ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 546

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 8:30

תכנית רב שנתית לקידום המוכנות של הרשויות המקומיות - במסגרת ציון יום להגנת העורף

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זאב בנימין בגין

איתן ברושי

מסעוד גנאים

חיים ילין

עמיר פרץ

אלי רגב - מנהל מינהל החירום והביטחון, משרד הפנים

חזי רז - מנהל אגף חירום וביטחון ברשויות המקומיות, משרד הפנים

שרון נוימן - מנהל חירום, רמ"ד חירום וביטחון, משרד הפנים

חיים וילבל - ממונה ארגון והדרכה, משרד הפנים

רויטל אשטמקר - ראש מדור קליטה, משרד הפנים

טל קמיר - יועץ מנכ"ל, משרד הפנים

שלמה נחום - מנהל שירותי חירום, משרד הפנים

בצלאל טרייבר - ראש רח"ל, משרד הביטחון

אבי מישרים - רח"ל, משרד הביטחון

אפי שפירא - רח"ל, משרד הביטחון

איציק גיא - רמ"ח תכנון, פקע"ר, משרד הביטחון

שבתי גרברצ'יק - חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

פיני דואני - מנהל מערכות לחירום, משרד האוצר

יצחק איזי לרר - מנהל אגף בכיר ביטחון וחירום, משרד הבינוי והשיכון

אופיר שמא - משרד העבודה, הרווחה, והשירותים החברתיים

יוחאי ואג'מי - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

גיל רוזן כץ - רכז מכלול אוכלוסייה לשעת חירום בחיפה, מרכז השלטון המקומי

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יורם ישראלי - ראש המועצה האזורית מטה אשר

ביאן קבלאן - ראש מועצה מקומית בית ג'אן

עיסא ג'בר - ראש מועצה מקומית אבו גוש

סיון יחיאלי - ראש מועצה מקומית כפר ורדים, יו"ר פורום קו עימות

אורי בן יהודה - ראש תחום ביטחון, מרכז המועצות האזוריות

שלומי מימון - פורום עזרא למניעת אסונות

ליהי שחר ברמן - מפרץ חיפה, מגמה ירוקה

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

לאה קריכלי

ס.ל., חבר תרגומים

תכנית רב שנתית לקידום המוכנות של הרשויות המקומיות

אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בתכנית רב שנתית לקידום המוכנות של הרשויות המקומיות במסגרת ציון יום להגנת העורף. להערכתי, אלא אם כן תתקן אותי מנהלת הוועדה, לדעתי זה הדיון האחרון שלי בוועדת הפנים.

כן.

ואני שמח גם לעשות אותו ובאמת כאן אני רוצה להודות לעמיר וגם להעביר לו את זכות הדיבור וגם פחות או יותר את ניהול הישיבה בגלל שהוא יזם את היום הזה ופעל.

בוקר טוב לכולם. אל"ף, אני באמת רוצה להודות ליושב ראש ועדת הפנים היוצא, חברנו דוד אמסלם. אני רוצה להודות לחברנו דוד אמסלם שהסכים לכנס את הוועדה הזו למרות, כפי שהוא מציין, שזו אכן ישיבת הוועדה האחרונה שלו ואני מניח ובטוח שנקודת המוצא שלו זה לא רק נקודת מוצא אישית, להיענות לבקשתי, אלא זה גם הנושא עצמו, שהוא נושא חשוב ומשמעותי והפך חלק מאוד מרכזי בפעולות הממשלה, בעבודה המשולבת של הגורמים השונים.

אנחנו, יחד עם הגורמים השונים, בראש ובראשונה עם רח"ל, עם רשות חירום לאומית, עם פיקוד העורף, עם משרדי הממשלה כולם ועם גופי התמיכה הנוספים הקיימים בישראל, כל גופי החירום וההצלה, יחד עם ראשי הרשויות, יזמנו היום יום שהוא יום מיוחד לציון מצב הגנת העורף במדינת ישראל. היום הזה יכלול מגוון רחב מאוד של אירועים, מפגשים וזה, לשמחתי, המפגש הראשון שאנחנו מקיימים במסגרת היום הזה. בעוד שעה אנחנו נקיים כנס מאוד גדול באודיטוריום שבו נציין גם את ההישגים, אבל לרגע אין לנו כוונה להתעלם מהפערים ומהצרכים שעומדים לפתחנו. כל הישג הוא הישג שהוא נכון לשעתו, כל הישג תמיד נמצא בסכנת שחיקה, כל הישג, בכל תחום, זה לא משנה במה. מי שלא מבין שאין רגע אחד שבו ניתן לנוח על זרי הדפנה לא מבין מה זה לשמר מאמצים והישגים.

אנחנו היום פותחים פה בוועדת הפנים ומבקשים מאדוני להתמקד במה עושה משרד הפנים, מה עושה אגף החירום במשרד הפנים וכמובן לשמוע את הגורמים השונים, כי אין ספק שאחת המסקנות ממלחמת לבנון השנייה, שהתפקוד של העיריות באותה עת, לא כולן, היו מספר עיריות שהפתיעו לטובה, אבל רוב העיריות היו במצב מאוד קשה. אני, כשר הביטחון שניהל את אותה מלחמה, נאלץ לקבל החלטות של למנות מפקדי ערים במקומות שהערים ננטשו כמעט והשירותים פשוט קרסו לחלוטין ואין נקודת זמן שבו עירייה צריכה לעמוד במבחן יותר מאשר נקודת זמן של מלחמה. לכן מה שקורה היום במשרד הפנים ובאגף החירום של משרד הפנים הוא מאוד משמעותי לחזית שתגיע. צריך לדעת שהמוטיבציה של האויב שלנו תלויה במידה לא מבוטלת במראות שהוא רואה ובהתרחשויות שנשקפות לנגד עיניו בעורף הישראלי. לכן אני מאוד מודה לך, עבורי הנושא הזה הוא נושא מאוד חשוב. אנחנו, ועדת המשנה להגנת העורף, משקיעים המון זמן במעקב ובעבודה מאוד שיטתית כדי להיות בטוחים שעשינו את כל הנדרש.

אני רק רוצה לומר לך, אדוני, משפט אחד לסיום, חרף כל ההתקדמות עדיין מסתבר שאותו ממ"ד, אותו חדר ביטחון של ה-12 מטרים שנמצא צמוד לחדר השינה של אותה משפחה הוא לעתים הגורם המרכזי בהצלת חיי אדם ובתחום הזה הפערים עדיין מאוד גדולים, בעיקר בצפון, שם הפערים הם מאוד מאוד משמעותיים. ההערכות התקציביות נעות בין 2 מיליארד ל-6 מיליארד רק לטיפול במתחם של עד 40 קילומטר, לא מעבר לכך. אל תשכח, ואני גם הצגתי את זה בפניך, שהעורף הישראלי יותקף בכל מקום, בתוך מספר שנים לא תהיה פיסה אחת במדינת ישראל שתהיה מחוץ לטווח האיום, כל הארץ תהיה מאוימת ולכן אותן שכונות ותיקות שנמצאות במרכזי הערים הגדולות, שהן הוקמו לפני החקיקה שמחייבת הקמת ממ"דים בכל בית ובית, הן אולי אחת מנקודות התורפה הקשות ביותר שלנו.

אני מודה לך ואני מבקש לתת אולי לראש אגף חירום כדי שיפתח את הדיון ולאחר מכן תנהל אותו כמיטב הבנתך וניסיונך.

תודה רבה, עמיר. שלום לך. בצלאל, בוא תשב איתנו, פה במעגל.

בצלאל, אנחנו מכירים את השיטה בצבא, בלט בחוסר נוכחותו, אז הוא עכשיו בולט בישיבתו הצדדית.

קודם כל אני מודה לעמיר על הדברים שלו. דרך אגב, אנחנו, לעדכן אותך, עשינו דיון ב-3.7, זה פחות מחצי שנה מהיום, בנושא של ההיערכות של הרשויות המקומיות לנושא של רעידות אדמה שהוא אירוע שמכיל גם את האירוע הזה. זה האירוע הכי דרמטי שיכול לקרות עם ההשלכות הכי דרמטיות. ישבנו כמעט עם כל הפורום הזה פלוס, עשינו דיון בעניין הזה, אבל אני מסכים איתך שזה כמו הגלים בים, אם אתה לא מתקדם אתה הולך אחורה. לכן הדברים האלה צריכים להיות כל הזמן על השולחן, באמת כל מספר חודשים, גם אם הכול בסדר, אבל כדי שזה לא יילך אחורה צריך לדבר על זה כל הזמן.

אני מתכבד להעביר את רשות הדיבור לחיים ילין, בבקשה.

תודה. זה יום מאוד חשוב, לא בשביל רק להגיד תודה, אלא גם בשביל להבין איפה אנחנו נמצאים ומה הפערים שקיימים.

מהיום הראשון שאני בכנסת אנחנו מדברים על חוק העורף, חוק שעדיין לא עבר, שהאויב של הטוב זה הטוב מאוד, זאת אומרת כשרוצים משהו שמכסה את הכול בסוף לא מקבלים שום דבר ואפילו לא בצורה חלקית. לא סתם דיכטר, יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, מנסה לקדם חוק של קב"טים ורבש"צים ואני מנסה לקדם יחד עם רח"ל את החוק של הצח"י. זה לא טוב. השיטה הזו שכל אחד מביא משהו באופן פרטי וממשלה לא מאגדת את זה בצורה אסטרטגית, זה לא טוב. זה לא עניין של הממשלה הזאת, זה כל הממשלות, איזה זה לא משנה.

אחד הדברים החשובים, כבוד היושב ראש, שאנחנו צריכים להבין, שבתוך החקיקה הזאת אחת הדילמות הקשות ביותר זה מה האחריות ומה הסמכות של ראש הרשות. אין בשום מקום, חוץ מהמשפט שראש רשות יכול להחמיר את המצב, אין כלום. תחת המשוואה הזאת אנחנו רק יכולים להביא בשורות לא טובות, כאילו אנחנו רק יכולים להחמיר את המצב, אנחנו לא יכולים לשמח אף אחד. זה מצב עגום. מצד אחד יש פער גדול מאוד בין מי שנמצא ומנהל רשות על הגבול לבין מרכז הארץ, שהם לא המטרה, הם דירוג מסוים של הסלמה שמתקיימת.

לכן אני חושב שבסופו של דבר נצטרך להגיע לחקיקה של ראשי רשויות, איך הם מנהלים את האירוע, מה הסמכויות שיש להם, מה האחריות שיש להם, כי בסופו של דבר כשב'צוק איתן' צריך לרוץ אחרי מיגוניות ברור לכם שהעסק לא טוב. הגוף שנקרא, או איך שקוראים לזה ברח"ל ובפיקוד העורף, לבנת הבסיס של החוסן במדינת ישראל ושל ניהול המערכה הוא בידי הרשות המקומית, ואם לא נותנים לו את הכלים אז מה אתם מצפים? אני אומר את זה לכולנו. למזלנו, אני אומר לכם כעוטף עזה, לעולם כמעט לא היה חסר משהו שם. זה לא משנה מי שהיה בממשלה, כמובן מיגון לא מגיע מתוך התנדבות של הממשלה, בכל אופן להשקיע 5 מיליארד שקל במיגון מוסדות חינוך ובתי התושבים זה לא מגיע בהתנדבות, בסופו של דבר צריך להילחם, אבל הדברים הגיעו.

צר לי שהחוק שניסיתי להביא לפני שבועיים, הפילו אותו על הצפון, זה לא צריך להיות עניין פוליטי של ימין ושמאל, צריך להבין שהמיגון של האזרחים הוא הבסיס לכול. כי מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים שהיום העורף הוא החזית, אז איך אנחנו לא מחזקים את העורף? או נקרא לזה אחרת, הכי בוטה שיש, אורך המלחמה נקבע על ידי החוליה החלשה ביותר, שזה אנחנו. אין לנו נשק, אין לנו כלום ואם אנחנו אלה שקובעים את אורך הלחימה ואת השקט שאנחנו יכולים לתת לממשלה, תנו לנו את כל הכלים. כל ראש ממשלה היה רוצה שככה זה יהיה, כל ראש ממשלה היה רוצה לנהל את הלחימה בצורה כזאת שיש לו שקט תעשייתי ושהמפעלים יכולים להמשיך, באיזה שהיא שגרת חירום, אבל שגרת חירום זה בסוף החוסן. אם אנחנו יכולים להמשיך שגרת חיים אנחנו ננצח את המלחמה.

