותנו בשריון לדבר בקצרה. שותפיי השריונרים למדו לדבר ארוך, אני אהיה קצר.
קריאה
פה יש צנחנים, לא שריונרים.
יורם ישראלי
חבר הכנסת פריג', הישוב הממוגן ביותר, ואני שמח על כך, במועצה האזורית מטה אשר שמי שלא יודע שוכנת לחופו של - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
מזרעה?
יורם ישראלי
לא, ערב אל עראמשה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
כי הוא גבוה, הוא בהר.
יורם ישראלי
הוא שכן ולצערי הרב כשתמיד שאמרתי להם "חברה, אתם תחטפו רק את הפספוסים, אתם לא מאוימים", לצערי במלחמת לבנון נהרגו שם שלוש בחורות. לכן הטילים באמת לא מבחינים בין ערבים ליהודים, אם כי יושב פה ביאן מבית ג'אן, אני מבין שהתכוונת לסמוכי או פיקוד העורף שהתכוון לסמוכי גבול הלבנון, הוא לא מדבר בדיוק על ערבים, הוא מדבר על המגזר הלא יהודי. צריך לדייק בעניינים האלה.

רציתי להגיד שני דברים. בחוק הטבות המס שהיושב ראש פה גפני הוביל אותו, ידעו יפה מאוד להקשיב לתרחיש של הצבא בנושא הישובים הסמוכים לגדר ויש הטבה נוספת למה שנקרא בגבול הלבנון סמוכי גדר. גם בתרחישים של צה"ל יש הבדל משמעותי בין החבר'ה שייתכן שהם יצטרכו להיות מפונים, אני מדבר על הטווחים של עד החמישה קילומטרים, ואני חושב שחייבים למצוא את הדרך, והבדיחה הזאת של ה-150 מיליון היא בדיחה. את העד חמישה קילומטר, מחר בבוקר למגן. יושבים פה חבר'ה מלימן, גני ילדים, מועדונים, אין מיגון, אין כלום. שלא לדבר על כל הישוב הוותיק שכולו נבנה על מקלטים ציבוריים ולא על מיגון אישי.

דבר אחרון שלא קשור בדיוק למיגון וכל הדברים, אנחנו ברשויות זקוקים כמו שהצבא במשך השנים פיתח את כל תורות הלחימה לכיוון האויב וכל התקנים וכל ההסתערויות על האויב, בשנים האחרונות הכל מופנה לעורף אבל ההתפתחות בתקנון ובכל הדברים של הרשויות, לפחות אלה המאוימות, לא השתנה כלום. יש לנו איזה קב"ט שהוא חייב להכין את כל המועצה עם התקן היחיד שלו ואנחנו כבר מדברים על הדבר הזה, לא יודע כמה שנים, ושום דבר לא נעשה בעניין הזה, וזה כסף קטן.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה יורם. חבר הכנסת אורן חזן.
אורן אסף חזן (הליכוד)
קודם כל סליחה שלא נכחתי בכל הדיון, זה באמת יום עמוס בכנסת אבל הייתי חייב לבוא לפה רק כדי לוודא שמה שאני חושב זה באמת מה שקורה. בואו נפסיק עם השטויות. אני נכחתי בדיון בשלומי לפני שנתיים ובעוד מספר דיונים של ועדות משנה חשובות בצפון. תוציאו פרוטוקול, מילה במילה מה שנאמר אז נאמר היום. אז או שאני טיפש או יסלחו לי ראשי המועצות, אתם פראיירים. צוחקים עליכם. זו המציאות. אף אחד לא - - -

