ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 219

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ' בשבט התשע"ח (05 בפברואר 2018), שעה 12:20

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

ג'מעה אזברגה

סעיד אלחרומי

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

מוחמד אלהיב - ממונה על החינוך הבדואי, משרד החינוך

סנא ג'בארין - מפקחת על היועצות במגזר הבדואי, משרד החינוך

הדר וינטר גולן - מחלקת אסטרטגיה, משרד הכלכלה

יריב מן - מנהל אגף בכיר פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בני צרפתי - משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רינת שפרן - מנהלת יחידת פיתוח מוניציפאלי, משרד הפנים

דרור יוסף - משרד המשפטים

שני מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורן תירוש - חוקר, ג'וינט ברוקדייל

יהודית קינג - חוקרת בכירה, ג'וינט ברוקדייל

יונתן איל - חוקר, ברוקדייל

נוגה דגן בוזגלו - עו"ד, חוקרת ומרצה, מרכז אדווה

הדס פוקס - מרכז טאוב

תמר פרידמן - מרכז טאוב

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

עמיר נאור - מנכ"ל, הארגון הכל ארצי של חברות הניקיון והאחזקה בישראל

ריהאם אבו אלעסל - יו"ר מחוז, ארגון נעמ"ת

סוהיר עאקלה - פעילה, ארגון נעמ"ת

סונבולה משרקי - פעילה, ארגון נעמ"ת

נבילה מוסא - פעילה, ארגון נעמ"ת

אבתיהאג' מג'לה - פעילה, ארגון נעמ"ת

אריג כנאנה - פעילה, ארגון נעמ"ת

אמימה טהא - פעילה, ארגון נעמ"ת

רנא טאטור - פעילה, ארגון נעמ"ת

אמל חנא - פעילה, ארגון נעמ"ת

נורית חג'אג' - פעילה, ארגון נעמ"ת

פטמה בראגותי - פעילה, ארגון נעמ"ת

הינד איבראהים - פעילה, ארגון נעמ"ת

עביר ח'ליל - פעילה, ארגון נעמ"ת

ראודה אבו סמרה - פעילה, ארגון נעמ"ת

ניהאל אבו גוהאר - פעילה, ארגון נעמ"ת

ליאורה ניאזוב - רכזת תכניות מרכז ודרום, העמותה להעצמה כלכלית לנשים

לוריא דלה - רכזת לובי ותקשורת, פורום דו קיום בנגב

דורותי קרטס - נשים עושות שלום

נעמי רגב - נשים עושות שלום

נחמה הריאט הילמן - נשים עושות שלום

רינה קליין - נשים עושות שלום

חנה ליה דגני - נשים עושות שלום

אילנה דבורצ'ין - נשים עושות שלום

לאה חוה אליגל - נשים עושות שלום

חוה תובל - נשים עושות שלום

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ואנחנו ממשיכות סדרת ישיבות בנושא של תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב.

לפני שאנחנו מתחילות את הדיון ברצוני להשתמש בבמה הזו גם כדי לברך על החלטה מאוד אמיצה בעיניי ובמקומה שקיבלה גברת דורית סלינג'ר, המפקחת על הביטוחים, בתגובה לדיון שהתקיים אצלנו בוועדה. היא קנסה שתי חברות ביטוח שהפיצו פוליסות ביטוח בעיקר בהתחלה לעורכי דין שמבטחות את העורכי דין בפני תביעות על הטרדה מינית ומספקת להם ייצוג משפטי במקרה והם ייתבעו על זה. הדיון התקיים בוועדה לקידום מעמד האישה, חשפנו את העובדה שלמרות שהחוק מונע הפצת פוליסות כאלה יש עדיין חברות ביטוח שעושות את זה.

אנחנו פנינו, אני פניתי אישית לגברת דורית סלינג'ר וביקשתי ממנה לחקור את הנושא והיא אכן חקרה, מצאה לנכון שיש שתי חברות שעושות את זה, הטילה קנסות גדולים עליהן ומנעה מהן וחידדה עוד יותר את הוראות החוק בנושא הזה. אני חושבת שזו הצלחה, זה הישג של עבודת הוועדה, זה מעיד שנכון, יכולים לשלול מאתנו את האפשרות לחוקק חוקים בוועדה בגלל כל מיני טריקים של קואליציה נגד האופוזיציה אבל לא יכולים לקחת מהידיים שלנו את הפיקוח והבקרה על עבודת הרשויות שבעיני זו אחת הדוגמאות שלהם. אז אנחנו מברכות על ההחלטה.

אני רוצה לעבור, התקיים דיון קודם היום בנושא של תעסוקת נשים ערביות בנגב בתכנית של משרד העבודה והרווחה או התרומה של משרד העבודה, רווחה ושירותים חברתיים לנושא ואנחנו נמשיך עכשיו עם האחריות או התרומה של משרד החינוך ומשרד הכלכלה לתכנית החומש הממשלתית שבאחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

אני רוצה לברך על הצטרפות קודם כל קבוצה גדולה, כהרגלן כל יום שני, של נשים עושות שלום וגם של קבוצת נשים נעמ"ת נצרת שהיא קבוצה של מנהיגות אני הבנתי. ברוכות הבאות ומצטרפות לדיונים שלנו.

אני רוצה רק לחברי הכנסת שיידעו איך אנחנו ננהל את זה. מרכז טאוב שפיתח מסמך מאוד חשוב בנושא של אוכלוסייה ערבית ובעיקר תעסוקה יציגו לנו את הנתונים שקשורים לנשים ערביות עם דגש על נשים ערביות בדואיות. אחר כך נעבור למשרד החינוך ומשרד הכלכלה שהוזכר הרבה בישיבה הקודמת. ניתן לכן לסקור, אני מאוד מבקשת, הסקירות יהיו חמש, חמש, חמש דקות. ואחר כך נפתח את זה לדיון. בבקשה.

אני אציג נתונים מתוך מחקר שפרסמנו על השכלה ותעסוקה של ערבים צעירים, הסתכלנו על כל החברה הערבית, גברים ונשים ופה אני אציג את מה שקשור לנשים בדואיות, בעיקר דברים שקשורים להשכלה. ואני אגיד לפני שאני מתחילה שזה דווקא תמונה דיי אופטימית, אני חושבת, של הדור הצעיר בחברה הערבית.

יש פה שיעורי תעסוקה לפי השכלה ולאום וכבר דיברו פה, רואים למטה, בכחול בהיר את התעסוקה של לא אקדמאים ובכחול כהה את התעסוקה של אקדמאים. בדואיות נמצאות למטה. ואפשר לראות אצל הנשים הבדואיות את הפער הכי גדול בין תעסוקה של נשים שהן משכילות לנשים שלא משכילות. לא משכילות רק 10% מועסקות, זה בקרב גילאים צעירים, ואצל משכילות 86% מועסקות, הבדלים נורא גדולים, ולכן בעצם השכלה בחברה הבדואית היא מאוד מאוד משמעותית.

כשאנחנו ראינו שאצל משכילות התעסוקה היא מאוד גבוהה אז באמת מה שיעור המשכילות בחברה הבדואית אז מצד ימין אפשר לראות ש-16% מהנשים הבדואיות הצעירות הן אקדמאיות לעומת 7% מהגברים ובאמת הנשים הבדואיות הרבה יותר משכילות מאשר הגברים הבדואים אבל זה עדיין נמוך יחסית לשאר קבוצות האוכלוסייה הערביות.

זה יותר מכפול.

נכון. אפשר לראות יותר מכפול גם אצל הבדואיות, גם אצל המוסלמיות, אצל המוסלמיות זה פי 2.5, מאוד משמעותי ועוד מעט אני אראה גם את הצפי - - -

תשמעי, זה כנראה מגמה ערבית. אפילו אם חילקתם את זה לעדות כי זה אצל כל העדות, זה אומר שזה מגמה ערבית.

אם את לוקחת ערבים ויהודים ייצא לך כפול אצל האוכלוסייה הערבית.

גם אצל היהודים, נשים הן יותר משכילות זה משהו שקורה בכל - - - בחברה הערבית זה משהו שהוא הרבה יותר משמעותי ומה שמעניין זה שזה תופעה שהיא חדשה. בשנות ה-90 הגברים הערבים היו יותר משכילים מאשר הנשים וחל איזשהו שינוי, נשים ערביות יצאו לאקדמיה - - -

גם היהודים היו אותו דבר אז.

אצל היהודיות גם בשנות ה-90 וגם בשנות ה-80 היהודיות היו יותר משכילות מאשר היהודים ואצל הערבים - - -

בגלל זה פערי שכר למשל בין נשים ערביות וגברים ערבים הם לא פערים גדולים כי עיקר ההכנסה של נשים ערביות היא ממקצועות של אקדמאים אז היא יותר גבוהה מאשר של הגברים.

אבל סליחה, למה בגילאים הללו 30-33, מה מייחד את הגיל הזה?

הגילאים האלה פשוט יש שינוי מאוד גדול שקורה באוכלוסייה הערבית ורציתי לראות מה קורה אצל הצעירים שזה בעצם הגילאים שבהם חל השינוי.

בסך הכל התמונה היא קצת אחרת אם אנחנו לוקחים - - -

ברור, אם אתה מכניס את הגילאים היותר מבוגרים זה מוריד את ה- - -

אני מסתכלת על השינויים שחלו בשנים האחרונות שזה שינויים מאוד גדולים ב- - -

את לקחת גיל 30-33, אם מעל לגיל הזה המגמה משתנה ומתחת לגיל הזה, כלומר איפה זה עומד על הסקאלה של ה- - -

אז לקחתי 30 ולא גילאים יותר צעירים כי זה פה בהשוואה ליהודים ויהודים בגילאים צעירים מ-30 עדיין לומדים באקדמיה, ולכן זה מגיל 30, כדי שנוכל להשוות ליהודים, וגילאים יותר מבוגרים, כמובן שבשכבות הכי מבוגרות הגברים יותר משכילים - - -

זה מוריד.

כן.

על פי היגיון ליניארי זה צריך להיות בשנות ה-20 אחוז יותר גבוה של - - -

לא, אבל עם תואר אקדמי. עם תואר אקדמי זה בטח מעל ל-25, זה חייב להיות.

נכון, נכון, פחות או יותר 25 והגברים היהודים לדוגמה מתחילים רק ללמוד בגיל 25, ולכן בשביל לעשות את ההשוואה הסתכלתי על זה. בכל מקרה זה אקדמאים. אם אנחנו מסתכלים על שלב יותר מוקדם שזה זכאות לבגרות אז גם פה קצת קשה לראות, הגברים הם למעלה והנשים למטה ואפשר לראות מה קורה בשנת 99' לעומת 2013. בצהוב יש את מי שמקבל זכאים לתעודת בגרות שעומדת בדרישות סף אקדמיות, כלומר, בגרות שהיא איכותית כשיש אנגלית, יש מתמטיקה ויש מגמה. צהוב פלוס כחול זה סך הכל האנשים שזכאים לתעודת בגרות. ואפשר לראות את השיפור המאוד גדול שחל אצל הנשים הערביות בכלל ו- - -

אבל לא אצל הצעירות הערביות הבדואיות.

נכון שאצל הבדואיות השיפור הוא פחות גדול. דבר ראשון, ביחס לגברים, זה לא נושא הוועדה אבל אצל הגברים אפשר לראות שהשינוי מאוד קטן והגברים הערבים, הפער בינם לבין הגברים היהודים גדל במקום לקטון. אבל אנחנו פה מדברים על הנשים אז אצל הנשים הבדואיות מה שכן אפשר לראות זה הגידול, הכפלה של שיעור הבדואיות שיש להן תעודת בגרות אקדמאית שאפשר אחר כך להמשיך לאקדמיה וזה גדל מ-15% ל-28%, זו עלייה מאוד משמעותית. ואפשר לראות שיש שיפור גדול בהשכלה התיכונית שהיא יותר איכותית - - -

את בדקת עד 2013?