לכן אני בא ואני אומר, כבוד היושב ראש, אני חושב שזה יום חשוב, צריך לשים את זה על השולחן, אני חושב שקואליציה ואופוזיציה צריכים כולם ביחד לעשות את המלחמה הזאת, שלפעמים היא צדדית, לא צריך רעידת אדמה, באמת שלא צריך רעידת אדמה. ואם אתם רוצים לדעת, מעבר ל-4 מיליארד שקל שהושקעו במיגון, וזה אני אומר לך, שאתה יודע את זה, מעל 4 מיליארד שקל בכיפת ברזל ו-4 מיליארד שקל במכשול עצמו, כשאנחנו סופרים את כל הדברים האלה אנחנו מבינים דבר אחד וזה המסר לעולם, מדינת ישראל עם 12 מיליארד שקל כבר הייתה יכולה לעשות מרצועת עזה מגרש חניה. אבל 12 מיליארד שקל הלכו להגן על האזרחים, אנחנו לא חפצים במלחמה, אבל כל עוד שלא מגיע משהו אחר אז אנחנו חייבים לתת לאזרחים את המקסימום.

תודה רבה לחיים. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

חבר הכנסת עמיר פרץ, חבריי פה, בשני משפטים, מפאת קוצר הזמן. אני חושב שמה שמחייב את המסקנות, וזו אולי גם הסיבה שחבר הכנסת עמיר פרץ מביא את הדיון, שתי המלחמות האחרונות, מלחמת לבנון השנייה ו'צוק איתן' היו מלחמות ארוכות מעבר לתפיסה המקובלת בצה"ל, מלחמות שהביאו את העורף לרמה גבוהה של מודעות, אבל לפי דעתי עם מעט מדי תוצאות. אני חושב שגם הדוחות, והלך לעולמו השופט וינוגרד, של מלחמת לבנון השנייה ואני מניח שגם 'צוק איתן', למשל שאלת פינוי האוכלוסייה, שיצא לי כמזכיר התנועה הקיבוצית להוביל את זה, משרד הביטחון לא הבין את זה עד הרגע האחרון, היא שאלה שוודאי מעסיקה אתכם בהכנות לאפשרות שתפרוץ מלחמה נוספת.

אבל לפי דעתי, אדוני היושב ראש, הביטוי בדרך כלל שאנחנו אומרים כשדבר הוא חשוב, הוא במידה רבה גם גודל התקציב. הרי תקציב משרד הביטחון הוא משרד הביטחון ותקציב העורף הוא נפרד ויש גם תקציב לפעולות בשטחים, הפער בין תקציב הביטחון הכללי ובין תקציב העורף, אי אפשר להתעלם מהפער הזה ואי אפשר להתעלם ממה שהוא אומר, מה בסוף משרד הביטחון וממשלת ישראל חושבים על העורף, משום שהתקציב הוא קטן מאוד. אני זוכר תקופות כשהייתי במשרד הביטחון, הוא היה עוד יותר קטן מאשר היום, ויש פער עצום בין לומר שחוסנו של העורף הוא תנאי ואורך הנשימה שהעורף נותן הוא תנאי ליכולת ההכרעה בחזית, שכרגע היא חזית ברורה גם בצפון וגם בדרום, ובין המוכנות למקרה של חירום, לרבות היקף התקציב.

אם אתם שואלים אותי מה הלקח העיקרי, אני לא יודע, דודי, אם זה בא לידי ביטוי, לא חשפו את המספרים של תקציב 2019, אבל - - -

בסוף הם ייחשפו, אל תדאג.

לא, זה לא סודי, הסכום, אבל אם הסכום של פיקוד העורף יהיה תוצאה של מה שנשאר לכל היתר, אז ככה זה גם ייראה. אני יודע, בסוף שולחים את מפקד העורף, שולחים אותו לקושש כמה מיליונים בתקציב שהשרים גמרו לחלק אותו בישיבה שהם שולחים פתקאות לדעתם, לפעמים הם אפילו לא נוכחים שם, ולכן לפי דעתי התפקיד של מי שדואג לעורף הוא לא לתת עצות מקצועיות למי שיודע פה הכי טוב. התפקיד של הדרג המדיני הוא להגדיל את התקציב כדי לממש את האחריות של מי שנושא בה ליכולת של העורף להתמודד עם האתגרים של המערכה הבאה.

לפי דעתי זאת הבעיה המרכזית. ואם יש לקח, חבר הכנסת עמיר פרץ, הוא לפי דעתי השאלה מה המדינה נותנת לפיקוד העורף כדי שהוא יעמוד במשימה שמוטלת עליו. אם זה מה שאני יודע, לא עומדים בנורמה של תקציב שמאפשר להם ויכול להיות שמי שבמדים לא יכול להתפטר או להתקומם, אבל מי שמוטלת עליו האחריות של העורף לא יכול לומר שהמדינה מעמידה לרשותו את המשאבים הנחוצים כדי שיעמוד במשימה שיכולה לקרות כל יום.

תודה רבה. בצלאל טרייבר, ראש רח"ל, בבקשה, כמה מילים.

שלום, בוקר טוב. תודה רבה על ההזדמנות לפתוח את הישיבה הראשונה של היום החשוב הזה, לעניות דעתי, ואני מודה פה לך, אדוני יושב ראש הוועדה, ולך, עמיר פרץ, יושב ראש ועדת המשנה שמטריד אותנו, במרכאות כפולות ומכופלות, מדי שבועיים-שלושה להתייצב אצלו ולתת דין וחשבון ועל כך תודתי. ותודתי לכל אלה שמבקרים אותנו, בסוף זה מחייב אותנו לעבוד יותר. אני רוצה להגיד פה תודה לחברי הכנסת, והשניים שיושבים פה הם באמת שותפים ומשתפים איתנו פעולה ויחד איתנו עושים מאמצים.

ישנם פה הרבה מאוד אנשי משרדי ממשלה, הטיפול ברשויות המקומיות הוא לא טיפול של איש אחד ולא של אדם אחד, אלא הוא חייב להיות טיפול משולב של הממשלה וכך הוא מתבצע. רח"ל התחילה את זה כבר ב-2013 ו-2014 וב-2015 בעצה אחת יחד עם פיקוד העורף ומשרדי הממשלה האחרים. ביקשנו מפיקוד העורף להיות הגוף המוביל כי יש לו את הכוח והיכולת להופיע ברשויות האלה, זה נעשה עם סיוע רחב מאוד של רח"ל, סיוע רחב מאוד של משרדי הממשלה, הפנים, הרווחה שיושבים פה, הבריאות, החינוך ועוד. הכול ביחד עושה תכנית שיכולה להביא את ראשי הרשויות.

אתמול ישבתי עם אחד מראשי הרשויות לישיבה מאוד מעניינת, שהמסר שאני רוצה להעביר מפה הוא שניים, האחד, בזה שאנחנו נעשה יותר, ואני מקבל את דעתו של חבר הכנסת ברושי, צריכים לעשות יותר ואני מקווה שנקבל תקציבים נוספים. אנחנו מקבלים לאט לאט יותר ויותר, אבל לא מספיק, כפי שנאמר פה. מצד שני, אני מקווה שגם ראשי הרשויות יחזיקו את המוט שהם צריכים להוביל את המוכנות של הרשויות וגם הם ידרשו את שלהם ויכינו את האזרחים למוכנות הזאת. ביחד נוכל להביא למשהו יותר רציני. אל תוותרו לנו, לא חברי הכנסת, לא ראשי הרשויות, תפקידנו לתת לכם תשובה הכי טובה שאפשר. תודה ובוקר טוב.

ראש מינהל החירום במשרד הפנים.

אלי רגב, בבקשה.

תודה רבה ליושב ראש, כבוד יושב ראש ועדת הפנים, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חברי הכנסת, ראשי הרשויות, ראש רח"ל. קודם כל בשם שר הפנים, אני רוצה להודות לחברי הוועדות השונות ולכנסת שתומכת בקידום המוכנות של הרשויות המקומיות להיערכות לחירום כל השנה וממקדת היום הזה, שבעינינו הוא יום מאוד מאוד חשוב, מייחד ומעביר מסרים מאוד מאוד חשובים.

אנחנו בחרנו למקד את הדיון הזה, יחד איתכם, עם הוועדה, בשני נושאים מרכזיים או בנושא מרכזי אחד שיש לו נושא משנה וזה התכנית הרב שנתית לקידום ההיערכות לחירום של הרשויות המקומיות. התכנית הרב שנתית שלמעשה החלה ב-17' ואנחנו מדברים על 18' כרגע, כי התכנית מתחדשת עד 22'. אנחנו נציג אותה, ראש מחלקת התכנון של פיקוד העורף יציג אותה, לאחר מכן אני אתייחס לקידום ממוקד שבו החלטה 922 של הממשלה מיקדה את הנושאים לקידום מוכנות הרשויות הערביות לחירום בהחלטה ייחודית ונראה מה נעשה שם ומה מתכננים לעשות שם בהמשך, לאחר מכן נשמע את נציגי הרשויות המקומיות, בייחוד ראשי רשויות מהצפון ולאחר מכן כמובן שיחה חופשית, כפי שאתה תוביל אותה, יושב ראש הוועדה, וסיכום שלך.

הנחת העבודה שאנחנו כולנו מכירים אותה, של חופש ההחלטה המדיני וחופש ההחלטה הצבאי, כמו שנאמר פה גם על ידי חבר הכנסת חיים ילין, קשורה קשר ישיר בחוסן של השלטון המקומי והחוסן של השלטון המקומי הוא החוסן של אותה לבנת יסוד שנקראת הרשות המקומית והמוכנות שלה לשמור על הרציפות התפקודית שלה במצבי החירום השונים. אנחנו יודעים שלמעשה המבנה הארגוני של הרשות המקומית בהינתן שמעבר משגרה לחירום משתנה וזה מייצר קושי או אתגר כזה או אחר לכל רשות מקומית באשר היא, יש היום ברמה העובדתית חולשה ארגונית של מחלקות החירום ברשויות המקומיות, לכל הרשויות המקומיות יש איזה שהיא חולשה בחוסן וביכולת של מחלקות החירום של הרשויות להיערכות לחירום וכמובן כאשר מתחילים במעבר משגרה לחירום אנחנו עם פחות תשומות והרבה יותר צרכים כדי לשרת גם את הרשות המקומית וגם את האזרחים כמובן.

התכנית הרב שנתית, כפי שנאמר פה, היא תכנית שמתייחסת ל-2018 עד 2022, כשהיא מתייחסת למעשה לכל חמש אבני בניין הכוח כדי להכשיר ולקדם את הרשויות המקומיות לחירום, גם בתחום האמצעים, ונפרט את זה במסגרת התכנית, גם בתחום הפיקוד והשליטה, הידע והקניית היכולת המקצועית לאותם גופים שצריכים להוביל את זה. נושאי כוח אדם, כמו שנגעתי בנושא כוח אדם חירום וכל מה שקשור בהכשרות ואימונים. התכנית הזאת למעשה שונה מתכניות קודמות שנעשו בעבר ולמעשה היא מהווה מודל לשותפות אסטרטגית בין משרדי ממשלה, גם משד הפנים, גם כמובן משרד הביטחון, ופיקוד העורף כגוף מבצע, יחד עם משרדי ממשלה אחרים ששותפים לעניין הזה כמו משרד החינוך, רווחה, בריאות וכן הלאה.

המודל הזה מתעדף רשויות, אנחנו מראש נגענו ולקחנו בין 51 ל-55, תלוי איך מסתכלים על זה, רשויות שאנחנו הגדרנו אותן כרשויות בסיכון מיוחד לתרחישי ייחוס, גם של עימותים צבאיים וגם תרחישי ייחוס של אסונות טבע. דירגנו את הרשויות האלה ואנחנו מקדמים אותן באופן מואץ עם סדר קדימות הרבה יותר משמעותי בחבילה למעשה שמאוגמת על ידי כל משרדי הממשלה כדי לקדם את אותן רשויות, שהן יהוו את הפארטו המסוכן יותר בהינתן שהמצב משתנה. מעבר לזה התכנית כמובן ממשיכה ליתר הרשויות המקומיות. התכנית מאוגמת, כמו שאמרתי, עם מספר משרדי ממשלה. מי שקצת יותר דומיננטי לתכנית הזו ספציפית זה כמובן משרד הביטחון, רשות החירום הלאומית, משרד הפנים, פיקוד העורף ומשרדי ממשלה אחרים וכמובן כלל הרשויות המקומיות ששותפות לעניין.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מעביר את השרביט לפיקוד העורף, ראש מחלקת התכנון של פיקוד העורף, איציק גיא, שיציג את עקרונות התכנית. עקרונות התכנית אושרו על ידי פיקוד העורף, על ידי הרשות לחירום לאומית וגם הוצגו לשר הפנים בביקור של שר הפנים לפני כחודש בפיקוד העורף. בבקשה, איציק.

בוקר טוב. ראשית אני אומר שאני גאה להציג את התכנית הזאת, לא בגלל שאני מוביל אותה בתוך פיקוד העורף, אלא כאזרח במדינת ישראל, אני חושב שזו תכנית שמאפשרת בשורה לאזרחי מדינת ישראל, לרשויות המקומיות, ככאלה שיובילו את האתגר הבא. אני מיד אפרט איפה היינו ואיפה אנחנו היום. אני אשתדל לא לחזור על מה שמכובדיי כאן ציינו.