אני אגיד לכם את זה בצורה הכי ברורה, אני אעשה מה שאני נוהג לעשות תמיד ואני לא אהיה פוליטיקאי. פה אני לא צריך כותרות, לא חסרות. הממסד לא סופר את הצפון. אמרת את זה נכון, זה לא בא לידי ביטוי רק במיגון, זה בא לידי ביטוי ברפואה, בא לידי ביטוי בחינוך, זה בא לידי ביטוי בתשתיות, זה בא לידי ביטוי בהתנהלות היום יומית ולצערי מי שמשלם את המחיר זה רק אתם. מאוד נוח בבית הזה וגם בממשלה להגיד רחוק מהעין רחוק מהלב, זה בכלל לא רלבנטי שהיום נסיעה מפה לנהריה זה פחות משעתיים. היום להגיע מפה ל, הייתי ביערה לפני שלושה שבועות, אתה רואה אנשים, זה עולם אחר לגמרי. לקחתי איתי חברים מהמרכזים ואמרתי "אתם יודעים הם לא ככה כי הם חיים בעננים, הם ככה כי המדינה פשוט מתעלמת מהם. זו המציאות. אי אפשר גם לדבר בשתי קולות, אדוני היושב ראש, מצד אחד עומד ראש הממשלה או נציגיו ומרתיחים את המערכת. "חיזבאללה מתחמש, 100,000 טילים מאיימים על ישראל, הכל כבר מכוון, טוב שיש להם לריב בינם לבין עצמם, עוד רגע הכל פה מתרסק" ומצד שני דקה אחרי שיוצאים מהדיון מסיטים אתכם הצידה, או ש- - - לרוב הדברים בחברה וממשיכים הלאה. אתם צריכים לבחור, אתם רוצים להמשיך להאמין לפוליטיקאים, אל תבואו בתלונות שאחרי זה תלכו לנחם אלמנות. זו המציאות. אם אתם לא רוצים תשנו את המציאות הזאת. תפסיקו לחבק את הפוליטיקאים, הם צוחקים עליכם. אני מרגיש את זה בכל כך הרבה מקומות.

יכולתי לבחור להגיד בדיוק ההיפך "אנחנו נעזור לכם ואנחנו נעביר והתכנית לפיתוח הצפון תעבור בתקציב הקרוב" היא לא תעבור, והתקציב לא יגיע. זה לא קרה בתקציב 2015-2016, זה לא קרה ב-2017 וזה לא יקרה גם ב-2018. למה? כי השתיקה שלכם שווה להם זהב. נקודה. אתם רוצים לשמוע את האמת או שאתם רוצים שאני אספר לכם סיפורים? זו המציאות. אתם צריכים לשנות את זה. לא לחבק ולא לתת תעודות הוקרה ולא לתת אזרחי כבוד לכל מיני שרים, זה לא עובד ככה. זה נגמר ברגע. אז אני לא יודע, אולי אני עוד ילד, אני אמנם נראה בן 400, אבל תתפלאו אני מאוד צעיר. אולי אני רואה את זה אחרת אבל אני מכיר מציאות אחת. אותך פגשתי לא מעט פעמים ואת האחרים פה פגשתי לא מעט פעמים והאינטרס גם של הצבא וגם שלכם הוא זהה והאינטרס של האזרחים בטח ובטח הוא זהה, הוא רק לא מתאים לנו כאן. כי כשיש תקרה של הוצאה, ויש סקר שאומר שהמנדטים בבחירות הבאות יבואו כי אנחנו ניתן "נטו משפחה" שיקפצו לנו עם המיגונים, זה לא מעניין אף אחד. אבל אם יהיה סקר שיראה פתאום שהצפון בוחר במפלגה כזאת או אחרת, אני מבטיח לך אתה לא תקבל 150,000, אתה תקבל מיליארד וחצי. זו המציאות של היום.