כן.

כלומר זה גם יכול להיות שזה אחוזים אחרים.

כמובן. פה יש לנו את שיעור הסטודנטים בגילאי 18-27 ופה למטה אפשר לראות את הנשים הבדואיות שזה גדל ב-50% בתוך חמש שנים, כמובן שמאז זה המשיך וגדל. מדברים הרבה על המספרים שנורא גדלו. המספרים נורא גדלו גם בגלל שהחברה הבדואית גדלה אבל כך שמסתכלים על שיעור מתוך קבוצת הגיל אפשר לראות את הגידול ובאמת הנשים הבדואיות יוצאות - - - אפשר לראות שזה שינוי שקרה בעיקר אצל הדרוזיות והבדואיות ואפשר לראות אצל הגברים הבדואים שבקושי נעשה שינוי והיום יש פי ארבעה בדואיות באקדמיה ביחס לגברים הבדואים. אני מדברת פה על האקדמיה בישראל שזה טיפה מטה את הנתונים כי יש יותר גברים שנוסעים ללמוד בחו"ל אבל למידה בחו"ל זה לא משהו שמתאפשר לכל אחד והלמידה הזאת- - -

זה חשוב כי במבט ראשון זה נשמע כאילו יש נשים הרבה יותר שלומדות או צעירות שלומדות באקדמיה מאשר צעירים בדואים. אבל אם מחשבים, וזה לא קורה פה, את כל אלה שלומדים בחו"ל, ואני יודעת, חו"ל זה גם ירדן וגם ראינו בשטחים הפלשתינים, הכבושים, וגם בחו"ל, באירופה וכו' אז אני בטוחה ש- - -

יש צמצום אבל הבנות הן יותר מבנים.

כן? אפילו אם מוסיפים את הכל, סעיד?

הבנות הן יותר במכללות בעצם, במכללות להוראה וכל זה, הכשרת מורים, שם המסה הגדולה.

כשמדברים גם על הגברים הערבים שלומדים בחו"ל מדברים על עוד שליש, זה לא שיש פי שתיים, זה לא הבדלים מאוד גדולים. בכל מקרה אז הראיתי שהיה את השיפור בבגרויות ושיפור מאוד גדול בשיעור הפונות לאקדמיה. אבל מה הן לומדות באקדמיה - פה יש משמאל את הנשים הבדואיות ואפשר לראות שבניגוד לשאר הקבוצות הערביות שגם אחוז גבוה לומד חינוך, שזה בכחול למטה, אחוז גבוה לומד חינוך אבל כן לומדים כל מיני דברים אחרים. אצל הנשים הבדואיות בכחול זה חינוך, בסגול זה מדעי הרוח שזה בעצם גם כן נשים שלומדות לתעודת הוראה.

אז למרות שיש גידול מאוד משמעותי בבדואיות שממשיכות לאקדמיה עדיין הן מרוכזות בתחומים של החינוך. אנחנו יודעים שיש בעיה של היצע עבודה למורות, זה משהו שהוא קורה בעיקר בצפון אבל גם בדרום, זה לא משהו שהוא יציב. גם אם היום יש עבודה למורות בדואיות ברור שבעוד עשר שנים, נגיד, אם זה ימשיך להיות ככה כבר לא תהיה להן עבודה.

למה אספתם את כל ה-26% ב"אחר"?

זה פשוט - - -

כלומר, יש שלוש קטגוריות לנשים הערביות הבדואיות: יש את החינוך, מדעי הרוח ויש את האחר. זה כולל הקטגוריות האחרות? כשאת אומרת אחר, כלומר, יש בתוך זה גם הנדסה וגם - - - שלא כללת.

הכל שם, בגלל שאצל הנשים הבדואיות זה מאוד קטן, זה מספרים מאוד קטנים אצל הבדואיות, ולכן - - - היינו צריכים לאחד את זה. אפשר לראות בכלל שהנדסת מחשבים זה אדום וורוד זה לא משהו שבכלל נשים ערביות לומדות ואצל הנשים הבדואיות זה עוד יותר קטן מזה.

גם עניין החינוך אולי כדאי להפריד בין הכשרת מורים לבין תואר אוניברסיטאי. לא ברור מהשקף מה הכוונה.

אז מתוך הנשים הבדואיות 33% לומדות במכללות לחינוך והשאר לומדות באוניברסיטה, גם חינוך באוניברסיטה.

שליש מאלה שלומדות זה בהכשרת מורים.

אם פה אנחנו רואים 46% שלומדות חינוך אז מתוך זה 33% לומדות במכללות להוראה ועוד 13% שלומדות ב- - -

אבל גם מתוך אלה שנמצאות באוניברסיטה, באקדמיה, גם יש כאלה שממשיכות הוראה אפילו אם למדו חינוך.

בהחלט. כשאנחנו מסתכלים במה הם מועסקים, באיזה ענפי תעסוקה הם מועסקים אז פה יש את השיעור של הנשים שמועסקות בענף החינוך ואפשר לראות שאצל הנשים הבדואיות, זה מצד ימין, 92% מאלה שלמדו חינוך מועסקות בחינוך ואחוז מאוד גבוה, 55% מאלה שלא למדו חינוך גם מועסקות בחינוך. שזה בגדול אומר שכמעט כל הנשים הבדואיות שהן משכילות הן עובדות בהוראה.

הזכרת את ה-13,000 מורים שמחפשים עבודה, זה משהו שלא כל כך קורה בנגב ואת זה אפשר לראות מהתרשים הזה שמראה את שיעור המורים שמלמדים בחינוך הערבי בנגב וגרים בצפון שזה משהו שהיה במגמת עלייה. בשנים האחרונות זה יציב אבל זה עומד על משהו כמו 35% מהמורים בנגב שגרים בצפון. כלומר עדיין יש מקום בדרום ל - - -

אבל כדאי גם לשים לב שחלק מהם כבר העבירו את מקום המגורים שלהם לנגב.

אני מדברת על מי שמוגדר, מי שמקום המגורים שלו הוא בצפון - - -

כן, אבל יש כאלה שהם מהצפון, אחרי כמה שנים שהם כבר נמצאים שם העתיקו את מקום המגורים כך שבסטטיסטיקה הם נראים לא - - -

ואנחנו מקבלים אותם בשמחה.

אני יודעת אבל רק מבחינה סטטיסטית.

את אומרת שאחוז של לא בדואיות שמלמדות בדרום הוא עוד יותר גבוה מהאחוז הזה. כלומר עדיין יש מקום להוראה אבל ברור שזה לא יוכל להמשיך להרבה שנים אם כל הנשים הבדואיות או רוב הנשים הבדואיות ימשיכו ללמוד חינוך.

תודה רבה. אני חושבת שזה עשה מן מסגרת כללית. מוחמד אלהיב, ממונה על החינוך הבדואי, משרד החינוך, בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו נתבקשנו כאן להציג גם את סיכומי מסקנות ועדת החלטת ממשלה 3708. כמובן, החלטה זו התלוותה על ידי מכון ברוקדייל, אנשיו נמצאים כאן. אבל בגדול מה שאפשר לסכם שכל התקציב שיועד עבור החינוך בהחלטת הממשלה הקודמת נוצל עד השקל האחרון ויועד לפי התכנית המפורטת שהוצגה לשר החינוך, לוועדת החינוך ולכל הגופים המקצועיים.

אני הייתי שמחה מאוד אם הוועדה היא לקידום מעמד האישה וגם לשוויון מגזרי כי אז הייתי חולשת על כל האוכלוסייה הערבית ושוויונה אבל אני שוויון מגדרי.

אנחנו גם משרד חינוך אבל - - -

לא כי יש טעות שם, אני יודעת.

אה טוב זה, נחליף את ה-ז' ב-ד', אין בעיה.

התכנית החדשה, החלטת ממשלה החדשה 2397 שמתייחסת לשנים 17'-21' אנחנו מדברים גם - - - אנחנו מתייחסים לתכנית פדגוגית מפורטת שמתייחסת לכל הגילאים, מגן חובה עד י"ב ואפילו עד להשכלה הגבוהה. הנתונים שהוצגו על ידי חברתי כאן במצגת הקודמת זה נתונים שהתייחסו עד שנת 2014. היום אנחנו ביחד עם המל"ג עובדים על תכנית כל כך מפורטת, תכנית חומש עד לשנת 21'-22' אשר מתפקידה לבוא ולהכפיל את מספר המתקשרים באקדמיה בכל התחומים ולהוריד גם את הצבעים שראינו אותם, הצבעים של מדעי רוח וחינוך להוריד במידת המקסימום ולהעלות במקצועות יותר איכותיים כמו הנדסה, מדעי רפואה ומקצועות אחרים שדרושים לצמיחה אישית וצמיחת המשק הכלכלי במדינת ישראל.

אנחנו מדברים על סך הכל, זו אוכלוסיית היעד שלנו, קצת פחות מ-100,000 תלמידים. רוב התלמידים שלנו נמצאים בבתי ספר יסודיים, קצת פחות מ-50,000 תלמידים וקרוב ל-20,000 תלמידים בעל יסודי והשאר בגני הילדים. זו תמונה כוללת, אנחנו שמנו דגש על מנת, שוב, להעצים, לבוא ולהמשיך להעצים את החברה. וכמובן, האישה היא חלק מתוך החברה הזו, אנחנו שמים דגש על העצמת התלמיד ומתן מיומנויות נוספות, ולכן שמנו דגש על כל המקצועות הנלמדים בבתי הספר ובדגש על שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדעים וטכנולוגיה.

בכל תחומי הדעת, בכל שכבות הגיל, ממש מגן חובה עד י"ב שמנו לנו יעדים, עד 22', לפי תוצאות המיצ"ב שרמ"ה בוחנת את כלל תלמידי ישראל. אז אנחנו נמצאים בע"ו ב-536 נקודות. שמנו לעצמנו יעדים לפ"ב ל-22', כנ"ל גם בכיתות ה', גם בכיתות ח'. אלה היעדים שאנחנו מצפים להם. עשינו את זה גם בערבית בשפת אם, במתמטיקה, במדע וטכנולוגיה ולכך גם ייעדנו תקציבים תוספתיים רבים, הן בימי הדרכה, הן בשעות תגבור בתוך בתי הספר והן בהמשך העצמת המורים דרך מרכזי הפסגה השונים בתוך בתי הספר ובתוך מרכזי הפסגה.

אלה יעדים ואחר כך יש תכניות ליעדים? כי בינתיים המגמה היא הפוכה.

יש תכנית מפורטת לכל מקצוע ומקצוע. נעשית עבודת עומק, ממש עומק, עם כל המורים, עם כל בתי הספר. אנחנו עכשיו גם בתכנית החומש החדשה שמנו דגש גם על איכות המנהלים, חלק מהמנהלים לקראת סוף השנה הזאת חלק מהמנהלים שסימנו אותם כמנהלים שיש מקום לעזור להם לסיים את תפקידם בכבוד אז תהיה קבוצה לא מבוטלת בסוף השנה הזו אשר באמת כן יסיימו את תפקידם בכבוד.

ואנחנו במקביל יחד עם מכון אבני ראשה שהוא הגוף המוסמך דרך משרד החינוך להכשיר עתודה ניהולית בחברה הישראלית אז יש לנו דווקא תכנית מאוד מובנית וייעודית עבור המגזר הבדואי שהיא שונה לחלוטין מכלל המגזרים במדינת ישראל על מנת להמשיך ולתת להם העדפה מתקנת.