מטרת התכנית זה קידום המוכנות הרשויות המקומיות לחירום, יש פה הרבה מאוד מרכיבים שאנחנו שמנו מתוך אפיון משותף של פיקוד העורף יחד עם משרדי הממשלה, משרד הפנים, רח"ל, כדי להביא את הרשות המקומית למקום טוב יותר מבחינת מרכיבים שהם לא רק אמצעים ומבנה וארגון, אלא גם ביכולת של למידה. יש פה מעגל שלם של מחוז שנמצא ברשות המקומית, מחוז של פיקוד העורף, מעטפת של משרדי הממשלה, רח"ל, מערכת שלמה של מחזוריות אימונים שסוגרת את הכול לשלם אחד גדול, שמסתכל גם על תרחיש הייחוס ועל המלחמה הבאה, שמאפשר לרשות המקומית ומדינת ישראל לתפקד טוב יותר.

אתם מתייחסים רק לאירוע מלחמתי או גם לנושא של רעידות אדמה?

אנחנו מתייחסים לאירוע מלחמתי ולאירוע רע"ד. שר הביטחון שם תרחיש ייחוס שמדבר על 0-40 צפון, 0-40 דרום, בכל סוגיית הרע"ד, בהתאם לזה גם קבענו את סדר העדיפות של 255 - - -

מה זה 0-40? אנחנו לא מכירים את המונחים.

קילומטרים. לקחת את כל מרחב הדרום, כל מרחב הצפון.

באר שבע בדרום - - -

דרומה לחיפה.

אני יודע מה זה 40 קילומטר.

40 קילומטר, לקחת את המרחבים צפון-דרום - - - השבר הסורי האפריקאי והשברים האחרים בהקשר של רע"ד, ומפה יצאנו בעצם לתהליך, שאני אפרט אותו מיד, הוא קובע את סדר העדיפות של איפה שמים את השקל הראשון או את האמצעי הראשון והיום כל הרשויות המקומיות יודעות מי ראשון, מי באמצע ויש פה איזה שהוא סדר מארגן.

כשאנחנו הלכנו לתהליך הזה ניסינו למפות קודם כל את הפערים. לפני שאנחנו קובעים ובונים תכנית צריך לבחון מה הם הפערים ומצאנו פה בצורה משותפת, קודם כל הצורך לאגם, לדבר באותה שפה, לקבוע סדר עדיפות, בעצם מכאן הלכנו לתכנית.

אפשר להיכנס ישר למרכיבים. הגדרנו ביחד 11 מרכיבים שהם כלל המרכיבים שאנחנו רואים לנכון שמאפשרים לרשות המקומית לייצר קפיצת מדרגה במוכנות שלה ובהיערכות שלה למלחמה ולתרחישי חירום שבשגרה. בראש ובראשונה כל סוגיית ההתראה. גם בסוגיית ההתראה קפצנו מדרגה משמעותית בשנים האחרונות, מבחינת היכולות, מבחינת הסלקטיביות, מבחינת - - - מגוון רב של ערוצים ויכולת גם של תפקוד המשק. למי שזוכר, במלחמת המפרץ הפוליגון היה אחד בכניסה, למעשה שישה בכניסה ושחרור בכלל הארץ, ומפה הלכנו והתקדמנו והיום אנחנו עם 255 אזורי התראה ואנחנו לקראת 1,400. במתח בין סלקטיביות והסדרה, נמצאים במתח הזה, והטכנולוגיה כאן מאפשרת. זה בתחום ההתראה, המרכיבים בתחום הפיקוד והשליטה, אימונים והכשרות - - -

הערה קטנה לגבי ההתראה. יש פה, המצוינות פה פוגעת באזרח, כי בסוף אפשר על הבית שלי, שתהיה התראה, רק שזה יקרה שנייה וחצי לפני שזה מתפוצץ. לכן צריך למצוא את העיתוי הנכון, שגם אנשים קופצים כששומעים את הבום וזה לא בדיוק מיועד אליהם. אחרת אנחנו נמצא את עצמנו, אתה יודע, במקום שהוא לא נכון.

מה שחבר הכנסת אמר זה נכון מאוד, אנחנו באמת נמצאים במתח הזה, כי הטכנולוגיה מאפשרת הרבה דברים, לא בטוח שזה נכון.

נכון, זה ממש, אני אומר לך, אם יעלו היום מ-15 שניות בעוטף ל-25 יהיו יותר הרוגים ויותר פצועים מאשר כל דבר אחר, וצריך פה להיזהר.

איציק, תמשיך בסקירה, בבקשה.

נמצאים כאן כלל המרכיבים, אני אכנס, ברשותכם, לשני מרכיבים ואני אפרט. כל מרכיב כזה, יש מאחוריו הרבה מאוד דברים. המרכיב של פיקוד ושליטה. למעשה אתם יכולים לראות שיש מתחת לכל מרכיב כזה מתוך 11 המרכיבים, הרבה מאוד פרמטרים שמהווים תפיסת הפעלה. לכל רשות יש תפיסת הפעלה - - - ואיך רשות עובדת. כמובן שאחרי זה פיקוד העורף מתרגל את הרשות, יחד עם משרדי הממשלה, על פי אותה תפיסה. יש פה איזה שהוא שלם אחד מלא של מסד נתונים - - -

דרך אגב, זה תפיסות הפעלה שונות בין רשות לרשות?

אותה תפיסה, הרשות מאומנת על בסיס מערכת שו"פ שאותה אנחנו ניתן גם לרשות, על בסיס אותה תפיסת הפעלה במערכת האימונים שלנו. בעצם יש פה איזה שהוא שלם שמאפשר פה גם - - - גם לייצר בקרה והטמעה לכל הפרויקט.

מרכיב 10, גם בו אנחנו מוצאים כמה פרמטרים. אני אמנה את חלקם, יכולת עבודה ללא חשמל, גנרציה ברשות. זה מה שנקרא הבסיס של הבסיס כדי לאפשר איזה שהוא קיום לכל מה שאנחנו רוצים לעשות בחירום.

יכולת פו"ש בצח"י וצח"ש, יש כאן מספר - - -

תשתדל לא לדבר בראשי תיבות, אני לא יודע מה זה.

צוות חירום יישובי. אנחנו עושים פה פרויקט יחד עם משרד הבט"פ כדי לקדם את העניין הזה. כפי שאתם יכולים לראות, הרבה מאוד מרכיבים.

אני אמשיך, ברשותכם. אלה הפרמטרים, הגדרנו פה מספר פרמטרים ביחס לאיום, ביחס למוכנות הרשות, ביחס לגודל של הרשות ולמורכבות שלה, תשתיות והערכת מפקד המחוז יחד עם כלל השחקנים שנמצאים כאן כדי לקבוע מי הראשונה המאוימת ביותר, גם לתרחיש רע"ד וגם לתרחיש מלחמתי, ומי צריכה להגיע אחרונה ובסוף כשמנהלים תכנית כזאת צריך לקבוע מי ראשון ומי אחרון.

הגדרנו תכנית שאנחנו יודעים להצביע על מי הרשויות שאנחנו נכנסים אליהן השנה, בשנה הבאה, עד 2020 עם עוד שפיל של השלמות ל-23'. התכנית כרגע, ללא המענה המלא בהתראה והמענה המלאה במיגון, כפי שציין פה חבר הכנסת עמיר פרץ, זה המספר.

הסכום של 550 מיליון ₪ זה הכולל של כל התכנית הרב שנתית?

כן, הכולל של כל התכנית הרב שנתית, לסייג נתח נוסף לתחום ההתראה ונתח אחד, כפי שציין פה חבר הכנסת עמיר פרץ, לתחום המיגון.

בבטן שלי אני כמעט חושב שזה לעג לרש, חשבתי שזה לשנה וגם לא מספיק.

אתה צודק, יושב ראש הוועדה.

אתה נגעת, אני לא רוצה להתערב, אבל התכנית, הרבה מכירים אותה, זה גנרטורים וזה גם מבני חירום וזה אספקת מים, לא חשוב, אין ספור דברים, מרכיבי צמ"א, לא משנה, 550 מיליון שקל, אני מציע לכם להוציא את הסכום הזה בגלל שאז אני מבין שמכאן אני מתחיל להיות פחות רציני לגבי ההמשך.

אני בכוונה שמתי את הסכום הזה כדי להראות שהמוכנות של הרשויות המקומיות היא תלויה קודם כל באנשים טובים - - -

זה תמיד נכון, אבל עברנו לשקלים.

צריך רק לציין שזה לא כולל מרכיבי מיגון, שזה חלק מאוד משמעותי.

מרכיבי מיגון, כפי שאמר פה חבר הכנסת עמיר פרץ, זה נתח משמעותי של סדר גודל של 3 מיליארד, אני שם את זה רגע בצד, זה מאפשר מיגון מרפאות אחודות ודברים נוספים שאנחנו עושים עם משרד הבריאות ומשרדים אחרים.

זאת התכנית. צריך להגיד שב-2020 אנחנו נהיה עם עיקר התכנית למרחב הצפון ומרחב הדרום. זו בשורה משמעותית. כשאנחנו מסתכלים זה ממש לטווח קצר. מה עשינו עד כה? בקצרה אני אגע בזה ואני אעבור להיבט השו"ב.

אתה יכול לתת דוגמאות, שמות של מועצות, של יישובים, בקטגוריות השונות?

אני אגע בזה עכשיו, ברשותך. אפשר לראות למטה, מתחת לכל תמונה כזאת מה נעשה עד כה. אנחנו מיפינו 170 רשויות מקומיות בשנה וחצי האחרונות. למפות זה להגיע לרשות, לשבת עם הקב"ט, עם המנכ"ל, עם ראש הרשות ולעשות ממש אבחון מלא של כל המרכיבים, כפי שציין פה ראש רח"ל, זה לא נולד לפני שנה וחצי, ולהבין מה קיים ומה הפער ולגשר על הפער. זה דבר אחד. דבר שני זה להתחיל להכניס מרכיבים, אתם יכולים לראות שהקמנו פה כמעט מאפס 70 מרכזי הפעלה. מרכז הפעלה זה החמ"ל של ראש הרשות. מערכות שו"ב, נכנסנו עם שלוש מערכות שו"ב לרשויות בירושלים, מודיעין וחיפה.

מה זה שו"ב?

שליטה ובקרה, מערכת שליטה ובקרה לרשות, שהיא לא מחליפה את המערכות שקיימות היום ברשויות המקומיות, אלא מחברת אותן ומאפשרת פה לראות למשל נפילות בעורף, במצב של ירי טילים, ומאפשרת לראות את כוחות פיקוד העורף וכוחות אחרים ויש פה איזה שהיא הסתכלות שלמה של שחקנים נוספים, ארגוני חירום ואחרים, כדי לראות פה תמונה מלאה. אני אגע מיד בשו"ב.

גורמים שמאפשרים פה גם ציוד לחפ"ק, לחוליית פיקוד, לראש הרשות וגם ציוד ואמצעים לחילוץ. זה מעבר להכשרות הסע"ר, סיוע עצמי ראשוני, שאנחנו עושים ברשויות המקומיות. אתם יכולים לראות שמה שנעשה כאן בשנה וחצי האחרונות, ויעידו על זה ראשי הרשויות שקיבלו את החבילות האלה, הוא יותר מקפיצת מדרגה ואנחנו עם הפנים ל-2020, כפי שאמרתי, עם וקטור שהוא מובנה. הוא אמנם מובל על ידי פיקוד העורף, אבל הוא שותף כאן לשחקנים הנוספים, משרדי הממשלה הנוספים, משרד הפנים ורח"ל.

אני רוצה, ברשותכם, עוד כמה מילים על סוגיית השו"ב. אנחנו לקחנו את מערכת פיקוד העורף והרחבנו אותה לרשות המקומית כדי שהרשות המקומית, כעוצבת יסוד במדינת ישראל, תדבר יחד עם פיקוד העורף, יחד עם ארגוני החירום, בשפה משותפת כדי לטפל במלחמה ובתרחישים ממוגבלים ועד תרחישי רעידת אדמה במערכת שמאפשרת לדבר בשפה משותפת אחת. אז לקחנו את התכנית, אני אפתח פה בסרטון קצר, כדי שתבינו על מה אני מדבר, ואחרי זה עוד שתי שקופיות.

(הקרנת סרטון).

רק הערה קטנה. כמעט שאין לך דבר שפחות מרגיע מהביטוי 'תנסי להירגע'.

פעם אמרו לשתות מים.

אני רגוע, אני מקווה שגם אתם. אופטימי מבחוץ ומוטרד מבפנים, זה המוטו שלי. אנחנו שואפים למערכת שכולם ידברו בה באותה שפה, רשויות מקומיות, משרדי הממשלה, תשתיות לאומיות, ארגוני חירום, פיקוד העורף. אני חושב שהפער הזה עלה פה לא פעם, גם על השולחן הזה, יש פה הרבה מאוד שחקנים ששותפים לאירוע הזה, הוא אירוע טכנולוגי לא מורכב מדי, צריך להגיד, ואנחנו לקראת העניין הזה - - -

לא אמרת כלום על פינוי אוכלוסייה.