אז נמשיך ונדון וניפגש פה, וניפגש בנמל חיפה, ונאכל עוד בורקסים שתאמינו לי, הם עושים לי רע כבר. טעים, אבל עושה לי רק. לא לעת הזו ולא בשביל זה אני נמצא בכנסת, ואני בטוח שאתם כראשי רשויות לא נמצאים במקום הזה ובטח ובטח אנשי המקצוע והצבא נמצאים שם כדי לעשות את הדבר הזה. או שנתעורר, ואני מוכן ללוות אתכם, אבל אתם לא יכולים בשביל התושבים שלכם לדבר בשתי קולות. לבוא לכאן להאשים את הכנסת או את הממשלה שלא מעבירים, שלא נותנים ושלא עובדים ודקה אחרי לחבק אותם.
היו"ר אבי דיכטר
תודה אורן.
אורן אסף חזן (הליכוד)
אני מסכם במשפט אחד אחרון. תראו, בלי להיכנס יותר מדי ל- - - למבצעים, יש מציאות שהיא אחת. אף אחד לא מחכה לנו שנהיה מוכנים, זאת עובדה. לא מעניין אותי הערכות, אף אחד לא מחכה לנו שנהיה מוכנים ואני מאסתי באמירות "איך לא ראינו את זה קורה" פה אנחנו רואים את זה קורה ובסוף רק התושבים שלנו ישלמו את המחיר, הגיע הזמן לשנות את המציאות. אנחנו דרך הוועדה הזאת בהקשרים הביטחוניים ודרך כל ועדה אחרת כדי שבצפון סוף סוף ירגישו אזרחים שווים.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. אמיתי שמואל בבקשה, בקצרה כי אנחנו רוצים לסכם.
אמיתי שמואל
אני מתעסק בביטחון 42 שנים, אני רב"ש כפר מלל, חבר הנהלה, מפקד צוות צח"י במושב. קטונתי לפני האנשים האלה מכפר ורדים ומהגליל ובני בן מובחר, אבל אני יכול להגיד מה שלנו כואב. אני כישוב שאחראי על הישוב למעשה, אין לי שום אמצעים. מזה שנים רבות שום דבר לא קיבלנו ואני בקיא בכל פרט ופרט. הדבר היחידי שקיבלנו מפיקוד העורף. פיקוד העורף באמת דבר מחמם את הלב, הם ישבו איתנו, הדריכו אותנו, הכל. אבל בשיחה מלב ללב כששאלנו "מה יהיה אם נופל טיל" אז הם אמרו לנו "ברור לכם לאן אנחנו הולכים, אנחנו הולכים לעיר". אף אחד לא ישים על המושבים בטח של דרום השרון שאנחנו במרכז ואנחנו לבד ומתמודדים לבד. מה שאני מבקש, קודם כל אני מבין שאין תקציב, אמר פה קודם גפני "אין תקציב" אני מבקש משהו כי למועצה שלנו עד שהיא תביא לנו משהו, אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה. יש לי אנשים מצוינים למרות שכל האנשים שאיתי 60 פלוס, כולנו אחרי צבא כבר ואנחנו לא מסוגלים לעשות הרבה. אנחנו צריכים עזרה של המוסדות, של צה"ל, של משמר הגבול שעוזר לנו פה בקטע הזה, מכבי אש וכל הגופים. זה דבר אחד.

דבר שני רציתי לדבר בנושא של מקלטים. אני בשנה האחרונה דאגתי ש-20 איש ממושב כפר מלל יבנו מקלטים. אני בניתי שני מקלטים, לא אחד, הבעיה המרכזית שלנו היא שזה מבנה שאף אחד לא משתמש בו בעת שגרה, אבל המסים מיד מטילים עלינו. אז אם יש אפשרות בנושא הזה לחשוב איך עושים ככה שהמסים לא יהיו כבדים, אני מודה לכם מאוד.

דבר אחרון, לצערי נפצעתי שלוש פעמים בשירות צבאי. הייתי צנחן, לא הייתי במלחמה האחרונה והרגשתי צורך לעזור לצפון והתנדבתי אצל בני בן מובחר ואני רוצה להגיד לכם שהייתי נפעם מהפעילות שלו איך שהוא משתף את האזרחים, איך שהוא נלחם על כל דבר, פשוט להוריד את הכובע בפני האיש הזה, לא ראיתם דבר כזה איך האיש מתפקד. פשוט תענוג. תודה רבה.
היו"ר אבי דיכטר
גולן אתה רוצה להשיב רגע בקצרה?
גולן ואך
מאוד בקצרה. אחד - אני מסכים עם סיוון, אמרתי את זה כבר, אני חושב שהממ"ד הוא הפתרון הנכון. זה הוכח בעוטף עזה וזה תורם לא רק למיגון, גם לרעידות אדמה וזה משהו שהוא לא מתפקידי אבל כאזרח, גם למצוקת הדיור, הוא חדר נוסף בבית שזה אף פעם לא מזיק. לגבי התכניות של המגזר שאיננו יהודי, דרוזים, ערבים, בדואים וכדומה. ראשית תכנית 2025 שדיברת עליה נותנת מענה רוחבי לכל האוכלוסיות, יהודים ושאינם יהודים, על פי רמת האיום שלהם. האיום הוא מה שמוביל. יש פערי מיגון גם בצפת גדולים מאוד וצפת היא מאוד מאוימת ואנחנו לא בונים תכנית מיגון לצפת, אנחנו בונים תכנית מיגון על פי האיום ועל פי סדרי העדיפויות.