אני מסתכלת בדיוק על ה- - - אני יודעת שעוד לא הגענו, אבל כל מה שהוצג עד עכשיו ואני מבינה שגם מה שיוצג אחר כך אין בו שום פילוח מגדרי.

חברתי סנא שמצטרפת אליי היא היועצת הבכירה לנושא של ייעוץ בכיר בנושא, היא תתייחס ברשותך - - -

באיזה נושא?

ייעוץ חינוכי. ועיקר תפקידה של סנא ג'בארין יחד עם המפקחת השנייה שנבצר ממנה להגיע לכאן, חלק ניכר מעבודתן מתמקד דווקא בהעצמת נשים אז יש לה את ה- - -

לא, בסדר, אבל כדי שאני אקבל תמונה איך התכנית הזו תפעל לקידום נשים בתוך - - - לא את הבנות בהדגש מיוחד על הבנות, על התלמידות בתוך החינוך, אני צריכה לראות איזשהו פילוח מגדרי של הנתונים שאתם מביאים. בשבילי זה תמונה של מערכת החינוך כולה. אבל אני לא רואה את הנשים והצעירות.

אנחנו כאן לא פילחנו לפי נשים, לפי ילדות ולפי ילדים. אנחנו נותנים 100% משאב שוויוני לכל בית הספר, לכל הכיתה, לכל התלמידים, לכל האוכלוסייה אבל מבחינת הפילוחים, מבחינת ההישגים, אנחנו עשינו פילוחים אבל אנחנו לא מציגים אותם כאן.

לא, אבל סליחה, יש לך למשל עכשיו, אני יודעת שנותנים אותם משאבים מבחינה תקציבית אבל אם אני - - - אתה הולך להציג לי אחוז או מספר הלא לומדים מקבוצת גיל מסויימת, אם אין שם פילוח מגדרי, אם אני לא יודעת כמה בנות לא לומדות בתוך זה, אם אני לא יודעת מה האחוז של הנושרות לעומת הנושרים מה זה יגיד. כלומר, כי עכשיו אתם לא בוועדת החינוך, אתם בוועדת קידום מעמד האישה. \

אנחנו לא הכנסנו את הנתון הזה אבל, שוב, בבדיקה שלנו רוב הנשירה שלנו אחרי כיתה ט' באה דווקא בקרב הבנים. אחוז הנשירה בקרב בנות, ובעיקר גם ביישובים שקיבלו הכרה ואיפה שהקמנו בתי ספר תיכוניים, הוקמו שבעה בתי ספר תיכוניים ביישובים שקיבלו באמת הכרה כמו במולדה ובאבו טלול ובאסיף, איפה שהוקמו בתי ספר תיכוניים הנשירה בקרב בנות נהפכה בחמש שנים האחרונות כמעט לאפס. עדיין עיקר הנשירה היא בקרב בנים אחרי כיתה ט' ובעיקר לבוא ולעזור למשפחה בכלכלת הבית.

כן, זה סוג המידע שאני הייתי צריכה לקבל.

אפשר להצביע על עלייה של אחוז ניכר של בנות שלומדות ומשתלבות במוסדות האקדמיים וגם במוסדות בכלל בשוק העבודה.

אז מבחינת ההישגים וזה אנחנו למקצועות - - - זה רוח הדברים. אבל גם כן, באנו וצבענו את בתי הספר לפי צבעים. בית ספר שמבקש יותר טיפול אינטנסיבי, יותר ממוקד, והנה זאת תמונת המצב. בע"ז בבתי הספר היסודיים יש לנו 52 בתי ספר, כמעט 50% מסך הכל של בתי הספר היסודיים שבבתי ספר במיקוד זה דורש טיפול נקודתי וטיפול נוסף. ואכן משרד החינוך השנה נתן תכניות מעטפת וקראנו להם תכנית מרום ותכנית יכולות שמלוות את מנהלי בתי הספר בלהעצים אותם, לשפר את התפקוד הן של המנהל, של צוות המורים והתפוקה המצופה היא עבור תלמידי בתי הספר.

בע"ו אנחנו הגענו מתוך - - -

אפשר לדעת, רק לפני שאנחנו עולים מבחינת הגילאים, מבחינת גני ילדים מה המצב שם? מה אחוז הילדים שנמצאים בגני ילדים?

יש בסך הכל בע"ו היו לנו 5197 ילדים שלא הייתה להם מסגרת חינוך.

אני זוכרת את הדיון בוועדת החינוך.

לא היה לזה מענה. היות וחוק חינוך חובה גם הוא חל רק בשנת 2015-16 אז משרד החינוך התחיל ליישם את התכנית הזו, את ההחלטה הזו הלכה למעשה. עדיין אנחנו נתקלים בבעיות. עיקר הנשירה הזו היא קיימת בשתי מועצות: במועצות אל קאסום ובמועצת נווה מדבר. מתוך הנתון הזה 66% מסך הכל ילדים מתוך שתי הרשויות האלה. שאר האחוז הוא משאר הרשויות אבל עיקר הילדים הם גם מהיישובים המזינים. למשל יש ברהט, בחורה ובכסייפה גם כן ילדים מסומנים שלא לומדים אבל הם שייכים יותר ליישובי הפזורה שמסביב.

המשרד היום באמת עושה עבודה אינטנסיבית מול הרשויות. יש לנו בעיה קריטית מול אחת המועצות האזוריות, אנחנו בשיח מתמשך עד אינסוף, אנחנו ביקרנו יחד מנכ"ל משרד החינוך מתחילת השנה עד היום הזה שש פעמים שם, פגשנו את ראשי הרשויות לנסות - - - להסיר חסמים שלא תלויים תמיד במשרד החינוך אלא במשרדים אחרים.

מתוך ההישגים של הבגרויות אם אנחנו רואים את הנתון הזה של 46%, לצערי או לשמחתי, אבל זה נתון, שני שליש מהנתון הזה הוא מצביע על הצלחת הנשים ורק כשליש מהבנים הם זכאים לתעודת בגרות. זה משליך באופן ישיר גם על התפתחות החברה. אמנם זה מעצים את הצעירה, הולכת ולומדת - - -

מה 46%?

מתוך הלומדים. 46% לא מתוך שכבת הגיל, מתוך שכבת הגיל זה 32%, זה מתוך הלומדים. אנחנו לוקחים את קבוצת הגיל, אנחנו מייחסים גם את ה-2000 ילדים שאינם נמצאים בתוך מסגרת חינוכית. כמובן שמנו גם בתכנית החומש החדשה יעדים ברורים, ממש מדידים עם ערכים מצופים, הסברנו לכל מנהל ובנינו תכנית מפורטת, חליפה תפורה לכל מנהל בית ספר, לכל מורה ולכל תלמיד על מנת לראות את בתי הספר ואת התלמידים בעוד חמש שנים ממש במקומות אחרים.

אנחנו לא מצפים למהפכות במגזר הבדואי אבל כן אנחנו מצפים לתהליך של שינוי מתמשך בהתקדמות מדודה, כל שנה. זה תהליך מבוקר, מובנה, אנחנו מעצימים את זה דרך הקמת שלושה מרכזי פסגה, לראשונה בתולדות המגזר בנגב אשר יתנו מעטפת ותמיכה לכ-6600 מורים שנותנים שירותי חינוך לתלמידים שלנו בבתי הספר.

כשאנחנו גם מסתכלים על המגמות הטכנולוגיות, אנחנו נכון לע"ז, אנחנו מצאים ב-50% מסך הכל התלמידים שלומדים בבית ספר תיכון, לומדים מגמות טכנולוגיות. היעד שלנו בחמש שנים להעלות את זה בעוד 5% שזה אחוז יחסית גבוה. להשוות, למשל עם המגזר היהודי במחוז דרום. בע"ז המגזר במחוז דרום נמצא ב-51%, אנחנו נמצאים ב-50%, זאת אומרת שכמעט ואין פער. והתכנית היא ל-55% לחמש שנים הקרובות כאשר אנחנו גם שמנו דגש לצעירות במיוחד למקצועות מדע וטכנולוגיה שתואמים דווקא את הגיל של הבת ושל הצעירה.

עדיין יש לנו נשירה ולא מסיימים י"ב. זה במצטבר, אנחנו לקחנו מגן חובה עד י"ב. ואחוז הלא מסיימים י"ב בע"ו הגיע ל-22% ובכתום, אם אנחנו מסתכלים בע"ד אנחנו היינו ב-36%, בע"ו אנחנו הגענו ל-22% ואם זה בצבע השני אנחנו היינו באחוז התמדה של 64% ואנחנו הגענו ל-78%. אנחנו רואים כאן ממש כיוון טוב - - -

אני אבקש משהו. נא להתמקד אם יש לך משהו שאפשר להציג באופן ברור שתורם לנושא שלנו בעניין של צעירות ונשים לתעסוקת נשים הבדואיות.

זה שוב, בכללית, משהו נקודתי, עכשיו סנא תוסיף, אבל בגדול למשפטי סיכום אני אומר ככה: מתוך 6600 עובדות ועובדי הוראה במגזר הבדואי בדרום כשני שליש הן נשים. נקודה שנייה - מאז שפתחנו מאות גני ילדים משנת 2015 ועד היום קלטנו מאות סייעות בכל גני הילדים, קלטנו מאות סייעות גם בחינוך המיוחד. משרד החינוך הוא המשרד הכי גדול ביחס למשרדים אחרים שמעסיק נשים בחברה הבדואית בדרום. אני מבקשת שחברתי סנא תוסיף גם כמה נקודות בנושא של - - - תודה רבה.

שלום לכולם. בהמשך למה שד"ר מוחמד הציג, אני אציג את עצמי, אני סנא ג'בארין, אני מפקחת על הייעוץ והיועצים במחוז דרום מזה 10 שנים. יועצים חינוכיים, כביכול, הם אלה שממונים על הרווחה הנפשית ועל קידום תכניות מניעה בבתי הספר וממקומי זה אני מדברת.

במקביל לתכניות החומש שהן ממש נקודתיות ומעמיקות אני רוצה להתחיל דווקא לשאלתך, למרות שד"ר מוחמד התייחס לנתון אבל ב-93' אגיד את האמת וזה הכי אמיתי, כשהגעתי לאוניברסיטת בן גוריון למדו יחד איתי רק שלוש בנות בדואיות שהן מפורסמות. כיום יש לנו מאות אם לא יותר של בנות בדואיות מקומיות שמשולבות ונסעו גם לחו"ל ולמדו כל מיני ומשולבות בשוק התעסוקה אז האחוזים עולים ועולים עם הזמן ולזה אני רוצה להתייחס, לחינוך, לתעסוקה והעצמת נשים כתוצר של מכלול של תכניות שמשרד החינוך מקדם בתחום המגדר.

שאלת או רצית לשמוע על משהו ספציפי. חשוב לי לציין שמשרד החינוך באמת במקביל לתכניות החומש מקדם את זה בכל המישורים, במישורי המורים, התלמידים, ההורים. כל מיני תכניות שמטרתן זה לקדם חשיבה מגדרית, לשנות תפיסות, להקנות מיומנויות וכישורי חשיבה וכלים חברתיים על מנת להעצים נערים ונערות וזה - - -

אני מצטערת אבל זה לא - - - הדיון לא מתמקד היום בתכניות של העצמה מגדרית בתוך בתי הספר. אני יודעת שזה בעקיפין תורם בסופו של דבר. אבל אני הייתי רוצה לשמוע יותר למשל בישיבה הקודמת הבנתי שהופסק התקציב לחינוך למבוגרים על ידי משרד החינוך. בעיניי זה פוגע קשות בכל הנושא של תעסוקת נשים. למה? כי חלק גדול מהנשים הערביות הבדואיות, ואני יודעת שזה לא באחריות שלכם באופן ישיר, אולי בתפקידים שלכם, אבל זה באחריות המשרד והמשרד בחר בכם לייצג אותו בישיבה הזו.