פינוי אוכלוסייה הוא עוד אחד מהאתגרים - - -

מה זה אחד? זה האתגר הכי קשה שיש.

הוא אתגר מורכב, אבל זה יסיט אותי לכיוון אחר.

זה חלק מהתכנית, אני מניח.

יש הרבה מאוד מרכיבים שהם לא - - -

אם זה היה עוד מרכיב, אז השאלה שלי מיותרת. לפי דעתי זו הבעיה הכי קשה שיש. מה, לפנות יישובים שלמים וערים.

אתה צודק - - -

אנחנו זוכרים את גאידמק בזמנו ואני זוכר מה קרה. אתה לא חייב להרחיב את הדיבור, אבל לא יכול להיות שזה לא מופיע במצגת שלך.

אנחנו נתייחס לזה.

יש פה הרבה מאוד מרכיבים שהם לא מרכיב, הם היבטים שאנחנו נפגוש במלחמה הבאה, שהם - - -

זה השינוי הכי גדול בעורף בשנים האחרונות. פעם ראשונה שמפנים אוכלוסייה. פעם היו עושים את זה בהיחבא.

ברושי, שאלת. בסדר, לא מרצים על הבעיה.

שאלתי, ראיתי שיש קושי בהבנה - - -

אחרי 20 שניות, תאמין לי, הוא הבין, תתקדם.

לא הרגשתי ככה.

אני הרגשתי.

ברשותכם, אני אתן קפיצה. אני רוצה רגע לדבר על בשורה קצרה שאיתה אנחנו נכנסים כרגע לאירוע שהוא מאוד טכנולוגי. ישראל היא start up nation, צריך להגיד בין המובילות בעולם, ואנחנו הולכים לקחת את האירוע הזה לעורף ולהסתכל על החיים בצורה מעט אחרת. שמנו פה חזון שהוא חזון מעט שאפתני, קראנו לו אגם העורף, שהוא מאפשר ריכוז של הרבה מאוד מידע ולהפוך את המידע הזה לידע. ברגע שאנחנו נצליח לשאול את עצמנו שאלות ולקבל תשובות מתוך הרבה מאוד מידע, שהוא מידע שרץ בטוויטר, בפייסבוק ובמערכות נוספות, כולל במערכות החירום שלנו, אנחנו נדע לייצר פה איזה שהיא בריכת מידע שהשותפים לה, משרדי הממשלה, ארגוני חירום, רשויות מקומיות, תשתיות לאומיות, יידעו לשאוב מידע שרלוונטי מבחינתם, יידעו לתת מידע שהם יודעים לתת היום.

בראייה לאומית ההסתכלות של קבינט עכשיו וגזירת מידע במלחמה היא משמעותית לאין ערוך. זה לא למחר בבוקר, אבל זה תהליך שאנחנו נכנסים אליו. יהיו בו הרבה מאוד שותפים ואנחנו שואפים באמת להגיע למערכת שתאפשר פה לעורף להתנהל טוב יותר בחירום. עד כאן, תודה.

תודה. יש לי רק הערה אחת קצרה, מבחינתי. אתם בעיקר התמקדתם בשליטה ובקרה, זה דבר מאוד חשוב, אבל בסופו של דבר גם האמצעים והרשויות הם הדבר הכי חשוב. זה הבסיס, אחרי זה אנחנו עושים את השליטה והבקרה, איך אנחנו מפעילים את אותם אמצעים. לא דיברנו, לא על מחסני חירום, לא על ציוד חירום וכו' וגם לא על השוטף, אחרי שרכשנו, מי מתחזק אותם. הרי הדברים האלה מתבלים ומתכלים מעצמם, לכן אני לא מצפה כאן, אבל רק חומר למחשבה שלכם, אני מקווה שאתם מטפלים גם בזה.

נגעת, ברשותך, בנקודה שאנחנו מסתכלים על העניין הזה כשלם אחד מלא, כיוון שהרשויות המקומיות והמחוזות של הפיקוד העורף עובדים בצמוד יש בקרה שלמה של מחוזות פיקוד העורף על כל מה שמגיע לרשות המקומית מהרגע שזה מגיע, דרך הביקורות השנתיות שאנחנו עושים ברשויות המקומיות, מגיע לתרגילים שאנחנו עושים ברשויות המקומיות ויש פה איזה שהוא שלם מארגן מלא שמעבר לתת את האמצעים הוא רואה פה את השלם. וכפי שנגעתי ב-11 המרכיבים, הם באמת כוללים את - - -

בסדר גמור. מי הדובר הבא שמציג?

אני רק רציתי להשלים גם את התכנית לגבי המגזר הערבי ולהתייחס לשאלות.

דרך אגב, למה המגזר הערבי שונה? אנחנו צריכים התייחסות ספציפית?

אני אתייחס לזה, למה הוא שונה. כבר אני אגיע. רק כדי להשלים את שאלת חבר הכנסת בגין, לגבי הרשויות. אנחנו בעצם פעלנו כדי לדרג את הרשויות מ-1 עד 255 בסיכונים השונים. לא דומה צפת, לצורך העניין, שהיא גם בבנק המטרות של הצד השני, גם יושבת, מי כמוך יודע, באזור סיכון מבחינה סיסמית, אותו דבר אילת, אותו דבר בית שאן, ולכן הרשויות האלה קיבלו עדיפות עם אמצעים תפורים לרשויות האלה כדי לקדם אותן במוכנות שלהן, אם זה במרכז ההפעלה, אם זה בציוד סע"ר, אם זה באימוני סע"ר וכו' וכו'. זאת אומרת בסופו של דבר אנחנו מכינים את הרשות עם חליפה לפי מידה עד כמה שניתן במגבלת האמצעים הקיימים ולכן אותן כ-55 רשויות שמיפינו אותן כרשויות בסיכון מיוחד, להן ניתנת עדיפות אחרת מבחינת הקדימות שבה אנחנו רוצים לראות מוכנות, כולל אמצעי קשר, טלפונים לווייניים ואמצעים אחרים שדיבר עליהם יושב ראש הוועדה.

איזה יישובים בתחתית הרשימה? רק כדי לסבר את אוזנינו.

אני לא זוכר להגיד לך, יכול להיות שרעננה היא בתחתית הרשימה.

אל תדאג, הם יסתדרו גם בלעדיך.

הם יסתדרו גם בלעדיי, נכון, זה אחד השיקולים.

זה פחות חשוב, הרי אתה צריך להתחיל ממשהו. מה שהתחלת זה בסדר.

רק במשפט לחבר הכנסת ברושי לגבי הנושא של הקליטה. הקליטה למעשה מעוגנת - - -

הפינוי והקליטה.

הפינוי והקליטה, כן. מעוגן בהחלטת ממשלה מ-2012, החלטת 'מלון אורחים' שמתייחסת לתרחיש מאוד דרמטי ונותנת מסגרת להיערכות של כ-170,000 אזרחים שיהיו חסרי קורת גג ולמעשה על משרד הפנים הוטלה אחריות לטפל בעניין הזה, ואנחנו אכן מטפלים בעניין הזה במסגרת היערכות של בתי הספר, צוותי המורים, והעסק הזה, לצורך העניין, הוא בהחלט התקדם בשנים האחרונות התקדמות מאוד משמעותית. אלא מאי? כלקח מ'צוק איתן' למדנו שלא חייבים להשתמש בבתי הספר, להשבית את מערכות החינוך במדינה כשמדובר למעשה בהיקפים יותר קטנים, כמו בעימות צבאי מוגבל, כמו שקרה ב'צוק איתן' ולכן נוצרה תכנית שאנחנו קראנו לה 'מלונית', תכנית שהיא בשלהי הסגירה שלה, גם מבחינה מבצעית אל מול הצבא בהלימה לתכנית שנקראת 'מרחב בטוח' שצה"ל עוסק בפינוי, בהלימה מוחלטת לנושא הקליטה, מתואם על ידי משרד הפנים וכמובן בתיאום עם הרשות לחירום לאומית. למעשה היום אנחנו יודעים לתת מענה פר יישוב בעוטף עזה וברשויות קו עימות, יודעים לבוא ולומר איזה יישוב מתפנה לאן. חלק מהדברים גם תורגלו, היו מפגשים בין הרשות הקולטת לרשות שמשגרת למעשה או אמורה לפנות את האזרחים שלה. הצבא נערך לזה, במקרה הזה גם פיקוד הצפון וגם פיקוד העורף.

התכניות האלה מגובשות, לא הכול סגור עד הסוף, אבל הוא כמעט בשלהי סגירה מבצעית. כרגע השלב הבא זה שמשרד הפנים, יחד עם משרד הביטחון, מביאים אותה כהצעת מחליטים לממשלה לשתי נקודות. אחת, להכניס את התכנית הזאת, שנתנו לה את השם 'מלונית', או התכנית המצומצמת, נקרא לה, במקרה של עימותים צבאיים מוגבלים, לתוך החלטת הממשלה כדי לקבל את כל הגיבוי במעטפת התקציבית הלוגיסטית והתשתית הנורמטיבית המתחייבת, ותיקונים להחלטת הממשלה הקודמת, החלטת ממשלה 'מלון אורחים' שמחייבת כל מיני שינויים כאלה ואחרים.

אני רוצה להגיד רק משפט אחד. אנחנו, כמו הרבה מהחברים פה, הלכנו לראות אסונות המוניים. הייתי במקסיקו והייתי בנפאל, לראות, ודבר אחד מאוד ברור, במקרה של רעידות אדמה משתמשים בבתי הספר כמעט כברירת מחדל ראשונית, כך גם אנחנו מתוכננים, אלא מאי? אם מערכת החינוך מושבתת המדינה מושבתת. אתה צריך להבין את זה, מערכת החינוך חייבת להיכנס בעצם למצב שהיא חוזרת לשגרה והיא מחזירה את כל המשק לשגרה ולכן השאיפה שלנו היא, גם ב'מלונית', לעשות ככה ולהשתדל עד כמה שניתן, במקרים האחרים, להחזיר את אותם האנשים - - -

ילדי המפונים יצטרכו להשתלב במערכת החינוך של היישובים הקולטים, אתה לא יכול לסגור את זה.

נכון.

התרגיל של הצפון לא הוכיח שאתם ערוכים. תבדוק מה היה במצובה, מה במקומות אחרים. היו הרבה בלגנים שם.

אני לא אמרתי שלא, אני אמרתי שיש - - -

אז תבדקו. מהדיווח שלך אפשר לחשוב שאנחנו מוכנים.

אני אומר שוב, לגבי - - -

רק שנייה. דקה דקה דקה. אתה כועס עליו?

כן.

למה?

כי לפי הדיווח שלו אפשר לחשוב שהכול בסדר.

הוא אמר שהכול בסדר?

אני אומר לך שהרוב לא בסדר.

אמר את זה גם חבר הכנסת עמיר פרץ.

לא, אני מדבר על הפינוי.

בדברים האלה כל יום צריך לעשות עוד ועוד כדי ל - - -

טוב.

אתה מרביץ לשליח?

לא, אני לא השליח, אני גם חלק מה - - -

הוא אחראי, לא השליח.

זה בסדר.

לא, קודם כל אני אתקן אותך, הממשלה נושאת באחריות.

בסדר, אני חלק מהממשלה, זו גם נתון באחריות שלי.

אתה שליחה של הממשלה. בבקשה.

אוקיי. אז תנוח דעתך, שהנושא של התכנית הוא יותר טוב ממה שאולי ראית ואני מפריד בין שני דברים, בין הפינוי שהוא קשה תחת אש, הוא לא פשוט, מי שאחראי עליו זה הצבא. זה עסק מאוד מורכב, לפנות ערים, כי זה חלק מהמשימה, זה עסק מאוד מורכב, אבל בכל מה שקשור לעימות המוגבל, כלקח מ'צוק איתן', אני חושב שהמצב הרבה יותר טוב כי זה היה מצב שלא היה כלום והיום אנחנו במצב אחר לחלוטין.

אלי, מי מחליט על התכנית, כפי שהגדרת את התכנית 'מלון אורחים', מי מחליט להפעיל אותה?

הממשלה. הממשלה אמורה לקבל את ההחלטה ובהיעדר יכולת של הממשלה, מסיבות כאלה או אחרות, ראש הממשלה - - -

זה מוגדר ב - - -

זה מוגדר בהחלטת הממשלה ולכן רצינו שגם 'מלונית' תיכנס להחלטה הזו.

ומי היום מפעיל את ה'מלונית'?

'מלונית' היום היא לא תכנית שבעצם יושבת על תשתית נורמטיבית. אנחנו רוצים שהיא תשב על תשתית נורמטיבית ולהביא אותה להחלטת ממשלה במסגרת התיקון הזה.