כפרים לא מוכרים בנגב, יש לגביהם מספר תכניות ממשלתיות שפיקוד העורף מעורב בהן. אחד זה מעבר שלהם לכפרים זמניים שגם בתוכם דרך אגב, בניגוד לחלק מהמגמות הקפדנו על כך שיהיה להם מיגון, למרות שזה מייקר את הפרויקטים, ויהיה להם מיגון גם בכפרים הזמניים. הדבר השני זה שחלק גדול מהכפרים שנמצאים עכשיו לא מקבלים מיגון כיון שהמיגון הוא באחריות הפרט. לשלם. אנחנו לא משלמים אף פעם לאזרח עצמו, היום זה חלק מהסטטוטוריקה וזה גם בא לידי ביטוי בבתי הספר. בית ספר שנבנה לא ממוגן בימים אלה זה ככל הנראה שהוא לא עבר דרך הוועדה המקומית או המחוזית כי אם הוא היה עובר הוא היה מקבל מיגון, אני אומר את זה לצערנו. הבדואים כבר מזמן לא שטחים פתוחים, כבר מ-2015 הם נמצאים בתוך פוליגוני התראה ייעודיים, זה משהו שהוא כבר שלוש שנים בפנים ורץ בשטח. מידת שיתוף הפעולה וחבל שלא נמצא פה חבר הכנסת פריג' לשמוע את זה, אני אעביר לו את זה גם בכתוב, אנחנו נמצאים פיקוד העורף עם מדריכי אוכלוסייה לשעות חירום חיילות וחיילות שנמצאים בישובים היהודיים והערביים בבתי הספר, ומדריכים את זה כולל פרויקטים של כיתות י' של חילוץ והצלה ואני חושב שמבחינה זאת זה פרויקט שמבחינה לאומית ראוי באמת להתכבד בו.

לגבי הנושא של דרום השרון, הנושא של הורדת מיסוי ממקלטים זה רעיון מצוין, אני מודה שלמרות הוותק שלנו לא חשבנו עליו, זה כמובן לא נמצא אצלנו אלא בקרב הרשויות המדינתיות אבל כמובן שנבחן ונקדם את זה כי זה נשמע מאוד הגיוני.
היו"ר אבי דיכטר
תודה רבה. קודם כל תודה על ההתייחסות של כלל האנשים גם ממשרדי הממשלה וגם מהגופים, גם מהרשויות המקומיות והאזוריות ועל הסבלנות. זה דיון, אני יודע שלפעמים זה נראה טחינת מים אבל כאחד שמספיק שנים בתחום הזה, מכל הצדדים שרק אפשר לגעת בו, אני זוכר את הדיבורים האלה גם לפני ששדרות הפכה להיות מה שהיא היום מבחינת מיגון אני מתכוון, את כל הסקפטיים בסופו של דבר, זה לוקח זמן. נכון שזה לוקח הרבה מאוד זמן, הבעיה המרכזית מטבע הדברים היא סוגיית התקציבים. לכן כשאנחנו עוסקים בסוגיית המיגון או בכלל בסוגיית העורף, תפיסת העולם שלי היא נחרצת לפני כל מגע במיגון או בדברים האחרים. המדינה צריכה לעשות הכל, ההנהגה, צריכה לעשות הכל כדי שהעורף בישראל לא יהיה חזית. זה נשמע לנו מובן מאליו כל הדיונים ואנחנו עוסקים ב"העורף יהפוך להיות חזית" זו לא גזרת גורל, יש לנו המון מה לעשות, המון אני אומר מראש הממשלה, שר הביטחון, ממשלה, גופי הביטחון צה"ל ואחרים, יש לנו המון מה לעשות כדי שהעורף לא יהיה חזית. זה לא מובן מאליו. אגב, זה לא רק ענייני לחימה. יש מספיק דברים, ומגוון מספיק רחב של פעולות שאפשר וצריך לעשות בראייה שהעורף בישראל לא יהיה חזית.