כן, אבל אנחנו כיוונו יחסית גם לתקציב. התקציב שלנו זה 112 מיליון ₪ לחמש שנים, זה לחינוך ופדגוגיה. ונתבקשנו על ידי משרדי הממשלה השונים, ובעיקר האוצר, להוריד את כל החלק הזה של חינוך למבוגרים.

אני לא מבינה. האוצר מחליט על היעדים של החינוך?

היות והחינוך אחראי עד גיל 21, 18 בחינוך הרגיל ואז 21 בחינוך המיוחד. כל הנושא של העצמת - - -

חינוך למבוגרים זה לא היה תחת אחריות של משרד החינוך?

לא, היה בהחלטת הממשלה הקודמת תכנית תוספתית. היום באנו ונדרשנו לא להתעסק עם הסוגייה הזו.

ומי כן מתעסק בסוגייה הזו?

גופים אחרים כמו משרד הכלכלה, משרדים אחרים.

אף אחד לא מתעסק, הורידו את זה - - -

אני יודעת, אני רוצה לשמוע את המשפט הזה שאף אחד לא מתעסק עם זה. אני רוצה לשמוע ממשרד החקלאות.

ד"ר אלהיב צודק שבתכנית החומש הקודמת 3708 היה תקציב, נדמה לי 2.5 מיליון לטובת - - -

לא שאפשר לחשוב, היה תקציב שהיו צריכים להוריד אותו, 2.5 מיליון.

אני רוצה להגיד משהו. צודק ד"ר אלהיב שאומר שבהחלטה הזאת הנושא לא תוקצב. הוא לא תוקצב אבל פה אני מתקן את ידידי, בסופו של דבר עושים סדרי עדיפויות. הנושא הזה של השכלת מבוגרים כשבחנו אותו, ואגב בסוף ההחלטה של משרד החינוך ומשרד האוצר, אין פה איזה אח גדול שמתערב בזה, אמר, אני רוצה לשים דגש יותר על העצמת המנהל, אני רוצה לשים דגש יותר, כמו שאמרנו, על בינוי. בסוף לשכת מנכ"ל משרד החינוך קיבלה איזשהי החלטה מה היא מכניסה לתוך התקציב שאמר קודם ד"ר אלהיב ומה לא.

חשוב לציין שאני חושב שבכלל הנושא הזה של השכלת מבוגרים בתוך התקציב של משרד החינוך, אנחנו הרי באנו וגם אמרנו למשרד החינוך, אנחנו לא רוצים לקבל את זה רק בתכנית תוספתית, מה שאתם נותנים לכלל האוכלוסייה תנו את זה גם לאוכלוסייה הערבית, תן את זה גם לחברה הבדואית בנגב. וגם זה לא ייצא סכום מאוד מאוד גדול ולכן- - -

טוב, תעזוב את זה. אתה אחראי על התכנית הזו, לאור הדיונים שהתקיימו וישבת כבר בשלושה דיונים השתכנעת שאם רוצים להעלות את תעסוקת נשים ערביות בדואיות, את אחוז התעסוקה שלהן, צריך להשקיע בנשים שלא קיבלו שום השכלה?

חד משמעית.

אתם תקצו תקציב מיוחד להשכלה למבוגרים, לנשים ערביות בדואיות. תעזוב אותי מהתכנית של עברית, ללמד עברית. ללמד אותם קרוא וכתוב.

אז מה שאני מציע שאנחנו נבוא בדברים, נציגי האוצר לא יושבים פה, הסתמסתי איתה קודם, הם לא יכלו לבוא - - -

הם תמיד לא יכולים להגיע.

אני חייב להגיד שהם מאוד מאוד - - -

אתה לא צריך להגן עליהם. הם לא מגיעים בדרך כלל ואני יודעת את זה יותר טוב. תמשיך. אתם רוצים שנשב ונדבר על זה, על העניין של הקצאת תקציב מיוחד להשכלה לנשים מבוגרות כדי לעודד אותן ולעזור להן להכנס לעבודה?

מה שאני מציע זה שאנחנו נבוא, אנחנו נעשה דיון אנחנו ומשרד החינוך והאוצר ונחזור אליכם עם תשובה בעניין הזה של- - -

מתי?

עד מתי יתקיימו פה הדיונים? תוך שבועיים זה בסדר?

בתוך שבועיים אני רוצה לדעת מה תגובתכם לגבי החזרת תקציב מיוחד או הקצאת תקציב מיוחד להשכלה למבוגרים. בוא לא נשים את זה תחת כותרת אני יודעת שזה עלול ל- - - לא תקציב להשכלה לחינוך למבוגרים, אני הייתי רוצה שאתם מחזירים את זה באופן כללי אבל אני מאוד מעוניינת, תכנית או הקצאת תקציב לחינוך לנשים ערביות בדואיות במסגרת חינוך למבוגרים. כלומר קרוא וכתוב ומתמטיקה ודברים כאלה. דבר שבוטל, היה פרוייקט מאוד יפה שהתקיים באחד הארגונים בסדרי ובוטל.

כן אדוני מברוקדייל.

אני רוצה להוסיף כמה מילים. אנחנו בחנו את הנושא הזה של השכלת מבוגרים, אפשר להגיד השכלת נשים, תיכף נסביר גם למה, בתכנית הקודמת 3708. קודם כל הרוב המוחלט זה נשים, דרך אגב, מכל מיני סיבות בסופו של דבר הרוב המוחלט זה נשים. למדו בערך 1500 איש, נשים, עד לרמה המקסימלית את הרמה של 12 שנות לימוד, לא הייתה בגרות, זו הייתה הרמה המקסימלית.

יש כל מיני דברים להגיד על זה, זה לא המקום, כי בחנו את זה ויש לנו כל מיני תובנות. אני רק רוצה להוסיף איזשהי תובנה אחת שאני חושב שיש בה טעם, צריך להבין שבסופו של דבר באמת האגף המופקד הזה, האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. משרד החינוך בתפיסה שלו רואה את זה יותר באמת כמתן השכלה באופן כללי כדי ליצור סביבה חמה או מעשירה לילדים בעתיד. פחות, זה נתפס, בתוך המשרד עצמו כאיזשהו אפיק לתעסוקה לעתיד. וזה אולי נושא שבמידה וימשיכו אותו אז אחד אולי מהדברים שיהיה אפשר לשפר אותו.

אחד מהדברים כשאתה מתכנן תכנית עתידית, ואני מרגישה את זה עכשיו בתכנית כל הזמן, זה שצריך להבין את הייחודיות או את הבעייתיות הקיימת בקבוצה שאתה רוצה לתכנן לה. ולתפוס את זה רק למען השכלה כאשר אישה לא יודעת קרוא וכתוב והיא צריכה לצאת לשוק העבודה ולחפש עבודה ולהתראיין כפי שנאמר לי מקודם ולקבל תלוש שכר ולדעת לקרוא את תלוש השכר וכו' וכו', בלי שהיא תקבל את המינימום שבמינימום בחינוך אז אני לא מבינה.

מבחינתי מי שאחראי על התכנית הזו, על החלטת הממשלה, הוא זה שצריך לדעת שאי אפשר לשלב נשים בתעסוקה אם לא נותנים להן. וזה אומר לוותר מראש על חלק גדול מהנשים הערביות הבדואיות ולא לחשוב עליהן להכניס אותן לתעסוקה. אז אני מבקשת באמת לקיים דיון ולחזור אליי בתשובה האם יוקצו תקציבים ותוחזר התכנית הזו תחת המטריה, תמצאו את המטריה הנכונה, אולי ריאן, אולי אני לא יודעת מה. אבל יש ארגונים שכבר הצליחו כי הם משלבות גם העצמת נשים תוך כדי לימודים לא רק לימודים גרידא. אז אני חושבת שתקחו את זה בחשבון וארצה לקבל על זה תשובה. תודה.

משרד הכלכלה, סוף סוף. את נכחת בדיון הקודם? לא, חבל, הזכרנו אתכם הרבה, בעיקר בעניין אזורי התעשייה. בבקשה, גברתי, מה התכניות שלכם לא לכלל האוכלוסייה הערבית הבדואית, איך בחלק שלכם מהתכנית הזו תעודדו כניסת נשים לשוק התעסוקה, בבקשה.

אני כן רוצה לעשות איזשהו בריף קצר בכל זאת על מה שכן קרה בהחלטה הקודמת. גם מתוקף ההחלטה עצמה וגם מתוך תהליכים שהתחילו לפניה ובלי קשר אליה וזה אמירה חשובה בעיקר אם התייחסתם לאזורי תעשייה. שוב, לא הייתי פה אז קשה לי להתייחס ספציפית אבל צריך להבין שכדי שאזור תעשייה יעבוד ויהיו בו מפעלים ויועסקו בו אנשים ונשים זה תהליך ארוך טווח, תהליך שלוקח המון המון זמן, עשר שנים לצורך העניין. כלומר, גם הנתונים שאני עוד שנייה אדבר עליהם לא כולם נבעו רק מהחלטת החומש הקודמת כי שוב, תהליכים מבשילים לאורך זמן. זה החל מתב"ע ואחרי זה תכנון מפורט ואחרי זה קדם פיתוח ואחרי זה צריכים להגיע המפעלים והם צריכים להבנות ולקבל את כל האישורים- - -

ברור. מה התכניות שלכם בעניין הזה?

אז רק צריך להגיד שיש דברים ארוכי טווח.

אלא אם הממשלה מחליטה לעשות את זה מהר. רוצה דוגמאות?

וגם אז זה כמה שנים.

כמה זמן לקח לעשות את - - - ציפורי.

יש תכנית של חומש, יש להם חמש שנים לעשות את זה, בוא נראה אם תכננו לעשות את זה. ואתה צודק, כשרוצים מקימים את זה מהר, אפילו בחמש שנים אפשר.

איפה יש דוגמה של חמש שנים, מפעל שאזור תעשייה מוקם ?

חריש. היישוב חריש בוואדי ערה, תוך פחות מחמש שנים לא?

השאלה מה הסטטוטוריקה, מה היה לפני. ברור שאתה יכול, השאלה מה היה לפני, באיזה שלב זה עמד, זה היה אחרי אישורים, איפה זה עמד?

למה זה הולך ככה. לא התפקיד שלך לתשאל את חברי הכנסת, זה הפוך, הם אמורים לתשאל אותך.

אנחנו ענינו, כנראה שאין לו מספיק ידע בנושא הזה, זה בסדר. תבדוק מה קרה בחריש, תראה שתוך שנתיים - שלוש, כל התכניות כבר היו מוכנות.

טוב.

אוקיי אז לגבי התכנית הקודמת או באופן כללי מה שנעשה בחמש שנים האחרונות. במסגרת מסלולי תעסוקה התווספו 640 משרות חדשות שמתוכן כשליש לנשים.

איך זה שוב בבקשה?

במסגרת החמש שנים האחרונות באופן כללי הפעלנו מסלול תעסוקה שזה בעצם מסלול שמתמרץ מעסיקים להעסיק אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך. יש שם דגש על בדואים ועוד יותר על נשים בדואיות ובמסגרת המסלול הזה יצרנו בעצם 640 מקומות עבודה נוספים שבערך שליש מתוכם הם עבור נשים. זה בהקשר הזה.

לאיזה תקופה התמריץ ניתן ומהו בדיוק התמריץ?