אני מבין ש'מלון אורחים' זה משהו גדול, מז'ורי, וה'מלונית' זה משהו קטן.

משהו קטן, לעימות זעיר.

המספר של 170,000 ב'מלון אורחים' נובע ממסגרת ההיערכות לרעידות אדמה ולא מן העימות הצבאי, בין אם מוגבל ובין אם פחות מוגבל.

נכון, ולמרות המסגרת, שלא יהיה בלבול - - -

משם ה-170,000.

זה בדיוק מה שאמרתי, בגדול כל עימות צבאי שלא יהיה מוכל, זו קבוצה קטנה מוכלת בתוך אירוע, אם יקרה, חס ושלום, של רעידת אדמה. זה ברור לך.

נכון.

אז על זה חבל לנו לדבר בכלל.

כמה הערות. יש מצבים שלא נלקחו בחשבון. אני אתן לך דוגמה של פינוי יישוב בידיעה שהולך להיות אירוע. אתה לא צריך לפנות את היישוב הזה, לא לצפון ולא לדרום, אפילו 10 קילומטרים, 20 קילומטר אחורה. זה לא נלקח בחשבון כי זה נמצא תחת הרשות שיודעת בדיוק איך לנווט את זה, אלא מה? בסוף אין שיפוי. דברים קטנים, אבל אתה מכיר את זה, בסוף צריך להוציא את הצ'ק ומי שמוציא את זה זו הרשות המקומית. זו הערה אחת.

הנושא השני זה שאי אפשר לחכות. אני אומר לכם את זה עכשיו, 'עופרת יצוקה', 'עמוד ענן', 'צוק איתן', לממשלה שתקבל את ההחלטות יש שם אוגדה שמנהלת יחד עם האזרחים את הלחימה, הם בסוף מעלים למעלה את הבקשה, אבל זה צריך להיות קטע שלפחות בקו עימות, שהוגדר כקו עימות, אתם חייבים לשנות כי עד שהממשלה נפגשת ועד שהם קובעים אנחנו כבר באמצע מלחמה. הצו שיוצא בסוף מהממשלה הוא 48 שעות אחרי הלחימה, זה לא טוב.

אני, ברשותך, לא רוצה להיכנס לזה. אני אסביר. בגדול, הנושא הזה, גם אם נדבר עליו בערך חודשיים ברצף עד 12 בלילה נישאר עם חורים. הרעיון הוא שאתם מציגים נקודות כדי להראות שבעצם העסק - - - אבל קחו בחשבון את מה שחיים אומר, בוודאי, אבל יש עוד אלפים כאלה.

הם נלקחו בחשבון. אני אגיד לחיים בנפרד. רק למקד את העניין של הרשויות הלא יהודיות. במסגרת החלטה, כפי שאמרתי קודם, 922, הוקצו תקציבים - - -

איזו החלטה זו, שמה אומרת?

החלטת הממשלה שתקצבה כ-15 מיליארד שקל למגזר הערבי, לפיתוח, לכל מרכיבי איכות החיים, תשתיות וכן הלאה, תכנית שלמעשה - - -

דצמבר 15'.

אני מכיר.

בתוך כך את סעיף 15, לאחר שאנחנו בדיונים עם האוצר הצגנו בקשה לקבל כ-100 מיליון שקל לקדם את המוכנות של הרשויות הערביות, קיבלנו 50 מיליון שקל בחלוקה תלת שנתית כאשר למעשה בנקודת הפתיחה 95% מהרשויות הערביות, 67 רשויות במספר, עומדות בכשירות בינונית עד נמוכה מבחינת המרכיבים שאנחנו קבענו שרשות מקומית צריכה לעמוד בהם. ברור שהמגזר במקרה הזה ערוך פחות.

שם גם המיגון מאוד חלש.

גם המיגון, זה חלק מהמרכיבים.

אני מבין, אלי, כזה דבר, תקן אותי. במסגרת אותם 15 מיליארד אמרתם 'בואו ניקח משם גם כמה לירות לפה'. הרי בסך הכול אין שום סיבה שבמגזר הערבי בהיבט הזה להפריד אותו, כמו שאף אחד לא מפריד. הייתה שם החלטת ממשלה בלי קשר לשום דבר, 15 מיליארד, תכנית רב שנתית, להשקיע במגזר הערבי בנושאים מסוימים. מה שמטריד אותי בעניין, שיכול להיות שזה מה שיוקצה, רק ה-50 מיליון, למה? יש לנו כבר סעיף ייעודי למגזר הערבי והיות שבעצם הקורלציה היא בדיוק הפוכה, שם המצב הוא הרבה יותר קשה, בכל ההיבטים, לכן יש את ה-550 מיליון שהם כלולים שם, ובתוספת אולי הדבר הזה.

אין תכנית רב שנתית שמסתכמת ב-15 מיליארד, זו הערכה, גם הערכה גבוהה, לגבי התוצאה של הצעתו של הממונה על התקציבים, של אמיר לוי, לתקצב את הרשויות המקומיות הערביות בכל סעיף וסעיף מתוך 14 או 12 משרדים. יכול להיות שזה מסתכם ב-11 מיליארד. במובן הזה זו איננה תכנית, זו תוצאה של ההיערכות החדשה והמבורכת של הממשלה.

לא אמרתי תכנית, אמרתי החלטת ממשלה.

החלטה, כן.

כן, אבל זה מה שבדיוק מפריע לי בעניין, מה שבני אמר, בסופו של דבר יש כאן תכנית לאומית שאתם מובילים אותה, לגבי כלל מדינת ישראל, לא קשור, לא עשינו הפרדה בין הדרוזים לבין הבדואים לבין היהודים לבין הצ'רקסים, לא עניין אותנו בכלל. אתם הלכתם פר יישוב, זה נכון, איפה שנכנס היישוב נכנס היישוב, כאן פתאום אתה נתת התייחסות למגזר הערבי באופן פרטני וזה קצת ככה לא יושב לי טוב על הקיבה. או שאתה אומר, 'תראה, דודי, הם נמצאים בתכנית כמו כולם, אבל היות שממילא במגזר יש חולשות, בהרבה מקומות פה זה תגבור'.

נכון, זה הרעיון. זה בהחלט הרעיון, הם נמצאים בתכנית הרב שנתית הרגילה לפי רמות הסיכון שקבענו עם פיקוד העורף.

הבנתי.

ואני יכול לבשר פה לחבר הכנסת בני בגין שבהחלטת הממשלה, לפחות בהצבעת הממשלה על התקציב עכשיו, בתקציב 19', למעשה נקבע תקציב, בבסיס התקציב לראשונה, לרשויות המקומיות, שבתכנון שלו יילך גם למגזר הערבי כמובן, כמו שהוא הולך לכל רשות אחרת.

אבל, שוב, מכיוון שהייתה חולשה מסוימת אנחנו חשבנו שנכון יהיה להתערב כדי לתקן את החוליה החלשה הזו. לכן הוקדשו לזה 50 מיליון שקל בתקציבים שחולקו ב-2016, ותיכף אני אגיד פחות או יותר מה ניתן, כ-20 מיליון שקל, והשנה עשינו איחוד של שני התקציבים באישור האוצר, גם תקציבי 17' וגם 18', איחדנו אותם ולמעשה השנה, ב-18', אנחנו ניתן 30 מיליון שקל למגזר הערבי ונביא אותו ליישור קו מסוים, לצורך העניין, ואז הוא משתלב בתכנית הכללית, בתכנית התר"ש, שזה בעצם הרעיון.

אתה יכול להמחיש במה מדובר? התוצאה.

כן. גם פה נכנסנו לחמשת מרכיבי או חמש אבני בניין הכוח, גם בתחום כוח האדם. אנחנו כרגע מובילים לעשות שירות עירוני אזרחי. חלק מהרשויות הערביות, זה תהליך לצורך העניין חדשני במגזר הערבי, שבו תהיה התנדבות, נוסח התנדבות של שירות לאומי עבור הרשות למרכיבי ביטחון ברשות המקומית.

מצוין. יהיו לזה בונוסים אחרים גם.

אני מניח. רכשנו אמצעים, תיכף אני אראה מספרים של ציוד חירום, מרכזי הפעלה, מחסני חירום, אמצעי תקשורת לרשויות המקומיות. עיקר הבעיה שאנחנו זיהינו במגזר הערבי זה היכולת להבין את ההבנה שאנחנו מבינים, כיוצאי צבא ברובנו, להוביל רשות מקומית כארגון למצבי החירום השונים, מכיוון שהשפה לפעמים שונה, לא השפה הערבית, אלא השפה המקצועית, ולכן לקחנו חברות, שתי חברות מקצועיות שלמעשה מסיימים כרגע עבודה עם 46 רשויות מתוך ה-67 והם מנטורים של הרשות המקומית, מהתחלה עד הסוף הם מכינים את הרשות, מראש הרשות דרך בעלי התפקידים האחרים.

לכמה שנים? זה חונכות כזאת, לכמה שנים?

החונכות הזאת, אנחנו רוצים לתחזק אותה לאורך כל השנים, כחלק מבסיס התקציב, להשתמש בזה, אבל כרגע נתנו איזה שהיא דחיפה משמעותית לכולם כדי להתחיל תהליך מהתחלה. ברור לנו שבאוקטובר 18', אנחנו מכירים את החיים מהניסיון, אוקטובר 18', בחירות ברשויות המקומיות, חלק משמעותי מראשי הרשויות מתחלף, מניסיון עבר ברשויות הערביות, ואז אנחנו מתחילים עוד פעם מחדש ולכן אנחנו מתחזקים את זה כל הזמן.

לא, אבל השדרה של הניהול המקומי בכל זאת נשארת לאורך זמן רב.

נכון. אז יש פה דוגמאות לפירוט של יישום מרכזי הפעלה, כ-39 שעשינו השנה, ומערכות קשר ומחסנים ושדרוג ושיפוץ מחסנים, רכש גנרטורים וכו' וכו'. זה נעשה ב-20 מיליון שקל שהשתמשנו בהם ב-2016 והשנה 30 מיליון שקל, אני מניח שאנחנו נגיע למצב בהחלט של יישור קו ואז הם נכנסים, כמו כולם, במסגרת התכנית הכללית. זו התכנית לנושא הרשויות הערביות.

בסך הכול, מהמשובים שמקבלים מראשי הרשויות במגזר ומבעלי התפקידים האחרים, קיימת שביעות רצון משמעותית ומעורבות טובה מאוד של ראשי הרשויות ובעלי התפקידים שם במוכנות לחירום בגלל שאנחנו באים מלמעלה. זו תמונת המצב בהקשר הזה.

אלי, בוא נשמע קצת ראשי רשויות. בבקשה.

בוקר טוב. אני גם מצטרף לתודות לאלה שארגנו את היום הזה בכנסת. כרגע נפתח שם באודיטוריום טקס הוקרה לאנשי הצח"י ורציתי להעיר על העניין הזה. כידוע לכם, כל מערכת ההתנהלות החירומית ביישובים השונים היא מורכבת מאנשים מתוך היישובים שמתנדבים ועושים את כל מלאכתם מתוך התנדבות ואין מה לעשות, כמה שהמתנדבים האלה יהיו הטובים שבעם, לעשות דברים בהתנדבות זה קשה וזו אחת התסבוכות.

בהקשר הזה חשוב לציין שבשנים האחרונות ברור לכולם שהמלחמה עברה לעורף, אנחנו בתקנון הרשויות המקומיות נשארנו עם הקב"ט. אם הייתם רואים את הנספח, מה הקב"ט צריך לעשות היום ברשות המקומית, מבטיחים לנו כבר למעלה מ-4 שנים תקן לממונה חירום, שכל ייעודו ברשות יהיה לעסוק בחירום ואנחנו לא מקבלים את הדבר הזה. כידוע לכם אנחנו לא - - -

ממי, ממשרד הפנים?

ממשרד הפנים בתיאום עם רח"ל.

מה אתה אומר, אלי?

קודם כל הוא צודק במאה אחוז, אנחנו - - -

זה ברור לי, השאלה היא - - - לא שאלנו אם הוא צודק, שאלנו מתי יגיע הכסף לאותו אחד.

אז אני אומר. אנחנו הצגנו לשר הפנים, שר הפנים לצורך העניין קיבל את עמדתנו המקצועית, יחד עם מנכ"ל משרד הפנים, אנחנו כרגע מובילים עבודה לתוספת תקנים ברשויות בעיקר באותן רשויות שאמרתי שהן בסיכון מיוחד. התקציב הזה יבוא מתוך אותו בסיס תקציב, חיכינו להחלטת הממשלה כדי לראות שאנחנו מחליטים החלטות שיש להן גם אישור תקציבי.

זה נמצא כרגע במסגרת התקציב?

כדי להגיע לאישורו של שר הפנים.

לדעתך מתי יורם מקבל טלפון מעודד?

אני מקווה שבמהלך השנה הזאת הדבר הזה יאושר לאותן רשויות ונוכל להתקדם. בטח יורם, כרשות בסיכון מיוחד מאוד אפילו.