אלא מאי? אם משהו ישתבש או עד שהמציאות הזו תיכון, אתה מוכרח להיערך אחרת. אתה לא יכול מהיום למחר. תפיסת המקלטים הייתה סופר רלבנטית לא רק לימים של מלחמת השחרור ולאחריה, גם לימים של ההתשה בין אם בבקעת הירדן או בין אם לאורך נהר הירדן בתקופות שרמת הגולן הייתה עדיין בידי הסורים. אחרי זה, המקלטים, התפיסה השתנתה. היא לא פשוטה את הרגל לגמרי אבל השתנתה באופן מהותי. ברור שאי אפשר לעשות את הטיפולים האלה עם מתג אחד שאתה מרים ופתרת את הבעיה. ללא ספק הקצאת תקציבים היא שם משחק מאוד מרכזי. מאוד מרכזי ובתכנון רב שנתי ולא במתכונת של טפטוף חד פעמי ל-2019, אנחנו נמצאים ממש אחרי אישור התקציב בממשלה, לפני הבאת התקציב לכנסת ואתם יושבים בכנסת, הוועדה, גם ועדת הכספים שגפני עומד בראשה גם הועדה המשותפת לתקציב ובטחון שהיא משותפת לגפני ולי ואני עומד בראשה, אלה שתי ועדות שתעסוקנה בתקציב ברגע שהוא ינחת על שולחננו בתחילת פברואר, ויהיה לנו מה לומר גם בנושאי תקציבי המיגון. אנחנו משפיעים על התכניות, ואנחנו משפיעים על המסגרת ובין המסגרת לבין התכניות יש לנו מנעד מספיק רחב של דברים כדי להשפיע.

הדבר השני שהוא יותר בנשמתה של הכנסת זו החקיקה ועמיר פרץ ציין את זה קודם לכן. עמיר יזם הצעת חוק ביחד איתי והצטרפו אליה, אנחנו בסך הכל 58 חברי כנסת. היא עוסקת בכל נושא בניית הממ"דים באופן שמשתפת גם את הממשלה וגם את הציבור בבניית הממ"דים. לא ב-10,000 שקל גמ"ח שמוקצים היום, אלא גם בהלוואה במתכונת של משכנתא עם ערבות מדינה לנושא של הריבית, גם בנושא של אי הכללתה של היחידה שנבנית בארנונה, ועוד הטבות שקבענו לעצמנו כדי שהנושא הזה יתפוס תאוצה במקביל לתקציבים לאומיים. זה נכון שבחישובי אוצר יגידו לך אבל זה מקטין את ההכנסות. או קיי, זה בדיוק "הסיכון" אם אפשר לומר שהאוצר נדרש לקחת, אבל התנופה שזה ייתן לבניית ממ"דים היא דרמטית, ללא שום קשר למגזר, ללא שום קשר לדברים אחרים. כמובן שבתיעדוף של משאבים אין ברירה, אתה חייב לעשות את התיעדוף הזה קודם כל לפי האיומים.

לא במקרה ההשקעה התקציבית האדירה הושקעה בעוטף עזה בזמנו. בהחלט הסוגיה גם של גיאוגרפיה גם הנושא של חלוקה בין מקומות ציבוריים לבין מקומות פרטיים. נכון שלפעמים אתה אומר "בוא נשקיע בממ"דים במקום לעשות משהו גדול ציבורי אבל כל אחד שמכיר קצת את המערכות שהיו יודע שאתה לא רוצה לשלוח ילד לבית ספר אם אין שם מיגון. אז אתה מתחיל לשבש לו את החיים ואתה לא יודע כמה זמן זה עלול לקחת. לכן המהלך יהיה מהלך משולב. אנחנו כוועדת חוץ ובטחון כמליאה, וועדת המשנה להגנת העורף בוועדה בראשות עמיר פרץ אנחנו נמשיך את הפיקוח ההדוק גם מכאן בכנסת וגם בסיורים שאנחנו מקיימים בשטח. אגב, לצורך הסוגיה הזאת אפילו הקמנו פורום משותף, שתי ועדות פנים וחוץ ובטחון שבתחומים מסוימים אפילו עובדים ביחד כי האיומים הם לא רק איומי טילים, יש לנו גם איומים נוספים לאורך קו התפר, אבל זה רק אינפורמציה, זה לא ממש קשור למיגון. הדיונים ימשיכו להיות איטיים, אין לנו שום כוונה להרפות לא מכם ולא מהממשלה, אז אתם איתנו מתחת לאלונקה, זו אלונקה לאומית שבאמת נועדה בסופו של דבר לאפשר גם למי שבקצה עושה את העבודה, אם זה ראשי הרשויות ואם זה פיקוד העורף, לוודא שבסופו של דבר יהיו לנו ממ"דים אם תרצו כצ'ופר של שטח נוסף בבית מבלי שיהיה בו צורך, כי תזכרו את מה אמרתי בהתחלה. מדינת ישראל חייבת להבטיח שהעורף בישראל לא יהיה חזית. נקודה. תודה רבה. תם הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 13:48.

קוד המקור של הנתונים