אז התמריץ ניתן לאורך 30 חודשים, בערך שנתיים וחצי בסבסוד פוחת. כלומר, ב-10 חודשים הראשונים אנחנו מסבסדים 35% מהשכר לגברים בדואים ולנשים בדואיות 37.5, זה התקרה באופן כללי עבור כל האוכלוסיות שיש. וזה יורד ב-10% כל שנה ויש אחרי זה התחייבות לעוד שנתיים נוספות ללא- - - בערך לחמש שנים - - -

להעסיק כלומר, להמשיך להעסיק לשנתיים נוספות לאחר סיום התמריץ.

כן.

אני לא יכולה להגיד שבכל המקרים זה מתממש במאה אחוז אבל אנחנו גם גובים אחרי זה, אם אין מימוש אז אנחנו - - -

יש בקרה?

בטח.

וכבר היו אנשים שנגבו מהם בחזרה את התמריצים?

כן.

אשמח לקבל מידע אחר כך על זה.

אוקיי, אני אבדוק את זה. אבל כן, זה ללא ספק, מתמודדים זה לא רק עבור האוכלוסייה הבדואית, באופן כללי ש- - -

אוקיי, בואי נחזור לאזורי תעשייה.

זה המסלול הנדיב ביותר שהמשרד נותן נכון?

זה המסלול הנדיב ביותר, בדואיות בפרט זה המסלול הנדיב ביותר שיש במשרד מתוך כל מסלולי התעסוקה בגלל שאנחנו מכירים את המורכבות שבעניין.

אני מכירה בעבר מסלולים אחרים שהיו הרבה יותר נדיבים אבל לא חשוב.

מסלולי תעסוקה אצלנו?

לא אצלכם, בכלכלה, בבריאות למשל כשנקלטו הרופאים שהגיעו מברית המועצות לשעבר.

במסגרת תמרוץ מעסיקים אז אצלנו זה המסלול היום שנותן את ההטבה הכי משמעותית.

אוקיי, מה עם אזורי התעשייה?

אוקיי, באזורי תעשייה בעצם במסגרת ההחלטה הקודמת טיפלנו בחמשה אזורי תעשייה. חלקם התקדמו יותר, חלקם התקדמו פחות מכל מיני חסמים שנתקלנו בדרך. אין היום תקציב שהמשרד יכול לתת שאנחנו לא נותנים - - -

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

זאת אומרת, היה במסגרת ההחלטה הקודמת כ-140 מיליון ₪ שכולם בוצעו או הועברו בנוהל רשויות לצורך ביצוע או מחכים למימוש של - - -

מה היעד היה בחומש הקודם מבחינת אזורי תעשייה?

היו חמשה אזורי תעשייה לטיפול ו- - -

אפשר לספור אותם בבקשה - - - באיזה יישוב, רהט למשל?

לא, רהט לא היה במסגרת ההחלטה הקודמת.

כן, עידן הנגב.

כן.

עידן הנגב, אבו גרינת, אום בטין ואל סעיד, שגב שלום וערערה בנגב.

בעידן הנגב הוקצו 68 מיליון ₪ שבוצעו. שוב, העבודה - - -

מה הצפי מבחינת ה- - - אני מבינה שאף אחד מהאזורים האלה עוד לא הסתיים - - -

חוץ מעידן הנגב.

לא התחיל?

אף אחד לא התחיל חוץ מעידן הנגב.

מה זה לא התחיל? שגב שלום מתפתח בשלבים.

כן, יש לו שלב א', ב' ו-ג'.

אין אזור תעשייה בשגב שלום - - -

אין אזור תעשייה בשגב שלום?

יש את מפעל עוף עוז שמעסיק 600 נשים בשגב שלום.

עידן הנגב- - -

לא למה, שגב שלום, יש את מפעל עוף עוז שהוא מפעל גדול מאוד, מעסיק גדול ועכשיו יש לו התפתחות נוספת - - - נכון אבל הוא מתפתח בשלבים. אבו גרינת - - -

הוא היה קיים לפני האזור תעשייה?

מה זאת אומרת - - -

אוקיי, אני רוצה להבין, איפה עומדים מבחינת האזורי תעשייה?

אוקיי אז אני רק אגיד שבהחלטה הנוכחית לא ניתן תקציב לאזורי תעשייה.

אז מה תעשו עם אלה שעדיין בשלבים?

אז יש לנו עוד תקציבים שבקנה שאנחנו רוצים לסיים לפתח אותם. אנחנו גם מאמינים שבשלוש שנים הקרובות כן נצליח להניע תהליכים שגם יצרו עוד בערך 1500 מקומות עבודה נוספים.

איך?

סיום של שלבי פיתוח.

אבל אתם לא מקצים תקציבים לסיום הפיתוח אז איך.

יש לנו עוד כמה תקציבים שנותרו מההחלטה הקודמת, עדיין לא הסתיים המימוש שלהם.

התקציב יחוייב, נגיד אם לא גמרו את הפיתוח למשל באזור התעשייה אבו גרינת הכסף שמור למועצה האזורית נווה מדבר, אף אחד לא נוגע להם בזה, זה לא עובר לצפון, לא לדימונה, זה שמור להם. עכשיו, חלק מאזורי התעשייה מתפתחים בקצב טיפה יותר איטי כי הרבה פעמים גם אם לא נצפו שם תביעות בעלות לפני הרבה פעמים שהתחילו לפרוץ דרכים יש אנשים שבאו ואמרו, סליחה, השטח הזה שייך לי. ברגע שבנאדם אומר כזה דבר- - -

אלה אותן בעיות שקיימות גם בצפון.

לא, אבל בצפון יש קרקעות פרטיות. פה זאת הבעלות, אני לא רוצה להכנס לסוגייה הזאת כי - - -

טוב, לא ניכנס כי זה מבחינתי גם קרקע פרטית, אתה לא תתנגד לזה אז תעזוב.

המדינה מתייחסת לזה, הרי היא לא מפתחת אם למישהו יש תביעה לאזור תעשייה היא לא נוגעת לו בזה.

אבל אני מבינה שנכון, לא הוקצו תקציבים נוספים אבל העודפים שנשארו מהפיתוח הקודם הם עדיין קיימים והם יספיקו לפיתוח המתוכנן?

אנחנו חושבים שנדרשים עוד תקציבים רבים כדי לעשות שני דברים: א' כדי לסיים כמו שצריך את הצרכים הנוכחיים. יש מקומות, הזכרתם את רהט עצמה, לא את עידן הנגב, ששם לא היו תקציבים בהחלטה הקודמת. אנחנו כן חושבים שתקציבים נוספים יסייעו בשביל לסיים את הפיתוח - - -

כלומר, מה שקיים היום מבחינת התקציבים ונשאר מהחומש הקודמת לא יספיק כדי לסיים את עבודות הפיתוח ב- - -

צריך להבחין בין לסיים את עבודות הפיתוח לבין לענות על הצרכים שיש. כלומר, שוב, כמו שהתחלתי ואמרתי, בואי נניח שנסיים את ה- - -

במקרה הספציפי מה זה.

במקרה הספציפי הזה נסיים את התקציבים, אני מקווה, נפתור את הבעיות בשנים הקרובות, שנתיים שלוש הקרובות יסתיימו התקציבים. אבל אם נסתכל חמש שנים קדימה אנחנו נעמוד מול שוקת שבורה, לא יהיו אזורי תעשייה, לא יהיו עתודות קרקע שנעשו בהם קדם פיתוח שתוכננו כמו שצריך. אנחנו כן - - -

כלומר, את רוצה להגיד לי שהמדינה עכשיו משקיעה תקציבים כאשר היא לא בטוחה שמה שיושקע שם יביא את אזורי התעשייה למצב הרצוי כדי לפתור את הבעיות?

הם יפתרו חלק מהבעיות וחלק מהבעיות אנחנו צריכים תקציב נוסף כדי לפתור אותן.

שאלה אחת, ברשותך, כמה כסף אתם צריכים? עכשיו יש דיונים. הנקודה שאת מעלה היא חשובה. למה? כי אנחנו רוצים לדעת על מה אנחנו נלחם ועל מה נאבק, עכשיו יש דיונים על התקציב בוועדת הכספים, בכנסת. את אומרת לי שאנחנו צריכים - -

שחסרים תקציבים.

- - חסרים תקציבים, אנחנו צריכים תוספת תקציבית להקמת אזורי תעשייה ותעסוקה ביישובים הערביים בנגב, זה מה שאת אומרת. צריך תקציב - - -

כדי לסיים אותם גם לפי הצורך.

לא - - -

לפי הצרכים.

כדי לתכנן גם לעתיד, כדי לפתור עתודות קרקע לעתיד.

תדריכי אותי ותעזרי לי שאני עכשיו אלך למשרד האוצר ואני אדרוש. זה חשוב מאוד מה שאת אומרת. אם את אומרת שחסרים 76 מיליון שקל אנחנו נעשה מלחמה פה בכנסת. יכול להיות שנשיג חלק מזה.

אז אני אגיד שהאוצר- - -

אז תגידי לנו כמה, מה סדר הגודל.

יאמר לזכותו של האוצר שהוא כן שותף להבנה הזאת - - -

אתם עכשיו - - -

לא, לא, לא, אני באמת חייבת להגיד שגם משרד - - -

גם אני חייבת להגיד את זה - - - להגיד - - -

האוצר בסדר גמור. כמה צריך - - -

יעיד גם יריב שאנחנו בדיונים עם האוצר ועושים סיורים באזורי תעשייה כדי להבין את הצרכים בשטח.

אני רוצה רגע להגיד. תראו, יש שאלה מאוד גדולה. משרד הכלכלה מפתח עכשיו בתפיסה שלו אזורי תעשייה מרחביים כמו עידן הנגב שהוא אזור תעשייה גדול מרחבים, מפעלי עוגן, סודה סטרים. הוא הולך לפתח עוד אחד בצומת שוקת, שאגב הארנונה שלו כמו שאמרתי, תלך לחורה ולקייה, יחד עם מיתר ובני שמעון. יש שאלה שאנחנו אומרים את הדבר הבא: אם בירוחם יש אזור תעשייה, אם בדימונה יש אזור תעשייה, בערד יש אזור תעשייה, למה בכסייפה אין אזור תעשייה ולמה בתל שבע אין אזור תעשייה.

אנחנו רוצים להגיע למצב - - - יש ויכוח פנימי בתוך הממשלה שאומר שיש יתרון לגודל שאתה מפתח אזור תעשייה גדול מרחבי בגלל נגישות, תעבורה, הרבה מאוד דברים. אנחנו טוענים שהחברה הבדואית בנגב בגלל שהרבה מאוד נשים לא יכולות לצאת מחוץ לגבולות היישוב אם אנחנו נעשה אזורים מרחביים לא נענה על השאלה שיושבת ראש הוועדה רוצה להגיע אליה שזה בעצם הגדלת אחוז התעסוקה. מתקיים בימים אלו - - -

לא, לא, לא, אבל השאלה שלי - - -

- - -

נכון, אין ויכוח, לא נבטל את שוקת, יש ויכוח בתוך הממשלה איך לעשות את זה נכון כי אין - - - בעבר לתל שבע לדוגמה היה אזור תעשייה צמוד אבל בגלל הגידול הטבעי של היישוב ביטלו את אזור התעשייה, הרשות המקומית העדיפה לבטל את אזור התעשייה לפתח שם שכונות. אז יש, הסיפור הזה של לייצר אזורי תעשייה הוא לא פשוט בתל שבע מתכננים, מתכננים גם בכסייפה, אנחנו במגעים עם האוצר יחד עם משרד הכלכלה בשאיפה לפתור את הנושא הזה ולהביא תקציב נוסף. צודקת שזה לא תוקצב ברמה של משרד הכלכלה נדרש - - -

מצד אחד אתם אומרים לי, החלטת ממשלה, תכנית חומש, חמשה אזורי תעשייה לא תוקצבו מספיק. מצד שני אותו משרד משקיע באזורי תעשייה באותו אזור מרחביים, גדולים ויש לו שם תקציב. מה - - -

לא, אבל המרחביים האלו הם שותפים גם ליישובים בדואים ואמורים לקלוט הרבה מאוד אנשים מהחברה הבדואית זה לא שזה - - -

אני יודעת שבסופו של דבר רוב האנשים שיעבדו יהיו ערבים בדואים אבל השאלה שלי - - -

גם יהנו מההכנסות של אזור התעשייה.