אז זה יהיה למעשה קב"טייה מורחבת או זה יהיה מתואם? על מה מדובר? כי הרי שלד קיים, יורם, נכון? יש קב"ט, אז יש לו קב"טייה.

יורם אמר, יש שלד של בן אדם אחד שמועמס עליו הרבה. איך פעם אבא שלי אמר לי? לקחנו חמור צולע וכל הזמן מעמיסים עליו עוד ועוד.

צריך להיות מנהל אגף חירום וביטחון, זאת הכוונה, בהתאם לגודל הרשות.

נכון. בבקשה, יורם, תמשיך.

אני אאפשר פה לידידי מכפר ורדים, אני רק אגיד עוד דבר אחד. הערבוב הזה, אפילו ביציאה מהפה, מי שמכיר את התרחישים, להגיד 0 עד 40 ובלי לעצור באמצע לפחות בגבול הצפון ב-0 עד 5 זה לבלוע בעיה שאין שני לה. ה-0 עד 5, וכשדיברו פה על הצעת החוק שנפלה בנושא המיגון, צריכים להתחיל פרה פרה, לא את כל העדר, 0 עד 5, מי שמכיר את התרחיש, לא יכולים להישאר בלי מיגון ויש להם גם פקודה לפינוי. תרגלנו במצובה פינוי, ואני אומר לך, כבוד יושב ראש הוועדה, שאני ערוך לתת פקודת פינוי עוד לפני שהממשלה אישרה ואני אעשה את זה במקומות שהאנשים הכינו את החדרים שלהם לקלוט את היישובים, אבל הם עושים את זה בהתנדבות. מה שהוא דיבר, זה קרה לנו ב'צוק איתן', כשהתחלנו לחפש את הכסף לשלם לאותם מקומות אירוח שאירחו למעלה מחודש תושבים מהדרום. אני מודאג מהפקודה שלא תפרה את הקטע מי מחליט על פינוי.

אני רואה את החבר'ה על הגדרות, האם אני נותן הוראת פינוי? אנחנו ראינו כבר שפיקוד העורף אמר לא להיכנס למקלטים וראש הרשות אמר כן להיכנס למקלטים ולא הייתה מערכת חינוך. אז במקרה הזה אף אחד לא צריך לשלם על זה, אבל כשאני נותן פקודת פינוי כי אני רואה אותם על הגדר, ישלמו לי על זה אחרי זה?

דרך אגב זה באמת דבר שאתם צריכים לסגור מולם ברזולוציה יותר מדויקת. בסופו של דבר מה קורה כאן באופן מעשי? העסק הוא לא שחור לבן. מה ששחור שחור, אנחנו יודעים, מה שלבן לבן, אבל הרבה פעמים ובדרך כלל זה מתחיל בפורום, מתחיל ללכת והתמונה מתחילה להשתנות לכיוון הכהה ולפעמים לכיוון הבהיר. בדרך כלל פה בירושלים, מי שצריך לקבל את ההחלטה, הוא לא ממהר, כי זה שקלים, אומרים, 'אולי נכיל את זה? אולי ההוא יספוג'? למה? כי ברגע שיצאה החלטה האירוע כבר יצא לדרך. בתווך יושב ראש רשות שהוא מתמודד עכשיו עם המשפחות שבאות עם המזוודות, הוא רואה אותם בעין, זה לא איזה מישהו פה בבור, ואז הוא מתחיל לייצר החלטות של בני אדם בכלל. הרי אם הוא מארח, סימן שזה לא התושבים שלו בכלל והוא כישראלי, כבן אדם, הוא מבין, 'תשמע, קורה משהו, אני נכנס לאירוע, אני חייב לעזור להם' וכאן אתם צריכים לגבות אותו, בגלל שבסופו של דבר אם כל אחד הולך לבית שלו, אני יודע מה, לאזרחים, אז הם מארחים אהלן וסהלן, אבל לפעמים הוא צריך לקבל החלטה, 'יש פה בית מלון, מלונית, אנחנו צריכים להכניס אותם שם בינתיים', 'אנחנו צריכים לתת להם ארוחות צהריים', עזוב מלונית, בוא ניתן להם, יש פה איזה 100 איש שהגיעו, לא אכלו איזה יומיים, צריך לארגן להם מקלחת, משהו.

אני חושב שבדברים האלה אתם צריכים לרדת איתם, גם בתרחישים, לרזולוציות האלה, שעד שמקבלים החלטה פורמלית. בתווך, דרך אגב, זה הרבה זמן. הרבה פעמים זה לוקח המון זמן. זה מעצבן אותי כאזרח, בגלל שאני יודע למה לא מתקבלת ההחלטה. קיבלנו אותו היום, אנחנו צריכים לשלם מחר בבוקר, אם אנחנו יכולים לשלם בעוד שבועיים למה נשלם מחר? ובינתיים מישהו אחר משלם. יש איזה גמד קטן בדרך שמשלם.

בבקשה, סיון.

אדוני היושב ראש, תודה על הדיון הזה. אני אדבר, ברשותך, לא על כפר ורדים כי כפר ורדים הוא פחות בעיה, אני אדבר דווקא בתוקף תפקידי כיושב ראש פורום קו עימות ואני אתייחס לקו עימות. ראשית אני רוצה להגיד תודה לכל העוסקים בדבר, להגיד לבצלאל טרייבר, שיצא מכאן, לאלי רגב, לחזי, ליהודית, לפיקוד העורף, לכל השותפים שלנו בכל הגורמים, גם משרדים אחרים. מדינת ישראל עשתה קפיצת מדרגה, חשוב להגיד את זה וחשוב להסתכל על זה בצורה הגונה ולהגיד לעצמנו, עשינו כאן קפיצת מדרגה. רוב הרשויות נמצאות הרבה יותר מוכנות.

אני רוצה להגיד יותר מזה, לטעמי, ואני חושב שאני מכיר את הנושא הזה יותר טוב מרוב העוסקים בזה ממשרדי הממשלה, רוב הרשויות המקומיות במדינת ישראל מוכנות מאוד, הבעיה מתחילה להיות ככל שמתרחקים מהמרכז לפריפריה. ככל שאתה מתקרב לגבול ככה הבעיה הולכת ונהיית יותר גדולה והיא יותר גדולה משני כיוונים, היא יותר גדולה גם מבחינת תרחיש הייחוס, ואף אחד לא דיבר כאן על תרחיש הייחוס בצורה רצינית, לא התייחסנו לתרחיש הייחוס, היא יוצרת בעיה גם מבחינת תרחיש הייחוס וגם מבחינת המענים. אני רוצה לגעת, ברשותכם, בסוגיה של קו עימות.

אנחנו מדברים היום על תרחיש של מהלומה, תרחיש המהלומה מדבר על 5 ימים, 7 ימים שבהם מומטרת אש בלתי פוסקת בלי זמן התראה, זמן התראה אפס ואנשים צריכים לשהות במרחב מוגן. אדוני היושב ראש, 30% מתושבי קו העימות, אין להם מרחב מוגן ראוי לשהייה במשך שבוע ימים. זה כמות אדירה של אנשים, רובם, אגב, במגזר הערבי, אבל לא רק, גם ביישובים יהודיים בבתים שנבנו לפני שנות ה-80, אין להם ממ"דים, יש להם מקלטים רחבים. משפחה ישראלית היום לא מסוגלת לשהות יחד עם כל החברים שלה בבניין משותף בתחתית של הבניין במשך שבוע בצורה מסודרת. אנחנו לא ערוכים לזה ומי שכן חושב שערוכים לזה לא מבין על מה הוא מדבר. ולכן הסוגיה הזו של לייצר תקציב אמיתי, מיידי, למיגון של בתים, בטווח של 0 עד 9, 0 עד 40, אם אתם רוצים, לא יודע מה, לפי תעדוף, באותם יישובים שנבנו לפני שנות ה-80. זה חיוני וזה משהו שצריך לקרות ובאמת צריך לעשות אותו עכשיו.

אנחנו מציעים בעניין הזה שייתנו פתרונות פנים דירתיים. יש היום פתרונות שאתה מכניס ארון כזה לתוך הבית. זה נותן לך פתרון, זה לא הרבה כסף, ברמה הלאומית זה גרושים, זה מאפשר למדינת ישראל מרחב נשימה הרבה יותר ארוך, כי בסופו של דבר כשהאוכלוסייה האזרחית בקו עימות קורסת אז כל החוסן של תל אביב כבר לא מעניין. ולא מעניין שרעננה מוכנה, מעניין שבמדינת ישראל יש יישובים שלמים שמרגישים שהם קורסים.

זה מתייחס לתרחיש הייחוס של מהלומה. אני לא רוצה כאן להתייחס לתרחיש הייחוס של כיבוש ולשאלות של פינוי יישובים ותושבים. לדעתי בעסק הזה אנחנו רחוקים מאוד מלהיות מוכנים ואני אומר לכם שלא פיקוד העורף ולא היישובים, ואף אחד שלא תנוח דעתו, ולעשות מודל של להעלות כמה חיילים על אוטובוס ולהסיע אותם משם זה נהדר, אני רוצה לראות מה קורה כשמפתיעים אותך ואתה מחליט להעלות 50 איש על אוטובוס, אני לא מכיר כזה אחד שיחליט להעלות 50 איש על אוטובוס, ואז לך תתמודד עם השאלה של חדירה קרקעית, מעל הקרקע, מתחת לקרקע, כן כיבוש, לא כיבוש, לא רוצה ל - - -

סיון, אתה מתפזר.

לא, אני בכוונה אומר. השאלות האלה הן שאלות שצריך לתת עליהן את הדעת.

יש עוד הרבה שאלות, אתה יודע. כל משרד הביטחון עוסק בשאלות, מהבוקר עד הלילה, בדברים האלה כבר 70 שנה.

אז עכשיו, ברשותך אדוני היושב ראש, אני רוצה לדבר על הרשויות המקומיות. ישנם בתוך הרשויות המקומיות, ושוב, אני מדבר בעיקר באזורי הפריפריה, באזורים שיותר מאוימים, שיחטפו אש יותר חזקה, יש שם פערים מאוד גדולים במענים. אני שואל אתכם עכשיו, באמת, אלף ציר לצפון, לא יודע מה, הצבא פקוק, כולם עולים צפונה, יש אש בלי סוף, עוצרים את המשאית של משרד הכלכלה שצריכה להביא את הסימילאק לילדים. עכשיו אומרים לי 'תביא סימילאק', מאיפה אני אביא סימילאק? אני אומר לכם שאין אף ראש רשות אחת בצפון שיודע מאיפה בשעת חירום הוא הולך להביא אוכל. ואם אין בבית אוכל - - -

אני לא רציתי להיכנס לזה, אני משוכנע - - -

אני דווקא - - -

זה לא הדיון. טוב שאתה מעלה. אני משוכנע לחלוטין שחלק מהתכנית, אני לא רציתי לומר, דיברנו כאן על שליטה ובקרה, זה דבר חשוב, אבל בוודאי זו שליטה ובקרה לשירותים, ודאי אחד מהם זה המזון, זה דבר בסיסי. אני מניח שחושבים על זה.

אז אני אומר לך כבר, הפערים - - -

לא נראה לי שהם לא חושבים על זה.

אז אני אומר לך ככה, לא רק שלא חושבים על זה, אלא בכלל כל אחד נחה דעתו כי יש מישהו אחר שעוסק בזה. אני אומר לך את זה עכשיו בידיעה, בסדר? בסופו של דבר מה שקורה, יש המון גורמים, כל אחד אחראי על גזרה מסוימת, אנחנו אחראים לתכלל את זה ולדאוג שלא יהיו תפרים בין הגורמים האלה.

אני רוצה לתת לך דוגמאות חיות של דברים שהם לא סגורים והם לא יכולים להיות סגורים כי חסרה תשתית חוקית נורמטיבית שתאפשר את זה וחסר בסיס ידע. מחלקת רווחה ברשות מקומית לא מוסמכת לדעת מי חולה ברשות המקומית הזאת. אם חסר לי אינסולין ביישוב, אני לא יודע כמה אנשים חולים בסוכרת ביישוב שלי. ואם אני פונה למשרד הבריאות או לקופת חולים ואומר לקופת חולים 'אני רוצה שאתם תכינו לי רשימה כזאת' הם לא עובדים אצלי והם לא עושים את זה. ביום פקודה אני צריך לקבל טלפון ממישהו, 'חסר לי אינסולין בבית, למשאבת האינסולין של הבת שלי', לא יודע לתת לו את זה. ומי שאומר לך שהוא יודע לתת את זה לא אומר לך אמת. המרפאות האחודות האלה שאמורות לתת מענה על זה - - -

הבנתי, סיון.

רגע, אדוני היושב ראש, אני רוצה לשים את הדברים בקונטקסט הנכון. תשמע, בסוף בסוף התכנית הלאומית מטפלת בבעיות של הממשלה, לא של התושבים. אל תטעה.