זה במרחבי אבל - - -

בסדר, אבל השאלה שלי למה לא החליטו על תוספת תקציבית לאזורים שיש עליהם החלטה ממשלתית. כי תקציבים, ברוך השם, כנראה יש, משקיעים במרחבי. למה לא החליטו כאשר אתם, העמדה המקצועית שלכם אומרת, אפילו אם נסיים את העבודה באזורי התעשייה בעוד שלוש שנים הם לא יהיו מפותחים כדי לענות על הצרכים.

ולא יהיה גם דרישות.

- - -

מה זאת אומרת זה לא, זה מה שנאמר עכשיו.

תתייחס יותר ספציפית למשל עד עכשיו לא הזכרתם את אם אבטין לא הזכרתם את אסייב אז תמקדו את החמשה - - -

זה המשרד המקצועי יתייחס, אני רוצה להגיד ליושבת ראש הוועדה, כשנכתבה החלטת הממשלה הזאת נעשה דיאלוג, כמו שאמרתי קודם, עם ראשי הרשויות הבדואים ברמה שלא נעשה כמוהו בעבר. אתם יכולים להרים טלפון עכשיו לטלאל ולמוחמד אל נבאי ולטומאן אבורקאי וכולם זומנו, לא הם, המנהלי מחלקות, אמרנו להם, בואו אתם תגידו מה בעיניכם חשוב כי אנחנו לא יודעים יותר טוב מכם. אחד הדברים שנאמרו על ידי אותם אנשים, אנחנו גרים ביישובים שהמצב התשתיתי שלהם הוא רע מאוד. אין לנו תקציב לנקות את היישוב, אין לנו פסטיבל בתקופת הרמאדן, אנחנו סובלים, אין לנו יכולת להחזיק את המתנ"סים, אנחנו רוצים לשים דגש על השירותים לאזרח.

מה זה שירותים לאזרח? תקציבי משרד הפנים. אמרנו להם - - - דיאלוג עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר. העמדה שלנו בסופו של דבר, הייתה החלטה לא קלה, אמרה, אנחנו רוצים בטווח השנים הקרובות לתת למשרד הכלכלה להמשיך ולמצות את אזורי התעשייה שהוא משקיע בהם, לא גמרנו שם את ההשקעה, להעמיד אותם על הרגליים ואנחנו מוותרים על חלק מהתקציב, אני אומר את זה בצורה ברורה, אנחנו לא תקצבנו את משרד הכלכלה כי רצינו להשקיע בחיי הפרט של האזרח ביישובים הבדואים ולאפשר תקציב גדול יותר לרשויות המקומיות - - -

תעסוקה זה לא חיי הפרט?

וניקיון זה גם, וחינוך זה גם, וחוגים זה גם - - -

כן, אבל אני לא מבינה למה זה צריך להיות אחד על חשבון השני?

כי היחידה במשרד הכלכלה - - -

- - - תעסוקת נשים בדרום, אני לא מבין ב- - - עכשיו אנחנו גולשים, אני חושב - - -

לא, לא, לא, גולשים, הוא אומר בצורה הכי ברורה, לא תקצבנו כי נתנו לרשויות המקומיות, אתם יודעים מה, אני רוצה ישיבה עם הרשויות המקומיות כדי להבין מה קיבלו כל כך על חשבון על התעסוקה ועל חשבון - - - כל דבר שאני נוגעת בו אתם אומרים לי הם ביקשו רק לרשויות - - -

לא, זה לא על חשבון. הקצב פיתוח של אזורי התעשייה הוא היה איטי יותר מהמתוכנן, ולכן כשבאים בסוף לחתום החלטת ממשלה עם תקציב צריך לשים את התקציב במקום שבו אתה תראה את המהירות ביצוע שלו גם. והצורך הזה, אגב, לא נעלם מעינינו, היום, במקרה, לא במקרה, יש דיון עם מנכ"ל משרד הכלכלה על הנושא הזה כי אנחנו לא יודעים שהתקצוב למשרד הכלכלה הוא בחסר בקטע הזה.

אבל אגב יש כלים אחרים שמשקיעים בהם. העלנו את תקציבי המעוף, הרשות לעסקים קטנים, כדאי גם את זה לשמוע. אגב נשים, מיקרו הכנסה לנשים שמקבלות סיוע גם- - - תסבירי את.

אוקיי.

נראה לי שאתה מסביר טוב מאוד עד עכשיו.

אני לא איש מקצוע בתחום הזה.

יש לי הרגשה שאתה יודע את הטעויות הרבה יותר.

גברתי נציגת ה- - - מה שאת אומרת בעצם הוא, איך שאנחנו מבינים, יש את התכניות האלו שאנחנו מכירים אותן, הצורך באזורי תעשייה ספציפיים לפחות באותם חמשה יישובים כולל אום אבטין וסיאב, תל שבע, מה שאת אומרת שכיום אין תקציבים ובעצם הכל נגמר.

לא, יש את מה שנשאר ולא נוצל.

ועדיין בניצול, נכון.

ועדיין בניצול אבל לא בטוח מתי זה יסתיים.

דרך אחרת להבין את זה זה כמו שסללו פעם כבישים ביישובים האלה, חצי כביש, אפשר להסתדר גם עם חצי כביש. אז עשו 70% מהעבודה על אזור תעשייה ואז נטשו, זאת נטישה. זאת החלטה של הממשלה לנטוש לטובת אזורים שבהם אולי הפיתוח יהיה יותר מהיר אבל הוא יגיע פחות לנשים ויגיע פחות לאוכלוסייה שהן צריכות - - -

לא במקרה שאלתי על האזורי תעשייה המרחביים כאשר יש אזורי תעשייה מהחלטה קודמת שעדיין לא הסתיימו.

אני רק אגיד בהקשר לפני, אני כן רוצה טיפה להרחיב בכל זאת על מה שאנחנו כן עושים במסגרת ההחלטה החדשה. אני רק אגיד בהתייחס לאזורי תעשייה מרחביים לעומת צמודי דופן שהעמדה שלנו כמשרד היא שצריך גם וגם. אנחנו כן בעד להביא מפעלי עוגן לאזורי תעשייה כמו בעידן הנגב שיכולים להשיג כמה מאות עובדים. יש שם מועסקות שהן גם היום, הרבה נשים, זה כן משמעותי כמחולל שינוי ואנחנו - - -

אני יודעת. אבל כדאי גם כן לתאם עם אגף האכיפה במשרד העבודה והרווחה לבדוק מה התנאים שנשים עובדות בהם שם.

גם נכון. אבל אני גם אגיד שאנחנו כן מאמינים גם באזורי תעשייה צמודי דופן כמו שיש בשגב שלום. אני יכולה להגיד שגם הצגנו את הדברים האלה בפני מנכ"לית משרד המשפטים שגם מעורבת בנושא הזה, היא גם מסכימה איתנו שצריך למצוא איזשהו תמהיל שישלב בין שני הדברים האלה. אבל אני כן רוצה להציג, בכל זאת בהחלטת החומש החדשה קיבלנו תקציב של 93 מיליון שקלים ש-40 מיליון ממנו הולך לטובת מסלולי התעסוקה שציינתי קודם, לטובת שילוב הנשים ביצירת גם מקומות תעסוקה חדשים.

23 מיליון שקלים לטובת עסקים קטנים ובינוניים שזה בעצם אנחנו מלווים יזמים, עושים קורסי יזמות. רק השנה, בשנת 2017 סייענו בכל מיני דרכים, זה ייעוץ, זה הדרכות, זה קורסים, זה פורומים שאנחנו מקיימים ל-650 יזמים ובעלי עסקים. בין שליש למחצית מתוכם לנשים. ודבר אחרון שהוא כן חדשני שיש בהחלטה הזאת זה מסלול חדש שאנחנו מגבשים שהמטרה שלו להביא מפעלים קטנים ובינוניים לאזורי תעשייה צמודי דופן ליישובי הבדואים - - -

איזה אזורים?

שגב שלום, אום בטין ואבו גרינת.

שעוד לא הסתיימו.

כן, שנה שנתיים - - -

חלקם בתהליכים וחלקם כן יש קרקע פנויה שיכולים להקים בה מפעלים, זה תלוי איפה שאת מסתכלת. אבל כן המטרה שם היא להקים מפעלים קטנים ובינוניים, לא מדובר על מפעל עוגן גדול שבסופו של דבר אנחנו מאמינים שיעסיק בין 150 ל-200 עובדים נוספים. אנחנו ממש בימים האלה מסיימים לכתוב את הנוהל שיסמיך אותנו לצאת לדרך אבל אנחנו מתמרצים שם תעסוקת נשים בדואיות ואני חושבת שפה זה בשורה וזה משהו חדש שאנחנו עושים.

נכון, זה 30 מיליון שקל של מרכז ההשקעות, שאגב הוא תומך רק במפעלים מוטי ייצוא. בחברה הבדואית הוא עושה חריג ולמרות שיש שם מפעלים שהם לא מוטי ייצוא המפעל והדגש הוא שזה קודם כל יינתן ליזמים מהחברה הבדואית. כלומר, רק אם לא נמצא אף אחד אחר רלוונטי אבל המטרה היא שתנתן ליזמים מהחברה הבדואית שמקימים את המפעל שלהם. למשל באזור תעשייה בשגב שלום - - -

אין יתרון ליזמים בדואים.

עכשיו, הם מדברים עכשיו.

לא, אנחנו מגדירים את זה שיהיה יתרון.

30 מיליון שקל עומדים לרשות יזמים מהחברה הבדואית עם דגש על העסקת נשים, זה חלק - - -

יועמדו. כי ברגע שאתה אומר עומדים הוא אומר לך מה קיים בשטח שזה שאין. אז במקום על בטוח תגידו יועמדו ברגע שתסיימו את ההוראות ותתחילו, זה עוד לא - - -

אגב, יש פורום של יזמים מהחברה הבדואית בנגב שהוא מאוגד, לא יודע אם אתם מכירים. יש קבוצה של אנשים שיש להם מעל 10 מיליון שקל שהם הביאו אותם, נכון, הבאתם אותם לעשות איתם הוועצות, לשמוע מה הם חושבים. אגב, יש יזמים שיש להם מפעלים בעידן הנגב שהם מאוד כועסים כי הם אומרים, אנחנו כבר בנינו בעידן הנגב מפעל, למה שאנחנו לא נקבל את המימון. אנחנו אומרים, לא, התמיכה תינתן רק למי שיקים מפעל צמוד ליישוב בדואי ללא אזור תעשייה מרחבי. זה בדיוק נועד לתת מענה לאותן נשים שלא יכולות או לא רוצות לצאת מגבולות היישוב.

וגם, אני אחדד את מה שיריב אמר, שבדרך כלל בתמיכה במפעלים המשרד באמת תומך במפעלים שהם מוטי ייצוא ועומדים בקריטריונים דיי נוקשים של החוק לעידוד השקעות הון ופה באמת אנחנו יצרנו מסלול שמסייע למפעלים יותר קטנים שלא עומדים בתנאים האלה, ולכן הם יכולים להיות צמודים ליישובים הבדואים וגם לתת את המענה שנדרש.