אתה לא רואה זהות בין הדברים?

לא, לא, לא.

מה זה הבעיות של הממשלה? תסביר לי.

אני אסביר לך. הבעיות של הממשלה זה לקבל תמונה יותר טובה ויותר מהירה, הבעיות של הממשלה זה - - -

ראו את התמונה ו-? הרי התמונה, אתה רוצה אותה כדי לדעת מה לעשות, לא סתם כתמונה.

אתה עבדת ברשות מקומית. זה נחמד מאוד שאני יודע שלא רוקנו את הפח, אבל הכי חשוב זה לרוקן את הפח. עכשיו, מי שמרוקן את הפח זה אני ואני אומר לך עכשיו שאת הבעיות שלנו, של הרשויות המקומיות, לא הממשלה כרגע פותרת אלא אנחנו באים ומבקשים בעניין הזה - - -

הבנתי, סיון. לכן אני אומר, אני כרגע משדר, אני לא רוצה לפתוח את זה בגלל שאם אתה תדבר עוד חצי שעה זה יהיה פחות או יותר על אותם אלמנטים, אבל אני מבין, וזה מה שאמרתי קודם, שאתה, איציק, הצגת את כל מערכת השליטה והבקרה, זה יפה, זה נכון, זה נחמד, זה המרכיב, הוא חשוב, אבל הוא חשוב כדי לעשות פעולות אחרות, בגלל שאם הם לא היו לא צריכים שליטה ובקרה. אני מניח שכשאתה מדבר בעורף, לא משהו צבאי, אז הרעיון הוא פחות או יותר מה שאמר סיון, זה לתת שירותים לאזרחים במצבי חירום.

בתור מי ש - - -

תן לי.

ברשותך, אדוני היושב ראש. אני עשיתי קורס מפקדי נפות של פיקוד העורף כדי ללמוד איך זה נראה מנקודת המבט של הצבא ואני אומר לך, אני אומר עוד פעם, בכוונה אני אומר, ואני רוצה להפריד כרגע את הבעיה לשני מרחבים. באותו מרחב שיש זמן התראה סביר, להערכתי המדינה מוכנה יותר מאי פעם למצב חירום, אפילו לתרחיש המחמיר מכל מיני סיבות. לעומת זה במרחב היותר קרוב לגבול, שם המציאות היא הרבה יותר מורכבת, אנחנו לא מוכנים לקיים רציפות תפקודית. זה המסר המרכזי של מה שרציתי להגיד ולצדו הבקשה גם מגופי השלטון וגם מכם, אחת, להקצות הרבה כסף ודחוף לנושא של מיגון של התושבים שקרובים לגבול. שתיים, לסגור את הפינות, את כל הקצוות שהם לא סגורים בכלל, וכולם אומרים שראש הרשות אחראי לזה, אין לו סמכות, יש לו רק אחריות. אם אתה נותן לו אחריות בלי סמכות, סופנו שהוא לא יצליח לממש את האחריות הזו.

תודה, סיון. אני רוצה לסכם את מה שאמר סיון, אחרי זה אני ארצה לשמוע עוד שניים ולסכם את הדיון. כפי שאתם אמרתם, בסופו של דבר היחידה המבצעת זה הרשות. דרך אגב, זה נכון לגבי כל פעילות הממשלה כמעט. אם תנקו ביטחון ובריאות טיפה, הכול זה הרשות. עכשיו, צריך לתת להם את הכלים, הכלים זה גם האינפורמציה של משרדי הממשלה השונים שקיימים, וכמובן לסכם איך הם פועלים. אני לא בטוח שהוא צריך מחסן חירום אצלו בעירייה שיחזיק אצלו גם אינסולין, גם סימילאק, גם קמח, לא, אבל הוא צריך להיות מחובר למערכות כאלה שכשיש בעיית סימילאק הוא יודע למי להתקשר. יכול להיות שיגידו לו 'תשמע, עכשיו אין סימילאק', אבל הוא צריך כתובת לדבר עם מישהו.

לכן אני מרגיש, ממה שאמר סיון כרגע, כרגע שהעסק לא תפור מספיק, מבחינתו. יכול להיות שתפרתם את כולם חוץ ממנו, ויכול להיות שהוא מייצג - - -

אני מדבר על קו עימות, אני מדבר על כל היישובים שנמצאים 9 קילומטר צפונה.

יכול להיות שהוא מדבר ומייצג את כל היישובים, כמו שהוא אומר, אבל אני מרגיש שזה החיבור הכי משמעותי כרגע וצריך לשים עליו זום ביניכם. אני מניח שתשבו ותיפגשו ותראו איך אתם תופרים את הנושא הזה.

בבקשה, ביאן.

בוקר טוב לכולם ותודה על קיום הפגישה החשובה. אני קודם כל רוצה לציין את שיתוף הפעולה ואת השיפור שחל בשנים האחרונות, במיוחד משרד הפנים, רח"ל, פיקוד העורף, פיקוד צפון ושיתוף הפעולה עם כל הגורמים, מד"א, משטרת ישראל, כיבוי אש וכל הגופים האחרים. עלה כאן עניין של הקב"ט חצי משרה וכשיש קב"ט בחצי משרה גם ההכנות הן - - -

בחצי משרה, בוודאי.

בחצי משרה. כך שבאמת צריך פה לתת את הדעת, במיוחד ליישובים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה וביישובי קו עימות.

השיפור בחדרי ההפעלה, בציוד חירום, צח"שים, צח"ים, כמעט בכל היישובים זה קיים, אבל יש פערי מיגון משמעותיים במיוחד זה האוכלוסיות החלשות. הבתים שנבנו, כפי שהזכיר סיון - - - וסיון עושה עבודה יפה כיושב ראש פורום יישובי קו העימות ואנחנו נפגשים לעתים קרובות והרשויות עושות את המקסימום, אנחנו מתורגלים וגם מתרגלים את עצמנו, כך שהנושא מאוד חשוב לרשויות, בכדי למנוע, כמה שפחות נזקים, כמה שפחות נפגעים, וגם לתת את המענים המתאימים וההולמים לתושבים שלנו. וצריך להמשיך. התקציבים האלה, 50 מיליון ו-30 מיליון, כשאתה פורס אותם לרוחב כל המדינה, לרוחב ולאורך, זה כמה עשרות אלפי שקלים לכל רשות, שאתה לא יכול לעשות בהם שום דבר.

חשוב מאוד להגדיל את התקציבים והמדינה צריכה לתת את הדעת גם בנושא חינוך. יש הרבה בתי ספר שנבנו בשנות ה-80 וה-70 ואין שם מקלטים, או שהמקלט לא מתאים למספר התלמידים, מקלט קטן, בית ספר של 400-500 תלמידים, בקושי יכולים להיכנס שם 50 תלמידים עם צוות המורים, במיוחד עם כל התכניות היום שקיימות אז הכול גדל והתרחב. יפה שעה אחת קודם, רק שלום.

תודה, ביאן. ותודה שהגעת לפה מבית ג'אן, באמת, נסעת דרך ארוכה לכאן. תודה רבה. אורי בן יהודה.

בוקר טוב. אל"ף, אני מצטרפים למברכים על היום, אני ודאי מצטרף לכל העשייה הרבה והמבורכת של כל מי שעוסק בעניין הזה, אבל מאחר שהישיבה ממוקדת בנושא מוכנות הרשויות אני מבקש לומר רק שני משפטים. אחת, כשהייתי סטודנט צעיר לארכיאולוגיה לימדו אותי שאת הפירמידה בונים מהבסיס כלפי מעלה. כולם מגדירים את הרשות כלבנת הבסיס, רק שאצלנו זה בדיוק הפירמידה ההפוכה. הנושא המרכזי, לפני כל מה שעושים הוא לסדר תקינה, גם בכוח אדם, הזכיר את זה יורם, וגם באמצעים לרשות מקומית. מה צריכה רשות מקומית, גדולה, קטנה, בינונית, יותר מאוימת, פחות מאוימת, אחר כך נתחיל לסדר את כל השאר. זה לא קיים היום, וגם איפה שיש דברים אז הדברים לא סגורים עד הסוף. בסוף אתה מקים מחסן לתפארת מדינת ישראל, שם בו גנרטורים וציוד וזה וזה, רק אין מי שיגרור את זה.

אין מי שיפתח את המחסן, אתה אומר.

את זה עזוב.

זה, אתה אומר, נסתדר.

כשהייתי צעיר לימדו אותי, אתה בא עם לום, פותח אותו.

זה המפתח אצל הג'ינג'י.

זה בסדר, זה אפשר לפתוח. ולכן צריך להתחיל מזה וכל שאר הדברים הם בסדר וצריך להמשיך ללכת איתם.

תודה רבה. חזי רז, רוצה לומר משהו?

לא, הוא כבר דיבר על הנושאים של היישובים הערביים.

ליהי שחר, במפרץ חיפה, לא יודע איך היא קשורה לעניין, אבל בסדר.

אני אספר לך. אני אספר איך אני קשורה לעניין. אני מייצגת את המאבק של מפרץ חיפה בנוגע לאיומים מהתעשייה הפטרוכימית. אני כאן קודם כל בתור תושבת חיפה, אני אמא לילדים והנוף מהחלון שלי לא דומה לנוף מהחלון של אף אחד מכם. אם אתם רואים את הדשא של השכן, אני רואה תשלובת חומרים מסוכנים ונפיצים שאף אחד מהיושבים פה סביב השולחן, לא רשות הכבאות, לא המשטרה, לא פיקוד העורף, לא יכול להגיד לי שהוא יכול להתמודד איתה. אף אחד. רשות הכבאות לא הצליחה להתמודד עם מכל אחד שנשרף בבתי הזיקוק.

אנחנו מכירים את האיומים היום מחיזבאללה, מלחמת לבנון האחרונה לא תהיה דומה למתקפת הטילים הבאה מבחינת יכולות האיכון. מה שאנחנו נראה זה מתקפת טילים ממוקדת על אזור בתי הזיקוק כשאת אותם בתי הזיקוק מתכננים עכשיו להרחיב ולהוסיף עוד חוות מכלים של 1,200 דונם בסמוך, בצמידות אליה, בלי שום תסקיר סביבתי שידבר על האיום הביטחוני הזה. אני מוטרדת גם מבפנים וגם מבחוץ ואני לא מכירה את אותו אחד שיעלה 800,000 תושבים על אוטובוס.

אני רוצה להגיד שיש לבן שהוא לבן ויש שחור שהוא שחור ויש אפור, אבל חיפה זה חזק בשחור ואני צריכה לדעת שמתוך הוועדה הזאת תצא קריאה חד משמעית לבחון את כמות החומרים המסוכנים המאוכסנים כרזרבות למדינת ישראל. מקום האכסון שלהם זו קריאה חד משמעית ששמים סוף להפקרות של מפרץ חיפה.

תודה רבה, ליהי.

אני אשמח לשמוע התייחסות שלך. מאוד.

אני חושב שהעלית בעיה מאוד רצינית ומאוד משמעותית, זה לא הדיון שלנו היום. אני עשיתי גם דיונים על מפרץ חיפה בהיבטים שונים, אבל מפרץ חיפה דורש מספר שעות רק לדבר עליו. זה, אני אבקש גם מיושב ראש הוועדה שיחליף אותי, שיעשה עוד דיון. כמדומני אפילו הקמתי ועדת משנה למפרץ חיפה בלבד. אבל זה אירוע גדול, אחר, בהיבטים שונים, גם היבטים שוטפים. אני אבקש ממנו לעשות דיון בעניין הזה.

נכון.

בבקשה, מסעוד.

תודה, אדוני היושב ראש. הדיון חשוב, אני מתנצל על זה שבאתי מאוחר. אולי דיברתם על העניין, רציתי לשאול בקשר לרשויות הערביות.

דיברנו על זה.

אני רואה שיש את ה-15 מיליארד מ-922, יש את ה-50, יש, יש, יש, אבל לפני כחודש אני הגשתי שאילתה לשר הביטחון ואני גם הגשתי לו שאילתה, אני לא יודע אם הוא הכתובת לעניין של בניית מקלטים, למשל, כי היה דוח, לא יודע באיזה עיתון יצא, או למי, על המחסור האיום בכל הרשויות הערביות בעניין של המקלטים. בשאילתה שלי לא שכחתי לציין שגם ערבים מתים ממלחמות, במלחמת 2006 נהרגו 12-13 תושבים ערבים מהצפון. אז רציתי לשאול את השאלות האלה. לא יודע אם התייחסתם לחלקן של הרשויות הערביות בתכנית הזו וכמה תקציבים, אלא אם יש דברים חוץ ממה שקראתי עכשיו.

הייתה התייחסות, אני מציע שתשבו אם יש שאלות בנושא הזה - - - האמת, לפני שאני מסכם, עיסא, דקה, יש לי חמש דקות לסכם ואני רוצה לשמוע גם את בני. בבקשה.