כמה אתם מצפים בסוף החומש, יש הערכה כמה מקומות עבודה אתם רוצים לייצר?

כן. אני אחלק את זה שנייה לדברים שהם נובעים ישירות מתוך ההחלטת חומש אנחנו מצפים לכ-2600 מקומות עבודה, מתוך ההחלטה. יש פעילויות נוספות שנעשות במשרד ללא קשר להחלטה שגם הם בעצם מסייעים לעובדים נוספים בין אם זה קרן סאווה שתומכת במיקרו פיננס לנשים ובין אם זה כן החוק לעידוד השקעות הון שמסייע בהקמת מפעלים גדולים. שם אנחנו מאמינים שיהיה סיוע לבין 2000 ל-2500. אני יכולה להגיד שבתכניות של משרד הכלכלה יש בקנה כן תכניות נוספות שאנחנו חושבים עליהן, בין אם זה לחומש הבא ובין אם יימצא תקציב, שכן יסייעו לנו לתמרץ עוד נשים.

מה היה היעד של החומש הקודם?

אני לא יודעת להגיד מה היה היעד, אני יכולה לברר.

את יכולה להגיד מה היה המימוש מתוך היעד?

אני לא יודעת לדבר איתך על יעדים, אני יכולה להגיד לך מה היו התוצאות. אז מבחינת המסלול של תמרוץ מעסיקים נוספו 640 עובדים. מבחינת סיוע - - -

לא כולן נשים.

באופן כללי, שזה רק מפעל אחד, זה רק מפעל העוף נכון, שיש בו 600?

לא, לא, לא. זה כאילו המפעל שקולט עובד או עובדת ערבים בדואים מקבל תמרוץ שהוא כיסוי מסויים, אחוזים מהמשכורת של העובד או עובדת וכו'. אבל מתוך זה אמרת ששליש זה נשים.

כשליש נשים, כן.

כלומר כ-200.

נכון, אולי טיפה יותר, אבל בערך סביב 200. לגבי היזמות ועסקים קטנים ובינוניים תמכנו בערך ב-1600 יזמים שמתוכם בין שליש לחצי נשים. ולגבי אזורי התעשייה אז נוצרו 3600 מקומות תעסוקה באזורי התעשייה שתמכנו בהם בחומש הקודם.

כן אבל כמה מתוכם נשים או - - - פילוח גם לפי האוכלוסייה וגם לגבי נשים.

נתון שחלקו יש לנו אבל המפעלים לא מחוייבים לדווח לנו על זה מבחינת החוק. יש נתונים שיש לנו בצורה יותר מפולחת, בעיקר המפעלים הגדולים ומקומות שיש לנו שם ממש מנהלת של אזור תעשייה. אין לי את זה בצורה ממש מדוייקת והם גם לא חייבים להעביר לנו את הנתונים האלה.

אוקיי. חבר הכנסת - - -

רק תוכלי אולי לסגור את העניין הזה של - - - דיברנו על אזורי התעשייה היותר מקומיים, אני נקבתי במקומות הספציפיים של אל סאייב, של תל שבע, של אם אבטין, ושם גם האוצר מסכים שאם שם יקרה זה יאפשר אולי תעסוקה יותר זמינה, נגישה, קרובה. אבל אני מבין שזה תקוע, לא מתקדם. את יכולה להתייחס מה קורה ב- - -

אני יכולה להתייחס. אני אנסה, יריב, אם תצטרך לתקן אותי תסייע לי. אתה רוצה להתחיל לגבי - - - שגב שלום כן פיתחנו שם, סיימנו את א', ב' ואנחנו בתכנון ג' נכון?

יש למשל באל סאייב זה מתוכנן. תראו, אני יכול לספר לכם חוויה אישית שלי שפנו אלינו למשרד חלק מהאנשים מהיישוב אל סאייב ואמרו, אנחנו לא רוצים פה אזור תעשייה ומסחר, רוצים לשמור על היישוב, זה נעשה עם הרבה מאוד דיאלוג כדי להפחית חלק מהחששות של חלק מהתושבים שלא רצו שיהיה שם אזור תעשייה ומסחר, חששו שזה יפגע במרקם היחסים ביישוב. יש כל מיני שיקולים ששוב, גם אם אני לא תמיד מבין אותם אני חייב להקשיב להם.

הפיתוח ביישובים האלה לוקח יותר זמן ממה שתוכנן, הוא מצריך הרבה יותר דיאלוג וכן יש מטרה לקדם את הפיתוח של האזורים האלה. ההשתלבות של משרד הכלכלה מאפשרת להביא סובסידיה של המדינה בגובה של 90%. כלומר, שאותו יזם מקבל סובסידיה על ההשקעה שלו במשבצת שהוא מקבל ממשרד הכלכלה וללא הסובסידיה הזאת בעצם אי אפשר לעבוד כי זה לא משתלם. באזור התעשייה, למשל של רהט, שמתפתחת, רהט היא למעשה כבר לא צריכה, יש שם כוח כלכלי ואנשים מפתחים על חשבונם.

אחד המהלכים הנוספים שהם עושים יחד איתנו, יש יזמים למשל בשגב שלום שקיבלו משבצות קרקע לפני תשע שנים. הבנאדם לא הקים, הוא התחייב שהוא יקים נגרייה, מפעל, מוסך, לא הקים. החזיק, שם ערימה של מכוניות, אומר זה שלי "מן זמן" אל תדברו איתי. זה לא פשוט להביא יזם בדואי אחר אמיתי ולתת לו להקים את המפעל הקטן. זה לוקח זמן, אני מודה, יותר משחשבנו. אבל נעשים פה מאמצים ואנחנו נמצאים, באמת, בגלל שזיהינו את זה כנקודה בעייתית בדיאלוג עם האוצר לאתר מקורות נוספים לטובת החיזוק של נושא אזורי התעשייה ובכלל המנופים הכלכליים. אני יודע שהוועדה מתעניינת בנושא של נשים, אנחנו רואים את זה גם גברים גם גם נשים אבל - - -

לא, אחת מהבעיות בשילוב נשים בעבודה זה המחסור האדיר במקומות עבודה. ואנחנו מתייחסים לאזורי תעשייה כמינוף שעלול להביא מקומות עבודה חדשים גם לנשים וגם - - - אבל זה לא יקרה אם פיתוח האזורים האלה, ואני חושבת שאחד הדברים שאתם כמשרדי הממשלה, איך שאני כמי שצופה מהצד, לא מנסים לעשות, אותן בעיות שהזכרת עכשיו, אותן בעיות קיימות גם באזורי תעשייה בצפון, בגליל, במשולש, זה אותן בעיות.

צריך להיות עם חשיבה יותר, אני לא יודעת, פתאום אני שומעת שמקשיבים לרצונות של האוכלוסייה. להגיד לך את האמת? קשה לי לשמוע ולהאמין לזה. עם כל מה שקורה בנגב, שלא מקשיבים לרגע למה שהציבור- - - בסדר, אוקיי, אז אפשר להגיד שהם רצו לעצור את התהליך. אבל אני חושבת שהגיע הזמן אולי לחשוב על דרכים לדחוף עם הרצון הקיים. אם הרצון קיים אני לא מבינה למה לא דוחפים לכיוון של הפעלת אזורי התעשייה האלה.

ועוד, גם לחשוב, אחת הבעיות שמחליטים על משהו, לא מתיישם בזמן, ברגע שאולי זה יתיישם בעוד שלוש-ארבע שנים נגיע למצב שהצרכים הם כבר אחרים לגמרי. ואז צריך לעשות חישוב מחדש. אני חושבת, אני ארצה לדעת קצת ככה מתווה עם לו"ז בעניין חמשת אזורי התעשייה האלה. כי לא מקובל עליי שמשרד הכלכלה יש לו חשיבה על לפתח אזורים מרחביים כאשר יש לו חמשה תקועים. בעוד שנתיים-שלוש יתחילו המרחביים לפעול אז נגיד בשביל מה צריך אזורי תעשייה כאלה, יש לנו את המרחביים, יש בהם מפעלי עוגן גדולים.

בבקשה.

אני רוצה לברך אותך היושבת ראש על הדיון החשוב הזה ואני כמה שהבנתי ששם הדיון הוא תעסוקת נשים בדואיות בדרום, בגדול, זה זה. עכשיו, אנחנו, בואו לא נשכח לרגע שהמגזר עובר שינוי, שינוי לפעמים והרוב לצערי בכפייה. זה לא שינוי כמו שאנשים רוצים ובצורה ספונטנית והדרגתית כמו שקורה בכל העולם ובכל החברות. השינוי הזה מצריך, זאת אומרת, מוציא מצב כזה שאנשים מופטרים. ארגוני עוגן, ואני אסכים עם יריב שמה שנקרא באזור תעשייה עידן הנגב זה דבר באמת לתפארת ויפה וגדול וטוב, גם שיתוף פעולה בין יהודים וערבים וזה מצויין. אבל זה לא פותר את הבעיה, יריב, זה לא פותר את הבעיה.

קודם כל, חמשת האזורים המתוכננים יש רק אחד בוצע, אך ורק עידן הנגב. השאר אני לא ראיתי משהו, אולי יש תנועה קצת מסחרית בשגב שלום אבל בפועל זה לא אזור תעשייה כמו שאנחנו מצפים. ולא יכול להיות גם תחליף לתעסוקה פנימית בתוך אזור. מה התכניות של משרד החקלאות למשל בשאר היישובים. האם יש באמת תעסוקה, במשרד הכלכלה יש לו נגיד תכניות תעסוקה מקומיות בתוך היישובים או שרק אזור תעשייה אזורי. זה שאלה חשובה. אתה לא יכול להעביר חברה מסויימת מחיים מסורתיים, מכפר שמשתמשים עם כבשים, מגדלים צאן וחלב ובבת אחת לעשות אותה אקדמאית, זה לא הולך ב- - - מהיום למחר. מה התכניות, אנחנו צריכים - - - אי אפשר לעשות את זה ביחד.

אני מסכים לזה מאוד. אני חושב - - -

בואו נאסוף את כל השאלות ותענו. אני מבקשת שתרשמו כי אנחנו נצטרך לנסות לסיים.

תתקנו אותי אם אני טועה כאן, אנחנו לא יוצאים עם הרבה בשורות מהדיון הזה. אני שומע שהחומש עצמו לא כל כך יושם, אני שומע שיש ספקות בכלל האם ממשיכים עם אזורי התעשייה שהתייחסתי אליהם. אתם מעלים טענות של התושבים ולא רוצים ולא בטוח שזה כדאי וכדומה. הגעתי לדיון הזה יותר מעודד. אתה מדבר על התושבים, אני מניח שאם אתם הולכים בדיוק על חלקת קרקע שיש שם בז'רגון הממשלתי יש חילוקי דעות לגבי הבעלות על הקרקע אז בטח שזה ייתקע, זה ייתקע עוד 20 שנה. אם מתעקשים - - -

לא, יוסף, מעניין אותי, אפשר להחליט להעביר כפר ממקומו כדי להקים יישוב אבל אי אפשר להעביר איזה יזם בגלל שיש מחלוקת על הקרקע, נו...

לא, השאלה למה הקרקע הזו ספציפית. אם זה יישאר שם אז זה בטח נתקע. ולכן, שוב, ההרגשה שאנחנו חוזרים אחורה. היו תכניות של אזורי תעשייה במקומות שליד היישובים הערבים. אמרתי, בין השאר באם אבטין וסייאב ותל שבע וכדומה. עכשיו אתם אומרים שכבר לא בטוח שאפשר לעשות את זה ולא בטוח איך זה יכול להתקדם. ובכלכלה אומרים בכלל אין תקציבים. זה אומר שאנחנו נשב כאן עוד חמש שנים ולא יקרה כלום. צר לי, אני פשוט מנסה לשקף מה שאתם אומרים בעצם.

יוסף, בדיוק חשבתי כשביקשתי צפי של מה בסיום החומש, כמה מקומות עבודה יהיו. אמרתי לעצמי לפחות זה יירשם בפרוטוקול. אם אני לא אהיה פה אולי מישהו ינבור בתיקים וישאל, הצפי שלכם היה ככה, למה הגעתם. לצערי, כנראה ככה זה בתכניות החומש.

אני שאלתי מה יהיה הצפי, עם כל הכבוד, אני לא רציתי פשוט לבקר אותך יותר מדיי אבל זה מתבקש כי אני שואל אותך מה היה הצפי של החומש האחרון, זה קצת - - - אני הייתי מצפה שאנשי מקצוע בתוך המשרד לפחות את זה ישיבו בלי אפילו להסתכל בדפים. מה לא יודעים מה היעד של התכנית האחרונה. אתם מגיעים לדיון בוועדת קידום מעמד האישה על קידום מקומות תעסוקה לנשים, מדברים על חומש שחלף וחומש חדש ולא יודעים מה היה הצפי, מה מומש, מה יושם. בכל זאת זה לא מספיק רציני.

אוקיי, שמוליק.

אני רוצה להתייחס ולהגיד, אזור התעשייה עידן הנגב הוא מוצלח. כל האזורים האחרים אני מרגיש שנוסד כאן מסך עשן ולא מוצגים נתונים. יש נתון של כמה מגרשים שווקו, יש נתון של כמה מגרשים נפתחו עליהם עסקים, יש נתונים של כמה מהעסקים שרדו שנה או שרדו פרק זמן כזה או אחר, כמה נסגרו, מה היה גורלם, מי עובד בהם, הנתונים האלה קיימים במערכת הזאת או אמורים להיות קיימים בה - -

והם יספקו לנו תוך שבועיים שמוליק.

- - דרך שגרה. ואנחנו שאלנו וביקשנו ובאופן ספציפי חבר הכנסת ג'מעה אזברגה שנמצא איתנו שאל שאלות ספציפיות על הסוגיות האלה והתשובות שקיבלנו הן תשובות ממסכות. למשל על אזור תעשייה שגב שלום נאמר: נמצא בהליך פיתוח. 278 דונם. אפשר להגיד כמה פותחו, אנחנו יודעים שחלקם פותחו, כמה פותחו ובאמת הצליחו לייצר עליהם עסקים, כמה יש בתוכם מכולות או נגריות ולא עסקים שהם משמעותיים. אנחנו יודעים שחלק מהיזמים אפילו נקנסו על אי עמידה בתנאים, נסוגו וכו' וכו'. אנחנו מצפים שיגידו לנו נתונים מדוייקים.

אזור תעשייה נווה מדבר באבו גרינת, נאמר האזור מוכן לשיווק אבל תביעות בעלות מעכבות. האמנם זה רק התביעות בעלות מעכבות? להערכתנו זה נתון, אני לא רוצה להגיד מטעה, אבל בעייתי - - -

תגיד, אתה גם שואל את הרשויות המקומיות או שאתה רק בא לשאול את הממשלה? אתה הרי בדרום נכון? בוא תפנה לראש מועצת שגב שלום ותשאל אותו את השאלות.

אנחנו שואלים את הרשויות המקומיות ומקבלים תשובות. האזור תעשייה אום בטין למיטב ידיעתי נאמר בהליך פיתוח. אני לא יודע שזה בהליך פיתוח, מה זה אומר שזה בהליך פיתוח, תנו לנו נתונים מדוייקים. כשמדובר בשגב שלום יש שם כישלון ברמה כזאת או אחרת או הצלחה ברמה כזאת או אחרת, תנו לנו איזשהו מדד, עובד, לא עובד. אז אפשר יהיה להתייחס גם למדיניות לגבי החמשה אזורים האלה, להשקיע בהם עוד, לא לבזבז עליהם שקל, לסגת מהם. התמונה שאתם מציגים כרגע היא תמונה ממסכת, היא לא תמונה ברורה שאפשר להפיק ממנה איזשהו כיוון בין אם להצלחה ובין אם לכישלון. אתם אומרים שלא יהיה תקציב להמשך אז למה.

תודה, תודה שמוליק. אני רוצה לתת לך, יריב, לענות, אבל ממש בקיצור רב. כי תזכרו טוב מאוד, יש לנו עוד ישיבה מסכמת, לא עכשיו, שתתקיים דווקא בשדרות ואני אדאג שיגיעו אליה גם ראשי הרשויות המקומיות כדי להצליב מידע ולדעת איפה אנחנו עומדים ומה בדיוק מעכב את הביצוע. בינתיים אם יש לך תשובה למה שנשאל עד עכשיו בבקשה.

בקצרה אני רק אגיד שכל התקציבים שהרשויות המקומיות קיבלו ממשרד הכלכלה יגיעו בסופו של דבר לאזורי תעשייה והאזורי תעשייה האלה יעבדו, אף אחד לא יקח את התקציב הזה. ההתקדמות תמשך בין - - - בכנסת. ולגבי נתונים, לשאלה של חברי משתי"ל, לגבי נתונים של סטטוס בתוך מגרשים אין שום בעיה. צריך לזכור שרשות מקומית היא זאת שבסוף מנהלת את אזור התעשייה ו- - - ראש מועצת אל קאסום הוא אחראי לפיתוח אזור התעשייה של אום בטין. משרד הכלכלה ערוך לעזור לו, כלומר הוא מממן לו מנהל אזורי תעשייה אבל בסופו של דבר האחריות וגם ה-accountability שלו הוא מול הציבור שלו. הממשלה לא תנהל במקומו את הפיתוח. אנחנו ערוכים לקדם ולעזור לתת את הסובסידיה אבל זה משהו משותף. זה נכון שזה מתקדם בקצב איטי יותר ממה שצפינו אבל זה מתקדם וזה יקרה. אף אחד לא יקח תקציב אחורה, אף אחד לא יעביר את התקציב לשום מקום אחר. המחוייבות הממשלתית נשמרת לעניין הזה.

אני חושב, משהו לגבי הנושא שמישהו שאל פה על פעילות שבתוך היישובים, בדיוק בשביל זה מגיע התקציב של משרד הפנים ואפשרנו לרשויות למשל לעשות חשיפות מסחר או לפתח אזורים או להניע פעילות כלכלית בתוך היישובים. לכן התקציב הזה לא עובר לכלכלה, הוא עובר למשרד הפנים ודרכו לרשות המקומית והיא זאת שהיא הריבון להחליט בשטח שלה מה היא רוצה, איזה עסקים. כלומר, אם היא רוצה - - -

הלוואי שהיא הייתה ריבון - - - יש לך - - - בלקיה למשל?

בלקיה לא.

יש לך בכסייפה?

בכסייפה הרשות - - -

אבל אני לא מבינה, שנייה - - -

- - - זה העניין, זה העניין - - -

מה זאת אומרת, איזה תקציב יועבר להם?

משרד הפנים מעביר בחמש השנים הקרובות תקציב בגובה של 500 מיליון שקל לטובת חיזוק הרשויות המקומיות - - -

בסדר, חיזוק הבנתי, מה זה - - -

הם יכולים ליצור בזה גם מנועי צמיחה כלכליים. למשל- - -

בלי תנאים אתם מעבירים את הכספים האלה זה לא - - -

זה - - -

מה זה ללא תנאי?

מאיפה מעבירים - - -

לא, הם יכולים והם יכולים לא. כלומר זה לא - - - ממתי אתם כל כך ככה נדיבים, מפזרים כסף בלי לשאול מה עושים איתו, מה קורה, לא מבינה.

אוקיי, אני רוצה לסכם. אני מודה לכל אלה שהגיעו ונכחו בישיבה. אני חושבת שכל מה שאמרתי מבחינת הערות כלליות בישיבה הקודמת על התכנית עדיין עומדים בעצמם. להיפך, דעתי מתחזקת יותר ככל שאני נכנסת לפרטים של התכניות בעניין פיתוח התכנית עצמה והדגש שלא קיים בעניין תעסוקת נשים. אני אפנה למשרד החקלאות וגם לכלל המשרדים ואבקש באופן ספציפי לדאוג שיהיו בתכניות גם מטרות ויעדים ברורים בעניין תעסוקת נשים ערביות בדואיות, זה דבר ראשון.

אני רוצה ממשרד הכלכלה לקבל לידיים שלי את המידע הקשור במצב והסטטוס של הפיתוח של אזורי תעשייה חמש, הקיימים. גם מבחינת ניצול תקציב, תקציב לא מנוצל שאתם שומרים עבור האזורים האלה, מה המצב של הפיתוח בשטח מבחינת כמה דונמים מוקצים וכמה כן פותחו, האם התחילו בתי עסק לעבוד שם, אם כן, מה החלוקה שלהם. כל השאלות שעלו שמבהירות לנו איפה אנחנו עומדים. ואני אשלח לכם פירוט מבחינת האזורי תעשייה.

ממשרד החינוך אני רוצה פילוח מגדרי גם לנושא של נשירה, גם לנושא של המגמות הטכנולוגיות, פילוח מגדרי של התלמידים גם לפי ההתמחויות שם. אני רוצה תשובה בעניין של חינוך למבוגרים, יריב, ואני רוצה גם לבדוק את מה מעכב אימוץ מודל המטבח למנות לבתי הספר. אני ארצה להיות מעורבת בזה, להתעדכן מה קורה עם זה, למה לא מאשרים דבר שעלול להוות גם כן מקור תעסוקה בתוך היישובים לנשים ויתרום לטיב התזונה הניתנת לתלמידים. וארצה שבאמת, תוך שבועיים, אפילו אם זה בעדכונים שוטפים, טלפוניים, להגיד לי איזה מתקדם הנושא הזה.

אני רוצה יעדים ברורים ממשרד הכלכלה בעניין פיתוח מקומות עבודה והסבר איך אתם הולכים לעשות את זה, כאילו איך מתכננים לפתח את מקומות העבודה.

אני חושבת שהמידע הזה, אם יגיע בזמן, לפני הדיון המסכם בסוף, לקראת הסוף, אנחנו נשכיל לדעת. אני אפנה גם ל- - - התכנית הזו כבר, אתם אמרתם לי שאתם הצגתם אותה בפני הרשויות המקומיות, עוד לא הצגתם אותה בפני הממשלה נכון?

- - -

הוצגה בפני הממשלה עכשיו ירדה לרשויות המקומיות?

התקבלה בפברואר 2017, הוצגה ואושרה ב-11 בינואר 2018 - - - כל ראשי הרשויות המקומיות והצוותים שלהם - - -

מתי היא תגיע לאישור סופי?

היא מאושרת.

בתכנית הממשלה, עאידה, בוועדת שרים שהעבירו אליהם ואנחנו אפילו לא - - - הזמינו את ראשי מועצות ולא את חברי הכנסת, רק ראשי מועצות בית דגן שם, את מבינה וחברי הכנסת בשבילם זה לא - - -

יש ארבעה חברי כנסת מהנגב אז כדאי לנצל את זה.

אוקיי, בסוף הדיון אנחנו נכתוב את ההמלצות שהיו ואנחנו נרצה לשמוע תגובה מהמשרד באופן הברור- - -את ההמלצות אנחנו נגיש אחרי כל ישיבה אבל בסוף אנחנו נרצה לראות אם באמת הממשלה מוכנה גם בדיוק כמו שהקשבתם לראשי הרשויות להקשיב לדיונים המאוד, בעיני, גם מקצועיים, גם לפי הצרכים של הנשים ולהכניס אותם לתכנית.

תודה רבה אני נועלת את הישיבה, תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:52.