שלום לכולם. אני מתנצל שהגעתי קצת באיחור, אבל רציתי להתייחס לשתי נקודות. אני לא ארבה בדבריי, באשר ליחידת ההצלה והחילוץ שלנו במועצה מקומית אבו גוש, המונה כ-62 מתנדבים. היחידה הזאת קמה לפני כ-12 שנה, אולי קצת יותר, ואנחנו בדרך, אתמול כבר פרסמנו עוד הודעה בפייסבוק ובאתר של המועצה שמתחילים לרשום עוד יחידה חדשה של בחורים יותר צעירים. היחידות האלה, לדעתי, הן דבר מחייב, ליישוב עצמו, לאזור ובכלל למדינה, מאחר שמדובר כאן בהצלת חיי בני אדם.

אנחנו מקבלים תמיכה גם מפיקוד העורף, גם ממשרד הפנים, האגף של החירום, וגם מגורמים נוספים, אבל לדעתי אנחנו עוד זקוקים כדי להיות מוכנים בשעת אמת להצלת חיי בני אדם ולסייע במצוקה של התושבים ובכלל של האזור. אנחנו זקוקים לתמיכות נוספות שאני מאמין שוועדת הפנים תתמוך בדרישות שלנו על מנת לחזק את המערך המקומי של כל רשות מקומית, כי במצב של חירום אנחנו מאמינים שמי שלוקח על עצמו את האחריות הראשונה אלה יחידות החילוץ המקומיות. עד שנקבל תמיכה מצה"ל או מכל גורם נוסף, לדעתי זה יהיה מאוחר. אז איך שאומרים, אם אני לא לי מי לי?

תודה, עיסא. חבר הכנסת בני בגין, בבקשה.

תודה. למי שלא יודע, אני אציג את עצמי, אני זקן חברי הכנסת ולכן היכולת שלי להשקיף על ההתפתחות ב-40 השנים האחרונות היא טובה יותר משל אלה שיש להם פרספקטיבה מסוימת. ההתקדמות היא עצומה, גם מלפני 10 שנים, 15 שנים מבחינת ההתארגנות וקודם כל מבחינת המודעות. האיומים הם רבים ואנחנו צריכים להשכיל במענה לצרף כמה איומים ולתת להם מענה משותף במידת האפשר. אחת הדוגמאות היא המיגון. מה שאני עושה לטובת מיגון מפני רעידת אדמה יכול וצריך להיות משולב במיגון מפני מתקפת רקטות, שעדיין נקראת בעיתונות מתקפת טילים, אבל הרבה אין שם.

תרחיש ייחוס. אנחנו שינינו את המונח הזה לגבי רעידות אדמה, מפני שהוא גרר אי הבנות. תרחיש וגם תרחיש ייחוס איננו תחזית, מדובר במסגרת ההתארגנות הממשלתית. אנחנו לא יודעים מה יהיה, הממשלה קובעת לעצמה יעדים בתוך מסגרת שתפקידם לתאם רוחבית בין כל משרדי הממשלה איך מתארגנים באופן הרמוני גם לרוחב וגם אנכית. כמו שאמר יורם, מרמת הרשות המקומית ועד הממשלה ולהיפך, בשני הכיוונים. ההתארגנות הזאת דורשת לוח זמנים. פה דרוש גאנט של עבודה שאומר איך אנחנו סוגרים פער זה, פער זה ואחר, כל זה מלווה בתקציב.

ממה שאני שומע, גם בשנים האחרונות וגם כאן בוועדה, בכל השטחים האלה אני רואה התקדמות. הרשות המקומית, יורם, לגבי האוכלוסייה החלשה, שהיא כמובן נקודת התורפה בכל מקרה אסון, האמריקאים ספגו את זה בקתרינה לפני שנים אחדות, הזקנים טבעו, הילדים החולים נפגעו קשות וכדומה. אני חושב שהרשות המקומית, גם בלי משרד הבריאות ובלי פגיעה בסודיות, יכולה לעשות הרבה. רשות מקומית יודעת מי הזקנים שלה, כמה הזקנים שלה, איפה הם יושבים. יכול להיות שאפשר לארגן סקר מקומי, אם אדם מתנדב לרשום את הצורך שלו באינסולין, אז אנחנו נדע. אם אנחנו יודעים כמה תינוקות יש עד גיל 3, ברשות המקומית, אז אתה יכול לאמוד כמה סימילאק אתה תצטרך. כל זה מלווה בתקציב. מחסן אינסולין, מחסן סימילאק דורש תקציב בגלל התחלופה, זה לא כמו מיטת ברזל שעומדת ב'מלון אורחים' באיזה מקום ויכולה לעמוד גם 20 שנה. הכול מלווה בתקציב, אבל אני חושב, כמו ששמענו מחברנו מאבו גוש, במובן הזה אם אין אני לי מי לי? מה שאפשר לעשות ברמה המקומית ייעשה ברמה המקומית.

אנחנו צופים שבמקרה, למשל, של רעידת אדמה חזקה אכן ביממה הראשונה רק הרשות תוכל לטפל בעצמה בטרקטור שיש לה וב-JCB שיש לה עד שתהיה התארגנות ברמה הממשלתית.

אמרת שהיית בקורס מפקדי נפות. פעם לא היה דבר כזה. ממתי יש, אתם יכולים להגיד לי? זה כשלעצמו - - -

אני מחזור, אז זה לא הרבה.

לפני זה קראו לזה קורס בכירים, שאני הייתי מדריך בו לפני 17 או 18 שנים.

בסדר, אבל לא לפני 40 שנה.

בסוף נגיע לפלמ"ח.

לא, בפלמ"ח לא היה. במובנים האלה, במובנים אחרים היה. אז, אדוני היושב ראש, אני מברך על הדיון, שמענו דברים טובים. כמובן ממשיכים לעבוד. אני חושב שהראש הוא טוב, הכיוון הוא טוב, קביעת סדר עדיפויות היא הכרחית כדי לרכז את המאמצים, התקציב תמיד יהיה מוגבל.

רק לא אמרת מתי תהיה רעידת אדמה רצינית.

כבר נשאלתי. כדי להיות דרמטי, לפני סוף הדיון הזה זה אפשרי.

טוב, רבותיי, תודה לבנימין. אני, ברשותכם, רוצה לסכם. בסך הכול אני שמח, גם אני, על הדיון שיזם אותו עמיר פרץ ועוד כמה חברים. כפי שאמרתי, אנחנו עשינו דיון, אני עשיתי כאן דיון לפני מספר חודשים מכיוון שאני באמת חושב שזה דבר שחשוב כל הזמן לדון עליו, לחדד אותו ולשפר אותו, בגלל שאם חס ושלום יקרה לנו אירוע, בעיקר בנושא של רעידת אדמה, שהוא מבחינתי אירוע הכי גבוה שיכול לקרות, ושם אני לפעמים רואה שיכול להיות באירועים מהסוג הזה שאפילו הממשלה, הכול לא מתפקד וכל אחד מקבל את השליטה ברמה המקומית, מה שיש יש, ומנסה לעזור במה שאפשרי, אז אני חושב שככל שאתם תעשו פגישות ותחדדו מול ראשי הרשויות, כך ייטב לנו בעניין. חזקה עליכם שאתם תעשו את זה. אני גם מסכים עם בני, שמה שהיה לפני 20 שנה זה לא מה שיש היום וגם מה שיש היום זה לא מה שיהיה בעוד 20 שנה, בכל הנושאים, גם ברמת זירת האיומים וגם בזירת ההיערכות וגם במודעות של הציבור ושל כולנו.

אבל יש נושא אחד, ברשותכם, שהוא לא קשור אליכם באופן ישיר, אבל הוא קשור לאירוע, והיות שאני מחפש לו כתובת אז אני חושב שלפעמים זה ביי פרודקט של כל מיני, בוודאי ברעידת אדמה, זה דבר שאני רוצה שאתה תיקח אותו אליך, מבחינת החשיבה, ולהתניע מהלך פנים ממשלתי בנושא הזה והוא חשוב לי מאוד. תראה, עזוב, הסיפורים של מלחמות וכו', אני חושב שמדינת ישראל יודעת להכיל אותם, שים בצד, בדרך כלל עד היום זה אירועים מקומיים, מנג'סים, הכול, אבל הכול בשליטה, בוודאי מדינתית. יכול להיות שבאזור כזה או אחר יש בעיה נקודתית, אבל בסוף הכול נפתר. רעידת אדמה זה אירוע אחר לגמרי.

מה מפריע לי בסיפור הזה? זה שיש הרבה מאוד בתי אב, מדינת ישראל את עצמה ביטחה בכל הנושאים, הבעיה היא האזרחים, שלחלק גדול מהם הבתים לא מבוטחים ויש יום אחרי. עזוב, הצלנו, עשינו, השתדלנו, הכול הכול ובסופו של דבר בוא נניח שיש ערים שלמות, הרי אירוע של רעידת אדמה, אתה לא יודע איפה, אבל זה אירוע ענק, זה לא משהו מקומי שמוריד ארבעה בתים, יכול להיות שזה מוריד ערים, חצי מדינה, אני לא יודע, לכן אני חושב שזה לא יכול להישאר ברמה של האזרח הבודד, זאת אומרת שהוא מבטח את ביתו, כן או לא. כל אירוע גדול מבחינתי זה אלפי איש, אפילו לא מעבר לזה, מהרגע שהוא קורה הוא הופך להיות בעיה של המדינה, לא של האזרח. איך אני תמיד אומר? אם אתה בבעיה קשה, באמת לרוב אתה בבעיה, ככל שהבעיה היא יותר גדולה באזרחים למדינה אין ברירה, היא נכנסת פנימה ומתחילה לחלץ את האירוע.

לכן אני אומר, בביטוח רעידות אדמה אני מזהה בעיה מאוד משמעותית ברמת המדינה. הוא לא קשור אליכם, אבל אני לא מזהה איזה שהוא גורם שמתחיל להתניע ולדחוף אותו. אני דיברתי עם האוצר, הממונה על הביטוחים - - -

חלק גדול נפתר במשכנתאות, בעובדה שכשאדם לוקח משכנתא הוא מבוטח ביטוח חובה. חלק גדול. ככה נבנים בתים בישראל. אבל זה דיון, האם ביטוח חובה, האם לא ביטוח חובה? הוא לא יקר מאוד, דרך אגב.

יש גם ביטוח נזקי טבע, שרעידות אדמה בפנים.

אני לא בטוח. אני לא סתם אומר את זה, אני נקלעתי לסיפור הזה בעיקר בקטע של השריפות, כשקרו השריפות.

היה לנו גם בלוני הגז בגילה.

וגם בלוני הגז. אז אני יודע מה קורה כשיש משהו כזה. אז זה נכון מה שבני אומר, איפה שיש מישהו עם משכנתא אהלן וסהלן, אז 50% כאלה, בסדר? אני לא מדבר על מי שיש לו, אני מדבר על מי שאין לו, ולא מדובר על 10 אנשים. לכן אני חושב שכאן אולי כדאי שתתניעו איזה שהוא דיון פנים מערכתי מול האוצר על מנת שגם הסוגיה הזאת תצוף ויכול להיות שהמדינה תיתן לה פתרון ברמה כזו או אחרת. יש לי רעיונות בראש, אבל אני לא רוצה לפתח את זה כאן. זה לא יכול להישאר ברמה הבודדת של אותו איש. אפילו שבני אמר, הרי בסופו של דבר גם אנשים מבוגרים, בסוף אין להם משכנתא, הם סיימו. תאר לך בן אדם, בגיל 70, עכשיו יושב בביתו, קרה האסון, גם ככה הוא לא יודע איך להתמודד, בסוף אומרים לו 'גם אין לך בית', למה? נגמרה המשכנתא ואין לך ביטוח. אני חושב שאפשר לפתור את זה מבעוד מועד ויש כל מיני רעיונות לעניין הזה ואם תרצו אני אשתף אתכם בזה.

שוב פעם אני רוצה להודות, שוב לעמיר פרץ ולחברי הכנסת הנוספים שפנו אלינו בעניין הזה. אני לרשותכם בכל דבר ועניין, גם אם אני לא כאן, כיוון שאני חושב, כפי שאמרתי, הנושא הזה, כל הזמן צריך לדוש בו ולדוש בו. זה כמו הגלים בים, לא נגמרים, נגמר גל ובא עוד אחד ובא עוד אחד.

היושב ראש החליט שהוא יהיה חבר הוועדה גם אחרי שיהיה יושב ראש אחר.

אני לא בטוח, אבל אני אשתדל - - -

ככה חשבתי, ככה שמעתי שהחלטת.

אתם יודעים, יש אילוצים. יש אנשים שאני צריך - - - זו כבר פרנסה אחרת, רבותיי. אז אני מאחל לכולנו שבאמת לא נזדקק לדברים האלה ושנעשה את ההיערכות וכמובן לא נצטרך אותה ושיהיה לנו המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.